הדף היומי מסכת סוטה דף ל הרב בניהו שמואלי שליט"א כב לעומר השיעור היומי ז אייר תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש ז שבעה ימים לחודש אייר תשג היום שניים ו20 יום לעומר שהם שלושה שבועות ויום אחד. שיהיה ישועות גדולות. אנחנו נתחיל קודם כל בעניין של הרמב"ם ואחר כך נדבר קצת.

אנחנו במצוות קוף כוכ להפריש תרומה גדולה לכהן שנאמר שיד דגנך תרושך ויצערך אז זה צריך תרומה גדולה לתת לכהן יש לנו תרומה גדולה מעשר ראשון תרומת מעשר ומעשר שני להפריש מעשר דרן ללביאים שנאמר וכל מעשר לארץ מזרע הארץ להפריש מעשר קכח להפריש מעשר שני להאכל לבעלה בירושלים שנאמר זה יכולים לאכול הבעלים עשר תעשר כבועת זרעך פי השמועה למדו שזהו מעשר שני קכט להיות הלביאים מפרישין מעשר מן המעשר שנאמר מישראל של המעשר מן המעשר שלקחו מישראל ונותן אותו לכהנים שנאמר ואל הלביאים תדבר כי תקראו מאל בני

ישראל את המעשר והרי מותם ממנו תרומת אדוני מעשר מן המעשר להפריש זה אתם יודעים זה לוקח קודם כל הכהן אין תרומה גדולה. אחר כך נותנים עשירית מכל המה שיש לנו זה מעשר ללוי. והלוי נותן מזה תרומת מעשר לכהן. ואז יש מעשר עני או מעשר שני.

בשנת עבדה זה מעשר שני. בשנת גו זה מעשר עני. קל לפריש מעשר עני תחת מעשר שני בשנה השלישית. הנה אתה רואה?

הוא בשנה השישית בשבוע כלומר בשבע שנות השמיטה שנאמר מקצה שלוש שנים תוציא את כל מעשה אני אמרתי לכם גו גו זה שלישית ושישית קל לא להתוודות וידוי מעשר שנאמר ואמרת לפני אדוני אלוהיך בערתי הקודש מן הבית קל לב לקרות על הביכורים הרמי עובד אבי שנאמר וענית ואמרת לפני אדוני אלוהים אומך קל לגפריש חלל לכהן שנאמר ראשית אריסותיכם חלה תרימו אוהו איזה מצווה גדולה זה הנה היום נעשה בעזרת השם בפרשת חלה כל יום שיש זה טוב קל לדשמיד קרקע להבקיר במשנת השמיטה מה שתצמיח הקרקע הכוונה שנאמר

והשביעי תשמתנה ונטשתה קל לה לשבות מעבודת הארץ בשנת השמיטה שני אמר בחרישוב בקציר תשבוט קלו לקדש שינת היובל 50 שנה בשביטה מעבודת הארץ כשמטע שנאמר וקידשתם את שנת ה50 קלז נתקוע בשופר בשנת יובל בעשיר לתשרי ביום כיפורים ניצו כל העבדים לחירות שנאמר ועברתה שופר תרוה כתם דרור קלח תיתן גאולה לארץ משנת היו להחזיר למוכרים את הקרקעות שנאמר בכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ קלט להיות גאולת בתי ערי חומה עד שנה מה מיום עם קרם יכולים לגאול את זה שנאמר ואין שימקור בית מושב עיר חומה והייתה

גאולתו את משלת ממקרו קמ למנות שני יובל שנים ושמיטים כלומר מניין השנים שבע שנים עד שנת השמיטה חוזר חלילה ושמיטה ושמיטים כלומר שבע שמ מתות יהיה יובל שנאמר וספרתה לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים קמא להשמיד כספים להבקיע את החובות הכספיים בשביעית שנאמר שמות כל בעל משה ידו קב לנגוס לנוכרי להכריח אותו לפר חובו שנאמר את הנוכרי תגוס ואשר יהיה לך את אחיך תשמיע את ידיך קמג יתן מן הבהמה מכל בהמה טהורה שנשחות לכהן יתן מן הבהמה לכהן הזרוע והנחייים והרכבה שנאמר ונת כהן

גם היום קמד ניתן ראשית הגס גם היום עושים הצמר הראשון הנגז נותנים לכהן שנאמר בראשית גס צונך תיתן לו לדון בדין בדיני חרמים מהם להשם הניתנים להשם ומהם לכהן שנאמר אך כל חרם החרם קמב לשחות בהמה חייבור ואחר כך יאכל שנאמר וזבחת מבקרך קז נכסות דם חייו עוף לאחר שחיטה שני אמר ושפח דמו וכיסהו בעברק חייב עוף בהמות לא קמח לשלח לשלח הכן שנאמר שלח תשלח את ההבת הבנים תקח לך קט לבדוק בסימני בהמה טהורה שנאמר זאת החיה ש תאכלו מכל ב קנ לב נבדוק סימני

עוף עד שיבדיל בין טמא שבו לטהור שבו שנאמר כל ציפור טהורה תוכלנו קנא לב נבדוק בסימני חגבים נידע טהור מן הטמא שנאמר אשר לא כרעי ממע לרגליו לנתר בהן על הארץ קנב נבדוק בסימני דרים שנאמר את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לא סנפיר בכסת קנג לקדש חודשים ולחשב שנים וחודשים בבית דין הגדול בלבד שנאמר החודש הזה לכם ראש חודשים קנד תשבות בשבת מכל מלאכה שנאמר וביום השביעי תשבות קופנו לקדש שבת בכניסתו וביציאתו שנאמר זכות יום השבת לקדשו קנ לבער 514 בניסן שנאמר ביום הראשון

תשביטו שאור מבתיכם קנז נספר ביציאת מצרים בלילה הראשון של החג המצות שנאמר והיא גדתה לבנך ביום ההוא לאמור קנ"ח לאכול מצה בליל זה שנאמר בערב תאכלו מצות קנ"ט לשבות בראשון של פסח שנאמר ביום הראשון מכר קודש קמ לשבות בשביעי בו שנאמר ביום השביעי מקר קודש קס"א לספור מחצירת העומר 9 ו40 יום שנאמר וספרתם לכם אז היום כמה אמרתם לי שניים 20 קסב ב לשבות ביום ה-50 שנאמר כתם בעצם היום הזה מכר חודש קסג ישבות בראשון של החודש השביעי שנאמר באחד לחודש יהיה לכם שבתון קסד התענות

בעשירי בו ספורים שני אמר בעשור לחודש תענו את נפשותיכם כס לשבות ביום מצום שני אמר שבת שבתון הוא לכם קום סכו לשבות בראשון של חג הסוכות שנאמר ביום הראשון קר קודש קס לשבות בשמיני של חג שנאמר בם השמיני מקר קודש קסה לשב בסוכה שבעת ימים שנאמר בסוכות ישבו שבעת ימים קסט ליטול לולב שנאמר לקחתם לכם ביום הראשון פרייע קע שמוע כל שופר ביום ראש השנה השני אמר יום תרועה יהיה לכם קעא ניתן מחטית השקל בכל שנה שנה השני אמר זה יתנו כל העובר על הפיקודים קעב

לשמוע בכל נביא בכל דור ודור אם לא יוסיף ולא לעשות כל מה שיצווה אם לא יוסיף ולא יגרע לא יוסיף על דברי התורה שנאמר אליו תשמעון קעג למנות מלך שנאמר סומשים עליך מלך קעד לשמוע מכל בית דין הגדול שעמדו להם לישראל שנאמר ועל המשפט אשר מר לך תעשה קע לנתות אחרי רבים אם תהיה מחלוקת בין הסנהדרין בדינין שנאמר אחרי רבים להטות קעו למנות שופטים ושוטרים שופטים זה דיינים הוא אומר שופטים זה ממונים לפקח על העם בכל קהל וקהל בכל עיר ועיר מישראל שנאמר שופטים ושוטרים תיתן

