הדף היומי מסכת קידושין דף יג-יד הרב בניהו שמואלי שליט"א ט אלול תשפג

מה בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון י באלול ת שפג הנה אנחנו בשיעור [מוזיקה] הראשון של שבת מה שלמדנו בשבת אז אנחנו עכשיו חוזרים על זה בשביל שנלמד עם אלה שלא היו ע נו בשבת אז בעזרת השם הנה איזה זכות היייתה לנו בשבת המלכה פרשת ויצא כמו שאומר הזוהר הקדוש כי תצא למלחמה ויבך אומר רבי שמעון בר יוחי כמו שלמדנו שבוע שעבר האויב העיקרי של האדם זה יצר הרע כמו שמזהיר אותנו בעל חובת הלבבות השונא הגדול ביותר של האדם זה יצר הרע אומר בן אדם

ראוי לך לדעת כי השונה הגדול שיש לך בעולם זה היצר תראה איך הוא אומר אתה ישן נו והוא ער לך אתה מתעלה ממנו והוא איןו מתעלם ממך אומר זה זה כמה אל תחשוב שאתה לא שאתה לא תנצח אותו פעמים תנצח אותו הוא לא מספיק לו ניצוח של פעם אחת מה שתנצח חוזר זה לא משנה לו אפילו 100 פעמים תנצח אותו הוא לא יעזוב הוא יערוב אומר הרב חובת הלבבות הוא ורב לבן אדם כל ימי חייו כמו שאמרו רבותינו אל תאמין בעצמך ד יום אותך אדם לא

יכול להגיד לו אני עכשיו זקן כבר גמרנו הוא לא יבוא אלי יותר הוא ראה שאני גמרתי עליו הוא לא יבוא אין אתה יודע היה בא יהודי אחד לפני התפארת שלמה מתמרמר אומר לו תשמע כל הזמן אני בעליות ירידות עליות ירידות פעם מנצח פעם מנצח אותי מה נעשה אין לי כוח אומר כתוב כי תצא למלחמה כתוב כי תנצח במלחמה כי תצא לניצחונות זה לא ניצחונות העיקר אתה תצא למלחמה ובעזרת השם ככה זה הטבע של מלחמה פעמים מנצחים פעמים נופלים צריך להתנהג עם יצר כמו אדם לוחם זה

לא פשוט לכן איך איך הוא היה אומר הבעל שם טוב והתחזקתם עכשיו אנחנו פרשת כיתבו והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ זה כתוב במדבר אמנם שמה איך מתחזקים איך החזקתם ולקחתם מפרי הארץ אומר הבעל שם טוב איך אפשר להתחזק נגד יצר הרע אומר ולקחתם מפרי הארץ צריך לקחת איך מתחזקים אם לוקחים מפרי הארץ תסתכל אל פירות הארץ איך זה גדל אתה שותל גרעין זה מרכיב זה נרכב באדמה נעלם יורדת דמיון פתאום מתחיל לגדול לצמוח מתוך הריקבון מתחיל לגדול לצרוח ולפרוח דווקא הכשלונות ש אדם נכשל זה הפריחה לכן

לא אסור להיכנס לעצבות למרירות זה היצר הרע מה הוא רוצה הוא רוצה שאדם יהי עצב זהו לכן לא כתוב כי תצא למלחמה ותנצח כי תצא למלחמה הוא נתן ו השם אלוהיך בידיך את הניצחון את הניצחון הקדוש ברוך הוא נותן בידיך זה לא בידך לא הגמרא אומרת פגע ב יסור של אדם גבר עליו בכל יום מבקש לאמיתו כתוב בתהילים צופה רשע לצדיק ומבקש לאמיתו ואל מלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו מכאן אדם צריך ללמוד להסיר את כל המסכים המקטרגים למה זה יצר הרע זה מה

שהוא רוצה יצר הרע כל העבודה שלו לייאש את הבן אדם ואסור להתייאש הוא זה העבודה שלו רוצה להגיד יאללה מספיק גמרנו אתה ראית כמה פעמים עשית ולא הצלחת תראה דבר פלא יהודה בנו של יעקב אבינו הוא אמר למכור את יוסף מה זה יעקב אבינו מתאבל על בנו לא רוצה להתנחם כל האחים רואים בצרת אבא שלהם הורידו את יהודה מגדולתו בגלל שעץ להם את העצה הזאת הורידו אותו איך כתוב ירת יהודה מאת אחו מנדים אותו מוציאים אותו מלך אתה יעצת עצה לא טובה הכל בגללך איך תראה

את אבא תראה מה קורה לנו אבא לא רוצה להסתכל על אף אחד אתה המנהיג מה היה צריך לעשות אותו רגע יהודה נופל לעצבות למרה שחורה בוכה מה הוא עושה ערד יהודה תמנתה אומר עכשיו הזמן אני אלך מה אני מה אני אשב בדיכאון זה הכל מהשמיים אני הולך להתחתן הלך התחתן לקח לו אישה פלא את צער כזה גדול שרה מעל אבא שלו רוח הקודש הוא לא שרוי בשמחה אומר הרסתי את כל משפחת המלוכה של אבא שום דבר אומר זה אני צריך לבנות את עצמי מחדש לקח אישה

הביא ילדים אסור להיות בעצבות צריך להיות שמח זה העניין העניין הוא השם איתנו כל הזמן אז לכן בעזרת השם נדע בעזרת השם ללכת בדרכי השם ולשמוח בדרכי השם כי אנחנו מתחילים היום אנחנו לומדים דף של שבת בשבת למדנו דף יג בבקשה לפתוח דף יג היום הדף של היום זה דף יד לפתוח דף יג אנחנו למעלה בנקודתיים יש נקודותיים בלי נקודותיים כן כן כבר אני אומר לכם אני פותח האי הטתה האי הטתה מצאתם את זה אפרים מצאת לא שות מלמעלה כן אני אני מסופר 2 4 6

8 10 12 14 15 שורות מצאת האי תתה דו זבנה ור שכה זאת אישה היייתה מוכרת בר שכה איזה רצועות של משי או שרשרות לא יג עמוד א איפה שהפסקנו ביום שישי הייתה דאו כ מזב ור שכה הייתה מוכרת רצועות של משי אתה הוא גבר חטף ברש מנה בא אדם אחד חטף לה רצועה של משי שרשרת אמרה לה הבני אלי תחזיר לי את שלי אמר לה הבנ מקדשת לי אם אני החוטף אומר לה אם אני אתן לך את ה את השרשרת תתקדש לי שקלת ואשתך לקחה

את זה ושתקה ואמר רב נחמן יכולה לומר יכולה לממר אן שקה לי ודידי שקה לי היא לא מקודשת יכולה לטעון נכון לקחתי את נכון לקחתי אבל לקחתי את שלי לא הסכמתי להתקדש לך כלומר הוא מסביר למה הקידושין לא קידושין באמת גם אם תאמר אחר כך שסק הקודשים היא לא מקודשת היא לא התכוונה להתקדש מהג ז ממנה תתקדש אליו לגנב הזה אלא אמרה בשעת הנתינה רק אם אמרה בשעת הנתינה שהיא מסכימה לקידושין זה דבר אחר אבל היא לא אמרה כלום אז לכן זה לא מקודשת הטיב רבה

לרב נחמן קדשה בגזל אדם שקידש אישה בגזל ובמס גזלן זה גוזל לוקח ולא משלם חמס הוא שילם על זה אבל הבן אדם לא רוצה למכור הוא לוקח בכוח ונותן כסף ו בגניבה או שח תפסל מידה בקדשה מקודשת אתה רואה ש לא יכולה להגיד אן שקלי ודדי שקלי ואתה אמרת לי פה גזל ממנה וקידש אותה כן מקודשת אומר הטעם בד שדיך מה שאמרנו גזל ממנס לה וקידש אותה בזה זה מדובר דיבר איתה לפני כן על שהתחתנו כבר הם יצאו לפגישות ודיבר איתה והסכימה ועכשיו הוא גזל ממנה

ואומר לה אז כשהיא שותקת אז זה כ סימן שהיא מסכימה כמה שקיבלה מידיו מוכיחה שמחלה לו על הגנבה רק השאלה אם הוא יהיה צריך לשלם לה אחר כך על זה ומנה תמרה דשנל בן שדיך ולא שדיך ודלא שדיך איפה אנחנו יודעים יש הבדל בין אם תדחו קודם או לא תניה אמר לה כנ סיס הזה שאני חייב ליכי קחי את הסב הזה שאני חייב לך חזר במר לה התקדשי לי בו בסלע שנתתי לך אם אמרת קשילי בשעת מתן מעות בסלע הזה רצתה מקודשת לא רצתה ינה מקודשת

הגמרא תבאר את זה מה פירוש אבל לאחר מתן מעות אפילו רצתה עינה מקודשת אבל לפני מתן מעות בשעת מתן מעות מה זה רצתה מקודשת רצתה אינה מקודשת מה היא רצתה מה היא לא רצתה אילמה רצתה דמרן אם ר רצתה מה פירוש שאמרה מפורש שמסכימה לקידושין ולא רצתה שאמרה לא מסכימה ה אשתי קמה משמע נדייק מזה א השתיקה אבוא קידושין אבל הם שתקה כיון שאומרים שהסכימה אבוא קידושין ונתנה מקודשת צתם ולא נחלק רצתה לא רצתה ונתנה מקודשת צתם כי אתם כמו בתחילת הבריתה למעלה שמה כשנת בתחילה

בתורת פקדון ובשעת מתן מעות אמר לה התקדשי ושתקה אלא רצתה אלא חייבים להסביר מה זה רצתה דרעין כן מפורש הסכימה לא רצתה כ לא רצתה ושתיקה שתקה וקטנה דינה מקודשת הנה מפורש מה הטעמה יכולה לומר אן שקה לי ודדי שקה לי אני לוקח את שני מה זה מקודשת לקש התה קדשה בגז בחמס גניבה או ש מקדשה מקודשת אז כן אז כן מקודשת נכון לקחתי את זה זה שלי איך ת את הסתירה אלם שמאמינה ה בד שדיך דלא שדיך אלא א ודא הבריתה שכ ש מקודשת מדובר

בד שדיך הברה כתבה שאינה מקודשת בדלא שדי בוקר טוב לכל ה בוקר טוב הלאה כנח נפשה כנח נפש דרב אסה אחרי שנפטר הרב אסה הלו רבנן לנקמת תכסו חכמים בבית המדרש לאסוף את השמועות שלו כל מי ששמע ממנו שמועה חדשה שיאמר וצרפו אותם יחד שלא תקחו מה שאמר רבסה אמר לה הו מרבנן ורבי יעקב שמה ותו חכם רבי יעקב שמה אחי אמר רבס אמר רבי מני כשם שאין אישה נקנית בפחות משווה פרוה כך אין קרקע נקנית בפחות משווה פרוה כמו שאישה לא נקנ פחות משווה פרוטה

אלא דווקא צריך שווה פרוטה בלי זה לא גם קרקע שקונים קרקע צריך לאכול לפחות לתת שווה פרוטה אמרו אמרו לה אמרו לו חכמים ואתני אף על פי שאין אישה קנת פחות משווה פלוטה קרקע נקנית פחות משווה פלוטה אמרו לה הפך מה שאתה אומר אפילו שקרקע אישה לא נקנית פחות משוו פרוה הקרקע כן נקנ פחות משווה פרוה אמר להם רבי וב אני אגיד לכם כי תניה היא שקרקה נגנת פחות משו פירטה זה בחליפין בתורת קינה של חליפין לא בתורת קניין כסף נתניה קונים בכלי אף על פי

שאין בו שוה פלוטה זה קניין חליפין אדם יכול לעשות אישה לא נקנית בחליפין זה עוד דין אישה נקנית רק בפרוטה לכן בחליפין הא לא יכולה להקנות אבל קרקע אם אתה קונה הקניין של כסף צריך צריך כסף צריך לכ הפחות פרוטה קרקה נקנית בכסף אבל צריך לכות הפחות פרוטה מה שראית שקרקע נקנית פחות משווה פרוטה זה בקינן חליפין לא ממש שנותן כסף זה קנן חליפין החליפין אפשר לעשות גם פחות משוי פרוטה זה כמו מחליפים מה זה חליפים מחליף אומר תקנה את זה ואז אני קונה את הקרקע

ממך ככה זה נקרא זה חליפ הדר הייתה איתי מ הדר יד וקאמר עוד ישו חכמים אמרו משמו של רב עסה דמר רב יהודה אמר שמוא כ שני יודע בטיב גיטין וקידושין לא ל עסקם הן כל מי שלא בקי בהלכות גיטין וקידושין לא יהיל עסקם הן אמר רבעה אמר רבי יוחנן קשין לעולם יותר מדור המבול מי שמתעסק עם זה קשה יותר מדור מבו למה הגט לא גט הוא לא ידע טוב לעשות את הגט וזאת אשת איש והיא מתחתנת עם מישהו אחר והיא חושבת שהיא גרושה והילדים ממזרים

שנאמר כתוב בפסוק אלו וכחש ורצח גנוב ונאו פרצו ודמים בדמים נגעו אתה רואה איזה פסוק אחר כך כתוב בדיוק על כן תא לארץ נ כל ישב בא מהם משמע איך משמע איך משמעות הפסוק אלו וכחש שמדובר על אבון אשת איש שנכללים על ידי שלא יודעים בטב גיטין וגירושין אומר על כן תאבה ל הארץ מה מה מתרגם הפסוק כדי מתרגם רב יוסף מה זה תאבה ל הארץ הכן פרצו מודין בנין מנשי חברי הון אומר חון על חובין מוסיפין על דמים בדמים נגע ומתרגם חון על חון מוסיפין

אוי ואבוי איזה צרה גדולה וכתיב הפסוק של אחר בכן תיבה לארץ ומ כל יושב בה בחיית השדה ובעוף השמיים ודגי הים וגם דגי הים מסף ו בעוון הזה גם דגה הים יספו ואילו בדור המבול לא נגזרה גזרה על דגים שבים לא שנאמר מכל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים ואילו אכה אפילו בעוון אשת איש אפילו דגים שבים מתו אי ואבוי כמה זה קשה לכן גם תלמידי חכמים צריכים להיות בקיים לא סתם להורות הלכה בהלכות הללו הם לא בקי עצום שלא יצא חס ושלום אייזה כישלון מ

מי מתגלגל בדגים תמידי חכמים צדיקים כל כל העיקר אומר המרשה זה הגלגולים בבהמות מה היה בדור המבול באו כולם בגלגול כל אלה שם כל הבהמות למה כל ה במות הלכו לאבדן כי אומר המרשה כי הם באו בגלגולים של שעשו מקודם מעשים רעים הקדוש ברוך הוא כשהאדם מתקלקל גם הבריאה מתקלקלת עמו מה עשה הקדוש ברוך הוא מביא את אותם הבהמות בג אותם אנשים בגלגולי בהמות שהם יאבדו גם כן מן העולם ככה אבל בדגים אין גלגולים בדור המבול כולם היו רשעים הצדיקים השם מורים אותם למעלה את חנוך

ואת הלי חנוך את האלוהים ואיננו וכולם ואת הרשעים ואת נוח השאיר בתיבה וכולם היו רשעים אין לכן לא השך בדגים ואמה עלו לחוד ואנך לחוד כלומר אולי באמת גם עלה לבד נענשים אבל שאר הדברים לא נענשים אלא אם כן עברו על כולם כלומר הבהמות והכל לא יענשו תהפוך דף מכתיב ופרצו עם ו ו החיבור שאז ה אז הייתי מבאר רק שעוברים על כולם נשים פרצו כתוב מה זה פרצו על אוון זה בפני עצמו גם נענשים פרצו כתיב הדו ורת וקאמר עוד ישבו עד תנן במסכת קנים

