The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

הדף היומי מסכת סנהדרין דף לה הרב בניהו שמואלי שליט"א כא טבת תשפה

הדף היומי מסכת סנהדרין דף לה הרב בניהו שמואלי שליט"א כא טבת תשפה

ישיבת נהר שלום - המקובל הרב בניהו שמואלי ·

Daf Hayomi
Vitesse :

שיעור בדף היומי/תנך/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ רמב"ם/הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר הלימוד במסכת בבא-בתרא מוקדש לע"נ מו"ר ראש הישיבה רבי שלום אהרון בן רחל זיע"א ולהצלחת ה"ה שמעון ישראל נחמן בן נעמי וב"ב הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּו‍ֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)

Extrait du cours

מוסיפים לו אתה תראה אבדי יעקב להצלחת הלימוד שלנו של הגמרא שמושא נחמן בן נעומי ש ישועות וגם רפואת בנין בן ליזה ומנחם הכהן גם לרפואת דוד בן שמחה אורה צריך להתחתן עוד שבועיים עשה תאונת דרכים במצב קשה וגם להצלחת היולדת מזל מרים בת ציפורה תכם תחי בינדה שיוויתי על אדו תמיד דשם כ כל ישראל לא ברור לא ברור לא ברור אה א תורה לשמ רצ מפניך אחבר יום ראשון יש ברית אח של החתן שובבי ברוך אתה אדוניך אחוק יו ידכם כ ח וד אחד ח

Lire la transcription complète ↓

Transcription6559 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

מוסיפים לו אתה תראה אבדי [מוזיקה] יעקב להצלחת הלימוד שלנו של הגמרא שמושא נחמן בן נעומי ש ישועות וגם רפואת בנין בן ליזה ומנחם הכהן גם לרפואת דוד בן שמחה אורה צריך להתחתן עוד שבועיים עשה תאונת דרכים במצב קשה וגם להצלחת היולדת מזל מרים בת ציפורה תכם תחי בינדה שיוויתי על אדו תמיד דשם כ כל ישראל לא ברור לא ברור לא ברור אה א תורה לשמ רצ מפניך אחבר יום ראשון יש ברית אח של החתן שובבי ברוך אתה אדוניך אחוק יו ידכם כ ח וד אחד ח

ת פידו כן רבותיי לפתוח היום אנחנו דף לה חיים צבי בן אטל איפה השלמה חייל אליאל בן פנינה שיכו ללכת על הרגליים תחת דלה ה ש משה פתחת כן כן יופי ע השי לד עמוד ב שלוש שורות היום חוד רץ אמרנו במשנה דיני נפשות דן יום וגומרים ביום הגמרא שואלת מנני מילה מאיפה אנחנו יודעים דיני נפשות דנים ביום וגם גומרים ביום אמר רב שמי ברכיה אמרר והוקע אותם להשם נגד השמש נגד השמש זה מדובר שם שמשיבים בית דין כשיושבים בית דין הדון דיני נפשות צריך שיהיה

ביום נגד השמש זה נאמר על ראשי העם והוקע אותם השמש ויצמד לא כתוב ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף השם בישראל ויאמר השם אן משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם להשם נגד השמש ואז ישוב חרון אף השם מישראל טלוט אותם ה הלו מי שעובד עבודה זרה זה בסקילה אבל אחרי הסקילה תלות אותם אמר רב חסדה מני לה הוקעה זה תליה מני לה הוקעה שהיא תליה איפה אתה לומד שזה לטלו לכתיב קעם להשם בגבעת שאול בחיר השם אוי ואבוי אתם יודעים שאול היה בחיר השם

אין כמו שאול איזה צדיק איזה עניו מה לעשות יצר הרע שאול קיבל לשון הרע והמית את כל נוב עיר הכהנים ברגע שהמיט אותם היה להם איזה שבע מהגבעולים שהיו משרתים אותם ואלה השבע האלה לא היה להם פרנסה נקרא נתינים נקרא הנתינים האלה נקרא שמתו לא שמ מתו ממש דותם לקח את פרנסתם וגם היה רעב שלוש שנים דוד המלך שואל את הקדוש ברוך הוא בהורים תומים למה יש רעב אומר ל אתה יודע למה בגלל דבר ראשון לא נספד שהו כהלכה לקחו אותו בגלל המהירות ישר קברו אותו

ולא הספידו אותו כמו שצריך לכן יש רעב דבר שני שו בגלל חית שאול שהרג נו הכהנים וגם בגלל שהרג שבעה גבעונים והם נשבעו עבר אל השבועה שלא להרוג אותם למעשה רבותינו אמרו לא הרג אותם מכלן שהרג נוב עיר הכהנים והם היו המשרתים שם לא הייה להם פרנסה היו שובה מים לכן נקרא שהרג אותם אז הם הגבעונים האלה תראה רשעים הם הלך דוד אליהם לפייס אותם תשמע תסלחו וזה אומר לא עד שתיתן לנו שבע מבנים של שאול ואנחנו נטלה אותם והוקע ואז אנחנו סולחים היה חייב שאול

דוד המלך לעשות את זה לקח שבעה ילדים ש כן לקח כמה מכמה משפחות תכף נראה ו והם טלו אותם ואז פסק הרעב ירד גשם עד כדי כך שכתוב בנביא בזה שמואל ב' שמה מתי תלו אותם במ קציר בעני בניסן כזה חיכו עד שירד גשם בחודש תשרי הם היו רצפה בתיה היא לקחה שק וישבה למטה שלא יכלו אותם כן העורבים עופות השמיים חצי שנה יש אומרים סודות דוד אומר שרד מיד מהר גשם מיד סמוך יש אומרים חצי שנה עד כדי כך למה להראות שהגשם זה בגלל שאול

עכשיו בוא נראה א פסק הרעב אמר ר חד מ הקעה שההיא תלוייה שהיא תלוייה שהיא תליה תליה אומר דכתיב והקנו להשם בגבעת שאול בחיר השם הוא כתיב איפה זה גבעת שאול איפה שת גע לא ברצות אני שן בדרך לפסגת זה זה קרוב על שם שאול החר הכתב אזה בדרך לפסגת זה א זה גבעת שאול הזה בדרך לפסגת זהב שמה זה גם נחלת בנימין אז זהו גם פה זה נחלת בנימין לאו א נחמד בנימין זה איפה זה איפה איפה איפה ש איפה גבעון כזה עוזה חלק בתקנה

