הדף היומי מסכת סוטה דף כג הרב בניהו שמואלי שליט"א טו לעומר א דר"ח אייר השיעור היומי ל ניסן תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש 15 יום לעומר שהם שני שבועות ביום אחד רחמני יחזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן. שיהיה חודש טוב, ראש חודש אייר בסימן אני השם רופאך בסימן אויבה ישובו יבושו רגע בעזרת השם כל האויבים של עם ישראל יפלו תחתיהם אמן לא יהיה תעשנה ידיהם תושיה הנה היום זה ל בניסן תשפג ראש חודש אייר שזה חודש חשוב מאוד, מסוגל לרפואה, מסוגל להבנה. בו בחודש בעזרת האל ובשועתו ירד לעם ישראל מן ירד בא לעם ישראל בהר של מרים ובו

בחודש היה דברים נפלאים גילה התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי את כל סודות התורה איזה יופי איזה גילוי גדול זה היה ביום יח באייר חי לחודש אייר עוד 18 יום כולנו מכינים את עצמנו ליום הקדוש הזה והיום זה פטירת רבי חיים ויטל מהרחו תלמידו של רבינו הארי גם היום זה פטירת רבי יוסף הלוי בן מיגש גם היום זה הפטירה של רבי יעקב בר משה ברב גם זה פטירת רבנו יעקב עמדין היה עבץ.

אז כמה אורות גדולים יש לנו. גם ראש חודש, גם כל גדולי עולם. ניקח את היום הזה חזק חזק בעזרת השם וישפיע עלינו ועל כל ישראל אחינו לחודש טוב. אז אתם יודעים שיש ספר נקרא אגרות רב שלומל.

שמה הוא מדבר על הרב מהרחו לפני שבא עוד אצל הארי הארי טרח ויגע והגיעה גדולה על כל התורה הקדושה והיה מאליהו מלמידו וזכה לדעת כל סודות התורה על בורים כל ספר הזוהר כל זה למדיותו במצרים מהרחו גם הוא היה בדמסק וטרר תרחק גדולה להבין את כל התורה הקדושה. פשט היה תלמיד של מהרם מנשך. למד אצל מהרם שך היה רבנו הגדול רבי משה אלשך שאין כמותו וקבלה הוא למד לבדו אצל הרמק רבי משה קורדבירו בהתחלה והוא עשה פירוש על כל הזוהר הקדוש ויגע עליו הרבה הגיעות בשביל לעשות על הפירוש אבל ראה הקדוש ברוך הוא את כל ההגיעה שלו והחשק והנשמה הקדושה שלו מיד נגלה עליו ברוח הקודש. אז זה אז מהרחו זכה.

אז אמרו לו לרבנו הארי ברוח הקודש צריך ללכת. יש אתה באת לעולם ללמד את רבי חיים ויטל. בשביל זה באת לעולם לך אליו לך אליו ותלמד אותו. תעלה לארץ ישראל.

וככה עשה. אבל מהרוך היה בדמסק. כל יום היה בא אליו רבנו הארי בחלום אומר לו תבוא אליי אני באתי לעולם שלך תבוא מהוא רבי חיים ויטל הוא חשב שהוא יותר גדול מרבנו הארי הוא היה עניב גדול אבל הוא כמה טרח על תורת הקבלה הוא לא חשב שיש דבר כזה חצי שנה בסוף הוא אומר לתלמידים תשמע אני אלך אליו הוא כל יום בא אליי בחלום לא עוזב אותי נלך אליו נראה מה העניין שלו הוא פה בצבת היה לו שאלות גדולות, אמר אני אלך נשאל אותו. בא אצל הרב הארי, שאל את הרב הארי, ראה מה שהוא עונה לו ואיך שהוא מסביר לו, אין דבר כזה בעולם.

אמר לו מחילה. אמר לו לא מוכל לך, עכשיו תלך. הלך שלושה ימים צם, ישב באיזה בית בצפת והיה מתענה ולובש שק ואפר בוכה לפני הקדוש ברוך הוא אחרי שלושה ימים אמר בוא נתכפר לך עכשיו תשב איתי אין זמן סך הכל שנה ושמונה חודשים לימד אותו כל התורה הקדושה כל סעודות התורה אין כמותם בעולם לפני כן לקח אותו לטבריה, השכע אותו מבארה של מרים שריפה אותו ונתן לו זיכרון אדיר והוא לא מאבד אות אחת פלא פלאות מה שהיה לכן זה זכות גדולה ככה שפה בישיבה דווקא זוכים

