הדף היומי מסכת קידושין דף כו הרב בניהו שמואלי שליט"א כב אלול תשפג

ח אויר מסעי עש קח אוויר ולים למסעי דתי שזה ד דתי דווקא הדלוק תחבר חרז לאלא בוקר טוב לכולם היום הנחנו יום השישי בשבת קודש כב באלול ת שפג ערב שבת קודש פרשת ניצבים תמיד פרשת ניצבים היא לפני ראש השנה והנה השבת האחרונה של השנה שהיא מעלה את כל השבתות איזה זכות יש לנו זכות גדולה אתם יודעים למה פרשת ניצבים היא פרשה אחרונה לפני ראש השנה תמיד בגלל אומר הלבוש שכתוב בה הרבה הרבה מענייני התשובה והעיקר הגדול כתוב בספרים הקדושים עכשיו זה השבת הזאת היא הקצה

של כל השנה היא הקצה אתם יודעים אם יש לך מטה גדול אם אתה רק מיז את הקצה אתה מטה או כל המטה אתה מצח את כל הקורה הת להרים אותה תתרומם תקרב ככ אדם עכשיו אם עכשיו השבת הזאת אנחנו נזיז להטות את עצמנו עם המטה הזה אז בעזרת השם אנחנו זזים ואומרים לקדוש ברוך הוא אנחנו משתדלים ואנחנו מתקרבים אליך והנה איזה זכות גדולה להפוך את הכל השנה לטובה זה הכל הולך אחר החתום אם עכשיו אנחנו השבת הזאת שהיא שבת יקרה שהיא תופסת את כל השנה קודם

כל כל שבת ושבת המעלה שלה אין כמותה מה למה אומר בן איש חי כל שעה בשבת זה אלף שעות אלף שעות שעה שאדם לומד מזה הבן איש חי תראה מה אומרים המקובלים המקדש מלך הרשע זה הרבה יותר אבל הבן איש חי כולם רואים הוא כותב אלף שעות למה זה כרב הארי אומר יש העולמות יש יש להם עילוי עולים העולמות בערב שבת משעת המנחה מתחיל עילוי העולמות המתחילים העולמות לעלות מה זה אומר אם עכשיו אדם יראה התבונן בעולם אם יש לו עיניים לראות אנחנו אין לנו עיניים

אבל השבט מוסר הוא כותב הרב הרב שבט מוסר כותב אומר אני דיברתי עם רוחות שמצוטט עם חברים שהיו פה ונפטרו והרוח שלהם ה שוטטת ובאו אליי לתיקון ודיברתי עמהם איך הם רואים את העולם הזה אומרים לו אוי ואבוי מה שרואים כל השבוע הכל הולך עשנים תמרות עשן לא רואים אף פעם את השמיים בהירים כמו שאתם רואים אין דבר כזה זה מסווה אין הכל בלאגן לכן לא עולים התפילות יש בעיות אבל בערב שבת מתחיל העולמות לעלות אין יום כזה בשנה כמו כל ערב שבת בשבת שהכל נקי

וכל התפילות וכל התורה מתקבלת באהבה ברצות שאין כמוה לכן אומרים לך תשמע עכשיו זה אתה מבין אומרים לך אתה [מוזיקה] לומד אתה לומד שעה זה 1000 שעות או יותר למה הכל ניר רוחני אז עכשיו מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ערב שבת זה חודש אלול שבת זה חודש תשרי מה נשאר לנו מחודש אלול שבוע אחד זה הכל זה שבת האחרונה ולכן עד שעד כמו היום שבוע הבא זה מה נשאר אז אדם צריך לנצל את הזמן הזה בכל ליבו בכל נפשו להשתדל לעבוד את הקדוש ברוך הוא

חזק חזק זה דרשו השם במוצאו כ ראו יותו קרוב אתה התחילה למקרא קודש ההתחזקות בשבת קודש אומר באמת צריכים להתחזק בשבת האחרונה למה כתוב אילו שמרו ישראל שבת אחת ככה יש גם כן מאמר מיד נגאלים ויכולה איך אמרו רבותינו יכולה השבת שתרחם שבת הזאת לכן אדם יקפיד בה ויעשה אותה כתקנה ככל מצוותיה בכל חוקותיה אז כבר בעזרת השם נקבל עלינו לעשות תשובה שלמה בכל רמח איבר בששה גידו ללכת בדרכי השם לעובדו לראה אותו לעשות מעשים טובים לפניו יתברך ולקבל עלינו על השבת הזאת לעשות את הסדר

מיוחד אז כבר כן כן ח אז כבר בעזרת השם ערב שבת אדם יעשה תשובה אדם יעשה תשובה שלמה בכל ליבו ובכל נפשו והוא בעצמו עכשיו שהולך לבית סדר את הנרות יטיב אותם ינקה את הכל סדר את השולחן סדר את כל מה שצריך ילך למקוה טהרה תבו יבש בגדי שבת קודש מוקדם יכין את כל הבית יגיד לאשתו היום אנחנו משתדלים להכין את כל צורכי שבת ולהכין יר מכל שבת הכי יפה ולעשות את הכי טוב ולהוציא ממון לקנות דברים טובים לכרות שבת אם אשתו לא יכולה להכין הוא

יקנה יעשה מה טוב אם אפשר לעשות חלות אבל מה עכשיו תגיד האישה לעשות חלות לא שבוע הבא גם כן ערב ערב ראש השנה מצויין אבל אם אישה לא יכולה לא לעשות אם אישה לא עושה את זה כמו שצריך לא צריך נקנה אבל מה להשתדל אחר כך נכנס שבת בשמחה אם הוא יכול להקדים קבלת שבת כבר להתפלל בפלג המנחה ולהקדים קבלת שבת השבת הזאת יה לו שבת גדולה שבת גדולה למשל שבוע הבא למשל היום טירת המהרי היום המהרל הוא כותב המהרי שערב שיום הזיכרון אדם לא יקבל

אותו מוקדם כמו שרוצים להתפלל מפלג המנחה לקבל ההרת יום הזיכרון מוקדם לא למה הוא אומר יותר טוב להשאיר חודש ה רחמים יום הזיכרון זה יום הדין תשאירו לנו את הרחמים עוד טיפה נבקש נכין את עצמנו ככה הוא כותב אז לכן אדם עכשיו הוא צריך עכשיו להכין עכשיו זה עולם יקבל עליו שבת מוקדם גם אנחנו פה היום מתפללים פה מנחה בחמש בערך בשביל שנגיע לפלג המנחה ואז נעשה קבלת שבת בפלאג מנחה נעשה אותה מוקדם בעזרת השם בסדר יוסף חיים בן שמחה אז לעשה את זה ככה חזק