שמה מדובר על אישה יולדת אתה יודע חייבים להביא חייבת להביא יולדת בסוף 40 יום ללדת זכר או בסוף 80 ללידת נקבה שני קורבנות אחד חטאת אחד לעולה קודם מקריבה את החטאת אחר כך מקריבה את העולה זה הדין של אז ה אומר שמה האישה שהביאה חטה הביאה חטאת הק רבוה לא הספיקה להביא את העולה ומתה או וא ראית מה ניהיה לה מסכנה מתה יביאו יורשין עולתה היורשין שירשו אותה יכולים להביא את עולתה אף על פי שעולה זה תחיבה בה יורדת בגלל לדתה היושים שלה לא ילדו אבל

צריכים להביא על זה אמר רבי יהודה אמר רבי יהודה אמר שמואל והוא מה שאמרנו שיביאו יורשין עולתה שהפריש אתה מחיים דווקא שחדה את העולה הפרישה אותה עוד בחייה הפרישה אותה ממש אמרה זה בשביל העולה אבל לא הפיש את מחיים לא לא הב היורשים את העולה למה לא נתעב הנכסים לזה על מה כסבר שעבוד לו דאורייתא משמע שהוא סובר שמנ תורה אין נכסה הלו משתעבדים למלווה אתה ורואה לא שעבודה לו דאורייתא למה אם היה שעבודה דאורייתא מה זה משנה גם לא הפריש חתה גם לא הפריש עולתה

צריכים להביא אז ממה שאמר לא גובים מהיורשים מהלקוחות אז משמע שאין שסב שעבודה לו דורתה שעיבוד שני נכסים זה לא דאורייתא על זה אמר אמר רבי יוחנן אבל גם שלא הפריש מחיים היורשים מביאים עולתה לאחר מיתתה אפילו שלא הפרישה חיים על מה כסבר שעבודה אבה דאורייתא הנכסי השתעבדו מן התורה לקרבת העול אפילו שלא הפריש אתה זה כתוב בתורה אז הנכסים שלה השתעבדו לזה כמן שהייתה חייבת להביא ויש לה נכסים כמה שזה כתוב בתורה שחייבת להביא אז הנכסים שלה השתעבדו זה כמו מלווה כתובה בשער זה שטר

של התורה הגמר שואלת ופלי גחד הזמנה הרי כבר נחלקו בזה רבי יוחנן ושמואל פעם אחת איפה לגבי הלוואה אם שודה דוריתה או לא אז למה צריך עוד הפעם לגבי קורבן לידה דרב שמוא דרו שניהם אמרו מלווה על פה אינה גובה מן היורשים אתה יודע אדם שלוה לחברו כסף מלווה על פה עכשיו מת הלווה רוצה המלווה את הכסף שלו מלווה עלוה לא לא גובה מן היורשים לא כתבו שטר לא יכול לבוא לו היורשים שיחסו נכסי המת לקחת ולא מן הלקוחות אלה שקנו קרקע מהלו אחרי זמן ההלוואה

כון שמה התורה הנכסים של הלוה לא מעובדים לא משתעבדים ורבי יוחנן ורש לקיש נמר רבו מן על פה גובה ב מן היורשי במנ כוחות למה מן התורה נכסה הלוה משתעבדים אז למה אז ראינו את זה כבר שנחלקו בזה למה צריך עוד פעם צריכה תמר בה אם היו חולקים רק לגבי הלוואה באך כ אמר שמואל משום דלא מלוה כתובה בתורה דווקא בזה אמר שמואל שעבוד לו דאורייתא משום שזה לא כתוב בתורה לא כתוב בתורה יוב מלווה אבל בהך אם המודו רבי יוחנן מש לכיש בזה ביולדת מודה

לרבי יוחנן שעבודה דאורייתא למה זה כתוב בתורה קורבן יולדת ויש מנן בהא היו חולקים לגבי קורבנות הייתי אומר דווקא בהא כרב יוחנן שעבודה דאורייתא דמן והכתובה בתורה ככתוב בשטר דביה חיוב בקורבן כתוב בתורה אז זה כמו שמל מלווה בשתל שנכסים משתעבדים לכל הדעות אבל בהך בהלוואה רגילה אמלא אמ אמא אמא מודה לשמואל צריך הייתי אומר רבי יוחנן מודה לשמואל שש בודל דאורייתא לכן השמיע לנו גם בהלוואה גם בקורבן אמר פפא אנ חתה מלווה על פה גובה מן היורשים ואינה גובה מן הלקוחות הנה להלכה מנווה על

פה כמו קורבן אדם מתחייב קורבן פדיון הבן כל זה נקראת כמו הלוואה שהוא לא אם הוא נפטר הוא לא יכול לעשות גובה מן היורשים מלווה על פה גובה מן היורשים ואינה גובה מן הלקוחות גובה מן היורשים שעבודה דאורייתא נכסה המת השתעבדו והנו גבה מן הכוחות דלת לקלה נכון ש בודה דאורייתא אבל זה אין לזה קול מה שכתוב בתורה אנשים לא שומעים מהלוואה אם היה שטר שומעים אז לא ידעו להיזהר לא לקנות קרקעות ולכן נכשלו המשך וקונה את עצמה בגט ומידת הבעל איך איך היא תקנה להיות

ברשות עצמה כלומר היא ברשות בעלה אישה נשואה ברשות בעלה איך היא נעשה שהיא תהיה ברשות עצמה לא תהיה ברשות בעלה וקונה את עצמה מבעלה בגט ומיטת הבעל כממה שואלת בשלמה גת נכתב אך טבלה ספר כריתות איך היא קונה את עצמה בגת מבעלה ומותרת לנסה לאחר כתוב בתורה נ וחה טבלה ספר כריתות ונתן בידה בשלח מביתו והיתה ליש יכולה להתחתן זה מפורש בתורה בגט אני מבין איך האישה יוצאת מרשות בעלה כתוב בתורה אלא במידת הבעל מנלן מאיפה אני יודע שהי מת הבעל היא יוצאת אומר סברה הוא

הוא אסרה והוא שרתה זה סברה הוא אסר אותה הבעל אסר אותה בקידושין שלו על כל העולם עכשיו שהוא מת הוא מתירה כיוון שהוא נעדר מן העולם גמרנו אין לא ישוב אז הוא מתירה היא לא קשורה אליו מה היא קשורה אליו עכשיו בקבר לא נגמר לא רבנו הקדוש שהוא בא כל ערב שבת לבית נגמר הגמרא אומרת ועריות דסר להו ולא שרי להוא אתה יודע אריות למשל אשת איש על ידי שזה התחתן סליחה אשת אביב אביב התחתן מותר לו מת אבא שלו מותר לו לקחת את אש אביב

אז איך זה הנה אסור אותו דבר אשת אחי אביב אותו דבר כן אותו דבר גם כן אשת אחיו אחיו מת מותר ל לקחת את אחותה את אשתו אסור אבל בגלל שאחיו התחתן אסור עליו אם לא היייתה מותרת לו אז למה אשתו מותר לה להתחתן אז זה ש שואלת הגמרא ועריות דסר להו על ידי שנתקדש לבעלה נסרה ולא שרה להוא אלא באמת הגמרא אומרת תירוץ אחר אלא חוזרת בה מדמה רחמנא יבמה שאין הבנים אסורה מאיפה לומדים שבעל שנפטר אשתו מותרת להתחתן וד אמר רחמנא אמרה התורה יבמה

שאין לה בנים אסורה מת מת מת מת בעל והאישה אין להלה ילדים אין איין לו ילדים הבעל הזה היא אסורה משמע א יש לה בנים מותרת למה התורה רק אסרה אם אין לה ילדים אם אין לו ילדים לא תהיה אשת המת החוצה משמעה יש לו ילדים מותרת להיות החוצה מותר להתחתן בדין מה אין לה בנים אסורה לעלמה ושריה ליבם אבל ויש לה בנים לכול עלמה נמה אסור אסורה עם אף אחד בעולם אלא אני אגיד לך מאיפה אם הית בעל מתירה לנסה מדמ רחמנא אלמנה לכהן גדול

אסורה נסה ה לכהן דיות שריה דווקא לכהן דיות אלמנה סוה משמע לכהן דות מותרת דלמה לכוהן גדול בלו לכול עלמה בעשה אומר השה מה יעביד איך איך איך הותר הוא הכרת ועלה ונשאר ישור עשה מיתת הבעל תשרה לגמרי אם הועילה מיתת הבעל תהיה מותרת לגמרי לא יהיה לא עשה ולא כלום היא לא עניה מיטת הבעל תומה במת כם הייתה בכרת בלב הגמרה מתרצת אל למה לא הפקתה ממיטה והקמתה על עשה למה אי אפשר לומר שמיטה הוציאה אותה ממיטה והמידה אותה על עשה איסור חמור המידה אותה

סורך כן מדי דאבה הפיסול מקדשין ראינו דבר כזה שור של הקדש שנפל בו מום ומקרה את בו מעילה ואסרי בגיזה בעבודה בהתחלה היו אסורים עכשיו פרקנו אחרי שפדה אותם מעילה נתבעו אבל בגזה בבודה סיר אין בהם מעילה מותרים באכילה כ כטו תסבח ואכלת בשר אבל אסורים בגיזה תסבח בלא גיזה ואכלת ולא לכלבך בשר לא חלב אתה רואה שייתכן שאיסור חמור נפקע אבל איסור כן נשאר גם פה אני יכול להגיד לך אותו דבר אלא מד אמר כר פן ימות במלחמה יש אחר כחנה תרצת הגמרא ממה שאמר

באורכי המלחמה שחוזרים לביתם פן ימות במלחמה וישר כחנה מותרת לאחר מיתת בעלה אז מפה לומדים פן ימות במלחמה וישר כחנה משמע אם הוא מת מותר לאיש אחר לקחת אותה מפה לומדים מי שמת בעלה מותרת להתחתן מתקיף לרב שש ד אם אמן אחר יבם מה זה ישחרר כחנה ימות במלחמה ואז ואז היבם יקח אותה כי זה אירס אשה ולא לקחה אח שלו זה לא כל אדם בעולם אמר הבשי שתי תובות בדבר חדה יבם לא יקרה אחר מה זה איש אחר יבם זה הוא לא נקרא אחר ועוד

כתיב ושנאה האיש האחרון וח טבלה ספר כריתות או כי ימות האיש האחרון אתה רה כתוב שנ שחרון כתב ל ספר כריתות או כי ימות התקש מיתה לגירושין מה גירושין שריה וגומרת מתיר אותה מבעלה לגמרי מותרת נסה למה כתוב בתורה והלכה והייתה לשחר אף מיתה שריה וגומרת גם מיתה מתירה אותה לגמרי נסא לאחר ומרת להתנשא להתחתן כן אנחנו עוצרים פה רבותיי חוזרים עוד כמה דקות בעזרת השם באמת נו אהח מב בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון י באלול תשפ ג שיהיה לכולם

שבוע טוב שבוע בעזרת השם של תשובה של מעשים טובים ללכת בדרכי השם הנה סיימנו פרשת כי תצא למלחמה על אוייבך ועכשיו אנחנו בפרשת כי תבוא ולקחת מפרי הארץ איזה כי תבוא אל הארץ הש בכל עניין הביכורים ואיך אדם תגבר על התאוות ויילך בדרך השם והעיקר הגדול יש צע כללות העיקר הגדול זה לא להתייאש צריך לדעת אפילו מי שנטמע בעבירות חמורות אפילו שהוא שקוע במט שערי טומאה יש תקנה איך כתוב כי מנחה פשוטה לקבל שווים שבאמת יפתח דו חדש ישד דבר כזה מתנה חדשה מתנה כזאת הקדוש

ברוך הוא אומר נתחיל לעשות חשבון נפש אדם יתחיל להיכנס לעצבות אומר איך יכול להיות מה אני אעשה עכשיו גשי עצמה גשי עשמ חזקים רדיפה עצמית איך אני אמרתי את פי השם אי אפשר צריך אומר טבעתי בבן מצולה אין מעמד בתי לא נערים פרקו צריך להיות חזק לא להתייאש בעזרת השם איך אומר הגאון הגדול היה בע לב שמחה מגור אומר כתוב בירוש במסכת שביעיית על רבי יוחנן בן רש לקיש נכנסו להתרחץ בחמץ בריה רבי יוחנן ורש לקיש כשנכנסו ניגש אליהם איזה עני ביקש צדקה אמרו לו שימתין

הם ייצאו מהמרחב יתנו לו לאחר שייצאו מחמי טבריה תד מתם הם רואים אוי ואבוי העני הזה בלי רוח חיים רחל עמו אומר טוב רבי יוחנן אומר לא זכינו להתעסק בו בחייו לעשות לו צדקה נתעסק במותו נעשה לו טהרה התחילו לפשוט את גדו הם מגלים בפנים צרור 600 דינרי זהב זה כמה מיליונים דולרים בשיעור של אותו זמן מה לומדים מפה אומר הרב דבר פלא פלאות אומר אדם רחס בבריכה להברות את גופו בא אני רוצה צדקה אחרי שהוא יוצא מהבריכה רואה שעני מת אומר איזה נקיפות מצמן יהיה

לו יהיה מיואש מהחיים יגיד אני הייתי יכול להציל את העני הזה כועס על עצמו נופל ברגשות קשות מתייאש בא רבי יוחנן אומר לא לא לא הפעולה לא לשקוע במה שהיה תמשיך קרה עכשיו מה א אפשר לעשות הלאה תסתכל הלאה עכשיו מה עושים את תסתכל מה קרה ששמן ליון הלך שזה תמשיך עכשיו מה קורה בוא נתעסק בו נעשה עכשיו חסד עכשיו מה הם עשו כשעשו את החסד הזה ראו שבכלל הם לא טעו זה מיליארד זה המיליונר של כל טבריה כן אתה רואה זה מלמד את הבן אדם

את נכון אדם צריך להשים לב תמיד שלא יהיה כמו חוםש גמזו איך הוא בכה אבל צריך להשתדל חזק אדם לא לא ילך בצורה כזאת צריך תמיד ללכת עכשיו למשל בראש השנה האשכנזים וכנים ראש של דג אנחנו יש ראש של כבש אומרים נהיה לראש ל נזלו נו אלו של יצחק אבינו האשכנזים הם אוכלים דגים אז לוקחים ראש של דג ואומרים שנהיה לראש ולא לזנב השנה גם אנחנו נוכל לעשות יום אחד על ראש של דג למה זה שבת אז זוכרים מסמן פו וירבו כדגים ככה אצלנו אצל מורבי

בשבת בראש השנה לא דג לשון דאגה אומר לא צריך אבל אם זה חל בשבת אוכלים מעט דג אומרים נפרה נרב הדגים אשכנזים תמיד אוכלים דג אבל לוקחים ראשת דג למה תמיד הדג הוא הולך קדימה הוא לא יכול להסתכל מאחורה הוא לא ראית פעם הדג מסובב הראש שלו אחורה בעלי חיים אחרים מסובבים לשל כלב רץ אחרי הזנב של עצמו אתה יודע יכול לגרד את הזנב שלו תרנגולת מנקרת אחריה אבל הדג הוא לא מתקפל כלפי הזנב תמיד הוא שד קדימה הולך הלאה עם הראש הלאה זה שאומרים נהה

