הדף היומי מסכת סנהדרין דף פד הרב בניהו שמואלי שליט"א יא אדר תשפה

‏da ‏he [מוזיקה] ‏o ‏j ‏se ‏h ‏man ok אמר לוזי כשה שרו לו את הס גדולים משני צידי הראש כן כל השאש דור במקום שהיית עזובה לא היה מ מתחב ך שמתי אותך להיות מושלמת מ מסוס רת מיש הולך בדרך השם ומ תורה ש גמ מסכן גאון תפא וינק חלב גויים ולכ ינתי ידעני משך ך יעקב זה דרך משל כלומר אומרק את כל מה שגוים עבו את הטוב שבכל העולם מכל הומות תחת עשת הביזה מתחת הברזל אבי כסף מתחת האבנים ברזל מסבתי דתך שלום נוסך [‏צחוק]

צד תחת הנחושת בכם נחושת קחו ממך העולם הבי מקומו זהב לקחו ממך זהב לבס לשים שלום כ קסים את הכסף לעשות א כסף שם יעזור סח אה מסכת עדיות שלוש המשניות הראשונות זה נג ן ו שמר כל אנשים שר דם דם דיין שעתן צמ מפריע והלל אומר מפקידה לפקידה מבדיקה לבדיקה אפילו ימים הרבה לפני שבוע בדקה חכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלאד מעת לעת קידה לקידה זה משנה ראשונה משנה שנייה שמי אומר מקו לחנ מי שעושה נידה לפחות מקו אחד קמח זה שני

ליטר חייב להפריש מנחלה כמה זה שני ליטר שני קילו והלל אומר מקביים אין ניסה חייבת חלה אלא אם כן עשיה לפחות בשני קבין חי קמח למה כתוב בתורה ראשית עריסותיכם חלה תרים ותרומה והחלה ניתנת לכהן צריך שיהיה בה כדי נתינה אין מבצה שהוא החלה לבעל הבית שעושה לעצמו זה אחד מ-24 לכן עשה מקו אחד חייבת בחלה קו שהוא 24 ביצים כי קו זה ארבע לוגים ולוג זה שש ביצים שעור ביצה הלה לא משער בבעל הבית אלא בנחום ששיעורו לחלה אחד מ-48 עיסתו אז יוצא שהוא מפריש

מקבעים ביצה חכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה מצ היה בחלה למה ראשית עריסותיכם כדי עיסת מדבר זה העומר ועומר עשירית היפה שהגדילו המידות אמרו חמשת רבעים חייבים בחנה ויוצר חמישה פתורים חמישה ועוד חייבים עד כאן הגענו ג למדנו היום שני דברים חשובים מהמשנה הלכה כדברי חכמים בנידה שמעת לעת מ בקידה וגם למדנו כמה שיעור ח וחצי זה ראשי תיבות נכון חלה כמה עולה מג אז זה מג בצים כן היום אנחנו בעזרת השם מסכת סנהדרין דף פד כלומר דף ד כן ת רנן אהרון בן

גפני אחיעד אוד בן יורם זכרה בן אהרון בשרה שמחה אשרף בת נובר ליהו בנימין בן אסתר יצחק בן מרים מורבי רבי שלום אהרון בן רחל ורבי אורי נורי בן רחל מרדכי בן חנה ורבי שלמה בן והרב רבי דוד שלום בן פהימה ויוסף בן סל מרים בת תאוס אברהם בן מזל וגם עזרא בן מזל אפרים משה בן רג'ינה מנקה איך רבי רפאל כהן בטופ חמק נכון רבי אורים בן מוזלי ומאיר בן מוזלי א חנה רבקה ן ל ניסן בן רחל שמעון רפאל בן משה צינו שבת מזלה

שוע חיה ב בת בה שועה שועה בן רחל רחמה בן רחל רחמה מזל בן חנה מזל בן חנה בן חנה ב בת מזל בת בסדר חינ לשים את משקפיים בעיניים לא בקובה הללה תכף נגיד תפילת בת המ מה ם הבן שלי זה שתמיד םח קיכ ששם זה שלי כבוד שך תצילנו מכל ת מפיד ציון שמיים וארץ כ נפתוח את הדף אצות שמעון ישראל נחמן בן נאומי פרידה בת לידיה בן לידיה תנן אלעזר בן לידיה תמר בן לידיה בעבור תמר בן סנת רוני בן חנה ה פה