כמו שצריך בחשק ובהתלהבות גדולה ואחר כך נלך לבית לעשות סעודת שבת באהבה גדולה ואדם נכנס לבית שבת שלום סתכל על הנר יכוון שאחד כנגד שמור אחד כנגד זכור אחד כנגד א ראשונה של הוויה אחד כנגד ה אחרונה וכבן שירו הנרות העליונים יעשה הקפות השולחן כמו שאומר הבן איש חי יעשה את הקידוש בככ בחשק ואחר כך לאכול באמצע אוכל לשיר לרנן ולהגיד דברי תורה למשוך מפלא יועץ יש לו מוסר גדול של ראש השנה למשוך את הילדים לתוך ה הקדושה ואז אחר כך יקרא קצת משניות שבת השבת

צריך לגמור כל כל 24 פרקים של שבת וגם לגמור השבת הזאת כל התהילים שאדם ישתדל השתדל גמור כל התהילים כל 24 פרקי משנה ולא ידבר מה שלא צריך לדבר מה שצריך לדבר לדבר אבל דברים בטלים סתם ידבר לא לשמור לעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת ואז איזה שבת ואחר כך יש לנו יום כד יום ראשון זה כד כבר אז בעזרת השם נשתדל טוב נתחיל שופטים כי הזמן קצר למה צריך להרבה הכנות עכשיו לשבת להכין פיטה יסדי ארוך ארוך עוד היום יש סיום שופטים בוא בוא

תבוא מוקדם קנו ממך השם מתברך נותן מה שצריך ברוך השם יש לנו את הרב הכל בסדר עשה פר גדולות ויאמרו פסוק יז נעשה ירושת פלת ד בנימין ולא ימחה שבת מישראל ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מ בנותינו כי נשבעו בני ישראל אמור ארור נותן אשה לבנימין ויאמרו הנה חר אדוני בן שילו מימים ימים אשר מצפונה לבת אל מזרחה השמש כא פסוק עכשיו אני פסוק יט ויאמרו הנה חר אדוני בן שינו מימים ימים אשר מצפון לבת מזרחה השמש סילה העולם מביתן שכמה ומרב לונ ויצו את

בני בנימין אמ ם קרמים תנ אם יצאו בנות שלו לחול במחולות צתם צתם ממן הקרמים חטפתם לכם איש אשתו מבנ ו והלכתם ארץ בנימין והיה כי יבוא אבותם או אחיהם לריב אלינו ואמרנו עליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תשמו ויעשו כם בני בנימין וישו נש ממספרם מן המחוללות אשר גז וילכו וישובו את נחלתם ויבנו את הערים ויישבו בהם וילכו משם בני ישראל בת איש לשבטו למשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו בימים האם אן מלך בישראל איש הישב בעיניו

יעשה הנה נגמר שופטים תבי אחריו קח שמואל ראש הש שמואל זה נולד בראש השנה חנה נפקדה עכשיו שמואל גם גמטריה שנה טובה צדקה כבול כן בוא בוא נו איפה הצדקה שלך בוא בוא חביבי יום ראשון תביא בוא תנוע שבת לא לומד הלך לא לדבר הלאה לא לדבר אנחנו משניות ח תענית פרק רביעי בבקשה לא נדבר פרק רביעי משנה א' בשלושה פרקים בשנה כהנים נוסעים את כפיהם ארבע פעמים ביום הנה תשמע ארבע פעמים ביום אתם בשחרית במוסף במנחה ובניית שערים כמה פעמים ארבע פרקים בשנה ארבע פעמים

בוא נראה בתעניות שציבור במעמדות וביום הכיפורים משנה ב אלו הן המעמדות לפי שנאמר צב את בני ישראל ואמרת עלהם את קורבני נחמי וכ הח קורבנו של אדם קרב נו עומד על ינו נביאים הראשונים 24 משמרות על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלים של כהנים של לביאים של ישראלים הגיע הזמן המשמר לעלות כהנים ונביאים עולים לירושלים וישראלים שבאותו משמר מתכנסים עליהם וקוראים במעשה בראשית עד כאן הגענו משנה ג כן תפילת בית המדרש שתי אדוני לרדמי כ במות לם קשל אנחנו קים ש תורה כמו שכתוב לשמה כדי

לתקשר את שורש נועם פניך צ או את א א אד מסיון עשה שמיים בארץ כן נפתוח היום אנחנו דף כו שם הביה ברוך הוא שתי השם לנגדי תמיד כן נתנן ברוך הבא ראית את גואל גואל בסדר ני רב קלעג'י גם פה אחוריך כו כו במשנה בראש העמוד כ רה בטייפון מתי עוד הפעם מה יהיה פה שכחתי אך עוד פעם י משנה עשה משרך ברי נכסים שיש להם אחריות נקנים בכסף בשטר ובחזקה משנה קודם כל אומרת לנו נכסים שיש להם אחריות היינו קרקעות איך קוראים קרקע אתה

רוצה לקנות מחברך קרקע איך קונים אותה בכסף שדות בכסף קנו אתה משלם כסף רגע ששילמת את הכסף לבעל הקרקע קנית את הקרקע נותן הלוקח למוכר לשם קניין כסף קנה בשטר כותב המוכר ללוקח שטר על הקרקע חזקה זה מתנה או משהו כזה לא משנה מה בחזקה זה הלוקח מחזיק עושה פעולת שימוש בקרקע חופר בה נועל גודר זה נקרא חזקה למה לא אמר קרקעות למה כתוב נכסים שיש להם אחריות כי בדרך כלל הקרקע שיש לאדם יש לו בזה נחת יש לו קרקע יש לו אחריות כל אחד יכול

לעסוק איתו למה רואים יש לו בית יש לו קרקע וגם יש בזה עצים שגדלים אז יש בזה יש לו רכוש אפשר אפשר לדעת שאדם יכול לקחת כסף איתו לתת לו כסף יש לו על מה לסמוך על הקרקע שלו אז זה נקרא ס נכסים נכסים שיש להם אחריות הקרקעות ס נקראים בלשון המשנה לא קרקע נכסים שיש להם אחריות כי המלווה סומך עליהם לבא אדם אין אין לומה לפרוע לוקחים מהקרקע שלו א אפשר לגנוב את זה זקה שאיין להם אחריות נכסים שאיין להם אחריות אין נקנים אללה במשיכה

כלומר כל זה נקרא מטלטלין כלים כל מיני בגדים אין נקנים אלא במשיכה כלומר לא לא בכסף בשטר אלא במשיכה או בהגבהה זה זה לא משנה מושך קנה ככה הדין רשימה אמר שיש להם אחריות אנו קרקעות שאחריות כל אדם הלוה והנושא בחברו עליהן פי שקיימים ועומדים לפי כך סומכים עליהם הנה ראשי אומר בחזקה רפק בפורטה או דיש המצר או נעל או פרץ כלשהוא נקנים עוד נכסים שאין להם אחריות כמו מטלטלין שדיברנו עליהם שנקנים במשיכה יש להם עוד דרך קניין נקנים עם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשטר

בחזקה למשל אתה קונה אתה לוקח שני דברים קונה ממנו יש לו גם כן קרקעות למקור ויש לו גם אוהו איזה ספות איזה איזה כלים איזה מטלטלים טובים אז עכשיו אתה כוון שקנית את הקרקע בכסף בשטר ובחזקה על ידי קנית הקרקע גם המטלטלים נקנים ולכן לא צריך עוד קניין לטלטל שהגביע שימשוך ברגע שמשך את שקנה את הקרקע זה נקרא קניין הגב הגב הקרקע קונה את המטלטלין רשי אומר אם אחר מטלטלין עם קרקע כיוון שקנה להם כיוון שקנה לוקח את הקרקע באחד משלושה קניינים נקנים מטלטלין עמה זוכין

את הנכסים שיש להם אחריות להישבע עליהן עוד דין המטלטלין אדם קונה מטלטלין יש לו סליחה יש לו מטלטלין יש לו קרקעות עכשיו בא חברות טובע אותו על איזה דבר על מטלטלים צריך להשבע עליהם למשל הגיע הלכה מה נעשה הבית דין אומרים לו תשבע על המטלטלין שלך הם והוא גם רוצים להשביע אותו על הקרקע קודם כל צריך להגיד אן נשבעין על הקרקעות טענות על קרקע כך וכך וכך אין נשבעין על קרקעות אבל אם יש לו שבועה על המטלטלין הגב כמה שיש זוקין אותו גם נשבע מדביקים לו

אמר תשמע עכשיו אתה נשבע על המטלטלין גם אנחנו בשבועה הזאת גם משביעים אותך על הקרקעות השבועה הזאת תחול גם על הקרקעות זה נקרא זוקק את הנכסים שיש להם אחריות כלומר המטלטלין הללו הם זוקק את הנכסים שיש להם אחיות זה הקרקע להשבע עליהם אם נטבע על קרקעות במטלטלין ה שניהם הוא נצבע אף על פי שלא נשבעים על הקרקעות בכל מקום מתחייב שבועה ל המטלטלין אז עוד גם תחיה שבועה על הקרקעות מתי נשפע המטלטלים מה עוש מטלטלים הוא טבע אותו ואומר זה לא ככ יש להם ויכוח על

מטלטלים לאמה ש כן יש בהם ויכוח לפי הדין זוקין קין זה כמו מגלגלים כן כן נכסים הללו שאיין להם אחרות דקי בהו תנה את הנכסים שיש להם אף הגב ד נשבעין על קרקעות לבדן כנני קנן בשבועות אךה טענו כנים וקרקעות אתה אומר לו אתה שומע אומר לו שמע אתה חייב כנים אתה חייב ק ות לא שילמת לא נתת לי את הכלים שלי ואז הוא אומר למשל נכון נתתי לך המה שלקחתי נתתי לך שלוש קינים אומר לא לקחת 10 מודה מקצת הטענה חייב שבועה אז גם נשבע

על הקרקע שמעת ציון משה יופי איך טענו כלים וקרקעות מתחייב לשבע למטרים זו קין הטנטנים את הקרקעות ישבה עליהן הי זוקין הנכסים כאן שאיין להם אחריות נ בבית דין גמרא בכסף מנלן אתה אמרת לי קרקע נקנית בכסף מאיפה נלמד מהתורה ש קרקעות לקנות בכסף אמ חזקיה אמר קרה שדות בכסף יקנו הנה פסוק שדות בכסף יכנו וחטוב בספר וחתום ו הנבואה הזאת נתנבא ירמיה קודם שעם ישראל יצאו לגלות שהארץ לא תשאר שממה ויחזרו ישראל לארצם הקדוש ברוך הוא אומר לו לנביא דע לך שדות בכסף יקנו וחטוב

בספ וחתום ועד עדים את אל תפחד אתה רואה עם ישראל גונים הם יחזרו הם יקנו שדות טעו קרמים יעשו שטרות זה הוא אומר לו אז הנה אתה רואה אומר לו סדות בכסף כלו ואמה דיי קשטר אולי נאמר שלא תקנה הקרק לא תקנה הקרקע הלוקח עדק השטר דווקא שיש שטר אם אין שטר לא תיקנה נכון כסף קונה אבל לא מספיק לא גומר עם שטר ביחד עד ששטר נכתב וחטוב בספר חתום למה כתוב סדות בכסף קנו וכתוב בספר וחתום אז עד שגם יכתוב בספר שטר אז הגמרא מתרצת

אכתב קנו לבסוף כתכ אמרת אז שת תכתיב קנו מקרה כסף קנה שטר לראיה בעל מה הוא אם היה כתוב שדות בכסף וכתוב בספר וחתום קנו בסוף טוב אז גם צריך את השטר אב כמת כתוב שדות בכסף קנו בחתם בספר חתום זה רעיה שהוא ראייה הוא כותב לו תשמע הנה אתה קנית ממני כותב לו שטר ראיה בעלמה הוא אמר רב לא שנו אלא במקום שאין כותבים את השטר מתי אני אומר שכסף לבד קונה במקום שלא רגילים לכתוב שטר על מכירת קרקע אבל במקום שכותבים שטר קרקעות לא

קנה עד אפילו ששילם כסף עד שיכתוב למוכר שתה מכירה כל הרגילות זה על דעתו של הלוקח של הקונה שהוא רוצה שתל מה היום אתה תלך תמכור לחברך בית בלי שיתן לך חוזה אוהו לווא עם חוזה יתן לך את הבית והפריש פריש אבל אם פירש ויתנה הלוקח בשעת הקניין שרצונו ש הקניין התבצע רק בכסף לבד פריש התנאי שלא קיים למה מהתורה זה קונה כי הא דרב אדי בר אבין תראה יש היה כזה היה חכם בגמרא רבי דיבר אבין כי זבין הרעה שהיה רוצה לקנות קרקע אמר הוא

היה אומר למוכה אי בענה בכספה אקנה אי בענה בשטר אקנה גם כסף אני אתן גם רצה שטר אם אני ארצה אקנה בכסף אם אני ארצה אקנה את הקרקע בשטר א בנה בכספה קנה ד בעיתו לדר לא מציאת הדריו אם אני ארצה קנה בכסף שאם ירצו המוכים לחזור בהם הקניין אחר נתינת הכסף לא יכלו לחזור למה כבר הקניין הוא בכסף וי בענה בשות אקנה ובענה למדר דרנ בי נתנתי כבר את הכסף כל זמן שלא היה שתר אני יכול לחזור בי אני נותן שאם אני ארצה השטר קנה

מה זה יעזור לי פתאום התחרטתי מצאתי מקום יותר טוב לא רוצה את הבית הזה יכול אם אין שטר אדוני אני חוזר בי יכול לחזור ב עוד ובשטר אתה איתי מ ובשטר אמרנו קרקעות נקנות בשטר גם בשטר כסף שטר וחזק עכשיו בשטר מנלן איפה יודעים שקרקע קנת בשת אמה משום כתיב חטוב בספר וחטוב ת עדים המשך הפסוק ואמרת שתר ראיה בעלמה השטר שמוזכר כאן זה רק ראיה בעלמה אלא מאכה יש לנו פסוק אחר ויקח את ספר המקנה אתה רואה זה נאמר גם כן בירמיה ארמיה קנה את