ותיקח רצפה בת איה היא היייתה אם של שניים מבני שאול היא הפי דגש את הסק בתולה אל הצור פרסה אותו לעצמה לשכוב עליו ליד ההר שבו הוקו מתחילת קציר תראה כל זה כדי לשמור עליהם שלא יכלו מחיות העופות למה ה צריכה לשמור עליהם היו מגולים לעופות אז אתה רואה מפה שוקעה זה תליה אז תראה מה זה נחום ראשי אומר נחום כדי שיתקדש שם שמיים על ידי שישאלו אנשים מדוע הם תלויים אני אום שבני מלך הם תלויים כי חטאו כלפי הגבעונים כוב לא אסור הורגי בית דין

קוברים אותם מיד אלא כדי שיתקדש שם שמיים בפרסה גמר גקמן וכתיב שמה הנצמדים לבעל פעור ויישם קח את כ ראשי העם והוקע אותם להשם נגד השמש אז הגמרא שואלת אם העם חטאו ראשי העמה חטאו למה לקחת את הרשי העם אמר רב יהודה אמר רב יהודה אמר רב אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה חלק להם בתי דין קח את ראשי העם לא חס ושלום תקח אותם תשיבם בהרבה בתי דין תעשה הרבה בתי דין למה כל אלה שעבדו עבודה זרה מהר מהר מהר והוקע אותם להשם נגד השמש

שיתלו אותם מיד בתי דין פסקו את דינם מהר מהר ואז פסוק חרון אף השם למה צריך מהר להוקיע אותם יש אומרים שאין בית דין אחד ממיט את כולם אז לכן הה צריך כמה בתי דין אבל אם זה אותה מיטה אז יכול בדין אחד לעשות גם הרבה כן כן מה הטעמה למה הוא צריך משה לאסוף דיינים לבתי דין הלה משום שאין דנים שניים ביום אחד ולכן צריך בתי דין בבית דין אחד לא שנים שניים למיתה ביום אחד לכן צריך לכן בתי דין מעטים לא יכלו להספיק כל

בית דין יכול לדון רק אחד ומרב חזל לא שנילה בשתי מיתות משונות אבל במיטה אחת אותו מעשה לא צריך עיון חדש דנין שניים ביום אחד אלא כדי שישוב חרון אף השם מישראל מיד שו ישרה שכינתו חזלה זה מקרה אחר ן איפה נש העם מה זה מקרה אחר לא כוב שעול בטח שלא זה תורה זה עבדו הבדו לפעל פעור בוטק משהו אחר זה דיני ממונות גומרים בו ביום ככה אמר אמרנו במשנה אם רצו גומרים את הדין בו ביום אבל דיני נפשות לא גומרים בו ביום לחובה רק

ביום של אחריו לחובה שואלת מננ מילה שדיני נפשות לא גומרים בו ביום כשזה לחובה אמר רבי חננ דמר קר מלאתי משפט צדק יבה עתה מרצחים איכה היתה קריה נאמנה לאתי משפט צדק ילין בה היה איזה משפט איזה אמונה איזה צדק ואתה מרצחים מוכיח אותם פעם היו שופטים צדק בכך שהיו מלינים בשביל רוצח עכשיו לא משאים ללילה אתג כבר בלילה מהר נגמר הדין מיד לא עושים כמו שהיו שצריך לעשות ורבה אמר מאכה אשרו חמוץ אשרו דיין שמחמת את דינו זה אשרו חמוץ חזקו את דיין שנותן הדין

להחמיץ על ידי שמשם גומרו עד למחר מהר ודך רבי חנינה אמר מלאתי משפט מה דורש אשרו חמוץ אשרו חמוץ ולא חומ תשרו את החמוץ כלומר תחזקו את הנגזל ולא את הגזלן דנים בטענת הטובה התחילה שהוא הה נפסד שגזלו אותו ונותנים את ממונו אפילו שיש להם דב טענה על טביעה אחרת כנגדו אחר כך וידך הי מלאתי מה יעביד הוא למד שגומרים למאחורה משי וחמוץ מה יבם כד רבי אלעזר אמר רבי יצחק דמר רבי אלעזר אמר רבי יצחק כל תענית שמלין בו את הצדקה כאילו שופר דמים שנאמר

מנתי משפט צדק ילין בה ואתה מצחין תותה אתה רואה היה כשיש עני ציבור ואז כולם צמים ויש עניים אין להם לאכול אין להם אוכל אז היו מנהגם היה שאוספים כסף לתת לעניים אם מלינים את הצדקה עד למחר ולא נותנים זה הורג זה רוצח בן אדם רעב זה עוד דבר יש כותים כסף זה מדבר חולקים לחם זה לא נורע כן הגמרא אומרת לחם העיקר צריך לתת שיהיה להם מה לקנות אוכל לעניים הנה מוכיח אותם היו הולכים מעניים ללון אחר התענית בצדק לאחר שקיבלו צדקה עכשיו שלא עושים

את זה כאילו רוצחים וניה מלה הנה ברטה ותמרה כשהם צריכים נותנים להם המנהג לתת לעניים לחם בתמרים אז העניים סומכים על זה אבל אם היה מנהג לגבות את הצדקה בזוזה או בחיטה בשער שנותנים כסף עניים לא סומכים על זה לכן נטלן בהם כבר הכינו להם אוכל מוכן להכי זה לא מוכן אז הם כבר לא סומכים על זה לאכול צדקה הזאת עדיין צריכים להכין ממה לאכול איך כן אנחנו היה מעשה בצפת היה תלמיד ישיבה אחד בגין 18 בן אחותו של רבי יהושע הרופא פעם אחת הסתכל בו

ארי זל זמן ארי זל זה היה הסתכל בו אמר דע לך בנך הבן הזה שב 18 נכנס ברוח וצריך להביא לו תרופה אל תחוס על הממון אבא של הבחור אומר חס ושלום יש לו לפעמים כואב לו ליבו כואב לו לפעמים דברים חלש לוקח אותו ליהושע רופא עושה לו רפואות מתרפה אומר לו הרי תראה שזה לא כך יש לו רוח טוב בקיצור ככה ה הבחור התחיל להתבלבל ואז דו אותו לרי הארי אומר לו איך נכנסת בבחור הזה שואל את הרוח מדבר איתו אומר הייתי ברומי גר ם

