הדף היומי מסכת קידושין דף יב הרב בניהו שמואלי שליט"א ח אלול תשפג

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש חט באלול תשפ ג ערב שבת קודש פרשת כי תצא כי תצא למלחמה על אוייבך כמו שאומר רבי שמעון בר יוחאי בזוהר האויב העיקרי של האדם אוי ואבוי מי זה זה יצר הרע חם באדם לא לא לא עוזב מגרשים אותו בא עוד פעם לא [מוזיקה] מתייאש לכן צריך להתעורר עכשיו בימים הללו להשים נגד עינינו כי קרוב השם לכל קוראו לכל אשר יקראו באמת למה עכשיו זה ימי זריעה לכל השנה כולה כל האבוד שישמח במעלת השנה הבאה תלוי במידת

ההשקעה עכשיו שלנו לכן צריך לזרוע על ידי ריבוי תפילות מעשים טובים מצוות עכשיו זה הזמן הכל תלוי לפי איך שאנחנו עושים ועכשיו מה זה עכשיו זה חודש אלול גם זה מראה מזלו בתולה זה קרקע בתולה כלומר עכשיו אדם ששב בתשובה מתחיל דף חדש קרקה שמעולם לא נאבדה כך בכוחנו להתחדש ולשוב בתשובה לפתוח דף חדש למה כנסת ישראל כתוב דומה לבתולה שלא שולט ב עדיין שום איש חביבה על דודה אז לכן עכשיו ה הכל מתחילים מחדש אפשר לנצל את הזמן זה לא זה לא דבר פשוט אתה

יודע מה שאומר השבט מוסר אומר דבר ממחיש מה זה ימי חודש אלול דבר נורא ואיום אומר אומר שאדם חס ושלום לא יאבד את הזמן הזה אומר שהיה איש אחד הולך בדרך שומע שאגות אריה אומר מה זה היה סקרן לראות מאיפה בא השאגות התקרב רואה איזה בור שאריה שמו אותו בפנים הבור עמוק והוא שואג הוא סתכל למטה מהפחד התחיל להדרדר להתחלק הוא לא יודע וואו והוא האריה פותח את הפה שלו למטה והוא אוי ואבוי הוא מצא איזה איזה איזה שיח חזק והוא נטלה בו ברגע האחרון הוא

נאחז בקלח הזה הוא תלוי עכשיו בין השמיים לארץ אם הוא יורד למטה אוי ואבוי האריה אוכל אותו רועד מפחד האריה אוחז בכל כוחו בקלח פתע אתה רואה הוא רואה שבא איזה חולדה והיא מכרסמת לו את השיח הזה צועק תלכי מפה מה את עושה תפסיקי לכרסם אבל אתם יודעים מה סוף הסיפור נפה למטה וואי וואי וי היא כרסמה לו את זה והוא אין אף אחד והוא ירד זה הנמשל זה אומר הרב שבט מוסר אומר הארייה זה יום הדין הגדול והנורא הוא זועק יום הדין כולם יראים חרדים

הרי יש ההג מי לא ירע זה ראשי תיבות של הימים הללו אלול ראש השנה יום הכיפורים או שענה רבה הקלח שנאחז בו זה חודש אלול זה חבל ההצלה שלי אדם ליום הדין הגדול והנורא אם הוא יכין את עצמו כמו שצריך החולדה מכרסמת מה זה החולדה זה אדישות בן אדם הזה אבן לא מתחמם בעבודת השם מעביר את הימים הללו כך כ אחר יד בלי להתעורר בתשובה בלי כלום מאבד את כל הטובה נופל בידיים של יום הדין הגדול והנורא מה יהיה איתו אבל יש הבדל בין המשל נמשל

במשל כמה שהחול יותר מכרסמת כך סיכוייו של האדם קלושים להנצל אבל בנמשל אפילו שכבר עברו על האדם ימים רבים באדישות אבל היה שרוי בתרדמת היצר יש לו הזדמנות לעורר ולעשות תשובה להינצל מיום הדין אפילו ברגע האחרון יכול למה עכשיו צריך ללמוד רגע מה היה עושה הבן איש חי שבת אצלנו זה שבת של הבן איש חי אתם יודעים יש פה סעודה שלישיית שבת של רבי יוסף חיים עושים משהו יפה ש שלא אתמול היה פטירת אביו כן הוא יג כן יג הוא כן כן יש פה דברים מאוד

טובים בשביל השבת הזאת בטח גם אורחים טובים כן כל רגע בחודש אילול אצל הבן איש חי אומר אצלי זה כמו חודש צריך לנצל כל רגע ורגע חבל על הזמן בפט עכשיו השבת הזאת מי רואה שבת כזאת ולא ינצל צריך להיה חזק אומר כמו שמי שנכנס אדר מרווים בשמחה ומי שנכנס אב ממעטים בשמחה כך מי שנכנס אלול מרבי בתשובה כך כותב המהרל במנהגים אומר צריך לדעת מי שנכנס אילול מרבים בתשובה יש 30 יום כמו שאומר הזוהר ו בחתה את אביה תימה ירח ימים זה בכי של הנשמה

בכי של געגועים חוזרים לטהרה מוציאים את כל הזוהמה וחצים כל כתבי עוונות כל הלכלוכים מכל הזוהמה וש ציפורניה לצדק את כל המותרות את כל הבעיות כמה זה דבר גדול אומר כי תצא למלחמה לא יבך איך יוצאים למלחמה נגד היצר הרע אומר התבוננות תכלית החיים אם אדם מתבונן על ידי עוצרים את מרוץ החיים מתבוננים לשם בת למה באתי לעולם ם למלות תפקיד טוב אז אדם עושה חשבון נפש אז הוא מצליח תראה מה כותב הגאון חידה תראה הלשון שלו הוא אומר זמן תשובה חודש אלול זמן תשובה היא

בחודש הזה והיזהר לפשפש במעשיו טוב וישר אומר הרב גאון חידה בכל לילה קודם ש שן תרם אבירת וידוי ופשפש וחס ויחפש דרכיו ומעשיו באותו יום והתודה וישוב אל השם כי היה צריך לעשות כן כל ימיו כל הפחות יעשה ב40 יום הללו אותו דבר כותב ככה גם כן הגאון רבי חיים פלצ'י אני הייתי רואה מורבי כל לילה לפני שהוא אומר קריאת שמע על המיתה לוקח לו הרבה מאוד זמן כרית שמע שעל המיטה אבל כל הלה לפני הוא אומר כרית שמע על המיטה הוא לומד מוסר לומד מוסר

כן אחר כך הוא עושה וידוי ראות הוא עושה וידוי בישיבה איזה ספר אה כל פעם ספר אחר לא הוא גומר אותו מתחיל אחר מסידת ישרים זה כל פעם אבל מה הוא הוא עושה קודם כל מוסר בווידוי אמרתי לו למה אתה עושה וידוי מיושב הוא אומר זה יותר נוח שאני יכול להתבונן מה שעשיתי כל היום כן ראית אבל היה לוקח לו הרבה זמן גם הוא היה מאוד עייף לפעמים לוקח לו כל זה שעתיים למה הוא עייף הוא נרדם כל הזמן כן כן תראה איזה חשק יש להם

