הדף היומי מסכת קידושין דף ט הרב בניהו שמואלי שליט"א ה אלול תשפג

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש ה באלול תש פג הנה זכינו בעזרת האל ובשעתו לחודש אלול הנהדר בסימן ראשי תיבות אלול וישאלו איש לרעהו לשלום הלכה למעשה ראשי תיבות אלול לרמוז ככה כותב אבודרהם אומר לרמוז שבחודש זה יש להרבות במידת השלום להתרחק מן המחלוקת למה כי הוא קריע מחזיק ברכה וזה הברכה הגדולה שיש לאדם זה השלום אז כש עושה אדם שלום פה גם בשמיים עושים איתו שלום הכל נהיה שלום בכל המקומות לכן אומר גם כן אלול זה גם ראשי תיבות לך איתנו תבנו

לך בצבת לך איתנו נלך ביחד לעבוד את השם נזכה לטובה נזכה לברכה ולכן אומר גם כן אלול זה גם כן ל ך ואין לזרים מתך זה פסוק במשלי נסו לתשובה ולא אין לזרים אין מקטרגים בעזרת השם ואז אם אדם עושה את הכל בעזרת השם אז ונפלו אויבכם לפניכם לחרב זה גם ראשי תיבות אלול אז לכן עכשיו כל המקטרגים נופלים כל הבעיות הולך זה זכות גדולה חודש אלול שאדם יש הרבה מה הם חושבים אומר מה הוא תרח עכשיו יבוא ביום ראש השנה יש שופר יש סגולה כשהשופט

לעשות או ביניהם לעשות תשובה פקה לפני הקדוש ברוך הוא כפר עליו ונגמר זה לא ככה צריך להכין את הצינורות שיבוא הברכה מה הוא חושב זה סתם יבוא צריך לפני כן להכין את השבילים את שביל השלום את השבילים את הברכה איך זה איך זה יבוא בלי זה זה לא יבוא כמו שמביא הבן איש חי עליו השלום מביא אזה משל יפה הוא אומר שהיה איזה אחד שהוא טעה בדרכו הוא היה צריך ללכת יזה מדינה רחוקה והוא נסע באוניה והאוניה עגנה לאיזה הפסקה אחרי שבוע ימים הגנ הוא נהייה

על איזה הפסקה על איזה חוף קברנית אמר להם תדעו א אני מחכה פה חמש שעות אבל לא ממתין לאף אחד הצופר אחרי 10 דקות מהספירה יש חמש שעות אחרי חמש שעות אני צופר 10 דקות מה ירה אני אני מתחיל להפליג לכן תיזהרו אתם במדבר שמם וכולם שמעו אמרו בסדר בקיצור היהודי הזה צדיק בן אדם טוב ירד גם הוא אבל היה מאוד עייף הלך שמה איפה הציפורים רואה הציפורים והתוכי כולם מצפצפים לו הלך שמה היה אוויר טוב תחת אחת העצים נרדם שינה עמוקה עבר חמש שעות צופרים

צופרים צופרים לא שומע האוניה הפרגה אחרי שבע שעות שמונה שעות הוא התעורר רואה אין אוניה אין אנשים אין אף אחד התחיל מסכן לכת ביער לבדו וכל הגם המה שיש לו הכל באונייה מה יעשה היה מאוד מבוהל אבל בלילה עלה לאחד העצים למעלה שלא יבואו חיות רעות וככה נח והיה מסתכל ראה באיזה קצה אור להגיע לאור הזה לקח לו כמה ימים אבל סוף סוף הגיע והוא רעב ששבוע לא אחל כבר עד שהגיע למקום הזה למזלו היה בית איזה וילה של איזה יהודי עשיר איזה מזל היה לו

פתח לו אומר לו תשמע שבוע ימים לא אכל לא שתה וסיפר לו את כל הקורות אותו הכניס אותו לבית אמר לו בוא נתן לו קודם כל הבן אדם הזה היה לו אז לא היה כמו היום טלפון או א הוא יכול לדבר אינטרקום היה לו פעמון כזה בים שהיה קורא למשרתי שלו הוא עשיר באים משרתים אומר תעשו לי שלוש כוסות מיץ תפוז שלוש כוסות מץ רימון לאט לאט שהבן אדם לא אכל שבוע לאט לאט שיתרגל וככה שתה אחר כך הביא לו גם לאכול איזה רקים קצת דברים

אמר לו עכשיו לך תרחץ בתשן לקח אותו לשקו תרחץ והלך לישון שנת ישרים כנה לו בגדים חדש הכל חדש הלביש אותו מ' והת הביא לו ספר גם סיפר אותו בקיצור עשה לו משהו זה התעורר עכשיו מתחיל הסרט ההצגה גרין גרון צ'יק בבאים משרתים כולם כן אדוני אומר להם הבעל הבית תגישו לו פה כבשים רכים בני שנה איזה כבשים הכל רך רך תביא לי בבקשה תהדיג אורז רוטב רושה שבזי בקיצור עשה לו שמה לאט לאט נותן לו לאכול אומר תנוח מחר אומר לו עוד תישן היום גם

וזה ככה שבוע ימים פינק אותו אחרי שבוע ימים אומר תשמע אני הוא צריך ללכת למקום לחזור ל הבית שלי איפה אתה גר אומר בעיר פלונית אומר אין בעיה אני אחזיר אותך לבית אומר לו תראה זיכית אותי במצווה כזאת גדולה של הנכנסת אורחים אמיתית אני אתן לך איזה מתנה יפה לזיכרון אומר לו אני רוצה את המתנה לבחור תבחר אומר את הפעמון אני אתן לך פעמון חדש אומר לו את הפעמון הזה יא חביבי אומר תיקח מה אתה רוצה אומר רק את זה הביא לו שם מרכבה עם סוסים

לוקחים אותו באבא מה קרה מה נהיה כולם דואגים עליו אומר להם אני רוצה לעשות מסיבה שהשם הציד אותי מתי היום איך תעשה היום אבא צריך להכין ללכת טריק ללכת למעדני המזרח איך אתה רוצה היום אומר אין בעיה אני אני יכול מה אתה יכול אל תדאגו אבא יבואו כל כל אנשי הכפר איך אתה רוצה אומר לא אומר נלך נסדר לך לא צריך לשדר כלום שולחנות לא צריך חכו הכל יבוא הוא בא כל הקהל אומר אתה יודע אומר תכף עכשיו תראו את הכל אני רוצה שכולכם תראו לוקח

את הגין גון לא בא עוד פעם גון גון לא בא עוד פעם לא בא אמרו לו אבא מה קרה אומר אני הייתי צ לעשיר הזה עשה גרין באו עסב משרתי בפעמון הזה עוד גרין מביאים מעדנים מה שמבקש מביאים אומרים לו אז מה אתה חושב אומר למה הגרנ לא עובד אומר זה עובד אבל מה הזה עשיר ד כל החיים שלו יש לו כסף מהורים שלו יש לו יש לו בנ וילה יש לו מטבח יש לו משרתים יש לו הכל יש לו כל מה שצריך עשה מה שצריך

באופן שהוא בסוף הוא אומר להם אני הייתי שם ומביאים אומר אבא הוא הכין יש הכל מוכן מקודם לכן אתה יכול לקבל הכל זה לא ככה לא תחשוב זה לא באוטומט יורד מןש זה לא הפעמון זה הבן אדם הכין את הכל מקודם צריך להכין בטח וזה הכנה מקודם הנה זה הפלא הפלאות כשאדם אדם לא יכול לבוא ברגע אחד לחשוב שהכל כבר ירד לו מן השמיים זה צריך הכנה נחת אז זה העיקר גם אותו דבר אותו אותו דבר אתה יודע היום למשל היה אדם אחד זה פרץ אתה

רואה אותו הלך לפני איזה 10 שנים עמד פה בבנק דיסקונט במחנה יהודה והיה לוחץ על הכפתורים ומוציא 1000 שק אתה יודע יוצא לו מהקיר היה שמה עומד בן אדם אחד רואה אותו לוחץ אומר טוב יוצא לו כסף מהקיר גם אני הוא גם בא שמה היה לוחץ אומר גם אני אומר לא יוצא לו הוא לא יוצא לו 1000 אומר מה זה נכנס לתוך הבנק אומר למה לזה יצא אומר לו חביבי פרץ יש לו פה חשבון יש לו יש לו כסף בבנק שכנ יש כסף יש עניינים אתה

מבין כן אבל אתה אין לך פה חשבון תשים חשבון יצא לך כסף מהקיר אתה מבין אם אחת מקודם זכל מצוות השם יתן לך ברכה אמ אם הכנת מקודם אז זה בא לחץ על הכפתורים אז כאלה מצוות אז זהו השם יתן לך שפע אזם אז אם לחצת מקודם על הכ אם אתה בבנק קודם כל הפקדת כסף אתה יכול בחוץ ללחוץ וצך כסף מהקיר אבל אם אתה לא אם אתה אין לך שמה שביין אז לא יתן לך כסף מהקיר איך שאדם מיכין ככ הוא יקבל זקן עכשיו הוא

