The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

הדף היומי מסכת קידושין דף יא הרב בניהו שמואלי שליט"א ז אלול תשפג

הדף היומי מסכת קידושין דף יא הרב בניהו שמואלי שליט"א ז אלול תשפג

ישיבת נהר שלום - המקובל הרב בניהו שמואלי ·

Daf Hayomi
Vitesse :

שיעור בדף היומי/תנך/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ רמב"ם/הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א קישור לתרומה מאובטחת עבור מניה בבית רבינו מרדכי שרעבי זיע"א http://bit.ly/3X2jpC4 הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר הלימוד במסכת קידושין מוקדש להצלחת ה"ה [הקדשה זו יכולה להיות שלך כל הקודם זוכה] הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּו‍ֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)

Extrait du cours

אז כדאי לנצל את הזמן הזה שאדם לא ידבר ילמד מוסר גדול לא לדבר לשון הרע אלא כל הכוח שלו יהיה בעזרת השם בתורה סתם דרך אגב אתם יודעים שגם קבעו עכשיו בשנים הללו ח באלול זה יום שנסגר שמה גוש קטיף בכל האזור אז גם עושים בו סליחות ועניינים זה לא פשוט בסדר שיהיה העיקר ישועות ובשורות טובות אז אנחנו עכשיו מכינים את עצמנו לקראת שבת המלכה פרשת כי תצא למלחמה אויבך רבותינו אמרו אתה תצא והקדוש ברוך הוא עוזר לך אם יגיד איך אני יכול לא לדבר לשון

Lire la transcription complète ↓

Transcription10320 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

אז כדאי לנצל את הזמן הזה שאדם לא ידבר ילמד מוסר גדול לא לדבר לשון הרע אלא כל הכוח שלו יהיה בעזרת השם בתורה סתם דרך אגב אתם יודעים שגם קבעו עכשיו בשנים הללו ח באלול זה יום שנסגר שמה גוש קטיף בכל האזור אז גם עושים בו סליחות ועניינים זה לא פשוט בסדר שיהיה העיקר ישועות ובשורות טובות אז אנחנו עכשיו מכינים את עצמנו לקראת שבת המלכה פרשת כי תצא למלחמה אויבך רבותינו אמרו אתה תצא והקדוש ברוך הוא עוזר לך אם יגיד איך אני יכול לא לדבר לשון

הרע לא זה יצר הרע מפתה היצר הרע גדול אתה תצא למלחמה תתחיל והקדוש ברוך הוא ישלים לך אתה תצא למלחמה אבל צריך לצאת למלחמה ברגע שהדם יוצא הקדוש ברוך הוא עוזר לו להילחם נגד היצר הרע ולכן אומר בעל התורים כי תצא מה יש בסוף א' למלחמה ה בסוף על לוב ך כ ראשי תיבות אומר בעל התורים סופי תיבות סליחה אוהליך זה אהולה של תורה זה הדבר שמכניס את היצר הרע היצר הרע כל יום בא בכוחות חדשים הוא לא מתייאש לכן צריך מלחמה כנגדו כי זה ראשי

תיבות כל יום כל יום תצא למלחמה גם כי זה גימטרייה 30 זה החודש של אלול מסוגל למלחמה בזוהר הקדוש כתוב ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים אומר הזוהר הקדוש ד ירחה דאלול 30 יום של אלול אז זה ה-30 יום הללו ולכן רבותינו אמרו בראתי יצר הרע בראתי לו תורת תבנים פגע בך מנובה זה מושכו לבית המדרש לבית המדרש עם אבן ונימוח עם ברזל מתפוצץ וזה צריך להיות הפוך פלא פלאות התורה זה התבלין נגד יצר הרע עד כדי כך שבסוף היצר הרע יעזור לו ללמוד תורה

הוא בעצמו הרי לא הולך לו כמו שראינו שבסוף הסמ הוא בירך את יעקב אבינו לא יכל עליו לא שחרר אותו רך את יעקב אבינו הגאון חידה כותב התבלין שבו נלחמים ביצר הרע התורה זה לימוד המוסר אדם לא יכול לכבוש את עצרו בלי שילמד כל יום מוסר חצי שעה בבוקר חצי שעה בערב אדם צריך לחנך את עצמו אתמול השמיעו לי קלטת שהאמא שלי מדברת לילדים שלה אומרת להם כל יום תלמדו מוסר היא אומרת לנו אם לא תלמדו מוסר לא תוכלו להכניע את היצר הרע היה בת מצווה

לנכדה שלי אז שמעו את זה אומר כל יום ללמוד מוסר בלי זה אי אפשר להכניע את יצר הרע הא מדברת על זה חזק היא הייתה כל שבת דורשת פה בישיבה כל שבת וגם היייתה דורשת בקטמון בבוכרים מוסר יש לה זה מחברות של של המוסרים שלה כן אז היא אומרת לא היייתה גם מדברת איתי שצריך לבוד מוסר אי אפשר בלי מוסר אז אומר גם כי תצא למלחמה היה אומר לנו רבי אברהם רפול עליו השלום זה כותל יש כותל מפסיד מפסיק ביננו לבין אבינו שבשמיים אפשר להוריד אותו

חייב צריך להוריד את הכותל הזה שמפסיק מחיצה שמפסק לכן כי תצא למלחמה ראשי תיבות כותל להוריד את הכותל המחיצה שמפסיקה ביננו לבין המי שבשמיים ברמז לזה שיילך לכותל המערבי שמה יתפלל הבכה התחנן זהו זה גם היה אומר לנו הרב כי תצא המלחמה על אוהבך תצא תצייר צורת אביך איך יוסף הצדיק הוא הצליח נגד היצר הרע שזה שעשתה לו שמה אישת פוטיפר איך הוא הצליח כתוב שסייר צורת אביו בא אבא שלו שהוא נלחם עד הסוף בא בדמות של אבא שלו בחלון אז ככה הוא הפסיק לכן אמרו

רבותינו זה סגולה בפרט אדם שיש לו אבא צדיק צייר את הצורה עליו אחי צריך לצייר שביתי השם נרדי תמיד זה אבינו שבשמיים שם הביה בניקוד יראה י חריק ר שבה והה קמץ ככה יעשה תצא תצייר צ א ויה דנות יפה איך אמר רבי שמעון איזה בושה זה שיש תחת עבד כ ימלוך ונובה כסבא לחם אתרת מה זה עבד נהיה מלך נבל נהיה עשיר סבא לחם נהיה עשיר זה הנבל יצר הרע מה נעשה הוא נהיה פתאום מלך צריך לא לתת לו למלוח עלינו אנחנו צריכים להוריד אותו

למלוח עליו כי אנחנו גורמים על ידי העונות שלנו לתת לו כוח כי הוא לוקח כוח מהקדושה והוא מקבל כוח כי כל עוון שאדם עושה אז יש ניצוצי קדושה זה הולך לסטרה אחר ליצר הרע אז עכשיו גם כן שזה זה רמוז כי תצא צ המלחמה לא יוך ושבית שוויו כל מה שהוא שווה ניצוצי קדושה לשבית ה שוויו ואז הונתה נו שם אלוהיך בידיך השם יעזור לך מן השמיים גם שביו זה רבי שמעון בר יוחאי שמעון בר יוחאי שבי למה לימוד הזוהר מוציא את ה מהאדם מוציא את

הסתרה אחר מוציא את ניצוצי הקדושה מחזיר אותם למקומות שצריך גם צריך להיזהר לדעת שאדם רוצה להצליח במלחמה נגיד יצר הרע לא יכול להיות שהוא קשור הרבה הרבה לתאוות של העולם הזה לחומריות כמה שאדם יותר קשור כמה קשה לו להתגבר על יצר הרע צריך זהר אדם צריך להיות בעזרת השם מעל מעל כל אלה הדברים פעם היה היה משגיח אב שלמה בולבה אני כשהתחתנתי הלכתי אליו שיגיד לי איך להתנהג בבית יש לו זה ספר הדרכת חתנים היה משגיח בזכרון יעקב רב שלמה וולבה קראו לו בא על ספר

עלי ש אדם גדול אז הוא פעם נסע מצרפת לכאן והוא נסע במטוס אז הוא אומר יש מקומות שאפשר בלי מטוס אבל אבל אומר אני אגיד לכם שנסעתי במטוס ראיתי אם נוסעים בכביש ביבשה זה הרבה שעות הרבה שעות צריך 10 15 שעות בצרפת לא אבל אם אתה נוסע במטוס חצי שעה שעה אתה בא אומר למה אם אתה לא קשור ל לתאוות לעולם הזה לארצי אז הנסיעה הולכת ממהירות אבל אם אתה קשר לארצי אז זה לוקח הרבה זמן הוא אומר ככה חשבתי במטוס אומר איך זה כל כך

מגיעים כל כך מוקדם בגלל שלא קשורים רציות כשאדם קשור רציות זה לוקח הרבה זמן מה נעשה לכן צריך להילחם במסירות נפש אך כתוב לפתח טת רובץ כלומר אם משאירים פתח קטן מיד היצר הרע מכה בלי לרחם חדשים לבקרים כל יום הוא בא עם תעלול חדש עכשיו בשנים האחרונות הוא תחכה מאוד כן אני ראיתי שומו שאין לו לא פלאפון לא כלום כן עכשיו הוא תחכם מה הוא עושה מחשבים אינטרנט פלפונים כל מיני מכשירים מתקדמים עוד מעט ישתלו את זה לתינוקות בבטן את המכשיר הזה אי אפשר בלי

זה איך שנולדים כל אחד יהיה לו כבר מכשיר הולך איתו לכל המקומות לבית הכנסת עכשיו מה מה הוא יעשה מה הוא יכול לדלג על החדשות יש חדשות הוא צריך לראות א יש אנשים יש להם את זה בשעון לוחץ על כפתור וזה השם יצילנו אז אם כן מה יעשה הבן ולא יחתה זה האויב הכי גדול אינטרנט אתם יודעים אינטרנט זה גימטרייה סרטן כן זה המחלה הקשה ביותר למה משפחות שלמות רשות למה היצר הרע אומר תשמע זה עוזר מאוד בחיים איך תלך לעיריה איך תסדר את התשלומים איך