לראש ולא לזנב תמיד נהיה שקועים בעבודת השם במתק הלא לא תמיד מה קרה מאחור ותהייה שקוע אחר כך בבעיות ליפול בעצבות למרה שחורה רק מה צריך לעשות חשבון נפש אבל לא להיות שקוע בפנים תתקדם ראית לא הלך היום מתחילים חיים יפים חדש דף חדש הכל מתחיל מחדש כמו שאמרנו על יעקב אבינו על יהודה אדם אחר היה רואה מה נהיה עם יהודה היה מתייאש מהחיים שלו לא להתייאש כמו היה עם דוד המלך וצק לק זה פעם אחרת נדבר אבל זה משהו פלאות איך הוא לא מתייאש איך

דוד המלך פלה פלאות יש להם כוח מיוחד עכשיו יש לנו בינתיים 40 יום הימים הללו שאפשר בהם חזק חזק להתחזק להתחיל דף חדש חדש דבר אחד צריך למשל לקבל אלינו איזה קבלה ש40 יום נחזיק בה מה הקבלה הכי טובה 40 יום לא לא להתעסק עם אייפון אייפון זה מקלקל קבל עליך 40 יום כל אלול לא להשתמש באייפון אתה יודע מה אדם מציל את החיים שלו זה זכות אתה יודע מה יהיה בשמיים 40 יום לא אייפון איזה זכות זה אתמול פה דרש החי רבי מאיר הוא אמר

40 יום הוא הביא משל שאומרים את זה עעל צדקה על מעשה צדקה אבל הוא הביא את זה לזה אני אגיד לכם אתזה אומר שאם ב אינדונזיה אתה מכיר איפה זה ככ מיליון שמה יש קופים אתה יודע עכשיו איך תופסים את הקופים אין ך סדר שמה הם אוהבים קוקוס אתה יודע זה הקוקוס הם עולים לקחת אותו ומה הם עושים הם קושרים את הקוקוס בחוט ברזל חזק מוריקים קוקוס גדול מורקים אותו ואז שמים בפנים למשל מה שהכי הרבה אוהבים למשל חורסה שם זה אתה מבין או שמים אייפון

ת כל אחד מה שהוא שם שם אוכל טעים טעים טעים עכשיו ויש לי אזה ריח כזה טוב שקופיקו אוהב עולה למעלה רואה וואו וואו זה קוקוס עם דברים אה הפתעות מנסה לעקור את הקוקוס לא מצליח מכניס את היד בפנים לקחת היד שלו נתפס למה למה תופס הוא לא מוכן לעזוב את האוכל שיש בעולם לא למה זה כל כך טעים לו אבל הוא רוצה להוציא את היד הוא לא יכול כי זה זה עשוי זה צר כי היד שלו מלאה אוכל טוב תשחרר את האוכל תוציא את היד

לא מוכן לא ואז הקוקוס הפוסעים חוטי ברזל והם באים וצדים אותו אז למשל תאר לך עלה קופים לעץ ויש שמה כזה מאה מאה קוקוס כזה שמו בפנים איזה אוכל כולם הכניסו את היד היה שמה איזה זקן אחד של הקופים אומר להם תשמעו אני מציע לכם תוציאו את האוכל מהיד תשתחררו יצודו אותכם יכניסו אתכם בכלוב אמה תבלבל אנחנו נותנים מכות לפה לפה בשיניים ווזה שומרים אותו אומר לא אתם אני אני עבר ראיתי ראיתי מי שנשכח בזה מת אומר לא לא עוזבים בקיצור בא הצייד עכשיו כולם בידו

מכניס אחד אחד לכלובים ומה שהם עושים להתנתק הם לא יכולים למה לא מוכנים לשחרר את היד אומר 40 יום תשחרר תחיה אומר לא מוכן תשחרר את היד מה לא מוכן אתה מבין איפה הוא תפוס אבל זה משל טוב תשחרר מה את צ תשחרר תחייה זה מוריד את האדם לשאול תחתית שחר את עצמך תחייה זה אמת אתה שמעת שעכשיו עשו ב אלה שעומדים ביטק במחשבים עשו להם מבצע אומר כמה אתם מקבלים כל חודש 500,000 הם מקבלים זה מדענים גדולים הם עובדים מיוחדים מקבלים כל חודש חצי מיליון

אומר להם שמ אומר להם דבר פלא אומר להם עכשיו אני צריך אותכם פה לעבוד במקום שמונה שעות 16 שעות כפול תקבלו לא פשת פי 10 י אתם מקבלים חצי מיליון תקבלו 5 מיליון פי 10 כולם החליטו לעבוד במרץ יש מישהו שלא יבוא מה שלא יהיה אנשים שלהם אומרים להם אני לא רוצה לראות אותכם בבית כל יום 16 שעות בעבודה לא לזוז אתה יודע מה זה כל חודש 5 מיליון מקבלים לבנק אפש לעש זה כולם רוצים זה אומר להם 40 יום עכשיו אתה יודע זה קובע מה

יהיה עכשיו 40 יום האלה זה לא חמ מיליון זה כל החיים של בן אדם זה קובע איתו מה יהיה איתו כל הזמן מי יעזוב את הדבר הזה אף אחד בעולם איך אומר ה הרב בן איש חי השבוע פסילתו ו אומר כל דקה באלול זה חודש תראה לך מה אדם יכול לאסוף אדם יאבד את זה ילך לו לאבדון לכן החוכמה הגדולה ש נשתדל לעשות תשובה נלך בדרך השם נעשה מעשים טובים זה שאדם יקח את זה ליבו חס ושלום וחלילה לא לעזור בדברים האלה באמת צריך כל אדם

לקבל עליו איזה קבלה אם יכול לנתק את האייפון הזה חודש 40 יום עד יום כיפור איזה מעלה זאת זכות גדולה מאוד השם יזכנו לעובדו לראה אותו אמן טוב נלך לשופטים הכסף הזה נכנס לבנק א בישירות איך שתרצה ניתן לך אותו הלאה אנחנו פרק טו שופטים פרק טו מר אתה היית פעם קופיקו אה ראית אני ראיתי פעם הם עלו אצלנו בשכונה ברחוב עמוס היה פה גן החיות ז הוא קפץ ברח משם ו וכן כן עלה על העץ קראתי לילדים שלי הקטנים היו מסתכלים מסתכלים קופיקו כן בא

הצייד נתן לו חץ עם זריקה נרדם נרדם על העץ בא לקח אותו הלך אבל איך הם היו תופסים אותם ככה מרדימים אותם כן היו שמים להם נעליים הוא רוצה כאילו לבוש את הנעליים בפנים יש דבק עכשיו רוצה לצאת הוא לא יכול נגמר כן לא אבל הם בצבען לא היה להם דברים כאלה אתה רה זה קופיקו שווה 100 אל אומר חלב נלי אתה מבין ויהי ממ בקר חטים ויבק שמשון את אשתו ברדי עזים ויאמר אבוא אשתי אחדר ולא נתו אבי לבו ויאמר אבי אמרתי כי נתה תננה

לרעך הלו אחותה הקטנה טובה ממנה תנה לך תחתה ו אומר להם שמשון ניקיתי הפעם מפלשתים ניקתי הפעם מפלשתים כי עושה אני עמם רעה עכשיו בדין אני אעשה להם רעה ויילך שמשון ויק של מ שועלים ויקח לפידים ויפן ויפן זנב א זנב וישם לפיד אחד בן שני הז בטו ויבער אש בלפידים ושלח בכמות פשתים ויבער מגדש וד כמה וד כרם זית ויאמר פן אשתי מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למרעה ויעלו פשתים וישרפו אותה ואביא באש אי איי אי וי א

להם שמשון אים תעשו כזאת כי אם נקמתי בכם חר אחדה נקמתי בכם ואחר אחדל אם אומר להם כאשר עשיתם כזאת לקום מדיד עכשיו אני כבר לא לא אני אחדל מלנקום וייך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סל עתו ויעלו פלשתי ויחנו ביהודה ו וינטשו בלחי ויאמרו התפזרו התפזרו התפזרו שם בלחי זה שם מקום לחי של שבת או ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו ור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו וירדו שלושת אלפ איש ביוד יפסל עתם ויאמרו שמשון ידעת כי

מושים בנו פלשתים מה זאת עשית לנו ם כאשר עשו לי כן עשיתי להם ויאמרו סרך רנו תתך ד פשתים ויאמר להם ששו שבעו לי ן תפגעו בי אתם תשבעו לי שאתם לא תפגעו בי ויאמרו לו לאמור לא אסור נאסר כי אסור נאסר סורך תנוך בדם והמת לא נתך וי בשניים עבותים חדשים ויעלו מן הסלה ובעד חי פשתים רו לכלתו ותחת העבותים אשר זרותו כשתים אשר בערו באש ימסו אסורי מעל ידיו וימצא לחי חמור תריה וישלח ידו קחה ויח בה אל איש ויאמר שמשון בלחי החמור חמור

חמורותיים בלחי החמור בלחי החמור כתי אלף איש ויה ויהי ככלותו לדבר ויש לך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי עד כאן איזה הוא היה הוא נפץ הקדוש ברוך הוא נכון איזה גלגול זה הלאה אנחנו ראש השנה מסכת פרק ד משנה ח מי שלא נתן ביום שישי כפול תן היום שניים ואחד משנה ח צופר של ראש השנה אין מעבירים עליו את התחום כלומר רוצים ללכת להביא שופר אין צריך ללכת חוץ לתחום אסור או רוצים לשמוע שופר והן מפקחין עליו את הגל אם נפל השופר תוך גל

של הבנים לא לא עולים באילן ניטול שופר לא רוכבים על גבי בהמה חולה לא יכול ללכת ברגליו רוצים להוליך אותו לשמוע שופר לא ולא שטן על פני המים למה שלא יעשה כלי שית ואן חותכין אותו כדי לתקנו לתקיעה את השופר בם מדבר שהוא משום ש ב מדבר שוא משום לא תעשה אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או יין לעשות הכל שלו יפה יתן אין מעכבין תינקות מ לתקוע אבל אם תסכין עם הן עד שילמדו ומתעסק בתקיעת שופר להתלמד לא יצא שומע מן המתעסק אפילו שהתכוון הוא

לצאת ידי חובה לא יצא למה המתוקה לא התכוון להוציא משנה ט סדר תקיעות שלוש של שלוש שלוש הסדר תקיעות תוקעים שלוש פעמים ראשונה למלכו השנייה לזכרונות ושלישית של שופרות תשרת שלוש פעמים תשת שלוש פעמים תרת שלוש פעמים זה של מי יושב שיעור תקיעה אם זה במלכו זכרונות שופרות זה במעומעם אנחנו מנהג לעשות תשרת תשה תרת בזכרונות שופרות וגם מלכויות כל אחד שיעור תקיעה כשלוש תרועות כמה זה אורך התקיעה שלוש תרועות תרועה לוש שיעור תרועה כשלוש יבבות יעני תשע יבבות תקע בראשונה ומשך בשנייה כשתיים אין בידו

אלא אחת זה לא משנה אפילו עשה אחד ארוך זה לא כ לשות לו שתי תקיעות למשל את האחרונה של תשרת עשה ארוך הרבה שיועיל גם לראשונה של תשת לא מע מי שבירך ואחר כך נתמנה לו שופר תוקע ומביע ותוקע שלוש פעמים כשם ששליח ציבור חייב כך כל יחיד ביחיד חייו רבי גמליאל אומר שציבור מוציא את הרבים ידי חובתן בזה סיימנו מסכת סיום מסכת ראש השנה מתחילים מסכת תענית לכן צריך להביא ממתק על זה טוב יום אחר מסכת תענית פרק ראשון ממתי מזכירים גבורות כשמים מאיזה יום

מתחילים להגיד משיב הרוח רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג הסוכות רבי ישע אומר יום טוב האחרון של החג אמר לו ישע ואין הגשמים אלה סימן כללי החג למה מזכיר אמר לו רבי אליעזר א אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר מה שב מוריד הגשם עונתו אבל לא לשאול גשמים אמר לו אם כן לעולם יהיה מזכיר אם זה אם זה רק אתה מזכיר תמיד כל יום תזכיר מה כן הגענו משנה ב לכם יום טוב אחרון מזכירים תפילת בית המדרש שתי אדוני לנגדי תמיד כמני במותם אח

קש ילו ח ש כתוב חו בנו חברנו ש תורתך תצילנו מכל מכשול בטעות אן בדיני איסור חכמה מפי דעת ותבונה גל עיני ואבית נפלאות מתורתך ברו אוך א ך קודש ברו את אד א מסיון עושה שמיים וארץ כן היום הלימוד הוא רצחת ורפואת ראובן בן רבקה השם ישמ חיו נשמת אביו שמואל בן שרה וגם ל נשמת שאול בן גניה הוקדש על ידי אנה בת ענה וגם לנו נשמת אביגדור בן בתיה וגם לנו נשמת אבנר בן חוה יוסף חיים בן אסתר בנימן ב בנימן ב בנימין בן

שמחה שמעון בן רחל תכף ח תשו בין עדר ובין עדר לא נזכיר אותו עם אמתים רגע ש השם יעריך אמך בטוב אמן כן אנחנו היום בדף מסכת קידושין דף היום דף טו דף יד סליחה השיעור הקדם למדנו דף יג היום זה דף יד בעזרת השם יד כי יד על כסיה מלחמה להשם בעמלק מדור דור כן לרפואת מורנו ורבנו רחם משה צדקה בן ואמא שם יתן לו רפואה שלמה ושועה גדולה ג חיים בעבור מה שהר צ לא לא רק אם תביא מעלה ביא כן עבור חוץ ממה

אין דבר כזה חוץ חוץ אמרת תקנה בשוק הלאה קודם כל מתי זה הזה שלך אה מחר צ זכור מחר תקנ כל מה שאפשר על חשבונו חים חיים ישו גם וגם ו גם השם יתנו רפואה שלמה ושועה גדולה ונרה מעליה בנים תלמידי חכמים גי חיים אסר בן אסתר בעבור שכן מחר יסדר רגע אבל תגיד שידעו כולם נבוא אה ומר די לצרות אמתים מס עוד קשר אלי הבמה והבמה נקנית בביאה כך אמרנו במשנה בביאה מנלן מאיפה לומדים שבמה נקנית בביאה במה אמרנו נקנית בביאה לא בכסף ולא בשטר

מאיפה לומדים אמר כר יבמה יבוא עליה ולקחה לא לאישה הביאה הו לקחה לו לאישה שהוא בא עליה נקראת כוחן בה זה נקרא לכוחן יבמה יבוא עליה הוא לקחה לו איך הוא לוקח אותה ללא להיות אשתו על ידי ביאה כמו שרשי אומר כלומר ביאתה הן לכוחה ואמ לכולה מלתה כאישה מי אמר דווקא בביאה אולי לכל הדברים גם בכסף גם משטר נדמה אותה לכל הדברים לאישה לגמרי שגם כן כסף וגם שטר יועילו בא בבמה הזאת לקנות אותה לאסק דעתך תניה יכל כסף בשטר גומרים בה קונים מבמה כדי

שהביאה גומרת בה האם ככה כמו שיאה גומרת בה גם כסף תר גומרים בה למו לומר במה פסוק בא אומר ביאה ובמה למה כתוב יבמה יבוא עליה ולקחה לא לאישה ויבמה כבר בתחילת הפסוק כתוב יבמה יבוא עליה ויבמה ביאה גומרת בה ואין כצב אשתר גומרים בה הגמרא שואלת מה מה במה דבע כוחם מייבם למה מנין שבא ללמד שנקנה בביאה אולי זה בעל כוחה מייבם אם כן אקרה ובם מה הי ובם ה שמעת מינ תרה שגם מיבן בעל כורחה וגם הביאה גומרת בה זה הכל ה תראה ראשי