לך קעז להשוות בין בעלי דינים בשעה שעומדים בדין שנאמר בצדק תשבות על מיתך לתת להם יחד שווה קעח להעיד בבית דין למי שיש לו עידוד שנאמר והוא עד ראה הוא ידע קעט לחקור העדים הרבה שנאמר ודרשתה וחקרתה ושאלתה היטב כופפה לעשות לעדים זוממים כמו שדימו לעשות שנאמר ועשיתם לו כאשר זמם אוי ואבוי קפא לערוף את העגלה אם נמצא הרוג בשדה לא ינדע מהרגו כמצוותה שנאמר וערפו שם את העגלה קפב להכין שש ערי מקלט שנאמר תכין לך הדרך ושילשת את גיבול ארצך קפג לתת ללביאים ערים לשבת

וגם הן קולטות שנאמר ונתנו על הלביאים ערים אתה יודע זה שש ערים מקלט מה סימנם כביא חשק וטהו גבר חשק זה גבר זה גולן בבשן בצר ברמות ורמות בגללעד אחר כך עשק חברון שכם קדש לעשות גם לת לעשות קפג אמרנו כן קפד לעשות מעקה שנאמר ועשית מעכה לגגך סביב הגג קפה לאבד עבודה זרה שכל משמשיה בדבדון כל המקומות שמעת ציון משה אם אתה רואה מקום עשו עבודה זרה עובדים אותה תבוא לשם תביא פטיש קפו להרוג אנשי עיר הנידחת ולשרוף את העיר שים שמה וסרבתה שנאמר ושרפתה

באש קפז לאבד שבעה עממים מארץ ישראל שנאמר אחריהם תחרימם קופת להכריץ זרעו של עמלק שנאמר תמחה את זכר עמלק קופ קפט לזכור מה מה שעשה עמלק תמיד שנאמר זכור את אשר עשה לך עמלק קצ לעשות לעשות במלחמת הרשות כמשפט הכתוב בתורה השני אמר כי תקרא בלעיר זה קודם כל תקיף אליה קראת אליה לשלום קצא א למשוח כהן על ידי משיחה למלחמה שנאמר ויה ככרובכם אל המלחמה וניגש הכהן קוב קוב צב להתקין יד במחנה שנאמר ויד תהיה לך מחוץ למחנה קוב צג להתקין יתד להכין כלי חפירה

לכסות בו הצעתך שנאמר ויתה לך על אזניך קצג ד להשיב את הגזל שנאמר והשיב את הגזלה אשר גזל קוב צדיקה לתת צדקה שנאמר פתוח תפתח את ידך לאחיך לעניך קוב צדיק להעניק לאבד בדברי לתת לו מתנות שהיוצא לחופשי שנאמר ענה כתנקנו וכן אמה עבריה קצז להלוות לעני שנאמר עם כסף תלוה את עמי תעני עמך עם זה אין רשות אלא מצווה שנאמר והעבת עביתנו ד מחסרו קצת הלבות לנוכי בריבית שנאמר אנוכי תשיך מפי השמדו שזו מצוות עשה קצט להשיב המשכון נבעלה שני אמר אשר תשיב לו את

האבות רש יתן שכר שכיר בזמנו שנאמר ביומות יתן שכרו ר להיות השכיר אוכל בזמן שכירותו שנאמר כי תבוא בחרם רעך כי ואכלת ענבים כנפשך סובעך ואת כלך לא תיתן כי תבוא קמתיך בקעתפתא מלילות בידך רב לעזוב מעל חברו או מעל בהמתו כלומר להוריד מסע שנאמר עזוב תעזוב עמו רג להרקים המסע על הבהמה לטעון אותה שנאמר תקים עמוד להשיב העבדה לבעלה שנאמר השם תשיבם לאחיך רשי להוכיח החוטה שנאמר הוכיח תוכיח את אמיתך רשבב לאהוב כל אדם מבני ברית שנאמר ואהבת לרעך כמוך שבוע פרשה וז לאהוב את

הגר שני אמר ואהבתם את הגר רשחה לצדק המוזניים לדייק אותם עם המשקלות שנאמר מאוזני צדק אבני צדק רשת לכבד החכמים שנאמר מפני סבבה תקום והדרתה פני זקן רשיות לכבד אבהם שנאמר כבד את אביך ואת אמך רש להירא מאבהם שנאמר איש אמו ואביו תראהו רשב לפרות ולרבות שנאמר פירור רשות ג לבעול בקידושי נשת אישה שנאמר כי קח איש איש איש אישה ובא אליה רשות דשמחת את אשתו שנה שנאמר נקי יהיה לביתו שנה אחת רשתו למוד את הבן שנאמר ביום השמיני אמול בשע עורלתו ביום שני בבוקר יהיה

פה ברית מילה מאיר רשתז ליבם להתחתן עם אשת אח שמת ולא השאיר את היצעים שנאמר יבמה יבוא עליה רשות זן נחלוץ ליבם שנאמר וחצה נעלו מעל רגלו רשות חיסא עונס את הנוסתו שנאמר ולא תהיה לאישה רשות ט לישב מוציא שם רע כן בעל המוציא שם רע על אשתו שזנתה בהודה ארוסה עם אשתו כל ימיו שנאמר ולא תהיה לאישה לא יוכלה כל ימיו רח לדון במפתא ב50 ש₪ עם שאר דיניו שנאמר וכייפתי איש יש כאיפת ככתוב שנאמר וראית בשבעה אשת יפה תואר רכב לגרש משטר שנאמר בכ

טבלה ספר כרית דנת בידה רכג לעשות לשוטה לסוטה זה סוטה אישה שבעלה חושד אותה תראה איך הוא כותב את זה בסמך בסין למה פלא כתורתה שנאמר ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת היא גם שותה גם שותה גם סותטה נמשיך כן הוא לא אמר לנו לא לא אמרתי ככה אני לא זוכר ישכד להלקות הרשעים העוברים על המצוות שנאמר והפילו השופט כן נכון ויכרו שקפה להרלות רוצח בשגרה שנאמר וישבע עדמות הכהן אשכו להיות בדין הורגין בס שנאמר נקום מנקם יש כז להיות בדין הורגין בחנק שנאמר מתיומת

הנועה והנועפת אשכח להיות בדין שורפין בעין שנאמר בעין שסופרו אותו בתן יש כט להיות בית דין סוכרים באבנים שני מה הוא קלתם אותם באבנים ומתו רלמד לטלוט מי שנדחה תליה שנאמר ותלית אותו על עץ רלא לקבור הנהרג ביומו שנאמר ככבוד קברנו ביום ההוא רלב לדון בעבד עברי כנכותיו שנאמר כתקנה עבד עברי רשלג ליעדמה עברי שנאמר שלא יעדה ואם לבנו ינה לד בדותברי השני אמר אשר לא אשר לא יעדה והבדה רמדה לעבוד בעבד כנענין לעולם שנאמר לעולם בהם תעבודו יש לו להיות החובל משלם ממון שנאמר כערבון

אנשים והקע רז נדון בנזכי בהמה שהזיקה על ידי נגחה שנאמר וכי יגוף שור את איש או את הצורעו יש תמחן הדוד בנזקי הבור שנאמר כיפתח איש בורשת לדון בגנב בתשלומים ובמיתה שנאמה וכיף גנוב אם במחתרת וגונב איש מהם נדון בנזקי הבער שנאמר כי יבער אי שדה או חרם יש מדוד מזכי ה שנאמר כי תצאש ומשאה קוסים גדיש או הכמה רמב לדון בדין שומח חינם שנאמר כי יתן איש של ראה כסף וכלים לשמור יש בג הדון בדין נושא שכר וסוחר שנאמר כי יתן איש ראהו חמור או

שורד לדון בדין השואן שנאמר וכי ישאד איש מהם רעהו רמ לדון בדין מקח וממכר שנאמר וכי תמכרו ממכר לעמיתך ישמבם לדון בדין טוען וחופר שנאמר על כל דבר פשענשו רבז להציל לנרדף ואפילו בנפש הרודף שנאמר וקצותה את כפה תראה מה זה להרוג אותו אפילו רמח לדון בדיני נחלות שנאמר איש כימותו בננו והייתה לבני ישראל כאן מסתיים השיעור היומי ליום ז' אייר הנה עכשיו ביום ראשון יהיה לנו מצוות לא תעשה של יומיים גם זה יהיה ארוך היום זה גם היה יותר מה כזמן. טוב, לאט לאט. עכשיו

למדנו גמרנו עכשיו רמח רמח מצוות עשה. ראיתם?