השד את השדה מחנ מאל בן דודו ולא שיך לנבואת ירמיה ויקח את ספר המקנה מפה אתה רואה שיש קניין בשטר לבד ויקח את ספר המקנה אמר שמואל לא שנו אלא בשטר מתנה ש שהמקבל לא צריך לשלם כסף על הקרקע אבל במכר לא קנה עד שיתן לו דמים במכר לא קנה הלוקח עד שיתן לו אין המוכר גומר בדעתו להקנות אותה ללוקח עד שיקבל את דמיה אחר נתנת הדמים לא צריך יותר שטר גמרנו רק מקום של רגילים מתים רב המנונה הנה חזרנו לרב חמ נונה דג חם א

מתיב רב המנונה בשטר כיצד איך איך איך מכיר הקרקע בשת בוא נר איך היא נעשת כתב לו על הנייר או על החרס כותב לו המוכר לוקח עלי נייר על אחרס אף לפי שאין בהן שווה פרוטה לא צריך שהיה שווה פרוטה הנייר סדי מכורה לך או כותב לו צדי נתונה לך במתנה הרי זו מכורה ונתונה למקבל הזה אתה רואה גם בבחירת קרקע משטר ללא כסף מה אתה אומר לי גב את הכסף ההוא מטיב לה והוא מפרק לה במוכר שדה ומפני רעתה רב המלונה עצמה הוא הקשה מה

והוא מתרץ מה שברתה עוסקת במוכרת שדהו במוכר שדהו מפני רעתה היא גרועה במקרה כזה מודה שמואל שנוח למוכר שתקנה הקרקע גם בכתיבת השטר בדד לא רוצה כסף למה שלא יכול הקונה לחזור בו למה זה רעתה מפני רעתה רב השה אמר שמתנה ביקש תנה לו ולמה כתב לו לשון מכר כדי להפ את כח זה שטר מתנה זה לא כסף ה לא שייך פה כסף ולמה כתב לו לשון מכר בשטר למה בכוונה הוא כותב לו את זה בשביל שליפט את כוחות של מקבל המתנה אם קבו ממנו עבור

חוב שלא נתן יחזור וע ממנה את דמיה מהמוכר מהמוכר כןכ ובחזקה קרקע אמרנו נקנ בחזקה גדר בה נעל בה בחזקה לא אמרנו פעם שזה להיות במקום הזה כך וכח זמן גם לאיש המצרי שוהה שם שלא יש לו זה צריך הרבה זמן להיות בחזקה מנלן אמ חזקיה אר ושבו בערכם אשר תפסתם במה תפסתם בישיבה שמה נאמר אחרי שעם ישראל יצאו לגלות אז הפקיד נבוכדנצר את גדלה בחיקם להיות ממונע לנשארים בארץ אז הפסוק עוסק במה שבדברי גדליה לישמעאל בן נתניה ואנשיו שבאו אליו אמר להם אין בעיה תשבו

איפה שאתם רצ זה שלכם הישיבה בקרקע מעשה חזקה מועיל לקנות אותה עוד מקום עוד מקור לזה שקרקה נקנית בחזקה דברב ישמאל תנ רשת אותה ושבתם בה במה ירשתם בישיבה במה ירשתם את הארץ וישבתם בה בישיבה אם יש ישיבה אז יש תמ תורה ו אה ך בירוש ושאין להם אחריות אין קנין א במשיכה אמרנו מטלטלין אין להם אחריות אין קנין במשיכה מנלן דכתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנו מיד עמיתך אתה רואה הפסוק מזכיר מיד היד שלו דבר הנקנה מיד ליד בהעברתו מיד שלך ליד שלו אז

בשמיכות המילים האלה או קנו אתה לומד קניין משיכה שנעשה בעצם העברת החפץ מידו של המוכר המוכר לידו של הלוקה או שלוקח את זה לרשותו אז זה קנה זה קונה אומר רבי יוחנן ד אמר דבר תורה מעות קונות מה יקר ממר מדין תורה המטלטלים גם כן לא נקנים בכסף אה סליחה מדין תורה מת קנים בכסף ולא במשיכה מה יענה אתה אומר אתה אומר לי לא משיכה מה יקל מאמר הסה הפסוק אומר תנה קנתה דרבנן קטני רבי יוחנן אומר אין קושיה על מהמשנה למה התנה במשנה שלנו שנה

גם קניין שאין לו אלא מתקנת חכמים שעקרו קניין כסף ואמרו שלא יקנו מטלטלין א שיכה אבל יש קניין לכסף ולכן חכמים תקנו שימשוך למה אדם יכול מחברו למשל יש לו חיטים אוצר קנה ממנו ושילם אבל לא משך לא הוציא נשרף לו יכול להגיד לו נשרפו חתך בעליה הלך לך מה אני יכול לעשות נכסים שאין להם אחריות אמרנו נקנים קניין אגב אם נכסים שיש להם אחריות בכסף בשת בחזקה מנ עני מלה אמ חזקיה דמר כ וייתן להם אביהם מתנות עם ריה בצורות ביהודה אתה רואה הקנ הם

מטלטלין אגב אם הערים אם הערים הבצורות ויתן להם אביהם מתנות אם עם הרי מצורות אז הפסוק הזה זה ביושב הוא חילק לבניו לפני מותו את הנכסים שלו אז שמה ביהו שפת כתוב ויתן להם אביהם מתנות ע עם ערי מצורות ערים מצורות ביהודה אז ה אומר אם משמע שיקנה להם אם הם מטלטלים בגנין הגב בעיה להוא בעינן ציבוריים או לא אתה עכשיו השאלה אתה קונה המטלטלין נגב הקרקע צריך לקחת כל המטלטלין להשים אותם על הקרקע ואז קונה את זה או לא איפה שהו מטלטלים אם אני ק

את הקרקע הגב זה גם נקנו לי כן צנ דר אחדו איפה ש בעיה ו ציבורים או לא בעין הציבורים שמטלטל יהיו בקרקע מונחים או לא אפשר לקנות מטלטלין אגב קרקע גם שהם לא פה אמר רב יוסף ת שמע רבי עקיבא אומר למדנו במסכת פאה רבי עקיבא אומר קרקע כלשהוא חייבת בפאה אפילו קרקע קטנה כל שהוא חייבת בפאה למה מי שאין לו קרקע מתוודע על המעשרות שיכול לומר ברך את עמכ ישראל בת האדמה אשר נתת לנו אבל ביכורים זה לא כמו ביקורים ביקורים לא יכול להגיד אר

