הדף היומי מסכת סנהדרין דף פו הרב בניהו שמואלי שליט"א תענית אסתר יג אדר תשפה

וכן משהו קן שמח אמן היה בת חנ פ שלמה [מוזיקה] ח ר אתה יכול לבדוק לי את זה ‏ne כל הוק איזה י איך הך נבש כל חדש ו ר עשיתי לו את ה בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש יג יג באדר תשפה בסימן תהיה שינת פורים הגדול בעזרת השם הנה היום זה פורים המשולש סליחה פורים המשולש היום יש לנו בעזרת השם בערב מתחיל פורים המשולש זה ברוך השם שלושה ימים זוכים אנשי ירושלים אבל קודם כל בראש בראשונה זה תשובה מעשים טובים היום

זה יום תענית אסתר יג אדר אתם יודעים מה שאמר לו המגיד למרן בית יוסף ויהי בלד יג באדר נגלה המגיד למרן אמר לו הלו לך לדעת כי ביום הפורים מותר לשתות יין ככל שיירצה האדם למה סמ והנח הרשע דרכם להכניס שמחה בלבבות בני בני אדם לתת בדיבם לאכול ולשתות ואחר כך עולה ו מסטין ומקטרג לקבו חכמים להתענות בערב פורים וזה סוד התענית בכדי להכניע כוח השטן מלהשתין כי על ידי התענית ערב פורים מרים כל ישראל כי שמחתם בשתיית היין בפורים אינה כדי להשלים תעבת אלא משום

שכך ציוה לנו בוראנו לשמוח ביום זה לכן מקדימים ואתם יודעים מה שאומר מה שכתב בספר כב ישר פרק צז יום זה תענית אסתר מסוגל מאוד להזכיר זכות מרדכי ואסתר וכל מי אשר נצטרך לבקשת החמים אומר הרב וישועה יפנה עצמו ביום זה של תענית אסתר וימר תחילה מזמור כב בתענית על הילד השער שדרשו חכמים על אסתר המלכה ואחר כך יערוך תפילה וישפוך שיחה לפני השם על כל בקשת רחב והזכיר זכות מרדכי ואסתר שבזכותם יעתר לו השם ויבטח לנו שערי רחמים כי תקובל ברצון תפילתו אז היום זה

יום מסוגל לכן אחרי שאנחנו גומרים פה את הלימוד בלינדר בשעה 10 נעשה שעתיים קצת תהילים צניחות שופרות נעשה תפילה ואז נלך בבית להכין את עצמנו בארבע רבע לארבע חוזרים לפה בעזרת השם אז זה שאומר כתב רבנו החידה כתב כ שאסתר המלכה מסרה עצמה קדושת השם אז הוסיפה קדושה על קדושתה והוסיפה להתקדש בכל לבריה כמו שפירש מהרה מנשך המוסר עצמו הקידוש השם מתקדש בכל אבריו פל פלאות מזה שאומר ויקר אות המלך את אסתר המלכה נש החן בעיניו שעיניו של אחשורוש למה הם רקו בסנורים רק ראה את

אסתר מרחוק פתאום רואה תרפו לו עיניים אומר ל אל גרבלי להרפות העיניים אוהו אז לכן הוא שמענה למה שהיא אומרת והיום אתם יודעים זה כפי שאמרתי לכם ביום 13 לחודש אדר אחד הדברים שהיום יש צום ותענית למה היה ניקנור ש שר הצבא בחיל אנטיוכוס הוא היה עובד עם הפינים של אנטיוכוס הניף ידו על ירושלים והיה אומר מתי תיפול לידי ר מסנה הרשע הזה ביום יג בחודש אדר הוא נפל כמו כך הגמרא אומרת בתענית ביום 13 באדר יום ניקנור ניקנור ממלכי יוון היה עובר באלכסנדריה בכל יום

יום והיה מניף ידו כנגד ירושלים כנגד בית המקדש הוא מחרף ומגדף ואומר מתי תיפול ירושלים בידי ר מסנה אבל כשתקפו יד בית חשמונאי ירדו לתוך חילותיו והיו הורגין עד שהגיעו לקרובים שלו קרובין אלה שהיו קרובים אליו חתרו את ראשם כשהגיעו אליו קצצו את בהונות ידיהם ורגליהם וחתכו את ראשו קצצו את איבריו ותלו את זה כנגד בית המקדש המרו פק הזה שדיבר בגאווה ביד שהניפה כנגד יהודה וירושלים ועל בית המקדש תקצץ תראה מה זה ואומר הרמ מפנו שאהוד בן גרה הוא נתקן בבית חשמונאי שהרג את ניקנור

ואותו ניקנור היה בטור עגנון מלך מואב ראית מה זה פלא פלאות גם היום יג עם ישראל שהיו במצרים היום הזה נעשה חושך יג ואז מתו גם כן כל אותם הרשעים מישראל שלא רצו לצאת ממצרים אתם לא רוצים הקדוש ברוך הוא הרג כולם אלה שלא רצו לצאת אז שיהיה חושך הרג אותם אז לכן נגזר המן בחר ביום הזה למה הוא בחר ביג באדם בחודש אדר אומר למה כי ביום הזה היה חושך במצרים במתו מהיהודים אומר לכן אני בוחר את היום הזה אבל מה הוא לא יודע ש

