הדף היומי מסכת קידושין דף ל הרב בניהו שמואלי שליט"א כו אלול תשפג

אה פרק חמישי קצר גם לא לא אני יודע מה טוב אתה בטוח שאנחנו פה אתמול עצרנו פה טוב צריך להביא את הספר שלי תוציא אותו אתה צודק אתה לאה הנה תודה קח את זה עכשיו אני אגיד לך בדיוק הם צודקים זה קס טוב הנה זה דולקת בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש כו באלול תשפ ג רק אנחנו לומדים את הרמבם שאנחנו חייבים חסר לנו את הפרק לפי הסדר פרק רביעי היה צריך להיות אתמול ועדיין לא עשינו אותו עשינו אתמול פרק שלישי לכן אנחנו

לפני שנתחיל את הלימוד אז נלמד את פרק רביעי כי אחר כך זה כבד שני פרקים ביחד אז הנה אנחנו בהרמן הלכות ערובין פרק רביעי א' אנשי חצר שהיו כולם אוכלין על שולחן אחד תמיד אף על פי שכל אחד ואחד יש לו בית בפני עצמו אין צריכים עירוב מפני שאין כ אנשי בית אחד כולם אוכלים בחצר אמת כשם שאין אשתו של אדם ובני ביתו ועבדיו אוסרין עליו ואין צריך לערב עמהן כך אלו כך אלו כולן כאנשי בית אחד הן פני שהן כולם סומכין על שולחן אחד יפה

ב וכן אם צרכו לעשות עירוב ם אנשי חצר אחרת ירוב אחד לכולן פט אחד בלבד מוליכים לאותו מקום שמערבים עמו לא צריך עם כל משפחה ומשפחה חצר לחצר ואם היה העירוב בצלן אינ צריכים לערב כמו הבית שמניחים בו העירוב ש צריכים לתן את הפת שכ הבתים כבית אחד הן חשובים ג וכן אנשי חצר שערו נעשו כולם כבית אחד ם צרכו לערב עם חצר שנייה כיכר אחד בלבד שמוכן על ידי כולן למקום שמערבים בו אם היה עירוב בא אצלן אנ צריכים ניתן פת ד' חמישה שגבו עירוב

את העירוב להוליכו למקום שמניחים בו עירוב כשהן מוליכין אינן צריכים להוליך על ידי חמישת אלא כיכר אחד שכמן שגבו כולם נאסו כאנשי בית אחד האב ובנו והרב בתלמידו שאין שורים בחצר אינן צריכים לערב מפני שאין כבית אחד ואף עלפי שפעמים אוכלים השולחן אחד ופעמים אינן אוכלים הרי אין כבית אחד ככה זה הדין למה הבן ניזון משל אבא התלמיד משל רבו לא צריכים לערב ו' האחין שכל אחד מהן סיפורה חיה בעת גלסטון רפואה שלמה פוא שלמה אחי לש כיפור רגע תשים לי במעטפה האחין שכל אחד מהן

יש לא בית בפני עצמו ואינן ומכן על שולחן אביהן וכן הנשים או העבדים שאינן סמכין על שולחן בעלן או רבן תמיד אבל אוכלין הן השולחנות בסכר מלאכה שעושים לו או בטובה ימים ידועים כמי שסועד אצל חברו שבוע או חודש אם אין אם הן דיורין אחרים בחצר איןן צריכים לערב ואם רבו עם חצר אחרת עירוב אחד לכולן ואם בא עירוב בצל אינן נותנים פת ואם היה דיורים בחצר צריכים פת לכל אחד ואחד כי שאר אנשי החצר פני שאין שולחים לשולחן אחד תמיד א חמש חבורות זה מאוד

יפה אתה יודע שגרים יחד ובחצר אחד פעמים רוצים לאכול ביחד כולם זה מאוד נחמד כן תאר לך אם היינו קוראים כולנו בחצר גדולה ויש לה ככה דשא והכל וברווז בצל לפעמים היינו היה הזה מכין לנו לכולם ביחד חמין איך קוראים לו זה מעדני המזרח כן אז לא צריכים עירוב לא צריך כול הכל ביחד הכל זה בית אחד א כן עושים סרוב חצרות עוד ז חמש חבורות ששטו בטרקלין אחד מהם מפסיק בין כל חורה וחבורה המחיצה המגעת לתק הרי כל חבורה מהן כאילו היא בחדר בפני עצמו

או בעליה בפני עצמה כן צריכים פת מכל חבורה ואמנה מחצות מגיעות כ ככ אד לכולם שכול כש בית אחד חשובים מ שישו בחצר חברו בית שער שרבים דורשים בו או הסדרה או מרפסת או בית הבקר או בית התבן או בית העצים או אוצר הרי זה אינו אוסר עליו עד שיהיה לו עמו בחצר מקום דירה שהוא סומך עליו לאכול בו פיטו ואחר כך יהיה עוסר עליו עד שיערב עמו אבל מקום לילה אינו אוסר לפי כך אם קבע לו מקום לאכול בו בבית שער ובר סדרה או מרפסת

אינו אוסר עליו לפי שאין לו מקום דירה ט עשרה בתים זה לפני מיזה הבית הפנימי והשני ללא הן שנותן את הערוב והשמונה בתים החיצונים ש אינן נותנים אתער ואיל ורבים דורסים בהם הרי אין כבית שער ואדם בבית שער אינו וסר אבל התשיעי אין דורשים בו רבים לפי כך עוסר עד שיתן עירובו י שתה חצרות ובניהם שלושה בתים פתוחים זה לזה ופתוחים לחצרות והביאו בני חצר זו עירוב דרך הבית הפתוח להם ונחו בבית האמצעי כן הביאו בני חצר אחרת עירוב דרך הבית הפתוח להם ונחו בבית האמצעי

אותן השלושה בתים צריכים לתן הפת האמצעים בפני ש שהניחו בו עירוב והשניים שמצדד מפני מפני שכל אחד מהן בית שער לאנשי החצר יא שתי חצרות ושני בתים פתוחים זה לזה בניהן והביאו אלו רובן דרך הבית הפתוח להם והניחו בבית השני הסמוך לחצר אחרת והביאו אלו רובן דרך הפתח הסמוך להם והניחו בבית האחר שתיהן קנו עירוב כל אחד מהן הניח עירוב בבית שער של חצר אחרת ה יפה יב אחד מבני חצר שהיה גוסס השם הצילנו אף עלפי שלא יכול להיות בו ביום הרי זה אוסר על בני

החצר עד שזכו בו בפת וערבו עליו וכן קטן אבל פי שאנו יכול לאכול כזית הרי זה אוסר עד שארבו עליו אבל אורח אינו אוסר לעולם כמו שבארנו יג אחד מבני העצר שהניח ביתו והלך בשבת בחצר אחרת אפילו הייתה סמוכה לחצר לחצרו אם הסיע מליבו ואין דעתו לחזור לביתו בשבת זו הרי ז הרי זה אינו אוסר עליהן במת דברים אמורים בישראל אבל גוי אפילו הלך לשבות ר אחרת עוסר עליהם עד שיזכרו ממנו מקומו שאפשר שבוא בשבת יד בעל אחד צריך שיזכר מבתי החצר לאחרים והניח לו כלים

או מני סחורה בכל בית ובית מהן אינן סרין עליו אויל ויש לו תפוסת יד בכל בית מהן נעשו הכל כרכין אצלו באמת דברים אמורים כשנהיה שם דבר שאסור לטלו בשבת כגוון טבל השישית אבל אם נשאר לא בכל בית מהין כלים שמותר לטל טלן ה אפשר יוצא היום ולא ישאר לו שם תפוסת יד הרי אל אוסרים עליו עד שיערב טו אנשי חצר ששכחו ולא ערבו אן מוציאים בתי החצר ולא מחצר לבתים אבל מטלטלים אן כלים שבטו בחצר בכל החצר ובכל הנחשב עם החצר ואם הייתה שם מרפסת

או עליה וערבו אנשי חצר לעצמם אנשה מרפסת לעצמם אשה מרפסת או אנשי עליה מטלטלין כלים שבטו בבתיהן בכל המרפסת ובכל הנחשב עמה או בכל רוחב עניה בל כל נחשב עמה שהחצר מטלפנים בכל החצר כל נחשב עמה לכן אם היה יחיד דר בחצר ויחיד דר בעליה ושכחו ולא ערבו זה מטלטל בכל עלייה נחשב עמה וזה מטלטל בכל החצר נחשב עמה אבל מזה לזה לא יכולים טז כצד הסלע אותן יצא בו ש בתוך החצר אם אינן גבעים עשר טבחים הרינו נחשבים בין החצר ובין המרפסת ושניהם אסורים להוציא

שם כלים בש בבתים ואם גבוהים עשרה היה ביניהן ובין המרפסת פחות מארבעה טפחים הרי הל נחשבים ם המרפסת שהרי הן שוון לה ובני המרפסת מותרים בהן אם היו רחוקים מן המרפסת ארבעה טפחים או יותר על כן אף על פי שגבוה עשרה הריו בכלל החצר והמרפסת פי ש שניהן אפשר להן להשתמש בהן על ידי זרקה כך שניהן אסורים להוציא לשם כלי הבתים עד שיערו היייתה מצבה רחבה ארבעה טפחים לפני המרפסת שני המרפסת וסר על בני החצר שר נחלקה מהם יז זיזין היוצ מן הקולן כל שהוא למטה

מעשר טפחים ארי זה נחשב מן החצר בני החצר משתמשים בו כל שהוא בתוך עשר טפחים העליונים הסמוכים לעלייה אנשי עליה משתמשים בו ונשאר בין ער וה נשאר בין ערה תחתונים עד תחילת ערה עליונים מן הזיזי היוצאים שם שניהם אסורים בו והם משתמשים בהם בכלים שבתים אלא אם כן ערבו יח בור שבחצר אם היה מלא פירות טבלן שאסור טלם בשבת חלק יוצא בזה הרי הרי הוא חתו כסלע ותד שבחצר אם היה גבוע סלל סמוך למרפסת הוא נחשב עם המרפסת אבלם היה מלא מים אין בני חצר ולא

בני מרפסת מכניסים ממנו לבתים עד שיערו יט שתי חצרות זו לפניים מזו ואנשי הפנימית יוצאים נכנסים וברים על החיצונה ערבה פנימית ולא ערבה חיצונה פנימית מותרת החיצונה אסורה ערבה החיצונה ולא רבה הפנימית שתיהן סולות הפנימית פני שלא ערבה חיצונה בפני שאלו בפני אלו שלא ערבו שעוברים עליהן רבו זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותר בפני עצמה אבל אין מטלטלים מזו לזו כ שכח אחד מן החיצונה ולא ערב פנימית ויתרה עומדת שכח אחד מן הפנימית ולא ערב מהן אף החיצונה אסורה בני אלו בני

הפנימית שלא עלה להם עירוב שהן עוברים עליהן כא' עשו שתין עירוב אחד אם חו בחיצוני שכח אחד מהם ולא ערב בין שהיו בבני החיצונה בן מביני הפנימי שתיהן סוו עד שיבטל להן שהרי בארנו שמבטלים מחצר לחצר ומניחו רובם בפנימית שכ אחד מבני החיצונה ולא עורב חיצונ אסור הפנימית מותרת בקומה שכח אחד מ הפנימים להם שתין סולות עד שבטל להן כב היה אחד דר בחצר זו ואחד דר בחצר זו צריכ נעלי כל אחד מהמהם משתמש בכל חד שלו ו היה גוי בפנימי פי שהוא אחד הרו כרבים