נתת לי אז הנה רבי עקיב אומר כרקע קושו קטנה ביותר חייבת בפאה ו בביקורים וגם כן קרקע כלשהו לכתוב עליה פרוזבול בשמיטה שלא ישמטו חובותיו צריך קרקע למה לא כותבים פוסבול רק על הקרקע ראשי אומר ואם יש קרקע כלשהו ללובה כותבים עלי פרוזבול אף מחוב גדול ושוב לא תש מתנו שביעית תכן הני פרוזבול אש עיבוד קרקעות תיקן ד מלווה המצוייה היא ולכתוב עליה פרוזבול ולקנות עמה נכסים שאין להם אחראיות אתה רואה עם קרקע כלשהו את המטלטלים בגנין הגב אפשר לקנות איתה פלה פלאות שלא ו והי

אמרת בעין הציבוריים כל שהוא למי חזה קרקע כל שהוא איך אפשר להשים במטלטלין תרגמו הרב שמואל בר בסנ קמ דרב יוסף כגון שנעץ ב מחת בתוך הקרקע ורוצה לקנות את הת גב קרקע את המחת כנראה יש במחט בראש של היהלום זה לא סתם מחט מה מה יעשה במחט אז זה שווה קרק כלשהו אמר לי רב יוסף קבסתן אכפ ענן מחת אומר מה כל קניין אתה אומר מטט נקנים גב קרקע אומר לו קבסתן צערת אותי מה אתה עושה מה כל מה שהתנה שנה מנכסים שיש שאין להם

אחיות זה מטלטלין נקנים אגב קרקע זה מה אחת בגלל שקרקע כלשהו גם כן קבסתן ראשי אומר ציערתי אמר רב אשה אמר רב אשה מן ל מלן דלא תלה במרגנית דשוו אלפה זוזה אני אומר שבראש המחת אין מרגלית שווה אל זוז לכן אמר גם כן שזה אפשר גם בשביל המחת כן בטח מהש ל ב ביד לא הם לא מדברים לאונ אזן לו ביד כן הוא ככ עכשיו הוא נתן טבעת ידו עוד תשמע בסן אתה שמ אמר רבי אלעזר המעשה במ דוני אחד שמעת במ דוני ס מעיר

מדון מדן מדבר פרסים מדוני את מדבר פרסים ככ חשבתי כל פעם זה קטנה לא שהיה בירושלים שהינו מטלטלים הרבה אתה רואה המדני הזה היה לו הרבה הרבה הוא ידע פרסי מה לעשות יה מסן היה הרבה הרבה מטלטלים ביקש תנה במתנה בעל החכמים אומר איך אני יכול להקנות לאחרים אמרו לו אין שאין לו תקנה עד שיקים על גבי קרקע קניין הגב אז לא היה לו דרכה מה עשה הלך ולקח בת צלע סמוך לירושלים קרקע ואמר צפוני זה שבקרקע נתון במתנה לסיון משה לפלוני מעיר שלנו ועמו מעד

צון ומאה חביות ומת מס שא לך משהו הלך לא קיבל כבר זה כבר שלו הוא לא צריך להשיב לו טובה איזה מ אחרי שנתן וקיימו את דבריו אתה רואה זה היה מתנת שכ מרע י אמרת בעין הציבורים בא בצלע למי חזה מה מה איזה מעט צון עליך לצלע מסתברת בצלע צלע ממש מי סלה דנפיש טובה קרקע גדולה גדולה זה לא מה קראו לסלה זה קשה כסלע קרקה קשה אפשר לא תזרע ולא תצמיח מצי כו כמו הבעלים שלה עוד היית נתן מתנה מת תה שמה או הנה

עוד מעשה תה שמה דמר יהודה אמר מעשה ב אדם אחד שחלה בירושלים היה חולה כרבי אליעזר אליעזר צריך להגיד רבי אליעזר אומר שמתנה ש מרה לא נקנ את ב מעשה קניין רוצה קניין רבי אלעזר רוצה קניין ב בתרה נחלקו חכמים ורבי אלעזר בדין שכי מרע זה חולה מסוכן חכמים אומרים דברי שכ מרק כ מסורן כתובין דמו אל רבי אלעזר אומר לא עשתה שמ דמר ר ודה אמר מעשה בן אדם אחד ש בירושלים בכ רבי אלעזר היה מתנת שכי מרע ואמר לה בריא היה יש אומרים לא

כרבנן שחולקים שרק בריא צריך לעשות קניין למה הם אומרים רבנן דברי שחיב מרקי כתובים ומסורים דמו שהיו לו מטלטלין הרבה ביקש תנה במתנה בא לשאול את חכמים אמרו לו שאיין לו תקנת שכנם ל גבי קרקע מה עשה הלך ולקח קרקע בית רובע ראוייה זריע קו סמוך לירושלים ואמר תפע על תפע לפלוני ואמו מצוד מחביות באמת וכימו חכמים דבריו ‏hala אח במס קינן בעין הציבורי טפח על טפח מהחזה ובכר אתה אמרנו זה אי אמרת בעין הציבוריים אם אתה אומר בכ מטלטלין צריך ציבורי טבע על טבע למה

יחזה אומר טבע על טפח בבית רובע הזה מה זה ראוייה כח שדי מספיק אגם קרקע לא צריך ב מונחים באותו מקום כמה שיש לו קרקע אפילו זה נמצא בהולנד גמרנו קנ או בצרפת נכון לעולם צריך ש ציבורים אח במ הסכינה נדמה במעשה זה מדובר שהמתנה לא הייתה מעצו מ חביות אלא כסף שוה למה זה אפשר שיהיה מוכן כסף כסף כסף שווה הצו אכן מסתבר מצ חביות ממש נק בחליפין למה צריך הגב קרקע קניין במטלטלין מטלטלין נקראים בחליפין ולמה דמה במשיכה שימשוך את הכסף אלא דלת מקבל

מתנה לא נמצא שמה מקבל אחמה דנת מקבל מתנה גם פה אפשר להשיב למה לא עשה חליפין מקבל מתנה לא היה שם לכן לא יכול נותן לקבל ממנו סודר להקלות את המטלטלין גם לא אפשר בחליפין אז אפשר שמדובר במתנה של טטלין עצמן אז אין להוכיח מכאן שקרקע כלשהוא קונה אגב זה אם לא מונח אין וכיח וזכינו נהלה אגב אחר גם אם המקבל מתנה לא נמצא כאן למה צריך קניין הגב שלא צריך קניין הגב יזכה אותם במשיכה על ידי אדם אחר קח את הרב עופר יגיד לו תמשוך

את זה בשביל פלוני תזכה בזה גמרנו יזכה בזה ימשוך את זה מישהו אחר מפחד מהופ אומר לא שמך דעתה לא אתה דיברתי עליך לא שמך דעתה לא נותן מכלה למסור את המתן וסבר אחי להו הנה שמית ואחי להו משך הזמן לא שוא מתכוון באמת תגנוב אבל ככה זה נהיה משך הזמן היה צריך לפו צון לפו צון ואלמה אין לו תקנה מהו באמת יש תקנה על ידי משיכת אדם אחר אחיק אמר לא שמך דעתה שאין לו תקנה עד שיקנה מלגב קרקע לא סומך תגיד מישהו אחר ימשוך