זה לא זה לא א רמח זה לא רמז ולא רמט. אז אסור להחסיר ואסור להוסיף שלהינצל מזרם וממטר זרם זה רשם ז מטר לא צריך צריך בדיוק רמח כנגד רמח איבריו של האדם בעזרת השם מישו אז הנה אנחנו עכשיו אנחנו נלמד את הרמבם קצת מוקדם למה כשנלך למרון מיום רביעי השיעור יעב יעבור ממרון יום שלישי עדיין ניתן פה את השיעור יום רביעי בעזרת השם נעשה את השיעור ממרון ונתחיל אותו יותר מוקדם קצת אז הנה איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותיי תשמורו אני אדוני פל אלוהיכם אתם

רואים מה זה צריך איש ואביו תיראו ואת שבתותיי תשמור קדושים תהיו פרושים מן העריות איך אם אתם יודעים יוסף הצדיק איך הוא ניצל מעבירה אחד הדברים הוא צייר צירת אביו זכן אומר ישמו קידושים תהיו אך ישמו ואביו צירהו יצי דמות אביו ואז גם צורתה של אמו כתוב הגמרא אומרת בהוריות שמו ויצירה שבתי תשמורו אתם יודעים מה שאומר רבנו הארי שבתותיי כל שבת היא בחינת שתי שבתות ליל שבת זה שבת של השכינה שבת ליל שבת נקראת בחינת שבת בפני עצמה שבת הם זה בחינת בפני עצמה מתקנים

את ה איך אומרים בליל שבת וינוחו בה ביום שבת וינוחו בו כי זה בחינת וק זה זכר בליל שבת זה נקבה לכן זה שתי שבתות זה וקה אביו ואמו איש אמו ואביו תיראו זה יק וככה אני השם אני הפך להיות שם הויה ברוך הור אתם יודעים כשהיו ניגשים לחפץ חיים אנשים שזקוקים בברכה היה אומר להם לקראת שבת לכו וננך כי היא מקור הברכה. אל תבוא אליי. תלכו אצל השבת היא תעזור לכם.

אם תעשו בשבילה היא תעשה בשבילכם. ברכת השם היא תעשיר. מי זאת? זו השבת.

מי שפונה אליה היא מעולם לא אומרת לו לא. תמיד הוא יקבל. העושר זה השבת. כי כל הברכה של האדם תלויה ביום השבת.

יום השבת. זה ראשי תיבות הר שבת הר שדה שדה בית תפילה שזה הר זה פעמיים מזון אדם זוכה אחר כך שדה שלוש פעמים מזון שדה 309 אחר כך בית 412 ארבע פעמים מזון תפילה חמש פעמים מזון וכל מזון זה גימטריה אמונה הכל תלוי באמונה אבל הכל תלוי בשבת כל בעזרת השם זה מקור הברכה שבת זה מקור הברכה גם צריך לדעת בזכות השבת זוכים לבנים כך כתוב בספר עולת שבת ראיתי למורי נרו היה מצווה על איש חכם שלא היו לו בנים היה כל הזמן מרור מרור אמר

אמר לו תיזהר להוסיף תוספת שבת ויהיה לך ילדים והיה נזהר בכל כוחו לסובב ברחובות קריאה בערבי שבתות מוצאי שבתות להוסיף להוסיף להוסיף אומר מאיפה זה הפסוק ואנוכי אומר כ אמר השם נסרסים אשר ישמרו את שבתותיי ונתתי להם יד ושמתו מבנים ובבנות נכון זה דבר גדול שאדם מוסיף על השבת יהיה לו בנים כתב החפץ חיים נמצא בכמה עיירות גדולות שממונים על השגחת שבת אשר חלקם כן מה ש הזהיר בינן בנים תלמידי חכמים אותו דבר את קנה היה עולה לרגל כל שנה היה מכוון כל פעם לזרת ישראל

שיזכו במצווה זו לעלות הרגל אדם שזוכה להוסיף שבת להוסיף על השבת ואז הוא נקרא שהוא עושה עוד שבת. למה כתוב עשיתם את השבת? מה זה עשיתם שבת?

אלא אדם מוסיף שעה ואחר כך בצת של שבת מוסיף עוד חצי שעה שעה. זה נהיה לו עוד שעתיים של שבת. משך כמה שבתות פה שעה פה שעה עוד שבת נהיה. ככה זה ככה זה הולך.

זוכה לעוד שבת. הרב זילברשטיין אומר יהודי בדור שעבר התגורר באמכה כל מקום שעבודה שהיה מגיעה היה לו הרבה ילדים היו מפטרים אותו עובד שבוע ימים מפטרים אותו למה מגיע שבת שמה עובדים גם בשבת הוא לא רוצה לעבוד יוצא היה אומר לו טוב תכתוב לי מכתב פיתורים אומר חביבי תכתוב לי מכתב פיתורים אתה מפטר אותי אני לא עובד בשבת אתה מפטר אותו תכתוב לי אומר אני אכתוב לך כותב לו כתב פיצורי לוקח עוד פעם הולך למקום אחר מגיע שבת אומר לו ברע חביב אני לא עובד בשבת

לא עובד תלך תכתוב לי מכתב פיטולי אמרו לו הילדים שלו אבא מה אתה עושה מה אתה עשה כל כך הרבה כולם מפטרים מפטרים פיתורים פיתורים פטור פותר פטור אומר אל תדאגו הגיע הפסוקות כל אחד מקשט הוא היה עשה קישוט יפה פטורין לכבוד שבת פיטורים לכבוד שבת פיטורים לכבוד שבת אומר הקדוש ברוך הוא שילמנו שכל בניו תלמידי חכמים אין כמותם הלו היא לכל אחד ובין קו מה שמגיע לבן אדם הוא אוכל הוא הלך לעבודה מה יעשה השבת עוזרת אומר הרב זוב הלוואה שלכל אבא בעולם יהיה ילדים

כאלה אמן אמן כן הנה הנה לא היה האבא של הרמה איך הוא זכה לבן כמו הרמה שהיה כמותו בעולם אומר הוא היה לו חנות של בדים היה מוכר בדים אבל היה אצלו חוק ולא יעבור מגיע 12 בצהריים ערב שבת יום שישי סוגר אב מה לא יהיה סוגר אי אפשר עליו אומר אני הולך יש לי חין צורכי שבת מה עם הקובה? מה עם הקיגל? עם הדגדפיש לך להכין.

מה יעשה? כן. טוב. ו ביום אחד השטן אומר, אני אנצח אותו.

איזה התחפש לשר. אבל מה זה שר? איזה קדילק בחוץ. אומר כבודו, אני צריך הרבה שחורה היום והוא מוציא את הדולרים.

אני צריך הרבה סוחרה. מוציא דולרים אבל הגיע שעה 12 אומר לו לא מוכר תשמע אתה עושה עסק החיים שלך אתה לא צריך לעבוד יותר אני קונה הכל. אומר לא רוצה צא החוצה אני שר. תהיה שר בבית שלך.

