הדף היומי מסכת קידושין דף יט הרב בניהו שמואלי שליט"א טו אלול תשפג

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש טו באלול בדיוק עוד שבועיים כמו היום ערב ראש השנה ערב יום הדין הגדול והנורא בדיוק ביום שישי היום אנחנו ערב שבת קודש פרשת כי תבוא ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך איזה מצוות ביכורים איזה ברכות רבנו הרי אומר כל זה זה כל זה זה ברכות מן השמיים זה ברכה גדולה מן השמיים בעזרת השם אם אנחנו הולכים בדרך השם ומשתדלים אז בעזרת השם יהיה ברוך אתה בבואך ברוך אתה בצאתך ברוך תנך ומשרת ברוך אתה בעיר ברוך אתה בשדה

יצב השם תך את הברכה בסמך בכל משלח יד בעזרת האל בשעתו רק מה שאנחנו צריכים לדעת שיש הרמז של אלו זה אני לדודי ודודי לי מדבר זה לא רק ראשי תיבות אלא צריך לקחת את המילים האלה את המשמעות להביא את הקדוש ברוך הוא את דודי לתוך הלב שלנו לתוכנו נתפלל באהבה בכיסופים לבכות לפניו לבקש מאיתו שאנחנו צריכים בעזרת השם שהקדוש ברוך הוא ימחל לנו את כל עוונותינו יכפר לנו יהפוך להיות עבדי השם לא ככה סתם בצורה יבשה אלא מכל הלב שבעזרת השם ככה בחשק בהתלהבות אז

בעזרת השם אתם יודעים מה שאומרים רבותינו איך להרגיש שאדם עבד השם רק אם הוא רק אם הוא קשור חזק לקדוש ברוך הוא מכניס את כל האהבה שלו בפנים ובעזרת השם ככה הוא משתדל איך הוא עושה את זה על ידי שהוא לומד תורה על ידי מוסר מכניס אהבתו יתברך יודע מה הקדוש ברו הוא הנה פתח רם את העיניים הנה הוא הולך הנה הוא מדבר הנה הוא רואה להכיר בחסדי השם בפנים ואז הכל עובד אבל ברגע שאדם הוא לא מדליק את הנשמה והוא לא מתבונן והוא לא שם

לב הלו איך כתוב שהיה מפרשים אמרו שהיה אחד היה לו מפעל דימוי זה לאחד שהיה לו מפעל גדול להריגה היה לו איזה 100 עובדים שמע שיצרו מכונות חדשות אז הוא הלך לקנות שני מכוונות עושים עבודה יכול לתת אפקט של עבודה משהו חזק מאוד בדק אותם לפני שהוא קונה ואז קנה בממון גדול בערך כמעט מיליארד שקל שני מכונות ואומר זה תוך זמן קצר הוא מכניס את הכסף גם כן ויצליח עד ששילם את המכס ואת הכל מוביילים את זה למפעל מרכיבים את הכל הכל עומד ומכבדים את בעל

הבית לעשות את ה ללחוץ על הפעלה כן על ה הפעלה על הזה כן כן על השלטר ללחוץ על הכפתור שזה יתחיל לעבוד לוחץ לעובד מנסים פה מנסים כך מנסים כך היה עצובים מאוד מה זה לא התחיל לעבוד בסוף התקשרו לחברה אומרים לה יש לנו מהנדס אצלכם אנחנו שולחים אותו מיד חצי שעה הוא אצ לכם בא המהנדס בודק אומר לו אדוני איך אתה רוצה להפעיל את המכונה אם לא שמת את השקע אם לא שמת את ה את השקע בפנים מה אתה חושב זה יעבוד צריך לבר לחבר

את הזרם בלי שתחבר את הזרם זה לא זה לא עובד אתה מתפלל אתה מבקש אתה אומר בלי מחשבה בלי שמחה בלי שתחבר את הכל בלי חיבור לבורא עולם איך אתה רוצה שזה יעבוד אומר לא עובד לא עובד לך תתחבר לקדוש ברוך הוא תחבר את עצמך להשם יתברך תראה שהכל זז הכל רץ זהו זה צריך לדעת שבעזרת השם הכל יזוז רק מה אנחנו צריכים חשק גדול בעבודת השם לדעת שהכל ממנו יתברך הוא הוא הוא ה בעזרת השם הוא המוביל שלנו הוא המדריך שלנו אתם יודעים היום זה

פטירת רבי יעקב קפיל חסיד היה רבי יעקב קפל הוא סידר סידור של רבנו הארי הוא היה אצל הבעל שם טוב היה היה מגזע היחס אומרים עליו מהבחור היה נכבה אל הכלים הסתיר את עצמו אבל היה לו אומר שהיה איפה היית רואה אור זרוח באחד בבית בבקתה היית יודע פה גר רבי יעקב קופל היו אומרים שהוא היה מחובר לקדוש ברוך הוא בצורה לא רגילה אם היית רואה את השמחה שלו בתפילה שמחה בשבת כוד באיזה התלהבות באיזה חשק היה שר אומרים בשבת שעתיים בלי הפסקה בסעודות משהו רגיל

היה איפה האוכל ה היו מכינים לו הכל אבל הוא לא היה אוכל היה כל הזמן משמר זה לא מעניין אותו הב הבעל שם טוב העריץ אותו מאוד מאוד כשנפטר הבעל שר טוב אמר להם אתם תלכו אצל רבי יעקב קופל הוא יהיה אחד המנהיגים שלכם אמר לו בעל שם טוב תשמע גן נאה לפניך אלא כל התלמידים יש להם חשק מרץ אש בעבודת השם לכן תשים לב עליהם שיהיו בחשק אחד הדברים הגדולים זה שביתי השם שביתי השם לנגדי תמיד כל הזמן אדם ישים נגד עיניו שם הביה ברוך

הוא ככה יהיה מחובר להשם כל הזמן יהיה מרכבה לשכינה ישרה עליו את השכינה לכן ברוך אתה בבואך ברוך אתה בצד איך שהכל בעזרת השם הקדוש ברוך הוא נותן לנו חיים ברוך אתה השם מחיי המתים כל יום מחיי מתים רופי חולים מתיר אסורים ל הווייה בשם שלו נכון אז בעזרת השם הזמן קצר אבל בעזרת השם שהשם יזכה אותנו לעובדו לראה אותו ללכת בדרכו לשמור מצוותיו אז בוא נלך לשופטים אנחנו בספר שופטים בפרק יח נכון פרק יח פסוק כז נלך ולקחו את אשר עשה מך ואת הכהן אשר

