📖הדף היומי מסכת עבודה זרה דף מא📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ד אב תשפה

לשם [מוזיקה] >> מר תבדוק את תודה לך >> תבדוק אתה גם אתה בודק את הפלפון כל יום כמעט >> נכון אני רואה ש פעמים שזה לא >> בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש ד מנחם אב תש פה הה יום פטירת רבי מנחם עזריה מפנו וערב פטירת רבנו הארי זכותו זכותם יגן עלינו ועניכם ועל כל בית ישראל >> הנה בעזרת השם יתברך היום השיעור מוקדם ואחר מכן השם יזכנו שנזכה ללכת להילולה הגדולה של רבנו הארי בעזרת השם יתברך. דבר ראשון הגמרא אומרת בבבה מציאה

לא חרבה ירושלים אלא על שהמידו דיניהם על דין תורה ולא עבדו לפני משועת הדין. אתם יודעים הגמרא אומרת בברכות הקדוש ברוך הוא יש שאלה. הגמרא שואלת כי אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד הקדוש ברוך הוא לא נושא פנים וכתיב ישא השם פניו אליך אז כן הקדוש ברוך הוא נושא פנים צד אחד כתוב לא ישא פנים וישא השם פניו ביניך אלא אומרים רבותינו אשר לא ישא פנים כתיב ישא השם פניו מניך אמר הקדוש ברוך הוא, איך לא יש פנים לישראל?

כי אני כתבתי בתורתי ואכלתה ושבעת והם מדקדקים אפילו עד כזית עד כפצה איך הם מברכים איך הם אכלת ושבעת וברכת להם עוד לפני ששבעו איזה ברכות איזה לפנים ישורת הדין אז גם אני אעשה להם לפני משורת הדין אבל אם עומדים על דין תורה אומרים לא עשה לפני משורה דדין הדין הוא כך הדין כך אז הקדוש ברוך הוא רוצה לחנך, אומר גם אני אתדנהג איתך עם הדין כך. לכן צריכים אנחנו תמיד לנוג מעשינו לפני משורת הדין. היה בבחק שהגיע לארץ אז הם היו באולגה, גבעת אולגה עשו להם אוהלים שם. המרוקאים באו ממרוקו בבחקי.

אז עשו שמה והם היו מסכנים, היה מקום פרוץ, לא היה להם היה קר. והם היו רגילים נפינוקים במרוקו. אתה יודע שמה היה מאיר, היה מפנק אותם. אז עכשיו זה בעיה.

איך הם יעשו? אז מה מה עשה? הוא היה מעודד את רוחם, מחמם אותם, משמח אותם, עושה להם כל מה שאפשר. היה ערב שבת.

אשתו הייתה אומרת לו באבא חקי, אין א מה נעשה לכבוד שבת? צריך פפלטוס לכבוד לקנות דגים לוקוס לקנות דברים איך לעשות אז הוא אומר לה נתן דרשה אומר זה יבוא כסף יבוא הכל עק ביטחון בהשם נשמח הקדוש ברוך הוא עושה איתנו אלף פעם חסדים טוב הגיע הזמן אומרת לו עכשיו חסדים חסדים אבל >> צריך לה בכל זאת לעמוד בניסיון היום זה לא פשוט יש תינוקות יש זה אמר לה עכשיו הקדוש ברוך הוא ישלח לך אל תדאג יצא החוצה על המדרגות איפה שהם נמצאים מדרגות יורדים לרחוב

יש שמה 10 לירות של אותו זמן 10 לירות זה היה הון גדול >> זה >> זה היה הון גדול 10 דירות מה יעשו אומר אומר לה תשמעי נכון שאין בזה סימן ומותר לנו לקחת אבל מסכן מי שזה נפל לו בואי נכריז של מי זה אומרת לו אבל לא חייבים אומרת כן לא חייבים אבל נעשה לפני משורת הדין והם הכריזו מגיע הדבר באותו רגע יש מכתב לבב חקי כהנה וכהנה כבר תחזיר את זה לשם אחר כך כבר אי אפשר שם תחזיר לי את זה שם כהנה וכהנה

מגיע המכתב כהנה וכהנה פלא פלאות פלא פלאות נתן להם והם החזירו את הכסף מצאו את הבן אדם שמחו אותו נתנו לו את הכסף שלו והקדוש ברוך הוא שלח להם אלף פעם אז זה הכל זה דברים עליונים זה לא זה לא דבר פשוט הייתה הרבנית קנייבסקי הפרנסה שלהם הייתה הייתה מוכרת ביצים מביאה ביצים כל ביצה סדוקה הייתה לוקחת חשבונה שלא שלא יאבד כל בצה שתוקה חשבונה גס >> כן שלא ילך כל ביצה סדוקה לפעמים היו ילדים באים לוקחים תבנית ביצים שוברים את התבנית לא רוצה שיכעסו ההורים

וזה נות נותנת א ולכן בסוף הקדוש ברוך הוא זיכה אותה להיות גב באית צדקה הכי גדולה שם הביא לה שפע שאין כמוהו אין כמוהו שם נתן שפע גדול ככה זה הולך כשאדם משתדל מהשמיים משתדלים בשבילו עושה חסד לפני משורת הדין היה לא רוצה להלות הרבה אבל עוד דבר אחד להגיד לכם שהיה פלא פלאות אומר שהיה היה איזה אברך אחד פה ברמות, הוא היה אורח, הוא היה גר בדירה בת חדר וחצי. תודה עם משפחה של איזה שישה ילדים והמשפחה התחילה לגדול והוא יש לו זכויות להרכיב את

הדירה הוציא רישיונות הכין הכל היה לו שכן השכן שלו על ידו הוציא >> צב >> צב אומר אתה לא תבנה פה אבל הוא מה עשה לו הוא פתח לו חלונות לכיוון שלו בלי רשות הוא ויטר לו עכשיו אומר לו אני רוצה לבנות יש לי רישיון זה שטח שלי תן לי לבנות אומר אתה לא תבנה אתה תסתיר לי אתה תסתום לי את החלונות אבל היה אסור לך לפתוח חלונות אני ביטרתי לך עד שאני אבנה לא אתה לא תבנה ויכוחים אשתו אומרת לו תשמע תצטבע אותו לדין תורה

זה לא הולך כך לא ישמע אומר הוא לא ישמע לי דין תורה אומר לא ישמע אז נלך לבית משפט אומר אל תהיה צדיק הרבה טוב מפה לשם הוא שכנע את אשתו שצריך לוותר זה רק יהיה קטות יהיה ויכוחים יהיה בלאגן צריך לשתוק טוב הציו משה אמר לשתוק אז הם שתקו לא מדברים לא דיברו באופן בט היה שקט. הוא היה לומד, חברו אותה עם איזה יהודי מבוגר שהגיע לשכונה.