פה הניסר שבת קודש הגיע מה שעשה לו לא הצליח ההוא מהשמיים ככה ההוא זוכה לבן שיאיר עיניהם של ישראל בתורה זה הרמה רבי משה ישראל פר מה זה שמענו הרב ציון ברכה היה מזרז על השבת כן כן נכון נכון מצך הוא היה מזרז על הכל מצרכה הוא היה הולך בערב שבת לשוק לא הוא לא היה תוקע בשבת זקי היה תוקע היה הולך בערב שבת נשקול מה שיש בררות נשאר הוא קונה הוא היה עני מרות כל מה שיש בררות הכל מביא לבית זה היה העבודה שלו שסוגרים

היה בא לשוק אתה לא רבי ציון מה אתה עושה הוא אומר גם אני הרווחתי גם קהל הרוויח בשיעור בשבת מה נעשה מה יאכלו אבל זה אומר אני אברור מהמצם אתתו טובים עכשיו סדר אותם חלק לבית חלק לבית הכנסת מה יכלו בשבת בציון ברכה צדיק טוב זכותו יגן עלינו אנחנו נלך למשנה את החנות אחר כך השם פתח לו שרה לא משה ברכה יש יצחק משה נכון בטח עולם הם עושה שיעורים בזור משה שבת כן משה הוא תמיד חכם כן יצחק יש משה משה יותר גדול מיצחג יש

לו בנות יש לו רק שני בנים האלה יש לו בן אחד רבי יצחק אה רבי יצחק יש לו בן אחד לו בן אחד כן התחתן כבר יש לו ילדים זה הכל עובר דרך נהר שלום שתדע הוא גדל פה כן כן מזכיר את הרב ש גם הם התחתנו פה הם שניהם התחתנו אה שבועיים אחד התחתן משה אחרי שבועיים יצחק רבי יצחק הרב שתי חדש לא לא כמה ישיבות קמו כן כן רב שרבי אנחנו היום מסכת שקלים פרק ראשון משנה א' באחד באדר משמיעין על השקלים מכריזים בכל

המקומות שיביאו שכלים. למה? בראש חודש ניצן צריכים לקנות קורבנות מתרומה חדשה. וגם כן משמיעין על הקלאים ואחד באדר על הכעיים שיצא לגינות לשדה לנקות צמחי הקלאים.

למה כל היה חורף? הכל גדל. עכשיו צריך להוציא את כל הקלאים. 15 קוראים את המגילה בקרחין.

זערים המוקפים חומם ממות יהושע בן. ומתקנים את הדרכים ואת הרחובות נתקלקלים מאוד הגשמים ואת מקבעות המים מנקים את המקבעות שטובלים בהם ועושים כל צורכי הרבים מזדרזים לגמור ולבצע דיני ממונות דיני נפשות דיני מלכות ומציינים את הקברות שובחים סי לציין את סימן שפה קבר למה בחורף הכל הלך והוציאן אף על הקלאיים גם יוצאים על הקלאים בשביל שלוח בית דין לראות מי שמשאיר כלאיים הצמחים משנה ב' אמר רבי יהודה בראשונה היו עוקרים ומשליחים לפניהם כשהיו שלי בדים מוציאים כלאיים בשדות עוקרים משליחים שם שכרבו עוברי עבירה שהיו שהיו

בעלי השדות שמחים שמנקשים להם שדותיהן היו עוקחים ומשליחין על הדרכים שלא יכלו בעלי השדות לההנות מן הקלאיים התקינו שיהיו מפקירים כל השדה כולה אז היו עוקים משליחים לנדרכים לכן התקינו שיו מפכירים כל השדה כולה צמצאו בכאיים הפקר בדין הפקר משנה ג' עוד משנה ב-15 בו באדר שולחנות היו יושבים במדינות ב-25 ישבו במקדש שישבו במקדש חילו למשכן מי שלא מבין כלום ממשכנים אותו עצמי ממשכנים נביאים וישראלים גרים ועבדים ושוחרים גם הם חייבים ניתן מעצית השקל אבל לא נשים ונתינו איש כופר נפשו לא אישה ועבדים גם לא

נשים ועבדים קנעניים וקטנים כל קטן שהתחיל אביו לשחול על ידו שוב אינו פוסק והם ממשכינים את הכהנים יתן מחצית לשקל פני דרכי שלום לא יבואו לידי מריבה שומרים פני הכבוד אבל הם צריכים לתת מחצית השקן אבל לא לקחת מהם משכון אפל בו מובא נותן ראשון מעטית השקר הגענו משנה ד' רוצה לתזה יש תוספתן שלו תוספות איך קוראים לזה אתה צריך כן זה פדיון איך זה נקרא א פיסיון כלבון כן גואל להגיד את התפילה אני הראיתי אותך בבוקר מקודם ציווית מני בלמות שם איחוד קדשה בריך שכינתה

חילו חמור חימות חיל שם אותיות כן ונשם כבוד ישראל הנה אנחנו באים לקיים מצוות עשה שלימוד תורה שכמו שאמר כתוב ויג יומם ולילה אנחנו דים תורה לשמע כדי לקשר שורשנו שד שורשה למעלה שתכנדם עניון והיא נועם אלוהינו עלינו מעשה ידינו כנ עלינו מעשה ידנו כל יהי רצון לפניך אלוהינו לאבנו שלא לא ירע דבר קלה על ידינו קש לך זחו בנו חברנו שנאמר תמות מותש חברה ושמע בהם וננו במא תורתך תצילנו מכל מזור דבר אמת כי אדוני חוכמה מפך בד חוקך אדוני חזמן לכך אדוני ציון עושה

שמיים וארץ הם אנחנו דף ל נכון ל תנא כל הכבוד כן הוא יבוא ביום שני בבוקר התפילה פה גואה ואחר כך בלילה [‏צחוק] לא לא צריך זה בשבע בבוקר מה מתחיל כבר בשבוקר העבודה לא שי פה לסעודה וזה בטח כדאי בערב זה באחד בערב זה באחד כן עוד סעודה עוד הרבה 2 א 4 5 אמרבסה אמרב חמש שורות מלמעלה בסדר להצלחת דוד בן אסתר ושי בן רות שהם יצליח אותם יתן להם שפע וברכה אנחנו למדנו אתמול שרבי עקיבא דורש במשנה ששני עושה שלישי אפילו בחולין. בוא

נראה. אמר הבסה אמר רב ואמרלה אמר רבאבר אסי אמר רב רבי מאיר שימו לב כל אלה החכמים רבי מאיר רבי יוסי רבי יהושע רבי אלעזר רבי אליעזר זה רבי אליעזר נכון כן אין אין תקון שתיים רבי אלעזר לא נשאר רבי אליעזר כולהו סבירו דאין שני עושה שלישי בחולין הם לא כמו רבי עקיבא עכשיו נראה איפה הם דורשים את זה רבי עקיבא אומר דרש רבי עקיבא דרש ביני מעלה של שני או שלישי אבל כל אלה החכמים דורשים שאין שני עושה שלישי בחולין בוא נראה מה כל אחד

ואחד מאיפה אנחנו יודעים רבי מאיר מאיפה אנחנו יודעים שהוא אומר שאין שני אני עושה שלישי בחולין דתנן זה משנה כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים מטמא את הקודש ופוסל את התרומה ומותר בחולין ובמעשר דברי רבי מאיר וחכמים אוסרים במעשר אתם יודעים יש אדם הוא טהור מן התורה מן התורה הוא לא טמ שום דבר הוא בסדר גמור, אבל חכמים הזכיקו אותו להטהר במים.

כגון מי שבא ראשו ורובו במים שובים. חכמים פחדו שאדם יחשוב שהמים שובים הם המטהרים. אז מה הם עשו? אמרו מי שבא ראשו ורובו במים שורים הוא טמא.

