📖הדף היומי מסכת עבודה זרה דף ז📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ערב ראש חודש תמוז כט סיון תשפה

ש אפשר שמה בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש כט בסיוון תשפ ה ערב ראש חודש תמוז בסימן זמנה תשובה ממשין ובעין כי כבר דיברנו שנשאר לנו שלושה הרבע רביעי של השנה הרבע הרביעי של השנה הנה שזכינו בו ברבע הזה של השנה רבע הרביעי עכשיו שלושה חודשים האחרונים של השנה ורוצים בעזרת השם לעשות בהם תשובה להכין את עצמנו לקראת יום הדין הגדול והנורא דבר ראשון היום כבס בכט בסיון אתם יודעים שבכב בסיון נשאו מכות התאווה לחצרות היו שמה שבעה ימים של מרים הנביאה עד

כט סיון אבל בכל זאת בכט בסיון כתוב ראשי אומר שהלכו המרגלים יצאו המרגלים והם חזרו בחטא בסיוון ובלילה הזה בכו שזה תשעה באב ולכן נקבע נקבע בחייה לדורות דעת התוספות הם הלכו למחורת לא בכט למחורת וחזרו ביום ט בתשעה באב ולערב הם בכו ולכן כן נקבע בחיה שרפו את ההיכל לפנות ערב ביום תשע באב במוצאי תשע באב כלומר לפנות ערב לכן הימים הללו הם ימים שצריך לעשות בהם תשובה מעשים טובים לכפר לשמור על עצמנו לכפר על מה שהיה היום ערב הוצעות סיבה נעשה בעזרת השם בשי

שלוש פעמים תהילים שבע קורטיברית נתפל ונשוב להבינו שב השמיים שהקדוש ברוך הוא יבטל מעלינו מעל כל עמו ישראל כל גזרות קשות ורעות גז עלינו גזרות טובות אמן כוח התפילה דבר מאוד גדול מאוד חשוב להתפלל שזה כוח מיוחד אמרנו כבר מי שיכול עצום זה דבר טוב זה חשוב מאוד אז להשתדל בכל הדברים הללו שאדם כל פחות מי שאוכל יאכל בכוונה איך הוא מברך איך הוא עושה כבר אוכל מה יעשה הוא לא יכול הוא בלי לאכול ואבוי אם יהיה לא יאכל יום אחד אז לכל הפחות שיאכל בכוונות

שיאכל בברכה איך הוא מברך איך הוא אוכל שיהיה בנחת אז רואים כמה כוח התפילה זה דבר גדול איך כתוב? ויאמר אל משה ויאמר אל השם על טפן אל מנחתם. משה אומר ריבונו של עולם על טפן אל מנחתם אל תפן אל הקורבן שקריבו לפניך קורח ועדתו.

ופה רואים אומר הרמ"בן כמה גדול כוח התפילה. אפילו שמשה רבנו אומר עליהם אם כמות כל האדם ממתון אלה פתאום כבר נפערה מששמי בראשית ורשעותם עם ממש שאול תחתית ידע משה בכל זאת יש כוח בתפילה תשב אנוש הדקה יש כוח בתפילה לשנות את הכל לכן ביקש תפלל משה אל תפן למנחתם כי כאן אין זה רק העונש אלא זה מבחן עם כמות כל האדם ממתון אלה לא אלוהים של החני משמע שבלי תפילת משה קיימת אפשרות שתפילתם תועיל לבטל את הגזרה והנבואה של משה עד כדי כך והם רשעים

גדולים יש קורח בתפילה ואז פתחה הארץ את פיה גם הרשעים בעומק קרשעותם על פי תהום יש להם אפשרות ומקום תשובה תשפן שדקה ולא חזרו אבל יש כוח אדיר בתשובה לעשות פלא פלאות אתם יודעים שהיה בשואה היה יהודי אחד נכבד קראו לו רבי קלמן מיוצאי הונגריה בזמן המלחמה נכנסו הרש קשעים לעיר שלהם והתחילו לשלח אותם לעבודה את בעלי הכוח מגיל 18 לעבודה זקנים והילדים השם יצילנו למשרפות מה עשה הרשע הזה שמות בכותל אמר להם כל מי לכל שעובר בסמוך למות כל מי שהגיע קומתו לגובה אמות סימן

שהוא כבר מלו לו 18 שנה וראוי לעבודה ואלו הנמוכים יותר הופנו לעבר השמאלי משמה לוקחים אותם אוי ואבוי הנערים בני 15 16 מה היו עושים היו הולכים על קצה האצבעות שזה יגיע להם למות שלא יקחו אותם למשרפות. רבי קלמן היה נמוך קומה, הגיע לשמה, היה ביחד עם עוד קבוצת נערים ולקחו אותו לאיזה אושוויץ. היה קסר.

אבל כשהיו נוסעים ב למשרפות אמר רבותיי תפילה עושה הכל. בואו נזעק לאבינו שבשמיים. מה זה אבינו מה זה? זעקו בשיר המעלות ממעמקים.

איזה בחיות בתעל שבעתם אל האלוהים. איזה תפילה פלא פלאות שהכניסו אותם איפה תאי הגזים. מה עשה הקדוש ברוך הוא באותו רגע שרצו להרוג אותם? נגמר הגז.

לא היה מספיק גז ביד הרשעים להוציא זה ממם והוציאו אותם החוצה נשארו בארץ החיים. כל פעם קלמן היה רגיל אמר ממעמקים כרתיך השם. תראה איך התפילה היא פועלת. זעקו זעקו ומהשמיים נצלו.

היה עוד כזה קבוצה ש הם היו איזה 10ה בחורים. הם אמרו בדיוק לפני הדלת שנפתחת למשרפות הם אמרו מה נעשה? האם עכשיו נעשה ריקוד או נעשה תפילה נזעק להבינו שבשמיים? חלק אמרו נעשה ריקות, חלק אמרו נעשה תפילה.

אלה שאמרו נעשה תפילה התפללו חזק. אומר פתאום נפתחה הדלת משכו חמישה אחדים. לאיפה? אומר הגיע להם משאיות צריך לפרק אותם.

אמרו להם בואו קודם תפרקו את המשאיות. מהפירוק הזה הם ברחו וניצלו, חיו. זה הכוח של התפילה. גם אנחנו רואים בשני וחמישי אומרים והוא רחור מכפר עוון.

אתם יודעים זה אחד זה כתוב רבנו בחיה אומר שהנפילה הזאת לצורך תפילה וכתוב בבית יוסף באור החיים סימן קלד בשני בחמישי מוסיפים לומר תחנונים ועכשיו נוהגים לומר תחנונים שלוש פעמים ויעבור וידוי אחד ביניהם והוא רחום כמו שכתוב בסידורים וכתב על זה רבנו הגדול מורנו רבי יצחק הבוהב שתקנו לומר וורחו חום בכל רם ומעומד ואמרו אכן קיבלנו עלינו ועל בנינו לעולם נגיד והוא רחום וכל העובר על התקנות פורס גדר וצריך להיזהר לומר אותו מעומד עד כאן לשונו וכן נהגו עד כאן לשון בית יוסף וכן כתב רבנו

אריזל והוא רחום עליו וכן כתב בציפורן שמיר גאון חידה יש לומרו אומר אומר הציפורן שמיר הגאון חידה בקירוב רגליים והוא כנגד 18 ברכות ויבין מה שמוציא מפיו וידבר דבריו רחמים ותחנונים ובהכנעה כי זה תפילה נוראה ואומר המשנה ברורה ותיקון אמירתהו על ידי מעשה נס גדול למה אומרים והוא רחום נס גדול כמובה בקול בו ומה המעשה אומר מובא בכל ובבודרהם אז הוא אומר שהיה מעשה בספינה אחת היה בקהל גדול של יהודים שהגיעו מגלות ירושלים והגיעו לאיזה עיר אחת היה מה שמה היה שמה איזה הגמון גוי אמר

להם תשמעו אם אתם יהודים אני רוצה לבחון אותכם כמו שבחן בחנו חנניה מישאל ועזריה בכבשן האש נכניס לכם את כבשן האש אם אתם יודעים תנצלו אוי ואבוי ביקשו ממנו זמן 30 יום, ישבו בתענית באותם הימים והיו מתפללים ובוכים להשם יתברך. בסיום הימים בא זקן אחד יראש האלוקים ואמר חלמתי פסוק שיש בו לא היה כל כך תלמיד חכם היה צדיק. חלמתי פסוק שיש בו פעמיים תיבת כי ושלוש פעמים תיבת לא ואני לא זוכר מה הוא. ודאי מהשמיים יראוך פסוק כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא שתפוך

כי תלך במועש לא תקווה ולהבה לא תבערבך אז אמרו לו אתה האיש שתיכנס לאש ותנצל ועשה אותו אגמון מדורת אש גדולה והשליך את אותו האיש אותו זקן לתוך האש והיא נחלקה אש לשלושה חלקים ונכנסו בה שלושה צדיקים לקבל פני הזקן.