לא היה מי שילמד איתו. הוא תמיד היה יושב איתו, לומד איתו. אומר לו, יום אחד היהודי הזה המבוגר אומר, "אתה לא מכיר אותי ואתה למדת איתי שנה בחסד. אף פעם לא ביקשת ממני שום דבר.

אני רוצה להגיד לך שאני עשיר גדול, יש לי כסף. איך אני יכול? לעזור לך איפה אתה גר? אבל אני גר פה ברמה אומר אני לא רוצה שום דבר אני בסדר לא אני בא על הבית שלך בא לראות חדר וחצי אומר איך אתה יכול לחיות ככה יש לי רישיון לבנות אבל השכן קשה לו אומר לו צריך לבנות זה ישאר בשבילך אני קנה לך איפה שאתה רוצה לראת חמישה חדרים תגור בנחת יהיה לך שמחה הנהיה לי זכות כל רגע שתביא לך חכם יושב בבית וזה יהיה שלך בטבו

וזה יהיה לך לפרנסה וזה יהיה לך לנחת אם הוא לא היה מוותר היה מרחיב את הדירה בן אדם היה רואה דירה גדולה לא היה מביא לו מעשה שהיה פה ברמות >> הביא לו הביא לו הביא לו כן אדם מוותר מהשמיים עוזרים לו ככה זה הולך ככה זה הולך ויש עוד כהנה וכהנה היום זה יום ד' אב אתם יודעים כתוב בעזרה אהרמה מפנו >> איפה הספר היה פה לקחת אותו >> לא חשוב אחר כך אז ה אז אז הוא אומר אומר ביום כתוב בספר עזרח פסוק לג

וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלוהינו על יד מרמות בן אוריה הכהן ואמו אלעזר בן פינחס ועמהם יוזבת בן יושע ונודיה בין הנביאים כלומר זה היה ביום הרביעי ד' באב זה ד' באב ביום הרביעי באב נשקל הכסף הזהב הכלים שהביא עזרה מבבל לבית מקדשנו צפתנו.

זה דבר ראשון. דבר שני בשנת 3000 446 לבריאה אז התחיל נחמיה לבנות את חומות ירושלים. היה 52 ימים זה רך עד החומות של ירושלים. איך כתוב שמה?

ביקש לחם בכם קליה מדריה ושמלך אישוט לבנות את חומות ירושלים יען כי בית המקדש נבנה החומות העיר והר הבית עדיין היו פרוצות מאז חורבן בית ראשון הגויים היו שולדים לוקחים ואז באותו שנה עלה נחמיה מבבל ביום זה ד אג 440 428 לבנות את חומת העיר ועמדו רבים מיושבי ירושל שלים הרצרים והסגנים ככה היה שמחה גדולה שהיום התחילו לבנות חומות ירושלים והיום זה פטירת מנחם עזריה מפנו רבי מנחם עזריה מפנו הוא נולד באיטליה בשנת שח 5000 שח אביו קראו לו רבי יצחק ברחי היה אחד מגדולי העולם

עשירים חשוב כבר נתפרסם כשהיה עדיין צעיר כל א הזקנים של חכמי דורו סמוכו ידיהם עליו הרמק רבי משה קורדוברו קודם פטירתו בשנת ש ל שלח לרמע את ספר הפרדס רימונים כותב הרמע בהקדמתו בנפש החכם המחבר על רמק תעלוזם חסידים בכבוד תרנן משכבו בשלום. כי כאשר הגיע לאוזני חשק הנמרץ לאחוז בחוכמת האמת, שלח מספר הפרדס על יד אחד מתלמידיו. שמחתי ושימחתי בו, בשם נפקחו עיניי, לטו לי מנוחה בשאר חיבוריו. אומר משהו לא רגיל.

ואז הוא ככה עלה ונטעלה. כתב לו בשנת ש לד הרמ פנו כתב לו אמר לו אני הוא היה בגיל 26 אומר לו רבי יוסף קרו אני שלחתי את הביאור שלי הבית יוסף לוונציה שכסף משנה סליחה כף כסף משנה על הרמבם שלחתי את זה שידפיסו לי אותו ואתה תשגיח לי מבקש ממך טובה תשגיח לי על ההדפסה. וככה היה. הוא היה משגיח על ההדפסה לבית יוסף, אבל הוא בעצמו היה מקובל שאין כמותו.

כולם היו אוהבים אותו אהבה גדולה מאוד את חוכמתו. ה ועשו איתו הרבה דברים. איך כתב עליו היעבץ רבי יונתן הייפשיץ? כותבים עליו חוכמת אלוקים בקרבו כל דבריו יקרים מפז הכרעתו מכרעת איש חמודות המולך בחוכמת האמת ומי בכל בית הזוהר כמוהו נאמן ככה היה ואתם רואים זה אנחנו הוצאנו את זה מהישיבה זה אנוכי מנחמכם זה זה חיבור של רבי מנחם דילולזנו והוא עשה על זה סדר העבודה זותה שמנחם עזריה מפנו.