ללמוד את דברי מהרחו ומהרחו היה נשמה של המשיח הוא היה גלגול של חזקיה אליהו המלך ופה היה מושל קראו לו אבוסיפן הוא הגיע לירושלים הוא רצה בוסיפן לפתוח את גחון את מי גחון למה לא היה מים בירושלים אמרו לו מן השמיים אתה לא יכול תן לו את זה למרו אתה לא יכול לפתוח את מגחון מה שהוא עשה לו אומר תמרו לו החכמים שלו יש רק רב אחד גדול שאין כמותו קוראים לו חיים ויטל והוא עכשיו בירושלים תקרא לו הוא יפתח לך קרא לו אבל רבי חיים

ויטל הוא לא רצה הוא עשה שם קדוש ברח לדמסק בא אליו רבנו הארי בלילה בחלום אומר לו מה עשית רבי חיים אמר לו לא למה לא פתחת אומר לו רציתי להשתמש בשמך קודש אומר לו אבל אבל השתמש משת שקפצת היית כבר משתמש בזה אומר טוב אני אחזור אומר עבר הזמן תדע לך אתה גלגול חזקיה המלך שהוא שהוא סתם מן גיחון לסנחרים הבוסיפן זה סנחרים אם עכשיו אתה היית פותח היה באה הגאולה בזה תלוי הגאולה אמר אני אחזור לא יעזור שום דבר עבר הזמן וככה זה הרבה

דברים ככה גדולים שיש בעולם שהשם מזכה אותנו עכשיו לביאת מה שלא נפספס בעזרת השם שנעשה תשובה גדולה וכל הזכות כל הצדיקים יגנו עלינו גם היום זה פטירת רבי יוסף הלוי בן מיגש זכותו יגן עלינו מארי מגש וגם רבי יעקב בן רבי משה ברב היה גם כן רבו של מרן גדולי עולם וגם רבי רבי יעקב עמדין היעבץ שנולד הרב חכם צבי אוהו בסדר אנחנו מתחילים את המשנה ונפני המשנה נעשה בעזרת השם את הצדקה כמה אתה צריך גדול גדול זה טוב הרב הוא אמר ליומיים אה ליומיים אה

ליומיים זהו אין בעיה לו יומיים הנה יאללה הנה וגם ליומיים כתוב בלוח על מערכו מגיע כן כן אנחנו במשניות משנה אותיות נשמה פרק פסחים פרק ט משנה ו אמר רבי יהושע [מוזיקה] שמעתי שתמורת הפסח קרבה ותמורת הפסח אינה קרבה ואין לי לפרש שמעתי מרבותיי שיש תמורת פסח שהיא קרבה בהמת חולין שאומרה בהמה של קורבן פסח היא קרבה כקורבן שלמים שמעתי שלא ואני לא יודע מה לעשות אמר רבי עקיבא אני אפרש הפסח שנמצא קודם שחיטת הפסח משבת פסחו בפריש אחר ירעה עד שיסתהאב וימחר ויקח בדמם שלמים

וכן תמורתו אחר שחיטת ה אבל אם אחר שחיטת הפסח קרב שלמים וכן תמולתו כן המפריש נקבה לפסחוזכר או זכר בן או זכר בן שתי שנים יראה עד שיסתאה וימחר בפילודמם לנדבה והמפריש פרסחוב המת לא הביא אנו בינו אחריו לשם פסח אלא לשם שלמים אז זהו המפריש נקבה לפסחו נקבה סליחה או זכר בן שתי שנים הם לא ראויים בכלל לקרורבן פסח למה הפסח בן שנה צריך להיות סתמים זכר בן שנה יהיה לכם זה הבי נקבה או בת שנתיים כבש בן שנתיים יראה עד שיסתאב וימחר בבלות ממנדבר

המפריש פסחו ומת מי זה האיש מת עכשיו הפסח עומד בלי בעלים לא הביאנו בנו אחר בשם פסח אלא לשם שלמים בסדר זה מובן בסדר הגענו משנה חת היום איזה דף אנחנו כג כהן גדול כהן גדול זהמול גדול שיתי אדוני כמים בלמות שם חוד קדשברך שכשיו כה שם כל ישראל מקצת עשה של תורה כמו ש כתוב והגית ביום לילה למעלה אדונינו שלא צ חכמה מפי דעתונה כך תודה תורה בור ברוך את הדוק אדוני חוקך אמר אדוני בבית אדוני בלילות זה יניכם קודש וברכו את אדוני ברכך אדוני