היה שמה איזה עני אחד מתפרנס מה הצדקה לא היה לו לחם ולא היה לו מזון ביקש ממני שייתן לו לחם ולא נתתי לו ומת ברעב לנגד עיני לכן גזרו עליו בית דין של מעלה שימות כמו שהמית את עני ועברו ימים מועטים ובאו גזלנים לקחו לו כל מה שיש לו ואחר כך הרגו אותו אומר ואז בא בא לבחור הזה זה עד פה דיבר הרוח הרי גזל עליו שיצא אומר לו אבל בתנאי שהוא לא הסתכל באישה שלושה ימים גם לא אמא גם לא דודה ל בובה אז באמת

סגרו אותו שלושה ימים באופן ביום השלישי בא אמא שלו עם הדודה והסתכל עליה חזר בו הרוח בחזרה וו חזות חנקה אותו ומת ואריז פחד שלא העלילו עליו עלילות עשה קפיצת הדרך ם היה לו שני קנים מוכנים והלך עעם תלמידיו לטבריה ברגע אחת והתפלל שם לסגור את הפה של המשתינים חטו פה שטן תעז חזר לצפת לא יודע למה תבריה להתפלל כנראה יש לו איזה עניין כתוב זה כתוב בקב הישר מעשה את זה יך להיזהר נחו שגם זו מה הוא עשה המעשה זה ב כן שזקנים שהה היה

לו יש שני קנים שבהם הוא היה מכניס בתוך הקנה החלו איזה שמות קודש זה מוכן לו כשהוא רוצה לטוס תופס את זה ורגע אחת מגיע ברגע מגיע כן לא צריך בונית בונית קופטר לא צריך כלום זה ברגע בא דווקא זה ט בשביל עופר אני לא יודע אבלל היה פה רבי אברהם כהן הכהן הכהן פה באברהם הכהן לא ברזני ברזני זה עניין אחר פה היה רבי אברהם הכהן אמר לי רבי עזרא פח הכהן היה מתארח אצלו ש היה ברגע אחד מגיע למקום שהצריך בשבת אפילו שבת עושה

לו קפיצת הדרך תיק אז הוא אומר רבי חיים הוא סיפר לי והיה בוכה אומר לי יום אחד שבת אחת אומר לו רבי אברהם אני רוצה הוא היה פה הוא היה מהישיבה פה הוא היה נותן הוא היה אחראי על הכסף עם הרב שרבי הוא היה עוד מקובל מעיר העתיקה אז הוא אז הוא היה צו בבית של רבי עזרא והוא אומר שהוא רוצה ללכת לחוב השוק שלוש הוא היה גר חוב השוק שלוש רוצה ל לשונה את התקווה איפה בית הכנסת צפ חיים בשבת בשבת אומר לו איך אתה

תלך עכשיו 10 להגיע לשם לאדם צעיר לוקח חצי שעה בהליכה מהירה אתה בגיל 100 איך את צילך את זה אומר לו בוא איתי הוא יודע אם הרב אומר הרב אומר אומר תתפוס את את החגור תפס לו והוא בוכה אומר לי רבי רבי חיים כבוד הרב לא תאמין שלוש דקות הוא כבר דורש תדע כן פות אז אפילו יותר קנים ס את החבורה של ה לא לא אני לא קופצת זה בח סיפר לא רבי חים הוא אר לי שרבי אברהם אמר לו תתפוס לי נלך הוא ספר אני

ראיתי אותו הוא נפטר שאני לדתי ת עוד להמשיך להמשיך מאיר לפי כך אין דנין אמרנו במשנה דיני נפשות לא גומרים לחובה בו ביום לפי כך אין דנן דיני נפשות לא בערב שבת ולא בערב יום טוב כן מה שלא גומרים לחובה בו ביום אז לכן אומרת המשלה לא דנין אין דנין לא דיני נפשות לא בערב שבת ולא בערב יום טוב אז אומר מה הטעמה למה לא דנים בערב שבת אומר מה התמה משום דלא אפשר לדון בערב שבת איך הבד ד במענה שבתה בערב שבת גמ דינ במעלה

שבתה אי אפשר לעשות כן שלמה דין מחזו טעם לחובה אולי לא זקו אותו ראו טעם לחובה ויצטרכו לחייב אותו ואז יבא ל מעבד עננת דין אסרו חייב מיד צריך לנון עליו בדיני נפשות לא גומרים בו ביום לחובה דני במעלה שבתה וגמר לדיני בשבתה ולכלה בשבתה בשבתה אין רציחה אין אז לא הורגים בשבת חס ושלום ציח מה רוצה להראות שזה חמור את יודע ולגמר לדינה ולקט לאורטה ולקט לאורטה טוב יהרגו אותו ב מוצאי שבת נגד הש מישב עינן צריך אור היום ולגבר לדיני בשבתה ולכת בחד בשבתה

ביום ראשון נמצא אתה מענה את דינו אי אפשר בצוע הדין טוב ננה במעלה שבתה ונגמר בחד בשבתה שדינו אותו בערב שבת וגמרו את הדין צריך לנין יום אחד חיום ראשון מנ שו טעמיו יישכחו הדיינים את הסברה שלהם ואף על גב דשני סופרי הדי עומדים לפניהן וקוד דברי ה מזקן דברי המחייבים אז א לחשוב שישכחו כל מקום ני פומה כתבן ליבה דנש אינצ'ה אם כך לא אפשר יש תיקון יש תיקון נ דפו מה כתבן אפילו שאת הטעם שאומרים בפה בפירוש כותבים הסופרים כי את זה הם שומעים

מה שאומרים בפה אבל ליבה ד אנשה אנשה יש להם שמרות בלב לא כל דבר אדם אומר החכם אומר אבל יש לו הרבה סברות בבטן כן כן ישכח מיום שישי ליום ראשון את הסברות ו שכותבים את הס דברים שזמן כך לא אפשר אוי אוי או אוי יש שו שבוט יעקב שמה שאלו אותו מעשה שהיה בשני יהודים שהלכו יחד בדרך בערב שבת ובא עליהם שודדים והרגו אחד מהמהם וזרקו אותו לתוך המים שהרגו אותו זרקו אותו למים והשני נמלט מוקה וחבול בכל גופו בא לעיר ביום שבת קודש היה

מסוכן מאוד עד קרו למות אז שמה נשאר אם מותר על הבית דין לבוא אצלו שיעיד לפני שהוא ימות שהעיד שההוא הרגו אותו שאשתו לא צריכה להיות א גונה או שצריכים בדין לחקות עד מוצאי שבת שאז יכול שהוא ימות ולא דנים בשבת ביום טוב אומר אפילו שאיין דנים בשבת והוא הדין שאין מקבלים עדוד בשבת כאן זה שעת הדחק ששו ומותר לא היה מעשה בבמות באחד שעמד על ראש ההר ואמר אש פלוני בן פלוני מקום פלוני מת הלכו ולא מצאו שם אדם ושו את אשתו בדי מצא הבי

