הדף היומי מסכת סנהדרין דף ד-ה הרב בניהו שמואלי שליט"א כא כסלו תשפה

ו כן הרב אלישיב הוא הוא חתן שלו בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון אחד בשבת קודש כא בחודש כסל תשפ אנחנו עכשיו נמצאים בשיעור הראשון מה שלמדנו בשבת היום דף היומי הוא דף ה בעזרת השם מסכת סנהדרין אבל אנחנו נלמד היום את הדף של שבת קודם ואחר כך נעשה הפסקה ויהיה השיעור הרגיל של דף ה אז עכשיו אנחנו נלמד דף ד' בעזרת השם מה שכבר למדנו ביום שבת קודש בעזרת האל ובשעתו אז הנה בעזרת השם כולנו מכינים את עצמנו השבוע כבר ביום רביעי בערב כד

בערב זה כה מתחילים כבר להדליק את הנרות הנרות הללו קודש בעזרת השם אבל מקודם יש לנו להגיד שיש לנו פרשת עכשיו בעזרת השם מקץ ויהי מקץ שנתיים ימים פרעה חולם והנה עומד עלי אור אתם יודעים עכשיו עם ישראל זה מודיעים להם על גלות על גלות מצרים ויהי זה לשון צער אז למה פותח הפסוק בלשון בהי לבאר שהצער עכשיו מתחיל הקדוש ברוך הוא לסובב את הסיבה של גלות מצרים כי ראוי היה יעקב אבינו לרד למצרים בשל שלות של ברזן אלא שזכותו גרמה לו דכתיב בחבלי אדם המשכם

בעבותות אהבה ויהיה להם כמרימי על לחייהם אומר היה ראוי יעקב אבינו לרד ממצרים באזיקים שכן מחמת גזירת הגלות ירד אלא שזכותו עמדה לו לרדת בנעימות לראות את בנו אהובו יוסף אז הקדוש ברוך הוא משך את עם ישראל למצרים וחבלי אדם בחולים רכים לא בשל שלות יש בני יהוידע על מסכת שבת בדף פט הוא כותב שגל מצרים נקראת ור הברזל למה כתוב וקח כם ואתכם לקח אדוני ויוציא אתכם מקור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחנק היום הזה הל שך כותב עיקר סיבת גלות מצרים היייתה בשביל להתיך

ולהוציא את הזוהמה שהגיע מצד אמותינו שהיו ב שהיו אצל בנות לבן אז לכן עכשיו זה יבו טו מה שאומר רבנו הארי שמקור הברזל זה ראשי תיבות בלהה רחל זרפה לאה ברזל אז זה מיקור הברזל זה שהגמרא אומרת בשבת פט עמוד ב אמר רבי חיה בר אבה ראוי היה יעקב אבינו לראות בשלשלאות לרדת בשלשלאות של ברזן שהם בלהה רחל זלפה לאה כדי להפריש מן הזהב להוציא את הסיגים מכסף שבאו מהם האמהות אלא זכותו גרמה לו שירדו בחבל ותראה דבר פלה אם תוציא חבל מברזל ברזל זה עולה

239 תוציא את החבל מהברזל חבל זה 40 הוציא אותו מה מהברזל יהיה 199 כ מניין צדקה צדקה עשה השם לנו ליעקב ולזרעו שהחליף את הברזל בחבל כחלק השם עמו יעקב חבל נחלתו איזה פלא פלאות הזה שכתב כי חלק השם עמו יקח הכם השם עליהם ועשה להם חבל היות כלומר הבנה שחלק השם עמו לכן ריחם עלינו השם ועשה חבן נחלתו ולא של שלות של ברזל אז הנה עכשיו זה העניין שעכשיו אתם יודעים יש לנו את מלכות יוון היא רצתה איך לפתות כמו מצרים איך לפתות את עם

ישראל מה היא עשתה תרבות יוון זה ענפי הספורט למיניהם וגם כן האצטדיונים תחרויות שלבני אדם היא היא פיתחה גם כן תרבות היופי החיצון של הגוף נכון ברמז לזה יבן זה אותיות נוי זה אותיות יוון למה היא פתחה תרבות שאדם דאג לגוף שלו יפא אותו יהיה יפה היה לה עוד דבר מרכיב נוסף זה חוכמת הפילוסופיה הן משמו חכמי יוון את כל החוכמות שבעולם גם תרגמו את התורה ליוונית ביניהם היו גדולי הפילוסופים זה היה אריסטו היה רבו של אלכסנדר אוס מוקדון אז לכן שני המרכבים האלה היה עיר

אתונה שמה היו הפילוסופים חכמי אתונה סבי אתונה כמו שהגמרא כותבת בבכורות דף ח והיה גם איר ס ספרה שמה פתחו תרבות הספורט הכרת את זה מ ספרטה שמה אז אם נתבונן נראה ששני יש קשר בין שני המרכיבים הפילוסופיה היונית אומרת שהאדם הוא ערך עליון האדם הוא נזר הבריאה אין למעלה ממנו אז הי קובעת החיצוניות הגאוה הסרוחה לא מתוך אמונה בהשם אלא צריך להראות יפה שאדם התגאה יראה יפה אצלהם היה מי ילד שנולד השם יצילנו חולה בעל מום הורגים אותו רק הילדים הבריאים היו עוזבים אותם אתה

מבין זה מה שהיה להם השם יצילנו זה תרבות יוון הרשעה אבל המלחמה היא ליאש הם ראו שעם ישראל דואגים לנפש לרוחניות ולא הולכים בדרך השם אז הם רצו לייאש את עם ישראל מהתורה הם אמרו אם הם דו תורה יהיו רוחניים לא תרגו לגוף לא לא תאגו לא יעשו ספורט לא יעשו כדור אגן אתה מבין ועז זה הם לא רצו את זה אז זה הגמרא אומרת תדב אליהו לעולם ישים אדם עצמו על עצמו דברי תורה כשור לעול כחמור למשו מה פירוש כשור לעול אומר רבי בוני מפשיסחא

הוא אומר השור חורש בשדה לעולם יעמיד את עצמו להביט לאחריו אם הצליח חרישה רוצה לראות השור מביד כל זמן האחורה אם החרישה הייתה טובה או הילה חרס בידו תמיד העיניים שלו אם ותמיד עיניו עיניך לנוכח יביטו לחרוש עוד קברת ארץ ועוד קברת ארץ ללא להפסיק אנחנו צרי כשור לעול לחרוש עוד ללמוד עוד איננו נוך הביטו לא להביט לרגע לאחינו אלא ללך בדרך העולה בתאל יומם ולילה ערב ובוקר וצהריים וכנגד זה הם נלחמו נכנו לסבול את העבודה את עם ישראל הם כשור לעול שלא להביט לאחוריהם והם

ידעו ש לא להביט נפילה שאדם נפל לא להתייאש הם ידעו שעבודה כזאת מונעת את האדם מייאוש ממה התייאש אם אין לו מתבונן בנפילתו במה התגאה אם לא ראה את עליותיו על כן גזרו בני ישראל על בני ישראל שיכתבו להם על קרן השור שאיין להם חלק באלוקי ישראל אתם יודעים מי שוטה בקרן אסור זה הילדים פלא פלאות לכן אנחנו צריכים בעזרת השם בשום אופן לא לא לה אש מה זה עבריין עבריין זה עבר יוון זה קליפת יוון להביט אל העבר עבר יוון להתבוסס בבוט של עבירות ועל

ידי זה אז אדם אין לו חשק אין לו כלום לא אדם צריך לדעת שיש תקנה לכל דבר על יאוש הקדוש ברוך הוא יעזרנו דבר כבוד שמו הנה יצאנו ממצרים מה היה אם היינו נשרים אז בעזרת השם אני אגיד עכשיו בקיצור אחר כך בעזרת השם נדבר הלאה נתחיל עכשיו את הדף לפתוח כולם דף היומי היום זה דף ה אבל עכשיו נלמד דף ד של שבת קודש ונעשה הכנות גדולות לקראת ה כן כן ביום שני בערב כן יש אצל הזה הסיום השני עוד הפעם נחזור עליו יהיה מחר

בערב כן איפה זה איזה רחוב ך אני רוצה שהנשים ידעו איפה אני הייתי ישיבת נכס יוסף טוב טוב טוב טוב עכשיו נלמד אחר כך נגיד כ לפתוח דף ד' מאיר פתחת סך הכל דף אתה פותח בסדר הנה זה מתחיל הלאה אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן אמר רבי יהודה בן רועץ אמר רב אמר אמר רבי יוחנן סליחה עוד הפעם טעיתי אמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן רבי ורבי יהודה בן רועץ ובית שמאי ורבי שמעון ורבי עקיבא כולו סביר להוא יש אם למקרא כל החכמים

האלה יודים יש יש מחלוקת אם יש אם למקרא או אם סורת למשל כתוב בתורה טוטפות טוטפות כתוב יש מקום שכתוב בליב טפת איך קוראים המקרא הם למקרא קוראים טוטפות אבל אם זה המסורת זה טפת כתוב יש נפק מינה אם נקריא טפת או טוטפות כמו שנלמד לקמן לפני כן למדנו ש שרבי אמר שצריך במשנה ראינו שרבי אמר שצריך לחמישה דיינים לדיני לדיני גזלות וחבלות צריך חמישה נכון דיני ממונות בשלושה זה לא במשנה זה בגמרא דיני ממונות בשלושה רבי אומר בחמישה כדי שיגמר הדין בשלושה אז רבי אמ

רבי אמר צריך חמישה מאיפה הוא למד זה כי כתוב אשר ירשיעו אלוהים ירשיעו זה לשון רבים שני דיינים וכתוב עוד הפעם נאמר אלוהים למטה ירשיעו אלוהים נאמר אלוהים למעלה ירשיעו מה למטה שיניים אף למעלה שיניים והם בדי שכול מוסיפים עליהם עוד אחד הרי כל חמישה אז אתה רואה אז הוא אומר שכתוב פעמיים יר שעון יר שעון יר שעון זה שני דיינים עוד פעם ירשיעו שני דיינים זה ארבע והם בדין שקול מוסיפים עליהם עוד אחד מה יענו על זה רבנן למה הם אומרים מספיק שלושה אומר ורבנן

מאיפה יר ירשיעו חסר כתיב כתוב ירשיע אז לא לשון רבים זה לשון יחיד הם תורים צריך שלושה כמו רבי אושיה כמו רבי יונתן למה כתוב ירשיע אז הנה עכשיו אנחנו נראה הם הם סוברים רבי סו יש אם למקרא אפילו שכתוב ירשיע העיקר זה איך קוראים אם למקרא אומרים יר שעון זה שאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן עוד הפעם רבי זה עכשיו ראינו ורבי יהודה בן רועץ ובית שמאי ורבי שמעון ורבי עקיבא כל הו סבי וא יש אם למקרא עיקר הדרשה מהפסוק היא באופן איך שהוא נקרא

לא איך כתיבתו רבי ה דאמרן מה שעכשיו אמרנו כתוב ירשיע חסר ודורשים אותו בלשון רבים ירשיעו זה אחד זה בסדר מהר הלאה רבי יהודה בן רועץ איפה ראית שהוא סובר שיש אם למקרא ציר משה תלך איתי א טוב אני יודע שאתה שומע טוב בסדר אם אתה שומע זה טוב רבי יהודה בן רועץ ד אמרן אתה יודע כמה זה גימטריה ציון אני אחר כך אגיד לך מלך יוון בסדר אבל גם גמטריה יוסף אל תפחד למה למה יוסף צריך להוסיף הלאה אפילו שלמדת את הדף בשבת צריך ללמוד

עוד פעם תודה רבה רבי יהודה בן רועץ גם הוא אומר יש אמנ מקר ד תניה שאלו התלמידים את רבי יהודה בן רועד הקרא אני 70 יכול תהיה לדת נקבת 170 יום אמר להן טמא וטיהר בזכר טמא וטיהר נקבה מה כשתיה בזכר בנקבה כפליים אז כשתי בזכר בנקבה כפליים אמרו לו כתוב בתורה ואם נקבה תלת טמאה שבועיים כ נידתה הלכה היא שהיא תמאה שבועיים ככה זה לפי ההלכה אישה יולדת נקבה תמאה שבועיים היא ילדה זכר תמאה שבוע אחד ומנין לנו לקרוא כך הרי לא כתוב בתורה ש

שבועיים מפורש כתוב שמון לשון 70 אנחנו מנקדים את זה שבועיים הקרא אני 70 אומר אני יכול לקרוא בטא מאה 70 אז אם ככה אז 70 יום תהיה תמאה יכו תהיה יולדת קבה תמאה 70 יום ולא שבועיים אמר להם לא אי אפשר לומר ככה למה טמ ויהר בזכר טמה ויהר בנקבה תימ את היולדת כיולדת זכר ותיאר אותה במתו הר בזכר ותימה ותיאר בנקבה אז מקישים אותם אחד לשני מה כשתיה בזכר כמה זה 33 ימים ובנקבה כפליים אז וזה זה 66 ימים אותו דבר כשתי בזכר כמה היה

שבוע זה כתוב בתורה שבעה ימים בנקב אה כפליים שבועיים כמו בטהרה כשתיה בזכר טיהר 33 ימים ובנקבה כפליים 66 ימים אותו דבר בטומאה בטומאה כמו שבט בזכר עם ילדה זכרת תמאה שבוע בנכבה שבועיים לאחר שייצאו יצא ומחזיר אחריהם יצאו התלמידים יצא רבי יהודה בן רועץ חיזר חיפש אחריהם אמר להם אי אתם זיקוקים לקח לתירוץ הזה אלא שבועיים קרנן וישאם למק אנחנו קוראים שבועיים והעיקר הוא ששם למק דורשים כפי הקריאה כמן שקוראים לא שביע לא קורים ואם את 170 ואם תמאה שבועיים כ נידתה זהו אז לכן