צדיקים מעולם העליון. כן. והיו אותם זקנים מתפללים. הראשון אמר והוא רחום.

השני אמר אנה מלך רחום וחנון. השלישי אמר אין כמוך חנון ורחום. וכולם פתחו ברחום ושימו ברחום. ולכן תיקנו לאומרם בשני ובחמישי כדי להכניע מידת הדין.

אז לא לזלזל בזה לפעמים אדם אומר טוב לא צריך גם לא עוד הוא אומר לעמוד ולהגיד אותם בקרוב רגליים כמו אדם אומר בעמיד איזה מעשה נורא זה לא סתם תקנו את זה מן השמיים תשמעו מעשה נורא שהיה עם האדמור מברזם היה שמה זה רבי יהושע מבלז דר שמה יהודי אחד בכפר הסמוך לב החזיק בית מזיגה שם היו מתכנסים שמה כל מיני גויים למיניהם ו הוא כבר היה בשעה 12 בלילה רוצה לסגור את בית המזיגה היה שמה אחד שיכור כמו לוט לא רוצה לצאת החוצה והוא לקח

אותו בכוח אומר לו תצא החוצה אני רוצה לסגור ואז נתקר קח רגלו בשולחן ונפל ונכבד בראשו ובסוף נמצא ללא רוח חיים נבעל אומר שלא ישמו אותו שהרי גוי מה עשה הכיש פעמיו לרב מנז רבי יהושע מבנז דפק לו על הדלת והסביר להגיד לו את הצרה הגדולה וזה יכול להיות על כל היהודים שונאי ישראל יכולים לצאת לפרוע פרעות אומר שוב לביתך למד את המזיגה תעמוד ליד הפגר תאמר תפילת וואו רחום שאומרים בשני וחמישי מר מיד זה בית המרזע התחיל לומר והוא רחו מתוך שברון לב ואז התעורר

לנגד עיניו הגוי הזה עמד על רגליו והלך לבית אדונו ותכף שנכנס לבית שלו נפל ומת שם אתה לא היה מקום להעליל עליהם על השר והייתה ישועה גדולה ולכן אמר רבי יהושע מברז אם אכן כל גדולה כוחה של תחנון מדוע לפעמים מקיילים בה תראה כמה זה דבר גדול אה גם היה גם באיזה מקום מגפה, לא ידעו מה לעשות. אמרו להם הרבנים, תיזהרו כל יום שני וחמישי באמירת התחנון הזה של וור רחום. להגיד את זה. אחד הדברים שהם רואים שהתפילה וזה זה יש להם כוח גדול מאוד מאוד

שאדם משתדל על זה אז נקבל עלינו כל שני וחמישי איך אנחנו אומרים את הביאו רחום הזה והתחילו רחימו למעלה גדולה אז איך התפלל משה האיש אחד החטה ועל כל העדה תחצוף ומה היה הבעיה?

ששמעו בזיונו של משה מקורח ועדתו ודתן ואבזיונו של משה ולא מחוור על כבודו אפילו שהתפללו עד מחר אבל שמעתם ביזיון תלמיד חכם חס ושלום נתפס באותו עוון לכן יצר קצף אבל מה משה רבנו התפלל עליהם ונתרצה הקדוש ברוך הוא למחול להם אמר להם סורונ מעל העולה אנשים הרשעים האלה קולות שנמצאים בחברתם אז יחפשו בעוונם. לכן צריך מאוד להיזהר. גם בביזיון תלמיד חכם, כמו שראינו, אני אספר לכם בן מעשה שהיה פה בירושלים כשנפטר רבי משה איינשטיין, הביאו אותו פה לכבורה. זה היה בפולים שלנו פה וכולנו יצאנו ללוויה שלו.

היה גאון עולם הרב של ניו יורק רבי מושף אינשטין כולם יודעים אגרות משה אז הוא היה יהודי אחד שחש בראשו לא הרגיש טוב נח בביתו לשכך כאביו לא הועיל לו אחר כך הרגיש תביקות חזקות בראשו גראנו לכאבים אדירים אנחנו לכל הרופאים מומחים אומר לא מבין מאיפה בא לך לא מבינים מאיפה בא לו הכאבים אחד מידידיו אמר לו, "תשמע, אני מציע לך מרוב שאתה סובל תפנה לרבי רפאל לוין, אנחנו הכרנו אותו הוא הבן של רב אריה לוין, הוא היה גר כאן היה מתפלל בהכנסת אורחים פה הוא

יודע לעשות גורן הגרה, יעשה לך גורן על מה בא כאב הראש כי היה לו נורא והיום פנה לרבי רפאל, אמר לו את צרתו אמר לו אם יכול לעשות לי בשביל מה בא החולי הזה איזה עוון אין ייסורים בלי עוון. אמר לו, תניח לי, אני לא יודע טוב בדבר הזה ואני לא כמו מורבי ולא יכול לעשות. בכה, בחר, בחר, קורה עליהם. תעזור לי, תעזור לי.

טוב, אני לא יכול לישון, לא יכול ללכת. יש לי ילדים, נחמרו הרחמים שלו. היה היום יום ראשון אומר ביום שלישי אני אהיה שוי בתענית ותבוא לביתים נעשה לך גורל הגרע אני אגיד לך ביום שלישי בא האיש ורבי רפאל ערך גורן הגרה ומה יצא הפסוק תראה פסוק ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה אומר לו תשמע ידידי אתה דיברת על רב גדול בשם משה שתומש מי זה? אני אדבר עלבנים.

כנראה הרב לא מכיר אותי. אני יוצר פיול שוני. הרב אומר לו, אתה דיברת לא טוב על תלמיד חכם. זה התשובה של הגורן.

אני לא ממציא את זה. האיש התחיל להתפלל, ריבונו של עולם, בוודאי אני לא רוצה לסבול, אבל אני לא יודע. תראה לי עם מי דיברתי. פתאום הקדוש ברוך הוא הפריח לו בזכרונו.

אומר כן הזכרתי בהלוויה של רבי משה איינשטיין ביום פורים שחל ביום שישי ליבי נחמץ בקרבי אך ביום שישי קצר היה עלינו לקיים כל מצוות היום קרא מגילה וסעודה ונוסף לזה היה עלינו לפנות זמן להשתתף בלוויה אז אני אמרתי מה הרב פיישטינו מצא מתי להיפתר ולבוא לפה מה זה עושים עכשיו סעודה מסיבה של פורים הוא עושה לנו לוויה שמע את זה רבי רפאל תכף אמר לו מיד עכשיו תלך לקבור של רבי משה פישן בבן ברק תבכם תבקש ממנו מחילה עשה איש כמצאת הרב תכף נסע לבקש מחילה

אולם לא עבר לו הכאבים בא עוד פעם אמר לו רבי רפאי תגיד אתה אמרת את זה בסיבול אומר כן היה הרבה אנשים עומדים אומר אומר לי, "תבקש מכירה מהם בציבור." אומר, "מה עכשיו? אני לא יודע את האנשים האלה לאסוף אותם." אומר, "לא צריך לאסוף את האנשים. כתוב מודעה שכולם יראו בכל מקום שאתה דיברת על רבנו משפי איינשטיין ואתה מבקש מנשמתו ולא דיברת כמו שצריך, מחילה וסליחה ואז יטיב לך. וככה עשה.

