📖הדף היומי מסכת עבודה זרה דף נב-נג📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א טז מנחם אב תשפה

חשוב אומר אחד היה בא אמר מתחיל לבכות ודיברתי שמה אומר טוב אני שובר את הפלאפון בצפת הם עשור ארוחת בוקר בצפת איפה מהר זה מתחיל [מוזיקה] ח סגור את הדלת פהפש. בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש יום ראשון טז לחודש מנחם א תשפה. היום הדף הוא דף ג' דף נג במסכת עבודה זרה ואנחנו נמצאים בעזרת השם יתברך בשיעור הראשון ביום ראשון ייש שיעור ראשון יש שני שיעורים שיעור קדום קודם כל אנחנו עכשיו נלמד את הדף בן דף נב שלבדנו בשבת ועכשיו נמצא איתנו הרב נתנאל אז בעזרת השם יהיה לו ישועות נלמן ביחד את הדף ויהיה ישועות גדולות.

אז קודם כל שבת הייתה שבת נפלאה מאוד מאוד. שבת נחמו נחמו. שבת עשרת הדיברות. איך זכינו לקבל את התורה על הר סיני, להמשיך את האור הזה.

ואיך ש הסיום של הפרשה זה היה על על הקירת שמ שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד לקבל עלינו עול מלכותו יתברך וכשאומרים שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד צריך לסגור את העיניים למה צריך לדעת שהכל באמונה מאיתו יתברך שום דבר לא יכול אדם יסגור את העיניים מקבל בד את הכל באמונה בנשימה אחת מאיתו יתברך שהכל ממנו יתברך אתם יודעים מה שכתוב בלקות שמעוני הוא אומר אמרו חכמינו זכרונן לברכה אדם שקורא קריאת שמע שחרית וערבית זה עולה לפני הקדוש ברוך הוא יותר מכל הקורבנות ככה הוא כותב

שם יותר מכל הקורבנות ולכן זה רמוז בפסוק שמע ישראל אתם קר קרבים היום שמע ישראל כשאומרים פסוק שמע ישראל חשוב כמו שאתם קרבים כמו שאתם מביאים מקריבים קורבנות זה כל כך זה חשוב וגם יש השמע ישראל כשאדם אומר פסוק שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד מציל אותו בשעת סכנה מכל צרה ממש ככה אז לכן כשיש חס שלא יהיה ולא יבוא שעת סכנה. אז אומרים שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד ויש לזה מה רציתי להגיד לכם עלם. היה לפני 100 שנה בשנת טרעו תרעו היום אנחנו טרפה

לפני 110 שנה כמעט בתשע שנים יש ספר קרם צביא הוא כותב שיש יט בתמוז בעיתון לונדוני אומר היה מכתב העת ההונגרי המכונה פסטי הלרף ככה זה היה נקרא אז הוא אומר שמה מודפס אומר שמכתב מאיש צבא גוי הונגרי הוא כותב לרעייתו תשמעי בטובך אבקש ממך בטובך תבקשי את השכן היהודי שלנו רב חיים לפתור לי את המילים מה פירוש שמה ישראל השם אלוקי השם אחד. כי בשעה שכדורי משחית עפים על ראשנו, ככה הוא כותב לה, ואנשי הצבא נופלים כשיבולים אחרי הקוצר, אז התחילו אנשי הצבא היהודים לצעוק

שמע ישראל וניצים כולם ממוות לחיים.

בשעה שכל חבריהם הגויים, כולם נקצרים מן העולם, כמו איך שקוצרים את השיבולים. כך הוא כותב לה פלא פלאות מתי מתחילים >> ותכף >> כשיפתור לך השכן חיים רבי חיים יכתוב לך מילים אלה מה מה פירושם בבקשה תודיעי לי איך שאני רוצה להנצל גם כן להציל את חיי שאני אגיד את ה את המילים האלה שמה שמע ישראל אני רוצה לדעת בשביל להינצל אומר ולכן זה מה שאומרים בסוף הסליחות שומר ישראל שמור שהרית ישראל ואל יובד ישראל האומרים בכל יום שמע ישראל כי בזכות אמירת שמע ישראל ניצוניים

מכל צר העם ועד זמן זה ממשיך ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מעודך איך זה פלא פלאות? אומרים כשחלה אח של הגאון מבינה רב אברהם ברב שלמה זלמן אח של הגאון מבינה אומר לפני מיתתו היה שבועיים בחולי ייסורים גדולים מאוד היה כל כופו נקבים חלולים לא היה הבן שלו ראה אותו היה אב בית דין הבן שלו ראה אותו היה בוכה ומתענח אומר לו אוי לי שראיתיך בכך אביו כעס עליו, מה אתה בוכה על גודל המתנה שזיכה אותי השם יתברך? אם היה לי כוח

הייתי קם ורוקד ומפספז ומחרכ שהקדוש ברוך הוא מנקה אותי מנקה אותי איזה איזה אומר עד היום לא הייתי יודע מה זה ואהבת את השם אלוהיך בכל לבבך עכשיו אני בחווה גדולה אהבתי שמחה גדולה להשם שבאמת את אשר השם יאהב יוכיח הקדוש ברוך הוא מוכיח אותי ומנקה אותי אומר פלא וכל זה בזכות האבות אומרים ואהבתה זה אותיות האבות למה יש לנו להיב את השם יתברך על הבריות כמו שעשו אהבות איך הם העיבו את השם יתברך ככה אנחנו צריכים אומרים שבשנת רנב היה יום היה בספרד גירוש גדול

והייתה שמה אשת חיל שהגויים שחטו את שני בניה על ידה שלא רצו להמיר את דתם.

אז היא פנתה להשם יתברך, אמרה לווד אמרה לו כך, מעודי ועדעתה, אהבתי אותך אהבה שאין כמותה. אבל כל זמן שהצאצאים שלי היו איתי הילדים, הייתי גם אוהבת אותם. עכשיו תדע לך ריבונו של עולם, אני לא אוהבת אף אחד, רק אותך. אין כמו, אתה יודע, אותו דבר מסופר על החפץ חיים.

הוא החפץ חיים, הבן שלו. הבן שלו הוא החפץ חיים לא היה בשבת בעיר והבן שלו נפטר בשבת זה בנוי יחידו כזה משהו שאהב אותו שכל הזמן לומד והיה גאון גדול וחכם גדול ונפטר לו הבן שלו אמרו איך יגידו את זה לחפץ חיים מה יהיה עכשיו אז עכשיו כשבא היה יצאה הלוויה עמד החפץ חיים פתח בהספד אומר משנת השמד הגזרות תח ותת שפך השם כל חרון פה על עשרות קהילות אל פי יהודים נהרגו נשחטו על קידוש השם אומר בעיירה אחת התגוררה עם בני היחיד אישה מסכנה שהיה

יכר לה יותר מבת עיניה הבית שבו התגוררה היא ובנה עמד בקצה עיירה כשבאו לשמה מה התנפלו על בית האלמנה שחטו את בנה היחידה לעיניה אומר עמדה היא על יד גופתו של בנה וכפי הפרוסות לשמיים ותשפוך את שיחתה ריבון העולמים בחזה של כל בן אדם נתב כדי שיהיהב אותך רק אני שבחתך החוטת לא יכולתי לאהוב אותך בכל ליבי בי אהבה עזה כי היה לי בן אשר ילדתי והיה לי קצת אהבה אליו לא יכלתי לאהוב אותך המחיצתי מלאה קצת אהבה לבן שלי אבל עכשיו אני יכולה אותך בכל

ליבי ככה דיבר החפץ חיים בלוויה הוא אומר כל ימי רציתי לאהוב את השם בכל ליבי אבל אני בשר ודם ואבא לילדים ילדים רחמי עבל על בניו עמדתי וחילקתי ליבי לחלקים לילד הזה לילד הזה שלקח הקדוש ברוך הוא את אחד מילדיי נשארתי עוד חלק רק לאהבת השם ככה הוא דיבר איתם איזה מילים אלא אלה חפץ חיים אומר הכל ליבי זה רק לכבוד השם עכשיו תראה איזה איזה כוח היה להם אומר כשהיה מרן חפץ חיים אומר כשהמון קרו מאודך לגבי מי שאוהב את הממון אבל מי שאוהב עדמאוד

את דמות התורה הרי זה נקרא אצלו מעודך חייב אדם לוותר על לימוד התורה אבל לקיום אהבת השם אבל היה אומר החפץים היה מנהל היה לו ה חתנו רב הרש היה מנהל של ישיבה ברדין אומר לו אם רוצים לנהל ישיבה לפעמים צריך לוותר גם על לימוד תורה אומר זה ככה זה הולך אומר כמו שהממון קרוי מאודך ואהבת את השם אלוהיך בכל לבבך כל מאודך לפעמים צריך לאהוב את השם גם בכל מודך הכוונה ממון למה לפעמים צריך להשיג כסף ללומדי התורה זה לא פשוט זה קשה מאוד אדם

הוא רוצה תמיד להתקדם בלימוד ו זה לא פשוט זה לא פשוט הדברים האלה. יש הרבה מה נדבר על זה ועל התפילין אבל נתחיל את הדף של שבת. כן, אנחנו בדף בן, בשבת למדנו דף בן, דף נב.

היום זה דף נג, עכשיו נלמד דף נב, זה השיעור הראשון ואנחנו חוזרים בעזרת השם. הרב ויסקי, ברוך הבא שלמל. >> כן, של אתמול. של אתמול.

בסדר. אנחנו נתחיל נא עמוד בזרת השם אמרמור בכלים שנשתמשו בהם שתי שורות מלמטה שלוש שורות שורה שלישית מלמטה רוני טוב שבאת חביביה שלמה היה לו רפואה שלמה בעזרת השם >> לו רפואה שלמה בעזרת השם אז אנחנו למדנו בשעבודת כוכבים של עובד כוכבים כך למדנו עבודת כוכבים של גוי אסורה מיד כשעשאו אפילו לא השתחבו ולה עדיין אבל של ישראל עשה עבודה זרה היא לא אסורה עד שתעבד ו >> שלישראל אסורה >> רק עד שתעבד >> כן >> עד שיעבדו אותה >> אסורה שלפניך שתעבד >> לא זה

מחלוקת אבל עכשיו אנחנו במשנה כך למדנו עבודת כוכבים של עובדת כוכבים אסורה מיד מיד כשעשאוה ושל ישראל אין אסורה עד שתעבד אז אמרנו מתייל מני שאסורה מיד זה רבי עקיבא היא למה כתוב בתורה הבתאבדון את כל המקומות אני אומר לכם הקדמה קטנה אשר עבדו שם הכויים כל המקומות רבי עקיבא אומר בקים שנשתמשו בהם לעבודה זרה כתוב מדבר עוד מעט הגמרא תשאל כתוב כל המקומות זה כלים >> זה לא כלים הגמרא מה אתה תדבר על זה? זה דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר חילוף הדברים.

הנה עבודה זרה של עובד כוכבים אסורה מיד. זה רבי עקיבא ושל ישראל לא אסורה מיד עד שתעבד. הפוך. אבל במשנה ראינו דעת רבי ישמעאל.

עבודה זרה של עובד כוכבים אסורה מיד של ישראל אסורה עד שתעבד. אמרמור עכשיו חזר לבאר לנו בוא נראה בחילים שנשתמשו בהם לעבודה זרה הכתוב מדבר כתוב בתורה הבת תעבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגויים מדבר בכלים שהשתמשו בהם לעבודה זרה שתאבד אותם אומר אומר המקומות כתיב כל המקומות זה לא מדובר בכלים איך אתה אתה אומר לי את זה בכלים שנשתמשו בהם לעבודה זרה. הגמרא מתרצת אם אין לו עניין למקומות זהלא מצרע ההר המקום אדם עובד הר או איזה גבעה בתור אלוה עבודה זרה לא תופס

למה כתוב נכתיב אלוהיהם עליהרים צלמים פסילים שעל ההרים קרוים אלוהיהם ולא הרים אלוהיהם ההר עצמו לא יכול להיות אלוה אז אם אין עניין להר למקומות הבתאבדון את כל המקומות אי אפשר להגיד אות מקום תאבד למה זה לא נאבד זה לא עבודה זרה תנהו עניין לחים של עבודה זרה שתאבד אותם מכאן אמרו עבודת כוכבים של עובד כוכבים אינה אסורה אלא עד שתעבד עד שיעבוד אותה בשביל ישראל מיד אומר אומרת והבכנים קים נלה זה לא בעבודה זרה עצמה הרי העמדנו את הפסוק בכלים ולא בעבודה זרה עצמה אפשר

דווקא כל עבודת כוכבים לא אסורים עד שיעבדו אבל עבודת כוכבים עצמה חמורה ותהי אסורה מיד בלי שיעבדו אותה מה אסור עד שיעבדו כלים אמר קרה אשר אתם יורשים אותם את אלוהיהם כתוב אב תעבדון את כל המקומות אשר אתם יורשים אותם את אלוהיהם מקיש אלוהיהם לכלים כלים עד שיעבדו כמו שכתוב בפסוק אשר עבדו שם אף אלוהיהם נמ עד שיעבדו גם עבודה זרה עצמה לא נאסרת עד שיעבדו אותה ממש ברגע שאתה תשתחווה לה תעבוד אותה את עבודתה נעסרת ורבי עקיבא דלא מקיש אמר עת הפסיק העניין הלא רבי

עקיבא עוסר עבודה זרה של גוי מיד שעשה אותה לא צריך עד שיעבדו אז הוא לא אז הוא לא מרגיש עבודת כוכבים לכלים למה אמר לך את הפסיק את העניין כתוב את אלוהיהם את לפני אלוהיהם הפסיק את העניין בין כלים לאלוהיהם ורבי ישמעאל אשכחן עבודת כוכבים של עובד כוכבים דין אסור עד שתעבד למה היקשנו אותה לכלים עד שתעבד אבל עבודה זרה דישראל דאסורה מיד מנפה הוא ילמד עבודה זרה שעשה אותה יהודי ישראל בנה אותה עשה אותה היא אסורה מיד מאיפה סברה הוא מדי עובד כוכבים עד שתעבד

ישראל אסורה מיד ממה שעבודה זרה של עובד כוכבים שהיא קלה שיש לה בטול בשבילה עבודה זרה של גוי אם גוי מבטל אותה, שובר אותה, היא מתבטלת של יהודי שיעשה מה שיעשה אי אפשר לבטל אותה. אז אם העבודה של זרה של גוי היא אסורה שתעבד משמע שלישראל אין לה ביטול עולמית אז היא אסורה מיד.