צריך טבילה אחרי שהוא טבל. וכן אחרי אחרי טבל הלך להשתתף במים בגלל זה כן וכי מי שאוכל חצי פרס אוכלים טמאים אוכל אוכלים טמאים חצי שיעור גם טמא גיד זה לא שיעור טמא אבל מה זה טמא רק צריך טבילה ונגמר לא צריך ערב שמש אז זה כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים זה הכוונה ביאת מים מדרבנן כמו שני לטומאה הוא מטמא את הקודש אוסור שלישי אתה רואה כל הטעון ביט מים מדברי סופרים מטמא את הקודש הוא פוסל את התרומה קודש לא חולין מטמא את הקודש עושה

אותו שלישי וזה השלישי אם נגע עושה רביעי אבל רק פוסל הוא פוסל את התרומה השני שנגע בתרומה רק פוסל אותה זה לא ממשיך הזרם לא ממשיך הלאה יוס לא ממשיך ל הוא אבל הוא מותר בחולין ובמעשר דברי רבי מאיר מותר לו לאכול אכילה של חולין זה לא מטמא ומעשה כמר אחרי שהוא טבל כל הטעון בטמים מדברי סופרים אם הוא לא טבל מטמא את הקודש עושה אותו שלישי הוא פוסל את התרומה אבל לא את החולין מותר בחולין במעשר שני דברי רבי מאיר חכמים אוסרים במעשר שני אסור

לאכול מעשר שני אז לא משנה העיקר שאתה רואה כלומר מעשר שני מותר לגוע אבל אסור לאכול מעשר שני הנה אתה רואה שאין שני עושה שלישי גם חכמים סוברים כך רק הם אומרים שבמעשר שני אם אכל לא נגע אז בוא תראה רש"י על זה אז הוא מותר בחולין זה המילים ש כולי שתמודים ש כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים כל שהוא טהור מן התורה הנה חכמים יזכו לבוא במים להטהר כגון הבא ראשו ורובו במים שובים ואוכל חצי פרס אוכלים טמאים והידיים שצריכו טבילה כולם בתורת שניים התעינום

מטמאין את הקודש להיות שלישי ויעשה רביעי הוא פה עושים את התרומה חכמים עוד ספר מעשר באכילה אבל נגיעה אינה שרה וחולין אף לאכול ואחרי אמר בחרירה וועדיין מ דלרבנן אין שני עושה שלישי בחולין וי לא חשיב להוא פי שלא נתפרשו שמותן ורבי מאירו מחלוקתו כאמר זה רבי מאיר למדנו מאיר ראית למדנו אליך נמשיך עכשיו רבי יוסי מאיפה הדאמרן למעלה אמר רבי יוסי אמר מנין לרביעי בקודש שפוס אמר קל בחומר דם איתה אם הוא סובר ששישי ביחולנו תמים מהתורה אדיים תה כיוון שאם הוא שבע ששי בחולנו

תמ מהתורה יתן לרביעי בתרומה וחמישי בקודש שילמד גם רביעי בתרומה טמא מהקחומר מתבול יום כמו שהוא לומד שלישי בתרומה לאחר שילמד שרביעי בתרומה פסול שילמד גם החמישי בקודש בקל וחומר רביעי בתרומה אז ממה שראינו שרבי יוסי הוא לא לומד כך משמע שהוא סובר שאין שלושי בחולין אתה רואה ראשי אומר דמית דשלישי בחולין מן התורה לי תרביעי בתרומה מקלח חומתיום כדי כדי לשלישי לעל משני בחולין בחמישי בקודש מביאים בתרומה במחוסר כיפורים יופי כמו איך לא נמד כל וחומר ומה מחוסה הכיפורים שמותר בתרומה פסול הקודש ואי שפסול

בתרומה כל יום כל יום ומה מחוסר ר כיפורים מותר בתרומה נכון אמרנו פסלול הקודש מכוס כיפורים זה קורבן ביום השמיני יום השמיני פסול הקודש רביעי שפסול בתרומה כל שכן כןס עושה 50 בחודש טוב בוא נמשיך זה מובן מאיר אה טוב אני אמשיך רבי יהושע איפה אמר שאין שני עושה שלישי בחולין נתנן רבי אליעזר אומר האוכל אוכל ראשון ראשון שני שני של אישי של אישי יפה מי שאוכל אוכל ראשון לטומאה נעשה גו גופו ראשון מדרבנן אבל מה שהוא נוגע נס נעשה שני אבל מה שהוא אוכל נעשה

גופו ראשון אוכל אוכל ראשון לטומאה למשל חצי פרס אוכל שהוא ראשון לטומאה נעשה גופו ראשון דרבנן מה שנגע בו נעשה שני ואם אוכל שני נעשה שני ואם נגע בתרומה עשה שלישי תלך רק בתרומה שלישי אם אוכל אוכל שלישי נעשה שלישי למה הוא מחמיר לאסור את האדם האוכל דבר שנטמע כמאכל עצמו? אז לכן נעשה שלישי. רבי יהושע אומר עכשיו בוא נראה רבי יהושע מי שאוכל אוכל ראשון אז האוכל הזה האוכל אוכל ראשון ואוכל והאוכל אוכל ראשון ראשון ככה אומר לא מי שאוכל אוכל ראשון לא עושה את

האוכל אותו ראשון האוכל לא עושה אותו ראשון אלא אוכל אוכל ראשון ואוכל שני שני שתיהם עושים אותו שני אז גם אוכל שני שני האוכל אוכל ראשון ואוכל שני נעשה שני ואם אכל אוכל שלישי נעשה הוא עצמו שני בקודש שאם יגע בקודש ישתמא אותו ואותו הקודש יכול למסור קודש אחר ואין שני בתרומה אין גופו שני נעשה בתרומה אם הגע בתרומה לא פוסל אותה מוסיף רבי יהושע באיזה חולין אמר שיש בהן שלישי והוא עושה שני לקודש בחולין שנעשו על טהרת תרומה כמר שקיבל קיבלו בעליהם כול חולין בתרומה

הכהן על עצמו לשמור חולין בטהרה כתרומה אבל חולין סתם אין בעים שלישי אז על טהרת אין חולין שנעשו על טהרת רומה עשו ככה כהנים מסיג לעצמן כן אבל הטהרת הקודש לו חולין שנשמרו שעל תהרת הקודש שייך בהם שלישי למה כיוון שדבר זה לא היה מצוי בת דעתו אצל כל אדם אז יש להם דין כמו כל חולין רגילים שאין בהם שלישי אז מה שאמרנו להגיע לחולין שניסרות צר בתרומה כדי לאסור שלישי בחולין על מקסבר אין שני עושה שלישי בחולין רק על תהרת תרומה יעשה אותו על זה

למדת אבל סתם ככה לא יעשה שני שלישי אני אחזור את זה ציון משה הרב מדבר איתך ציון הרב אני אחזור על זה יופיבי רבי אלעזר איפה לומדים שהוא אומר שאין שני עושה שלישי בחולי?

אתה איתי הרב פלפון דתניה רבי אלעזר אומר שלושתן שווין כל אלה ש כל המבוארים עכשיו יגיד לך מי זה שלושה שבין עכשיו הראשון שבקודש ושבחולין שבתרומה מטמ עיניים הוא פוסל אחד רואה הם שווים אם זה ראשונות בקודש או או בחולין או ראשון בתרומה מטמא מטמא שיניים הראשון מטמא את השני והשני מטמא את השלישי זה שניים הוא פוסל אחד השלישי פוסל את הרביעי כל זה בקודש הוא מטמא אחד הראשון מטמא את השני הוא פוסל אחד השני פוסל את השלישי בתרומה הוא פוסל אחד בחולין הראשון פוסל את

השני בחולין הנה אתה אתה רואה לרבי אלעזר אין למעלה משני לטומים אז עוד הפעם תה לרבי אלעזר אומר שלושתן שווין בדינם הראשון שבקודש ושבחולין ושבתרומה מטמא שיניים הראשון מטמא את השני והשני מטמא את השלישי זה מטמא שיניים הראשון מטמא את השני והשני מטמא את השלישי זה מעביר הוא פוסל אחד. השלישי פוסל את הרביעי פוסל אחד בקודש. בסדר? פוסל השלישי פוסל את הרביעי בקודש הוא מטמא אחד זה הראשון מטמא את השני הוא פוסל אחד השני פוסל את השלישי בתרומה.