ככה הדין הנה ראינו גם רבי יהודה בן רועץ ישם למקרי בית שמאי דתנן בית שמאי אומרים כל הניתנים על מזבח החיצון שנתנה במתנה אחת כיפר ובחטא שתי מתנות ובת לן אומרים אף החטאת שתנן במתנה אחת כיפר אתה יודע יש מחלוקת בבית שמיי לבית ילן אם יש אם למקרא אם למסורת בית שמי אומרים כל דמים שניתנים למזבח החיצון שנתנה במתנה אחת כיפר כן כל הדמים שניתנים למזבח החצות זה דם עולה שלמים אשם נו מה מה קורה פה בי שמי אומרים כל הניתנים למזבח החיצון דם עולה שלמים

אשם ש נותנים שתי מתנות שהן ארבע שנתנה במתנה אחת במקום שיתן שתי מתנות עד שני קרנות המזבח מצד זה מצד זה עד שיהיה ארבע מתנות כשנותן בזווית זה שתיים לכאן ושתיים לכאן שנתנה במתנה אחת כיפר כמו שכתוב בתורה דם זכך ישפך בשפיכה אחת וב חת שתאונה ארבע מתנות על ארבע קרנות אם נתן לכ הפחות שתי מתנות כיפר אבל במתנה אחת לא ובת הלל אומרים אף בחטאת שנתנה במתנה אחת כיפר זה בתל עכשיו מה מחלוקתם מה טע מחלוקתם ואמר ונמה בית שמאי למה בחטא צריך ל פחות

שתי מתנות למה כתוב שלושה פעמים בחטאת כתוב שלוש פעמים לגבי חטאות של מזבח החיצון ונתן על קרנות מזבח העולה ודורשים בסדר קרנות קרנות קרנות בלשון רבים לפי הקריאה גם כשהם כתובים בלא ב למה לפעמים קרו קרנת אז יש הם למקרא הרי כאן שש למה אפילו כתוב קרנת אומרים קרנות אז שלוש פעמים כתוב קרנות את המזבח אז זה שש כי כל קרנות זה תיות רבים שניים הנה הרי כאן שש שש הזעות ארבע למצווה לכתחילה צריך להזות על ארבע קרנות ועוד שתיים לעכב שאם לא נתן שתיים מהמתנות

לא כיפר לכן זה שש רבית אלל אומרים לא יישם למסורת כתוב קרנות פעם אחת עם ו ועוד פעם פעמיים כתוב קרנת קרנ ופעמיים כתוב חסר הרי כאן ארבע שלוש זה מצווה ואחת לעכב זה הכפרה אז הנה אתה רואה בית שמאי אומרים שיש אם למקלע ובת הלל אומרים למסורת לא אפילו כתוב כתוב פעם אחת קרנות ופעמיים כתוב קרנת קרנת ואם ה קולו למצווה לבתי שלדבריהם רק ארבע הזות אולי נגיד כל הארבע הזעות המצווה בדיעבד אם לא זרק לל בסדר אומר אין דבר כזה כפרה בכדי להשכח אין

כפרה בלוב כלום אי אפשר מוכרח שיהיה איזה דבר בשביל כפרה אז הזעה אחת חייבת להיות זה בית שמאי רבי שמעון נתניה גם רבי שמעון סובר שיש אם למכנה נתניה שתיים כנ חתן בשלישית אפילו טפח זה נאמר לגבי חיוב סוכה שצריך שיהיה שתי תפנות שלמות ושלישית אפילו טפח זה השלוש תפנות צרי שתיים כיל חתן השלישי טפח רבי שמעון אומר לא שלוש כל חתן ורביעית אפילו טפח מה מחלוקתם ומק מפלגי רבנן סבר ישם למסורת כי כתוב בסוכות בסקט בסקט כן אז זה כתוב בלי ו אז אני קורא

בסקט זה וחד עוד בסקט זה עוד אחד בסדר אז בוא נראה רבנ סיש אם למסור רבי שמעון סבר ישי רבנס יש אין מסורת כתוב בסוכות ישבו חסר אחר כך כתבו ישבו בסוכות עוד פעם חסר ו אחר כך כתוב בסוכות הושבתי מלא כמה פעמים זה ארבעת פנות הנה אתה רואה בסקט בסקט בסוכות הרי כאן ארבעת פנות דל חד כרע לגופה תוציא אחד צריך כך צריך סוכה ממש פשו טלת אתה לחטה באה ההלכה למשה מסיני גם הדופן אחת שצריכה להיות שלמה בא הלכה מסיני אמרה אפילו תהיה הדופן

האחרונה תפע מספיק לא צריך יותר אז אם אני אני אומר לפי בית הלל שלוש דפנות שני דפנות כל חתן ושלישית אפילו טפח אתה יודע מה הרמז בזה מהר מהר או ציון טוב מהר למה צריך שיהיה אדם צריך בני חיי ו מזונה בנים איפש חצי צריך שלם אדם יכול חצי בנים מזו א חיים אי אפש חצי מזונה לא נורא גם לאלא גם חצי טוב נס אומר שניי תפנות בני חייי שלמות ריבונו של עולם זה תן לנו שלם אם יש בעיה הז שלישית אפילו טפח גם מה זה

טפח לש תיבות טוב פת חרבה כן אבל לאפת חרב רוצה שיהיה הכל ארוחת בוקר הכל כמו שצריך כן עוד אתה הלחת גרע שלישית ק הטפח רבי שמעון צבר ישמ מק אז את הכל אתה דורש בסוכות סוכות סוכות שלוש פעמים אז זה שש פנות הרי כאן שש דר אחת קרה לגופי כמה נשאר לנו ארבע עכשיו סוכות בסוכות פשו הוא ארבע נשארו ארבע אתי הלחתה בא הלכה למשה מסיני וגרטה לרביעית והוקמה תפע הנה העמידה אותה על תפע צריך שיהיה שלוש ורביעית אפילו טבח רבי עקיבא זה גם מצאנו

עכשיו רבי שמעון רבי עקיבא דתני רבי עקיבא אומר מנין רביעי דם שיצא משני מתים שמט מאה באוהל אתם יודעים שביעי דם זה מטמא באוהל אם יש המת מטמא באוהל אם יש רק רביעית דם אפילו ממת בתוך חדר בתוך אוהל מטמא ממת אחד אבל הוא ב בא רבי עקיבא אומר לא גם משני מתים מנין רביעית דם שיצאה משני מתים שהיא מטמאה באוהד שנאמר כתוב בתורה על כל נפשות מת לא יבוא נפשות שניים אז מספיק אדם שהוא הנפש צריך שיה אדם שהנפש זה תמצית עיקר החיות בשיעור רביעי

לוג זה רביעי דורשים נפשות על כל נפשות זה לשון רבים שתי נפשות זהזה בשיעור אחד משניהם גם כן מטמה ואוהל זה דעת רבי עקיבא אבל רבנן חולקים עליו אומרים כתוב נפשת חסר לא כתוב נפשות מלא כתוב נפשת יש אם למסורת הם דורשים בלשון יחיד ואין שיעור אדם דווקא של מת אחד לא של שתי מתים לא מצטרך מתקיף לה רבר יעקב ק דלת עכשיו עד פה למדנו שדעת רבי אמר רבי יוחנא שדעת רבי כמו ירשיעו ירשיע שיש אם למקרה ורבי יהודה בן רועץ גם הוא אומר לגבי

נקבה שבועיים לא 70 שבועיים ישם למקרא וגם בית שמאי שהם שהם דיברו על הכל הניתנים מזבח החיצון שנתן שתי מתנות כיפר או מתנה אחת לא משנה הלאה וכן זה דעת בית שמאי וכן רבי שמעון עכשיו למדנו אותו שאומר בסכת בסכת בסוכות דורש את זה בסוכות בסוכות יש המקרא ו אין דעת רבי עקיבא הכל נפשות מת טוב כל אלה אומרים יש אם ל מקרע הגמרא אומרת מתקילה רב חבר יעקב מקדלת לה יש אם למקרא מה וכי יש מי ש מי שחולק על זה ודאי שיש אם למקרא

איך שקוראים ככה זה נהייה והתניה הנה בוא אני אראה לך כתוב בתורה לא תבשל כתי בח אמו יכול בחלב אולי לא תבשל גדי אם מי שבשל גדי בחלב מלש אין בעיה כל הבעייה זה בחלב אולי בחלב אולי ובשת גדים בחלב אמו אבל התורה אומרת תני בחלב אמו לומדים מכ שאסור לבשל בשר בחלב כן שזה לא מנוקד יכול ללמד שאסור של גיטי בחלב אבל בחלב מותר אמרת יש אם נ מקרע אי אפשר הקריאה בחלב לא בחלב החטא היא היא בפתח אז אם נאמר שיש מי שסובר שיש

אם למסורת איך אפשר ללמוד שהכוונה לחלב מנן שאסור לבשל בשר בחלב אלא דקו לעלמה גמרא חוזרת בה דקו שם נ מקרע אז אם ככה מה המחלוקת בין רבי לרבנן ירשיעו ירשיע מה המחלוקת שהם אומרים שלושה דיינים ורבי אומר חמישה דיינים כגדל ירשיעו ירשיעו ישען אומר באה בפק באה כ מפליקים ריסו יר שעון אלוהים אחר הנה מה שכתוב עד האלוהים יבוא דבר שניהם אשר ירשיעו אלוהים ישלם שניים לרעהו מה זה ירשיעו אלוהים זה שני דיינים אחר הנה זה לא מה שדיברתי בתחילת הפסוק עד האלוהים יבוא דבר

שניהם זה שני דיינים חר לומדים אלוהים שנאמר בתחילת הפסוק זה הכוונה לשניים בדומה לאלוהים שנאמר בסוף הפסוק ר שעון הנה ארבעה והן בדין שקול מוסבים עלי אחד זה דעת רבי ורבנן לא בגלל יש אם למקרא אולא ורבנס יר שעון זה שניים מה שכתוב עד האלוהים יבוא דבר שלהם אשר יר שעון אלוהים זה חוזר ע על הראשונים דאח אחד שאמור למעלה בתחילת הפסוק והי דך והי אחד מה שנאמר למעלה ישון אלוהים ואחד האמור בסוף הפסוק הרי שניים והם בדין שול מוסיפים עליהם רוד אחה זה העיקר אז

זה המחלוקת עכשיו טוב מה תענה על רבי יהודה בן רועץ שסובר יש אם למקלע ורבנן פליג אמר לא רבנן לא פליג על רבי יהודה בן נחלקו עלם ב בעניין הקרנות של המזבח ובית הלן הם חלקו על בית שמאי בית שמאי אמרו יש אעם למכרה והם סוברים וכיפר וכיפר בוא נראה אז אומר בית שמאי סוברים שגם בחטאת די בדיעבד בהזעה אחת אין ולא מכנה שסוברים שיש אם למסורת לכן מספיק בחטאת הזעה אחת אלא בגלל מה שעכשיו נלמד לתניה כתוב בתורה לעניין קורבנות החטה וכיפר וכיפר וכיפר שלושה

פעמים כדי לומר שדי בדיעבד בהזעה אחת בחטאת הגברה הייתה מבעלת את עצמה מאיפה אני יודע שדי בהזעה אחת מפני הדין אומר אם לא היינו לומדים מהפסוק הייתי אומר לך זה קל וחומר ד שדי בדיעבד בהזעה אחת מה ולו דינו נאמר דמים למטה כנאמר דמים אתם יודעים היה במזבח חוט הסקרה יש למטה חוט באמצע מפריד בין הדמים העליונים לדמים התחתונים נאמר דמים למטה מחוד הסקרה במה זה בשעיר נשיא בשרית יחיד בקצבת יחיד נאמר דמים למטה מחוד הסקרה קורבנות ושם ונאמר דמים למעלה מחוט הסקרה זה חטאת בהמה

שכתוב בקרנות מה דמים האמורים למטה אפילו שנמר בהם שתי מתנות שהן ארבע בכל זאת נתנה במתנה אחת כיפר גם לבית שמאי למה כתוב שמה בדם זבחי ישפך אז מספיק בשפיכה אחת אף דמים האמורים למעלה חטאת בהמה צריך להיות הדין כ שנתנה במתנה אחת כיפר לא צריך לרבות מפסוקים שמתנות לא מעקבות או זה אחד או כלך או נגיד לא לא כך לומדים או כלך לדרך זו אפשר במה מצינו שבאמת יעקבו המתנות למה נאמרו דמים בחוץ וקורבנות של דמם נתן בחוץ חטאת בהמה ונאמר דמים בפנים בקורבנות שנתה

דמים בפנים למשל מה זה בפנים במזבח הפנימי בפרוכת פר כהן משיח או פר העלם דבר תמם טעון שבע הזעות על הפרוכת ועל מזבח הזהב אז מה הדמים האמורים בפנים חיסר אחד ממתנות לא עשה ולא כלו א הדמים המורים בחוץ חיסר מהמתנות לא עשה ולא כלום אולי ככה תלמד ואם חיסר אפילו מתנה אחת פר נראה יותר למדומה חטאת הבהמה נעשת בחוץ מצד אחד יש לנו לומר דנין חוץ מחוץ ואין דנן חוץ מפנים ל זה הקורבנות שניתנים בחוץ א נלמד מחוץ עולהו שלמים ואשם אבל לא תלמד חוץ