עושה סיום עושה דבר עושה מסיבה איך הוא מוציא כסף יש כיין הכין מוציא ככה זה הולך אותו דבר אתה יודע שהיה אותו דבר אותו מעשה היה כש היה תל אביב היה שמה ראש העיר דיזנגוף אחד והם כשהיו הבדואים הם היו נמצאים פה בבאר שבע התחילו שמה בדוים אז הם רצו לעשות ביקור לראש העיר לדיזנגוף לבקר אצלו אז הזמינו ביקור באו אצלו ו לא ראו מהחיים שלהם שבמטבח יש לו ברז ים יוצא מים מהקיר לא האמינו והם ראו את זה התעלפו איך זה יכול להיות מהקיר יוצא

מים אז הם דיברו איתו מה שהם צריכים אחר כך אמר להם אני אתן לכם מזכרת אמר אנחנו רוצים מתנה אחת ברז אמר להם מה תעשו בזה ברז לא רק את זה טוב בדוים אתה יודע שלח נביא להם אומר ניתן לכם משהו משוכלל גם כן דאבל פרס דאבל שתם מבין תן לכם קנה להם איזה ברזון יפה שלח להם אמר הנה פתחו את זה משהו מה זה הלכו באיזה שמחה לשמה איפה שהם נמצאים בים ש בהרים [מוזיקה] ומדברות ושמה הזמינו את ראש הבדויים לשים את זה אמרו ע

עד היום היינו עובדים קשה עכשיו פה נשים את זה באנדרטה הזאת שמו את זה ולא יורד מים פותחים לא יורד אמר זה הברז מכוחן מכוחן זה לא הולך חזרו אליו אמרו לו תחזיר את זה זה מקולקל אומר מה זה מקולקל שמנו את זה לא זה צריך הכנות משאבות צריך איפה יש לכם מעיין מים משאבות ישאב את המים תחבר ויש צינורות בתוך הקיר ואז זה יבוא מה אתחשב זה אוטומטיק זה יבוא תפתח זה יבוא לא אלא אם אתה הכנת מקודם אז זה בא בלי שתכין זה לא

בא ככה זה העניין כן אז לכן מה אנחנו צריכים עכשיו לעשות להכין להכין את עצמנו אבל היום עשה לנו הכנה גדולה זה רבי שלמה תם עשה לנו הכנה איזה הכנה או שערי דמעו לא נערו זה זה שיהיה עות גדולות אנחנו הלכים לשופטים אמ יב פרק יב פסוק א' ויצעק איש אפרים ויעבור צפונה ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני עמון ולנו לא קרת ללכת עמך ביתך נשוף עליך באש ויאמר פתח עליהם אשרי הייתי אני ועמי ובני מאוד וזעק אתכם ולא שעתם אותי מידם אומר אני כבר קראתי

לכם לא באתם ואראה כיך מושיע ושמשי בכפי בר אל בני עמון ויתנם אדוני בידי ולמה עליתם אלי היום הזה לחם בי ויקבץ יפתח את כל אנשי גלעד את אפרים ויקו אנשי גלעד את אפרים כי אמרו פתי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה אומר פחותים באפרים הם היו מבזים את גלעד כלומר מה כאילו מה אתם גלעת חשובים בתוך אפרים בתוך מנשה ככה היו מבזים אותם אז לכן נקו בהם ויק גלעד את מעברות פרים והיה כי יאמרו פריטי אפרים עבורה ויאמרו לו אנשי גלעד הפרתי אתה אנשי

גלעד הפרתי אתה ויאמר לו ויאמרו לו אמורנה שיבולת ויאמר סיבולת ולא יכין לדבר כן ויחזו אותו וישחטו על מעברות הירדן וייפול בעת הימי אפרים 42 א וואי וואי ראית איך שתפסו אותם אומר אני לא אני לא מאפרים אתה לא מאפרים תגיד הם לא יודעים להגיד ש' הם עושים שסין סיבולת סיר הסיירים לא הם לא יודעים להגיד וישפט יפתח את ישראל ש שנים ויעמוד יפתח גלעדי ויקבר בערג וישפוט אחרת ישראל אסן מבית חם זה בועז אבצן וילו 30 בנים ו30 בנות שח החוצ 30 בנות הביא לבניו

מן החוץ וישפוט את ישראל שבע שנים ויצק בבית לחם ב אז אומר קברו בבית לחם איפה לא יודעים לחם רשי אומר רבצן זה בועז טוב אחר כך עוד הגענו פסוק יא כן אנחנו בצדקה משנה אבל קודם צדקה שיהיה ישועה בכל בית פנדק לפות לך לא ליל שישי כל הכבוד אנחנו משנה ח פרק ג' משנה ח והיה כאשר ירי משה ידו וגבר ישראל כי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה אלא לומר לך כל זמן שהיו ישראל מסתכלים כלפי מעלה משעבדים את ליבם לאביהם שבשמיים היו

מתגברים ועמ ליו היו נופלין כיוצא בדבר אתה אומר עשה לך שרף בשים אותו ענס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי וכי נחש הנחש מחיה אלא בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה משעבדים את ליבם לאביהם שבשמיים היו מתרפאים ועמ ליו היו נמוכים חרי שוטה וקטן אן מוציאים את הרבים ידי חובתן זה הכלל כ שאינו מחוייב בדבר אלא מוציא את הרבים ידי חובתן פרק רביעי משנה א' יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת כמו השנה במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן

זכאי שהו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין אמר איפה שיש בית דין לא בבית המקדש איפה שיש דן תוקעים ככה הוא התקין אמר רבי אלעזר לא התקין רבן יוחנן אלא ביבנה בלבד אמרו לו אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו בית דין אז פה היה בירושלים לפני איזה 100א שנה היה רב גדול אחד קראו לו עקיבא יושב שליזר הרב עקיבא יושב שליזר הוא היה לו פה בית דין גדול והוא היה תוקע בשבת הוא אמר אפשר כמו הריף הריף היה תוקע בשבת למה איפה שיש בית

דין מותר אז הוא היה בית דין היה תוקע אצלו בשבת לכן אתם אתם מכירים יש מושב קוראים לזה בני עיש בני עיש מה זה עיש עיש זה ראשי תיבות עקיבא יושב שלינגר זה הוא כן זה בני עיש ראשי תיבות עיש עקיבא יוסף שליזר אם ה תוקע מה זה משנה היה בבית הכנסת היה תוקע אני לא יודע לכון לפחות אניש בני יש עקיבא יושב זנגר תי זה כן כן יש שמה יזדים גרים שיש שמה כלים היום הלימוד להצלחת בר בן גלית הלימוד להצלחת ראובן בעל המסכת ראובן

בן רבקה אביגדור בן ב בטיה ש אותיות ורמו שכתוב ו ולילה נונו י רצון לפניך אחו בנו חברנו שמ מר חמת מפי ד ו שמים ר כן היום אנחנו דף ט הרואה ט בחלום בפרט אם הוא תימני סימן יפה לו אנחנו עה דף ח עמוד ב שלוש שורות מלמטה התקדשי לי בכיכר מכיק שמושה פתחת התקדשי לי בכיכר תנהו לעני אינם מקודשת אפילו אני הסמוך עליה אדם אמר לאישה קחי כיכר תתקדש לי בכיכר זה תראי איך זה זה כיכר מרוקאי צך נקרא בלשון זה פרנה התקדשי לי

בכיכר מה היא אומרת לו תן את זה לעני אינה מקודשת אפילו עני הסמוך עליה למה היא מראה לו שהיא לא חפצה בקידושין למה כולם חיייבים להחיותו היא יש לה דין קדימה אבל כולם לעות אותו מה הייתה אמרה אמרלה כיך הי מה היא טעמה למה באמת היא לא מקודשת א היא אמרה לו תן את זה לעני והוא סמוך ל שולחנה אלא אמר ככי מחייב נ בענה אכי מחייבת באת כמו שאני מחייבת לפרנסו גם אתה מחוייב לפרנסו ואמרתי לך תעשה מה שתה מחויב וזה לא לשון ריצוי בקידושין

מה שאתה חייב תעשה גם אתה אז למה בכלב רץ אחרי איזה תיקו הוא גם מחוייב להציל אותה ההוא גברה דבה כזבן אב המזן חומרי פתחתה זה מחרוזות ש טבעות פתחתה זה של זכוכית מחרוזות של טבעות של זכוכית רשי מה אומר חומרי שעושים בדיל וחזן הרבה מהן בחוט אחד ועושים אותו כמין ענק ונוסעים מצבריה נמכור ויש גורסי פתחתה ין של זכוכית כמין טבעות דקין וקוראים אותו פרוש פתחתה זה זכוכית כזה יש אומרים זה נחושת העיקר זה זה מין מחרוזת כזאת פה ששמים ע על הצבא זה הרבה