>> גניזה הכוונה קבורה. אין לה שום תקנה. אין לה תקנה ב במה שנשבור אותה. של גוי.

לא צריך לא צריך לקבור, לא צריך גניזה. למה? זה לא בגלל זה אומר גניזה בגלל שזה דבר חשוב זה בגלל שצריך קבורה אין לה תקנה בשבירה של גוי יש לה תקנה בשבירה של ודי אין תקנה בשבירה לכן הלשון של רבותינו צריך גניזה הכוונה בקרקע הגמרא אומרת אם ד ישראל כלל כלל לא תאסר בכלל אומר אשגניזה בעיה יצורה לא מצרה עד ששת >> גניזה בעיה היה צריך להשים אותה באדמה צרי לא מצרה ודאי שנאסרת לכן צריך לגנוז אותה מקד עובד כוכבים אולי עד שתעבד כמו עובד כוכבים

עד שתעבד גם עבודה זרלה של ישראל עד שתעבד אומר לא המקרא ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגד גבי עגד שעשו ישראל כתוב משעת עשיתם משעת עשייה קמלה בחטא אשר עשיתם רק עשיתם התחייבתם אמנ מילה למקם גברה בחטא ייצור יה לא מצלה אולי רק שאדם חטא ברגע שהוא הקים את העבודה זרה האדם כבר עבר עליו עבר על תרוע אז זה שלב חטא אבל שהיא בעצמה תאסר העבודה זרה הזאת זה עד שיעבדו אותה לא מצלה עד שתעבד הייתי אומר כך אמה המקרא ערור האיש אשר יעשה פסל ומסכה

מה זה אשר יעשה משעת עשיה קם בערור איך שעושה הוא ערור אמה הגמרא שואלת אמה נמילה למקם גברה בערור יצורה לא מצר אולי רק האדם נהיה ערור שעשה אבל שעבודה אזהרה עצמה לא נעשרה אומר תועבת השם כתיב בהמשך הפסוק תועבת השם כל העושה אלה מכאן אתה רואה שלא רק קם בעל בערור אלא העבודה זרה זה תועבת השם משעת עשייה זה תועת השם אז זה נאסר כבר משעת עשייה תיתי מ ורבי עקיבא שהוא אומר שעבודה זרה של ישראל נאסרת בשעת עשייתה רק עד שתעבד היא לא נאסרת

בשעה עושים עד שתעבד הרי משמע מפה תועת השם בשעת השייה דבר המביא לידי תועבה זה לא עצמו תועבה דבר בר אם הוא יעבוד אותו אז זה מביא תועבה ורבי עקיבא עבודת כוכבים של עובד כוכבים אסורה מיד מנ הוא אומר עבודה זרה של גוי אסורה מיד מאיפה לומד אמרו לה אמרה פסילי אלוהיהם תשרפון באש מי שפסלו נעשה אלוה אלוה אתה רואה כתוב לא תחמוד כיס וזהב עליהם ולקחת לך פן תבקש בו כי תועבת השם אלוהם ך הוא פסלו אלוהם תשרפו בה של החמות וכולי אז מי שפסלו

בשעה שפסל את צורתו נעשה אלוה פסילי אלוהיהם והידך ורבי ישמעאלז אמר עד שעושה רק מי שתעבד מה אומר ההוא מבעלה נכדתני רבי יוסף דת רבי יוסף מניען עבודה זרה שפוסל אלוהו שנאמר כלומר בכוחו לבטל עבודה זרה שלו גוי גוי מנין לעובד כוכבים שהוא פוסל את האלוה שלו כלומר אם הוא שובר אותו הוא פוסל אותו >> לא עושה אותו >> ברגע שנאמר פסילה אלוהן תשרפון באש מה זה פסילה לשון פיסול כלומר לעשות את הסורה פסילי הפיסול של הצורה הקלקול של הצורה אתה רואה עציית הצורה עצמה קוראים

לזה פיסיל פיסולי כאילו זה פסול זה קלקול פסילי אלוהם הקלקול של אלוהם >> אבל עכשיו שפוס אלוה >> כן הקלקול הוא בטול >> בטול >> כן בסילו אלוהן תשרפון באש אתה רואה ע זה אומר לך זה לא מלשון פיסול >> לעשיית צורה אלא מלשון פסול זה קלקול ובטול אומר איך איך תפסול את האלוה הזה סוף אותו באש וידח נקלה מד שמואל רבי עקיבא לומד דינו של עולה משמואל לשמוע רמה כתיב לא תחמוד כסף וזהב עליהם פסוק אחד אומר לא ת לא תעמוד כסף וזהב עליהם ולקחת

לך וכתיב ולקחת לך פעם אחת זה סותר את הפסוק לא תחמוד כסף וזהב אחר כך כתוב ולקחת לך הקצד הקצד פיסלו לאל תחמוד תראה אם ברגע פיסל אותו, עשה פסל של אלוה, מיד חל עליו איסור, אז אסורז אז לא תחמוד. אבל אם פסלו קלקלו בביטול עבודה זרה מאלוה ולקחת לך, אתה יכול לקחת אותו כבר, תצטח בו, תמכור אותו.

ברגע שפסל לאלוה זה לא תחמוד אבל ברגע שפסלו לאלוה פסל אותו שבר לו את האף את הראש >> לאלוה הזה >> יהודי לא יכול ורבי עקיבא שכחן עבודת כוכבים של עובד כוכבים דאסורה מיד דישראל עד שתעבד מןלן ישראל עד שהוא הוא טוען רבי עקיבא עד שיעבוד אותה ישראל אז היא תהיה אסורה אמר רב יהודה אמר קרא >> ושם בסתר עד שיעשה לה דברים שבסתר כתוב בתורה ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכת תועבת השם ושם בסתר לא קריאת תועבת השם עד שיעשה לה דברים שבסתר מה פירוש

שיעבוד אותה וידך ההוא מבעל את רבי יצחק ורבי ישמעאל שעוסרת של ישראל מיד סובר שהפסוק הזה נצרך לכת רבי יצחק דמ רבי יצחק מנין עבודה זרה של ישראל תאונה גניזה כשהיא שלמה צריך לגנוז אותה בקרקע הכוונה חליה מתחת לארד שלא תראה אותה ולא תסתכל הכוונה גם ישרוף אותה זה לא משנה מה >> אומר שנאמר ושם בסתר אתה צריך לגנוז אותה בתוך האדמה או לשרוף אותה. אז אתה לא יכול ללמוד שעבודת כוכבים של ישראל היא לא נאסרת עד שתעבד. וידך נפקל רבי עקיבא שאומר שדין זה לא

נמפסוק זה אלא מדרב חסדה אמרב דמ חסדה אמרב מנין לעבודה זרה של ישראל של תאונה גנזה שנאמר לא תיטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח השם אלוהיך אומר כתוב בתורה לא תיטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח השם אי אפשר לפרש כפשוטו שאיסורה זה רק אצל מזבח השם. איסור עץ השרה של עבודה זרה זה בכל מקום ומקום.

אז מה זה כתוב אצל מזבח השם אלוהיך? ללמד אותך להקיש אותו למזבח מזבח טעון גניזה כי הרי אסור בהנאה אף אשרה תאוונה גניזה בתוך האדמה וידך ההוא מבעלה כלומר רבי ישמעאל סוסבר אחרת אומר הפסוק הזה אני צריך לחכרש לקיש למה רש לקיש כל המעמיד היה אנשי הגון כאילונו נוטה אשרה בישראל ישראל אוי ואבוי עבודה זרה דין שלו הגון שנאמר שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך סמיך ללא תטע לך אשרה הכל עץ אז אתה רואה זה כמו עשרה אצל עץ אמר שהוא במקום תלמידי חכמים אם יש

שמה תלמידי חכמים והוא מעמיד תמ תלמיד שנוהגון איפה שיש עוד תלמידי חכמים כאילו נטעו אצל מזבח שנאמר אצל מזבח אשר אצל מזבח אז אתה רואה גם אנשים שדומים למזבח הם תלמידי חכמים על ידם אתה שם דיין פסול דיין שיש לו עיפון אוי ואבוי בארב רב המנונה ריתך כלי לעבודה זרה מה היה לו כלי נשבר נשבר לו הכלי ונתן עליו מכה בקורנס ותיקן לו את הפגימה שלו כדי שיוכל לשמש את העבודה זרה אתה מבין היה לו קרי ונפסע לכלי כלומר נפגם נשבר >> עכשיו ריתך אותו את

הכלי לעבודת כוכבים לשמש את העבודה זרה מה הוא נאסר בכך עוד לפני שעבד אותו או לא? כלומר עכשיו אתה אמרת לי זה מחלוקת כשעשה כלי כשעשה פסל צריך לעבוד אותו לא צריך לעבוד אותו עכשיו הוא שואל היה לו כלי לעבודה זרה והוא נפסל כלו מה מה נהיה לו נפגם נהיה לו שבר עכשיו הוא מה הוא עשה הוא לקח והוא ריט אותו >> זה נקרא כבר כאילו כבר נעבד עבודה זרה זה אסור עצם העובדה שהוא עשה אותו קרי כבר בנה אותו זה בשביל עבודה זרה הוא עשה

את זה זה כבר אסור או לא או עד שיעבוד את העבודה זרה מה לעבודה זרה דמן מה הוא משמש עבודה זרה הנה הם עבודת כוכבים דעובד כוכבים של גוי עבודת עבודה זרה של גוי בין רבי ישמעאל בין רבי עקיבא משמשי עבודת כוכבים הן משמשי עבודת כוכבים אין אסורן את שיעבדו לכולה על מה של עובדי כוכבים עד שיעבדו לא נחלקו רק בעבודה זרה עצמה אם נאסרת מיד או לא אבל אלה עד שעבדו בהם הם לא עבדו בכלים שמשמשים את העבודה זרה לא נעסרו ואלה עבודת כוכבים דישראל

כלי שנשתמש בו אני בדמני אני בא דרבי עקיבא קשה עד שתהי גופה לא מצב זרה עצמה לא נאסרת עד שיעבוד אותה עד שתעבד משמש מבעיה הכלים שמשמשים אותה לא כל שכן שלא יעשו עד שתעבד ואני בא דרבי ישמעאל דאמר אסורה מידי משמשין ממשין גמרינן כלומר האם משמשית של עבודה זרה של ישראל ממשית של עבודה זרה של עובדי כוכבים גמרינן מה הטם משמשי עבודה זרה של גוי עד שיעבדו אף החנה מעד שיעבדו ממש עוד מעמינה מעבודת כוכבים עצמה של עובד כוכבים גמר מה היא אסורה מיד הבשמש

אסורים מיד הגמרא שואלת מה יריה דקה מבעיה לכלי ריטך כלי עשה מבעלה עשה תבעלה תבעלה עשה למה דווקא ריתך תיקן אין כלי. היה מקולקל, תיקן אותו, רייתך אותו לעבודה זרה.

היה להסתפק במגרה פשוט יותר. עשה מהתחלה כלי לעבודה זרה. אז הגמרא עכשיו חוזרת לבאר לי את הספק. רבנונה משום טומאה ישנה כן בעיה.

הגמרא אומרת, אתה יודע, לא כך רבנו השאלה שלו בגלל הטומאה ישנה. לא משום איסור עבודה זרה. ברגע שזה נהפך להיות עבודה זרה, מקבל טומאה. זה טמא.

עכשיו זה משום טומאה. ברגע שואל, ברגע שהוא תיקן את הכלי, האם האם כבר חזרה אליו הטומאה הישנה או לא? או מעכשיו רק אם הוא טמע עוד פעם, אז הוא תחייב? נתנען כלי מתכות פשוטה ומקבליהן טמאים.

זה כלל כלי מתכת גם שאין לו בית קיבול פשוט כמו מגש מגש בלי בית קבול אין לו אין לו לבזבז מאחור ישר וגם כליהם טמאים מקבלים טומאה על המקום נשתברו תהיהרו נשתברו הם כבר בשבירה הזאת נטהרו כלי כלי רגיל שקיבל טומאה לא משנה ממה חזר ועשען כלים עכשיו תיקן אותם חזרו יחזרו לטומאה ישנה שהייתה קודם שנשברו כלומר צריך לקחת אותם לטבילה בכדי לטאן אותם אז גם כלי שנשתמשו ב לעבודה זרה מקבל טומאה אם שברו כדי לטערו וחזר וריתך אותו כדי שיוכל להשמש לעבודה זרה אבל עדיין

לא השתמש בו בזה הסתפק במנונה האם חוזר לטומאה שנה או לא והכי גם בעיה לה ככה היה הספק של הרב המנונה כי עד טומאה מתי חוזרת טומאה ישנה לאחר שתקנו אנימ טומאה דאורייתא מת כמו אבל בטומאה דרבנן טומאה של משמשי עבודה זרה שהיא רק מדרבנן לא הודים מה לא שנה בן טומאה דאורייתא לדרבנן תמיד זה חוזר לא היה אילני המלכה היה לה חתונה של בינה עשתה לכל כל לכל אחד צלחת מכסף, מזהב, לכל לכל מי שבא ולכל אחד עשתה לו מכסף. מה? קים זהב מכסף. עכשיו

הכל נתמעלה.

והחתונה אי אפשר לחקות שבעת ימים בשביל להטביל, להזות ולהצביל. אז היא עשתה פטנט. מה היא עשתה? הביאה אסור חור עם מקדח ותקנה את זה בחזרה.

זהך חכמים גזרו על זה. אי אפשר לעשות דבר כזה, לעשות חור, להגיד זה נפסל ועכשיו היא מתקנת ניעשה כלי חדש. היא רוצה לשחתונה של הבן שלה. בטב אלה שאר טומות דרבנן נתמ בטומעת משקין.