בדי אישה מה אישה כסף אשתר כ ביאה אפי במה כסף אשתר כ באה כת לאישה במה ביאה משמע שנה עליה כתוב לעכב דווק זה הב ל במה בעל כורכ כי דרש בעל כוכה קונה אותה אם כן אומרת אותה מבי בם מה הביב למלי נמה בעל כוחה ואחי תני בהדה בבמות הבעל יבמתו יבם ביאה גומרת בה ן כס בשטר גומרים בה ויבמה בע כורחה ובם באומר ובמה בע כורחה שני דברים כן קונה את עצמה אמרנו במשנה בחליצה מן הלן מאיפה אנחנו יודעים שהיא קונה את עצמה להיות

ברשות עצמה היבמה הזאת שאחרי החליצה מותרת נסה לשאר העולם הה נכתב ונקרא שמו בישראל בן בית חלוץ הנעל כיוון שחץ בנעל הוא טרה לכל ישראל אחרי אחרי החליצה אז היא מותרת לשאר כלומר כתוב בתורה ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל מה שכתוב מסמיכות ישראל בית חלוץ מזה לומדים כיוון שחל בנעל כלומר חלצה לו נעלו הותרה לכל ישראל מותרת למה כתוב ונקרא שבישראל בית חלוץ הנעל בישראל בית חלוץ כיון שעשה לה בית חלוץ הותרה לכל ישראל חלץ לנעלה נכון שאתה אומר אחרי החליצה מותרת נסה לשאר העולם

אולי חולצת נעלו מעל רגלו זה מצווה בפני עצמה אבל זה לא מתיר אותה אומר לא מה שחולץ את נעלו זה מתיר אותה לומדים משמחות בישראל בית חלוץ הוא נקרא בית חלוץ בישראל בגלל המצווה לא בגלל ש לא אבל כמה שכתוב ביחד בישראל בית חלוץ תראה ראשי אחי משמע בישא ין ראוייה להביא לבית מחלצה יכולה מאז להתחתן שואלת הישראל אכי הוטעתה המבע כדת רב שמואל בר יהודה בישראל בבית דין של ישראל וולא ב של עובד ולא בבית דין של עובדי כוכבים כי מה שכתוב שמה נקרא שמו

בישראל בן חלוץ הנעל תיבת ישראל זה למד אותנו שיכולה להתחתן מעטה עם כל אחד ישראל ה מבעלה לרדת נרב שמואל בר יהודה בישראל מלמד שחול צת רק בבית דין של ישראל ולא בבית דין של עובדי כוכבים של גרים כן זה יש יש הגהה במקום עומדי כוכבים ככה הגמרא ביבמות ואז מה מה זה עושה למה כתוב ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם עוד זה שמה כבר למדנו לפני ולא לפני עובדי כוכבים אבל פה דווקא בבית דין של ישראל ולא של גרים מה רוצה מהזה מה זה נותן אם

היא לא מותרת על ידיח אז מה החליצה עושה לא הבנתי מה שאתה אומר אומרת מיפה לומדים שהיא מותרת נסע ל ידי לא בחליצה עושה סתם מצווה בפני עצמה יש עניין מצווה לחלוץ לה ככה דיברנו אבל היא לא מותרת מי היה חול גבר אזה הגמרא מ האישה חולצת את הנעל של הגבר של שזה מצוות חליצה בבית דין של ישראל ולא בי כוכבים אבל לעולם היא לא תהיה מותרת מה את קתי מבקש לא לדבר לא משנה שהשם ישמרך אחר כך תסביר ל קטים מבע לכד תניה עדיין צריכים

ת בישראל לד תניה אמר יהודה פעם אחת הנו ישים לפני רבי טרפון ובתי במה לחלוץ ואמר לנו רבי טרפון ענו כולכם ואמרו חלוץ הנעל חלוץ הנעל ן גביר צריכים כולם לענות מה שכתוב איך כתוב שמה בנקר שמו בישראל בישראל זה בא להגיד כולם לענות חלוץ הנעל חלוץ הנעל אומר לו ההוא מבי נקרא שמו נפקא זה לא שבישראל מה צריכים לומר כולם חלוץ הנעל חלוץ הנעל לא נדים את זה מבת ונקרא שמו בישראל בישראל זה בא להגיד לי דרשה שדרש בי ד של אבל מה זה נקרא

ואיפה יודעים שכולם צריכים להגיד ונקרא שמו נו אז מני לומדים שהיא מותרת מישראל אתה לומד שזה בית דין של ישראל מי חלוץ חלוץ מי נקרא שמו ומנין לומדים שהיא מותרת חליצה מ נקרא שמו קושיה חזרה תץ ר שמו מזה לומדים נכון גיד לו לש הנע כן א א א א א רגע אני רואה מסתכל אתה צודק שאלת אותי אני רואה מאיפה לומדים הנה בחליצה נקרא שמו בישראל בן חלוץ הנעל ממה שכתוב אז הואר לכל בתי ישראל אז ה אומר ה ישראל אחי יודה אתה הםב רב

שד בישראל בבית דין של ישראל ולא בבית דין של עובדי כוכבים לא דילק את זה תרא בישראל כתי ודלקתי את זה תרא בישרא כתי ונקרא שמו בישראל בית חל צנען והשני כתוב להקים לאחים שב בישראל אחד ללמד אותי שעצה מתירה אחד המת שבית דין של ולא בבית דין של גרים אלא בבית דין של ישראל בסדר שאת כן אתה צודק עכשיו והכת אלי אתה יודע אבל למה דילגתי מה למה שדיברת מקודם והתחלתי עוד הפעם אז דילגתי עוד בסדר עכשיו חזר עכשיו החזרת אותי למקום חק בל היית

פעם בחליצה לא אף פעם לא שלא תדע מצלות פעם הרב אמר כן אבל הלכנו פעם א היית איתי הסנדל כן ש שהשם הצילנו אבל כן בפרס לא היו נכנסים לבית כנסת נעליים היה פינה בבית כנסת חלוץ הנעל שמה ה מוצים את הנעליים ונכנסים לבית כנסת זה משהו אחר זה משהו אחר דבר אחר במסגד שם לא בבית כנסת בבית כנסת לא הש מנעליים מוצאים את זה בער הבית היה שטיחים ה ה כן צד היבם ו במיטת היבם אמרנו היבמה קונה את עצמה בחליצה ו במיטת היבם מנלן

שמיטת היבם לפני שלצ לה מתיר אותה להינשא כול עולם למי שהיא תרצה במיטתו כל וחומר אומרת הגמרא כ וחומר ומה אשת איש שהיא בחנק מתת הבעל מטירת הבמה שהיא בלב לא כ שכן אשת איש בחנק יוצא כשמת בעלה מותרת לכל העולם זאת סך הכל לאו אם מת היבם לא כ שכן גמרנו איך יודעים שבם מה זה בלו כתוב לא תהיה אשת המת החוצה לאזל זה לו הגמ שואלת ן אשת איש שכן יוצאה בגט תאמר בזו שאינה יוצאה בגט למה אני אומר אשת אני פרוח לך למה

אישת איש יוצאת במיטת בעלה לכל העולם כי יוצאה בגט יש לה כוח אבל יבמה לא יוצאה בגט אז אם ימות בעלה אולי לא אומר הנמה יוצאה בחליצה חליצה זה במקום גט יוצאת ב חליצה אז לכן אז יש ל גם כן קל וחומר חזק מה לאשת איש אלא מה לאשת איש שכן אוסרה מתירה אה יפה אשת איש אוסרה מתירה מי שאסר אותה בעלה על ידי שקידש אותה אז במיטתו מתיר אותה הוא אסר אותה הוא מתיר אותה אבל הבמה נעסה על ידי בעלה כ שקידש אותה איך אתה

רוצה להגיד שמיטת היבם תתיר אותה זה לאלא ה כן אבל בכל זאת מי מי זה מישהו אחר עסר אותה עכשיו אתה רוצה שמיטת ש של מישהו אחר תתר אמר משה אנמה אוסרה מתירה יבם אוסרה ייבם שר אלה גם זה היבם וסל אותה זה אותו דבר למה אם לא היה למת אח היא מותרת לעולם כבר היבם הוא עשר אותה הוא הטיר אותה נכון זה מה שאמר ותשת איש וצה בחליצה מקל וחומר טוב נלמד דין חדש שישת איש אפשר לחלוט בחליצה תצא מבעלה מכל וחומר מחרצה מקל וחומר

ומה היה במה היא כל כך חמורה שאינה יוצא בגט בכל זאת יוצאה בחליצה אישת איש שיוצא בגט זה הקלות הקל שבה יוצא בגט אין דין שיוצא בחליצה אמר כרה ספר קריטו וכ תבלה ספר קריטו ספר קורטה ואין דבר אחר ותה קריטו זה מילת ספר מה קוראת אותה דווקא ספר ולא דבר אחר מיתת הבעל למדנו מקודם בהיקש לספר כריתות זה גזרת הכתוב מה בגת ספר התורה אומרת ותה במה יוצא בגת מכל וחומר מוצריך להתייבם כלומר אני יוציא אותה מזה ש צריכה ייבום אנחנו יודעים מה צריכה יבום

אם היא לא רוצה להתייבם צריך ליצה אם הא נתן נגט לא צריך ייבום יוצא בזה בקל וחומר ומה אשת איש שאין יוצא בחליצה יוצא בגט ז שיוצא בחריצי דין שיוצא בגט אמר כרה ככה וככה עקובה תראה אמר קרא כתוב חלצה נעלו מעל רגלו וענתה אמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו וככה בחליצה ולא בג וככה זה עקובה שדווקא תצא בחליצה ולא בג נכון ככה יעשה כבודות צודק יעשה מה אתה אומר ככ ככלא ממן לא זה סברה גם ככה זה אם רוצה להתפטר כשהוא

חי זה הדרך אשרי העם שככה לו ככה ככה במשה רבנו ים משה ולתת לה גט זה לא סברה אם הוא רוצה פטל מ גה בגלל הכ בכך יק עקובה לא דר שקל וחומר אתה אומר יש פה עקובה ככה זה עקובה א לא דורש אומר מה ככה זה והיום הכיפורים כתיב גורל וכתוב חוקה ניה ועשהו חטאת הגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת שיכול ולו דינו הוא בא ממקום שלא קידש הגורל קידש השם מקום שקידש הגורל אינו דין שיקדש השם אלא תעמוד לומר ועשה הוא חטאת הגורל

עושה חטאת ואין השם עושה חטאת אז מדייקת הגמרא וטעמה ד מתקרה הרב כי דרשינן הקר וחומר אפר גק בחוקה אתפש אומר הנה אני אראה לך אפילו שיש עקובה דושים כב חומר איפה זה ביום כיפורים כתוב שם ביום הכיפורים גורל וחוקה והתה לכם לחוקת עולם ב בחודש השביעי בעשור תענו את נפשותיכם בכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם נכון אז שמה אנחנו אמרנו כתוב גם גורל הגורל איפה כתוב אה בנתן השעיר נתן אהרון על שני השעירים גורלות גורל אחד ההשם לגורל אחד לעזזל זה זה גורל

וכתוב חוקה אז תיבת חוקה זה מראה עיכוב בתניה ועשהו חטאת כלומר איך דווקא אם עשה הגורל עושה חטאת ואיין השם עושה חטאת הגורל צריך לתת ע על ה על השעיר את הגורל ואז זה עושה אותו חטאת אבל בלי גורל לא יהיה חטאת בלי גורל אין חטאת השם קורא הכהן בעצמו אומר זה חטאת זה לא מועיל צריך דווקא להשים עליו את הגורל שיכול הייתי אומר שכן ואלו דינו אשה קל וחומר הייתי חושב לעשות כל וחומר שיה שלא צריך גורל בלי גורל גם יגיד טת זה יעזור ומה

במקום שלא קידש הגורל קידש השם אם יעשה גורל ויצא לו ציפור זו לחטאת וזו לעולה יכול לשנות אותה אחר כך קידש השם אבל כשאם קנה את זה וקרא עליהם הביב זו לחטאת זו לעולה חל עליהם באמת כמו שאמר מקום שקידש הגורל בשעיר יום הכיפורים קידש הגורל אינו דין שיקדש השם והשם יעשה חטאת לבד בלי גורל אלא תמ לומר כדי שלא נדנד קל וחומר ועשה הוא חטא הגורל עושה חטא ין השם עושה חטאת מפורש דווקא גורל וטעמה דמעת קרה שלמדנו שלא מועיל קריאת השם דווקא אלא דווקא

גורל בגלל שמעת הפסוק ועשה הוא חטא עשה וחטאת הגורל עשה וחטאת ליו אחי אם לא היה את הפסוק ועשה ו חתת דרשי נת קל וחומר להתיר קריאת שם בשעיר יום הכיפורים אפל גב דכתיב חוקה תיבת חוקה זה מורה לעיקוב אז אתה רואה גם שיש תיבה שהיא מוראה על חוקה חמורה לעיקוב אפשר לדרוש כב החומר וצריכים פסוק מפורש למעט כמו עשה הוא חטאת אז הנ אתה רואה ואם כן איך אתה אמרת לי ככה זה עקובה חוקה זה לא עקובה אמר קרה חה זה לא ע גם חוקה

זה עקובה אמר כרה לה לה ולא לבמה כתוב בתורה בך טבלה דווקא לאישה חבלה ספר קריטו לה לאשת איש יועיל גת ולא לבמה אתה לא יכול קל וחומר לבמה יועיל גת ח טבלה ולה נשמע אולי מה שכתוב ח טבלה צריך גט לשמע ואי אפשר ללמוד לה ולא לבמה זה בעלה בא להגיד לשמע מאיפה תלמד לה ולא לי במה אומר תר להכתיב פעמיים כתוב כתוב כי קח איש אישה כ טבלה ספר כריתות לך והייתה לי איש אחר ושנאה האישה אחרון וכד טבלה ספר כריתות אז פעמיים כתוב

חד טבלה והכת מבעל אחד לה נשמע ודך לה ולא לה ול חברתה אחד צריך להגיד לילה דווקא לה לשם אותה אישה לה לשמה ואחד צריך להגיד ללמוד דווקא כותבים לה לבדה לכתוב בגט אחד שני גירושין לה ולחברת כלומר שתי נשים לא יכולות להתגרש בגט אחד אם הוא עשה באמת בשטר אחד שתי כתב שניהם נותן את זה לזאת וזה ואותו דבר לזאת אבל בדבר בגט אחד בנוסח אחד יעשה שתי נשים אי אפשר לה ולא לחברתה אלא מאיפה אני אומר יש מעות יבמה לא יוצאה מגט מאיפה אני

לומד אלא אמר כרא נעל ונקרא שמו בישראל בית חלוצה נעל נעל אין מדי החינה לא רק נעל מוציא אותה והי נעל חי הודעתה המבע לד תניה נעלו חלצה נעלו מעל רגלו אילי אלא נעלו דווקא נעלו הפרטי של היבם נעל של כל אדם מנלא מאיפה נלמד שאפשר לעשות חליצה גם אם היבם נועל מנעל של אדם אחר תחלצו מעל רגלו היום הנעל של חליצה של בית דין מקנים לו את זה שיהיה לו מת אמר לי חכם יצחק שוב לארץ הבית דין היה קשה להם לעשות פה נעל של

