הדף היומי מסכת סנהדרין דף מה הרב בניהו שמואלי שליט"א ב שבט תשפה

זרחי נכון בכל הכ נכון נכון זה משהו שתקן את הכל נכון נכון זה אמת מה אתה חושב בלי עןר שים לב שזה מקליט שלא תעשי לי אחר כך זה לא מקליט אתזה שמה בוקר טוב לכולם היום אנחנו ום השישי בשבת קודש ב בשבט ימים חשובים ערב שבת קודש פרשת בו מסיימים את הפרשה מה שאנחנו קוראים בכל יום קדש כל בכור פתר כל רחם באדם ובבהמה לי הוא אומרים רבותינו קדש לי אם אתה רוצה להיות קדוש לי אז כל בכור כל אדם תחשוב אותו לפניך שהוא בכור

ופתר כל רחם אתה לא תגיד לא זה אני אכבד אותו בן אדם זה זה אדם זה לא אכבד אותו זה נחשב כמו בהמה באדם ובבהמה לי הוא לי יש את המשקל הלו יש את המשכן לדעת מי זה אדם מי זה בהמה אתה דבר ראשון צריך רחם בבני ישראל לרחם לאהוב כל בני ישראל לא לדבר על שום יהודי לא לזלזל בשום אחד לא לדבר בשום מילת גנאי ולכן אומר באדם ובבהמה החלטה מי הו בן אדם מי הוא בהמה לי הוא רק אני בוכה ליבות וכליות אבל אתם

אין את הכוח להכריע לכם להתנהג באהבה באהבה עם כולם אתה יודע היה שני ילדי שני פה בתלמוד תורה עץ חיים היה שני ילדים חשובים מאוד רחמנים טובים אחד הילדים ראה שאיזה חתולה ירדה ונפלה בתוך בור של סיד אויב אבוי ברגע שהיום לא מבינים מה זה אבל פנים מתוך בור של סית זה אוכל את ה את החייה את הבן אדם שיש זה מוציא את כל העור את כל הבשר את כל זה אוכל אותו גומר אותו הילד הילד מאוד ריחם על החתונה מסכן מה הוא עשה הוא קפץ

מבפנים לתוך הבוא להוציא את החתולה ואז הוא לא יכל לצאת הוא התחיל לברו לצעוק חבר שלו שראה את זה לא יכל גם הוא לסבול את הצעקות של חבר שלו אמר אני אוכל להציל אותו נפ ירד בפנים והתאמץ בכל הכוחות שלו הציל אותו והוא תפס בכל זאת גם את החתולה ההוא והציל כלומר עכשיו ניצלו הילד החתולה וגם המציל באו עמותה של בעלי החיים אמרו באו למנהל של תרבות תורה של ץ חיים אמים לו תשמע יש פה ילד שהציל חתולה נרד לתוך הבור אנחנו רוצים לצת אותו מתנה

גדולה אומר להם המורה רגע אתם המותה בעלי חיים גם הב גם הילד שנפל שירד אחר כך השלישי כלומר הילד השני ש ר להציל גם הוא מגיע לו מתנה למה הוא הציד בעל חי העיקרי את הבן אדם הוא הציד הציד את הצ כן אז הוא מגיע אומרים לו אנחנו לא נותנים הם אתם לא נותנים אל תתנו לאף אחד אין דבר כזה אצלנו אתה צריך לדעת לא החתולה לא יותר טובה מהבן אדם לא קיבל מהם באדם ובבהמה ו הם מחליטים למי לתת אתה מבין זה צריך תראה איזה

שכל עקום זה הכל ולכן התרה עכשיו מצווה אותנו והיה לך לאות ל ידך טוטפות בין עיניך מצוות התפילין כל מי שמניח תפילין רבותינו אמרו מאריך ימים כמו שכתוב בישעיה השם עליהם החיו ואתם יודעים ש מה הגמרא אומרת אמר רבי אלעזר אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם רוצים אנחנו לעסוק אומרים בתורה יומ ולילה אבל אין לנו פני צריך להביא אומר תניחו תפילין מעלה מעלה אני עליכם כאילו עוסקים בתורה יומם ולילה כמו שהתורה מעריכה ימים גם זה יעריך לכם גם כתוב כי חיים הם למוצאיהם

שהתורה ניתנה נותנת חיים עושה ץ חיים אלה מחזיקים בה זה שאומר וי לך לאות על ידך ולזיכרון בין עיניך למען תהיה תורת השם בפיך בזכות הנחת תפילין נחשב כאילו תורת השם בפיך כמה זה מעלה גדולה שאדם זוכה להניח תפילין אתה יודע מה זה התפילין זה מכניע את יצר הרע לכן אנחנו כשאנחנו לובשים תפילין כל יום צריך לכוון שציונו הקדוש ברוך הוא להניח ארבע פרשיות קדש לי כל בכור וי כבי אך שמע ויים שמוע שהם מורים על ייחודו שקדוש ברוך הוא אשר לו הכוח והממשלה בעליונים ובתחתונים

לעשות כרצונו שעבד הקדוש ברוך הוא הנשמה שהיא במוח וגם הלב שהוא עיקר התאבות והמחשבות בזה יזכור האדם את הבורא יתברך וימית האדם הנאותיו הגשמיות ככה זה צריך כ כל יום כל יום יש אדם יש לו יצר הרע כש מניח תפילין מה זה עושה זה כביש עוקף יצר הרע הפרעה היצר הרע עומד בעורף שאדם ישלו עכשיו מחשבה אומר אני אלך היום ללמוד אני אלך לפה אני היום עשה מצווה כזאת מצווה כזאת ולמד תורה וקודם כל אני הולך בבוקר לדף היומי בחוק ישראל טוב בא יצר הרע המחשבה