גם עליהם יש את הדין הזה. לא רק טומאת עובד כוכבים. אומר לו חדם יגור חקב בעיינה גם ישאר טומאות באמת דרבנן הסתפק אז למה נקת דווקא טומאה הזאת יש ספק בתוך ספק טומאה דרבנן מהדרה או לא הדרה חוזרת בתיקון הכלי או לא חוזרת ואם תמסא לומר לו הדרמה דעובד כוכבים שהיא רק דרבנן משום חומר דעובד כוכבים יש שביוע רבנן כטומאה דאורייתא טומאה שלובדת כוכבים או לא תקו לא פשט בעמני רבי יוחנן מרבי יני תקוב את עבודה זרה של אוכלין מה הוא מי מהניה לבטול לטהרין הוא

מטומאה או לא או של אוכלין למשל רוצה להביא לה תפוחות לעבודה זרה או לחם כן לעבודה זרלה תקרוב את עבודה זרלה של אוכלין מה הוא ממעניה הוא ביטול לתארנו מטומאה או לא הוא יבטל אותה זה מועיל הגוי זה של גוי יבטל אותה ותבעלה כלים למה את מסתפק באוכלין בכלים ממש של עבודה זרה נסתלקה מהן טומאתן כשיבטל אותם נסתלק רק מורם או לא כינום כם בעיה לכיוון דתו טהרה במקווה טומאה נמ בטלה יש להם טהרה במקווה אתה יכול להוציא את הטומאה במקווה אז גם יש להם תקנה

הטומאה שלהם בטלה בטולם מסילוקם אפשר אפשר במקווה כי כמעיה לאוכלין אוכלין אתה לא יכול לשים לחם במקווה אוכלין אי אפשר להדביל במקווה זה לא יעזור לו צריך השקה השקה וטבעלה עבודה זרה גופה. מה זה עבודה זרה גופה?

לקח לחם כיכר לחם שתחווה לו אוכל לא משמשי עבודה תקרובת את ה את ה את העבודה זרה עצמה עשה את הלחם עבודה זרה ממש שתחבלה לפת נסתלקה הטומאה בביטול הפת או לא? אומר עבודת כוכבים גופה לא מבעיה לה תהפוך את צל משה כיוון איסורה בטומנה מבטלה מועיל ביטול עבודה זרה אז גם אז גם טומאנמ בטלה כי כן בעיה זה עבודה זרה עצמה כי כן בעיה לתקרובת לעבודת כוכבים של אוכלים מה התקרובת של עבודה זרה של אוכל של אוכל כמו לחם כמו תפוח כמדיסורה לא בטין את

תקרוב של עבודה זרה לא מתבטל כדרב גדל למעלה למדנו למה למדנו שזה הווקש למת כתוב ויצמדו לבעל פאור ויאכלו זבוחי מתים כך למדנו למעלה שזה הווקה שלמת אז עוד דין מה או האם אז מה היא כיוון ייסורה לא בתגדרב גדל טומאה נמלא בטלה מה איסור דאורייתא לא בטיל אבל טומאה מדרבנן כן בטיל תרקו לא פשט לו בעו מנה רב יוסף רב יוסי בן שאול מרבי כלים ששימשו בבית בהם בבית חוניו מהו שם שמשו בהם בבית המקדש או אתה יודע חוניו היה בנו של שמעון הצדיק לאחר

שמת אחיו מאחר שמת אביו שמעון הצדיק היו לו שני בנים הוא חוניו ברח בגלל אחיו הגדול למצרים בנה שם מזבח ומה לא עשה הכל קורבנות כהנים השם מחלוקת אם זה היה לשם השם או לא זה נחלקו בברייתה אם בנה את המזבח לעבודה זרה או לכבוד השם עכשיו הזקנים ששימשו בבית חוניות שמה במצרים רוצים להביא אותם להשתמש בהם בבית המקדש. מה דינם? מה הוא שהשתמשו בהם בבית המקדש?

הגמרא מפרשת וכמבעילה הספק של רבי יוסי בן שאול הליבן הליבה דמן דאמר בית חוניון לו בית עבודה זריי זה הליבה מי שאומר באמת בית חוניון זה היה לשם שמיים זה לא היה עבודה לא לשם עבודה זרה דתנן כהנים ששימשו בבית חוניהו לא יהיה שםשו במקדש בירושלים אסור ואין צריך לומר לדבר אחר כן שמשו לעבודה זרה ודאי אי אפשר לשמש במקדש אבל אתה רואה בית חוניו לא היה בית העבודה זרה בכל זאת כהנים ששמשו בבית חוניו לא יפה שישמשו בבית המקדש אז התורה שאתה רואה שלא עשה המשנה שמש במקדש מן הדין אלא משום כנס אתם הלכתם שמה להיות כהנים כולסים אותכם רק בגלל כנס. אז בזה מסתפק רבי יוסי בן שאול. כהנים עוד יכנסו רבנן משום דבני דענינו. ידעו שנאסרו הבמות גם לשם גבוה ולא היה להם לעבוד בבית חוני.

אבל כלים לא שיך בהם טעם הזה. אז לא. אז בזה מותר להשתמש בבית המקדש. לושך להם קנס.

מה יש לו שכל? הכלי הוא מדבר. יש לו שכל. עודין מה לא שנה?

כמו שכנסו על הכענים כנסו גם על הכלים אמר לה אסורין הן הכלים אסורים מה שהשתמשו בהם בבית חודו אפילו שזה היה לשם השם אסורין ומקרא הוא בידינו ושכחנו יש לנו פסוק ושכחנו אותו אבל תדע לך זה אסור הגמרא שואלת אתיבם כתוב כתוב לגבי במי חזקיהו המלך היו מביאים לפניו את כל כלי המקדש שהשתמש בהם אח אבא שלו היה רשע מרושע אחז לקח כלי המקדש השתמש בהם לעבודה זרה >> מתע מה עשה אז שמה כל הכלים אשר יש פסוק זה פסוק כל כלים אשר זניח המלך אחז

במלכותו במעלו הכינו הכנו והקדשנו אומרים לחזקיהו המלך כל הכנים אשר הזניח מה זה הזניח הרחיק שימש בהם לעבודה זרה זה הזניח המלך אחז במלכותו במעלו שמעל בהם ששתמש בהם לעבודה זרה הכנו והקדשנו מה להבכלנו בלינו לא בוודאי לקחנו את הכלים הדברנו אותם מטומעת עבודה זרה והקדשנו אותם קדשיננו והקדשנו הקדשיננו חזרנו והקדשנו אותם בחזרה כלומר משכנו אותם בשם המשחה מחדש אז אתה רואה כמה שמדאורייתא מותרים הכלים לעבוד המקדש של הקדשם אדם לא יכול לאסור דבר שלו שלו של הקדש אז מותר להשתמש בהם אותו אותו דבר כלים

של בית חונן לא גזרו רבנן למה הם לא בני דעה אמר לה קודם כל דע לך ברוך אתה על השמיים שהחזרת לי עבודתי זה הפסוק שהיה לי ושכחתי הכינו מה זה הכינו תדע לך זה לא כמו שאתה חושב אלא גנזום גנזו אותם מה שעשה אחז כלים שהיו בבית המקדש שהקריב בהם אחז קורבנות לעבודה זרה בבית המקדש גנזום באדמה והקדשנו פירושו שהקדשנו אחרים תחתיהם זה לא כמו שאתה מאר הקדשנו אחרים גזרו עליהם צילקו אותם הוא ביאר למעלה שהכנו והקדשנו הכנו אותם ומשכנו אותם בדבדנו אותם במקווה סידרנו

אותם ומשכנו אותם הקדשנו אותם חזרה לשם שמיים השענו אותם בשם בן המשחה אומר עכשיו סיכרת לי הכנו גנזון הקדשנו אז הוא אומר לו זה לא שקידשנו אותה בחזרה הקדשנו אחרים תחתיהם חדשים בא חביבי נתנאה >> אומר מה הבעיה אני קונה הכל חדש אומר לחזקיה המלך אני קונה הכל לבית המקדש אני קונה הכל חדש >> למה מסייע עליהם האם האם המשנה שה היא מסייעת כתוב שמה בארבעה נשחות שהיו בבית המוקד בית המקדש מזרחי צפונית ב גנזו בית חשמונ תני המזבח שקיצצו אנשי אבן ראית היה אבני מזבח

קצצו אותם את המזבח הרסו אותם אנשי בן גנזו אותם שם ואמר רב שלש ששקצו לא קציצו ששקצו לעבודת כוכבים מה זה קיצצו ששקצו אותם אומר עבדו בהם עבודה זרה ואפילו שאין אדם עובר אין מה לעשות איתם לקחו אותם שמו אותם מתחתלרד אז הנה הראיה שזה לא מטבילים ונגמ מר אמר פפה הגמרא אומרת אין זה לא ראיה אתם כרעש כך הבני המזבח ש שקיצו אנשי יוון לא אסרו אותם בגלל גזרת חכמים אלא אלא כרע אשכח ודרש מצא פסוק ודרש לאסרם נכתיב ובאו פרצים וחילוה באו פרצים גויים

עובדי עבודה זרה וחילוה כדי שהוציאו על חולין קודם קנו אותם עובדי כוכבים מן ההבקר ונעשה שלהם השתמשו בזה לעבודה זרה ואז זה נעשה מדאורייתא זה לא שסתם איך שהם עבדו אותם עכשיו אמרהם איך היא נעביד אלה בית חשמונאי אמרה אחרי שניצחו את היוונים אמרו איך היא נעביד נדברינו מה נעשה לאבנים האלה אם נשבור אותם על ידי עובד כוכבים כדי לבטל אותם אי אפשר להביא אותם בחזרה לבית המקדש למה הבנים של אמות אמר רחמנא אי אפשר להשים מזבח השם שבור כתוב אבנים של אמות ננסירינו ננסור ברוך

הבא רבי שמואל ננסור אותם מחדש שיהיה יפה לא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא אז אי אפשר זה לא שייך אומר והמי נדברינו ולשכינינו לנפשיו ישברו את זה התבטל מזה זה עבודה זרה יקחו את זה לעצמם ויחללו את זה ואז יקנו בזה משהו אחר ולא אמר רב שעיה בקשו לגנוס כל כסף וזהב שבעולם משום כסבה ודאבהו של ירושלים היה מטביעות כסף וזהב בירושלים בלשקה של של החודש שעשורה לזרים מה עשו לקחו את זה עובדי כוכבים ערבו אותם עם כספם וזהבם שלהם ורצו את הכל לגנוז והבנן ירושלים

אביובה דעלמה מה קרה פה אלא אמר רבי ביקשו לגנוז דינרה דריינאה טורינאה שיפה את הנרים שמטבעים עליהם צורתם של טוריאנוס דריאינוס מלכי רומי כל אותם מטבעות ש נטשטשו מפני טבעה של ירושלים כמה שמטבעות אלו היו נוהגות בעיקר בירושלים ורוב המקבעות הגיעו משם לכן רצו לאסור כל מטבעות אלו עד שמצאו להם לקרא מן התורה שהוא מותר שנאמר ובאו פריצים מחילל יצאו לחולין אז הנה אתה רואה גם אבני מזבח אותו דבר אפשר לפנות אותם אומר אתם לא השתמשו בהם לגבוה רק הכלים המטבעות לא השתמשו בהם לגבוה עבדו

אותם אבל לא השתבשו לגבוה הקדישו אותם לשם כך הקדישו את זה למקדש אבל ממש בפועל השתמש לא אחר כבן תשתמש בהו גבוה מה פה השתמש בכלים באבנים לו אור החראה להשתמש בהווא עד זה לא יפה דבר שהשתמש בו מלך לא שתמש בו אדיות הקדוש ברוך הוא משתמש בו אתה רוצה להשתמש בו זה שבית המקדש לכן זה נענש אחשו איזה עונש שהלך הוציא כלי מקדש ששתמש בהם >> כן אנחנו נעשה פה הפסקה ואנחנו חוזרים אליכם בעזרת השם בדוק לי את לא שבוע טוב בוקר טוב לכולם. היום

אנחנו יום ראשון טו מנחם אב תשפה טז לא טו טז מנחם אב. טוב באב היה ביום שבת המלכה הנה זכינו לאיזה שבת שבת מיוחדת שבת עשרת הדיברות שבת נחמו שבת טו באב כמה מעלות גדולות ובעזרת השם עכשיו שכל האור והשפע הזה נתחיל בו שנה חדשה כי זה 40 יום קודם יצירת טבלד מכריזים בשבת הכריזו על כפה באלול שבו נברא העולם מכריזים על בריאת העולם מחדש מתי זה בעזרת השם 40 יום לפני כן אז ביום טו באב זה כבר 40 יום לפני בריאת העולם כלומר בריאת העולם

זה בכף הה באלול כל שנה זה מחדש אז יוצא 25 יום באלות 15 של אב 40 יום בפרט שזה עשרת הדיברות מעבד הר סיני איזה מעמד של אנוכי השם אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים איזה מעמד נפלא שאין כמוהו של לקבל את התורה מפי הגבורה כשכל ההר עם ישראל עומד תחת ההר ויש הקדוש ברוך הוא עלינו חופה מקריסטלים, את ההר הפך אותו לקריסטלים. איזה איזה חופה, איזה קדושה, איזה אור של תורה.

לכן צריך לנצל את הדברים הללו. מה עשה הקדוש ברוך הוא במעמד הר סיני? כתוב השם מסיני בא וזרח משעיר למופיע מהר פרן ואתה מרביבות קודש. אתה יודע מה זה הופיע מה זה משעיר למגיד לך הוא הלך קודם כל הלך אנשי שעיר הלך לשר אדום לסמ אומר לו אולי כבודו רוצה לקבל את התורה אתה וכל האומת האומה שלך אני רוצה לתת את התורה על הר סיני אתה רוצה לקבל את התורה אומר מה כתוב בה אומר כתוב בה דילג הקדוש ברוך הוא אומר כתוב לא תרצח אומר ריבונו

שלום לא מתאים לי לא אני לא יכול זה הכוח שלי זה החל חר בך תחיה אומר תשמע אבל אתה הבכור אני חייב לתת לך אתה הבכור קח את זה אומר לא רוצה אבל תראה מה אני אעשה תיקח על זה יעמוד העולם אומר לא רוצה בשום אופן לא הקדוש הקדוש ברוך הוא מכריח אותו, הוא לא רוצה, אומר, אתה יודע מה?

