הדף היומי מסכת קידושין דף כ-כא הרב בניהו שמואלי שליט"א יז אלול תשפג

בריאת העולם ברא עולמות חרי איך לא בקפה לא קפה זה היה זה כבר דמנו זה כבר היה התיקון העולמות שברו הרש [מוזיקה] אם בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון אחד היום יום אחד בשבת קודש יז טוב באלול בעזרת השם היום זה יום קדוש היה בו היה בו ניסי ונפלאות ברוך השם זכינו ואנחנו מתקרבים ליום הדין הגדול והנורא מתקרבים לשבת ניצבים שזה שבת אחרונה של השנה וצריך בעזרת השם אתם ניצבים היום מה זה היום זה מיותר אתם נצבים לפני השם אלוהיכם מה זה היום רבותינו אמרו

היום זה יום ראש השנה שכולם עוברים לפניו כבני מרון כשרוצים לעשר את הצאן מכניסים אותם לדיר עושים פתח קטן שרק אחד יכול לעבור העשירי יהיה קודש להשם השם יתברך דן כל אחד ואחד לפי מעשיו כל מקום שכתוב היום זה ראש השנה אתם נצבים היום כולכם זה ראש השנה צריך עדין לתקן מעשהב לפני ראש השנה שביום ראש השנה כולנו ניצבים פני הקדוש ברוך הוא לתת דין וחשבון ראשיכם שבתכם זקניכם כל אשר יש פה עמנו עמוד היום וגם אשר איננו גם המתים נידונים לכן צריך חזק חזק שנשים

לב שבעזרת השם השם יעזור לנו שנזכה נזכה ככה אתם יודעים אם אדם עובר אם אתה עובר למשל ליד איזה מקום איזה בית או משהו כתוב תיזהר אדוני הקירות פה צבועים יש פתק זוהר אדם זהר אבל מה בכל זאת יש הרבה מה הם רוצים לעשות הם רוצים לבדוק אם זה באמת אולי כבר הלך אז הם שמים את היד לראות אבל אם אדם עובר מקום שיש שלת עמוד חשמל אומר סכנת מוות זה מחשמל זה חשמל אוי ואבוי מישהו ינסה לבדוק לראות אם באמת זה מחשמל זה סכנת מוות

אף אחד לא יבדוק אומר ככה זה האדם שומר נפשו לא מוכן להיכנס לספק ספקה של סכנת מוות מה זה השכנת מוות זה עבירה עבירה שאדם עושה זה לא צבע טרי זה בר מינן סכנת מוות לכן אדם לא ייזהר עכשיו זה הזמן צריך מאוד מאוד להיזהר איך אומר המ רחיים מצץ כתוב נתחי ישראל כנס מה שיהודי דוחה ומתפקד בור קדוש ברוך הוא אוסף מכנס אותם זה חביב אצל הקדוש ברוך הוא חביב לכן צריך כוחות בעזרת השם תמיד צריך לדעת יש את הדברים הכי חשובים איפה הוא שומר

הבוכרים איפה הם שוברים בכספת שמה הם שוברים יש להם דולרים הרבה איפה הם שומרים בכספת הדבר הכי טוב לשמור כל הזמן כל הזמן כל הזמן אם בא יצר הרע אומר לו אומר לו לעשות עבירה גיד לו לא לא לא מה פירוש אתם יודעים לכספת אי אפשר לפתוח אותה יש לה זה הכל נפתח על ידי יש מספרים קוד איך לפתוח הקוד הכי טוב זה לא לעשות עבירות בא יצר הרע אומר לך תעשה תגיד לו לא שום אופן לא רוצה אתה מבין זה הקוד הכי גדול טוב אנחנו

מאוד ממהרים היום למה זה אנחנו בשיעור הראשון יש לנו את הדף דף כ כ מה בכ לא לפחד העניין הוא להיות בשמחה אפילו שאנחנו מתקרבים ליום הדין הגדול והנורא אבל זה לא אומר שאדם יהיה עצו אד הפוך זה ימים שאין כמותם בעולם הם ימים המשמחים מאוד מאוד לכן צריך להיות שמחים בעזרת השם והשם יתברך יעשה את את הטוב ונלך בדרך השם ויהיה ישועה בעזרת השם אז אנחנו בדף כ לפתוח דף כבות היום עכשיו פרשת ניצבים הה ב נכון בשבת [מחיאות כפיים] כית תנו רבנן ראיתם איזה

12 שורות מלמעלה תנו רבנן איתנו רבנן תנו רבנן אם ברו יבוא ברפ יצא אם באה על אישה הוא ויצאה שתו עמו הגמרא אומרת מה זה דורשת הגמרא בגו בגופו יבוא גפו בגופו נכנס בגופו יצא אתה רואה רבי מה פירוש רבי אליעזר בן יעקב אומר יחידי נכנס יחידי יצא בגפו זה בגופו יחידי נכנס יחידי יצא ממה בגופו נכנס בגו פ יצא מה הפירוש אמר רבה לומר שאינו יצא בראשי איברים כעבד כעבד רבה אומר אתה יודע מה פירוש בגפו יבוא בגופו נכנס בגופו יצא לא יוצא הוא לא

יוצא בראשי איברים כמו עבד כנעני למשל עבד כנעני הדין הוא אם האדון הוציא לו את שינו או סימה לו את עינו הוציא לו את העין בראשי איברים גם כן יוצא לחירות אבל זה עבד כנעני גוי יוצא לחירות אבל עבד דברי האדום משלם לו את מה שהזיק לו אבל אבל לא יוצא בזה לחירות לכן אומר בגפה יצא בגפו יצא אמר להם אמר לי הביה זה שלם שמשלמים לו אמר ל הביה ההוא מלא תצא כצת העבדים נפקה הדין הזה שלא יוצא בדרשי איברים כתוב לומדים את זה מפסוק

אחר כתוב אצל אמה העבריה לא תצא כצת העבדים האמה העבריה לא כי מחר לך אחיך עברי עבריה לא תצא כצת העבדים כמו עבדים שהם לא כמו עבדים שיוצאים בשן ועין המה בריה לא יוצאת בשן ועין לא תצא כצאת העבדים אז שם לומדים את זה אז הוקש עבד עברי לעמה עבריה כמו עמה עברייה לא יוצאת בראשי איברים לא יוצאת בשן ועין גם עבד ברי לא יוצאת בשן ועין הגמרא אומרת נכון אבל אם מת ממנה ניתב דמ עיני וניפוק כמה שמע אם לא תצא כצא את העבדים הייתי

אומר כן העבדים יוצאים בלי כסף אם הוציא לו את ענו סימן לו את עינו העבד יוצא לחירות לא משלמים לו אבל אמה עבריה תשלם לה ותצא ככה הייתי אומר לא תצא כצת העבדים בחינם כמה שמעלה לא ישלם אבל לא תצא אז זה שאומר אם מת ממן ניתב דמה עיני וניפוק שגם יתן את דמה עינו וגם יצא לחופשי כמה שעלן שלא יוצא כלל לחירות בשן ועין אלאמה רק קבל כסף רבי אליעזר בן יעקב אומר מה זה בכפו יבוא בכפו יצא יחידי יבוא יחידי יצא יחידי נכנס יחידי

יצא מה פירוש מה יחידי יצא אמר יצחק אחי קמ יש לו אישה ובנים הוא נכנס עם אישה ובנים בשעה שנמכר לעבד היה לו גם אישה וגם ילדים רבו ושה לו שבחה כנענית יתן לו עוד אישה בטור עבודה שביא לו ילד ש הביא לו עבדים אין לו אישה או בנים אין רבו מוסר לו שמחה לענית לא חס ושלום למה שלא ידבק ב עם גויות אסור זה הפירוש בגפו יבוא בגפו יצא אם הוא בא יחידי יצא יחידי לא לתת לו שפחה כנענית אבל אם הוא בא עם אישה

ובנים נותנים לו ויביא ילדים תנו נמכר במנה והשביע ועמד על 200 עד פה זה היה כן למאיר אה יפה בוא נמשיך תנו רבנן עבי דברי נמכר במנה מכרנו מכר אותו נמכר או או מכרו אותו בדין או שהוא נמכר במנה והשבח אצל האדון שלם עליו מנה השביח אצלו ועמד על 200 כלומר מה זה השביח נהיה ביוקר נהייה חשוב נהיה פרופסור הסביח ועמד על 200 מנין שאין מחשיבים ללא אל המנה פודין אותו בגרעון כסף לא תגיד תפדה אותו לפי חשבון 200 שהשביע אלא לפי מה שהוא נקנה נקנה

בכמה מכרו לך אותו במנה במנה נאמר מכסף מקנתו כתוב שמה אצל עב דברי מכסף מקנתו אתה רואה תייקר דמי עבדים מכסף מקנתו נמכר ב2 והכסיל ואם נמכר ב200 והתקלקל אתה מבין ירד ערכו נהיה לא טוב ועמד על מנה מנן שאן מחשים אין המנה לא תגיד תשמע הוא מקנתו הוא נקנה ב-200 תחשיב לו 200 לא רק מנה תעמוד לומר כפי שנ ישיב גאולתו מה עכשיו שנת עבודה שלו מנה ככה זה כפי שניו זה הולך אתה רואה הכל הולך לכולה לטובה העבד הכל לכולה יד העובד כוכבים על

התחתונה פה מדובר שאבי דברי נמכר לגוי לכן על התחתונה אז זה שהגמרא אומרת עכשיו אין לי אלא עבד הנמכר לגוי לעובד כוכבים אוב נגעל בקרובים אז ידוע על התחתונה כיוון שהעבד הזה התורה הקלה שיכול גם כרובים להוציא די גרעון כסף לא צריך מהכסף שלו לכן תן לה התורה שידו שלה עובד כוכבים תהיה על התחתונה אבל נמכר לישראל מנלן לא נמכר בישראל לא מצי שנגעל בקרובים הקרובים לא פודים אותו מנלן שיש גם כולה שיד האדון תהי על התחתונה תמוד ומר סחיר שכיר לגזרה שבה דורשים כמו בכיר

עובד כבים כתבים שכיר שנה ופה כתוב שכיר כמו בעובד כוכבים שכיר ידו על התחתונה של העובד כוכבים גם ידו של של האדם שקנה עו דברי ידו על התחתונה גם ידי ישראל האדון ד על התחתונה כפי שניו אם אם גדין כפי שניו אם לא כדי הכל לפי העניינים זה מכסף מקנתו זה כפי שנה אמר אביה הריני כבן עזי בשוט ברע אתה רואה ב הביה אומר אני אני חריף ויודע להשיב לכל מה שתשאלו כמו שהיה בן עזי שהיה בשוקת וריה אתם יודעים בן נזר היה גר אמר על

עצמו שכל חכמי ישראל לפני כקליפת השום אמר לי הו מרבנן הביה מכדי טוב אני יש לי שאלה אם כבודו כמו בן עזי בשוקי טבריה ואתה משיב היום לכל מי ששואל מכדי הנקראה יקר מדרשנו לכולה ויקר מדרשנו לחומרה הרי אלה הפסוקים שכדי מקנתו ולפיהן ישיב גאולה שלמדנו מכסף מקנתו לפי שובי הכסף שהוא נקנה וכפי שניו ישיב גאולתו לפי מה שעכשיו א כן מדרשנו לכולה אפשר לדרוש אותם לכולה שמה שאם השביח העבד הפד את עצמו לפי כסף מקנתו ואם הכסיף אזה כפי שניו ו כן מדרשנו לחומרה אפשר

לדרוש אותם לחומרה שאם השביח כפי שניו ישיב גאולתו אם הכסיף מכסף מקנתו מה חזי דרשנו לכולה דרשנו לחומרה למה אתה הולך לכולה שהכל לטובת העבד יתן פחות מכסף מקנתו ה משביח מכסף מקנתו אם הכסיף כפי שניו למה אומר לא סלקה דעתך אומר הבי לא אפשר לא יעלה ה דעתך מד מקיל רחמנא לגבי למה התורה הכילה על העבד נתניה כי טוב לו עמך איפה התורה הקי עבד עברי כתוב התורה אומרת לאדון תשמע קנית עבד לעצמך כנית אדון לא תחשוב עבד יהודי עבד עברי זה כמו זה לא

פשוט כי טוב לו עמח מה פירוש עמח עמח במאכל עמח במשתה שלא אתה אוכל פת נקיה קמח לסולת וא אוכל פת קובר פת סובין עם לכלוך אתה יודע מה שזה היום נקרא פת אכי יקרה אתה שותה יין ישן או איזה ישן איזה טוב עם הפרצופים האלה והוא ש יין חדש תתן לו יין חדש אתה שה אתה יושן על גבי מוכין איזה מצע איזה מיתות והוא הגבי התבן מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדם לעצמו צריך לכבד אותו כמו אדון אתה רואה אז כמה שהתורה נתנה

לו כוח לכן הולכים לטובתו אתה רואה התורה דאגה עליו ואמה אני עניין אכילה ושתיה כי אכד צער לה הייתי אומר מה התורה הכילה עליו זה דווקא לעניין אכילה ושתיה כדי שלא יצטער האדון אוכל אכל דברים הוא רואה את האדון אוכל מאכלים משובחים לא עכשיו לא עכשיו אני באמצע השיעור בסדר שב שב רואה את את האדון אוכל מאכלות משובחות והוא ואיזה ריח טוב והוא תיתן לו א אזה פיט הפלאפל חביבי תיתן לו את הדברים הטובים למה זה סכנה אז הגמרא אומרת ן אכילה משתיה כך לא להצטער

שלא יצטער שאדון אוכל ושותה דברים משובחים הל ענין פדון נחמיר עלי לבדות אותו נחמיר למה מה יש בזה מאיפה למה מד רבי יוסי בר חנינה שאמר ש העבדות בא על ביטור עונש אז אין סיבה להק עליו לתניה רבי יוסף רבי חנינה אומר בוראה כמה קשה אבקה של שבעית אוי אוי אוי אוי איזה זה חמור אפילו איסור כה ש בשביעית למשל חורה מי שעושה סחורה בפירות שביעיית אדם נושא ונותן בפירות שביעיית חושב להרוויח כסף אה לסוף מוכר את מטלטליו נאלץ למכור את המטלטלין שלו בבית את הכיסאות

את המיטות את הצלחות שנאמר בשנת היובל לגבי יובל אמרנו דינו כ שביעית כתוב שם במשנת הב תשוב איש אחוזתו צמי כיתו ממכר לעמיתך אוק מיד אמיתך בדיוק בס כתוב תמכרו מה שהסרתי תמכרו ותקנו מה שהסרתי לכם סוכם אז אקנו מיד אמיתך שתמכרו את המטלטלין שלכם מה זה תקנו מיד אדך דבר הנקנה מיד ליד לא הרגיש לא שם לב לחזור בתשובה והוא יורד מהנכסים שלו והו דעין לא שם ליבו שזה בגלל העוונות בגלל הרבית סוף מוכר צדות שנאמר כי המוכח ומכר מאחוזתו תד מ תדעו מה זה

אחוזתו אחוזתו זה מה שאדם קיבל בחלוקת הארץ מדורי דורות כל אחד קיבל אחוזה בארץ ישראל זהזה חוזר בחזרה ביובל אפילו אדם מכר את זה חוזר לו ביובל מחר מאחוזתו לא באת לידו לא חזר בתשובה עדיין עד שמוכר את ביתו שנאמר כי אמקור בית מושב עיר חומה מה אתה רואה איזה יופי אוי ואבוי מדוע למה שינ כתוב מי שנה דמר לא הרגישו מ שינה אחת דמר לא באת לידו לא הרגיש למעלה אמרת ולא חזר בתשובה פה אתה אומר לו באת לידו כד רב הונה למה רב הונה

