הדף היומי מסכת קידושין דף כט הרב בניהו שמואלי שליט"א יום בריאת העולם כה אלול תשפג

[מוזיקה] בשק עכש בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש כה באלול תש פג יום בריאת העולם יום פטירת רבי אלעזר בן רבי שמעון יום פטירת רבי יחיאל מיכ מרצו תלמיד הבעל שם טוב אז בעזרת השם אתם יודעים יום כה באלול בריאת העולם זה היה יום הראשון זה אור החסד מאיר בו איך יש תפילה מיוחדת לרבנו יוסף חיים בעזרת השם עוד מעט נגיד את זה כולנו ביחד בלי נדר אבל צריך לדעת שאמר לי רבי אליעזר כתוב באדם עין לעבוד את האדמה כקדוש ברוך הוא ברא

את העולם עדיין לא היה אדם שיעבוד את האדמה בימים האלו מבריאת העולם כפה באלול אפשר לאדם לפעול הרבה הרבה למה כי במקום שאין איש השתדל להיות איש לכן בימים אלו שעדיין לא נברא האדם הראשון צריך אנחנו כל אחד מאיתנו להשתדל להיות איש כלומר איש שיושב ועוסק בתורה במצוות כמו שאומר הרב הגאון מוינה בימים הללו כמו שהיה בבריאת העולם היה מאיר אור החסד העליון הקדוש ברוך הוא העמיד את העולם למה אין איש לעבוד אז הקדוש ברוך הוא איך העמיד את העולם אם אין תורה אין מצוות איך

העמיד את העולם אלא על ידי חסד הקדוש ברוך הוא עשה אמנו חסד הימים האלה החמישה ימים הללו עד היום מאיר אותו חסד בעולם ולכן צריך לשדל את החסד הזה להמשיך אותו בעזרת האלו בשעתו זה פלא פלאות עכשיו צריך לטרוח חודש אלול לחזור בתשובה על כל העבירות גם החמורות גם שנראה לו היה אומר מורנו ראש הישיבה רבי אזר עתיה היה אומר שמשל לאדם לא לא מרגיש טוב כואב לו הראש יש לו בעיה הולך לרופא אבל לא רק אם כואב לו הראש הולך לרופא הוא כואב לו הבטן

ה הולך לרופא גם אם כואב לו האצבע הוא לא יכול לסבול כואב הכאב זה כאב זה לא משנה הולך לטפל לכן הוא היה אומר הרב זה בדיוק הנמשל גם על על לרפות גם את העוונות שאדם דש בעקביו לא יגיד זה דבר קטן אומר רבי זרעתי אני לא אגיד זה דבר קטן אומר גם שאדם כואב לו הרגל האצבע הוא גם הולך לרופא הוא לא אומר זה משהו זה לא כלום הנה עכשיו בראש השנה הנה התחלנו עכשיו ללמוד שמואל ובראש השנה מפטירים על ויש אחד מן הרמתים צופים

מהר אפרים ושמו אל כנה ושמה אתם יודעים היו לו שתי נשים שמה אחת חנה בשם השנית פנינה כתוב שפקידת חנה ולידת שמואל היה במתי זה היה בראש השנה בראש השנה מי שיראה טמון בדבר הזה אומר ילקות שמעוני 10 שנים חי אל קנה עם חנה לא זכוי לילדים אמרה חנה לאלקנה תשמע בעלי תכניס את צרתי את פנינה קח לך אולי תזכה לילדים ממנה אלקנה עשה כמו שאמרה לו אשתו נשה את פנינה לאישה ובאמת תוך תשע וחצי שנים הביאה לו 10ה ילדים רה בנים וחנה עדיין עקרה כבר

עבר 20 שנה עכשיו למה היא חיתה 10 שנים לא היה לה ילדים אמר לו תיקח אישה צרה הכניס אלקנה היה לו מנהג היה עולה לבית השם ארבע פעמים בשנה שלוש רגלים ובראש השנה והי היום ויזבח אל קנה בנתן לפנינה אשתו ולכל בניה ובנותיה המנות ולחנה מנה כפליים כי אמרנו כי את חנה אהב והשם סגר רחמה והי היום מתי זה היה אומר הזוהר קדוש ראש השנה כך כותב בזוהר פרשת פנחס כל מקום שכתוב והי היום הכוונה לראש השנה עלה קנה למשכן שלו נתן לאשתו חנה מנה כפולה

ויאמר ליל קנה חנה למה תבכי למד כילי למה ירע לבבך אלו אנוכי טוב לך מהעשרה בנים כך למדנו את זה אתמול מיד והיא מרת נפש ותתפלל אל השם בחו תבכה מה קרה פתאום למה רק עכשיו הנביא מדגיש שחנה הייתה מרת נפש אומר המלבים חנה שמכה כל הזמן תפילת בעלה היהה גדול הדור אלקנה אן כמותו כעת חנה מבינה אם אלקנה אומר לה למה תבק חנה אני טוב לך בערה בנים זאת אומרת שהוא איבד תקווה עבר 20 שנה הוא מיועד אמרה חנה עכשיו אני לבד במהלכה התחילה לבכות

הקדוש ברוך הוא אומרת אני איתך ריבונו של עולם אני אותך לא יעזוב בעלי תאש אני לא מיואשת אין דבר כזה על מי יש לנו לאיש אן אל אבינו שבשמיים אם אדם בתוך תפילה כזאת בישועה כל זמן שאדם חושב זה יעזור לי בעלי הוא איש אלוהים הוא ככה תפילה לא קרוב השם נשבר ללב זה תפילה מפה ככה צריך להיות התפילות שלנו בראש השנה ללמוד מחנה איך להתפלל צריך רגש הבעל יכול איך שיהיה למנ את חסרונו המשימה קשה אבל אי אפשרית הבעל יכול לחפות על חסרון הילדים אל

כנה חשב שחנה רוצה ילדים כמו כל אישה אמר להם למה תבכי אני טוב לך ויכולתי לתת לך כל מה שאת רוצה אומרת לא רוצה אני לא רוצה את זה בשביל תענוג אני רוצה את הילד הזה בכלל לא בשבילי אני רוצה שהוא יהיה רק לבורא עולם אני אשים אותו כל הזמן אצל אלי הוא יחנך אותו שירבה כבוד שמיים כל המטרה שלי בשביל שירבה כבוד שמיים לכן קרא לו שמואל כי מהשם שהרטיב ומה היא אומרת אני רוצה זרע אנשים איש יש הבדל בין איש לאדם כל איש בתנך

לשון חשיבות אומר חנה רצתה בן חשוב בדרך כלש אישה עקר מצפה לבן מה שלא יהיה טפש אפילו לא אכפת לה חנה אומרת לו אני רוצה איש עכשיו תראה אנשים מה עושים בראש השנה יש להם בקשות על בריאות על פרנסה הם מבקשים שלוש פעמים תן לי תן לי ריבונו של עולם תן לי שיהיה עושר שיהיה בריאות שיהיה פרנסה אומר לא אתה אדם לבקש מה הבקשה שלו תהיה רק על רוחניות לא על גשמיות בעיקר הבקשה צריכה להיות רוחנית זה הבקשה זה חודש אלול עכשיו אנחנו מבקשים קדוש ברוך

הוא לדוד השם הורי ואשי אחת שאלתי מאת השם אותה אבק שבטי וב את השם כל ימי חייי לחזות בנועם השם לבקר בהיכלו זה עיקר הבקשה בכל ליבנו ובכל נפשנו זה מה אנחנו צריכים אז הנה היום היום זה בריאת העולם וזה יום חשוב מאוד כמו שאומר הבן איש חי שביום הזה אדם יעשה בבית ק חמישה נרות כנגד חמש אור חסד וישבו הוא ואשתו ויהיו שמחים וידבר איתם מה זה הראש השנה מה זה הדבר הזה הגדול שבא עכשיו לקראתנו ולהיזהר לא לכעוס לא לכעוס ולהיות חזקים אז כיון

שהיום זה בפטירת רבי אלעזר גם כן אז אני אגיד לכם משהו מרבי אלעזר וגם כן משהו מרבי יכין מיכן מג''ב אז כו שעכשיו אמרנו לא לכעוס אז אני קודם כל אגיד לכם מרבי כי מיכאל הוא היה עני מרוד תלמיד הבעל השם טוב היה עני מרוד מאוד היה לו בירושה תפילין שבשבילם למשל השוי שלהם זה היה של אדמורים גדולים השוי שלהם מוכנים לתת על זה כמו ערה בתים היום 10 בתים אבל אשתו כתו לזמן היייתה אומרת לו רבי כיאל אין אוכל לילדים אין לנו מל ל תמכור

את התפילין תקנה לך תפילין הכי מהודרות רגילות ואנחנו נתפרנס בכסף הזה נחתן את הילדים יא חביבי אומר לה לא שנה אחת היה חסר אתרוג לא היה להם אתרוג בא אחד עם איזה אתרוג זה סי היופי לא ראה אף פעם אתרו כזה אומר לו תמכור לי את זה רבי כיל אומר ללא אומר מה שאני ארצה אני רוצה על זה מה אתה רוצה את התפילין חשב חשב אמר לו קח תן לי את האתרוג תראה איזה חביבות למצוות לקח בא רוקד עם האתרוג בבית אשתו אומרת לו מאיפה כסף