תראה איך כבר אני אומר לכם מה שעשה א גורל הגרע זה הבן של רב אריה לוין אבל רב אריה לוין לפני מלחמת השחרור היו אנשי המחתרת שלחו 38 חיילים להציל את גושי ציון כן כן לפני מנחמשלו לא כן הייתה נתונה במצוא בעת הליכתם להציל גוש ציון אחד מהחיילים מעט בהליכתו שבר את רגלו באו שני חיילים נשאו אותו על כתפיהם בינתיים נשארו 35 חיילים נותרים התקדמו לכיוון גוש ציון עשו עליהם מעקב תפסו אותם שחטו את כל ה-35 חיילים ולאחר מלחמת השחרור כשעשו החלפת שבועים קיבלנו בחזרה את

גופותיהם של ה-35 האלה ועוד חמש חיילים שנרצחו בדמי ימיהם להביאים לקרב ישראל 12 מהחיילים לא היה אפשר לזהות כשבאו אותם קירים לקבל את גופה על מנת לאבילן מקבורה שהמשלה לא צריכו לדעת מי הם יקיריהם לתת להם הפלו את אותם בני המשפחה לרב אריא לוין אמרו לו תעשה להם גורל הגרה שידעו מי זה על פי יום ויאמר להם כל משפחה איזה גופה שייכת לה הרב עשה הודיע על 12 משפחות מי הוא גופת הכירם על פי השמות שהופיעו בפסוקי התנך שיצא בגורן ממש פלא פלאות היום קיים נתיב

על המדהה לזכר על המדי חיימים הללו שנרצחו זה דבר מפורסם אז פלא פלאות נגרה רב שלומן אבנשטיין הוא יש לו ידית השם שלו רב ציון סנה חסיד ב'נית נפצע בתאונת דרכים ונסע למונסי שמה להתרפות כל שבוע הוא שולח למכתב אומר כבדתם ממנו הוא מספר שסובל והוא שולח הוא שולח לו מכתב שקיבל ממישהו שהוא סובל במחלת מעים לא עלינו נורא ואיום סובל עד כדי כך שמתעלב מרוב כאבים כאשר הוא הולך לרופאים הם אומרים לו אין לך שום בעיה אולי לרשום מה אתה אוכל תעשה חשבון למה יש

לך את הכאבים אבל לאורים שלא יש לך שום דבר דבר התחיל להיכנס לחרדות, לדיכאון איזה כאבים אומר לפני פורים האחרון הייתה חתונה של אחד מצאצא הוא היה חרט שהכאב לא יתקוף אותו אבל דעבוננו באמת בכוונת האורחים היה זבוחה וזועק מסעקות בינתיים דחו את החופה הוא בחופה עוד הפעם תפס אותו אומר לא אכפת לי שכולם רואים ריבונו של עולם, מה זה אומר שבאו אליו בחלום תשמע, אמורים לו בחלום ככה מעין ראשי תיבות מרן עובדיה יוסף מירושלים שהתעורר אדם בזכנו מה קרה לפני 30 שנה אחורה הוא אמריקאי

הגיע לארץ ללמוד מצא חברים טובים לעשות אותם איתם בלאגנים הם נחמו בכל מה שיש איזה מה שלא מוצחים בעיניהם הגיעו בפורים היו שטוי יין ושרארו את השיר מחוות עם חטא זכר עמלק ועלה על השולחן עמלק אמר את שמו של מה של הרב עובדיה זה הוא לא זוכה עוד דבר. פתאום החלום הזכיר לו, הוא קם בבוקר, תצאחד הרבנים, שואל אותו מה אני עושה? אמר לו שלושה דברים. דבר ראשון סור מרע.

תקבל לעצמך לשתוק. דבר שני תעלה לקברו של מרן עם 10ה אנשים תחרוץ לעניים, תבקש סליחה. באמצע הקורונה הגיע מאמריקה לבקש סליחה ולקח 10ה אנשים וביקש מחילה עלו 10שה אנשים חלץ נעניים ישב על הרצפה חטאתי להשם אלוהי ישראל ולמרן רבי עובדיה יוסף עשה טוב הועי בספרי מרן לומדים בכל מקום צום ספרי מרן לבתי כנסיות וככה היה לו רפואה שלמה זלזול העיקר היינו היום שני דברים ראינו היום שתפילה זה דבר גדול למדנו מעלת פה רחום וגם לא לזלזל ביתלמידי חכמים וגם כששומעים בזיון תלמיד חכם צריך למחול היום

זה ערב חודש תמוז אמרנו וצריך לעשות תשובה אדם יעשה חושבים מה קורה איתו ואיך הולך איתו השם יחזיר אותנו בתשובה שלמה אמן כן אנחנו הולכים לנביא אנחנו בירמיה ירמיה ד פסוק כ השם יעזור שיהיה בשורות טובות שבר על שם בר נקרא כי שודדה כל הארץ פתאום שודדו או הלרע יריעותי [מוזיקה] אז אומר הנביא בר מינן שבר על שבע זה הכוונה פורענויות על פורענויות אם חס ושלום בראשונה מניה גלו עשרת השבטים אחר כך גלתה יהודה כי שודדה השבר על שבר ראשונה שודדה כל הארץ היא עשרת השבטים

עכשיו פתאום שדדו גם אוהלי אלה בית המקדש האוהל של הקדוש ברוך הוא רגע ברגע אחד שתדעו יריעותיי זה היריעות של בית המקדש עד מתי אראה נס אשמעה כל שופר אומר עד מתי תעמוד הגזרה במקומה וראה במראה הנבואה כאילו האויב בא ונושא הנס לפניהם כל שופר מתרועת המלחמה ישמע בנבואה כי הביא עמי אותי לא ידעו בנים שכלים המה ולא נבונים המה חכמים המעמה להרע ולעתיב לא ידעו אומר הלוזה בעבור כי עמי הוא הביל ואינם נותנים לב לדעת אותי רק יודעים חס ושלום להרע ראיתי את הארץ והנה

טוב ובואו ואין השמיים ואין אורם לכן ראיתי במראה הנבואה את הארץ והנה טוב ובוא הכוונה היא ריקה מאנשים ואין אורם אין האור יש חושך שמצילנו ראיתי הערים והנה רועשים כל הגבעות התקלקלו. אוי ואבוי.

כל זה כאילו ההרים רועשים זה השרים הגיבורים. ראיתי בעיני אדם וכל עוף השמיים נדוזה מראות נבוא היה לו לירמיה קשים מאוד כל זה כבר היה. כן ראיתי והנה הכרמל למדבר כל ערם נטצו מפני אדוני מפני חרון אפו כי כה אמר לאדוני שממהת יהיה כל הארץ בכלל לא אעשה אני אשאיר פליטים חס ושלום לא אכלה את כולם על זותה בעל הארץ וקדרו השמיים ממע על כי דיברתי זמותי ולא ניחמתי ולא אשוב ממנה. וואי וואי וואי בדבר הזה חשכו השמיים ממעל ואבור זה תאבה לארץ שאני מדבר את

מחשבותיי מכל פרש ורומי כן פרש מכל פרש ורומקשת בורחת כל העיר באו בעבים בכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש אומר מכל קבוצת הפרשים והחמורים הפרשים והמורים חיצים בקשת יברחו כל אנשי העיר ורומי קשת בורחת כל העיר אומר באו בעבים ואם להסתף ביערים העבים והמסובכים באילנות שמה באו עלו כל העיר עזוב ואין יושב בהן איש אין אף אחד השם יחזירנו בתשובה שלמה איזה מילים קשות אנחנו צריכים ללמוד את זה ולראות ש נחזור בתשובה תראה איזה ירמיה הנביא כן משניות אפרים הגיע לנשמת אברהם אבי

בן דינה נשמת שלמה ראובן בן שרה וירוחם בני נשמת שושנה ססיה בת קמונה לעשות צדקה אליהו אל קיים בן רחמה שלמה בן מזל שלמה בן מזל אברהם בן רנ אברהם בן רנא ואברהם בן מזל עזרא בן מזל יוסף בן פריים יוסף בן שרה בן בט הים בטעות הורי בן מזלי מאיר בן מזלי יצחק בן מרים אליהו יצחק בן מרים אליהו בן חנה בן חנה סנחי בן סנן חי בן רחל בת רבקה חנה בת רבקה רבקה בת עז רבקה בת עזיזה שמעון בן שר השפלה שמעון בן

שרה שפלה איזה ביתכנסת זה את זה שם פה כסף אנחנו במשניות אבות פרק ה משנה יז ז כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים איזה מחלוקת שהיא לשם שמיים מחלוקת הלל ושמיים תראה בדיוק פרשת שבוע שאינה לשם שמיים זו מחלוקת קורח וע וכל עדתו בואו לקנטר על משה ואהרון תפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לכוח היא תבוא לידי בירור ואומר המחלוקת לבוא לידי בירור האמת ולקיומם של הדברים שהתבררו והתנבנו על ידה.