כיוון שאדם עבר אבירה בשנה הרלו נתן לו מתרת רלו ק דעתך איך זה תר לו אלא נעשת לו כתר כן בעיניו כן בעיניו לכן זה לא באת לידו ממשיכה הבריתה לא באתה לידו עד שמוכר את בתו אוי ואבוי מכר את ביתו מוכר את בתו שנאמר וכמקור איש את בתו למה ואפל גב בתו לא כתיבה בעניינה בתו לא כתובה בהמשך של הפסוק אלא פרשה של לוב ברבית נצמחה למוכר ביתו לא ביתו הקמה שעלן נזבי א שברתה ולא זיף ברתה זה ב גיד לך יותר טוב האדם ימכור

את ביתו ולא ילווה בריבית מהטמה ברתה מגרעה ונפקא לה מוספה ואז בתו עוד יכולה לגריעה מפדיה ולצאת אבל ה ואבוי הרבית מוסיף ומוסיף ומוסיף ו בת ליו עד שלובה ברבית שנאמר וכי אמך אחיך אומת זה רק עסק בסחורה הבנת רק הוא עסק בפירות שביעית לא מספיק לו עד ש בבי שנאמר כמוך אחיך אומת ידוו מתו נשך מתרבית לא באת לידו שמוכר את עצמו וואי וואי שנאמר כימו אחיך נקר לך ולא לך בלבד אלא לג לגוי לג שנאמר כי תשיג יד גר ותושב עמך ומכך נמכר לגר

תושב עמך או לער משפחת גר ולא לגר צדק אלא לגר תושב יש שני סוגים יש גר צדק קיבל עליו לשמור כל המצוות יש גר תושב רק קיבל עליו הוא גוי אבל קיבל עליו לא לעבוד עבודה זרה שנאמר גר תושב משפחת גר הפירוש לעובד כוכבים שהוא אומר לעובד כוכבים לגוי שהוא אומר קר זה הנמכר לעבודה זרה עצמה וואי וואי תראה מה זה נמכר לעבודה זרה עצמה אתה יודע מה זה לא שם ער דתו חס ושלום אבל לוקחים אותו מוכר את עצמו לעבוד לעבודה זרה כלומר לקורות עצים

למזבח של עבודה זרה י למה המכירה שלו באה בתורת עונש אז אתה רואה כמן ש מכירתו בא לו בתורת עונש אויב שמוכרים אותו נחמיר עליו ענין פדיון אמר לה אתה הדר קרע נמכר לובד כוכבים תורה רבתה לרחם עליו תנ ד רבי ישמעאל א והלך זה ונסה קומר לעבודה זרה שמש אם לתחי אבן אחר הנופל כלומר שלא תהיה לו גאולה הלך נפל תפיל אותו עד הסוף תמוד אומר אחרי נמכר גאולה תהיה לו חד מחר עלינו יהיה לו גאולה מה גאולה תהיה לו כיכ דלא טמע בין עובדי

כוכבים עעל עניין פדון נחמיר עלי נשתדל לגאול אותו אבל נחמיר עליו שצריך לשלם לחומרה אם השביע שישלם לחומרה הם מכחיש פדה בכמו משעת קנייתו מד רבי יוסף בחנינה הנה שאמר הגיע בטור עונש עד פה השאלה מתרץ את הגמרא אמר רב נחמן בר יצחק תרא כר כתיב צפון עבד כתיב עוד רבות בשנים לפש גאולתו מכס כתו כתיב ומעט נשאר בשנים עד שנת העבד וחי שו כפי שנה וכי יש שנים מרובות ויש שנים מעוטות מה זה מרובות מה זה כל עבד נמכ ש שנים לא שייך יבוי ו

מעו בשנים אלא נתרבה כספו כסף מקנתו אם נתרבה שוביו בשנים הללו מחשב פנינו מכסף מקנתו לפי שעת ומעל כספו נחשיב לו דמי פדיונו כפי שניו הכל לטובתו ום אחיק אמר אולי איך הד עבד רא ופש לארבע מה זה לפי שניו איפה שעבד אם עבד רק שתי שנים נשאר לו עוד ארבע שנים עם רבות בשנים נשאר לו לעבוד עוד ארבע שנים זה מה שאמר עם עוד רבות בשנים ניתב ארבע ארבע מכסף מקנתו ניתן לו בפדיון ארבע שנים מכסף מקנתו לפי ש קנייתו אבל עבד ארבע פשו טרטה

עבד ארבע שנים נשארו לו שתי שנים ניט טרטה כפי שניו יתן שתי שנים כפי השנים שנשארו לא לעבוד אומר אם כן נכתוב קראה ם עוד רבות שנים מה ם מעט נשאר שנים היה כותב אם עוד רבות שנים מעט נשאר שנים מה זה בשנים אז למה זה אם תגיד ככה רבות שנים מעט שנים הפירוש שלו אם נשאר הרבה שנים או מעט שנים מי בשנים מה הפירוש נתרבה ספו בשנים מחשיבים שובו לפי מכסף מקנתו נתמעט כספו בשנים מחשבים וביו כנגד שניו אמר רב יוסף דרשנו רב נחמן נר

כ סיני יפה דרש אותם פסוקים האלה בחריפות ובקיאות יפה יפה דרש אותם סימן מר אתה איתי אבל זה עד פה היה קשה בינתיים לא בוא נראה הלאה סימן עבד בית חצאי בית עבד קרובים בוא נראה כל זה סימן לעכשיו נלמד עליהם בעו מנה רב הונא בר חנינה מרב ששת עבד עברי הנמכר לגוי נגעל לחצאין או אין ו נגעל לחצאין עבד אבד דברי שנמכר לעובד כוכבים עכשיו יש לו זכות לגאול לבדו את עצמו עכשיו אין לו כל הכסף יש לו רק חצי כסף חצי שנים אין לו

כל הכסף בדו את עצמו רק מחצית פדיונו נגעל לחצאין יכול לתת לאדונו לגרה מחצית מהשנים שנותרו לו לשמש בעבדות האלה או איןו נגעל לחצאין או לא יכול לתת מחצי או יתן את הכל או לא כלום מה צדדי הספק גאולתו גאולתו משדה אחוזה גמר מה שדה אחוזה אי נגעל לחצאין אף המה כלומר העבד לא נגעל לחצאין ודימה לכולה אר לא אמרינן אומר האם כתוב אצל עבד גאולה וכתוב בשד אחוזה גאולה אז לומדים גזרה שבה ישיב גאולתו נאמר בעבד ובשדה אחוזה כתוב ומצא כדי גאולתו מה שדה אחוזה

אינו נקרא לחצאין מה כתוב אמרתי לכם מה זה שדה אחוזה שדה אחוזה זה כל אדם קיבל כשחילקו את הארץ כל אחד בכל שבט קיבל את חלקו בארץ כל אדם זה נקרא אחוזה שלו מדינה אם אדם מכר אות זה זה חוזר אליו ביובל עכשיו זה לא נגעל לחצאין שדה אחוזה כתוב ב סיגה ידו הוא מצא כדי גאולתו סכום המ המלא של של גאולת השדה כל כדי גאולתו אז אז גם זה עבד אינו נגעל לחצאין או דין מה לכולה אמרינן שנגעה לחצאין לחומרה לא אמרינן שלא נגעה לחצאין

לא אז מה דינו אמר לליו אמרת אתם נמכר כולו ולא חציו נגאל הכי נמה נגאל כולו לא חציו אומר לו הרב ששת ללא אם לא אמרת לפני כן לגבי גנב בידין מוכרים אותו לעבד אם גניבתו הייתה בשובי מחצית מדבב אמרנו ונמכר בגניבתו אתם למדנו את זה למעלה עבד ש באים בית דין נמכור אותו למשל כמה הוא חייב אם זה בדיוק תמכור אותו בדיוק זה ישלם כן אם חצי יותר לא ליו אמרת הטעם נמכר כולו בלא חציו אכי נמה נגעל כולו בלא חציו אמר במט מסה לומר

נגעל לחצאין אם תרצה לומר שעבד באמת כן יכול מה יש תן לו חצי אפשר יהה בא הבן אדם רוצה לתת חצי בשבילו ג משקה חדה לכולה חומרה יש אופנים התבטל לכולה יש פעמים זה התבטל לחומרה חציין האלה לכולה איך זה בנה במאה קנה אותו במאה זוז יהב 50 נתן לו נתן לאדון העבד לאדון 50 זוז פגה דדמה עכשיו זה חצי ואחר כך העבד הזה אשבח וקם על 200 עכשיו עומד על 200 ורוצה עכשיו לבדות את החצי השני הי אמרת נגעה לחצאין חציו כבר יצא לחירות יעיב

למאה ונפיק עכשיו יתן לו 100 נותרים למה היה 200 עכשיו יתן לו 100 ונפיק יוצא לחירות והי אמרת נגעל לחצאין איך והי אמרת אין נגעל לחצאין יבל 150 ונפיק יתן לו עכשיו נתן לו 50 יתן לו עכשיו 150 וברשות אדונו צריך להשלים נשבו 200 זוז ואמרת נתרבה קספו מכסף מקנתו אם אם השביח העבד אז זה הולך לפי שוביו בשעת ש קנייתו אז בין אם נגעל לחצאין בין אם לא לא צריך להוסיף רק 50 למה נתן 50 תן לו 50 נגמר יהיה 100 אומר כן כגון ד

אוקיר וזל וקיר לא גם משעת קנייה היה שווה 200 ואחר כך הוא זל שווה 100 ונתן לנו 50 ווקר עכשיו עוד פעם נית קר 200 אז אין פה כשעת מקנתו זה 200 אז עכשיו הגמרא ממשיכה משכחת לה מה שאמרנו שידענו שאבד נגעה לחצאין וזה לחומרה משכחת לה לחומרה איפה זה בנה במתן קנה אותו ב2 יאב מלכה 100א פרגה דדמה נתן העבד מאמה חצי דמיו וכסף וקם על 100א עכשיו העבד נכס הכחיש ועמד על שווה 100 היא אמרת נגעל לחצאין שכבר חציו כבר יצא לחירות יעיב ל

חשי צריך לתת לו עוד 50 חצית מהשווי של עכשיו ונפיק והי אמרת אין גע לחצאין אנח מאה פקדון ינו גבה יעיב נהלה ונפק נפק אתה רואה זה כולה כ נתן לו 100 אם לא נגעל לחצאין נתן לו 50 נכון נתן לו 100 כי הוא היה שווה 200 נתן לו 100 עז חצי 200 כי הוא נמכר ב-2 עכשיו הכסיף עומד על 100 גידו שלום עליכם קח את המ שהיה זה כל הכסף שא צריך לתת לך וגמרנו עכשיו עוד ספק שימו לב בעו מני רב הונה בחנינה מרב

ששת המוכר בית בבתי ער חומה עד עכשיו למדנו עבד למדנו בית למדנו שדה אחוזה עכשיו באו מני רב הונה בחנינה מרב ששת המוכר בית בבתי ערי חומה נגעל לחצאין אולא נגעל לחצאין אתם יודעים מי שמוכר בית בבתי ערי חומה איפה שיש חומה כמו ירושלים כמו מוקפת חומה ממות יהושע בנ כמו מגילה מוכר יש לזה דין מיוחד שתוך שנה מי שמוכר בית בבתי הרחומה תוך שנה יכול לגאול את הבית שלו אם לא גאל תוך שנה אז זה הולך לקונה אותו לצמיתות לדורותיו זה לא חוזר ביובל או

כלום ככה הדין לא משנה עכשיו למה בסדר למנו כו הרב ש ביום האחרון הבל הבית מדב מתכבה וא שם את זה בבית דין מה זה משנה העיקר אמרתי לך שנה ראשונה זהו יכול מה עכשיו היה רלך איתי לפרטים מה זה משנה נטים זה משהו אחר מה זה מפריע לך את הפירוש אתה זוכר אתה זוכר אתה ילד טוב באו מנה רב הונה בר חנינה מרב ששט המוכר בית בבתי ערי חומה עכשיו הוא רוצה המוכר יכול לגול את הבית רק יש לו רק חצי אין לו הכל הוא

רוצה הוא צריך תוך שנה ויש לו רק חצי נגעל חצין אלא נגעל חצין יכול לתת את החצי למוכר ולגאול חצי בית או לא נגעל לחצאין אומר תשמע מה אתה רוצה מה אני אשאר לך את זה לדורות גאולתו גאולתו משדה אחוזה גמר מה צדדי הספק האם גאולתו גאולתו משדה אחוזה גמר מה שדה אחוזה אינה נגאלת לחצאין למה כמו שלמדנו איןמ לא נגעה לחצאין אודין מה איך הד גלה גלה איך הד לא גלה לא גלה איפה שגילתה התורה גילתה איפה שהתורה לא גילתה למשל פה בבתי הרחומה התורה

לא גילתה מפורש שלא יכול לחצאין אז באמת זה כן יגאל לחצאין תן לו חצי א אמר לה מדרשו של רבי שמעון נשמע נובה וגואל וגואל החצאית מצ רבי שמעון נוכל ללמוד שלובה וגואל וכן גואל החצאית לתניה אם גאול יגעל למה פעמיים עם גאון געל מלמד שלובה כסף מאחרים וגואל זה משהו אחר זה לובה כסף מהאחרים וגואל מת ההקדש הוא נתן הקדש גואל מהקדש אותו דברם לומדים גם כן בגל חצאי מהקדש יכול גם לגאול חצאי לובה וגואל וגואל גם לחצי הוא בא להקדש אומר תשמעו אני הקדשתי

לכם אני רוצה את זה אני אתן להם לכם כסף אבל אין לי הכל יש לי חצי קחו חצי חצי שלכם חצי שלי לא יכול אה לא מלמד שלובה וגואל וגואל חצאי גל וגואל חצין אמר רבי שמעון מה מה הטעם הקיל בתורה לפי שמצינו במוכר שדה אחוזה שהופק קחו הכילה התורה לבעלים שאם הגיע יובל ולא נגאלה חוזרת לבעליה ביובל אז לכן הוא רע כוחו שאין החמירו עליו שאין לוהו גואל וגואל לחצאין שמה אמרנו לא יכול ללבד לגאול קח כסף מאחרים ולגאול או לגאול לחצאין אבל מקדיש שהוא

רע חו שאם הגיע היובל ולא נגעל יוצא לכהנים ביובל אז נתנו לו לכן יופה כוחו שלובה וגואל וגואל לחצאין אז גם ככה יהיה מסיים רב ששל הי מוכר בית בבת החומ מה הועיל והור כוחו כיוון שה הורע כוחו שימלאו לו שנה תמימה ולא נגאלה נחלט זה קונא מי שקנה אותה לעולם יופק עו שלובה וגואל וגואל לחצאין כמו ראינו בהקדש שהוא ר כוחו וג שראינו בהקדש שיופק כוחו שיכול ללבות ולגאול ולגאול החצאית אז גם כן יופה כוחו פה של בית בבתי ערי חומה שלובה וגואל וגואל החצ

למה כי יש לו בעיה יש לו בעיה כי אחר כך אחרי שנה זה הולך כמו בהקדש אחר כך זה הולך הטיב הטיב רב הונא בחנינה לרב ששת אמרנו בבריתה ם גאול יגאל למה כפילות מלמד שלב גואן וגואל לחצאין שיכול למה צריך פסוק ולו דין הוא ומה מוכר שדה אחוזה שופה כוחו אם הגיע יוב לא נגלה חוזרת לבעלים ביובל הוא רק כוחו ש גו וגול החצאים מקדיש שהורה כוחו שאם הגיע יובל ולא נגלה יוצא לכהנים ביובל אין ו דין שהורה כוחו שאין לו גוה וגואל החצאים אז