לא שסומך דעתי ת שמה מעשה ברבן גמל זקנים שהיו באים בספינה אוי או אוי אמר להן רבן גמליאל זקנים איסור שאני עתיד למוד יש לי תבואה אני צריך לעשר עשירית מהתבואה מה שאני צריך להפריש מעשה ראשון נתון לו ליהושע מקומו מוזכר לו ו נתן את זה ל יושע בן חנניה מקומו של אותו יסור מוזכר לו רבי יהושע בן חנניה על ידי שנתן לו פרוטה יסור אחר שני עתיד למוד נתו לו לעקבה בן יוסף כדי שיזכה בו לעניים למה עקיבה היה גבי צדקה ומקומו מוזכר לו עבור

הקניין שמע מינה בעינן ציבורי בא הנה אזה יש לו יש לו שלו חיטים והם בקרקע ואומר אני מקנה לו הגב הקרקע שנתם ככד לא טרחנו הרב לא רצה להטריח אותם בומ צריך משיכה אבל שמה הרב לא רצה להטריח אותם למה אם עכשיו צריכים לפנות אותם את ה שרות לפנות מהר המקום מוזכר להם לא קבעים מהם זמן אז אין בעיה ח ש כן אתה שמה לא צריך ורים בסו כןש יצחק ארב שני שטרות הן מצאנו שני דינים חלוקים בשטר שנכתב על שדה ועדיין לא הגיע לידי המקבל

אתה רוצה מחר טוב יאללה חכה תלמ יפה תבוא שבת הלכות נו נולא ס נגמר זה ת כמה יש להם תראה מה זה איפה הגענו מהן אפה איפה הלכה ב מהזה למט מה שלמדנו הסברים ב אין חילוק בין ראשון תצ הלכה ב אין חילוק בין ראשון לשני איןן עניין מת ד מת התירו לעשות אותו כחול וכן לכחול את העין כואב לו העין כל גופו בריא אבל העין בבעייה או שאר חולי שאין בו סכנה ואף על פי שאסור בראשון די גוי אם אין בו סכנה בשני מותר אפילו

ע ידי ישראל חוץ מיום טוב שני של ראש השנה לשני ימים קדושה אחת אריכת הן הנה ודוק שבו דרבנן דול ענה אבל אב מלאכה אסור לישראל לעשות אפילו ביום טוב שני ג בני ארץ ישראל שבאו לחוץ לארץ אסורים לעשות מנחה ביום טוב שני ביישוב אפילו דעתו לחזור ביישוב של ישראל למה רואים אותו כל זמן שלא הגיע ליישוב אפילו אין דעתו לחזור מותר פי שעדיין לא קבע להיות כמותן אבל אם הגיע ליישוב ואין דעתו לחזור נעשה כמותם ואסור בעשיית מלאכה בין במדבר בין ביישוב בכל חוץ לתחום

שלא יגיע ליישוב אין נותנים עליו חובר מקום שהלך לשם הרש ל סימן תצז דיני הכנה ביום טוב אין צדין דגי מן היברין חות של מים משום צדה אסור ביום טוב אפילו במקום שאיין מחוסרים צדה הביבר קטן ו שביבר ח הרבה והדגים נשמטים הלך והלך עד כאן הרמבם ראש השנה משהו הרב אם ישים מלכודת בבריכה וייכנסו שמה זה ירים את המלכודת לא לא מה שחכמים עשרו עשרו ימי הרחמים רגע אחד נלמד איזה כמה הלכות של ראש השנה כדי שנדע איך לעשות את ראש השנה עכשיו אתם יודעים

יום ראשון זה יום כד באלול נוהגים שביום כד באלול לקרוא פרשת וישלח וא המלכים אשר נחו בארץ אדום עד מזהב למה בהם נרמזו שבעה מלכים שהיו קודם ששת ימי בראשית שהיה בונה הקדוש ברוך הוא עולמות ומחריבן ואז ביום כה באלול זה יום ראשון בלילה אומר הרב תיזהר בו לקדשו ביותר וסמוך לבין השמשות של ליל כה תעשה טבילה אחת להביא רוח רעה בשנייה ביום ראשון לקראת הערב בשנייה לתקן עוון הכעס ועוד חמש טבילות לקבל הערת חמישה אור החסד כי קפה באלול הוא היה יום ראשון לששת ימי

בראשית שנברא בו אור החסד תיזהר כל אותו לילה מיום מכעס מדברים בטלים ולא תתענה בו אלא תאכל בלילה וביום לחם פרנה ובשר ותברך קת המזון בכוונה ותאכל בו מיני מטקה ותרבה בו בצדקה צמו שלא רק תראה כתוב תאכל לחם ובשר ותאכל מיני מתקה גם המשך ותדליק אתה או אשתך באותו הלילה חמישה נרות כנגד חמישה אור ה חסד ואם מזדמן אותו יום שמוציאים ספר תורה זה כן זה יום שני תתעלה לספר תורה בציבור סף חיים יום שני יום ראשון בערב ביום שני שיניים ביום שני בלילה לא

לא ביום ראשון בלילה בלילה זה כ ובליל כפה ויומו יומר הבקשות המסודרות בלשון חכמים הבנו את זה פה אנחנו אומרים ביחד אומרים ביחד פ מכפה מתחילים ללמוד שבע ימי בראשית בסדר הזה בכפה לחדש קוראים מבראשית עד יום אחד ביום כו ברי רקיע ביום כז וכבו המים יום כח יהי מאורות יום כט ישרצו המים יום אז זה ויש לי רצונות של הרב יי רצון וזה בלי נדר אתם יודעים שאנחנו כל שנה ביחד ד' עוד עוד הלכה או נעצור פה אמר נוהגים להתענות ערב ראש השנה כדי שיכנס

האדם לעשר ימי תשובה בהכנעה ושברון לב אתה יודע שהבן איש חי היה לו כמה אז אמא שלו אבא שלו ב בחודש אלול ואומר אפילו אחי גם אני מתענה אותם וגם מתענה בערב ראש השנה בן איש חי אני גם יש לי פטירה של האמא שלי שבוע הבא ביום רביעי אה הוא הה מט בום ה כן בכ ז זח איפה תראה נוהגים להתענות ערב ראש השנה כד כנס האדם לש ימי תשובה בהכנעה בשברון לב כי התענית מ להכנעת לב האדם ורוב הציבור נהגו לתענית זו שלר שנה ואין

בזה יורה אם יכירו בו אחרים שהוא מתענה לכן טוב שכל אדם נהג בתענית זה חוץ חלוש הרבה או זקן וקטן העיקר ש בתענית יפשפש במעשיו עד כאן העיקר מה שאמרנו שהשבת הזאת תעשה אותה חזק חזק אנחנו היום מתחילים לכות עירובין יש לכם בספרים שלכם משמואל במה שהיה לכם היום בשופטים יהושע שופטים יש בזה גם שמואל לאלא זהו צריך מד להשיג זה תתקשר לצמח תגיד לו שגם רו פה יהושע שופטים יכול להחליף לנו את זה לשמואל אולי פה יש מה זה זה הל היום נביאים כתובים צריך