היה לו ויבואו לאיש על עם שוקט ובוטח ויקו אותה לפי ר ואת העיר שרפו באש ואיין מצין כי רחוק סדון בדבר אינם אם אדם והי בעמק אשר לבית רחוב וייבנו את העיר ויישבו בה ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר הבלד לישראל וולם לאיש שמעיר לראשונה ויקימו להם בנדן את הפסל נתן בן גרן שו בן מןש הו בניו היו כהנים לשבת הדני עד יום גלות הארץ ושימו להם את פסל מנך אשר עשה קלמ היות בית האלוהים בשיל אוי ואבוי השם יעזור הנה עד כאן נו

ות אנחנו דף וות משניות ולפני המשנה צדקה צ מש תן לי כמה פעמים היום גם בשביל שבת שניים יש לי גם שלוש [מוזיקה] א אנחנו משניות מסכת תענית פרק ב' משנה ה מעשה במי רבי חלפתא ורבי חנניה בן תרדיון שעבר אחד לפני התיבה שבע תעניות האחרונות וגמר את הברכה כולה גויל ישראל ולא ענו אחב אמן תקעו הכהנים תקעו הכהנים תקעו מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה וא יענה אתכם נשמע בכל צעקתם היום הזה הריעו בני אהרון הריעו מ שענה את אבותיכם אני אסופ הו יענה

אתכם נשמע בכל צערכם היום הזה משבא דבר אצל חכמים אמרו לא היינו נוהגים כן אלא בשער המזרח ובהר הבית ו שלוש העניות הראשונות אנשה משמ מתענים ולא משלימים אנשי בית אב לא מטענים כלל שלוש תעניות אנשי משמר מטענים ומשלימים ואנשי בתר מטענים ולא משלימים שבע אחרונות אלו ואלו מתענים ומשלימים דברי רבי יהושע חכמים אומרים שלוש תעניות הראשונות אלו ואלו היו לא היו מטענים כלל שלוש שניות אנשי משמר מטענים ולא משלימים אנשי בתאם לא היו מטענים כלל שבאחרונה אין ש משמר מטענים ומשלימים ן שבתו מתענים ולא

משלימים משנה ז' שם משמר מותרים לצות יים בלילות אבל לא בימים ואנשי בית אב לא ביום ולא בלילה שם משמר ואנשי מעמד אסור מלספר ולכבס ב50 מותרי בפני כבוד השבת הגיע לשנ חט כן הגיע רבי עופר השם ישמרו שיהיה לך נחת אמ אבל אני תן לך ממתקים אני יודע אני קח ראית איזה מביאים טוב הנה תן לו גם אתה מה בבקשה כבוד גולי תורתית קיבלת ש היום בן 70 50 לא זה לא הולדת שלו נולד לו נין של כלם צ מש אין לו 60 סכן המצוות

גון בוא יבוא הגול יבוא הגל כדאי שתעשה נטילה למה אי אפשר לדעת מה זה עשה תידה תתקן מה שאתה רוצ אול עוד הפעם פתח דף יח משה לא היום יט תפתח יט נכון היום יט הגענו בערש לקיש 2 א חמ שש שורות מלמעלה גם בשס הקודם פה כן התפילה נכון נכון תפילת בית המדרש שבת אדוני תמות שחוד קודש בריי חד השם ישראל אנו באקים ורה כמו שכתוב נונו י רצון פני ש בהם נו ךם קודש את אד לכך אדוני מסיון עושה שמיים וארץ כן נפתוח דף

יט עמוד א' בעה ר לקיש אמרנו אתמול למדנו יש מ אדון שקונה אמה העבריה יש מצוות עשה מהתורה ליעד את המה עבריה לקחת אותה לקיים בה מצוות קוחן או הוא או בנו גם על ידי בנו שמייד אותה כמו שאומר הפסוק ואם לבנו ידנה אז יכול או הוא או בנו אז הגמרא אומרת בעה רש לקיש מהוא שמייד אדם לבנו קטן אתה אמרת לי לבנו ידנ האם בנו קטן בגיל תשע או שמונה יכול לתת א לבן שלו שיעד אותה הוא צריך דווקא גדול זה ששואל את בערש לקיש

האם יש אפשרות שמייד אדם לבנו קטן את העמה בריה מה מה הצדדים בנו אמר רחמנא לא פרטה במה מדובר בנו כל דהו אפילו קטן הודין מה בנו דו מד ד מה הוא גדול אף בנו גדול אמר בנו לא יכול להיות קטן כמו הוא גדול אז גם גם בנו גדול כלומר על האדון לא שיך לשאול את זה כי הוא תמיד גדול עוד אמר רבי זרתה שמע איש פרט לקטן אשר ינאף אש את אשת איש פרט לאשת קטן ו ארת מייעד אם כן מצינו אישות לקטן וא ואל

המי אינו מייעד המכ מעד לקרה תפשט מנה ד מיעד יפה עד פה אז עכשיו הנה אמר רבי זרת שמע כתוב בפרשת עריות ואיש אשר ינאף את אשת איש מות יומת הנואף ונפת איש אשר ינאף את אשת איש איש אשר נף פרת לקטן אם קטן זנה עם אשת איש הוא לא חייב מיתה אז למה איש אשר ינאף את אשת איש ומה אחר כך מה שכתוב אשר ינאף את אשת איש פרת לאשת קטן מי שנף אשת קטן פטור מוכיחה הגמרא י אמרת מייעד שבנו הקטן יכול ליעד את

המיה אם ומצינו אישות לקטן נהב קטן פטור מצינו אישות אחרי שהקטן מעד תמה היא נהית אישתו לכל דבר אם אתה אומר אל מ ואל מ אתה מוכיח שאינו מייעד המ ק מעד לקרה למה צריך פסוק שמעת נואף אשת קטן שפטור הרי קטן שמקדש אישה זה המעשה שלו זה הבל זה לא שום דבר אין בזה ממש אז אלא אדרבה תפשו מינה מכאן דשו צריך אם אתה רואה פסוק שצריך למעט אשת קטן מוכח התורה מעטה אשת קטן אז מוכרח ש שקטן מייעד אתמה בריה בעצם מאשתו רק הפסוק