תעשה אתה בלי קופת חולים מפתא בנק יש מלחמה אבל מה אם אדם לומד שיעורי תורה והכל זה נעשה איך כתוב סרת לנפש אל תתנו זה הולך מדכי ל דכי בו קרא ויחפרו וייפול בשער תפעל אחד ה מכניס לביתו אסור אני אין לי בבית לא לא מחשב ולא בחשב פעם אני הבאתי בגלל שהייתי רוצה לכתוב במחשב אמרתי אני אלמד על זה אמרתי בסוף חשבתי אמרתי מי יודע מה שאחרים יכתבו אני אכתוב ביד אז אני כותב ביד לא כותב במחשבים אין מחשבים הילדים שלי אי לא רואים בבית

מחשב אין אין מחשב אסור חשב כן היום זה פטירת אבי של רבי יוסף חיים שבוע הבא ביג זה בטירת רבי יוסף חיים השבת נעשו פה את שבת של רבי יוסף חיים עושים פה סעודה שלישית משהו טוב טוב אז מדברים על רבי יוסף חיים אולי ציון משה יבוא נרא אם יהיה אוויר טוב אבל היום זה פטירת אביו רבי אליהו חיים היה חסיד הוא נפטר הוא נולד קודם כל בשנת ת קסז פרסם בחסידות משהו להפליא היה מיוחד במינו והיה עושה הכל בסתר העמיד הרבה תלמידים חיבר חיבורים יפים

מאוד וכולם היו אוהבים אותו משהו מיוחד הוא היה חברו הטוב ולמד איתו עם רבי אליהו מני הרב של חברון והוא היה משלם לו חודשית אומר לו אתה תלך שמה ששרת לשם שמיים והוא היה להם כסף קצת כי היה לו איזה בית חרושת שהיא הוא מסכן אשתו הראשונה נפטרה היייתה בת הגביר רבי יעקב צמח נפטרה בלי ילדים היייתה צעיר ואז הוא לקח אישה שנייה את הרבנית מזל טוב ממנה הביא בנים ובנות רבי יוסף חיים רבי משה חיים רבי ניסים חיים רבי חסכן רבי שסון והבנות שלושה פרחה

הם החיות של רבי יוסף חיים פרחה דינה ורחל ראית כל מה שיש שבת תראו איזה דבר היה לו היה מתעטף בסדים לבן הולך לבתים כל העניים מחלק להם כסף אומר להם הגיע הגיע אליכם אליהו הנביא הוא קוראים לו אליהו ולא יודעים מי זה אף אחד לא ידע מי זה כשהוא נפטר רבי יוסף חיים הספיד אותו כולם חשבו אליהו הנביא בא לתת להם כסף כשהוא נפטר אמר רבי יוסף חיים אתם יודעים היום מהיום אין לכם את אליהו הנביא זה היה אבא מתעטף ב ד לבן יש לו

מיוחד כל מוצאי שבת הוא יוצא עם הסדין ומחלק כסף לעניים וכל ערב שבת היה גובה כסף והיה מחלק את זה לעניים שיהיה לאנשים לכבוד שבת תראה איזה איזה מצוות היה להם רבי אליא חי אל הוא נפתח צעיר נפתח צעיר בז אלול ת ריט טרית ואז התחיל רבי יוסף חיים הוא היה ה50 שנה ישב על כיסא הרבנות של בגדד אבל לא היה רב רשמי הוא היה הוא לבד עשו אותו רב אבל הוא היה היה לו את הזכות לדרוש ארבע שבתות מאבא שלו אבא שלו היה דורש ארבע

שבתות כל חכמי העיר לא יכולים לדבר האבא שלו היה מדבר הסבא שלו רבי משה חיים רבי אליהו חיים ואחר כך רבי יוסף חיים זה היה הדרשה שלהם ארבע שבתות שבת הגדול שבת קלה שבת תשובה כן היה משהו מיוחד זכרו משהו אז הוא היה משנת תרט שאבא שלו נפטר הוא היה הרב רשי הוא קיבל את הזה כולם ידעו לבד אמרו זה הכי ראוי להיות אין כמותו אין פלא פלאות טוב זכותם ייגן עלינו אמן אנחנו הולכים למוות שת השופטים היום הנציב של היום זה רחמים נו נשמת רחמים

בבא בן דינ מינה מודש על ידי מנשה בן שרון נסרין בסדר אנחנו [מוזיקה] שופטים מה אומר רבי מאיר חנה בת מסוד חנא בת מסעודה החשים צחנה גן עדן לפצועים אנחנו פסוק יב ויאמר מנוח אתה יבוא דברך מה יהיה משפט הנער ומעשהו ויאמר מלאך אדוני מנוח מכל אשר אמרתי אל האישה תשמר מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין על תשט בכל טומ לא תאכל אל תאכל כל אשר ציוויתי ה תשמור ויאמר מנוח אל מלאך אדוני נעצר אותך ונעשה לפניך גדי עזים וימר מלאך אדוני אל מנוח

אל עצרני לא אוכל לחמך ואם תעשה עולה דוני תעלינה כי לא ידע נוח כי מלאך ה ויאמר מנוח מלאך אדוני מ שמך כי יבוא דבר דברך כיבדנו ויאמר לו מלאך אדוני למה זה תשאל לשמי והוא פלא פלי מכוסה כפלא פלי ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה וי צור דו ומפלי לעשות ומח ואשתו רואים ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויל מלאך אדוני בלה במזבח ומנוח ואשתו רואים ויפלו על פניהם ארצה ולא יסף עוד מלאך אדוני להראות אן מנוח ואן אשתו אז ידע מנוח כי מלאך

אדוני הוא ויאמר מנוח א אשתו מות נמות כי אלוהים ראינו ותאמר לו אשתו חפץ אדוני להמיתנו לא לקח מידנו עולה ומנחה ולא יראנו את כל אלה וכעת לא י שמענו כזאת ותלד האישה בן ותקרא את שמו שמשון וירדה לנער ויברכו אדוני ותחל רוח אדוני נפ עמו במחנה דן בין צורעה ובין אשתה יש תעו הוא קבור שמה כן עלי דן בן יעקב למעלה משניות וקודם המשנה הצדקה שישוע מי שרוצה היום לתת בשביל שבת ח בשל שבת בסדר אתה רוצה כסף כן יופי בסדר משניות אנחנו משנה ראש

השנה פרק ד משנה ג נכון משנה ד' לעינוי נשמת אביגדור בן בתיה הרב שמעון בעדני בן חביבה מכלוף בן רדו כל מתי ישראל מה השם הזה עוד פעם חנה חנה בת מסעודה כן כן כן כן אב לא לא חושב שכדאי צריך להיזהר חזר לבית כ בראשונה היו מקבלן עידות החודש כל היום אפילו בא עדים בסוף היום שמ לשקע את החמה ומעידים שראו את הלבנה בחידושה בדין מקדשים על פיהם פעם אחת נשרו העדים מלבוא נתקלקלו הרביים בשיר בשעת הקרבת הקורבן של שחר בשעת הקורבן התמיד שבן הערבים

היו עוברים שיר מיוחד לראש התקינו שלא יהיו מקבלן אלא עד המנחה קרבת התמיד שבין הערבים מהדי בין המנחה ולמעלה נוהגים אותה יום קודש ומחר קודש יומיים שחרה בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכן שיהיה מכמן דות החודש כלל היום 30 יום באלול יום ה30 אמר רבי יהושע בן כרוח ועוד זאת התקין רבן יוחנן אפילו ראש בית דין בכל מקום שלא יהיו העדים הולכים אלא למקום הוועד עיקר מצוות קדו הקודש ברשות בית דין זה מקום הבעד מקודש היום עושים ראש השנה כל העולם יומיים ביום הזה כל

העולם אותו יום אותם ימים לא חוץ לארץ יומיים אנחנו יום אחד יש יומיים למה בזמן שהיה בית המקדש קיים היה היו עושים יום אחד היה להם כוח באותו יום לתקן את כל האורות שצריכים להיכנס בראש השנה זה נקרא פנימיות וחיצוניות ביום אחד היום אין כוח לתקן ביום אחד לכן יש להם יומיים יומיים צריך לתקוע בשופר זה כל זה תלוי בעולמות העליונים אין כוח לעם ישראל לתקן בפעם אחת לכן עושים יומיים משנה ה סדר ברכות אומר רבות וגבורות וקדושת השם זה כמו שאנחנו עושים כל יום קודם

כל אבות אחר כך מחיי המתים זה גבורות ואחר כך קדושת השם אתה קדוש וכולל מלכויות עמהם לא חותם ברוך אתה השם המלך הקדוש מיד אלא כולל מלכויות ואינו תוקע קדושת כן בחתימה הזו לא תוקעים אלא על שלוש ברכות אמצעיות קדושת היום מה אומר אתה בחרתנו ותתן לנו את יום הזיכרון ותוקע זכרונות אתה זוכר מעשה עולם סליחה זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה כלומר קדושת היום תוקע זכרונות תוקע שופרות תוקע ואומר עבודה רצה והודאה וברכת כהנים דברי רבי יוחנן בן י אמר לו רבי עקיבה אין ו

תוקע אם איןו תוקע למלכו למה הוא מזכיר מה זה מלכויות בתפילה צריך להזכיר אלא אומר אבות וגבורות קדושת השם וכולל מלכויות עם קדושת השם ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודעה ברכת כהנים כמו שאנחנו ומסים היום יש ערה פסוק מלכויות ר פסוקים של זכרונות ועשרת פסוקים של שופרות גם הם מסודרים כנגד הספירות זה לא סתם שיש בהם כוונות להמשיך אורות הכל מלכויות זכרונות ושופרות הגענו משנה ו גמרא היום אנחנו דף י א כן להצלחת ידידנו ראובן בן רבקה וגם להלו נשמת אביו שמואל בן שרה

כי נפתוח דף יא סיון משה תפתח את הדף בבקשה תגיד למשה עתרי מולך איפה זה תראה נונו אנג'ל מאוד שמח ברוך השם שיהיה לו תמיד שמחה ‏a יי עכשיו מסתכל את כל העניינים הוא יכול ללכת לבטח כסף כן כן אבל מה אולי נתחיל קצת מאתמול בדף י עמוד ב אולי רבינא אמר ת בית המדרש תפילת בית המדרש תפילת בית המדרש לא אמרתי נכון צודק שית אדוני די תמיד כ ממ בלמות שם אחוד קושה בריך שיותם כל ישראל אנחנו באים לקיים מצוות עשה שלימוד תורה כמו שמ