אומרת נתתי לו את התפילין לקחתי את זה מה ווא היא לקחה את האטות זר זרקה אותו שנשבר לו הפטם הכל הלך העוקץ הלך הוא התחיל לרקוד מה עשה רבי כיל לא כועס התחיל לרקוד שמח אמרו לו מה קרה לך אומר מה אתם רוצים גם הפסדתי את התפילין גם את האתרוג גם הכעס היה רוקד הוא לא ה אתה מבין איזה איך זה איזה פלאות זה עבודה על המידות של האדם לא לכעוס הנה גם היה רבי אלעזר ברבי שמעון נדבר פה פעם באו החמרים לעזר פעם באו החמרים

אצל אביו לקחת תבואה כפרים ישב רבי אליעזר איפה התנור אמא שלו רודה לחם הוא אוכל עוד לחם הוא אוכל אמרו החמרים זה נחש רע יש לו במעיים שלו מה זה אוכל אוכל אוכל כאילו יש רעבון בעולם שמר רבי אלעזר אומר תכף נטפל בהם לקח להם את החמורים שלהם העלה את זה לגג באו לבקש את חמורי הם לא מצאו תלו עיניהם ראו בגג הלכו אצל אביו אמרו לו מה עשה לנו תראה רבי אלעזר אומר מה עשיתם לו נכון מה אמר הכנסתם בו עין הרע מה אכפת לכם

אתם מה הוא אוכל אפשר משלכם הוא אוכל עליכם מזונותיו מי שבר מביא לו מזונות אף על פי כן לכו אמרו לו משמי שהוריד לכם אומר היה הנס האחרון אומרת הגמרא גדול מן הראשון העלם העלה אותם אחד אחד אורידם שניים שניים אומר פעם רבי אלעזר נעשה סבל בא אצלו אליהו הנביא הכביד עליו ואז הוא התחיל ללמוד תורה אומר מה אני לך וישב היה לומד תורה גמרה אומרת פעם פעם הסכים להיות בלש בלש בלש אצל המלכות לתפוס גנבים אומר למה פגש הממונה הרומאי לתפוס את המורדים איך תוכל

לדעת מי רשע מי צדיק אמר לו אולי תשפוך דם נקי אומר מי שתראה אותו ישן בבית בבית מרזח תראה אם הוא צדיק אז הוא למד תורה אבל אם הוא רשע כנראה בלילה הולך לגנוב וככה היה תופס אותם אמר לו אם אתה ככה יודע אתה תתפוס את הגנבים פעם אתם יודעים שהוא תפס איזה מישהו והיה בעיות גדולות אבל לכן כשהוא נפטר הוא אמר לאשתו אני יודע שהחכמים כועסים עליי אל תקחי אל אל תספרי להם שכך נהיה תעזבי אותי פה ואני אל תצ בחדי לא יהיה כלום מי

שיבוא לדין מאחורי החילון תעמיד אותו אני אגיד את ההלכות אני אפסוק לו את ההלכה וככה היה כל פעם היייתה עו עולה אשתו בודקת לו בשערות אם יש איזה רימה תולעה משהו אין כלום הכל נקי 20 שנה אחרי 20 שנה יום אחד ראתה עוד יוצא לו דם ואוזן מהאוזן ויוצא איזה תולעת אמר לה אל תפחדי זה שמעתי פעם ביזיון תלמיד חכם ולא מחיתי אומרת ללא אני מפחדת אז היא הלכה אמרה לחכמים ואז הדו אותו למקום של אבי נפתחה המערה בשבילו אתם יודעים איזה ייסורים היה מקבל עליו

רבי אלעזר ורבי שמעון היה אומר בוא החי באור עין היה צריך כל יום להחליף לו 60 מצעות 60 כועס ח ממון אבייה אומרת לו אז הא נשמה שהוא מביא את זה אמרת ני לא אני הולכת בים אלה הסוחרים עמד עליהם אמרו אם הם ניצולים מביאים לרבי לרבי אלעזר שק מלא זהב ניצלו שקר הי הביאו לו הביא פועלים בסיון משה אומר לו לך תביא לי פועלים הלך הביא לו פועלים אומר אתם ת פ את המצאות ואת הכל ולקחו אותו לבית המדרש היו באים נשים עם מראות אותו

יום שהיה בבית המדרש כולם טיהר אמרו לו חכמים מה אין לך אלף נשים אין לך אחד ספק אומר לא ואם הלך כמותי כולם ידעו זכרים אם לא רק אחת לת נקמה וכולם למדו זח שהיא ראתה ככה איך ש יש לו כסף והוא מחליף ולא היה לו כלום היא היה מביאה את הכ אמרה אוהבים אותו מהשמיים אין מה לעשות חזרה אלי לעזר ברבי שמעון זכותם הגל עלינו טוב עכשיו נגיד את התפילה הקודם של יום תפתחו יום קפה באלול עכשיו כל יום יש לנו מה צריך לעשות בסדר

אז לא לשכוח כמו זה צליחה צלך איפה ב שו איך שלו שלו הגדול תמו ת ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור אלוהים אשיבנו נשע אלוהים יחוננו ברכנו יר פניו איתנו סל אל אדוני ויער לנו וחק בעבותים עד קרנות המזבח יש לכם כי אתה תאיר נרי אדוני אלוי יגיע חושי כי אמך מקור חיים בורך נראה אור בית יעקב כו בנך באור אדוני יהי רצון לפניך אדוני אלוהנו רחם עלינו ועלי האישה שלנו ועלי הילדים תע מידנו מקר ור ותאיר לנו בפנים ירות באור פני מלך חיים תיתן לנו

זרע קודש בנים צדיקים חכמים ובונים בתורה תמימים וישרים טובים תחמנו חיינו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה חיים של ברכה חיים של פרנסה טובה חיים של חלוץ עצמות חיים שיש בהם ראת חטא חיים ש בהם חיים של עושר וכבוד ש חיים שיש בהם אהבת התורה ויראת שמיים חיים שתמנה משות בנו טובה לעבודתך והי רצון לפניך א אלנו לאבותינו שתקים בנו הברכות אשר ציווית את אהרון ואת בניו על ידי משה עבדך לברך אמך ישראל באהבה ככתוב וידבר אדוני משה לאמור דבר אל אהרון ואל בניו

לאמבר בני ישראל אמר להם יברכך אדוני וישמרך יאר אדוני פניו אליך חונ אד פניו אליך וישים לך שלום להגיד 10 פעמים אמרתם כ חי ואמרתם כ חי ואתה שלום ביתך שלום כל אשר לך שלום ואמרתם כ חי ואתה שלום ביתך שלום וכל אשר לך שלום ואמרתם כל חי ואתה שלום ביתך שלום וכל אשר לך שלום ואמרתם כ חי ואתה שלום וביתך שלום כל אשר לך שלום ואמרתם כלח ואתה שלום ביתך שלום כל אשר לך שלום ואמרתם כל חי ואתה שלום בתך שלום כלך שלום ואמרתם כחי

ואתה שלום ביתך שלום וכל שך שלום ואמרתם כלך ואתה שלום ביתך שלום וכל שך שלום ואמרתם כלך ואתה שלום וביתך שלום כל אשר לך שלום ואמרתם כחיים ואתה שלום ביתך שלום כל אשר לך שלום עכשיו 17 פעמים אור זרוע על הצדיק אור זרוע על הצדיק ונשלב שמחה אור זרוע על הצדיק ונשלם שמחה אור זרוע על הצדיק ושלב שמחה זרו על הצדיק נשלב שמחה זרו על הצדיק ושלב שמחה ל הצדק שמחה ז על הצדיק ל שמחה ז על הצדיק שמחה זור על הצדיק של שמחה אור זרו

על הצדיק ושלם שמחה אור זרו על הצדיק לם שמחה אור זרו על הצדיק לם שמחה הור זרו על הצדיק שמחה אור זרו על הצדיק שמחה אור זרו על הצדיק שמחה אור זרו על הצדיק וש שמח אור זרו על הצדיק שמחה עכשיו פסוקים שראשי תיבות שלהם הבה ושד ך א ענו נו ואני בחסדך ב עלי פניך ך בכל ימנו דרכך אד גועלי הו שענה ה שענה זכות אברבך אשר קראת אותו אחד עח שנו בקת פרשת יום אחד ת פרשת ום אחד יצחק על הר אחד הושיענו בת

פשת יום אח י אר נת יוסף שכם אחד הושיענו בקר פרשת יום אחכ משה עבדך אר תמו בדם מזה אחד זה אחת פשת ם אחד צנו בק פשת אח זכות אהרון כהניך שנמר בו ואת שם אהרון תכתוב על מטה לבי כי מטה אחד ושנו בקרת פרשת יום אחד יום אחד אנ למען זכות יוסף צדקך אשר פתר לאכול חלומות בלילה אחמר חלום אחד פרו אחד זכות דוד עבדך משכך לכל המון ישראל לאיש חלת לחם אחד ושפר אחד למע זכ שה בניא איש אחנה הנבי הנה שכתוב בש