שעכשיו לא ימותו אז מתו בגלל שלא רצו לצאת ממצרים הזכויות עכשיו אין דבר כזה זהלא כל פעם זה אותו דבר אז לכן אתזה עכשיו זכינו אנחנו היום זה פטירת רבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים אוהו כשהיה בגיל 10 אביו קראו לו רבי קלונימוס הוא חלה ואחר כך נפטר אומרים שאביב זה סבא שלו רבי קלונימוס אביו זה רבי שמואל אומר כשהוא הלך עם שניים שני חברים שלו ראה שהשמיים נפתחים אמרתו לכם עכשיו הם לא ראו אמר עכשיו זה את רצון תבקשו מה אתם רוצים אחד ביקש עשיר

אומר אני לא רוצה לא עושר ולא כלום אני רוצה יהיה לי בן זרע הכי כשר שיכול להיות תלמיד חכם צדיק והוא זכה לבן כמו רבי יהודה החסיד פני פלאות אומר התנזר רבי יהודה החסיד מכל חמדת החיים עד שגם בשבתות שני ימים כמעט לא אוכל שום דבר ‏m הרבה ניסים היה איתו גם היום זה פטירת רבי משה פינשטיין אתם ז ים ב פלאו כן כן הביאו אותו מחוץ לארץ וזכה אומרים שבגיל תשע שנים הוא סיים את הגמרא כל סדר נזקין כשהיה בגיל 11 סידר כל סדר נשים

היה בקיא בתורה אומר כש היה בגיל אחד אז היה דודו רבי אליהו פינשטיין והיה גאון גדול נכנסו לאבא שלו ואמרו לו רצה להגיד להם אמר לבן שלו תלך תטפל באורחים שבאו לרבי משה פיינשטיין אומר מה אתה רוצה להרוג את הבן שלי לעשות אותו בעל גאווה תגיד לו שהוא יודע ללמוד תשבח אותו בשום אופן לא יהיה בעולם הבן שלי והוא שמע את זה רבי משה שתן אמר עשור אבא רוצה שאני לא אדבר כלום מידעתי וככה הוא עשה כל ימ היה גאון גדול וכן הוא למד לא בגלל

שלא יתגאה הי למד אצל אצל הרבב מלצר רבי מושף איישטיין ם רב אהרון קוטלר חתנו של הרב מלצר אתה יודע שהוא כשהיה המלחמה אז הוא נכנס אז הוא הולך לחפש איפה ישבת ללמון פגש את ה פעם ראשונה עבר לבניין שאיפה שהיה חץ חפץ חיים אז הוא אמר אני הלך לבקש מהחפץ חיים ברכה שאף פעם הוא לא פגש אותו מעולם נכנס לבית המדרש פגם שת חבץ חיים היה שם רבי חנן בסרמן אז הוא סיפר להם איזה סיפור 50 שנה אומר 50 שנה אחר כך הלכתי לראות את

את החפץ חיים מצאתי אותו יושב עם רבי חנון הם עסקו בלימוד אני הצטרפתי לדיון כאשר נוכח שאני ש אני בתוך העניינים איזה ברכות נתן לי אומר שחפץ חים אמר לו כל מי שקבל עליו עוד תורה מעבירים ממנו עוד מלכות ועוד דרך ארץ מה זה מעבירים ממנו יוטלו עליו אלא חזל מתכוונים ללמדנו מה שו נוסף אדם שמעשיו בשם שמיים זכה שגם גזרות שכבר נגזרו יעברו ממנו ואז הוא נפרד מהחפץ חיים ממ ש פיינשטין פלא פלאות יש עליו הרבה הרבה דברים היה נלחם ה מתורה על בורייה ומרים

בניו יורק א טוב אנחנו נתחיל ללמוד למה כי היום אנחנו עושים אמרתי לכם השיעור קצר נראה איזה פסוק מ אנחנו פרק סא פסוק א' תראה מה אומר ישעיה הנבי רוח אדוני אלוהים עלי יען משח אדוני אותי לבשר ענבים שלחני נשבר לב לכל השבויים דרור לאסורים פקח קוח תראה מה הוא אומר נובה מהשם היייתה עליי כל התנחומים שאני אומר לכם יען בעבור כי השם משח אותי לבסר את הענבים שנח לעשות תחבושת י לב לקרוא לנבואה בנבואה על השבוי ישראל שיצו לחופשי ולאסור בגולה שפתח משרם מה עוד

לקרוא לקרוא שנת רצון דוני ויום נקם לאלוהינו לנחם כל אבים לנחם נקמת האומות תנחומים לאברי ציון על הצר שסבלו הקדוש ברוך הוא ינקום בהם כזה מכה עם ישראל ישמח לקרו שנת רצון אדוני ביום נקם לאלוהינו ללחם כל אבלים לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן סון תחת אבן מעטה תהילה תחת רוח כהה קור קורא להם אלי הצדק מטע אדוני להפר אומר לסום דבר לאב ציון חוזר ופרש מה הוא באר תחת אפר שסון שמן שסון רפואה עשוי להתענג וקורא להם מקרא אותם מלי הצדק יהיו