חשק חשק זה לכן אלול זה מלשון אלון דרעה לחפש לבדוק טוב עכשיו השבת הזאת תחזק זה כבר שימו לב זה שבת שנייה של חודש אילול שבת שנייה הכל רץ מהר רץ מהר כ הנה זה שבת שנייה איך אנחנו נעשה איך נבוא ליום הדין הגדול והנורא לכן צריך לנצל את השבת שבת זה קודם כל יום שישי גם אדם לא יעביר אותו ככה סתם יום שישי בעבודת השם חשק בעבודת השם וגם גם הוא בזה גם ילמד גם יקרא בפו את התהילים גם יעשה מה שהוא יכול מה שהוא

יכול גם יום שישי יכין מעדני שבת זה גם תיקון לסדר את השולחן לחזור בבית לסדר משה מה הוא מכין ביום שישי גם פה גם פה כן סדיק כן אז הנה היום אנחנו בעזרת השם לומדים נשמת יהושע ברוך הדגי בן שרה וגם כן נשמת אהרון בן אברהם ניסן בן שושנה ברכני בתצורה וגם כן חיים משה בן דוד אביגדור בן בתיה אז אנחנו הולכים לשופט אז אנחנו לומדים על שמשון שהיה נזיר אלוהים וח כ וכ פרק יד פסוק א ויר שמשון תמנת ויר אישה במנת מבנות פלשתים אוי

ואבוי מה זה מבנות פלשתים ויעל ויגד לאביו ונמו ויאמר אישה ריתי במנת מבנות פלשתים ועתה כ חותה לי לאישה ויאמר לו אביו ואמו הין בבנות אחך בכל עמי אישה כי אתה הולך לקחת אישה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה הכח לי כי היא אשרה בעיני ואבי ואמו לא ידעו כי מאדוני כי טוענה ומבקש מפלשתים ובעת ההי פלשתים מושלים בישראל איי איי א השם נתן בליבו ויר את שמשון ואבי ואמו תמנת ויבוא עד קרמי תמנת והנה כפיר הריון שואג לקראתו או כפיר אריות הוא היה לבדו

באז לא היו איתו וישסעהו כשסע הגדי וומן בידו ולא הגיד לאביו ונמו את אשר עשה זה היה בידו איזה סכין איזה דבר וירד וידבר לאישה ותשר בעיני שמשון וישוב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגביית האריה ודבש עכשיו הוא עשה רק שידוכין חזר לבית אביב אחר כך חשב לקחת אותה ראה את הדבש וירדו אן כפיו ויילך הלוך חון ויילך אל אבי ומו ויתן להם ויאכלו ולא יגיד להם כי מגבית אריה רד דבר וירד אביהו אל האישה ויעשה שמשון משתה כי כן יעשו

הבחורים כנראה בוודאי גייר אותם ויקר אותם אותו ויקחו 30 מרעים ויהיו איתו חברים שושנות ויאמר להם שמשון דנה לכם חידה אם תגידו א תהלי שבעת ימי המשתה ומצת נתתי לכם 30 סדינים ו30 חליפות ברדים ואם לא תאכלו להגיד לי נתתם אתם לי 30 סדינים ו30 חליפות ברדים ויאמרו לו חודה חידת ונשמעה ויאמר להם מהאוכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק לא יכלו להגיד אחידה שלושת ימים ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פשך ויגד לנו את החידה פ נשרוף אותך ואת בית אביך באש הורנו רתם לנו הלו

מה זה אתם רוצים לקחת לנו סדינים וזה ויוי ראית הם ידעו לדבר חזק חמס ות א שמשון עלי ומר רק נתני ובת ני אחידה חדת חדת אחידה דדת לבני עמי ולי לא הגדת ויאמר לה הנה לאבי ומי לא הגדתי לך אגיד ותב קלם שבעת הימים אשר היה להם המשתה והי ביום השביעי וגד לה כי ציקטו ותגד חידה לבני עמה ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבוא אחרס מה מה מתוך מדבש ומעז מה מתוק מדבש זה ומעז מארי ויאמר להם לו חרשתם באלתי לא מצדם חיטת

צ לוח אדוני ר אשקלון ויכם 30 איש ויקח את חצם ויתן החליפות למגידי החי וירפו ויעל בית אביהו לקח את המלבושים שלהם הרג אותם וזהו ראית איך הוא יודע לעבוד עכשיו ר פה על אשתו אז הוא הלך לאבא ותהי אש שמשון מר אשר רע לו תראה לאחד משו שינב ניתנה היה ששבי ש מה זה זה שם יעזר ד כ שו שניות חליפות בלי פם ישנים החליפות שהוא אמר יתן להם כתוב בלי ו והחליפות שהם צנו לווב עמ למה הוא רוצה חדשים יתן יש רק לבנימין ח

לא בלי ו אחם כזה קדוש משנה ו ראש השנה פרק ד משנה ו אבל קודם את הצדקה מי שרוצה לתת היום לכבוד שבת טוב שש שש תן לו 43 אין פוחתים מ10 מלכויות ערה פסוקים של מלכויות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות רבי יוחנן בן אורי אומר אם אמר שלוש שלוש מכולן יצא אין מזכירין זכרון מלכות ושופר של פורענות מתחיל בתורה ומשלים בנביא ביוסה אומר אם השלים בתורה יצא משנה ז העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע כלומר זה שמתפלל תפילת מוסף הוא מתקיע את

התקיעות הסדר הברכות לא מי שיתפלל תפילת שחרית למה בראשונה תוקעים תפילת שחרית מה שהי רע זלו בהם הרומאים ובשעת ההלל זה לא יום טוב הזה זה שאר ימים טובים שאומרים הלל הראשון המתפלל תפילת שחרית מקרא את ההלל אז היה ככה הדרך שלהם לקרות את ההלל כל הקהל עונה הללויה אבל בראש השנה אין הלל הגענו משנה ח כל העולם איפה הוא אה בסדר בברית ברית משים הלכה צוה לך כמה זה 30 או 40 40 כן ב תן את זה להבין זת השליח מצווה כן שתי אדוני תמיד

ממני במות שח ק הנה אנחנו באים נקיים מצוות עשה שלימוד תורה כמו ש ביומ לילה תצילנו מכל חכמה סיון ושא שמיים וארץ היום אנחנו דף יב אז פתח דף יב בעזרת האלו בשעתו מסכת קידושין להצלחת ראובן בן רבקה ושבת אביו שמואל בן שרה כן אנחנו בנקודתיים כן בית אליון אומרים בפרוטה משה פתחת יופי תתחדש על החולצה אתה חושב שאני לא שם לב כן וצה עם ו זה חדש לא כן אמרנו במשנה האישה נקנית בכסף טלל אומרים בכמה בפרוטה ושווה פרוטה סבר רבי יוסף לממה פרוטה כל

ד בתחילה הוא חשב פרוטה גם הדבר הכי מועד שיש פרוטה של אותו דור אפילו שגורים ממשקלה או מוסיפים זה לא משנה מה שמתקבל בהוצאה באותו מקום איפה שהיו קידושין אפילו אם זה פחות משמונה ביסר האיטלקי אמר זה פרוטה פרוטה כל דהו רשי אומר כל דהוא כל מה שהדורות משנים את המטבע פעמים שפוחדים פעמים שמוסיפים מ משכנם זה לא חייב להיות אחד משמונה בסר איטלקי כסף טהור תשקול אותו לא כל דוא איי אי אי אמר לאביה והעלה קטנה כמה ה פרוה אחת משונם בשר אטלקי איך אתה