אבל לשם בקשת הסררה או לשם קנטור לא תושג התכלית של אותו מחלוקת לשם שמיים אני שם שמיים כל ש יח כולם זכה את הרבים את חטא בעל ידו בכל חת הרבים אין מספיק כין בידו לעשות תשובה משה ש זכה וזיכה את הרבים זכרות הרבים תלויה בו שנאמר סדקת אדוני עשה משפטיו עם ישראל ירוב עם חטא והחתיא את הרבים חטא הרבים תלוי בו שנאמר על חטות ירובע עם אשר חטא ואשר החתית כל את כל ישראל. משנה יט עוד משנה כל מי שיש בדו שלושה דברים הללו מתלמידם של אברהם אבינו. שלושה דברים אחרים מתלמידם של בנעם הרשע. עין טובה ורוח נמוכה.

עניו ונפש פלה לא רותף אחר התאוות מתלמידם של אברהם אבינו שלם עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה רחבה בעל תאוותלמידם של בלעם הרשע מה בין תלמידם של אברהם אבינו לתלמידם של בינם הרשע מסכר הכוונה תלמידיו של אברהם אבינו אוכלים בעולם הזה ונוחנים את העיקר בעולם הבא שנאמר לאנחילו ישרותהם העמלא אבל תלמידם שבנעם הרשע יושים גיני גיהינם גם בעולם הזה כן ויורדיי לבארשה אחת בעולם הבא שנבתה אלוהים תורדנו מבארשחת אנשי דמרמה לא יחצו ימיהם ואני אפתח בך תראה מה זה אדם חושב עושה עושה אומר בעולם הזה

יש לו גיהינגהינמות ושמה הולך לבאר שחת תפילת בית המדרש שבית אדוני מניברות שמחות קודשו שכינת אלומוכש שב מקיים צלמוד תורה כמו שמ כתוב גית בו יומנו עלינו ידינו כ עליהנו מעשה ידנו ולא כש ולא יקשלו הן בדיור מפיסירים על ידי שור ברוך אתה אדוני חו ברוך אדוני למדני חוקך חוקך למדני אדוני אתה בקד העו בבית אדוני בלו שהוא ידכם כבובש ברכו את אדוניברך אדוני ציון עושה והסב שמיים הארץ וו כן היום הלימוד רפואתם כל חול ישראל גיליגילה בת מרי מרים וכל הפיצועים שיהיה שועות דונות שלא

יהיה אסונות שלא יהיה בעיות בעם ישראל חיים טובים היום אנחנו דף ז מסכת עבודה זרה דף ז רבותיי נתחיל ו עמוד ב למטה מאיר פתחת שיימי לב מה אם הולך עם ציון משה אם הוא בסדר יתיב רב יוסף החורד רבי אבא ויוסיף רב אבא קומרב הונה מצאת ציון משה שלוש שורות מלמטה מהרחבות למטה היום זה דף ז' נתחיל דף עמוד ב אתמול למדנו שרבי יהושע ככה אומר מי שמלווה בשטר אין נפרעים מן אז למדנו במשנה שאסור ללוות וניפרע מעובדי כוכבים שלושה ימים קודם עדהן. אז אומר

רבי יהושע בן כוחם מלווה בשטר אין נפרעין מהן. מה הוא חייב בשטה? למה אתה יכול לוע את זה אחר כך אבל מלפע על פה מציל מידם כן נפרעין מהם אז יטיב רב יוסף אחורי דרבי אבא ויתיב וכאמר ויתיב רבי אבא כמ דרבונה וטייב וכאמר ישב ואמר חתק רבי יהושע בן קולחה חתק רבי יהודה שני דברים אמר חתק רבי יהושע בן כוכחי חתק רבי יהודה חתק רבי יהושע בן כוח דמרן שמלווה על פה לא נפרעים מהן אבל מל מלווה על פה נפרעים מהם מלבה בכתב לא נפרעים

מהם לפני עדיה לתה כרבי יהודה דתניה מה שננו במשנה [מחיאות כפיים] כן זה עבודות שבכל המועד עכשיו הוא שואל נותן צמר לצבע לצבוע עלו אדום וצבעו שחור נתן צמר לצבע אומר לו תשמע אני וצאת צבע את הבגד הזה זה אדום אדום וצבע לו את או שחור או שחור וצבעו אדום רבי מאיר אומר נותן לו דמי צמרו רבי מאיר אומר אם לא רוצים הבעלים לשלם לו שכרו אומרים לו אתה שינית קטע אז רבי מאיר אומר יד צבע לעליונה מה נותן לו הצבע דמ דמי צמרו כפי שהיה

שווה בשעת שנתנו לו ונותן את הצמר לעצמו הוא מרוויח את השבח הצבע למה רבי מאיר סובר כל המשנה מדעת בעליו נקרא גזלן ושינוי קונה זה קונה את הכל בגזל והוא קנה את הצמר בשינוי כך אומר השיר ראיתם אבל אם רוצה בעליו לשלם לו שכרופי שקבעו בתחילה נותן לו ונותן את הצמר כמו שהוא ככה שמה זה ראשי בבקמה אז לכן פה אצלנו אומר ראשי רבי מאיר אומר כיוון שהוא נקרא גזלן אז הוא קנה את זה את החבד בשינוי ונותן לו דמי צמרו כמו שהיה שבע בשעה שנתה

לו והצמר שלו רבי יהודה אומר לא אם השבח יתר על היציאה נותן לו את היציאה הולכים תמיד את טובת בעל הצמר אם השבח שהשביח הצמר חמת הצביעה יותר על דמי היציאה שהוציאה צבע נותן לו את היציאה לצבע דמי הסממנים והעצים ושכר של הצבע ולוקח את הצמר והוא ירוויח פה משהו אפילו שהוא לא רוצה צבע שחור ימכור אותו ואם היציאה יתרה על השבע שהוציא הצבע עצבע על הצביעה יתרה נותן לו את השבח ולוקח את הצמח כמו שהוא שמע את זה רב יוסף שהיה יושב שם הדרינו רב

יוסף להפה החזיר רב יוסף את פניו מרב הונה למה מה הבעיה הייתה של רב יוסף אומר לו משנה מה הלכה כרבי יהושע בן קורחה הצטריך דסקדעתך חמנה יחיד ורבים הלכה כרבים כמה שמעלן הלכה כיחיד הבנתי למה אתה צריך לומר הלכה כרבי יהושע מה אתה צריך לגרוס את זה כך למה הוא מתיר לי פרה מעובד כוכבים במלבע על פה אפילו לפני ידיהן למה צריך לרב רבונה להשמיע לי זה יש בו חידוש למה מה החידוש הייתי אומר שקדעתךמנה יחיד ברבים הלכה כרבים וצריך להיות הלכה כמו המשנה שלנו

שזה דברי חכמים לא כמו רבי יהושע בן כוחה כמה שעלן לכן צריך להגיד רב הוננה שמעתנו במחלוקת זו הלכה כיחיד לא כרבים אפילו שבדרך כלל הלכה כרבים שתהיה הסברה הפשוטה נותה לדעת היחיד אם הסברה הפשוטה נדעת היחיד שומעים לו אפילו נגד רבים שחולקים עליו לכן צריך רבי להביא גם את דעת היחיד לא רק את דעת הרבים אז זה אז זה הבנתי אותך אלה הלכה כרבי יהודה למנה להשמיענו פשוט זה פשוטה שהלכה כרבי יהודה למה מחלוקת דמחלוקת ואחר כך סתם לכתה כסתם כל מחלוקת שנחלקו בתנאים ונשנה

דעת אחד מהם במשנה שבא לאחריה בסתם בין לאחריה מיד בין במשהו במסכת אחרת הלכה כיסתם כי אותו סתם דעה שניית בסתם אז כמה שנשת בסתם לאחר המחלוקת אז דנו בזה רבנן וסבו כדעה של המשנה בסתם וזה ככה שנינו בדין הזה אז מחלוקת של רבי מאיר ורבי יהודה בצבע ששינה אם זוכה בשבח שכנסו אותו או לא זוכה נשנת בבא קמה ושם וסתם נשנ בבא קמה כל המחלוקת של רבי יהודה ורבי מאיר בשתם בבבה מציאה שתה ועוד פעם נשנת כמו רבי יהודה בסתם בסתם בבה מציעה דתנן כל