למה צריך לי פסוק הוא שואל אותו כתוב במקדש שדהו אם גאול יגאל מלמד שלובה וגואל מקדיש שדהו גואל הח צאין למה צריך פסוק אפשר לדין קל חומר ומה מוכר שדה אחוזה שהופ וחו שמגיע יובל לא נגל חוזר דבר ביובל בכל זאת הור רע כוחו שלא וג וגול לחצאין מקדיש שדה לבית המקדש שהוא ורע כוחו שם מגיע ה לא נגע לא יוצא את הכהנים ביובל אין ו דין פה שהוא רק כוחות שאינו לובה וגואה וגואה לחצאין לכן צריך לפסוק אם גאון יגאל ש בקדש לובה וגואל וגואל

החצאית מה ממשיכה מה למוכר שדה אחוזה שכן הוא רק חול להגאל מיד לא יכול להיגאל רק לאחר שתי שנים אחוזה לכן אחמר עלי שלא יכול ל ולגאול לחצאין אבל תובר במקדש שהופ כוחול גאל מיד אז לא צריך לפסוק אומר מ בית בבתי הרחומה יוכיח שהוא פ כוחול יגאל מיד ואנו נובה בגול החצאית אז הנה אתה רואה על כל פנים אתה רואה שמוכר בית בבתי החומה לא לובה וגואל לא גואל לחצאין אומר לו קשה ה רבנן הרבי שמעון הביתה שאומרת שלגבי בית בת הרחומה שלא לובה בגול

ולא גואל הח צאין זה רבנן שהם לא מפרשים טעם של תורה הם אומרים כיוון שהוא רק כוחו בדבר אחד הוא רק כוחו גם משאר דברים ומה ומה שאמר רב ששד שלובה בגוב וגואל לחצאין זה רבי שמעון למה הוא דורש עמד דקרא הוא סובר שכיוון שהחמירה התורה על מוכר בית שנגעל רק עד שנה ולא הקיל עליו שיכול ללבד ולגאול החצאית אז לכן הקיל עליו שיכול ללבד ולגאול ולגאול חציין הגמרא מקשה תן חד לו גואל וגואל חצין תד אין לו גל ואין גואל חצין הקש רבנן הרבי שמעון

עד כאן אנחנו חוזרים עליכם כמה דקות בני נדר טבית צלי ברוך השם שי בריאות בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון יז באלול טוב באלול ת שפג הנה איזה שבת זכינו כתוב מעם ישראל משברים שני שבתות מיד נגאלים זה שבת אחת פרשת כי תבוא עכשיו שבת ניצבים ויילך בית פרשיות אבל הכל הולך אחר החתום אחר בעזרת השם השבת הזאת שכולנו מצפים מסכן מצוות וממתינים לה ומחכים לקראתה זה השבת הקדושה הזאת אז הנה בעזרת השם ככה כולנו בעזרת השם נשתדל ללכת בדרך השם

לעובדו לראה אותו קודם כל היום אמרנו לכם זה יז באלול כמה דברים חשובים אתם יודעים היום התחיל בריאת העולם למעשה שהיה הקדוש ברוך הוא בונה עולמות ומחריבן זה היה עד כה באלול כפה באלול התחיל בריאת העולם להתקיים על ידי ש יצאו הספירות העניינים בשלמותם גם כן היום יז באלול זה יום טוב בגילת תענית שאז ייצאו הרומאים מירושלים יהודה מירושלים במלכות החשמונאי הרגו בהם טבחו בהם בגלל המעשים הרעים שהיו עושים בעם ישראל גם יז בהנו תענית צדיקים בו מתו מוציאי דיבת הארץ רעה כך כתוב בתור אור

החיים סימן תכ שהיה ביז באלול לכן בשולחן ערוך סימן סעיף ב' גם כן יז באלול שלא תקום פעמיים צרה פרצה מלחמת העולם השנייה זה היה ביז באלול מיליוני יהודים השם נקום דמם קיפחו את חייהם בניהם מרז ה לבנון איזה אנשים גדולי עולם אבל כל זה אי אפשר להבין מה רצון השם שלא תקום יותר צרות כאלה זה הכל תלוי בנו בעזרת השם שאנחנו נחזור בתשובה שלמה בעזרת ההן אי איך אתם ניצבים היום כולכם לפנה השם אלכם מה אומר המשך הפרשה כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצוך היום

לא נפלתי ממך ולא רחוקה היא לא בשמיים היא למור מי יעלה לנו השמיימה וקחי לנו וישמענו אותה ונעשנה בפיך ובלבבך לעשותו זה מצוות התשובה אתה לא צריך לנסוע חוץ לארץ היה תמיד אומר לנו ראש הישיבה ביהודה צדק עליו השלום אומר אדם בש חולה רוצה לרפות את עצמו אמרו לו יש רופא בניו יורק הוא יקח מטוס יוציא כל כספו ימכ כל מה יש לו אלך שמה בתקווה שהרופא הזה ירפא אותו כל יש לו יתן מה עם רפואת הנפש שלו מה עם רפואת הנפש זה גוף לגוף אבל

מה עם הרפואה רפואת הנפש אומר הקדוש ברך הוא תשמע תשמע לא בשמיים לא מעבר אל הימי בפיך בלבבך אתה יודע מה גם ממלך כך להוציא מהפה גם תהר בתשובה בלבבך תקבל עליך מצוות התשובה ושבת עד השם אלוהיך אין אדם יגיד אני לא יכול פתחו לי פתח כפתחו של מחת ואני אפתח לכם פתח כפתחו של עולם אתה תתחיל הכל הסתדר ואמרנו כבר עם משל של התרנגולת שבו רבותינו אם ק יקח אותה בעל הבית התרנגולת לכלכה בעפר כולם מלא קח אותה בעל הבית ירצה לנקות אותה יקח לו

שעות וגם לא יצליח אבל אם היא תרצה לנקות את עצמה ברגע אחת היא מתנערת וגמרנו ומוציאה את כל הנכ אומר אותו דבר זה המסקנה אדם שמגיע למסקנה לתשובה וחרטה ינקה את עצמו מכל העבירות שלו זה לבד מנקה אותו איזה יופי זה איך אמרו רבותינו טובה מרדות אחת בליבו של אדם יותר ממ מלכויות ראית מה זה כמה זה כמה זה דבר גדול אומר בתן דבי אליהו כתוב אומר אליהו הנביא פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום מצאני אדם אחד שלא היה בו לא מקרא ולא משנה והיה מתלוצץ

ו מלעיג בדברים בא כנגדי אמרתי לו בני מה אתה משיב להביך שבשמיים ליום הדין אמר לי אמר לי יש לי דברים שאני משיבו מה בינה ודעת לא נתנו לי אין לי שכל שאני אקרא בשניה אמרתי לו מה מלאכתך אז טוב אין לך שכל אבל מה מלאכתך אמר לי ציד אני אמר לו בני מ לימד אותך להביא פשתן ולהרוג אותו מצודות להשליך אותו לים תעלה לך דגים אמר לה אמר לזה נתלי שכל אמרתי לו להביא פשתן להרוג מצודות להשליך לים לקחת דגים נתן לך שכל אמה דברי

תורה שכתוב עליהם כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו לא נתן לך סדר שכל אומר רבנו אליהו מיד הרים כלו ובכה לשש חרפ לכן צריך אדם ידאג ללבוש של הנשמה שלו מה יעזוב אותה ככה יומ הדים מתקרב מה יעשה עכשיו יבוא יראו אותו כולו מלא מכף עד רגל ועד ראש בו מטום איך יהיה איתו לכן צריך להשתדל עשו רבי יצחק שהוא משתדל בכל כוחו כל אדם צריך להשתדל ושב בשם אלוהיך ע שבותך ורחמך מה על השם אלוהיך את לבבך ואת לבב זרעך העיקר צריך להשים

לב שלא יגנבו לו את הלבוש של הנשמה לא חבל מנשמה תורה מצוות מעשים טובים שלא ישאר האדם ערום יצר הרע הוא עובד עלינו עובד שלא נשאר ככה אחר כך ארטן כמו שאומרים אומר היה ה מעשה באדם אחד היה רוכב על חמור למה היה היה יום הולדת לאשתו והם עניים גדולים מסכן יש לו 10ה ילדים מעולם לא שתו חלב למה אין לו כסף לקנות חלב יש לו חמור היה הולך מביא על זה קצת עצים אוכר קונים בזה לחם עושים פרנה ויש עגבניות גודלות בגינה מה שיש אוכלים

בשל עגבניות לחם מספיק מה יעשה שותים מים מהמעיין אין חלב כמה פעמים הילדור אמרו לו אבא אתה יודע מה רק תקנה עיזה אחת נוכל לקחת לה חלב גם יהיה ג'בן גם יהיה לשתות חלב נקבל קצת צבע טוב הוא אמר אני אעשה להם הפתעה הי מסכן היה עושה פרוטה לפרוטה פרוטה לפרוטה עד שהיה לו הלך הלך לקנות עיזה רכב על החמור לקנות עז חולבת קנה את העז את העיזה הזאת טנ אותה בצוואר שלו ב ב שקשר אותה לחמור מאחורה ושלא יברח קשר וגם שידע שכל זמן זה

הולך איתו שם לה פעמונים שהוא שומע את הפעמונים הוא שמח אומר תכף הוא מגיע לבית משמח את אשתו הנה בת הילדים כולם קנה להם חד עזה חולבת כולם שמחו ישמחו טוב אלה ראו שמה זה היה איזה שלושה לצים היו רואים מאחורה איך שזה חמור כבר חתיר יש לו והוא רוכב ואיזה שמח ויש לו מאחורה איזה עיזה אחת ושם לה פעמונים והולכת אומר הוא שם המורים הוא שם את הפעמונים שלא יקחו לו את זה אומר אחד אומר תראה אני יכול לקחת לו את העיזה והוא לא ירגיש

השני אומר אתה יכול לקחת לו את העיזה אני יכול לקחת לו גם את החמור והוא ידע השלישי אומר אתה את זה אני גם את הבגדים של יכול לקחת מה אתה אומר אלה הפרחחים האלה התחילו טוב בוא נראה מה עשה הפרחח הראשון אמר יקח את העזה הלך אחריו לקח את הפעמונים והיה מקשקש בהם תלה את זה בזנב שמה כן ואז לקח את העיזה וזה ממשיך לנגן מאיפה הוא יודע לא היה מהרה שוטר שם מנגן הלך אמר נו הנה השני אומר טוב אני מה אמרתי לכם את חמון

בוא ניקח אותו הלך רואה אותו אומר לו אדוני מה זה פעמונים שמת בסוס בזנב מה קרה אומר איזה בזנב יש לי עיזה מסתכן עיזה וואי אומר אני ראיתי למטה אחד הולך עם עיזה אולי היא נתיקה וא והיא נאבדה לך אומר אתה תשמור לי על החמור אומר כן רץ לשם לקח לו את החמור לקח הנה טוב בא עכשיו השלישי אומר אני אקח לו גם את הבגדים הוא עמד שמה איפה החמור היה שמה באר היה בוכה חזר גם רואן חמור עכשיו רואה את זה רואה איזה בן אדם

עומד על יד באר בוכה אומר לו למה אתה בוכה חביבי אומר נפל לי ארנק מלא כסף בפנים כמה כסף לא יודע מה לעשות אומר טוב תיכנס אומר לא יכול להיכנס אומר אומר אל ת אל תבכה למה הוא היה לו עד שאסף כסף לקנות עיזה לקחו לו את העיזה בסוף גם לקחו לו את החמור חשב לבוא לבית עם עזה לא עיזה ולא חמור אבל זה הכל מהשמיים למה אין לך לבכות אומר אתה יודע מה תיכנס אתה תביא יש לי שם ארנק מלא כסף ואני אתן לך חלק

זה אמר טוב הנה עשינו עסק הוציא את הבגדים נכנס בפנים לקח לו את הבגדים והלך אומר הנה גמה בגדים הבאתי לכם אתה מבין זה ככה זה יצר הרע ראש חודש אילול אומרים סליחות איזה שופרות איזה סליחות תעורר בתשובה כל זה וכבים על החמור מה זה החמור החומריות ממשיכים נרדוף אחר התאבות מה לעשות איי איי א א אי א א א מה מה הוא סומך על הפעמון על כל השופר השופר מעורר אומר זה יבוא הפעמון יכפר ה א אי א א יצר הרע עובד לוקח לו גם

את השופר גם את זה יפסיד אותו את הכל מפסיד אם אדם ביד שלו הוא ממשיך לעבוד מה יעשה הבן אדם יצר הרע עובד לקח את זה לקח את זה לקח את זה לקח את זה בסוף גם את הנשמה שלו לוקח אחר כך והכל ערום לכן צריך עכשיו זה הזמן להתעורר בתשובה ללכת בדרכי השם בעזרת השם השם יעזור היום הלימוד הוא לי נשמת רבקה בת מרים אסתר ו שעל ידי דורית רבקה בת אביגן נשמת רחמת אולה רחמים בן אסתר לפתוח שופטים אנחנו שופטים פרק יט פסוק א'

ויהי בימים ההם ומלכ בן ישראל והי איש לבי גר ירכת ה ויקח לו אישה פירש מבית לחם יהודה ותזנה עליו פירשו ותלך מאיתו את בית אביה את בית לחם יהודה י שם ימים ארבעה חודשים תשנ עליו פילגשו שרטה מעליו הלכה לבית אביה ויקם אישה לך אחריה לדבר על ליבה להשיבה ונערו עמו בצמד חמורים תביאו בית אביה ויראהו אבי הנע ויראהו אבי הנערה למה הוא דיבר איתה דברים יפים והכל ו הביא פלקסו ראתה אותו בחוץ הביאה אותו לבית אביה וישמח קרתו ויחזק בו חנו אבי הנע וישתו

שלושה ימים ויכלו וישתו ולינו שם ויהי ביום הרביעי ושימו בבוקר ויקום ללכת ויאמר אבי הנער אחנו אחנו עפ לחם ואחר תלכו שלא תהיה חזק וישבו ויאכלו שניהם יעדיו וישתו ויאמר נער היש הנן וטב ליבך ויקם האיש ללכת ויפצר בו חותנו ו וישוב וילן שו זה ב כן גם אבא שלו לא מרגיש טוב ויקום האיש ללכן ויפצר בו חותנו ויעשו ויידן שם וישכם בבוקר ביום החמישי ללכת ויאמר רבי הנערה עדנה לבבך ויאמר הבי הנהרה עודנה לבבך ויתמהו עד נות היום ויאכלו שניהם ויקום האיש ללכת ופרשו נערו

ויאמר לחותנו הנערה הננה רפה היום לערוב לינה הנה חנות היום פה וטב לבבך שמתם מחר לדרככם והלכת לאוהליך כל אדן אומר לו עוד עוד עוד עוד אוהב אותם אוהב אותם ולא אבה איש לנן ויקום ויילך ויבוא הנוכח יבוס י ירושלים אתה רואה היבוסי יבוס זה ירושלים ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו הם עם יבוס והיום רד מאוד ויאמר הנער אל אדוניו לכנה בסור עיוסי הזאת נין בה ויאמר אליו אדוניו לא נסור עיר כי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עד הגבעה ויאמר לנערו לך ונקבה באחד

המקומות ולנו בגבעה או ברמה ויעברו וילכו ותבוא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימין עד כאן ת זה המעשה עם הפי דגש בנימין צדקה ומשניות השם שתיים ואחד אנחנו משניות תענית פרק ב משנה ח ברק בן רק ישה בן דבורה בן דבורה כל הכתוב במגילה התענית דלא למספד לפני זה למספד שהכל אותם הימים שכתוב מגינת תענית שלא לספוד זה כמו שראיינו עכשיו את היום הזה יז באלול לפניו אסור לאחריו מותר רבי יוסי אומר לפניו ולאחריו אסור אם כתוב דלא תענה בהון לפניו ולאחריו מותר ווסי אומר לפניו