ס החיצונה עד שיזכרו מקומו כג שלוש חצרות הפתוחות זו לזו ורבים בכל ורבים בכל חצר מהן הבו שתיים החונות עם האמצעית היא מותרת עםם והם מותרות עמה שתיים החונות אסורות זו עם זו עד שעשו שלושת וחד היה בכל חצר מהן אחד לפי שרבים דורסים בחיצוני הנו צריכים לעב שכל אחד מהם מותר במקומו היו שניים בפנימי וי והן אסורים במקומן עד שרבו הרי הן אסורים היחידים שבם שב חיצונה עד שרבו שניים ש בפנימית זה הכלל רגל האסורה במקומה אוסרת שלא במקומה רגל ה מותרת במקומה הנ האוסרת

שלו במקומם פני שומרין עליהן כד שתי גזוז ראות זו למעלה מזו ש שהם למעלה מן המים אפי שעשה כל אחד מהמהם מחיצה גבוהה עשרה טפחים יורדת מכל אחד ואחד ם היו שתי גזו ס ראות בתוך ע טפחים הרי אלו אסורים למלאות עד שרבו שתיהן רוב אחד מפני שהין כתרה אחת היה בין הענין והתחתון יותר על ר טפחים רבה זו לעצמה וזו לעצמה שתיהם מותרות למלות כפה לא עשה ענינה מחיצה ועשתה התחתונה אף התחתונה אסורה למנות בני דלי של בני העליונה שהן אסורים שעוברים עליה עשתה העליונה

מחיצה ולא עשתה התחתונה העננה מותרת למנות תחתונה אסורה ושטפו בני התחתונה ם בני העליה שאשו מחיצה שאלה טובה מבורכת חיים טובים שיהיה לכם אמן לכולם יהיה בשורות טובות א ראית אצל אבא עכשיו אני טוב חיים טובים שתיהן אסורות למלות עד שרבו עירוב אחד כו שלוש ותות זו למעלה מזו עליונה ותחתונה של אחד במצית של אחד לא ישל ש מ עונה תחתונה דרך אמצעית שאן משלשלים רשות לרשות דרך רשות אבל משלשל מן הענוה התחתונה שלא בדרך אמצעית שת צות זו כן גו חסר אחד שתן שכה לתוכה

המים ששופכים לתוכה המים לא ישפכו לתוך עד שעלו שתיהן חד עשו מקצת עוקה חסר לשפור בעמים קתן לא עשו אן שעשו עוקה שוכן עוקה שלהן ואלו שלא עשו לא ישפכו ח צד שרבו אם עשו אלו עוקה ועשו אלו עוקה כל אחת ואחת משתיהן שופכת לעקה שלה פי שלא עלבו הגענו פרק חמישי אנחנו רק עשינו את הרמבם אז בעזרת השם אחר כך נלמד את הרמבם של היום אז כאן אנחנו נעשה תן איזה הפסקה קצרה ביותר ואנחנו חוזרים אליך שלישי בשבת קודש יום שהכבל בו פעמיים כי טוב

כו באלול תש פג היום זה יום [מוזיקה] השני יום שני לבריאת העולם הנה השנה חל יום הראשון של ראש השנה בשבת אז המעלה ש של זה אומר רבי לי מלך מליזנסק ראש השנה שח ליות בשבת יש בו שלוש מעלות בשבת מקבל אדם תוספת נשמה ביום טוב תוספת נפש בראש חודש רוח אז עכשיו יש לו שלושה דברים מצטרפים נפש רוח ונשמה כי היום זה יום טוב היום זה ראש חודש היום זה שבת לכן אלה השלושה דברים הגדולים אדם זוכה בשבת ראש חודש שראש השנה חל בשבת אמרו

דורשי רשומות שלושה פעמים ערב עולה גמטריה עת רצון אז יש לנו נכנס החג יש לנו ערב שבת ערב ראש השנה ערב ראש חודש אותו זמן נפתחים עת רצון שערי שמיים לבקש כל משאלות בו לטובה כמה זה זכות גדול שלוש ערב ערב שבת ערב ראש חודש ערב ראש השנה שלוש ערבים יעלה גמטריה עת רצון אז לכן זה עת רצון גדול אפילו שלא תוקעים בשופר הגמרא אומרת בראש השנה כלל שנה שאן תוקעי לה בתחילתה מרעילה בסופה חס ושלום אם אתה לא עושה תחילה בתחילת השנה תקיעת שופר כמו

השנה אין תקיעת שופר מה טעמה דלה ערבב שטן לא תבהל השטן בדרך כלל תוקעים ועוד פעם תוקעים מפחד השטן והוא בורח למה הוא מאסף את כל הטענות והמעלות שיש לו אז לכן כבר אמר אמרו רבותינו הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו תוקע ביום הזה ואז מתערבב השטן הוא מותר לו הקדוש ברוך הוא לתקוע לנו אסור למה הקדוש ברוך הוא מקיים כל התורה כולה בשמיים לא הה צרכו חכמים לתקוע למה כל טעם האיסור זה גזר השם יתננו וילך אצל בקי ללמוד יעבירנו 400 ברשות הרבים כתוב במדרש שלא

שייך הוצאה רשות לרשות אצל הקדוש ברוך הוא למה מלא כל הארץ כבודו כל הו כל המקומות זה שלו ואם כן הקדוש ברוך הוא בעצמו בעזרת השם הוא תוקע לנו ואיין ערבוב שטן יותר גדול מזה שהקדוש ברוך הוא בעצמו הוא התוקע לנו אז כמה זה זכות גדולה שיש לנו השנה את השבת בגדולה זכות השבת שתגן אבל אתם יודעים בכל זאת כתוב שרבי לבי יצחק בן ברדיוב שנה אחת חד ראש השנה להיות בשבת הוא אמר הוא אמר ריבונו של עולם היום זה יום טוב הקדוש ברוך הוא מקיים

כל התורה אז איך יכתוב את הספרים בשנה זו איך אפשר לכתוב לכן אי אפשר שלא להוציא את הדינים ביום הזה בכוח נפש אז גם עכשיו בעזרת השם בעל כוחך יכתבו ויחתמו בני ישראל לשנה טובה מתוקה אין מה לעשות לעומת זאת יש מרבותינו שאומרים צריך הרבה לעמול ראש השנה שחל בשבת צריך צריך הרבה לעמול אמרתי לא לדבר שת לא משנה לאות אז בעזרת השם היום אנחנו אומרים בשבת הזאת יום זכרון תרועה לא יום תרועה זכרון תרועה אתם יודעים שמגד מדובנה אומר על זה משל אומר שפעם הגיע

בעל חו אצל הלוה בערב שבת בן השמשות אבל מה בפני קדושת שבת לא הזכיר לו כלום אבל אומר לו אני יכול לגור אצלך השבת הזאת להתאכסן תתן לי אכסניה אומר לו בבקשה הלוה ה הוא לא רגוע משך כל השבת למה כלפי חוץ הוא מראה סבר פנים יפות הכל בסדר אבל מ מי כמותו יודע מה מצפה לו ומוצא שת חייב לו הרבה מאוד כסף והוא מחכה לכסף יצבע בעל חום את הכסף ואין לו אומר הרי איןו מך נשלם אומר אותו דבר ראש השנה שחל בשבת בסומו של

יום שבת אין מקטרגים יום שבת אין מקטרגים אבל כל אחד יודע מה יהיה במוצאי שבת מתחילים המקטרגים מסתנים אז לכן הנשים מ חדים ביום הזה אבל מי שהולך בדרך השם גדולה זכות השבת שתגן הקדוש ברוך הוא בחר בנו מכל העמים נתן לנו את תורתו וזכות השבת דוחה מקטרגים עכשיו מתי הוא פותח בית דין בבוקר בבוקר כבר תוקעים בשופר והכל הסתדר האשכנזים נוהגים בגם במוסף לפני מוסף של ראש השנה ולפני מוסף של של יום כיפור יש הסיפור של רבי אמנון ממגנצה זה נקרא אנטנת תוקף זה משהו

חזק מאוד אתם גם אומרים אותו למה אומר היה גדול הדור רבי אמנון היה גדול הדור ועשיר ומיוחס היה יפה תואר ויפה מראה יום אחד החילו השרים ואגמון לבקש ממנו שאמיר דתו לא הסכים דיברו אליו יום יום לא שמע מה שעשו לו לא מוכן יום אבל מרוב שהציקו לו ביום באחד מן הימים היו מחזיקים בו ולא נותנים לו ללכת אמרתם יודעים מה אני אתייעץ תנו לי שלושה ימים רק הוא יצא מאגמון אומר איך אני אגיד בפה שלי אני אגיד דבר כזה להתייעץ זה כמו כפירה איך אני

אומר דבר כזה ויבוא אל ביתו לא רצה לאכול ולשתות עד שחלה באו כולם לנחם אותו ואמרו לו אמר לו ביום השלישי הודו כואב וככה חולה בא האגמון ואומר לו קורא לך אגמון אומר לא ילך אוא שלח שרים רבים נחמדים לא הולך הל הביאו אותו על כוחו אמר לו אמר לו מה זאת אמנון למה לא באת אליי למועד שיעד אמרת תיב עץ ו אומר אני את משפטי החרוץ הלשון אשר דיברה חזב לך דינה לחותך כי חפץ היה רבי אמנון נקדש את השם איך הוא דיבר כך אומר

לו אגמון לא הלשון לא אחתוך למה היא דיברה יפה אבל הרגליים שלאו באו למועד אותם הוא יקצץ ואת יתר הגוף הוא יהה יסר ויצא בצורר ויקצו פרקה אצבעותיו ידיו ורגליו כל פרק ופרק היו חותכים היו שואלים אותו אתה רוצה או לא אומר לא אני רק בקדוש ברוך הוא אחרי גמרו לכל אצבעות ידיים ורגליים ציווה הרשע להשכיב את רבי אמנון במגן אחד בפרקי צותה שלח אותו לביתו כימין בעיקר אמר בקדוש ברוך הוא הוא קיבל את הייסורים באהבה גדולה עכשיו הגיע עד ראש השנה ביקש בקרוביו לצת אותו

לבית הכנסת עם פרקי אצבעותיו המלוחים והשכיב אצלו אצל שליח ציבור אוי ואבוי ויעשו כן אומר כשהגיע השליח ציבור לומר הקדושה אמר להם רבי אמנון אמתן מעט קדש את השם הגדול ויען בכל רם ובכן לך תעלה קדושה קידשתי את שמך על מלכותך יחודך ונתנה תוקף קדושת היום ואמר אמת כי אתה דיין ומוכיח כדי להציק עליו את הדין שיעלו לפני לפני הקדוש ברוך הוא פרקי ידיו ורגליו והזכיר וחותם כל אדם בו כן וכולי כשגמר כ דברב נסתלק ונעלם מן העולם לעין כול ואיננו כי לקח אותו אלוהים ועליו

נאמר מרב טובך אשר צפנת ראך אחרי הדברים האלה שלה רבי אמלן התבקש ישבה של מעלה ביום השלישי לטהרת נראה במראות הלילה לבנק לנימוס בין רבי נמי שולם בין רבי נקל נוז בין רבי נ משה בין רבי נקו נמוז שלימד לו את הפיוט ההוא הוא נתן התוקף ויצב עליו לשלוח אותו בכל צות הגולה להיות עת וזיכרון ויעש הגאון כן איזה דבר זה היום זה בפטירת רבי יצחק אלפיה הנה רבי משה שאיתנו הוא הכיר אותו והוא אמר לו רבי יצחק אלפיה אתה תתקע לי בראש השנה אתה תהיה

התוקע בן כמה הוא היה רבי משה אז בגיל 14 אמר לו תתקע השם יעריך חמו בטוב אז הוא עלה מחלב לכאן ואמר לנו רבי משה שלא היו לו ילדים כי עם בת אחת אבל והוא לא כיוון שלא היה לו ילדים הוא מה הוא יעשה עכשיו יום אחד הוא אמר להם לחברה קדישה אומר אני רוצה מה שאני אומר לכם תעשו הוא עשה עצמו כאילו הוא מת אומר תעשו רחצה תעשו לווייה תכניסו אותו לקבר הכל כמשפט כמו מת להספיד להשים בקבר קם הוא ישב בעצמו על עצמו בשבעת