מפנים את החטאות הפרמיות מהפ הלם דבר וכולי חטאת בהמה נעשת בחוץ מבפנים חטאות הפנימיות או כלך דרך זו דנים חתת וארבע קרנות מחתת וארבע קרנות כן שנאמר ש שמה דנים קורבן שנקרא חטאת וארבע קרנות שצריך להזות את דמם על ארבע קרנות חטאת בהמה שנעשית בחוץ צריך ארבע קרנות מחטאת וארבע קרנות חטאות הפנימיות שגם בהם נאמר שצריכים להזות דמה על ארבע קרנות המזבח והזעות מעכבים בהן ואני וכיח זה שאין חטאת זה ארבע קרנות עולה שלמים אשם שאין בו לא נאמר בו קרנות אלא כתוב בו סביב וצריך

לעזור מדמו שתי מתנות שן ארבע אז נמצא שיש מקום ללמוד מעולם שלמים ואשם שלא יעקב כל המתנות וא אפשר ללמוד חטאות הפנימיות שכן יעכב זה הבת שמעתי תמוד ומר וכיפר וכיפר ו פ מפני הדין כיון ש לא יכולים להכריע מני ללמוד כתוב שלוש פעמים וכיפר הראשון שגם אן התורה אמרה לתת ארבע מתנות על על ארבע קרנות בכל זאת כיפר אף על פי שלא נתן אלא שלושה עוד כיפר כיפר על מה שלא נתן אלא שתיים עוד כיפר מה שלא נתן אלא אחת אז לכן כמו זה סוברים

בת הילל שאפילו אחד כיפר לא מעכבים כל הזעות זה לא בגלל שיש אם למסורת עכשיו רבי שמעון ורבנן בהפלגה גם הם סוברים שיש אם למקרה בסקט בסקד בסוכות בוא נראה בפג לעולם יש אם מקרע ומה מחלוקתם בשני דפנות שלישי תפע רבי שמעון סבר צריכה לא בעק לא צריך סו מיוחד ללמוד לי שצריך להיות כך לסוכה למה בלי זה כולם יודעים שסוכה הלכה למשה מסיני מעמידה על דופן הרביעי על טפח לכן צריך שלושה דפנות בטפח ורבנן סבר סככ בעקרה צריך ללמוד לי לכן לומדים שצריך זכך בשלוש

דפנות והלכה ממשה מסיני מעמידה על דופן השלישית זה דעת רבנן רבי שמעון אומר שלא דעת רבי שמעון צריך לא צריך לי פסוק על סכך בכלל שצריך סכך לא צרייך ליזה פסוק אני יודע לבד שצריך סכך אז אז כל מה שיש זה זה הכל על ארבע קרנות צריך ארבע דפנות סליחה ארבע תפנות ב בא ההלכה למשא בסיני עמידה את הדופן הרביעית על תפע השלוש פנות בטע אבל דעת רבנן לא צריך פסוק פעם אחת שכתוב בסוק זה כח תעשה כ ך פעמיים אז צריך פעמיים בסכות בסוכות זה

שני דפנות שלושה ואז זה הרביעי השלישית הזאת הלכה נושה מסיני מביד הטפח לכן שני דפנות שלמות ושלישית טפח כו עלמה אז הגמרא שואלת ורבי עקיבא ורבני פליגה עכשיו נמשיך לא דילגתי ורבי עקיבא ן רבנן הם גם סוברים שיש אם למכ אזמה נחלקו רבנן ורבי עקיבא ם דם משני נפשות נצטרף לשיעור רביעית דעת רבי עקיבא דם ש שני נפשות מש והולך לשיעור רביעית ודעת רבנן רק נפש אחת אם יש ב רביעיית זה מטמ ואול אם לא לא לא מצטרפים שני דמים ששני מתים ב פניג רבי עקיבא

סבר נפשות תרתם משמע כ שכתוב בתורה נפשות עלכל נפשות מת לא יבוא זה טרטה רב ספרה לא זה דווקא מתח מה שכתוב נפשות זה שלא יתמ עדם של אחד מכל הנפשות שבעולם כל הנפשות שבעולם אבל דם משתי נפשות זה לא מצטרף הודקו לעלמה עכשיו הגמרא שואלת הודקו לעלמה ישם מקרע מה מה כולם עכשיו הפוך כולם סוברים משם מקר תניה למדנו גבי תפילין לטוטפות בשו שני אחי תפת טפת כתוב בתורה בביה כבי אח לטטפת בין עיניך דורשים כפי המסורת שכתובה בית אחד אחר כך בפרשת שמע כתוב

לטוטפות לטטפת גם כן בלשון יחיד הנה פעמיים אחר כך ביהם שמוע כתוב לטוטפות לשוות רבים הנה ארבעה טפת טפת טוטפות זה דברי רבי ישמע מפה לומדים ארבע בתים רבי עקיבא אומר לא צריך את כל זה אלא חלק את התיבה ותדרוש טת כתוב תפות תת בכתפי צבעי שתיים דרשים במקום במקום בכתפי שמה אומרים שתיים אומרים תת ופת באפריקי שתיים אז כשני אומר לך תפות תת פת תת זה שתיים פת זה שתיים הנה ארבעה מפה לומדים אז מוכרח מהברית שזה רבי שמאל סובר שיש אם למסורת אומר אלא

לעולם פליגה באמת יש מחלוקת התנאים אם יש אין מקרה או אין במסורת מה שהגשנו למעלה אם יש אם למסורת מנין לבשל בשר בחלב שאסור לבשל בשר בחלב אולי אני אגיד בחלב אני מלא כפג אחד שני קרעות קר במסורת אבל הי חלב וחלב לכדנו יש אם למקרא נכון יש מחלוקת ים ישם למסורת מתי כמו למשל טוטפות טפת פעם אחת כתוב עם ו פעם כתוב תפת פעם אחת אני מוסיף ב או ירשיעו ירשיע אבל לא תבשל גידי בחלב זה רק כתוב ח לב השאלה כן השאלה רק איך

תגיד בפתח או בצר חלב בזה לא נחלקו בזה כול עלדים יש יש אם למקרא ואומרים לו תבשל כדי בחלב בסדר הגמרא שואלת וארי רה יראה כתוב דכי הדד ופליג יראה כל זכורך ואנחנו דורשים יראה יראה מה נתניה רבי יוחנן מד אומר משום רבי יהודה בן תמה עשו באחד מהנה פטור מן הראייה לעליה ל הרגל שנאמר יראה כל זכוך דרשו רבותינו בלי ניקוד יראה יראה כלומר שיראה שיראו את פני השכינה וגם את המקרה זה יראה וגם יראה שתראו לפני השכינה שבא לקראתם לראותם אז הגמרא שואלת ראייתך

מקישים ראייתך לראיית השכינה דורשים כדרך שבא לראות כמו שהקדוש ברוך הוא השכינה באה לראות אותך כך בא לראות לך מה לראות אותך בא הקדוש ברוך הוא עם שתי עיניים שלם בשתי עיניו הקדוש ברוך הוא כביכול כן אף לראות בשתי עיניו איפה אני כדרך שבא לראות כך בא לראות מה לראות אותך בא הקדוש ברוך הוא כשהוא שלם בשתי עיניו אז עיני למה כתוב עיני השם אלוהיך בא אף מה שבא הקדוש ברוך הוא לראות לך צריך שיהיה רואה הוא תראה אותו בשתי עיניו אבל סומן שאין לו שתי

עיניים לא אותו דבר גם כשהקירות לראות זה אותו דבר אז מה אז מה תענה לי על חלב חלב אלא אמר רבח רב אמר קרא לא תבשל גדי בחלב אמו דרך בישול עשרה תורה דרך בישול אם תגידי בחלב זה לא דרך בישול זה צליה לכן כשהתורה אמרה לו תבשל לשון בישול חייב להיות במים בחלב אי אפשר להגיד בחלב בחלב זה צולים בחלב כן אנחנו סוגרים פה עוד כמה דקות השיעור העיקרי בעזרת השם זה הרב שלוש כ הלכתם רביעית פילו טפח תשסג למדנו את זה ערב שבועות אי

מה אתה אומר בשבת היה שוכות [מוזיקה] למד תראה מה זה מה רבו מעשיך השם בני חי בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום ראשון יום אחד בשבת קודש כא' כסלו תשפ ה אך טוב לישראל בעזרת השם אך בכיס לב מכינים את עצמנו שיהיה שבוע טוב מב קודם כל ויהיה שבוע מוצלח בתורה ביראת שמיים מידות טובות שיהיה לכולם פרנסה וישועה אבל מכינים את עצמנו לקראת יום שני בערב עוד פעם עושים סיום של בב בתראה לדעת שזה חשוב מאוד בעזרת השם בבית הכנסת נר יוסף ברמות אבל בעזרת רכס

שועפת רכש שועפת לא ברמות ברכש שועפת נר יוסף בשעה 7 וח אז בעזרת השם מכינים את עצמנו לקראת השבת מברכין שהיא שבת מקץ שבת של גם של ראש חודש תבות וגם מכינים את עצמנו לקראת החנוכה שביום רביעי בערב אז בעזרת השם נפתח בפרשה ואז נדבר טיפה על חנוכה ונתחיל את השיעור הנה ראינו באים מקט שנתיים ימים פרעה חולה והנה עומד עלי אור אתם יודעים יש קץ שם לחושך אם כמו שראינו עכשיו ב היה חושך ששיך עיניהם של ישראל אלה היונים אבל יש קץ לזה הקדוש ברוך

הוא נתן אופ סטופ ואז בא אור גדול חשמונאים ניצחו מסר את הגיבורים בעד חלשים ברבים מעטים ורשים ביד צדיקים איך זה נהיה בשביל להגיע לקץ צריך מקץ מקץ זה כל צום ממון ראשי תיבות גם זה אותיות קמץ קמץ זה ניקוד בכתר הכתר זה תריג מצוות קודם כל אדם ישמור תריג מצוות בשבע מצוות דרבנן כאדם שומר אותם אז אז הוא זוכה אם לא הצליח חלק לשמור בצעירותו אז צריך לעשות כל צום ממון ראשי תיבות של מקץ העיקר שאדם לא יחטא ישמור כל תריג מצוות שש מצוות מצוות

עשה במצוות רמח מצוות עשה שעשה מצוות לא תעשה וגם שבע מצוות דרבנן שאדם ישמור הכל כך צריך לשמור כמו שצריך לשמור ואז אדם לא צריך צומות ובעיות יהיה לו ישועות ככה צריך אבל אם אדם לא הצליח לשמור כמו ש כטבעי צריך צום כל ממון אומר הבן איש חי הצום כל ממון עולה זאת הם כן הם מועילים במקום הקורבנות על ידי תענית אדם מקריב את חלבו ודמו כמו קורבן בכל שהוא קורא פרשת עולה נחשב לו כאילו הקריב עולה אותו דבר צדקה עושה צדקה יותר מכל הקורבנות עכשיו

בזאת זאת התורה לה עולה לה מנחה אז כ ומר צום כל ממון עולה זאת בזאת יבוא או אדם צריך לצום קות לקדוש ברוך הוא ולתת צדקה עכשיו מה נעשה יש לזה במקום שאדם יצום יש לזה זאת חטאיך בצדקה פרוק זה זאת התורה אדם שלומד תורה לעולה למנחה לחטאת זה זכות אז צום כל ממון מספרם זאות בהם יהיה קיום התורה הם יועילו לעולה למנחה לחטה ולשר אז בעזרת השם אם אדם רוצה קץ בסוף לכל צרותיו זה העבודה כתוב בהמשך הפרשה ויאמר עליהם אביהם אם כן איפה זאת

עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צורי מעט דבש נכות לוט בוטים זאת שאדם רוצה קץ חוסר אותיו יקח את הזאת זאת זה 408 כ מתה צום קל ממון צום כל ממון זה כל אחד עולה 136 ביחד שלוש פעמים 136 זה 408 אז אם אדם בזאת ומר עליהם זאת עשו וחיו קחו מזמרת הארץ בכליכם איך תזכו לחיי העולם הבא תקחו מזמרת הארץ זמירות היו לי חוקיך או תורידו לאיש מנחה אי זה הקדוש ברוך הוא תורידו לו מנחה איך עושים את זה מעט צורים מעט

דבש אדם ימעד בתענוגות העולם הזה תעיד בתאוות צורי דבש נכון תוריד כמה שיותר אם אדם רוצה שייכנסו דברי תורה לתוך מעו אז ישתדל אך לשמור את הפה שלו מהתא לכן הגמרא אומרת גם כן מקץ זה ראשי תיבות מסע ת ציפית מסא מותן באמונה כשבא דבר ראשון שואלים את האדם בעולם העליון נסעת ונתת באמונה שואלים אותו ציפית לישועה שואלים אותו קבעת עתים לתורה שלוש שאלות שואלים אותו זה מקץ אם אדם יש לו משע ומתן באמונה אם אדם יש לו קבעת העתים לתורה אם אדם יש לו ציפית

לישועה אז הוא זוכה הוא זוכה לישע גדולות הוא זוכה זה מה שאנחנו צריכים ולכן זה הכוח הגדול שיש לנו עכשיו בעזרת האלו בשעתו לעשות לכן עכשיו זכינו על ידי האור הזה הגדול שעם ישראל הוא מונע את החושך והוא מגביר את האור אתם יודעים חושך איך מגרשים אותו באור חושך לא תיקח מקל תיתן לו מכות הוא יהל לך חושך חושך עושים אור וזה דוחה את החושך לכן עכשיו אתם יודעים מה היא חנוכה ניתן נו רבנן מה זה חנוכה תלמד זה העניין לשבת לקות בתורה לשמד כמה שאדם