יכול לומר שיעור הפרוטה זה כל דהוא הרי יש קבוע אחד משמונה שמינית מאסר בדור מסוים הסיפ על המשקל הפרוטה יהיה אפשר לקדש גם פחות מפרוטה איך אי איך להפך אתר בדור כזה אפשר להוריד מהפלטה בדור כזה אפשר להוסיף על פלוטה אין דבר כזה צריך שיהיה כמו שצריך כפי שקבעו חכמים אחד משונה יסר אלקי פה הוסיפו פה בדור אחר הורידו אז מה איך איך זה ילך הנה אין ראשי כן וכי תמה אני מילה בדורו של משה אבל אך כ תחשב להון שה אם תגיד לי את אתה

יודע לא מה שכתוב אחד בשמונה ב תנקי זה רק היה בדורות של משה אבל בדורות שלנו כ חשבה להו נשה מה שנחשב לפרוטה לאנשים אפשר לקדש כמו שאמר רב יוסף לא אי אפשר להגיד ככ למה והא כיתה רב דימי אמר כשבא רב דימי מארץ ישראל לבבל אמר היה מעשה באדם אחד שכדי שישה בפרוטה של דורו באו לפני רבי סמאי סימאי ושעה רבי סימאי בדורו כמה היא פרוה אחד משמונה ביסר האיטלקי כין שהייתה הפרוטה בדורו פחות משמינית איסר ביטל את הקידושין שומע ביטל וכיתה רבין גם כן

היה מעשה כזה כיתה רבין אמר רבי דוסתאי רבי יניא רבי ישעיה שערו כמה או פרוטה אחד משישה ביסר תלקי אז צריך לצער פירטה לפי מה שקבעו חכמים שיעור קבוע יסר לא כמו שאתה כל אחד בדורו צי שהיה קבוע הנה שהיה רבי סימאי מעשה בא לפניו באישה שהתקדם בפלטה וצריך להיות שבע אחד משמונה בישר אטלקי בטל את הקידושין אחד משישה לק פטו למה אחד משישה אחד משמונה אבל באופן צריך לחשב את הפרוטה זה לא כמו שרוצים כל אחד בדורו אז אי אפשר לעשות כך אמר לי רב

יוסף אמר לו רב יוסף לאביה י אחי היינו דתנינן אם כדברך שהשיעור שלם איזה שיעור קבוע לפרוטה מה שמר משנה אחת משונה בישראל תלקי כך היינו דתנינן זה מה שלמדנו צא וחשוב כמה פרוטות בשני סלעים יותר מ-2000 אומר בוא תראה יש בעיה אם לפי דבריך יש כתוב בבריתה צבע חשוב כמה פרוות יש בשני סלעים שמה זה היה לגבי מי שמועל בהקדש ושווה פרוטה חייב להביא קורבן בשתי סלעים אז שם הגמרא אומרת כמה החמירה התורה הוא סך הכל בפרוטה מען צריך להביא קורבן בשתי סלעים כמה זה

שתי סלעים זה כמו 2000 פרוטות אז אם ככה אז הוא אומר לו זה שומר יוצא וחשוב כמה פרוטות יש בשני סלעים יותר מ2000 למה מי שזה הגמרא אמרה על מי שמה הוא הוא מעל בהקדש סך הכל בפרוטה מעל צריך להביא קורבן ביותר מ-2000 פרוטות מ2000 פרוטות אז הוא אומר מה פתאום אשתא 2000 לאבין יותר מ2000 כרלה ה אומר בשני סלעים אין 2000 פרוטות אתה אומר יותר מ-2000 פרוטות לשני דעים אלא וודאי חיייבים לומר שמדובר בדור שהוא קטן משקל הפרוטות או שהגיע יותר מ-2000 פרוטות לשני סלעים

אז הנה ראייה למה שאני אומר לך רבי ספ אומר זה ראיה לדבריי זה לא כמו שאתה אומר לת בנקאי גואל יגיד לך י אחי הנה תראה ראשי דין פרוטה פרוטה מכאן היינו דתנינן שאני שונה בתורת כהנים צ חשוב אשתה אם הוא אחד משונה ביסר איטלקי 2000 לא אהבו סתים פרש בסמוך יותר מ2 כרלה הוא אז הוא אומר הנה רשי אומר משנה זו שנויה אצל נהנה מן הקדש שמביע על הנייד פרוטה אשם בכסף שקלים צבע חשוב להתרחק מן העבירה שאבל שוגג צריך כפרה גדולה כגון זו אז

הגמרא עונה על זה אמר לה הוא שבה אמר לו אותו זקן לרב יוסף אנת נלה אנחנו גורסים אותה בבריתה קרוב ל2 לא יותר מ-2000 קרוב זה מתקרב לאמת סוף סוף אלפ וח 100 לטים ושיטה הוא דבין זה רק 1536 פרוטות למה אמרת קרוב ל2000 אומר לו כיון דנפק פלגה קרוב ל2000 כרלה כין שיצא ממחצית הלף השני כבר יותר מ1500 קרוב לזה קרוב ל-2000 למה בשביל המוסר צת לבן אדם תשמע אדם חטא מעל בהקדש בשווה פרוטה צריך להביא קורבן קרוב ל2000 גדול למה אתה יודע היסר עכשיו

הגמרא תפרש את זה איך אנחנו יודעים איסר זה אחד בדינר יש איסר זה אחד מ-24 בדינר עכשיו הגמרא תפרש לי את זה תראה ראשי אמר אלפה וחמ מות לטין בשיטה שהסל הנה שימו לב הסלע ארבע דינרים עכשיו יש לנו פה שני סלעים שימו לב קודם כל נראה סלע אחד ארבע דינרים ודינר 24 סרין תכף הגמרא תראה לי את זה כדלקמן והיא עכשיו ארבע 24 כפול א דינרים בסלע כמה יקח אה וסר שהסל ארבע דינרים ודינר 24 סרים כדלקמן וסר שמונה פרוות לעולם נמצאו קצב פרוטות יסר

ש שמונה פרוטות אנחנו אמרנו שהסר כמה יש לו 24 סרים נמצאו ונמצא קצו מעד 92 פרוטות בדינר והשמונה דינר שבשתי סלעים עולים כל אחד 200 פרוטות חסר שמונה הרי אין אפ תקלו אז נראה את זה תכף ב בגמרא אז הוא אומר כיון נפקה אלף השני מחציו 36 קרוב ל2000 כרלה עכשיו נראה את זה את החשבון עכשיו הגמרא תעשה לי את החשבון נראה גופה כי אתה רב דימי אמר שער רבי סימאי בדורו כמה היא פלוטה אחד משמונה בסר איטלקי כיתה רבין אמ ש רבי דוסי ורבי ני

ורבי ישעיה כמה הפלטה אחד בשישה בסרי אמר רב ורבים בפ תנ בפו האם זה נכון לומר שאתם חולקים במחלוקת התנאים הללו לתניה הפרוטה שאמרו חכמים אחד משנ בסר איטלקי עכשיו איך החשבון שלו שימו לב 600 כסף הם דינר ראית שש ממה הכסף דינר דינר יש בו 600 כסף 100 שני פיונים פדיון שני אסרין אז אם ככה מה יוצא היסר זה אחד מ-24 איך איך אח מ-24 בדינר היסר זה אחד מ-24 בדינר ארים זה דינר יפה עכשיו דינר 100 איפה אני 600 כסף דינר 100 שני פיונים