לך תן אותה לבני יעקב. הוא חושב שהוא אומר עליהם לא טוב שיקחו אותה. לך זה המטרה של הקדוש ברוך הוא. מלך תן אותה לבני יעקב.

אומר, הם גם לא ירצו לקבל. אומר, אני אפצא אותם, אני אתן להם מתנות. אומר, טוב. וככה הלך הקדוש ברוך הוא, אומר, טוב, נלך לבני עשו.

הלך לבני עשו, אומר לו, "מה כתוב בה?" אומר לו תנאף לא רוצה והוא יהיה פרדם לא רוצה אני רוצה אני לא רוצה לקבל את התורה חביבי אתה בכור אתה ישמעאל מגיע עליך לא רוצה לא מכריח אותו מכריח אותו אומר לך תתן אותה לבני יעקב אומר גם לא ירצו אומר תן להם מתנות טוב הלך לכל אומות העולם אף אף אחד לא רוצה. עכשיו התורה רואה ככה. הקדוש ברוך הוא אומר, יש לי אומה אחת רק עם ישראל. כל העולם התחיל לרקוד, לרעוד.

למה? כתוב אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. אם לא מקבלים את התורה, התנה הקדוש ברוך הוא עם כל מעשה שמיים וארץ. אמר להם יום השישי, כל זה תלוי ביום השישי.

בשישי בסיוון. אם יקבלו את התורה העולם עומד. אם לא יקבלו את התורה, אין עולם חביבי, אין עולם התחילות התורה כואב לה התחיל לרעוד העולם ישר שאלו אומות העולם מה זה אמרו להם אף אחד לא רוצה לקבל את התורה עכשיו הולכים לעם ישראל אם לא יקבלו אין עולם אלא מה כולם מתים כן ישר באו לעם ישראל אומרים לחילה תקבלו את התורה בבקשה מכם תיקחו את התורה תחננו ואז ככה עשה הקדוש ברוך הוא ככה כוח לעם ישראל הם מתחננים אומרים אבל מה נעשה אנחנו איך נתפרנס כל הזמן

נלמד תורה אומר לא תעבדו יהיה לכם פרנסה ניתן לכם אומר אבל צריך לנו בית משפט עם דין תורה אם אחד יעבור על המצוות צריך לדון אותו בהריגה הריגה לא בידינו בידכם קחו את קחו גם הריגה ואם א ולפעמים אחד ימות בלי ילדים צריך אחים לייבם אותה שלא יעבור על תנאף אומר תקרו וכן הלאה וכן הלאה סידרו עם ישראל את הכל אמרו לקדוש ברוך הוא נעשה ונשמע אחרי שהכל מסודר איזה פלאות איך הקדוש ברוך הוא בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו הכל זה בפלאי פלאות

פלאי פלאות ובדיוק עכשיו אנחנו מתחילים פרשת שת עקב והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אותם מה זה והיה עקב תשמעו יש בזה רמז עכשיו קיבלנו עשרת הדיברות כמה תיבות יש בעשרת הדיברות יש 172 תיבות עקב עקב תשמעון יש וזה זה רמוז במילת יעקב. יעקב י של יעקב זה עשרת הדיברות.

עקב של יעקב שבניו קיבלו את הכל זה 172 תיבות שיש. זה עקב. הנה ראינו יעקב י עקב. כן.

כלומר יות זה עשרת הדברות שבני יעקב על יעקב אבינו כשהוא היה כשהוא הלך והתפלל בהר המוריה במקדש אמר אפשר עברו עברו עבודהיי פה והתפללו ואני לא אתפלל עברתי במקום שהיו אבותיי על ה דיברה איתו אבן השתייה אומרת לו אתה יודע ממין הושטט את העולם ממך היושט עם ישראל שהם יעמידו את העולם אז הכל תלוי כל עשרת דיבורות תלוי ביעקב שהוא מביא את בניו אז לכן י זה עשרת הדיברות עקב זה 172 תיבות שיש בעשרת הדיברות כמה אותיות יש בה 620יות איפה זה רמוז י איך כותבים י וד כמה זה עולה? וד כמה גימטריה שלו? >> 20 תכתוב 20 כמה עולה גימטריה של 20? ע ש' >> 300 ר >> כבר 520 >> כמה?

20 ע סליחה ערכ וש 570 אחר כך יש לי ר >> 580 מ >> 40 620 ראית אז זה מרומז 620 של ה האותיות. עכשיו ידענו כבר עשרת הדיברות. ידענו התיבות שזה עקב, הכל ביעקב וידענו י זה 20 זה אותיות. עכשיו אבל מי אבל אתם יודעים שכנגד עשרת הדיברות יש 10ה מאמרות שהם הקריא שמחזיק את עשרת הדיברות.

הקרי שמחזיק את עשר סרת הדיברות זה היה הלוחות לוחות תעשה חשבון כמה הוא עושה לוחות בלי ו >> 438 ל חת 438 רחל לאה זלפה ובלהה בדיוק 438 למה הם איך כתוב זה אנשים של יעקב? יעקב זה כל הרוחניות, זה כל הסרת דיברות, זה כל העקב תיבות, זה כל ה-620יות. עכשיו מי מחזיק אותו? האישה סדע עזר כנגדו.

היא מחזיקה היא הלוחות. איפה זה רמוז? גימטריה לוחות. בהה זפה ברזל.

ברזל. רחל ולאה הנה אז זה העניין שעכשיו זכינו קודם כל לקבל את התורה במעמד הר סיני איזה מעמד שאין כמותו עכשיו אנחנו צריכים בעזרת השם קיבלנו את התורה מחדש צריך להתחיל חיים חדשים להתחדש עם האור הגדול של התורה עכשיו אדם איך כל יום הוא קם בבוקר איך כל יום הוא הוא מודה להשם מודה אני לפניך מלך חי וקיים וזהחזיק אז איך שאדם קם בבוקר הוא עושה שני מצוות שעכשיו למדנו אותם בפרשה גם כן שזה מצווה ציצית ומצוות תפילין שצריך האדם לזכות להתעטף במציצית להני ניח תפילין

ואז לצאת מפתח ביתו כשהוא עטוף בטלית ויש הוא מנסק את המזוזה כמה למען רבו ימי ביניכם כמה זה זכות גדולה שאדם בעזרת השם עכשיו והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה הושמרתם ועשיתם אותם מה קורה עקב זה עוונות שאדם דש בעקביו שיזהר מהם לא חס ושלום לעבור עליהם יש לפעמים אדם מזלזל בהם כמו ברכות לא חושב זה כלום מה זה אתה מברך הקושך הוא נתן לך דבר אתה מברך אותו טוב מילה במילה לא פטפת לא מהר אתה קם בבוקר תודה להשם נתן לך עיניים לראות תברך טוב

ברכות השחר תתחיל את הכל חזק ואיך איך בוחק חברים זוקף כפופים ומלביש חרומים נותן לי עיף כוח כל יום אדם צריך לרקוד אחר כך קידשנו במצוותיו וציוענו דברי תורה תראה אפריים איך הוא קם במעלה אדומים רוקד רוקד בטח הוא עושה איך הוא יוצא מהבית אחרי שהוא עושה טיפול חצות והכל לובש פרית מתעתב בציצית איזה זכות זה כמה זה דבר גדול. כל מי שמניח תפילין כל יום נה שותף להשם במעשה בראשית. בר מצווה בר מצווה ראשי תיבות ודיברתה בם בם מעשה בראשית נהיה שותף לקדוש ברוך הוא

בעשה בראשית.

לכן אותיות בראשית זה אותיות בר שתה כלומר שמיים וארץ. מה הם תפילין של ראש כנגד שמיים, תפילין של יד כנגד הארץ. בזכות התפילין שזה שמיים וארץ, בזכות התפילין כנגד שמיים וארץ עומדים שמיים וארץ. אתה יודע מה אדם עושה?

לא כתוב העידות בכם היום את השמיים ואת הארץ. מה זה העידות ייבכם היום? תפילין של ראש, תפילין של יד. זה שני עדים שמניחים עד עלינו לשבח עד אן עוד עוד עד זה אחד על כן קבלך השם אלוהינו ויום ה יהיה השם אחד ושמו אחד זה של שני היום היום נרמז מצוותים ביום לא בלילה אז איך אמרו רבותינו אז ככה זה צריך ציצית אחר עלות השחר חר אחר כך תפילין אם יש על מיני א' וי אומר פדעי הוא מרדת שחת אז כמה זה דבר גדול אתה יודע היה יהודי אחד היה משני המלך המלך אהב אותו כנפשו היו החברים שלו כולם היהודים היה משהו מצליח מאוד אבל לא שומר תורה מצוות חברים שלו היו מניחים תפילים הם מצחק אותם.

היה לועג להם אומר מה אתם עושים? שמים א קופסאות על הראש עור רצועות. מה יצא לכם מזה? לא היה מבין.

לא היה מבין. טוב. הקדוש ברוך הוא מעריך הפה, אבל אחר כך מעריך הפה לצדיקים ולרשעים. אם אדם לא שב מדרכו אז הקדוש ברוך הוא תופס אותו.

לא יחשוב אדם הוא נלקט במלכודת מה יעשה הבן אדם טוב יום אחד יצא המלך למלחמה מסר ביד משנה למלך את הכל העיר והכל הוא היה מתגאה יושב במקום המלך יום אחד ישן אחר האכילה בצהריים תחת אילן שבגן המלך מידת הדין כתרגה עליו זה נתן לי עוסר הרע ולא מניח תפילין, לא מברך בבוקר, לא עושה כלום. איך אתה נותן לו ככה? אמר להם הקדוש ברוך הוא, הגיע זמנו. אמרו לו, הגיע זמנו.

מיד הלח הקדוש ברוך הוא, אחד היה צייד, ראה שמה איזה ציפור, מה זה ציפור? רצה לצוד אותה, ירא בקשת, הרג את ה לא איזה ציפור זה ישן שמה המשל המלך מתחת גן המלך בגן המלך ישן בא מידת הדין מקטרגת הוא ירא בשביל לקחת את הציפור הרג אותו פלא פלאות אחרי שלושה ימים לקחו אותו קברו אותו ונגמר אחרי שלושה ימים בא המלך והמלחמה איפה המשנה התחיל לבכות את המלך מה לא רוצה לאכול רוצה לשתות לא מאמין לכם אני אוהב אותו כבוד נמשי לא מתנחם פתחו את הכפר

אחרי שלושה ימים רוצה לראות מה הרבינן מה הם רואים שני נחשים שחורים כפחם נחר שהראשון מונח לו על הראש איפה תפילין על היד אמרו לו אדוני המלך אתה יודע זה יהודי לא היה מניח תפילין היה צוחק על מי שמניח תפילין זה שני מקומות שמניחים בהם התפילין לכן נהיה לו כך שאל את חכמי ישראל אמר טוב אבל מה אני לא רוצה לראות את זה שזה צא אומר לו תתפללו מיד להשם יתברך שהוציא את הנחש הוא יד שלי אני לא רוצה לראות את זה אמר אמרו לו אבל

מה זה יעזור אחרי שנכסה עוד פעם יחזור לא מעניין אותי עכשיו שיצא פללו הלך חכמי ישראל אבל תראה פלא פלאות מה קורה אז אדם קם בבוקר לובש תפילין לובש ציצית קודם אחר כך תפילין והוצא את המזוזה שני מלאכים מלווים אותו כמה זה טוב כמה זה חשוב לאדם לעשות כדרך הזאת כמו חכמי בגדד. כולם איך היו קמים בבוקר, איך הם הולכים, חלב, בגד, כולם היו ככה עושים. גם אנחנו צריכים לעשות כזה.

מי שלא יכול הוא בעל מוקדם, הוא בא במוקדם לישיבה אז אין דבר. יצא בחוץ בחדר אחר, יניח תפילין, כאילו זה בית שלו, ואז יכנס, ילך לבית לבית הכנסת, יכנס עם תליד תפילין. זה מעלה אחרת לגמרי. בפרט שהעובר את המזוזה, אתם יודעים, המזוזה שומרת על אלו שדרים, על ביניהם שיזכו לרכות ימים, נמר רבו ימיכם בן ביניכם.

זה שומר את הבן אדם. הקדוש ברוך הוא אומר, אתם תהיו בפנים, אני שומר אכם מבחוץ. מה אתם דואקים? זה מזוזה.

לא. הגמרא אומרת במחות אמר רבי חננה בוראה שלא כמידת הקדוש ברוך הוא מידת בשר ודם מידת בשר ודם מלך יושב בפנים ועם משמרין אותו מבחוץ מידת הקדוש ברוך הוא אין לו כן עבדה יבשים מבפנים והוא משמרן מבחוץ השם צירך עד יד ימיניך אז איך כתוב בשולחן ערוך וצריך להיזהר בה מאוד יכול להזהיר בה במצוות ציצית יעריכו ימיו וימי בניו כתוב ואם אין זהיר בהתקצרו השם יעזור לא זה לא ציצית זה מזוזה מזוזה טעיתי וצריך להיזהר בה מאוד תראה רגע יורד דעה סימן רפה סעיף א' יורד

דעה סימן רפה סעיף א' וצריך זה לשון מרן נראה אם זה נכון צריך להיזהר בה מאוד וכל הזהיר בה יעריכו ימי ימיו וימי בניו ואמנו זה יורה דעה יורה דעה רפה כן בדרך כלל עכשיו ערב ראש חודש עדול מה אומרים לבן אדם יש בעיות אומרים תבדוק את המזוזות בטח המזוזה חס ושלום לפעמים פיסולה גורמת לצלות יחליפו אותה הכל מסתדרש הרבה פעמים יש צרות עם הילדים או בפרנסה או בשלום בית >> פה הה ר פה ה סימן א' סעיף א' תראה סימן רפ סעיף א' אתה רואים

לפעמים אז מה עושים שש צרות הילדים פרנסה שלום בית צריך לבדוק את הנה מצוות עשה לכתוב פרשת שמה והיא בשמע ישראל קובע מזוזת הפתח הנה לשון מרן וצריך להיזהר בה מאוד וכל הזהיר בה יריכו ימיו וימי בניו לשון מרן המשך ואם אינו זהיר בה תקצרו מולים תמציא את המינים האלה מרן זה הלכה לכן צריך לקנות מזוזה הכי טובה והוא בטוח שהסופר הזה ירא שמיים נוס יעשה את זה לסופר שירא שמיים מים צדיק יודע את ההלכות לא סתם >> לבדוק הרב הרב רב חיים היו ורב רב

שטיינמן היו תמיד מיעצים ממי שלא נפקד בזרע של קיימה אומרים תבדוק את המזוזה בוודאי את המעשים לא להשים רק את המזוזות אחרי שאדם בדק את המעשים שלו צריך לחזור בתשובה והכל יסתדר >> הרב רק בכניסה נכון הרב >> מה זה רק בכניסה >> כתוב בכל שעריך >> כל שער ושער של הביתים בבית בק כתוב בירושלמי שבבית מדרשות של רבי חנינא היה מזוזה וכן עשה מהרן מרוטנבורג מזוזה לבית בית המדרש למה פעמים היה ישן בה וכן כתב הטז וכן משב בי בשוט מעריד. תראה מה כותב ביוסף

אומץ. אומר הארי הוציא דיבוק מתוך אישה אחת דרך הזרת של רגל.