כתוב והגית בו יומם ולילה תורש למעלה אדם העליון ונו א נונו רצ מפניך חמח בהם נוך כ הדני על האמת ואל תצא מו א חוך אוכם קודש ו מסיון שמיים וארץ יפה אנחנו נתחיל בדף י עמוד ב רבינ בסדר כמה שורות זה מלמטה 11 אנחנו למדנו אתמול ש האם ביאה נישואין עושה או אירוסין עושה ואמרנו באמת יתכן שבאה ואי עושה ניסון ומה ששלח לו בן בגבג היה כוונתו ככה אי הנה נישואין דכהן אוכלת בתרומה אז הנה ראינו שתשמע כבר שלח לפשוט עם ביאה נישואי נו אוסי

נוסה אז הגמרא אמרה את השמה כבר שלח יוחנן בן בגבג אצל רבי יהודה בן בטרני סיבין שמעתי עליך שאתה אומר ארוסה בת כהן אוכלת בתרומה בת ישראל וכת בתרומה אמר לו ואתה הה אתה אומר כן זכן בכ שאתה בקי בכל חדרי תורה וכולי אמרנו בטח שככה אז א אז אמרנו הגמרא אמרה איך מדובר אם בביאה של די חופה כסף שעל ידי חופה בכל זאת עכשיו בוא נראה בן בגב סבר שבת ישראל ארוסה לכהן היא לא אוכלת בתרומה אפילו מן התורה למה הוא לא לומד קל וחומר

כמו שלימד יהודה בן בטלה אומר גבי שבחה כנענית לא שיר בניינה אבל בבת ישראל שיר בקני היא יכולה לאכול למה לא ש קנה שבחה כנענית קנויה נגמר לכל הדברים אבל בת ישראל מאורסה שקנה אותה בכסף קידושין עדיין צריכה עוד קניין מסירה על החופה אז לכן אחה שר קניינה לא סיים את כל פעולת הקניין דחיה שנייה הגמרא דוכה רבנא אמר באמת אולי ביאה ושעיר וסין ודורית מפשט פשיט מצאתם איפה אני רבינ אמר מדיתה מפשט פשיט דחלה מדרבנן השלח ובאמת באה עושה אירוסין מן התורה אוסה בת כהן

ארוסה ארוסה ש שהתארסה לכהן היא בת ישראל שהתארסה לכהן היא אוכלת בתרומה מדרבנן הו ד שלח ל בן רבי יהודה בן בתרה ליוחנן בן בגבג היייתה בטעם גזרת חכמים ואכ הי שלח לה כך שלח לי יוחנן בן בגבג לרבי יהודה בן בתרה שמעתי עליך שאתה אומר רוסא בן ישראל כב בטומה ולא חייש סמפון נכון הלו מהתורה אפשר לאכול רק חוששים סמפון סימפון זה מום שמבטל את המקח איך אתה לא חושש הכהן ניסא את האישה ימצא במום זה עוקר את הקידושין מפריע יוצא ש אחלה תרומה באיסור

שלח לי שלחנו רבי יהודה בן מטר יוחנן בן בגבג ואתה אי אתה אומר כן מוחזק בך קח ממ מזקני בך שאתה בקיא בכל חדרי בחדרי תורה נדרוש בקל וחומר אי אתה יודע אני אראה לך ומה שבח קנין שאין ביאתה מאכילת בתרומה בכל זאת כספה מאכילת בתרומה ולא חיישין הסמפון אתה לא חושב שאולי יש לה איזה מום שיבטל את המכח זו הוסת כהן שבעתם מאכילת בתרומה גם מדרבנן ולא חוששים סמפון הן יודעים שכספם מאכילת בתרומה ולא נחשוש לסימפול אז הטעם שגזרו חכמים שרוס לא תאכל בתרומה זה

לא משום חשש סמפון אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים ארוסה בת ישראל אינה אוכלת בתרומה למה עד שתיכנס לחופה משום דעו לה עד שלא תתחתן חופה לא למה שמה אמ זגו לה כוס יין תרומה בבית אביה בשקה לאחיה ולאחותה וזה מי ששותה את זה חייב מיטה אז לעולם הוא אומר שבאמת כולם אומרים רק זה אמר משום סימפון בן בגבג יוחנן בן בגבג וזה אמר משום שמת השכה בן בגב ובן בגבג מה יענה על הקל וחומר משבחה כנענית שמוכיח שלא חששו בכלל חכמים סימפון אומר לך כן

נכון עבדים אין בהם סימפון למה סימפון בעבדים לטלה לא שייך להגיד שימצא ב למה א מומים שבגלוי הוא הכח זה לא יתכן מומים שבגלוי הוא רואה הנה התוצרת לפניך אתה רוצה תיקח לא רוצה אל תיקח לפעמים יש מומין אדם לא יכול להסתכל עליהם אומר מה הזה אני לא יכול לעבוד איתו כל היום ייה לפניי הראש שלו הפוך הזה אני לא יכול אמים שבגלוי ה חז משום ממין שבסתר מה ה נפקה למנה למלחה כבעל מה הוא צריך ולא אכפת להם הוא צריך אותו לעבוד למלאכה אם היה

חולה במחנה נפילה בזה יש ביטול מכח אבל בכל אופן לא חוששים זה אפשר שיהיה לו איזה צלקת בבטן מה אכפת לו מזה הוא עובד לקחו אותו לעבודה למנחה קבלה ולא אכפת לי נמצא ג מה תגיד אולי אחרי הקנייה נמצא שהעבד היה גנב או קוביוסטוס זה גונב נפשות או משחק בקוביה מפסיד כל הכסף שלו הגיעו אין דבר כזה זה שלא מזלו גרם מה אמר סתי מזוין שמזלו גרם או שידוע שהם כולם כולם יודעים עליהם מה אמרת שב נמצא שהעבד הוא דסטי מזוין זה יותר מדי או נכתב

למלכות צריך לקחת אותו נוו קלה התל ישם כול שמה למה הגיעו משחק בקוביה קוביוסטוס כי סתם עבדים הם גנבים כן סתם עבדים גנבים ואם מכתב למלכות קלה הטלר פד ללכת לבית דן להגיד וב יר מ לא לא לא הולכים זה הגיעו נגמר הוא יודע שהוא כזה זהת שהוא מה בן מכ בן אמור בן אמור לא אכלה גם לרבי יהודה גם ליוחנן בן בגבג היא לא אוכלת תבוא כל יום לא אוכלת אז מה ה בניו ישמרך ו מרי מ זה טוב ס בניק בני הוא שלושה דברים

קיבל מסר והלך מקרה ראשון אומר קיבל קיבל הארוס קיבל על עצמו מראש את כל מומים שימצאו באישה ולא יבטל את הקידושין אז לכן הוא מקבל עליו כל מה שיש באישה אז לטעם סימפון אין לחשוש שמה הוא מוכן לוותר תאכל בתרומה אבל שמת השקל אחיה ב אחיותיה יש אז אז יש אז לפי רבי לפי יוחנן בן בגבג יכולה לשתות יכולה לאכול בתרומה ולפי רבי יהודה בן בטרה לא מסר זה מסר הא מסר האבא את בתו הארוסה לשלוחי הבעל ויצאו לדרך לטעם הולה כבר אין עכשו ש מת

השקה למה היא לא נמצאת עם אחיה ואחותה אבל לטעם סימפון עדיין יש לחשוש שהרי הבעל עדיין לא ראה אותה אולי יבטא את הקידושין יש איזה מומים בפנים מקרה שלישי הלך האבא מסר את בתו אמ סל שלוכי הבעל ושליח של האבא הלך עם ההם גם כן ואז השליח בדרך הוא כנראה אה הוא עושה בדיקות יש לו את התעלולים שלו איך לבדוק שאיין לה מומים או בעיות בודק אז יש לוקח אותה למרחץ עם נשים שיש עדיין ב שליח שלבך יש בעיה של והלך שלי שליח האבא אבל עכשיו

עם ההם אז אז יש בעיה של גם זה אולי להשקות אחים ואחיות לאפ אז זה גם סמפון מה אומר רשי לא אומרים מה שאני אמרתי וקיבל קיבל מסר ראב לשלוחי הבעל או שהלכו ביחד או שהלכו שלוחי שלוחי האב עם שלוחי הבעל ועודה בד רך משום סיפון איקה משום שמת אשקל קה לא אבל מה שאני אומר זה גם ישנו לא פה לא הביא את זה אבל הוא כמן שהשליח של האבא הולך אז הוא רגע נראה למטה אין על זה עוד רגע אקמ אומר פה כן התוספות י

תוספות שם הוא מוסר אות אח הזה הם בודקים אותה לפניך כן בודקים יש להם שיטות הלא זה אני למדתי בפורת יוסף הבלים בדקו לא סימפו י בן בגבג הוא לא אין לו את עולה הוא לא חושש ש משקה סימפון יש לו אבל עולה מה הוא לא חושש סמפו איסור חמור הוא לא יתן זה לא ים ש בכסף אמרנו האישה נקנית בכסף בכמה בית שמאי אומרים בדינר ובשבי דינר יתל אומרים בפרוטה ושווה פרוטה מה טעמו דבית שמאי מה טעמם שבית שמים הם ארו אין ה אשה נקנית

בפלטה אלא דווקא בדינר כסף למה דווקא רוצים דינר כסף אבל לא אין מה הטעם של בית דל צריך להיות פח משהו פרוטה אבל טעמם של בית שמי פרוותה זה מובן סכום גדול זה לא כל כך סכום גדול תלוי למי מה זה דינר רשי תיבות דינר נישואים ראוי אם זה דינר דינר לא צרי זוז זוז עמה מה פרות כס אתה יודע כמה זה שוקל כסף טהור הדינר 480 גרם מה מה מה זה הדינר איזה כסף כסף 480 ג כן קי מה זה היה בצורת מקבע או שטר

זה יקר מאוד זה כסף ום זה הלאה יש לי פה לוח טוב לא יודע הלאה איך מדובר פשטה ידה או לא פשטה ידה בכסף בית שמאי אומרים בדינר ובשווי דינר מהבית שמאי שאמרו שהאישה נקנית דווקא בדינה ולא בפרוטה אמר רבי זר שכן אישה מקפדת על עצמה ואין מתקדשת בפחות דיניו היא האישה מקפת רוצה שהיא חשובה דבר חשוב זה לא צחוק ילדים רוצה דבר טוב כסף צריך שיתן לה טוב מדבר ע זה סבלנות סבל בסדר אמר לה הביה אלא מעטה כגון בן תה דרבי נשו דלא מקדשה