יכול ידוע עכשיו לכן מדליקים שמונת ימי חנוכה שאדם שמונת ימים האלה מדליק את האור וזה האור הזה מדליק כמו אור של תורה ויראת שמיים מדות טובות ידוע קושיית הבית יוסף למה תיקנו שמונה ימים בחנוכה בגלל מה בגלל שהיה נס גדול בשמן שהוא דלק שמונה ימים אז למעשה אבל הוא יום אחד היה שמן אז זה קושת הבית יוסף למה למה היה בו נס הרי ביום הראשון לא היה שמן לא היה בו נס אז היה צריך שבעה ימים אומר הבית יוסף גם ביום הראשון רק התחילו למזוג את

תמלה אז גם ביום הו שון כבר היה נס גם הוא אומר שמה החילה לא שמו את כל השמן שמו מעט חילקו את השמן לשמונה חלקים שמו כל יום מעט כי מעט שילכו ויבואו ויעשו את השמן זה יקח שמונה ימים אז ביום הראשון שמו קצת יש עוד הרבה פירושים על זה שהאש שהייתה יורדת מן השמיים היא אש קרה לא היייתה מחלה את ה את את ה את השמן לכן לא היה שום איך לא היה נזק לציפוי הו כל הזמן אש תמיד תוקד על המזבח גם כשהמסר היו

נוסעות כל הזמן במשכן 40 שנה היה כל הזמן אש על המזבח אש תמיד תוקד על המזבח איך זה לא נאכל הציפוי של הזהב לא זה אש קרה ולכן ממנה הדליקו את המנורה כי איש לא שורפת לכן השמן שהיה בפח הספיק להד את המנורה לכל לכל השבעה לכל השמונה ימים הום הראשון תודה יש אומרים שעצם העובדה שהם מצאו את הפח של השמן זה גם כן הנס הגדול הגדול הגדול בטח אבל אתם יודעים מה שדרשו רבותינו על זה תירוץ מאוד נפלא אומר שאחד היה נסע לאיזה מקום רחוק

לאיזה יריד באו שודדים בדרך היה לו הוא היה באוניה שדדו אותו היה לו שמונה שקי זהב שדדו לו שבעה שקים מהם שדדו לו את כל השקים הפ איזה צער היה לו בסוף הוא מוצא ששק אחד השאירו לו של זהב מיד הלך חתר עם הזה לעיר הביא חיילים מזויינים תן להם כסף אומר בואו תרדפו לי אחרי הרשעים האלה והם הלכו ורדפו והשיגו אותם החזירו לו את כל השבעה שקים פלא פלאות והוא נדר נדר לקדוש ברוך הוא אומר ריבונו של עולם אם אני מצליח אני נותן מעשר זה

מעשר זה הרבה כסף מהעסקים האלה של הזהב לצדקה ללומדי תורה וכל הישיבות ה מתפללים למה יש כמה וכמה ישיבות כל ישיבה תקבל מעשר של שק אחד זה ספיק למשכורת של חודש זה טוב אז התפללו ובאמת על ידי התפילות וה אלה החיילים הצליחו והם הביאו לו את הכסף טוב עכשיו מכמה סקים נתן להם משבעה בא אחד הראשי ישיבות אומר אדוני צריך של שמונה שקים לא של שבעה שקים מעשה אומר למה ה אומר לא גם עצם העובדה שנשאר לך שהם לא גנבו מהתחלה את השק השביעי השמיני זה

נס למה אם לא איך היית מביא את הכל לא היה לך כסף לשלם אזה אז זה אותו דבר אומרים פה על הנ של חנוכה אז אמרו לו קודם כל אתה צריך להפריש הגבאים אמרו לו אתה צריך להפריש גם על הסק הזה לשלם שרדפו אחרי הגזלנים היה כסף לשלם להם אז זה גם כן נס אומר גם כן אותו דבר לעניין השמן א לא התרחש נש היוונים לאלא שמו לב לפח השמן אז לא היה לנו את את הפח הזה גם כן ממה לעשות אבל הפח הזה אז זה

לא רק שבעה ימים זה שמונה ימים עצם העובדה שהם עשו את את הפח הזה א אני רוצה להגיד לכם איזה דבר פלא פלאות רק תשימו לב טוב כותב את זה רב חי מבריסק משהו לישב את קושיית הבית יוסף הוא אומר דבר יפה קודם כל הוא אומר איך ייצאו בכלל ידי חובה של הדלקת המנורות המנור באותו שמן שנוסף ביום השני זה לא מובן הלו צריך שהשמן יצא משמן של זית שמן של זיתים לא שמן של נסים ירד להם שמן מן השמיים זה בנס צריך שמן של זית

זה במה קשר למנורה לפי ההלכה שמן זית זה כשר למנורה שמן שיוצא מפרי שגדל על עץ זית אבל שמה השמן ש בפח היה שמן של זית אבל שמן של נס זה השאר הימים זה היה שמן של נס אפילו תגיד הוסיפו על השמן הראשון עוד שמן זה לא שתי שמן טבעי אז אותו שמן ש של נס ש שנבע בבית השונמית ברכת הנביא אלישע הלא ידוע רבותינו אמרו פטור ממעשרות למה זה לא שמן שבא מעץ זה בא בנס ככה היד של השונמית פטור אין לא חייב זה לא

שמן טבעי אז מתוך הדיוק הזה אומר רבי חיים מוכחים לומר הד שהנס תן תן לי דמון תפריע לי כל רגע אומר רבי חיים מברי שהנס היה ביקו ביקו באיחות בתוספת לא לא תוספת שמן אומר השמן הטבעי לא קלה אומר היה בירכות כוח השמן הטבעי נתעצם בכוחו היה בכוחו לדלוק שמונה ימים ממילא בכל לילה קלה שמינית מהשמן הטבעי ולא ד שני תוסף שמש שנס אז אין קושייה על הנ לקושיה שלבית יוסף גם ביום הראשון היייתה אותו מידה של שאר הימים היה אותו מידה רק מה הכוח היה

כוח בעכו של השמן הזה לקחת לקחת שיהיה לו לדלוק בכוח הזה שמונה ימים באיכות במועל שלו בשמן עצמו הטבעי זה טוב מאוד אז אין מקום לכושית הבית יוסף ויום ראשון היה באותו מידה ששאר הימים אז ם זה הוא ממשיך לבאר את היסוד המחלוקת של בית שמאי ובית הילל בית שמאי הלא אומרים ביום הראשון שמונה ואז הולך ופוחת בית הלל אומרים הולך ומוסיף ויש לנו חנוכה זה ראשי תיבות חטא נרות והלכה כבית הלן שהולך ומוסיף אז ה אומר זה ככה היה האם המחלוקת שלהם האם בתחילה היה

כוח בשמן הזה לשמונה ימים ואז כל יום זה הלך ופחד או שבתחילה היה בה יום אחד ואחר כך הקדוש ברוך הוא הוסיף בו כוח לעוד יום והקדוש ברוך הוא הוסיף בו כוח לעוד יום ונתן בו כוח לעוד יום אבל לא זה באיחות זה מאוד יפה הפירוש הזה של של הרב אז לכן זה זכות גדולה מפה לומדים יש מצב קש בסדר או לכן מפה לומדים פלא פלאות דבר שאדם אסור לו להתעש אף פעם צריך לדעת תמיד הכוח של התורה הכוח שהקדוש ברוך הוא נותן כשאדם מוסר נפש

לא יתייאש אני רואה הרבה אלה שלא מתייאשים נים תלמידי חכמים מי שנופל בדרך הוא לא למשל יש לי פה אחד יצחק אם היה מתייאש היה בורח לי אבל כמה שאנחנו מעירים לו כיש לו כל כך עשק כל הלמו זה הוא אוהב את זה לא לא לא אנחנו מבקשים מחילה לא אבל הוא יש לו חשק אתה רואה לא להתייאש זה באמת מוסר גדול שאדם ידע ללא שהיה היה משל שאדם ידע שהכל זה הם מה ה מה הם רצו הם רצו הם היוונים הם רצו להש את עם

ישראל מהתורה הם רצו שיילכו אחרי התרבות שלהם אבל זה הכוח של עם ישראל מסו נפש והצלחנו אתידע שיש היה איזה עני אחד מעליך שפת הים מה נהייה לו אשתו כבר כמה חודשים אשתו אומרת אין אוכל אין אוכל יום אחד צעקה עליו איזה צעקות שאיין להם אוכל ויש ילדים קטנים וזה זה מה ה יעשה הוא היה גר על יד הים הלך שפת הים היה מיואש חושב מחשבות מחשבו יושב עם עצמו בוכה להשם מיואש פתאום הוא רואה איזה יד באמצע מנופפת צועקת לעזרה טק זה קפץ לתוך הים

עוד רגע היה הבחור הזה טובע הרים אותו הוציא אותו מן המים רואה צעיר איזה בחור יפה גיל 15 חמת בחורים מפרפר עה עשה לו אחיה הזמין מיד טיפול נמרץ זה אמבולנס לקחו אותו שיטפל אותו בבית חולים הוא נסע איתו לטפל בו והכל מדבר הרופאים לאט לאט מדובבים אותו רוצים שהוא ידבר שיאות שהכרה חוזרת לו והוא זוכר מה קורה איתו לאט לאט לאט לאט עד שהוא התחיל לדבר הוא אמר טוב אני אלך לא תופס לו את היד אל תלך אומר להם אני הבן של המלך אני הבן

של המלך והבן המלך היה שמח בן אדם הזה גם שמח שהוא זכה להציל את בן המלך אומר אני לא עוזב אותך אני רוצה שתישאר איתי עד שאבא יבוא ויראה אותך וכך היה הוא נשאר ואבא שלו בא ראה זה יורש העצר הציל אותו אזה בן יחיד אומר הטלת את החיים של הבן שלי אתה תדע לך עכשיו אני יודע אתה הלכת לשפת הים מה קרה סיפר לו אומר אתה עכשיו אתה תהיה השמח הכי גדול בעולם אומר בוא תשמע השם פתח לך את ידו החבה והמלאה התפילות שבכית פה

התקבלו אבל חבל שזה תקבל ככה שהבן שלי טבע אבל אתה הצלת אותו אז מגיע ענך בוא תיכנס תן לך שעה תיכנס לאוצרות שלי כל מה אתה רוצה תאסוף תקח שעה מתי זה יהיה אני אגיד לך טוב שמעו את זה יועצי המלך אמרו לו מה אתה עושה אתה יודע מה הוא יכול בשעה יכול לרוקן לך אוצרות מיליוני מיליארדים מה קרה לך מיליארד דולר אומר ש עשה אבל פתחתי לו אומר טוב בדקו מה אוהב הבן אדם הזה מה אוהב שמוא אוהב חושי סבזי טוב מטבח מטבח פרסי טוב

עוד מה אוהב אומר אוהב גם תסבור פרסית מזיקה עוד מה אוהב אוהב גם עוגות כאלה בצ שוקולדה וכל מיני כן אמרו טוב אחרי ש שמעו שוא אוהב לאכול ואוהב וסקי ואוהב מזיקה אמרו לו למלך אפשר לעשות אל תדאג אבל מה זה עלה קצת כסף אין בעיה מה נעשה הם לפני שהוא נכנס לאוצרות תכננו יקבלו אותו בסבר פנים מאוד יפות עם עם עם עם כל מיני זמרים פה זמר כזה פה זמר כזה פה תזמורת אנדוס זה זה זה זה זה בצוות פרסית זה פה ומצד שני מה

זה מאכלים מה זה ריחות בבר של וויסקי וכל תאבות העולם הזה מזללות מזללות מזללות אוהב את זה תיקח וכך הם הולכים עם סטופר כן ולאט לאט באים איך שהוא נכנס הגיע היום המיועד ככה זה בא באים באים ישר המלצרים מה זה בריח ריח נתנו לו קודם כל להתעכב שיהיה רעב אחרי שהוא רעב הרבה עכשיו תיכנס מאיפה עכשיו הוא מתחיל להיות מבסוט הוא שומע על התזמורת הזאת לתזמורת הזאת הראש שלו מסתובב מח לנוח רגע אבל מה איזה פינוקים איזה תזמורות איזה פייטנים איזה מאכלים ווא עוד רגע

אז הוא מכניס את הש המהר למלאכה פותח את הזה הופ רגע אחד באים שני שטרים תופסים אותו אדוני שעה עבר אבל עוד לא עשיתי כלום עוד רגע שני אקח משהו לא הספקתי לעשוב שום דבר הלכת לאכול נו איזה טיפש אתה אתה אתה צריך לדעת זה ככה זה אדם יש לו פיתויים תאוות של רגע היצר מפתא זה ככה זה מה נעשה אנחנו פה נשלחנו 70 שנה לאסוף לעולם הבא יצר הרע לוקח את הבן אדם לוקח אותו לשטויות ואבנים קצת טיולים קצת מאכלים קצת מוזיקה לאט כן כל

פעם משהו אחר ואז האדם הולך החיים שלו חס ושלום חס ושלום חס ושלום שלא ילך לאיבוד זה צריך להשים לב כל יום ממציא המצאות חדשות יצר הרע עכשיו זה החנוכה מלמד אותנו זה רצו היוונים הם היו פותחים אחד מול השני יש פה מקום של תורה מול זה פותחים כל מיני תאוות וכל מיני עניינים והחוכמה שאדם התגבר על הכל ודע יצר אדם עשו מגוף חומרי מה נעשה הם לזה דאגו היוונים שאדם ילך אחרי החומר אנחנו צריכים ללכת אחרי הרוח בעזרת השם ולא להתייאש להמשיך ולהמשיך ונצליח השם

יזכנו זכה הית אמר זכה תן נלך לישעיה כן רב חיים מבריסק סביר יפה קצת עמוק אבל נחמד יפה פשוט בשבילי זה פשוט ברוך השם אנחנו פרק מג פסוק ד ישעיה פסוק ד כן יום שישי למדנו מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ויתן אדם תחתיך ול אומים תחת נפשך אומר באשר יכרת בשביל שאתה יכרת בעיניי אתה נכבד מכל האומות ואני אהבתיך אני אוהב אותך אוהב לכן יתן אדם תחתיך זה כל הגויים אחרים יהיו כולם תחתיך ו אומים כפל את הדבר תחת נפשך תראה איזה כמה הקדוש ברוך