גדולים במעשה הצדק מתא השם אותם להתפאר עד כאן תהילים א משנה קודם המשנה צדקה שמ שהיום בגלל זה תענית כדי לתת קצת יותר כל הכבוד נחם סק מצו ש מה ההמה בסדר כן הלו נשמעת א אשרף בת נובר ליהו בת שבע שרה בת גואר וחזקיה חנה בת אסתר יוסף יוסף קופמן בן חיים וחלבה חיים קופמן בןן רוזה וזלי וישועות גדולות לכל הקרובים ו גם כ מורבי רבי שלום אהרון בן רחל מרתי מי שולמית רחל בת מזל ועזרא בן מזל רבי אורי נורי בן רחל ו מרדכי

בן חנה יוסף בן שרה ומרים בת תאוס עזרא בן מזל רבי אברהם צדוק בן מזל רבי דוד שלום בן פהימה ורבי רפאל כהן בן טופה המלקה משה פ משה בן מלכ רג'ינה משה בן ישועה אברהם בן ישועה דו דוד דוד בן ישועה בן ישועה אמרת לא ידעת אזמה עוד מדה חודש כ אתה חולמת שניות לפתוח את המש עדיות פרק א' משנה ה ולמה מזכירים דברי יחיד ה מרובין כלומר חולים רבים א צריך הלכה כרבים למה תזכיר את היחיד ולמה מזכירים דברי היחיד בןב רובים הוין ואין

הלכה אלא כדברי המרוב אז למה צריך שאם יראה בדין דברי היחיד יסמוך עליו שאין בי דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בחוכמה ובמנין היה גדול ממנו בחכמה אבל לא במניין במניין אבל בחוכמה אנו יכול לבטל דבריו עד שיהיה גדול גם ממנו בחוכמה במניין שניהם משנה ו' אמר וד אם כן למה מזכירים דברי היחיד בין המרובים לבטלה שאם יאמר אדם כך אני מקבל יאמר לו כדברי איש פלוני שמעת כמה שיחיד ורבים הנח כר רבים מה לבטלן אומר לא שאם יאמר אדם כך

אני מקובל מקובל מרבותי שככה ימר לו כדברי איש פלוני שמעת זה לא כך הגענו משנה ז כן היום אנחנו דף פו זה מתוק כל הדינים היום אתם יודעים א סנהדרין דף פו כל הכבוד כן מנחם שת א תמ ב ברו אברו אך שסיון שמיים שמרץ כן נפתוח דף פו כן כן דו שש בסדר שלבו איך שאה רוצה גנו נקודתיים דף פו עמוד א בנקודות 2 א 6 שבע שורות מלמעלה הגונב בנו אמרנו במשנה מ מי בתורה כתוב לא תגנוב כתוב בתורה לא תגנו זה גונב נפשות

אדם הולך גונב נפש מישראל גנב אותו והתמר בו ומכרו הלך עבד בו אחרי שניצל אותו מה שהוא צריך גם מכר אותו זה אוי ואבוי לו תורה אומרת מה לעשות לו עכשיו מה יהיה הדין אדם גנב את בנו אז משמאל בנו שרב יוחנן בכה מחייב וחכמים פוטרים בוא נראה מהי טעמה דרבנן שחילקו בין הגונב בינו לגונב אחר למה גונב אחר חייב גונב בנו פטור למה אז מי שגונב נפש מישראל חייב מיתה ככה דינו אבל בנו זה מחלוקת מה טעמה דרבנן אמר רביה דמר כרא כי ימצא איש

פרט למצוי כתוב בתורה כי ימצא איש גונב נפש דווקא ש אם נמצא בידו חייו פרט זה לא נמצא בידו מצוי זה בן הוא כל הזמן מצוי אצלו פטור מהפסוק וך אבא רבי שמואל אמר לר פפה לבה אל מעטה כי מצא איש שוכב עם אישה בעולת בעל אכי נמי כי מצא פירת למצוי מה זה כגון של בית פנוני שחרן גבו כין המיד זה פטירה זה דבר פנ פנות לפי הפירוש שתה מפרש פרט למצוי ולכן הוא פטור כתוב בתורה כי ימצא איש שוכב אם אישה בעולת בעל חינמה

דווקא הם ממצא איש אבל פרט למצוי אישה שמצויה ורגילה אצלו אומר כגון בית של פלוני שכן גביו אנשים גרים כולם ביחד כולם רגילים להות ות זה זה הם צדיקים רק ככה הם נוהגים הם חיים ביחד כל הזמן מצוים אחד צל השני אז מה אם אדם לקח אחד האנשים האלה אז פטול זה מצוי כתוב כתוב בפסוק פרת למצוי אםה אם אם אם עשה משה גונב מה זה מעשה אסור מה זה בית שלו גונב לקח אותו לוו זה נקרא מצוי הוא כל הזמן בידו זה אדם הלך לבית