עוברת מפה בא יצר הרע אומר לו תופס את זה מבלבל אותו לא נותן לו לעשות את זה לכן מה עושים כביש עוקף יצר הרע יצר הרע הוא בפנים מניחים תפילין תפילין זה המוח זה ארבע פרשיות חוכמה בינה חסדים לדעת גבורות לדעת ככה מכוונים בהם ואז הרצועות מעביר את ה ללב את הפקודה כן משדר ואז עוקפים את יצר הרע זה עוקף יצר הרע התפילין יש להם כוח גדול פלא פלאות אתה יודע גם זה הפדיון הבן יש עכשיו שפטר כל רחם תפדה בסה צריך לפדות אז לכ אומר

ביותי בעיר הקודש ירושלים הזמינו אותי פדיון הבן לא הלכתי אמרו לי שיש בזה בספרים סעודת פדיון עולה פת תעניות ואני לא ידעתי דבר מזה שוב ראיתי אומר החמת בשו הדר שכתב שהעולם אומרים שדת פדיון הבן עולה פת תעניות נראה שאין מקור לדבר מה שאומרים אבל כשיצא ספר סדר חמת לעולם אז כולם אמרו מה זה איך זה יכול להיות ה מתאפסים כולם אפילו לאכול הפירורים של ה באותו זמן היה פדיון הבן שמה השתתף הגאון רבי יוסף חיים זוננ פד אז אמרו לו אז הוא אמר בבקיאות הוא

אמר אין מקור בספרים אבל בכל זאת יש רמז אומר וכל בכור אדם בבניך תפדה אז הוא אומר זה ראשי תיבות אם אדם בבניך תפדה אדם אם דבר מה בפדיון בן נהנית יחשוב כאילו תענית פד התענית זה אמר את זה הגון רבי יוסף חיים זוד נפט אז הוא אמר להם אחר כך יש עוד דבר שזה כמו פת תעניות מי שלומד דף גמרא עני דף היומי כאילו התענה פת העניות דף זה פד ככה הוא אמר להם בסדר נשתדל היום פטירת רב זושה מאניפולי כן רב זושה מאניפולי אתם

יודעים שהוא עסק בתורה עד הוא היה צדיק גדול הוא ואחי רבי אלימלך מליזנסק זה אח שלו הם היו הולכים ממקום למקום להחזיר בתשובה לעודד לקרב רב זושה מה היה עושה היה יודע בן אדם זה עשה עבירות משהו לוקח הולך בבית הכנסת עומד על ידו באמצע העמידה והוא עושה וידוי הוא עכשיו נמצא בווידוי רב זושה והוא אומר בשקט אבל שהוא ישמע זושה איך עשית אתה יודע מה העונש שזה זו ש תתחרט מיד אתה יודע מה העונש שמי שעשה עוון כזה מי שדיבר לשון הרע אתה יודע איזה

עונש הוא אומר את העונש והוא בוכה והוא בוכה בן אדם למה זה שומע את זה חוזר בתשובה אתה מבין איי איי איי היה משהו מיוחד הוא לא היה אוכל אם לא הוא היה כל הזמן עומד אם לא דופקים לו בדלת ומביאים לו אוכל הוא לא אין הוא לא אוכל אין לו גם אין לו כסף לקנות הוא היה עני מרות אז היה איזה זמן לא היה לו כסף לקנות וגם עני מה זה עני עני מרות לגמרי איןו מאיפה לאכול ואף אחד לא הביא לו אוכל והוא מבקש

שהוא לא רוצה הוא מתבייש מה עשה הקדוש ברוך הוא שם לו שני דדים קטנים בתוך הפה אחד נתן לו דבש אחד נתן לו חלב משך שמונה חודשים כך כותב אחד הברכה האדמור מקו מרנה אומר ואני ראיתי אותם עד ש בא מישהו נתן לו לאכול והכל הלך ראית איך הקדוש ברוך הוא זן מפרנס כן אין דבר כזה תראה מה זה רב זו שבש לבד מעשיות כנה וכנה רק הזמן לא נותן אבל היום זה גם כן פטירת חכם מנצור בן שמעון יש היום הבנים שלו הרב בן שמעון

רבי שלום כהן הוא היה חתן שלו אבל ח מנצו הוא היה מורה בפורת יוסף כן כל מי ש כולם היו אצלו מתנהגים יפה הינו ילדים אבל כולם מתנהגים יפה מי שלא מקבל נקודה אם נתן לך נקודה אתה בבעיה גדולה כן כ כי הלך הסבלנות אבל היה לו תואר פנ מלאך השם איך הוא היה מלמד מה זה עכשיו מה מה היית רואה את הירת שמיים שלו היית מביא לו תה או מים לברך קודם כל אם הוא לא צמ והוא לא צריך את זה הוא לא שותה את

זה אבל אם הוא הוא מרגיש שהוא זקוק לזה אז הוא תופס את הקוס ווא אומר לשם איחוד קודש יכו ש תחיל כים כים אני בא לברך הוא שבח את בורי שנתן לי את המים האלו והי נועם אחר כך הוא מברך אתה יודע מה זה התה ילד שומע מה זה חודר פעם ה באה אתה זוכר את זה שהה לו כעמי כעמך כסוס כסוסיך היה לו הגנה בנימין בנימין כן אתה זוכר אותו בנימין הוא היה בא לקחת צדקה אוסף צדקה זה עכשיו היה עוני גדול מדבר איתך לפני