המשנה ידוע על התחתונה כל החזר בו ידוע על התחתונה כל המשנה ממה צבו אותו הבעלים ידוע על התחתונה אז גם פה הצבע שצבע בצבע אחר מה צבע עליו בעלים אם השבע יותר ליציאה נותן לו הבעלים תמי היציאה ואם היציאה יותר על השבח נותן לו את דמי השבע הצמר שלו אז הנה אתה רואה שטן כרבי יהודה וכל החוזר בו מהמקח ידוע התחתונה אז אתה רואה סתם משנה כמו רבי יהודה הלכה כמותו ולא צריך לאתר אבונה להשמיע לי על חתק רבי יהודה ורבונה טוב מה יענה על זה

משום ד אין סדר למשנה הסדר שנכתבו המשניות זה לא כסדר דיקמר תמתנה ברשע ואחר כך מחלוקת קודם מה שהיה בבקמה סליחה בב מציעה קודם אמר את רבי יהודה סתם כלם שאני יודע על האחרונה זה היה בהתחלה נשנת ואחר כך היה מחלוקת של רבנן שהם סוברים כן יכי כל מחלוקת ואחר כך סתם למה אין סדר כל מחלוקת ואחר כך סתם למה אין סדר למשנה אז מאיפה הבאת את הכלל הזה כל מחלוקת ואחר כך סתם על אחרה כסתם נגיד את זה תמיד אם אין סדר למשנה שנה אז

קודם כל היה הסתם ואחר כך נהיה מחלוקת ורב וונה מה יענה על זה לא כי לא אמרינן אין סדר בחדם מסכתי בתרי מסכתי אמרינן אומר מתי לא אומרים אין סדר למשנה אלא סומכים על הסדר שנכתבה זה שתי משניות בחדה מסכתי וזה אני אומר כן אבל בתרי מסכתי אמרין נן שאין סדר למשנה לכן אי אפשר להביא ראיה משתנה משנה שבבה מציעה שהלכה כרבי יהודה בבבה קמה אי אפשר להביא זה צבעים מסכתות ורב יוסף מה יענה על זה אומר כולה נזיקין חדה מסכת היא שלוש הבבות זה מסכת

אחת רק זה גדול חילקו אותה אז לכן אומרים בה את הכלל של מחלוקת ואחר כך סתם הלכה תסתמץ בקל אותו דבר המחלוקת של רבי מאיר ורבי יהודה והסתם כרבי יהודה זה נשנו שתיהם בסדר נזקין אז פשוטה שלך כרבי יהודה כיסת משנה אז אם ככה אתה מה חידשת לנושיטתו של רב יוסף מי בתאימה אתה יודע למה החזיר רבי יוסף פניו משום דקטנה גבי הלכתה פסקתה כל המשנה ידו על התחתונה כל החוזר בו ידו על התחתונה אומר גם לדברי רבונה שאין סדר למשנה לא אומרים כולה נזיקין חדם

עשרתי אז גם כן הוא היה צריך רבונן שמינתנו הלכה כרבי יהודה למה דבר פשוט שזה המשנה הזאת נשנה לגבי הלכתה פסיקתה במשנה אחת ביחד עם הלכה פסוקה שאין בה מחלוקת שמה כל המשנה ילדו על התחתונה וכל החוזר בידו על התחתונה אז גם דעזו היא הלכה פסוקה אז על כוכך זה הסיבה שנשנת שם אז כיוון שהדין הזה זה לא שייך כלל פרק שבו נשנה פי פרק זה עוסק בחזרה ולא בשינוי אז כיוון שפסקנו הלכה בסוגייתנו כרבי יהושע בן כוחה אז אז מביאים עוד הלכות כמו רבי יהושע

בן כוחה אז הנה הם תנו רבנן לא יאמר אדם לחברו הנראה שתעמוד עמי לערב זה מדבר על שבת אדם ראה בעל מלאכה בבית הכנסת והוא צריך אותו לבית יש לו בערב נזילות אז הוא אומר לו אני ראה שתעמוד עמי מן הערב הוא רוצה לזכור אותו למלאכתו דברי חו רבי יהושע מקחה אמר אז זה אמרנו לא יאמר אדם לחברו אני רש תעמודי מיד הערב רבי יהושע בגו אומר אומר אדם לחברו הנראה שתעמוד עמי לערב אפילו שכוונתו לזכותו למה למלאכה כיוון שלא לא פירש את הדבר בפיו זה

מותר הוא רק מערר אותו למה לא אסור רק דיבור בחפצי חול אבל היריאור מותר ואמר רב חנה אמר רבי יוחנן הלחתה כרבי יהושע בן קורחה אז לפי ההלכה אפשר לומר שאתה רואה אתגי חיים האפשר שנראה אותך בערב בהגריפסות מהסוף חדש הנשאל החכם נשאל איזה שאלה של טומאה וטהרה מטומא נשאל החכם החכם הזה טמא לא ישאל לחכם ויתהר תושה השאלה עצמה ילך לסמוך עליו שיטהר לו את הדבר ויתהר ואותו דבר לחכם ואסר לא ישלח לחכם וייר שאלה של איסור והיתר שאל לחכם ואסר לו לא ילך לחכם

אחר וישאל אותו להתיר אבל אם לכתחילה היו שניים עומדים שם ושאל בפני שניים אחד מטמא ואחד מטהר ואחד עוסר ואחד מתיר אם היה אחד מהם גדול מחברו בחוכמה במניין אלך אחריו ואם לאב אלך אחר המחמיר זה אחד אבל רבי שע בן כוחה אומר בש תורה אלך חכם מחמיר תלוי מה הספק בשביל תורה אלך אחר מחמיר בש סופרים שלמ דרבנן אלך אחר המקל אם שניהם עומדים לפניך כן אמר רבי יוסף חתק רבי שוע בן כוח שני עוד תנו רבנן עוד דבר שנפסק רשע בן בן כוח אנחנו

יודעים שסתם המי הארצות חשודים על עבירות וכזלנים פסולים לעידות עכשיו מה הדין כשחזרו בתשובה וכולן תנו רבנן וכולן כל הגזלנים ועמי הארצות האלה שחזרו בהן בתשובה אין מקבלים אותן עולמית להחזיק אותם בתורת חבר לסמוך עליהם ומה שלא סמכו עליהם עד עכשיו אי אפשר לסמוך עליהם להיות נאמנים כשאר בני אדם.

כלומר גזלנים שעשו תשובה לא מקבלים אותם להיות נאמנים לעידות. ‏Ah. תל רבנן מכולן שחזרו בעינין מכבלין אותן עולמית וואי וואי דברי רבי רבי יהודה אומר חזרו בהם במתמוניות כלומר בסתר לא בפרסום בפני רבים מתשובת זה אין מקבלים אותן למה תשובתן לא שלמה אבל בפרסיה לפני כולם אומרים אנחנו יותר לא נעשה דברים כאלה מקבלים אותם ומחזיקים אותם בתור חברות קד אמרה עשו דבריהם מעיקרה עבירות שעשו עד בצנעה מקבלין אותן למה לא פקרו כל כך תהפוך דף ציון משה אין מקבלים אותן למה זה כל כך ככה בפרסיה לעשות דבר כזה חוצפה כזאת אי אפשר רבי שמעון ורבי יהושע בן כוחה אומרים בין כך ובין כך מקבלים אותן למה הם חזרו בתשובה שנאמר שובו בנים שובבים מה זה שובבים? מרדנים שעושים עוונות וך שובב בדרך ליבו.

זה אמר רבי יצחק איש כפרעקו. אמ רבי יוחנן הלחתה כאותו הזוג כמו רבי שמעון שאפילו מרדנים והכל מקבלים אותם בתשובה. וזה שובו בנים שובבים גריה גימטריה ביאת המשיח. נכון כתוב בסובבים בתשעח למדנו העמוד הזה שובבים הבשובביםעשבים משנה רבי ישמעאל אומר שלושה לפניהם ושלושה לאחריה אסור חכמים אומרים לפני דיהן אסור לאחריה מותר למדנו במשנה הקודמת שדעת הנקמה כל מסע ומתן הלוואה פיראות שלושה ימים לפני עדין אסור אבל לאחריה מותר.