אומר אחר כך חזר הרוח בחלוני הבית. כמה לילות. אמר הארי או לא נכנס בה אבל היה דופק על החלונות רוצה להיכנס בבית אמר רבנו הארי שבדקו את המזוזות ראה בכלל אין בפתח מזוזה ציבה לצים מזוזה ואז לא תבוא עוד הרוח יש ספר זכרון לנפשי הוא כותב שפעם אחת היו הבנים שלו חולים ונפלו למתה וכמעט הולכים למות ואז לא ישאר לו בפלטה הלך אצל רבו אומר מלאך המוות רודף אחרי הילדים שלו להמיט אותו והוא רואה בידו חרב אומר ככבוד הרב התפלל עליי אומר לך מהר לבית תראה

את המזוזות שלך הלך לבית הביא את המזוזות מצמ שכולם פסולות אומר בטח שבר בר מינן ואז נתרפו כותב הרב אבוהב אומר היה אב בית דין של בנציה אומר ואני שמעתי שבעיר אחת היה להם סופר אחד קדוש וטהור וכמה שריפה גדולה בעיר בכל מקום שהניח שמה הסופר מזוזות אומר לא איפה שהניח הסופר לא שלטה בו השלב אומר היה בשרפה היה הסופר קדוש איפה שהוא שם זוזוזה שלו לא שלתה האש תראה מה אומר זה שכותב את הדברים האלה הוא אומר בדידי אבע עובדה זמן רב אחר חתונתי לא

זכיתי עדיין לזרח של קימה מה? הלכתי לרב חיים קניבסקי אמר לי תבדוק את המזוזות נכנסתי רק לאחרונה לזירה ואז בדקתי אתה צריך לבדוק מזוזות אמר אבל בדקתי אמר תבדוק עוד הפעם אומר מסרתי את המזוזות שתי מזוזות היו היו פסולות החלפתי את המזוזות ונפקד.

אומר שהיה אחד חולה, תקף אותו, היה בן אדם טוב, הכל בריא. פתאום תקף אותו חולי עצבים. מה יעשו? אמרו לו, "תבדוק את המזוזות." בדקו את המזוזות.

כתוב ונתתי עשב בסדך נכתב במקום עשב עצב בסדך עצב תראה מה קרה אומר שרב יצחק זברשטיין אומר באחד השנים היה שפע של גשמים אומר בדרום כמה כמויות גדולות של גשם אבל בסמוך לנתיבות ואופקים היה איזה מושב לא ירד בו גשם בדקו את המזוזות של שערי המושב והתוצאה הייתה מדהימה ועשה את השמיים ולא מטר לא היה מילת יהיה היה חסר באותו יום שמו שתי מצוזות חדשות ובא גלהם גשמים יופי רבי יצחק זלברתי פלא פלאות לכן צריך עכשיו אדם מתחיל הכל חדש שיהיה לו הכל כמו שצריך איזה תפילין משום בחות איזה זה איך הוא קם בבוקר בעצמו. איך אומרים קודם יבדוק את עצמו אחר כך יבדוק את המזוזות שלו שהוא בסדר? איך הוא לומד, איך הוא מתפלל, איך הוא עושה, איך הוא משתדל. צריך צריך בכל ליבנו, בכל נפשנו.

ואז אדם גם כן יבדוק הוא לומד כל יום כמה הוא קובע אתים לתורה כמה הוא לומד ואיך הוא לומד חוזר על הלימוד שאלנו למשל הוא בא כל בוקר שלום כהן כל בוקר כל בוקר >> כל השנים >> טוב נלך לירמיהו הרב אומר זה צחוק אחד כתוב אחת על מה זה עצמו >> חוץ קניבסקי הבן בגיל 10 ח פתאום לאכול גמה לאכול עם האוכל אמר לו עכשיו אכלת עוד אוכל אבל ככה הלך אצל הרב קנבסקי לו את זה אמר תבדוק את המזוזה בדק מזוזה ואכלת ואכלת במקום

סבבה ואכלת ואכלת >> יפה ואכלת ואכלת והוא כל זמן נוכל גם הולך מזוזה שבת אנחנו ירמיה פרק טז פסוק א' אנגל זה מעשה חזק רק >> כן כן אבל זה אמיתי >> אמיתי לא אומר לו בטח בדקו את המזוזה ילד אוכל ואוכל בדקו את המזוזה פעמיים במקום ואכלת ושבעת ואכלת ואכלת ולא תפסיק לאכול עוד והיה דבר אדוני אלי לאמור, לא תיקח לך אישה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה. ככה אומר לירמיה הנביא, כיכו אמר אדוני על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמותם הולדות

אותם ועל אבותם המולידים אותם בארץ הזאת כל המעוברות וכולי ממותת החלוהים ימותו לא ישפדו ולא יקברו לדומן על פני האדמה יוחרב וברעב כלו ויתה נבלתם למאכל לעוף השמיים ולבה הארץ אוי ואבוי כל אלה תחלו רעב ימותו לא לא יהיו לא יכולים להספידים בצרתם לא יבואו לא הספיקו לקרבור בכלל כולם היו מושלחים כמו אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנוד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאום אדוני את החסד ואת הרחמים כי אספתי נכון ומתו גדולים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא ישפדו

להם ולא יתגודד ולא יקרח להם כולם מתים מה לך לספוד ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם תנחומים על אבי ועל אמו ובית משתה לא תבוא לשבת אותם לאכול בן אשתות כי אמר אדוני צבעות אלוהים ישראל הנני משביט מן המקום הזה לעיניכם ובמכם כל ששון וכל שמחה כל חתן וכלה והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה ואמרו אליך על מי דיבר אדוני עלינו את כל הרעה הגדולה הזאת ומעווננו ומאחטותנו שחטנו לאדוני אלוהינו עד כאן >> סכלי מצוות מה זה? זה

אבקה אה צ'קולי מה יעשו בזה לא תביא להם דברים מי >> אנג'ל אוכל דברים תביא לו מוכן אנל אתה רוצה שקולי הנה בבקשה למה אתה נוגע תגיד הלאה >> כן כן ככה לו תרים לו אה זה גם קפה או מה במספ >> הלאה בוא בוא קודם צדקה עשית ביום שישי שש זה אומר שעשית טוב מי שלא עשה ביום שישי יעשה היום באב >> הוא באב בטח >> אה קיבלת ד שוקולדa אנחנו זרחים פרק ח משנה ח' פה הגיעו כל העולם >> פרק ח משנה חבר >>

נשמת דוד חיים אלבז בן תמוצח מרים בת אסתר וחוטו וגם כן אברהם בן >> אברהם בן מרים >> בן אסתר >> אילן בן אסתר עזרא בן מזן אברהם בן מזן שלמה בן מזן רבי אדקים >> אליהו בן רחמה >> אליעזר בן סביחה ג'וליה בת סמינה >> אוריאל בן אעמר >> יצחק בן מרים >> אליהו בן חנה >> אליהו בן חניה יוסף בן שרה מרים בת טעוס >> ניסן חי >> בן רחל >> חנה בת רבקה >> רבי מאיר ניסים בן חמסנה רפאל רבי רפאל בן תופח

המנקה רבי רבי דוד צדקא בן פה >> שמעון בן שר השפה >> שמעון בן שר השפר >> בן רבקה >> איך >> משה בן רבקה >> מכירה מכירה דם תמימים בדם בעלי מומין ישפך לאמה אם נתערב לו דם של קורבנות כשרים בדם של בעלי מומין פסו לזרקה שופכים אותו לתעלת המים בכוסות של דם בעלי מומין נתעלה בכוסות של דם תמימים רבי אליעזר אומר הרי אם כבר קרב אחד יקרבו כל הכוסות מותר כבר לזרוק את הדם השאר למה אומרים זה שקרב תחילה זה היה של בעלי המומין

כן מה לעשות חכמים אומרים אפילו קרבו כולם חוץ מאחד מהן ישפך לעמה אין מה לעשות משנה ט הנין למטה נתערבו שנתערבו בניתן למעלה דמי הקורבנות הדמים של הקורבנות שניתנים למטה מחוט הסרה כמו עולה אשם שלמים אין למטה מחוט לסרה שנתערבו בנתנים למעלה חטאת על ארבע קרנות המזבח. רבי אליעזר אומר, "תיתן למעלה ורואה אני את התחתונים למעלה כאילו הם מים ויחזור ויתן למטה.

כן, קבל על כן פה זה מפריע. שים קצת כן קח איפה אתה פרים >> תן להם מאיר תן להם מה לרבי שמואל תביא כאלה גדולים מאיר איזה אתה רוצה? תן לרבי זה לא לא תזוז רגע אז תן אחד למאיר תן לזה לציון משה מי עוד לא קיבל כן בבקשה הוא קיים >> שין לך >> לא לא אני שם >> עוד שאלה איפה אין עוד קח כזה זה הלאה הלאה בסדר מספיק מספיק רוצים ללמוד תורה הגענו למדנו שתי משניות בוא נלמד את הדף היומי לא כל הכבוד

שבאים ללמוד שלא ולכים פה אין בין הזמנים >> אז כולם באים ללמוד כל הכבוד >> אחי לא כל יום טו אתה לא כל >> קבוע זה מה שחשוב >> השם יעזרנו הלאה קבוע מחצעצ >> תפילת בית המדרש >> תפילת בית המדרש טבית אדוני גד תמיד כמבי שםחוד קודש בריך שכנתם כל מצרים אנחנו באים לקיים בט של תורה כמו שכתוב תורה נשמע כן נזד אלוהנו עלינו עלינו עלינו לפניך אלוהינו לאבותינו שלא ירד קל ידינו תצנו מכל מות הן באורן בלימוד ואל תל מבי דבר גד חמה פדעתו

גל עיני והביית נפלאות מתורתך יערוב כמ לקחז אדוני הנה ברכו את אדוני כל אדוני עדיבת אדוני בלא לא לא צכם קדוש ברוך הוא את אדוני אדוני סיו עושה וו וו שמיים בארץ בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא בוא זכית בזה >> שתוח גמרא דף ג' דף נג רק נתחיל מנב עמוד ב' שמה הגענו בבוקר היום בעזרת האל אי אינה דף נב עמוד ב במשנה עובד כוכבים מבטל עבודה זרה שלו ושם חברו בעזרת האל ובשועתו >> שימו לב

המאוחר כן משנה עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חברו אתה רואה גם חברו שהוא עובד כוכבים עובד כוכבים מבטל כמו שראינו את זה כבר למעלה אתם זוכרים שניהם עובדים לאותה עבודה זרה ליראה אחת אפילו שזה של פעו זה של מרקוליס אפילו הכי מבטל, יכול גוי לבטל עבודה זרה, גם מין שלו, גם של חברו, זה לא משנה. גם למשל לא ראינו למעלה שאחד החכמים הוא מצא עבודה זרה, >> מצא אמר לו לגוי, תבטל אותה.

אומר, לא, לא מבטל. לא רוצה לבטל. נתן לו מכות. אמר לו, "תבטל את זה.

היה חייב הגוי להגיד, אני מבטל את זה. למה? אם לא תכף היה מרביץ לו עוד. אז אתה רואה גם שאתה מרביץ לו והוא מבטא, זה מועיל את שלו ואת של חברו.

בכלל הוא מצא את זה. הרב אומר לו תבטל. זה עבודה. הנה בישראל אבל ישראל אין מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים.