של מישהו אחר גנב ילד גנב בן אדם זה לא מצוי אצלו בבית זה מצוי אצלו אז זה התורה לא דיברה אז אותו דבר הם גרים ביחד אז מה זה כמה משפחות גרים ביחד זה בן שלו וכולם רגילים להיות זה עם זה זה לא משנה אחי נמי פטירה אמר לה נ ונמצא בידו כאמינה לא לא דורשים את זה כי המצא הנ ונמצא בידו מהפסוק וגונב איש ומכרו ונמצא בידו פרט המצוי כבנו אז זה שמה אין חייב עליו אבל לא שגרים ביחד בסדר אמר רבה כח ני מקרה

דרדקי ו מתנן רבנן כמצוין בידנו ו בתירה אומר בטעם הזה שאמרו חכמים ונמצא בידו אותו דבר אם ככה אלה מלמדי תינוקות מקרה דרדקי ומתנו רבנן מלמדי את המשנה את התלמידים אז נמצאים איתם בבית אז גם תלמידים זה כמו שמצויין בידן דמו הם כל הזמן ביד בבית של המלמד ואז אם הם גנבו אחד מהתלמידים פטורים גנב מי שחציו עבד וחציו בין חורין אמר ו רבי יהודה מחייב חכמים פותרים זה היה עבד ש שתיים אחד שחרר אותו נרתם למדנו בבב קמה החול בעבד כנעני של אחרים חייב בכולם

מחות תשלמי הזכיין צריך לשלם נזק צער ריפוי שבת בושת אבת כנעני רבי יהודה אומר אין לעבדים בושת בושת לא צריך לשלם מהת עמד רבי יהודה של מ בושת אמר קרה כי נצו אנשים יחדיו איש ואחיו כלומר מי שיש לו אחווה אחוה יצא עבד שאין לו אחוה כמר מי שיש לו בושת כ יצו אנשים יחדש אחי ובא אחד אשת שלה אחד וקצותה את כפה מי שיש לו מתייחס לאחיו יצא עבד אין יחוס לאחיו אין אחיו נחשב לאחיו ולמשפחתו לכן מי ש בש אותו לא חייב ורבנן מחייבים

אותו בבושת של עבד למה הם סוברים עבד החייב הו במצוות אבד כנעני זה גייר כבר זה אכי במצוות עכשיו הגמרא שבעל העניין שלנו ואכה רבי יהודה ורבנן אמרנו הגונב חצי עבד וחצי חורים חייב ואח איך ידרש יהודה שחייב צבר מאחו לאפוקי עבדים כתוב כי ימצא איש גונב נפש מאחו מבני ישראל אז לאפוקי עבדים שגונב אותם פטור למה אין להם אחווה כמו שהוא דרש לגבי בושת שאין לו בושת בני ישראל המילים בני ישראל למעות מחצו אבד חצו בן חורן שמי שגונב אותו פטור הוא לא מבני ישראל

לגמרי והאיתור של המ מבני ישראל למעות מי שחצו הבת וחצו בין חורין עכשיו עוד פעם אין דבר נוסף למעטה למה עוד הפעם אומר או מעות אחר מעות ואין מעות אחר מעות אלא לרבות שבאו שניהם למעט את אותו עניין זה לרבות למה חוזר בש צבת חוזר חון מתרבה כלומר אפילו על גניבתו חייבים לכן חייב על גניבתו מרבים אותו כן ורבנן שנחלקו על רבי יהודה במשנה מאחו לאפוקי עבדים לא משבע ליו כי כ נפש מאחו לאפוקי עבדים קטנים לא משמ הודה החיו במצוות ככה למדנו למעלה אז נותנו

להם שני ות בני ישראל והבן של מבני ישראל אחדותי עבד חדות מח חצ עבד חצו בן שמי שגונב אותו פטור הזהרה לגונב נפש מן עין אל אזרה כלומר שהתורה צריכה להגיד לו אל תעשה דבר כזה איפה זה רבי יהושיע אומר מלא תגנוב כתוב בסלא תגנוב גניבת נפש לא על גניבת ממון רבי יוחנן אומר מלא ימכרו ממכרת עוד כוונת הפסוק להדיר שלא נמכור לעבד אדם שנגנב ולא פליגה למה שני הפסוקים זה הזהרה לגניבת נפש מור חשיב ל נבה שעוברים על ידי הגנבה עצמה אמר כחשב לב ד

מכירה כלומר אחרי שאדם גנב מכר את העבד תנו רבנן לא תגנוב גונם נפשות הכתוב מדבר כתוב בתורה לא תגנוב זה מ שגונב כן בן אדם גונב אתה אומר בגוונים נשות גנ ממון ממרס בנפשות אולי בן ממון אמרת צולמן מ 13 מידות אמרת צ אולמד אוי אוי אויו מ1 מידות שהתורה נדרשת בהן מי אמר שמדובר בנפשות צ למד מש מידות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו במה כתוב מדבר אם אתה לא יודע במה כתוב מדבר תראה במה איפה נמצא כתוב בעניין במה כתוב מדבר בנפשות כל עשרת