אז אחרי זה אומר רבי ישמעאל אומר גם שלושה ימים לפניהם גם שלושה ימים לאחריה אסור. וחכמים אומרים לפני ידיהם אסור אבל שלושה ימים לאחריה מותר. גמרא אמר רב תחליפה ברבי דמי אמר שמואל יום ראשון דברי רבי ישמעאל לעולם אסור יום ראשון בשבוע שזה יום עדם הוא עושה שלושה ימים לפני העד שלושה ימים לאחריו אז מה פירוש לעולם אסור כל ימי השבוע אסור ואז יוצא לעולם אסור לעשות את המסחר למה אתה עושה תעשה יום ראשון תעשה שלושה ימים לפניו מה זה שבת שישי חמישי תעשה לאחריו שני

שלישי רביעי מה פי כל השבוע אסור לעשות איתם זה כל יום ראשון זה עדיה אז לא תוכל לעשות איתם שום מסחר עם הגוי אז אתה רואה שדעת רבי יהודה לעולם אסור לעשות את המסחר חכמים אומרים לפני דיהן אסור לאחריה מותר כמו דעת הנקמה שעושה שלושה ימים לפני ידיהן. הגמרא שואלת חכמים היינו דנקמה גם הוא עשה רק לפני ידיהן ומתיר לאחריהם.

ככה ראינו בתחילת הפרק. גמרא אפילו ששניהן עוסרים שלושה ימים לפני עידיה הן בלא עדיהן יקבניו. האם צריך שלושה ימים לפני העד והעד הוא לא בכלל או שלושה ימים עם עם העד הן בלא דיההן קבניים זה הנפקה מינה תנה כמה סבר בלא דיהן שלושה ימים קודם עדיה זה הכוונה כפי שדיקנו בגמרא שלושה ימים לפני דיהן רבנן פה בתראה אצלנו ואבריהן בהדהן זה תירוץ אחד היא בת אמא נשא ונתניקב בניו איך לפנייהן נאסרה הסחורה או לא מה נעשה בשחורה תנסבר נשא ונתן מותר כפי מסקנת הגמרא מה אסור

לשת ולתת לכתחילה ורבנן באת לעשבר נעשה בן נתן אסור אמר בסתם אמר אז גם בדיעבד אסור י בתימן דשמואל קבניו מה שאמר שמואל אמר שמואל בגולה אין אסור אלא יום אדם בלבד כלומר רק יום עדם זהוז אין עובדי כוכבים הדוקים כל כך בעבודה זרה וגם מפחדים אנחנו מהם לא רוצים לגמרי לעזוב אותם אז לכן רק יום עדם אסור לו תנקמה אידשמואל לכן הוא אומר סתם משמעות דבריו עוסר באופן שאין יד עובדי כוכבים תקיפה אבל רבנן בתראל אתה דשמואל שגם מכל מקום כוונתם להוסיף על דברי הנחמה

ולכן אין מה לעשות גם שאדם תקיפה אסור ביתימה דנחום מדיקבניו מאיפה הוא ממדי יעני מספה נחום המדי המדן נחום המדיקניו דתניה נחום המדי אומר אינו אסור אלא יום אחד לפני דיהן הנה בלבד אז תנך כמה נתדנחו ממדי למה הוא אומר שלושה ימים לפני ידיהן רבנן בתראה שלא פירשו רק סתמו את לוודנחום המדיים שלושה ימים לפני הזמן למה לא באותו כי הוא הולך בשלושה ימים הוא כבר מכין את החג שלו ומסדר את העניינים שלו ואז הוא אומר הנה ראית בא לי כסף עשיתי מסחרתי כל זה בשביל

להודות העבודה זרה שלו הנה מתי הוא קונה את הפונפון גופה נחום ממדי אומר אינו אסור אלא יום אחד לפני דיהן אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר דבר כזה לא שמענו כבר זה נשכח כלומר לא נאמר דבר כזה לעולם לא שמענו דבר כזה יום אחד ויקרא רבנם בתראה לקם הקבטה הם סוברים כמותו מה זה נשתקע עד מה חכמים נחום ממנדי הוא בעצמו זה אין בו חכמים תניידח פעם היה מלחמות עם סוסים ואלה הגויים היו גם יודעים ללמד את הסוסים כשהפילו מישהו במלחמה תרמסו אותו תהרגו אותו מ

יודעים ללמד אותם תני הידח לך ממדי אומר אפילו שאסור למכור לגויים סוסים מוכין להם סוס זכר זקן במלחמה סוס זכר וזקן מותר במלחמה למה הוא לא ראוי להרוג אחרים אלא אדרבה הוא ראוי הבן אדם למות באמצע המלחמה הסוס ימות באמצע המלחמה ויהרוג את אדונו אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר גם זה אל תוציא אפילו סוס זקן גם לא ויקן בתרה דקה כבתה סובר שמותר למכור סוס לתנען בן בתרה מתיר בסוס למה הסוס עומד לרחיבה לא להריגה אז הוא ממדי זה לא יחיד בן בתרה לא מפליג

בין זכרים לנקבות, בין זקן לבחור. אז תעמ משום שסוס מועד לרכיבה ולא להרוג.

בזה אין חילוק בין זקן לבחור. אי הוא מדיק מפריק בין זכרים לנקבות כרבנן סביר עליה. רבנן נשתקע דבר ולא נאמר. אבל החום המדי שהוא מחלק בין זכרים לנקבות, בין זקן לבחור, אז הוא סובר כמו רבנן, כמו רבי לקמן נלמד את זה.

אז מדיקה מפניק בין זכרים לכבוד כרבנן סביר עלה אז הוא סומד להרוג בו. ובזה יש חילוק בין בחור שעומד לזה לזקן שלא ראוי לזה להרוג. ולרבנן השתקע דבר ולא נאמר לחלק בין זקן לבחור תמיד אסור תניה נחום עמדי אומר עוד דין נחלקו נחו ממדי מה השבט מתעשר זהרע וירק וזריזין זירין וזירין אה וגם זירין סליחה עוד הפעם נחמדי אומר מרשב את זה מין ירק של תבלין מתעשר חייבים במעשר בין כשיקת אותו שהוא זרע שצמחו בגינה בתוכו ב אתה יודע מה זה זרע זה אחרי שזרעו אותם

חובטים אותם נהיה זרעים וירק שלקטו עדיין שהוא ירוק עדיין הגידול שלו זה עלים בזירין או שנקטו אותו שצמכו בו הגבעולים בכולן הדרך לאוכלו ולכן כמה שאוכלים אותו הוא מתעשר הם מעשרים אותו מה זה השבט שכחתי זה תבלין שידוע פטרזיליה שבט זה פטרזיניה כמו קוסבר כמוניס זה לא אני אולי אס כן אמרו לו רש"י אומר אניתו מה זה אניתו מנטוס שמירו ד תראה מהמפרש של רשי אין אומר פה זה מין צמח תבלין לחני בעל פרחים צובים צמח תראה בגמרא שציון משה יש לו שם בצד את הדוגמה

כן אמרו לו נשתקע הדבר ולא נאמר השבט מתעסק שנקד כירק בזירין ונשתקע למה רק שהוא זרעים הוא רק שזה גרעינים מעשרים אותו ויקר רבי אלעזר דכאה כבטה סובר כמותו תנ נתן רבי אליעזר אומר רבי אליעזר דקי כבטה תן רבי אליעזר אומר השבט מתעשרת זרע ויר זיר מתעשרת זרע וירק וזירין איך אתה אומר חכמים משתקע דבר ולא נאמר אומר אתם בדגנית זה שבט גדול של גינה וזה אומר רבי אליעזר שדרך לאכולו גם ירק בזירים אבל שב שגדל לבד בשדות שדיבר עליו נחום ממדיין זה אין דרך לאכולו

רק זרע חרדל לא כי אין חרדל זה רק אין חלב חנ שמה חזי כותב שבת שבת שבת שבטב שבט שבט שבטב לא שבת ככה נכדנו פעם שלמדנו יש מנגדים שבת שבת לא שבט שבת אמר לרביח מנומי גבר אתה מארין אדם גדול בא ממדי ממקומנו אדם גדול בא משמה כל מיטה דאמר אמרלה נשתקע הדבר ולא נאמר אומר מה זה בא נחום הממדי כל דבר שהוא אומר אומרים לו תשמע זה לא לא הולך כך נשתקע הדבר כבר נשכח לא עושים כך תניה הנחום עמדי אומר שואל אדם צרכה

ושומע תפילה ואנחנו פוסקים כמותו כחד אז מה אמר אמר אמר לו הביה איקחדה דעבדין כבתה יש הלכה אחת שומעים דתניה נחום ממדי אומר שואל אדם צרכה בשומע תפילה פוסקים כך באמת רבנו הארי אומר שאדם מבקש על פרנסה ועל זה בשומע התפילה בדווקאם לא בערבית בערבית לאותם אמר בר מינה דהה דתליה בהשני רב רבה חוץ מזה גם בזה אין אתם אתם נוהגים כמותו. למה?