בפחות מתרבה דינר הם מקפידות על עצמם לא מוכנות בחוות משלושה קבין ש דינרי זהב לא סתם דינרים מקפידות אז אכי נמה פשת ידה וקיבלה חת זוזה מאחר אכי נמה דבו קדושין אם טפשות ידע להתקדש לאדם בדינר כסף גם לא מקודשת אמר לי פשטה ידה וקיבלה לא כאמינה א לא אמרתי שזה לא יועיל באמת בזה יועיל אפילו פרוטה אם היא גילתה על עצמה שהיא מסכימה לסכום הזה תבוא עליה ברכה למה לא עכשיו נפת לך יופי אמר לה פשתה ידה בקבלה לא כאמינה זה לא אמרתי ודאי יועיל

כי כמנה מה שאמרתי ששו החכמים החכמים שרו דעת אנשים הם לא מסכימות להתקדש בפחות מדינר כי כמנה סליחה דקדשה בלילה בליליה הנמי ד שביה שליח לא שהי פשתה ידיה והסכימה היא קד שותה בלילה והיא לא יודעת אדם קד שותה בלילה לא ראתה בכמה אז עומדים בית שמי דעת אנשים לא מסכימות להתקדש פחות מדינר הנמה עכשיו היה שליח מנתה וקיבל ה שלי החבורה ובזה אומרים היא לא הסכימה ובנותיו של רבי יניא היא לא תתקדש פחות משלושה קביין לפי כבודן אם שלחה שליח צריך לתת שלוש קביין רב

יוסף אמר טעמו דבית שמאי כדרב יהודה אמריו אמר רבסה דמר רבי יהודה אמרס כל כסף העמו בתורה בסתם כסף צורי שעשוי מכסף כ טהור בשי דבריהם כסף שעמו בדברי חכמים זה כסף מ מדינה זה שמינית מכסף צורי לכן קידושין שכתוב בתורה כסף כתוב בתורה כיח כיחה מסדי עפרון לא יעיד בפרוטה זה מנחושת זה כסף דבריהם צריך כסף צורי בכסף צורי אין מטבע ש נחושת הכל של כסף צריך לקדש אותה דווקא בדינר זהב ר ראשי עויה שליח לקבל קדושה ולא ננח בה בכמה בכמה ובת רבי נינ

ישבו שליח לאו קדושין א בקבה דינרי כל כסף אמור בתורה כסף צורי אם פרה שקלים הב שקל צורי ואם סתם הב מטבע פחותה של בצורי שדבריהם כסף מדינה נקמ פרש לה כסף מדינה שמינית שבכסף צורי אם סלע ו שמנית שבסלע צורי ואם דינר ו שמנית בדינר צורי אכר פרוטה לא מצית לממר לפי שהי ש נחושת וצורי מטבע ש נחושת לקע וקידושין כסף כתיב קיח כחה גמרינן וכיוון דפקתה מפרוטה עלמה מדיד חשיבות בעה אז לכן אוקמוה הדינה אז מה זה זה לא ברור זה תת תברך ל

השיעורים מתקדשת ככה זאת ככה לא יש הלכה חכה זה בית שמיים זה בית הלל לא נתת שום דבריך לשיעורים גופה עכשיו אנחנו אמרנו כל כסף האמור בתורה כסף צורי גופה גופה איי איי איי א א א א א א מה זה גופה למי שך גופה תפרת אתה יודע אמר רב יהודה אמר רב אעשה כל כסף האמור בתורה כסף צורי בשל דבריהם כסף מדינה כללה הוא מה זה כלל שכל מקום שכתוב בתורה סתם כסף פירושו כסף צורי ולא נחושת כתוב בתורה דווקא כסף ונפקא מינה לא כסף

טהור מעיר צור ששם צורי זה צור אתה יודע איפה בן הבנין שמה יש הרבה כסף טהור זה כסף צורי מה זה צורי צורי הרב אלי צורי לא נחושת צורי זה כסף ידוע שצור כל כסף הך שלו פחות צור צור שמה כל השפע שור תעודת הת ס זה לא בארץ ישראל פה תפרת זה קרוב על הבנין כן אי אפשר לדעת כן נכון תהפוך את הדף ולא קללה הוא והרי טענה דכתיב כיתן אש כסף וכנים לשמור מנ שבועת הדיינים שתי כסף סליחה הנן אתנה שתי כסף שועת הדיינין

את ענה שתי כסף וההודעה שווה פרוטה עד פה השנה אדם טוען שחברו חייב לו כסף חברו מודה במקצת אומר מה אתה אומר אני חייב לך 1000 שק לא אני חייב לך 300 שק מודה במקצת אז צריך הטענה צריך שיהיה שתי כסף וה שתי מעות שתי כסף וההודעה שווה פרוטה בוא נראה מה פירוש כתוב בתורה דכתיב כיתן אי שר רעהו כסף או כלים לשמור זה בשביל לחייב אותו שבועה כן נכון מתי הוא חייב שבועה מן התורה שהוא טוען אותו והוא מודה במקצת ונראה כמה הטענה שתי כסף

והודעה שווה פרוטה כי כתוב בתורה כיתן איש ראהו כסף אוכלים לשמו וכשבא אליו אומר לו תשמע זה לא היה זה היה מודה במקצת כתוב ונקר בעל הבית אל האלוהים שלא שלח ידו במלאכת רעהו וכתוב הלכ דבר פשע על שור על חמור אשה הסלמה כל אשר יאמר כי הוא זה עד האלוהים יבוא דבר שניהם ותנן שבועת הדיינים שבדין מחייבים להשבע על טענת מודה במקצת לא תהה פחותה מהשיעור שעכשיו הטענה לכל הפחות שת מאות כסף 100 כסף זה שישי דינר כסף שת מאות כסף וההודעה ש הודע שחייב

מתוך מה שתבעו ממנו יכל או פחות שווה פרוטה אז אתה רואה אפילו שזה כתוב בתורה כסף ליו דווקא זה לא בכסף צורי אלא את זה בשניים הכוכ כוונת התורה כסף לכל ממון חכמים קבעו שהוא ראשת מע כסף אז זה לא כמו שאתה אומר חכמים קבעו זה שתי כסף איזה כסף שהם יגידו הם אמרו שתי מ כסף כתוב בתורה שתי כסף וההודעה אפילו פרוטה אתה רואה לא מה שכתוב כסף זה צור זה הכנ כן מה הראיה לא אבל זה לא זה לא בא להגיד פה כסף צורי

זה בא להגיד הענה ש כסף שיש שתי דברים למה כמו כתוב איש כיתן רו כסף או כלים הוקשו הכסף לכלים כמו כלים צבי גם כסף צריך שיהיה שתיים זהו זה מה שבא ללמוד תראה ראשי סף זה כסף ממש כסף צורי צורי זה לא חייב להיות כסף צורי רי הטענה שאדם טוען נכון שאדם טוען את חברו משביעין אותו ם הודה במקצה כתיב כיתן אי של רעהו ו ועליו כתיב אשר יאמר כי הוא זה יפי מינה שמו יאמר כי הוא זה מודה במקצת ישבע ונקרא בעל הבית ה

אלוהים כתב דר שננ שבועה ואתה שבועת הדיינים אינה פחות מטענת שתי מאות כסף פלי גבר רב שמואל רב אמר כפירה שתי כסף ושמואל אמר טענה עצמה שתי כסף ואפילו לא כפר ב אלא פלוטה או ודה בפרוטה חייב בכל מקום מדקתני שתי כסף שמע מן הקרה דווקא כסף כמר אתה שומע לב דוקה כסף כמר תגיד אזה צורי אלא הממון ה בעל מכבית וכיוון שלא פרש כמה לא מסרו הכתוב אלא לחכמים ולא קמו לרבנן להשבוע בבציר מאחי קר דווקא כסף כתיב דמעה מטבע פחותה ש בצורי מי הוא

שתי מנ להוא אז לכן רשי מסביר לך ו אומר לך שזה בא ליד לידי חכמים הם קבעו שתיים אבל זה לא אומר מה שתיים רק מה כן מה שכתוב כסף זה לא כסף טעו זה לא חייב בתורה אבל חכמים שיערו באמת שיהיה בטבע הפחותה ש בצורי שתי מאות אבל זה לא בגלל שכתוב בתורה כסף אז הגמרא מתרצת הטעם דומיה דכלים מה כלים שניים אף כסף שיניים מה כסף דבר חשוב אפקים דבר חשוב שמה הגמרא מתרצת בדין מודה במקצת יש לימוד מיוחד הוקשו כסף בכלים זה לזה

כסף או כלים למדנו שהכסף יהיה דומיה דכלים מה כלים לשון רבים שניים אף כסף משניים לכן דווקא שתי מ כסף ומר כסף דבר חשוב דהיינו ש מות כסף אפקים דבר חשוב צריך להיות שווים ש מות כסף ולא כ ההודעה אפילו טבע ממנו שתי מחתן והודה באחת נשבע שבועת מודה במקצת אתה מבין העיקר זה לא זה תלוי מה הוא מה הוא טבע מה הוא מודה הטענה זה כלים הטענה זה כלים שתי כסף חשובים אפילו טבע ממנו ש שתי מחתים שתי מחתים ועודה באחת נשבע שבועת מודה במקצת

אז למה עח קודם כל אני אומר לך כלים שת גם כסף שתיים וגם לומדים בחזרה אכלים דבר חשוב ראשי אלמה רגע רגע לא לא לא לדבר איתי קשה לי ומה כסף דבר חשוב אקלים דבר חשוב שהו שוים שתי כסף פוק מרתם טענו שני מחטין חייב בהודעה בחייו בהודעה אחת מהן לכן יצאו כלים למה שהן כלומר שת בקים בכל שהוא ורבותינו פרשים שהדי הוא מטבע פחותה שבצו ופחה קטני שתי כסף שאין מעות רוצה כלים דבר חשוב אף כסף דבר חשוב מעה דבר חשוב ודדי קש ב טובה