אז הוא כותב, רבי מנחם עזריה מפנו, מי שקורא את הסדר הזה נחשבת קריאתו כאילו הקריב 1255 קורבנות עולה והרוא ככהן לאל עליון. ופסתי את זה דרור דרור שאחראי פה עבד על זה. כל ציור שיש פה זה הישיבה לקחה לקחה צייר. זה לא סתם צייר על כל ציור שיצייר את זה בדיוק כמו שרוצים בדיוק כל זה נהיה את המנחה הזאת ועוד הרבה מנחות זה רב דרור כהן שאחראי על הזוהר פה בישיבה הוא נהל את זה ועוד גם סדר רבות יום הכיפורים וזה שיהיה הכי יפה הוא הזכיע

על זה הרבה זמן הרבה כוחות הוא הביא את הצייר הזה והישיבה משלמת לו על כל ציור איזה 300 400 שק על כל ציור הוא היה צייר פה כל רגע איזה רוסי אחד מה שהיינו אומרים לו ואיך אומרים לו היה מצייר שזה יהיה מדויק הכל ציורי יד זה הכל פרטי של הישיבה זה לא זה לא ק לא לקחנו מאיזה מישהו שהכל יהיה הכי יפה וכל זה הקורבנות איך כמה זה דבר חשוב הזכות הזאת גם עכשיו נברך אותו את רב דרור שהוא קצת לא מרגיש טוב דרור בן

שפיקה שיהיה לו רפואה שלמה וגם אשתו יוספה בצרה שם ישמח את לבבם יהיו בריאים כמו רביו רבי יעקב בן רחל גם כן ושפיקה בדינה תמיד יהיו בריאים וסמיחים וישועות גדולות >> כן אז אנחנו נתחיל ירמיה זכות הארי תגן באדם רבי מנחי עזריה מפנו יגן עליהם אז הנה אתה לא מכיר את זה.

לא מכיר את זה. >> הוא היה בקי בגללגולים נכון כל הזמן. >> יש נכון ישזל >> הרמע מפנו היה יש לו ספר גלגולים. כן.

היה מקובל גדול. כשהגיע רבי ישראל סרוק ל לאיטליה אז הוא הכיר אז הוא שמע על רבנו הארי והוא החליף מי הרמק לרבנו הארי ו מנחם עזר מפנו. ככה היה קודם הרמק. זה קבלה בצורה אחרת קצת.

זה >> אתה יכול לקחת את זה >> מתי שאתה רוצה >> אריזל קבלה אחרת מקבל >> לא לא נדבר עכשיו רק לשמוע אז עכשיו לפתוח ירמיה יג פסוק א' זהר כה אמר אדוני אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמת על מותניך ושמתו על מותניך ובמים לא תביאהו אומר לו הקדוש ברוך הוא לירמיה הנביא חגורה של פשתן אני רוצה תשים אותו על המותניים שלך בשביל שימלא זעה וימהר להרכיב ולא תלחץ אותו במים לא תחבש אותו לנקות אותו מן העזעה ויקנה את האזור כדבר אדוני ועש מותני עשיתי

כך והיה דבר אדוני אלי שנית לאמור קח את האזור אשר קנית אשר על מותניך וקומלך פירת ותומני הושה בנק הסלע לך לנהר פרט תספין אותו שם בשן הסלע וך ואת מנהו בפרט כאשר ציווה אדוני אותי ככה עשיתי. ויהי מקץ ימים רבים ויאמר אדוני אלי קום לך פירת וקח משם את האזור אשר ציויתיך לתובנו שעם וילך פרת ואחפור ויקח את האזור מן המקום אשר תמנתיב שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל וידבר אדוני אליי לאמור עד כאן משניות בוא תדליק אה דליק פה את המזגן כן משניות

צדקה לפני המשנה שתיים ו1 כמה נותנים היום א מציאל משה גדולה פעמיים לפחות >> רגע טוב רגע רגע אני אתן לך פעמיים גם אחר פעמיים >> הנה אבל תביא גם נר לרבי מנחים עזרא מפנו >> כן כן תחיל את המשניות בעל פה יפה. איפה הלכת? כן.

ציון משה תתחיל את האיזו מקומן אני רוצה לשמוע אותו. אתה אין פה חופש. אין חופש. איזה פרק זה?

רגע, איזה פרק זה? פרק ה שתדע אז ככה למדנו אתמול לימדת אותנו ציל משה משנה ראשונה איזהו מקומן של זבחים קודשי קדשים שחיטתן בצפון פרסעיר שלום הכיפורים שחיטתן בצפון וכמול דמבן בכל שרת בצפון ודמן טעון הזיה על בין הבדים ועל הפרוכז ועל מזבח הזהב מתנה אחת מהן מעכבת שראי אדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח רצון אם לא נתן לא עיקב עכשיו לא עכשיו עוד מעט אלו ואלו פרים הנשרפים וסירים הנשרפים שחיטתן בצפון וכיוון דבן מכני שרת בצפון ודמן טעון הזיה >> על הפרוכת ועל

מזבח הזהב >> מתנה אחת מהן מעכבת שירי אדם היה שופך על יסוד מערבים של מזבחצון אם לא נתן לו עיקב אלו ואלו נשרפים בבית הדשן חטות הציבור היחיד אין חטות הציבור צעירי ראשי חודשים משן מועדות שחיטתן בצפון כיבון דמן מח שרת בצפון דמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות קצד עלה בכבש פנה לסובב ובא לו לקרן דורמית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית שרי אדם שופך עד יסוד הדרומי לפני מן הקרעים זכי חונה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות פה הגענו אתמול >> עכשיו נלמד

הלאה משנת ד' >> עכשיו תראה אתה עכשיו שאני אבותר לך את שמו שאתה אני רוצה לשמוע בך >> לא לא לא פה פה פה אני לא אגיד איתך אתה צריך להגיד לי את הכל שמיע לי אחד לאחת תחזור תחזור כשצליח אתה מה תעשה כשאתה מתפלל אל תסתכל בסידור תעשה ככה אני ככה עשיתי היום איך אני אדע משנה ד' העולה קודשי קדשים שחיטתח בצפון אתה רואה זה בכלל קודשי קדשים למה פרשת עולה כתוב עליה קודש קדשים היא כחטעת בכעשם אז שחיטתה בצפון כמו כתוב ושחט אותו עלך

המזבח צפונה בקיבוד דמה בכי שרת בצפון ודמה טעות שתי מתנות שהן ארבע וזרקו את הדם עשבים זרקו כל זריקה אחת זהו וטעונה הפשט וניתוחיל לאישים הכל עולה לאישים עכשיו תחזור לי בעל פה העולה >> קודשי קדשים שחיטה טעה בצפון בכיוון דמה בכשרת בצפון >> ודמה טעון שתה מתנות שאין ארבע וטעונה אפשר מניתוח וחליל האישים כולע עולם יופי עכשיו משנה ה זבחי שלמי ציבור ואשמות אלו הן אשמות אשם גזלות רגע לאט לאט השם גזלות חייב להביא מי שכפר בתפיעת ממון ונשבע לשקר אחר כך הודעה כתוב בתורה