ההלכה זו תלויה בחבלים חזקים, אילנות חזקות והייתה אשל. במחלוקת תנאים דתניה. רבי אליעזר אומר שואל אדם צרכה ואחר כך תפלל. תפילת 18 שנאמר תפילה לעני כי עטוף לפני השם ישפוך שליחו ואין שיחה אל התפילה.

למעני הוא קודם כל הוא מתפלל לקדוש ברוך הוא על הטיפת נפשו על החלישות ודאגת ליבו מחמת הצרות שיש לו אחר כך לפני השם ישפוך שיחו מה זה שיחו ואין שיחה אלא תפילה שנאמר והי יצחק לסוח בשדה אתה רואה אז הגמרא אומרת לא יצחקתי כן צריך על זה תפילה אז קודם כל ישא צרכיו ואחר כך תפלל רבי יהושע אומר תתפלל ואחר כך יש צרכב שנאמר אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד רק אחר כך צרתי לפניו אגיד ואליז המעקדים לשפור לפניו שיחי חי כמן שפור לפניו שיחי בזמן

שצרתי לפניו גיד שהקדמתי קודם את צרתי ובשם היה כתיב תפילה אני קיטוף של הצרכה ולפני אחר כך לפני השם ספור שיחו חיק אמר אמת מתי תפילה לעניי כי עטו בזמן שלפני השם ישבור שיחו שהקדמתי קודם כל כן אתה יודע מה אומר הזה הזוהר תפילה להני כיטוף אומר התפילות של של הרבה פעמים בא אדם מתפלל מתפלל ויש מזיקים באים אומרים לקני הקדוש ברוך הוא זה אתה רוצה לקבל את התפילה שלו כמה דיבר בפה שלו איזה פה בעייתי איך אתה רוצה אבל כשיש עני הוא יש לו מעטפה

מיוחדת שהוא עוטף את התפילה שלו כשהוא מתפלל נותנים לו מעטפה ששום מקטרק באמצע הדרך לא יכול לתפוס אותה ככה תפילה לעני זה כן מתקבלת למה כי עטוף הוא עוטף אותה בכל מכל המחברים מכל המקטרגים הבנת למה התפילה של מתכוונת? כך אומר רבי שמעון ברחי אני הקמ כולם אם אדם בטל השם כלום של כולם מבחינת כן לא אמר דוד המלך כי אני ויון אני שמח מרדי כראה לו כמורדייקה ולא כמורדייקה לא אפשר כאן וכאן ומה כמפלגי למה נחלקו אומר כדררש רבי שמלא לדרש רבי סמלי לא יסודר

אודום שבחו של מקום ואחר כך תפלל ככה אנחנו עושים בשבחו של הקדוש ברוך הוא שלוש ברכות ראשונות ברכת אבות גבורות קדושת השם זה רק שבח של הקדוש ברוך הוא אחר כך התפלל שאר הברכות שיש בהן תפילה תחנונים מנן שככה עושים משה רבנו כשרצה להתפלל להיכנס לארץ ישראל איך התחיל אדוני אלוהים אתה חילות להות את עבדך את גודלך ואת יעדך החזקה אשר מין כאן שמיים ובארץ ש יעשהך מעשיך רובורותך אחרי שהוא אמר את זה מעשיך גבורותך אומר ברנה הכתיב עבר לראה את הארץ הטובה תפלן רבי שוע

סבר ידם ממש משה קודם כל סידר שבע גם אנחנו כך יש התפלל תחילה הויל ומזכירים שבחו בשלוש ברכות ושונות אחר כך יש עודצרכב רבי אליעזר סבר לא היה לפינן ממשה בשע משה דרב גוברה מעשיו גדולים וחוכמתו רבה אז הוא יכול להעדיף קודם כל לשבח ‏Ja. מ חכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא שואל אדם צרכ ושומע תפילה הנה כמו חכמים שואל אדם שואל זרחה ושומע תפילה כמו נכו המדיש אמר רבי יהודה בר דרב שמואן בר שלד משמי דרב על פי שבו שואל אדם צרכה

בשומע תפילה אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אם היה משבח מה רוצה ללמוד תורה אומר אתה חונן תן לי ריבונו של עולם שאני אבין את הגמרא בעל תשובה מעריך בחתו חתירה מתעת קצל זר בתשובה אפשר אומר אמר רבי חיא ברש אמר לו אף פי שאמרו שואל אדם צרכה בשומע התפילה אם יש לו חולה בתור ביתו אומר בברכת חולים לפינו השמן רפא מה ימתין עד ברכת שומע תפילה יש לפני כן ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים אנחנו בברכת השנים לא אומרים

אלא מהרהרים יש בסידור הרשש מהרהרים פל בקיץ טוב אז זה לא עדיף ש פה או ש בגלל שזה מוקדם יותר או בגלל שזה מעין הברכה הבנתי גם וגם אולי שלא ימות אחורה עד שאתה תלך לשומע תפילה סיבה לא בגלל שזה אין פחות שלא ימות אחי אמר בן שעה בן שבו שואל אדם צריך בשומע תפילה אפילו אם בא לומר אחר תפילתו תפילת 18 אפילו כסדר יום הכיפורים אומר כלומר אחרי תפילת 18 רוצה להגיד ברוך הבא בקשות בקשות תגיד כל היום מה אכפת מתי לפני ישלום כןש את

פה מאיר? כן הרב טוב עכשיו משה מה אמרו בעולמות העליונים כל הסודות שלמדנו כן כן סבא שכל כמוב הלכות סימן לב הלכה כז ז אותיות ותיבות שנמחקו כצ אם רישומה ניכר כל כך שתינוק א דלא חכים ולא טופש יכול לקרותם מותר להעביר קולמוס עליהן להרתי הקטעיו ולחדשו ולא שלא כסדרן זה בסדר אפשר אז דווקא שזה שחור יש להיזהר שלא יכנס או שלמת באו באוויר הא או החטא אפילו בלא נגיעה לפעמים זה יכול לעשות את הארות למען קוף לא קום ד עושה את זה aין איפה מתחיל

א' อ אם אין כט אם אין הפרשיות שגור שגורות בפיץ שכתוב מתוך הכתב של שיהיה לפניו ספר אחר שכותב מהם את הפרשיות תמיד מצווה מן המבע לכתוב מתוך הכתבס הגענו ל כמה כות כז כז כזכח כט כן כן ‏M.

דף ל המוכה ר להקדש ואמר לו הגזבר בכמה אתה מוכחף את זה? אמר לו בעשרה אפילו היה שווה מאה כיוון שאמר בעשרה אני יכול לחזור בו שהמירה לגבוה כמסירה הוא זה בלאגן טעה בן שלו אין טעית אפילו 100 ועשה הנזכר שקנה להקדש סליחה הגזבר שקנה להקדש או שמחר ההקדש ידוע כצד נתן דמים של הקדש אף על פי שלא משך הפירות הם הוקדין תורה הם מוזלו הפירות חוזר שהרי לא משך ולא היה כוח ידיעות חמור מכוח הקדש לכן אם מכר חפץ של הקדש ומשכו הלוקע ולא נתן

דמים והוזר החפץ קנע שלא יהיה כוח ידיות חמור של הקדש מכוח הקדש ומוכר החפץ חוזר בו שהרי לא לקח נזכר דמים והקדש אינו נקנה אלא בכסף כסף שנאמר ונתן הכסף וקם לו הכל ואין הגזבר חייב לקבל מי שברע תשמע זה הכל הולך לפי החורה הטוב של הקדש יד הקהקדש תמיד יד הקדש אותו דבר נכסה יתומים קטנים הרי אין כהקדש יתומים שמכו פירות נמשכו ונמשכו מהן הפירות ועדיין לא לקחו אדמים והוקו הפירות חוזרים בהן שהרי נכסה יותר ממנה ככזה אלא בכסף כהקדשו הפירות לא יהיה כוח אדיות

יותר חמור מכוחם יפה מאוד בסדר כן גם בסוריה זה אותו דבר הוא שמה מוכרים קונים צריכים לא מקבלים בחינה שמה הרבהים טוב מגיע לך אמרו לי החיילים שבעזה יש להם אוכל נותנים להם שמה משטחים משטח קמח משטח א אורז משטח א כל מיני משטחים אין אין בכלל מי שיקח את זה. הם אומרים אין להם אוכל. אומרים אין מי שיקח.