חדד אם כן כל כסף בתורה דינ אי אייה איקשה ומבקש מקלים שיניים אכסף שיניים הודתה ועוד כלים דבר חשוב כי מחת דבר חשוב ואמרי נתם לקח יצו כלים למשהוא על מה לא חשיב מחטים ועוד בדתם אבך מה כסף דבר חשוב אבקנים דבר חשוב וכסף כי אתה לה דרשת עוד נמשיך תימה והרי מעשר והרי מעשר דכתיב וצרת הכסף בידיך בידיך אתם יודעים אדם הוא צריך מעשר שני שיש לנו על הפירות צריך להעלות את זה לאכול את זה בתוך ירושלים בחומות א אדם אבל יש לו הרבה מעשר

שני סדר המעשרות יש תרומה גדולה מעשה ראשון ממעשה ראשון נותנים תרומת מעשר לכהן מעשה ראשון הולך ללוי מזה נותן עשירית תרומת מעשר ללוי הלביא לוקח את זה זה לא הלוי מקבל את המעשר ראשון הלוי נותן תרומת מעשר לכהן זה דאור זה אסור לאכול זה תרומה זה הולך לכהן עכשיו לפעמים זה זה טון זה הרבה תפדה את זה מה תפדה ותאכל את הכסף בירושלים בסדר אבל מה יעשו בזה פה לא אי אפשר לעלות את זה לירושלים לאכול מי יאכל לכן מה עושים פודים את זה וצרת כסף

בידיך מטבע שיש עליו תשובה ושמה אוכלים את זה מוכרים בשוק הסיטוני ובא לפה והוא מקבל פה את ה ואוכל פה קונה ונתתה כסף וכל אשר תאווה נפשך בבקר ובצאן ביין ובשכר כל אשר תשאר לך נפשך ערק מה שאתה אוהב משה בס דוזר אני מדבר על מעשר שני מה אני מדבר עשה אוזניך כאפרכסת והרי מעשר רק הסברתי את הסדר של התר שאדם ידע מה זה והרי מעשה דרתי בצרתה כסף בידיך שפודה את התלות של מעשר בכסף מעלה אותם לירושלים שרתה הכסף בידיך כסף ש צורה ותנן הפורץ

צלע ממעות מעשר שני פדה פירות רבים אתה מבין הסברו אצלו פרוטות נחושת הרבה בשובי סלע כסף רוצה עכשיו להחליפם למטבע באיפה שהוא גר הוא גר אתה יודע איפה נגיד ב בצפת צריך לבוא מצפת לפה כבד זה כבד כן רוצה כעת להחליפה מבה של סלע בשביל טורח הדרך חלקו בית שמאי ובת ילן איך מחליפים עעל כל פנים פודה את המעסות בכל פעם על פרוטה מאיפה נהיה לו פרוטות פרוטות פרוטות פודה את זה בפרוטה ועל זה כתוב וצרת הכסף בידיך אז אתה רואה שכן פודים פלו שכתוב בתורה

אז אתה רואה שכסף שכתוב בתורה זה לא חייב להיות צורי אלא זה יכול להיות נחושת רצ את הגמרה אומר ללא יש לימוד מיוחד למעשר שני התורה הייתה יכולה לכתוב בצרתה כסף בידיך הכסף ריבה ה הדיעה ריבה לבד בכל דבר גם בפרוטה באמת זה מטבע שכתוב בתורה אבל יש לזה לימוד מיוחד בסדר מה הגמרא עוד מקשה והרי קידושי אישה דכתיב כי והרי הקדש דילגתי אני חוזר והרי הקדש תי ונתן הכסף וקם לו כתוב ונתן הכסף וקם לו ושב חמישית חמישית כסף ערכך עליו וקם לו ואמר שמואל

קד ששווה מנה שחי לא על שווה פרוטה מחולל אין בזה הונאה או ביטול מכח אתה רואה אפשר לבדו הקדש בפרוטה אפילו שכתוב בתורה כסף לא צריך דווקא כסף צורי אומר אתה מנמה כסף כסף יליף ההקדש לומד ממעשר שני לומדים גזרה שווה ממעשר שני הכסף כמו כסף שאמור פה בהקדש כמו כסף שאמור בעשר שני זה אפילו פלוטה גם פה מה שכתוב פה ונתן ה כר זה לא בפסוק זה בפסוק לא צריך ללמוד ממעשה לא זה גדול במסות ש כן אבל בהקדש כתוב ונתן הגמרא אומרת נתן הכסף

זה לא כתוב בפסוק ה כסף כן נתן כסף כן כמה כתוב ה לא צריך למוד נכון יש ללמוד מעצמו הגמ שואלת עוד והרי קדושי אישה דכתיב כי קח איש אישה ובעלה למדנו כי חכיכה מסדי עפרון איך שמה כתוב נתתי כסף הסדה קח ממני נם בית הלל אומרים פרוטה שווה פלוטה נימה רבס ד אמר כבית שמאי ה אמרו על זה פרוטה שווה פרוטה זה כחה כחה משדה אפרון האם נג חיייבים לומר שכללו של רבסה זה כבית שמאי שאין האישה מתקדשת בית שמיים אמרו האישה מתקדשת דווקא בדינר

ובת הילן אומרים אפילו בפלטה אלא הגמרא חוזרת הי אמר אך הי תמר מה שאמר רבסה כך נאמר אם נאמר דבריו של רב עשה נאמרו בצורה כזאת אמר רב יהודה אמר רב עשה כל כסף קצוב האמור בתורה דווקא קצב קצוב סכום סכום של כסף מהדברים שבאים זה כסף צורי אז רק כסף קצוב זה כסף צורי 50 ש ודבריהם מה שחכמים קצבו זה כסף מדינה אבל כסף שנודה במקצת הטענה או פדיון מעשר שני והקדש בכסף קידושין שרק כתוב בתורה כסף ולא כתוב כמה זה לא קצוב כתוב כמה

אי אינו דווקא כסף צוי צריך שני דברים זה המסקנה ראשי אומר כן שנאמר בו כמה כגון 50 של כנס 30 של עבד מ של מוציא שם רע 30 של פרחים עוד השם יתן לך שפע כן מי זכה בפרחים בלבין תמיד שהיה לך פרח את יודע תפרח ותרבה ותשמח פרח פרח זה שמחה ללמוד אצל הרבד משיח צדקנו רמ אמן אמן ביחד ביחד אתה יודע שלא לומדים מצ אנחנו למדים ביחד הגמרא שואלת מהקמה שעלן תננה מה רב עסה אומר דיבר רק על כסף שסכום קצוב זה כסף צוי

אז מהקמה שנה זה רב עשה על כסף שסכום קצוב כמה האם זה תננה אם אם אם כ ככה שאתה אומר לי זה בא להשמיע לי תנן אמרנו את זה כבר חמ סלעים של של בן זה פדיון הבן נותנים לכהן לאפל בוים או למאיר כהן 30 של עבד 30 שק של עבד ש שורון נגח 50 של אונס ושל מפתא זה מי שביטה בתולה מאה ש מוציא שם רע כולם בשקל הקודש איך כולם מה במנה צורי כולם בשקל הקודש במנה צורי אז זה לא מטבע רגיל זה שקל

צורי שקל שכתוב בתורה זה סלע נשמע לו כן סיון משה יופי אתה ראית אתה כמו הוא לא מפריע גם אתה כן כן מה כן כן אמרתי את הגמרא אומרת בשת דבריהם הקושיה זה היה קושיה עכשיו אז מה באת להשמיע לי המשך תירוץ ושל דבריהם כסף מדינה צריך דלא תנן זה לא כתוב שמה בבכורות במסכת בכורות מה שלמדנו זה כתוב אומר זה לא כתוב בבכורות מה ההמשך התחילה דבריו זה באמת כתוב בתורה על כסף צוי זה אמת זה כתוב בשל דבריהם כסף מדינה צטרי לי שכל דיני

חכמים כסף צוב זה א מדינה ש צורי מה שבתורה כן זהלא תנן זה לא כתוב במשנה בתניה א כסף קצוב של דבריהם כן של דבריהם שדבריהם כסף מדינה חכמים אמרו זה כסף מדינה בוא נראה זה לא תנן לא כתוב איזה מטבע משלם לכן הצליח רבס להשמיע לנו איפה ראינו תניה תוקע לחברו נותן לו סלע אתה יודע מה עשה לו תקע לו על יד האוזן נתן לו כן או צעק או קה בכותל חשבתי נתן לו איזה פלק כן ק אצל האוזן רבנו הזקן כתב שק אצ טוב

התוקע לחברו הקה הוא על אוזנו או תקע בשופר ואתה יודע מה עשה לו או בפיו לא משנה שרק לו לתוך הפה אבל כמו שצריך כמו אבא של חכם עזרא שעיו חכם יוסף שעיו פעם תקע פה ב הוא היה תוקע של עדס פעם מהתקיעות את השמשות כל כך היה תוקע חזק חכם יוסף שעיו עליו השלום אבא של רבי עזרא שעיו נפץ תאר לך הוא היה תוקע למישהו באוזן אבל גם חכם משה המזרחי הוא גם היה תוקע של כל קטמון א כן הוא היה בעיר העתיקה אחר כך

הוא הלך לקטמון והיה תוקע שניים חם יוסף שחם שאול שרבני ביקש ממנו לתקוע נכון אה רבי יצחק אלפיה ביקש ממנו יפה כן בן כמה היית אז בחור 14 ראית השם יעריך ימיך בטוב אמן עוד 14 שנים תדבר איתנו תגיד לי היית בגיל 14 ונראה השם ישמרך וחייך ר משה אתה היית תוקע בס פן אולי הת קעת לחבר שלך אבל לא בבית הכנסת הקופ לפני שהוא התק היה אומר שבים י זהו כן מקרי יפה יפה לא יש בזה סוד להקריא אתם מקרים הר כן פה גם מקרים

את התקיעות פה מקרים רק של לחש שברים תרועה ביחד אף פעם לאק חד נכון אלנו רב הספרדים לא נהגו לקר כן אצל המקובלים מקרים למה הוא עושה תקיעה הוא מפסיק הוא מכוון איפה הראש שלו כן לא אבל הוא אומר התו ניזי לאם שעון יש להם שעון כפי ה שעון הם תוקעים בזמן מי זה בומ הלאה הלאה תני התוקע לחברו שים לב רבי עופר מזרחי מה דין התוקע לחברו נתן לו לא בראש מזרח ופ מזרחי ד ל עוד שק התוקע לחברו נותן לו סלע משום בושת אז