ימי אבלות ועשו קדיש והכל והתפללו אצלו בבית פלא פלאות אתה יודע כל שבת הוא קיים על עצמו בדבר דבר הוא היה מכניסת השבת עד סתה הוא לא היה מדבר בני בתו צריכים להבין מה הוא רוצה לבד קודם שהכניסו אותו לכבר למה הוא עשה את שמו אותו על רצפה ועשו הקפות לא שמו אותו על קשרו חבל ברגלו ע ה הוא ביקש ככה שמו אותו על הרצפה כ קשור חבל לרגל כן זה כמו סקילה זה כמו סקילה כן הוא ביקש הוא ביקש את זה כן הוא הל הוא

יש לו ספר קונטר זחי אלי שמה הוא מסביר איך לעשות כל דבר ודבר מהדברים האלה איך זה רחיצה איך כל דבר בדבר הוא המסביר של הכל אבל אתם יודעים עוד דבר אגיד לכם עליו טוב זה לא ידעתי את זה שקשרו לו חבן לרגל וסחבו והוא אמר הוא אמר ככה לסחב אותו פלא פ אומר בזמן מנחמת העולם השנייה הגרמנים בעלי בריתם התקרבו לגבולות מצרים והיה פה רומל רומל היה מפקד אז היה סכנה גדולה לכל המזרח אז היה ערביים צורי ישראל הרימו ראש היו מחלקים את רכוש היהודים

בנשותיהם בירושלים כל אחד אומר זה יהיה שלי כבר הם היו מחלקים אתה מבין במצרים פה מאיימים לעשות פרעות ביהודים הארמנים הנוצרים נכנסו לדמנהור ושמה היה רבי יעקב הבח צלה הוציאו ספר תורה מן ההיכל ורמס אותו ושרפו אותו בערב הוא בא בחלום לרבי יצחק אלפיה הרב הרב רבי יעקב צרה והנה בחלומו רואה איש לבוש בגדי חכמים איזה איזה אור אומר לו אתה נוהג לעשות לימודים על קברי הצדיקים למה אתה לא בא אצלי ו אומר לו רבנו מי אדוני אומר לו הרב עלפי מי כבודו אומר לו אני

בדמנהור אשר במצרים בוא מהר אל תעמוד בזה תלוייה הצלת עם ישראל בוא מיד התעורר הרבי יצחק אלפיה בבוקר מער לבית הכנסת בתל בעיר העתיקה אמר למקובלים אתם מכירים את הצדיק הזה אמרו לו בטח זה בעל פיתוחי חותם יראו משפטיך מחסוף הלבן אחרי השחרית הלך עעם שניים מידידיו הרבניים משה למחוז לקבל אישור נסיעה למצרים כשהגיע למוצא עצרה מה שומר אומר לו מה אתה רוצה יש לכם הזמנה אמרו לו לא תכף מיד גירש אותם רבנו לא זז אומר לא אני רוצה לראות את פני המושל פתאום ירד ממשרד

המושל קצין גבוה ראה את רבנו אומר מה אתה צריך אמר לו רצוני לגש עם המושל אמר תעלה בוא דקות סבורות אתה יכול לבוא נכנס אצל המשה קיבלו קיבל אותו בכבוד גדול ונתן לו רשות למניין יהודים נסוע למצרים נתן ואז הוא הלך לדמנהור אצל הכבר של רבי יעקב הב חצרה והוא נכנס אמר להם יכול לעבור למצרים רק רכבות חיילים נוסעים בכל יום למצרים ישר לקב החצי לכן לא יכול לתת להם מעבר באז רבנו הודה למושל אמר לו חזר לחבריו המחקים לו בחלון עיניים אמרו לרבנו דחה אותך

משה בדברים כי איך תקנה קרון מלא חייים איך איך אתה רוצה להיכנס לקרונות נכון הוא מרשה לך אבל איך רבנו לא מפחד אומר מעלת הצדיקים גדולה ידע שהזכות של רבי יעקב תגן עליו למחורת בבוקר לקח את הטלית והתפילין בא לתחנת הרכבת ניגש ניגשו א מה אתה צריך העלו אותו מיד לקרון ישבו משני צדדיו עד שהגיע למצרים שני אנשים אז הוא הלך לבד בסוף נכנס לבית המקדש כתר תורה בקהיר כל החכמים ראו אותו שם רבי יצחק לפי מירושלים אומר שמע את החלום אמרו לו בוא נלך ביחד

ואז אמר להם רבנו בלי נדר אנחנו לומדים להצלחת עם ישראל למדו פעמיים סדר תענית דיבור שבעה קורטי ברית הקיפו את המצבה בלילה השלישי יצא אחד מהלומדים לחוץ רה העיר כולה אורות כל העם בתרועה מה קרה הגרמנים ברחו מהחזית יד האנגלים על העליונה ביעקב הבי חצירה אמר להם הנה הכל הסתדר וכאין עמוד אש יצא מקברו של רבי יעקב חצ ראית איך מה הוא עשה רבי יצחק אלפי היום זה הפטירה שלו תמיד יה אומר כל דבר להגיד בלי נדר טוב זכותם יגן עלינו היום הלימוד להצלחת משפחת מימון

רבקה אורה בת פרחה יהושע בן כמונה נשמת בתיה בת יצחק נשמת עופר ציון בן שמחה ונשמת שלמה מעודד בן שמחה כן א אנחנו קודם כל נגיד את היום זה איזה יום זה שני לבריאת העולם לפתוח את הספרים יום שני לבריאת העולם יב איזה דף יב ת קיב באיזה ספר אבל ברזה ת ק יב ו תגיד להם בזה ברגיל למוד היה ארוך מאוד כ תב איך תב ברגיל תב כן ברזה הרב מזה כוכב הושענה הושענה הנה נאמ שם הקדוש ות כש אותיות שיניים ויצרת בו עולמות שניים

משה בקרת פרשת יום שני והצליח בקריאת פרשת יום שני לנמען שם הקדוש אין שהוא אותיות שניים שאין בקריאת פרשת יום שני צלחנו בקריאת פרשת יום שני עלמן אות ב שבראת בעולמך והתחלת בה בתורתך שהיא מספר שניים או שאן בקרת פרשת יום שני בקת פרשת יום שני אמן חות הברית שם שנ בקת פרשת יום שני צ בקת פרשת יום שני אמן גשת הרון אשר לא בכו צל טבעות שיניים או שני בקריאת פרשת יום שני בקר ום שני למען סוד הקירובים אשר הם שניים ו שנו בקריאת פרשת

יום שניל רחל שיעקב נפש בקת פרשת יום שני הצליחנו בקת פרשת יום שניצ התלמידים ש מריבים בכל יום שיניים ום שנית פרשת יום שני הנמ מצות הלחים שבים ביום חג השבועות שם חים שניים ש יום שני מצוות תפילין ש תפין שד ש מצוות שניים שום שמען אותיות ששמך הגדול א מספרות שניים ש ב למען סוד אותיות ר השם פניו אליך וחונק שר מנם עו ערות שניים שני שני אנה למען שם הקדוש משמות ע בשם מספר עולה עשרות שניים הושיענו בקרת פרשת יום שני מען סוד כנפיים

חדושים שמספר מו מאות שיניים שהנו בקריאת פרשת יום שני למען א למען א' א' המהירים למלכות שמספר עולה מאות שניים ועשרות שניים ואחדים שניים שנו בקת פשת יום שני למען שלושה שמות אק הדת שהם בחסד גבורה תפת הרמזים בסוד ותבוא בעדי עדיים שהם ונ מו שניהם וות שניה חים שנינו בקריאת פרשת יום שני פרשת יום שני אנ אדני השענ א אענ אנ אד הצליח אנ אנ נו הושענה צלינה יחנה אבינו אתה כן עכשיו אנחנו קוראים בתורה פרשה של יום שני ויאמר אלוהים יהי רקיע בתוך המים

ו מבדיל בין מים למים ויע אלוהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת הרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויכן ויקרא אלוהים לרקיע שמיים רב י בוקר יום שני יי רצון מפניך אד א נו רחמים שבסו קרת פרשת יום שני ש בראשית שקר לפני בקדשים רמוזים ב ראשי תיבות וסופי תיבות ואמצי תיבות וחילופי תיבות מען אור הגבורה נתקן ביום הזה יתוקן כל פגם אשר פרמנו אנחנו והבאים נפשנו נשמתנו בכל בחינה ובחינה בחנות הגבורה שזה פי שנכבה בכללות ו בפרטות אנה מלך חו חלך אדוני גדולה וגבורה

חוננו אדוני חוננו כפר אשר פרנו צלוח אשר חטאנו מדת הגבורה ואמ חוללנו אשר התפנו ביום צרה מיות גיבורים לעמוד בפרץ ועל אשר נעלנו ולא התגברנו על יצרנו הרע ועל אשר רשמנו ב35 מצוות שלא תעשה ועל אשר שגינו בתיקוני שולחן בצפון מכלל החסד שגב איש מרע נפרדו ול אשר פגענו ב32 שיניים שלתי הגיבורים ול אשר חטאנו ב0 צרופי שמות אלוהים ו20 גבורות מצ 320 גבורות דנות הרי אנחנו מקבים תשובה ככתוב שמעת בכו ואנחנו מתחרים על מה שתנו אבינו פשנו ואתה ב תבנו בתשובה כך פשו ק פניל

פרשת שני שברני כמו שקש כ מעלינו ל ג זור נוקדו יצחק אבינו עליו השלום תכלו צל הגורל הדנים בגבר על היצר אמן בד ספר תהילתך רואה ישראל הזה מופיע הורני אדוני דרכך אלך באמתך חי נראה שמצ פניך א צורי וגולי הנה הגענו ליום כז מחה בלי נדר השם יחיינו יזכנו אנחנו בנביא שמואל א' פרק א' פסוק כא איזה זה הפטרה של יום ראש השנה פרק א' פסוק א' כ א' ויעל היש של קנה בכל ביתו לזבוח לאדוני את זבח הימים ואת נדרו בחנה לא עלתה כי

אמרה לאישה עד יגמל הנער ובי אותי ונראה את פני אדוני וישב שם עד עולם או ויאמר לה אל קנה אישה עשיה טוב בעיניך שבי עד גמלך אותו אך יקם אדני דברו ותשב האישה ותנ את בנה עד גומלה אותו ותעלה עמה כאשר גמלתו בפרים שלושה ואפה אחת קמח נבל יין תבהוא בית אדוני שילו והנער נער הנער היה עודנו נער קטן רך בכל זאת הביאה אותו וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל אלי ותאמר בי אדוני חי נפשך אדוני אני האישה הניצבת אמך בזה להתפלל אל אדוני אל

הנער הזה התפללתי וייתן אדוני לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו ורם אנוכי אנוכי שאלתי ול אדוני כל הימים אשר היה הוא שאול אדוני וישתחו שם לאדוני מחר בני הדר ותתפלל חנה איך יום רביעי משניות קודם המשנה זה הצדקה לא לשכוח לעשות את הפדיון נפש ולזכות את החברים בזה שתיים וחד בבקשה אמר אנחנו מסכת תענית פרק ד משנה ח זה סיום היום מסכת תענית מתחילים מגילה ב זה היום היה לכם פה סעודה יפה אמר רבן שמעון גמליאל ו היו ימים טובים ישראל 15 באב יום הכיפורים שבהם