דברב ישמעל בשעת הסכנה כותבים י שאין מכלים חק שעת הסכנה דמיה שאלו את הבית יוסף הוא אומר מי שעבר עבירה בשבת או בחול ולא נזכר אלא בשבת מתרין שלא יברח למוצאי שבת האם הכניס אותו לבית הסוהר וכולי כן צריך להיזהר יש מדרש שאומר אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו כשם שאברהם בקע את העצים בכדי שלא לענות את דינו של יצחק כך אתה תבקע את הים בפעם אחת הוא בקר את העצים כבר בבית שלו למה הוא לא רצה שיבוא יצחק ויחכה עד שאבא מבקע את העצים עינוי

דין כן אז כמו שאתה לא נתת שיהיה עינוי דין אנחנו לא נתן לילדים שלך שצריך לפתוח להם את הים מיד יפתחו להם ג אלו אין משום שבות לא דנין היינו דווקא דיני ממונות גזרה שם יכתוב אבל דיני נפשות אין נאסור מטעם זה שכבר כתבו מאתמול דברי ה מזקין דברי ה מחייבין אמר לרש לקיש פה הגענו נכון אמר לרש לקיש לרבי יוחנן ות קבורת מת מצווה דוחי את השבת בקר חומר הנה זה ב בשביל קמן בשביל רציחה מביא את זה ותהיה קבורת מת מצווה מת מצווה נמצאת

בשדה אין מי שקבור אותו דוח את השבת ממה שנלמד כן מקל ועומר ומה עבודה דוחה שבת עבודה חמורה משבת קבורת מת מצווה דוחה אותה את עבודת המקדש ת מצווה אומר לו יש יש מצווה תלך אצלו אד תעשה עבודה בית המקדש מאיפה לומדים את זה מ לאחותו כד כתוב בתורה על נפש מת לא יבוא לאביו ומו לאחיו על כל נפשות מת לא יבוא נכון זה כהן גדול לנפש מת להבי לאח לאחותו לא יטמה מה תלמוד לומר כבר כ ללמוד על נפש מת לא יבוא זה הנזיר ומשיבה

ברתה לאחותו לומדים שהרי היה זה נזיר בכהן גדול היה הולך לשחוט את פסחו ולמוד את בנו אסור לשחות פסח כשהוא ערד ואם התקה במידה לא יהיה לו פסח ולמוד את בנו ושמע שמת לא מת אחד מקרובה יכול שטמ טמע אמרת לא ייטמע שלא יטמא לקרובו שארי הוא נזיר יכול כשם שאין הוא מטמא לאחותו ככ אין הוא מטמא לאמת מצווה את לומר ולאחותו למה זה מיותר לאחותו הוא דינו מטמא אבל מטמא לאמת מצווה ומפסיד את המצוות הללו כפורת מת והכל כן זה דוכה עבודת המקדש פסח מסח

הכל כן עכשיו אם אתה אומר לי שעבודת ה המקדש נתח ב כפורת מת מצווה אז מת מצווה חמור מעבודה אז ככה שבת שנחת מבני העבודה אין ו דין שת קבורת מצווה חר אותה את השבת אמר לה רציחה תוכיח אתה רואה תחות רציחה של חיוב מתת בידין דוחה את העבודה במקדש למה כתוב מאם מזבחי תקחנו למות ואנ דוחי את השבת אז הוא הדין המת מצווה אפילו שדוחה את העבודה לא דוחה את השבת הגמר שואלת רצ הגופה תדחה את השבת בכן וחומר מי שחיה בבית דין רציחה ריגה

אז היא לי אמרת דוחה את השבת אף על פי שדוחה אמרת שלא דוחה את השבת אפילו שדוחה עבודה תדחה את השבת מקל וחומר מה העבודה שדוחה את השבת צריכה דוחה אותה שנאמר מאם זביחי תכלו למות אם היה כהן מחוייב מיתה בא לעבוד עבודה במקדש מבטלים את העבודה לוקחים אותותו למות שבת שנתח מפני עבודה ה ות שת רציחה דוחה אותה את השבת אמר רבה כבר פסקה אתנה ד רבי ישמעל פסק אותה דרש אותה דתה ד רבי ישמעאל כתוב בתורה לא תבערו אש בכ מושבותיכם ביום השבת מה

אתמ לומר הלו כתוב כבר יום השביעי שבת השם אלוהיך לא תעשה כל מלאכה אז בוודאי עברת איזה מלאכה למה יצא בררת אש מה תמוד לומר הנה רבי יוסי ללב יצאתה למר שבעלה יצא מן הכלל הכל שאר יסורי שבת שאיין איזה טמאה איזה טמאה לא שמתי לב אמר הב כבר פסק ישמעל לא תבו אש בכל מושבותיכם ביום השבת מה תמוד לומר בלי בלי בתמיה בסדר עכשיו עוד לא למדתי אי למדתי עכשיו אני פה מה תמוד לומר וכתוב ביום השביעי להשם אלוהיך לא תעשק בברכה עכשיו בוודאי שברת

איזה מלאכה אומר אז הגמרא אומרת תמה גמרה מה תעמוד לומר לא לא לא לא הבנתי מה וכי קשה תמות דומה מה זה תמוד אמר אני אלמד לך י לרבי יוסי לליו יצאתה הברה יצאה מן הכלל השר יסורי שבת שאין ב כרת סקינה למה זה רק כלב עברה אין ב כמו מלכות והנה רבי נתן לחלק יצתה הב יצא למה כתוב לחלק שאין יסורי שבת אלא לחלקם כל מנחה לאיסור נפרד בע בפני עצמה כדת הרה לב יצ דבר רבי יוסי רבי נתן אומר לחלק יצת הנה אז ככה

קשה מה כוונת התנה דבר רבי ישמעאל לא תבערו מה תמוד אמר תבערו אלא אמר רב תנא מושבות קשלי תנ שם מזקה בפסוק בכל מושבותיכם תנה מושבות שכתוב בפסוק זה קשה לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת זה קשה לו כך קשה לו המילה של מושבות מה תמוד לומר מה בא ללמד בדרך כלל המילה של מושבות זה בארץ לא בחוץ לארץ אבל מכדי שבת חובת הגוף היא זה מותרת על הגוף זה בכל מקום נוהג בארץ בחוץ לארץ זה לא קרקע זה לא עורלה זה לא כלאיים אז