הוא אוהב אותנו אל תרא יתך אני ממזרח בזרעך וממערב הקבצה הק בצקה כן אומר הנביא אל תרא כיך אני אתה אומר אתה מפוזר בהכל אל תירא אומר ממזרח איפה כל אלה שנפוצים במזרח אני אביא אותם ואלה שבמערב אני אקבץ אותם אז לכן אומר פסוק ו אומר לצפון תני תני ולתימן א כלאי הביי בני מרחוק ובנותיי מקצה הארץ זה שאומר תני אומר אומר לצפון תן את ישראל הפזורים שמה לתימן אומר אל תכלא אל אל תמנעי מליתן את ישראל תביא אותם כלומר הוא מצווה לכל רוחות העולם להביא

ישראל בני מרחוק ובנותיי מקצה הארץ כל פסוק ז' כל הנקרא בשמי לכבודי בתיב יצרתי אף עשיתי תראה איזה בריאה יצירה עשייה כל הנקרא בשמי איפה אצילות בשמי זה אצילות שם הביה כל השו לכבודי יצרתי עשיתיו כל ישראל שנקראים בשם השם זה עצילות ולכבודי שנעשה להתכבד להתפאר ברטיב כבר הכנתי לו כל צרכיו כל צרכי הגאולה אין מחסור יצרתי בסטיב בעזרת השם הגענו פסוק חט בוקר טוב בוקר טוב רפואה שלמה למורן מרגלית בת חנה ישראל כן אנחנו הולכים למשנה נשמת רינת בת רמיזה השם נשמת אביגדור בן בתיה

נשמת זרי בת שונטל זרי שונטל בת לבנה שרה לו נשמת מרבי רבי שלום אהרון בן רחן רבי אורי נורי בן רחל מרדכי בן חנה משה בן ישועה אברהם בן ישועה צביקה בן רבקה יוסף בן רבקה אביעד שמואל בן שולמית יוסף בן שרה יצחק בן חנום שרה בת רג'ינה כן צדקה תגבה ממנו על כל יום שש בסדר מ שלא היה מהיום זה כפול גם ממנו עם יצחק עוד נשמה משנה כן נכון אנחנו פרק שני משנה א' ב בם בם בם כהן גדול דן ודנין אותו דן אחרים

יכול להיות דיין לשבת בבית דין ואין פחד שהדיינים חוששים לחלוק עליו ודנין אותו יש תביעה נגדו דנים אותו מעיד מופיע לפני בית דין להעיד בגמרא אמרנו שלא מעיד רק לבן מלך הוא מעידין אותו מי שיודע עליו עדות יכול לבוא להעיד חולץ אחיו נפטר בלי בנים חולץ חולצי אשתו אם הוא מת מייב מין את אשתו אבל הוא אינו מייבם למה אסור לו באלמנה פני שהוא אסור באמנה מת לא מת אחד מקרוביו איןו יוצא אחר המתה הן נכנסים והוא נרה הן נרים והוא נכסה הם נכסים והוא נרה

הן לין והוא נכסה ויוצאים ממן ע פתח העיר ויוצא מהן ע פתח העיר דברי רבי מאיר רבי ד אומר איני יוצא מן המקדש שנאמר ומן המקדש לא יצא כשהוא מנחם אחרים דרך כל העם עוברים בזה אחר זה והממונה מ מצעו בינו לבין העם באמצע כשהוא מתנחם מאחרים כל העם אומרים לו אנו כפרתך והוא אומר להם תברכו מן השמיים כש מבלין אותו כל העם מסובין על הארץ והוא מסבל הספסל הפוך ראית מה זה ב סבזה גם כן רגיל אה גם כן רגיל לא רק כהן גדול המלך

לא דן ולא דנין אותו עכשיו זה היה כהן גדול עכשיו מלך לא דם ולא דנין אותו זה דווקא מלך ממלכי ישראל אבל מלכי בדוד כתוב בירמיה כ אמר השם דינו לבוקר משפט וצילו גזו מיד עושק מלכי בידון דנים את אחרים אז המלך לא דן ולא דנין אותו לא מעיד ולא מעידין אותו לא ץ ולא חולצין אשתו לא מייבם ולא מיבמ אשתו רבי יהודה אומר רצה לחלוץ או ליבם זכרו ל טוב אשרב אמרו לו אין שומעין לו לא והן נוסעי על מנתו של מלך וד אומר נוסא

מלך על מנתו של מלך אחר שכן מצינו בן דוד שנצא ל מנתו של שאול שנאמר ויתנה לך את בית אדוניך ואת נשי אדוניך בחלקך אוי ואבוי אוי מרב מיכל משנה ג מת לא מת אין יוצא איפה אני למדתי כבר שני משניות טוב אין דבר עוד אחד ג מת לו מת איין יוצא מפתח פרטן שלו רבי יהודה אומר אם רוצה מי זה המלך רבי יהודה אומר אם רוצה לצאת אחר המטה יוצא שכן מצינו מדוד שיצא אחר מיתתו של אבנר שנאמר והמלך דוד הולך אחר המתה אמרו לו

לא היה דבר אלא לפייס את העם שמבין אותו כל העם מסובים על הארץ והוא מסב על הדרגש בסדר זה היה שני אצל אבניר הרב אחד ש עכשיו כן עכשיו אנחנו בתפילה לבית המדרש תנוח תנוח תנוח כבר אמר לך הכוהן הגדול מה שתי אדוני לרדי תמיד כי ממני במות ש קדש בריכ שי אנחנו באיחור באיחור גם הנה אנחנו באים לקיים באים קיים מצות ס ללמוד תורה כמו שמ כתוב ג צרנו ולעשות רצון בוראנו נוע ני ערוב כמט קחי זמרתי כ י שמיים וארץ כן שיהיה להצלחת רחל

בת משה ומרי שלהם ישועות גדולות ולהצלחת בעל המסכת שמעון ישראל נחמן בן נעומי חיים טובים בנחת הכהן בתה לידה כלה ן הכהן בת צרה לידה כלה תומר תפתח את המסכת דף ה ברוך השם הנה אתה רואה קופץ על יד הרבה כל יום זה מתקדם עוד דף ונזכה לעוד דף ולעוד דף ואסור להחסיר יום אחד ראיתי אחד החברים הוא החסיר ביום חמישי תנו רבנן בדף ד עמוד ב שורה אחרונה תנו רבנן אוי אוי אוי אוווווו צבה תצליח הולך בסדר כן מתי תחזור טוב נדבר דל מינו תנו

רבנן דיני ממונות בשלושה ואם היה מומחה לרבים דן אפילו יחידי אוהו ראית מה זה דיני ממונות יש לאדם גזלות חבלות כל מיני דיני ממונות צריך שלושה דינים מומחים ואם היה דיין יחידי כל מנוסה מומחה ואם היה מומחה לרבים אתה רואה לרבים הגמ תברר מה זה מומחין הרבים שכ מנו דן אפילו יחידי למה כתוב בצדק תשפוט עמיתך בצדק תשפוט יכול אפילו אחד לשפוט את עמיתו אז זה האחד הזה יכול אפילו לקוף את האדם שיידון אצלו בעל כוחו שקבל עליו את הדין תראה תוספות כן ואם היה מומחה

לרבים הגמרא תגיד מה זה מומחה לרבים אפילו ביחיד כתיב בצדק רשי אומר בצדק ששות עמיתך אמר רב נחמן הנה כגון אנה דן דיני ממונות ביחידי אבל אמרנו באבות אל תהי דן יחידי שאין דן יחידי אלא אחד הקדוש ברוך הוא זה עצה טובה לא לעשות כך אבל אין איסור בדבר כך נהג רב רחמן רבי חיה אלא לפעמים היה שעת הצורך מאוד מאוד שלא יהיה בלאגן אז הוא יהיה דן יחידי לא לא כגון אני אני דן יחידי קראו לו לכן אמר רבי חיה כגון אנה כמו אני דן

דיני ממונות ביחידי יפה אני זה בעין כן רבי חיה היה הרבה יותר גדול מרב נחמן כל זאת שונ אותו אחריו כי רב נחמן רוצה להביא אותו רעיה לדבריו אז עוד פעם אמר רב נחמן כגון אנה דן כמוני דן דיני מונות ביחידי וכן אמר רבי חיה כגון אנדן דיני ממנות ביחידי הגמרא מקשה בעיה להו כגון הנה גמירנ בסירנה בנקיה רשותה אבל לא נקת רשותה דינה דיני לא דינה או דין פגב זה לא נקת רשותה דיני דינה יפה זה שהוא שואל הגמרא עכשיו אומרת מה זה כגון ענה

כגון הנה שלמדתי שמועות דינים רבותיי למדתי טוב כל השס כל ה כל ה כל כל הפוסקים כמו שצריך ברנה גם וסיף אני יודע להשיב סברות וטעמים ונמוכים ללמוד דבר מדור דבר ונגינה רשותה וגם נתתי רשות מראש הגולה מהחכם הגדול אבל לא נקיט רשותה דיני לא דינה אם לא קיבל שמכה לדון לא קיבל רשות לא רק צריך שלושה לא א דון יחידי או דין מה אבל גם דלא נקת רשות דיני דינה אפילו שלא ק רשות בכל זאת הוא תמיד חכם גדול פקיע השמה דינו דין אז מה

מה מה באמת הם צריך לקבל שמחה או לא יש הרבה גדולי עולם אבל אין להם לא קיבלו שמכה מרב ששמח אותם את שמע דמ ז נחמן דן דינה וטעה אתה רואה מור זוטרה בנו של רב נחמן דן יחידי וטעה בדין לקמ דרב יוסף שאל אותו צריך לשלם טעיתי צריך לשלם או לא אמר לה אם קבלו עליי הוא לא תשלם ואי לא זיל שלים אם קיבלו אותם אותך עליהם ללכת אחריך אז הם מוכנים הכל אז גם אם תטעה הם מקבלים הכל לא יטביעו אותך אז לא תשלם

ילא לא קיבלו אותך עליהם הם לא לקחו אותך ש זיל שלים הם אומרים לה תשמע אנחנו לקחנו אותך שאתה תדון אותנו דיני תורה טעית בדין תורה מה נעשה לך אנחנו קיבלנו אותך נכון יש קיבלו אותו בהתחלה תראה רשי אומר לגמרי ללך אחריך אם לדין אם לטעות ואם לא זיל שלים אם לא קיבלו טעותך עליהם רו לך דנל דין תורה זיל שלים ומהו מהדר דינה לא על מה גמיר וסביר כילא נקיד רשותה דיני דינה ולא מהדר הדין דין בפש בעיה עכשו תראה אמרתי לך כמה פעמים רוחי

עני מה נפק מינה שאתה אומר לי את זה תגיד לי אתה רואה ילא זל שלים מפה הגמרא מוכיחה שמ אמינה כי לא נקיד רשותה דיני דינה שמאמינה שאם הוא למד טוב והוא סובר סבר רע אפילו אם לא לקח רישות מראש הקולה לדון ביחידי כמו מזות רה הדין דין ואם טעה כן צריך לשלם למי שהפסיד שמאמינה באמת שכל שהוא כמו רב נחמן כמו רב חיה יכול לדון ביחידי אפילו שלא קיבל רשות אומר הרן מעתה יש לנו שלושה מיני מומחים מומחי הסמוך הנקרא אלוהים הוא דיין של תורה

סמוך בדינו כתבו בשם הרמבן שאם תעינו צריך לשלם ואף שלא נטלו רשות מהנשיא או מראש הגולה כמה שמיכת עולה לו במקום הוא מומחה בקי בדינים שהוא מומחה לרבים שמוזכר כאן ואף שאין ו סמוך אם טעה צריך לשלם ומחר הרבים שאין לו סמוך אף אם לקח רשות מהנשיא ומראש הגולה אין ו צריך לשלם אם טעה אתה רואה זה גם לא ידעתי שיש סמוך אבל לא קיבל רשות מראש הגולה לא הוא לא סמוך אבל קיבל רשות מראש הגונה הפוך לא סמוך אבל קיבל רשות מראש הגולה לא לא

מחין רבים שאיו סמוך אבל לקח רשות מהנשיא או מראש הגולה לא צריך לשנע בסדר תשמע לא אנחנו פה עם הרב העיקר הוכחנו ש כן גם אם לאק גם אם הוא לא סמוך ק זה הם לא קבלו לא מקבלים עליהם את הטעות שלו אנחנו רוצים שידון אותם דין תורה תגיד לנו מה כתוב בתורה זה הכל אם טעה טעה אתה לא אמרת דין תורה אם רב אימן דבעל מדן דינה מי שרוצה לדון דין דיני ממונות והטעה מבעה ל מפטרה ואם הוא רוצה אם הוא טועה שיהיה פטור בנ

שלם לשכור רשותה מברש גלותה לכן אמר שמואל לשכור רשותה מברש גלותה אומרת פשטה כן יחיד פשיטה מאחה לחה ומתם לאתם ומכ להתם מהנה דכ שבט תם מחוקק כד תניה לאסור שבט מיהודה יפה יפה יופי אלו ראשי גלויות שבבבל ש ישראל בשבט חוקק בבין רגליו אילו בני בניו של הלל הגמרא אומרת פשוט מי שקיבל רשות מאחה מראש הגאולה בבבל לחה לכאן לבבל לדון כאן בבבל ומהתם מהנשיא בארץ ישראל לדון בארץ ישראל הרשות מעילה ויכול לדון מאכה להתם מרוש הגולה כאן לדון בארץ ישראל אתם מהנה גם מועד