אחד למען זכות מח ישראל אשר בם אשר נאמר בהם מ כש גוי אחד תעשה עץ אחד רה אחד רפים שש כנפים שש כנפים כל אחד שן רה אחד שהנו בקריאת פרשת יום אחד מצוות המורה שנאמר ב שלוש מצ חושן מצו המשכן שכתוב משכן אחת את ה ויה אחד נו בקפ ש זיווג איש ישה שזכו הבשר אחד שח שמך שחד ישראל בכל יום תמיד ואומרים שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד ן היום הוא אשר יהי אד אחדש אחד אח אד הושיענה אנ הושיע אנ אננ צננ אנוה

אנה אנה השענ צחנ חנה אבינו קורים עכשיו מה היה ביום הראשון שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם הנה בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ והארץ התוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים ויאמר אלוהים י אור ויהי אור ויר אלוהים את האור כי טוב ויבדל אלוהים בין האור וובין החושך ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך קר הלילה וערב וי בוקר יום אחד יהי רצון לפניך אנו חמים בזכות קרת פרשת יום אחד ש ברש לפניך בזכות שמך הקדושים וזים בש תיבות ותמצאי תיבות

חילופי תיבות אור החסד הום הזה כל פגם אשר פגמ אנחנו נפשנו וחנו נשמתנו כ ביב בכללות ופרות בנו חסדי אדוני מפנו רב חסד פר אשר פגמ במידת זרות וכעס על כל פשעים תכסה אב וש למן אברהם אוהבך חסד אלינו חסד חנו שמנו בשנאת חינם ואן איתנו עושה לפני מתנו שגינו בקדושת ת במ צדק 248 מצוות עשה אשר נזהרנו בהם ל אשר לא נזהרנו מות ברכות זקים אשר עי חסדים א והרי אנחנו מקבלים עלינו מצת השם של התשובה ככתוב ושבת עד אד שמעת בכ ת בתוך בתשובה

כיש זרת לנו אשר חסד בכלל ובפרט כשמות שפגענו בהם תזכנו לאחוז במידת הח חמים ך תקועה בליבנו תמיד כל ימי חיינו חסד בכל כוחנו וו כל משחק מקנא זיות ס זר א בראשי ליהו שמימה שרה וכן כמ השמיים חוש אפ בכל ארץ מצרים שלושה ימים כ לשא ב ב ב ד קר נאו לק בעב בראשית ד פת ד במחלוקת קורח קורח במ יושע עמו השמש בחצ השמיים ב כוכבים ורן צת שם צתי ח ה ציתי מומ כ בכל עובד חדש עלמה ה עובדה מומד עלמה הפכה

ר השם נד יומר משית ימין בראשית כמר כן אנחנו הולכים לשופטים א כן לשמואל אמרתי לכם אתמול שמואל גתה שנה טובה נכון כן אז אנחנו נמשיך זה הספר ש אצלי ו ספר אחר לא זה ס אח תביא את מה שאני צריך םו שמואל שמואל לא שמואל חפר א לא צריך יש לי את זה אתה יכול להוציא שאתה רוצה אני אקח אתזה זה תחזיר ס פה סדור של גדד בראש השנה מפס פלל חנ אבל כתוב שמה מעם לא רנו ר כן גם אננו לאומרים את זה שסל

אנחנו פסוק יא י שמואל א' א יא ותור נדר ותאמר אדוני צבאות אם ראו תראה בעוני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים תיב לאדוני כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו והיה קרבתה להתפלל לפני אדוני ועלי שומר את פיה יעני היה מצפה מתי תפסיק כבר היה ארוך שומר הכוונה ממתין וחנה היא מדברת על ליבה רק שפתי הנעות וכולה לא ישמע וישבה עלי לשיכורה לא היו גנים להתפלל בלחש השיכור מעניה בשפתיו ויאמר אלילי מתי תשתכרין הסירי את יך מעליך ען חנה תאמר

לו אדוני ששת רוח אנוכי ן בשכר לא שתיתי ואשפוך את נפשי לפני אדוני אל תיתן את אמתך לפני בת בליעל כי מרוב שיחי לך עשי דיברתי עד הנה אומר אל תיתן אותי לבת לא טובה יעני יש לי אפרק תיעול חס ושלום אלא מרוב כ מרוב שיחי וכעסי כעסי דיברתי עדנה וין אלי ויאמר לכי לשלום לוהי ישראל יתן את שאלתך אשר שאלת מעמו למה חסר הלב כאילו שליה ה לא היה לה שליה תן לך עכשיו שליה ותאמר צמצ שפחתך חין בעיניך ותלך אישה לדרכה ותאכל ופניה לא

היו לה עוד וישכימו בבוקר וישתחו לפני אדוני וישובו ויבוא את בית הרמתה וידע אל קנה את חנה אשתו ויזכר ה אדוני וי תקופות הימים ותחנה ת בן ותקרא את שמ שמול כי מדוני שאתי עד כאן הגענו כא משנ יות קודם המשנה הצדקה קפ זה חבר זה זה חבר אמיתי גילת את אמריקה גילתי את מה שאנחנו יודעים חיזקתי את מה שו יופי משה הוא קיבל זמן אנחנו משנה ה פרק ד משנה ה זמן זמן עצי כוהנים והעם משפחות מביאים עצים תשעה תשעה זמנים באחד בניסן בני ארח

בן בן יהודה ב-20 בתמוז בני דוד בן יהודה בחמישה באב בני פרעוש בן יהודה בשבעה בו בני יונד בן רחב עשרה בו בני סנאה בן בנימין חמישה עשר בו בני זטו בן יהודה ועמהם כהנים ולביים וכל מי שטעה בשבתו שואלה אדם מאיזה שבט הוא ובני גונבי עלי בני וצאי קציעות מה היו בני גונבי עלי בני פעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא יביאו ביכורים ישובו פרזות וכולי ב-20 בו בני פחד מואב בן יהודה ב-20 באלול בני עדין בן יהודה באחד בטבט שבו בני פרעו שניה באחד בטבט

לא היה בו ד שהיה בו הלן וקורבן מוסף וקורבן עצים משנה ו חמישה דברים ראו את אבותינו ב17 בתמוז בחמישה בתשעה באב 17 בתמוז ברו לוחות ובטל התמיד ובקעה העיר בשרף אפוסטומוס את התורה עמי צדם בחד בתשעה ב נגזר התן שלא יכנסו לארץ אחר הבית בראשונה ובשנייה נקדה ביטר נחרשה העיר מ שנכנסה ממעטים בשמחה שבת שחד תשע באב להיות בתוכה אסו מלספר לכבש וחמש מותרים לפני כבוד השבת ר תשע באב לא יאכל אדם שני תבשילים לא יאכל בשר וישתה יין רבן שמעון גמליאל אומר ישנה רבי

יהודה או מחיב בכפיית המטה ולאדו לו חכמים הגי משנה ח כן גמרא תפילת בית המדרש היום אנחנו דף כט חמו משך מכת הקדישים הזו התחתנו אמן שתי אדוני די תמיד כי ממני במות שחו ק שכות באותיות כ בחודש שם כל ישראל בא קצ שכתוב ולילה למעלה רצ פני ש פדת ונה ברוך אתה חוקות כן היום יום כה באלול הצלחת הלימו אריה בן שרה ורל בתפר פנינ נשמת עמוס בן רחל נשמת רחל בת מרים סלמה דהרי בת חיים היום גם כן הלימוד להצלחת ראובן בן רבקה לנשמת

אביו שמואל בן גוהר ון מעלם בן זמה סיון מועלם בן נזימה רור נזימה בתלה דרורה נזימה בת כחלה יפית בסעיד המונה יפית בעיד ה בת סעיד ארמונה כן נפתוח דף כט היום במשנה צ ‏en ש משה פתחת את הדע כל הכבוד תפתח גם למאיר חורש תפתח לי את זה תפתח לו את הדף 12 שעות מלמעלה דף כיתו מניינה כל מצוות הבן טובה רבנה השם אוהב אותך אמ משנה כל מות כל מצוות הבן על האב אנשים חייבים ונשים פתורות הגמרא תפרש כל מצוות הבן שמוטלות כלומר המוטלות

עלב לעשות לבן שלו כל מצוות הבן על האב כלומר כל מצוות שמוטלות על האבא לעשות לבן ככה הגמרא תפרש אנשים חיייבים בהן ונשים פתורות מלעשות לבניהם נראה את זה בגמרא יכול מצוות האב על הבן מטלות על האבא על הבן כלומר מוטלות על הבן לעשות לאביו כלומר כיבוד מורה אב אחד אנשים ואחד נשים חייבים גם נשים חייבות לקיים כיבוד אבם מורה מהאב עכשיו כל מצוות עשה שהזמן גרמה אזמה גורם להם שתבוא כמו היום יש לנו תקיעת שופר זה הזמן גורם שתבוא נטילת לולב גם כל המצוות שנוהגות