פדיון שני סרים איסר שני מסמסים זה גם כן מטבע שהיה מסמס שני קטרון קטרו שתי פרוטות נמצא שפירטה היא אחד משונה ביסר האיטלקי איך זה הולך באמצע ר באמצע אחרי זה לסמסים ואחרי זה לק וא עוד קט אז הנה אומר לך פדיון אסרין מסמסים מיני מטבעות הן קטנות זו מזו וכן דרסי צין שמני נמצא פרוטה אחת משישה שסר אחד מ-24 דינה כר אמרת אבל הפרוטות גדולות ממה שאמרת שדינה ומ שלשה אדריסי הרי 18 אדריסי דינ ו 36 אנצי והם 72 שמני ו 144 פרוטות חלקם ל-24

חלקים תמצא שישה בכל חלק הרי שש פרוטות לעשו זה דעת רבן שמעון בן גמליאל מי זה אמר את זה שלושה חכמים אמרו את זהש שם גומר שלושה אדרס המעה שני נצי דרס שני שמני להנץ שני פרוטות נמצא פרוטה אחת משישה ביסר איטלקי כן זה רבן שמעון אז למה דמ אמר כתנה קמה ורבי ד אמר כרבן שמעון בן גמליאל שהפרוטה זה אחד משישית כן אבל לא הבנתי עדיין איך זה גיע ל500 ויותר איך זה הולך כך בגלל שהסל זה אב דינרים יש שני סלעים נכון יש שני

סלעים סלע זה ארב דינרים הדינר זה 24 יצרים הדינר זה 24 סרים ואם יסר של שמונה פרוטות אז נמצאו קץ הפרוטות בדינר 24 768 פרוטות יש בסלע כפול ש נהיה עוד 366 למה איך הגעת לחשבון 700 זה מהתחלה חשבון הראשון ש 242 אה 8 * 4 הראשוני כחשב לא אבל החשבון השני זה 24 * 8 זה קצב 24 * 8 פרוטות זה קצב ואז פעם ואז מה כל אחד מהם א ארבע קצב לא ושה דינרים ואז זה 1500 4 * 2 * 24 * 4 765

68 חייב להיות ככה 5366 56 * 8 פ 32 מפרש א 500 אר דינרים הסל ארב דינרים הזאת אני רוצה להבין טוב כי לא הבנת התחלה בהתחלה לך הראשון איפה אמרר גופה שמ איפה אתה קורה קיש כסף אתה קורא ברשי לא לא את הגמרא איפה איפה גופה כיתה רב מי אמר שער רבי סמי בדורו כמה הא פרוטה אחד משונה סר איטלקי י כתה רבין ש רבי דוסי אחד משישה טוב עכשיו אמר לאבי רב דמימה את תנ מפו האם נכון לומר שאתם חולקים במחלוקת התנאים תני הפרוטה

שמרו חכמים אחד משונ בישראל טלקי ואיך החשבון שלו 600 כסף דינר יפה עכשיו בדינה יש 600 כסף עכשיו 100 שני פדיון כמה ניהיה 12 12 פדיון שני סרים 2 24 אר ש איסר שני משמשים כמה נהיה 48 48 משמ שני טרונק כמה נהיה 96 96 קונטר שתי פרוטות 192 1992 צ יפה עכשיו זה במה 192 בסלע לא בדינר ועכשיו יש בסל ארבע דינרים תעשה ארבע כפול כפ כן כמה יקח יוצא לך כמה שאמרתי מקודם 1536 768 768 כפול 2 כי יש לי שני סלעים 1536 יפה

עכשיו הבנתי רק עכשיו לא עכשיו נהייה לי החשבון בסדר 100 לא עכשיו רק יצא עוד הפעם עוד פעם אמרנו פרוטה אחת משמונה ביסר האיטלקי 600 כסף דינר בדינר יש 600 כסף איך 600 600 עכשיו 100 שני פדונה פו 2 12 ודיון שני אסרין 24 24 איסר שני מסמסים 48 משמש שני קונטיקי זה 96 קונטק שתי פרוטות 192 192 כפ 4 כפול 4 76 700 68 68 עכשיו תעשה פעמיים כי זה שני סלעים 15 זהו נמצא פרוטה אחת בשנ בסר איטלקי זה זה עכשיו רב שמעון גמ

אומר שלושה אדריסי המעה שני הנצי דריס שני שני הנת שני פרוטות עוד פעם שלושה אדרס המ שלוש אדרס הוא אומר שני אנצי הדרס אז כמה נהיה שש שני שמני להנץ שתי פרוטות לשמן נמצא פרוטה אחת משושה ביסר איטלקי בסדר אז זה 144 פרוטות בדינר בסדר טוב אמר להם אז למה דמ ד אמר כתנה כמה שפרה אחת משמונה ביסר אטלקי ורבין דמר כרבן שמעון בן גמליאל האם נאמר כך אמר בן דידי בן רבין אלי בדת נקמה כולנו הולכים ששור פרוטה לא ישתנה ולא קשה הדקור סרה דזו

יסרה לא קשה על רבי למה אומר הפוטה זה אחד מש באיסר תמיד זה אחד למה שהשיעור של איסר השתנה המשנה המשנה שלנו בנקמה שברתה מדברים שעכו יסרה הסרים במחיר הרגיל היקה ש שמונה ה מה שאמר זו ירי שהישרים נהיו זולים משם הרגיל אז הגמרא עכשיו מבארת את זה דקור סרקום 24 בזוזה הסרים במחיר רגיל היקר זה 24 בזוז כלומר 24 סרים זה דינר הדיזל הזו כשהרים נהיו זולים קום לטין ותרן בזוזה בשש סרים איזה דינר כ בשקל יהיה תמיד 100 אגורות רק אם השקל יורד אז

ה כן גוהן אתה איתי ממשיך אמר שמואל קדשה בתמרה אדם קידש אישה בתמרה אפילו עומד כור תמרים בדינר מקודשת כל כך זול בוודאי אין התמר שווה פרוטה מקודשת למה ישינה שמש שווה פרוטה במדי למה שמה בפרס שמה הם לא קמצנים אז שמה זה והענן תנן בית הלל אומרים בפלטה ושווה פלוטה אין דבר פחות אם לא לא מקודשת לקש בק וד בקידושי ספק מה שאמרה המשנה שפה לקידושי קדושי ודאי שמואל אומר בקידושי ספק אם קדשה בדבר שוו שלא שווה פרוטה אולי שווה שמה מקודשת מספק זה הכוונה

הש מקודשת ודאי חוששים ההוא גברה ההו גברה קדיש בזד דורדה כדי שאישה באגודה של צמר גפן יתיב רב שמי בר חיה כמ דרב וכמה מעניין בה לבדוק הית בה שווה פרוטה אן היא לא לא מקודשת וילת ב שווה פרוטה לא ואמר שמואל חי שינן למה אולי מקודשת באמת אז חוששים קשה בקידושי ד אותו דבר אבקס ספה הו גבר קדיש באנה ו קדש אפן באבן שיש כוחלה שחורה יתד כשער בשו פרוטה לא לא ו בשו פרוטה לא ואמר שמואל חי שינ ר חסדה לא סבר ד שמואל