50 60 שנה הרב מה אין לו כסף הוא היה נותן אגורה אגורה זה שאז היה צבע אפור כזה כן לא היה אני לא ראיתי שינן היה אפור אפור הגורה הלבן כן ג נכון הרב היה מוציא כזה עכשיו איזה שם ייחוד הוא אומר שער ש קדש הני בא לכם צ צדקה כמו שכתוב עניך לבינך ב מה אגיד לך פסוקים העניק תעניק לו ואעד שבסוף ונו נותן לו את זה בנימין הוא מחכה כל כך הרבה זמן אתזה זרק מה הוא אומר לרב כעמי כעמך כסוסי כסוסיך כן ככה

היה איזה דבר זה היה טוב זכותם יגן עלינו כן אנחנו נלך לישעיה איזה פסוק אתה הכרת את צור כן ה יש ו שרב זה רב כדורי כן שב פורד סף [מוזיקה] נכון אשתו היייתה באה פעם בשבוע אצל אבא שלי מהחנות אבא שלי היה סנדלר פה באגריפס למטה אגריפס היה סנדל התה באה היא לא היייתה הולכת ישר אלה בעיות אבא שלי היה עושה לה את הנעה שיהיה כמו שצריך שלא יהיה לה כאבים עכשיו אם אם זה משתפשף לה אז זה כואב לרגל אז כל שבוע זה משתפשף

אז אבא שלי היה מסדר את זה שזה לא קאב לה היה עושה לה היא יושבת כמה דקות ה מסדר לה את ה את ה הנעל הוא היה אומן הוא מסדר לה את הכל יפה יפה שמה אשתו של חכם מנצו היה מסדר את הכל ו כן כל עכשיו הוא לא רוצה לשים הם אפשר לפתור את זה לשים פרסה של ברזל היא לא רוצה למה אישה היא לא רוצה ש טק טק טק היא לא רוצה כן אז כל פעם היא באהב מסדר לה אם הוא לא יכול אנחנו

מסדרים אבל בדרך כלל הוא למה זה צריך אומנות שלא אם תשים טיפה יותר גבוה אז יש בעיה צריך בדיוק להשים לסדר יפה יפה אז היא אמרה לאבא שלי אתה עשית לי כזה אני את הילדים שלך אני אטפל בהם תביא אותם אצלי אני אכניס אותם לשיו תכניס את שילו אני יש לי שמה זה לא הה תלמוד תורה זה ה בית ספר אבל כמו כמו תלמוד תורה כזה אז אז לא היה זה היה הכי טוב שיש כן אני הייתי אומר את זה כש הייתי הלכתי לנחם אותם על

אבא שלהם או אמא שלהם שנפטרה אני אמרתי להם הייתי אמרתי להם אמר לא ידענו את זה את יודע מה היא היייתה בא כל שבוע יושבת אצל אבא שלי איזה פני מלאך היהל לא חכם בן צור תראה הוא צדיק גדול היא אישה היא צולעת והוא לא היה מעניין אותו הוא יפה תואר ולקח אותה למה אומר ממנה היא לא תבלבל במוח הא יראת שמיים יבואו בנים צדיקים ככה היה ראית מה זה שהיה בכדור אותו דבר גם היה כ כן לא אשתו היייתה בריאה ב שנים כ נכון גדולה

ממנו 10 שנים ורי וריש נ א פסוק ט אורור ז אדוני אורי כי מקדם דורות עולמים הל את היא המחצבת רב מחוללת אנין אומר הנביא התפלל עורי חזרי זרוע השם ורי תרי את כוחך המחצבת רהב חצבת את מצרים חוצב הבנים איזה מכה תת להם מחוללת תנין התנין זה פרעו תראה איך זה בא בזמן אלוא בחרבת ים מתהום רבה השמה אשמה מעמ קים דרך לעבור גאולים הנה זה פלא פלאות זה רקיעת ים סוף מתהום השמה אשר שמה העומק הים להיות בדרך שעברו בני ישראל אשר געת ממצרים

ובדו אדוני ובון ובאו סיון ברנה בשמחת עולם על ראשם סון ושמחה יסרון יסרון אנחנו אומרים יסירו יסרון נעשו ירון והנחה אולי זה פסוק אחר עד כאן משניות נשבות משה בן ג'יג' היום זה משה הוא היה לומד איתנו פה חכם משה גביי ארוך אה דדש הייתי בהלוויה בדיוק שהיה לבה של עזרא ברנין אלפני כן היה לבה שלו הלכתי לתת פעמיים היום ציון משהי חייב הוא אומר למה של שבת כמה זה כל יום אבל של של אגורות שקלים אנחנו משנות מכות פרק ב משנה וואו רבי יוסי בר

יהודה אומר בתחילה אחד שוגג ואחד מזיד מקדי מנער מקלט גם מזיד ובית דין שוחים מביאין אותו משם מ שח מתה בבית דין הרגו שלא ח מיתה פטרו מ שחב גלות מחזירין אותו למקומו שנאמר והשיבו אתו העדה אל יר מקלטו אחד משוח בשמן המשחה ואחד בגדים אחד שעבר במשחת מחזירים את הרוצח לשוב לבית כשהוא מת וזה אומר שמותיהן של כהנים מספקות להם מחיה כסות כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו שנגמרה דינו מת כהן גדול הרי זה אינו גולה אם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול מנוחתו

לאחר מכן נגמר דינו חוזר במיטתו של שני משנה ז גמר ד בלא כהן גדול הור או הורי כהן גדול את רואה נגמר דינו לגלות בלא כהן גדול מת הכהן גדול או ההורג כהן גדול מ שהרג את הכהן גדול בשוגג כהן גדול שהרג ווא כהן גדול שהרג א אין יוצא משם לעולם מיר בקלת ואינו יוצא לא לעדות מצווה ולא לעדות ממון ולא לעדות נפשות אפילו ישראל צריכים לו אפילו שר צבא ישראל כיה בן צרויה צריך לו אינו יוצא משם לעולם עד מות הכהן שנאמר אשר נס שמה