כאלה מה זה פ זה פנינים כן פנינה עופר בן פנינה זה פנינה כן זה פלוש שקורים פרלה פרלה פרלה זה שם צרפתי צפ סב שפל פ אמא שלי אבא שלי זה לא חרוזים שמשחקים ביד יש גם אחוזות כאלה של ערבים עוד העיראקים יש להם כן מחרוזת כזאת שהם משחקים ביד זה של שעוה אתה יודע קוראים לזה שחה זה שעוה אמיתית אה זה לא חרו לא הקורדים הסים גם מה פתאום זה יש בזה סגולה כן סבא שלי סגולה זה סגולה יש בזה זה למשל מוריד מחלות אם

יש אם יש שהבת למשל זה השעווה הזאת היא סגולה לשים הבן אדם על עצמו והצהוב הולך כן יש לו כוחות גדולים כן אבל היה כזה בבוכרים היה מקובל גדול קראו אותו רבי אברהם ברזני היה רב מקובל גדול והיה לו כזה מחרוזת כן אז אמרו מה זה זה הרב הרב זה לא מתאים מקובל גדול עושה במחוז מה היה לו הוא היה עושה כל הזמן שביתי השם גדי תמיד היה עושה 10 יכ וק 10 חמש שש חמש כל הזמן במחוז כן כל הזמן היה בזה עושה יק וק

משחק אתזה היה לו סימן 10 טיק טק מוריד אותם כל הזמן היה משחק עם זהזה קשה כזה פט הלאה הוא גברה דבה כזבן היה מוכר חומרי פתחתה זה טבעות כאלה מחרוזת של או של בדיל או של זה כוכית אתה ייה אמר לי אבלי אחד שוכה תן לי מחרוזת אחת יש לך 10 בבית תן לי מחרוזת אחת אמר לה האם ליך מקצת לי אם אני אתן לה מחרוזת אחת את תתקדש לי אמרלה אהבה מבה תן לי תן לי את יודע תן תן תן תן לא תן אחד

תן תן אתה מבין אמר אמר רב חמה כל הבה מהבה לו כלוי כל הב הב הבא מהבה זה לא כלום זה לא הסכמה לקידושין אלא אלא תן לי ואל תדבר איתי דברים אחרים ם התה אומר לא תביא לי אחד ר עוד מעט הגמרא תדבר אבל הוא לא אמר לה הרי את מקודשת והיא קיבלה ודאי שלא אמר לה רק אמרה לה הוא אמר לה תתקדש לי אמרה הב הב זהו שאל אותה תתקדש לי עשה תנים אני אתן ל שני כן לא רק הפ הוא שמע היא אומרת

הב הב אמר זאת לא רצונית הוא שמע שהיא אומרת הב הב היא דמעה אז הוא לא רצינות אז הוא לא אמר לה גם המרוקאים יש להם הבו כן כן זה בוטנים קוקו ק כן לא יודעים להגיד ק עוד ההו גברה דוק שתה חמרה בחנותה היה שותה יין באיזה חנות יין כנראה זה בית מרזח כזה שמוכרים ינות אז היו מוכים גם בכוס אתה התה אמר הבלי חת כסה בא אישה אחת אומרת בבקשה תן לי כוס יין אני גם רושה אמר לה ה האמנ מקדשת לי אם אני

אתן לך תתקדש לי אמר לי השכוי השכין תשכה תשכה אמר כל השכוי קלו זה לא נקרא הסכמה לקידושין עוד ההוא גברה דשד תמר מדלה היה משליך תמרים דקל אתה יתה אמר שדרה תן לי שיניים תמרים אמר להדי מקדש לי אמר שדה שדה משדה תשליך תשליך אמר רב זוד כל שדה משדה ל כו זה לא קידושין אז אותו דבר מעשה בשלוש אופנים צריך רשי אומר תוספות אומר אנך תלת עובדי אצטריך למנן דמשום דבר אינו מועיל לא במדי ד אכילה ולא בשתיה ולא בשאר מילה בעיה להוא הו

אשקה ושדה מה מהמה הוא לא קפלה פעמיים תן תן תשכה תשקה השלך השלך אלא פעם אחת הו אשקה שדה זה מסכימה לקידושין או גם כאן אגיד זה לא הסכמה מחלוקת אמר רבנה מקודשת רב סמה ברכתה אמר תגה ד מלכה אינה מקודשת הוא נשבע בכתר המלך תגד מלקר רשי אומר בכתר המלך נשבע מלו ל חיתה אינה מקודשת יש מפרשים היא אומרת ו אפילו תתן לי את כתר המלך אני לא רוצה להתקדש לך לכתה אינה מקודשת עכשיו הז כמה שהגענו לזה אז כל מה שאמרנו בסוגיות למעלה וא

לכתה שיר או צריך שומה למדנו היה מחלוקת בין רבא לרב יוסף אם שיראה מקדש משראה צריך לשום אותם או לא לשום אותם אז הלחתה שיראה לא צריך רשומה כמו רבה ולחת כרבי אלעזר רבי אלעזר למעלה אמר שמי שאומר לה אישה קשילי במנה נ ונתן לה דינר דינר זה אחד ממאה במנה הרי זה מקודשת ושלים וחתה כרבה אמר רב נחמן שלמעלה אמר התקדשי לי במנה והניח למשכון אינה מקודשת מנה אין כאן אמרנו משכון אין כאן תראה רשי בלכת רבי אלעזר דק בנתן דיזו מקודשת ים כ אמר

חמן רין מנ אין כאן משכון אין כאן תנו רבנן בשטר כיצד אמרנו במשנה ש אדם יכול לקדש את בתו בשטר או את או את הבחורה את הארוסה שלו בשטר יכול לקדש בשטר רוצים להתחתן יכול לא חייב לתת כסף יכול לכתוב למשטר או אבא כותב לאדון בתך כן האדון כותב לבת בתך מקודשת לי כן משטר כיצד כתב לו האיש הזה הבעל האיש להביא הנערה על הנייר או על החרס אפלפי שאין בו שווה פרוטה בתך מקודשת לי בתך מאורסת לי בתך לירנט הוא אחד מהלשונות הללו או כך

או כך או כך הרי זו מקודשת השאלה רק אם צריך להוסיף את שמה בתך פלונית בת פלונית מקודשת לי אם צריך להוסיף את השם שלה זה מחלוקת אבל כותב לה בגמרא כתוב בתך מקודשת לי מקיף לה רבי זרמן אלא דמה הטר ז זה לא דומה השטר הזה לשטר מכירה ם מוכר כותב שדי מכורה לך אתה יודע אדם מוכר את השדה הוא כותב שדי מכורה לך גם פה כאילו האבא של הנערה צריך לכתוב בתי מכורה לך בתי לך לאישה אכה בשטר קדושין הבעל כותב לאבי הנערה שהוא

המוכר למעשה בתך מקודשת לי מאיפה אנחנו יודעים ששטר קידושין מועיל באופן כזה זה לא כמו חוקי השטרות אמר רב אתה מעניני דקרה ואח מענייני דקרה במכירת שטר אופן השטר במכירה רגילה זה כמו שכתוב בפסוק ופה זה כן שכתוב בפסוק בקידושין אתם כתיב ומכר מאחוזתו במוכר תלה רחמנא מכר מאחוזתו אז התורה תלתה את הפעולה במוכר לכן המוכר כותב את השטר אבל אכה פה בקידושין כתיב כי אקח איש אישה בבעל ת רחמנא כלומר הוא הקונה לכן הוא כותב את השטר אומר הגמרא שואלת אתה מנמ כתיב שדות בכסף

קנו גם שמה כתוב וחטוב בספר וחתום גם לגבי בחירה כתוב שמה שיקנו סדות בכסף קנו בקונה אומרת הגמרא לא אל תביא משם כרא ב יקנו שדות בכסף יקנו המוכר סליחה הקונה זה מה ית עמה כרית ב יקנו כן מוכר מה יתמה כרית יקנו למה דורשת הגמרא כאילו כתוב יקנו ולתלות את הפעולה במוכר משום דכתיב הוא מכר החנ מה כרי בה כי יקח כי יקח כי יכיח דכתיב את בתי נתתי לאיש הזה נכון כי יכיח יכיח את בתו אליו כן הוא אומר שמי שמנקד כי יקח טועה

צריך להגיד כי קיח ככה אומר גליון השס נחלת משה הבי תוספות חגיגה אומר זה צרך ות עוד לא אל תקרא ככה כתוב יקח אז זה תראה רשי מה הייתה אמר כרית ביק ש כתיב ומכה בתמיהה כרבי כי כח נמ ככה כרבי כי קח בנ הנערה כאן כמר שיהיה מקה מיחה לבעל ש כתיב את בתי נתתי עוד פעם אתה מנמה כתיב שדות בכסף קנו כר ב יקנו מה יתמה כרית ב יקנו משום תכתבו מחר אכי נמה כתוב גם כן יקח כי יקח כרבי כי קיח דכתיב את