תרא זה צריך לדעת על איפה זה חוזר. בחולין. רבי אליעזר זה היה רבי אלעזר רבי אליעזר אומר מאיפה לומד ניתנן רבי אליעזר אומר חלה ניטלת מן הטהורה על הטמאה כיצד כלומר עיסה שנטמאה במזיד לא מפרישין ממנה חלה ככה הדין לפני כן המשנה שמה אמרה ששירו חלה בבעל הבית בעל הבית שמפריש חלה זה אחד מ-24 עכשיו נטמאה עיסה בשוגג או באונס מפריש אחד מ-48 למה היא עומדת תשרפה אז לא רוצים הרבה להרבות את הטומאה בקודש אבל היא טמאה במזיד מפריש אחד מ-24 למה כדי שזה יהיה חותם

מרוויח נזכר על זה אומר רבי אליעזר שאין מטמאה עיסה בכלל לא מפרישים ממנה חלה תבין מה הוא עושה לו הוא יעשה עוד חלה טהורה מהטהורה יפריש על הטמאה הזאת יפסיד משמה הנה בוא נראה רבי אליעזר אומר חלה ניטלת מן הטהורה על הטמאה זה אישה ש עיסה חלה חלה שנטמאה במזיד לא מפרישים ממנה חלה אלא חלה נטלת מן הטהורה על הטמאה צריך ללושה חולה צריך ללוש עיסה נוספת טהורה ולהפריש ממנה על הטמאה כסד איך יפריש מעיסה הטהורה לטמאה צריך שיהיה מוקף איך יפריש ולא תטמא מעיסה הטמאה

איך הוא יעשה שתעיסות יש עכשיו לפניו שתי עיסות, אחת טהורה ואחת טמאה. נותן כלדי חלה מעיסה שלא הורה מחלתה אומר מה שהוא אמור להפריש על עיסה הטמאה.

והוא לוקח מעיסה טהורה שלא הורה מחלתה ונותל עוד מעיסה טהורה ונותן על פחות מקבצה באמצע. כן. נותן ממנה בשיעור של פחות מכבצה שיעמוד באמצע ויגע בעיסה הטמאה בחתיכה הטהורה שעושה אותך חלה למה כדי ליטול מן המוקף שזה זה לא יטמא אתם כזה פחות מקבל כן לא מטמא לא מעביר אתה הייתי מהר אז תהפוך את הדף וחכמים אוסרים להפריש חלם מעישה הטהורה על הטמאה אלא הפריש מהטמאה עצמה בתניה כבצה מה שבברתה אמר לדברי רבי אליעזר אפשר להניח באמצע אף עסקא איזשהו בכבצה אבל בכל זאת אין האמצעית

מטמטת את הטהורה בוא נראה למה סברוע אידי אידי בעיסה הראשונה רצו חכמים ללמוד בבי אליעזר שאין שלישי בחולין אז הם סברו להגיד שבין בברייתה שמתירה לפי רבי אליעזר אפילו כבצה בין המשנה שמתירה רק פחות מקבצה במה עוסקת עוסקת בעיסה שהיא רשונה ראשונה ראשונה לטומאה ראשונה לטומאה אז היא מטמת את האמצעית ועושה אותה שנייה בכל זאת סוברת הבריתה שלפי רבי אליעזר אפשר להניח באמצע גם כבצה אבל פי כן היא לא מטמאה את הטהורה למה אין לה אין לו שני עושה שלישי בחולים יפה ואף על פי שחולין

אלה עומדים להיות חלה עדיין יש להם דין חולין וחולין הטבולן לחלה לא כחלה דמו חולין שלא הפרש ואין חלה אין דינם כחלה אלא דינם כחולין אז לפי זה מילה ואה כמפלגי זה טעם מחלוקתם חצו חכמים לומר ש דמור סבר רבי אליעזר אין שני עושה שלישי בחולין לכן אפשר להניח באמצע גם חתיכה כבצה היא לא תטמא את הטהורה כיוון שלא נקרא עליה השם חלה ואין שני עושה שלישי בחולין מוסבר זה חכמים שני עושה שלישי בחולי לכן נטמת העיסה הטהורה אז גם לפי שיקרא עליה השם חלה הכהן

יקבל חלה טמאה בחזקת טהורה ויכשל הגמרא אומרת לו אמר רב מרי בר דרב קהנה כו לעלמה בן לרבנן אין שני עושה שלישי בחולין גרבנן מודים ואחר בחולין הטבולין החלק המפלקי חולין שלא פרש מהן חלה מור סבר כחלה דמונן סוברים ש שעוד לפני שנקרא להם שם חלה אז דינם כחלה זה כמו תרומה חלה תרומה וחלה שלישי כתרומה אז אז זה יש בהחלה דמו שיש דין שלישי כמו תרומה אז חתיכה אמצעית תפסל תפסול את החלה בשלישי מור סבר לא כחלה דמו עד שלא קרים לשם היא לא חלה

יפה והיא בתימה דגול עלמה חולין תבוני חלה לא כחלה דמו ואין שניה עושה שלישי בחולין כול עלמה גם אם יהיה בחד צית כבצה לא תטמא את הטהורה ואחר במותר לגרום טומאה לחולין שבארץ כמפליגים המחלוקת מותר לטמות את האמצעית מורבה מותר לגרום טומאה לחונים שבארץ ישראל כדי לתקן חלה בטהרה מה נעשה צריך שיהיה מן המוכב לכן מותר לחבר חתיכה קטנה בין העיסה הטהורה לטמאה אפילו שהיא עצמה נטמת סבר אסור לגרום טומאה לחולין שבארץ ישראל והסכם שחתיכה עצמה נטמת אסור להפריש בדרך כזו אתה רואה לפי רבי אליעזר

בכל זאת ורבנן שחולקים עליו אין שני עושה שלישי בחולי כן שיר משה כן מה הוא מרוויח שבממתית מטמ את העסקה אמר מרוויח אמרתי לך את צריך לפר להפריש מן המוקף חשב יש לו יש לו פה שיניים יש לו פה זה עיסה טהורה ויש לו עיסה טמאה עכשיו הוא רוצה להפריש מהטהורה על הטמאה אי אפשר צריך מן המוקף הוא שם חתכת בצק לחבר ביניהם זה נוגע בו ואז זה נוגע בו נוגע בטמיה גם אם לא איך זה יהיה חיבור כן אבל הוא לא מעביר זה לא מעביר

אבל טומאה הוא נוגע הוא נהיה טמא אבל לא יעביר לכן מה שמים עליו לא נהיה טמאכ כי זה שני לא יעשה שלישי אם זה מאיר אל תגלה את כל השדות יפה זה מנסה להפיע לי כבר לא כמה שצחות לא לא פה באים ללמוד חביבי לא הבשלמ בוא ביום בוא ביום רבי עקיבא דרש רבי עקיבא ומדותה מחוץ העיר נכון פעם אחת כתוב אלף בעמה פעם כתוב 2000 באמה אמרנו 1000 אמה מגרש 2000 אמה תחום שבת ורבי אליעזר בן של רבי יוסי הגלילי אומר 1000 אמה מגרש ו2000

אמה סדות וקרמים כך למדנו במקפיגי מה טעם מחלוקתם של רבי אליעזר בנו של רבי יוס הגלילי רבי עקיבא מור שבא תחומין דאורייתא רבי עקיבא אומר תחומין מה שאסור לצאת חוץ 2000 אמה בשבת זה דאורייתא מור סבר רבי אליעזר אומר זה דרבנן ולכן לא צריך לא צריך פסוק מה שהוא הוזכר בפסוק זה שמסלות קרמים זה לא תחומי עוד דבר אמרנו במשנה בוא ביום דרש רבעתנו רבנן בוא ביום דרש רבי עקיבא אמרנו במשנה אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת להשם ויאמרו לאמור אין תלמוד לומר ויאמרו