סובר שמי שקידש פחות מפרוטה לא תופס קידושין בכלל זה ככה הוא סובר אמר אמר דקדשה הב שווה פלוטה אומר לו אמרה לו אמו אותו יום שזה אדם עם השיש אותו יום זה הי שה פרוטה ואחר כך זה נהיה זול אמר לה לב כל כ מינך סרת לך סרת לה בטרה אומר את לא יכולה להיות נאמנת על זה שעל ידי העידוד שלך חלים שהקדוש של הראשון חלו ת את השני שקידש פותה דאית תופסת אותו חזק אה אבל הוא אומר לה את לא יכולה להגיד דברים כאלה וואי

וואי וואי לאו היינו יהודי דיטו דרבי חיא רב חסדה אומר ממשיך לבאר אומר יהודית אשת רבי חיא הבת לה צער לידה היייתה יולדת תאומים ורצתה להסר על בעלה אומר אני לא יכולה להיכנס להריון אמר אמרה לי אם ל ביך אבו קדושי כזרת אומר לי אתה יודע אמא שלי אמרה לי שאבא שלי קיבל בקי קידש אותי לאדם אחר שהייתי קטנה ואתה אסור לך לחיות איתי אמר לה ל ממך ך א אין אמא שלך לא יכולה לא נאמנת לאסור אותך עליי אז אותו דבר אין נאמנות לאמא לאסור

את האישה על השני כמו ששם היה הלדים ש רוב בצער של הלידה הלדים של את כל הדרומים האלה שהיו ק קודש קודשים כמו אברהם יצחק ויעקב אמר רבנן רב חסדה שוה פרוטה למה אתה לא מאמין לאמא שהראשון כדי שותה בפרוטה יש עדים שהיו כאן ואז נמצאים בעדי שם במקום שנקרא עדית י היה ב היה בו זה שווה פרוטה אמר להם אשת לא תמן עכשיו הם לא פה ויש כזה אני יכול להגיד לכם הם לא פה אין אני לא סומך על זה לו היינו דרבי חנינה דמר

רבי חנינה עדה בצד סתם תאסר זה בנותיו של שמואל נשבו והם הגיעו לבית המדרש ואמרו לשבים שלהם שלא להתגלות כדי שתגיד נשבתי ור אם היו באים השובים בעצמם אז לא נאמנת וככה תירם רבי חנינה לכהונה אז אז גם שאמרו לו שיש עדי במדינת הים שנשבעת עדה בצד סתם תאסר העדים שיודעים שהיא נשבתה הם לא פה הם בצד צפון לא אוסרים אותה עכשיו היא באה אומרת נשבתי בתאורה אני גמרנו נכון יש עדים העדים לא פה תראה איך החביאו אותם התירו אותם באו ככה זה הבי ורבא לא

סביר ו לה לרב חסדה להתירה לא לא לא הסכימו בדין הזה להתיר אותה להינשא לשני אומר אם הקילו בשוה דמ נבלה נפשה גבי שבאי נקל באשת איש אומר אם הקילו לא חששו לעדים נמצאים בשוויה אתם אתם מביאים ראייה משווייה שמה הכילו למה היא מנובלת את עצמה אבל פה יש עדים שהקדושה הראשון היו שווה פרוטה מה אתה רוצה אשת איש איך אתה יכול להקל בדבר כזה אשתאר מהאי משפחה בסורה אז באמת היא עשתה קידושים לפניכן לפני רבי חיא היהודית הזאת לא לא לא קשור אליה לא זה

סתם אמרה לוז אות היא סתם ר רבי חיה קודש קודשים יתנו לו מהשמיים לקשה בעולם לא קדוש קדושים אז על מי זה על מי זה חוזר ל ה אולי כן ה היו אדים וזה מישה שבאה ואמרה ש מה שהיה המעשה הזה עם אישה אחרת בכלל אומר אשתאר מהאי משפחה בסורה פרשו רבנן מינה לא נסו מאותה משפחה ולמה סביר שמואל חשב לדעת שמואל שהיה מקודשת הראשון אשים סביר ולק ביבה יש עדים באיזה מקום ויש אן חלק בין שבויה לחשש אשת איש זהלא דבר פשוט הוא גברה להקדיש

בשוה דעסה בשוקה אותו אדם קידש אישה בהדס בשוק לא היה בזה שו פלוטה שלח רבח ונה לק דרב יוסף גבנ מה הדין שלח לנגד כרב קודם כל תלקה אותו למה רב מנגיד עמד מקדש בשוקה זה א' צריך ג שמון אתה צריך אותה גט שתי חומרות כן דרב מגיד על מןד מקדש בשוקה זה אחד וגם כן על מה דמקדש בביאה ועל דמקדש בד שדוחה מה זה למצוא אישה סתם בדרך ולהגיד להרי את מקודשת בלי שידוך בלי כלום זה פריצות גם עוד מנגיד ול מבטל גיטה שולח גת

אשתו ביטל את השליח שלח לגט ושקרן ביטל את השליח ועד נמסר מודעה הגתה מכריחים אותו לתת גט מה הוא עושה הוא לקפח עדים בחדר אחר מ שומה שומרים ליפה בעל כורחי אני לא מסכים הגט בטל ואעד למצער שלוחה דרבנן בא שליח בית דין מזמין אותו לדין מצער אותו מכה אותו א תסתלק מפה ואל דחלה שמתה לבת לטין ימין מי שנדו אותו ולא בתו 30 יום להתחרט שיתירו לו נידויו ואל חתנה דיר בחמ חתן שגר בבית חמים אסור להגיר שם השם יכשל חמותו לדייר אין חליף לא

דווקא חתן שגר עם חמותו היה מלכה אותו אבל אם הוא עובר ליד פתח ביתה לא היה מלכה אותו למה והו חתנה דבה חליפה בב חמו ונגדי רב ששת היה עובר כל הזמן על פתח בית חמים ונגדה אותו רב ששת ה אות הלכה אותו ההוא מדם אבד דימה חמת מ ת חשודה ממנו נרד עמרה בכולו לא מנגיד כל המקרים המנויים לא רב לא מנגיד רב אלא על דמקדש בביאה בלא שידוכי וקמר אפילו בשושו פותה מה זה מקדש מביאה אפילו מ שידוכי ה ההוא גברה לקדיש בציפה דעסה

קידש אישה במחצלת של הדס אה הדס חזק אגודה יש אומרים אגודה של הדס אמרו לה ועלי משווה פרוטה אין בזה שווה פרוטה הוא טעה אמר ליו קדוש רב זוזה תבה יש בפנים גם שמתי כסף שקלטה ואשתי רקה לקחה את המחצלת השאירה ביידה לא זרקה והלכה שתקה אמר הב שתק ח מת מעות ח שק ח תל מאות ל כילו מי שתיקה אחרי תל מאות השתיקה זה לא לא הסכמה לקידושין אלא שתקה כמן שלא אכפת לה היא לא מקודשת תראה מה זה לקחה גם את ההדס גם את

ארבע זוזים ולא ולא מקודשת ולא שום דבר אמר ומנה מנהלה שתיקה שאחר מתן מעות זה לא הודעה על הקידושין למפריע והיא לא מקודשת לתניה אמר לה קנסי סלע עזו בפקדון בשבילי חזר ואמר לה את קשילי בו בסלע שנתתי לך זה פקדון שימו לב ששעת מתל מעות מקודשת לאחר מתל מעות רצתה מקודשת לא רצתה אנה מקודשת מה היא רצתה מה היא לא רצתה הנה מה רצתה דמר אין כן כן לא רצתה שאמרה לא לא מכלה דרשה שאמרה לו בשעת נתינת המות לא חילקה בין רצה ללא רצה