שם תהיה דירתו שם תהיה מיטתו שם תהיה קבורתו גם כשם שהעיר קולטת ככ תחומה קולט רוצח שיצא חוץ לתחום מוצאו גואל אדם רבי יוס הגלי אומר מצווה ביד גואל אדם ברשות ביד כל אדם עקב אומר רשות ביד כל אדם ברשות ביד גואל אדם רשות כל אדם אין חיים ם עליו אלן שהוא עומד בתוך התחום ונופו נותן לחוץ לתחום או עומד חוץ לתחום נופו נותן לתוך התחום הכל הולך אחר הרג באותה עיר גולה משכונה לשכונה וב נביא גולה מעיר לעיר ת הוא הרג באותה עיר ב בטח

יכול לקרות במקרה סינו מז באוטו פתאום קר צריך תמיד להתפלל שלא יבוא בר מינן בראשית המנטר שבת גם בראשית בראשית שבת שבתם אותם אן הזק מספיק זה מה ש ג הצדיקים בשבת י אר שכית פשטתי את קטנתי חח בשנה הוא שומר לו זה השר הזה לא גמר לעולם ילד לא יודע ברכה זה לא יגמר כן רבותיי אנחנו בדף היומי שישוע צלחת שמעון ישראל נחמן בן נעומי אזה שק פרק ב בסוף לא ש משות ארוכות השבת לא הגעתי וב שאתה אומר חוד קו שכח מקיים מצוות עש

שלימוד תורה ועם אדני אלוהינו עלינו מעשה ינו ותר ונו ב תורך צ חכך יר כת ברוך אתה אדוני ברו אחוך שמעל הנ ברכו את אדוני ו ידיכם קודש ציון עושה שמים וארץ היום אנחנו דף מ בעזרת השם נפתוח בעזרת השם במשנה בדף מד עמוד ב כן אה זה אתה מד עמוד ב למטה בשורת הרחבות במשנה היה רחוק מבית הסקילה ארמות הוליכו את הנידון לבית הסקילה והיה רחוק כשהגיע כבר מרחק ארבע עמות מבבית הסקילה מפשיטים אותו את בגדיו למה הבגד זה חציצה סקילה צריך שלא יהיה חציצה

רגמו אותו אז היו מפשיטים אותו למה שלא יתקרב יותר מדי יגידו הנה זה סוקרים אותו עם בגדים לכן מרחיקים והאיש מחסן אותו מלפניו משאירים לו בגד קטן להסתיר את ערבותו והאישה מלפניה מאחריה דברי רבי יהודה חכמים אומרים האיש נזכה לערום מכסים אותו מלפנים כמו שאמר י יהודה אבל אין האישה נכ ערומה שמים לה איזה בגד איזה חלוק דק ובזה סוקרים אותה זה לא צניעות גמרא תנו רבנן האיש מחסי אותו פרק אחד מלפניו כלומר קטע בגוף מלפניו האישה ואישה שני פרקים בין מלפניה בין מלא אחריה שיעור

שני קטעים בגופה מפני שכולה ערבה צריכה כיסוי דברי רבי יהודה חכמים אומרים האיש נשכל ערום חסי נו רק קצת ואיין האישה נסכלת ערומה אינה מלבישים אותה בגד מה התע מיו דרבנן שהם אומרים שהאישה תלביש לה בגד באיש ערום אומר אמר קר ורגמו אותו מה פירוש רגמו אותו מה כורה קשה מה אותו מי זה אותו הילמה אותו ולא אותה דווקא אתו ולא את האישה קתי והוצאתה את האיש ההוא או את האישה היא אז גם האישה נזכרת אלא מה הי אותו אותו בלא כסותו האוה בחסותה אותו דווקא

בלא כסות זה דעת חכמים אבל אותה כסותה רבי יהודה אומר אותו בלא כסותו לא שנה איש ולא שנה אישה סוכנים ערום עכשיו סביר את זה עוד בהמשך לממ רע לרבנן חי שלי רע רבי יהודה לא חי שלי רע משמע יוצא מהמחלוקת הזאת רבנן רוצים שהיא תלבש איזה בגד דק למה הם חושש שרו מ שיסתכל עליה רבי יהודה לא חי שורה לכן הוא מתיר כל אותה ארומה ובח שמנ להו היינו חכמים לא חששו ירו ורביד חשש לור דתנן זה בסוטה כתוב הכהן אוחז בבגדיה קוראם אם יקראו

נקרעו אם נפרמו הבגד ש לקרעים טוב נפרמו וכך הוא עושה אוחז אותה מטלטל אותה עד שמגלה את ליבה סותרת שערה רבי יהודה אומר אם היה ליבה נאה לא היה מגלה לא יפה זה עירור ואם היה שערה נאה לא היה סטרו אז למה שלא יהיה ררו בערבה אנשים אז אתה רואה שרבי יהודה חשש ראו חכמים נו חששו אתה היתי צו משה כן יופי אמר רבא אתם היינו טעמה בסוטה שרבי יהודה חושש להרהור שמת תצא מבית דין זכאה יתגרו בה פרחי כהונה כי ראו אותה התגרו בה אוי