למה העיקר זה בבל תראה איך הם דורשים להם הבבלים האלה אכה שבט כאן נקרא אצלנו בבבל ראש הגולה נקרא שבט זה שררה מרובה יותר והפקר בית דין הפקר ולכן רוש הגולה עומד במקום מלך התקנה שלו רשות מתפשטת בכל ישראל אבל רשות נשיא זה לא חזק כמו זהא כן זה בבגדד בבבל דאחר ראש הגולה נקרא שבט שררה מרובה והבקר בידין הבקר והתם נשיא בארץ ישראל נקרא מחוקק הוא זה לשון שררה פחותה משבט לפי כך הרשות של ראש הגולה מועילה ב ארץ ישראל לכן בראש הגולה מועיל לפה

כדי תניה לא יסור שבט מיהודה מי זה אלו ראשי גלויות שבבבל שרודן ישראל בשבט בחוזקה יש להם רשות ממלכי פרס ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של ליל הנשיא שמלמדים תורה ברבים אבל לא רודים בשבט למה ראשי גלויות בבבל נקראים שבט לכן הם צים לרדות בשבט אבל בני בניו של י נשיאים בארץ ישראל נקרים רק מחוקק שמה היייתה עיקר המלכות בבבל בפרס נותן לו רשות אה יש להם רשות ממלך פרס כן לא הוא לא יש להם רשות לעשות ממש לרדות לא סתם יכולים לקחת אותו לבית

לקלבוש ואן לא יכולים לא תדבר לא תדבר שבט זה מקל שמקים בו משענת נשענים עלי ישראל היו משענת אומר הקדוש ברוך הוא אמר לדוד המלך עשיתי לך כשם הגדולים אשר בארץ כך כתוב בשמואל אומר רבי יוסף חיים שם שבט מחוקק הם יהיו כשם הגדולים שרים וסגנים כשהיה בית המקדש קיים היה מקום של שני סרות שבט ומחוגה שררה זה המלכות אז דוד המלך אומר אחת שאלתי מ את השם אותה אבקש מן שררה אחת שאלתי לא צא הרבה מה המלכות לא שבט ומחוקק אני רוצה מלכות וגמרנו השם

לא שת אותה אבקש מה זה אותה אותה אות ה היא המלכות אות ה אותה הבקש אבל אלה ה מה שכתוב ראשי גלויות שבבבל אומר קרא להם ראשי גלויות למה בזמן מלך אחד בפרס אתה יודע מה שהוא עשה הוא מה הוא אמר להחריד זרעו של דוד היה לו מלך אחד פרסי אחד שהיה בזמן אחד ה בזמן מלך אחד של פרס רצה להחריד כל זרע דוד אומר בן השחי מביא את זה ואומר ויפס ויהרג וישור את קרוביהם אשר לקח זרע ב דוד מבנ אותם לקח כל זרע דוד

מצים חמלת השם על זרע דוד נותרה כלה שהייתה נשואה לאחד מזרע ב דוד ונהרג בעלה במי כללות היייתה בהריון ואותו המלך הרשע נתן דעתו לחפש גם אחר זה איפה הוא אולי יש אישה מעוברת כדי להכרית את הכל תראה איזה רשע היה אומר והנה מביא הבן איש חי ויחלום המלך שעומד בגינת ביתן ובו קור עץ נחמד למראה בטוב למאכל והוא בחמת קנאתו לקח דומו וקרת כלל האילנות שבו וישב לחקור אם נותר שורש אחד כדי לעקל אותו כך הוא חולם וימצא שור אחד שורש אחד ובו יוצא ענף

אחד כשבט קטן טוע בגן הרים את הגרזן לשחטו והנה זקן אחד עומד לאמתו והוא אדמוני עם יפה עיניים וטוב רועי ויגער זקן במלך גערה גדולה וחטוב הגרזן מידו ויתקעו במצחו וישפוך דמו על פניו ועל זקנו ותקרב נפשו למות וייפול על פניו ארצה וי ויתחנן לו בי אדוני מה עשיתי מה עווני אומר לו מה אתה באת להשחית את גינתי לא דיך שקרת את האילנות הגדולות הנושאות פירות באת גם לעולל לעקור גם שורש וענף הקטן שעומד כשבט ויבק מלך בכי גדול וייפול רגלי הזקן מתחנן לו אדוני הזכ

תעשו אתה תכבד אותי אל אל תהרוג אותי ואני ערבתי עליי באמת להשקות את הענף הזה מים לעתים מזומנים לפקוד אותו לרגעים לשומרו ימים ולילה עד שיהיה כארז אדיר ויטע וכולי ויקץ המלך משנתו הוא וא והיה רואה ממש דם מצף בדמו תפע עם רוחו לכל חכמיו וכל ה שפיו אין פותר אותם אמר לו אחד חכמיו זה כמו שהגידול רעה וכן לוחד נצר רק חכם מחכמי יהודים יכול לפתור לך אבל אתה כבר הסרת את כל הגדולים שלח והבה אחד חכמיהם והוא יפתור לך וייטב בעיניו הוציא אותו מבית

האסורים כמו הוציאו את יוסף מבית הסו ויבוא ויבוא עבדי המלך אל המאסר ויגידו דבר המלך ויע זקן ואמר אני אבוא ואותו זקן היה אביה של אותה הכלה שהייתה מעוברת מאחד מזרע בן דוד והוא כבר נגל לו בחלום הכל ורצה שיחליף סמנטו המטונפות מן המעשר שיו שובכים על העשירים כל יום מים מטונפים מזוהמים וישבע שלא יחליף ויבוא לפני המלך בבגדים מצוים ואומר לו המלך חלום חלמתי פותר אין אותו תדע אותו ור אמר לו הזקן אני אגיד לך החלום לפני שאתה תספר לי כך וכך ראיתי וזה פתרונו

הגן זה משפחת זר ד דוד המלך האילנות אשר קראת זה זרעו וקטנים אשר הרגת כולם היו חכמים מביני מדע נשאר רק ענף אחד קטן הא האישה מעוברת מזרע בי דוד בבטן שלה אתה מבקש להרוג אותו ראית את דוד המלך בא אתה ערבת נשבעת שת לעניו ומלך טוב פתרת הגד לי אם נמצא אישה מעוברת מהם ואשים עני עליה ו אומר יש אישה היא בתי שהיא היייתה נשואה הרגת את הבע מהתה הטיב ויילך הזקן לביתו ויר את בתו מעוברת מן הבחור זה דוד ויגד המלך וישמח מאוד ויצב

לפנות לנשקה בחצר בית המלך בתשב וצב לתת להם מבית המלך אכילה שתייה ויגדל בבוסתן של המלך הלך בגדול פילי פלות ומר המלך ויחן ביני המלך מאוד ומד כל היום ע רגליו ולא נענע ראשו ולא יסיד רגליו ותבוא זבוב ותעמוד על רקתו ותנחה ולא נסא ידו בריחה עד כדי כך שהוא רוצה רק להסתכל ל הלד הזה והטיף הדם על פניו ו אומר לו המלך מה הדם זר ו אומר ראה אדוני המלך וייר את הזבוב אוכל את ברכתו ואומר לו למה לא הברחת מעל פניך וומר מוסר זה

ירשנו מאבותינו שלא לשחוק ולא נרים יד לפני המלך והייתה בדבר בעני המלך זה הילד היה כן מי זה היה היילד ויצב רכבו במשקר את המשנה וקראו לפניו ככה יעשה לאיש ראש גולת ישראל והיה ראש הגולה ובלם התפשטו אחר כך ועמדו רשי גלויות והיו עושים צורת זבוב בחותם שלהם לזיכרון אותו הזבוב אשר בעבורו נשא אביהם ראש בוסטני חן בעיני המלך זה המעשה הובא בספר הדולות הן שם ואמרתי לך דבר שאין לו רמז כראשי תיבות והמלך דוד זקן בא בימים וכסו בבגדים זבוב לרמוז הנשיאות זרעו באחרית הימים

כל זה רבי בן איש חי בבן דע נמצא זרעו של דוד המלך נתקיים בעולם אחר זמן שנתמעט ועמדו רק על ענף אחד בזה נתנבא יעקב אבינו לא יסור שבט מיהודה ואפילו בזמן שלא ישאר בזרע בדוד שום דבר ילד קטן מעוברת תשוב עתרה ושנה פ פלאות בן איש חי בן איש חי ראיתי את זה היום אמרתי אני אביא את זה שזה דבר יפה מאוד אז עוד הפעם פש או מתם לאתם בארץ ישראל בראש הגולה כאן בבבל או מארץ ישראל לאתם לארץ ישראל אין בעיה מאכל תם גם

מבבל לארץ ישראל מענה למה שמה שבט ומחוקק זה אסור שבת מיהודה היה לו ראשי גלויות ש בבבל חוקק בן רגליו בניו של הלל אבל מה יהיה הדין מהתם להח מ שקיבל רשות מנשיא ארץ ישראל בא לבבל מי מועיל הרשות או לא שמה חנה דדנה בטה הנהו לקמ דרב בחיה שאלו אותו צריך לשלם אמר לי קבלו עלי הוא לא תשלם קיבלו אותך עליהם לדיין לא לא תשלם לא זל שלים והרבה ברב חנה רשותה ענקית קיבל רשות מנשיא שבארץ ישראל אף על פי כן כ שלא קיבל רשות

גם מראש הגולה כאילו לא קיבל ואם לא קיבלו את טענותיו עליהם א צריך לשלם שמאמינה תם לאכ לא מהנה שמאמינה עכשיו ה שואלת מה לא מהנה מארץ ישראל ל לבבל לא מהנה רבב חנה כן מה אתה רוצה מם כן כן הוא קיבל רשות מנשי של ארץ ישראל והוא הלך לבבל כן ולא מהנה מה אומרת וכי רשות נשים מ ארץ ישראל לא מועילה ו ברב הונה עכשיו לא רב ברח רבונה גלותה שהיה רב עם אשש הגולה שומע מאיר הוא היה רב אשר רש הגולה אמר ל מניק

רשותה לא ממכם מראש הגולה של בבל אני לוקח רשות לדון דיני ממונות נקיית רשותה במרי מאבא מרב הונה ואבא מרי לקח רישות מרב ורב לקח רישות מרבי חיה ורבי חיה מרבנו הקדוש מרבי ורבי הנסי בארץ ישראל לא צריך לבקש ממכם אתם כן כן יש רשות רשות של נשיא מארץ ישראל של רבנו הקדוש מועילה אומר במלטה דעל הו דוקים להו אומר רב ברבונה דכה אותם דחיה בעלמה זה לא מובן ראש הגולה צריך לענות לו שלא נתן רשות לא כי הוא היה גם הוא לא בכלל בלי בלי

הוא רק דחה אותם באמת לא יכול כי הוא היה ב לכי מאחר דלא מהנה רבא ברחנא רשותה נקת למלי אם לא מועיל למה קח רשות שרד לבבל רשות זה לא מועילה אומר לעיירות העומדים על הגיבון נמשכות קצת אחרת ישראל להם מה רשותה טוב צריך רשות מה זה רשותה מהי רשותה כיב חיד רב חנן לבבל אמר לרבי חיא לרבי בן אחי הנה תראה מה זה רשותה כאבן אחית רבא חנה לבבל אמר לרבי חיה לרבי לרבנו הקדוש בן אחי יורד לבבל יורא יכול להורות שם איסור והתר אמר

לו יורא ידין דיני ממונות ידין ויהיה פטור מלשלם יתיר בכורות יראה בכורות ראות מה מום לא יתיר כבן אחיד רב לבבל אמר לרבי חיה לרבי בן אחותי יורד בבלו בין אחי בין אחותי יורא יורא ידין ידין יתיר בכרות יתיר אתה רואה השמה שואלת ה יתיר בכורות אל יתיר ן אני ציר בח סליחה אני יציר מה זה בן אחי בן אחותו לא ברור מישנה למה ככה למה מה שנה מה שנה למור דקר בן אחי מ שן אחותי בדיוק כמו שאתה שואל הנה למה חנה לרבי חיה קרא

לו בן אחי ומה ש לרב קורא לו בן אחותי בכי תמה אחיה ומעשה זה בן זה בן אחותו ומרמור זה לא נכון בוא תראה איבו וחנה ושילה איבו זה היה אביב של רב חנה קראו לו חנה זה של חנוכה כן זה נלד בחנוכה זה אבא של רבה בשילה ומרתה זה גם בנות כנראה בנות רבי חיה כול הוא בני אבא ברחה כרס מכפרי הבו כל אלה אחים כומר איבו אבא של רב וחנה אבא של רבה ושילה ומרתה ורבי חיה כולם בני איש אחד היו בני אבא בר

אחה כרס כבר אתה רואה גם רבה בר חנה וגם רב שהיה בנו של איבו היו בני אחיים של רבי חיה אז למה לזה קרה רבי חיה לרב בן אחותי למה למה לא בן אחי אז הגמרא אומרת רב ברחו דהבה בר אחתה אומר רב היה גם בן אחיו וגם בן אחותו של של פלאות של רבי חיה למה לרב החי כפרי נולד בן איבו מאשתו הראשונה מתה נשה אישה אחרת היה לה כבר בת מאיש אחר ונולד ממנה רב חיה ואיבו אח שלב כן יבו נשא את בתו של