כימר נמלו הבו קידושין א כמר נבי לא הבו קידושין ומ וק אמרה לא מה גם כש אמרה לא אז יבו קידושין אמרת לא רוצה אלא ליו רצתה דרין לא רצה דתיקה משתה שמע מינה שתיקה דלח מת עות ולא כלוי קשו בה בפום נהרה משמ נה קשוב בזה שם מקום פום נהרה רבונה ד יהושע מדמה יש דמות הברה שהביא רבה למקרה שלנו אתם בתורת פיקדון הבינו עלה האיש אמר לקסיס הזה בפיקדון לקח אותו לקחה אותו תחיבה בשמירתו אחר כך אמר קיבו סברה אשד מברה חבו אם אני

אזרוק את זה וילך יהיה בזה בעיות אני אתחייב אכ בתורת קדושים נתן לה את זה מתחילה אמר לה התקדשי לי תדלש דינו שתזרוק זה לא דומה לפיקדון פיקדון ה לא תזרוק היא תתחייב חחי אתק נש דינה גמיר כל אנשות ותות הלכה שלא תתחייב בשמירה אעם זרה זרקה אותו פתורה חנה משדן אליו מתבר מחייב באחריותה הם לא יודעים את ההלכה שלח רב רבנה כ גנה כמו מה שאמר שתיקה לאחר מתן מעות גם כשנתן לשם קידושין מה הדין שלח לנ לא שמי עלן הא לא שמענו חילוק נ

לא שמי עלה דרב הונה בר דרב יהושע ושמו חשו אתם צריכים לגרש אותם מספק למה כבודו של רב הונה ברב ושוע רבכם כן אנחנו לא שמענו את זה לא שמענו את החילוק שלו עד כאן מר אתה איתי היית כן ציון משה ראיתי אותו שהוא כן ישב הלכות שולחן ערוך אנחנו סימן תפה דין מי שנשבע שלא לו יכול מצה שבועה קודם פסח ש אמר שבועה שלא אכל מצה סתם אסור לאכול מצה בליל פסח אמר שבועה שלא אכול מצה בליל פסח לוקה הוא לא יכול ואוכל מצה בליל

פסח נשבע לבטל את המצווה שהוא עתו בטלה למה הוא משבע ועומד מהר סיני אם נשבע סתם שלא לאכול מצה זה לא שלא לקיים את המצווה זה גם מצה רגילה גם מצת מצווה אז אסור לאכול השבועה חלה אבל אם אמר לו לאכול מצה בליל פסח כוונתו למצת מצווה אז הוא לוקה ואוכל סימן ת פו כמה שיעור כזית שיעור כזית יש אומרים דב כחצי ביצה ביצה זה 54 גרם כזית 27 גרם יכלנו ביחד ולא מעט מעט ובירקות צריך למעוך חלל האוויר שבין הירק ולשער שעור כזית בירכות עצמם

ולא באוויר שביניהם למה אם משערים בנפח אתה לא יכול לעשות באוויר סדר תפילת ערבית של פסח א' סדר היום ערבית ושחרית ומנחה אומר שלוש ראשונות שלוש אחרונות קדושת היום באמצע את בח אותנו ותתנו השם ח גם מצות הזה ת יום טוב מק הקודש הזה זמן חירותנו יעלה ויבוא אסינו וחותם קדש ישראל והזמנים ם אמר מקדש השבת וחזר בו תוך כדי דיבור יצא אחרי שהוא יודע שהוא יום טוב םחל בשבת אומר יום המנוח הזה ואת יום חג המצות הזה וחוטא מקדש השבת וישראל והזמנים ונו אומרים ברכת

מין שבע א מרן אומר לא אומרים למה בפז אין מזיקין כן גון גם לא אומר אבל המת ושלום הרמבם היום פרק 17 דף עב זה לא פשוט הלכה א' מבוי שיש לו שלושה כותים הוא הנקרא מבוי סתום מבוי שיש לו שני כונים בלבד זה כנגד זה והעם נכנסים ברוח זו ויוצאים שכנגדה זה נקרא מבוי מפולש יש לכם תמונות כן ב איך מתירים מבוי סתום עושה לו ברוח רביעיית לכי אחד עושה עליו קורה ברוח כן קורה ודיו ותחשב אותו קרא אותו לחי כאילו סתם רוח רביעית ויעשה

רשות היחיד בהייה מותר לטלטל בכולו שדין תורה בשלוש מחיצות בלבד מותר לטלטל דברי סופרי רוח הרביעית הם אמרו שייעשה לפיכך דילה בלחי או קורעה ואיך מתיירים אבוי מפולש עושה לצורת הפתח מכאן נך קורה מכאן צד אחד עושה צורת הפתח זה נקרא סתום כן ומבי עקום מבואי שמתעכב באמצעו נעשה כמין זווית כן תורתו כמפוטר לעשות לו צורת הפתח מצידו האחד ד מבוי שהוא שווה תוכו שקרקע מבוי ומישור ו מדרון רשות הרבים ראית יש לך כבש כזה הנה או שווה לרשות הרבים עם דרון לתוכו איןו צריך לא

לחי ולא קורה שהר הוא מובדל מרשות הרבים יפה מבוי שצדו אחד כלל ים וצידו אחד כלל לאשפה של רבים אין לא צריך כלום לא צריך כלום כדי לתקנו שהשפה של של רבים אינה עשוייה להתפנות והן חוששים שמעליה ים סרטון כלומר חול אבנים ואנשים יכלו ללכת שם ו' מבואי מפולש שהיה כלה לאמצע רחבה של רבים אם לא היה מכוון כנגד פתח הרחבה אלא כנגד כותל הרחבה הרי זה כ סתום ואין צריך מצד הרחבה כלו אבל אם היה קלל לצידי הרחבה אסור ואם היייתה של יחיד אף לאמצע

אסור שפעמים בונה מצד אחד ונמצא כנ לצידה של רחובה ז איין המבוי ניתר בלחי או קורה עד שיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו ויהיה אורכו מארבע עמות ומעלה ויהיה אורכו יתר על חורבו אבל מבוי שאורכו רוכבו הרי הוא כחצר ואינו ניתר אלא בשני לחיים ח לחיים משני רוחותיו כל לחי במשהו רוחב משהו או בפס רחב ארבעה מרוח אחת חט חצר שאורכה יתר על רוחבה אפילו טיפה הריי כמבוא ניתר בלחי אוקור מבוא שאן שני בתים וחצרות בטוחים לתוכו כגון שלא היה בוא אל בית אחד או חצר אחת

כן מבוא שאין באורכו ארבע עמות אין הוא נתר אלא בשני חיים או בפס ארבעה טפחים ט מבואי שאין ברוחבו שלושה טפחים אין לא צריך לא לחי ולא קור מותר ל תבטל בכולו שכל פחות משלושה רו כבוד מבוא ששרו בקור אף על פי שמותר לטלטל בכולו כרשות חיל הזורק מתוכו לרשות הרבים או מרשות רבי בתוכו פטור שהקורה משום הכרי עשוייה אבל אם כשרו בנחי הזורק בת אבל אם כשרו בנחי זורק מתוכו לרשות הרבים רשות רבינו תוכו חייב שעליך ירו כמחיצה ברוח רביעיית יד שני קטנים ברשות הרבים