ואבוי אבל ה מכלה זה יוצא זאת יוצאת להרג בית דין פסקו הדינה להרג סוקלים אותה את האישה הזאת שחייבת סקילה אז מה התגרו בה מי יבוא אצלה וכי תמה את תגרע תגרה באחר ניתה יראו את זאת יבואו להתגרות בנשים אחרות אומר אין לחוש לכך למה אמר רבא אין יצר הרע שולט אלא במי שעיניו רואות אבל אם הוא לא הוא לא ראה ילד רה לא שולט על זה את מה שהוא רואה הוא רוצה אמר רבא דרבי יהודה עד רבי יהודה קשיה דרבנן עד דרבנן הוקשה למה אתה

אמרת לי רק שלא חשש רו במשנה הרבי יהודה שחשה ש בסוטה קשה אבל מה דרבנן דרבנן לא קשה תרי רק את סטירת רבי יהודה מה עם הסתירה של דברי חכמים אלא אמר רב דרבי יהודה רבי יהודה לא קשה כ שנינ זה מובן דרבנן דרבנן קשה אמר כ נסרו כל הנשים ולא תעשנה כ כזי מתחנה אומר הפסוק בא לבזות כל הפרוצות אפילו אם לא נבעו לאחר כל סותה היא פרוצה נסתרה עם אחר ולא לבעלה שאסור לה להסתתר עמו לכן מה הי שמנה את הולכת להסתתר עם מישהו

אחר לא לבעלך מבזים אותה לפני כל העולם בגילוי אחה אין לך איסורי איסור גדול מזה לגבי הוצאה להשקל היא מתה בבית דין לא צריך צריך לחסוף לגו את הלב שלה שמה צריך לבזות אותה היא כלא הולכת למות פה הולכת למות וכיד בטרה שני עונשים גם לגלות את ליבה וגם להש אות ה מיתה אמ אתה רואה לא לא עושים כך למה אמר ר נחמן ארבו אמרק ובת לרך כמוך ור לא מיטה יפה לא תעשה כזה דבר בגם בושות כאלה גדולות מסכנה תב אותה כל כך לא מספיק

אתה הורג אותה למה דר נחמן תנאה האם למר מה שאמר שלא וצים מחוב מיתה עונש נוסף זה מחלוקת תנאים שלרב לא הורגים את היוצא לסכל אלא בלבוש ור לו מיתה יפה לרבי יהודה כן אמר לא דקו עלמה אתו דרב נחמן צריך לברוא מטה יפה ח בק מגי בזה נחלק רבי יהודה ורבנן מ בר בזיו ניש עדיף הלפה מנ אחד גופה דעת רבנן הביזיון הקשה לאדם להתבזות יותר מאשר לצבוע לייסורי גוף ולכן מיטה יפה עם בגד שלא מתבזה אפילו שהבגד מעכב את מכת האבן כן על ידי

כן זה גורם להרבה ייסורים אז רבנ אומרים בזיוני דניש עדיף תפ מ גופה לא אכפת לו שיסבול אבל שלא יתבייש זה קשה לו אמר סבה דעת רבי יהודה לא ניח ד גופי עד בזיוני ווא רוצה שיכאב לו יותר מהבזק בית השכילה היה גובה גבוה שתי קומות שמה היה עולה הנידון עולה לגג של בית הסקילה ואחד מן העדים דחפו על מותניו מאחוריו דוחף אותו מאחוריו ונהפך על ליבו שמו את הפנים שלו על הארץ הופכו על מותניו כדי שלא ישקע בבזיון כשפניו כלפי הארץ וימת בה בנפילה הזאת

יצא ידי סקלה לא צריך להמשיך לסקו ואם ל לא מת עדיין השני נוטל את האבן נו על ליבו אוי ואבוי העד השני העד שני עדים הוא מסביב לא משנה איך הופך אותו בשונה תהפוך אותו צמנו על הלב ואם לו השני נותן ל את האבן ונותנו על ליבו אם מת יצא לא צריך להמשיך סוכלו ואם לו רגמו בכל ישראל משליכים עליו על ליבו אבנים עד שימות שנאמר ידע עדים תה בו בראשונה תוד כל העם באחרונה קודם כל העדים גמרא תנה וחומה שלו הרי כאן שלו שלו למה

היה גבוה שתי קומות והוא גם כן כל קומה זה כומת אדם והוא גם כן גבוה אז כשמפנים אותו שלוש קומות הרי כאן שלוש שלוש קומות וי מה צריך בשלוש קומות כדי להעמיד מה בור שהוא כדי להעמיד 10 טפחים אף כל כדי להעמיד 10 טפחים בו שהוא עמוק עשרה יש בו כדי עומק כדי להעמיק אתה נופל בתוכו ערה טפחים אף כל מנבו לא חייב על מיתת בהמה וכולי אלא אם יש בו כדי להמיט עשרה פחים אז אתה רואה שערה טפחים זה זה כבר הורק את הבן אדם

ה צריך כזה גובע אמר רחמן אמר רבוע אמר קר ואהבת לרעך כמוך בור ולום מיתה יפה לפעמים בגובה כזה הוא לא ימות זה קצר זה מה זה עשרה טפחים מטר הוא לא ימות אז לכן רוצים בברור לו מיטה יפה שלא צריך 10 פעמים מסכן לזרוק אותו פעם אחת מגובה ושלוש קומות ואז ימות זוק עלי אחי לגבה את הפה יותר מהר תגביע עד שיהיה חמש קומות משום ד מנוול יכול להיות אחר כך ז אותו מגובה רב אז כל העצמות שלו יתפרקו כל הגוף יהיה גורמים וזה יותר