ונפש כתשבע לבט בשפתיים וכיחש בעמיתו או בצומת או בגזל נשבע על שקר צריך לשלם את הפיקדון בשילם אותו בראשו וחמישתיו יוסף עליו זה אשם גזרות אשם מעילות מי שמעל בקודש השם מעילות השם שפחה חרופה היה מי שבא שפחה חרופה חציה שבחה חציה וחצה בת חורין השם נזיר נזיר שזה באמת צריך סותר את ימי נזירותו צריך להביא אשם אשם מצורע אשם תלוי שחיטת טען בצפון וכיוון דמן מח של בצפון זה דמן טעון שתי מתנות של ארבע ונאכלים שנקעים זכי חמונה בכל מאכל ב להדחצות אז עוד הפעם

אני אגיד לכם בעל פה זמח שציבור והשמות אלו אין אשמות השם גזלות השם מעילות השם שבחה חרופה השם נזיר השם מצורע השם תלוי שחיטת בצפון כמו דמן וכי שר בצפון דמן טעון שתי מתנות שהן ארבע ונאכלים פנים מן הכנאים זכרי כונה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות יפה הנה למדנו עוד שני משניות היום אבל לא תגיד כי אתה יודע אמרת ראיתי פעם שמעתי ציון משה אחד קורא על ידי אומר אלו הן אשמות אשם גזלות אשם מעילות אשם תלוי תלוי אין לו אשם אתה מבין לא לא

תגיד ככה בסדר יפה בסדר דר כן הגענו לגמרא בעזרת הלבשועתו תפילת בית המדרש שוויתי אדוני לנגדי תמיד כמני בלמות שמחות קודש ריכו שכינתכם עד שם כל ישראל אנחנו באים לקיים מצת השמות תורה כמו ש כתוב וגית בו יומם ולילה מתורה לשמד צ אלנו עלינו מעשה ידנו כ עלינו מעשה ידנו כוננה רצון לפני מה להםחתי לרב >> מה ששגידי כבר עוד יום עוד מחר מהתך בחר תביאי את זה אם יבוא הבן אדם תשלם לו אתה קמת נחית אד ח ברוך אתה אדוני למדני חוקךש לאכר דברך >>

שיר המעלות הנה ברכו את אדוני בדי אדוניכם הקדוש ברוך הוא אדוני מציון אל נשמת ברוך בן שמואל ויונה יונית בן בת שרה עזרא בן מזן אברהם בן מזן >> רבי דוד >> בן פימה רבי רפאל בן תופח המלקה >> זולית בת גורג'יה >> ניסן חי >> ניסן חי בן רחל >> נחום >> נחוםקר >> בן צ'קרה >> נפש חנה בת רבקה >> נפש חנה בת רבקה החלפתי החלפתי כברח >> איך זה החיה בטוב יפה בצ >> לטיפה יפה בצ בת >> סלימה לפתוח דף מאק מתחילים

פרק בדף מ עמוד ב פרק חדש לכבוד רמלה כן כן הוא גם גר אצלכם אתמני זה לא אהבדוק רבותיי צמעה צמעה למה ועוד רבי מנח חיים עזריה מפנוזג החדש >> אהחד >> כן גם אני החלפתי יופי. עכשיו אנחנו פרק שלישי נקרא כל הצלמים בעזרת השם זה מדבר על כל הצלמים ועבודות זרות כל מיניפסלים שיש עבודות כוכבים צורות שוודאי נעבדו וכל מיני נאסרו בוא נראה מה עשו מה זה עדיין לא נאסר בהנאה מה אסור בהנאה אז בוא נראה עכשיו השמשן תבאר לנו איזה צלמים נאסרו ואיזה צלמים

לא נעצרו. קודם כל המשנה פותחת כל הצלמים אסורין.

כל הצלמים בכללות אסורים בהנאה אסור ליהנות מהם. מה זה צלם? זה פרצוף אדם. מה שכתוב כל יש אומרים למה כתוב כל הצלמים?

צריך להגיד עצלמים אסורים בהנאה כל אפילו זה צלם שזה לא פרצוף אדםח >> כמו שמשח כל מיני דברים שעובד אותם עבודה זרה זה גם נאסר אז לכן אומר כל הצלמים אסורים בהנאה מפני שהם נעבדים פעם אחת בשנה הגמרא אומרת הם נאבדים לכל הפחות פעם אחת בשנה יש להם הצלמים ימים האלה כל אחד עושה את זה צלם של המלך שלו של העבודה זרה שלו ופעם בשנה הם עובדים אותה את אותה עבודה זרה גמרא תבאר את זה דברי רבי מאיר חכמים אומרים אינו אסור אלא כל שיש בידו

לא כל צלם אסור בהנאה בהנאה אלא אם יש בידו מקל אתה רואה יני הוא מכה את עצמו בזה הוא רודע את עצמו מקל מקל זה רבותינו מפזים אותם הוא כאילו מכה את העולם אתה מבין אבל לא אומרים ככה הוא מכה את עצמוכן >> או ציפור יעני כמו שהציפור הוא תופס אותה ביד ככה הוא תופס את העולם ביד הספור זה נקרא בצלער רבי אספור בתימנים או כדור אתה מבין אבל שאר צלמים מותרים רב שמעון גמליאל אומר אף שיש בידו כל דבר אסור לא משנה מה שיש לו

עד כאן זה המשנה גמרא מה אומרת הגמרא שואלת היא דנעבדין פעם אחת בשנה אז מה הייתעמה דרבנן >> איזה מחלוקת יש לו כל הצלמים עם כל הצלמים אתה אמרת לי כל הצלמים נעבדים. אז מה זה פעם אחת בשנה אפילו כדעת רבי מאיר למה רבנן מתירים? הלו עובדים אותם פעם בשנה, פעם בשנה אבל עובדים אותם אז למה רבנן מתירים? הרי לא נאמר במ חכמים אומרים אין לו נעבד אלא כל שיש בידו אלא נאמר אין לו נאסר משמע שהם לא עולקים רבי מאיר שנאבדים פעם אחת בשנה הם