אומר לטלו את הפעולה במוכר האב מכייח את בתו לבעל למה מצאנו ש טלה את הפעולה באבא שכתוב את בתי תתי לאיש הזה אלא ר אמר רב אכנו סמכנו רבנן הקר כל אופני השטר זה הלכה למשה מסיני שטר ממכירה הלכה למשה מסיני שהמוכר כותב שטר קדושין הבעל הוא הקונה הוא הכותב ורק חכמים הסמיכו את זה על הפסוקים ו בתמה אתם יקנו אתם לא משמעות הפסוק נמה כתוב ואק אתם נמה כתיב ואקח את ספר המקנה מה שאמרנו דרשנו יקנו זה לא בגלל כמשמעות הפסוק אלא יש פסוק כתוב

ואקח את ספר המקנה תלה את הפסוק במוכר כתוב שירמיהו הוא היה הקונה קח ואקח ואתן ה רואה בשני ה הפסוקים תלה את הפעולה במוכר לכן גם פסוק השלישי שדות בכסף קנו דורשין יקנו כי יש פסוקים יותר שכתוב שתלה את זה במוכר אבל בקידושין זה תלוי באבא ואמר רב נחמן לא בבעל ואמר רב בבעל בבעל בקידושין בקידושין ואמר אמר רב נחמן כתב לו מי כותב את השטר זה הבעל ואמר אמר רב נחמן כתב לו על הנייר או על החרס אף על פי שאין בו שווה פרוטה בתך

מקודשת לי בתך מאורסת לי או כתב לו ביתך לי נטו בין על ידי אביה בין על ידי עצמה מקודשת אבל בתנאי מדעתו של אביה והוא שלו בגרה כתב לה על הנייר ו על החרס אף על פי שהרי את מקודשת לי הרי את נינטו הרי את מאורסת לי מקודשת בין על ידי אביה בין על ידי עצמה בין שימסור את השטר ובין שימסור את השתרר על ידי עצמה אבל בתנאי מדעתה והוא שבגר רגע אבל אם בגרה איך יתן לאביה שליח אז רשי אומר אחת למשה מסיני את מגב

שת זנ כתיב ויקח את ספר מקנ על מה ת לוקח כתב ויקח לא כתב תן הה קונ את השדה מיד חנמל על מה מוכר כותב סד מכורך ונותן ביד לוקח אבל א כי קח כתב בן שקב מדעתו של א דעת ש אמר לא לקבל ו דעתה דה ו דיה דעתה דידה והוא שבגר ם מסביר לנו הלכ למשה מסיני היה הולך ויורד מסיני המשיך למד אותו הלכות אוהב אותו נכון עוד ועוד אומר לו בוא בוא עוד פעם כן בעה מה החילוק א זה ה פירוש יפהר וד

דברים האמא שלו כן כן זה כמו ש בא הבן בא לבית של א של נתנאל הבן שלו בא והאישה בשלה הרבנית שנתן את בשלה מעדנים יפים טובים ונתן אל עזר לה והכינו דברים טובים ובא הבן אז האמא מה עושה נותת לו נותת לו נותת לו אבא נותן כסף אמא נותת אוכל עכשיו הבן אומר טוב אני הולך לבית וא יורד את רגע רגע בוא בוא עוד דבר יש לי לתת לך גם גם ש כזה הכנתי לך גם חורשי שבזי בוא תיקח גם את זה בוא בוא עוד

פעם הוא הולך עוד פעם בוא בוא בוא בוא בוא בוא אומר אותו דבר כשמשה רבנו קיבל את התורה על הר סיני הלכה למשה מסיני מה זה ההלכה הוא התחיל ללכת לחזור הברוך הוא אומר לו על עוני חכם משה אל תלך רגע בוא תן לך עוד עוד דבר עוד דבר תורה עוד דבר דבר תורה עוד דבר תורה עוד דבר עוד הלכה עוד הלכה אתה מבין ככה זה הלך עוד הוא הולך עוד פעם קורה לו עוד פעם עוד פעם תן לו עוד עוד עוד עוד ככה זה כן

אתה יודע אם היית פעם בבית של חורש כן אתה לא יודע אתה בא שמה אתה אתה יוצא עם סנים ואחר כך שאתה יורד עוד הפעם אמת אתה רואה כן לא רק פ הלאה עוד הרב מה החילוק בין שני המקרים באה רבי שמעון בן לקיש שתר אירוסין שכתבו שלא נשמע מה הוא הויות ציות מקשין מה מה יציאה בעין הנשמ תהפוך דף בבקשה אף הביה בעין נשמ אודין מה הויות להדדי מקשין מה הוויה כסף לא בעין הנשמ אף הביד אשתר לא בעין הנשמה זהו השאלה הבאה רבי שמעון

בן נקיש שתר ארוסין קידושין שכותב להרי את מקודשת לי שכתבו אבל לא לשמע לא לשם אותה אישה כתב כתב לשם אישה אחרת התת מקודשת לי סוף דבר נמלך לא רוצה לקדש אותה מצא אחרת נאה אמנה יותר טובה מה הוא האם יכול לקדש אותה בזה או לא הביות ליציאות מקשין לומדים בקש ויצאה והייתה את אופני הקידושין מאופני הגירושין כמו בגירושין חייב להיות בקרא טבלה לשמ גם גם גם השטר של הקידושין אם מקדש אותה בשטר צריך שיהיה לה לאותה אישה אותו דבר כהויות יציאות אזם נמלך זה קידושין

מה יציאה שתר קידושין בעין הנשמה כתוב בחד טבלה לשמה אף הביה בעין נשמ האם ככה אודין מה דדי מקשין או שלמר יש צד שני לומר שאופניים דדי מקשין לומדים בהיקש והייתה כתוב והייתה וכולל את כל אפני הקידושין בכסף בשטר בביאה מה ביד כסף לא בעין הנשמה למה כתוב גם בכסף כסף צריך לשמר לאק כס אף ביד שטר לא בעין הנשמ לא צריך שתהייה המטבע תבועה לשם אותה אישה לא צריך אז גם אותו דבר הביה נ שתר לא בעין הנשמ את ההוויות מקשין למה מקדש אותה בכסף

משטר כמו כסף לא צריך לשמע גם זה לא צריך לשמע תודה קר בטר ד בעיה אדר פשטה הביה ליציאה משנה לומדים בהיקש כך דמרקר יצאה והיתה יצאה מביתו והלכה והייתה לאיש אחר וכ שו התבות הקידושין יצאה בגט כמו גת צריך לכתוב אותו לשמ גם קידושין צריך לכתוב אותו לשמע אז אם אדם רוצה לקדש אישה בשטר צריך לשם אותה אישה רק זה מחלוקת אם צריך לכתוב את השם שלה ואם נמלך בדעתו לא מקודשת לא לא יכול לקדש בזה למה מקישים הוויה ליציאה איתמר תראה ראשי יציאה בין

הנשמ כתיב בך תבלה לשמה אבות כסף לא בעין שתהיה לשמה צורת דיניו הדר פשתה ויצאה והייתה שהרי עיקר שהשטר קונה באישה מכאן למדנו איתמר כתבו לשמע בשלו מדעתה כתב הבעל שטר הקדושים נשמע אבל בלי להודיע עלה שהוא רוצה לקדש אותה אחר כך בא עם השטר ומקדש אותה מדעתה אומר לה תשמעי את רוצה להתחתן איתי להתקדש אלי ה אומרת לו בוודאי כן אתה אדם טוב ואז הוא נותן לה את השטר אבל כשהוא כתב זה לא היה מדעתה רב רבה ורבינא אמרה מקודשת רב פפא ורב שרמר אינה

מקודשת אמר רב פפה אם התע מדיד הוא ואם טעמה דידי אני אבאר לכם טעמה של רבה ורבנה שאמרו מקודשת וגם כן אגיד לכם טעם שאני אמרתי שלא מקודשת תעמ דיד הוא ואמ תעמ דידי אם תעמ ו דכתיב צאה והייתה מקיש ליציאה קידושין גירושין מה היציאה לשמה ושלום מדעתה כמו כותבים את הגת נשמע ולא צריך דעתה בעל כוחה יכול א אבי ינמ נשמע בשלו מדעתה אז לכן אפשר לכתוב לא מדעתה אבל כמקדש צריך את דעתה אבל הוא רק כתב את זה שלא מדעתה ואם הטעמה דידי אב

גם את טעמי למה לא מקודשת ויצאה ו מקיש אביה ליציאה מה היציאה בעינה דעת מקנה צריך רצון המקנה שהוא הבעל שמקנה לאישה את עצמה אביה עינה דעת מקנה צריך שיהיה דעת המקנה האישה שמקנה את עצמה לבעל אם אתה לא תכתוב את זה מדעתה אז אין פה את הדעת שהיא מקנה את עצמה לבעל מתבי אין כותבים שטרי רוסים מנישואין אלא מדעת שניהן מה אליו שטרי אירוסי ונישואין ממש אתה רואה אין כותבים שטרי אירוסים ונישואין מדעת שניהם מילב שטרי אירוסין שטרי קדושין הכוונה אזי אז צריך דעת שניהם