שמואל שמואל זהש שמואל הנבי לא לא אביש לך נבים כתובים זה מצוות עשה החם מדברי סופרים ואינה מן המניין בהיר מצווה זו איזה פ אנחנו פרק א' דף קמ עירובין גמרנו אתמול לכות שבת לא במשניות זה לא מש זה הלכות דף קמ ה כבוד הרב בסדר כן הלכות עירובים הרמבם א חצר שיש בה שכנים הרבה כל אחד מהמהם בבית לעצמו הבתים פתוחים לחצר דין תורה הוא שיהיו כולם מותרים לטלטל בכל החצר מבתים לחצר ו מחצר לבתים מותר פני שכל החצר רשות אחת שמותר לטטר בכולה וכן

הדיל במבוי שיש לו לחי או קורה שיו כ בני המבוי מותר לטרטר בכולו מחצרות למבוי מבוי לחצרות שכל המבוי רשות ה יחידו וכן הדין במדינה שהי מוקפת חומה גבוה טפחים שיש לה דלתות נעולות בלילה שכל רשות היחיד היא זהוא דין תורה אבל מדברי סופרים סור ב אבל מסוף אסור לשכנים לטלטל ברשות היחיד שיש ב חילוק בדיור עד שיעו כל השכנים כולם מעב שבת אחד חצר ואחד המבוי ואחד המדינה וכל זה תכנת שלומות ו בדינו שלמו תיקן מצוות ערובין הוא תיקן וכן יושבי אוהלים או סוכות או

מחנה אנשים שחונים זהלא מחנה של צבא אנשים חונים שיקיפו מחיצה הם מטלטלים מאוהל לאוהל עד שרבו כולם אבל שירה שיקיפו מחיצה שרה של אנשים הולכים לדרכם אין צריכים לערב אלא מוציאים מאוהל אוהל בלא עירוב פי שהן כולם מעורבים ואין אותה אוהלים קבועים להם פני מה זה הכל מעורב זה לא אוהל קבוע זה לא מרגליות פני מה תיקן שלמה דבר זה כדי שלא יטעו ויאמרו כשם שמותר להוציא מן החצרות לרחובות המדינה ו שבקיה ולהכניס מהן החצרות כך מותר להוציא מן המדינה לשדה ולהכניס מן השדה למדינה ויחשבו

שהשווקים והרחובות תועיל ואין רשות לכל הרי הן כ שדות וחצרות בלבד אין רשות היחיד ודמו שאר ההוצאות מנחה שמותר להוציא להכניס משות היחיד ושות הרבים לפי כך תיקן שלומו המלך יעני שכל רשות היחיד שתחלק בדיור ויחס כל אחד ואחד בא רשות לעצמו וישאר ממנה מקום ברשות כולן ויד כולן שווה בו כגון החצר לבתים שנחשוב אותו המקום שד כולן שווה בו כאילו רשות לרבים ונשוב כל מקום מקום שאחז כל אחד מן השכנים וחלקו לעצמו שהוא בלבד רשות היחיד ויה אסור להוציא מרשות שחלק לעצמו רשות שיד כולן

שווה בו כמו שאין מוציאים מרשות היחיד רשות הרבים אלא השתמש כל אחד ברשות שחלק לעצמו מדבד עד שרבו כולן אף על פי שהכל רשות היחיד ככה תיקן שלמה כי שלא ישעו אנשים ומה הוא העירוב הזה הזה הוא שהתערבו במאכל אחד שמניחים אותו בערב שבת להביאו מאכל כלומר שכולם מערביים ואחד ואוכל אחד לכולנו כולנו מעורבים ואוכל כולנו מעורבים ואוכל אחד לכולנו ואין כל אחד ממנו חולק אלא כשם שד כולנו שווה במקום זה שנשאר לכולנו כך יד כולנו שווה בכל מקום שוז כל אחד לעצמו והרי אנו כולנו

רשות אחת כמעשה הזה ו להטעות בדמות שמותר להוציא להכניס רשות היחיד רשות הרבים ז יפה מאוד מסביר הרמבם הוא לא מסיר לך בעיות העירוב ז העירוב שעושים מני החצר זה עם זה הוא נקרא עירובי חצרות שעושים אנשי המבוי זה עם זה הוא או בני המדינה ה נקרא שיתוף אין מערבים בחצרות אלא בפת שלמה בלבד אפילו כיקר מאפה שאה והיא פרוסה הם ערבים בה הייתה שלמה והיא קיסו מעריבים בה שאם שערבים בפת תבואה כך מערבים בפת מאורז ופת ופת עדשים אבל לא בפד דוחן בשיתוף בין בפד

בין בשאר אוכלין בכל אוכל משתתפים חוץ מן המים בפני עצמן או מלח בפני עצמן לכן בקמין ופטריות אין משתתפים בהם שאינם חשובים כמאכל ערב מים עם מלח ועסק כ מוריס משתתפים בו אפשר למה אוכל עם זה הרבה פרנות וכמה שהוא אוכל שמשתתפים בו כגרוגרת הייתה תאנה לכל אחד ואחד מפני המבוי או מבני המדינה והוא שיהיו 18 או פחות דיירים 18 או פחות אבל אם היו מרובים על זה שהו שתי הסעודות שהם כ-1 גור גרות שהם כ60 בסים בנוניות ואפילו הם משתתפים ענפים בבות שתי סעודות נכונה

יד כל אוכל שהוא נאכל כמות שהוא כגון פת ומני דגן ובשר חי אם השתתפו בו שעור מזון שתי סעודות שהוא פטן בדרך העם לאכול בו פיתן כגון יין מבושל בשר ני וחומץ ומוריס וזיתים ומהות של בצלים שורין כדי יאכל בו שתי סעודות יא נשטפו ביין חי שור שרות לכולן לכן בשכר שתי רבעיות בסים דוז שתיים תת פין בהן אפילו הן חיות אפילו ביצה חיה רמונים שתיים אתרוג אחד אגוזי ערה אגוזים חמישה אפרסקים ליטרה ירק בן חי בן שלוק ואם היה בשל ולא בשל אין מערבים פי

שאינו ראוי לאכילה אוקל תבן קו תמרים קו גגות מנת נבלה כו תפוחים קישוט מלאו היד פולין לחים כמו היד חזין לטרה רדין הרי אן בכ רק ומערבים בהן ע עלי בצלים אין מעריבים בהן אלאם הצילו גדלו ונעשה אורך כל עלי מהן זרת אבל פחות מכן אינו אוכל כל אלו הדברים המורים כנפתן לפיכך נתנו בהן שיעורן אלו כן כל כ יוצא בהן כל החולים מצרפים לשיעור השיתוף יב תמורה בכל מקום זה נפח של שתי רביעיות וקלה חצי רביעית מנה מנה אמורה בכל יום 100 דינר זה מטבע