למה כתוב מושבות כל מקום שמושב בחובת הגוד נופת בארץ מחוץ לארץ אז מושבות כתב רחמנה למה לי משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפי שנאמר כיה באיש חט משפט מוות חיסרון משפט מוות שומע אני בן חו בשבת שהרגת ה מחוייב אה זה באומת שומע אני באומת בין בחול בין בשבת לא חט משפט ממת זה עוון של משפט מ שומע אני בן בחורבן שבת למה אני מקיים מחללי המות יומת שאסור לחלל את השבת שאר מלאכות חוץ ממיטת בית דין או או האם ככה או שמה אינו אלא

אפילו מצד בית דין שעלי נאמר מחלבות ובת אם בורגים את ה שחייבים אסור אסור ערוב מה אני מקיים כ בחת באומת בחול אבל לא בשבת או אינו אלא אפילו בשבת תמו מה לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת לנו הוא אומר והיו אלה לכם לחוקת משפט דורותיכם בכל מושבותיכם מה מושבות אמור לנן לגבי רוצח בית דין אף מושבות אמור כאן לגבי שבת בית דין נה לא יותר בש בכל מ שיכ לא לחלל שבת בבית דין אז בא לומר שאין הריגת מחוה מתת בידין דוחה את השבת

אתה איתי קל לא קשור לזה לא וא אש למה צריך לכתוב הכל מלאכה אסורה זרה צרי נכון למה דווקא באמת היה יכול גם להביא משהו אחר של חילול שבת למה דווקא בתורה יצא יות ערוב למה דווקא שריפה למה דווקא אש למה לא דבר אחר אלא בגלל זה משהו אחר זה מה שאתה אומר ש לא רוצה לא לא זה סתם נזכרתי מזה שיש אנילא תמיד אנחנו אומרים עברה ללו יצתה כן ראית ו הגיע בסדר טוב טפל בך עוד מעט למה דווקא באמת זה הבהרה היה יכול עבודה

אחרת שחייב מיתה אלא כמו נו כל כל איסור דאורייתא כל איסור דאורייתא נוטע זומר להוציא את זה כן אלא אלא שמעתי ש מתי היה אש האש רק היה במוצאי שבת שאדם הראשון מוציא אץ מוצאה שבת אז נולד האש הייתי אומר שבשבת כיוון שעדיין לא היה אש יהיה מותר בשבת אש לכן אומר לך שבשבת אשור אש כי זה בא זה ללמד לי משהו כזה רשונה לא היה אש כן כל הדברים היו בשבת רשונה אש לא היה מתי זה יצא האש הזא שבת גנו אז זה למעלה היה

ישה אמר רבו אמר הבו אשד אמרת שאין רציחה וכל שבת למה איפה מלא תבערו אש בכל מושבותיכם שבת שנתת מפני עבודה על זה נלמד סליחה אין רציחה דוחל שבת במקדש אז זה נלמד חומר רגע אשת ד אמרת ו הפוך אין רציחה דוחה את השבת בגלל שכתוב ותרו אש נלמד שאין רציחה דוחה את העבודה במקדש מאיפה מק חמר מה שבת ש בפני עבודה איך צריחה דוחה אותה עבודה שהיא דוחה את השבת אין לא דין שלא תהיה רציחה דוחה אותה אז חוזר את הקושיה של רש קיש ש

שדוחה עבודה תחה גם את השבת אתה לא יכול תרץ שלא דוחה כשם שמצינו גת מחוה בדין שדוחה עבודה ולא דוחה שבת למה אין הרג מב דוחה עבודה הנה מ אני אלמד לך איזה פסוק אלא דרתי מעי מזבח נו למות מה שאם היה כהן בא לעבוד עבודה במקדש מבטלים את העבודה ההוא לקורבן יחיד דלא דחי שבת שלא מקריבים בשבת לא מחלים שבת בעבורם אז לכן כן אבל קורבן כזה תמיד לא מציאים אותו הייתי אומר הייתי אומר זה יש פסוק את עושה ים זה דב מה זה קשור

ז מתי זה דוחה אז אפשר יב ציבור שכולם אתה לא יכול להוציא את שהוא רצח אתה לא עבו כן נמשיך ארב נמשיך עוד טיפה המרבה במצע זה או לא דעתי מה זה קשור מן מזבח קח למות קורבן יחיד שלא דוכה שבת ברנו על שבת איך תקיים למ עוד פעם ד אשת דמת אין רציחה דוחל שבת נכון הריגת מחויב מיתה לא דוכה שבת למה לא תבו בכל מושבותיכם אז אם ככה כוד שלמדת את זה נלמד שאין רציחה דוחי את השבת במקדש הכוונה מה זה במקדש עבודה של

במקדש עבודה של המקדש זה רצ מה יה דין עשיו כהן עומד משמ שמזבח תיקח אותו מהמזבח א לא תיקח אותו לרצוח אותו או לא כן אני מגיד לך שא ציחה דוחה את העבודה גד קל וחומר מאיפה מקל וחומר ומה השבת שנת בפני עבודה במקדש נכון ן אין רציחה דוכה אותה את השבת עבודה אתה איתי עבודה שהיא דוחה את השבת הי לא מותר לעבוד בבית המקדש בשבת אין לו דין שלא תהיה רציחה דוחה אותה זה טוב ז כ שרצח אלא אלא איך אפשר כתיב אלא איך אפשר

לפרש את מה שכתוב זה מה ששאלת איך אפשר לפרש כתוב בפורש ואם מזבחי תקלו למות שאם היה כהן מחוייב מיתה ובאל עבוד עבודה בבית המקדש מבטלים את העבודה ולוקחים אותו למות מבטלים אנחנו את העבודה ולוקחים אותו למות אתה רואה שרצחה דוכה עבוד אז אומר ההוא לקורבן יחיד לא דחי שבת שלא מקריבין אותו בשבת ו מחנן שבת בעבורם לכן אין לבי את הקל חומר שאמר נו למעלה אבל קורבן והקורבן שכזה התורה אמרה בפסוק שהרגה שהרגת מחוייב מיתת בית דין היא דוחה את השבת מהקורבן רק ביחי רק

בקורבן יחי ולא בקורבן כן אמר הבא תוספות תוספות קים את הפסוק אם הרב לא ת רציחה דוחה קורבן יחיד מקל וחומר אומר אם ככה י אחי שידרוש כל וחומר שאין הריגת מחוייב מיתת בית דין וח העבודה בקורבן ציבור אפשר לומר כל וחומר גם שאין הריגת מחייה בדין דוחי עבודה בקורבן יחיד גם את זה אני יכול להגיד לא תהיה רציחת הריגת בחויה בי דין דוחה קורבן יחיד מקרבה חומר מה יום טוב שניתח מני קורבן יחיד אין רציחה דוחה אותו את היום טוב אין הבדל בין יום טוב