אסור לאחריו מותר ביום שלאחריו מותר לספוד כן ט אין גוזרים תענית על הציבו בתחילה בחמישי יום חמישי בשבוע למה שלא לפקי השערים קר המחירים למה כשהורים בעלי החנויות שקונים סעודות גדולות לליל התענית ולשבת אומרים או מה זה מייקרים את השערים אלא שלוש תעניות הראשונות שני וחמישי ושני בשלוש שניות חמישי שני וחמישי לא חוששים להפקעת שערים מותר אפילו בשניות להתחיל בחמישי רבי יוסי אומר כשהם שהן הראשונות וחמישי כך לא שניות ולא אחרונות לא שלושת התעניות השניות ולא האחרונות תמיד רק יהיו בשני מתחילים שלא להבקיע שערים עוד

משנה אין גוזרים תענית על הציבור בראש חודש בחנוכה ובפורים הועדים בחודש של מועד ואם התחילו כבר להתענות אין מפסיקין דברי רבן גמליאל אמר רבי מאיר אף על פי שאמר רבן גמליאל מפסיקין מודעו שאין משלימין לא ילך עד הסוף לכן תשעה באב שאחד להיות בערב שבת בזמן שקידשו את החודש לא על פי ראיית הלבנה לא משלימים את הצו מד הערב הגענו פרק שלישי כן אנחנו הולכים לדף היומי בעזרת השם לימוד הדף הוא להצלחת ראובן בן רבקה ליל נשמת אביו שמואל בן גוהר וגם כן נשמת אביגדור בן

בתיה נגיד תפילת בית המדרש שתי אדוני נגדי תמיד ני בלמות באותיות וכשם כ ישראל הנה אנחנו באים לקים מצ שו תורה כמו שאמר כתוב ג ביומה לילה אנחנו לומדים תורה ש למעלה זהוא י רצון פניך אנו שנו חברנו שמר מר מותר חבר דבר נשמח בהם נו במה ך טעות איןד סור דני ממונות אורים בבות מה שגיתי כמת חכך יב סב צור תהודה חדם תורה במו צור ברוך אתה אדוני למדני חוקיך חוקיך למדני אדוני אתה ברוך ברוך אתה אדוני ד חוך חוך אד העומדים את אדוני בלילות

צאו ידיכם קודש ברכו את אדוני ברכ אדוני מסיון נושי שמיים וארץ כן אנחנו למדנו כבר היום דף כ זה היה בשבת ו חזרנו עליו היום עכשיו אנחנו בעזרת השם לומדים היום דף כ א במסכת קידושין אז כן נפתוח דף כא לא לשכוח רבותיי שהנה מתקרב יום הדין הגדול והנורה צריך לעשות כל יום חשבון נפש לראות אדם מה קורה איתו ולהתפלל לקדוש ברוך הוא כן אז אפשר אנחנו נתחיל מדף כ עמוד ב' נחזור קצת שבעזרת השם נצליח יש לנו היום גם מבחן כן בעו מנה אתם רוצים

שנחזור משם מר אתה יכול אנחנו נתחיל בעו מני רבונה בר חנינה מרב ששת כמה אני כבר אומר לך זה אמרנו שספק של גאולה לחצאין לגבי בתי הרי חומה 18 18ה כן זה באמצע העמוד בעו מני רב הונם ברב חנינה מרב ששת 18 18 שורות מלמטה זה כנגד ביאורי הראשונים נו שיהיה הדברים ברורים קצת בעו מנ רב הונה חנינה ורב ששת המוכר בית בבתי ערי חומה אנחנו למדנו למשל עבד דברי שנמכר לגוי אם נגאל לחצאין או לא נגע לחצאין אמר הביה אם תמצא לומר שנגעל לחצאין ממה

שח כול חומרה וכולי עכשיו לומדים בעו מני רבונה מרב חנינה מרב ששת מי שבוחר בית בבתי ערי חומה אתם יודעים בית בבתי הרחומה הדין הוא שאדם שיש לו בית בבתי הרחומה זה איפה שחומה מוקפת חכות יהושע בן נ כמו לעניין מקרא מגילו שיש לו שם בית שיכול לגאול את הבית הזאת שנה ראשונה למכירתו אם געל את הבית תוך שנה זכה לא געל את הבית תוך שנה עבר שנה הבית נשאר לקונה אותו לצמיתות לדירות גם זה לא חוזר ביובל למדנו למעלה שדה אחוזה שדה אחוזה זה שדה

שאדם קיבל כשחילקו את הארץ כל אחד יש לו חלק בשדה זה ש של אותו שבט אותו משפחה יש לו חלק בשדה שדה האחוזה יכול לגאול אותה רק שנתיים יש לו נכון כמה יש לו מחר את זה מחר מחר פחות משנתיים הוא לא יכול מינימום שנתיים לתת לקונה ואז אחרי שנתיים יכול לגאול את השדה אבל מקדיש יכול לגאול אם לא געל זה גמרנו מתחלק לכוהנים עכשיו בוא נראה באו מנה רב הונה מרבי חנינה מרב ששת המוכר בית בבתי ע רחומה למה אחרי שנה זה יציר לצמיתות נגעל

לחצאין או אין נגעל לחצאין יכול יכול לגאול יש לו רק חצי כסף יכול לגור יש לו חצי מ שביו יכול לתת חצי ולקחת חצי בית והוא יהיה לו חצי בית או לא מה צדדי הספק גאולתו גאולתו מסדי החוזה גמר סדי אחוזה אין נגאלת חצאי א הי נמה לא נגאל חצאי כמו זה החוצ לפין השיב גאולתו אין זה לא נגל לחצאין ככה אמרו רבותינו כדי גאולתו כל גאולתו צריך לתת לא יכול לתת לחצאין חצי אחוזה גם זה גם פה כתוב גאולה ולכן זה יהיה לא יכול להגאל

החצאית עוד דין מה איך דגלה גלה אךד לא גלה לא גלה איפה שהתורה גילתה שלא נגעל חציין אז לא נגאל בזה האחוזה לא נגעל התורה אמרה לא נגעל החצ לא נגעל אבל לא תלמדי גאולה גאולה גם לגבי בתי הרחומה התורה לא גילתה פה באמת יכול לגאול לחצאין אמר להם מ מדרשו של רבי שמעון נשמע מדרשת של רבי שמעון נשמע שלובה וגואל וגואל חצאי שיכול לבוד כסף ולגאול וגם לגאול לחצי נתניה אם גאול יגעל למה כפילות הלשון אם גאול יגאל מלמד שלובה וגואל וגואל החציל מלמד שלובה

כסף מאחרים יכול לבות כסף מהאחרים לגאול את את את השדה האחוזה שלו הקדיש אותו כן הקדיש וגם כן מלמד שלו כסף מחרים גואל מהקדש נכון גם לומדים מכפילות הלשון גואל חציין חצי מהקדש אמר רבי שמעון מה טעם למה הקלה התורה עליו שם לפי שמצינו מוכר שדה אחוזה שייפה כוחו מצינו שקילה התורה לבעלים ש מגיעה יובל ו נגלה חוזרת לבעליה ביובל אז הוא רק כוחו שאם שאינו ל גואל וגואל החצאית דווקא שמה משדה החוזה תורה היא נתנה לו כוח שאם הוא לא געל זה חוזר אליו ביובל

אז לכן הוא ורע כוחו בתחילה שהוא לא יכול ללוות ולגאול את השדה וגם לא יכול לגאול לחצאין אבל אותו דבר אז לכן יפה כוחו שלבסוף לתחילה שיכול ללבות ולגאול ולגאול לחצאין לא בש אחוזה לא אז הייתי אומר שמה שמה ראיתי ש כמה שיפה כוחו בסוף הו רק כוחו בתחילה אז אם כן אותו דבר יהיה פה איפה מקדיש מקדיש הורק כוחו שאם הגיע היובל ולא נגע ליוצא הכהנים ביובל יופה כוחו של וב וגול וגול חצאי ככה זה למד לנו מ מרבי שמעון עכשיו מסיים רב ששת אומר

ותדע לך הי מוכר בית בבתי הרח אומן אמה הויל וורק חו שמו ו שנה ו נגלה נחלט כלומר מי שקנה אותו זה לעולם שלו נחלט בשבילו יופה כוחול שלובה גואל וגואל החצאים אז גם מקדיש יכול ללבות בגאול לחצאין וגם מוכר בית בבתי הרחומה יכול לקחת לחצאין ללבד ולגאול אטא אתיו עכשיו מקשה לו רב רב ששעת אם גאון רעל מלמן שלובה למה במקדש שדה הוא כתוב אם גאון יגעל למה פעמיים מלמד שלוב גואל וגואל החצאים אומר למה צריך אזה פסוק שיכול ולו דינו אפשר ללמוד בקל וחומר

הבריתה הזאת היא חולקת על למעלה מה שכתוב שמכיוון שהוא רק כוחו בדבר אחד הסיבה שפה כוחו בדבר אחר היא סוברת מכיוון שהתורה החמירה עליו בדבר אחד זה סימן ש נחמיר עליו בכל הדברים היא לא כמו הבריתה הקודמת כיו הוא אומר כיוון שהתורה החמירה עליו נחמיר עליו מה אם גאול געל מלומד שלו בגל גואל חצין שיכול ודינו היה אש למוות כחומר ומה מוכך שדה אחוזה שיופק כוחו שאם הגיע יובל ו חוזר עני ביובל בכל זא הוא כוחו ש גואל וגואל החצאים מקדיש שואר כוחו שאם הגיע יובב

ו נגע וצ הכהנים לא יכול לקבל את זה דין שהר כוחו שאיין לו איןו דין שורה כוחו שאינו נו ג גואל החצאים תראה איזה כל וחומר אומר כ שכן שזה הור כוחו זה יופה כוחו בסוף בכל זאת בתחילה הוא רק כוחו זה שור רק כוחו בסוף לאכ שכן שור רק כוחו בתחילה הגמרא אומרת לא מהמוכר שד אחוזה שכן כחו להיגאל מידד אתה יודע הוא רק כח לא יכול להיגאל עד לאחר שני שנים לכן החמר עליו שלא יכול ללוות ולגאול לגואל החצאית תומר במקדש שהוא פק אחול

להגאל מיד כמה שיכול אבל להיגאל מיד יכול לגאול מיד את השדה לא צריך רק עד שנתיים יכול מיד אז לכן יפה כוחו גם כן את אומר במקדש שהופק כחול להיגאל מיד אז מוכר אז לכן לובה בגוי בגוי לחצאין לא צריך פסוק הגמרא ארה תשובה כלומר מוכר בית בבתי הרחומה יוכיח שהופק וחו גל מיד ובכל זאת לא לובה בגוה גול לחצאין אז אותו דבר נגיד לגבי מקדיש אפילו שראינו שהכילו עליו שקילו עליו שהוא יכול לגול מיד אבל לא יופ וחו לא לחצאין א בכל זאת אתה רואה

שמוכר בית בבת חומה לא לוה גואל וגואל חצאי ואיך אתה אמרת לי רב ששן שג ג לחצאי קש חזרנו לעמוד שלנו ציון משה תלך לעמוד ה רבנן הרבי שמעון הבריתה שאומרת לגבי בתי הרחומה שלא לובה גואל החצאים זה דברי רבנן שלא מפרשים את טעם של התורה הם אומרים כיוון שהוא רק כוחו בדבר אחד הוא רק כוחו גם בתג שאר הדברים לכן היות ומוכר בית בערי חומה הוא רע כוחו שלא גואל אחר שנה ראשונה אז לומדים גזרה שבה גאולתו גאולתו ממוכר שדה אחוזה שלא בגוא ואיו גואל

החצאים רבנן לא לא וה זה בתי הרחומה והא מה שאמר שבית בערי חומה דובה וגוב וגואל לחצאין זה רבי שמעון הוא אומר טעמה דקר זה עם התורה למה כמן שהחמירה התורה על המוכר שנגאל רק עד שנה לכן הקיל עליו שלבה בגואה גואה לחצאין מה הדין לרבי שמעון קדש תנה חדה שכתוב לובה וגואל וגואל חציין בריתה אחת כתוב שמוכר בית בבתי הרחומה לובה וגואל וגואל חציין דני הדך אינו לובה גואל וגואל לחצאין אז זה קשה לא קשה ה רבנן הברת ש לוב גואן שלא דרש תעמד דקה

הם לא דרשו רבנן אז לא לבה גואן זה רבנן וה רבי שמעון הבריתה שלבה גואן כמו רבי שמעון עד כאן זה הדף של אתמול שלמדנו אותו כבר היום עכשיו נלך חדש אז הסימן הוא חרש חבש חבש זמן בוא נראה זה רב אחר ברד רבה חבש זמן זמור זוטרה ונראה מה מה הדינים בוא נראה אמר לרב ברד רבה לרב שה ק למפרך מה למוכר בית בבתי הרחומה שכן הור רע כוחו להגל לעולם אתמר ב מקדיש שופ חול גהה לעולם הגמרא שואלת הבריתה למעלה אמרנו צריך פסוק ללמד

שמקדיש שדה אחוזה לובה וגואל וגואל חצאי נכון למה צריך לי כן יש כל וחומר ממוכר בית בבתי הרחומה שלא נגעל לחצאין אפילו שנגעל מיד אז אני יכול אפשר לפרוח את הכל וחומר מה ני מוכר בית בבטר לחומה שכן הור רק כוחו להגאל לעולם לא יכול להגאל עולם אז לכן לא נגאל בשנה הראשונה אז כ ש לכן אם אין לא נגאל בשנה הראשונה אז לכן הוא רע כוחול לגבי להגאל לחצאין אבל תומ במקדש שהופ כוחול גאל לעולם עד היובל אתה מבין מקדיש בית יכול יכול אה מקדיש

שדה ופה כוחו להגאל לעולם עד היובל לכן ניפה את כוחו לגבי גאולת חצאי אם גאול יגעל שיגאל החצאים לא צריך פסוק למה צריך לי פסוק דווקא אם לא מכר אותו הגזבר כן אמרלה רב החה סבא לרב אשה משום דיקל ממר נהדר דינה תיתי במי הצד למה למה אני צריך את הפסוק שאפשר להחזיר את הדין ללמוד משדה אחוזה איך תיתי במצד נלמד מקניל שדה אחוזה בצד השווה ממוכר שדה אחוזה ממוכר בית בבתי ע רחומה ששמה לא לובה בגון ואלא גואל אחד צאין לכן נלמד במה צד מה

מוכר ש אחוזה וכיח שאפילו שהופק חול גאל לעולם בכל זאת לא לובה גואן וגואל חצין אין לו את הדין הזה עכשיו אם תגיד לי מה למוכר שד אחוזה שכן הורע כוחו להיגאל מיד למה הורה כוחו שלא יכול להיגאל מיד רק לאחר שנתיים לכן אחמר עליו לגבי גאולת חציין אבל במקדש שיכול לגאול מיד אז אני אגיד לך שיכול לגאול לחצאין לא אז זה מה תרץ מוכר בית בבתי החומה יוכיח שאפילו שנגעל מיד אתה רואה לא נגע לחצאין וחזר הדין לא ראי זה כריזה כלומר אפשר לחזור לפרוח

עוד פעם מוכר בי בת החומה את הפריחה שאמרנו למעלה שלא נבדה לאחר השנה הראשונה יחזור לכח בשדה אחוזה ועוד פעם נחזור חלילה לכן אלא לא ראי זה כראי זה אין חומרתו של זה כ חומרתו של זה הצת השווה שבן שנג אלין שיש להם אפשרות יש אפשרות לגאול אותם ואין לובה גואל גואל החצאים גם אני אבי דיש שנגעל ואין נו גואן וגואל חצאי לכן צריך לי את הפסוק אם גאון געל שיכול ללוות ולגאול ולגאול החצאית לא קל בחומר מה המקשה אתתי מ טוב אמר להם אור זוטרה