בנות ישראל יוצאות בכלי לבן שאולין רואה יום הכיפורים באם בנות ישראל יוצאות בכלי לבן ש שלא לביש את מי שאין לו כל הכנים טעונים טבילה ובנות ירושלים צות וחולות בקרמים מה היו אומרות תראה ביום כיפור בחור סנה עיניך הוראה מה אתה בורר לך אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה שקר החן והבל היופי אישה יראת אדוני היא תלל ואומר תולה מפרי ידיה והללו בשערים מעשיה וכן הוא אומר צאנ אורנה בנ ציון במלך שלמה בעטרה שהתיר אלו אמו ביום חתונתו ביום שמחת ליבו ביום חתונתו זה מתן

תורה אתה יודע מתי זה מתן תורה יום כיפור יום כיפור למה הלוחות האחרונות ניתנו ביום כיפור זה יום חתונתו יום שמחת זה בניין בית המקדש שיבנה במהרה בימנו אמן אז זה ראית יום חתונתו זה יום הכיפורים שניתנו הלוחות השניות כן צריך לחלק ממתק מיד אתםם תקבלו ממתק בוא אליי פה בסל יש ממתק תוציא לכל אחד רק אחד רגע מסכת מרילה מה ראשי תיבות מגילה י גלולים מן הארץ כל אחד רק אחד רק אחד אמרת לך עוד תורה מרילה נקראת ב-1 ב1 ב1 ב1 בח לא פחות

ולא יותר לסיום מסכת תענית וד רב כרכין המוקפים חומה ממות יהושע בנ קוראים בחמי כפרים ועיירות גדולות קוראים ב 14 אלא שהכפר מקדימים ליום הכניסה עד כאן כן אנחנו עכשיו הגרלה לא עשינו עדיין את ההגרלות הנה הצלחת מי לא עשה לנו הגרלה פויזן אתה עשית את ההגרלות אולי תעשה מלט תוציא ראשון זה יין ראשון זה יין שמ חיים סלמן זכה ביין חיים סלמן הלאה שני זה פרחים מכל מקום שאתה מסתכל על הפרחים שלו זה פרח אין לו אחות מאיר כהן זכה בפרחים איזה שה פורחת יש

לך עוד אחד זה פרנות עופר מזרחי בעל הפרנו זכה בפרנה עכשיו זה ארגז פירות בוא נראה מי זכה בארגז פירות משה שקלים דוד שקלים שקלים כן כן פעמיים עכשיו תוציא שבע כמה יש פה ספרים תע תשע זה אחד או זה ארבע לא לא זה אחד כן מהר מהר היום דרך כולם קיבלו מתנה היום מי שפה כולם קיבלו מתנה שקוד מי זה גי חיים זכית הנה קח את זה את הסט הסט יאללה הללה אמנוון אנג'ל ירון טובול הלאה שמעון נחמני י שמעון נחמן ויש חמרת חושב אביבי

התימני קח מי שלא בא לקחת עופר אפלים הוד שמי שלא בא לקחת א מי שלא בא לקחת אז הוא מוותר על זה כי אין זמן לשמור אוראל אבו ברדה זהו סימנו וד אחד משהו באוטו זה אחרון נכון אילן בבאי ימנו כןע ן איפה א ו בבקשה כן תפילת בית המדרש שת אדוני ד תמיד כני במות שם אחוד קודש בריך חשם אותם ישראל הנה אנחנו באים נקים מצת השה שלימוד תורה כו ש כתוב רן בחברי ש בם נו ב תך שגיתי כבר גל עיניים וביתה נפלאות מתורתך

יערוב כמת לקחי קד ברתי רגע רגע ברוך אתה אדוני למדני חוך חוקיך למד אבר א אחותך אלכם קודש שברכו את אד ברך אדוני מציון עושה שמיים וארץ כן היום אנחנו דף ל צריך ללמוד הרבה אז בעזרת השם ה את הדף של היום מחר את הדף ביום חמישי י נדר נלמד שני דפים בשביל שבת גם ואז נלמד ביום שישי יום שני שנחזור אחרי ראש השנה כולם יגזרו עליהם גזרות טובות בעזרת השם נלמד עוד פעם השם יזכנו ביום הצום שני דפים גם כן בסדר אז ככה שהכל יהיה

מסודר יפה יפה קנל זה גם יהיה הרמבם אולי בוא נראה כן ביחד עם רבי יצחק בן טוב א דף ל עד איכן חייב אדם ללמוד תורה בוא נראה שמר שפתחת את הדף כמה זה שורות מלמעלה 2 א ש 7 לא הגיע למה הצר בש השלישי מה עד הנקודותיים למדנו אני יכול להתחיל מלמטה מעמוד קודם נתחיל מעמוד קודם תנו רבנן ושננתם מה זה שנתם לבניך אומר הרב צריך שיהיה שינון בחזרה צריך לחזור לדברי תורה תראה רשי אומר בשנתם לא אני לא פה סליחה אני טעיתי אמינה לשטן

גירה בעינך אמר לרב רב נתן ברמה השורה השניה אמר ל רב רב נתן ברמה דידך ע צברי דבריך כל עוד שידך צברי בנך למדנו את זה אבל נחזור ידיך תקיפה עליו הוא שומע בקולך תוכיח אותו מתי זה הזמן הזה מש צר ועד 20 רטה מגיל 16 עד גיל 22 ואמר לה מתמנה שרה עד 24 כתנא חנוך לנער על פי דרכו חנך את בנך בנערותו שכל ימיו ילך בדרך הזאת רבי יהודה ורבי נחמיה מתי זה בנערותו אחד אמר מ שצר ועד 20 טרטן ואחד אמר מתמסר ועד

24 כן עכשיו עד איךן חייב אדם ללמד את בנו תורה כלומר כמה תורה חיה ללמד אותו אדכ חייב ללמד את בנו תורה א אמר רבי יהודה אמר שמואל כגון זבולון בן דן אתה יודע כמה צריך ללמד אותו היה בימיהם תלמיד קראו לו זבולון ואבא שלו קראו לו דן זבולון בן דן היה חכם בדורות הראשונים כן שלמדו אבי אביו סבא לימד אותו תורה אבי אביו מקרא משנה תלמוד הלכות אגדות עד כאן צריך אבא ללמד את בנו מקרא זה אומר כל התנך משניות שישה סדרי משנה תלמוד כל

השס ות כל ארבע תורים והרמבם הרמבם ואגדות כל המדרשים זה תמו תורה מתה לימדו מקרא אם מלמדו משנה כלומר אם ד האבא לימד את בנו מקרא כלומר רק חמישה חומשי תורה לא חייב ללמד אותו יותר לא צריך ללמד אותו לא חייב ללמד אותו משנה כבר כבר קיים מה שכתוב בתורה ושננתם לבניך ואמר רבה מקרא זו תורה בלי נביאים וכתובים אז אפילו את הנביאים והכתובים לא חייב ללמד את בנו הבן שילמד בעצמו אז איך אתה שמואל אמרת צריך ללמד את בנו משנה תלמוד אגדה הלכות איך אפשר

איך אמרת כזה דבר בוא בוא יש פה מקום בוא בוא כן רבי משה בכבוד כן קח את הסטנדר הזה זה בסדר זה אתה יכול להחזיר חלק מהספרים ואז יהיה לו מקום הנה מגיע לו תחזיר ואת זה זה תשים לי פה תן לי את לא אה כן צריך עוד מעט בסדר טוב לא מה שהוא אמר הוא כתב הוא חולק אז מה אמר שמואל ואמר המקרה זא תורה הוא חולק על זה בסדר מתרצת הגמרא כ זבולון בן דן ולא כ זבולון בן דן היה כוונתו של שמואל הפירוש

הו שחייב מתי אדם חייב ללמד בנו תורה כלומר עד איזה דור כמה חייב ללמד אותו תורה האם הוא חייב גם אבא שלו חייב ללמד את הנכד וגם הסבא הגדול צריך ללמד את הנין שלו זה הכוונה עד כמה אז זה הכוונה אומר כ זבולון בן דן זה פרט מסוים לא כזבן בן דם בכל פרטיו מה סבא חייב ללמד גם כן אתנ חדיו תורה כסבון בדן שלמדו אבי אביו ולא כסבון בן דן לגמרי ילו אתה מקרא משנה תלמוד הלכות אגדות ולוך מקרא לבד לא כמו שחשבת נכון לימד

אותו מקרא המשנה אבל לא חייב את הכל עשה בפנים משורת הדין לא חייב אשריו אשר חלקו אבל אבא וסבא חייבים ללמד את הילד וגם הסבא את הנכד שלם כן כן אתה יודע אני פה הייתי היה הילדים שלי קטנים היה עולה הרבה כסף תלמוד תורה כן אז אני אמרתי לאבא שלי אתה יודע שאתה חייב גם כן ללמד אותם תורה אומר מה זה אומר זה אומר צריך לשלם את ה תלמוד תורה זה היה הרבה כסף זה אתה יודע זה אז אמר טוב אני אתן כל חודש 500 דולר

אז הוא היה נותן לי כל חודש 500 דולר ללמד את הנכדים כן למה אני אומר לכם את זה גם אתם תשלמו עכשיו תגידו גם בניו גם אתה תשלם לנכדים לא עשיתי את זה ק עכשיו נתפסתי פה שנתפס י וא תראה מה עשית עוד מף פם לא מ טוב פוס אותך גם כן אל תפחד הנד יהיה לך בעזרת השם עוד ואבי אביו ממחי שואלת מה עשה בחייו ואתני לימדתם אותם את בניכם ולא בניכם ולמדתם אותם את בניכם אבל לא צריך ללמד את בני ובניו ומה אני מקיים

בהודעת שם לבניך ולבני בניך לומר לך שכל המלמד את בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו לימדו לא אתה רואה כל מי שמלמד את בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו לימדו לא ולבנו ולבין בנו עד סוף כל הדורות מספיק אם הוא לימד את בנו אז הוא מעביר את זה הלא ו כאילו לימד אותו ואת בנו ואת בני בנו כל הדורות אדם לא חייב ללמד את נכדו תורה לא כמו שמואל אלא אמד בנו נגמר הגמרא אומרת ללא הוא דאמר כי היתנה זה מחלוקת תנאים מה שאמר שמואל אמר

כמו זה התנא דתניא ולמדתם אותם את בניכם אין לי אלא בניכם בני בניכם מנין שחם אתם ללמדם ש תמו לומר והודעתם לבניך ולבני בניך אם כן מה תמו לומר בניכם בניכם ולא בנותיכם מה שכתוב בניכם זה לא בנותיכם אז חייב ללמד גם את בני בני כן גם זה מחלוקת אז איך הוא אומר לא ללמד א זה פסוק מפורש בניך ולפני בניך איך אומר שמואל שלא מלמדת ב בני אז אמרנו לך כשכתוב הודעתם לבניך אז זה כבר נחשב גם לבני בניך אדם מלמד את בנו זה נחשב

אמר רבי יהושע בן נבי אמר רבי יהושע בן ליבי כל הם למד את בן בנו תורה מעלה כתוב כאילו קיבלה מהר סיני תראה מה זה קיבל את התורה מהר סיני המרשה אומר זה פשוט בפשוט זה מדובר על המלמד גם מדובר על הנכד הלומד שנאמר בהודעתם לבניך לבני בניך הסמכ יום אשר עמת לפני השם אלוהיך בחורב איפה זה בחורב מעמד הר סיני רבי חיה רבי חי רבי יושע ב רבי חיה ברב ראה את רבי יושע בן נבי תמיד חכם גדול אתם יודעים בן י ה לי אליהו

הנביא א הוא לא נתן לה מלאך המוות ליגוע בו לקח לו את הסכין יושע בן נבי בוא תראה מה הוא עושה דשד סנע הרשה החסיר שדין על ראשו למה לב שזה מה לא את הסודר שלו יש לו חכם יש לו משהו כובע עם סודר יפה על זה מיוחד יפה ראה אותו שם איזה בגד על הראש ולוקח את התינוק כמו הואר לא סידר את עצמו יפה וכת נוקה מוניך את בנו הקטן לב כנישתא לבית כנסת אז היו לומדים ה תמוד תורה היה בבית כנסת אמר לה מהקולה