אשת אביו ונולד להם רב אתה רואה רב היה בן אחיו של רבי חיה מאביו בן אחותו מאמו לכן קרא לו בן אחותי דרבה חנה ברחו דרבה חנה ברחו דלא ברחת היה בן אחיו אבל לא בן אחותו נונה צלח בת כתון נשמת מה נונה צלח נונה צלחה בת חתון והי בת אמא תהפוך דף וא בתמה מה זה הבן אחותי על שם חוכמתו היה רב חכם כתיב אמור לחוכמה אחותי את אחותי את הוא מודע על הבינה תקרא זה ההמשך יפה במש מה אתה אומר עוד השם אתה רואה

שאל רבי חיה את רבי יתיר בכורות אמר לו אל יתיר מה הטעמה למה לא הרשה לו רבי להתיר בכורות משום דלא חקים לא היה מספיק חכם ר חקים טובה היה חכם ביותר קרא לו בן אחותי מו חוכמה אחותי את היה חכם אלא משום דלא בקיע לא בקי במומי קור בקיע לא בקי במומים בכורות א ואמר 18 הגמרא שואלת גם זה לא יכול להיות מה אם לא בקי בבכורות במומים לא יכול להיות ואמר רב 18 חודשים גדלתי אצן רועה בהמה דע איזה מום קבוע איזה מום עובר

למדתי רפואה של הבהמות לדעת הא קיבלה איזה מום אם זה עובר קבוע אז אתה רואה שהוא היה בקיא למה לא תיתן לו אלא לחלוק לו כבוד לרבה חנה רבי לא נתן לרב להתיר כדי בפני בבני בבן שראו שיש בידו גם היתר זה למה לרב היו חולקים כבוד גם בלי זה להב חנה לא חולקים מספיק כבוד נתן לכן עשה הדבר הזה ויב את אמא טעם אחר משום הגופה לרב בקי בקי בומ פה רב היה בקי במומים מאוד ושרי מו היה יכול להתיר מומים שאנשים לא בקיאים בהם

שזה מותר יגידו איך זה יכול להייות רובר הנ הנה תשמע רבי כזה הם לא יודעים כן י להגיד זה מותר זה מותר לכן לא נתן לו להורות רבי חיה שאל יורה אם השיב לו השיב לו רבי יורא הגמרא אומרת רשותה למה לי למשכל אם אם גמיר רשותה למה לי למשכל למה צריך רישות זה לא דיני ממונות אז מה יש בזה שואלים אותו שאלות בהלכות באיסור בהיתר כל מיני הלכות בשר בחלב מה יש נו ועל ידין ידין אין שאלה לא ידין ידין צריך צריך לשאול צריך מומחה

אבל יורא לא למה צריך רשותה לזה לא צריך רשות רשותה למה אני משכן שמה צריך גם להפטר מלש גס בח זרק אה בשביל להיפטר אבל הומר שפה לא משום מעשה שהיה נתנה פעם אחת הלך רבי למקום אחד אוי ואבוי בוא תראה מה קרה ראה שבני אדם מגבלים עיסות בטומאה לא לא היו נזרים לתאר את כליהם אמר להם מפני מה אתם מגבנים אותכם בטומאה למה אסור לגרום טומאה לחולים שבארץ ישראל מה אתם עושים אמרו לו תלמיד אחד בא לכאן והור לנו שמבצעים הם מכשירים ב בצעים זה

100 אגמים הם לא מכשירים לקבל טומאה ולכן אנחנו שמים את היסו שלנו ב אגם מים של אגמים עיסה לא מקבלת טומאה לכן לא צריכים לטהר את בכלל לא מקבל טומאה אין זה מים של אגם זה כמו בבצים מים שלא מקבלים טומאה ד שם מפירות מי כ מקבל ד חכה רגע אין מחשירים קבל טומ א יכול לעשות תגיד טוב אני אשים לך פלסטר האבא שלי היה אומר צריך להשים לו ריצ'רץ' גם אתה מדבר הרבה עוד משום מעשה שהיה נתניה פעם אחת הלך רבי למקום אחד ורא בני

אדם שמגבים סותם בטומאה אמר להם בפני מה אתם מגבנים לשרותכם בטומאה אמרו לו אחד בא לכאן והורה לנו שמבצעים מאגמים איין מכשירים לק בטומה לכן ככה אנחנו עושים והוא אותו תלמיד מבצים דרש להוא ונו שמו מבצעים הוא אמר להם מביצים לא ביצים אתה תפרק ביצה תשבור אותה אה כן ביצה איך איך אתה לא עושה בעיסה מה קרה לך החלמון לא מ סוד של הבשר וזה ביצים כן שיהיה רך חלמון חלמון של תרנגולת או של וזה וזה גם אתה יכול לקחת את החלמון של תנס תאל את

עוזי זה אגיד לך כן החלמון זה הבהיר לא הכאב החלבון זה הכאב החלמון זה הביר כן לבן לבן דרש וא אמר להם זה לא קבל טומאה והנו הוא סבור מבצעים כמר הם לא הבינו חשבו אומר להם ב בצעים לא מבצים הוא לא אמר להם ביצים אתה מבין בצים כן אתה יודע אשכנזים איך ה אמוראים ביצה ביצים כן למה הרב לא אסור לנו ש ים לא מותר ללוש אבל זה יכול לקבל טומאה הוא ראה אותם לא נזרים בטומאה טמאים זה עושים למה כי מי ביצים לא מקבלים

תומ באמת ביצים מי פרות לא מקבלים אבל מים רגילים היה של אגם אומר איך אתם עושים זה יקבל טומאה והנו סבור מבצעים כמר בטעון עוד דבר זה אחד עונ בה גם עוד דבר מקריון מפיגה זה נהרות של אגמים פסולים מפני שהם מאגמים זה בשביל מה זה בשביל החא ון הוא סבור נכון ואן הוא סבור דלגבי חטאת פסילה אבל כשורי נמי לא מכשרי הם חשו רק לגבי חטאת זה פסול זה לא מים חיים אבל בשביל להכשיר הם לא מכשירים לקבי טומאה זה לא מים שמכשיר לקבל טומאה

לכן סמכו דבריו מה אומרת לאו הי אי אפשר ללמוד כך מהמשנה אתה מעניין חטאת בעינן מים חיים מים הלקוחים ממקום נובע מאגמים זה לא מים זה פסול אכה אשורי כל דהו מכשירי כל מים מכשירים לקבל טומאה מסיימת הגמרא תנא באותו שעה גזו תלמיד אל יורא אלא אם כן נותן רשות מרבו ורבו רוא אם הוא יודע לדבר יפה מדייק בלשון שלו או שהוא כל הזמן מפריע רואה שהוא מדייק טוב בלשון הוא יודע לדבר טוב הוא מדקדק לשונו אז יכול לתת לו גיד אתה כן אתה יכול להורות

אבל אם הוא ילך יגיד להם בעצים אתה מבין אומר לה בצעים אומר להם בעצים אתה מבין אז הם שומעים בצים צריך לברר שיהיה הכל כמו שצריך לא היה אמר תמחה את זכר עמלק זכר עמלק עוד צריך לדעת מה הוא מבקש רשות שמה הרב יודע מה התלמיד הזה ואייך הוא ויש לו תור חמישי ויש לו שכל ווא יודע לדבר יפה ויודע להסביר את הדברים שלו ולא יבואו התלמידים ושתו מים בעייתיים אחריו תחום בכי קשה ז הוא ודע טוב אומר לו יפה תנחום דרבי אמ הקלע לחר לשם

מקום איך זה חרת אליהוד זה דרש וא מותר לנטות חיטין בפסח מה אמר להם לשרות מעט במים ואז זה מקבל קצת מים ואז מותר לכתוש אותם של פסח לא חוששים חימוץ למה הוא קושש אותם מיד לשים אותם בהתחלה ב ים ומיד כתוש אותם אין חימוץ אמרו לו לו רב מני דמנצי קחה אמרו לא אנשי חטר לכי איך אתה מורה הוראות הלו הוא הרב שלך הרב מני איך אתה ותן תל מיד אל יורא הלכה במקום רבו אלא אם כן היה רחוק ממנו שלוש פרסאות כנגד מחנה ישראל

במדבר שלוש פרסאות אז איך אתה מורה פה ההוראות אמר להוא לאדעת לא ידעתי שהוא נמצא כאן הגמר מספרת אז רגע אז מה הוא עשה הוא טעה במה הוא טעה מותר לחטות את החיתים כן זה הל אבל לא מפני רבו א כקש הדינו הוא בסדר אדים בסדר אבל צריך לבקש רשות מהרב אבל איך אפשר לעשים אותם במים היום כל החיתים לפני שטוחנים אותם לא בפסח חולטים אותם במים בריחות של מים בים שהם יתנפחו קצת שיהיה אווריריות ואז מייבשים אותם בתנור ואז זה הולך למטחנות אבל של פסח

לא אלה כל החיטים של חוץ לארץ בפסח פה קוצרים אותם כבר קצרו אותם קוצרים אותם ועושים אותם פה בלי נטיטה בטח בלי נטיטה קמח הוא ודאי חמץ אבל פה רשי אומר שהוא לט אותם ומיד קוש מד מד בסדר אז זה לא מחמיץ למה לא יחמיץ אחר כך לא יכול להחמיץ שמ הזה הוא ודאי חמץ הקמח הזה הוא ודאי חמץ איזה קמח זה שלתת אותו לא לאומ חש לחמוץ מד אני יודע כתוב כרי יודע בטח שיודע איזה דבר אתה תגיד לי אבל השאלה מפרש כן אלוד הלכות

נלמד אחר כך רבי חיה חזיה וא גברה דבר כ בבתח כברות לא גברות חיה חזל הוא גברה דבר כאה בבית הקברות אתה יודע אתה רואה עכשיו צריך לקרוא אמר לליו בן איש פלוני אתה כהן אתה איך אתה נכנס לפה אסור לתמות למתים אמר לין כן אבוא אבל מה אבו דהו גברה נתן עליו בגרושה וחיד לו איך איך גבע עיניים הבה הלך אחרי עיניו התחתן עם גרושה חיללו והוא נולד מהאישה הזאת הוא חלל פסול לכהונה ולכן אין עלי איסור להטמא למתים וזה היה במקומו של רבי היה

רבי היה רבו של רבי חיא בכל זאת לא נמנע רבי חיא מ להפריש אדם מאיסור לעניין הפרשה מאיסור לא אומרי תמיד על יורא במקום רבו בסדר זה גם למדנו עכשיו במקום לא אומרים הפרי אותו מאיסור מותר לו ר פשיטה לפלגה האמר מהנה על תני מי לתת היתר להורות רק לחלק מדברים כבר אמרנו שמותר רבי התיר לרב להורות ולא התיר לו בכורות ולדון עכשיו מה יהיה על תנאי לשנה לשנתיים מ מועיל התר או לא אתה שמה דמר לרבי חיא רבי יוחנן לרב שמן שמן הרי אתה ברשותנו

עד שתבוא אצלנו יש לך רשות להורות ולדון עד שתבוא לארץ ישראל אחר כך נראה מה נעשה איתך כלומר ההיתר שלך זה התנאי כל זמן שאתה שם את אני משה לך אחר כך כן חלקית מה זה חלקית לפלגה פלגה עתא ללג הל על תנא כן אפשר על תנאי זה התשובה גופה אמר שמואל שניים שדנו דיניהם דין אלא שנקראים בדין חצו למה עוקת חכמים צריך שלושה אז נקראים בי דין חצוף יטיב רב נחמן כמר להשמעת טיב רב נחמן אפילו שניים מזקין או שניים מחייבין אחד אומר אני יודע

לא יודע מה להגיד לכם הדיין הזה כ מי שלא נמצא אז לא פוסקים על שניים אלא יוסיפו דיינין ופסקו על פי רוב שלושה דיינים איפה זה כמו מי זה ום איתה שבאמת כמו שמואל שדינם של שניים זה זה דין נבו כי שניים שדנו למה אתה אומר היו שלושה ושניים אמרו כך ואחד אומר אני לא יודע וסיו אומר שעקרה דעתה דלתה יתי אכה למה דעת לת תי מתחלה פה ישבו שניים מתחלה בשביל שניים שמה ישבו תעתה תלתה טוב אבל ככה זה הדין יושבים שלושה אם שניים אומרים

ככה הדין גמרנו מתוך שלושה זה כשהוא אומר סברה אחרת אז הם שניים תוך שלושה אבל כשהוא אומר אני לא יודע כאילו לא משתתף איתם כאילו לא נמצא פה לכן יוסיפו מה זה משנה אבל אם ישו בהתחלה הדעת שלושה או שם ישבו רק שתיים לכתחילה זהו אז כבר קיבולו עליהם סמכות של שלושה גמרנו כן אבל כאלו בסוף יש פה דין שהוא כביכול נעשה בשתיים נעה בשלא לא לא זה נקרא שלושה זה נקרא שלושה ה הטיב רבן שמעון גמליאל אומר הדין בשלושה ופשרה בשניים דינים סוק לעשות פשרה

בין הצדדים מספיק שניים ויפה כו הפשרה מכוח הדין ששניים שדנו בעלי יכולים לחזור בהן ללכת בדין אחר לחזור שניים שעשו פשרה אין בעלי הדין יכולים לחזור בהן פשרה נגמר וכי תמה פליג רבנ דרבי שון דרבן שמעון גמליאל וסוברים שדיני הם דין ושמואל סובר כדבריהם ואמר רבי הבאו שניים שדנו דברי הכל אין דין הין דין לא יכול להיות אומר גברה גברה קרמית מה אתה מקשה מרבי אבוא על שמואל שמואל יכול לבאר שרבנים כן החלק ל רב שמעון גמליאל וסוברים שדיני הם דין והוא סובר כדבריהם עד כאן