הנה מפורש על רבה אומר לא שטרי פסקת שטר תנאים ביניהם לממון שפוסקים שייתנו זה לזה טרב גידל אתה מבין הם עשו ביניהם והסכימו מה זה טיוטה כאילו לא זה לא טיוטה זה יש עכשיו ירושי אבל תגידו את זה בחיוך אני מביא לו כיסא הוא יודע אני אה בסדר מה לא ניצה מקום יש לכולם מקום בלב אלייך להדי פה את המקום כן עכשיו בן כ יש שמה חדש עושים כן יהיה מקום לכולם עושים משהו יפה תוך חודש חודשיים זה כבר יהיה יהיה מקום לכולם הכל יהיה בסדר

כן כן כן כן יהיה יפה יפה לא עולה שום דבר עולה לבוא כל יום לא יום כן יום לא עוד לא כדאי לום למה לא עוד השם ישמרך כה לבוא כל יום שה בצ בוא נמשיך מתי איתמר כתב אז אמרנו את זה כן מתי ואין כותבים שתי רוסים נישואין אלא מדעת שניהם ליו שטרי רוסים נישואים ממש לא פסקת זה שטר תנאים כמה אתה תיתן לבן שלי אומר אתה יכול לתת לי חצי מיליון שקל לדירה אתה תיתן חצי מיליון שקל אני אתן וה והכסף של ה אולם

והמנות והכל זה חצי חצי עליי ועליך וככה הם כותבים וחותמים וכותבים גם והמתנות הכל לזוג חס ושלום חל חצי חצי הכל של הזוג שום דבר ההורים משלמים והזוג לוקח את הכל ועושים את זה וגם באירוסין היו תופסים קניין האשכנזים לנו היה הי כותבים ותופסים קניין אני לא תופס קניין היום אבל אני כשעשיתי אני האירוסין שלי היה אצל אצל ההורים של אשתי אזמה היה אירוסיים באו הרבנים של פולת יוסף בא חם יוסף עדס תופס קניין אומר הנה קניין תפס אותי קניין ואת הבחורה קניין את שנינו תופס

קניין גם חבי ציון ככ היה עושה תופס קניין היו תופסים קניין ממש זה לא צחוק תופס לו קניין מתחייב על כל מה שכתוב זה יכול מחר לברוח וכמה נתן כמה יהיה כמה זה הכל זה תופס לו קניין מה זה קניין סודה כן שמתחייב על כל מה שכתוב כן ככה היו עושים אבל היום לא עושים את זה אבל אשכנז עושים וגם שוברים צלחת חרס כן אבל אנחנו לא עושים את זה אבל הם אבל הה קניין אבל זה אם אדם עושה כזה דבר למשל פתאום אחר כך הוא

רוצה לבטל את השידוך שמע איזה דברים ומשהו זה בעיה זה בעיה הגרה אומר לא לבטל אומר עד כדי כך כדאי להתחתן כדאי להתחתן ואחר כך אם רוצים התגרשו כן אתה יודע אספר לכם מה היה עם עם רב חיים עוזר משהו מפחיד מאוד היה רב חיים עוזר היה גאון אדיר והוא והוא לא היה לו מסכן ילדים היה לו בת אחת בת רק בת אחת והיה והבת הזאת איזה יום אחר חלתה אז היה חפץ חיים חי הוא היה בוינה שלחו לחפץ חיים נרדין שהבית של רב חיים הידיד

שלך הגדול רב חיים עוזר גרוזינסקי הייא חולה ויש לו בת יחידה הוא לא עונה החפץ חיים לא עונה י חביבי בא אליו בסוף הבן שלו אומר לו אבא זה החדית של ך הגדול אומר ביטלו שידוך איי אי איי מה ביטלו שידוך בטלו שידוך חזרו אליו לרב חיים אומר לו איזה ה לא היא עדיין צעירה לא היה שידוך עוד פעם חזרו לחפץ חיים אומר לא ביטלו שידוך חזרו אליו אומר עכשיו הוא מבין הוא כשהיה צעיר לקח איזה עשה תנאים איזה בחורה וביטל הרב הרב רב חיים וביטל

ואז יש פדה אומר טוב אני מיד נוסע אצלה חיפש חיפש איפה היא מצא מקום רחוק לקח את העגלה אמר תקחו אותי ישו יומיים הגיע לשם מה זה כל העיר שמה הרב חיים הגיע הולך לבית הזה יש לו לדבר שם בעלה רואה אותו מה זה התרגש מה בא כבוד הרב אצלנו ישר היא ראתה אותו יודעת מי זה הבחורה האישה יש לה ילדים יש לה בעל יש הכל אומרת לו לא לא מה באת אצלי מה יש לך איתי בכלל אמר לה לא אני באתי לבקש סליחה תמ חליני

לא כלומר לא אומרת לו אבל היא לא לא לא עונה לו דברים אחרים טוב אומר לה תראי יש בת חולה ויש לי בת יחידה וחפץ חרים אמ זה בגלל זה לא הסכימה למחול לו ובסוף נפטרה הבת כן זה קודם כל צריך למחוון וב אדם רואה כמה זה חמור ‏a od עוד מתי אומר אז הגמרא מתרצת ללא זה לא שטר אירוסין אלא שטרי סקה שטר התנאים דר גד רב גדלם הרב כמה אתה נותן לבינך כך וכך לביתך כך וכך עמדו קצו קנו אם עשו השני עכשיו עמדו

לקדש הן הן הדברים הנכדים באמירה לא צריך לעשות קניין הקידושין זה גמר הדבר באותה הנאה שמתקשים זה לזה גומרים את האדם להקנות את התחייבותם ו בביאה אמרנו במשנה גם נקנית בביאה מןל שאישה ננת בביאה אמר רבי אבא ואמר רבי יוחנן דמר בעולת בעל מלמד שנעשה לה בעל על ידי בעילה איך זה בעל בעולת בעל אמר ל רבי זר לרבי אבו רבי חנן כעורה זו ששנה רבי ובעלה מלמד שנקנית בביאה אלא למדנו למדנו למעלה למדנו כי יקח איש אישה ובעלה מפה למדנו שביה למה אתה הולך מקום

אחר ה לו רבנו הקדוש כבר לימד לנו כורה מה ששנה רבי לא טוב לך זה שחור מה כש פש אם הטעם אבמן עד מקדש דר בעי כמה שמען אם הייתי לומד שאין אישה נקנית בכסף לבד או בביאה לבד מקדש הייתי אומר זה עד שמקדש ועד 4 מקדש קודם בכסף אחר כך בביאה למה כתוב כי יקח איש אישה ובעלה קח זה כסף כן כמה שמן בעולת בעל בביאה לבד נקנית מתקיף לה רבי אבמן אם כן ענ בכילה איך היא משכחת להקדיש דרב בעולה הי הקדיש ו ע

קלום הי מתקיף רבי אבמן איך למדנו היינו חושבים שאיין האישה נקנית אלא אם כן קדשה בכסף וגם בביאה איך אפשר לומר דבר כזה קדשה בכסף וגם בביאה אם כן נער אורסה דמה רחמנא מי שבא עליה בסקילה איך היא משכחת לה אד אם ארוס קידש אותה בכסף אחר כך בעל בעולה היא זה בחנק זה לא סקי אדש ולא בעיל אם הוס קידש אותה בכסף ולא בעליו כלום הו לא נקרא בכלל קידושין למה צריך גם ביאה אמרת אמרו רבנן קמה דביה משכחת לה כגון שבעלי ארוס שלא כדרכה

לא במקום ביאה אז כמה שלומדים הכה שלא כדרכה לכן עונש הבעל נערה המורסה עדיין היא בטולה אז לכן בסקילה אמר ל הביה עד כפלי גרבי ורבנן אם ביאה שלא כדרכה נ שבת לבעולה אלא אלא באחר אבל הבעל דברי הכל אם בעליה שלא כדרכה סאה בעולה אז בוודאי שלא יתחייב הבועל סקילה מה היא איפה המחלוקת של רבי וחכמים תניה באו עליה 10 אנשים ועדיין בטולה באו הנער ורסה עשרה ביאות שלא כדרכן עדין ה בתולה כולם בשקילה למה עדיין ה בטולה דינה כנערה אורסה רבי אומר אומר אני

הראשון בסקילה וכולם בחנק רבי סוב אחרי שהראשון בא עליה שלא כדרכה אז נחשבת בעולה לשאר אנשים בחנק אבל בעלה עושה אותה בעולה אפילו בביאה שלאו כדרכה אז אם ככה איך יתכן שנערה הורשה בטולה כ שארוז כבר קידש אותה ובעליה אמר רב רחמן בר יצחק משכחת לה כגון קדשה בשטר והעיד וגומר ומוציא אז גומר וא מכניס אומר כד שותה בשטר בקדושי שטר בודאי לא צריך ביאה למה לומדים את זה מגרש אישה בשטר בלבד אז כיוון ש אז אותו דבר גומר ומכניס מקדש אישה בשטר לא צריך גם