דיברות חייבים לא תרצח לא תנאף בוודאי כתוב לא תגנוב זה בנפשות בנשמות כלומר גניבת נפש על זה זה מדבר תניה ידך לא תגנובו בגנב ממון הכתוב מדבר או אתה אומר בגנב ממון אין גונב נפשות אמרת צ למד מ1 מידות ש דבר נמין מענינו מה כתו מדבר בממון עושק וכולי אב כאן בגניבת ממון אז זה מחלוקת על מה זה חוזר זה לא תגנוב איפה זה יש לו תגנוב שלמה אה זה פרשת קדושים כן לא לא פירטנו את זה זה לא תגנובו בתורה ת לא תגנוב זה נפשות

למה שמה כתוב לא תרצח לא תנאף מנינו אבל בפרשת קדושים לא תגנובו זה ממון הענין ש תודה זהו עכשיו הבנתי הנכם איתמר עדי גנבה ועדי מכירה בנפש שהו זמו חזקיה אמר אין נהרגין רבי יהודה אמר נהרגין למה דמר כרבי עקיבה אמר דבר ולא חצי דבר ורבי יהודה אמר כרבנן לאמרי דבר אפילו חצי דבר כי למדנו ש כשבאים שני עדים על גניבת נפש בשני לו גם חייב עד שימכור בשניים על המכירה ובא עדים אחרים והזוכה על ידי שאמרו להם איך אתם מעידים עדום הרי בזמן ש שאתם

אומרים שראיתם את הדבר הזה הייתם איתנו הייתם במקום אחר בדין עדים זוממין להענש בעונש ש רצו לגרום אז חזקיה אמר אין נהרגין המה תכף נראה יוחנן אמר נהרגין הגמר מבארת חזקיה אמר פטור למה דמר כרבי עקיבא ש רבי עקיבא אומר דמר עלפי דבר ולא חצי דבר על פי שניים עדים יקום דבר ולא חצי דבר למה אין העדים זה למה זה גם מכירה וגם וגם גנבה שאיין עדים על חצי דבר קוראים עדים למה אי אפשר לחייב על גניבה בלא מכירה או על מכירה בלא גניבה אז לכן

אין ידי הגניבה וידי המכירה עדים כלל ולא היינו מחייבים על פיהם ואין להם דין עדים זוממים בכלל ורבי יוחנן אמר כרבנן חי מת הגנבה וידי המכרה דאמרי מה שאמרה התורה עלפי שניים מקים יקום דבר אפילו חצי דבר לא שצריך שהיה דבר שלם כל עדות מתקבלת אפילו אם איינה מועדת בעצמה אלא בצירוף עדות אחרת של מכירה זה גנבה מכירה אז עדי הגניבה ועדי המכירה באו כולם לחייב מתה והיו מקבלים את כל העדים הללו יחד והם עדים שזה ממו להרוג ויהרגו עוד מוסיפה הגמרא מודה חזקיה בעדים האחרונים

של בן סור מורה שהו זמו שנהרגים למה נראה עכשיו העיקר אמרנו למעלה בן סור מורה הוא לא מתחייב מיטה עד שיוכל תתיימר בשר וישתה יין אבל איזה שגנב משל אביו ויטרו בו בפני שלושה ולכה ואם עוד פעם יחזור מביאים אותו לבית דין של 23 ממתים אותו אבל מודי חזקיה בעדים האחרונים העדים שעידו בפעם השנייה הלכל תמר בשרש חצי דוג יין של בן ס מורש זמו שנהרגים זה לא נקרא חצי דבר מתוך שיכולים לומר הראשונים שעידו הלך לה הראשונה לותו בנו הם יכולים להגיד לא נתכנו כל

השמו למה בפעם הראשונה רק מלקים אותו לא ידענו שיחזור ויאכל שלהם מועילה בפני עצמה למלכות דות שלמה למלכות והנה אחרה כ כל הוא דבר כבד הם עושים את כל הדבר זה לא חצי דבר ברגע שהם מדעים שהוא חזר ואכה הם מחייבים מיתה עכשיו זה סוי את כל הדבר מתקפ רפ אחי עדי מכירה קטלו מתוך שיכולים עד ג לומר להכותו בנו אם אתה אומר שד מחיר אחר גניבת הנפש גם ש קטלו גם לחזקיה למה יכולים די הגנבה לומר עלותו על יסור גנבת נפש בנו לא התכוונו בכלל

שימות על ידי עדנו לא ידענו שיחזור ומכרנו ועדות הגנבה זה עדות שלמה למלכות לכן אומר שגם העדים האחרונים שמעידים על המכירה נחשבים כ מעידים על דבר שלם רגום זבו לא יכו להות מחי איןו חייב צריך שיהיה גניבה ויהיה מכירה ולכן הוא אומר לו אחי די מכירה אחרי שגנבו את הנפש גם כן קטלנו גם לחזקיה למה כמה שיכולים ידי הגניבה לומר לא התכוונו רק להכותו לא התכוונו בשמות על ידי העידוד שלנו אז תהיה הג עידות שלמה למלכות ואנחנו אחרונים שמעידים על המכירה נחשבים כעדים שבאנו להריגה ולכן