סוברים שהם לא שאינם אסורים משום כך כאילו ככה מסביר רש"י אז אם ככה מה טעמה דרבנן הרי הרי הם מודים שנאבדים פעם אחת בשנה אז עבודה אז עבודה זרה מה זה משנה עובד אותה פעם בשנה או או לא מה זה משנה כן או יופי עכשיו יצאתי ידי חובה כן אמר רבי אמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן במקומו של רבי מאיר היו עובדים אותה פעם אחת בשנה ורבי מאיר דחיישמות גזר על שאר מקומות את אותו מקום ורבנן דלא חי שלמעותה לא גזרו שאר המקומות משום

אותו מקום במקומו של רבי מאיר כל בני עירו היו עובדים את אותו צלם את הצלמים פעם בשנה אז רבי מאיר חייש למעותה כיוון שרבי מאיר חייש למאותה אז הוא אז לכן אולי זה מאותם המקומות גזר על שאר המקומות אפילו שהם לא עובדים לצלמים עד אותו מקום למה שלא יבואו להיקשל בהנאה מן הצלמים שבמקומו גזר על כל המקומות אבל רבנן זהלא חי מיעותה לא חוששים למיעות אלא הולכים לפי הרוב אם לא חוששים למיעות כאילו המיעוט הוא לא נמצא הוא לא קיים רבי מאיר אומר המיעוט קובע הוא

קיים ולכן חוששים אולי זה יבוא לשם ויבוא לידו ממה שכבר עבדו.

כן. אבל חכמים אומרים לא חוששים למיע ולכן לא גזרו על שאר המקומות משום אותו מעט שזה נאסר שם. למשל בתימן לא היהודים צדיקים אין להם בעיות. כן.

אותך אוי >> בוא לפה בוא לפה קיים רוצה לשבת >> מה זה יבוא עוד פעם מישהו יושב שמה שאלו שיהיה לו נחת אמר כן אמר רב יהודה אמר שמואל בנדרתי של מלכים שנינו תראה הוא אומר רבי יהודה אמר שמואל אומר צורת המלכים היו עושים כש כשהיו מתים המלכים עושים להם בפתח השער פתח כן לזיכרון כזה זה כן אז זה רבי מאיר עוסר למה החביבות של העובדים שלה אבל שאר הצלמים הם לא נעבדים ומותרים על זה מדובר דווקא בהנדרתי של מלכים שעושים להם בפתח הרמונם בפתח העיר

שלהם >> שמה לקו את המילה אנדרת הצלם של >> כן את הדמות שלו כן >> גם היום אתה תלך לבית הנשיא שמה גם כן עושים כל הנשיאים עושים להם הם אנדרטות את הדמות שלהם הם עומדים שמה בשורה נו >> לא לא עובדים את זה זה רק סתם לא כל אנדרתה עובדים אותה משתחווים לה יש סם עושים בשביל >> זיכרון >> כן זיכרון אבל לא טוב לעשות את זה לא טוב הם היום אם עושים עושים את זה חצי גוף לא שלם מוצאים לו את האוזן כן איך

אתה קונה בובה אתה מבין לבובה מוציאים את האוזן ואז אפשר >> אז הוא היה מחלוק שזה עם רב כדורי שהוציא ל >> אמה נכון במטבע זה לא מדובר על מטבעות זה מדובר על ממש >> אמרבברחנא אמר רבי יוחנן ובעומדים על פתח המדינה שנינו אתה רואה דתי של מלכים האלה הם עומדים על פתח במשנה מה שעשה רבי מאיר אבל אם לא עומדים בפתח המדינה זה מותר. אמר רבה מחלוקת בשל כפרים אבל בשל כרכים דברי הכל מותרים. מה היטעמה? לנו יעבדו להו.

כל המחלוקת רבנן ורבי מאיר בין דרטיש כפרים לשמה בכפרים עושים את זה בשביל להשתחוות לזה. אבל בש קרחים, עיירות גדולות זה עושים את זה בשביל מקום יישוב גדול, בשביל יופי >> נוי. עכשיו לפי דברי רבא יוצא ביאור חדש שרבי מאיר סובר אנדרתיות של כפרים כולם עשויים לשם עבודה זרה ורבנן אומרים שהם לא עשויים רק לנוי ומותרים. בוא נראה שואלת ודכפרים למן דאמר לנו כעבדלה דכפרים ודאי מפני חינו עבדהו אז הגמרא מקשה האם יש למי שאומר כנמר לרבנן לנו כעבדלהואו הרי דקפרים הם עשויים על מנת לעבוד אותם למה לא למה התירו אותם רבנן הרי שמה זה עובדים אותם שמה זה אנשים הם בכפרים הם אנשים אנשים כמו פרימיטיבים הם עובדי עבודה זרה.

בוא לפה, בוא לפה. סליחה הרב בוא >> אלא היא יתמר מחילה מחילה >> אלה להתמר אחי תמר אבר אמר רבה >> מחלוקת בשל כרכים שרובם ודאי עשו בננוי רבי מאיריש למיעותה אז שקרחים הוא עוסר למה הגזרה אותן מיעוט שעושים כרחים אותם מיעו כרחים שעושים את זה לשם עבודה זרה עטור רובם אבל בשל כפרים גם רבנן מודעים שזה אסור עוד חכמים אומרים אינם אסורים אמרנו במשנה חכמים אומרים אינם אסורים אל כל שיש בידו מקל או ציפור או כדורשעבודה זרה >> הגמרא מבארת כל אחד מה העניין עבודה

זרה שלו אם יש בידו מקל מקל שרוד את עצמו תחת כל העולם כולו כמקן הבנת ת מה הוא עושה לדות את עצמו זה בלשון א סגי אור כן רודע את עצמו מכה רודה ומעניש את את עצמו נקרא לו העולם כולו כמקל זה עבודה זרה שלו זה לשון גנאי כלפי הצלם שלו >> כדור שתופס את עצמו תחת כל העולם כולו ככדור קום להגיד את העולם כן כמו כדור כן מושל עליו >> זה עוד אה ציפור דילגתי ציפור שטופס עצמו תחת כל העולם כולו כציפור מושר עליו כן