נבול לא אמרנו במשנה אחד מן העדים דחפו על מותניו תנו רבנן כתוב אצל הר סיני לא תיגע בו יד כי שכול סקולר מנין שבחיה מ שנוגע יד בהר סיני סקו ס סוקלים אותו או ירו ירה דוחפים אותו מני תחיה שמי שעולה להר סיני בזמן שהיה אסור לעלות היה מותר אז יעלו אותו לגר והתחפושת זה לשון זריחה ומנין ש בסקילה שזה בסקלה אבנים תמ אומר סקול סקילה זה באבנים כתוב בתורה הוקלו אנשי עירה באבנים ומתה ומנין ש בסקילה ו בתחיה עושים שניהם אם לא מת מביאים גם

סכילה אתמ אומר סקול יסכל או ירוא יירה סקול יסכל ולשון דנו צריך לראות ולסכל מנין שימת בתחיה יצא לא צריך גם לשכול אותו את נמר או ירוא יר או כבר מספיק בסקילה בנפל או ירו לא צריך שניים מנן שאף לדורות כן שכל סכילה שנאמר בדינה צריכה להיות חייה זה היה רק בהר סיני אתמ ומר סקו סכל כלומר הפסוק כפל את הלשון סכילה ויריה שהוא עתיד להסתכל כל סכל גם לעתיד למדנו גם בעתיד זכרו את את האנשים הללו ואם לו לא מת עד השני נותן את האבן

נותנו בו נוטל מה לוקח וא מאיפה אשתו לקחת והתניה רבי שמעון בן אלעזר אומר אבן הייתה שם מסוי שני בני אדם ר מה זה זה שמים עליו נותנה ונטנה על ליבו של הנידון אם מת בה יצא אם ל וכולי טעמי לשיטתך שאתה אמרת שאין אחד יכול לנס לשניים ת שלך היא גופה שברתה סותרת עצמה אתה אומר מסו שני בני אדם נוטלה ונטנה על ליבו בלשון יחיד נוטלים צריך להגיד אלא ד מדללה בהדי חברה אומר מרים את האבן בעזרת העד השני אבל אבל השני חכה בהתחלה מדללה

איפה אתה בד איך הוא ירים אותה עם חברו אבל אחר כך בשד לה אי הוא כי מרזיה רק אחד זורק שיהיה חזק שיבוא לבוא בכוח שימות מיד שניים לא יכולים לכוון את עזיבה את האבן אבל אחד הוא נותן חזק ם לא לא הוא רק עזר לו להרים כמו מלת בא עוזרים לך להרים אתה אחר כך יכול ואם לאו רגמו בכל אדם כל הקל זורק עליו אבנים תניה מעולם לא שנה באדם לא הגיע אדם לשלב הזה צריך לרגום מאמינה דעב אם צריך כמינה נכון לא שנה אני

לא אמרתי שככה עושים אם היה צריך ככה עושים אמר מור אבן הייתה שם מסוי שני בני אדם אבן מבינה הגמרא זה אבן קבועה ליד בית הסקי כל פעם שהיה צריך לשכול היו משתמשים באותה האבן הגמר שואלת תניה אחת אבן שנזכר בה ואחת עץ שניטלה בו ואחת צף שנהרג בו ואחת סודר שנחנק בו כולם קברין עמו בכלל אסור לעזוב את זה צריך לקבור לא יגידו מחר זה אמן שרגע את פלוני לה צריכה אחר חילוו עושים עוד פעם אחרת קברין עמו תניה העץ מה מק קבר איתו ואתני

קברין עמו אמר פמה עמו אם הוא בתפיסתו סמוך לו לא בתו קבר אמר שמואל נקטעה יד העדים פטור ו ב יד העדים תהיה בו בראשונה עכשיו זה אי אפשר נקטעה ידן מהמה עדין תהיה ב בראשונה ולק אז אי אפשר אין אלא מעטה עדים שראו והם גדמ ק כסילה תפסל עלות לא ימות הם גידמן הם ראו ומעידים הכל אמרלו שתם ר יד העדים שהייתה כבר יד העדים הכוונה היד מתחילת המעשה ה תסקל בסופה אבל אם היו גדמים מתחילה לא צריך מטבעי כל מקום שהעידו הוא שיניים ויאמרו

מעידים אנו באיש פלוני שנגמר דינו בבית דין פלוני פלוני פלוני עדיו הרי זה יערן לדעת שמואל אמרנו שלא הורגין אותו במקום שאין העדין סוכן אותו אתה רואה יש מקרה שאין העדים בפנינו ולא יהרג על ידם הנה תרגמה שמואל בהן הן עדיו שמואל אומר מה המשנה הזאת מדברת שעדים שבאו והעידו שנגמר דינו בבית דין אחר הם העידו עצמם הם העדים שהיו בבית דין מקודם יכולים לקיים בו יד העדים תהיה בו בראשונה הם העדים אותם עדים הם זה אותם עדים מבע קרה כדכתיב מה מה צריך שיהיה דווקא

בדיוק כמו כמו שכתוב יד העדים מה אם אין יד העדים בטל המיטה נידו נפטר תני אדם מכ רוצח הוא רוצח במזיד בעדים והתראה אין לי אלא במיטה כתובה בו סעיף מני שאם אתה יכול להמיתו במיטה כתובה בו הוא ברח שאם אי אתה יכול אתה לא יכול להעמיד אותו שאתה ממיטתו בכל מיטה שאתה יכול להמיתו כי הוא ברח אתמיד ומר מות יומת המכה כפל את הדבר בכל מקום בכל אופן אז אין לדקדק על פריטי הביצוע אם הוא תחייב גמרנו אז גם פה יד העדים זה לא מעכב