שלמה יודית בטינה פועת יוסף חיים בן הודלי היה בסר פתח דף פדמה ש יש אני אשתדל לא לדבר מה שלא צריך לל עליי שאני ברי הוא לא הוא לא מגביע הוא רוצה ככה תגב את הקול טוב מה ‏tiga do רואה מה שעשית פה אתה מכלכל ואחר כך אתה אומר אנחנו למדנו במשנה שיושב אסור מ עובד בבית המקדש כהן אסור לשבת ולעבוד צריך לעמוד שואלת יושב מלן אמר רחמן אמר קר מצאת איפה אני סק 2 א 6 כן אני לא רוצה לת משם אני יודע אני יודע

מה שאתה אומר יש לי גם את ה ישב מלן אמר אמר חמן אמר ק בחר אדוני אלוהייך מכל שבתך לעמוד לשרת לעמידה תיב לשר אז מפה רואים כהן שעובד והוא יושב זה כמו זר וכבר אמרנו מה הדין של זר שעובד עכשיו בעל מום שעבד בבית המקדש מה דינו רבי אומר במיטה חכמים אומרים בזהר רבי אומר במיטה בדי שמיים חכמים אומרים הוא לא במיתה אלא בהרה בלבד מה תעמד רבי שאומר במיתה נכתב אך אל הפרוכת לא יבוא ואל המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדשי אתה רואה

נאמר פה חילול לא יחלל את מקדשי זה נאמר במי זה רומה בתרומה ואותו דבר כמו זה נאמר חילול זה בעל מום בעל מום רבי אומר במיתה באזהרה מה כתוב בצל בעל מום אחרי הפרוכת לא יבוא הרי לון חילול נאמר בבעל מום וכתוב חילול חילול ולומדים חילו רומה מי שכהן שאכל בטומאה תרומה חייב מיתה בוא נראה כתוב למה כתוב ומתו בו כי יחללו מתו בו כי יחלל מה לאנה לגבי תרומה במיתה לגבי עלמו במיתה ופה לומדים חילו חילו בעל מו במיתה גמר אומרת אמר שלשון חילול בעלום

זה אותו לומדים מחילול בתרומה יכול ללמוד מקום אחר בנהל חילול חילול מי נותר שמי שוכה בשר קורבן שנותר חר הזמן שלו קצוב זה נותר וכתוב שמה כי קודש השם חילן להלן בכרת אף כן בכרת בעם בכרת מי אמר במיטה הסתברה מתרומה הבל למיניו למה בעל מום שעבד הוא פסול פיסול הגוף כלומר פיסול הגוף תלמד מפיסול הגוף כהן טמא שוכל תרומה שפסול בגופו פסולו בגופו הכל נותר אין פסולו מחמת הגוף חמת שהתירו את הבשר הבשר בסדר הותירו אותו זה לא נקרא פיסול בגופו כן לכן עדיף ללמוד

אדרבה מי נותר אב למלאו שכן קודש ופנים פיגול נותר היה צריך בעל מום ששימש ומי שהוכן נותר הם דומים הרב אחד השני אז היה טוב ש מלמין אותר למה שניהם צולים בקודש קדשים קורבנות עבודת בעמ בית המקדש זה קדשים אז הוא סור בשר קורבן פנים נעשים בפנים בתוך בית המקדש זה אותו דבר פיגול פיסול ע ידי מחשבה נותר כל אלה נוהגים בשניהם אז יותר טוב שילמד מי נותר משבה הגמרא אלא מאיפה לומדים כן המקור שלמו חייב מיתה שבת בדש רבי זה מתרומה שאכל הכהן בטומאה זה

לא משם אלא מט ש גמר כלומר משמה למדנו במקדש טמא ששימש במקדש אמרנו שדינו במיטה בידי שמיים זה דומה לו שם אמרנו פסול הגוף פסול הגוף שימוש בטומאה ומום שניהם פסול הגוף גם יש שמה קודש פנים פיגול נותר מאיפה מקודש מפנים בפיגו ונותר אז הנה אתה רואה שימוש של בעם בטומאה שניהם דיני קודש שנעשים במקדש ושניהם נהגים פיגו נותר שניהם יש בהם פיסול הגוף אבל נותר זה פיסול בבשר ולכן לומדים את המש שימש ים אותו בעלמון במיטה שמה נאמר בו חילול גם כן ורבנן הם חלקו