והעם עוברים ביניהם כיצד מכשיר ביניהם עושה דלתות מכאן ודלתות מכאן ואחר כך יעשה ביניהם רשות היחיד ואלא צריך לנעול דלתות אבצי שיעור להינעל היו משוקעות בעפר מפנה אותן מתכנן להינעל לא שיעצור אותו עפר אבל צורת פתח הולך קורה אין מועילים בהכשר רשות הרבים לא יועיל יא מותר לטלטל במבוי תחת הקורה אבין לחיים במ דברים אמורים בשהיה סמוך לרשות הרבים אבל אם היה סמוך לכרמלית אסור לטלטל תחת הקורה או בין אלי חיים עד שייעשה לכי אחר להתיר תוך הפה פתח שהרי מצא מין את מינו וניעור יב

בקול עושים לחיים אפילו דבר שיש ב ברוח חיים אפילו בייסורי הניה עבודה זרה עצמה או אשר שעשה אותה לחי כשר שהלחי וביו כלשהו גובה הלחי אין פחות מעש טפחים רוכבו ועוביו כלשהו יג בכל בכל עושים קורה אבל לא באשרה פי שאין לרוחב הקורה שיעור כל השיעורים אסורים מן האשרה וכמה רוחב הקורה אין פחות מטפח ווב הכל שהוא והוא שתהיה בריאה לקבל אריח שהוא חצי לבנה של שלושה טפחים על שלושה טפחים מעמידי קורה צריכים שיהיו בריאים כדי לקבל הקורה וחצי לבנה כמה יהיה פתח המב גוי וידע

להכשירו בנכי או קורה גובהו אין פחות מע טבחים ולא יותר על 20 אמה הגובה שלו יותר 20 אמה ללא רוכבו עד 10 אמות במדבר אורים שלא היה לו צורת הפתח אבל אם היה לו צורת הפתח אפילו היה גבוה מאמה או פחות מעשרה או רחב מאמה הרי זה מותר תצב כן אם היה בקורה של מבוי קיור קיור וציור הכל מסתכלים בה אפי ש מה כשרה למהי כן אף על פי שה למלה מ-2 כשרה שהקורה משום הקר עשוייה ואם היייתה למעלה מ-20 אינה ניכרת ואם הייתה למעלה מ-20

אינה ניכרת ם יש ב ציו מסתכלים בה נמצא שם הקר צריו שמה ציון משה אפי אפשר לעשות אתזה אה כולם הסתכלו בזה לו מבואי שהיה גבוה מן הארץ עד קרקעית קורה 20 ועמה ועובי הקורה למעלה מ-20 כשר היה גבוע יותר מ-20 הוא בא ל מעתוקה שמניח אותה למטה צריך שיהיה ברכבה טפח ה היה גבוה פחות מעשרה חוקק בו משך 400 על 400 הוא מעמיק ד להשלימו לעשרה נחנו י יז נפרץ בו פרצה מצידו כלפי ראשו אם נשאר עומד בראש פס רוחב ארבעה טפחים מותר והוא שלא

תהיה הפריצה יתר על 10 ואם לא נשאר פס ארבעה אסור אלא אם כן הייתה הפריצה פחות משלושה שכל פחות משלושה כלבו דמה נפרץ המבוי במילו לחצר פרטה החצר כנגדו לרשות הרבים ארי זה אסור מפני שהוא מבואי מפולש והחצר מותרת שהחצר שרבים בוקעים בה ונכנסים בזו ויוצאים בזו הרי הי רשות היחיד גמורה יט מבואי שהיו לו שבילי מצד זה ו שביים מצד זה שנמצאו מפולשים רשות הרבים אפי שאינם מכוונן זה כנגד זה הרי כל אחד מהם מבואי מפולש בכצ מכשירין עושה צורת פתח לכל אחד ואחד מן

השבילים שבצד האחד וכן הפתח הגדול ועושה לכל השבילים שבצד השני לך קורה יפה ראיתם את הציור כף מבוי שצדו אחד הל צדו אחד קצר צדו השני קצר מניח את הק כנגד הקצר המיד לחי בחצי המבוי מחצי הבוי הפנימי שהוא לפנים מן הלחי מותר לטלטל בו וחצי החיצון שהוא חוץ מן הלכי אסור לטלטל מכא מבוי שוא רחב 20 אמה עושה פס גבוה עשרה טבחים במשך ארבע אמות שהוא שיעור משך המבוי מעמידו במסע בשני מבואות שיש בפתח כל אחד ואחד 10 אמות או מרחיק שתי אמות מכאן מעמיד

פס שלוש אמות ומרחיק שתי אמות מכאן מעמיד פס שלוש אמות נמצא פתח המבו פתח המבוי הרווח שבין הפסים 10 אמות והצדדים הרי אין קסטומיקס כב לך היה בולט מדופן של מבואי אתה רואה זה עשוי מבטת הבנים כשר ולך עומד מאליו אם סמכו מקום אם סמכו עליו מקודם השבת כשר ולכי שהוא נרא מבפנים לכי מבחוץ אן נראה לכי או שהיה נראה מבחוץ לכי ומבפנים נראה שהוא שווה כאילו אין שם לחי הרי זה נידון משום לחי אוו לחי שיקבעו מן הקרקע שלושה טפחים או שהפליגו מן הכותל שלושה

טבחים לא עשה כלום אבל פחות משלושה טבחים כשר שכל פחות משלושה קל אבוד לכ שהוא רחב הרבה בין שהיה רוחבו פחות מחצי רוחב במבוי בין שהיה בו חצי רוחב המבוי כשר בנידון משום נכ אבל אם היה יותר על חצי רוחב המבוי נידון משום עומד מרובע על הפרוץ כג קורה שפרס פרס עליה מחצלת הרי בטלה שהרי אינה ניכרת לפי כך אם הייתה מחצת מסולקת מן הארץ שלושה טפחים או יותר אין המחיצה נעץ שתי דות בשני כותם מבוים מבחוץ והניח עליהן קורה לא עשה כלום ש צריך להיות

הקורה על גבי המבוי לא סמוך לו כל זה למדנו למדנו את זה כד קורה יוצאה מקוטל זה ואיה נוגעת בקוטל השני כמו שאתה רואה בתמונה ואכן שתי קורות אחת יוצאת מקוטל זה ויוצאה מקוטל זה ואינ געות פחות משלושה פחות משלושה א צריך להביא קורה אחרת היה ביניהם שלושה צריך להביא כורה אחרת לחבר ביניהם כן שתי כורות המתאימות לא בזו כדי לקבל אריח ולא בזו כדי לקבל אריח אם יש בשתיהן כדי לקבל אריח אין צריך להביא כורה אחרת התה אחת למטה ואחת למעלה רואים את העליונה כאילו

היא למטה ואת התחתונה כאילו הי למעלה ולבד שלא תהיה עליונה למלה מ-20 ולא תהיה חתולה למטה מעשרה ולא יהיה ביניהן שלושה טפחים קשורים ותן שרדה זו ועלתה זו בכוונה עד שייעשה זו בצד זו היייתה קורה עקומה רואין אותה עגולה הו היותה כאילו פשוטה עגולה הו היותה כאילו מרובעת שאם היה בהקפה שלושה טפחים ישבר רוחב טפח הייתה הקורה בתוך המבוי עקומה חוץ ל ועקומה חוץ למבוי או שהיה עקומה למעלה מ-20 או למטה מ-20 עסלה רואים כאילו כל אילו ינטל העיקום ישאר שני ראשה בין זה לזה שלושה