מעת אותם מחיוב מיתה אבל ככה לא אשת קטן אבל סוף סוף הוא נקרא שמעד אותה אפילו שהוא קטן הא אשתו הנה אומר המ ממעט קרה או התבלטה תפשו תקרה אמר רב אשה תירוץ אכה ביבם בן תשע שנים ביום אחד הבאלי במתו עסקינן דמדאורייתא חזי מה ודמה כדורית חזי וביתו ביאה הבא עליה מתחייב באשת איש כמה עלן אומר לא לא לא הפסוק לא מדבר בקטן שיעד בכלל לא בקטן ש שהי עד אלא ביבם בן תשע שנים ויום אחד שבעב תעס קינן מה אשר נאף את אשת רעהו

בקטן בן תשע שנים יום אחד שבא אחי נשוי בלא בנים מת מת אחי נשוי בלא בנים והקטן הזה בעל אשת אחיו ד מדאוריתא חזי יבום מהו דת כ מדורת חזי וביתו ביאה כיוון שמ תורה ראויה לו זקוקה לו לו והביאה של בן תשע זה ביאה ויבמה נקנ את היבם בביאה אם כן קנה אותה לידי ביאתו כאשתו לכל דבר וממילא מי שבעליה מתחיב באשת איש כמה שמעלה נ מעת אשת קטן שאשת איש כתוב זאת לא אשת איש זה אשת קטן כמה שעלן שלו זה בא למעט אל

תלמד בכלל את יעוד הבריה לא יעוד כן יעוד מה יועלה טוב עכשיו מה הדין בפסק הזה ש יכול האבא לתת את הבנו הקטן ליעוד לאמה עבריה או לא יכול או לא גואן השם ישמרך תשמע אמר רביב אמר רבי ני אין יעוד אלא בגדול אין יעוד אלא מדעת מפורש אתה רואה קטן לא יכול לייעד מה אמר רבי יניא אין יעוד אלא מדעת עד שיהיה מדעת המעד לכן טרטה מה צריך גם צריך דעת לייעוד אז רק גדול בר דעת מה כמר אומר לא מהטעם כמר מהטעם אין יהוד

אלא בגדול אתה יודע למה שפי שאין יהוד אלא מדעת זה לא טרטה ו בת אמה מה היא מדעת מדעת דידה זה לא דעת של המעד של של האדון מדעת דעת דידה של האמה האדון צריך לקבל את הס את הסכמתה ליעוד ת אב בר דרבי אבהו בבריתה כתב דרבי אבו כתוב בתורה לגבי המה עבריה אשר לא יעדה מלמד שצריך ליעדה מלשון דעה להודיע לה לידע אותה להודיע לה לקבל את הסכמתה אז עוד דבר הוא טנ לה והוא אמר לה הוא שנה את זה אביה בנו של רבי

אבהו והוא גם אמר ביאור טעמה הוא והוא טן אלה והוא הוא אמר לה את הביאור פה הבריתה מדברת בקידושי יעוד וליבה דרבי יוסי ברבי יהודה דמר מעות ראשונות קידושי ניתנו מ הבר היייתה מדברת בקידושי יעוד הוא נתן לה כסף ואומר לה בכסף זה את מקודשת לי מיועדת לי בכסף זה למה זה הולך לפי זה מחלוקת ם הכסף הראשון שנתן האבא בזה חלים הקידושין או צריך לתת לה כסף חדש הליב דרבי יוסי ברבי יהודה דאמר מעות הראשונות לאב קידושין איתנו כשדון מייעד אותה לא אומרים שהכסף ששילם

להביע שקנה אותה זה נחשב לכסף הקידושין אלא האדון עכשיו מקדש אותה בזה שהוא מוח לה על העבדות שעדיין היא חייבת לו לעבוד אז אין כאן דעתא לקידושין ולכן צריך את דעתה בהסכמתה של האמה אין פה דעת האב אז הגמרא אומרת אז מה הטעם של ברתה רב חמן ב יצחק אמר אפילו ת לקידושין איתנו בעצם אפילו צריך כבר היייתה דעת לקידושין שנ אח דמר רחמנא יעדה אתה רואה זה עוד טעם לא לא מוכרחים להסביר את הטעם שברתה אבל שנ אח התורה פה אמרה לא כתוב אשר לקחה

או ארסה אשר לא יעדה אתה מבין יעוד אז לכן פה צריך דעת שונה המקום מה היא רבי יוסף בן רבי יהודה אמרנו יש מחלוקת בתת רבי יוסף בן רבי יהודה אמאות הראשונות לקידושין תנו או לא הגמרא עכשיו מבררת מה דינו של רבי יוסף ורבי יהודה הנה תעני כתוב לגבי המה עבריה אם רעה בעני אדוני אשר לא יעדה ובתה והפדה התורה צלתה את הדין של באפשרות של פדיה כדי לקיים מצוות יעוד צריך שיהיה שעוד ביום כדי פדיה למשל אם הוא המתין עד הרגע האחרון היא אומרת זו

תישאר מה שבחה אבל ברגע לפני אחרון יקח אותה לאישה לבת מה הוא עשה צריך שיהיה אבל צריך שיהיה שהו ביום כדי בטיה שאם האדון מייעד אותה בסוף שש שנים צריך שישאר עוד זמן של עבדות שאם האמה היייתה פודה את עצמה בגרעון כסף צריכה לשלם לכל הפחות פלוטה מכאן אמר רבי יוסף ברבי יהודה אם יש שיעו ביום כדי לעשות עמו שווה פרוטה כדי מקודשת ואמ לא אינה מקודשת על ידי היעוד הזה זה גמרנו זה נגמר הזמן חינה על מה כסבר הגמרא מסיכה עכשיו מסקנה שמאות ראשונות לקידושין