כל יום ויום תפילין זה מוגבל זמן ביום לא בלילה ציצית פיילין נשים פטורות ראית אישה מניחה תפילין וכל מצוות עשה שהזמן גרמה אנשים עכשיו כל מצוות עשה שהזמן גרמה כלומר הזמן גורם להם לבוא כמו תקיעת שופר אנשים חייבים ונשים פטורות אבל כל מצוות עשה שלא הזמן גרמה לא תלוה בזמן כגל מזוזה מעכה היא לא תלוייה בזמן אחד האנשים ואחד הנשים חייבים כלומר חייבים לקיים אותם בכל מצוות לא תעשה בין שזמן גרמה מצת לא תעשה בן שהזמן גרמה כמו אכילת חמץ פסח הובן שלו הזמן גרמה כמו

אכילת חל בדם אחד האנשים ואחד חייבים חייבים לשמור חוץ ממצווה אחת בל תקיף חוץ מבל תקיף הוא בל תשחית האיסור להקיף פאת הראש זה רק בגברים בל תשחית אין להם זכן אבל אם גדל לה אין עניין אסור לה לגלח את זה בתער מ ובל תתמ למתים גם היא כהנת היא מותר לה להתאמות למתים שלושה הלבן הללו נשים פטורות בל תקיף ב תשחית ובל תטמא למתים אם מותר ראשי כל מצוות האב מפרש שכולם מתניתין שזמן גרמה שהזמן גורם חוץ מבל תקיף פאת הראש בשחי פת זקן בתמ

כהנים בסדר גמרא אז אתה רואה כל מצוות הש שהזמן גרמה אנשים חיייבים ונשים פתורות למה יש זוהר שאומר שהנשים לא פסק זוו מתן לגמרי לכן הם פתורות במצוות הש שהזמן גרמה כשמ הזמן זה גורם לאור למעלה עכשיו למשל זמן תפילה מתעורר אור אחר כך כמן שלא פסקה זה המתן לגמרי אז לכן לא לעשות את זה אבל בשבת יש להם עילוי בשבת שמירתם ממלאכה פסח שמירתם מחמץ אומר השומר עצמו מכל הרע מתנגד נגד הקדושה זה עוזר ג ג ראית מה זה אנשים פשוטים גאולה מהי כל מצוות

הבן על האב מה הכוונה של המצה הילמה כל מצוות חייבה בה לבד לאבה כל מצוות שהבן ח חייב לעשות לאביו כבד את אבא להיות מורה אבי ואמו מה אנשים פתורות מדבר כזה נכבד את אבא שלהם ואת נהיה איש איש אמו ואביו תירו כתוב בתורה אין לי אלא איש שחיה במורה אבם אישה מנין שחייבת כשהוא אומר איש שמו באביב תיראו הרי כאן שיניים לשון רבים תיראו גם האישה חייבת במורה אבם אז א אפשר לומר כוונת המשנה למצוות שחייב הבן לעשות לאביו אלא אמר רב יהודה אחיק אמר

כל מצוות הבן המוטלות עלב לעשות לבנו כל מצוות הבן שמוטלות על האבא לעשות לבן אנשים חיייבים ונשים פטורות האבא חייב בהן האישה פטורה בהן תנן דתנו רבנן מה זה כמו מה מילה ר זה גם נדרים כולל הב חייב למולו ישה לא למה אתם וצים את עוד אני ישנתי אז אתה נהנה ליד איתנו רבנן אב חייב לקיים לבנו שים לב חייב לקיים בבנו המצוות הללו עכשיו משנת למולו האבא חייב למול ביום השמיני אמול בשר דתו לפדותו אם הוא בכור לפד אותו לתת פלבום את הכסף או למאיר

כהן למולו לפדותו ללמדו תורה להשיאו אישה ללמדו אומנות שהתפרנס ממנה יש אומרים אף חייב להשיטו בנהר ללמד אותו שחייה יעני למה לפעמים מפריק בספינה חס ושלום יהיה איזה בעיה שיוכל להציל את עצמו הא למד אותו לכים פרחים זה גם רבי יהודה אומר כן או מסעדה רבי וד אומר כל שאינו מלמד את בנו אומנות מלמדו לסתות לסתות כלומר מה זה לסתות לסתם את הבריות לגזל את הבריות לסתות צרכ דעתך מה מלמד אותו לגזול אומר כ אלא כאילו מלמדו לשתות למה מי שלא מלמד את בנו אומנות מתוך

שלא למד אומנות אין לו פרנסה מאיפה יאכל הוא מנסן את הבריות לכן צריך האדם ללמד את בנו איך יעמיד את עצמו בפרנסה שיהיה לו פרנסה לא ילך ככה יתן לו אומנו שידע לעשות למשל מלאבי זה ממנות עוד למולו מנלן האבא חייב למול את בנו דכתיב ימול אברהם את יצחק בנו כאשר ציווה אותו אלוהים אתה רואה הנה נצטווה אברהם למול את בנו בנו ויחד דלא מעלה אבוה מחייבי בדינה לממה עוד הגמרא מוסיפה תינוק שאביב לא מל אותו חיב בדין מול אותו נכתב אמול לכם כל זכר זה

בדין ך דלא מהלה בדינה מחיה ו למל נפשה הוא צריך למול את עצמו כשגדל הכוונה נכתב וערל זכר לו ימול את בשר הורדתו ונכרתה כן מה אמרת רבי חיים יעש מילה לבנו יפה אם מנ לנד לא מחיבה מאיפה לומדים שהאמא האם לא חב לא חייבת למות את בנה צור זה הצילה אותו זה הצידה אותו מכתיב כאשר ציוה אותו אלוהים כתוב וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים כאשר ציווה אותו אותו ולא אותה היא לא נצית אשכחן מיד שאבא חייב למות את בנו מיד בדורות של

אברהם לדורות מנלן שחייב למות את בנו זה היה באותו דור מי אמר שזה גם מצוה לדורות לדורות מנלן תענ דבר רבי ישמעאל כל מקום שנאמר סו אין אל לשון זירוז בזריזות במהירות מיד ולדורות אז לכן הנה זה המקור ש לכך שהלשון זו מלמדת זירוז לכתיב ו בצב את יהושע וחזקהו ואמצו מיד ולדורות דכתיב מן היום אשר ציווה השם והלא לדורותיכם לפדותו מנלן שמוטל על אבא לבדוד את בנו דכתיב כל בכור בניך תפדה ך כתוב בפורש ואך דלא פרקי אבוה מחי לפ מ שאבי לא ד אותו

חייב לבדות את עצמו כשיגדל שוא עוד כל בכור בניך תפד ואח דלא פרקה הבואה מחייב אהו ל מפרקה אם לא פדה אותו אביו הוא חייב לפדות את עצמו כשיד כתיב פדות תפדה ואם אינה נד לא מפקדה האישה לא חייבת לפדות את בנה כתיב כתיב תפדה תפדה כתוב כתוב תפדה ואפשר לקנות תפדה תפדה את עצמך אבל בפשטות זה תפדה אחרים אז לכן כל יש להקיש משמעויות מה כל שמצווה לבדו את כל שמצווה לבדו את עצמו מצווה לבדות את אחרים כו שאינו מצווה לבדו את עצמו אינו מצווה

לבדו האישה לא מצווה לבדו את עצמה אז הלא מצווה לבדו את אחרים והנד לא מחיבה למפרק נפשה מאיפה לומדים שהיא לא חייבת לבדו את עצמה אם ה בכורה כתיב תפד תפדה שכל שאחרים מצוים לפדותו מצווה לפדות את עצמו כל שאין אחרים מצוים לבדו אין מצוה לבדות את עצמו אז לכן אישה אבא שלה לא חיב לבדוד אותה ומנין שאין אחרים מצוב נפדה זה אמר כרה כל בכור בניך תפדה בניך בנותיך פנו רבנ הוא לבדות ובנו לבדות הוא קודם לבדו ב בכור לא פדאו אביו ובסוף הוא רואה

גם אותו לא פדו הוא לפדות וצריך הוא לבדות עצמו ובנו הבכור מוטל עליו לבדו מ מי קודם הוא קודם לבנו אין לו כסף פעמיים חמש ליים הוא קודם לבנו קודם הוא תחילה רבי יהודה אומר בנו קודמו למה עליו למה זה מצווה שזה מצוותו על אביו מצ פדון ה פדון של אז זה מותר על האבא בעיקר הנבי אבי אבי אבי מותר ופה הוא מכוייב עליו וזה מצוות בנו עליו פדון הבן מותרת על אבא נכי בנו קודמו אמר רבי ירמיה כל מודין תהפוך דף הל מ הכל מודיין

אך כל אך דלקה אל חמש סלעים שיעור פדיון הבן רק חמש סלעים הוא קודם נבנו ופד את עצמו מה הטעמה מצוה גופי עביד עדיפה מצוות גופו עדיפה מצות בנו וחי אחיך אמך חייך קודמים לחיי חבריך כיפלי גך הדקה חמש מ חמש משועבדים וחמש בנחורין במה נחלקו איפה שיש חמש לים משעבדים שמחר האב פני לידת הבן שתעבדו לפדיון ולא לפדיון הבן וחמש בני חורין בידו רבי יהודה סבר מלבד כתיב בתורה שחייב חוב שחייב שחייב ב התורה כגון פדיון הבן ככתוב בשטר דמיה אז אפשר לפדות מלקוחות זה