ל רבי אין מצב מאלבום למה לא לומדים כמו רבי אמר כרה הומתו בו בו ולא בבעל מו ג בתרומה אחלק בטומה מתו בוקר ו דווקא בו מתים על חילוו בורמה אבל בעל מום ששימש בה לא במיתה אין לו מיתה בוא בוא ומה יעשה רבי עלבו מותר בוא לדעת רבי מילה מר הזיד במעילה אמרנו עוד במשנה בבריתה מי שנהנה במזיד מי הקדש שיש בו מעילה רבי אומר במיטה בדי שמיים חכמים אומרים באזהרה בלבד ככה למדנו בבריתה תעמדי רבי שמיטה בדי שמיים אמר רבי אבהו גמה חטא חטא

מתרומה מה להלן מיטה אבקה במיטה מה להלן גבי טמא שאוכל תרומה דינו בבטה בדי שמיים גם מי שנענה במז קדש מת בד שמיים רבנן הו רבי חולקים מעילה למה לא לומדים כמו רבי המקרא בו המקור הומתו בו כי חללו בו מתים על חילוו ולא אין מיתה במעילה זר ששימש במקדש זר ששימש במקדש רבי עקיבא אמרנו אומר בחנק חכמים אומרים במיטה בדי שמיים אתה איתי מאיר יופי הק את קמתי נכון אני רואה זר ששימש במקדש רבי עקבה אומר ב ני חכמ אמרו ברתה במיטה בדי שמיים תני

רבי ישמעאל אומר נאמר כאן בזר ששימש במקדש וזר קרב יומת ונאמר להלן שמה בעדת קורח שכל שנשרפו עמו כולם כל הקרב הקרב אל משכן השם ימות אז דרש רבי ישמעל מנן גבי עדת קורח כתוב ימות זה די שמיים שבא אס בשרפה אותם גם כאן ששימש שנאמר בזר ששימש כתוב יומת זה במיט בדי שמיים רבי עקיבא רבי עקיבא אומר נאמר כאן בעזרת השם ז חרב יומת ונאמר להלן גבי נבי שקר שמדיח לעבור על מצוות מהתורה והנביא ההוא או חולם החלום ההוא יומת מה להלן אצ שקר יומת

בסקילה אף כאן שכתוב יומת בסקילה רב יוחנן בן ורי אומר מה לן בחנק נבי שק מתוב בחנק חלק ל רבי עקיבא רבי עקיבא אומר מיתת נבי שקר בסקילה אבל רבי יוחנן בן אומר מיתת נבי שקר בחנק בז ששמש בחנק פגי מה שורש מחלוקת רבי ישמעל אומר שלומדים זר ששימש לומדים מעדת קורח רבי עקיבא זב רבי ישמעאל ורבי קב כן מה שורש מחלוקתם רבי ישמעאל סובר שיש ללמוד דין זה מדת קורח רבי עקיבא אומר מנבי שך קדו ולמה זה מה שורש מחלוקתם אזה משיבה הגמרא רבי עקיבא

סבר יומת מ יומת ואן דנים יומת מי ימות הקב אומר צריך נכון שאפשר בדרך כלל למ יומת מימות אפשר אבל כשיש יומת יומת יותר טוב ללמוד את זה אזה יומת שכתוב בזר ששימש מיומ שכתוב בנבי שקר שניהם בסקילה ישמעאל סבר ימות שנאמר בדת קורח ולא מיומ בנביא שקר סבר דנין אדיות מדיות עדת כוח היו אדיות לא היו כהנים זר ון דנים זר מנביא כומר זר ששימש נביא דרכת שונה לא אדם פשוט ולכן את טוב ידי שמיים ורבי עקיבא מה יענה לטענת ישמעל ש אפשר ללמוד אדם

פשוט מדין נבי אומר אין לך שיח אין לך אדיוט גדול מזה יש לו נבי הולך בדיח זה אדיוט שבדיות ב רבי עקיבא רבי עקיבא י יוחנן בן אורי רבי עקיב אמר נבי שקר בסקי אמר קת דרבי שמעון בן רבנן תן הנבי שהדיח את ישראל עבור עבירות בסכנה רבי שמעון אומר בחנק אז רבי עקיבא סב כמות נקמה שנבי שקר בסקירה יחנ בן הורי כמו רבי שמעון נבי שקר בחנק שש הגמרא נתנן רבי עקיבא בחנק אומר בחנק זר ששימש בחנק לא בסקילה דרי תנא רבי עקיבא שני תנאים