איתנו רבי יוסף ברבי יהודה סובר המאות הראשונות לא לקידושין איתנו ולכן צריך שיהיה בסוף שובי של פלוטה שיכול על זה למה הוא מייעד אותה במחילת החוב אז אם היהודה יה על הכסף של האב לא צריך שיהיה שיו כזה חלים הקידושים מפריע ר נחמ אבר יצחק אמר אפילו תמה לקידושין איתנו שנ אחה בכל זאת צריך שיהיה כדי פדיה למה דמ רחמנא והפדה אשר לא יעדה והבה התורה תלתה את הדין של יעוד באפשרות של פדיה אז לכן צריך שישאר ביום כדי לעשות אמו ש פרוטה של פדיה אתה

איתי צון משה אני שואל אני לא אומר לו כי גוי ישב ימוך הוא שם לב עליך עוד אמר אמר רב נחמן איפה אתה אומר אדם תוצ דוש רבי יוס ברבי יהודה כ אפילו שבת קטנה רק אביה יכול לקבל לקדשה היא לא יכולה לקבל לעצמה כסף קדושה רק אבא שלה אדם רוצה לקדש בת קטנה צריך לתת כסף לאבא שלה אמר רב נחמן אומר אדם לבתו קטנה האדם האבא בכל אופן האבא יכול לומר לבתו קטנה צאי וקבלי קידושי אני מסכים לכי תקבלי קדוש תתחתני קחי כסף ביד שלך

אפילו שאיין לה זכות לקבל אין לה יד צעי וקבלי מאיפה הוא לומד את זה מד רבי יוסי ברבי יהודה לאו אמר פה רבי יוסי ברבי יהודה מעות ראשונות לאו לקידושין איתנו וכי משייר בה שווה פלוטה עבור קידושים אכי נמ לא שנה פה לא אמר רבי יוסף בב יהודה כשאבא מכר אותה קיבל כסף מהאדון אני אומר בעות הראשונות לא לקידושין תנו ויוצא שאביה לא אותה ואז מה שמשיר האדון בעבודתה שווה פרוטה זה נחשב הקידושין אז צריך לומר איפה זה בא כיון שאבא ידע שהאדון יכול ליעד אותה

נחשב שהבי הסכים שתקבל את הקידושין מהאדון את הקידושין האלה כאילו אמר לה קבלי קדושי אז אם ככה הדין אז כמה גם שאומר לביתו צעיר קבלי קידושי לא שנה זה לא שונה מהדין הזה ויועיל הקידושין אז לא צריך לקדש ליעד אותה בהסכמת האב אפילו אם האב מתנה עם האדון שלא יעיד אותה יכול הכוונה שכמה שמוכר מרצונו התורה מוסרת לבתו את כוח שיש לו שיכולה לקדש זה הכל להסכים שכתוב כן אמר ר אמר רב נחמן עוד דין זה דין אחד זה למדנו דין אחד כלומר אפילו שהאבא בת

קטנה הוא צריך לקבל וא אם אמר לצי קבלי קדושי מועיל מאיפה ראינו את זה מדין מרבי יוסף ברבי יהודה ואמר רב רחמן עוד דין המקדש במלווה שייש עליה המשכון מקודשת מד רבי יוסה ברבי יהודה כלומר אפילו שמי שמקדש אישה בזה שמוחל חוב שהייתה חייבת לו היא לא מקודשת אבל אם יש אישה במלוה שיש עליה משכון שהיא נתנה לו משכון על חוב על החוב מקודשת מאיפה לומדים את זה מד רבי יוסי ברבי יהודה לו אמר רבי יוסי ברבי יהודה מעות הראשונות ל קדושין איתנו בכל זאת הוא

מקדש אותה בחום של העבודה עדין חייבת לו ההלוואה היא והיא גופה משכון בעצם ההלוואה זה היא חייבת לו את העבודה האמה חייבת לו את העבודה או שובי העבודה אם תרצה לבדות אתה וצ ל בזמ אז והיא גופה משכון האמה עצמה זה משכון עד שתגמור את העבודה מהה הוא צריך לתת לה בזמן הקידושים לא לא צריך לא צריך נו עדנה יכול לקחת אותה בייעוד בגם הוא מוחה לה על הכסף האחרון העבודה על העבודה בסוף זה כמו היא קיבלה כמו הוא קיבל כסף למה הוא עזב אותה לעבודה

כן כמו היא קיבלה היא קיב קב מ מקום העבודה שלה וכי משאר בה הנה וכי משאר ב שווה פלוטה מיעד היו קידושין אבו קידושין אכן המה לא שינה כאשר משאר האדון הלו הי המשכון כאשר משאר האדון בעבודתה שווה פלוטה ואז מייעד אותה הקידושין קדושין גם פה שמקדשת אישה בזה שמוח חב שהייתה חייבת לו נתנה לו משכון על זה אז לא שנה גם זה מועיל הקידושין הנה אלמה תראה רשי כשר בש פלוטה ו קדושין אלמה הילו מכרה ויודע שאדון יכול עדה לאחר זמן מדעתה מדעתה הבה כ

אומר לה קבלי קידוש עוד דין אה לא זה שתי ברייתות עכשיו בוא נראה תנו רבנן כיצד מצוות ייעוד איך הסדר המצוות יהוד זה רק מצווה לא קופין אותו להעיד אותה יכול אם ירצה יקח אז איך מצוות תיעוד אומר לה בפני שיניים הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי אפילו בסוף שש ואפילו סמוך לשקיעת החמה תראה ביום האחרון סמוך לשקיעת החמה ונוהג בה יהוד והלך מנהג אישות כמו שאדם נוהג באשתו ואין לא נוהג במנת שבחות לא מעביד אותה כמו שבחה רק מה מלאכות שהאישה עושה לבעלה

הייא תעשה לו אבל לא תעשה לו מלאכות ש שפחה עושה גמרנו עכשיו היא נהפכת להיות מלכה אישה וסוס אמר רבי יוסי רבי ו זה דברי דעת רבנן אבל רבי יוסי ברבי יהודה אומר אם יש שהו ביום כדי לעשות עמו ופרוטה מקודשת ואמו אינה מקודשת יפה זה משמע נ כן משל לאומר לאישה התקדשי לי מעכשיו לאחר 30 יום נתן לה את כסף קדושה אומר לה התקדשי לי מעכשיו לאחר 30 יום הוא בא אחר קידשה בתור 30 יום ש מקודשת לראשון אכנו אומרים בעצם הוא קידש אותה מעכשיו