חליצה הוא עשה ולכן הוא ידע לעשות והוא עשה להם נעל של החליצה הוא אמר לי אני עשיתי להם לבית דין נעל שלחצה ככ אמר לך מצחק כדורי ה סנדל אה ה גם סנדל יודע איך כל פ כן כותב עליו הרב שלו אומר הוא אריה אבל מתחזק כשועל אומר הוא עניו הוא לא מראה את עצמו הוא היה ק אם הביעה שזה כמו כתובה מאז איך אומרם מי שגירש את אשתו אם אישה הזאת לך תשכב עם עשרה אנשים בלי קידושים הבל יכול לחזור להתחתן איתה לא עכשיו זה

לא ש לנו עכשיו ונעל זה לא קשור לפה אחר כך תשאל אותי זה לא קשור לפה מחינה ונעל אחיו דתה ה מבעל נעלו אין וה מבעל נעלו אין אלה נעלו נעל של כל אדם מנלה תמ לומר אתה יודע מאיפה נעל נעל פעמיים כתוב חלצה נעלו מעל רגלו בת חלוץ נעל ריבה גם שנועל נעל של אדם אחר מכן מה תלמוד לומר נעלו נעלו הראוי לו דווקא מתאימה לרגלו פרט לגדול שאין יכול להלך בו לא יכול לדבר שעשה לי קו סורקי אתה מבין ראית אחד זה היה חבר

של ציון משה הוא הלך הוא הלך לקנות נעל אומר איזה מידה אתה 42 אומר אתה יודע מה אתה חבר של סי משה אני עושה לך טובה אתן לך 46 גדול שווה יותר אומר אוי ואבוי אם זה אני חבר של צי משה 46 מי יכול ללכת בזה זה מברך אתה יודע זה עושים מברך שעשה ליקו סורקי אדם לא יכול ללבוש נעל אחר איך הוא יהיה ך איך הוא יבוא כזה גדול איך הוא יביא את הדלים של של הפרחים כך נעל גדול [‏צחוק] גדול כן בוא נראה מחר

הלאה לכל לא יודע אני מתעסק בתהילים לא לא יש זה יש לו יום הולדת הלאה של התהילים יש לי עד 50 הכל בסדר הרבת כל הנעל שכתוב מחזור ונעל לאחי הודעתה הבנתי כן כן אתה אומר שנעל בא למ הם הבע אתה אמרת לומדים מנעל שאין הבמה יוצאת בגת רק נעלו מיזה פסוק שלל הנה אמר קרא ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל מה שסתם בית חלוץ הדגישה נעל למה לא אמרה ונקרא ש בישראל בית חלוץ הדגישה נעל נעל אן מדרנה לו בגט לו בסדר זה אחד ונלך

יוד אתה ה מבעלה נכדי תניה נעלו אין אלה נעלו תח דווקא את נעלו של הבם נעל של כל אדם אין ומר נעל נעל פעמיים חלצה נעלו מעל רגלו בת חלוצה נעל ריבה אז כלומר ריבה שגם דעת של אחר כן אז אם אתה רואה שזה בא לזה זה לא בא למה שאתה אומר כן מה אתמו ומר נעלו נעל אז מה זה המשך למה משמעות דווקא נעל שלי הבם נעלו הראוי לו מתאימה לו פרט לגדול שאיין יכול להלך בו פרט לקטן שאן חופה טוב רגלו ופרט לסוללים שאיין

לו עכב סוליה בלי עקב מסוים זה רק סוליה כן שאין לו עכב הכל פ אתה רוא שתיבת נעל השנייה כבר נלמדת דין אחר עד פה זה אז איך אתה אומר שדווקא בחליצה מותרת היבמה ולא בגט מאיפה לומדים אם כן כתוב קר נעל מהי הנעל ש שמעת מנ טרטה לומדים הנעל שאיין הבמה יוצאת בגט אלא בחליצה שני דברים נעל הראויה לו אז מה בסולייה צריך חייב שיהיה לזה עכב למה ברגע שאיין הנעל עקב הנעל יוצאת מהרגל נעל צריך שיהיה לה עקב גם שיתפוס את הכל מה זה

כחלק הור כן אני חשבתי עקב את הגבעה כזאת הקבעה העקב מה אתה לא לא אבל צריך גם שיהיה לו תופס אותו גם פה נעל בית כן שלא יהיה נעל בית כן אבל זה ק עקב לא פה זה זה הכוונה רג צריך שיהיה מכאן ומכאן מחזיק ל כן מחזיק וגם זה לא יש לו רצועות זה גם זה גם יש יש לו רצועות גם עקב וגם וגם מחש ש שטוחה בסוליה זה יועיל לא לא עלי בית לא יועיל רי תראה רשי אכפת לי שהנעל גדולה כבר אמרנו את

גכפ זה לא זה גזרת הכתוב צריך שהה מתאים לו מפני גזרת וב כן עכשיו משנה עד כאן למדנו המשנה הראשונה אישה נקנית עכשיו כיוון שאמרנו האישה נקנית מה נקנית ל יבם אז עכשיו ממשיכה ענייני קניין עכשיו זה המשנה הזאת עכשיו בדין קניין עבד דברי יש בעבדים חמישה סוגים זה עב דברי יש בו חמישה סוגים בוא נראה דבר ראשון זה יהודי ש ניה דחוק מאוד בפרנסתו מה יעשה אין ברירה מחר את עצמו לעבד אז כתוב בפרשת בהר וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך הז זה ימוך אחיך

עמך ונמכר לך זה עבד אחד סוג עבד אחד שהוא מכר את עצמו מסכן סוג עבד שני הוא מחר את עצמו ליהודי להיות עבד של יהודי זה עבד ראשון סוג אבת שני מחר את עצמו אבל למי לגוי למה דוחק וכי תשיג יד גר בתושב עם מך ומח אחיך עמך ונמכר לגר תושב גר הדבר השלישי זה יהודי שגנב ולא היה לו מה לשלם חרו בית דין לעבד ליהודי ליהודי אחר שישלם גניבתו ב כי תקנה ע בדברי פרשת ראה כי מכור לך אחיך העברי או העבריה דבר רביעי עבד

שנרצח זה עבד עברי שלא רצה לצאת לחירות בסוף זמנו אחרי שש במרצה ועבדו לעולם שנת היובל דבר חמישי זה אמה עבריה אמה בריה שהאבא יכול למכור את בתו קטנה לעבדות ליהודי אחר למשל ליצחק למכור פרחים ואשר לא יעדה בעבדה איך הוא יעד אותה נקנ בכסף ובשת בשנים לסוף שש שנים יוצא לחופשי אה לא למדתי דן את המשנה עד עכשיו זה היה הקדמה תי עוד עבד עברי נקנה בכסף ובשטר שני דרכים האדון משלם לו כסף או משלם עבורו לבית דין שמכרו בגניבתו ובשטר גם כותב עליו שטר

ומוכר וקונה אותו וקונה עצמו לצאת לחירות העבד עברי בשנים הם עוברים שש שנים מיום שנמכר ו ביובל או הגיע שנת היובל מגיעה לפני שעברו שש שנים או בגירעון כסף פתאום הוא קיבל כסף נפל לו איזה ירושה הוא אומר לאדון שלו בוא בוא בוא יש לי זכות גרע כך עד עכשיו עבדתי אתך שלוש שנים כל שנה כל שנה שילמנו 6,000 שק עכשיו אני אחזיר לך 18 אל ושלום על ישראל ויש לי עוד הרבה עודפים לחיות מגרה האדון ממחיר העבד את שיעור השנים שכבר עבדנו נותן לו עבת

את השאר כמו המה עברייה יוצאה לחירות בכוש דרכים הדרכים הללו אבל יש לה יותר יתרה עליו אז מה אמרנו איך הוא קונה אבד אבד אבד ברי נקנה בכסף ובשטר וקונה את עצמו בכסף בשנים ויובל בשנים ויובל ו בגרעון כסף יתרה עליו המ וריה שקונה את עצמה בסימנים הביאה סימני נערות אחרי שנתה בת 12 ביום אחד גמרנו הנרצע נקנה ברציה רצע אדוני ו במרצע וקונה את עצמו ביובל או במיטת האדון כאדון מת יוצא ראשי אבד עברי לא קונה את עצמו במיטת האדום נקנה בכסף בש הגמרא ליפ

בשנים סוף ש שנים יוצא חופשי ביון פגע ביובל בתוך שש שנים גרעון כסף ודע את עצמה את עצמו מגרע לו אדונו מפדיון דמי שעיבוד השנים שעברו והכל לפי חשבון דמי מקנתו כדכתיב והיה כסף ממ קרו במספר שנים קנאו בשש מנים ועתיד לצאת בסוף שש נמצא קונה עבודת כל שנה במנה תרה עליו אמבריה שקונה את עצמה בכל אלה ובסימני נערות כ תפרש לען מ ויצאה עינם ו במיטת האדון ואינו עובד את יורשיו אבל עבד הנמכר בתחילתו ומת האדון בסוף שש הנה משלימ ליורשיו כול הוא יליב בגמרא

ר אם אתה ממתין תה הכל כתוב ברוך השם שיעמוד תמיד יפה ככה משמים תזכה הלאה אמן ק בלי גמרה אמרנו במשנה א בדברי נקנה בכסף מנלן מאיפה יודעים אב דברי נקנה בכסף המרקר מכסף מקנתו מלמד שנקנה בכסף כתוב בפרשת עבד דברי שנמכר לגוי שנפדה על ידי קרוביו ור ראו שנמכר לגוי עם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאולתו מכסף מקנתו אז יש עוד הרבה בשנים נשאר לו ארבע שנים חמש שנים לפיהן ישיב גאולתו מ נתו מלמד שנקנה בכסף שומע לנו חייב מה זה זה העבד שנמכר ד

כוכבים אשכחן כן אשכחן זה מקור לעבד שנמכר לעובד כוכבים אשכחן עבד עברי נמכר לעובד כוכבים אז מסתבר שיה קניינו בכסף בכל קניינו בכסף כל קניינו של גוי ב מטלטלים זה בכסף זה לא במשיכה עם ישראל ישראלי קונה במשיכה גוי בכסף אין לו קניין הוא לא יודע למשוך ולקנות תראה גם העבד לא נקנה במשיכה ולא במטלטלין לא בחליפין סליחה אשכן עב דבריה נמכר לעובד כוכבים הועיד וכל קניינו בכסף אז לכן אבל מהדי הדין עבד דבריה נמכר לישראל מננ שכננו בכסף אמר קרה והפדה מלמד שמגר עד פדינה

ויוצאה כתוב בעובדה לא נפדתה או חופשה לא ניתן לה כתוב בעמה בריה והפדה יכולה לבדות את עצמה באמצעות כן לא כתוב נפדתה אלא והפדה לשון זה מתייחס לאדון מלמד גם האדון מסייע בפדיונות פדיונות האדון מוריד מסכום הפדיון את ערך השנים שכבר עבדה אצלו אז מזה מוכח שנקנתה בכסף האדון מגרע מסכום הקניין הכסף של הקניין אז מפה לומדים מהמה עבריה היא נקראת בכסף גם הוא נקנה בכסף אשח מה עבריה אונו מקדשה בכסף מקנה בכסף מסתב שתקנה בכסף למה אב יכול לקדש את בתו הקטנה בכסף אז יכול

גם נמוכה לאמה על ידי כסף אבל עבד עברי מנלן שהוא נקנה בכסף המקר כי מכר לך אחיך עברי או עבריה ועבדך ש שנים מקיש עבריה כמו המה עבריה נקנית בכסף גם דברי נקנה בכסף אש ככל מכרו בדין הויד ונמכר בעל כוחו הבעל כוחו מוכר עצמו מנלן יפה מצאנו שעבד אברי נקנה בכסף רק בעבד ברי ש נמכר בגניבתו לידי בית דין למה עלם מדבר כי א מחר לך אחיך ערי עבריה ימכר משמע מכרו על ידי אחרים אז מסתבר שיקנה רק בכסף לא יצטרכו ות חזקה התורה הקלה

בקניינו הועיל ונמכר על ידי בית דין בעל כוחו לא צריך את הסכמתו אבל אז מהיכן אפשר לקנות בכסף אבל מוכר עצמו מנלן כלומר עבד עברי מאיפה אתה יודע שנקנה בכסף בלי חזקה יליף שכיר שכיר כתוב בעבד רבי שמוכר את עצמו כשכיר תושב יהיה עמך ונאמר בעב דברי שמכרו בי דין כמשנה שכר שכיר עבדך כשם שמכרו בדין נקנה בכסף בלי חזקה גם מוכר את עצמו נקנה בכסף בלי חזקה שכיר שכיר אני חרמן דליב שכיר שכיר גזרה שווה אלא למן דלאלי שכיר שכיר מה יקל ממר מי שלא

לומד את גזרה מאיפה ילמד שעב דברי שנמכר שמוכר את עצמו נקנ בכסף המקרה תשיג בכי תשיג מוסיף על עניין ראשון וב וכי תשיג בתחילת הפרשה של עב דברי שנמכר לגוי כתוב וכי תשיג וכיון שהפרשה פותחת בו החיבור מלמד שפרשת עבד ברי שנמכר לגו מוסיף על עניין ראשון שבא להוסיף על הפרשה שמוזכרת מקודם לכן ולמד עליון מתחתון כדי להקיש את כל הפרשה העליונה על הפרשה התחתונה כמו שהמוכר את עצמו לגוי נקנה בכסף שכתוב שמה מכסף מקנתו גם מוכר עצמו ישראל נקנה בכסף כמו שב מכרוב בית דין

נקנה בכסף גם אוכר עצמו נקנה בכס לא כמו שמכרו בדין על זה הייתה השאלה אמרת לך כמו מוכר עצמו לישראל וכי תשיג הפרשה של עבד י בתחילה מקודם זה מוכר את עצמו לג ומ תנ ד יליב שכיר שכיר אתה אמרת לי אנימלי שכיר שכיר ומי שלא לומד שכיר שכיר מה יענה אומר מי זה התנא הזה שלא לומד שכיר שכיר היתנה הוא אומר זה התנא נתניה המוכר עצמו נמכר לשש יש חילוקי דינים בין עב דברי שמוכר את עצמו לעב דברי שמכרו בבית דין נתניה מוכרת עצמו נמכר

לשש שנים ויתר על שש הם אמרו הם אמרו בפורש זה 10 שנים אבל מכרו בי דין אינו נמכר אלה לשש למה כתוב בתורה ועבדך שש שנים המוכר עצמו איןו נרצע אם רצה לצאת לחירות לא נרצע לכוחו יוצא לאחרות חרו בית דין נרצע להמשיך להיות עבד מצד אחד הוא יכול למכור עצון רבה שנים אבל אבל לא יכול להיות נרצע החרו בידין ול הרבה שנים אבל נרצע מה יכו להיות נרצ ככ התורה אומרת חרו בית דין נרצע אלא שחרו בית דין נאמר שמה רק סליחה רק במכרות בדין

נאמר יציאה מוכר עצמו אין מעניקי לו מתנות בחרו בדין מעניקים לו האדון נותן לו מתנות הענק תעניק מגורך בוכר עצמו אין רבו מוסר לו שפחה נענית להתחתן איתה חרו בית דין רבו מוסר לו נענית או יש הרבה חילוקים רבי אליעזר אומר רבי אלעזר אומר זה וזה אינו נמכר אלא לשש זה וזה נרצע זה וזה מעניקים לו זה זה מוסר לו רבו שמחקת הנה מחלוקת אין חילוקים בזה לרבי אלעזר מליב בגמה לא ילי שכיר שכיר ורבי אלעזר לי שכיר שכיר הנה לא בוד זה מחלוקתם נקמה שאמר