בר דרב מרי לרב ינה אתרי אמר להם מורז ר דרב מר רבנה יקל מפרח עדיין יש לפרוך מה להצ אתה אומר לי צת שווה שבהן מה להצ שווה שבהן שכן הור הורע כוחם נגן בשנה השנייה ומר במקדש שופה כוחול יגאל בשנה השנייה אתה רואה אלה מוכר שדה אחוזה מה נצא את השב שבהן זה מוכר שד אחוזה ומוכר בית בבתי הרחומה או רק וחני יגאל בשנה השנייה גמרנו מוכר שת אחוזה עדיין לא יכול גאולו ומוכר בית עד עד שנתיים נכון ומוכר בית כבר אפשר לגולו אחרי שחלפה

שינה לכן הח מרנו עליהם לגבי גאולת חציין ומר ב מקדיש שהופק כחול יקהל כבר בשנה השנייה אז לכן נקל עליו גם לגבי גאולת חציין אז לא צריך להת הלימוד של גאול געל חזרה הקושיה לא צריך פסוק אמר לה רבינ משום דק לממ ה בדברי הנמכר לעובד כוכבים יוכיח אני אביא לך אב דברי שהוא פ חול יגאל בשנה השנייה ואין לו גואל וגואל חציין גם אין לו גואל חציין אז אז אותו דו אותו דין נסים על המקדיש כמו עב דברי שבכל זאת שנמכר לגוי יופק חו להגאל

בשנה השנייה אבל לא לוה בגוי ג גואל החצאים אז הוא הדין מקדיש לכן הייתי צריך ללמוד מגאול געל שיכול ללבד בגול החצאים לא כמו עבד ברי שנמכר לעובד כוכבים באו מנה רב הונ ב חנינה מרב שצת בוא נראה עכשיו הגמרא מביאה ספק נוסף לקבל פדיון בית בבטר לחומה נראה באו מנה רונבי חנינה בר ש שתה מוכר בית בבתי הרחומה נגעל לקרובים או אין נגעל לקרובים יכול להגאל די כרובים בעל כוחו של הקונה למה הם רואים עכשיו הקרובים הוא מכר את הבית אם לא געל את זה

אם לא יקח אותו עכשיו בשנה הזאת אין לו סטנדר אתה יכול להביא לו סטנדר כבר מביאים אם לא יגעל את זה השנה הזאת אז גמרנו זה הלך על מה על מה מדובר ב בתי הערי חומה צריך לגאול את הבית תוך שנה עכשיו השאלה אם יכול לגול את זה על ידי קרובים או לא בא כוחו של הקונה ניגע לדי קרובים או אין ו ניגע ל קרובים מה צדדי הבעיה גאולתו גאולתו משדה אחוזה גמה מ שד אחוזה אנ נגאלת לחצאין נגאלת לקרובים אף הנמה אין נגעל לחצאין ונגעה

לקרובים ודין מה כי כתיב גאולה גאולה חצינו דכתיב בקרובים לא כתיב יפה אני אגיד לך אני אגיד לך נלמד גאולתו גאולתו משדה אחוזה מה שדה אחוזה אינה נגאלת לחצן אבל נגאלת לקרובים כתוב ובא גולו הקרוב יניו וגאל את ממכר אחיו זה מה זה זה שדה אחוזה לא נגאלת החצ נגאלת לקרובים גם בית בערי חומה אפילו שלא נגאל לחצאין נגעל אין ו נגעל לחצאין ונגעל לקרובים ככה נעשה אודין מה כי כתי בגאולה בחצאי נכתבה מילת גאולה שאתה רוצה ללמוד משדה אחוזה זה נאמר רק לגבי שלא נגאלת

לחצאין למה כתוב שמה הוא מצא כדי גאולתו ורבותינו דרשו גאולתו ולא חציו אבל לגבי גאולה בקרובים לא כתיב למה גאולת כרובים נאמרה בפסוק אחר אז מה הדין מי שלוקח בית בבתי החומה יכול להיגאל בקרובים או לא יכול להגן חצי חצי כן בוא נראה אמר לה אינו נגעל אמר לו מי שמוכר בית בבתי החומה לא נגעה לקרובים תוה שאל אותו אז הרב הונ לרב ששאל כתוב בתורה ובכל ארץ אחוזם גאולה תתנו לארץ לרבות בתים ועבד ברי לרבות בתים ועבד עברי כלומר שגם הם נגאלים לקרובים כתוב בתורה

בכל ארץ אחוזם גולה תתנו לארץ ורבותינו אמרו לרבות בתים ועב דברי שהם נגאלים קרובים איזה בתים מילה בתי הרחומה לא הכוונה שברתה אומרת על בתי הרחומה אם ככה אתה רואה שבתי הרחומה נגעלים לכלובים מה אומרת לא בתי החצילים לא הכוונה לבתי חומה אלא בתי אחר צרים מי שבוחר בית בעיר שהיא לא מוקפת חומה אז יכול להיגאל על ידי כרובים אבל בתי הרחומה לא בתי ה צירים בד כת באו על שד הרצ חשב כתוב מפורש שה נחשבים כשדה אחוזה אז הם נגעלים לקרובים כ מוסדי אחוזה הסדה

אר השב אומר ההוא לקובו חובה ליבה דרבי ליעזר הפסוק בכל בכל גאולה תתנו זה בשביל לקובו חובה שזה חובה על כלומר לא אם ירצה הקרוב לבדו פדם לא לא חובה על הקרוב לבדו צדו של קרובו ליבא דרבי אליעזר נתניה וגאל את מכב אחיו רשות כתוב בתורה ובא גולו הקרוב אליו וגאל ממכר אחיו רשות לא חובה לגאול את השדה רק רשות אתה אומר רשות או אינלה חובה את ומר ואיש כאילו יהיה לו גואל וכי יש אדם בישראל שאיין לו גואל שאיין לו גואלים נחלי הארץ כולם זרע

יעקב כולם קרובים אלא זה שיש לו ואינו רוצה לקח יש רשות בידו דברי רבי יהושע כן יש לו גואן אבל הגואל הזה לא רוצה לגאון לא רוצה לקח אז אתה רואה זה זה לא חובה זה דברי רבי יהושע רבי אליעזר אומר וגאל את ממכר אחיו חובה חובתו של הגואל של הקרוב לקול אתה אומר חובה אינל רשות תעמוד לומר בכל גאולה תתנו פסוק נוסף הכתוב כבו חובה חובה על הקרובים לגאול ואיש כד יהיה לו גואל הקרוב ביותר אליו אין אפשרות לגאול אז זה הליבה דרבי אליעזר אמר

את פה בסדר מר אתה איתי אמרלה רבנן לרב אשה ואמר לה רבינ לרב השה בשלמה למן ד אמר לרבות בתי ערי חומה ה דכתיב בכול אלא למן דמר לרבות בתי העצר בכול קשיה אומר בשלמה למ דמה רבונה אמר למענה שהפסוק בל בכל ארץ אחזתם זה בא לרבות בתי הרחומה שנגה גם בתי הרחומה נגעה בקרובים אז לכן מבינים שכתוב בכל לא רק סדה אחוזה שנאמרה קודם נגאלת לקרובים אלא גם בתער החומה אלא למן דמ לרבות בתי החצילים רב ש שתמר זה בא לרבות בתי החצרים שחובה על

הקרוב לגאול מה היא בחול אני לא צריך תגידו בארץ אחוזם ואני יודע שחובה על הגואל לקרוב לגאול למה צריך בקול אש בתר החומה מובן אבל שאתה אומר לא בתר החומה אז מה זה בקול קשיה מה נשארת בקושי יבי למה למה למה אינו נגל הרי בקל זה לרבות כתוב בקול גם כן בתרי חומה והוא אמר לו למעלה אינו ניגל אתי וביה מה תלמוד לומר אר אלינו אר אלינו ר אלינו שלוש פעמים כתוב לגבי עב דברי א נמכר לגוי שלוש פעמים יגאלנו אחד מאחו יגאלנו או דודו או

בן דודו גלנו או משאר בשרו ממשפחתו גלנו למה דרי פעמים לגוי זה כן שלוש פעמים לרבות כל הגאול שנגאל כסדר הזה מה שעומד להיגאל נגעלות לכלובים מהלי בתי הרי חומה ועבד דברי לא הכוונת הבריתה בתי הרי חומה ועבד דברי שנמכר לישראל שיכול להיגאל קרובים לא בתה חסרים בשדה אחוזה מה המקשה בתי החצרים בשדה אחוזה בד כתיב ע שדי ארץ ך השם לא צריך לימוד נוסף שנגעלים אה וכתוב שמה קרוב כן הגמרא אומרת כד אמר רב נחמן בר יצחק ללמד לי לקרוב קרוב קודם חינמ לקרוב קרוב

קודם מי שיותר קרוב עליו מותה לבדות את השדה גם פה למה כתוב הג עלינו שלוש פעמים למי שקרוב קרוב קודם הוא בתי חצרים ש אחוזה הקרוב הקרוב הוא קודם איך היתמר דרב נחמן בר יצחק איפה נאמר התירוץ הזה שעכשיו אמר הקרוב קרוב קודם לפי הסדר אה בעיה להוא לגבי הספק אב דברי הנמכר לישראל נגעה לקרובים או אין נגעה לקרובים אלי בבי תבך דמר מ שנו נגעל באלה אדבר ש ג די כרובים נגעל בשש על מה לא מפרק ודאי שעב דברי שנמכר לישראל לא נגעל בקרובים כי

תבך ליבה דרבנן שהם חולקים על רבי מה מה צד הספק ילפ שכיר שכיר ולא דר שיגנו אודין מה גלנו לזה ולא לאחר מה האם נגיד רבנן שחולקים על רבי לומדים גזרה שבת שכיר שכיר שגם בנכר ישראל נגעל לקרובים כמו שנמכר לעובד כוכבים כתוב כיר נגעל לדי קרובים גם נמכר לישראל נגעל לדי קרובים ולא דרשי גלנו למעט דווקא נמכר לגוי נגאל די קרובים ולא נמכר לישראל או דין מה לא לומדים גזרה שבה אלא אומרים גלנו לזה ולא לאחר שאם לא נמכר לישראל שמי שנמכר לישראל לא נגע

לידי קרבים דווקא נמכר לגוי כן בוא נראה תה שמע בכל גאולה תתנו לרבות בתים ועבד עברי כתוב בכל ארץ אחוזם גאולה תתנו לרבות בתים שנגעלים לקרובים ועב דברי שניגע לידי כבים מילה בתי ערי חומה ועב דברי המקר ישראל לא זה הכוונה הנה אתה רואה שכן אומר לא עבד דברי נמכר לעובד כוכבים אז נמכר על ידי קרובים נגעל על ידי קרובים אבל נמכר לישראל אין ו נגעל דברי הנמכר לובד כוכבים בידי הכתיב או דודו או בן דודו גלנו לא צריך להיות פסוק ההוא מה שכתוב בכל גאולה

תתנו לקבו חובה על קרובו לפדות אותו חובה ואפילו לרבי יהושע שאמר למען השדה אחוזה היא לא חובה על הקרובים לבדוד מודה בעבד דברי שנמכר לגוי זה חובה למה שלא ייטמע בין הגויים אבל א חינמה גם לישראל נגל אז בוא תשמע מה תלמוד לומר גלנו גלנו גלנו שלושה פעמים זה נמכר לעובד כוכבים כדול שלוש פעמים גלנו לרבות כל הגאול ש נגעלות כסדר הזה כמו הקרוב קרוב קודם מילו בתי הרחומה ועב דברי נמכר ישראל שנגרר לקרובים לא בתה החצרים בשדה אחוזה בתה החצרים ביד הכתיב על דה הארץ

חשב לא צריך פסוק אמר רב נחמן בר צחק לקרוב קרוב קודם ע זה נאמר כן אז לכן חזרה בבית ונרצח גע נקנה ברציה מי שנרצה לאדונו עד היובל סליחה הנרצע עבד אחרי שש שנים צריך לצאת לחלות אומר הלא רוצה לצאת אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני ורצ וכתוב בתורה ורצע אדוני את אוזנו במרצע ועבדו לעולם אז הנרצע איך נקנה לאדונו עד היובל רציעה נכתב ורצע אדוני את אוזנו במרצע על ידי הרציה הזאת עבדו לעולם לעולמו של יובן איי איי א א א א א א

א א וקונה את עצמו ביובל ובמידת האדון עכשיו הנרצע הזה איך הוא קונה צו להיות ברשות עצמו ב אמרנו איך הוא יוצא לחירות ביובל הגיע יובל או במיטת האדון יוצא לחירות במיטת האדון ולא עובד את היורשים למה כתוב ורצה אדו את המרצ ועבדו עבדו לעולם ועבדו ולא את הבן ולא את הבת אז לא עובד את הבן אלא יוצא לחירות לעולם לעולמו של יובל עד היובל אפשר להגיד לעולם ממש כתוב ושבתם אישל אחוזתו תנו רבנן ורצה אדוניו את אוזנו במרצע אין לי אלא המרצע שיוצאים דווקא במרצע

מני לרבות הסול הסיירה המחת המקדח והמכתב מאיפה הייתי לומד רק אני ראיתי בכתוב במרצע בכללה לא בזה רק הוצאים את האוזן של של העבד מנן רבות הסול סול זה עץ מחודד קנה בזה רצה אותו גם אפשר והסירה זה קוץ ומ חת וה מקדח זה חפצים חדים והמכתב חוקים בפנקס כן זה כמו הפרון חד מברזל חוקק תמ אמר ולקחת לרבות כל דבר ניקח ביד כתוב ולקחת את המרצע ולקחת כל דבר שראוי רציעה כשר דברי רבי יוסי רבי יהודה רבי אומר לא מה המרצה המיוחד של מתכת עשוי

מתכת אפקוד של מתכת אתה לא יכול לקחת של עץ סירה הם לא כשרים דבר אחר המרצע להביע המרצע הגדול מה זה המרצה הגדול הזה מרצה עווה אתה רואה גס עושה נקב גדול כמו גרגיר של חיטה כך אומר הרדב מה אתה חושב שזה לא יועיל המרצע הגדול כן צריך להביע מרצע הנורמלי כמו של הסנדלר רוצה חור בנעל בשביל לשים מסמר אבל לא יותר מזה אז היו עושים מסמרים עץ לא כמו היום מסמרים של מתכת גם אנחנו היה לאבא שלי חלות של נעליים היה סנדל אז שאני הייתי

ילד אז היה לדפוק את את הסוליה לעור של הנעל איך היינו עושים מרטיבים את את הסוליה ויש לנו מרצע עושים חור ושמים מסמר מעץ מעץ אין לו ראש זה חתכת עץ קטנה שמים אותה אחר כך לוקחים מברשת עם מים שמים על זה מים הקרש מתנפח וככה היה היה מסמר כן אני הייתי ילד ככה היינו עוזרים לאבא פטיש מיוחד לא כן ברזל ברזל פטיש ברזל גם היום יש מסמרים של אם אתה רוצה לעשות כמו שעושים זה על הגג פרגולה אז לא רוצים ברזל אז עושים חור במקדח

ושמים חתחות עץ עגולות טיק טיק ט גם כזה אצלי כן מסביר ששיש אוניות ש שתות במקום שה הים לא מקבל ברזל אותו מיד אז עושים את זה ככה ממירות של אז זה המרצע הגדול מה זה חור גדול כן ברמ זה מעץ ובר שם לאזה גם עוד מחלוקת כן היה מפרק את כל הבר אמר רבי אלעזר יודן ברבי היה דורש היה חכם גדול בדורו יודן ברבי היה דורש כשם שרוצ אין אומר כשהן רוצין לא כשם כשהן רוצעים אין רוצים אלא במתה זה בעליה של האוזן לא עשה