כמו שכתוב בחוב הזה בשטר למה זה כתוב בתורה אז אפשר לכבוד לכוחות אז לכן בעני החמש ברי קודם כל הבד את בנו ואזיל כהן טריפ חמש משעבדים לדידה ורבנס מב כתיב בורתה ל ככתובה בשטרי היא לא נגבת מנכסים משעבדים נמצא שהיא מבד את בנו מהבני החורין לא יוכל לבדות את עצמו מהמועדים ויקח מצווה גופי עדיף ראית למה הוא אומר בנו קודם אומר למה אתה יש לך חמש סלעים וחמש עכשיו חתן לו את זה הם מעובדים לו עכשיו טורף הכהן עוד הפעם כן דות אתה רוצה חמש

סלעים או חמישה סלעים כתוב פה חמש אז מאיפה אני אביא לך חמש יש לי חמישה מה הגמרא אומרת חמש אני שואל למה לח זה זכר או נקיש בזה שם קדוש כ מטבע עובר לשוחר איך ק עוד תנו רבנן אוי תנו תנו תנו רבנ ונה בזה טוב תראה לי אתזה אני צריך היום כזה איזה איזה 20 זאת אזה חוברת זה משהו אחר כן שלמה מה שנת לך אתמול זה חוברת אחת זה ש פנימיות ציוות אני צריך היום איזה 20 בסר תיקנתי לו את תנו רבנן לבדוד את

בנו ולעלות לרגל אדם מותנת עליו שתי מצוות אחד לפדות את בנו וגם יש לו מצוות עליית לרגל חג הסוכות יש לו ממון רק לקיים אחת מהן קודם האם קודם פדיון הבן ואחר כך ייעלה לרגל או קודם לעלות לרגל אחר כך פדיון הבן בזמנו פודה את בנו ואחר כך עולה לרגל הגמרא תגיד תכף למה לא אפילו לא בזמנו 30 יום כמובן תמיד אפשר גם אם עב 30 לא הכנ לכתחילה ע בוד את בנו ואחר כך עולה לרגל רבי יהודה אומר לא עולה רגל ואחר כך פוד את

בנו למה שזו מצווה עוברת אריה לרגל מצווה עוברת וזו מצווה שאינה עוברת יכול לקיים אחר כך הפגיון תמיד יכל מ לא קיים משלמה לרבי יהודה כתכ אמר טעמה שעולה לרגל ואחר כך פודד בנו אז זה מובן אלא רבנן מה טעמ הוא פודד בנו ואחר כך עולה ל הרגל דמר כ כל בכור בניך תפדה והדר כתוב לא יראו פני רקם אז קודם כל כתוב בתורה בכור פניך תפדה ואחר כך כתוב לא ראו פני רקם לכן צריך קודם להקדים פדיון הבן ואחר כך לעלות את הרגל ומה עשה

רבי יהודה עם הפסוק כוב קודם כל ל ב תנו רבנן מ מנן שאם היו לו חמישה בנים מחמש נשים כל אחד הוא בכור לאמו שחייב לבדות את כולן פת רחם תנו רבנן כל בכור בניך פשיטה בפתח ת נה צריך לבדו את כולם למה כתוב בתורה פת רחם חיב לבדות כל בכור לאמו אז אם יש לו כמה בכורות צריך לבדות את כולם למה צריך לי פסוק להגיד לי כל בכור בניך תבד מה עודני בכור בכור מנחלה היתי אומר ד גזרה שוה מה להלן ראשית אונו אבקן ראשית

אונו כמה שמלן כמו בכור לנחלה לקחת פי שניים מהאחים שלו זה ראשית אונו אף כאן הייתי אומר פדיון צריך שיהיה ראשית אונו מלבד מה שצריך שיהיה פתר רחם צריך רשית אונו כמה שמלן כל בכור לאמו גם אם הוא לא בכור לאביו חיה בפדיון עוד אמרנו בבריתה אחד הדברים שאבא חייב ל בנו ללמדו תורה מ ללן שך שאתה לומד עם הבן שלך מנלן כתיב לימדתם אותם את בניכם וךד גמרי אבו מחיב או לגמר נפשה מי שאבא שלו לא מלמד אותו צריך ללמד את עצמו למדתם דם ולמדתם

אותם ושמרתם לעשותם כלומר תלמדו בעצמכם ולמדתם אותם את בניכם לא לא יכול ללמד אם לא למד תחילה מה יעשה א מנל דלא מחיבה אמא לא חייבת מאיפה כתיב ם אותם את בניכם ולמדתם להקיש שני החיובים כל שמצווה ללמוד מצווה ללמד מי שמצווה לללמוד מצווה ללמד את בנו כ שנו מצווה ללמוד איןו מצווה ללמד את בנו ואישה לא חייבת ללמוד ואם א מחי לף נפשה נכתב למדתם אותם את בניכם ולמדתם שכל שאחרים צוים מקישים למדתם ולמדתם כל שאחרים מצווים ללמדו מצווה ללמד את עצמו כ שאין אחרים

מצוים ללמדו אין הוא מצובה ללמד את עצמו ומנין שאין אחרים עצובים ללמדה דמר קרב מדתם אותם את בניכם ולא בנותיכם אתה יודע מתי קמה בית יעקב אמרתם לי בזמן החפץ חיים הוא הקים בית יעקב הוא אמר שגם הבנות צריכות ללמוד תורה איך מסר כן הוא אמר תורה שבעל פה קצת צריכים ללמוד שייש הלכות שהם צריכות לדעת וזה אז לכן אמר חייבים להקים בית הספר ש כניס בהם יראת שמיים דות טובות והוא הקים את בית יעקב החפץ חיים חורה מהפסוק הנו אוורים שהאישה צריכה למד את הבן

של התורה ם אתם אותם זה לשון רבים אבל הדש הקש למתם למם היא לא מצו בלימוד לכן הא לא אומו למתם ם רבים למדתם ש אב תיראו תירו למדנו שניים חלא תנו רבנן הוא ללמוד ובנו ללמוד אדם לא למד אבא שלו לא לימד אותו ועכשיו יש לו הוא ללמוד ובנו ללמוד אין אפשרות שילמדו שניהם אחד מהם צריך בפרנסה להביא את הפרנסה מי קודם הוא קודם לבנו הוא ילמד והוא ילמד את בנו בנו ביתיים יתער בפרנסה רבי יהודה אומר אם בנו זריז וממולח יותר ממנו כלומר שקדן

יותר וחריף יותר למודו מתקיים בידו הוא לא שוכח בעל זיכרון בנו קודמו והוא שיילך איתך בפרנסה נכון אח עו ה מה צריך שלושה תנאים גם זריז גם מולך וגם תלמידו מתקיים בד כ רב יעקב בר דרב אח בר יעקב שדב ק דביה שלח אותו אביו ללמוד לפני הביה למה סבר הוא מחודד ממנו רבי יעקב רד רב אחה א חז מחדד שמעת תלמודו מחודד יפה ככה משהו אמר לה אנה עדיף המנח טוב את זיל אנה אומר אני מחודד יותר ממך תחזור אתה תלך תעבוד ואתה תטרח ואני

אלך ללמוד אצל הביה שמע אביה דוהה שרב אחה עומד לבוא אב ההוא מזיק ברבנד אביה אז עשה ככה תראה מה זה שמע רבח היה חסידה קדישה והיה יראי שמיים גדול והיה מזיק רבנן דביה היה בבית המדרש של אביה איזה מזיק אחד הבית מדרש היה חוץ לעיר ושמה היה מזיקים ולא עוזב המזיק הזה מה שאומר לו הבייה רוחמן הון לא הולך אש קוצ בוא נראה אז הוא שמע ביש שהוא צריך לבוא כיבו עי בטרן אפילו אפילו בממה עבו מזה כי אפילו שניים באים ביום היה מזיק אותם

הצדים המזיקים עם שניים לא מזיקים ביום לא מזיקים פה אפילו באים שניים ביום מזיק אמר להוא לאיניש ופיזה בבקשה לא לתת לו איפה לישון למה שלון בבית המדרש אפשר ל איש ניסא הוא חסידותו יהרוג אותו את המזיק הזה על בתו ברבנד באמת לא אף אחד לא נתן לו איפה לישון מסכן מה יעשה הלך ישן בבית המדרש דמלק את תנינה ד שבעה ר שבתה בא אליו כמו תנין נחש גדול תנין עם שבע רשים י וי י י כל קרעה דקרה נתר חד רשה רב החה התפלל בכל

קריעה שהיה קורא נפל לו ראש אחד של המזיק עד שנשרו כולם במת המזיק אמר להו למחר אמר להם רבח לאביה לתלמידיו אלא דריש ניסא סקנטין מה אתם עושים היה נס ה היה מסוכן מה עשיתם זה לא דבר פשוט זקנתם אותי כן אומר מהרשה שואל איך הביא הביה הביאו הביה למקום סכנה בדאי שמח הבליה על חסידותו שמתוך תפילתו לא יהיה ניזוק והוא יהרוג את המזיק וד איה חל עצמו לא הוא אמר בשביל רב אחה מהזכויות כן אומר על זה כן כן וא אומר אם חסיד מתפלל זה