לשבת עניין רציחה קורבן יחיד שהוא דוחה את יום טוב אין ו דין שלא תהיה רציחה דוחה אותו אז אם כן במה נעמיד את הפסוק מבאים זמות אומר אני למן דמר אין נדרים ונדבות כרבים ביום טוב אז אז אי אפשר לומר את הקל וחומר שהרי אין קורבני אחי דוחת יום טוב אז מ מזבחי תקר לו נמ נעמיד בקורבן יחיד אלא למן דמר נדרים ונדבות קרבים ביום טוב מה יק ממר איך תפרש מם זבי תכח למות שבא לומר שהרג מחוייב בית דין דוחה את השבת למדנו קל וחומר

שבן מקורבן יחיד בן מקורבן ציבור אין הרגת מחוב מתד בידין דוחה אותם אלא אמר הב לא מבעיה לא מבעיה למן דמר נדרים ונדבות כרבים ביום טוב ד ו מתקיים זבחי כלל כלומר לא צריך ללמוד לי למן דאמר נדרים ונדבות כ ביום טוב לשיטתו גם קורבן יחיד יש קל וחומר שהרגת מחוייב מיתת בית דין לא דוך עבודה במקדש אז בכח שלא לומדים כל חומר לא מתק והריגת מחויב מתת בית דין דוחה בין קורבן יחיד בין קורבן ציבור למה דה לא מתקיים מ מזבחי כ אלא אפילו דמ

נדרים דות אין קרבים ביום טוב תדע לך אפשר לדרוש כל בחומר למה הכתב מעי מזבחי תקחנו למות מה זה מילה מזבחי המיוחד לי ומענין הוא תמיד זה עיקר קורבנות לי ואמר רנם אם מזבחי תקרא למות קורבן ציבור שזה הריגת שר קורבנות ציבור א לא קורבן ציבור הרגת מחוייב בדין דוחה את העבודה במקדש כל שכן בקורבן יחיד שהרגת מחוה בדין דוחה אותו כל שכן שן מ מזבח בכל יום קש כון כן בטחו עד כאן להיום הלכות אה [מחיאות כפיים] עכשיו מה קוראים לה ומה אני רוצה לעשות

שינוי השם יזה אישה חולה שתם יתנה רפואה שלמה רשות קדש בריך שכינת רשות תורתנו הקדושה ו דרגר קטנה משני אנחנו מחליפים את שמה של רחל בכרמלה ויקרה שמה חיה רחל בת כרמלה ואם נגזר איזה גזרה על רחל בת כרמלה על חיה רחל בת כרמלה לא נגזר גזרה והרי ה כבריה חדשה כקטן שנולד כשם שהקדוש ברוך הוא ריפה את מרים מצערת ואת חזקיהו מחוליו כן נרפה את חי רחן בת כרמלה תהיה בריאה ושלמה ושמחה כן יהיה רצון ונאמר אמן אמן הלכות תודה רבה סימן רש פט הנה

הרב עופר איך לעשות סעודת שבת העיקר זה הפרנה אתה מבין כן יש שולחנו ערוך תשמע תשמע ומיתה מוצעת יפה זה הכוונה כיסאות יפה יפה היו יושבים אז על מיטות ומפה פרוסה כמו בסעודת הלילה זה סעודה של שחרית שבת יושבים יושבים ברך קודם כל יהיה שולחן ערוך יפה מטה מוצעת יפה איפה הוא יושב מפה פרוסה כמו בסעודת הלילה וברך על היין בורא פרי הגפן קדושה רבה ראית מה זה אז אנחנו עושים את הקידוש בישיבה ככה דעת רבנו הארי אשכנזים עומדים לא בקידוש בבוקר בהבדלה הם הבדלה הם

הלאה ואחר כך יטול ידיו יבצע לחם משנה כמו בלילה ויעוד א כולם עומדים אכלם אנחנו יושבים וגם זה הקידוש צריך שיהיה במקום סעודה שלא יתום קודם לו כלום כמו בקידוש הלילה ו לשתות מים בבוקר קודם תפילה מותר פי שעדיין לא חלליו חובת קידוש ר בתפילה אז זה העניין שצריך להסדר למה גם צריך בבוקר בשבת לאכול ביצות מבושלות שהטמינו אותם בחמין וזה נעשה משהו משהו למה בגלל אבלו של משה נפטר בשבת אוכלים בצים גם בסעודה שלישית זה טוב לאכול לא רק בבוקר ביפה לב כתב שעתיים זה

מליר עונג שבת בסעודה שלישית זה בפני הבלו של משה אבל בבוקר זהו שב פה הרבנית שרבי היייתה רגילה לומר חמין בלא ביצים כמלך בלא יועצים הרבנית שרבי חדה חדה הני אומר הפצה זה בגלל חורבן הביתי זה רמז לאבלות אין לו פה אין לו פה כל יום בשבת בבוקר זה עונג שבת כן אין כמו הביצה יב צירופי הווייה ביצה ביצה אומר שהחמין שהביצה זה חורבן זכר לחורבן הבית אבל האשכנזים לא צריך בצים למה אצלהם כל החרי חמין זה זכר צונץ שלא וניס לא צוחק כ סוכ לא

אבל אתה יודע שהביצה זה דבר גדול מה זה היה בן איש חי מביא מעשה שהיה אחד אצלהם רצה להשתמט להיות גוי אמר להם אמרו לו איך לפתות אותו שזה אמר איך תאכל ביצה של שבת איפה לך ביצה של שבת אומר אז הוא לא רוצה ג הביצה של שבת ממש ככה זכות הביצה של שבת אתה יודע מה שהם עושים עירקים הם בבוקר אוכלים את זה את הביצה יש להם פיטה השתנו שמים לזה קצת עמבה ולוקחים חצילים וכן כזה כן כמו כן כן כן גם בוכרים ככה יש

לכם פיתות בכלל כן כולם אוכלים מסעודת שכרית הם אבל לא אוכלים חמין הם אוכלים את זה רב עובדיה היה אוכל חמין בבוקר כן אה נכון כן חלק את הביצה לארבע נכון הרב יש עניין לאכול שתי ביצים או ביצה אחת אני אכל שתי בצים צריך שבע שבע בצים תאכל שבת בו שב ות תדליק יאללה ב תוכל רקות ח יפה יפה רב רב רע רבע כמה זה ביצה כפול אה זה פרנסה פסקי תשובה סק תשובות ביצה 10 כפול 4 צשם הפרנסה דבר על זה הר סי תשובות הסלט