לא יכול. זה דין אחד, דין נוסף המבטל עבודת כוכבים מבטל משמשיה עוד דין מיש כיוון שבטל את העבודה זרה גילה דעתו שהוא לא רוצה את העבודה זרה הזאת לא רוצה את משמשיה ולכן התבטלו גם המשמשים שלה כל מיני כלים בבטל אותם של העבודה זרה בטל משמשיה משמשיה מותרין והיא אסורה רק המשמש מותרין אבל היא עצמה עבודה זרה אין בכך הוא רצה לבטל את עד ש שהוא רצה לבטל גם את העבודה זרה עצמה אתה רוצה לבטל את העבודה זרה עצמה צריך תשבור אותה תוטר אותה גמרא מתנה

לרבי לרבי שמעון שמעון ברבי היה שונה לו רבנו הקדוש לרבי שמעון ברבי שמעון זה בנו נכון >> רבי שמעון ברבי למה קורא לו בריבי ככה >> ב יש לו גורשים רבי שמעון ברא מתנה לו רבי לרבי שמעון ברה זה יפה ברבי זה אדם גדול שאדם גדול קוראים לו ברבי היה מכבד אותו את בנו אז היה קורא לו ברבי >> יותר טוב לקרוא לו אבא >> איזה אבא >> זה הבן שלו >> מתנה לו רבי לרבי שמעון בראן שלו >> בריבי קרא לו רבי שמעון בנו רבי

יהודה הנשיא בנו זה רבי שמעון שעובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חברו יכול לבטל ככה לימד אותו יכול לבטל עבודה כמו שלמדנו במשנה יכול לבטל עבודת כוכבים שלו של חברו אמר רבי עכשיו תראה מה אומר לו עכשיו רבי שמעון אומר לו לאבא שלו רבי ככה הוא קורא לו זה לא נחמד צריך להגיד לו אבא אבא רבי קורא לו רבי בוא נראה שנית לנו בילדותך בצעירותך עובד כוכבים מבטל עובד כוכבים שלו ושל ישראל ועכשיו אתה שונה לנו שלו ושל חברו אבל של ישראל אינו יכול לבטא

כשהיינו ילדים כשהיינו ילדים עוד כשהיית בצעירותך לימדת אותנו שיכול לבטל עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל ישראל עכשיו אתה אומר לו שלא בשל חברו אבל של ישראל לא יכול לבטל אז קודם כל לא להפריע >> הם מקשרים 30 פעם מפה מהאזור הזה זה שמחייך שם לא לעשות לא לעשות זה מפריע לי מפריע לא עכשיו יכול להיות קשה כבר לא זמן >> לא לא עוד אז ראית הוא קרא לו אני צריך להיות מרוכז בלימוד לא להפריע כל אחד שעושה הפרעה אני לא גננת לא להפריע לי

עוד אמר לה רבי תראה אומר לו רבי שמעון לאבא שלו אומר לו רבי למה רבי זה כינוי לשם של אדם גדול שאין כמותו. לכן היה מעדיף לקרוא את אבא שלו רבי מאשר אבא לתת לו כינוי גדול. אבל זה טוב אבא רבי להגיד זה לא מספיק.

כשזה אבא של הבן אדם כבוד לאבא אומרים לו אבא. אבל פה רבנו הקדוש היה רבן של כל ישראל. קורא לו רבי שניתן לנו בילדותך בצעירותך עובד כוכבים ואתה עבודת כוכבים שלו של ישראל עכשיו אתה אומר לנו שלו ושל חברו אבל של ישראל לא שואלת מה ששנה בילדותו עובד כוכבים ישראל מבטלה וה בסם בסתר כתיב בכלל אי אפשר לבטל עבודה זרה של ישראל למה כתוב ושם בסדר. מה פירושם בסתר?

צריך להחביא אותה ואין אין לה תקנה. עבודה זרה של ישראל אין לה תקנה. מה עושים אותה? שמים אותה בסתר למטה, למטה למטה שאף אחד לא יהנה ממנה.

אז אז מה אתה אומר? היא יבטל אותה. תראת הגמרא אמר רבי הלל בר דרבי ולס לא נצרחה שיש לו בה שותפות באמת לא יכול לבטל עבודה זרה של ישראל אי אפשר לבטל אבל פה הגוי הזה יש לו שותפות היהודים עם הגוי על העבודה זרה הזאת יש להם שותפות ולכן יש לה שותפות כמה שמבטל חלקו שלו אז יכול לבטל גם חלק של ישראל ככה חשב בצעירותו אבל בזקנותו רבנו הקדוש חזר בו שלא יכול לבטור חלקו של ישראל הגוי יכול לבטל רק חלקו שלו אבל לא חלקו של

ישראל אם כן עובד כוכבים מבטל עבודה זרה שלו ושל חברו אבל לא יכול לבטל עבודה זרה של ישראל. הרי אתה אמר אמר יש רבי לימד כשהיה צעיר שיכול לבטל גם של ישראל זה רק מדובר שגוי היה לו שותפות אם אין לו אז הייתי אומר בצעירותו חשב כיוון שיכול לבטל את שלו יכול לבטל גם את שלי ישראל אחר כך אמר לא שלא יכול לבטל של ישראל לא יכלו לתל >> הגמרא עכשיו מדברתך >> בילדותו מה יקסבר לא לדבר בילדותו מהיקסבר בזכות מה קרה סבר?

מה חשב? מה הייתה מחשבתו? מה ההסבר בילדותו בקדנותו? בילדותו סבר ישראל עד דעתה דעובד כוכבים פלח וכיוון דעובד כוכבים בטא דנפשה לישראל מים ובטלה בצעירותו חשב ה העובד כוכבים הישראל על דעת העובד כוכבים הוא עבד את העבודה זרה וכיוון שהעובד כוכבים מבטל דנפשה ביטל את חלקו אז גם החלק של הישראל מבטל תלוי בדעת העובד כוכבים כי זה היה בדעתו בזגנותו ישראל עד דעתה דנפשי פלח לא דעת על דעת עצמו עובד לא תולדעתו בדעת הגוי מה קשור הגוי בכלל אין לו שכל ולכן כי מבותר עובד כוכבים

דנפשה דישראל לא בטיל יכול לבטל את העבודה זרה של חלקו אבל לא של היהודי אין לו אין לו בערות כל אחד יש לו את השכל שלו את העבודה שלו לא שייך יקדמתנלה השפה אמר אין ברירה איך יכול >> מה שאמר רבי השפה של המשנה לא לתרץ ששנה רבי בילדותו אלא כל זה על השפה אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים על זה חוזר ישראל יהודי לא יכול לבטל עבודה זרה של גוי אוי פישתה הרי כתנו יש פסוק על זה שודי לא יכול לבטל עבודה זרה של

גוי למדנו למעלה אמר רבי הלל בר דרבי ולס לא נצרחה אלא כשיש לו בשותפות בשביל מה צריך להשמין לי את ההלכה הזאת כי יש לישראל שותפות עם הגוי.

אז הייתי אומר כיוון שיש לו שותפות יכול לבטל כמה שמעלן שאינו יכול לבטל. כמה שמעלן ישראל הוא דלא מבטל עבודה זרה דעובד כוכבים אבל עובד כוכבים דנפש מבטל. לא אומרים כשם שחלקו של ישראל לא יכול לבטל הגוי גם חלקו שלו עצמו לא יכול לבטל. כן אפילו שיש לו שותפות לא אומרים איקדמתנלה את דברי רבי הלל ברבי ורס הבריתה ראית היה כזה חכם בגמרא רבי הלל בן רבי וורס כנראה הם היו עושים ציציות יש בארץ זכותים היא קדמתנלה הברייתא רבי רבי שמעון בן בן נשיא אומר עובדת

כוכבים של עבודה סליחה עבודת כוכבים של ישראל אין לה בטלה עולמית מה היא עולמית למה צריך להגיד עולמית אין לה בטלה מה זה עולמית אמר רבי הלל ברביס לא נצרך אלא שיש לו לעובד כוכבים בשותפות כלומר יש לו לגוי שותפות עם ישראל שאפילו ביטל חלקו הגוי חלק ישראל לא בטל בכמה שמעלה דישראל הדעתה דנפשי פל ומדעתו עובד לא תלוי בדעת העובד כוכבים משנה חדשה עכשיו אמרת לי שיכול לבטל לא יכול לבטל טוב אם יכול לבטל מי שיכול לבטל כצד מבטלה העובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים של

עובד כוכבים שלא איך יבטל עבודת כוכבים של גוי?

בוא נראה. שימו לב. כתע ראש אוזנה. היה לו פסל.

כת לו את האוזן, ראש האוזן, ראש חותמה. היה לו חותם גדול כמו של פיל, קטע, ראש אצבעה. כלומר קצת מראשי איבר קטע אותם פחסה קך אותה עשה לה צפוכס מאך עד שנתמעכה ניקע עליה עד שתמעכה לקח פטיש נתן לה עד שנהיה לה צ'פוכס כזה עשה לה אף על פי שלא חסרה בטלה אפילו שלא חסר ממנה כלום האף האוזניים הכל קיים רגיל רק עשה לו >> מעכה >> מעוכה >> בטלה עכשיו עוד דין רק בפניה רקק לה כלומר ירק עליה השתין בפניה גררה השליך אותה לתוך או

לתוך צועה זרק בא את הצואה זה הוא כועס >> הרי זו אינה בטלה זה לא מבטל אותה למה אני אומר עכשיו התעצבן עליה לא קיבל מה שהוא צריך ביקש מהעבודה זרה הוא חושב שזה א יכול לעשות לו רצונו היא לא יכולה להטיל את עצמה רוצה שתציל אותו אז כעס עליה אבל עוד מעט הוא רגע בייס איתה סליחה יגיד לה זה לא אומר אם הוא חתך לה את הראש זה אומר חתך לה את האף כן אבל ירק עליה שתין עליה זה לא אומר מכרה ומשכנה כלומר מכר

אותה למישהו או נתן אותה בתרו משכון בהלוואה בהלוואתו הלוה מישהו נתן את המשכון רבי אומר בטל חכמים אומרים לו בטלצו >> נתן אותה למישהו מכר אותה מה זה שווה למה הוא מוכר אדם מוכר את האלוהים שלו את הבן שלו הוא מוכר שמעון >> מה שואלת כי לא חיסרה במה בטלה הרי לא שינה בדבר סך הכל מאכל לה רק עליה הוא לא ביטל אותה הריק עליה השתין עליה במה ביטל אותה >> סליחה במה פדרה לא אם >> כמו החיתוך של >> לא זה כמו כאילו ירק עליה

הוא לא עשה לה כלום במה ביטל אותה לא בטלה כן פסחה >> כן אז פסחה זה לא אני אומר גם זה כמו כאילו ירק עליה מה הוא עשה לה שלמה אמר בזרה כשפסחה בפניה הבאת לה את כל צורת הפנים לא בבטן ביד טוב ירק רק בפניה אשתין בפניה מנה הנמילה שלא בטלה בכך ככה אמרנו אם ירק עליה לא בטלה מנה מילה שלא נתבטלה אמ חזקיה דמר קר ויה קרעב ויתקצף יקל במלכו באלוהיו הוא פנה למעלה אתה רואה כשאדם כשגוי רע עב ואז הוא אז הוא מתרגז

מקלל את העבודה זרה שלו מבזה אותה הוא פנה למעלה ליבו לשמיים חתיב בטא ואל ארץ יבית יחזור לעבוד עבודה זרלה שלו והנה צרה וחשכה חוש הוא חוזר לחושך אתה רואה חוזר לחושך לאפרגב דכילל מלכו ואלוהיו הוא פנה למעלה אל ארץ ייבית. בכל זאת זה רק לפי שעה.

עדיין עוד מעט הוא חוזר אליהץ. >> משוגע. מחרה ומשכנה. רבי אומר בטל.

חכמים אומרים לא בטל. זעירי אמר רבי יוחנן אמר רבי זעירי אמר רבי יוחנן ורבי ירמיה זעירי אמר רבי יוחנן ירמיה ברבא אמר רב משמו של רב זרי אמר משמו של רבי יוחנן בירמיה ברבא אמר משמו של רב נבאר את הטעם של המחלוקת של רבי וחכמים חד אמר מחלוקת בצורף בצורף עובד כוכבים אבל בצורף ישראל דברי הכל בטל כל המחלוקת של רבי ורבנן במשנה בזה בצורף גוי מכר את העובדה הגזרה לצורף גוי חבר שלו רבנן אומרים שלא בטל למה הוא אומר המוכר אומר חבר שלו הגוי יעבוד אותה לקח אותה לא לשבור ור אותה לעבוד אותה. אבל דעת רבי לקח אותה בשביל למעוך אותה ו ולעשות ממנה משהו כלי אחר. >> לכן בטל.

>> אבל בצורף ישראל דברי הכל בטל. אם אותה לצורף ישראל מסתמה יודע ישראל לא יקנה אותה לעבוד אותה. ודאי ישבור אותה. אין לו מה לעשות איתה בשביל הכסף שלה.

לקח. אחד אמר בצורף ישראל מחלוקת אבל לא פירש מה סוברים רבי ורבנן לכן בעיה להוא בצורף ישראל מחלוקת אבל צורף עובד כוכבים דברי הכל בטל למה טולה שבוודאי יעבדנה לכן לא בטל צורף גוי עוד דין מה בין בזה בין בזה מחלוקת גם מצורף ישראל גם מצורף גוי כלומר גם צורף ישראל שיש בו שרה סברה שמסתמה ישבור אותה מחלוקת אם ביטל או לא וכל שכן בצורף גוי שיש מחלוקת >> תשמע דאמר רבי נראין דברי כשמכרה ל לחבלה בדברי חברי כשמכרה לעובדה אומר אין דברי אם שמכר אותה

מתי בטל אותה כשמכרה לחבלה שנפרק אותה כבר זקנה כבר לא ממש נראה טוב אז הוא מכר אותה בשביל לחבל אותה בדברי חבריי רבנן שלו ביטל שמחרה לעובדה כלומר רבי נחלק עם חברה בשני המקרים בין מחרה לחבלה בין מחרה לעובדה רבי שמע מרבותיו שבשניהם הדינו שבטל אפילו שמחר אותה לעובדה חבריו שמעו מרבותיהם שבשני הדינים לחבלה ולחבל אותה ולעובדה בשניהם לא בטל >> למי הוא מכר >> אלא שבאלה שמעו את מחלוקתם נראה כדברי רבי מכר אותה לחבלה והיא נראה כדברי חברו במקרה שמכר אותה לעובדה מה היא לחבלה

ומה היא לעובדה הנה מלחב שחבלה ממש לשבור אותה לעובדה לעובדה ממש ובמקרים אלו נחלקו רבי ורבנן מה הייתה מהדמן דאמר בטל הרי הוא מכר אותה לעבוד אותה עבודה זרה ומת מן דאמר לא בטל הרי מכר אותה לשבור אותה אלא ליו לחבלה למי שעתיד לחבלה ומנו לצורף ישראל רבנן סוברים שלא ביטל למה סובר המוכר כיוון שדמי היקרים לא ישבר עני ישראל אלא ימכור אותה לגוי אחר והוא יעבוד אותה זה דעת רבנן לכן לא בטל ורבי סבר יודע המוכך שמסתמה יחבדנה ותיכנה בקור של זהב לכן בטל אותה