לאמור אמרנו בגמרא מה תלמוד לומר לאמור מלמד שהיו ישראל עוניין שירה אחריו של משה על כל דבר ודבר כקוראין את ההלל לכן אמר לאמור רבי נחמיה אמר כקורן את שמע ולא כקוראין אתה ההלל עכשיו הגמרא ר מביאה ברייתה לבאר את דבריהם תנו רבנן בו ביום דרש רבי עקיבא בשעה שאלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר שירה כיצד אמרו שירה אז מה כשהם עלו מן הים אמרו שירה או באמצע שעברו בקצד אמור שירה כג גדול המקרה את ההלל כמו והן עונים אחריו שי פרקים כמו גדול להוציא

את הציבור ידי חובתן וכל דבר שהוא אומר הם עונים אחריו הללויה שזה ראש הפרשה משה אמר שיר על אדוניגו והם אומרים אחריו עשיר על השם משה אמר כי גאו געה והם אומרים עשיר על השם כל דבר עשיר על השם עשיר על השם עשיר על השם יפה זה דעת מי זה רבי עקיבא רבי אליעזר בן של רבי יוסי הגלילי אומר כקטן המקרא את ההלל ולא יכול להוציא אותם מל ידי חובתן הם כנראה הציבור לא יודעים לקרוא בקטן יודע לקרוא קורא להם פסוק פסוק כמו תינוקות והם עונים

אחריו כל מה שהוא אומר משה אמר אמר עשיר על השם הם אומרים עשיר על השם כי גאו גאה גאו גאה אז ככה זה היו חוזרים כמו האשכנזים יש להם שים תפילה פסוק פסוק קטע קטע רבי נחמיה אומר כסופר הפורס על שמה בבית הכנסת שהוא פותח תחילה ואין לונים אחריו כמו סופר זה מלמד תינוקות רגיל להיות בבית בית הכנסת והוא פורס על שמע בבית הכנסת 10ה אנשים מגיעים בבית הכנסת פותח תחילה בברכות שלפני קריאת שמע והם עונים אחריו ביחד כמו אז אותו דבר בשירת הים משה פתח

השירה ושרתה על כולם רוח הקודש וכולם כיונו אותו שירה תראה מה זה שמה בטח כולנו היינו מה זה משה זה שמח עשה שם אבל אז היה לו זקן גדול [‏צחוק] עם הכי גדולה שטריימר עוד במה מפליגי רבי עקיבא סבר לאמור המלתה כמה הייתה שבני ישראל אמרו על כל פעם ראשונה עשיר עלה השם רבי אליעזר בנו מה זה לאמור לאמור זה רק השיר על השם כל פעם המלתה כמה הייתה שבני ישראל ענו כל פעם תחילת השירה עשיר על השם עשיר על השם זה מי זה רבי עקיבא

רבי אליעזר בנו של רבי מה זה לאמור בשבי יוסד סבר למה זה לאמור לאמור הכל מתה ומתה כל תיבה שהם אמרו חזרו עליה רבי נחמיה סבר ויאמרו דאמור כולהו בהדה הדדה לאמור תפתח משה ברשע הוא פותח וכולם אחריו ככה זה גם יצא מרוקאים הרב פותח וכולם אחריו ממשיכים נכון לא גם הרב הוא יודע הוא אני ראיתי אותו פעם את הרב של המרוקאים הוא תופס את האוזן והוא עושה עננה עננה פתאום פותח ופתאום כולם שרים לא מעכה כן לא יודע למה עננה עננה כנראה יש בזה איזה

כוונות נענה אה ננה ננה תשימו לב תשימו לבנה גם ככה היו יוצאים אני את התול עד עכשיו לא מב איך זה ככה לאט לאט אתה תבין אתה רוצה ברגע להבין מהמה עוד תענו רבנן דרש רבי יוסי הגלילי בשע שאלו ישראל מן הים נתנו עליהם לעומש שירה וכיצד אמרו עולה מוטל על ברכי אמו תינוק ותינוק יונק משידי אמו עולה זה ממש קטן קטן כיוון שראו את השכינה עולה הגביע צברו אח ותינוק שמה דד מפיו ואמרו זה אלי וענוהו שנאמר מפי עוללים ויונקים הזדתאו אתה רואה מה זה

רבי מאיר אומר עוברין אמרו שירה מפי עוללים ויונקים עולהל גביע צברו שי [‏צחוק] איך הוא עוזב את החלב וזה היה רבי מאיר אומר מנ שאפילו עוברים במעמן אמרו שירה שנאמרות ברו אלוהים אדוני ממקור ישראל שם גם אלו שעדיין היו במקור במקור ברכו את השם במקלות על הים והלא חזו מה הם ראו אמר רבי תלחום קרם נעשה להם כספר כרס נעשה להם כספריה מירה וראו ראיתה כן יש אומרים שהם מהטבור יצאו שישה ראשים איזה ראשים יפים והם הו הו כולם הם יוצאים את זה משהו משהו תאר

לך איזה תזמורת זה הייתה אה כולם רוח הקודש לא זה כל כך יפה למה זה כל הצלילים אתה שומע של זקן של מבוגר של צעיר של בחור של ילד של תינוק אבל תינוקות עם מרים אסור התינוקות במעימותיה בבריים לא יודע אם היה להם תינוקות בדרך כלל זה היה זכרים שם בוב ביום דרש רבי יהושע בן אורקדוס שלא עבד איוב את הקדוש ברוך הוא אמרנו אלא מאהבה שנאמר הן נקטלני לא היחן עדיין שבו לא אני מצפה האם לא אני מצומר בו או בא' בוא נראה בדיוק זה

הי לא כיצד הוא כותב אי בל היא בל כתיב לא הוא כלומר לא מצפה ואי בלו כתיב לא הוא כלומר מצפה מה זה אומרת המשנה הדבר עדיין שקול לא יודע אם זה אם אם לא מצפה או כן מצפה אין קטנני לא אצפה בכל זאת אני אצפה לקדוש ברוך או לא הצפה אם מקטלני לא אצפה לו תראה איך זה כתוב אם זה כתוב בו אז כן הצפה לו הגמרא הדוכה וכל אחד דכתיב בלא הוא זה לא אלא מעט בכות צרתם לא צר נכתיב לא בא בלא הכי

מדלא הוא מה אם תפרש הכוונה שהקדוש ברוך הוא בכל צלותם הוא לא נמצא עמהם וכית הכי נמ והכתיבו מלאך פניו הושיעם המשך הפסוק הקדוש ברוך הוא הושיע אותם אלא משמע אחי ומשמע אחי פעמים הכוונה לא בא' פעמים הכוונה לא בו' אתה יודע מה זה בכל צרתם לא צר כתוב באל ברחם מח איך אנחנו אומרים במזרון לתודה לא מזור לתודה רי להשם כל הארץ לא זה פסוק כן איך כן מה זה שמה כן כן לא אנחנו עמו ולא אנחנו ולא ובו לא ולא אנחנו עמו מעל זה

זה חודש אלול לא ולו זה חודש אלול תניה רבי מאיר אומר נאמר רבי מאיר אומר נאמר מר ירא אלוהים באיוב ונאמר ירא אלוהים באברהם כי ירא אלוהים אתה מה ירא אלוהים האמור באברהם מאהבה אתה ידעתי כי יראה אלוהים אתה עכשיו נעשה בפועל אברהם אוהבים באהבה אף ירא אלוהים אמור ביוב באהבה ואברהם גופי מלהבה נכתיב זרע אברהם אוהבי נכון מה אייק בן עושה מאהבה לעושה מאיראה איכה הדתניה רבי שמעון בן עזר אומר גדול העושה מאהבה יותר מן העושה מראה שזה תלוי לאלף דור זכותה מגינה מי שעושה