זה אמר הבלא ס ארבע זוזה משלם לסל עצורי ארבעה זוזים אלא מס פלג זוזה של כורדיסטן מה זה סלה פלגה גזוזה זה דין מדברי חכמים סל המדינה זה חצי זוז אז המשנה שם לא רה את זה אלא נקטה בסתם סלע אבל הכוונה פרג זוזה דבי דנש קראו לפלג זוזה אסתרה יש אנשים קוראים לחצי זוז איסר שזה גם כינוי לסלע וזה סלע מדינה על זה מדבר מה הבעיה עוד הלו שני מח לא תיגע בבחור הזה ב לא לא הלאה הגמרא ממשיכה לבאר את הטעם של בית שמי

שהאישה לא מתקדשת אלא בדינר ובשווי דינר רבי שמעון בן לקיש אומר טעמו דבית שמאי כ חזקיה דאמה חזקיה אמר קרא והפדה מלמד שמגעת מפדיה ויוצאה יציאת המה עבריה איך היא יוצאת בגירעון כסף והפדה קנה אותה נגיד בשישה סלעים לשש שנים עבור ארבע שנים משלמת לאדון שני סלעים ויוצא לחופשי אז אי אמרת בשלמה לדינר מובן מה ש קתה לפחות בדינר הינו ד מגרעה ואז לעד פרוטה אלא הי אמרת יש גרע מדינר פרוטה אלאי אמרת דיהב לה פרוטה מפרוטה מגרעה איך אפשר גרע מפדיה הרי מיד כשעובדת רגע

אחד כבר נהיה פחות משווה פרוטה אז אז לקמן בית שמאי אומרים קידושי אישה מקניה אמה עבריה כמון שאמה עבריה לא יכולה להקנות בפרוטה גם אישה לא יכולה להתקדש בפרוטה אז הגמרא תבאר למה דווקא מדוע דווקא לפחות מדינר עכשיו הגמרה שאל על גוף הלימוד בוא נראה בסדר עד פה מאיר ודין מה אחי קם רחמנא אולי באמת אפשר לקנות המים וריה בפלטה ואולי התורה אחי קם רחמנא כיוון שהתורה אמרה שאפשר לפדות בגרעון כסף אז איך גרע מפרוטה ודין מה אחיק אחיק אמר כך כוונה את התורה אחיק אמר

רחמנא כך כוונת התורה שאמרה שאפשר לבדוד בגרעון כסף איך הדב לדינר אם האדון קנה אותה בדינר תיגר עד פרוטה אבל איך באמת איפה שהוא קנה אותה סך הכל בפלטה אדון קנה אותה בפלטה בכלל לא תגרע קלל אי אפשר לגרוע אומר לא לא לכה דעת שמה עבריה תכל להמכר כשאין לה אפשרות לצאת בגרעון כסף זה לא יכול להיות למה כתוב בתורה יעדה אשר לא ייעדה והפדה כלומר גירעון כסף את היעוד גירעון כסף ויעוד מה דומיה יעוד שקרון כסף דומיה יעוד יש לדמות אותו לדין יעוד בעמה עבריה

מה יעוד ארגב דבע מיעד וב לא מייעד אם רוצה מייעד אותה להיות אשתו אם רוצה לא מייעד אותה לא חייב לקחת אותה לאישה הכל זאת כל אחד דלא מצא מיעד לאבו זנה זונה בכל זאת מקום שאיין אפשרות ייעוד כלל רוצה לקנות אמה עבריה שהיא קרובה שלו אסורה עליו בנישואין אז המכירה חלה היא בכלל לא חלה למה אין פה יעוד תורה כתבה שיש דין יעוד אחלמה כל אחד לא מצא מגרעה לאבו זבנה זבנה הייתי ככה אומר באופן כזה שלא אין גרעון כסף לא הייתה מכירה חלה בכלל

תורה כתבה שיש דין גרעון כסף אז לא שייך כלל לקנותה בפרוטה אין אפשרות לגרעון כסף אלא יש לקנותה בדינה הייתי ככה אומר אז אומרת הגמרא הגמרא עכשיו מבארת את התירוץ של רש לקיש מנן לבית שמיים קידושי כסף צריך דינר קידושי אישה לבית שמאי נפקה לבו עמה עבריה לפי בית שמאי לומדים קידושי אישה עמה עבריה מהמה עבריה בפרוטה לא מקניה אף אישה בפרוטה לא מקדשה משם לומדים מהמשל ואם פרגי דינר ואם שתי פרוטות מי אמר אולי חצי דינר לא דינר שלם וא או הרב לא הבנתי את

זה אלא לבית שמי נפקו מהמה העבריה לא אתה לא יכול לתרץ לי שזה מפרוטה רגע אני אגמור ואני חוזר אליך ואם הפרגה ד דינר ואם שתי פרוטות אתה אומר לי צריך גירעון אז לכן צריך דינר מי אמר גם מחצי דינר יש גירעון גם משתי פרוטות יש גירעון כיוון פקטה מפרוטה וקמה עדינה כין שי אפשר לקנותה בפרוטה אז אמרתי לך בדי ש כו רב אמר היינו תעמד דבית שמאי למה מתקדש שלא יהיו בנות ישראל כבקר מה זה תקנה אותה בפרוטה אפילו שמ דאורייתא יכולה אפשר לקנות אותה

בפרוטה שלא יהיו בנות ישראל יהיו מכובדות לכן נתנו את זה דינר עכשיו אני אחזור כן כבודו איפה אתה אני אחזור איפה אתה מפה אתה אומר מג אחי איפה כתב ר איזה דף אתה יב י למטה אה אתה הלכת לשם בדין מה באמת אפשר לק אותה עבריה בפרוטה ח איך הדינר גרע פרוה פרוטה אין גירעון איפה שיש דינר יש גירעון ה כן בסדר עוד פעם את עודו לא ך זה הגמרא דחתה אומר ו של דעתך מרצ את הגמרא דומיה עוד כלומר אמה בריה תוכל להמכר כשאין לה

אפשרות לצאת בגרעון כסף למה אשר לא יעדה ועבדה ללמדנו שגרון כסף דו מיד יעוד יש אדמ דין זה ליעוד כל יעוד אגבב מיעד ובלא מיעד לא חייב אדם לייעד אם רוצה ייעד אותה אם לא לא אז א בכל זאת כל אחד לא מצא מע לא אב זינה זנה החנה מכך לא מצא מגרעה לא אב זנה זנה גם פה אי אפשר להגיד לי חצי איפה ש איפה שיש גירעון יהיה גירעון אם אין גירעון לא יהיה גירעון אי אפשר כמו יהוד אם י כן אז הגמרא חוזרת אז

קידושי אישה לבית שמיים מאיפה לומדים מהמ יה מה הבריה בפרוטה לא מקניה בפרוטה מקדשה ולמה אמרתי לך בפרוטה אז למה אתה אומר בפרוטה צריך בדינר בשיל מה אמרת דינר אפשר חצי דינר אפשר שתי פרוטות כיוון שהוצאת את זה מפרוטה שמת את זה על דבר חשוב בסדר השם ישמר לך הלכות שולחן ערוך לא הלאלה הכל בסדר עכשיו כן איזה סימן יש ח עד סימן תצד גם חג השבועות סדר חג השבועות את הסדר אחרי שעשה את הכוס השלישי עכשיו מוסגים לו כוס רביעי מתחיל לא לנו כבר אומרים

את ההלל מיושב בפסח בבית וגומר עליו תהלל מתחיל לא לנו לא לנו השם לא לנו ואינו אומר יהללוך אלא אומר אחר גמר ההלל הלל גדול שהוא מהודו להשם עד ן נהרות בבל שהמ כו כי לעולם חסדו ואומר אחר כך נשמת כל חי וישתבח עד מעולם ועד עולם אתה אל ואז יאמר יהללוך עד מלך מהולל בתשבחות ושותה את הכוס הרביעית שותה הו בסבה בלא ברכת חילה האשכנזים נוהגים לברך הוא אומר ה מברך אחריו על הגפן אם שותה הו בלא סבה צריך לחזור לשתות פעם אח בסבה הוא

מברך עלי בורא פרי הגפן אחר כך אם הוא לא שתה בסבה אז חוזר צריך לברך עלי ג הסיח דעתו מלשתות עוד ויש אומרים שיש ומר שפה חמתך לפתוח הפתח כדי לזכור שהוא ולד שימורים ובזכות אמונה זו יביא משיח צדקנו וישפוך חמותו על הגויים אנחנו אומרים שפוח מתך גם אנחנו א להגיד את זה פני ה כן לא אומרים על נ לא מה פתאום נכון שזה אותו לילה יהיה תשעה באב אבל לא אומרים היום יום טוב בתוניס אומרים ד לא עד לא עד בכלל הרב למה תקנו שיגידו

מה מי תיקן אף אחד לא תיקן ד ולא ד ב דבת סימן תפ שכח להבדיל אחר ארבע כוסות אין ו רשה לשתות יין אלא מים כל המשקין דינן כיין שתני תאב הרבה לשתות יכול לשתות כוס חמישי לאומר עליו הליל הגדול ב חייב אדם מוסגים אבל כוש חמישי בשביל אליהו הנביא ראית אותו שהוא בא רבי יוסף ח אתם יש לכם המרוקאים יש למה יש לכם דווקא כוס עם מכסה יש עליו יונה חייב אדם לעסוק בהלכות פסח ביציאת מצרים בליל הסדר כות פסח תשמע לספר בנסי בנפלאות עשה

הקדוש ברוך הוא לאבותינו עד שתחת שינה נוהגים שלא לקרות את על מיטתו רק פרשת שמע אה לא כל מיני דברים לא ש דבר אתה יודע ש שנה אחת מורנו ראש הישיבה רבי יהודה צדק לשל לא הרגיש טוב בליל הסדר לקחו אותו בבוקר וקיבל איזה משהו בלב אחר כך שדיברנו איתו והכל אומר חיפשתי בכל העוונות שלי לא מצאתי למה היה לי את זה את הבעיה הזאת דבר אחד מצאתי אומר לו היה לי כוח לחכות עד שתח טפנו שינה עליתי למיטה לישון לא הלי כוח לא הרגשתי טוב