ביאה אבל כד ש כסף הייתי חושב רק חושב שצריך גם ביאה לכן דרש רבי יוחנן בעולת בעל שבאה לבד גם כן קונה ואחר כך מכיק למדנו שכסף לבד קונה תי ורבי יוחנן הועלה עביד לה כיוון שהוא אומר שבעלת בעל משם הוא לומד שקונה את האישה בבעילה כיחש אישה ובעלה מה יעביד לה מה לומד מתיבת ובעלה הוא מבעלה נקנ בביאה היא נקנ זו נקנית בביאה ונמה העבריה נקנית בביאה דווקא זו כלומר האישה נקנית בביאה המה העבריה לא נקנ בביאה למה רחמנה שמה עבריה גם כן תקנה בביאה

תתי בקל וחומר מבמה מהבמה ש נקנית בכסף נקנ בביאה זו אמבריה שנקנית בכסף אין ו דין שנקנית בביאה גם ה שמעלה שלא נקנית ב יפה עדיין יש לפרוך לא צריך פסוק יש לפרוך מהד במה שכן זקוקה ועומדת כבר מחמת קדושי המת היא זקוקה לכן ק בביאה ביאה גומרת בה אבל למה העבריה לא זקוקה סקה דעתך מנה הויל וכתב אם אחרת תיקח לו קשה כתוב לאחרת לאישה רגילה מהאחרת מקניה בביאה אפ מה עבריה מקניה בביאה כמה זה מפה הייתי לומד אם אחרת תקח לו כשר כתוב לא

אחרת נשאר רגילה כמו אישה רגילה לקנת בביאה גם העבריה תיקנה בביאה כמה שענן של ורבי הסברה מנלה רבי למד ובעלה שאישה נקנ בביאה אז מאיפה ילמד שהמה עברייה לא נקנ בביאה אומר אם כן אם כן נכתוב רחמנא הוא בעל מה ובעלה שמה מנטרת למה אמר הוא בעלה היה אומר הוא בעל אלא למד שני דברים שאישה ננת בביאה למה הבריה נק בביאה ולרב דאמר אה כן ולרב דאמר בהינה הסבר הלין כי קח הוא אמר חכם אחד שמו בר ההינה הוא הסביר לי את הדין הזה מה כי

קח איש אישה ובעלה כלומר הלוקח אישה צריך להיות ראוייה לביאה כי קח איש אישה איזה אישה ראוייה לביאה קידושין המסור ביאה עבור קידוש קישורן קידושין שאין מסורי נביאה לא אבו קידושין למשל אדם קידש אמר לשתי האחיות אחת מכן מקודשת לי לא מקודשות למה כל אחת אסורה לבוא עליה מחמת ספק אחות אישה מה ק מה יקרה מאמר מאיך הוא למד את שני הדינים הללו שאישה נקנ בביאה אם כן נכתוב קרה או בעלה מה היו בעלה שמינה כולו אם כדי ללמוד רק שני הדינים שאישה נ בביאה ולעת

אבריה היה צריך לכתוב הפסוק או בעלה אז בלימוד זה בפני עצמו או לקשור אותו כי קח איץ שישה מה ובעלה למה כתבה התורה ב החיבור כי יקח איץ אישה ובעלה לקשור אותו ביחד אומר זה התנאי אם יכול הא לוקח אישה בתנאי ש מיסורה לביאה שקדוש שמסור לביאה עכשיו זה שמ מינה כול הו שלושת הדברים אישה נקנית בביאה מה עבריה לא נקנ בביאה וצריך שקדוש יהיו מסורים לביאה תראה עכשיו כמה דינים לומדים מזה ובעלה דרי דינים שלוש שאישה נקנית בביאה המ בריאה לא נקנ בביאה וצריך שיהיה

קידושים יסורים לביאה שאם קידש אחד משתי אחיות שניהם אסות ורבי בעולת בעל מ עבד כן ש מבעלה מה יעשה בעולת בעל הם מבעלה בעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה ן אחר עושה אותה בעולה שלא כדרכה רק בעלה וטלה לרביה שאדם אחר לא עושה אותה בעולה בביאה שלא כדרכה תניה באו עליה 10 אנשים ועדיין כולם בסקילה למה אדם אחד לא עושה אותה בעולה בביאה שלא כדרכה עדיין דינה כבתולה רוסה כל הבעלי בסקילה רבי אומר אומר אני הראשון בסקילה וכולם בחנק אתה רואה שרבי סובר שהראשון עשה אותה

בעולה שבעלי שלו כדרכה ואז וכולם לא כבר בחנק אמר רבי אסם סליחה אמר רבי זר מוד רבי ענין נס כלו משלמה גם לעניין ש סכילה סובר רבי שרק הראשון בסקילה אחריו הנערה היא ב בעולה לא לא בסקילה אלא בחנק אבל ודל עניין קנס שחייב מי שבא על נערה בוטלה נערה בטולה שהיא לא מאורסה יש 50 שק כסף כול הוא משלמה שבאו לעשרה בני אדם שלא כדרכה כולם משלמים עניין זה נחשבת בטולה אחר באת האדם שבעלה של ק דרכה מהשנה מקטלה למה למה זה שונה ממיטה הראשון

בסקילה והשאר לא בחנק עניין כנס אתה אומר עדיין הא נחשבת בטולה כולם נכון שנתם דמק ומת האיש אשר שכו אמה לבדו בתיבת לבדו מיותרת א כבר כתוב בפסוק מובן הנערה לא תעשה דבר אין הנערה חטא מוות אלא הוא מת לבדו דווקא מיתה רק על הראשון ו ששאר לו לרבנן הי לבדו מה עבד שאומר שכולם במיטה אחרים גם מתים אמיטה אחרת כן אבל זה בשכינה לבדו ורבנן הי לבדו מהעבד מבא ד תניה אומתו גם שניהם השוכב עם האישה והאישה עד שיהיו שווים כאחד גדול שניהם גדולים לא

קטן הבעל הקטנה או קטן הבעל הגדולה דברי רבי ישעיה רבי נתן אומר מ את האיש אשר שכב עמה לבדו שגם אם רק השוכב חייב מיתה נהרג הוא לבדו אפילו גדול שבע על הקטנה רבי ישעיה דורש מלבדו כמו רבי ורבי יוחנן הי סברה מנלא מאיפה ילמד את זה ש שהבעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה אם כן נכתוב כר בעולת איש מה היא בעולת בעל מ לומדים את שני הדברים שאישה נקנית בביאה שרק הבעל עושה אותה בעולה שלא ק דרכה ולא אדם אחר מר אתה רוצה מחר שאני

אחזור על זה קצת א טוב בלי דר יום היה הרבה דיבורים כן הלכות שולחן ערוך אנחנו סימן טעו הלכה ב אפילו בשר ערל ועוף שמזה עגל לא עושים קורבן פסר לגם לא כי קוריק לא עושים קורבן פסח כל דבר שטעון שחיטה אסור לאכול צלי במקום שנהגו שלא לאכול צלי אבל דגים צלויים מותר זה לא בשר למה שלא יטעו שאצלי שמותר וצלי שאסור נוהגים קצת מקומות לאכול בסעודת ביצים זכר לאבלות נראה לי הטע משום שלי תשעה באב נקבע בליד פסח בעוד זכר לחורבן שהיו מקריבים קורבן פסח

ויש נוהגים שלא לאכול שום שום טבול בלילה רק בית טבולים שעושים בסדר אנחנו אוכלים את הביצה זה חל קורבן חגירה כל אחד בבית כל אחד ול בצ אנחנו מחלקים ביצה מחלקים אותו לכמה חתחות צריך לשים בקערה בצי במח חמים אני יודע אוכל אתזה בלילה מתי שירצה זכר לקורבן חגיגה פיזה אחרי אחרי אומר לפי זה יש לאכול אותה ביצה שנחה בקערה זה אתה יודע למה אוכלים ביצה וימררו את חייהם בעבודה קשה זה ביצה קשה מה פירוש בצה כמה שאתה מרתיח אותה יותר נהית קשה יותר חוס למקום

הזה שמרו חיים בסדר ים יותר חזקים עוד בפרט אם אתה לא בפסח פסח אסור אבל ככה סתם אתה לוקח ביצה קשה תה שם אותה בתוך פיטה פרנה עם שמן זית כן עם חציל וזה בטח אתה יכול רבי עופר תעשה כאלה שטוצים לבוקר וצה ללמוד עוד נה אכילת הקומן לאחר גמר כל הסעודה אוכלים ממצה השמורה תחת המפ הזה זית כל אחד גם נשים זכר לפסח נאכל על השובע יאכלנו בהסבה לא יברך עליו ויה זהיר לאוכלו קודם חצות מרן אומר קודם חצות יקדים עצמו שגם העלה נקרא קודם