לו בתנוך למה זה יהיה אחר כך מום בכהן איפה זה העליה זה זה אליה זה הרך שמים ב את הכן איפה שהאישה שמה עגיל אמת גם אתה אני אין לי עגיל אין לי חור באוזניים היו להם גם גלים אתה רוצה שנעשה לך תבין אני אומר לך ברצינות כן הוא ראה לי בתמונה הנה אני חות הית פה עוד כן גם אבא שלי היה לו עגיל למה היו עושים את העגיל האחים שלו לדו הם נפטרו אז מה היו עושים לוקחים את התינוק שנולד שמים אותו על קבר של

הצדיק ועושים לו מביאים כמו עגיל כזה חוט ברזל עושים לו חור באוזן ואומרים לצדיק שהם קושרים אותו איתו מחברים אותו איתו שישמור כן זה שהוא לא יפטר וככה היה לקחו אותו ל מול האור שרגה יזד שם עשו לזה לא פה שם הוא נולד עשו לו ואז הם עלו בגיל שנה עלה לפה עלה לפה כן אבל אחר כך הוציא את העגינה אבל שאלתי אותו שמרתי לו אמא שלך אמרה לי שהיה לך עגיל אומר כן היה לי באוזן עכשיו אין אזן ימין כן אני לא יודע מרוקאים מנים

ה זה הה גם תכשיט של איש עגיל פם היה לך עגיל צן משה לא בסדר כן לא זה משל רפואה פ מפורש פרו את ז אשר באוזניהם של הים של הגברים אמר רבי אלעזר יודן ברבי היה דורש כשאין רוצין אן וצי במת בעליה של האוזן החכמים אומרים אין דברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל מום לא רוצים בעלייה של האוזן חכמים אומרים אלא בתנוך על ידי הרצ הפסל העבודה אתה רואה ואם תאמר במילת הם רוצים איך אב דברי כהן יעשה בעל מו הרי זה לא יכול זה

ה אין נרצ א אי נרצ אלא בגובה של אוזן אם אתה אומר נרצע חכמים אומרים אין אין עבד דברי כהן נרצע למה כיוון מפני שנעשה בעל מום על ידי הרציה נעשה בעל מום ואם תאמר במתים רוצעים ה אך אב דברי כהן יעשה בעל מום הרי זה לא מום זה סך הכל בעליה הזאת ה אין רצע אלא בגובה שן אוזן בזוס זה קרא פה פה לא זה בפנים כן לדעת חכמים נצר בתנוך לכן יעשה ב כי אם תאמר שזה בעליה לא יכול להיות שהוא יהיה בעל בוד

לדעת חכמים רצע בתנו נכון במה קמיפלגי מה ספרת מחלוקתם באיזה סוג מרצע אף אחד לא יודע פ איפה מרצ פה פה מחלוקת רבי יודן היה אומר בעליה זה למטה למטה איפה שאתה יכול לקפל אותה לשים אותה לסתום את האוזן אבל חכמים אומרים אבד כהן לא יעשה רציעה למה אם יעשה רציעה אם רצע לו אז הוא יכול להיות בעל מום ולא טוב לא יכול לעבוד בית המקדש לכן אם אני אומר שזה פה בעליה זה לא מום אין הודאי איפה רוצים אותו בסחוס כן למעלה זה לא בעליה

הזאת הרכה פה בתנוך כן ומה יק מ פרגי מה סברת מחלוקתם של רבי ורבי יוסי ואמרנו שיש להם סוג מרצע נכון הרבי אומר רק מתכת כן דרבי דרש כללי הופרטה בכל התורה בדרך כלל כלל ופרט הוא כלל ולכן ולקחת ל כלל לקחת את המרצע זה כלל כל דבר מרצע פרט באוזנו בדלת חזר קלל ונתתה באוזנו נתתה חזר בכלל צריך להגיד נתתה באוזנו כל דבר שנותן בסדר כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כאין הפרט מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת את יכול לקחת

כל אבל סול עץ לא ורבי יוסי דריש ריבוי ומעות ולקחת רבה מרצע מעת ב ובדלת חזר רבה רבה עומדת ברבה רבה הכל חוץ מדבר אחד מה הי רבה רבה כל מיני מה היא מעת מעת צם לא רצע על ידי שישים לו איזה סם אתה יודע זה רפואה שעושה חור זה נוקב מאליו אתה מבין שם לו איזה חומר וזה אוכל את הבשר נסה לו לבד זה לא נוקב מכוח הדם כן המרמור עכשיו עכשיו הגמרא תבאר המרצה יעלה מרצה הגדול מהם משמע המרצ המרצה הגדול זהמ רבה הירך

מיומנת שבירך אחנ המרצע מיוחד ש במרצע כמו אני אומר שמה שכתוב מה שכתבה התורה בגיד הנשה כתוב הירך על כן הירך הקע אותו בגיד שבירך הירך זה ה הידיעה חשובה שבירך כן כן המה המרצע מיוחד שמרצים אמר רבי אלעזר יוד ברבי דור שאין רוצים אין אנ ומנתה חכמים אומרים איין אבד דברי אין אבד כהן נרצה מפנין שנעשה בעל מום ויעשה בעל מום מה קרה אמר רב רב שילה אמר קר ושב אין משפחתו זה המוחזק ש במשפחתו צריך לשוב במשפחתו כהן דבר שבני משפחתו מוחזקים הם עובדים

בקורבנות בעיה להוא עב דברי כהן מה הוא שימסור לו רבו שבחה נענית מה שהתיר התורה שבחה כנענית לעבד דברי חידושו לא שינה הרי ישראל אסור בשבחה כנענית אז לכן חידוש לא שנה כהנים לא שנה ישראל אודין מה שנ כהנים שלהם לא יתנו עבד דברי הוא לא הותר בשבחה למה אואי ורבה בהן הכתוב מצוות יצרות יש להם קדושה קדשו רב אמר מותר שחק לעני שמואל אמר אסור ק אמר לרב נחמן ר לרב ענן כביו במור שמואל ב דורה טלטלו לא ש לא שמתם לדקדק ולשאול את עצמכם

זהו אמר לו שאיתם אצל שמואל שלמדתם בבית שמואל את הדבר הזה אז מה ר הטלתי לו לא שמתם לב מה הייתם משחקים באיזה כלים של משחקים אהח לא למדו טוב מית עמה לא תאמרו לי מה למה לא הקשת לו מהבראה הזאת חכמים אומרים אנ בדברי כהן נרצע פני שנעשה בעל מו מה אתה שואל מ נעשה בעל מום ואם תאמר אין רבו כדברי שמואל שבת כהן ואם תאמר אין רבו מוסר לו שפחה כנענית אז מה צריך לומר שאין ו נרצע מפני שנעשה בעלום טי פוקלי ובענה אהבתי

את אדוני ואת אשתי ואת בני ולקה כדי שאהבת חיב רציעה צריך לומר אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני והוא לא יכול להגיד אז אסור בשבח נענית טו לא מדי אין מה להשיב על הקושיה הזאת עוד שאלה בעיה להוא כהן מה הוא ביפת תואר כהן יוצא למלחמת הרשות רואה שם ישת כפפת תואר למה הם היו הגויים שולחים בכוונה את הבנות שלהם מקושטות להחטיא בהן את ה ישראל עכשיו הוא חושק בה התורה התירה לו להתחתן רק מה צריך עשתה את ציפורניה ובח את אבי תימה הירח ימים

ואחר כך רבנו בזוהר כתוב זה חודש שנו מהוא באפה תואר מה צדד הספק חידוש הו לא שנ כהן ולא שנה ישראל מותר ודש כהנים מב ב מצוות יתרות רב אמר מותר שמואל אמר אסור הגמר מבארת בביה הראשונה קו בלי גד שר ותר כהן לבוא עליה לא דיברה תורה אלא כנגד יצר לע מתגרה באדם אם לא תתיר לו יקח אותה באיסור כפלי גה בביאה שנייה נתקררה דעתו מה הדין רב אמר מותר שמואל אמר אס רב אמר מותר אוב אשתרי אשתרי חלס הותרה הותרה לגמרי שמואל אמר אסור

דה אביה לגיורת ניתה גיורת מגייר אותה לפני שנושא גיורת הכהן או חזיה אסור בגיור סתם גיורת זה זונה זונה אסורה לכהן גוייה זונה אסורה לכהן אקד עמר בביאה שניה כול סיר ודאי אסור אין בזה מחלוקת רבו שמואל דבי גיורת ואסורה לכהן כבלי גביה הראשונה רב אמר מותר לא דבר התורה כנגד יצ אמר אסור כל אך קר ת את תוך ביתך ק וראית בשביה אם אתה יכול להביא אותה לחיות איתה בתוך ביתך כרב וראית בשביה כלך דלא קרנן ובתה את תוך ביתך כהן אסור להתחתן איתה לא

קרנן וראית בשביה כן אמר שמואל אסור תנו תנו רבנ תנו רבנן וראית בשביה רק אם חשק בה במלחמה בשעת שביה מותר לקחת ישה לא שלקח אותה בשביל למכור אותה לשמחה הוא שבע אותה אמר זה טוב למכור אותה לשפחה וכולי בסוף אומר מה אני שחרם עליה ממש טובה ניקח אותה בשבילי לא וראית בשביה בשעת שביה אשת ואפילו אשת איש מותרת במלחמה סוה זה גוי ישפ תואר לא דיברה תורה התיר ור כנגד יצר הרע שמתגרה בו אתה יודע אבל אתה יודע איזה דבר גדול זה בכלל מי היה

יוצא למלחמה דושים א קדושים הו צדיקים דושים מה זה קידושים לא נפחד ממנו מהאיש אשר רס אישה ולא לקחה שר בן הבית יחזור יחזור מי שמדבר בתפילין של תפילין של ראש כולם היו מספר אחד בעולם הם יצאו למלחמה ובכל זאת יצר הרע משחק איי איי איי אל תעמד בעצמך ד יום מותך זת אומר אני יושב בישיבה אני לומד כל היום תורה אין יצר אין דבר כזה אחד אומר הוא זקן לא בא אצלי זה א אומר בעלה כבר בקי ח אז הביאו לו אישה שתעזור לו תנקה

אותו תסדר והוא לא רוצה אומרת אשתו אני לא יכולה אבל אמרת אסור מסכן זקן אומרת אין לו כבר יצר הרע אמרתי לו אין לו יצר הרע יש לו כפול יצר הרע גם שייש זקן יש לו יצר הרע אין דבר כזה אין יצר הרע השם יצילנו נכון שלא נבוא לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון אסור להביא לבית יש לפעמים האישה חולה מביאים לה לבית איזה פיליפין והבת הבעל בריא אסור לגור שם אסור אסור ביחד שלא נעבור די ניסיון כן אפו פחי קונה חשובים למדנו בגמרא קטנים בלי

ה ברש צור לא יכולים לעשות בן דבר תנו רבנן וראית בשביה בשעת שביה אשת אפילו אשת איש איפ התואר לא דיבר תורה כנגד יצר הרע למה מוב שיכלו ישראל בשר תמותות שזה חולות נוטות למות אבל שחוות מותר שיכלו בשר תמותות שחוות ול אפילו שזה כן הנביא משתבח בנבלה בטריפה לא אכלתי מנעורי מה זה לא אכלתי בטע שלא כל אלא לא אכל בהמה מסוכנת שנטה למות שחטו אותה הכל כדת קדין אבל אתה יודע הצילו אותה יעני הציל את ממונו ויאכלו בשר תמותות נבלות יותר טוב שכלו תמותות

שחוטות וכלו בשר נבלות בשר מות נבלות שנאסרו גם יפת תואר הטיר על ידי הדחק אם לא תתיר לו אותה באיסור במלחמה כן וחשקת אף על פי שאין הנאה פתאום חשק לו אבל מה זה אומרים לו זאת זאת לא בן אדם בכלל זה בהמה מה אתה אותה יש לה פנים של משוגעת פנים לא יפות או חשק בה בא ולא באו בחברתה אי אפשר צבי ולקחת לכוחן יש לך בה קדושים חלים לך לאישה מותר לקחת לך רק לעצמו לאישה שלא יקח שתי נשים אחת לו ואחת לאביו אחת

ללא ואחת לבנו כן הסבא שלי כשעלה לארץ אז הם פה הם בנו הבניין אז הוא רצה לחפור בור אז לא היה מים חפר בור ב הביא אחד גוי שניים ככה אמר להם אתם תחפרו פה לפי נתן להם כסף תעשו בו לפי המזל שלכם א תעשו תבו אומר אבל אין לו יום אחד אם הבטתם יום אחד לא בתם הפסדתם את הכל אמרו לו בסדר אבדו אומר על המזל שלהם יצא כל הבור סלע עבדו קשה הכל סלע כן עד היום יש את הבור הזה יש בו מים הכל

אז יצא סלע טוב אחר כך יום אחד הגיעו חצי אבור לא באו אומר לו זהו אחרי שבוע באו איפה הייתם אומר לקחו אישה לאבא שלהם קנו אישה לאבא עוד אישה לאבא אתה רואה זה הגמרא אומרת קח אישה לא ולאבא שלו אומר אומר אין דבר שמואל תוותר לנו אמר ויתרתי להם ויתרתי טוב אוותר תמשיכו לא מספיק התירו לו גם רוצה לאבא שלו למה אבא מה אבא אבא אין לו אישה הלך רוצה שאבא שלו יהיה לו אישה שלא יקח שתי נשים אחד לא אחד לאביו אחד לא ואחד

לבנו דווקא לא ותרה ובתה מלמד שלא לחצנות לא יבוא עליה במלחמה שר ל אחר שיקח אותה לביתו יעשה מה שתבצע התורה ואז חוץ מהפעם הראשונה ובתה מלמד שלא ילח צנה זה מה שראשי לא כן שאלה אבל כנראה חוץ מהבי הראשונה אז מה זה מה היום עם ישראל צדיקים אז מה זה לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע מה אתה רוצה אם אתה אומר לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע משמע שבמלחמה בגלל היצר הרע עכשיו שלוקח אותה כבר הוא שמח תכף ירגע העניין עד כאן יש

לנו מבחן זה התוספות מקשת יופי תרוץ מבחן תיתן להם מבחנים קח לך מבחן בבקשה הרוק מה אתה עם היין שלו הוא קיבל קבל בסדר שב שבלא זכ לא כל יום פור העב דברי אתם יודעים עבד דברי לא נרצע אם הוא לא נרצע אם לא נרצע פגע בו יובל בתוך שש שנים האם יוצא לאחרות כן מה הבעייה איזה שאלה זאת מה הספק פה בכל ל בתוך שמכר את עצמו שונה עצמו בשלנים וביוב אם חו בלבד מי שמכר את עצמו האם כשיצא מקבל הענקה מחר את עצמו דווקא

מכרו בי דין קבל הענקה מחר את עצמו כשיוצא מקבל הענקה או לא לא אן מחניקים לולא זה מחלוקת תנ קמה לא רבי אליעזר אומר זה וזה מעני עבד עברי ב שאלה שלישית הדברי בתוך ש שנים שאדו נפטר האם בניו יורשים את העבד את מה את הבן או את הבת את הבן אבל לא את הבת הבן יורש בת אח אח של האבא מעכשיו שלדון אין לו בן ובת ישל רק אח יש איזה פסוק הת שבת לא רק הבן כן אבל לא בת לאח עבד עברי שחלה לא