אומר שנתם דמק מות יומת אבל כל דין שלא נאמר עליו פם פעמיים זה מעכב ולגמר מנה טוב תגמד שמה כתוב מות יומת לא דווקא בסייף משום דבר רוצח וגואל אדם רוצח שבורח וגואל אדם רוצה להרוג אותו שצר מקנתו ואז מה הם שני כתובים בבאים כאחד שני כתובים כאחד אין מלמדים נכון הדינים אותו דינים אז כוון שזה שני כתובים שמלמדים כאחד הדיינים את הפרטיים המעקבים יצוע הדין אז יש לנו כלל ככה אנחנו מקובלים שאי אפשר ללמוד את הדין המשותף לשניהם לשאר המקומות הם לא מלמדים למקומות אחרים

אז לכן הפסוקים מלמדים שאין הדינים הפרטיים מעקבים יצוע דין זה דווקא רוצח אבל לא שאר טוב אז רוצח הד אמרן גואל אדם מה יהיה איפה כתוב בגול אדם תניה שאתה אמרת לי זה שני כתובים במים כ אחד אפשר לדון תניה גואל אדם ימין אתה רוצח מצווה בגול אדם להעמיד אתה הוצע מן שאם אין אם אין לו גואל בדין מעמידים לו גואל מעמידים לו מישהו אחר תפוס אותו אם הצלחת לתפוס אותו מישהו אחר לא חייב להיות שמו גואל גואל לא מתעסק בדברים כאלה שנאמר פגעו בו מכל

מקום הנה ימיתו את הוצע פגעו בו לא משנה במדים מעמידים לו אמר לה מיששה רשה מילא בעינן קר כדתי לא צריך שיתקיימו כל פרטי המקרא בדיוק והתנן אמרנו גבי דין בן סורר ומורה שמביאים אותו אביב ואמו לבית דין היה אחד מהם גידם מההורים אחד מהם גידם או אילם או חיגר או סומה או חרש אינו נעשה בין צורה ומורה למה שנאמר בתב סובו אבי ואמו משמע שכולים לתופסו והם גדמים ולא גידמן והוציא אותו לא לא יכולים ללכת ואמרו לו ולא אלמין בינינו זה ולא סומין רואים אותו

איננו שומע בקולנו ולא חרשין מה הטעמה ל משום ד ק כדכתיב אז אתה רואה דווקא צ ממש שם יכול לתפוס אותו להביא אותו לא שתם דקו קר יתרה כל הפסוק זה מיותר והוציאו שכלו עכשיו עוד הפעם ו פעם זה מיותר לכן רבותינו דרשו אבל לא בכל מקום טוב תשמה בוא אראה לך עוד פעם מקום אחר שזה מעכב לגבי ער נידחת כתוב שמה ואת כל שללה קבוץ את תוך רחובה ושרפת באיש שתעיר אין לי אלא רחוב אין לה רחוב סליחה אם אין לה רחוב אין נעשת טירה

נידחת למה אין איפה לקבוץ את שללה דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אין לה רחוב הוצי רחוב לא תעשה לה עד כפג דמסה רחובה עקרה צריך דווקא שהיה לה כבר מורסה בעבר רחובה דשת נמה עקר גם עכשיו תעשה רחוב כמו היה אבל דכו עלמה בעיק כדכתיב צריך שיהיה רחוב בלי רחוב אי אפשר ה אם צריך כר כדכתיב או לא זה מחלוקת תנאים דתנן אם אין לו בוהן יד בו אין רגל אתם יודעים זה אדם שהיה לו נגע שצו להיטהר על ידי שייתן הכהן מידה מהשם על

בוהן ידו הימנית ועל בוהן רגלו ועל אוזנו הימנית אין אלא בוהן יד בוהן רגל אוזן ימנית אין לו אין לו סליחה טעיתי אין לו בוהן יד או אין לו ב אין רגל או אין לו איזה אוזן ימנית אין לו טהרה עולמית אתה רואה רבי אליעזר אומר נותן על מקומו אין לו איפה המקום הזה שם יתן לא מעכב יתן צמו נותן צמו ויוצא אז רואה איזה מחלוקת תנאים צריך בדיוק כמו שכתוב אלא משנה כל הנסכים נטלן אחרי שכלו אותם רב אליזר אומרים א ט אלא מגדף מי

שמקלל מברך את השם והעובד עבודה זרה רק אלו נטלין האיש טולה אותו כלפי האיש טולין אותו פניו כלפי העם שרואין כולם ואישה פניה כלפי העץ זה לא יפה דברי רבי אליעזר חכמים אומרים האש נטלה ואין האישה נטלה בכלל אישה לא נתל אמר להם רבי אליעזר יה לו שמעון בשטח תנ אנשים באשקלון אמרו לו 80 נשים תלה ואין דנים שניים ביום אחד בכלל הוא בכלל לא עשה כפי הדין הוא לא טלה לפי הדין הוא 80 נשים טלה לא היו בנות ישראל פרוצות בכשפים כן אלה ה80 היו

מכשפות טלה אותם ביום אחד כדי שלא יצליחו קובה לעמוד כנגדו לא לקחו לא לקח אתמול למדנו 80 בחורים נתן להם נודד נתן להם כן כל אחד רים מכשפה אחת היא לא יכולה לעשות כישוף אתמול אתמול דמרא שמזה מה זה מכשפה באספן אין מחשיפה לצערי עכשיו דיברתי איתו גם במרוקו גם בעיר אל תדבר על מרוקו אתה אמת אמת במרוקו אף פם למה כל כך יש בנשים כשפניו לא יודע למה אוהבות פ לכן כתוב מכשפה לא הרוב זה הענין עוד תנו רבנן והומת בטנית אותו על עץ כי