יזמו כן כי חזקיה דק גניבת נפש דווקא על ממון מה שדיברנו תרטימר בשר שמה נוקה וחתמה כן כס חזקיה על גניבות נפש למה לא יכול להדי על ידי גניבה למיטה ממקור אחר כך למה אין אלוקים רק עליו שמטרתו לשמש כמו הזהרה למיתה ולכן עדי הגניבה יכולים לומר להכותו בנו ועידוד גנה חצי דבר לחזקיה אז גם עידות המכירה היא חצי דבר ולא נהרגים הוזמו אז זהו אז כחס חזקיה דלא לקה הגמרא אומרת אפשר לומר דבר כזה והתמר אתה לא יכול להגיד שחזקה ש שלא לוקים על גנבת

נפש למה והתמר ידי גנבה בנפש שהו זמו חזקיה ורבי יוחנן אחד אמר לוקין אחד אמר אן לוקין הנה אתה רואה מפורש מי זה מי זה אמר לוקין זה חזקיה תסתיים חזקיה וד אמר לוקן למה זקיה אין נהרגין לכן כשבאים ידי גנבה בלבד וו זמו הם לא כי למה אמר לא נהרגין למדי רבי יוחנן שהוא אמר שהוא זמו על ידי הגניבה ולא על ידי מחיר כל לוקין כיוון דמר נהרגין ש במקר שעידו על ידי גניבה וידי מכירה עוזמו אז הוא אמר סובר רבי יוחנן שכולם נהרגין נהרגין

אבל לב שניתן זרת מתת בית דין הדו שקר שעל ידי הגניבה ניתן זרת בית דין למה זה מיועד לשמש כאזהרה למות שאם יבואו עדי המכירה ויזמו כולם בכל לב שניתן להזרה מתת בית דין אין לו כין עליו אז אתה רואה רק לדעת חזקיה שלא יוכלו העדים האלה אלא שהעידו על הגנבה להגיע למיתה וגם אם יבואו ע ידי מחירה ויזמו כולם אז אמר שאין נהרגים למה יתכן שאלוקים על ידי הגנבה שהו זמו קודם שבאו עדי המכירה אז כמה שהוכחנו שדעת חזקיה היא שידי גנבה לוקים אי אפשר

לומר שגונב נפש הוא לא לוקה למה אם הוא לא לקה אנו הוא אכי לקו אם הוא הנדור עצמו אם נתקבלה עדותם הוא לא לוקה העדים שהו זמו איך חילקו הרי אין לו קימ רק משום שזמנו חייבו מלכות ואם הוא לא חייב מלכות אז הגונב נפש חייב מלכות אז כשבא עכשיו חזרה קושיה מה שאמרנו למה סוב חזקיה שאין ידי המכירה שהוא זמון נהרגים אלא אמר פפה בידי מכירה דקול עלמה לא בלי גדני רגיל זה לא נקרא חצי דבר כן כיפלי בעדי גנבה שהם הוזמו לאחר שבאו עדי

המכירה אתתי ככ חזקיה אמר אין הרגין למה גניבה לחודה קיימה הוא סובר שמעשה הגניבה מכירה לחודה קיימה הגנב לוקח על הגנבה בלבד אם לא יעידו עליו אחר כך על המכירה אז כל כל עידות היא נפרדת אז יכולים עדי הגנבה לומר לקטו בנו ואין לנו בכלל שייכות לעדות הריגתו ורק עידות המכירה היא העדות היחידה שנוגעת לעניין הזה זה עידות שלמה אז טענה הזאת פותרת אותה מן המיתה ורבי יוחנן אמר נהרגין למה גניבה התחלתה במכיר זה התהליך קודם גב ח הוא לא לוקח לגניבה בלבד זה לב שניתן

זרת מטת בית דין לכן העדי הגניבה הם לא יכולים לטעון ל אותו בנו כלומר שני הכיתות לא באו אלה על המיטה לא באו להלכות מודה רבי יוחנן בעדים הראשונים של בן סורה ומורה שעידו הפעם הראשונה של אכילת תרטימר בשר שהושמו שאין רגטו ש ומר ותו בנו שמה כן כן אמר הביה הכל מודיעים בן סור מורה שהו זמו עדיו שנהרגים והכל מודי בבין סורר ומורה שאם הוזמו עדו לא נהרגים מחלוקת בבין סור מורה עכשיו גמר תפרש מה שכתוב פה הכל מודים בבין סור מורה בעדים הראשונים שהם

העידו פעם הראשונה ש על אכילה תרטימר בשר שהין רגים למה יכולים לומר לותו בנו תודה והכל מודעים בבן בעדים אחרונים ש נהרגים למה מתוך שעדים הראשונים יכולים לומר עלותו בנו ואני כולה דבר כבדו אחרונים האלה של המכירה עשו את הכל המחלוקת בבן סור מורה ששניים אומרים בפנינו גנב את הבשר ואת היין של אבי פעם שנייה שניים אומרים בפנינו אכל בשר שכמה צריכים אלו את אלו בלי שני הפרטים הללו בין סור מורה אז עדות אחת צריך ולא חצי דבר בזה נחלקו חזקיה ורבי יוחנן סליחה זה המחלוקת