ביצ אז ב בשבת הכי טוב שזה יהיה כמו ש ספ דוזר בכלל האשכנזים הם לא כולים ככה את הביצה הם מרסקים אותה עם בצל זהת ביצים לא לא לא ככה הם אוכלים את הביצה אנו ושים אתה לא אשכנזי אז אם אתה לא עושה ככה גם שרת בצ בסדר שיעשה את כל הכיוונים כן נכון ויש להם גם עניין עם הכבד וגם בליל שבת רגל קרושה השם יצילנו זה ג'ני ג'ני כזה זה זז גרלה גרלה כן אני פעם בא אצלי איזה אדמור בילד שבת הוא אומר ש הוא

קודם כל הוא עושה קידוש אני עושה קידוש אומר לו אני עושה לבד קידוש הוא רוצה לעשות לבד לעצמו כן אחר כך הוא הוא רוצה דגיל ד פיש אמרתי ל תן לך דגי ד פיש ספרדי אומר יש דבר כזה אמרתי כן זה קציצה ספרדים של דג טוב זה בסדר אומר עכשיו הוא רוצה גרלה מאיפה אני אביא לך גרלה אז הלכתי לשכנים לא לא רב מאיר מייר מליזנסק עליו השלום אז הוא רוצה כזה אז הלכתי לשכנים אז אומ יש נו נוגע הביאו לי במגש קצת כזה זז זז

זה מה או זה מעדן אתה יודע איך הם מוכנים את זה שלא [‏צחוק] יגמר זה זה שומן קרוש רגל קרושה השומן שלה ואוכלים את זה הרק ג מה זה מרק רגל מרק רגל השאיר אותו נקרש כן אז מה זה זה גרלה זה שומן כזה קרוש מה זה אומר לי זה לא שומן אצלכם היו עושים את זה מרגליים של קוקוריקו מזמן הסת מזמן הסבת לא ה לא היה אז היו טוחנים את ה קוקוריקו את הרגליים וזה הה כמו דבק נכון הם האשכנזים היו שמים בזה קצת קינמון

לכל מיני תבלינים ועושים רגליים ממש רגליים שפות כן גם אצלנו העושים אוכלים אותם ככה נכון לא לא לא שניה קצו אות כן זה כל המקומות היה לא היה אוכל כן אתה ים להם את זה בבוקר זה כן לא מיטה זהו כמו זה לא לישון זה לשבת יש מיטה ראשון יש מטה לשבת לא היה כמו היום יש לך כיסאות וזה בתי אני לא לומד במקום שאין כל הזמן זה פה זה טוב הלחות הזה במקום שאין יין מצוי אבה שחר הוא שר משקין חוץ מהמים חמר מדינ מקדשין

עליו ומנו אפילו ש ש משכין אוכל בלא קידוש כי יכול לקדש ע על הפת בבוקר כן אין נכון למה לאלי כן בלילה אומרים מסדר הקידוש ביום אין זה רק בור פר גפן הקידוש אבל אני ראיתי ש המרוקאים הם עושים קידוש על הערק ראיתי מפורש מדינה כן זה חמר מדינה עושים עליו קידוש כים שהכל אבל אבל עושים כן היינו ראש הישיבה פעם ראשונה ראיתי את זה בצפת היינו שבת בצפת ראש הישיבה הלך לדרוש בעיר החדשה אז שמה היינו שמה אני זוכר בבית ה ס חללי צהל היה

התוניסאים מרוקאים היו יושבים עכשיו עוד חידוש ראיתי הם עושים קידוש על ה על על הערק אבל יש מקומות שהם לא יכולים לשתות כזה שלמה מה הם עושים שמים קטנה על הבקבוק שזה ישלים את זה כאילו זה מחובר ראית את זה או לא אבל ה אצלכם היו עושים קידוש על הערק איך זה אתם לא מרוקאים קוראים לי הרבר החים שכ שם ירי חמך בטוב הר בריו עושים קידוש יה אתה ממרוקו ב בוק רב כו רב כ שארתי מכתבים אצל מש בסר השם בסדר סימן ר צ הלאה

ירבה בפירות ומרדנות ומיני ריח כדי ששלי מ ברחות ם רגיל בשנת הצהריים אל לבטנו כי עונק שבת הוא רה רבה בפירות מגדנות למה חסר לו ברכות בשבת שירבה בברכות גם בבשמים אומר אחרי הקידוש אנחנו לפני הקידוש מברכים על ה על הבשמים תניע אותו אחרי ברכת מזון עוד הפעם מברכים עליו בסמים כן לא לא סלקת אותם מהשולחן מה זה משנה ככה עושים כן אתה יודע אצל אבא שלי מה היו עושים בליל שבת היו מביאים לפני שנותנים ידיים מביאים דג מברכים עליו שהכל ואם מלפפון מברכים עליו בור

פרי אדמה בשביל להרבות בברכות משהו כזה ואז עושים נטילה ואך אני זוכר שת אותך בן ציון אז הוא אומר זה גורם ברכה שאינה צריכה לא ור חיג אומ משהו כזה ואז אני אמרתי למובי שלא כדאי לעשות את זה וביטל אחר כך סיפרתי צך בצון אומר למה עשית ככה היית לפניכם מדבר איתי אמרתי ככה למדתי אצל כבודו אבל מרן חידה אומר ש אבל אחר כך כבר לא גינתי לאבא שלי תש אבל הרב מרן אחידה אומר שאין בזה ברכה שלצ אז לא בשבת א איפה שולחן ערוך אבל

אחרי האוכל החובה סופר את הברכות סופר אותם שיהיה לו 100 הוא הה סופר הקידוש סלט המוצי מה אומר פה אומר ואם הפירות ברכותיהם שוות יצום שיביאו לפניו בזה אחר חמש פעמים אוי אוי אוי לא עושים דבר כזה לא עש לאלא עושים לאש ואין זה שצריכה בכל פעם חוזר לאש אשכנזים יכולים לעשות את זה בבוקר בשבת הרב אמר לי לאכול דג מלוח צריך לאכול דג אז מה איך תאכל עכשיו תביא גם כן כמו בלילה וכלים חד חדד קטן אה כן או זה או טיפה קטן קטן כזה