אין בהם שלושה אין לא צריך להביא קורה אחרת ואם צריך להביא כורה אחרת מובן כז באר שעשה לו שמונה פסים בארבע זוויות שני פסים דבוקים בכל זווית הרי אלו כמחיצה ואף על פי שפרוץ מרובה על העומד בכל רוח ורוח יםב זוויות עומדות זה הרי מותר למלות מן הבור להשקות לבהמה וכמה יהיה גובה כל פס מהן ערה טפחים ורבות שישה טפחים ובין כל פס ופס קמלו שתי רבקות רבקות זה שתי קבוצות ארבע ארבע בקר אחת נכנסת ואחת יוצאת שהוא רוחב זה אין יתר על 13 מה ושליש

כח היה במקום אחד מן הזוויות או בכל זווית מארבעת אבן גדולה או אילן און המתלקט עה בתוך ארבע אמות או חבילה של קנים רואים כאילו כל שאילו יחלק יש בו לכ מה לכן ועמה לכאן נידון משום זווית שיש בו שני פסים חמישה קנים ואין בין זה לזה שלושה ויש ביניהם שישה טפחים לכאן שישה טפחים לכאן ידונים משום זווית שיש בה שני פסים כט מותר להקריב ארבע זוויות האלו לבאר או שתהיה פרה רושה ורובה בפנים ש מן הפסים ושותה אף על פי שלא יחז רוש הבהמה ען

הכלי שבו המים הוי וראשה ורובה בפנים מותר ואפילו לגמל היו קרובים יתר מזה אסור להשקות מהמהם אפילו לקדיש שהוא כולו נכנס לפנים מותר להרחיק כלשהו בלבד שרקין בפסים פשוטים שמניחין אותם בכל רוח ורוח כדי שלא יהיה בין פס לחברו יותר על שלושה ע 13 אמ ושליש לא הטילו אה זה הדגים כנראה של שבת ש מה שראית הביאו לך זה עד פה לא התירו הפסי האלו אלא בארץ ישראל ומת עולה רגלים בלבד ש והוא שיהיה באר בים חיים של הרבים אבל אדם והוא לבד רוצה ירד לבאר

וישתה תוך נהר שלום אי אפשר לה בחוץ ברמות או יעשה לו מחיצה מקפת לבאר גבוהה עש חים ועמוד בתוכ וידלה וישתה ואם היה ע רחב הרבה שאין אדם יכול לרד בו הרי זה דלה וישתה בן פסין וכן בור הרבים ובאר היחיד אפילו בארץ ישראל אין מניים מהן אלא אם כן עשו להן מחיצה גבוהה עשרה פחים לב הממלא לבהמתו בין הפסים ממלא ונותן בכלי לפניה ואם היה אבוס ראשו נכנס לבין הפסים והיה גובה עשרה ורחב ארבעה לא ימלא ויתן לפניו שמה התקלקל האבוס והוציא ה הדלי לאבוס

מנבו הקרקע רשות הרבים אלא ממלא ושופך ושותה מאליה לג אזורק ברשות הרבים לבין הפסים חייו ואין ויש בכו זווית וזווית מחיצה גמורה שיש ב גובה הסלה ביותר מארבעה על ארבעה והרי הריבוע נקר ונראה נעשה כל שביניהם רשות היחיד פילו היה בבקעה ואיין שם ביניהם באר שר בכל רוח ורוח פס מכאן ופס מכאן אפילו היו ואפילו היו רבים בוקעים ועוברים בינ הפסים ו בתנוע המחיצות והרי כח חצר הרבים בוקעים בה זורק לתוכו חייו מותר להשקות הבהמה ביניהם אם היה שם ביניהם באר לד חצר שושה אחד נכנס

לבין הפסים מותר לטלטל מתוכה לבין הפסים ובין הפסים לתוכה היו שתי חצרות אסורים עד שיערו יבשו המים בשבת אסור לטלטל בין הפסים שלא נחשבו המחיצה לטלטל בתוכן אלא משום המים באו מים בשבת מותר לטלטל ביניהן שכל מחיצה שנעשתה בשבת ש מה מחיצה אבוי שנית קורתו או לחיות בשבת אסור לטלטל בו א על פי שנפרץ כרמלית לח אך סדרה בקעה בבקעה מותר לטלטל בכולה ואף על פי שהיא שלוש מחיצות קרע שאנו רואים כאילו פי תקרה יורד וסותם את הרוח הרביעית אז זורק משות רבינו תוך ה פטול

כזורק למבוי סתום שיש לו בית או חצר שנפרץ קרן זווית שלה המוציא דבר מרשות היחיד רשות הרבים או מרשותי הרבים רשות היחיד אינו חייב עד שיוציא ממנו שיעור שמועיל כלום ואלו הן שיעור ההוצאה מוציא אוכלי אדם כגורגל מצטרף עם זה עם זה זה משנה בע אמות הרי זה אסור לטלטל בכולן ואף על פי לא אז אני לא קראתי טוב אני קראתי את ההמשך שם עוד הפעם בית או חצר שנפרץ קרן זווית שלה ב ב10 אמות הרי זה אסור לתל בכולם עכשיו הבנתי ואף על פי שכל

פריצה שהיה 10 אמות כפתח אין עושים פתח בקרן זוית אם היייתה שם קורה מלמעלה עלך הפרצה הן אותה כשירדה סתמה מותר לטלטל בכולן לו לו צדיקים ראית הנה האצבע שמשערים בא בכל מקום רוחב הגודל של יד וזה הטע ארבע אצבעות לכן אמה המורה בכל מקום בין בהלכות שבת בין בסוכה בין בקיים יא אמה בת שישה טפחים פעמים משארים באמה בת שישה טפחים חוקים זו לזו פעמים משרים במה בת שישה טפחים צוחקות וזה וזה להחמיר כיצד משך מבוי בארבע עמות צוחקות גובו מ רמה עצבות א פרצה

10 רמות עצבות לקצ ון ענין סוכה וק שאלה מה נשאר בראש זוהר תכח רת אחי אביך לרבי וד ישראל ל חשא אח שאמ שמעון אוי ר ן על מורע כ יך אל תעזוב לא נפרד בחברו לעולם נקרא רע ז רבי שמעון א רה בג מנ לעלמין םכ קר קר אחות כחות לנו חך בת אביך תמך כמר בת אביך מ אובת אמך אלא כר כפ בי ובן לן ולדת בית מבמה אמר בכ ביכ יכ עצ ח אח רבי ודה ושים צדיק כתרי מלכה כלן ב והינו שוברה

לי יחדו שברך לאבותינו הקדושים אם יצחק ויעקב משה ואהרון ס שלמ צ כל הקהל הקדוש דברך יד זכה תמיד תהיו בריאים ושמחים השם איתכם זה שבת שמחה שבת מבורכת שבת שלום לכולם והצלחות ביום שבת יש פה סעודה שלישית מנחה חמש סעודה שלישית שש שיעור מתחיל באחד וחצי אבל זה זוהר