עלה שחלה ולא עבד שלוש שנים צריך להשלים אם היה עושה מעשה מחת אמרנו לא צריך להשלים שנים ואם לא עבד כלום צריך להשלים אומר לא עבד שלוש שנים אם לא עבד שלוש שנים צריך להשלים אם לא עבד כלום אבל אם עשה מעשה מאחת לא צריך להשלים ואם לא עשה כלום ועבד ארבע שנים לא שלוש ארבע ולא עשה כלום כאילו לא עשה מעשה מחת אבל היה ארבע שנים אבל לא היה שלוש שנים לא ארבע היה ש מה דינו בארבע הגמרא אמרה בארבע דרו איך בסדר זה בסדר

לא צריך להשלים דווקא בשלוש הוא לא סתם כתב פה שלוש לי למה ב40 לא עשה כלום לא צריך להשלים כ רובו ככולו אמרנו הענקה שמקבל עבד עבד עברי זה רק אם נתברך בעל הבית בגללו או לא מחלוקת יפה דעת רבנן גם אם לא תברח נותנים לו דעת רבי אלעזר בן עזריה דברים ככתבן בברך שם אותך בגללי ב רבי לזר בן עזריה כן כן צריך תיקון מ לעשות וזה הרגע בשו ‏ok מתי עבד ברי נמכר פעמיים על גנבה ערקו מחלוקת ראשי תוספות כשנה משני אנשים שני בני

אדם זה ראשי אלי אולי אם הוא גנב גם הכ ש חצי מהג שמה שחצי מבתו זה ד זה מ ומה התוספות אומר אפילו מאדם אחד יש פה גם זה מחלוקת חכמים ורבי אליעזר חוץ מזה מחלוקת חכמים אומרים נמכר אם הוא שווה 500 והוא גנב 1000 גם נמכר פעמיים ואיזה חולק 00 יש עוד מחלוקת כן אם אם הוא אם הוא גנב שווה 1ל צליחה הוא שווה 500 וגנב שווה 1000 מוכים אותו חל 500 ועוד 500 פעמיים מוכים אותו פעם אחרי פעם כן ככה היו עושים בטוניס למה

רשי הביא אותו לומר שזה מדובר בשני אנשים מה מה הפריע פי הפסוק לשון הפסוק אבא שמחר את בתו לאמה ויש לו כעת כסף מכריחים אותו לבנותו מכריחים כן נכריח אותו חיייבים אותו אדו אדוניה מריחן לא מים אחד בכ ואחד בח מכריחים 100 בקשה שולחן ערוך וך השולחן שולחן ערוך כן אנחנו טץ ערוך השולחן השם יזכנו סימן תצ הלכה ז בליל יום טוב האחרון של פסח מקדשין על היין ואין אומרים זמן לא אומרים שחיוני כמו יום טוב ראשון ואומרים בתפילה ו בקידוש זמן חירותנו כמו ביום טוב

ראשון חט מפטירים ביום שביעי וידבר דוד ביום שמיני עוד היום בנוב לעמוד לנו אין שמיני ט שבת שחל בכל המועד ערבית א ערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו של שבת ואומר יעלה ויבוא בעבודה במוסף אומר סדר מוסף של חול המוע אלא שמזכיר ש של שבת ואומר ותתן לנו את יום המנוח הזה ואת יום חג המסות הזה ללכן אומרת מוספי יום המנוח הזה יום חג המצות הזה חום מקדש השבת ישראל והזמנים מפטירין היייתה עלי אמורה לעניין תחיית המתים וטעם כ תחיית המתים תהיה בניסן הנה ואן מזכירים בברכה

הפטרה לפסח ולא באמצע ולא בחתימה למה שבת של חל מועד פסח הפטרה היא לא באה בשביל שבת אלא בחל המועד אין מפטיר בנבי היא באה בשביל שבת הכוונה זה ששבת ישראל הזמנים לא אומר בס רק מסוכות נוהגים למר שיר השירים שבת של חול המועד ואם שבת ואם שבת ביום טוב האחרון עומרים אותו בשבת כן דין בסוכות השנה יהיה ככה יום טוב האחרון יהיה שמחת תורה בשבת אז אומרים קהלת ונוהגים לומד דרות בשבועות והעם והעם נהגות שלא לברך עליהם על מקרה מחילה ולא על מקרה כתובים אז

לא עושים מקפות מה מתי בשמח תורה ודאי עושים גידו בשמחת תורה כן ככ הוא אומר הלכות הרמבם ה הרמ עוד אחד יש מלי לא לא עשיתי שלוש שלמה לבד שמה חיס שור לא עכשיו קשק אנחנו פרק 2 דף קיח איפה מאיר ם הנה הוא ישק יש כלי שמנחות להיתר והוא הכלי שמותר לעשות בו בשבת דבר שנעשה לו כגון כוס לשתות בו קערה לאכול בה סכין אחתוך בו סכין אחתוך בו בשר ופת בקורנס לפצוע בו אגוזים כיוצא בהן כמו זקני מותר לעשות בו בשבת כגון כוס בטח

למה לא ן ויש כלי שמלאכתו לאיסור והוא הכלי שאסור לעשות בו בשבת דבר שנעשה לו כגון שימוש נעשה בשבילו אסור לעשות בשבת כגון מכתשת כלי ששמים שמה תבלינים קודשים רחיים טוחנים בו ידנית כיוצא בהן אסור לכתוש תחון בשבת אסור אז מה הוא מוקצה כאילו בטח מוקצה מחמת איסור כ שמלאכתו להתר כך היה של עץ או של חרס או של אבן או של מתכת מותר לטלטל בשבת בין בשביל עצמו של הכלי עבור הכלי עצמו שלא לא רוצים לשמש בו רק שלא יפסל שהכלי לא ילך לאיבוד בן

לצורך גופו רוצים להשתמש בכלי בן לצורך מקומו רוצה איפה המקום של הכלי רוצה צריך את המקום בכל כלי ש או לאיסור בין שהיה של עת או של חרס או של אבנים או של מתכת מותר לטלטלו בשבת בין לצורך גופו להשתמש בו בין לצורך מקומו אבל בשביל עצמו אז שכלי אסור שלא יתקלקל בשמן ש זה זה אסור רוצה לעשות אולי נעשה לו רגע שלא יחכה כן שלא יחכה כך ד כיצד כיצד מטלטל קצד עכשיו מותר לטלטל אמרנו מטלטל את הקערה של עץ לאכול בה מותר זה צורך

גופו או לשב במקומה איפה שעמדה או בוא בוא הנה לאט לאט סתכל שמה הנה ה תמיד חכם גדול אמן בקשה זה שלך זה שלך כיצד מטט הקרה של עץ לאכול בה או יש לו חושש פזית הוא רוצה לאכול או לשב במקומה בום הולדת או כדי שלא תגנב החמת עומד במקום לא שמור וזהו בשביל עצמו של הכלי ההיתר וכן א תטל אותה מן החמה כדי שלא תיבש ותשבר או מן הגשמים שלא תטפח פסד הרי זה לטו בשביל עצמה מותר בכלי יסור ט בשיל עצמה אס וכן מטלטל

וכן משה ברוכי עבד איתי בסדר הר זה לט וכן מטלטל את הרחיים או את המכתש לשבר עליהם אגוזים או לעלות עליה למטה וזה לצרך גופו או לשב במקומו אבל איןו מטלטל כדי שלא תישבר וכדי שלא גנן כן כל כ יוצא בזה למה כי המלכת איסור כי ה כלי לאיסור בכל שאינו כלי כגון אבנים ומעות קנים וקורות כיוצא בהן אסור לטלטלם כלל אפילו צריך גופן ומקומן אבן גדולה או כורה גדולה אף על פי שהיא נטלת בעשרה בני אדם אם יש תורת כלי עליה מטלטלין אותה דלתות הבית

אף על פי שאין אף על פי שאין כלים לא אוכלו לא הקנו לטלטול לפי כך אם תפרקו אפילו בשבת אין מטלטלין אותן אחרי שהתפרקו למה הם מיוחדות בשביל לפתוח לנעול את הבית לא דבר אחר לכן העפר והחול והמת אין מזזין אותם ממקומן ובן שמונה חי הרי הוא כאבן ואסור לטלטלו תינוק שנולד בחודש השמיני זה הכוונה בן שמונה מותר לטלטל הכלי אפילו שלא לצורך תשמישו אלא לעשות בו מלאכה שלא נעסה לשמשה כיצד נותן אדם קורנס לפצע בו אגוזים מותר קרדום לחתוך בו דבלה מגרה לחתוך בה את

הגיבן תראה צריך מסור לחתוך את הגבינה היייתה קשה מאוד מגרפה לגרוב בה את הגר גרות את הרחת ואת המזלג לתת עליה אוכל הקטן את הכוש זה פלך של עץ ואת הקרקר זה זה קרקר זה כמו מסרגה מסרגה מסרגה זהזה לדחוף בו להזיז את ידם וכן כתוב קו את הקדקוד קדקוד זה זה אמרתי לך ש אני אמרתי לך זה מסרגה רוקמים בה ו כן כדי לדחוף בו להזיז דבר ממקום למקום חת של שקען ותופרים בסקים לפתוח בה את הדלת עושה מפתח בה את המכתש לשב עליה לכן

כלכ יוצא בזה מותר או מטלטל אדמה אחת של יד השלמה לטול בה את הקוץ מותר לטל מחת קטנה תופרים בבגדים יש לו קוץ אבל אם נטל הקצה קוף שלה איפה שיש לה נקב או הקצה החד הם מטלטלים אותה כבר ן ואם הייתה גולם ועדיין לא נקבה מותר לטלטלה מותר כל כלי שמקפיד עליו שלא להשתמש בו אתה יודע זה משהו זה יקר שמה פחתו דמיו כגון כלים המוקצים לסחורה עומדים למכירה כנים היקרים ביותר שמקפיד עליהם שם יפסלו אסור לתתם בשבת וזהו הנקרא מוקצה מחמת חסון כיס כגון

המסר הגדול שנושרים בו חתיכות עץ גדולות יתת של מחרשה סכין של שחיטה סכין של טבחים חרב של שקפים של רצענים חצין החרשים גרזן של נגרים קורנס הבשמים פטיש שבשמים שוחקים בו כ יוצא בהן יד כל כלי שוא קצה מחמת האיסור הסיח דעתו גמרנו אסור לטלטלו כגון נר שהדליקו בו בשבת זה נר זה הכוונה כלי הדליקו בו בשבת המנורה שהיה הנר עליה שולחן שהיו עליו מעות פי שקב הנר או שנפלו המעות אסור לטלטלה שכל כלי שהיה אסור תלו בן השמשות תלו כל השבת כולה אפי שהלך הדבר

שגרם לו האיסור זה היה מוקצה בין השמשות וגמרנו אסור זה בסיס היה היה היה אבל כלי המוקצה מחמת מאוס כגון נר ישל של נפט כלית צואה כיוצא בהם ותן את התנה משבת אם הוצרך להם דווקא הם הוצרך להם יב כל הכלים הניתנים בשבת שפרקו תלותה דתות קבורות בהם כגון ד דלתות דלתות תיבה ומגדל בן תפרקו בשבת בן תפרקו כלם השבת מותר לטלטל אותם דלתות אפילו שהם לא רואים למלכה אחרת אמרנו למה זה דלתות של בית זה של כלי זה של כלים וכן כל הכלים הניתנים בשבת

שנשברו בין קודם השבת בין משבת שברין טרים והוא שיהיו שברין עושים מהן מלאכה כצד שברי ערבה לחז בן פי החבית ש ז בן פי החי פי הפח כן כל כ יוצא בזה אבל אם השברים לכה כלל אסור לטלטלה כל כס יג כל כיסי הכים תנים בשבת ו שש תורת כלי עליהן היה כ מחובר בקרקע כגון חבית התמונה בארץ אם יש לה כיסוי שלה בית אחיזה מטט אותו ואם אין מתלט או לכן כיסוי הקרקעות כגון בורות חריצים אין מתלט כיסוי שלהם אין להם כ שלבית אחיזה כיסוי

התנור פפי שמד החריזה מותר לטלטלו זה כמו כיסוי של כלים לא של קרקע יד שני דברים אחד אסור לטלטלו ואחד מותר לטלטלו והם סמכים זה לזה או זה על זה או זה בזה בזמן שמטלטל אחד מהם טלטל השני אם היה צריך לדבר שמותר לטלטלו מטלטל אף על פי ש אף על פי שהדבר האסור מטלטל עמו ואם היה צריך לטלטל דבר האסור לא תלתל באותו דבר המותר אם צריך את הדבר המותר מותר לטלטל אבל אם צריך את הדבר האסור אסור למה הוא נעשה לו תפל כלו כן

כיצד הנה אומר פגע זה תאנה שלא הבשילה שהייתה תמונה בתבן בחררה שהייתה שהייתה על גבי גחלים תוחב בכוש או או בקרקר נטלן מותר לנעוץ בהם אף על פי שתבן וענין ערים בשבת בשעת נטילה מותר וכן נפת או צנונות שמונים בעפר מקצת עליים מגולן שמטן בשבת בעלי שנן ואף על פי שעפר ננער אבל אם היה או תינוק על גבי האבן על גבי הכורה לא יטלטל האבן או הקורה בכיכר או בתינוק שיש עליה זה אסור וכן כל כ יוצא בזה נותן אדם את בנו שיש לו געגועי עליו

ואבן בידו אפילו האבן בידו אבל לא לא דינר שאם יפול הדינר ית בידו זה אסור למה כסף הוא לא יוותר אבן יש עוד אבן כלכלה שהייתה נקובה ת וסתם נקב שלה באבן מותר לטלטלה שהרי האבן נסת בדופן אתה הכלכלה מלא הפירות ואבן בתוך הפירות אם היו הפירות הטובים כגון ענבים ותותים נותן אותן כמו שהי שאם מנער הפירות נפו בפה ובמקום הפסד לא גזרו יודן חבית שכח אבן על פיה מטה על צידה והיא נופלת הייתה בן החביות מגביה למקום אחר והאבן עליה ומטע צידה שם ובן נופלת

לכן השמות לקר וצריך לקר נוער את הקר י נופלות ואם צריך למקום הקל נותן הקר ומעות עליו אבל אם הניח המעות מערב שבת על הקר אם הניח אבן פ החבית הרי אלו אסורים טלטל אפילו נפות ואבן שהרי נעשו בסיס לדבר ה עסו יח האבן שקרויה אם אם בה ואינה נופלת הי כמצ כמקצוע מותר למלות בה אם להב אין ממלאים בה בגד שעל הכנה כיבסו אותו ותחוו אותו במקל ארוך שום טו מעל הכנה פירות שאסור לאוכלן כגון פירות שאינן מעושרים נו חיבים במעשה מדבריהם או במעשה ראשון

ש נתן ומתו או תרומת ומעשה שני כדי שלא נבדו בכן חתן אסור לטלטל אבל הדמ הוי וראוי לעניים כן מעשה שניי שדו פי נתן החומש מותר לטלטל כ מטלטל ישראל תרומה אעל פי שאין ראויה לטני תרומם הטהורה או עם החולין אם היו שניהן בכלי אחד מותר במת דברים אמורים כשהייתה תאורה למטה אז מותר והיו פירות המטונפים בקרקע שאם מנהרות נפסלו אבל אם היו האגוזים משקדים כ יוצא בהן ונוער את הכלי ונותן התאורה או חתמ ואם היה צריך למקום הקלי בין שתורה ללמעלה בין בין שהייתה למטה

מטלטל הכל כאחד כא' מטבח של אבנים זה אבנים שצורות זו על זו שחישב עלם בעוד יום אם למדו מותר לשב עליהם למחר ואם לא אסור חריות כלומר הם מוכנים לישיבה חריות שדקה שרדן לעצים ונח עליהם ארב שבת לישיבה מותר לתלן לכן אם ישב ע בעוד יום מותר לתן כב הקש על המיטה לא נענינו בידו אבל מנעו בגופו ם היה מאכל במה מותר לטלטלו לכן אם היה עליו קרדין יוצא בעו בידו שהרי נעשה כמי שישב עלי מבעוד יום המכניס קופה של עפר לביתו אם יחיד ז מרב