אתה אוכל בבוקר ד תאכל תאכל טיפה זה קדד כן כל סעודה שלישית זה עיקר דק כן כן משהו כזה מה מה ככה אומ בסדר אומר כשאדם יושן יערער בדברי תורה במה שלמד ביום וישן בתוך דברי תורה וצייר שם המיוחד הוח כנגדו בעשירות באשורית כל יום שאדם יושן זה עכשיו הלכות אחר זה בשביל השובבים שאדם ישן בקדושה שלא יהיה בעיות בתחילת הלילה ישכב על צד השמאל וזה יועיל כניע צד השמאל בכלל זה גם טוב לפי הרפואה ה אדם לומא בטח זה הכי טוב כל המכל ה הרמבם

אין זמן אי מה הוא עושה בא לבד זה צריך שיבוא לך לבד אז סימן שמתוכן יש לו נשמה מתוקן אם זה לא מצטער לבד אז זה יש הרבה דיאטה מה זה מצר אתה חושב ר אם תעצום עיניים ותראה לבד נצטרך השם להיות כ בזהב נעיר אז זה טוב אם אני לא עצום אני ראה אותו בזהב לא צריך לעצום אני רואה א זהב אז אני רואה זהב בלי לעצום עכשיו אני רואה הויה על הרב עם זהב אלי אתה רוא רק את הזהב ההוויה עליו הזהב ובתוכו הזהב

ארבע אנשים שהן דיין שעתי ואינם טמות מפריע ואין ון אני קורא בדף קוף סמך הרמבם ואלו אן מעוברת מניקה בתולה זקנה אזה מעוברת משוקה עוברה היייתה בחזקת מעוברת וראתה אדם אחר כך הפילה רוח דבר שבלד הרי זו בחזקתה דה שעתה ראתה דם אחר כך הואק וברא הזו מטמ מברי ככל אנשים ז מניכה כ חודש מיום הלידה אפילו מת בנה תור זמן זה או שמנתו א שנת מניכה י שעתה אבל אחר 24 חודש שנה והולכת אזו מטמ למפריע ככל ז בתולה כל שת דם בתולת דמים אמרו

לא בתולת בתולים כיצד ש ניתחת נישואין ממ דה עדיין ה בתולה ני טומאה שעתה אז זקנה כל שבור שלושה חודשים זותה ולא רת אדם זהמ לזכותה כ שרבות קור זקנה בפניה ואינה מכפת ספתא כן זה מר סבא שקוראים לך סבא כי חסה לך בראש מי שקר לך אבא אבל הילד שיקר לך סבא מה אתן לך כבוד את מתעצבן הבעיה שלא קרו אישה סבתה זה בעיה עוד טוב אז פים היו גם צרות כן כן הגרת 28 אשתי קוראה לי זקן אשתי קורא לי זקן זקן שקנה חוכמה

חזר עבור עלי שלא פחות יותר אתה הר ככול אנשים אתה מן מפריע בו שר את אדם אפילו שופעת כל שבעה ו דולפת הרי זה פעם אחת דם פסק זרזו שני פעמים שני פעמים כן תגיד לה שאתה לא נעלם בגלל שפה סנו אותך הרבה כוח נתנו לך הרבה ירידות שור חש כן עד כאן זוהר קדוש יה איתי דף סז פקודה בטרה להפריש מעשר ל כנת מסר ימינה חסד מה גד גבור שכנתה יכו שלשה פס פני שמה צ הזמן הרון למ לה אבל ש ת ודיסק ל ו

ספר 30 בים כל היד חומש ב בצ פיש מעשר מסוד מערער אחד שכה אח מ ספ א אח מחמ תפארת חישה מכתר תפת פ חש חישה לגב לען י יק בשקל הקודש ער ע בשקל הקודש ע יכ ן דו ו שכל הקודש ו עשרה עשרה ק בשכל הקודש עוד שני סונים תן יודין מן ויסר ו מן ויסר וי הו של כל ה א' י לאלה י לת באמצע יתה וד שלא יש סרונים ה תלת ידין פקודה בטרה להפריש תודה רבנן מ מתודה 20 ענים פג חמ

למ שלצ עושים 30 מסות שלח עושים ע חלות דולט עלות מצות בשמן ונים ד שם שג שזמינה נצ ינה ושמלה זמינה אין פוחתים ב מע מלכויות ים להיות זמנה שופרות להיות באמצע איתה ע זכרונות תו אדוני אלוהינו שקת אבנו לפניך את כתורת הסמים בזמן שבית מש קיים כאשר ציווית אותם ת משה נבי אך כ כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת וחסמים וו זכה בת בבד ויאמר אדוני משה קע לך סמים נטף ושחלת חן בנה סמים ב ימר מש ך סמים נטף חלת

וחן בנה שמים יהיה בבת בת יהיה בבת בת יהיה בבת בתמים הזז עשית אותה קודש אשר ח שמה קודש קדש אהרון ור ב בום רבנן כצת 35 בל יום שמהם הכיפורים חזן נאמר ת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מ הצורי והציפורן ס ש ח בנתן הב אם נתן שמעון בן ווא שו פמ פ אין אדם יכול לעמוד למה אן מ בדבש ששז מעט צור מש ר כפ ז עשו מח מעט צורי ומעד דבש נחות בלות נים משקדים ורות בטים מושכים מש כות תם את הדבר הזה

ני אתו כמוכם בניכם העבודה הז כתם ח פס ממצים פ מצים בתו ועס את המנורה זהב עש את המורה כ וקנ ג ממ הוש מוציאים מצדה שלושה כנ מציד אחד שלושה כ מצידה שני שלושה גבעים שוקים בקנ וש גוים כ אח ופ כ שקצים מן המנורה במ שני הקנים ממ כ שני הקים ממנה שני הק שק צא ממנה ור מ ויעש שבעה זהב טהור ק זהב ור עשה אותה ת כל כלי א נגן בית אדוני אדו ושג עש את משש ויאמר משה אהרון ן ויקח און

כשר ד משהמ בתים פתח ויאמר משה ק ו בהך ניצ בים ארץ יעמוד פנחס פ ענו ש בסתר עליון לא אליך רעה עת בחכ צפ כ המלך ניות קדוש ךך שבענו קדושה חרב לא תעבור ש לאבותינו קדשים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון סף דוד של יברך בשמו מצו כל הקהל הקדוש יברך כו זכ כו תהיו בריאים שמחים הצחות ישועות גם אותם שמאזינים דרך הלבין דרך הפלפון שמברך אותם כל הבח כל כן יהי רצון נמר אמן