שהמוכר עצמו נמכר לשש ו יותר על שש והם אחרו בית דין רק שש וכולי אז הוא לא ילי שכיר שכיר יציאה לאחר ש שנים רצי מצוות הענקה נאמר רק בעבד עברי שמכרו בית דין אז לכן לא דנים כאילו בעבד א שמחר את עצמו אבל רבי אלעזר יליב שכיר שכיר כוח גזרה שבת שכיר שכיר אז הוא לומד שגם בעב דברי שמוכר את עצמו גמר דוחה אמר רב ושמ דבי קו לעלמה כיר דיף שכיר שכיר בדינים אחרים ו בית דין מוכר את עצמו גזרה שווה אבל ארבעה דינים

שאמרנו בבריתה זה לא לומר ש לא לומד הם מוכר את עצמו באבי דברים חרו בית דין יש בהם מיעוטים בוא נראה ואכ בי קרק מפלגי תעמד נקמה דמ מוכר עסו נמכר לשש וותר על שש ולא למדים זר השבה מכרו בית דין מת רחמנא לגבי מכרו בית דין ועבדך שש שנים זה ולא מוכר עצמו לגבי אלה שמכרו בדין כתוב בעבדך שש שנים נאמר זה רק בעבדך למעט שהדין של שש שנים זה דווקא זה ולא מוכר עצמו כתוב שמה זה עו מה שהם אמרו שמ לך ש שנים

זה על ידי מכירת ביתים זה רק ש שנים כה בקק מפג יש להם מיעוטים אחרים נראה עוד פעם חר לך משמע בדן כי ימכר לך אחיך הברי מה הטעמה תנה כמה דמה מוכר עצמו נקר לשש ויותר על שש ולא לומדים גזירה שבה ממכרו בית דין עכשיו הגמרא מבעלת מד רחמנה לגבי מחו בית דין הדבר שמחו בית דין עבדך ש שנים לא כתוב בעבד אלא כתוב בעבדך זה בא למעט שהדין של שש שנים זה דווקא זה ולא מוכר את עצמו עבדך וידך רבי אלעזר שסובר שדי של

שנים זה גם במוכר עצמו מה הוא דורש בעבדך עבדך לך ולא לורש אב דברי עובד לך ולא ליורש אם מת האדון באמצע זמן עבודתו ואיין לו בנים אין העבד ממשיך לעבוד לצרי יורשים בת האדון או אחי אלא יוצא לחירות א הבן כן כן בן כן אין לו בנים אני אומר ודך תנ כמה מאיפה ילמד שלא עובד נשאר יורשין ועבדך אחרינא כתיב יש בעבדך שמה כתוב בפסוק של הענקה מצוות הענקה לעבד כתוב עבדך כמשנה שכר שכיר עבדך מפה דח רבי אלעזר עבדך שנקה מה הו להרצאת אדו

דתה לרצות את האדון שלא יקשה עלבד עברי גבי הענקה לא יהה קשה לו לתת ענק תעניק קש לבבך בתתך לו רבנן מאפה ילמדו הענקה גמד דמר עכשיו הגמרא ממשיכה לפרט מעות המיוחד לגבי רציעה מה התעמ תנ קמה דמה מוכר עצמו אינו נרצע למה לא לומדים גזירה שבה ממכרו בי דין כמו כן מדמעת רחמנא גבם חו בדין ורצה אדוני את אוזנו במרצע למה היה צריך לומר נאמר בפסוק ולקחת את המרצע ונתת באוזנו בדלת אוזנו שלו ולא אוזני של בוכר עצמו וידך התנה התנה אחר שהרבי אלעזר לא

ממעט את מוכר עצמו מרציה מה לומד אוזנו הי גזרה שבו דעתה אוזנו זה מיותר גזרה שמה שרוצים את האוזן הימנית לתניה רבי אליעזר אומר מני רציעה ש באוזן ימנית נאמר כאן אוזן ונאמר להלן אוזן מה להלם מ מצורע זה ימין על תנוך אוזן מטהר הימנית אף כאן ברציה מדובר ימין אוזה ימין ודך מאיפה המד ימין כמקרה אוזן מי אוזנו ב למעט אוזנו ולא אוזנו של מוכר עצמו וידך רבי אלעזר מאיפה ילמד זה ההוא מבעה לרבי אלעזר רבי אלעזר יאמר ההוא מבע אוזנו ולא אוזנה הו האיתור

הו שאוזנו צריך ל דווקא אוזנו של עבד דברי ולא אוזני של אמה עבריה אין דין של רציעה באמה עבריה היא יוצאה לחירות אחר שש שנים וידך תנ קמה שמעד מהו אוזנו מאיפה הוא ילמד המה עבריה נק ם אמור יאמר העבד כלומר לפני הרציה אומר העבד אהבתי את אדוני הב העבד ולא מה עבריה ואידך רבי אלעזר עכשיו דרש שמה עבריה לאר צעד מאזנו מבעלה עד שיאמר כשהוא עבד מתי צריך להגיד אהבתי את אדוני לא יצא חופשי כשהוא עבד אבל אם אומר רק אחר שכבר עברו שש שנים

יצא לחירות לא נרצע וידך תנ קמה מאיפה הוא ילמד עד שאמר שהוא עבד מעבד העבד נפקה מה האיתור של ה וד עשה עם הה עבד העבד לא דריש אפשר להגיד העבד פשר להגיד עכשיו הענקה מבחן מזכיר את המו כן נכון אפרים תיקח לך מבחן נו אפרים יש עוד אפרים תעשה תעשה מבחן יש לך כבר מבחן צין משה כבר ענית את התשובות או נחכה לך שאלה באיזה מקרה נאמרה הלכה שאישה שנותנת כסף לחתן ואומרת קח כסף זה תקדש לך אני לך ולקח הכד הזה מקודשת ן אותו

לאבא שלי לאזה קשור שליח אדם חשוב מה קרה לכם כסף לחתן כס שוא לא מקבל מתנות כללא לא לאלא היא נתנת כסף ואומרת קדש לך לוקח את הכסף היא מקודשת למה אדם חשוב מקודשת שלו שלה עצם העובדה שהוא קיבל ממנה אז יש לה הנאה זה השווה פרוטה פה אמר לה תתקדש לי ב100 שק והתחיל לתת לה ביד שקל אחרי שקל שהגיע ל8 חזרה בה שאינה רוצה אותו אומרת לו בעצם אתה יש לך אייפון אני לא רוצה להתחתן איתך כן האם כבר מקודשת או כמון שלא השלימה

מאה היא לא קח מקודשת לא קיבלה את כל מה שקשת כי היא ומכת על עצמה שהוא יביא להס אפילו שלא קיבל עכשיו נו עד השקל האחרון צריך ל אפילו ש שהוא לא נתן את הכל מקדשת ה סומכת על זה שוא יביא את כל השאר לא אם לא זה אם הוא לא מונה את זה אם הוא לא סופר אם הוא סופר אז הוא יתן את הכל עכשיו אז פה הוא סופר התחיל לתת לה שקל אחרי שקל אז הוא סופר ד שלא כ שוא מ מה יהיה הדין

אם אמר 100 שק זה זה לא כתוב אבל כו לחזור הוא היא לא מקודשת לא הרב עד שלא ישלים לה שטר קידושין מה הרב לא מקודש כב לאחד וצה ל לאחרת שטר קידושין שכתב אותו לשם פלונית הו בסוף רצה לקדש בו אישה אחרת האם כשר לא כתוב כלמ מי זה ד מגט לא קשה לאיך איי צריך לומדים הבה מקשין הוויות ליציאות מה יציאה צריך לשמע גם הוויה בשטר צריך לשמע מחותנים שיתחייבו בעל פה כמה כל אחד לא עשו קניין בקדש החתן לכלה התחייבות זה התחייבות או

לא כן הגמרא קוראה לזה אל הם דברים הנקנים באמירה ‏he תהפוך דצין משה לבד כהן שקידש אישה ועדיין לא נשאה בשעה שקידש קיבל עליו שאפילו יש ב מומין מקדש אותה יכולה לאכול בתרומה תלוי לפי הטעמים אם מיא טעם סימפון יכולה לאכול אם מי טעם שמתשהל רבי יהודה מן בטר אומר משום סימפון ששום השכ כ ש זה ב מה זה פה הוא לאכ אתה לא יו חכים ו זה רבי טרפון שים פה התוקע לחברו בשופר או נתן לו סתירה לאוזנו רשי כתב נתן לו פך נותן לו

סלע על מה משלם לו אותו הוא רוצה שני דברים תסביר מה זה תוקע ומה זה מה זה סלע נותן לו סלע למה נותן לו סלע בגלל מה זה תשלום על המכה או מה בושת טוב תכתוב בושת זה נכון כן תכתוב מחר יש לך יום הולדת אתה מביא הרבה דברים בטח תכתוב מגש הוא לא יבוא הוא לא יבוא א תגיד רצות שירגיש טוב ויבוא לא יבוא יום יום אחר ג ן לו את זה מה אתה דואג שאלה ד' הרב ריפוי לא לאלי ר לה אתו של האו

מדוע ר ה בלי ש בזיון לא י ב מדוע היה רב מלכל מי שמקדש בשוק רק פיצות הה עוד משהו שוב פה ישר מצלמים אותו באיפה מרים את זה לכל בפ הה רק סיבה שמישהו הלכות 100 וד הרב 100 הלכות אנחנו סימן פז הלכה ב אין שליח ציבור מקדש ב בית הכנסת למה כל מה שעושים קידוש בבית הכנסת זה בשביל בליל פסח תמיד זה בשביל מי שאין לו יין בליל פסח כולם יש יין לכן אין שלי הציבור מקדש בבית הכנסת ג' שכח לומר שכח לומר אתה

בחרתנו ואמר יעלה ויבוא יצא ואפילו היה שבת אם הזכיר יעלה ויבוא יצא ואם אמר אתה בחרתנו להזכיר בשבת אפילו אחי צריך לחזור להזכיר יעלה ויבוא את יום חג פילוני הזה את יום השבת מי הוא אם לא הזכיר ביע ויבוא אין צריך לחזור אם הזכיר כבר תה בחרתנו משליח ציבור ששכח להזכיר יום טוב בשחרית איין לען סימן קכו ד' בליל ראשון של פסח גורבים מתעלה בציבור בנעימה בברכה תחילה וסוף תראה איזה לילה הקדושה הזאת כמו יום וכן בליל שני של שני ימים טובים של גלויות באספן את

בתחילה וסוף בברכה כל זה אנחנו לא נוהגים כך אנחנו אומרים האשכנזים לא אומרים עלל לא אומרים אומרים באגדה כן מה ה צריכים להגיד פעמיים בגדה צאנו ממצרים אל הם מברכים נימיות זה חיצוניות ברכה בזמן צוס עדיין לא הש הרמבם רמבן איזה פרק קיננו ביום שישי שת פרקים פרק 18 דף פ הם לא עונים הם קשת ככ דע אנו אפתי המוציא דבר מרשות היחיד רשות הרבים הו מרשות הרבים רשות היחיד אינו חייב שיוציא ממנו שיעור שמועיל כלום ואלו הן שיעורי ההוצאה המוציא אוכלי אדם זה כגרוגרת מצטרפים

זה אם זה אוכל הזה אוכל הזה חורש שבזי עם כובה מצטרף והוא שיהיה כגרוגרת מן האוכל עצמו חוץ מן הקליפים והגרעינים ועוקצים בסובין במורס נטו יין כמה יוציא יין יהיה חייב כדי רובע רביעיית ואם היה קרוש כזית כמו אוכל כזית חלב מה זה רוב הרת רב חלב בהמה חלב בהמה טהורה כדי גמיאה שורו כדי נגימה אני חושב זה חלב זה לא חלב כן רק בשמיכות בשמיכות לבהמה אז אומרים חלב אה לא שאני אבין מה אני לא תבשל גדי בחלב לא בחלב אבל אזה חלב בחלב תמאה

שהוא לא ראוי לשתייה כדי לכחול עין אחת לצורך רפואה חלב אישה בלובן ביצה חלבון של ביצה כדי ליתן בנשיפה למשוח תחבושת שמן כדי לסוך אבר קטן שהוא אצבע קטנה של רגל של רגל קטן בן יומו שבטין טעל כדי לשוף את הקלורית זה שם שמרפא קילור כדי שו במים לחוץ אותו במים ומים כדי לחוץ פני מדוכה מכתשת דבש כדי ליתן על ראש הטית זה פצע יש על הגמל על הגב שלו פצע שמים לו דבש דבש דביש דם הושאר כל המשקים וכל השוחים כל המים הסרוחים כדי רביעיית

תבן זה קש או מוץ של תבואה תבן תבואה כמל פי פרה היא אוכלת פיפ פרה אוכלת זה תבן קונית מני קטניות כמל פי גמל שיעור גמל יותר מ משפרה פה של גמל יותר גדול משל פרה אה אתה מכיר ראית גמלת לא תגיד ככה פה למה בקות צבע תבע אומר והי מוציא תבן קטניות לאחי לפרה כמו פי פרה שהכילה עעל ידי הדחה שמה אכילה אמיר זה הדק של הקש כמו פי טלה עשבים כמו פי גדי עלי שום עלי בצלים היו לחים כגרוגרת זה מאכל אדם פני שים

אוכלי אדם אכ המאכלות של אדם הכוונה יבשים קים לא פיגדי ואין מתרבים זה עם זה לחמור שבהן אבל מצטרפים להקל שבהם כיצד הוציא תבן תבואה קטנית אם יש בשניהם כפי פרה פטור כם לא פי גמר חייב לכן כל כיוצא בזה לעניין השבת ד' המוציא עצים כמה חייב כדי לבשל כגרוגרת מביצת התרנגולים למה היא הכי ביצה שממהר התבשל הכי מהר רופה איך כאשר היא תרופה בשמן ונתונה באלפס זה לעשות חביתה זה נקרא ארלט לא אומלט אומלט במ כן כי היום אתה הולך ליוקרתיים אתה אומר חביתה אומרים

אתה רוצה אומלט אתה מבין עני מי יודע מה הוא אומר לו נכון אפרים אצלך במסעדה ככה נכון הרב מה זה חתומה באלפס תעופה בשמן חתומה באלפס אלפס זה קלי שמבשלים בו זה המחבת שעושים חביתה לא תעשה אותה קשה קשה זה הרבה זמן המוציא קנה כדי לעשות קולמוס המגיע לרש אצבעותיו זה ה ואם היה עעב או מרושם שבור שהורו כעצים כדי לבשל בצה קלה המוציא תבלין תבלינים כדי לטבל ביצה ו מצטרפין זה עם זה פלפלת כלשהו אפילו גרעין אחד טרן זה פסולת של הזפת כלשהו ריח טוב

כלשהו ריח רע יש צמח בעל ריח רע כלשהו מני בשמים כל שהן ארגמן טוב כלשהוא הורגים אותו כן בתולת הורד שושנה שלא נפתחה אחת מני מתכות הקשיים כגון נחושת וברזל כל שהן עכשיו ם נפתחה ש עוד יותר טוב מעפר המזבח ו מאבני המזבח מי שמוציא מעפר המזבח או מאבני ו מקק ספרים רקב של ספרים ומק מטפחות הם כל שהן בפני שמציעים אותן גניזה אז אפילו כושן כן גחלת כלשהו והמוציא של הבת פטור מוציא להבה זה להבה זה רק עופר מזרחי יכול להוציא להבות מאיפה מהפה מוציא