חצות הכל העיקר זה לפני חצות היה לזה למד לקרבה מהזוהר נרא שעדיף לקרוא את הלל אחח ב אם שכח ולא אחל קומן ולא נסגר עד שנטל ידיו שאמר הבלה בברך מים אחרונים אוכל פקו בלא ברכת המוציא ואם לא נזכר עד שברך ברכת המזון אם זכר קודם שברך פרי הגפן תו ד ברך חמוצי כל קומן וברך חזור ב ברכת המזון הגפן תה הכוס ם לא נזכר עד אחר שבר פרי הגפן לא יכל קומן ויסמוך הנ בצה שאכל בתוך הסעודה כי אחר כך הוא יוסיף על הכוסות מה

זה ה לא יכול בלי הכוס כן הראש ב כותב יאכל בלי כוס כל ו בלי כוס עד אחרי שבירח בותר הגפן כל יכל ויברך בלי ויסמוך על מצא שאכל בתוך הסעודה שכולם שמורות משעת לישה אבל במקום שנהגו לעשות שימור למצות מצווה משעת קצירה אפילו לא נזכר עד אחר הלל איתו ידיו ויברך המוציא ויאכל אף קומן יחזור וברך הכוס ין החו במה שמוסיף על הכוסות ר אם אין לו כ אין לא היה לו שמורה לא ואם נאבד אפ קומה אוכל כזית אחד ממצא שמורה אחרת אצלנו זה

נגמר רותים מצא שמורה אחרת אבל אני משתדל שלכולם יהיה חתכה למה אני עוצה לזה לזה לזה כל אחד נותן שלוש מצות שיהיה לכולם זה יוצא בשבת אנונים את זה משקל קטן מקום אח אה זהו עכשיו הרמבם נכון כ איזה פרק היום יד יד יד איזוהי רשות הרבים מדברות יערים ושדות ודרכים הפולשים להן בלבד שיהיה רחוב הדרך 16 אמה ולא תהיה עליו תכה זה רש רבים דרכים פתוחים למדבר יערות זה דרכים שפתוחים ליערות שרחוב הדרך 16 אמה ואיזו היא כן ואיזו היא רשות היחיד תל שגבוה ער

טפחים זה איזה תלולית כזאת של עפר ורחב ארבעה טפחים על ארבעה טפחים או יתר על כן וכן חריץ שהוא עמוק 10 ורחב ארבעה על ארבעה או יותר על כן וכן מקום שהוא מוקף ארבע מחיצות גובהן ובעשרה וביניהן ארבעה על ארבעה או יתר על כן וביניהם ארבעה על ארבעה טפחים הכוונה או יותר א כן אפילו יש כמה מילים אם הוקף לדירה כגון מדינה עיר המוקפת בחומה שלדות לענות בלילה ומובאות שיש להם שלושה כולים לכי ברוח הרביעית ולכי ברוח הרביעית וכן חצר בדיר בסהר שהו קפו לדירה כולן

רשות היחיד גמורה הן מותר לטלטל בהם גדול אלפי ש בן כמה מילים ב כן אפילו כלים כגון ספינה או מגדל של עץ וכבת של דבורים כיוצא בהן יש בהן ארבעה על ארבעה טפחים בגובה ערה או יתר על זה הרי אין רשות היחיד גמורה ג' עובי הכותרים של רשות היחיד כרשות היחיד אפילו אם הכותרים עצמם אינם רחבים ארבעה לאחרים עושה מחיצה לעצמו לא כו שכן כיוון שהכותל גורמים למקום שביניהם נחשב רשות היחיד ודאי שהם עצמם נחשבים רשות היחיד אם הם רחבים אוויר רשות היחיד רשות היחיד האוויר

שנמצא מעל שטח המגודר רשות ה כמו רשות היחיד על הבניין פה כל האוויר זה כרשות היחיד רשות היחיד אבירה כרשות היחיד עד לרקיע אבל אבי רשות הרבים אין ו קשות רבים אלא עד ערה טפחים מלה מעשרה טפחים זה באוויר רשות הרבים מקום פטור הוא לא נחשב כרשות הרבים גם לא כרשות היחיד אלא יש לו הגדרה של מקום פיטור עוד מעת נראה מה דין מקום פיטור אז מה אם יוצאים מעשרה ללמעלה ארבעה רשויות לשבת רשויות השבת מתקלות ארבע מקומות רשות היחיד רשות הרבים כרמלית ומקום פיטור איזו

הי קרמלית תל שיש בו ארבעה על ארבעה או יותר על כן בגובהו משלושה ועד ערה אם היה גבוע עשה זה ה שוט יחיד הוא ארבעה עלא ארבעה אבל הוא לא גבוה עשרה למעלה משלושה רק שהקרמל אינה תופסת אלא עד עשרה ואיין רחבה רוחבה פחות מארבע על אר וכן חריץ שיש בו ארבעה על ארבעה או יותר על כן ועמוק משלושה ועד עשרה כן מקום שוקף בארבע מחיצות גובן שלושה ועד ובינהם ארבעה על ארבעה או יותר על כן כן קרן זוית עצמ רשות הרבים והוא מקום שמק שלוש

מחיצות ורוח הרביעית פתוחה לרשות הרבים כגל מבוי שאין לו לחי או קורה ברוח רביעית אין לו כזה וכן הימים וכן הימים ים זה כרמלית וכן הביקעה בבימות החמה בבשמים כל אלו כרמלית הן ה הויר הכרמלית הרי היא כרמנית עד עשרה תפח ולמעלה מעשרה באוויר הכרמלית הרי הוא מקום פיטור כמו רשות הרבים לפי כך מעל פני המים שבימים שנערות עד הסל חים אוויר הן כרמלית למעלה מעשרה מקום פיטור אבל כל העומק המלא מים הרי הוא כקרקע עבה ו בור שבקר מנית כרמנית אפלו עמוק ממה ורחב מאמה

רשות הרבים הייתה עליה תק או שאין ברחבה 16 אמה הרי הי כרמלית הטבה שבין עמודים ברשות הרבים הרי היא כרמלית סידר רשות הרבים קרמלית אבין העמודים הו ורבים דורשים בניהן אין הן הרי הן רשות הרבים ז איזהו מקום פיטור מקום שיש בו פחות מארב על ארבעה וגבו שלושה עד לרקיע שכל פחות שלושה הר כארץ אפילו קוצים וברקנים או גללים ברשות הרבים גובן שלושה ואין בהן ארבעה על ארבעה רין מקום פיטור כן חריץ שאין בו ארבעה ארבעה משלושה עד התהום כן מקום המוקף שאין בו ארבעה לארבעה

אפילו היה אורכו 1000 מין ורכבו ארבעה פחות שעורה תשמע וגב משלושה ומעלה הרי זה מקום פטור כן אבי רשות הרבים הו אויר כרמת למעלה מעסרה הרי הוא מקום פטור ה מקום שיש בגבעות תשעה טבחים מסוממות לא פחות ולא יותר ברשות הרבים הרי הוא כרשות הרבים למה מטפים עליו והם משגיחים מידת ורקו ומידת רכבו בין רחב בן קסר פני שרבים מטפים עליו אבל אם היה יותר על תשעה או פחות אם היה בו ארבעה על ארבעה או יותר הרו כרמנית ואם אין בו ארבעה על ארבעה הרו כמקום

פיטור גג ט גג עשה רשות הרבי מתוך ר טפחים וים ורבים מטפים עליו אסור לטרטר בגג עד שיעשה לו סולם קבוע להתירו עמוד ברשות הרבים גובו עשרה ורכבו ארבעה הרי זה רשות היחיד נעץ בגבו יתד כל שהוא אפילו אינו גבוע שלושה אוי ור בת להשתמש בו הרי זה מעטו ונעשה כרמלית ואין מודדי אלא מן התד למעלה ואפילו מילה הו כולו יתדות הרי זה נטמעת גובו שהרי תו באותן היתדות משתשים והן י חורי רשות הרבים היחיד הרי אין כרשות היחיד אבל חורי רשות הרבים אינן כרשות הרבים

אלא הרין כפי מדתן כיצד חור בצד רשות הרבים יש ב ארב על ארב גב עש הרי זה רשות היחיד ם אין בו ואם אין גובה גבוה זה כרמנית ואם אין בו ארבעה על ארבעה זה מקום פיטור וא שגבוה שלושה שכל פחות משלושה הריו כארץ יד א רשות היחיד במקום פיטור מותר לטלטל בכולן אפילו היה אורך כל אחד משתיהן כמה מילים מטלטל בכולה אבל רשות הרבים והרמת הן מתלט ין רבע עמות והם העבירו שזרק עמוד ברשות הרבים חייב קרמלית פטור שאסור הכרמלים בדבריהם פני שהוא דומה לרשות

הרבים שמה שמת תחלה ברשות הרבים פי כך אם לא היה צריך לגוף ההוצאה כגון שהעביר קוץ בכרמלית כדי שלא יזיקו בו רבים הרי זה מותר אפילו העביר כמה עמות לכן כל כ יוצא בזה יב כשם שמותר לטל בכל מקום פיטור כך מותר להכניס ממנו רשות היחיד או רשות הרבים ואין צריך לומר לקר מלית מוציאים ו מרשות היחיד מש רבים ואן צי ומר מן הכרמלית כשם שאסור לתלתל בכל הכרמלית כך אסור להוציא ממנה רשות היחיד או רשות הרבים או להכניס לקר מיני מרשות היחיד או מרשות הרבים