הם כל כך זעים שהם לא לוקחים את זה. אין להם איפה לשים של אוכל משטחים משטחים הכל מלא הם גם לא יודעים לעשות זה 40 מטרמותים לעשות סתם שהרגו אותם אנחנו מות לא הכל ברחובות אין מי שיקכ הכל מחלקה המשטרה לא שם הראש שלהם רק לעשות פיגועים. אי א איננה לה לה חכם משה תחזה אנחנו בדף קל ל למטה תחזה כל מדכן התק בשכה הסתמגרמו כגון מן אינו ד משקר בעד קדישה כגון בתנ חג בכח ונטרלה ויקדים את שלם כל שכן יזכה קנלי כמו פינחס שקנה

להשם השראה מי שצדיק ואמר רבי שמעון חזן ישראל שתצאה ברו שעתקד בר דאגדים פניחס עובדה משקיך הוגזה דוד דכתי פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן שיבת חמתי דבר אחר פניחס בן אלעזר בבי שמעון בן בן בן טרי זמנה בן בן טרי זמנה שלמה עובדה כעתה רבי שמעון מה שכתוב בן עלזר בן אהרון בן עלזר בן אהרון שתי פעמים בן בן בא לראות שפנחס בא להש שים במעשיו כנאתו התאברו בונשמת נדב ואביהו אמר רבי שמעון ברנש דנתי גלגולה דנשמת זכנן כאילו משקר כושת דמלכה נר עלח במשבע

שקר וכיח בטבלה דלהבר תננה צדיק גמור אינו נזחה וצדיק שאמור נזחה מנו צדיק גמור מן דוא צדיק שאינו גמור מנו צדיק גמור מנו צדיק שאינו גמור כמה דלא שלי במילוי צדיק יקרה אלא צדיק אמור ידי דה נתן גלגולמין סנת בני בניין תקין שורן וחסר בן ונתעילנן כל זה פירוש פירשנו אותו חזק פה ביחד פנחס את רואה כל שבת ומשפטים פנחס כן יש פה דברים אדירים את תראה איזה ארוך אני רואה אותו טוב עד כאן תרו אדוני אלוהינו שקטרו אבותינו לפניך את כתורת הסמין זמן שב המקדש

קיים כאשר ציווית אותם מד משה נביא אך ככתוב בתורתך אומר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת וחל בנה מים ולבונה זקה בד בבד אומר אדוני משה קח לךמים נטף שחל בנסמים זקה בד בבד ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף שח בנסמים זקה בד בבד יהיה יהיה בבת בת זכונח יהיה בבת בת זקונח משה ויאמר יהיה בבקשה ויאמר היה הוא יד איך הנוב אשם שבור הוה דב דבךז חשבה מ מסכל שמור מו ועשית אותה כתורת הוזך שמה חודש חדשים מנ עליו אהרון צמים בבוקר בבוקר

אחרון את הנרות בין הביקטיר לפני אדוני לדותיכם תנו רבנ פומ 300 מנה 365 כמניין מותחמה מנה בכל יום צת בקצ שלושה מנים תרים שמהם סכוון גדול נות מהם חולכיפורים חזר למטה של בערב יום הכיפורים כדי לחיים מצות דחם לדה 11 סמנים היו באלוהן עשורי והציפורן והחל בנה והלבונש 70 70 מור ציעה שיבולת נרד וכום משכן שישה 16 בני שניהם עשר תלופה שלושה קינמון תשעה בורקס מבי חמ תמיד רובע ש כלשהו רבי נתן בבלי אומר אף כיפד קושים נתן ב דבש פסה ום חיסר אחד מכל סבני

אחי המיתה הבן שמעון גמליאל אומורי אינו אלא אשר הנוטף מצח של ועד שבת צפון שתי שזה והלו מרגליים יפין לילה ש מכניסים במקדש פני הכבוד רבי נתן אומר שהוא שוחר קומר דכול יפה לבן פתח שליש ולרבי יעלו שמחה ח שנה שו של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רחה ולמה אין מערבין בדבש ונאש התורה אמרה ככל סו וכל דבש לא תקטירו ממנו שאל אדוני ויאמר עליהם ישראל אביהם אם כן איפה זאת עשו מזמרת הארץ בכניכם רדו ש מנחה מעד צורים מעדבשנכות לות בוטנים ושקדים ויאמר עליהם

ישראל אם כן זאת עשו קוזת הארץ פתיכם והרידו לאיש מנעם מעד צורים ומעדש נכות לות בוטנים ושכדים ויאמר עליהם ישראל בינם כן אפוסות עשו קחו מזמרת הארץ בכדיכם להורידו לאיש מנחה מעד צורי ומעדבש נכות לות מותנים ושכלים ויקרא משהו ואמר עליהם קחת זם אשר והגעתם המשקוף ויש את מזוזות מן אדם אשר בסף ואתם לא תצע בוקר מצד על ועל שתפגוף שמדבר חלבניך אדו כבן אדוני לכם כדבר שמעתם את העבודה הזאת ויקע הזאת לכם ואמרתם זבע פסחז בד מצרים פ מצרים בתנו צודחו עשת מנורה זהבת כשהת

מנורה ירך וכנ גבי שש קנים יוצאים מצידי שלושה כני ימין עולם צד אחד ושלושה כנצד השני שלוש גביעים שוכדים קני אחד ג שלוש גבים משוכנים קני אחד גופר כן שש הקנים היוצאים ממנו רע ומנר ארבעה גבים שוקדים כפתור וכפתור תחת שני הקנים ממנה וכפתו תחת שניו דעת שני הקים שקנים צים ממנה כפתורים ממנה היו כולם מקש זהב טור ויסבע כמות זהב טהור כי כ זהב טור עשה אותה ואת כלי אדוני לנגן חלב בית אדוני אדוני להושי ענגן אדוני זה מעשה זהב עדרכה על פריחה כשהי שכן

עשה את משה לחוץ קח את המטה תן עליהש העידה פנים כיצא חצי לפני חנג וכך אהרון כאשר דיבר משה ולא צור ויתן את הכתגפה שלפה נעצר ויאמר משה תשעה עלים כצע בן קרון כבר משהם ויתן את הכתורת ויחבר עלעמוד בין המתים ובין העצמפה ש פתחה חצרה ויאמר משה אהרון כעת המחתם ותן עליה אש מזבח בז גדול ר אלה מכפר אחנו החל הנגף ויק חרון כאשר דבר משה חג עיתן את הקדוש פריע בין המתים ובין החיים מגפה משה בבגפה נחצה ואני אשאיר זך בוקר מסגב צר לי

לי לי יצר ביום מסג חדז שיר ואני ואני אשיר אוזך לבוקר חסדך כרדי עוזך לבוק עזך צעזיר שיר אלוהים יחוננו רנצח רחמים אלוהים ידוך עמים אלוהים ברכנו אלוהים כנו אלוהים בודו כלפסי ארץ ויעמוד פינחנו אמרך אלב ממיניך אליך תבית השםך רעך כי מלכה צלך שמוך בכל מצא חוק בך לבעלה ושל יחס גמלתו זמה כי כפסע לא תראה ל משכל ביתה שנים מרבדים עסתלה ששגמה בושה בשערים בעלה בשבת הפזיק אבל תמקורגעני עוזר לבושה פירפתח בחוכמה תורת חסד עלשונה צופיה הליכות בתה רבות בנות עשו חין אנשק רחן

בן היו אישה יראת אדו ענינו עכדך לעמך ענו גופנו מים חמך צפה למלאכך הקדושים שברך לאבותינו הקדושים בבעצק ויעקב משה ואהרון סת נשמו ברך כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזין דך חלב דרך הפלאפון כד מברך אתכם זכר רפואה ישועה חיים טובים נחת שמחה כל מה שצריכים כן ני רצון ונאמר אמן אמן מה רציתי להגיד לכם 1 וחצי בעזרת השם נעשה פיתום הקטורת חזק חזק יעבור בשידורים בכל מקום לעשות אותו ברוב עם עוד מלכות שמיים והכל אני אעביר את זה מהחדר הזה בניד מפה כן שיהיה ב

שזה ישדר את זה אז מפה בסדר ב200 ב1 וחצי בעזרת השם אחר כך נרד לתהילים אז כל טוב לכולם ובשורות טובות וישועות גדולות