זה אומר ככ אמר רבי עקיבא זה אומר ככ אמר מתניתין כרבי שמעון ניבד רבי עקיבא צ שדעת רבי עקיבא הזר ששימש בחנק כמו רבי שמעון בד רבי עקיבא היה תלמידו דעתו שנבי שקר בחנק אומר ככה אני למדתי מרבי עקיבא כמו שאמר רבי שמעון בר ולמד רבי ולמד רבי עקיבא ששימש מנבי שקר בריתה חכמים רבנן ד רבי עקיבא סו שדעתו שנבי שקר בזר ששימש בשקילה אד נך אלו הנ נשרפים עכשיו לומדים פרק עשירי פרק עשירי אחרי סופה מדרגות בחנק פתורים מחנ גם כן דים חנקן יש שפה

הפרק העשירי זה פרק חלק יש בזה יש כך וכך מסכת חכות ונוע אלו הן החנקן עדיין עוסקים במיתות בית דין עכשיו אנחנו בחנק פרנן זה המכה את אבי ואמו מכ חבורה מכה את אבי ואמו גונב נפש מישראל גנב נפש מישראל חייב חנק גם אם לא מכר אותו נלמד בגמרא לא קרו א וזקן ממרה על פי בית דין שהיה בי דין הגדול בלשכת הגזית ממרה את פיהם אמרו לו אל תעשה כך ועושה ונביא השקר המתנבאים עבודת כוכבים פתאום נהיה שקרן גם הוא בחנק וברשת איש חנק בזו

ממי בת כהב לא שני דברנים אה נביא שקר ב מתנב בשם ודת כוכבים אשת איש בזוי בת כהן ובועלה הדים שדו בת כהן שזינתה והוז לא הי אבל בועלה יש לזה לימוד גם צודק זומה שהעידו עליה שז זמו ובועה זה בחלק אתה צודק בנסו סליחה ב כן בסו לא אשרך אשרך אתה מתקדם אבל מתקדם ר גמרתה גמור זה מורתה אביו אבין מיפה תכתב מכה אבי ואמו מות יומת כ מתה המורה בתורה סתם א אלה החנק וש כק כ נפש אדם מות יומת הגמרא שואלת מי אמר

שכל מק בח אם העדי מקטל אולי יקע את אותם אז הוא בחלק אבל רקי נתן להם פחה לא סלקת עתך כטל חד סלקת דעתך האם תעלה דעתך כטל חד בסיב ואביו בחנק אדם הרג חברו הורגים אותו בסייף שת אבא שלו יהיה בחנ לא יכול להיות מוכח לומר שמי שמכה אניח אח חמור ק אולי באמת זה שרג את אז זה חנק אדכ מ אשת מומ המקור בחנק מכ איש במת כל מכ איש או בו בידו וימות שמינה למה התורה פרטה במקומות הרבה ש שמת המוקה זה חייב

חנק כחתם לו מתה הי בני שמת אם הקע זה מתה במת אם מקהה זה מיתה למה וימות שנית אותו ממש מקבי ואמו זה מוכרח לומר גם בלי שמ גכ צריך למכתב מכה איש נכון נכון צריך מכה אישת זה מכתב כל מק נפש כלומר לפי ארצח את הרוצח הרוצח מתה כיש ומת מומנה איש מצווה אבל איש קטן לא לכן כתב כל מכה נפש גם קטן חייב וי כתב רחמ כל מכן נפש הב מנה אפילו נפדים אין אפשרות לות חודשים שעדיין לא נשלם עבורו ואיין לו אפשרות לחיות

חייב לכן מכה איש לכן צריך להצניח פסוקים ואם אפר גם לא בחבורה ל אולי אדם את אביו מטה גם בלי שעשה חבורה מי אמר שצריך לעשות חבורה למה תנן המכה אבי ואמו אינו חייב עד שיעשה בהם חבורה כן המכרה מכה אדם מכה בהמה כ להשות דין אדם לבהמה מה מכה בהמה עד דביד בחורה חיב עד שעשה בחורה נפש ישלמנה נפש משמ דם מה זה נפש ם פה אדם מ אבי חבורה א זה נאמר במק אביב היה מיתה על אולי גם כל אדם ע זה מיותר כזה