אומר זה יך הוא אומר את זה זה העוון ראית ראש ישיבה עוד פעם אחד הוא קיבל לא הרגיש טוב היה איזה זקן אחד שהיה בא לישיבה כל הזמן אומר אולי חיפשתי מעשים שלי לא היה אולי בל שהזקן הזה אתם אתם מפריעים לו לדבר איתי הוא בא צועק ואתם אתה מוציא אותו קרא לי אז ללכן כן שאני לא מעיר לך אז הוא אומר אז עכשיו מה הוא אומר אני לא עניתי לו אז הוא אומר תלך ל היה לבי היה דורש במוסיוף זה שהיה עשה את כל השיעורים

ללחם עובדיה היה היה אחראי עלכל ההקדשות של פעולת יוסף שכחתי איך קראו לו ללוי הזה הבן שלו שם משה לוי אולי יצחק לויי קראו לו אז הוא אז אמר לי תלך אליו תגיד לו שאני אמרתי שיסתדרו לו איפה להיות איפה לישון מושב זקנים הכי טוב ואם הישיבה לא זה לא שלי אם הישיבה לא רוצה לשלם אני אשלם מכיסי תראה ואז ואז הם סידרו כן אני צריך לפשפש מעשה יפה אין אייזה משהו ש מי שאין לו מצה שמורה עוד עוד אחד לא בשיל שבת מי שאיין לו

מצא משומרת א קרא את הרמה לא בכל דין ליל ראשון גם כן בליל שני גי שלא לקרות ל מטתו רק פרשת שמע ולא דברים שקורים בשאר לילות כדי להגן כ שמורים הו מן המזיקים לא צריך לחקור פסוקים להגן מן המזיקים מי שאין לו מצה משומרת חיתים שלא משעת קצירה אלא כזית מברך על אכילת מרור ואוכל כשגומר סעודה ממצא שאינה משומרת מברך על אכילת מצה בלי המוצי תשמע על אכילת מצה ואוכל אותו כזית אפיקומן ואין לו טועם אחריו כלום זה אפיקומן מי שאיין לו שתי הלילות רק

שלוש מצות מברך ליל הראשונה המוציא על אכילת מצה וכן הכריכה הכל מן הפרוסה ושתי השלמות לליל ב שיהיה לו משניה לחם ח מש איפה השם יצילנו מי שאין לו יין מי שאין לו יין בליל פסח אפילו כוס אחת מקדש על הפת שברך המוציא בוצע ומניח דו עליו עד שגומר הקידוש ברך על אכילת מצא ואוכל אחר כך אוכל שאר ירכות מסדק השולחן ואומר מה נשתנה כל האגדה גל ראל ך על המרור ואוכל אחר כך קורח מצ מרור ואוכל אין אין במקומות שנהגו לשתות משכה הנעשה מדבש שקורים

מעד יכול לקח אותו משקה לארבע כוסות אם אין לו יין ויש אומרים שאין עושים קידוש על שאר משכין כמו שנרא וני נראה לעניין ארבע כוסות יש לסמוך אמן דמר מקדשין השאר משכין אםו חמר מדינה כמו שנדבר לאן סימן ערב זה מרן אומר יני אתה היית רואה שבצפת הם היו עושים קידוש על הערק או הבדלה אני ראיתי ביום שבת בבוקר הייתי היו עושים כן טוניסאים היו עושים בבוקר קידוש על הערק כן וגם ראיתי שגם הם לא ממלאים את הכוס עד הסוף של הערק הם שמים כוס על

על הבקבוק כ הבקבוק משלים לא את זה ישי כן אבל בפסח אסור אומר מרן אין לו חמר מד בעל ברוכי בטר או בטלת בתה רוצא בשתיים שלושה בתים למה אין מי שיודע לעשות להם מבר ברשע בבתה אומר הגד כל הסדר ואכיל כל מה דצריך ומברך ברכת המזון ואדם מברך לכל אחד בבת ושתן וקס קדושה גתה ך רק מע והוא לא אחיש בד גמ סעודות ברכי אנו ברכת המזון ולא קרא מילה במילה יחזור אחריו ואדר רזי לבת אחנ ועביד אכי ודר הז בתה וגמר הללה ושת כס

הללה באמצע זה א קדומ נך בתה ברשה בריך להו ולא אחיד ולא טעים קודם כל רוצה ללכת לבתים הם זקנים לא יכולים לחכות עד שהוא יגמור אצלו ודר רזי לביתו מקדש ם ירצה יגמור הכל בביתו אחכ לך לקדש בבתים האחרים ולא כל בשתם ההם צמו שאתה עושה לאחרים אתה הולך בד פסח לבתים אחרים לעשות להם לא אומר הוא לא הולך לאך אתה צעיר זהו עד פה למדנו עוד שלוש נכון ב וצה סמ עניך עכשיו הרמבם כתבתי על זה אתה רוצה לרזה דברי שלום זה מחלוקת המקובלים

אנחנו פרק 16 פרק הקודם היה קשה זה לא פשוט הצאה דף סז מקום שלא הוקף לדירה מקום שלא הוקף לדירה אלא שיהיה תשמישו לאוויר כמו מה זה בשל הקיץ זה לא למגנים לא למגורים כגון גינות פרדסים זה מוקף למה שלא יבואו גנבים כנראה כגון כמו שיש להים בחיפה כזה כגון המקיף מקום מן הארץ לשומרו וכיוצא בהן שאר מקומות הוקפו לשימושים שונים אם יש בגובה המחיצות עשרה טפחים או יותר הרי הוא רשות היחיד לחייב המוציא וזורק ומושיט ממנו רשות הרבים רשות הרבים לתוכו אפילו שזה לא הוקף

לצורך דירה אין מטלטלין בכולו אלא אם כן יש בו בית סתה או פחות אבל אם היה בו יותר על בית שעתיים אסור לטלטל בו אלא בארבע עמות ולא מעבר לכך כרמלית ב וכן עמוד שגבוה עשרה ורחב ביצתיים עמוד ורחב א בת צתים מטלטלים על כולו היה רחב על בית שעתיים אין מטלטלים בו אלא בארבע עמות מה כאילו שהזה המחיצות שלו כאילו עולות עד השמיים אין לו מחיצות הוא סיק הוא גבו סלע שבים בולט מעל פני הים גבוה פחות מעש מטלטלים מתוכו לים ומן הים לתוכו זה

שהכל כרמלית היה גבוה עשרה עם רוכבו מארבעה טפחים עד בית שעתיים או אילו מותר לטלטל בכולו אין מטלטלין לא מתוכו לים ולא מניים לתוכו היה יותר מבית צים אף על פי שהוא רשות היחיד הועיל ואסור לטלטל בו אלא בארבע עמות ככרמל הרי זה מותר לטלטל מתוכו ים מנהם לתוכו זה דדבר שאיו מצוי הוא ולא גזרו בו זה דווקא שהוא גדול בצ אפשר לפה ג' כמה היא בצעה גודל השטח זורעים בה כמה 50 אמה על 50 אמה נמצא בצעתי 100 אמה מקום שיש בשבו 5 אל אמה

מרובעות השטח שלו 150 בכל מקום שיש בו כמידה הזאת כיוון שהיה ב צלעות שהוא 70 אמה בשרים 70 אשרים כיוון שהיה עגול בין שאר הצורות הרי זה נקרא בית שעתיים ה מקום שלא הוקף לדירה שיש בו בית שעתיים אם היה קו פי שניים ברוחבו כדי שיהיה 150 ככה צרך המשכן מותר לטלטל בכולו פ אבל אם היה אורכו יותר על שיניים ברוחבו יותר מקופל מרובה אפילו אמה אחת אין מטלטלים בו אלא בארבע אמות שלא עשו בצעתי שתשמש לאוויר כשאר החצרות אלא לומדים את זה מחצר המשכן ה

מקום שהו קף שלא לשם דירה לא היה היקף שידורו לתוכו אם פרץ בו פרצה יותר על 10 אמות כגובה עשר טפחים בגובה או כגובה בגובה וגדר בה לשם דירה מותר לטלטל בכולה אפילו פרץ אמה וגדרה לשם דירה פרץ אמה וגדרה לשם מה סך הכל יהיה 10 עד ששמה יותר מע מותר לתלתל בכולו אף עלפי שיש בו כמה מילים וואו מקום יותר מבית סתיים שהוא כף לדירה אם נזרע קובו הרי הוא גינה לא אסור לטלטל בכולו נזרע מאותו אם נזרע ממנו בית צעת מותר לטלטל בכולו ואם

היה המקום הזרוע יותר מבית צתים אסור לטל בכולו נטע רובו הרי הוא בחצר הרי הוא כחצר שמשתמשת תשמיש דירה מותר לטלטל בכולו אפשר בין העצים גם הדרך להשתמש ככה משתמשים תחת האילנות תמלה מים מקום הגדול משיעור ביצתיים אפילו היו עמוקים הרבה אם היו רואים לתשמיש הרי הם כנטות אילנות מותר לטלטל בכולו ואם אין ראויין אין מטלטלין אלא בארבע עמות מקום שהו כף שלא לשם דירה שיש בו בית בית שלוש סעין וקרו בו עשו לו תקרא בית צאה קריו התירו שפי תקרה יורד וסתם אל רק שמה

לא רק יש לך ציור ראית למרות שהיה יותר מבץ צן במקרה הזה זה היה יותר מבץ עתן ועשה לו תקרה מקר איפה שהוא מקורה נפרץ כמו לחצר קרפף מקום מוקף מחיצות ופרצה חצר כנגדו החצר מותרת כשהייתה כשהייתה כמו שהייתה והרפה אסור כשהיה שאיין אוויר החצר מטלו היתר מבצעיים בא למעטה באילנות איןו מעות בנה בו עמוד בצד הכותל גבוה עשרה ורחב שלושה או יתר הרי זה מעות פחות משלושה אינו מאוד שכל בחות משלושה כן עבודו לכן הם הרחיק מן הכות עשה מחיצה מעט פח מעת פחות משלושה

לא עשה כלום תח את הכסל בטלית אף על פי שאינו יכול לעמוד בפני עצמו הרי זה מעות רחיק מנטל שלושה ועשה מחיצה הועיל כלומר זה מחשיב אותו מוקף לדרה עשה מחיצה ע שפת התן אי מועיל שעושה מחיצה על גבי מחיצה אנו מועיל נבה מחיצה תחתונה שלא נבנתה לדירה והרי העליונה קיימת אוי נעשת העליונה לשם דירה והרי והרי אין שם נראה אלא היא הרי זה הועיל ומתיר לטלטל בכולה היוד בתר העליונה רחבה שאחורי בתים מוקפת מחיצות יתרה על בית תיים אין מטלטלים בה אלא ארבע אמות אפילו