אותו דבר כדור שתופס את עצמו תחת כל העולם כולו ככדור תנא הוסיף עליהם גם עוד אופנים מי יש לו ביד סעיף עטרה וטבעת הגמרא מבארת סעיף למה לא תפס אתה מהתחלה במשנה מעיקרה סבור לסתים בעלמה זה לא יפה לעשות לו כאילו הוא הוא לסתים הוא לא מזרע המלוכה והוא תופסים הוא לקח את המלוכה בכוח אז זה גנאי הוא לא >> אולבסות סוף הוא בסוף סבור שהורג את עצמו תחת כל העולם כולו עיני עיני הוא אתה מבין איך כל הכוח של ה של הגויים אמר לו על

חרבך תחיה שיש בידו להרוג את כל העולם כולו בסיף לכן השרו הטרה מקרא ספור גדיל כלילי בעלמה מה בהתחלה חשבו אם תשים לו עטרה כאילו הוא זה עבודה שלו עושה עטרות עושה קטרים עבודה שלו בסוף סבור כעתרה למלך לפאר אותו יעני יש לו עטרה מה יאומלכה מנדיית לתגה מי זה מלך >> לו כתר >> מי שיש לו כתר מי יש לו כתר יצחק יש כתר השם הנח גוד לבש כתוב שים לב אשת חיל עתרת בעלה אדם האישה של האדם זה הכתר שלו אשת חיל היא עתרת

בעלה לכן חתן חשוב כמלך למה הוא לקח אישה אשת חיל עתרץ בעלה כמו התימנים הם עושים את האישה כתר על הראש שלהם >> עודים זה בתנ שהתר לא >> עוד >> אניבת להם >> הרב זה בת שיש >> טבעת >> ואישה טובה צריך >> כן כן >> גם ההמשך זה הואחקה >> בוא נמשיך בוא נמשיך די די לא לדבר לא לדבר טבעתה עצמות >> מעיקרה סבור >> השתיימה בעלמה כלומר שליח נוסח אותם את של המשלח שלו אבל בסוף ספור חותם חותם את עצמו תחת כל העולם

כולו למיטה את עצמו הוא חותן למיתה חושב יש לו פקודות בחותם המלך אבל את עצמו הוא חותם למיטה רבן שמעון בן גמליאל אומר תנא אפילו צרור אפילו כסם יש לו ביד כסם דברים קטנים אסור למה תופס בהם תופס בידו משהו שולט הוא שולט יש לו ביד משהו הוא שולט עליו תראה עכשיו מה שואל רב השאר רב השא תפס בידו צועה מה הוא איזה מין שאלה זאת מה צדדי הספק תפס בידו צועה מה צדה הספק איזה דבר זה מאמרינ כולעל מזילו באפה קיצואה כולם חשובים לפניו כמו

צועה >> כן לומר >> כן >> האם ככה או דין מה הוא מי הוא דזיל בהפה כולעלמה כצואה להראות שהוא מזולזל בפני כולם התפיסה שלו זה לא מראה על כוחו זה מראה על גנותו >> מה הוא >> כן טקו אומר אני חשבתי כי יש עבודות זרות שזה העבודה שלהם פעור בא אדם עושה שמה והולך כנראה עשה לו ביד איזה משוגעים אלה אבן אבן אכולי זה אבן משנה כל אין שכלו על זה המוציא שברי צלמים המוצא המוצא המוצא שברי צלמים הרי אלו מותרים חצי יד חצי רגל

לא ידוע אם נעבדו או לא נעבדו הם מותרים בהנאה. מה שאסור זה רק שהם שלמים. יד שלם, רגל שלם.

יש משוגעים שמעובדים את היד. מצא תבנית יד. יש פה ספק ספק >> שברים בצורת יד או תבנית רגל. הרי אלו אסורים.

מפני שכיוצב הן נאבד. התבנית יד או רגל לבדו. זה נקרא צלם שלם. יש כאלה שעובדים את השלם הזה.

מהתחלה הם לא עושים צלם שלם. זה לא איזה שבר. מהתחלה הם רק עושים יד, רגל, תבנית יד. אותו הם עובדים.

הם רוצים שהרגל שלהן תהיה בריאה. אמר שמואל אפילו שברי עבודת כוכבים כן מה שאמרנו במשנה שהתירה משנה שברים לא התירה שברי צלמים בלבד אפילו באותם שלמים אלא ידוע בהם שאם נעבדו שיודעים אם נעבדו אלא ממש אפילו אנחנו יודעים שעבדו אותם עבודה זרה שעבדו אותה ראינו שעבדו אותה קודם ש נשברה אבל אם נשברה גמרנו שוב לא עובדים אותה ולכן אפילו שברי עבודת כוכבים זה הכוונה שביטוחים שעבדו אותה ראינו שהם עבדו את הכסבר חלק ממנו מותר >> והענן תנן שברי צלמים שברי צלמים במשנה אמרנו להתיר אפילו שברי

עבודה זרה אז אם זה להתיר אפילו שברי עבודה זרה ממש היה צריך להגיע לי בשברי עבודת כוכבים לא שברי צלמים חידוש יותר גדול להגיד שברי עבודת כוכבים ממה שאמר דווקא שברי צלמים מה שמה דבר שבר של צלם שלא בטוח עבדו את זה היא תירה אבל עבודה זרה ממש אולי לא ברמת הוא הדין דפילו שברי עבודת כוכבים ממש שאנחנו יודעים שעבדו אותם ונשבר בר מותר דקטני שברי צלמים ולא כתוב שברי עובדי עבודת כוכבים משום דקבע בתנ שפה מצא תבנית יד תבנית רגל הרי אלו אסורין פני כשיוצא

בהן נעבד אם הייתה המשנה שונה ברשה שברי עבודת כוכבים היה מקום לומר שדין הספר רק שברי יעד ורגש עבודה זרה ממש אז זה מותרים לכן לכן שלה המשנה לא אפילו דין פשוט יותר לחדש שגם שבריהם מותרים משום הספק אולי לא עבדו אותם מכל מקום >> שב חשוב שבחוב כמו תבנית יד ורגל חוששים תנן גם ככ מצא >> תבנית יד, תבנית רגל. הרי אלו אסורין. אמרנו במשנה מצא תבנית יד, תבנית רגל, הרי אלו אסורים מפני שכיוצא בו נעבד.