רקסה תניא אם לא התחרט עד 30 יום אבל מעכשיו ולכן היא מקודשת הראשון ם לא היה אומר עכשיו השני נכון לוקח אותה נכון אז מה כלו אמר למה זצ הנה משל למן חכה שנים משל למן מדברי מי זה נלמד אמש משל לרבי יוסף ברבי יהודה לשיטת רבי יוסף ברבי יהודה שאמר צריך שישאר פ פרוטה כי זה לא כסף הראשונים לא ה אם יש שעו ביום כדי לעשות שוו אם שווה פרוותה מקודשת ואם לאו לא ואם לאו לא מקודשת אתה רואה שהוא למד שהקדוש לא חלים מעכשיו

בזמן שהאדון שילם לאביה אלא רק שמקדש בשובי של פותה בסוף בסוף עבודתה אז אז כפי מי זה אמר רב אח דרבה משל לרבנן שהם אמרו מזה דברי חכמים הם סוברים שלא צריך שני ישות ביום אז מפה אתה רואה שנחשב זה נחשב שאדון אמר לאבא בזמן ששילם על בתו שאם רצה אחר כך ליעד אותה יחילו הקידושין מעכשיו הנה פשוטה אין הבדל בין זה לזה ודאי שזה לרבנן אז מה אתה צריך להגיד לי משל עוד מה עוד תמה לא אמר לה מעכשיו כמה שמען אני הייתי אומר באמת

הרי אדון לא אמר להבי אם רצה להעיד אותה מעכשיו מקודשת לי מעכשיו לא אמר היינו חושבים לנגיד שאפילו אם אדם אמר לישה כשנתן לה את קדושה את קדשי לי לחר 30 יום ולא אמר מעכשיו זה לא שווה כלום זה סתם בן אדם אבל סתם בן אדם כמה שמלן פה לא פה לא פה זה כמו שאמר מעכשיו מה אמר מש תניה אידך זה בריתה אחת תניה אידך המוכר את בתו אדם מכר את בתו לאמה והלך בקדשה לאחר האבא לפני שהספיק האדון ייעד אותה קידש אותה לאחר מה

זה אבא זה שיחק באדון ומקודש את השני כלומר כאילו האבא הטל בו כיוון שהיא כבר מקודשת את השני לא יכול דון ליעד אותה אחרי העבודה תוכל להתח לא לפי רבי יוסף בן יהודה המהות לא קיצו אותה אבל היא צריכה לעבוד אצל האדון עדיין עד עד הסוף למה שש את הסש תהיה משבת הקידושין לא מפקיעין את השעבוד אבל היא מקודשת שיחק באדון הוא מקודשת לשני דברי רבי יוסף ברבי יהודה חכמים אומרים אם רצה ליעד מיעד אם רצה כן קידושי השני לא חלו משל לאומר לאישה הרי את

מקודשת לאחר 30 יום הנה לאחר 30 יום לא מעכשיו לאחר 30 ום בא אחרי בקדשה ב מקדש את השני משל למן אמה לרבנן רבנן אם רצה ליעד מיעד זה לא שייך בשבילהם המשל אלא אמר חבר דרבה משל לרבי יוסי ברבי יהודה למה הוא אמר שיחק באדון שגם בגלל שאדון לא אמר שרוצה שיחלו ליעוד מעכשיו לא חל יעוד בזמן הזה גם הדין ואומר לשה חת מקודשת אחר 30 יום לא אמר מעכשיו פשוטה מה ההבדל בין זה לזה ומה ה לא אמר לה לאחר 30 יום כמה שבענן

הרי אדון לא אמר לה תשלם את הכסף על מנת שתיעד לאחר זמן ולכן הייתי אומר ח לכן חלים קדושים השני אבל אם אמר לאישה נתנה את קדושה הרי את מקודשת לאחר 30 יום אפילו שלא אמר מעכשיו אם יבוא אחר קדשה בתוך 30 יום לא יכול לא יכול תהיה מקודשת רק לראשון כמה שענן לא ביעוד בזמן שהאדון שילם את המעות לאב על מנת שיעד אותה לאחר זמן אפילו ש שלא אמר כשרוצה שיחו היהוד מעכשיו בכל זאת ציח באדון ומקודש את השני וכן מי שאומר לאישה הרת מקודשת

אח 30 יום ולא אמר מעכשיו גמרנו תניה אידך עכשיו מה יהיה הדין אם האבא תנתה שלא ייעל אותה תנה עם האדון אני רוצה לא רוצה שתיעד אותו עבודה תני הדך המוכרת בתור פסק על מנת שלא להי ד נתקיים התנ דם לא יכול ליעד אותה דברי רבי מאיר או מתנה על מה שכתוב בתורה מה זה חכמים אומרים אם רצה להעיד מיעד למה בפני שתנה על מה שכתוב בתורה את מצווה על אדוני יעד אותה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה בתורת נאו בטל המ שואלת רבי מאיר תנ

קי מה זה מש מה שכתוב בתורת נהו קיים והתניה האומר לאישה מקודשת על מנת שאין שאין לך עלי שאר כסו ועונה הרי זו מקודש בטל מה פתאום מתנה על מה שכתוב בתורה תורה אמר שרע כסותה ונת לא יגרע דברי רבי מאיר הנה רבי יהודה אומר בדבר שבממון נ קיים יכולה אישה למחול בדבר שבממון אבל אבל אתה רואה שדעת רבי מאיר לא לא מתנים על מה שכתוב בתורה אמ חזקיה שנה אחד דמר קרה לאמה פעמים שאין מכרו אלא לעמה בלבן כתוב בתורה וכי ימכור איש את בתו

לאמה המילה מיותרת לאמה לכן אומרים פעמים שאנו מוכר אותה רק לאמה בלבד כלומר יכול האבא להתנות במכירתה רק לאמה ולא לייעד אותה אז יכול ורבנן יש לאמה מהבד זה מיותר הוא מבעה לך ד תניה לאמה מלמד שמוכר ל פסולים יכול כלומר אלה שיש איסור לו אסור להתחתן איתה כולים כ אבל אסור איור יש איסור לב לו רק כן זה למדנו אתמול אם לא אם זה איסור אריות כרת לא כר גם יש ממזר נגיד או מי שנולד מחייבי כרת אש אסור ליבוא ממזר או נתין מהגבעולים אוי