היה פתח פתוח פתח הבית פתוח לתוכה ואם פתח ואם פתח הפתח לשם ואחר כך הקיפה הרי זו כ מקפת לדירה מותר לטלטל בכולה רחבה הפתוחה למדינה מצד אחד מצד אחד פתוחה לשביל המגיע לנהר ושינה לכי מצד המדינה ויהיה מותר לטלטל בכולה ומתוכה למדינה מן המדינה לתוכה פלא הלחם התיר אותה יחיד ששבת בבקעה ועשה מחיצה סביב לו אם יש בה עד בצת מותר לטלטל בכולה ואתה תר על בצת אין מטלטל ב אלא בארבע עמות וכן הם היו שניים אבל שלושה ישראלים או יתר עליהן ששטו בבקעה הרי

אין שיירה מותר לטל בכל בכל לצור כן אפילו בכמה מילים והוא שלא ישאר מ מחיצה שהקיפו בית שעתיים פנוי בלא כלים אבל אם נשאר בית שעתיים פנוי בלא כלים ולא היו צריכים לו אסורים לטלטל בכל המחיצה רק בבע עמות ואין הקטן משלים לשיירה ילד קטן משלים יג שלושה שהקיפו כדי צורכם וקנו שמיטה אחר כך מת אחד מהמהם הרי הן מותרים לטל בכולה קנו שיניים שבתה יותר מבץ צתי אחר כך בא להם השלישי אסורים לטלטל אל בארבע עמות כשהיו קודם שיבו שהשביתה הי הגורמת לא ולא הדיור

שלושה יד שלושה מקומות המוקפים שלאו לשם דירה זה בצד זה פתוחים זה לזה שניים החיצונים רחבים ואמצעי קצר שנמצאו לשניים החיצונים פסים מכאן ומכאן והה יחיד בזה ויחיד בזה ויחיד בזה נעשו כשירה ונותנים לה קו צורקה היה אמצעי כלומר כמה שרוצים ללכת היה אמצעי רחב ושניים החיצונים קצרים שנמצא אמצעי בפסים משני רוחות שיש פסים הרי הוא מובדל משניים החיצוניים לפיכך אם שבת יחיד בזה ויחיד בזה ויחיד בזה אן נותנים לה קצור כן אלא כל אחד ואחד יש לו בית עתיים במקומו היה יחיד בזה ויחיד בזה

שניים באמצעו או שניים בזה ושניים בזה אחד באמצע נותנים להן קצור כאן טב כל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצוייה אינלה מחיצה כל מחיצה שאינה עשוייה לנחת להניח שם כלים בתוך ההיקף אינלה מחיצה כל מציאה שאין ה עשוייה איין לה לצניעות בלבד אין לה מחיצה כל מחיצה אתהה יודע אז מותר לעשות את זה רוצה צניעות כל מחיצה שאין בגובה עשרה טפחים או יותר אין המחיצה גמולה גידוד חמישה מחיצה חמישה מצטרפים טז כל מחיצה שיש בפרוץ מובע למת אין המחיצה פרוץ כעומד בלבד שלא יהיה הרי זו

מותרת ובלבד שלא יהיה באותן הפרצות פרצה שהיא יתר על 10 אמות אבל 10 אמות הרי היא כפתח ואם היה לה פרצה צורת פתח אלפי שיש בה יותר מ10 אינה הפסדת המחיצה הוא ש פרוץ מה דברים אמורים בזמן שפר צות שלוש במעלה ל פרצות כל פרצה מהם חוטה משלשה הרי זה מותרת אף עלפי שהפרו מרובה על העומד שכל פחות משש אריו כן אבוד כיצד הרי שהקיף בקנים ואין בין קנה לחברות שלושה טבחים או שהקיף בחבלים ואין בין חבר לחברות שלושה טבחים הרי זו בחצה גמורה א עלפי

ששתי בלא ערב ערב בלא שתי צריך שיהיה הגובה כאן ה ערה רושה מן הארץ עד סוף העוב החבל העליון עשרה אבל הקיף בחבלים שאין מחיצה חוטה אם הקיף בחבלים שאין מחיצה חוטה עסלה כל השיעורים האלו הלכה למשה מסיני צורת הפתח האמור בכל מקום הוא אפילו קנה וכ יוצא בו מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן שני עלי חיים ערה פחים או יותר והקנה כיצה בו על גביהן י שנוגע בשני עני חיים אלא יש ביניהם כמה עמות הועיל וגוב חיים עשר ארי זו צורת פח בצורת פתח שאמרו

צריכה שתהיה בריאה חזקה קבל דלת אפילו דלת של קש פתח שצורתו כיפה הרי יש באורך רגלי הכיפה עשה לה טבחים הרי זה צורת פתח צורת פתח שעשה אותה מנצל אינה כלו שאיין דרך הפתחים להיות בקרן זווית אלא במסר כל עושה מחיצה בין בכלים בין באוכלים תראה בין באדם אתה שומע אפשר לקחת בני אדם ללכת אפשר לשים שני אפילו בהמה שר מני חייו העוף ו שיהיו פוטים כדי שלא ינוד אז בקופי הוא מע רק אם קופת או רק אם ש אם כושר כן גם פרה אם הוא

כושר אותה רק הבעיה שלא תמות אזרב מים ואוכל מחיצה העומדת מאליה הרי זו כשרה מחיצה נעשת בשבת הרי זו מחיצה נעשה בשגגה מותר לטלטל בה באותה שבת וו שתעשה שלא לדעת את המטלטל אבל תכווה אדם זה מחיצה שתעשה בשבת כדי לתלתן י שעשה אותה העושה בשגגה לכן אם נעשה במזי אף עלפי שלא נתכוון זה תטל בה ארי זה אסור תטל בה מותר לעשות מחיצה שלבני אדם בשבת שעמד זה בצד זה בלבד שלא ידעו אלו העומדים בשביל לעשות מחיצה עמדו לא יעמיד אותם אדם שהוא רוצה להשתמש

במחיצה א יעמיד אותם אחד שלא לדעתו ש לדעתו לא מתכוון הוא לא רוצה הוא לא צריך את המחיצה הזאת הוא לא צריך לטלטל אילן שהוא מסך על הארץ מנופה גבוע מן הארץ שלושה טפחים ממלא בין בדיו ועליו תבן קצ בהן ושרן הארץ עד שיעמוד ברוח מצויה ולא נדד תחד כולם וא שיה תחתיו עד ביצתיים אבל אם הר בצ אם נשחתה מקום שק עשית שבת פעם תחת אילן זה יפה למה אם יש בת שעתיים אתה יכול לטלטל רק עד 400 פחות מבזה כמו כרמלית זה אי אפשר

זוהרה רבנן אין הרבה ק איך צר לא צרבת מוריד מורידה נזה שזה זכית רבת אחותך ד תכג כשר צ חסד גרו חסד הוא חסד חבר כ י אם אחור אלא במזור פרש י קשר בה והקשר בו תקשר בה וקשר בכ כח חד מפע כביכול מ פ כ אח אח במלך שלמה בערה שרו במ כחבר כל ב פרר ש קודם כל אני רוצה לראות כל מלכות עשו אומרת השכינה לא אני לא באה בת ס מקמן גרמה כ כל ה איזה נקמות וכתוב בזוהר הקדוש ברוך הוא יביא

אותם אותו אחד מוחד נסר יביא אותו הוא יהי הוא יהיה דומה לאותו מלך שיש בטח לבטר אמ קשר תן לי אותו תן לי כ מה ה מלוכה ד ויה אדוני למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה אדוני אחד ש אח אה רבי בנימין מה שמעתי מי זה הבן של מי כנו הבן של נוע מה אתה אומר מי זה אני מכיר אותו לא כן הבן של מה איפה ה הה בצבא מה טוב טוב השם יעזור שה בשות כואב לי כואב לי מאודן השם ישמח אותכם השם ינחם

שלא תדעו לצ צו נכד של בנימן פתרו וגיד אתה הוא אדוני אלוהינו שקטו אבותינו לפניך כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סופ משה כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה ף ח לך סמים יםה קח לך שמים נטף נמים זק ב בב אומר אדו קח לך סמים נטף שנת ח בסמים זקה ב ייה דע פעם שבאתי דשמע לכבו אבל עכשיו אני אומר את עשית אוד אהרון ור ו הקורת צ 38 3685 בכל יוםש יום הכיפורים ציפורן ש שמעון בן גמ רי נת הם כ 7 שנה

ו שלמו למה בדש דש צורי פס ם ז אתו הבו הזא לכם ואמם פסת בני ישראל במצרים ש וצא מצ שלשה היוצאים מ המורה ומנורה א שני הק מממ כפור הכלם ות שבעה זה כ א זה מעכ עשה ויאמר משמו בין המתים שה לזמ אמרת ליל טוב שנה וב לא ודע את הטלפון ודע יודע הכל הומר משהם צ הקצ הנגף אחוש דבר משה הנגף בעם מה יתן את הכמו המגפה המר משה נו המר משה חו דיבר משצ עמודה ימר משה חמן חמים ן תזהר משה צש

יומר משה אשרך ת מ ני יושב בסתר תר רק בעיניך תביך רג בור חיים שח תלג ר שגמל נבוש ד בשים בעלה בשני ארץ דין עשת גור דם בנ המלך נו ביום אפשר בפעם אחת בקושי זה אפשר לא עתים שבות לג יום שני ככה שיהיה באמצע שלא כבד צחק קוח שם אהי אולי פתאום יצה לך ביזה כיס לא שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך ישמור ונצור כל הקהל הקדוש זכן בבריאות ושמחה אורך ימים נים רעננים ראים ושמחים עם הצלחות עם

ישועות עם נחת עם שמחה עם שלווה וישועות גדולות בכל העניינים נחת הסתדר הכל ברוך השם נחת בשמחה וכל תו סלה גשמי ורוחני כן יהי רצון ונאמר אמן שהחנות יפות לקראת שבת שבת המלכה שבת של רבי יוסף חיים עושים פה בעזרת השם סעודה שלישית בזה ש בעזרת השם סעודה שלישית בשעה חמ בשעה ש תפילת בנח בחמ שיעור שיעור