ואם מוציא או הכניס פטור יד המוציא מרשות היחיד רשות היחיד או מרשות הרבים רשות הרבים כרמלית במסעה פטור וכן המושיט או הזורק מזו לזו קרמני באמצע פטור הוציא חפץ רשות הרבים קרמני וני שם חזר עקרו מקר מני כניסו לרשות היחיד או שהוציאו מרשות היחיד קרמני ניחו שם חזר ועקר מקר מני וצ רשות הרבים הרי זה פטול המוציא ברשות יחיד רשות הרבים ועבר על מקום פיטור ביניהם כלומר הביא את החפץ דרך מקום פיטור בהליכתו כדי להליכה לא עצירה פטור במקום פיטור כאן חייב כמו מר מוציים מרשות

רשות לא אומרים שליחה דרך מקום פיטור מפרידה שמהלך אינו כעומד ואין צריך לומר ב כזורק שעמד החפץ במקום פיטור שאין ו חשוב כמי שנח שם יפה מה בעביר ברשות לרשות במקום פיטור חייב ם מעביר דרך כרמלית לא חייב כי כרמנית זה כרמנית זה מקום פיטו זה חובה לא יבת איך בכם מתור בכ מתור לא אם האביר מרשות לרשות דרך כרמלית היה כרמלית באמצע וויר לא חיב אבל אם העביר דרך מקום פיטור כתב הרמבם שכן חיייבים מה ההבדל זה מה במהות מה ההבדל זה העביר וזה העביר

אם אתה צלו בכרמלית פטור פטור מדאורייתא המ עצמה זה זה ספק רנ זה רק לרבנן היה עומד במקום פטור ונתן חפץ ברשות היחיד או מאדם העומד שם ברשות היחיד וניו ברשות הרבים או ביד האדם שם פטור אפילו שלא עקר ולא הניע במקום פיטור זה לא נחשב כהוצאה מרשות לרשות אתה מבין וכן אם הכניס רשות הרבים רשות היחיד ועמד במקום פיטור פטור אתה מבין הוא עומד במקום פיטור והוא לוקח מפה שם פה זה טז עמוד ברשות הרבים הנה המצאה לך אותו גובו גבוע 10 ורחב ארבעה ואין

בקרו ארבעה ויש בגובה הקצר שלו שלושה הרי הוא רשות היחיד אתה רואה אין בעיקרו ארבע יש שלושה כי מחשיבים את הדפנות שעמו עומד עליהם ברוחב ארבעה אם זרק ברשות הרבים ונחל גבו חייב תן המתלקט לגובה עשרה פחים בתוך אורך ארבע עמות הרי הוא רשות היחיד ואם זרק מרשות הרבים ונח על גבו חייב יז נעץ כנה ברשות היחיד אפילו גבוה מא אמה וזרק ברשות הרבים נעל גביו חייו שרשות היחיד עולה עד הרקיע אילן שהוא עומד ברשות היחיד בנופו ראש אתה רואה איך הנוף נותן לרשות הרבים וזרק

ונח על נופו פטור כי החפץ נח על גבי הנוף של ברשות הרבים אפילו שעיקר הגזע ברשות היחיד שאיין הנוף הולך אחר העקר נעץ כנ ברשות הרבים ש טרסקל זה סל וזרק בנחל גביו פטור שאין רשות הרבים אלא עד עשרה הזורק ארבע עמוד ברשות הרבים ונ החפץ בכותל כגון שזרק חלב או בצק ונדבק בכותל אם נדבק למעלה מעשר דוחים כזורק באוויר למטה מעשר דברים בקום פיטורו נדבק למטה מע דברים כי זורק בארץ וחייו רואה כמו איזה דבק כזה הוא נדבק אתה מבין כמו דבלה אז החילוק הוא

בין ע ליותר מע עד ע עד ע חייב מעל ע פ זרק למעלה מעשרה פטור זרק קנה או רומח מרשות היחיד ונתקע ברשות הרבים כשהוא עומד פטור שר מקצתו מקום פיטור זרק לי מרשות היחיד רשות הרבים והיה אותו כלי גדול ויש בו שהוא ארבעה על ארבעה בגובה עשרה פטור בפני שכלי זה רשות היחיד גמורה ונמצא כמוציא מרשות היחיד רשותי חין הוא בעצמו גדול כ בור תשעה ברשות הרבים וקח עולי מקרקעת שלמו לעשרה פי שקרת החפץ ועשית המחיצה באנק אחת פטור מפני שלא היייתה מחיצה סרה בתחילה

עכשיו הוא עושה את זה פטור היה בור עשרה ושך לו חוליה ומתו מעשרה פטור שהרי הנחת בסוק מחיצה ןק אחת כא אז זורק דף זה לוח יש ו ארבעה על ארבעה נ על גבי דות ברשות הרבים ונאסר רשות היחיד אפילו היה על גבי אפילו היה כלי על גבי הדף פטור שהרי עשיית המחיצה אם נחה הכלי באן כ אחת כב בור שוא עמוק רה ורחב שמונה הרבים זק מחצלת מרשות הרבים חלקה את הבור ברוחבו לשניים פטור שהרי אם הנחת הכלי מטלו המחיצות ונסו כל מקום מהן פחות

מארבעה ל ארבעה יפה זה מאיפה הוא זרק זרק מפה יש פה בור חצה אותו לשניים ואיין בו בכל מקום ארבעה על ארבעה ב רשות הרבים עמוק רה רחב ארבעה מלא מים וזרק תוח בצינה על גבי המים חייב שאין המים מבטלין המחיצות היה מלא פירות וזרק כו פטור שהרי מעטו הפר שעורו בסדר זה מובן רקק מים שהוא עובר ברשות הרבים רבים מהליכים בו אם אינו אם אין בכ עשר טבחים הר קשות הרבים בין שהיה רחב אפילו ארבע עמות בעין שלא היה ברכבו ארבע טפחים שהרי רוב העם

מדלגים עליו ואין מהנכים בתוכו ואין בעומקו עסר הרו רשות הרבים ואם יש בעומקו עסר או יתר הר הוא כרמנית בשאר הימים והוא שיש ברכבו ארבעה טפחים הו יותר על כן שאין כרמנית חוטה מארבעה הרי הוא רשות הרבים אם יש בכו עשרה או יותר הי הוא כרמנית כשאר ימים והוא שיש בכו ארבע טפחים או יותר על כן ש כרמנית פחותה מארבעה הגענו פרק 15 זוהר כרמנית חייב ש ארבה נכון מקום טור זה עד 10 רשות היחיד מעל 10 ברנש דף תט נו לראות את הרב ישמ עכשיו

שלמה רפואה שלמה תודה לרב ש השם ישמרך קדושי העליון ים רגע רגע יהיה לכם לחנה הרב כל היום אני מעב בלוח שלכם בספרים שלכם הנה גדי תמ אני רוצה להגיד לך הרבה ברכות זה לא יוצא לי אני מתרגש אתה יודע מחילה יהיה לכם כיס כמה שנה עשיתם עוד לא בא יבוא הרב שלנו מרחוק אני כל הזמ דש י עלמן מגדת צ בקדושה ו מד חודש בחודשו מד שבת בשבתו יבוא כפ אמר השם ו אדוני אלוהינו שכתב אבותינו לפניך תורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סווית

אותם על יד משה כתוב בתור אדוני אל משה קח לך סמים סמים בד בבד ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים מטף שסמים יומר אדוני משה חך סמים נטף שחלת חל בנה סמים זקה בד בבד יהיה יה זכ מ קודש חדש ליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר בן ה כנין בכל ום מחציתו בבוקר מחציתו בערב שלושה בנים כדי לקיים מסת דקה מן הדקה ור ני 7 שנהב של דבש אין אדם יכול למה אין ממרמר עליהם מע צור ומע דבש כות לות בנים קם לא יתן משחית

בתכם לנגוף שמרתם את הדבר הזה חוק ך בניך עולם והיה כ את העבודה הזאת ומתם זבע פסח קפו את מצרים אד יאמר מש ויאמר משה אהרון בין המתים ובין החפה מגפה צר ואני זך וקר כי חזך לבוקר עוזך וזך ו חסדך וזך חסדך פנחס פ בסו כוא רק בעיניך ח גוב תן כי לא יכ ם ע אדוני צנו דכ ג לינו השם צו למלאך מקום דש נפשי כן בנו כ שכתוב ונתתי שלום בארץ חרב פניך אדוני צורי וגולי שברך לאבותינו הקדושים אברהם ק יעקב משה ואהרון

ברמ כל הקל הקדוש דלמה יברך יד כשמחה אורך ימים דשנים רעננים ים שמחים הצלחות ושעות