הגמרא שואלת, המאי, למה אסורים והשברים נינוו? כמו שהיא תירה משתן שברים בהתחלה תתיר גם שברים האלו תרגמה שמואל ועומדים על בסיסן הבנת מה קורה עומדים על קנן מקום מוכן להם הם לא מושלחים סתם ברחובות הם עומדים על קנה על בסיס ולכן ודאי הניחו אותם על מנת לעבוד אותם תמר עבודת כוכבים שנשתברה מאליה לא אדם שבר אותה הפיל אותה מן הגג אלא היא נפלה לבד ונשברה רבי יוחנן אמר אסורה רבי שמעון מן הקיש אמר מותרת מבת הגמרא למה רבי יוחנן אמר אסורה דה לא בטלה לא ביטל אותה עובד כוכבים לא שבר אותה אם היה שובר אותה ביד, היה מבה אז היה מותר. רבי שמעון מן הקייש אמר מותרת מסתמה ביטולי מבטל. ברגע שהיא נשברה הוא ביטל אותה.

למה? אומר אם היא לא יודעת להציל את עצמה אני אלך זה אדאג לזאת. לא יודעת לשמור על עצמה. ממר אמר היא נפשה לא עצרה.

היא עצמה לא הצילה. שלא תישור. לההוא גברהם. מצלה היא תציל את הבן אדם הזה התעצמה לו מצילה הפכת דף ציו משה >> עכשיו אני רואה שאתה הופך דף אתה רואה אני יודע לדבר איתך >> אה קרוע >> אה מהח עוד >> או >> איתמר >> אה איתי >> את רבי יוחנן לרבי שמעון בן לקיש וראש דרגון ושתי כפות ידיו קלוטות ככתיב על כן לא ידרכו כהני דרון הנה זה שאלה גמרא מחשה כתוב אצל הפלישתיים לקחו את ארון השם העמידו אותו בבית עבודה זרה שלהם אוי ואבוי

להם וראש דגון דמות יש להם היה להם עבודה זרה של דגון חצי הגוף שלו מלמטה כמו דג חצי מלמעלה זה צורת אדם זה נקרא דגון כדג ושתי כפות ידיו קרוטות אל המפטן וכתיב על כן לא ידריכו קורני דגון על על בכל הבאים בדגון על מבטן דגון אתה רואה אז מה מה קורה הוא הם נשבר להם הדגון איפה המפטן ולכן לא דורכים על המפטן זה העבודה זרה שלהם.

כפות ידיו שמה וכפות ידיו החזיקו את המפטן. הם בגלל שמצאו את על המפטן את הכפות ידיים אז החזו החזיקו את המפטן למקום חדש ולכן לא הדרכו כהני דגון וכל הבאים בדגון במפטן דגון. עבודה >> אתה רואה למה פה מפחדים הוא נפל פה פה הכפות ידיים אז גם השברים חשובים להם שמחמת חשובים להם עבודה זרה למה מחמתן קשו את המפטן שנפלו עליהם לא כמו שאתה אמרת אם זה נשבר אם מבטלים אותו הפוך >> זה נשבר איפה שהיו הידיים המבטן עצמו נהיה קדוש אמר אמר לו משם גם

ראיה >> הטעם שמניחין את הדגון ועובדין את המפטן לאמרי אחי שבקה יסרה לדגון ואתה אטיב לעל המפטן אומר לא זה לא ראיה משם למה קידשו את המפטן לא בגלל חשיבות השברים אלא אדרבה שמניחים את הדגון ראו הם ראו שאין בו ממש אז הם עובדים את מבטן אומר שבקה גבורה בשררה של הצלם עזב השר שלו עזב אותו לדגון ואתה הטיב לעל המפטן השר שלו עזב אותו עכשיו איפה יושב השר על המפטן >> אז הם האלוהים שלהם על המפטן אז הם מובדים את המפטן הם משוגעים >> אבל

לא ששמה בגלל ששם היו כפות דגון משתפ >> כן יש להם כל מיני עבודות זרות השם יצילנו זה דגון זה חצי דג חצי בן אדם יש להם עבודה זרה שנקרא זבוב שהם יצילנו מה זה הזבוב הזה כשבא בת פרעה אצל שלמה שישא אותה התחננה אליו שיתן לה משהו בשביל עבודה זרה שלהם אמר להיכם מפה משוגעת עיניים נים ולא יראו זניים נעים ולא ישמעו מה את מדברת לא עזבה אותו היה לו זבוב על ה על הבגד שלו אמר קחי את הזבוב הזה זאת לקחה את הזבוב >>

אמרה זה עבודה זרלה שנתן ל שלמה ואז זה אז נקרא זבוב הם עושים כל מיני זבובות >> מזהב ומכל זה נתן לשלמה המלך ראית לכן זה נקרא זבוב וזה קליפה קשה הזבוב זיבוב זה ראשי תיבות זה בכו >> וזה בכו זה קליפה להפריד אנחנו צריכים לכן אצל יהושע בן איך כתוב שמה קליפה של עמלק >> איך הוא אומר שמה א איך כתוב אצל יהושע בן נ אך כתוב שמה זבוב באוזן שלו היה מסובב לו על זבוב ששמה כתוב כתוב בספר בשוזני בספר בשוזני באוזני זבוב >>

למה כל הזמן היה עובר לו הקליפה הזאת אוי ואבוי >> אתיוה >> זיכרון בסים בספר ספר >> כן זהו נכון זיכרון כתובז זיכרון בספר יפה כן אי את טווה המוצאי שברי צלמים הרי אלו מותרים אז שברי עבודה זרה אסורין אתה אמרת לי שמעון שהשברי עבודה זרה מותרין אומר לי אתם השברי עבודת כוכבים אסורין אלא אם העצלמים עצמן אסורים וסתמה כרבי מאיר שעוסר במשנה את הצלמים מה שואלת עכשיו על רבי יוחנן ורבי יוחנן מדרבי מאיר הגמרא שואלת ורבי יוחנן מדרבי מאיר נשמע להו לרבנן לו אמר רבי