להיום נחזור על זה זה הלכות חשובות מבחן מר תיקר מבחן שאלה ראשונה ראובן שידב לשמעון ולוי נעשה ערב יכול ראובן לטבוע את לוי תחילה זה מה זה זה סוף מסכת בב בטרה ראובן שבא לשמעון ולבי נעשה ערב האם יכול ראובן לטבוע את לבי תחילה או צריך שקודם תבע את הלוה אם הער רגיל אם ערב קבלן יכול א לאם מערב קבלן זה מחלוקת בין רשבג לרבנן רשבג אומר בין כך ובין כך ילך ללוה קודם אם זה ערב קבלן זה מחלוקת למסקנת הגמרא באיזה אופן לא יכול המלווה

לגשת ללובה אלא רק לערב שאמר לון לו ואני פורח בנתן ביד באיזה מקרה יש היתר לתת עצה לבעל שיגרש את אשתו ואז יטבע כתובה מהערב ואחר כך זרה בעלה וירוויח את הממון לעצמו שדר אות איך חייב להדיר אותה מחס אם הוא מדיר אותה מנסו אין בעיה תמיד חכם לא לא אם הוא תלמיד חכם ואין לא מותר לא כל דבר תשמע לו גם תלמיד חכם וגם בנו זה מחלוקת הרטבה והריון צריך שיהיה גם תלמיד חכם וגם בנו או רק מספיק תלמיד חכם של מי ו אם זה

בנו שטר אז מה צריך שיהיה בנו חיב בלמד חכם דעת הרצה בות יש דעה שאומרת לא מספיק תלמיד חכם גם גם ד ד שתר בכתב יש שלוה ואין בו עדים האם אפשר לפו דו משועבדים שתר בכתב יד של הלוה יד יש כן יד שטר בכתב יד של הלבב ואין ועדים איך תפרע מ האם אפשר לפרוע על ידו מ משועבדים להב במשנה אמרנו רק בבני אור כילת לקלה אבל אם מסר בפני עדים גוב משועבדים אין עדים צריך גם שיכתוב בפני אדים שיכתוב חייב כן לא אבל פה

זה לא השובה אבל אן כי פה כתוב אן בודים אין ב עדים אין שאלה אם היה עדים זה דין אחר אבל הוא שואל על אין ב עד א לא כתוב מס יד ש אפשר לפ או לא איפה כתוב מסך בשאלה מחילה איפה כתוב מסך אתזה עוד אפשר אתה צודק אתה צודק אתה טענה על שאלות רק שכתובות נכון היי כ אתה אתה כן אתה גם אל תדבר טוב מחילה ערב לא משנה למי ערב לא אתה לא שמע אתה לא שמע אני שמח בלימוד שתשמח תמיד יש לך

מזל ש אומר לי תעזוב אותו אל תעשה לו כלום אני כן אבל עוד פעם אני אגיד לאפרים תראה הוא היה בצבא עוד תקח אותו לשמה אצלכם לזה ערב דבית דין שמשתעלים יש כוח לבית דין הוא נהנה הוא נהנה נתנו לו ומכים עליו ‏zar הוא מסכים בהנאה שיש לו שמאמינים לו אז הוא משעבד את עצמו זה לאמך חליצה בבית דין של כמה ידעים צריכה הודעות על אה בחליצה מה חליצה שם שלש במשנה כתוב שלושה רגע אבל נראה בגמרא איפה כתוב חמישה כתוב שלושה במש כן הודעות והלוואות

בכמה דנים דני אותן ואים בעין נו מחים לא שלוש ל צריך אחד מהם מומחה או לא לא צריך מומ אה זה הודעות והלוואות שלש כן מחר צריך מתנות כן נו יאללה מחר תביא לח את הלאה הלכות מתחת ל אנחנו עמוד 24 הלכה ב גם במושב של שבת ו של ראש חודש צריך להזכיר של חנוכה א על פי שאין מוסב בחנוכה אבל אין מ אפילו אחי צריך להזכיר הודעות תודעות אין אומרים כשם שעשית כולי על הניסים זה הודעה על העבר לא חוזר על העתיד אלא מסיים ועשית

עמהם ניסים וגבורות בימים האם בעת הזאת ויש אומרים שאומרים אותו מה על הנסים בין בתפילה בן ברכת המזון כ כטן חזון עובדיה ואם אמר בלי ו על הניסים יצא אולם בהערת איש מצליח בשם הגאון רבי מאיר מזוז בתפילה יומר על הניסים בלא אות ו לא יודע מה אומרים ועל הניסים כן זה מה שיש בסידורים מה הקטע של הו הזה גם איך להגיד חשמו חשמונאי חשמונאי בן אש חי אומר חשמונאי חם ובדיה אומר חשמונאי עכשיו חשמונאי צ למה רק אם אומרים איזה חשמונאי אז אומרים חשמונאי כן

זה טוב אבל סתם כבודו חולק כבודו חולק על רבי יוסף חיים אני לא חולק אני מבי מה לא אבל רבי יוסף חיים כתב אני ודע לא חשוב הלאה זה לא תמיד עושים לפי הדקדוק הלאה המלכות איך להגיד מלכות יוון הרשעה או הרשעה הרשעה מה זה הרשעה הרשעה הרשעה לא הרשעה הרשעה מלכות יוון הר שעה עוד בשוה אבל ככה ככה עושים אבל החזון עובדיה כותב המנהג לומר הרשעה עם חריק בספר של רבי יוס מילדותנו לימדו אותנו נגיד הרשעה מלכות יוון הרשעה הלאה בעין מה בסידורים ככה ו

כן לא יודע תלוי גם השאלה איך אומרים לקחם תורתך או לש או להשכיחם בן כתב לשחם תורתך אבל האשכנזים בשה ברורה להשכיחם תורתך וכבו שמונת ימי חנוכה אלו בהלל ובהודעה וקבעו בן ישי אומר וקבעו 18 אותו דבר גם חזון עובדיה אומר הוסיף בהלל ובהודעה למה המשנה ורה אומר שמונת ימי חנוכה אלו להודות בלל זה ג'רבה אומרים בהלל גמור ובהודעה בהלל גמור כןש מצליח אומר כן אתה לא מג'רבה בשביל זה אתה מאיפה אתה אז אתה לא אומר בהלל גמור אתה שואל בג'רבה טוב מה עשית אבל עכשיו

בא ראשון ציון חדש והוא אומר כל אחד יעשק ם מנהגו אפשר את ג'רבה יעשו ג'רבה אשכנזים יעשו אשכנז המרוקאים יעשו מרוק מצליח זה כן כן מאיפה הוא בא ממרוקו מה פתאום אתה רואה מאיפה אתה באת טוניס טוניס טוב נראה עוד ציונים שתביא בת הד כל הוא ראה את רבה את האמוראים הוא רואה בחלום ה רם את הראש אני אומר לך הוא ראה את האמוראים בגמרא אתה אומר לי את הראש כל שמונת ימי החנוכה נו אתה רואה איפה אתה נמצא חשוב מאוד דיי מה יהיה איתך יכול

להגיד ל שמוניק ברגע אחד אתה רואה שהוא מסדר אותך עוד כל שמונת ימי חנוכה גומרים את ההלל למה כל יום היה נס כל יום זה נס בפני עצמו כל שמונת ימי חנוכה אין אומרים תחנון מה זה בצ בצדקתך צדקתך למנצח בצדוק הדין גם בערב חנוכה במנחה לא אומרים ואין על מה זה בצדקתך בצדקתך בשבת תום רבה צדקתך אלוקים אחרי זה אתה אומר וצדקתך תהום רבה וצדקתך וצדקתך פעמיים צדקתך שלוש פע שלוש אצו חזק הרמבם הרמבם אה טוב שאתה אומר לי לא לא זכרתי את זה אמרתי

שאולי אני יש ח אולי בכול זאת יודה אם אתה יכול איפה זה אניו יש לו אחד הרמב אנחנו עמוד פד י זה של שבת אין שוחטין שתי פרות אדומות כאחת שנאמר ושחט אותה לא לא רצה לא רצתה הפרה לצאת הם מוציאים ממה שחרה שהיא תצא שלא יאמרו שחורה שחטו ולא אדומה שלא יאמרו שתיים שחטו יתנו לה פיתוי מבחוץ איזה מאכל משהו אזה כן יביאו אותך שמה תדבר איתה תבוא ג' א אחד אתה לפתוח עכשיו דף פז פרק חמישי של היום כל העוסקים בפרה מתחילה ועד סוף

מטמאים בגדים כל זמן עשייתן שנאמר בשוחת ומשליך אתץ ארץ בשוחת ומי שמשליך את ה הארץ וכבש ברדיו ורחץ בסלו נאמר השורף ושורף אותה יחבש בגדיו ונאמר יחבש האוסף את אפר הפרה מלמד למה על זה ועל זה ועל זה שכל העוסקים ב מתחילה ועד סוף מטמאים בגנים תנים טבילה וערב שמש דין תורה אבל המשמר אותה בשעת עשייתה מטמ בגדים מדבריהם גזרה שלא יזיז בעבר כהן שעושה את זה לא לא חייב כהן כל מקום שנאמר בתורה בתו חיפש בגדיו לא בא ללמדנו שבגדים שעליו בלבד אם טמאים אלאל

מד שכל בגד אוקר שיגע בו הטמא הזה בשעת חורו במטמון טמאים אבל אחר שיפרוש מ מטמו איינו מטמא בגדים כיצד הנושא את הנבלה אחד בגד שליו או קלי שגע בו כל זמן שהוא נושא אותה הרי אין מטמאים והרי הין ראשון טומאה לכן זה הנושא הרי הוא ראשון פרס פרש מטמו השליך את הנבלה הרי הוא ראשון כמו שהיה ואם גע בכלי או בגד אין לא מטמא אותו שאין בלד הטומאה מטמא כלים כמו שביארנו בתחילת הספר לכן כל כ יוצא בנבלה כן כל העוסקים בפרה אם נגע בבגד

או בכלי בשעת שחיתה או בשעת שרפה הרי אין מטמאין אבל אחר שיפוש במזו אלפי שעדיין לא טבל אם נגע בכלי אינו מטמו מפני שהובל טומאה הפרה עצמה אינה מטמאה לא אדם ולא כלים שנגעו בה אלא המתעסק בה בלבד הוא הטמא טעון תפילה טמא בגדים זמה שעסוק בה עד כאן כן כל מעשה הפרה מתחלה וסוף אין אלא ביום ובז ונה והמלאכה פוסלת בת שתעשה אפר שמעת מאיר מה פסוק רק ביום כל המלכה תחילתו ביום זה פסוק לא לומדים את זה מפסוק ד דים קורבן יש קורב מה

אמר בפסוק לאט לאט דף תקז תקז שצ קדישה שמעתי עוד מהמ הקדוש רשבי שאר יומין ראית יומ זה שבתה בשאר יומים ראשית עריסותיכם חלה תרימו רומה פו לכהן חל יוש בני מג בסים וחומש בס אחד מחמש כמניין מג ראשי תיבות מיכאל גבריאל חומש מחש בסמן מרן מכאל גבריאל ח שכנת ןןל אדו אלוהים את ח זכות אבות זכות אב כ כל זה איננו שוה לי הנה זה איננו שוה לי סופי תיבות ה ו ה י פח לו לדין עד כאן ומר אדו משהמ דבר בני יש סוסית

על כפה ברם לדם סו חדש פתום הקטורת ר אלנו שהקטירו אבותינו לפניך את קטורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר ציווית אותם ליד משה נביא אך כך כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושנת בח ב ולבונה זקה בד בבד יאמר א סמים נטף שחלת ח בנה סמים זקה בת בבד יאמר אדוני אן משה קח ך סמים נטף שח שמים ב יהיה ב במר יה בתמר אז ה ועשית אותה ר ש קודש קד עליו אהרון ור ב בו הרכ הצורי וציפור מיח שמעון

בן גמ בלוא למה בדש יאמר עליהם מזמרת האר ר עלי עצורים ים ויאמר עליהם ישראל ושא מם מזוזות דבר הזה חניך איכם ו כתב ר אשר תכם כשר שמם את העבודה הזאת ויה כתב רכ בכם העבוד הז לכם רתם זע פסח תור זה ור קנים יוצאים מצידי השלושה כ אשש ים משוכים כ צמג שני הקני ממ ויאמר משה ן עלי אשמר מש ד ב ויא מש יתן את הה ני אך ש ניני מה זה חילי חי ישראל חי בן רבקה קילה לשנות לאלי חי בן רבקה

קילה חכה חכה עד ש שלא אש ארץ ו יושר ליון אשת ש חכמה פ אדוני צבות ןפ יעקב תגידו ש גדול המקו גדול המקובלות תגידו ככ רחמי צדקתך שתגיד יהי רצון יש איזה שינוי השם ברשות קוברי שכנ ברשות תורתנו הקדושה ברש סנדרי גד נדרי קטנה משני אנחנו מחליפים שמו של ישראל חי בן רבקה קילה וקרא שמו בישראל אלי חי בן רבקה קילה זה גזרה ע ישראל חי בן רבקה להחי בן רבקה גז כבריה חדשה כקטן שנולד כמו שהקדוש ברוך הוא רפה את מר מצעת ואת חזקיהו

מו כך רפה ושמור צ יציל את אליחי בן רבקה טליה שיהיה ברי שמח לעבו שמו שכמו ב שמרת זק שלמעלה וכן יהי רצון ומר אמן י רצון ניגמר זה לא היהל רק ששמע בנושא גדול של לכל ח ע ישראל םים חגים פניך ש א ק מש רן יברך לשמור וצור כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזינים דרך הלויין בדרך הפלפון מה יברך ידון ז ידון שיים שמחים הסחות ושעות כן יהי רצון ממר אמן ב חנניה בן הקשה אומר צ הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל ם תורות

שנאמר אדו חפץ צדקו יגדיל תורה וידי גדל קד מש חבר על ישראל ועל רב שם ה