של חזקיה ורבי יוחנן שומרים זה מחלוקת רבי עקיבא רבנן אמר הבסה איך עלפי שני דבר דבר או חצי דבר כן אמר סעדי מחירה בנפש הוזמו העידו פלוני מחר את פלוני אין הרגיל מתוך שיכול לומר עבדי מכרתי לא עברתי על שום איסור אז לא בור לחייב אותו מיטה תראה מה זה יכול להגיד עבדי מכרתי אמר רב יוסף כמן אז להשמעת דרב אשה כרבי עקיבה ד אמר דבר ולא חצי דבר לכן בעדות כזו כיוון שעדי המכירה בלא עדי גניבה לא מועילים צריך שיהיה דבר שלם לא חצי דבר

שב עדי גניבה והומו כולם פטורים למה העידוד שלהם זה לא עידות אמר ליביה למה אתה אומר שדווקא ד כדעת רבי עקיבא ששנייה הממרה הזאת למה די כרבנן נהרגין ה מתוך כ אמר כי נרגי הרי הרבס הביא טעם מתוך שיכול לומר עבדי מכרתי הטעם הזה מוי גם לדעת חכמים לכן מתרץ הביה פלמה רבנן ובדו אטו עדי גנבה לא ור בכלל אלא רק באו עידי מכירה עכשיו בודאי פטורים העדים שלא הוא חייב דבר שהרי יכול לומר אני מכרתי כמו שאמרתם אבל עבדי מכרתי אמת מחרת ו בהתר היה

הדבר יחי ממרה אם אתה אומר שלא באו עדי גניבה בטעם הביטו שבאו לחייב דבר מה מה מה החידוש לצריך פגב דתו לבסוף שמדובר שבאו עדי גניבה לבסוף אחר עדים של המכירה אני יכול להתחייב עד פי ה כשמן אני לא חייב קת מלה ממרה פשוט שיכול להתחייב מחמת עדים שבאו אחריהם הם לא ידעו שבאו להעיד לצריכה דק מרמז רמוזה מידי המכירה וידי הגנבה היו מרמזים בסימנים קריצות בידיהם החידוש הוא מה עודת הרמיזה מנתי ש שהם היו העדים מתואמים ביניהם אתה מבין הם רומזים כמה שנ זה עליו

בקיומי אי אפשר להוכיח שהם ידעו מידי הגנבה והתקבלו באמת להרוג אותו אי אפשר להוכיח עד כאן ר מספיק עד פה בטח למה לא מה זה לא מחר ב 8 ח כמו כל יום שי כן הלכות אנחנו סימן שג הלכה ב סקויה דיינו חתיכת מעיל רחבה אם יש בה רצועות קצרות להיות ב קושן בנו דכ סביבות מהדק שרי םם אין לו רצועות אסור למה שלא ייפול ויטל את החכה הזאת בסכות הרבים כן נו תצא בטלה בגד שיש לו שנצים כ כאין מכנסיים ומכניסים בו רצועה רחבה שרה

סביב צברה והבגד תלוי על ליבה הוא חשוב מצויר בזהב אתה מבין יש לה פה מה זה קטלה פה חונק אותה יש לזה קשור לזה בגד לא תצא בנזמיצין למה האוזניים שלה מכוסות קצלה להוציא מהאף היא יכולה ברגע להוציא מקום שנוהגים לגלות את האוזניים אסור לצאת נזמים שבאוזן אךד ד דרך להוציאה משם היום מותר למה אם לא מי מוציא את זה ברחוב להוציא לא הוא מראה לה ככה גם באף אתה לא מוציא אף לא הביא אסתר כן עד כאן כן לכות מגילה מחר זה כבר יהיה לכות

פסח אתה יודע בעזרת השם קורא את המגילה מה לא לא בצהריים עושים לפני המגילה רבע לארבע פתום הקטורת היום זה כמו יום שישי לומדים מחר גם יום שישי יום ראשון גם כמו יום שישי זה הכל אומי רוצה הקורא את המגילה מברר לפניה הדוש ברכות מה על מקרא מגילה שעשה ניסים וש חיינו ותכוון ב שחיינו לפתוח כל המצוות שיש ביום ראשון יום שבת יהיה פה שחיינו א יש ברית מילה בעזרת השם אז ה שחינו של ברית מילה יפתו כל ה ענינים וביום ראשון אז לא נקנה פרי

חדש או משהו או בגד יפה חליפה לאפל בים ונראה חינו וביום וביום אין חוזר מברך שחיינו השקס כן מברך יש אומר דף ביום מברך שחיינו לכן נוהגים בכל מדינות אלו לך ביום השני גם כן לברך בכן למחר ולאחריה נוהגים לברך הרב את ריבנו ועדין את דיננו אם לא בירך לא לפניה ולא אחריה יצא ונהגו לומר בלילה אשר איני אבל לא ביום אין לנו דבר כזה אצלנו אין לשוח בעוד שקורין אותה את המגילה ואם אחד רוצה להגיד חאום אדם וזה אסור באמצע מגי ג אף על פי