מאיפה להבה איך יוציא להבה לוקח ביד לא יש שמים בנזין ביד איזה חומר ספירט כזה זה כאילו עושים יד שלהם דולק היה באספן שמים על ראש קופיקו עוד עוד לו ערות המוציא זרעוני גינה שאינן נאכלין לאדם שעורו פחות מגרגרת עכשיו אם מוציא מזרע קישואין צבעי שניים מזרע דלועים שניים מזהר הפול המצרי יש אותו רק במצרים הפול הזה שיניים זה פול טוב לא בסבן פול היוב בעול זה פול מצרים אה הבנתי שמעת המוציא סובין כדי ליתן על פקור של שורפי זהב למה שמה מתיכים בו זהב זה

פסולת של התבואה המוצאים מורסן פסולת גסה אם לאכילה ש גוררת לבהמה שורוק מלו פי גדי לי צביעה כדי לצבוע בקד קטן לולבי זרדין חרובין שלא ימתיקו כל עוד שלא ימתיקו כגרוגרת שמתקו משימים אותם בעיקר למאכל בהמה כמ פיגדי אבל הלוף והחרדל והטור מוסין הושאר כל הנכבש דברים ש לעשות כבישה מחלל בין שימיק ובין שלא ימתיקו גרגרת המוציא גרעין זה מין גרעיני תמרה רואים למאכל בהמה אדם אם לאכילה חמש אם להסקה הרי אין כעצים אם לחשבון להעזר כשהוא אתה יודע לפעמים הוא לא יודע לעשות ספור אז

הוא עושה שניים גרעינים שלוש ארבע הוא עושה כמו באספן אם לחשבון שתיים אם לזריעה שתיים המוציא אזוב זה מין צמח אתה מכיר אזוב זעת לאכילה כגרוגרת בהמה כלא פגדי לעצים כישור עצים להזיה לעשות מחטאת כישור הזיה חט המוציא כליפי אגוזים כליפי רימונים אסטיס זה אב שצובעים בו תכלת ו פוה עושים צבע אדום ושאר הצובעים כדי לצבוע בים בגד קטן בשבחה כיסוי הראש כסוכה אתה יודע זה כמו כיפה כזה שמניחים הבנות על ראשיהן לכן ה מוציאים רגליים בן 40 יום או נטר אלכסנדריה מן אדמה או בורית

קמניה ואשלג שלושה מיני עשבים שאר כל ה מנקין כדי לכבש בהם בגד קטן בשבחה היוצא הוציא סמנים שרויין כדי צמו בן דוגמה להורג איזה איך לעשות אומר לו כזה ואני רוצה המוציא דיו על הקולמוס שהוא כדי לכתוב ממנו שתי אותיות אבל הם מוציא הדיו בפני עצמו או בכשת אתה יודע זה הכלי ששמים בו צריך שיהיה בו יותר על זה כדי שיעל ממנו על הקולמוס כדי לכתוב שתי אותיות היה בקסת כדי אות אחת ו בקולמוס כדי אות אחת או בדיו לבדו כדי אות אחת ובקול מוס כדי

אות אחת הרי זה ספק הוציא שתי אותיות כתבן כשהוא מהלך חייב כתיבתן זוהי הנחתן הוציא אות אחת וכתבה וחזר והוציא אות שנייה וכתבה פטור שכבר חסרה האות הראשונה יד המוציא כוחל זה חומר כחול שנותנים על העיניים כמו התמנים יש להם כחול על העיניים בין לרפואה בין לתכשיט בין לכחול עין אחת במקום שאין דרכה להתקשט אלא בכית שתי עיניים והוציאו להתקשט עד שהוציא כדי לכחול שתי עיניים למה הם בפרס היו רק עין אחת ככלת למה חבל על הכסף עין אחת הא מכסה בצעיף עין אחת לא לא

לא עין אחת נכסה בצעיף אז לא רואים רגע ש לא לדבר לא לדבר פה עין אחת היא מכסה בצעיף אז לא צריך לכן רק עין אחת מגלה ה צנועות עוד זפת בגופרית כדי לעשות נקב לסתום נקב הכוונה לעשות נקב לסתום נקב שעוה כדי ליתן על פי נקב קטן דבק כדי לתן בראש השבשבת רבב שומן כדי למשוח תחת רקיק בסלע המוציא אדמה כדי לעשות חותם האיגרת טית כדי לעשות פקור להדביק סביב נקב המיועד להיות מפוח זבל אתה יודע מה זה המפוח זה זה עושה חזק את הגחלים

הוא כזה זהבן זה ככה הוא עושה בשביל לעשות את הפנות חייב לעשות גחלים יופי זבל או חול דק כדי לזבל כרשה חול גז כדי לערב אם אין לו כו של סיידין סיד כלומר כמו שיעור לערב עם סיד בכמות של כף סדין ככה זה חרסית כדי לעשות פקור של צורפי זהב שיער כדי לגב טי איך קמה לגבי תית לעשות פיקו של צורפי זהב סית כדי לשוט אצבע קטנה ש בבנות עפר והבר כדי לכסות דם ציפור קטנה צרור אבן כדי לזרוק בבהמה ותרגיש תזריק שזרוקים עליה והוא משקל

ערה זוזים חרס זוזים פסיק חרס כדי לקבל בו רביעית יב זה לא עוד כמה דקות זה יקח לו זמן המוציא חבן כדי לעשות אוזן הקופה גמי כדי לעשות תלי לנפה לקברה מתלה הכוונה וצין כדי לעשות אוזן כפיפה מצרית סיב זה אריג ד סביב הדקר כדי ליתן על פי משפך קטן של יין מוכין כדי לעשות בו כדור כ אגוז עצם כדי לעשות תרבות זכוכית כדי לגרור בראש הקרקר או עד שפצע שטה נימין כאחת יג המוציא שתי נימין מזנב הסוס ומזינה הפרה חייב למה מצין אותן אתה יודע

מה עושים בזה לוחדים בזה קוקוריקו ות בטח הוציא אחת מן הקשה שבחזית הסנדלרים עושים מזה חוט פיירה נצרי דקל והן חוטי העץ סיבים האלה שתיים חורי דקל ואן כליפי אחריות חורי זה לא חור זה ענפי דקל נקרא כך אחת מצמר גפן ומצר כלח מוצי צמר גפן קוטן ו מצמר קלח זה משי צמר גמלים וארנבים וחיה שבים הושאר כל הנטון כדי לבות חוט אורך ארבעה טפחים המוציא מן הבגד או מן השק או מן העור כשעורה לטומאה כך שעורה להוצאה איך הבגד שלושה על שלושה סק ארבעה על

ארבעה עור חמישה על חמישה יד המוציא עור שלא תעבד כלל אלא עדיין אורח שורו כדי לצור משקולת קטנה שמשקלה שקל היה מלוח ועדיין לא נעשה כקמע ולא כפצצה לא עשה עפצים שורו כדי לעשות קמיע היה עשוי בקמח ועדיין לא נתאבד באפס שו כדי לכתוב עליו את הגט נגמר עיבודו שורו חמישה על חמישה טזו המוציא קלף מעובד כדי לכתוב עלי פרשת שמ עד ו בשערך דוך טטוס זה מה שעשוי החיצון של העור כדי לכתוב עליו מזוזה ניר כדי לכתוב עליו שתי אותיות של קשר מוחסין למה הם

מראים צילי מכס הבן אדם שעבר בגשר שהם גדולות מאותות שלנו המוציא קשר מוחסין שטר חייב אף על פי שכבר הראה הול מוכס ונפטר בו שהרי ראיה הוא לעולם המוציא שטר פרוע בנייר מחוק כדי לכרוך על פי צלוחית קטנה של פרטון ואם יש מה זה כמה שיעורו כן ואם יש בלובן שלו כדי לכתוב שתי אותיות של קשר מוחסין חייב המוציא בהמה חיה ועוף אף על פי שאין חיין חייב שמעת אסור להוציא קופיקו אבל אדם חי אין לו משוי אם היה יכול לעשות לו אבא יויו ואם היה

כפו קשור או חולה מוציא אותו חייו האישה מדדה את בנה בנה בזמן שהוא נותן אחת ומניח אחת המוציא תינוק חי בכיס תלוי בצו לצחוק בו חיה משום הכיס שאין הכיס תפל לתינוק אבל אם הוציא את הגדול מישהו מלובש בחילה טבעה בידו פטור שמעת אוהב להתקשט הגדול הזה לשים לו צמידים לעשים לו טבעות פטור שהכל תפלה לו היו כלה מקופלים קצפו עושה אותו חייב זה אסור המוצי אגב חי כלשהו אפילו קטן כלשהו כמה חג חגיו חי חייו כל שעור מת כי גרגרת ציפורת קרמים זה מין חגב

בין חיה בין מתה כלשהו פני שמצ ותן רפואה לכן כל כ יוצא בזה המת ונבלה ושרץ שור שאור טומאן כשהוא הוצאתן מת ונבלה בכזית ושרץ בחדשה היה שם כזה מצוצה מוציא ממנו כ כחצי זית חייב שהרי ועי במעשיו שמעת השור טמא אבל הם מוצא בחצי זית מכזית ומצה פטור כן כל כ יוצא בזה בשאר הומות ח במי דברים אמורים שאינו חייב אלא לצא כשיעור כשהוציא סתם אבל ה מוציא לזרע לרפואה או להראות ממנו דוגמה ולכל כיוצא בזה חייב בכל שהוא כא' המצניע דבר לזריעה או לרפואה

או לדוגמה ושכח למה הצניעו והוציאו סתם חייב עליו בכל שהוא שעל דעת מחשבה ראשונה הוציא שאר אדם אין חיב במעלי ק שעורו זה רק זה שהוצאו כבר לתוך האוצר אף על פי שמקומו ניכר כבר בתלה מחשבתו הראשונה לפי כך אם חזר והכניסו אינו חייב עד שיכניס כשיעור כב דבר שאיין דרך בני אדם עצני ואינו ראוי להצניע כגון דם מניד מ צניע אחד ציו חייו שר אדם פטורים עליו שאין חייבים אלא על הוצאה דבר הכשר להצניע ומצע כמ חצי שיעור פטור כן כל העושה מלאכה מן המלאכות

חצי שיעור פטור הוציא חצי שיעור והניחו וחזר והוציא חצי אחר חייב ם קדם קביע החצי הראשון קודם הנחת החצי השני נעשה כמין שנשרף ופטור הוציא חצי שיעור והניחו וחזר והוציא אחר חצי אחר והעבירו על הראשון בתוך שלושה חייב שמעביר במי שנה על גבי משהוא שהמעי כמי שנח על גבי משהו אבל עם זרקו אינו חייב עד שנוח על גבי שם על גבי משהו כף ד הוציא חצי שיעור וחזר והוציא חצי שיעור בהלם אחד רשות אחת חייב שתי רשויות אם יש ביניהם רשות שחייבים עליה פטור הייתה ביניהם

כרמנית הרי אין כרשות אחת חייב חטאת המוציא פחות מכשור וקודם שני נתפח חזר כשור לכן הוציא בשיעור קודם שינוע צמ חזר פחות מכשיעור פטול המוציא כגור גרת לאכילה בצקה קודם הנחה חשב ליה לזריעה או לרפואה אינו צריך שיעור הרי זה חיה במחשבתו של שעת ההנחה הוציא פחות מגרגרת זריעה חוץ קודם הנחה חזר וחשב ל אכילה פטול ואם תפחה גדלה קודם הנחל נשה כגור גרת קודם שימה נחליה לאכילה חייו אפילו לא אפילו שאפילו לא חישב היה מתחב על מחשב את ההוצאה כז הוציא גוררת אכילה וצמחה חזרה

טווחה קודם הנחה הרי זה ספק אם נדחה אם לא נדחה זרק כזית אוכלין לבית תמה ושנים כזית זה לאונין שהיו שם ונעשה הכל כבסה הרי זה ספק אם חייב על כזית פני שישלים השיעור נין תומא ו תחייב כח המוציא פחות מכשור אף עלפי שוצי בכלי פטור שכלי תפלה לו ואיין כוונתו לצת הכלי וצאת מן שכתבו שבתוכו אין בו כשיעור לפי כך אם מוציא אדם חי שאינו כפות במטה פטור אף על פי שהמיטה פטור אף על המיטה שהמיטה תפלה לו לכן כל כ יוצא בו בזה המוציא

כפת ארוכים אפי שיש ב הרבה אפילו צם בתוך כפו איןו חייב אלא אחת למה שמוצאה אחת הוא יש לנו ללמוד גם של היום זה של שבת יש לכם כוח איתי עוד כל כלי המלחמה הנה במיכאל אתה רואה רבי מאיר כן כל כלי המלחמה הן יוצאים בהם שבת והיה קראת את זה בשבת לא ואם יצא אם היו כלים שאין דרך מלבוש כגון שריון לכובע ומגפיים שעל הרגליים הרי זה פטור אם יצא בכלים ש דרך מלבוש כגל רו מעשה עם קשת עלה בטריס הרי זה חייב אין וצא

מסד מסו ששמרו לחזקו אפילו ביום טוב גזרו שלא יצא בו מותר לצאת באבנת שיש עליו חתיכות קבועות של כסף ושל זהב ל שכמו ש שמנחים עושין ני שהוא תכשיט כל דבר תכשיט מותר הוא שלא יהיה רפוי שמה יפול ברשות הרבים ויבוא לאביהו טבעת שיש עליה אחותם מתכשיטי ה אישי בינם מתכשיטי האישה שאין לי אחותם מתכשיטי האישה ינם תכשיטי האיש פי כך אישה שנצא בטבעת ששלח אותם ישה שנצא בטבעת שלח אותם חייבין מפנה ומפני מה אין חייבין רוצי אותם שלא כדרך ה מוציאין שאיין דרך האיש להוציא

באצבעו אלא טבעת הראויה לו לכן האישה אין דרכה להוציא בצבעה אלא טבעת ראוייה לה מפני שפעמים נותן טבעתו לאשתו להצניע בבית מנחת אותו באצבעה באת ההולכה כן א ש נותן את בעתה לבעלה תכן אצל האומן ניח אותה באצבעו תחנות האומן נמצא שהוציא אותה דרך שדרכן להוציא וככה יבין כן לכן בגלל שן אני הייתי רואה חם ובדיה היה הולך לעשות חופה אומר לה אומר לאיש לחתן יש לך טבעת אומר כן תראה לי לוקח אותה שם אותה על אצבע שלו עד החופה אז אני גם למדתי ממנו טוב

רב שמת טבע אנה תברח לא תצא אישה בטבעת שננ אחותם אף על פי שהיא תכשיטיה גזר השם תוציא ברשות הרבים להות לחברותיה כד שאנשים עושות תמיד למה בעלה קננה יהלום וזה ין להם ואם יצתה בה פטורה אבל האיש מותר לצאת בטבעת ששלח אותם מפני שהוא תכשיט ואין דרכו להראות מה כל רגע יראה לסיון משה וא יש לו יותר יפה מזה ונהגו כל העם שלא יצאו בטבעת כלל לא איש ולא אישה אישה ש מה פתאום אישה יוצאת בטבעת מה אישה שיצאה במחט מקובע לא איך אין הטבעת