ולעובדה למי שעתיד לעובדה מן הוא צורף גוי שמאמינה בין זה בין כלומר מדברי רבי שאמר שנק עם חברה בשני המכרים אלא בזה נעין דבריו בזה נראה דברי חברו בין בזה בצורף גוי בין בזה בצורף ישראל יש מחלוקת ביניהם זה לא משנה למי מחר יש מחלוקת >> אבל לגוי למה לא >> אם מחר לגוי המחלוקת היא גם בגוי נכון אם זה לגוי אז למה לעובדה אז למה למה לדעת רבנן? לכן רבנן הפוך רבנן טוב לא ביטל >> לא לדעת רבי למה ביטל אם אתה אומר שמחרה לעובדיו

נחלק בן בגוי בן בישראל אז דע מה לדעת רבי ביטל >> זה שאל שאלה >> עובדה אתה אומר ש >> זה השאלה זה השאלה של הגמרא רגע >> הגמרא אומרת לא >> אל תפרש כך אחמר אמר רבי נראין דברי דבריי לחברי שמכרה לחבלה אומרנו צורף ישראל בוודאי שמחר לחבר אותה זה רק לצורף ישראל זה לא צורף גוי נרין דבריי כשמחררה לחבלה אומרנו צורף ישראל לא כמו שהבינה הגמרא שלאלו שמענו ש לאלו ששמעו מחלוקתנו נראה בדבריו במקרה שמח לחבריו יהיה פירוש שנחלקו בשני המקרים לא אלא שאף

חברהי לא נחלקו אלא כשמחרה לעובדה לצורף גוי שבזה סוברים שתולה המוכר בוודאי לא ישברנה גוי אלא יעבדנה אבל לחבלה אבל כשמכר אותה לצורף ישראל שבו יחבל אותה מודוני שבטל ועכשיו נפסק ספק הספקדווקא שמחרה לצורך גוי בזה נחלקו רבי ורבנן >> אבל בצורף ישראל כולם מודעים שביטה כי גוי ישראל לא ישאיר אותה הגמרא מגשה מתיבה הלוקח גרותאות מן העובד כוכבים שברים של כסף גורטאות כלי מתכת כאלה הלוקח גרוטאות מן העובד כוכבים ומצא בין עבודה זרה אם עד שלא נתן מאות משך אם לפני שנתן את הכסף משך

את הגרטאות שבתוך העבודה זרה לא כנאה למה מה משיכה בטעות הוא לא ידע שהיא שם עבודה זרה לכן יחזיר לעובד לא חייב לבער אותה הכוונה סתם יהודי שיש לו עבודה זרה חייב לבער אותה אצלו זה היה >> ואם מי שנתן מצא בפנים עבודה זרה לא רק זה עם כל הפסולת שלו לא ביטל אותה בזה >> ואם מי שנתן מעות משך אפילו שלא קנה בכל מקום לא רש להחזירה בטעות נפלה אולי ואם ואם מי שנתן היינו אחר שנתן מעות משך >> לא רשע להחזיר לא יכול להחזיר

אותה למה כבר נתן מאות כשיחזור ויתן מעובד כוכבי נראה כאילו חזר ומכורה לו לכן מה יעשה והוליך לים המלך אין מה לעשות טוב >> למה להחזיר לו למה להחזיר לו >> לא להחזיר לו לא >> לא אבל אם אם לא >> כתוב >> כי לא קנה את זה החזיר לו מה צריך לו עבודה זה >> לא אבל צריך לתה את הכסף שלו לך את הכסף >> כסף מה יש בפנים בתוך הגרותה הוא מצא אותם אחר כך פתאום פתח את הגה צה עבודה זרה >> לא כנראה

שהוא ידע אחר כך מה יקח? ילך לו הכסף.

הוא חייב להחזיר לו אם הוא לא מש >> עוד. >> לא, הוא שואל >> הרי היה פסולת פה נכון גרוטאות שברים >> נכון? >> מכרנו שברים. שברים האלה בפנים מצא עבודה זרה.

אז עכשיו אומר בשביל מהחזיר לו? הוא קנה שברים לא קנה עבודה זרם. מאיפה הוא יודע? קח אותה זרק אותה.

לא כנראה שידע למה במשקל בזה בזה יש בעיות היא אמרת יכול גם >> עכשיו לא לא אין אין לשאול >> לא יודע >> היא אמרת בשלמה בצורף ישראל מחלוקת של רבי ורבנן אמני רבנני אלא אמרת בצורף עובד כוכבים מחלוקת אבל בצורף ישראל דברי הכל בטל המני מצא חתיכות מי זה התנא של הבר ברטעה גם כשמחרו לישראל לא ביטל הרי זה לא כמו רבי ולא כמו רבנן אז זה כמו מי שאומר שבצורף ישראל מחלוקת אומר לו שנעתם לדעתה דגרוטאות זבין דעתה דעובד כוכבים לא זבין תן לו

את המבחר גם אומר שנה בדין הברייתא דעתה דגרוטאות אחר עובד כוכבים אבל הדעתה דעבודת כוכבים לא זבין לא ידע שתמונה עבודה זרה בתוך הגרוטאות לכן במקרה זה אין כוונתו לבטלה אבל כשמכר אותה מדעתו דישראל דברי הכל בטל אותה תנו רבנן לבעליה אמרנו אמרנו לבעל עליה כלומר משכן את עבודה זרה בהלוואה על על הה כסף אומר מה תן לי משכון אתן לך את הקוקוריקו את העבודה זרה או שנפלה עליה מפולת עכשיו והוא לא מפנה אותה נפלה על זה מפולת והוא לא מפנה אותה או שגנבו אליסטין והוא

לא מחפש אחריה להחזיר אותה אליו או שהניחו הבעלים והלכו למדינת הים אם עתידים לחזור כמלחמת יהושע אינה בטלה כלומר אם עתידים לחזור כלומר יש לחלק אם עתידים לחזור לאותו מקום הרי היא אסורה כי עבודה זרה שלמוראים יצאו למלחמה במלחמת כיבוש הארץ חזרו לכן נאסרו עבודה זרה שלהם והנאה למה לא בטלו לפני יציאתם אז אינה בטלה >> בלנים לא עצים לחזור >> אז זה בטל הם ביטלו אותה וצריכה גם מטעם כן >> דיתנ לו עליה אינו בטלה אפשר אפשר לפרש וצריכה דיתנלווה עליה דלא דיתנבה עליה ועל

זה אמר שהיא לא בטלה אז מדלא זבנה לא בטלה ממה שלא מכר אותה אפילו ש שנוח לו יותר למכור אותה מאשר לדוות עליה זה ראיה שלא בטלה >> דווקא במשכנה >> כן אבל נפלה עליה מפולת מדלוק מפנלה עם הבטולי בטלה לכן צריך בריתה להשמיע עלי אף על פי כן אין מפה ראיה שכוונתו לבטל אותה והיא טענה נפלה עליה מפולת ואם שהיא לא בטלה אפשר לפרש שום דסבר המנחת כלמה דבענלה שקינלה אומר היא מונחת במקום הזה כל מה שאני נרצה אני אקח אותה אבל גנבו הליסטים מדלוק

כמהדר הבטרה גנבו לו אותים הוא לא הוא לא רודף אחריהם איפה זה מה קרה >> בתולי בטלה לכן צריכה בריתה להשמיעני שגם כן שאין מכאן ראיה שהוא לא שין פה רעיה שבטל אותה והיא לא בטלה >> שניהם לא בטל >> ויתן הגנבואליסטים ולא מחזר אחריה היא לא בטלה הייתי אומר משו דסבר היא עובד כוכבים שקילה מפלח פלח אתה מבין הוא חושב כך וישראל שקלה אדיד דמיקרין מזמינה לגוי כמו למדנו את זה למעלה >> ופלח לה גוי אבל הניחו הבעלים והלכו למדינת הים מדי לא שקלו בהדיו

למה לא לקחו את זה איתם בטולה בטלוה לכן צריכה אין פה ראיה שיהיה לו בטלה לכן צריך להשמיע לי עכשיו אם עתידי נחזור כמלחמת יהושע אמרנו אינה בטלה הראיה שמה המוראים נלחמו עם ישראל באותה מלחמה לא נתבטלה עבודה זרה שלהם מדי במלחמת יהושע מהדר הדור הגמרא שואלתם חזרו הם הוראים למקומם עלו עם ישראל כבשו ובאו והלך הכל אומר אחי כמריים עתידין לחזור כלומר אם היה דעתם שהם חשבו שהם יחזרו אחרי זה כמחם את יהושע כלומר עבודה זרה שלהם אסורה כמו אותה של עבודת כוכבים של המוראים

יצאו למלחמה והם דימו לעצמם שהם יעזרו אז לכן אין לה בטלה היא אסורה >> הם חשבו הגמרא אומרת ולמה זה הכל למה אתה צריך להגיד כמלחמת יהושע יגיד סתם יצאו למלחמה ודעתם היה לחזור ולמה לילים מתלמחת יהושע תגיד אם עתידים לחזור לא בטלח גמרנו מלת אגב אוחק כמה שמענן כי דאמר רבי יהודה רצה להשמיע לי דין נוסף כי דאמר רבי יהודה אמר עם ישראל שזקף לבנה להשתחוות לה אבל לא השתחווה לה הוא בא עובד כוכבים השתחווה עשרה אפילו שהיא לא שלו מלא נדרה אמר רבי אלעזרה

>> כתחילה של ארץ ישראל כמו נלמד ממלחמת הכיבוש של ארץ ישראל מרחמנה ואשרהן תשרפון באש כל האילנות שבארץ ישראל שנעמדו על ידי גויים נאסרו תשרפו באש מכדי ירושה היא להם מאבותיהם הרי זה ניתן לנו מאברהם אבינו כי לך אתננה ואין אדם עוסר דבר שאינו שלו אז כל העצים כל הדברים זה של עם ישראל הם גויים יכולים לבוא לעבוד את העבודה זרה ולאסור אותה עלינו >> כן לא >> ואין אדם עוסר דבר שאין שלו אז איך זה אשרון בשבואה ואם משום דמעקרה ואם נרצה לתרץ שלא נעסרו

אלא אשרות שנעבדו קודם שניתן לברהם אברהם אתה יודע איפה לפני אברהם אבינו עוד >> בנמרוד בביטולה בעל מסגלהו לא צריך היה אפשר לקוף את הגוי לבטל עובד כוכבים מבטל עובד את הכוכבים של חברו אז אפילו בעל כוחו אלא מדפלחו ישראל לעגל זה הבעיה גלו עד דעתי דניחו בעבודה זרה לכי טו עובדי כוכבים שליחות דידו עבדי באו עבדי כוכבים שבארץ ישראל עשו שליחות של עם ישראל אוי ואבוי ולכן זה לא בטלה עולמית הכנמה ישראל שזקף לבנה השתחבות גדעת דניח עלה בעבודה זרה כתה עובד כוכב מפלחלה שליחותה

דקע שליחות של ישראל >> ו דין בעגל הוא דניע עליהו במידה חרינה לא רק בעגל רצו ישראל אבל בכל עבודה זרה אחרת אשרות זה לא למה נעשו אשרות המקרא אלה אלוהיך ישראל מלוות שעבו לאלהות הרבה אוי ואבוי גם העשרות הרבה אלהות אם הכל דבהדי עגל ניצרו מטעם שליחות מכאן ואלך נשטרו מן מוכר הגמרא שואלת זה לא מכאן ולך יהיו מותרים אדם לא יודע אשר אותם דבר שאין שלו אומר מי יודע איזה אסורות היו באותו עיזה נמדו לאחר מכן לכן כולם אסורות משנה עבודת כוכבים שהנחוהם עובדיה

בשעת שלום. איזה אופן בתלה עבודה זרה מעצמה? >> אומר עבודת כוכבים שהיניחו עובדי עובדיה בשעת שלום הלכו להם ואין דעתם לחזור מותרת. עזבו אותה מדעתם.

לא לקחו אותה בוודאי בטלו אותה. אבל בשעת מלחמה אסורה. לא עזבו אותם מדעתם. תרוף הדעת היה להם ברח >> ברחו בשעת מלחמה במוסי של מלכים בכלל >> אבנים מסותטות היו מתקינים במקום מסוים בהודו דרך שהמלך היה הולך בשעה שהיה עובר שהם מניחים עליהם עבודה זרה והיה משתחווה להמלך הרי מותרות פני שמעמידים אותה בשעה שהמלכים עוברים זה לא קבועה שם אחר רק בשעה שהמלך עובר זמים לכן זה מותר.

אמר רבי ירמיה ברבא אמרב >> אבל למה זה מותר? זה גילו דעתם שזה עבודה זרה למה זה מותר? כן זה רק את זה לפי שעה זה לא עבודה זרה זה >> רק למלך זה כך עוזבים את זה >> רק בשביל צורך המלך כן אמר רבי ירמיה ברבא אמרב בית נמרוד שמעת מגדל שבנו דור הפלגה לעבודה זרה נקרא לשם נמרוד הרי היא כעבודה זרה שניכו עבדי כוכבים מצת שלום מותר הגמרא אומרת אף אף אף על גב דכיב בדרין רחמנא כשעת מלחמה דמ הקדוש ברוך הוא פיזר אותם

בעל כורחם ויפס השם אותם כשעת מלחמה דמי למה היא בעיה למהדר הדור אם רצו לחזור היו יכולים זה לא הדור בטולה בטלוה למה זה עבודה זרה >> כל זה נמרוד היה כולו עבודה זרה כולם היו עובדים אותו הזה לא צ להגיע איתו על השמיים זה לא >> כן אבל היה גם בפנים עבודות זרות והכל במוסאות של מלכים הרי אלה לא מותרות לכי מפני שמעמידין אותה בשעה שהמלכים עוברין נו רואים >> הנה הרי מטעם זה היה ראוי לאסרן שמים את זה בשביל לעבוד אותם אמרחנ יוחנן חי

ק פני שמד אותם בש שמנכין עוברים מנכין מניחים דרך זו ואוכים בדרך אחרת אתה מבין גם אז היו כאילו הם הולכים פה שלא יהרגו אותםכ >> היו גם כן כאילו אתה מבין עושים את כל התהליך כאילו ראש הממשל יבוא לפה והוא הולך דרך אחרת הוא בא דרך המטבח. אפרים היה אחראי על זה בשלנר.