היי אומר לו מה למה אתה כל כך מזדרז ולא שמת כיסוי כמו שצריך אמרלה מזר דכתיב בהודעתם לבניך בסמך יום אשר עמדת לפני השם אלוהיך בחורב למה לומדים מפה כל המלומדת בנו תורה כאילו קיבלה מהר סיני אז מה אתה רוצה זה לא דבר קטן אני ממהר לקחת אותו זה אני מתרגש לקחת את התינוק שלי מכאן בהלך רבי חיא בר אבא לא טעים ומסע עד המקרה נוקה ו מוספה אתה רואה מכאן באלך שמע את זה רבי חיה לא היה תום הם היו בבוקר אז מנהגם היה בבוקר

לא שותים חלב לא היה דבר כזה חלב בבוקר אוכלים ומסע ומסע זה צלי בשר צלי כן מעט בשר בגחלים היו רגילים לאכול עד המקרה נוקה ו מוספה לפני שחזר עם בנו מה שלמד אתמול ומוסיף לו לימוד חדש גם רבה ברבונה לא טעים אומצא דמת נוקה לבי מדרשה היה גם בפרס אתה יודע היו יוצאים בבית הכנסת בבוקר היה קלי פצה כן זה זה מרק של בשר נכון אז מה היו יוצאים כל בוקר מקבלים צלחת לא קרים של בק ה מה זה היו אוכלים את זה עד לא

כל יום כל יום ככה כן איך לפני התילה אדם יוצא מהתפילה אוכל כן בטח דעתם פ אומרם ה אוכלים קוב ע בשר אור שעי הכל בבוקר כל זה הנה אומר גם פה בירושלים כ הם היו אוכלים את זה בבוקר כן אז מה קרה הפסיקו עם המנהג הזה באו אשכנזים הם רוצים לאכול חלבי לכן הפסיק חמין אחרי התפילה הלאה אמר רב ספרה משום רבי יהושע בן חנניה מי דכתיב מחה אמר רב ספרה משום רבי יהושע בן חנניה בשנתם לבניך לכה היה צריך להגיד בשנתם לבניך שנתם למה

שנתם צבן אלא אל תקרא בשנתם אלא בשלשת לעולם ישלש אדם שנותיו חלק את שנותיו לשלוש שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד למשל הוא יודע שהוא יחייה 90 שנה יעשה 30 שנה מקרא 30 שנה משנה 30 שנה תלמוד הגמר אומרת מי יודע כמה חיה רק התימנים יודעים כמה הם חיו אדם יודע כמה הוא חי כמה חיה לצריכה ליומי אומר לא זו צריכה ליומי מה זה ליומי לימי השבוע השבוע כן בטח בשבת מה מה לימי השבוע מה יעשה יחלק צבו יומים למשנה למקרא צבו ימים למשנה צבו ימים

לגמרא ויום שבת לזוהר עוד וס תוספות אומר לא לחלק את היום זה מה שאנחנו עושים לחלק את היום כן הגמרא מה אומר כן כן תיקן רב אמרם גאון למה גם זה אדם יודע איך יהיה כל השבוע שתמיד כולם יחיו אבל אדם לא יודע מה יהיה מחר לא יודע היום והיום לא יודע מה יהיה עוד מעט שתמיד יהיה שעות טובות אז לכן חלק את היום שליש מקרא שליש משנה שליש תלמוד לכן יש הרבה לומדים חוק לישראל חוק לישראל אדם יש תיקון כל יום צריך האדם ללמוד מקרא

משנה כל יום צריך לקרוא מקרא נביאים וכתובים יש בזה סוד לכן צריך כל יום לקרוא את חוק לישראל את הפסוקים כל יום לכו פחות את הפסוקים שמביא בחוק לישראל זה מהמקובלים כך סידר הגאון חידה סידר את זה את החוק לישראל הזה כל יום צריך לקרוא אם זה שש פסוקים זה ארבע פסוקים זה חמש פסוקים ותו דבר בנביאים אותו דבר כתובים יש בזה סוד וגם כל יום לקרוא משניות כל ום ללמוד גמרא כל ללמוד זוהר כל יום הלכות מוסרים חייב גם כן ואם לא יצא לו ללמוד

גמרא אותו יום אז ישלים בלילה מה זה לא יצא לו ננס ואם הוא לא אכ ואם הוא לא יצא לו לאכול אז מה הוא עושה מה זה לא יצא לו לא צריכה ליומי איפה כן כן פרש בקונטרס ימי השבת כלומר שני ימים מקר שני ימים גמרא שמעת קונטרס מה מפרש 100 גמרא ולא נרד אם כן אני קורא תוספות הקיב מפרך מי יודע כמה חיה פ בכל ום יום עצמו ישלש על כן סידר אמרם גאון כמו שאנחנו נוהגים בכל יום קודם פסוקי דזמרה לומר מקרא משנה וגמרא

זה בתפילה סידרו לך את זה נור נור נור זה תיקון של התפילה רבנו תם פר שאנו סומכים ד אמרינן בבן בלולה במקרא במשנה בגמרא בבל אתה רואה מה זה בבל בלול הגמרא השס שאדם לומד גמרא בלול בכל יש לו שמה מקרא משנה הכל יש לו גמרא אבל בכל זאת רב הארי לא יש תיקון לא כתב אם נאנס אותו קרא רבי שמל ור מרשת ל וחומר זר שבה בנין קרא את זה עולה לו כאילו למד גמרא אז אני אומר לך מה תעשה דעבד רבנו ארי כתב תשמע

תשמע אדם לא יכול להגיד היום לא לא ננס ננס ח שלים אין דבר כזה לא יכול לא ישן איך ישן כן הוא יכול מה זה נאנס בסדר קורה אבל צריך להשלים אין דבר כזה לאדם כל יום יש לו את האוכל שלו את המנה שלו עכשיו הוא מקבל הוא עובד הוא מקבל יומית נגיד היום נאנסתי אז איננו מקבל את הכסף זהו נלך אלא אם הוא יודעים שהוא תמיד טוב והוא משלים נותנים לו ישלים את העבודה יקבל את היומית שלו אי אפשר יום אחד לו מה יאכל אפשר

ללמוד את זה בשנה נקראו הראשונים סופרים עכשיו הגמרא עוברת לנושא אחר היו סופרים כל אותיות שבתורה שנאמר תראה איזה יופי שנאמר ומשפחות סופרים יושבי יעבץ שהיו סופרים כל האותיות שבתורה ראית איזה יופי פ שהיו אומרים ו דגחון כל הולך על גחון חציין של אותיות של ספר והיב דרוש דרש חציין של תיבות שבספר תורה והפסוק והגלח זה אמצע של הפסוקים שבספר תורה אחר כך כרסמן חזיר מיער עין דיער הוא חציין של תהילים באותיות והוא רחום מכפר עוון חציין פסוקים אבל אתה יודע בסוף התהילים כתוב שפסוק ויפתוהו

בפיהם זה זה החצי זה החצי ש אותו דבר מתכת מנחת שי א עח פסוק לו פסוקים כמה אותיות י אתה יודע בכל הספר תורה כמה אותיות יש יש 60 ריבו אותיות ראשי תיבות ישראל יש 60 ריבו אותיות לתורה אבל אתם יודעים שפני יהושע מקשה זה לא 60 ריבו זה חצי אפילו פחות אלא תירוצו שיש אותיות שהם מתחלקות כמו א' יו י או יו ד ש ג ו וכן הלאה ט מ מ זה נ וו כ ל כו נכון אז יש אותיות שמתחלקות ואז זה ביחד 60

ריבו אותיות לתורה לכל יהודי עוד שנייה עוד שנייה ר נכון הבנת מה שהוא אומר 60 ריבוע אם תמלא את האותיות זה כותבים את זה מה שאתה אומר זה כתוב צודק ששם שלו זזה אז אומר הרב שהכל יהודי יש לו אות בספר תורה יש 60 ריבון נשמות ישורון יש 60 ריבון נשמות בישראל ולכן כל יהודי יש לו אות בספר תורה ואומר החתם סופר יך ככה היו עומדים במתן תורה לפי הסדר הזה בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ היו עומדים הב מ מישהו ותד ב היה עומד

ראשון רש עומד אני עמדתי ליד משה כנראה ב ר א' ככה זה היה עומד בראשית אתה רואה ואייך ה ואייך זה היה כל אחד יש לו יונק היה לו צינור היה רואה את הצינור איפה הוא הולך הוא היה יודע איך לבוא עם הצינור כל אחד יש לו מיזה אות הוא זז והיה משה רבנו מסדר אותם היה מפקד לכן כתוב ואת המטה הזה תיקר בידך אשר תעשה בו את האותות אל תקרא אותות אלא וציות איפה להזיז את עם ישראל לפי האותיות שלהם שזה אמר דוד המלך גל

עיני והביתה נפלאות מתורתך אל תקרא נפלאות אומר רבונו שללם אני אחזיר את עם ישראל בתשובה כל עוד שנפלה מהתורה זה נשמה קדושה של עם ישראל שירדה מהפסים אני אחזיר אותה לכן אומר גל עיניים ובית נפלאות מטולת אל תקרא נפלאות תחלק את התיבה לשניים נפל אות מטולת תראה לי איפה נפל האות שאני אחזיר אותה למקומה לא זה אומר רבי שלמה הקו מירו דמס את זה נפלאות כי ניגנת אתזה בניגון של רבי מאיר כן לא תפריע עוד בזה שאמצע התורה זה נחים זה כן כן יש יש כתוב

כתוב על זה פיקר נקראו הסופרים בעה רב יוסף ו דגחון י גיסה או י גיסה תראה רב יוסף צדיק אומר באמצע אותיות ספר תורה ו דגחון באמצע יש בגחון יש ו האם זה שייח לחצי הראשונה או חצי השנייה אמר לה אמר שיח ליחצי ת א זה אמצע אמרת אמצע אותיות יכול להיות שיש חצי מצידו וחצי מצו והוא באמצע בלי לא שייך לפה לא שייך אי אפשר יודעים שיש בדיוק אי אפשר אני יכול את הו לחלק אותה לשניים נגיד יש שלוש אותיות באמצ אחד פה אחד פה

תב אם זה זוגי או לא זוגי טוב הלאה אמר לה נית ספר תורה נינו אמר לו הביה אפשר לבדוק נביא ספר תורה ונמנה אותם למה נפק מינה אז תשמע מה שאומר מלא אמר רבא בר חנה היה מע הסתפקו בספר דומה בספק כמו זה ולא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומ נעום ממש עוד אמר לה הנו בקי בחסות ויתרות אמר לו רב יוסף רק הם יכלו לעשות הם יודעים איך הכתיב חסר איך הכתיב מלא ענן לא בקינן יתכן שיש לנו טעויות חסרות ויתרות אז המניין הוא

לא בדיוק מדויק ב רבי יוסף והגלח מה גיסה או י גיסה עכשיו כל התיבה הזאת אמר הבה פסוקי טו נמנה אפשר נביא ספר תורה נמנה את הפסוקים אמר לו בסוכן מו בקינן דכי אתה רב אח בר אדה אמר במערבה פסק יקרה נתלתה פסוקי יש פסוק ש בארץ ישראל מחלקים את אותו פסוק לשלושה פסוקים באובן זה הנה תראה ויאמר השם אל משה הנה אנוכי בא אליך באב וענן עכשיו המשך הפסוק עד פה זה פסוק אחד אבל זה פסוק אחד אצלנו הכל בעבור ישמע מדברי עמך וגם בך