מראה מגינה ל1ל דור של אחריו עוד 1000 דור יגן וזה תלוי ל-2000 דור בוא בוא בוא מי שעושה מאהבה או איזה זכות האבות הזאת או אחר כתיב מאיפה אני יודע אחר כתיב לאלפים לאוהבי שומרי מצוותיי לא אהבה תול אלפים אתם כתיב הוא שומרי מצוותיו לאלף דור שומרי מצוותיו לא עושים מאהבה אלא מראה זה אלף שמירה שמר אתה מלמ כתיב לאוהביו ולשומר מצוותיו לאלף דור גם הפסוק הוא הי לדסמינה והי לדסמי לאלפים סמוך לאוהביי דור סמוך לשומרי מצוותיי רבנו איך יש דור אם רק 6000 שנה 1000

דור זה 30,000 שנה זה 30 א000 שנה איי איי איי איי איי איי איי איי נכון אנורי תלמידה דבקמה דרבה חד אמר להקריון בחלמי אחד אמר לרבה אם סו לפני אומר הייתי בחלום אמר רב טובה שצפנת לראך אחד אמר להקרייון בחלמי וישמחו כחוסבך לעולם ירננו ויעצו בך אוהבי שמך אמר להורבה תרוויכו רבונו צדיק גמור אתון שניכם אשרכם צדיקים גמורים אתם מור מאהבה ומור מראה אתה עובד את הקדוש ברוך הוא מאהבה לכן יעשו בך אוהב שמך מור מראה לכן יראו לך מן השמיים מה רב טובך שצופו

ויראך פעלת לחוסים בך נגד בני אדם ממם אדרך אדרן עלך כשם שמיים בו בו ב בם יא בם בם בם יא בבם בם בם בם בם יאבם בם בם בם בם בם בם בם בם מה עכשיו גוברים פרק גם ביום ראשון נכון או זה ביום שבת מתי לא יום ראשון זה דף לא דרשות עלום הרב בשבת כן כבר בשבת נשתדל על זה מי שכינה לאשתו ונסתרה אמר לו לא אפילו שמע מעוף הפורח עכשיו בוא תשמע שמע מעוף הפורח התוקיק לא לא רק אני קורא את זה

שלא יהיה הפסק שמע מאופ הפורח אתה שומע בתוקיק מות בתוקיק אמר לו אוקופיקו יוצא ויתן כתובה פסול זה הכוונה אנשים שדומים לעוף הפורח כן הלכות מלאכים כן אל תדאג נפגש איתם כתוב אבן כך תזק אבן מכיר זועקת אז עוף עוף ראשי תיבות אבן אבן מכיר תזק זה נאמר בזמן בזמן החשמונאים אנטיוכוס בגריס ניקנור הלכות איפה ההלכות? תביא שולחן הלו איפה ההלכות פה?

תוציא את המשנה תורה לרמב"ם אני לא צריך את הנה תביא בטח טוב איזה איזה איזה חצ צ תג סימן תג סימן תגן בסדר יש לנו שלוש הלכות תג תג אין בעיה דין בקעה שהקיפו הגויים שבת בביקעה שבת בביקעה והקיפו אינם יהודים בשבת מחיצות לדירה אינה הולך בה אלא 2000 אמה שאינה כולה שאינה כולה כארבע עמות כיוון שלא שבת באוויר המחיצות הוא מטלטל בכולה על ידי זריקה שיכול יכול לזרוק אפילו חוץ 2000 שהרשות היחיד גמור כיוון שהוא קף לדירה לא הבנתי טוב שווה בביקעה כלומר קנה שם

שביטה להיות לו מקומו להלוך 2000 אמה לכל רוח והקיפו הגויים שעשו להם מחיצה סביבה מחיצה שהיה בשבת שמה מחיצה ומה כאילו יותר טוב ב2000 אמה כן אינו הולך בה אלא 2000 אמה למה למה שאינה כולה כארבע עמות בגלל כיוון שלא שבת באוויר המחיצות הוא מטלטל ב זה אחר כך אז אחר כך בשבת הוא מטלטל בכולה על ידי זריקה שיכול לזרוק אפילו חוץ ל2000 שהרשות היחיד גמורו כיוון שהוא קף לדירה זה נקרא הוקף אבל לטלטול זה ציו תבינו בסדר הוא קודם נימונים מה תביא לו שלוש חבילות

תתן לו תתן לו שזה חיפה תן לו יפים יפים יופי כן ככה יהיה לו יופי גם זה שני לי זה זכית מה במבחן תד תן לי תן לי עוד חבילה אחת תן תן זה משהו עשה לנוח הפרח היקר הזה מקורדיסטן תן לו משהו יפה יפה כן כן תביא את הזה זה רק תביא תן לו את שניהם את שניהם תן לו יופי כן ככה יאללה בטח לכות שבת קודש זה לא שלי אני רק מחלק עכשיו את זה תעשה לספר תורה תד ד' המעלה חוץ לתחום למעלה מעשרה

תפרים כגון שקפץ את גבי עמודים שגבוהים עשרה ואין לכל אחד מהם ארבע תפחים על ארבע טפחים ארי זה ספק אם יש תחומים למעלה מעשרה עולב ומה ש ומה שיהיה מדרבנן יהיה ספקו להקל ראית פעם אדם ככה קפץ למעלה כמו תוקי לא טוקי אגמי הוא אם היה הולך בדרך או על ידי כפיצת שם בתוך יבין חוץ ליב מיל אז נחום רעה למדה תחום יביל אב דאורייתא והוא ואין בימים ובנהרות איסור תחומין דאורייתא דברי הכל לפי לדברי הכל לפי שאינם דומים לדגרי מדבר מי שבא בספינה בשבת והגיע

לנמן אם מי שנכנס לשבת עד שהגיע לנמלן העולם הייתה למעלה מעשרה מקרקע הים או הנהר יורד ואין לו נמנע ויש לו 2000 אמר אתה שומע למה כל זה היה למעלה מקום פתו ממקום שפגע בו למטה מעשרה הגאה ואם הוא ספק אם הוא למעלה מעשרה או לא אז לילה הנקולה ואם כבר יצא 2000 ממקום שפגע למטה מהשרה דין לו רק ארבע עמות מכל מקום אם צריך לצאת מן הספינה מכוח גשמים שיורדים עליו או שחמה זורחת עליו או שצריך נתכוון וצריך מכוח זה להיכנס בעיר אבל לכל העיר

כרבע מותם כיוון דעלעל אין מה אין מה כבוד הבריות מה יעשה דסחוצום בו תשעה סעיפים מי שצריך חוצום אפילו עמה אחת לא יכנס להיות כבני העיר ואין לו אלא ארבע עמות עמידת חקרה ולחוץ זהו אפילו אם קוראים לו ארבע זה לא יעזור כן עד כאן הגענו ב זוהר דף תלב ואם מפעת פניו במרשו תנפל פנים הללונו דכון פנים של זעם כל מנון פנים חצו תקפן כולו דחמ תעבר מסברים כל כן דשן ארחצפן פנים פני אדוני פני אדוני אדם יצחק נגע לבן הדמדם נגע ממש משהו חתחזכה

את התעבר שמע דכתיב לבן אדם דם אמר רבי יוסי דחבר את חזומה חסומכה וסמג חזמז נגעו נכתיב אם חתיכם כשנים כשלבנו תחבו כל הרחמים שתקחו בדיני שתקחו רק רחמים הנה עד כאן שברך לאבותינו הקדושים עם יצחק ויעקב משה ואהרון וסד שלמה יברך ושמו וינצו כל הקהל הקדוש מה יברך עדכון זכה בות בשמחה אורך ימים דשנים רעננים בריאים ושמחים עם ישועות עם הצלחות עם נחלק גשמרוחני כן יהי רצון ונאמר אמן אז שבת שלום לכולם וישועות גדולות ובסורות טובות בעזרת השם נתראה בבשורות טובות ביום ראשון בבוקר השיעור

של הרמבם ודף של שבת ואחר כך এ