לא נס זה נעשה לבד וזה לא ככה היו מסבירים את זה כן אומר זה לא נס ככה אומר המרשה והביא רבי חזקל המשגיח לונשטיין אומר שגם אם אדם בנו חולה מאוד ולוקח אותו לרב שיתפלל ונרפה זה לא נס למה החסיד הקדוש ברוך הוא ולינו זה לא בדרך נס ולכן אפשר כך כתוב בספר טובך יביעו אז המרשה אומר על זה אומר שבעה כוחות הטומאה שהביא הנח הקדמוני בעולם הכוחות האלו מה נקראים מת שרץ נבלה זו נידה יולדת מצורע כל קריאה של רוחה נתר לחד רשה אומר הרוח

רעה הזאת היה מגולגל ברוחו של עשיו אז הכריע הרבחה רוחה את התוקף של עשו למה אמר אחי יש לי רב אה בר יעקב בר יעקב כן מביא את זה תכף איזה כונות ה עש כ קה הנה גם יעקב השתחווה שבע פעמים כנגד לא הספיק השתחווה יחד אומר הגאון המקובל רבי רפאל יעקב בן שמחון אומר שכתב חכמי מרוקו מאיר יעקב בא מאיחוד הספירות הגדולות והגבורה והכוח הגדול של אברהם ויצחק זה ימין וזה שמאל ואז ידע להכניע אותו טוב אבל מה יש בזה אתה יודע ש יעקב אבינו

עשו הוא גידל הוא הלך הבי ילד מיוחד קרא לו אחי הציד נינה מד אי מיד אחי מיד עשו אחי גידל אותו במיוחד עשו ילד קרא לו אחי אמר לו אתה תלחם באחי תראה מה כותב על זה הרמ מפנו הרמן מפנו אומר רבי חיים הנה זה למדנו עכשיו בשופטים למדנו המעשה של פילגש בגבעה לו שמה מדובר איש אחד מבני נביא התגורר בהר אפרים לקח פילגש מבית לחם יהודה אחותה פילגש זנתה עליו ובפני ש הקפיד עליה ברחה לבית אביה האיש הלבי הלך אחרי פילגשו להחזירה לביתו אחי מספר

ימים השתהו אצל אבי האישה קם עמה והם יצאו לחזרה לביתם שרו לנון בגבעת בנימין וכבר היה נראה שיאלצו לישון ברחוב אומנם הזקן מהר פים התגורר בגבעה ותם האנשים קיבלם אתל ביתו הכיל ושכם וטיב את ליבם ואודם אוכלים ושותים נשמעו דפיקות אנשי בנימין באו בהמוניהם במה שעשה הזקן לא הועיל הוציא האיש הלבי פילגשו התעללו בה בבוקר נפלה ומתה אומר לקח אותה וביטל אותה אתם יודעים כותב הרמ מפנו בספר גלגולי נשמות שעל פי מעשה פילגש בגבעה מבואר הטב המעשה של רב החבר יעקב כי כל המעורבים בעשה היו

מגלגלים באותו מעשה אז הוא אומר הביה הוא גלגול של האיש הזקן שקיבל את האיש רב חבר יעקב את גולגול של בעל הפילגש בגבעה אותו המזיק בדמות פנין שהיה בבית המדרש הוא נשמת הפילגש עצמה אותם תלמידים שניזוקו ממנו היו אנשי העיר ככ אומר הרמ מפ רבנן ללמוד תורה וליסה אישה מה מוצי מצליח ילמוד תורה ואחר כך ישה אישה מה זה אמן ואם אי אפשר לו בלא אישה יצר הרע מתגבר ישא אישה ואחר כך ילמד תורה אמר רבי יהודה אמר שמואל הלכה נושא אישה אחר כך ילמד תורה

רבי יוחנן אמר וחיים בצו ויעסוק בתורה איך ייתכן ולא פליג הלן והו מה שאמר זה לבני בבל הולכים גורסים משניות בתור שלומדים מחוץ למקומם אין צורכי הבית מוטלים עליהם אז לכן יותר טוב יסה אישה למה הוא הולך מהבית בא לארץ ישראל והלה הוא מה שאמר רבי יוחנן בבני ארץ ישראל ישו אישה מה יעשו ה ארץ ישראל השתבח לרב חסדה לרב הונה בדרב המנונה זה אדם גדול הוא רב מנונה אדם גדול לו אמרל שיבוא לידך אבו לידי כי אתה חז דלא פריס סודרה אין לו מכסה כדרך

הנישואים אמר ל מה הטעמה לו פריסת סודרה למה אין לך על הראש סודר אמר לה דלא נסי אני לא נשוי דרנו פ מ רבנ אומר אתה לא נשוי לא הסתכל עליו אמר אמר לחזה לא חזית לי פ די תדע לך לא תראה את פני עד שתתחתן רב הונה תעמ דאמר בן 20 שנה לא נשה אישה כל ימיו בעבירה מה בעבירה לכ דעתך אלא כל ימיו בעורי עבירה אוי ואבוי קרוש בטח בן 20 לא בן 18 ח פעם עד עד בן 20 ד רב וכן משמאל עד

20 שנה יושב הקדוש ברוך הוא ומצפה לאדם מתי זהה אישה כיוון שהגיע 20 לא נסע אומר תיפח עצמותיו התנפחו העצמות שלו מה אומר רשי קח זה חמור הרב אחרי 20 השם אתה יודע הוא לוקח זה עצמותיו זה העצם מעצמו זה האישה אומר ללא התחתנת בורח האישה עכשיו לך תחפש אותה איפה תמצא צריך זי תשובה בטח אמר רב חסדה א עדיפה מחברי תראה מה אומר למה אני מחודד יותר מחברי נש בסר יב נשיב בבסר אם הייתי מתחתן בגיל 14 אמנה לשטן גירה בעיניך חץ בעיניך כלומר לא

תאכל עלי אמר לרב לרב נתן בר אמי דדיך על צברי דבריך אומר כל עוד שידך על צברי בנך אתה תקיף עליו מכל להוכיח אותו אז זה הזמן זה מתי הזמן הזה מי שצר ועד 20 טרטה מגיל 20 עד גיל 22 אתה יכול להוכיח אותו לאמר מתמנה שרה עד 24 כתנא חנוך לנר על פי דרכו מתי זה רבי יהודה ורבי נחמי אחד אמר מרטן אחד אמר ממני עד 24 פנ חשבתי עד גיל 20 מה זהו עד כאן יפה ל ניסוים הלכות אה עוד שק ה הלכה ה

סימנת צד ז לא בת איזה אה לא בת מלי נמצאת בבית החולים ונשמת ומורדמת השם יתן לה רפואה שלמה אמ רפואה שלמה מהשמיים א דוד ב דוד בן מרק דוד בן ד מרק דוד בן דבור בזה מיכל חיה ב מיכל ח ב אני יודי אם שכר עמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב מותר ליקח ממנה דרים ביום טוב דעלי ניצודים ועומדים זה לא מוקצה למה עמדת מים מאחר שעמדת הצרה ונה חלה להישמט מה קורה הלכות אני דף אני אני סימן ת צדק ז הלכה ה הלכה

הם שכר עמת המים אם שכר עמת המים בכניסה וביציאה מערב יום טוב מותר ליקח ממנה דרים ביום טוב דעלי ניצודים ועומדים עכשיו אפשר לאכול דגים השנה בשבת ראש השנה לאכול דרים להכין ערב שבת אבל אם לא שכר אפשר אם לא שכר שנהייה חריפים בתוה דווקא עם שכר רמת המים ואם לא שכר אסור לו זה לא צדים יופי כן אוזים אתה יודע כן אוזים ותרנגולים יונים שבבית או שבחצר העומדים לאכילה מותר לסודן ואין צריכים לזימון צריך להגיד אני אקח מפה מפה ז שאר כל חיה עוב שמחוסר

צדה צריך לומר אוה מצודת צונו אסור לצוד תן לפני מזונות וכל שאין מחסורים צדה מותר לצ םן לפני מזונות כן רגע אחת נראה כמה הלכות של א ראש השנה אתם יודעים יש לנו עכשיו את השופר השופר צריך העיקר הגדול בראש השנה זה השופר העיקר זה תשובה כמובן והתפילה שתהיה טוב טוב אבל צריך שיהיה תוקע טוב וכתוב בזוהר אשרי אדם אשרי העם יודעי תרועה לא תוקעי יודעה מה הפירוש קודם כל צריך לדעת כמה תקיעות אנחנו צריכים בראש השנה כתוב זכרון תרועה יהיה לכם צריך שלוש פעמים כתוב