ודינר שש מעים והמאה משקל 16 עורות והסלע ארבע דינרים והרביעית מחזקת מן המים אומן היין במשקל 17 דינרים וחצי דינר בקרוב נמצא ליטרה משקל ישה ו30 דינר ועוקר משקל תשעה דינרים פחות רביע יג זכן המצוות ספר גם למח בטח שאה אמורה בכל מקום שש קבין והק ארבעת לוגין וק ארבע רביעיות כבר ביארנו מידת רביעית ומשקלה ואלו השיעורים שהאדם צריך לזכור אותן תמיד אוכל שהוא מותר באכילה אף על פי שהוא אסור לזה המערב הרי זה מערב בו למשל הוא אשור לו סוכר הוא משתתף מערב בו משתתף

בו כיצד משתתף בו הנזיר או משטף הנזיר ביין בישה בתרומה לכן דר מאוכל זה הוא נשבע שלא יכל מער מטף בו שמנו עיד הזה הרי יד אחר טו אבל דבר הסור לכל כגון טבל אפילו טבל של דברי סופרים כן מעשה ראשון ש מתוק הוגן כן מעשה שני ש נבדו ההלכה אן מערים משתתפים בהן אבל מערבים משתתפים בדמי פני שר עניים מעשר שני וד שנדו פי שלא נתן את החומש שאין החומש מעכב מערבים במעשר שני בירושלים שהוא ראוי שם לאכילה אבל לא בגבולין כיצד מערבין בחצרות גובין

חלה אחת שלמה מכל בני מכל בית ובית מהנ אחיין הכל בקלי אחד בבית אחד מבתי החצר אפילו בבית התבן או בבית הברקה או בית האוצר אבל נתנו בי בבית שער אפילו בית שער של יחיד או סדרה או במרפסת או בבית שאין בו ארבע עמות על ארבע עמות אין לו עירוב שמקבץ ר מברך ברוך אתה השם אלוקינו מנך עולם אש קדש מצות צ מצוות עירוב ואומר בעירוב זה יהיה מותר לכל בני החצר להוציאו להכניס בבית לבית בשבת ויש כתן גבות עירובי חצרות בית שמעים בו עירוב אין

לא צריך לתן את הפת כן ואם היו רגילים להניח בו אין משנים פני דרכי שלום למה הוא מרוויח לא נותן וכיצד משתתפים במבוי גוב אכ גוררת מכל אחד ואחד או פחות מגורגרת אם היו מרובין ומניע הכל בקלי אחן בחצר מחצרות המבוי או בבית מן הבתים אפילו בית קטן או אכסדרה או מרפסת הרי זה שיתוף אבל אם נחו באוויר המבוי איןו שיתוף ואם ניח הכלי בחצר צריך גביע הכלי מן הקרקע טפח כדי שיהיה ניכר מברך על מצוות עירוב כזה בזה באומר בזה השיתוף יהיה מותר לכותל בני

המבוי להוציא ולהכניס בחצרות המבוי בשבת יח חרקו את הערוב או שטוב אף על פי שהוא בבית אחד אין ערוב אבל אם הלאו את הכלי מן העירוב נשאר ממנו מעט ונחו בכלי אחר מותר משתתפים צריכים לערב בחצרות כדי שלא לשקח תינוקות תורת עירוב שהרי אין התינוקות מכירים מה נעשה במבוי לפי גרפו במבוי בפ ומכים עליו ון צריכים לער בחצות שרי התינוקת מפירים בפת בני חבורה שהיו מסובים בבית קדש עליהם היום פת שעל השולחן סומכים עליה משום עירובי חצרות וצה לסמוך עליהם משום שטוב סומכים פי שהם מסובים

בחצר כ לקח אחד מבני החצר פת אחת ואמר הרי זה לכל בני החצר או אוכל כשתי סעודות הרי זה לכל בני החסר אין לא צריך לגבות מכל אחד ואחד אבל צריך לזכות בו לכל על ידי אחר ככה עושים היום איך עושים אלו מזכים על ידי מישהו לכל בני החצר ויש לו לזכות להם על ידי בנו בתו הגדולים א' אנשי החזר שרבו כולן חוץ מאחד מהן שלא וערב מהן ומזיד בין שוכח ועל ידי עבדו ס סליחה אני טעיתי בין על ידי בנו בתו הגדולים על ידי עבדו

העברי על ידי אשתו אבל לא על ידי בנו ובתו הקטנים ולא על ידי עבדו בשבתו הקנים פני שאדם כידו לכן יש לו לזכות להם על ידי שפחתו העברית אף על פי שהיא קטנה שר קטן זוכה לאחרים מדבר ש מדבר סופים ן צריך להודיע לבני החצר ולבני המבו שי זכה להן ר עליהן זה זכותי להן זכי אדם שלו בפניו אין מערבים לא משתתפים בשבת אלא מבעוד יום מח בין השמשות אעל פי שהוא ספק בין היום ספק מן הלילה ולעולם צריך שיהיה ערוב או השיתוף מסוי וא אפשר

לאכלו בין כל בין כל השמשות לפי כך אם נפל עליו גל או עבד או נשרף או שהיה תרומה בתמת בעוד יום אין ערוב שך הרי זה עירוב ואם ספק הרי זה עירוב ספק העירוב כשר כב נתן עירוב ושטוב במגדל ונעל עליו ובד המפתח קודל שך אם אי אפשר לא להוציא אתרו אלא אם כן עשה בנח בן שמשות הרי זה כמי שעבד ואין ערו שהרי אי אפשר לאכלו פריש תרומה מעש מעשר או תרומה גדולה ויתנה עליה שלא תהיה תרומה עד שרשר אין מערבים בה שעדיין הטבת כל

בין השמשות צריך שתהיה סעודה ראוייה מבעוד יום בסדר זו הן את זהן אנחנו בדף יג דף יב יותר טוב ת רבי יצחק כל לכ ככש מן כנפים אנחנו רוצים להטהר ביוסה אזח פגע ברחי אמר ח כתב בעלי לכן נשבעתי לבית עלי מתכפר עוון ביתלי בזב עד עולם מתכפר בדברי תורה בגן דברי תורה קכל קורבני עלמה תראה מה זה כ זאת התורה עו כל קורב עלמה אמר לי אחיהו בדא כל בשת ברגו גזע עוש מעלה נחית מכל קורבני ועו ש תקרע הנה איזה יופי ראית ם איזה

דבר ם קודונים אז הנה בעזרת השם שנזכה לעשות את השבת הכי טוב שיכול להיות כתקנה בעזרת השם שנזכה לאור גדול של השבת ישועה כל בית חיים טובים לכולם נחת ושמחה וכן יהי רצון ונאמר אמן שבת שלום לכולם שבת שלום השבוע מקדשים את השבת מן השמיים