שיצא כבר מברך להוציא את אחר ידי חובתו כן מישהו אלוס כצד ואין יכול ללכת לבית הכנסת צריך להמתין עד אחרי שקראו הקהל בקשה עליו לשב בתענית כל כך לשמוע קריאתם בעוד יום פג מלח ול מעלה אבל אסור לאכול כד ששמע קראת המגילה אז מה נעשה עם אנשים בבית סיפר לך את זה לאבנת לא לא אוכלים לפני קריאת המגילה אישה חייבת כמו אתה חייב תחכה עד שעה ש אז מה יעשה שתלך בית הכנסת לשמוע ילדים קטנים מחילה אסור לקבוע סעודה אבל משהו קטן מותר מותר לשתות קצת

קצת ח הנה אפילו התענית הנה אפילו התענית קשה עליו אם אדם חלוש והשהיה תזיק את בריאתו ויכול לבוא לידי חולי תימה מעט אין מספקת לא נראה לשרה לאכול משו לא באמת מה עושים היום רוב אנשים הם כבר לא צמות חלק הם יולדות באופן של צמה אבל כן תשתה תשתה פן שאנשים לא צמים גם נשים גם גברים שהם כולים אז לפני המגילה יש זמן גם לא לאכול שגם הם אלה שאפילו שלא כן שלא ישכחו המגילה זה סמוך זה כל סתם מגילה מס בטח בטח הרב שש מן

מיוחד כן מגילה אחרי הצילה אז ועד אז לא לא לא עם הגברים בסדרים הולכים לאכול כנס אבל לא כולים אם לא יכולה לא יכולה מה לעשות מה הבעיה הא יכול ללכת למ שמתי ל הרמבם מחר להתחיל פסח בלי נדר אה כן ש ה דשה אני לא יודע טוב כל כלי שנטמע ונשבר אחר שנטמע נסד צולו תשמישו טהור משירתו כן כלים שנשברו כשהן טהורים שברין אנם מכבלי טומאה וכמה שיעור שישבר כלי עץ או כלי עצב ויהיה טהור כל כלי בעלי בתים שור רימונים למדנו את זה כצע

שנקב הכלי ומוציא רימון טהור והרימון שם רו בינוני לא גדול ולא כטן לפי דעתו של רועה ו בכלי שלושה רמנים אחוזים זה בזה עד כאן זוהר כל הכבוד יצחק כל הכבוד אתה לא צריך להתעייף עליהם זה איך שזה זה יפה זה הכל לא תהפוך צריך יג רע א גד לא צ ברנ ימשיך ע וד ברך ברנ ממשיך ברנש בבר השם את השם לתוספת אמר הוא נוור ור עושה דברו לשמוע בכ דברו אלזר אמרד תח בבן רבי אלעזר ד רבי אב חיה פחמ שניים אל ש ג

פשג ג פ שמח ד כ כג חז ב ש ד כל אז ה רבותיי פה אנחנו מסיימים שתהיו מבורכים ומוצלחים אז אתם יודעים שבירושלים זה פורים הפורים ממשיך שלושה ימים כל יום עושים בירושלים שני דברים היום בעזרת השם ומחר כלומר היום בערב מחר אנחנו פה בירושלים קוראים מגילה ומקיימים מצוות מתנות אביונים למה כי עיניהם של העניים נשואות על מקרא מגילה האותיות על מקרא מגילה עולה גימטריה פ א' י שם של פרנסה פותח את ידיך פה אי וסופה תיבות חתך זה סגולה לפרנסה לכן העניים של העניים

ים על מקרא המגילה לא רק שהם רוצים כסף הם רוצים גם את השמות של הפרנסה שזה יועיל להם אז זה בעזרת השם זהזה מחר מי שנמצא פה בירושלים אין לו קריאת ספר תורה כל העולם קוראים אחר ספר תורה ובוא ע מלא ירושלים לא מתי תקרא בשבת בשבת מוציאים שניי ספרי תורה ירושלים אחד פרשת שבוע השני כן גם כן על הניסים על הניסים אנחנו אומרים בתפילה וגם בברכת המזון במקום שלו אפילו שאין אין חיוב סעודה של פורים ביום שבת בכל זאת כמו ראש חודש אומרים אין סעודה

אומרים את יעלה אומרים יעלה ויבוא גם פה נגיד על הנשים במקום בברכת המזון אחר כך ביום ראשון בעזרת השם נבוא פה כולם מוקדם בשעה 8 ביום שישי מחר השיעור יהיה ב8 וחי בערך ביום ראשון השיעור יהיה בשמונה למה יש סעודה יש רחמנות יש יין יש מצוות בסדר אז להכין את עצמנו והעיקר העיקר זה עץ שמיים השמיים פתוחים אדם יכול לבקש ולזעוק להשם ומה העקר לבקש שיהיה שכל ללמוד תורה שנלמד תורה שנראה ד שמיים מידות טובות והיה פרנסה טובה לכולם ויהיה מזל טוב לכולם וישועות דולות בעזרת

השם כל המאזינים כד עלמה וגם דרך הלבין דרך הפלפון כד עלמה יברך תכון יזכה תכון בריאות שמחה הצלחה וישועה עכשיו מיד מיד לתהילים