תרועה מהתורה צריך שלוש תרועות לא צריך יותר זהו שלוש תרועות אבל כל תרועה יש פשוטה לפניה פשוטה לאחריה אז צריך תקיעה תרועה תקיעה תקיעה תרועה תקיעה תקיעה תרועה תקיעה יצאנו ידי חובה אבל מכיוון שאנחנו לא יודעים מה זה תרועה אולי תרועה זה שברים תרועה אז עושים שלוש פעמים את השרת תקיעה שברים תרועה תקיעה שלוש פעמים ואולי תרועה שברים אז עושים שלוש פעמים תשת תקיעה שברים תקיעה ואולי תרועה זה תרועה שאנחנו עושים טו טו טו אז עושים שלוש פעמים תקיעה תרועת תקיעה זה 30 קולות כבר יוצאים

בזה ידי חובה הכל בסדר חכמים תיקנו שגם בתפילת מוסף עכשיו בימינו יש לתקוע גם בלחש גם בחזרה ויש בהם סודות וכוונות גדולות ולכן צריך לדקדק בהם ולשמוע אותם השנה ביום ראשון אין לנו ביום הראשון זה שבת אין לכן זה לא פשוט זה התקיעות עושות הרבה עבודה וכיוון שאין אז הזכות השבת מגינה איך תגן עליו כל השנה אדם יקבל עליו איזה משהו בשמירת שבת מואז הוא יצליח זה ייגן עליו ללמוד לחות שבת לסדר את עצמו בש בד עכשיו בליל הראשון פותחים בפיוט אחות קטנה וביום השני לא

אומרים את הפיוט הזה כבר קלטה השנה שת שק קוד תפילת ערבית אומרים למנצח על הגיתית לאסף כיוון שנזכר בו תקעו בחודש שופר בכסל ליום חגנו ונאמר בו כי חוק לישראל הוא שהוא עניין שנזכה לחיים ולפרנסה טובה ונמ בו עידוד ביוסף סמו כי בראש השנה יצא יוסף הצדיק מהבור במצרים לכן הכי טוב שאדם יקח את המזמור מהישיבה יש מזמור יש לו פיאור שאדם אומר אותו ידע מה לעשות הוא ידע את הביאור איזה מזמור זה מזמור לאסף כן כשחל ראש השנה בשבת המנהג לומר אחר תפילת מנחה קבלת

שבת קודש בכוונה בכוונות כנהוג אין נגרע דבר בכל עשרת ימי תשובה טוב ונכון מאוד לומר בן ישתבח ליוצר ממעמקים קראתיך השם כי בכל יום מאלו 10ה ימים מתעורר אחד מערה עומקים הנזכרים בספר יצירה שהם עומק ראשית עומק אחרית כירו בגמר גבורה עומק גמטריה רו כון ב ממעמקים ממתק העומק שהוא הגבורה באותו יום הסידור של הרב יש בור לזמ כן כשאומר זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים כון שיתפלל להשם ברך שימשיך חיים צחים לנשמות שהעיקר היא הנשמה שהמזון שלה זה התורה והמצוות אחר כך כוון כבנו בספר חיים

להמשיך כוח לגוף יש בהם ערה 11 תיבות כנגד 10 ספירות 11 כן זכרנו כתר לחיים חוכמה מלך בינה ל חבת חתנים הר המעמקים הזה שייך ל1 ספירות כל יום שעו כן עכשיו אנחנו נלך לרמבם אנחנו פרק שלישי היום זה צריך היום להיות פרק רביעי אבל אתמול לא למדנו פעמיים של שבת דף קנג עוד מע גם זה נגמר החלק הזה עד יאצ החדש זה לפני סוכות כן פרק שלישי הלכות עירובין דף קנג חלון שבין שתי חצרות אם יש בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יותר על

זה והיה קרוב מן הארץ בתוך אסדת פחים אפילו כולו למעלה מעשרה או מקצתו בתוך עשרה או כולו בתוך עשרה או מקצתו למעלה מעשרה אם רצו ישב שתי חצרות לערב כולן עירוב אחד הרשות ביידן ויעשו כחצר אחת טלטלו מזו לזו ואם רצו מערבין שני ערובין אלו לעצמם אלו לעצמה איך שירצו היה חלון פחות מארבעה או שהיה כולו למעלה מעשרה מערבין שני ערובין אלו לעצמם ואלו לעצמם ומן דברים אמורים בחלון שבין שתי חצרות אבל שבין שני בתים אם היה למע מעש וכן חלון שבין בית לעליה אם רצו

מערבין ארוב אחד אף על פי שאין ביניהם סולם והוא שיהיה בו ארבעה על ארבעה היה חלון עגול אם יש בו כדי לרבע בו ארבעה על ארבעה הרי זה כ מרובע ג כון שבין שתי חצרות או מתבן שבין שתי חצרות פחות מזה שלו חבילת תבן פחות מעשרה טפחים מערבין רוב אחד ואן מערבין שניים היה גבוה רה או יותר על כן מערבים ש שני עירובים אלו לעצמן ואלו לעצמן מערב ואם היה ביניהם סולם מכאן וסולם מכאן ריהם הריהם כפתח ום רצו מערבים אחד ואם היה סולם זקוף וסמוך

לקון ש שהרי אין יכולים לעלות בו עד שמשך תרחק מתחתיו מן הכותל הרי זה מתיר אפילו לא היה מגיע ראשו הסולם לראש הכותל אם נשאר בניהן פחות משלושה הרי זה מתיר מערבין אחד ואם רצו ד' היה הכותל רחב ארבעה ועשה סולם מכ סו מכאן פפי שסו למות מרוחקות זו מזה אם רצו מען אחד אין ברוחב הכותל ארבעה אם אין אם אין בין הסולמות שלושה מערבין אחד היה בעיניהן שלושה מערבין שניים ה בנה מצבה על גב מצבה בצד הכון יש בתחתון ארבעה ממעט זה מה הכונה מצבע

זה מבני קטן של אבנים למה ממעט כדי שיעשו עירוב אחד כדי שזה רשות אחת כן עם גובה הכותל כאילו אין שם עשרה צריך אין בתחתונה ארבעה ואיין בינה לבין העליונה השלושה ממעט את גובה הכותל כדי שו שתיהן נחשבות כמצבה אחת לבוד לבוד ואם רצו מערבין אחד לכן ב מדרגות של עץ שש מכן לכותל ו כותל גבוה שבין שתי חצרות בזיז יוצא באמצע איתו אם נשאר מן הזיז עד ראש הקוטל פחות מעשרה מני סולם לפני הזיז אמ רבן אחד אם רצו אם רצו אבל אם הניח הסולם

בצד הזיז איןו ממעט היה קטל גבוה תשעה עש טפח מוציא אחד באמצע מערבין אחד הם רצו שהרי מ נזיז עד הארץ פחות עסלה ומ נזיז עד ראש הק פחות מע היה קוטל גבוה 20 טפחים צריך שני זיזין זה שלא כנגד זה עד שיהיה בין הזיז התחתון ובין הארץ פחות עסנ בין הזיז העליון ובין ראש הקול פחות עסלה מערבין אחד נמ רצו כל שחתכו צמחו על ראש הכול ועל הארץ מערבין אחד ברצו וא ואינו צריך לקובו בבניין וכן הסולם כובדו כובעו ולא צריך חברו ב נין כובדו

הכובד היו קשין מבדילים בין שתי חצרות מסולם מכאן מסולם מכאן אין מערבין אחד שהרי אין כף הרגל עולה בסולם לפי שאין לו על מה שיסמוך מה זה קשקש היה הסולם באמצע באמצע קשין מכאן קשין מכאן אם רצו מערבין שניים היה אילן בצד הכון ועשה הוא סולם לכון אם רצו מערבין אח הועיל ואסור שבוט הו שגרם לו שלא ייעלה באילן אסור בשבת אם עשה אשר סולם לכול אין מערבין אחד מפני שאסור לעלות עליה מן התורה שהרי אסורה בהני ט מה זה העשרה העשרה זה עץ עבודה זרה

קוטל שגבוה ערה הוא בא למעד כדי לערב ערוב אחד אם יש באורך המעו ארבעה טפחים מערבין אחד סתר מקצת הכותל ע שמעת סלה צדו קצר נותן אותו לחצר זו שער הקוטל הגבוה לבין שתי החצרות יד נפרץ הכותל הגבוה שביניהם אם היה פריצת 10 אמות מערבין שני ערובין ם רצו מערבין אחד נשי כפתח ואם היייתה יותר מ-10 מעריבים וב אחד ואין מערבים שני עירובים א הייתה פרצה פחות מ-10 ובלה שלימה לה יותר מע חוקק בקטן גובה עשרה פחים מערבין ערוב אחד ואם בא לפרוץ לכתחילה פרצה יותר

מע בכל הכותל צריך להיות גובה הפרצה מלא קומתו יב חריץ שבין שתי חצרות עמוק סר חב ארבעה או יותר מערבין שני ערובין פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שניים ואם מעת קו בעפר או בצרורות מערבין אחד ואין מערבין שניים שסתם עפר או צרורות בחריץ מבוטן הן אבל אם להו טבן או קש א אינן ממעטין עד שיבטל יג לכן העת רוכבו בלוח ובקנה שו שיתו באורך כל החריץ מערבין אחד ואין מערבין שניים כל דבר נטל בשבת כגל הסל והשפל אין ממעטים בו אלא אם כן חיברו בארץ