יאמינו לעולם זה שניים פסוקים ויגד משה דברי עם אל השם הנה חילק אותה לשלוש איי איי א א תנו רבנן 888 פסוקים א פסוקי ספר תורה תראה כמה פסוקים יש 888 פסוקים אבו פסוקי ספר תורה יתר עליו מתהילים שמונה אה תהילים יש יותר שמונה פסוקים איך זה יכול להיות בוודאי ש בחומש יש יותר מתהילים הספר תורה יותר מתהילים וסר ממנו דברי הימים וחסר ממנו דברי הימים שמונה דברי הימים שמונה פסוקים פחות מפסוקי ספר תורה תראה מספר תורה דברי הימים כל כך הרבה פסוקים 1784 איך הוא

אומר חסר ממנו דניאל ודברי מזה תהילים יותר שס תורה לא הבנתי כך כתוב אבל יש פסוק מחלק אותו לשלושה זה לא הגיוני בשכל אני מסביר לך יש פסוקים מחלקים את זה לכמה פסוקי תורה 5 אל תתמה בסימן ואור רחמה יהיה שבעתי אומר כתוב בספר שער החצר שיש מג פסוקים מפסקי התורה נמצאים בדברי הימים ו בתהילים כלשון תורה ממש ויש מהמהם פסוקים משלוש תיבות לפי הנחתה ומן אלו המג פסוקים יש מהם שמונה פסוקים שם נמצאים בתהילים ואשר נמצאים בדברי הימים צ כ 5845 מעצמה מש אלוקים שזה

בן יש חי תנו לבניך תראה מה אומר רשי ש עד שיהיו דברי תורה מחוד הדין בפיך אז אומר רשי ושננתם מחוד הדין חזור עליהם ובדוק בעומקם גם תם שינון בחזרה ולחזור ולהעמיק בהם לא סתם לחזור כלומר גם צריך בקיאות בתורה גם צריך עיון בתורה זה לא מספיק שאדם רק יהיה בקי צריך גם להבין עמוק ושננתם עד ש דברי תורה מחודדין בפיך שאם ישאלך לך אדם דבר אל תגמגם אתו אמר לו לא צריך לגמגם אלא אמר לו מיד שנאמר אמור לחוכמה אחותי את ואומר כושרם על אצבעותיך

איפה מקום גלוי לך כותבים לוח ליבך ואומר כחיצים ביד גיבור איך הם שנונים מחודדים להילחם באויביו כן בניה נעורים אותו דבר תלמידי חכמים נקראים בניו של הקדוש ברוך הוא צריך שהכל יהיה מחודד בפיהם ואומר חיצי גיבור שנונים ואומר חצ נון ואומר חציך שנונים עמים תחתיך יפלו כן בבוא חצים שנונים ואומר אשרי הגבר אשר מילא את אשתו מהם אשרי הגבר הרב של התלמידים הללו אשר מילה את אשפתו תיק החיצים שלו מהם מהתלמידים השנונים ואז הוא מסיים לא יבושו כי ידברו את אוייבים בשער מה היו את אוייבים

בשער למה תלמידי חכמים נקראים אוייבים בשער מה אמר רבי חיא ברבא אפילו האב ובנו הרב ותלמידו הם אוהבים את זה את זה בכל זאת שעוסקים בתורה בשער אחד נעשים כבים זה לזה מקשים זה לא ככה כן ככה מקשה ואינם זזים מ שמ שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר את והב בסופה א תקרא בסופה אלא בסופה ראית במלחמתה של תורה בסוף יש אהבה בסופה אפילו שאתה רואה אותה ממש מלחמה תנו רבנן תנו תנו רבנן רשי רשי חכם עובדיה היה אומר אמר לי חכם נאים אליהו אומר כל

יום שישי הוא היה מכין שיעור של שבת הלכות היה נותן בשבת הלכות כל יום שישי יושב בבית הכנסת יסכר בביוף בבוכרים לומד את אותה הלכה 100 פעמים 200 פעם למקום מפרשה אומר אני הולך לשוק אותו הלכה חוזר אותו הלכה אחרי שעה היה צריך עוד משהו הולך אותו הלכה חוזר אותו הלכה חם נעים אליהו אומר היינו שומע אתך מבד דרך אותו דבר תלך תבוא תלך תבוא אתה שומע אותו אותו הלכה עוד פעם עוד פעם עוד פעם כבר לנו נכנס במוח לא הוא לומד לבד זה הוא לומד

לעצמו ביום שישי עד עד כניסת שבת הוא לומד לוקח איתו התיק של מכווה והולך הולך הרבה פעמים אשתו רואה לא באה לא באה רב ליל שבת לא באה לעשות קידוש הולכת לבית הכנסת שמה לא היו מתפללים בערב שבת שומעת אותו לומד אומר לו עובדיה חביבי הילדים מחכים לקידוש אומר מה לא חשבתי כבר הגיע שבת לא התפלת מנחה ורה אב התורה ראית הוא שכח לאכול צו משה עוד כמה יש כאלה תנו ושמתם את דברי אל על לבבכם ושמתם שמתם שסם שלם כלומר התורה היא מרפה היא מרפה

הכל זה שם שלם לכל הגוף לא צריך רפואות לא צריך עניינים נמשלה התורה כסם חיים משל האדם שהכה את בנו מכה גדולה והניח לו רטיה על מכתו אמר לו בני בני בני חביבי כל זמן שריה על מתך אתה לא צריך להימנע משום דבר אכול מה שנתך שתה מה שנתך זה לא יזיק וחוץ בן בחמין בן בצונן ואין אתה מתיירא מהמכה ם אתה מעבירה הרי מעלה נומי מעלה ה בבועות כך הקדוש ברוך הוא אמר לס בני בראתי יצר הרע זה המכה הגדולה בראתי יצר הע א איזה

מכה זה אבל זה עם ישראל זה טוב לו בראתי לו תורת תבן רפואה כנגד היצר הרע יש לי רפואה בראתי ם אתם עוסקים בתורה אנת נמסרים בידו שנאמר לו אם תטיב כלומר אם תעסוק בתורה שנקראת לקח טוב נתתי לכם סעת מה זה סעת אתה תתנשא ותתגבר על היצר הרע שלך ואם אין אתם עוסקים בתורה אתם נמסרים בידו של מי של יצר הרע שנאמר להפתח חטאת רובץ יצר הרע איפה הוא באיזה פתח במפתח הלב הוא יושב שמה והוא מחכה כל זמן שאדם לומד תורה הוא לא יכול

לבוא ולא עוד אלא שכל משאו מתנו בך יצר הרע אין לו עבודה ומשעמם כל היום הוא רק עובד עליך שנאמר ואליך תשוקתו כלומר תשוקת יצר הרע זה אליך ואם אתה רוצה אתה מושל בו אם אתה רוצה תעסוק בתורה ותמשוך בו ואתה ת שו ב ב ב ב ב ה ה רבנן קשה יצר הרע שאפילו ייוצרו כרו רע אפילו שדרך היצר לגנות את מלאכתו אפ אחד יוצר בור אזה דבר לא מגנה יוצרו קרו רע ה שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו אמר רבי יצחק יצרו של

אדם התחדש עליו בכל יום שנאמר רק רע כל היום כל יום הוא בא מתחדש הוא גודל ואמר רבי שמעון בן לבי צ שאדם מתגבר עליו בכל יום מבקש לאמיתו שנאמר צופר רשע לצדיק ומבקש לאמיתו הקדוש ברוך הוא עוזרו אין יכול ללא שנאמר אלוהים לא יעזבנו בידו ראית אבל מה מה העניין הצדיק מתגבר עליו ל משל אצל הרשע בא יצר הרע אומר לי בוא איתי אומר לו אני אלך לבית מדרש אומר לא לא לא היום מחר תלך היום בוא איתי יש איזה חנגה תבוא נאכל ביחד נשתה

יש יין טוב יש הכל טוב בוא מתפתה הולך הלך עכשיו מחר הוא צריך להביא עוד כוחות לא כבר הכניס אותו בכי שלו אותו דבר בא אותו גודל לא עשה ככ אומר אתה יודע מה עוד שבוע תתחיל ככה דוכה אותו משתלט עליו אבל הצדיקים אומר לו בוא איתי תעשה ככה לך מפה בעולם לא יהיה מחר רואה לא הלך לו מביא כוחות מגביר מגביר מגביר על זה אמרו רבותינו לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מביא יצר הרע שוחט אותו צדיקים נדמ להם כהר גדול בוכים איך יכלנו על ההר

הזה אדוני הוא היה תינוק הוא היה קטן פיצקה כל יום התגברת הלך להביא עוד כוחות התגברת נהיה ההר הרשע רואה אותו קחו את השערה קטן זוב קטן אומר זה צחק עליי איך צחק עלי חביבי לא צריך תגבורת אתה פעם הראשונה נכנעת נגמר אזל מה התרופה שלו תורה כל יום דף יומי תשמג אך מנובל זה זה יצר הרע תרא קורא לו מנובל עוד איך מושכו לבית המדרש אם אבן אם הוא אם אבן הוא נימוח אם הוא קשה כמו אבן על ידי התורה נימוח אם ברזל הוא מתפוס

צריך להיות הפוך עם אבן מתפוצץ עם ברזל עם מוח אלא התורה יש לה כוח אפילו להפוך את הטבע טבע של האבן מתפוצץ ממוח שנאמר הלו כל דברי כ שאום השם פטיש יפוצץ צלע הנה ממיסה את הברזל עם אבן ונימוח שנאמר הקץ המלך ולמים ואן מים אל התורה ואומר אבנים שחקו מים אתה רואה איך הבנים נשחקו על ידי מים זה התורה להשיאו אישה אמרנו בבריתה שאבא צריך להשיא לבן שלו אישה מנלן אבא צריך להביא לבן שלו אישה כתיב כחו נשים והולידו בנים ובנות תקחו לבניכם נשים קודם

כל אתה תיקח אישה תוליד בנים ובנות תקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים חייב להשיא את בנו ואת בתו בשל מה בנו בידו בידו למצוא אישה לבנו אלא בתו בידו היא הדרך היא שהאיש מחזר אחר אישה לא האישה מחזרת אז זה לא בידו כל כך אחי קה אמר להו הנבי לישראל ניתן לה ניתן לה מדי לבשה לכיה ככד כבסו עלי אנשה זה הכוונה מה זה איך הוא יחתן אותה לא תלך נמצא לבחור לא ילביש אותה יפה הכל מסודר הכל יפה יפה למה שקם יד יקחו אותה

כלומר אדם יש לו בת רוצה לחתן שומע איך יחתן את הבת שלו קנ ו בגדים יפים שרשרות תלביש אותה יפה כן ללמדו אומנות מן הלן אמ חזקיה אמר כראה חיים ם האישה אשר אהבת כלומר הוקש האומנות לאישה אם אישה ממשהי אם זה הכוונה לא ד מה זה האישה הזא זה התורה להגיש אומנות לתורה או להגיש לאישה ממש אם אישה היא ממש היא כשם שחייב להשיאו אישה כ למדו אומנות ואם תורה היא כשם שחייב ללמדו תורה כ חי ללמדו אומנות ויש אומרים אף להשיטו בנהר ללמד את

בנו שחיה שחיה מה הטעמה חיותה חס ושלום אולי יש באיזה ספינה יהיה בעיה צריך לשחות הבן שלך יודע לשחות יופי כן אבא שלך לימד אותך אבל אבא שלך היה חכם בפרס איפה בפרס ביז היה שם כמו ברכה ה יודעים 0 מדרגות טוב הלאה וש וברים חי אף להשיטו בנהר יהודה אומר כל שא מלמד אומנות מלמדו לסתות להיות גזלן לסתו צק דעתך אלא כאילו מלמדו לסתות מה הי בניהו איק בניהו דגמר עסקה למדו להתעסק בסחורה תנה כמה קיים את חיובו למדו דבר שיוכל להתפרנס ממנו אבל לרבי