שבת מטלטל בשבת עושה בקוצר רחו כב אסור לבטל קלי מחנו כלומר אסור לגרום לקלי שמותר בטלטול להסר בט מפני שהוא כסותה כיצד לא יתן כלי תחת הנר בשבת לקבל בו שמן הנוטף שהשמן שבנר אסור לטלטלו יפול לכלי הטלטול הכלי שהיה מותר כן כ יוצא בזה נפי כך אין תחת התרנגולת לקבל בסטה היא צריכה להטיל בשע שלא ישו יש לה זה בצד הו זרדה חבל עליה אבל כופה הוא הכלי עליה לכן כופה הכלי על כל דבר שאסור לטלטלו שהרי לא בטלו שאם שאם יחפוץ יתננו כד כעד

דלף מותר להניחו ואם נמלה הכלי שופך ושונה ואין נמנע והוא שיהיה הדלף ראוי לרחיצה אבל אם אין ראוי אין נותנין ואם נתן מותר לתו במים המאוסים שבו שאן עושים גרב של רעי לכתחילה חבית של טבן שנשברה מיק מנית ם עבר בתק מתוכן ה מתוכן כ תחת הנ לקבל סוסות מפני שאין בהם ממש כלי קורה שנשברה סכין אותה בספסל ו בארוק המיתה אלאם כן רווחים רוחים בכל זמן שפו לם יש רוח כדי שלא יבטל כחנו פוסים מצלת על גבי אבנים או על גבי כברת של דבורים בחמה

פני החמה בגש בפני הגשמים שכ צו ש נותנה בכל עת שירצה חופין ס בשבת לפני הפחים בש שו עליו וירדו שהרי מותר תתלו כשירדו מעליו כ כ יצא בזה כבר שת המים אם יכול לתת פרנסה במקומה ת שם אוכל מפרנסים אותה עד מצא שבת אם מביא ק ואם עלתה עלתה ואף על פי שבט קרי מחנו שהרי משכו הבור לתוך המים כל זה מותר למה פני צער בעלי חיים לא גזו ואסור להעלותה ביד זה אסור לכן אין עוקרים בהמה לא מקבין הכוונה בהמה וחייה ועוף בחצר זה

מוקצה אבל דוחין אותן עד שיכנסו ומד הדין עגלים סחים תרנגולות שבחן ד דיותה פני שהיא נשמטת מן היד נמצאו אגפיה נתלשים אבל דוחין אותה עד שתיכנס כן ככה זה היה תרנגולות בורחים פרק ש20 רגע של שבת כל קריאה הורג וחבלים וקנים שלו מותר תנן בקני שמחתו לאיסור חוץ מכבד העליון בכובד התחתון שתי קורות אתה יודע לפי שאינן נפטרים מפני שהן תקועים כן עמודים של הורג אסור תתש מתקן הגומות שלהם שאר כ הורג מותרים ב מכבדות של תמרה זה מטט שעושים מעץ התמר וכ יצא בהם מכבדים

בהן הקרקע הרי אין ככלי שנחתו להתר שהרי מותר לכבד בשבת הקרקע שאם יש אבנים לבנים שנשרו מן הבניין הרי הן כ שמתו להתר נב עלין שפן אות כן אותן ואם צבר אותן הרי קצן ואסור לטלטל חרס קטנה מותר לטלטלה אפילו ברשות הרבים א ח צריך עשות בפי הקטן פ פי כלי קטן מגופת חבית שנתתה מכסה היא בשברי מותר לטלטל ואם זרקה להשפעה מבעוד יום אסור תלדי כלי שנרה לא יתלוש ממנו חרץ לכסות בו או לסמוך בו אסור ד' מותר להכניס לבית הכסה שלוש מקורזלות לקנח בהם

כמה שור ו היד אבל אדמה שקרובה להתפרק אסור לטלטלה לקנח בה מותר לעלות אבנים לקק לקנח בהן ירדו עליהם גשמים ונתקעו בטי אם רשון ניקר מותר לטלטלם אבן ששלי נוף שבקי אפילו גדולה ה היה צי היה לפניו צור וחרס מקנח בצלן ואם היה חרס מק אבנים מקנח בחרס היה לפני צור עשבים אם היו עשבים רבים מקנח בהם אם מקנ בצלו ו שר מחצלת שבלו הרי כו תר שים לכסות בהם נוף אבל שרה בגדים שאין בהם שלוש על שלוש אשור לטלטל שאיין ארים לא לעניים ולא לעשירים

שברי תנור מותר לתן רי אין כ הכ שנחת נתר א אפשר לסות תנור עושה בזה כל מיני פרנות כר שנשמתה אחת מאחותי אסור לטלטלה שתקע ז סולם של עליה אסור לטלטלות שאין עלי תורת כלי של שובך מותר לטלטלו אבל לא יכנו משובר לשובר שלא יעשה כד ש עושה מחול ויבוא לצוד כןש המוסכים בו את הזיתים אם יש עליו תורת כלי הרי הוא שתו לאיסור כני שתכינו בעל הבית להיות פותח ונועד בו אם יש תורת כלי עליו הרי הוא ככ שמלאכתו להתר חטא דלת שהיה לציר אף

על פי שאיין לה עתה ציר נשבר שכינה לסתום בה מקום מוקצה והיא נגררת שנותן אותה בסמים בה וכן דקים זה קוצים ששות בם בפרצה אתה יודע יש לו קוצים שלא יכנסו אנשים כן מחצלת גרושים לוים בכותל סטמים בהן אם להב אין עניים בהן ואם היו גבוהים על הארץ נועלים בהן דלת שלו אחח ששנת אותה ונועלים בה אם לא היה למטה כן כמו אסקופה מפתן שמוכר עליה שקרי מוכן לנעילה אי וכן נגר קורה שיש ברושה לוסטרה זה כדור אתה יודע שמוכחת עליה שהוא קי מוכן לנעילה ואין

לו קור כשאר קורות נועלים בו בשבת נגר שאין בראשו לוסטרה אם היה קשור ותלוי בדלת נועלים בו וכן אם היה ניטל ועודו בידו אבל גדו עמו אבל אם היה אגדו קבוע בדלת והיה הנגר נשמט כמו קורהה ומניחן אותו בקרן זווית וחוזרים ונועלים בו בעת שרוצים הרי זה אסור לנעול לו בו שאין עליו תולת כלי ואיו אגוד ואין בו אגד ואיין בו אגד להוכיח עליו יא בנו רש חות בן גדולה בן קטנה עם נותי ש חזירה בשבת היו בדקים וה נראים כבעלת חוליות אם היייתה גדול הנט

בשתי ידיים אסור תתלה ת קטנה מזו מותר ל מנעד שהוא עלג אמום שמטן אותו בשבת מכבש של בעלי בתים ר זה לא שולחן זה מכבש אתה רואה מותרין אבל לא כובשי של כבשן אבל של כבשן לא יגע בו מפני שהוא מוקצה מחמת חיסון כיס וכן גיזה צמת אותה מפני שהוא מקפיד עליהן לפי כך אם יחידה לתשמיש מותרים לחן עורות מותר לטלטל פני שהם של בעלי בית או של אומן פני שלא מקפיד עליהם יג כל דבר מתוב כגון ראי בעין וכי בצואה קצא בהן הם היו בחצר

שיושבים בה מותר להוצא לשפה או לבית הכיסא וזו ה נקרא גרב של רעי ואם היו בחצר אחרת קופין עליהן כלי כדי שלא יצא הקטן תלכלך בהם רוק שנמצא על הקרקע דורסו לפי טומו והולך טטלין בקנה נעברו מחתה שיש באפר אף על פי שיש עליו שברי עצים ני שהוא כגב של רעי ואן עשים גרב של רעי לכתחילה בשבת אבל אם נעשה מאליו או שעבר ועשהו מוציאין אותו שמן שיוצא מתחלת הקורה שלבית הבת בשבת לכן תמרים המוכנים לסחור מותר לאכלן בשבת אפילו רוצה שתבוא תבה צב צבורה מתחיל

להסתפק ממנו בשבת שאין שם שאין שם אוכל מוקצה הו כלל אלא הכל מוכן חוץ מגרגרות צמוקים שב מוקטה מי שמייבשים אותן ונו מסריחים בינתיים ועיניים רן אכילה הנ אסור בשבת משו מוקצה ולכן אסור לטלטל חבית שנתגלגל והבטיח ש שנקרה כלומר מה זה נקרה עקץ אותו נחש אב על פי ש לאכילה נותן לו מנח במקום המוצנע כ יוצא בו קמיע שח אף על פי שאין יוצאים בו מטלטלין אותו מותר מותר השמן שארית שבני שבק שקו בהן באותה שבת אסור להסתפק ממנו באותה שבת פני שהוא מוקצה מחמת

איסור אוצר של תבואה או של כדי יין או אף על פי שמותרת להסתפק אסור להתחיל להתחיל בו לפנותו אין דבר מצווה כגון שפ להכנסת אורחים א לקבוע בו בית המדרש יוצא בפני שמפנים אותו כל אחד ואחד ממלא ארבע או חמש קופות עד שגומרים לא ך בדו קרקעית של האוצר כמו שבע אלא נכנס ויוצא ועושה שביין ברגלו כנסו בשעתו כל שהוא ראוי למאכל בהמה חיו מצו ת אותו בשבת כצ את התורמוס מאכל עיזים אבל לא את את החב מפני זה כנ סוכר מפני שהוא מאכל לצבעים את

החרדל פני שהוא מאכל ליוונים עצמ ני ש מאכל לכלבים לכן כל הקליפים והגרעינים הר מאכל בהמה מטלטלין אותן מפני שור כשענן ראוין הכל זור ח אוכל את האוכל וזורק לאחוריו ואשו תלן תן בשר טפוח מסריח הכוונה פני שהוא מאכל לחיה תתן בשר חי בן תפל בן מלוח פני שהוא מאכל אדם וכן דג מליח אבל את התפל אסור לטלטלו אם מטלטלין שבר זכוכית אלפי שאיין מאכל עמיות שמעת בת היענה אוכלת זכוכית ולא חבלי זה מורות אף על פי שאין מאכל לפילים זה מורות שמעת מאכל לפילים ולא

את הלוף אעל פי שהוא מאכל לעורבים פני שאיין אלו צא בהם מצוים צות בני אדם לא כולם פיל בבית אבל זה מדובר שהוא חי במזונות נכון חבילי כש חילי עצים חילי זרדין אם מתק למאכל בהמה מטט אות מטט אות ח שיאה זו צ אין מסתפק שבת מכל בהמה מסתפק בן וכן במיתה וכן בפגם כן בשר מיני צבן מהזה אמיתה צמח הנענה זה המיתה מנטה פגם לא אומר אין גרפים מאכל בפני הפטם בין בבוס ב של כלי ן בבו של קרק ואין מסדקים צדדים פני הראוי הרי

שלא תחכו בגללים גזרה שמש וגומות נותנים מלפני החמור ונותנים פני השור אבל אין נותנים בפני השור ונותנים בפני החמור שמאחל שפני השור מטונף ברירו ואין ראוי למאכל בהמה אחרת אוי ואבוי כן לכן שרח רומוס אין הבהמה אוכלת אסור לטלטלה לפיכך תלה של דגים עץ שים בו דגים אסור לטלטלו ושל בשר מותר ח צ לא טולים טולים בו טולים בו עץ טולים בו אבל פי שאסור לטלטל את המת בשבת סכין אותו ו מדחן אותו במים קרים בלבד שלא יזיז בו אבר ו הקר מתחתיו כדי ש שיהיה

מותר לנחול בשיל שימתין מבין כ מקר ק מתחות ומניחן ע כסו כדי שלא תפוח פוקין את נקבו שלא יכנס בען הרוח כושים תלחי לא שיעלה אלא שלא יוסיף ואין אתנה בשבת לא סוגרים מת המוטל בחמה מניע עליו כיכר תינוק ומטלטל וכן אב דכה בחצר שיש ב מת מנילי כיכר מתינוק ו מתלט ואם אין שמה כיכר ו תינוק מצי אותו מפני הדל בכל מקום שמיה ולך הבות בפני שהוא בולד מתו שלא ישרף לא לא התירו לתל בכיכר או בתינוק אלא למת בלבד מפני שאדם בהול על מתו

היה מותר בחמה ואין להם מקום לטלטלו או שלא רוצה להזיזו ממקומו באן שני בני אדם יושבים משני צידיו הן ם מלמטה הן הם מלמטה זה מביא מ הטוב ושב עלי זה מביא מ הטוב ישב עליו חם להם חם להם מלמטה זה מביא מטתו חם לה מ למעלה זה מביא מצ פורס בגב זה מביא פורס גב וזה זוקף מטתו וזה הולך לו וזה זוקף מיתתו ונשמט והולך לו ונצא מחיצה הנה מאליה שרי מרצל את זה מרצל את זה סוכים זו לזו על שני קצותיהם הקרקע משני צדי

המת מת שריח בבית ונמצא מתבזה בין החיים מבז ממנו מ צא לכרמלית גדול כבוד הבריות שלחת לא תעשה שם בתורה לא שהוא לא תסור מן הדבר שיגידו לך ואם היה לה אין מקום אחר לצאת בו הן מוציאין אותו אלא נ אותו במקומו ון יוצאין ואן יוציא עד כאן זו ה הכיכר הזה מותר אח כן הם היו שומרים את המתים מה יעשו לפעם היה צריך לשמור אותו בלילה אומר היה חם היה קר היה מתחבק איתו אם המת ישן איתו שיתחמם ככה היו מספרים לנו הזקנים מי שמת

חמת לא הוא הוא כן אבל בכל זאת קר לו שומר עליו רוצה לישון אהמ הוא כמו קרח כן כן כשאדם נפטר אז הוא נהיה כבר קו קרח נכון כן צריך להיזהר על הרוח סותמים את הנקבים כן לא ד אתה מפחד מהמת מהחיים יש יותר מה פחד תסא אמר רבי שמעון אמר קודש בריך הוא הביאו עלי כפרה בראש חודש דף תסא אמרתי לעל תבם מן דעיה עלי עלי כפרה עלי ממש בג זקה רבי שמעון ז ארח בן חור בחור מה מלכך מי זה מלך ד רבי שמעון

בן וחי מ ר רבי שוחרי השיג אמר רבי שמון ום השבת יום השבת ג דמה פתום הכורת אד א ש כתורת המים שבית המקדש קים כאשר סו אותם משה כוב בתמר אדוני אל משה קח לך סמי נתוש מסמים הזק במר קך סמים טמ סמים ועשית אותה קטורת קצ 398 בכל םצ יום הכיפור ורי וציפורן וחל בס נתן עזה והלו מרגליים פ ש כ מד כשר לחח אלו היה נותן בחור טוב שדבש אין אדם יכול לעו רבים בדבש שהתורה אמרה ככל שור וכל דבש תקטירו ממנו או

ר עליהם ישא מ מחה מז מזמרת הארץ ימר ורש ו לזוז בוקר כ ויאמר משה יאמר משה תן במסך חסדך וזך בחסדך ויעמוד פנחס ר ח בכפ צבות נו ור מי שלום בארץ חרי ושבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם קדושים אברהם צחק ויעקב ון ו דו ש הקל הקדוש כ מברך ידון אמח אמן תמיד תהיו בריאים ושמחים אמן שיהיה שבוע טוב שבוע ש תשובה מעשים טובים יעות דולות צריך להתחיל ללמוד בעזרת השם עניינים של ראש השנה בעזרת השם השם ישמור אתכם חיים טובים