מאיר צמים אסורים ואף על פי כן שברי צלמים מותרים לרבנן עבודת כוכבים למה היא אסורה ושבריה מותרין? אתה אמרת לי כן עכשיו קושיה על רבי יוחנן ממה שאמר רבי מאיר ששברי צלמים מותרים נשמע לרבנן למה אמר רבי מאיר צלמים אסורים אבל שברי שלמים מותרים כמו שדיגנו במשנה אז ככה לרבנן עבודה זרה נמה היא אסורה ושוריה מותרין הגמרא מתרצת אי אפשר לדמות בין שברי צלמים לשברי עבודה זרה הכי השתע הטעם >> מה הקושיה לרבי >> אמר עבדום אמר לו עבדום ברבי מאיר לגבי שצמים אפשר עבדו עבדו

את הצלם אפשר לא עבדו ואם אתה רוצה לומר עבדום אמר בטלום ספק ספקה אפילו נגיד אם עבדו בטלו את העבודה זרה כשזה שבר אבל עבודת כוכבים ודאי עבדוה שהיא הייתה שלמה אז יש רק ספק אחד מי אמר דבטלה אבל ספק בוודאי ספק מוציא מדי ודאי לכן אתה לא יכול להגיד לי אותו דבר כמו שאתה מדייק לרבי מאיר אתהדייק לרבי יוחנן כמו לרבי מאיר א שברי צלמים מותרים שברי צלמים מותרים גם לרבי יוחנן לשברי עבודה זרה לרבנן שברי עבודה זרה יהיו מותרין לא זה ודאי עבדו זה

זה לא ודאי עבדו המראה שואלת ואין ספק מוציא מדי ודאי ואתניה אמרנו בברייתה חבר שמת חבר נאמן על מעשרות שמת והניח בגורה מלאה פירות כן אוצר שעוגרים בו תבואה מלאה פירות אפילו הן בני יומן שנתקרים שהיום תמרכו ונרחבו במעשרות הרי אין בחזקתם מתוקן מעוסרים ורים לאכילה והכה דוודאי טבילה ודאי הפירות היו טבולים כלומר לא מעוסרים ואסור היה לאלם בספקסרינו ספקר אותם החבר ספק לאסרינו וכעתי ספק שבדיאי יסר הוא מוציא מדי ודאי טב ספק כן לא אני אומר אולי החבר יסר אבל זה טבר ודאי היה היום

>> מדאורייתא אתה אמרת לי בעבודה זרה ספק אחד לא מוציא >> והחדודי תביא להפירות ואסור היה לאוכלן ספקו ספק אתה אומר לוודאי ישראל אז אתה רואה ספק מוציא מדי ודאי אומר הטעם ודאי בוודאי הוא למה דוודאי סרינו חבר זה לא ספק כדרבי יוחננה חוזאה למה רבי יוחננה חוזאה חזקה על חבר שאין לו מוציא דבר שאין לו לא מתוקם מתחת ידו ודאי והתאמא זה לא ספק >> ודאי >> אז אצלנו ספק ודאי ספק אחד לא מוציא רק שני ספקות מוציאות >> לא לא באי בית לא מוציא

>> ספק וספק הוא כשיש לנו ספק אם יסרן אם לא כך יש לנו ספק אם היו מעולם טבל או לא אפילו שהגמרא אמרה שנגמרה מלאכת מרכו אפשר דעבד כרבי יושעיה מר מעריב דבתו מוד נמצא במות שלה יכול להיות שהוא באמת לא הכניס את זה דרך הדלת >> אז מעולם נהטב >> כן היא הכניס את זה עם המות או לא הכניס דרך הבית הכניס זה דרך הרובה אז אז הגמרא אומרת למה הכניס את זה כך דרך עם הממות שלה כדי שתהיה בהמתו אוכלת ובטורה מן המעשר אז

לכן הדין של תבואה שלא ראתה פני הבית לא פטורה ממעשר אז גם מדאורייתא לעניין אכילת כף קבע אסרו אותו רבנן באכילת קבע עד שיעסר אבל לא עשרו אכילת עריים לכן אכילת באמת נשבת אכילת ערה היא במותרת אבל אכילת קבע היא עוסרת בכל אופן אז חבר שהניח מגורה מלאה פירות כיוון שיש ספק אם הכניסה לפני מרוח ונפטרה מדאורייתא או באכילת קבע או שהכניסה לאחר מרוח וחייבת לכן ספק שמהחבר זה כבר עסלם ומוציא מדי ספק טבל ומותר אף באכילת קבע יפה הספק שמחבר כבר 10 רם מוציא מדי

ספק טבל ומותר יהיה באכודת קבע ואין ספק מוציא זה למחר כן הגיע הזמן נלמד רק הלכות ונעשה קדיש הלכות אנחנו בדכות ברכות השחר סימן מזכי מצוות זכי מצוות של משה זכני מצוות אומר והערב עם ו' וערב מנשם אלוקינו דבר תורתך בפינו ויש אומרים בלא ו' וכן נהגו אבל יותר טוב לומר עם ו' אנחנו אומרים עם ו' אנחנו הספרדים דעת רבנו הארי שלוש ברכות ברכת וערבנה זה ברכה בפני עצמה.

לכן עומדים על זה אמן על דברי תורה. אם טעה ואמר הערבנה יצא ברכת אהבת עולם פותרת ברכת התורה אם למד מיד בלי הפסק. אהבת עולם אהבתנו השקים לשנות עד שלא קרה קריאת שמע צריך לברך שקרה קריאת שמעה אין צריך לברך למה נפטר באהבה רבה ככה הגמרא אומרת אז זה העניין דווקא ברכת אהבת עולם צריך למוד מיד ברכת עליו כבר כבר מיד הוא עושה קריאת שמע אבל אפשר לסמוך על קריאת שמע או לא >> זהו זה לא זה לא נראה שזה בשביל זה מצ >> שם מצוות

לימוד >> כן אמרתם מצומך >> כן משנה א הלכה ח יש להסתפק יסכה בקוראי קריאת שמע הנה סמוך לה מיד בליפסק ולכן שתיזהר לברך מכות התורה קודם אהבת העולם יותר טוב לברך לכן כן זה ספק עד כאן אנחנו לומדים היום נעשה מי שברך מ שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ברך כל הקהל הקדוש כדי על מה יברך יתכון זכה עדכון בריאות תנאורה מעליה חיים טובים ארוכים בריאים שמחים שפע וברכה >> אמן >> וגם כל הנושעים נסיעה טובה וישועה גדולה >> יחזרו כולם בריאים ושלמים

>> וישועות גדולות בנחת אמן