יוצאת אישה שיצאה במח נקובה חייבת יש פטור ואיש יצא במחט שאינה נקובה חייו ואישה פטורה פני שהי תכשיטיה ואינה אסורה אלא גזרה ש מתראה לחברותיה זה הכלל כל ה יוצא בדבר שאינו מתכשיטי ואינו דרך מלבוש והוציאו כדרך שמוציאין אותו דבר חייב כל צא בדבר שהוא מתכשיטי והיה רפוי ואפשר שיפו במהרה ויבוא לאביו ברשות הרבים כןש צה בת רשית שדרכה ללפ אותן רותן הרי אלו פטורין כל דבר שהוא תכשיט ואינו נופל ואין דרכה להראותו הרי זה מותר לצאת בו לפי כך אץ עץ עדה זה צמיד שמניחין

אותו באץ עדה ב אה בזרוע חשבתי ברגל שצועדים איתו יש מקומות ששמים גם ברגל לפי כך עץ עדה שמניחים בזרוע או בשוק אה הנה יוצאים בה בשבת והוא שתהיה דבוקה לבשר ולא תשמט וכן כל כ יוצא בזה לא תצא אישה בחוטי צמר או בחוטי פשתן או ברצות הקשורות לה בראשה שמתלוות משע טבילה ותעב ברשות הרבים ולא ביצית שמנ אחת בין עיניה ולא בין חיים של זהב שורדים בנצי חיה בזמן שאינן תפו זה בזה ולא בעטרה של זהב שמעד בושה ולא בכבלים שעצים בהן הבנות ברגליהם כדי

שלא יסעו בסע גסן צ רוצה ללכת יפה קושרת את הרגליים שלה שיהיה פשיעות שבות איזה דברים אלה כדי שלא יסעו פשיעה גסה כאלו אסורים לצאת בהם בשבת שפלו טבן ביידה לא תצא אישה בכלה שבצבע זה זה שרשרת כזה ולא בנזי האף ולא בצלוחית של פריטון למה היא הא לא מתרחצת שמה לה צלוחית של של ריח בושם כמו אלה הצרפת ולא בז הקבועה זרועה ולא בכיס הקטן העגול שמניחים בו שמן הטוב והוא נקרא כובלת ולא בפאה של שיער שמחת על ראשה כדי שתראה בעלת שיער הרבה ולא

הבנת מה היא עושה פאה של שיער שראו שיש לה הרבה שערות ולא בקב של צמר שמכ את אותו סביב לפניה למה הם היו שמים פה ועל זה שמים את הציץ היה כואב לה אם תשים על המצח זה כואב לה היא שמה איזה בד ואז זה שמה את התכשיט זה במרוקו ככה היו עושים בטוס ולא בשן שמחד בפיה במקום ש שנפל אתה רואה היה לה שן שמה אותו כן בשביל ולא בשן של זהב שמחת ע שן שחור או אדום שיש בשיני אדום גם אבל שן של כסף

מותר שן לא נקח כל כך אז כל אלו אסורים לצאת בהן שמת תחלוץ ותראה לחברותיה תשן כן תשן אז מה טבע אתן לך תחלוץ ר גם גם אבל מותר לצאת מ כל שעשו יכל הנרות כר כל לשות ני אלי בעלי קנלי טוב יאללה תעשה כל שאסור לצאת בו לרשות הרבים אסור לצאת בו אפילו בחצר שינה מעורבת חוץ מכבול ופאה של שיער שמותר לצאת בען החצר כדי שלא תתגנה על בעלה לא מותר ויוצאת בצלוחית של פרטון שאין בה בוסם כלל חייבת יוצאת אישה בחוטי שער הקשורים על

ראשה מפני שהמים באים בהם ואינם חוצצן ואינה חולצת אמר על הטבילה או שתגזור שמ תבם רשות הרבים בין שהיו החוטים שלה בין של חברתה בן של בהמה ולא תצא בן כן ולא תצא הזקנה בשל ילדה ששב המלה שמתח לא צטרה לחברותי אתה יודע זקנה גם רוצה להתנות או או או אבל ידה יוצאת בחוטי זקנה כל שואר יוצא בושה יוצא אישה בחוט שצ פני שנה חונק את עצמה בהן ו ואינם חוצצן והם היו צבועים אסורים שמ תראה אותן לחברותי אתה יודע היה היה לה מן חוטין שהיא

חונקת את עצמה למה תראה יש לה הרבה בשר יפה היום אישה לא רוצה בשר הרבה ויוצא אישה בכליל של זהב ברושה שאין יוצא בו אלא אישה חשובה שאין דרכה לחזות וצה בציץ עיים של זהב בזמן שאין קישורים בשבחה ששר כדי שלא יפלו כן יוצא בזה צש במור ש באוזנה והוא שיהיה קשור באוזנה במור ש בסנדלה והוא שיהיה קשור בסנדלה במור שתק דתה וא ש אף על פי שלא קשור אפילו עשתה לו בית יד שאם נפל אינה מביאה אותו בפני סות יוצא בפלפל בגרגר של מלח כל

דבר שת תורפ בני ריח הפה לא תתן לכתחילה בשבת צות אנשים בקסמים שבאוזן וברעות שב יהן אתה יודע זה פעמונה או בכיתן ו בפריד הפרוד קרוך הוא ורפת תחילה בשבת על האבן על האגוז ויוצא ויוצאה לא תערים פרום על האגוז כדי להוציא נבנה הקטן וכן לא פרום על המטבע לכתחילה מפני שאסור לטלטלו ואם פרפרה יוצאת בו יוצא אדם בקיסם שבשנים ש בסנדל רשות הרבים ואם נפל לא יחזיר במוך בספ שמונחים על גבי הבקה בלבד שלא יקרך עלין חוט של משיחה שרי החוט משיחה חשוב במצו ואנ

מועיל מכה יוצא בקליפת השום בקליפת הבצל שעל המכה או באגד שעל המכה וש מטר בשבת בספת גרטיה על גבי המכה בש ש צינית בצד החרגול בשן שועל מס נין צלוב כל דבר שתו אותו משום רפואה והוא שמרו הרופאים שהוא מועיל זה לא סגולה הרופאים יגידו שם שועה למה או יוצאת אישה באבן תקומה חרגו למה מועיל ודע שן שועל אם אדם לא יושן שמים עליו שועל יושן שן שן ש יוצאת אישה באמן תקומה אתה יודע מה זה אבן תקומה זה סגולה שהיא לא תפיל את העובר שלה

ו במשקל אבן תקומה שנתכוון משק רפואה גם זה שוקלים כנגדו ולא ולא אישה עוברה בלבד אלא שאר אנשים שמת תתעבר ופיל ויוצאים בקמה המומחה ואיזה קמי המומחה זה שרפה שלושה בני אדם או שעשו אדם שרפה שלושה בני אדם בקמים אחרים ואם יצא בקמש ממחה פטור מפני שוצ דרך מלבוש לכן כ יוצא בתפילין פטור מי שיש ברגלו מכה יוצא יוצא בסנדל יחיד ברגלו הבריאה ואם אין ברגלו מכה לא יצא ביחיד למה יצחקו עליו ולא יצא קטן במנעל גדול שמעת משה אבל יוצא אל תיקח את ה 42

תיקח 146 אבל יוצא הוא בחלוק גדול לא תצא אישה במנעל רפוי ולא במנעל חדש שלא יצאה בו שעה אחת מבעוד יום למה זה קבלה ואין הכיתה יוצא בקו שלו הנטמן של עץ אין יוצאים בהם בשבת זה נעליים שעשויים מעץ מפני שאינן מן דרכי המלבוש ואם יצאו פיטורים יוצאים בפור קיון זה פשתן סלוק ו בציפה שבראשי בעלי הטין יש להם מכח טטין יש להם הם מתי בזמן שצבען כרכן או שיצא בהן שעה אחת מבעוד יום אבל אם לא עשה בהן מעשה לא יצא בהם קודם השבת יוצאים

בשק עווה ו בשג גוס עוה ביריעה ובחמלה בפני הגשמים אבל לא בתיבה ולא בקופה ו מעצ פני הגשמים הקר וכסת אם היו רק רקין ורקין דקים הכוונה כמו הבגדים מותר להוציאם מונחין על ראשו בדרך בשבת דרך מלבוש ואם היו קשין הרי הם כ מסוי ואסון יוצאים בזוג ההורגים בבגדים ההורגים בבגדים יוצא עבד בחותם של טית בצו שבצו אבל לא בחותם של מתכת שמ ייפול והביאנו מתעטף בטליתו קיפלה מכאן בדו מכאן ומכאן בידו או על כתפו אם נתכוון לקבץ כנפיו כדי שלא יקרעו או שלא תלכלכו אסור

ואם כביצה התנאות בא כמנהג אנשי המקום ב בלבושן מותר היוצא בתן מכופלת ומנחת על גבי כתפו חייב אבל יוצא בסוודר שעל כתפו אף על פי שאין אף על פי שאין נימה קשורה לו באצבעו וכל סודר שאינו חופה ראשו ורובו אסו לצאת בו היייתה כנית בגד צר קצרה שאינה רחבה כושר שנ רשה למטה מהכתפיים כמו ונמצאת כמו אבנת ומותר לצאת בה מותר כך מותר להתעטף בנית שיש בשפתיה מלל אף על פי שאין חוטין הרוקים על פי שאין אנוי לטלית מפני שאין כתלית לגבי הטלית בטני לגבי הטלית

ואינו מקפיד עליהם בין ובינו היו לפי כך היצא בטנית שא מצוייץ את כלכתה חי מפני שאותן אחותן חשובים הן אצלו בדעתו עליהן עד ששים חסום ויר ציצית אבל תצ כ מותר צים בין ביום ו בלילה שאין הציצית הגמורה מסוי אלא הרי הי מנוי מנו הבגד תכסיסי כמו האמרת וכיוצא בה וא ואילו היו חצ שצ קחת מסוי היה חייב צא בה אפילו ביום שבת שאין מצוות עשה שאין בק דוחי את השבת לא יצא החית בשבת בחת התוב ולא נגר בקסם שבאוזן ולא גרדי באירה שאוזנו ולא סורק

במשחה שבצו ולא שולחני בדינר שאוזנו ולא צב בדוגמה שאוזנו ואם יצא פטור פי שיצא דרך אומנותו פני שלא הוציא כדרך המוציאים הזב שיצא בכי שלו חייב מפני שאין דרך כזה להוציא או אלא כדרך הזאת אף הלפי ש צריך לגוף ההוצאה אלא כדי שלא יתח לכו בגדיו המלאכה שהמלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה מוציא טפילים בשבת ברשות הרבים כיצד הוא עושה לאפ שן כדרכה מניל ראש בראש של יד ביד נכנס בחוצה בבית חוזר ויוצא ולובש זוג שני חולצו עד שמכניס את כולן ואם היו הרבה ולא נשאר

מום כדי להכניס דרך בלבוש אחרי זה מחשיך עליהן מכניסה במוצאי שבת ומ במה הגזלה ש רשב שומ בפני הגויים מחסן במקומן ומניחן והולך כוד היה מתיירא להחשיך עליהם פני הנסים נותן את כולן כ אחת מנכים פחות פחות מארבע אמות או נותנה לחברו בתוך ארבע עמות חברו לחברו עד שמגיע לחצר רצונה והם אוורים משהיו שהיו בהן רצועות ההן ו מקושרים כשר תפילין שבדי תפילין הן אבל היו רצות הן מקושרות איין זקק להן כ כה המוציא ספר תורה ש שמ מחשיך עליו בסכנה מנחו אם היו והולך לו

ם היו גשמים יורדים מתעטף בעור או אה מתעטף בעור ספר תורה כן חוזר ומכסה אותו ונכנס בו לא יצא ח היד במתו בידו ולא עליו בכל מסו ערב שבת סבור לשך שם ישכח ויוצא חייב אדם למשמש בבגדו גם היום כן ש משה ת משמש למה לפעמים שלא ישאר לך דולרים עניינים למשל לפעמים הוא עשה טוקו באיזה בית נשאר לו חבילות בכיס אתה מבין תן לל שישי לא נתן לל שישי נשאר לו בכיס מה יעשה צ מש אתה יודע מה זה סטוקו טוב אני אלמד לך סטפ

זה לא זה עושים כי חלק חלקכן מין חומר כזה עושה אותו יפה יפה כן זה רק התימנים יודעים לעשות את זהמ באצבעה לא היה לכם אתה יודע לעשות סוקו רג אה יודע אומר הוא יודע פעם עשית בכלל בטח בעבודה שלי שמה רק עושים דבר רק שמה טוב קוראים לזה שלי עושים אחרי התיח עוד עוד עוד עוד בוא בוא נמשיך בוא נמשיך הזהר חייב למשמש בבגדו רב שבת עם חשכה דבר שרע אבל מה היום מחליפים בגדים של שבת אבל יכול להיות שבמוצאי שבת הוא היה באיזה מקום

ונתנו לו את החבילה אתה מבין אחר כן אם הביא אותה ב שש אין בעיה השם ישמרך אם אתה רוצה סוק אני אגיד לך אחר כך ציש מאיפה להזמין עוד זה בבית איפה שאתה עושה ברווזים שמה תעשה ומותר לצאת בתפילין ערב שבת עם חשכה הו בחד למשמש בכל עת אין לו שכחן שחר יצא בשות הרבים נזכר שיש לו תפי בראשו מכסה את ראשו עד שמגיע לביתו או לבית המדרש הנה זכינו זו רבי יצחק אמר דף תלג תלג רבי יצחק אמר ששמנו שבטים שמן שבטים ואא דכ ש

משפר דאם השם דוד דוד מ דישה דשה טוב עד כאן התם בא לכם דף קטן למה למדתם הרבה פירוש יש על הדף הזה תאו אדוני אלוהינו שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם עלד משה נבי כתוב בתורתך ויאמר אדוני אין משה כך סמים נטף ושח ח בנה סמים ולבונה זכה בד בבד יהיה יאמר אדוני אל משה קע לך סמים נטף ושחלת חל בנה סמים ונ זקה בד בבד ייה ימר אדנו שיקח לך סמים סמים זק בת ב במר ייה בבת

ב ויאמר ייה בת יאמר הה עשית אותה קלי אהרון ב בבוקר ב הכיפור 11 סמנים הו ו הן הצורי והציפורן וחן ב ור הוסם לא מצמר שמעון בן גמ למה ה באה מהוא ב הצפ כדי שתה עזה והלו מרגים ניהן אומר כהוא שחק אומר הדט הד שוב שלש אין אדם זמרת הארור ים בדים ויאמר עלי זה שמרתם את העבודה את הדבר הזה חך ויה כי תבוא א אן א לכם כש דבר שמרתם את העבודה הזא כבו כם ואמרתם צרים בפ מצים מנורה זהב טהה אתור ג

שלושה כנ צים מצידה שלושה כני מנה מצידה אחד ושלושה כני מצדה השני שלושה גבעים שוחדים בני אחדים מודים ח ו פח כן ני ששת הקנים צים מן המנורה במנורה ארבעה גבעים משוקדים כור כור שני הקנים ממנה כפתור עד שני הכור שני הנים צא ממנה כפתוריה ק שח זהב שבעה מהכ זה כיקר ויאמר משה ת את ה במת וה ויאמר עמוד ב ניז עשיר ני נישיר סדך זך עשיר ני צך מפושק בניך תבי חיים ח ר עמה כיטוב ח לא יכב בלילה נר פתח בחומה ורת חסד

עלש בח אדוני צב עמנו ע מש צ מי שבח ותנו הקדושים אברהם יצ וק ל ההל הקדוש יברך צלצ ג תמיד תהיו בריים ושמחים הצלות ע ישועות עם נחת עם שלוה עם יה שבוע וב שלמה וישועה גדולה אמן ויש שמחה ב