יהודה אומנות לא צריך שיהיה לו מסכה לא מספיק לפעמים לא ימצא לעשות סחורה לשם את הבריות יש לו אומנות הוא אומן הוא יודע להיות צנדלר הוא יודע להיות הוא טופר חייט כן בנאי תפסנות פרחים יודע למכור פרחים לשזור פרחים צריך לשזור לפני ש לא שה שי אותו לנ זה נר שלום ומנות זה ומ עוד כל מצוות על הבן אחד אנשים ואחד נשים חייבות מהי כל מצוות האבא לבן המה כל מצוות חייב אבאב דברי כל המצוות שחייב האבא לעשות עבור בנו נשים חייבות ואתני אב חי בבנו

למולו לפדותו אביבין אמו לא לא חייבת אמר רב יהודה אחי קמ כל מצוותה אב על הבן מה פירוש המוטלות על הבן נעשות לאביו כבוד כבוד אביהם מורה אביהם אחד אנשים ואחד נשים חייבות תלה דתנו רבנן איש אין לא איש כתוב איש אמו ואביו תיראו אין לה איש אישה מנין כשהוא אומר תרו הרי כאן שיניים אמור אכת אמר איש איש סיפק בידו לעשות אישה אין סיפק בידו לעשות מפני שרשות אחרים עליה בעלה אומר לה גברת תישארי פה מת אבל אבא שלי אני צריכה ללת לעזר לו משה

אומר לה לא לא לא אתל תהי פה בבית אל אבא שלי גר בבני ברק דווקא הבנות עוזרות יותר לאבה אורה חיים אמר רבידי אמ רב ברבי אמ רבידי ברבי נכון אמ רב נתגרשה שניהם שווין כל אישה נשואה ברשות בעלה אבל נתגרשה תאלמנה מבעלה איש ואישה שווים כיבוד אוהם תנו רבנן נאמר כבד את אביך ואתך ונאמר כבד את השם מהונך שבע כתוב כיבוד אהם לכבוד המקום נאמר אי שמו ואבי תיר ונאמר את השם אנוך תירא ואותו תעבוד שב הקדוש ברוך הוא מורא אבם למור מקום נאמר מקלל

אבי ואמו מות ומת ונאמר איש איש כ יקלל אלוהי ונסע חטאו שבע כדו ברכת אם לברכת המקום אבל בהקאה ודאי אי אפשר לא ש הקאה פ השם וכן בדין ש שלושתן שותפין בו נכון ככה צריך להשוות למה שלושה שותפים באדם אוי אוי תנו רבנן אין ר שיותר יש אתה רואה שיש עוד נו זה קצר אתה יודע כשאתה קורא את הגמרא את למה קורר את זה שלושה שותפים מה כתב רשי דברים יפים שלושה שותפים א א הקדוש ברוך הוא אביו ואמו בזמן שאדם מכבד את אביו ואמו

אמר הקדוש ברוך הוא מעלה ל הקוב כ דרתי ביניהם כבדוני תני רבי אומר גד לפני משמה י עולם שבן מכבד את אמו יותר מאביו למה מפנ שמסדר תו בדברים היא מרצה אותו בוא תיקח זה בוא תבוא לפה מביאה לו סוכריות מביאה לו מסדרת לו מפנקת אותו פ כך הקדים הקדוש ברוך הוא כיבוד אב לכיבוד אם וגל לפני מש עולם שהבן מתרה מאביו יותר מאמו פני שלמדו תורה אה ראית לא ג שהוא מרביץ אותו בפני של מידות תורה לפיכך הקדים הקדוש ברוך הוא מורה האם למורה האב

תנ תנה קמ דר בזמן שאדם מצער את אביב אמו אמר הקדוש ברוך הוא יפה עשיתי שלא דרתי בניהם שדרתי בניהם צירוני העיקר שנזכה לכבד את האבא ואת האמא אמר רבי יצחק כן הלכות זה כתוב אשרי מי שלא ראה אותם יש גמר שתעשה הבהב אנחנו הלכה חט היה נצי שכננו בפרדס וילדו בעופרים או ראית בשבת ועדיין הם קטנים שאינם צריכים צדה מותרים בלא זימון העופרים האלה ודווקא בפרדס הסמוך לעיר בתור שמ דדעת לבה והאם אפילו זימונים עיל כמ שמחוסר צדע תברח מעל 70 אמ אפשר להביא ט

יונ שבר ויוני עליה וציפורים שכננו בפחים סור לסודן פיכח אין זימון מועיל להם ואני מלה בגדולים אבל בקטנים שאינם מפריחים מותר לצו דן אבל זימון צריכים מה הכוונה זימון זימון הכוונה שלפני יום שישי לפני החג זה הוא בא אומר אני לוקח מפה בשביל לשחות לשום טוב מזמין אותם הלכה בא מה ההבדל בין אפרוחים לצבעים קטנים ל הנה כיצד הוא הזימון זה פורים כצ הזימון אומר זה וזה אני נטה למחר ני צריך לנענע אבל באומר מכאן אני נותן למחר אבל באומר מכאן אני נותן למחר לא מספיק

כלל תקן תגיד צריך להגיד למשל הם קוראים לה אתה יודע הם קוראים לה שמות זאת קוראים לה מסעודה זאת גורג'יה אומר מחר אני לוקח את מסודה ואת גורג'יה נכון במשה לא איך הייתם הייתם שוחטים ביום טוב אצלכם מותר לשחות חכם עלואן כן אבל צריך כן בטח אני זוכר ח מעלון היה שוחט לנו אבל לא ביום טוב היינו ביום רגיל אבל לא אבל היה היה לנו תרנגולים בבית כן לא לא ביטור יצחק תרנגולים זה היו קונים תרנגולים ויש לו לול אצלנו בבית גודל יש לו לול שלו

וכל פעם שרוצים עכשיו לעשות תרנגול באוכל אז לוקחים את התרנגול ו אפילו גם אני הייתי הולך עם התרנגול לשוחט בשכונה קראו לו חכם עלון אבידני יש רחוב על שמו כן הוא היה השוחט שלנו והאבא היה אומר לי לפני כן תגיד לחכם עלון שיבדוק את הסכין ביום טוב שלנו הה דו ש יום שני נג שחות ביום שני ביום שני בי בי כן זה גמרנו שלוש הלחות ראש השנה י הרחמים תודה אז הכנת את הכל ר כבר בשביל ה בערב ראש השנה ישים על ליבו לשוב בכל ליבו

כל שכן בעבירות שבין אדם לחברו לא ימתין עד יום כיפור לבקש מחילה אלא יקדים עצמו למצווה בכל היום יעסוק בתורה לא ישיר דעתו גם אם צריך לעזור לאשתו יעזור לה אבל מה יעשה את הכל יעשה מוקדם כבר יום קודם שהכל הוא רואה שהכל מוכן הכל עומד מה זה הוא יכול אותו יום צריך ללכת לראות מה המעשים שלו מה הקבלה הוא מקבל עליו לקראת השנה החדשה עם איזה דבר הוא בא ליום הדין הגדול והנורא עכשיו אה כן נכון גם בלילה שהוא קם מוקדם לפני סליחות גיד תיקון

רחל עושים תיקון לא תוקעים בראש השנה ביום ערב ראש השנה לא ביום ולא בלילה יש תיקון כן ום טוב יש עכשיו יש למה להפסיק בין תקיעות של חובה לתקיעות של מצווה של חובה אבל בביתו בסגור מותר יג ירבה בצדקה בערב ראש השנה וטוב ליתן כסף עבור פדיון נפשו ונפש בניו ובנותיו לחכם שמחזיק ישיבה שיעשה ארוע פדיון ויחזור החכם יעשה עוד פעם בפדיון בערב כיפור אחר כך ערב סוכות יחלק את הכסף אומר מרחו מובטח לו שישלים שנתו עוד דבר צריך לעשות בזה פדיון מהזה היון שעכשיו נותנים

זה גם לכיפ החכם צריך לחזור על מה שנתנו לו עוד פעם בכיפור זה לא במקום הפ זה לא במקום זה לא במקום זה עוד עניין עוד עניין בערב ראש השנה יש ללו שיעור חלה כדי למקים מצוות חלה בגל לעשות החמים נפצו עליהם ביום [מחיאות כפיים] טוב מנהג טוב לשלוח מנות חשובות משמנים וממתקים בערב ראש השנה כמו שכתוב בנחמיה לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לנכון ו כקדוש היום לאדוניו וכתוב וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלוח מנות ולעשות שמחה גדולה למה הם היו בוכים כי לא

ידעו לדבר יהודית היו בוכים וגם לקחו להם נשים מבבל מחרב גויות אמר להם כל אלה הבנים בר מינן הם היו צריכים כל אחד להיפרד לעזוב את את השקץ זה היה קשה אבל נפרדו צדיקים עם ישראל צריך כל אדם ערב ראש השנה ארחץ הטהר תבול במקווה נוהגים ללך בערב ראש השנה על הקברות בפרד קברי הצדיקים לומר שם בקשות אפשר לחזור אחר כך הלך אר וש השנה אפשר לחזור זה לא עניין להתפלל שם גם צריך להסתפר בערב ראש השנה קודם חצות היום להעביר כוחות הדין לקיים מצוות הפאות

נוהגים ללבוש בגדי לבן בראש השנה אתה יש לך חליפה לבן ר כן אני רואה חולצה לבן יש לו לא יקנה יקנה לבן אה הנה ראית השיג אותך צ אתה גם קנית חליפה לבן תקנה אתה יכול לקנות אזה קיטל של הצ'יקן זה קל זה לא יעלה לך הרבה כסף ארוך וגם זה בזול זה כמו וגם דק זה טוב תן אוויר תלבש את זה על החולצה גם אני יש לי קיטל כזה לא אני לא לביש בדרך אני לובש אותו פה בתפילה שיהיה לי קל אבל הכי טוב שיש

של פשתן נקי נקי כן יש לי של פשתן שוה זה נראה שונה מאחרים זה נראה קצת קצת חום כמו זה גם לובש קי לא לובש חליפה ו כל השנה קיטל קודם ראש השנה ישב עם בני ולמדו סדר התפילות וכל מצוות התקיעה וכל מה שצריך כן טוב אפשר הכל ביום אחד כל יום קצת הרמבם כן בוקר אחרי ה ש מצליח השם ישמ כן השלוש וחצי כן תגיד להם למשפחה שלא כי אני צריך לחזור לפה אני רוצה להתפלל שם מנחה ביבה בישיבה שנמצא נמצא יאלה שנה טובה יאלה

אזה היום ז נפתוח דף קוף סז פרק חמישי את יודע זה קצר עכשיו הפרקים יבואו אנשי אבוי שהיה ביניהן שיתוף במאכל אחד עניין שחורה שותפות כדי לעשות בו מסחר יחד כגון שקנו יין בשותפות או שמן או דבש כיוצא בהן בת ראש השנה קנו כל אנשי המבוי דבש שותפות אינן צריכים שיתוף אחר עניין שבת אלא סוכן על שיתוף של סחורה והוא שיהיה חמין והוא שיהיה המין שהם שותפים במין אחד ובכלי אחד אבל אם היה אחד מהמהם שותף לזה ביין ולאחר בשמן או שהיה הכל יין והיה בשני

כלים הרי אלו צריכים להשתתף לעניין שבת זה הבקבוקים בקבוקים זה לא הולך מי רוצה פתח את החלון כל המ עכשיו אין מה זה להשתתף עניין העירוב כן אחד מבני המבוי שביקש מחברו או שמן קודם השבת ולא נתן לו בטל השיתוף שהרי גילה דעתו שא שאין שאינן כולן כשותפים שאין מקפידים זה על זה אף על פי שלא ערבו ככה זה לא זהו זהו טעיתי ואחד מבני המבוי שיגיד להשתתף עם בני המבוי ולא נשתתף בני מבואי נכנסים לתוך ביתו נותנים ממנו שיתוף בעל כוחו ואחד מבני מבוי שנו