למד את זה על אביב פסוק זה מדבר במכ אכתוב בסוק ראשי זה לא שייך אדם רגיל שיקה והוריד דם לא חיב מיתה אדקה את חברות איך אלא מעטה מרק מי שמקה את בהמת חברו ועשה לה חבורה חייו אלא מעט שבר כל העות שלה הכחישה באבנים חי בלי חבור אותה איך תפתור אותו אלא אם אין לנפש בהמה נים חיב ענין לנפש אדם שאין חייב לקת אדם כלומר זה אביב אלא יעשה בו חבורה שללי שמד אביב מעצ נפש קש אז למה צריך מקה תניה ד חזקיה עבירה שחייבים

על זדונה מיתה פטור מממון בוא נראה מה היה אני זה כזה אה זה למעלה למעלה למדנו לבמה אניז שפטור בשוגג חזקיה מי שעובר ע בשוגג נפטר בשוכר מ אז חז שאלה קש מה מכה בהמה מה השוואה מה מכה בהמה רפואה פטול אדם שזה אבא שלו רפואה פטור ההלכה אסור גם שהוא מרפא את אבא שלו שולחן ערוך לא מרשה נכון כן אבל לא למיתה לא לרפות אותו למה אז נכנס בספק איסור מכיוון שהוא נכנס בספק איסור מיתה ודאי שלא כן א ספק איסור לא ירפה את אבא

שלו זר שיעשה את זהה זה בעיה להוא בן מה הוא שייקיס דם לאביב רב מנה אמר ואהבת לרך כמוך רב מתנה חיים ואהבת לרך כמוך כשם ש בעצמי חוה לרפואה גם בחברי ח רפואה אסור לחב ו בכל אופן רפואה רב דימי בחנינה אמר מכה אדם מכה בהמה מה מכה בהמה לרפואה פטור אף מכי אדם לרפואה פטור לרפואה יש מכות לרפואה א כן שהוא עושה לו חבורה לצורך רפואה מהזה אדם הולכים לוקחים לו דם מכניסים לו מכ לא מכהים לו ד זה אומר רפואה מותר אבל הבן

לא די לא זה מן מדובר פ אדם שכתוב זה הבן זה מחלוקת חוב ה נותן למשה לעשות לו זריקה כן כן ש ‏z אמרו ה חייו רבי שמעוני ורבי שמעון ורבי שמעון אמר כל מנכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה אז זה פה לא צריך הוא לא צריך את הדם של הבן אדם הזה אז לכן הוא לא חייב אבל אם יחבור בטעות הוא לא חייב אבל אם יחב בטעות לכן מותר להוציא קוץ בשבת סו כי הלכ יג בורה במראה ויכול לחתוך בה את הסער רואה מהם אפילו

אנ קבועה נסתכל אליו למעלה היה למטה מראה כל אחד מסתכל אז איזה צדיקים היו זה מש מעשה הרגה מותר ש צר שצריכה סירה משת התבלה בשר ש וד דברת והוא שאינן תורים בשבחה זמ סירוגין נו שפסק בשח ז צ מי שיודע לעצב שו נס הגדה כן אבל הוא בש אבל לא יצא צריך להזהר ואחר כך אני מה זהים ים אתה יכול רק לשפוך עד הרבע ו סיות א אוהב את המצוות כן אב וד ‏mit ‏rat מידות והמטה וכיוצא בהן ששיש אדם תשמיש תשמיש האדם אם לא

היה משמש את הכלים שעת מלכה בה וכן בפוס כול של תיבה קישו של תיבה ספ כוחל מה אתה פגז זה נרתיק לחיצים רחמים כל צ והכיסא שתחת התיבה קולב שבונים פפוש תפילין סו של עץ ש בחמור שתחת המיטה זה זהים עד כ א אך דף א שמים בבד בק בז מעד אשר עד ך שמה ו בערב שושנ מרים שם מכניס כהן גדולו זה הקו 70 ש חו מזמרת הארץ יש מחם ב איש פסח הוא לכם יס שתקנים היצאים מן המנורה במנורה כ אד א ך ע

עוד סופ ישראל צ צורי וגוני