>> הוא בא מהדלת האחרוית. >> כן. כי התעולה אמר >> כי התעולה יתיב במסא פגימה. ישב על על בימוס פגום.

אמר ל רבי יהודה לעולה וה רב ושמע דרביו במוש שנפגם אסור איך כבוד יושב על זה ואפילו אם ד אמר אין עובדים לשברים אני מילה עבודת כוכבים זילה במנטה למפלח זה בזוי ביניהם לשברים לא יפה אבל הי לא אכפת לי הבימוס של עובדת כוכבים שנשבר זה הבמה שלו כיוון שזה לא מיועד רק להושיב עליו את העבודה זרה מה בכך אם נשבר זה לא מתבטל אמר להם מניבל מעפר דרב ושמואל ומנע עינין נמלא בזה א רבי יוחנן ורש לקישו במ שנפגע מותר ואפילו אם דע מה עובדין

השברים אני מילה עבודת זרה כיוון דפרחה זילה במילתה לבטולה אבל הנה הבמוסאות בכלל שמים אותם עכשיו מחר לוקחים אותם מביאים חדשים שקרה להיימה מה הייתי במוסח ערינה כמו אלה ששמים פרחים שלהם כאלה א מושבים גמרנו האם מדועים את הפרחים אחר ככים זורקים את זה מביאים חדש שהכל יעמוד יפה >> אי אפשר הכל ביום אחד >> זה גם שמ >> כן הלכותחן >> אה מבחן קודם יש לך מבחן כן לכתוב את השם בני יהו קח בבקשה קח צ'קולי יש לך דף >> תן לכולם תן לכולם מהרחיל

ברכה זה לא מבין שאלה ראשונה א' אבני הר שנעקרו לבד מההר לבד ובא גוי והשתחווה להם האם אסורות >> מחלוקת מחלוקת רבי חיא ורבי יוחנן אחד אמר אסורות אחד אמר מותרות כך כתבתח רבי חיא אמר >> לא אחד אמר לי עוד ש >> יש לי איזה משהו אתה רק תשים לב מה שאני בוא בוא מזל טוב הרב היה סנדק של >> מזל טוב >> רב היה הסנדק של הרב בוא חביבי קח תן גם להחיל הנה טוב טיפה טיפה עלי דוד סתכל עלי דוד תודה רבה סליחה

>> תודה רבה >> כן אבנים של בית עבודה זרה מה דרגת הטומאה שהם מה כמו נידה? כן כמו שרץ כמו יש מחלוקת >> כמו שרץ אז אם אני אומר כמו שרץ >> אז מטמא במסע בגר זה >> במגע לא במסע שרץ במגע לא במסע ואם אני אומר כמו נידה אז גם במסעיפה >> אם אני אומר >> יפה כשרת >> תנמה אמר כשרת גנגע רבי עקיבא אומר כנידע ג' שאלה שלישית אשרה שהנוף שלה פונה לרשות הרבים האם מותר לכתחילה לעבור תחתיה ברשות הרבים רק אם אין דרך

אחרת מותר נכון ואם יש דרך אחרת ירוץ עדיף >> מה אם יש דרך אחרת לא יעבור אם אין דרך אחרת ירוץ לא אין >> אם אין דרך אחר >> לא לא לכתחילה >> לכתחילה >> לא יעבור >> אם יש דרך אחר רק ביעבדם אותם אין ואדם חשוב מה >> אדם חשוב תמיד לא יבוא רק בד >> ירוץ סירות >> שריצו אותוכמה >> לא היה דרך אחרת בכל זאת אמרת שריצו אותו >> כן כן נתן מהאשרה קרקור והרג בו בגד מה דין הבגדלוקת >> מחלוקת פנו אסור

>> כן גם חלוקת >> גם תרב באחרים אסור כל הד >> אמרנו אסור בהנאה לדעת דנחמה >> לרבנן וגם גם ואחרים אסור לכולם רבי רבי אליעזר חנה שמר שמת תירך הוליך מה הנחמ >> מי זה רבי אליעזר >> לא לא רבי יוחנן >> רבי יוחנן מה >> ככה כתוב אצלי משנה מחלוקת זה רבנן >> לא רבנן דעת המשנה נתן למנה קרקור אסור בהנאה למה זה וזה גורם דעת רבי יוחנן דעת רבי רבי יוסי זה וזה גורם מותר אז הבגד מותר >> לדעת מי יוסיזר יוני ח

שלוש שיטות שלוש שיטות רבי עזר מה אומר ולייחנ לרבי יוסי לא צריך להוליך אותה לעם המלח זה וזה גורם מותר לרבי אליעזר צריך להוליך אותה לעם המלח זה יש פה שלוש תנאים תנקם רבי יוסף >> זה תנקמה פה את ה >> רבי יוסי זה וזה גור מותר רבי אליעזר יול המלח >> רבי יוסי זה לא רבי אליעזר המלח >> זה המקום פה שלוש תנאים של >> לא זה עוד >> תראה דף מט עמוד א' >> זה לא לגבי הנוסף >> זה וזה גורם זה שיש לי

יותר באיסור ביחד פה אסור >> והבגד מה >> אין פה יותר ברוך ממ לא אבל הבגד עצמו ההריג הוא מותר >> הריג מותר רבי אליעזר אומר לי חנ >> על מה דיבר רבי אליעזר שמה חנם המלך על איזה נושא >> על ה נתן מן העצים עושה בנאה השיג בהם תנור א לקח קרקו הפע את הלחם >> הפע את הלחם הוא לקח קרקור ועשה בגד נתן מן הקרקור אסור בהנאה הרג בו בגד אסור בנה תרות באחרים ואחרים ואחרים כולם אסורים רבי אליעזר אומר הלכה >> מה סברת

האוסרים להשתמש ונהנות בשביל אבנים שנעשו מהבני מרקוליס הרי סוף סוף בטל אותם הגוי >> צמדו לבעל פאור ויאכלו זבחי מתים אמר שזהתקרבת >> אומר מה סברת האוסרים >> תקרוב עבודה זרה >> זהו לא מחלוקת >> לא יש מתירים >> אבל לא שואל אותך מה מחלוקת >> מה סברת האוסרים זהו >> כלו מזבחי מתים שזבחי מתים אסורים >> אין להביטול עולמית זה של >> ויצמדו לבעל פאור ויאכלו זבחי מתים כמו מת אין לו בטלה לעולם גם תקרום עבודה זרה אין לה בטלה אין בטלה לעולם לפנן משתמש

לזה לא בדרך הזה כן הוא הלך לפי המתים האם מותר לעשות חפירה תחת הזתים בשביעית >> כן אם רוצה לקים של השורשים למלאות >> לא כתוב בת ראש השנה לא >> להוקמי אילנה מותר כי >> לעוקמי שלא ימות האילן >> אבל לשפר לו לשבח את האילן >> אה מאיכל לומדים שמעמיד דיין שאין אגון זה היום למדנו >> כאילו עובד עבודה זרה צמיך לבעליך >> בדיוק אחר כך כך כתוב לא תעליך ש סמוך שסמוך לפסוק תעמיד לך שירה זה הפסוק הזה באמת 100 >> כתוב שופטים ושוטרים

תיתן לך בכל שעריך וסמיך לא תטע לך שר כל העץ >> כן כן לעשות את כולם את המבחן כי מחר יש משהו משהו בקשה 100 >> הלכות לא לך שירה הלכה טו סימן נג הלכה טו שלח ציבור יורד לפני התיבה בעצמו ולא ימתין שיאמרו לו למה כבר מינו אותו הציבור אבל מה זה טוב שמזמן לזמן הממונה יגיד לו בכבוד טז מי שאין לו שליח ציבור קבוע צריך לסרב קודם שירד לפני התיבה יראה שהוא לא הוא לא סומך על עצמו לא כדאי ולא יותר מדי זה נראה

כי ירורה אלא פעם ראשונה מסרב שומרים לו פעם שנייה מחי את עצמו כמי שרוצה לעמוד פעם שלישית יעמוד ואם אומר לו שירד הוא אדם גדול אין לו מסרב לו כלל למה לא מסרבן לגדול ואם הוא לא יכול יגיד לגדול למה הוא לא יכול למה הוא מסרב >> אם תער שניח ציבור וצריכים כן להעמיד אחר תחתיו אותו שמעמידין תחתיו לא יסלב בטח מה עכשיו גם הוא יסלב יהיה יותר בעיה ינו יחמבם מי שעשה גורן איפה אני לא הלכות שכנים דף קלט הנותן מתנה אין אין בדין בר

מצר נתן נתן בית מקום מתנה אין זה דין בר מצר >> שקרוב יותר >> היה כתוב בשטר מתנה שאחריות מתנה זו על הנותן יש בדמץ או ויש באחריות מכירה היא כמה שיש בא אחריות מכירה היא ולא כתב מתנה אלא לבטל זכות בין המצר וכמה נותן לו מה שהיא שווה תודה אמר הלוקח כן הוא ראה עשינו מכירה היא ובכר כן תיה נשבעים מן כת חפץ הוא נותן כדין כל השילוכים וראה לי שצריך לטעון דמים שאין רואים יותר מעט אבל אם אמר על שווה 100 ב200 קניתי אין

לו נאמן יש מחיר לקרקע >> כן אבל זה מוגזם זוהר הנעודף שטו זה היה עוד שאלה עכשיו ששאל מי את רבי שאתה אחרה דוודאי אנרב נמנקע יתיר מכל שרמ ודאי אחי הוא ודאי אנחנו קרובים יותר משר כל האומות לישראל עבדון קודשברו דיב לכל עלמה עם ישראל זה לב של כל העולם וכי אינון ישראל בין שרמין כניבה בין שיפין עם ישראל בין כל האומות זה כמו לבין כל איבריו של האדם כמה דשייפין לא מקם ועל אפילו אחד ולא נבע הכי עמין כלוכל מועלמה בלא ישראל פה הלב

הגוף לא יכול לעמוד בלי לב אין דבר כזה גם כל העולם לא יכול לעמוד בני ישראל והוא פחי ירושלים בגוש הרען כן היא בא בגושיפין אותו דבר תראה חידוש אותו דבר ירושלים היא הלב של כל העולם בלי ירושלים אין עולם ואל דיו באמצע לכולי עלמה כי באגושיפין ירושלים אמצא כל העולם וישראל מתנהגן כל שרעמין כגבנה דליבה גושיפין ליבה יורקי וחלש הלב ר חלש והוא קיומה שלפדם מצקונה כ אלבה כל הצער ויגון מי יודע רק הלב והוא הכוח של כל של כל העולם דבקיומה דבסוכלותנו בו קיום

לכל האיברים בו התיבונה שר שיפין תקרבו בהו כלל ד בהו קיומה ולידן מדי לא מבינים כל שאר שיפקרמלכה ד חכמת וסוכלותנו שהיה במוחליבה שר שיפין רחקים הנה ולדעים הנה כלל שרבנו קרובים אל המלך שזה החוכמה והתבונה ששורים במוח רק הלב קרוב בחוכמה רק הלב הוא מזכיל אכן האיברים רחוקים כך ישראל מלכה קדישה מנה כל האומות רחוקים בטח שאתה אחר נבלות וטרפותפה ולכרושקצים כשאר עמין ודאי אחי הוא דרכיך דליבה רק וחלשיו לכל שר שיפין זונהחה לכל דמה ומזונה נקי ווברה והוא רחיש וחלשם שאר פסונת הנח לכ

שיפין כל שהר שיפין המשגחין בה כלפס דוביש לכל הנטלין ינון תקיפו דיד חזון תראה הוויכוח למטה יש ויכוח הכוזרי חבר >> מה הוויכוח תראה פתום הקטורת הוא אדוני אלוהינו שתירבותינו לפניך את כתור את הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר ציווית אותם על יד משה נביאך כך כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח לך סמים מפ פושחל חלב בנה מים זכה ד בבד יהיה וי וימר אדוני אל משה קח לך סמים נטף וושחלת וחשמים זכה בת בבד ויאמר שק לךמים וען בנסמים זקד בבד יהיה בבד זמי בבק

יהיה בבד בקשה אפ שמ ה הוא נופו הוא מספר חזית אותה כ חודש מועד אשר לך שמה קודש קדשים תחם נמטיר על אהרון כתבים בבוכר בבוקר על עות אהרון נרות בן ארבעים קטירנו תמיד אדו לדורותכם תנו רבנן בתומת קצמנים 365 כמוב שלושה מנים שמהם ם חזשת בערב יום הכיפורים קיים מצדה 11 היו בנו הן צורי וא ציפורן ואחינה ועלו שש ממנה צה שפש כפסים הביא חיק אף כיפת הירדן גושי אם נתן בדש בספר 70 שנה אתה שעות שמעון גמלצורי ח מלחבי נתן אומר אם נתן בבש

בצד למה כחוסר שם כנפסות עשו בספר לכם איש מנחה מעט צריים שלחות בלות בושדים כן זחוזם איש מנחה צורים דבות שכדים ויאמר עליהם ישראל מנחה צורים דבר שלחות לות מושכדים על ישראל זחז חכות פלות מושכ משהו מריהם נשחו לכם צעות שעות הפרסה קחתם קודת יוסף אדם אשר בסף והגעתם אלמשקו ושת מזוזות מן אדם אשר בסתם לא תצאו איש בפדע בתוך ועבר אדו מצדם על משתה מצוות אדוני פדע שד בתיכם שמרתם את הדבר הזה חוק לך בניך אדונם וי כי בניכם מהעבודה עשות לכם אמרתם זבח פסח

הוא אדוני שפסח בתי בני ישראל מצרים בתנו צעם אחת מנורה זהחבת עשה את המנורה רך וקנ גביעיה תורה אפ היו שלושה קנים יוצאים מצדי שלושה כני מנורה מצד אחד שלושה קנים מצד השני שלושה גביים משוקים בקני אחד שלושה גביים משוקים קנה אחד כבתו פח כנ ששת הקנים צאים ממנוע שוקדים כפתח כפתור עד שני הקבתו שני הקים שש הקנים ממנה כפתוריהם כלם ממנה היו כולם שחת זהב טהור עשה דותיה שבח ככה זהב טהור כי כך זהב טה עשה אותם את כל כניה ‏Ja.