ואבוי מסכנה לאמה מלמד שמוחל הפסולים הוא כשהוא מוכר אותה להם מוכר רק לאמה לא לאישות אז הגמרה אומרת למה צריך בכלל לימוד פסוק ואל הודינו אם מקדש על הפסולים לא לא ם קרנה לפיסול אבל ודינו אפשר לללמוד כל וחומר הא מקדשה ל הפסולים למרות שיש לא המקרנה ל הפסולים יש בזה עבירה בכל זאת חלים הקדושין וכי לא ימכר פיסולים אין עבירה למכור אותה פיסולים אז ודאי שיכול הגמרא דוכה פורחת את זה מה מקדשה פסולים שכן אדם מקדש בתו כשהיא נערה שם מובן שחרים הקידושים יש לאדם

כוח בקדושי בתו אדם מקדש בתו כשהיא נערה שקרן על הפסולים אז מהבכי תומר מה למקדש פסוקים שכד מקדש בתו כשהיא נערה כהי לא רק כשהיא קטנה גם כשהיא נערה אם כרנה ל הפסולים שאין אדם מוכרת ביתו כשהיא נערה הו המכירה כוחו פחות למה כשהיא נערה בשלמה יכול לקדש אותה לפיסול למה יכול לקדש אותה גם כשהיא קטנה וגם כשהיא נערה התורה זיקתה לו אבל למכור אותה שנרה לא כול כשהיא נערה לא אם קרן על הפסולים שאין אדם מוכרת ביתו כשהיא נערה רק שהיא קטנה מה שכתוב בתורה

כמכור איש את ביתו לאמה זה עד גיל נערה תמוד ומר לאמה מלמד שמוכר פיסולים זה דעת תנ קמה רבי אליעזר אומר אם לנמן שמוח הפסולים הרי כבר נאמר אם ראה בעיני אדונה שראה ב מה תמוד לומר לאמה הנה ולזה אומר אם הית ורבה בשביל למד שמו פסולים לא צריך כבר כתוב אם רעה בעיני אדוניה אשר לא יעדה ועבדה מה זה רעה בצואה היא אסורה עליו על כל פנים רואים שאבא מכר אותה לאדם פסול אז מה תלמוד לומר לאמה זה לא בא להגיד לי על אמה לאדם

פסול מלמד שמוחל קירובים קירובים שחייבים עלי הכרת א מה צריך יתור ללמד שמוחל כרובים והלו דינו אם הוכר ל פיסולים לא ם קרנה לא ם קרנה לקרובים אומר למה צריך לי קירובים כן מה צריך לי איתור ללמד לי שמוכר ל מוכר אותה לא מוכר אותה לקרובים מה צריך תורם ללמוד בקל וחומר שאם מוכ ל הפסולים זה ביזיון בשבילה בכל זאת יש חשש שה פסול חתן תחתן יעד אותה לפסול לא עם קרנה גם לקרובים שבזה אין אין לזה ביזיון ואיין חשש למכשול למה אין חשש למכשול לא

יכול זה ר לא תופס הגמר אומרת מה למוכרה פיסולים שאם רצה ליעד מייעד אם קר לקרובים שאם רצה ליעד א מייעד לא תופס הקידושים לא תופסים בחי כרת אמקר לאמה מלמד שמוכר ל הקרובים לכן צריך את הפסוק לאמה שיכול אפילו שן יהוד כן ורבי מאיר הוא דורש לאמה שאבא יכול להתנות ם האדון ש שלא ייעד אותה לפסו מיפה ד נקלה מאך דנקלה לרבי אליעזר איפה שלמד רבי אליעזר מה למד אם רעה בעיני אדוניה אמרנו רעה בנישואיה ו בקרובים ברלה כרבנן חולקים על רבי אליעזר לאמרי אין

חרל הכרובים לא צריך איתור לזה יפה אה כן תנ חדה מוכר לאביו ואן מוכר לבנ וואי אדם יכול למכור את בתו לאבא לאמה אבל לא לבן שלו תני הנך אין מוכה לא לאבי ולא לבנו בשל מה אין מוכה לא לאבי ולא לבנו כרבנן אסור למכור אותה לכורים אלא מוכה לאבי ואן מוכל לבנו כמן לא כרבנן שאומרים שלא מוכל לקרובים לא כרבי אליעזר שאומר שמוכן שכן מוכל לקרובים לעולם כרבנן מהוא רבנן מודו רבנן סליחה איך הדיק צד יעוד שמוכן הקרוב פי שהוא עצמו לא יכול להעיד אותה

יכול לפחות בנו של האדון להעיד אותה אז כ שמוכר אותה לאביו אפילו שהי אסורה לאביו אבל אבל כיוון שהיא בת בנו לבנו כן יכול לבנו לבנו יכול הנכד של אכן הנכד יכול להתחתן איתה לאבא לא יכול למה הבן ש אחר של אביו היא יכולה אז יש מחלוקת בין שתי הברייתות האם לדעת רבנן לא יכול למכ לכול הקרובים חייבי קריטו או שיכול למח לקרובים שיש צד ייעוד כ ש יעוד אצל הרבן צד ייעודן של יכול להד ל הבן שלו שזה הנכ כן הלכות כית חביבי מי יכול

עליך אנחנו סימן תצ אני רוצה להחליף את יצחק שיהיה פה מישהו שם לא אתה לא מפנה לו גם אתה יודע פרח אין לו גב הכל זה כן אתה מבין אז מה לדמ אותך הר השמש הגדולה שמראה לכולם אמרתי לו אתמול לבעל הדגים שה המועלים אנחנו הלכת ד' כל הימים של חולו של מועד ושני הימים האחרונים של יום טוב קורין את הלג את ההלל בדילוג כמו בראש חודש זה פסח רק ביום השני יש הלל שלם אבל כל הימים שחוללו של מועד שני ימים אחרונים של יום טוב

זה בחוץ שני ימים ביום טוב האחרון קוראים ע בדילוג סימן הפרשיות של שמונת ימי הפסח ככה הם משך תורה משך זה ביום ראשון משכו תורה שור או חסב ועז זה יום שני קדש זה יום שלישי בכספה עכס זה יום רביעי פסול יום חמישי ו' יום שישי זה במדבר אחר כך שלח זה יום שביעי בוכרה יום שמיני וזה הסדר לא ישתנה כי אם חל פסח ביום חמישי שביום שלישי שהוא שבת קורה ראה אתה אומר אליי שהוא פסול ביום א' בג קוראים קדש בכספה במדבר וואוו בכל ימי