רוצה להשתתף כלל עם בני המבוי קופין אותו להשתתף עם מים מכריחים אותו אחד מבני מבוי שהיה לו אוצר של יין או שמן כיוצא בהן הרי זה מזכה ממנו מעט לכל בבני הבוי להשתתף בו מערב בו עליהן פפי שלא הפרישו ולא יחדו אלא הרי הוא מערב באוצר הרי זה שיתוף לא צריך למשל יש לו מנבי ד''ח חצר של שני פתחים שיש לה שני פתחים שני מבואות אם השתתפה עם אחד מהן בלבד נאסרה בבואי השני ואינה מוציאה ומכניסה בו לפי כך אם זיכה אחד בשיתוף לכל בני המבוי

ושיתף עליהם צריך להודיעו לאנשי חצר זו שאינם משתתפים אלא מדעתן שאינה זכות להן שמה במבוי השני רוצים להשתתף ולא בזה אשתו של אדם מערבת לו שלא מדעתו והוא שלא יהיה אסור על שכניו אבל אם עוסר אינה מערבת עליו ולא משתתפת עליו אלא מדעתו וכיצד אוסר כגון שאמר אני איני מערב עמכם או איני משתתף עמכם אשתו פי חושבת שיכולה עליו לא נשטפו שהחצר אם אחד משני בבואות אם במין שאחד השתתפו אפילו כלה אותו אמין הרי זה עושה שיתוף אחר הוא מזכה להן ואינו צריך להודיעם פעם שנית

ו בשני מינין השתתפו ממ את האוכל נוסיף ומזכה ואינו צריך להודיע ואם קלו קלו המינים מזכה להם צריך להודיעם למה צריך להודיע אמרנו לא צריך להודע למה אטם היה בשני מיני אוכל זה לא הסכמה להשתתף תמיד בזה ובמין אחד גם זה לא הסכמה להשת לא זה כן יכול להיות כן לא הבנתי ט תראה למטה תוספות שכנים בחצר זו מזכה להם וצריך להודיעם זה ז השתתפה חצר זו ם בני מבוי זה מפתח זה ום בני המבו שני מן הפתח האחר מותרת מותרת עם שניהם ווהן מותרים עמה

ושני המבואות אסורות זו עם זו לא ערבה אם אחד מהן אוסרת על שניהם צריך לערב עם שניהם שתי מות בשניהם חט היייתה חצר רגילה בפתח אחד והפתח השני אינה רגילה בו זה שרגילה להיכנס ולצאת בו אוסר שאיין רגילה בו אין אוסר רבה עם אבוי שאין רגילה בו אותר המבוא אחר לעצמו ואלא צריך לערב עמה ט ערבו בני המבוי שהיא רגילה בו לעצמן והיא לא ערבה עמו ולא עם המבוי האחר שאינה רגילה בו וגם לא ערבו בני המבוי שאינה רגילה בו דוחין אותו אצל זה המבוי שאינה

רגילה בו מפני שלא ערב אוי והיא לא ערבה והוא לא ערב דוחין אותו אצל אצלו כדי שלא תאסור על מבוי זה שערב לעצמו נכון אתם כולכם מין אחד לא ערבתם תהיו ביחד חצרת שישנה פתח למבוי ופתח אחר לבקעה או לקרפ יותר מבית שעתיים הועיד ואסור לטלטל מחצר לאותו קרפף אינו סומך אלא פתח של מבואי לפי כך אסור על בני המבוי לפי כך אוסר על בני המבוי עד שהשתתף עמהן אבל אם היה קרפו ביצתיים או פחות אינו עוסר על בני המבוי שעל הפתח המיוחד לא סומך וילו

מותר לטלטל בכל הקרפה י אחד מבני מבוי שהלך לשבט במבוי אחר איןו עוסר עליהן כל אחד מבני מבוי שבנה מצבה רחבה ארבעה פחים על פתחו אינו אוסר עליהן שהרי הפריש עצמו מהן וחלק רשותו כור עלי עשה הוא רוצה כמו בשבילו פילה לא רוצה שיהיה לו שכנים יב אנשי מבו שתפו מקצתם מקצתם ישתתפו מבטלין רשותם נו שתפו ודינם נן ביטול רשות כדין אנשי חצר ששכר אחד מהם או שניים ולא ערבו כבר אמרנו שכל אדם מם אנשי ביתו סמוכין על שולחנו כאיש אחד הן חשובין בין עירובי חצרות

בין שטופי מבואות יג מבוא שערבבו כל החצרות שבו כל חצר וחצר בפני עצמה אחר כך נ שתתפוס אחד מבני החצר ולא ערב עם בני חצרו לא הפסידו כולם שהרי כולם השתתפו ועל השיתוף סומכין ולא הצריכו לערב בחצרות עם השיתוף אלא שלא לשקח התינוקות והרי ערבו בחצרות אבל אם ש אחד מבני המבוא ולא נשתתף אסורים במבוא מותר כל מני החצרות טל חצרן ש מבוא לחצרות כחצר הבתים ישתתפו במ כול לחצרות לערב בחצרות אם אין מקבי דין פרוסת סומכין על השיתוף בשבת הראשונה בלבד ואין מתר להן דבר

זה אלא מדוחה מבוי שלא השתתפו בו הם רבו חצרות על הבתים הם תתנ אלא בארבע עמות כרמלית מאחר שרבו חצרות על הבתים נעשה המבוי כאילו אין אין פתוח לו אלא בתים מלבד בלא חצרות פי כך אין מתנים בכולו ואם לא רבו אנשי החצרות מתנים בכולו כלים ששפטו בתוכו זה מותר כי דין החצר שלא ערבו שלא ערבו בה טז גוי או צדוקי השרוי בחצר ש במבוי דינו עם בני המבוי כדינו עם בני החצר ששוכרים מן הגוי או מאחד מבני ביתו רשות שם המבוי או מבטל להם הצדוקי

ואם היה במבוי גוי וישראל אחד אי אין ו צריך שיתוף בדין ישראל אחד בדין רבים שהם סומכים על שולחן אחד דין אחד הוא גוי שהיה דר במבוי אם יש לו בחצר פתח אחד בבקעה איין עושה על בני המבוי אפילו פתח קטן ארבעה על ארבעה ואף על פי שמוציא גמלים וקרונות דרך הפתח ש במבוי איןו נוצר עליהן שאין דעתו אלא על הפתח המיוחד לו שהוא לבקעה וכן אם היה פתוח לקרפ שהוא יתר על בצעתי כפתו לברכה ואינו אוסר עליהן היה ביצתיים או פחות אינו סומך עליו ואוסר

עליהן עד שיזכרו ממנו יח מבואי שצדו אחד גויים וצידו אחד ישראלים היו חלונות פתורים חצר תר יש ך ציור לחצר של ישראל ובו כולם דרך חלונות אפי שנעשו אנשי כאנשי בית אחד מותרים להוציא ולהכניס דרך חלונות הרי אלו אסורים להשתמש במבוי דרך פתחים עד שזכרו מן הגויים שאיין רבים נסים כחיים במקום גוי יט כצת משתתפים במדינה כל חצר וחצר מערבת לעצמה שלא לשקח תינוקות אחר כך משתתפים כל אנשי המדינה כדך שמשתתפים במבו ואם הייתה המדינה קניין חיד אפילו נעשה של רבים משתפים כולם שיתוף אחד תו

בכל המדינה והיכן אם היייתה של רבים יש תפת החכם משתתפים כולם שיתוף אחד ראית יש מדינה של אדם יחיד כל העיר שלו זכית שמעון לא צריך כל אבל אם הייתה שות רבים ויש לה שני פתחים שהעם נכנסים בזה וצים בזה ולא נעשה של יחיד אין מערבין את כולה אלא מניחים ממנה מקום אחד אפילו בית אחד בחצר אחד משתתפים נשר והיו כלנו משתתפים כולם מותרים בכל המדינה חוץ באותו מקום ששרו ויהיו אותן הנשארים מותרים מחומם משיתוף שעושים לעצמם אם היו ה משויים רבים ואסורים תן שאר כל

המדינה כ א' בדבר זה משום הקרו כדי שיידעו שע התיר להן לטלטל במדינה זו שרבים בוקעים בה שהרי המקום שנשאר לא נשתתף עמהן אין מטלטלים בו א אלו לעצמן ואלו לעצמם כב מדינה של רבים שיש לה פתח אחד סולם במקום אחד מערבין את כולה ונ צריכים שיור שאין סולם שבחו חשו כפתח הבתים שמ עיר ותן שיעור אף פי שאינם פתוחים לעיר אלא אחוריהם לעיר פניהם לחוץ עושים נותן שיעור מערבים את השאר כף ג שיעור מה זה שיור בית אחד שלא משתתף עם כולם המזכה בשיתוף לפני

המדינה הם רבו כולן עירוב אחד אני צריך להות דיעה שזכות ליים ודין מי ששכב ב משתתפים בני המדינה או מי שהלך לשבות בעיר אחרת או גוי שהיה עם הן במדינה דין הכל כ דינם מחצר מבוי כד מדינה ש השתתפו בכל ישבי חוץ מבוי אחד כל ישביה חוץ ממבוי אחד הרי זה אוסר על כולם המבוי הזה ואם בנו מסרבה פתח המבוי אינו אוסר עליהן פי כך אין מערבין מדינה לחצאין אלא או כולה או מבוי מבוי בונה כל מבוי מצבה פתחו ומצא לחלק רשותו מהן כדי שלא יאסור

על השאר השאר ואם רצה לחלק רשותו מהן כדי שלא ישר על השאר המובעות רשא רשאי יש לכם מידת רשאי לא לא בראש שלי אומר השי נכון נכון פרק שישי מתי זה זה למחר טוב כל יום ביומו ל זוהר איזה קראנו אתה לא באת אי ואבוי דף כז קדושים תהיו רבי אבא פתח מכי ישרא אחד בארץ זה בכ יא ב ח ב ק גו אחדש שד ב קר אחד חד לא יקח קר חדל באחד אחד משתדל באחד מת אכ וא בחנו חדחד אחד אחד ח ח סמנת

בזוג אחד מתכוונת קקות כדן שנים וקרא אחד בלא פגמו חייב להתחתן אמת דו אלוהינו שקת רבותינו לפניך אתה התחתנת כבר שקת רבנו לפני מזמן שבית מש קים כאשר ית אותם עליד מש כתוב בתורתך אומר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחת סמים ונה זכה בד בבד יה ויאמר אדוני אל משה קח לך שמים נטף וש מש ךז ועשית אנאמר הקיר עליו אהרון כור צמים בבוקר בבוקר בבו את ה העלות אהרון את הנרות 3 מנ בכל יום מחציתו בבוקר מחציתו ב שלושים שמהם מכניס כ גדול

יום הכיפורים חז ב יום הכיפורים כקיים הצור והציפורן ס שמעון בן גמל ו מרגים ם יכול זת הארץ מ מעור וימר לי שמרתם את הדבר הזה כי תבוא אלי אשם את העבודה הזא יה ככם בניכם מהעבודה הזא כ ואמרתם ח פס נוצ ק העור זהב ור עשה את המור ק גוק יוצאים מצידה שלושה קלושה שלושה ג מודים משו פח כצ שני צה כפתור שבעזה ור כ זה כל ד במת ח ימר ך ויעמוד פנחס ר ה א צבות עמנו מג לנו המלך נו דש השמח ש

הדשים אה יעות אמ יהי רצון ומר אמן אז כל טוב לכולם