חיבור שאי אפשר לשנתו עד שחבור בדקר יד נתן נוח שרחב ארבעה טפחים על רוחב חריץ ערבין אחד ם רצו מערבין שני ערובין כן שתי גוצ ראות זו כנגד זו ה מושית לוח שרחב ארבעה טפחים מזו לזו מערבין רו אחד והם רצו מערבין שני עלובין אלו לעצמן ואלו לעצמן היו זו בצד זו ואינן משווה אלא אחד למעלה מחברתה אם יש ביניהם פחות משלושה טפחיים הרי אין כדו טרה אחת וא יש ביניהם שלושה או יותר מערבין או לעצמם ואלו לעצמה כותן שבשתי חצרות שהוא רחב אם היה גבוע

חים חצר זו ושווה קרק חצר שנייה נטים רוחבו לבין החצר שהוא שווה להן ויחשב מחצר הן הו תשמישו בנחת לאלו תשמישו בקשה לאלו אז נותן אותו לאלו שתשמש בניהם בנחת וכן חריץ שבין שתי חצרות עמוק עשרה טפחים מצד מצד החצר זו משווה ל הקרקע חצר שנייה נותן רוכבו לחצר שהוא שוה לו מפני שתשמש נחת לזה וקשה לזה נותנים אותו לאלו תשמישו להם בנח א טז היה כותן שבין שני חצרות נמוך חצר ענינה וגבוה מחצר התחתונה שנמצאו בני העניה משתמשים בעוביו של בעוביו על ידי שלשול ובני

התחתונה משתמשים בעוביו על ידי זרקה שניהם אסורים בו עד שרבו שתן ערוב אחד יפה אבל אם לא ערבו הם מכניסים בעובי קות את זה לבתים והן מוציאים מהבתים עוביו יז למה אעם זה בנחת וזה עלד ריה זה בסדר למה שניהם העיקר משתמשים בזה שני בתים שביניהם חורבה שהי רשות היחיד אם יכולים ש להשתמש בחורבה על ידי זריקה אז אוסרים זה על זה ואם היייתה תשמיש לזה בנחת ואחר יכול לזרוק לה מפני שהיא עמוקה ממנה הרי זה היא לא בנחת משתמש בה על ידי זריקה יח כל

גגות העיר פלפי ש זה גבוה וזה נמוך עם כל החצרות עם כל הכפפות שהו קפו שלא לשם דירה שאין בהן אחד מהן יתר על ביצתיים ם עובי הכונן שבין החצרות עם המובאות שיש להם לחי או קורה כון רשות אחת הן טנים בכולם לא עירוב כנן שבטו בתוכן אבל לא כנים שבטו בתוך הבית אינם כן ערבו כיצד כלי ששבת בתוך החצר בין ערבו אנשי החצר בבין לא ערבו מותר להעלותו מן החצר לגג או לראש הכותל ומן הגג לגג אחר הסמוך לו אפילו היה רחב ממנו כשהו או

נמוך מן הגג האחר לחצר שנייה חצר שנייה לגג שלישי של חצר שלישית מגג שלישי למבוי מן מבוי לגג רביעי עד שבנו כל כל המדינה כולה דרך גגות וחצרות או דרך גגות וכפפות או דרך חצרות וכפפות או דרך שלושת מזה לזה מזה לזה מלבד שלא יכנס בכלי זה לבית מן הבתים אלא אם כן רבו אנשי כל המקומות האלו ערוב אח כף וכן אם שבת הכלי בבית הוציא לחצר לא יעבר נו לחצר אחרת או לגג אחר או לראש הכותל או לקר פף אינם כר לבוק לשי מקומות שמעבירים

בהן כלי זה רוב אחד כא' בור שבין שתי חצרות אין ממינים ממנו בשבת אינם כן אסו מחיצה גבוה עשר טפחים כדי שיהיה כל אחד ואחד דול מרשותו לכן ואיך מעמידים את המחיצה אם היייתה למעלה מן המים צריך שיהיה טפ מתוך המחיצה יורד בתוך המים במתה המחיצה כולה בתוך המים צריך שיהיה תפ ממנו יוצא למעלה מן המים כדי שתהייה ניכרת רשות זו רשות כך הלכה וכן אם עשו על פי הבור קורה רחבה ארבעה טפחים זה ממנ מצד הקורה וזה ממנ מצד השני כאילו הדילה חלק זה מחלק

זה אף על פי שהמים מעורבים מלמטה קלו שיכלו חכמים במים כג באר שבאמצע השבין בין שני קטלי חצרות אפי שה מופלגת מכטן זה ארב ד זה ארבע פחים שניהם ממלאים ממנה ואין צריך להוציא זיזין על גבה שאין אדם עוסר על חברו דרך אוויר כד חצר קטנה של צה במי חצר גדולה מבעוד יום שגדולה מעצ מוותרים שן פסי מכאן ומכאן שקטנה אסור וצי מבת החצר שלהן עד שבו עם בני גדולה ערוב אחד שדיור של גדולה חשובים בקטנה ואין דורי קטנה חשובים בגדולה כפ ש ות שו ערוב

אחד דרך הפתח שביניהן או דרך החלון נסתם הפתח או החלון בשבת כל אחד ואחד מותרת לעצמה אול וותר מקצת שבת ותר כולה כן שחצ ש זו לעצמה זו לעצמה ונב קודם שבני בשבת אל מותר עצמ מוציאים מבתיהן מטלטלין עד עיקר המחיצה ואל מטלטלין כן עד עקר המחיצה אויל הותר מקצת שבת ותר כולה אף על פי שנספו הדיור שהדיין הבאים בשבת אינן אוסרי נפתח החלון נסא פתח בשררה או שנס גוים לדעתן חזרו תרן כן שתי ספינות היו קשורות זו בזו וערב הו נפסקו אסור לטלטל מזו לזור

אפילו היו מוקפות מחיצה חזרו ונקשרו בשוגג חזרו לתלן מה נעשה עם עוד פרק יש חצי חצי חצי חצי יכול להיות מה נעשה אולי מחר בבוקר נעשה את זה שיהיה קל לפני הלימוד נעשה פרק אחד באחרי הלימוד פרק אחד שיהיה יותר קל ללמוד למה עכשיו יבוא לנו עכשיו יש לנו כמה ימים גם צריך לראות איך עושים את הדף יומי כיין לנו יומיים שבת ון אז בוא נעזוב את זה לעוד יום אחד תזכירו לי מחר שלא יהיה כבד כבד לאט לאט הכל בנחת לפני שנלמד את הגמרא רעי

חמישי צריך לעשות זוהר שבי זה כן ד כה סליחה ד כ יום כה באלול ע הבוא ישכחו חל ברנש ב וס דרכ ע סוסיה ע שלכים רבי יוסי ראו אדם אחד מקלקל את הזרעים אשמח אמר רבי יוסי הודת תקדש קדושים אדם קדש עצמו מלמטה מקדש אותו מלמעלה תיב קדושים תהיו כי קדוש אני השם ת רבי אבא פרש דורת קדושים כלל התורה חותם אמת פחד שמחים ומכ ד אי בקדושה קד תלמידי חכמים דישה אבל כנסת ישראל כ בנים אתם קדשים דוש ו קדוש אני השם כפ מיםן

בעתו בעליו לא יבול א אלנו ש לפניך כור מזמן שבית המקדש קיים כאשר סווית אותם עד משה נרק כתוב בתורתך לא מדברים על זה ויאמר אדוני א משה כעך שמים נטף ושח בסמים זכ בד בבד יה ויאמר אדוני אל משה קח לך שמי ף ויאמר אש הוא דד אזו א לאש ה ועשית אות לחור קודש ושת ממנה הד נת ממנ אשרך שמה קודש קדש לנאמר יר עליו אהרון ורמים בבוקר בבוקר הרנה הנרות בטנה כורם לפני ד לדורותיכם נו רבנן פו קצ 398 מ כ חמה מנה

בכל יום מחציתו בבוקר מחציתו ב שלושה מים שמהם מכניס גדול ביום הכיפורים חזר בערב יום הכיפורים כדי לקיים הצור צפור ור גשו שמרתם את הדבר הזה את העבודה הזא ובוז במצרים צש אחד ושלושה לשג מודים פ כ שקצ אגים משונים כור כור תחת שני הים שניים צ פורם זה שבה זהב ור כ זהב ור עשה אותה ואת כל כ אשני פח ב ויעמוד בימת ויאמר משה מש ויעמוד ב ואני אש יר וזך ני חדשיר ני ח אוים ארץ ‏a רבי דוד ויעמוד פנחס כתוב פה וימ

פנחס פלן מצצים גש רק בעיניך תב מד עשת ץ בנסו אדוני צבות עמנו מגב לנו אמך בניך תציר צרורה ל רגנו גיבור ודך זה א וחצי ברכן תרח צדקתך חצין קדוש תך קדשתך שעתנו קצנו העלומות ה רצון לפניך אנונו שבזכות שב ל בל בחים ובוש ק משה ואהרון שצור כל הקהל הקדוש דברך תכון זכ כון בבריאות ושמחה אורך ימים לשנים ורעננים חיים טובים ומאושרים כן י רצון ונאמר אמן כל טוב