חול המועד ו שני ימים טובים אחר קוראים בספר שני הרביעי קורא בספר שני בקורבנות המושבים שפנחס ומתחיל והקרבתם עד סוף פסכה זה הגענו הלכה ז הרמבם ש משה יש לך הרמבם בוא נראה מר ה חיתנו היום עד הסוף תדע לך היום אנחנו דף קטז פרק א0 זה פרק קטן יש דברים שהם אסורים בשבת אף על פי שאינן דומים למלאכה ואינם מביאין ידי מלאכה זה לא דומן זה מלאכה אסורה מן התורה וגם לא מביאין ידי מלאכה אין חשה שיעשה אותם יבוא לידי מלאכה בפני מה נאסרו משום

שנאמר אם תשיב משבת רגליך עשות חפצך ביום קודשי ונאמר עוד וכבדתו מעשו דרכך ממצו חפצך ודבר דבר בזה אתה ר למד בשלושה דברים שלא יהיה הליכה לא יהיה ההליכה שלך בשבת כדרך שאתה הולך בחול ולא תתעסק בחפצי חול ולא תדבר בדיבורי חול דרי דינם שלוש שלא יהיה ההליכה שלך כדרך חול ההתעסקות בענייני חול בחפצי חול כן לפי כך אסור לאדם להלך בחפציו בשבת כלומר להתבונן בהם לראות מה צריך לעשות בהם אחר השבת אתה מבין הוא ולבר על יד השדה שלו והוא רוצה להתבונן ביום ראשון הוא

רוצה לסדר ואפילו לדבר בהן אסור כגון שידבר עם שותפו מהמקור למחר ומה יקנה ויחי בני בית זה ביזה חורה ילך למקום פלוני כל זה יוצא ב אסור שנאמר ודבר דבר שדיבור אסור והור מותר אבל א למשל הרב מועלם גם להרהר לא מהרהר רק בתורה לא מהרהרים ב אסור לאדם לפקוד גנותו בשדותיו בשבת לבקר כדי לראות מה הן צריכים אוך אין פירותיהן ש הרי זה מהלך לעשות חפצו לכן אסור לאדם שיצא בשבת עד סוף התחום וישב שם עד שתחשך כדי שיהיה קרוב לעשות חפציו במוצאי שבת אר

נמצא הלחו בשבת לעשות חפציו יפה במה דברים אמורים שהחשיך על התחום לעשות דבר שאסור לעשות אותו בשבת אבל אם החשיך לעשות דבר שמותר לעשות אותו בשבת אר זה מותר כיצד אין מחשיכים נתחו להביא פירות מחוברים או לזכור פועלים אבל מחשיך לשמ פירותיו שארי מותר לשמור בשבת מכשיר להביא בהמה או פירות לושין כשי בהמה קורה לה והיא באה אף על פי שהוא חוץ לתחום יכול להביא את הבהמה בשבת מחוץ לתחום קורא לה איך קוראים לה ציון משה ל אומר קורא לבהמה יש לי מילה אבל לא לא

צריך א ישלו ופירות לא אומר קורא לה אתה יודע לקרוא לה לא חשוב לא אל תגיד אל תגיד פזה לאל בכל מדינה קצת שונה בכל מ ופירות תלושי אילו היו שם מחיצות היה מותר חבין בשבת אפילו שכעת אין מחיצות אין לו אפשרות להביאם בשבת אם יש אפשרות מותר לכן אומר אדם לחברו לקח פילוני אני הולך למחר שאם היה שם בורגנין היה הולך אז מותר ללכת לשם בשבת וכן כל כ יוצא בזה מותר לאדם לומר לפועל הנראה ככה לדבר איתו אני נראה שתעמוד עמי לערב אתה חושב

שתוכל להיפגש איתי אבל לא יאמר לו יהיה נכון לי לערב שנמצא עושה חפצו בשבת לא זה אסור בן איש חי את זה למדנו אצל בן איש חי ואסור לרוץ דלך בשבת שנאמר אתה יודע לרוץ כן שנאמר מעשות דרכיך שלא יהיה לכך בשבת כלכך בחול ויורד אדם בור בשיח ומערה בני חפירות אפילו הן מא אמה ומטפס ויורד ושותה ומטפס ועולה את מבין הוא צמא ויש שמה מים יכול לרדת לשתות ולטפס ולעלות מהימה מה יעשה הוא צמא אתה שמעת פעם היה שועל צמא ש משה כן הוא היה

צמא הוא ר הוא ראה את הדלי למעלה אמר טוב אני עכשיו חייב לשתות ירד לשתות עכשיו הוא יושב שמה הוא מחכה מ שיעלה אותו מי איך יעלה עכשיו למה הוא למטה הוא מכביד איך הוא יעלה למעלה עבר שם אריה אומר לו מסתכל אומר לו בוא בוא תשתה יש לי גם ג'יבן היה הירח מעיר למטה אומר איזה ג'יבן טען ה זה אמר לו אבל איך אני אבוא אומר תשב בדלי השני שמרתי לך מקום למעלה ההוא נכנס בתוך הדלי זה י ירד ושועה לסלה הנה של הבן איש

חי כן כן לא בפרס היו עושים את זה עם הקופים ואסור להרבות בשיחה בטלה בשבת הנה שנאמר בדב דבר שלא יהה דברך של חוק כדברך של שבת כדיבור של חול ה מותר לרוץ בשבת דבר מצווה כגו כגון שירוץ לבית הכנסת או לבית המדרש זה אחד ומחשבים חשבונות של מצוה ומודדים מדידה של מצווה לא ראית אותו בסוף מסכת שבת הוא ישב בגיגית כגון מקווה נדע אם יש שיעור או בגד ד מקבל טומא פוסקין צדקה לעניים והולכין לבתי כניסתי מדרשות אפילו רעות ותקין של גויים לפקח צכ רבים