יהיה באיש חטא משפט מוות והומת ותלית אותו על עץ אתה יודע מה מסבירים את זה לפי רבנו הארי הרמ הרמ כי יהיה באיש חטא משפט מבת חיסרון כמו וייתי אני ושלמה בני חטאים חיסרון והומת בכול זאת הומת אבל אין לו עוונות טלית אותו על עץ הדעת יכול כל המו מתי נטלין תמ ומר כי כילת אלוהים תלוי לא תלי נתו על העץ כי כילת אלוהים תלוי מה מקלל זה ש בסקילה אף כו ש בסקילה אבל ש חי במיטה לא דבר רבי אליעזר ח אומרים מה מקל את

זה שכפר בעיקר בקדוש ברוך הוא טולים אותו אכל שכפר בעיקר טולים אותו ומה יקרא מפיגים מה כן ומה כ מפיגי רבנן ד שכללי ופרטי באליעזר דריש ריבויי ומעוטי רבנן דורשים כלל ופרט כתוב לשון כלל מרבה דברים אחר כך כתוב לשון פרט מפרשת רק מקרים מסויימים עכשיו בוא נראה עכשיו הוא יגיד לנו את זה הנה הגמרא מפרדת רבנן דרש כפרט ומת לית כלל כולם הרי לשון כלל ולשון אחר כך כי קללת פרט רק המקלל כ כי קללת רק אתה מקלל ומת תליתה יבו מקרבי דדים היה פרט

קרוב מיד אחרי הכלל אמרינן אין בכלל אלא מה שבפרט הייתי דורש הנה אן דווקא מקרן כן מד אחר הכ שיב מיתה לא ואזת מחכה דדה החיק אותם כתוב אנ מועילה החכה ללמד אותי ריבוי נוסף לרבו עבודת כוכבים דמלה לפרט בכל מילה ורב זה רבנן ורבי אליעזר דריש רבו מעוטה ומת בטלית הריבוי כי קלת מעו יבו מקרבי הדד היו הפסוקים כרובים לא מרבנן אלא עבודת כוכבים דמלה בכל מילה אשד מחכה דדה אהנה רבוה שאר המסכן דבר אחד כן האיש מיר נכון להפסיק פה כ כן בסדר כן

הלכות מהר מהר מאוחר כן אנחנו הלכות שבת סימן רצו הלכה ז אפילו שמעו כל בני הבית הבדלה בבית הכנסת אם התכוונו שלא לצאת דילים בבית חט נשים חייבות בהבדלה כשם חייבות בקידוש דאורייתא יש מי שאומר ויש מי שחולק על כן לא יבדילו לעצמן רשמו הבדלה מן האנשים בגל שזה ספק כן אבל ההלכה שכן מברכות יכולות כף החיים אומר יברכו רק בלא שם מלכות הנה בן איש חי יביע עומר הם כתבו שיכולות לברך בשם מלכות העיקר להלכה שנשים חייבות בהבדלה כתב באור ציון שכן מנהג הספרדים שאם

האישה יודעת לברך טוב שתברך תבדיל לעצמה כיוון שאנשים אינן בנ צמחה לשמוע ברכה מתחילה סוף מפי המבדיל תראה סימן רסז מברך לא בשמים אם יש לו ואם אין לו אין לו צריך לחזר אחריהם זה רק בשביל להשיב את הנפש הכואבת עד כאן זוהר הרמבן ג היום היית כתוב בגמרא הלכוד שאר אבות הטומאות דף כפג א' פרק ראשון הנבלה אב מאבות הטומאות כזית מבשרה מטמ אדם וכלים במגע כלי חרס ואויר טמא את האדם במסע לטמא בגדים כמרכז הזהב כצד אדם שנגע בנבלה נטמע ואם הוא ראשון ב

הוא ראשון טמ ואם נגע ב אפילו בשעת מגעו בנבלה הרי הם טהורים כי הראשון לא מטמה כלים כן כלים שעליו טהורים פי שהולד ן בלד מטמא כלים אבל הנושא את הנבלה מטמא כלים בעת נשיאתו שנאמר בנושא את נבלת כבש דם ואותן הבגדים ראשון טומא ו תמ לא אדם ולא כחרס בשעת נשיאתו כמו שבארנו במטמ משכב ומושב עד כאן הקדוש דף כ ט ויבואו בני ישראל כל העדה מתצ רבי יהודה אמר פ דפה שמכת מתת מרים הו כמו אלה כתנ בפרה דקה תנה במרים דקה עלמה קת

מן עלמה לק מרים לקאר דז מ ישראל במדבר תלק בכלה אמרבי תה בן אדם ישראל כי עלה בח לה א בגנה בגופה בגופה שש בני גופ כב שים ק ךח ד בעלמה כמשה בעל רון אין דור כזה מהש ש ת אחיו משה אהרון ומרים כ לפניך את משרון ומרים בים סירה משה שמש אן נ נחשון בד עכשיו זהו מ לבת בחיו ת גופה ל ש עמך גם אתה ח משה א אחד ז משמנה וזרח השמש זה זה השבוע זרח השמש אתה יודע שבירך מאבותינו הקדושים אברם

יצחק ויעקב משה ואהרון ךשמ מצ כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזינים לנו דרך הלבין דרך הפלאפון יברך זכ בבריאות תנה ור שבת שמחה שבת מבורכת בכל מכל כלש שבת שובבים שבת שלישית כבר יהיה ישועה גדולה בכל בתי ישראל בשמחה וכן יי רצון ונאמר אמן בחנניה בן הקשה אומר צ הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל כרבה להם תורה מצוות שנאמר אדוני חפץ ע צדקו יד