בשבת למה זה צוחר רבים מותר משדכים את התינוקות לארס אה מה זה מה זה משדכים אה מסכימים אומרים בסדר בוא נגמור אה בור ועל התינוק לד מדו ספר ללמוד תורה למד אומנות חוים חמים אבדים בשבת נכנס לבקר את החולה אומר שבת תי לזעוק ורפואה קרובה לבוא מה זה ראשי תיבות שבת היא מלזעוק יש לזה ראשי תיבות תכף זה יבואר איך ללמדו אומנות זה זה כן זה מצווה שאדם מלמד את בנו אומנות פוסק עם המורא אפילו שהאומנות הזאת היא אסו לא פוסק עם המורא שלמד אותו אק

רק בטח מהמו בשבת כן זה משכין על התחום פקח זקי כלה זקי אמן להביא לו ארון תחכי ואומר לו לך למקום פלוני לא מ מקום פלוני לא מצאת במנ או במ בלבד שלא אמר ו צרכו מקח שכל אלו צ בהם מצוו שנאמר עשות חפצך חציך אסורים חצי שמיים מותרים מפליגים בם הגדול בם שבת דבר מצוה פוסק כמו ל שבת ואין לא שובט את מבין אומר לו תשמע אתה תשבות הוא מפניק באוניה מערב שבת ביום שישי אבל אומר לספן תשמע אדוני אתה צריך לחכות לי בשבת אני

לא ממר שה לך לנסוע והוא לאצ שיסע רק הוא צריך להגיד כך כן ככה ההלכה ומפר דרים בשבת בין צורך שבת בין ש לצורך שבת בן ש חכם דרין שן לצורך השבת ומתן אפי שיה להם פני להתר קודם השבת שדברים הל דבר מצוו מה יעשה ואין עונשין בשבת בדין אף על פי שעונש מצוות עשה אינה דוחל שבת כיצד תעב בבית דין מלכותו מיתה אין מלכין אותו ואין מתן אותו בשבת שנאמר כם ביום השבת זו הזרה לבית דין שלא ישרפו בשבת מי שח שרפה והוא הדין ישאר

אנשין חטא מותר לאדם לשמור פותה בשבת בן תשן בן מחוברים ואם בא אדם לטול מהן או בהמה וחיה לאכול מהן גוער בהן ומכה בהן ומרחיק ומרחיק וה לו דבר זה חפציו הוא ולמה הוא מותר מפני שלא נאסר אלא להקנות לעצמו חפצים שאינן עתה מצויין או להסתכל להרוויח להטפל בהנאה שתבוא לידו אבל לשמור ממונו שכבר בא לידו עד שיעמוד כמו שהוא מותר ה למה זה דומה לנועל בתו מפני הגנבים מותר המשמר זרעה מפני העופות שלא יאכלו את הזרעים מקשאה ומדע פני החייל לא ספוק אתה מבין ולא

ירקדו אם באים אז הוא צריך לתת משכית כפיים כזה או לרקד כן כדרך שעושה בחול זר שם מיתו צרור וזרוק ארבע בשות הרבים כל הדברים ש סורים משום שבות לא גזרו עליהם בין השמשות אלא בעצמו של יום שהוא יום שהן אסורים אבל בין השמשות מותרים והוא שיהיה דבר מצווה ודחק כיצד מותר לא בין השמשות לעלות באילן או לשוט על פני המים להביא לולב או שופר כן מוריד בני האילן או מוציא מן הכרמלית עירוב שעשה לכן אם היה תרות בן חפז נצרך דבר משום שבות בין השמשות

הרי זה מותר אבל אם לא היה שם דוחק לא דבר מצווה אסור כ מסרים אתב בין השות אפי שאסור הפרשה מעשר בשבת משום שבות אבל מערים את הדי יא קטן שעשה בשבת דבר ש משום שבו כגון שלש מעצית שאינו נקוב או טולטל בכרמל אין בית דין מצוין רישו כן אחו אביו אין אין ממחין בידו אסור חכמים ן מצ דברים בשבת כד שהוא עושה בחול פני מה נגעו באיסור זה אמרו מה אם הזהירו נביאים הצרו שלא יהיה לך בשבת כלך בכול ולא יחת שבת בשיחת החול שנאמר

דבר דבר כל וחומר שלא יהיה טולטול בשבת טלטול וחול כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו ויבוא להגביה לתכן כלים מפינה לפינה או מבית לבית את מבין הוא יסדר את הבית שלו היום יש לו חופש או להצניע אבנים כ יוצא בהן שהרי הוא בטל ויושב בביתו ואכ יש דבר שהתעסק בו שלו שבת ןל טעם ש שנאמר בתורה למען ינוח ועוד שיבקר טלטל כלים שמחתן איסור אפשר שיתעסק בהם מעט ויבוא לידי מנחה ועוד ב שמקצת הע אינם בעלי אומנויות אלא בטנ כהם כגון הטיילים בטלים ויושבי קרנות שכל

נים שוטים ממנחה תראה הוב העם בטלים הוא אומר מקצת העם אין בעלו אמניות אלא בטני כ ואם יהיה מותר להלך הדבר כשר ימים נמצא שלא שבת שביתה ניכרת כ שביתה שביתה מדברים אלו היא שביתה שוה בכל אדם פני דברים אלו נגעו באיסור הטלטול ואמו שלא יטלטל אל הכלים הצריך להם כמו שיתבאר זוהר מאיר נכון אתה רוצה ביום ראשון נכון את הפרק זוהרים שכמ דף תנח זח לגרי חסד בעלמה כלומר מי ששורף את הציפורניים הנה היום ערב שבת צריך לבער אותם לא למה צריך הטעם לשרוף אותם

לא ראוי לתת זיכרון מנים הטמאים זש מר ז וי וואי וואי וואי הכל בעל הציפורניים ואפילו מום גם אפשר לעשות על זה כישוף עבר חסד בעלמה ג או אסור לדרוך פניים ומה ב שור ור ז בכמה מהת וא אישה ב רבי שמעון אמר קבי עלי כפרה וראש חודש הנה בעלי לא כדאי הון כן אישה א דעים אלו ש ך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך וישמו ונצור כל הקהל הקדוש כד עלמה יברך יתכון אמ יזכה יתכון אמן יהיה לכם שבת שמחה

וישועה גדולה אמן נעשה שבת חזק של אלול בעזרת השם נכין את עצמנו עוד שבועיים וכבר הנה יום הדין הגדול והנורא שיהיה לכולם שבת שמחה אמן ישועה בנחת אמן