מציון עושה שמיים לארץ כן נפתור דף כג מסכת סותטה להצלחת דוד בן אסתר ושי בן רות השם ישמריהם רפואה שלמה לברוך בן מסעודה בעזרת השם ויהיה ישועה בכל בית בעזרת השם שיהיה חודש טוב לכל הקהל הקדוש לעזרת האל ובשועתו כן כן זה גמרנו צה אתה יודע שהגענו למשנה נכון לא על הגמרא אה על הגמרא למדנו אבל צריכים לחזור קצת כדאי שנחזור אה לא אכפת לך מאר לא אז בוא נחזור כי גואל שמח השאלה אם א ציון משה יבוא בשבת שבת פרסיב לא גם ראש חודש גם

שבת הרבה פה שמח שווה אז תבוא זה כן גם יש הבת הוא נהיה אבא ראשון הוא יהיה פה ממחה תלוי מה הוא מביא בקבוקים צריך פה הרבה דברים להביא עגלה של תינוקת לכל אחד לקבל בקבוק בטח הלאה ועם נקבת ילד השם ישמרך מזל טוב מה קראו לה אה תמרה או תמרה אמר כן כן גימטיה שמש אתה יודע אמרתי העלה בתמ יפה טוב עכשיו נתחיל את המשנה ציון משה תשימו לבכן זה דף כב עמוד ב את פה למדנו איתה אבל חוזרים אותה בסדר בסדר? למה היום יש

סיום פרק?

אני חושב לא אמרנו אם יש לאישה זכות זה מגן עליה מעונש. עכשיו יש עוד בזה עניינים. משנה. רבי שמעון אומר אין זכות תולה במים המרים.

אישה סותטה אפילו שיש לה זכות אין זכות תולה לה. אין דבר כזה שלא יפגעו בה מים המרים. היא עשתה את המעשה, המים המרים פועלים בה. ואם אתה אומר הזכות טולה במים המעררים, מדהה אתה את המים מפני כל אנשים השות.

אתה מחזיר את צבע המים, אתה דוחה את המים מפני כל אנשים השות. מחליש את הכוח של ההרתעה של המים. למה הצבע פג? למה?

לכולם יש זכויות. כל יהודי ויהודי יש לו הרבה זכויות. כל אדם עושה מצוות, מלאים מצוות כרימון. תבוא להגיד, תשמע, הזכות תתלה לי.

אני יש לי סבא שלי, אבא שלי ואני עשיתי צדקות והלכתי לפה ועשיתי כאן. אז הזכויות תלו לי. בא רבי שמעון אומר, "גברת, אין זכות טולה. אל תעשי עבירות.

זה לא יעזור כי המים יבדקו אתה כן הוא מוציא את השם רע על הטהורות ששתו שאומרים תמאות הן אלא שטלתה להן זכות זה לא טוב כך לא דרך נכונה ולכן אז לכן אין זכות תולה ו פגע בהמים זה הכל רבי אומר הזכות תולה במים המערים מעט שהיא לא תמות מיד אבל הם גורמים שינוי בגוף דעת רבנו הקדוש ואינה יולדת ואינה משבחת אלא בתנבנה והולכת כלומר מקחשת והולכת לסוף היא מתה מאותה מיטה כמו שכתוב בפרשת סותטה זה יותר קשה זה קשה מאוד מסכנה היא רואה אוך אוך

וכולם רואים אותה עכשיו היא כבר ככה ורועדת והעיניים שלנו יורדות וה מתנפח להפנים ויש לה שורות וזה איזה צרות איזה צרות איזה צרות הכי טוב לא לעשות עוונות מה זה אומר להתגבר על יצר הרע זה לא פשוט יש יצר הרע השם יזכה אותנו תמיד להתגבר עליו אמן השנים שמויפים לה זה לא מוסיפים לה כלום היא לאט לאט הולכת זה הכל נתמת מנחתה עכשיו עכשיו עוד דין נתמחתה של הסותטעת שלא קדשה בכלי שלא נתקדשה עדיין קדושת הגוף הרי ככל המנחות נטמעו ותיפדה ותצא לחולין והמעות יקנו בהן

אחרת אבל אם שקדשו בכלי כלומר נתמד אחרי שקדשו נתקדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותישרף שמה נטמעה אנה כמה שקדשה קדושת הגוף אין פדיון ולא יוצאת החולינ צריך לסוף בבית הדשן ואלו שמנחותיהן נשרפות למה לא ראויות להיקרב ולא להיפדות ולא לצאת לחולין מי הם שינן ציון משה האומרת תמאה אני לך היא בא אומרת לבעלה תשמע אומרת את האמת בא לך על הזמן טמאה אני לך ושבאו וכבר קדשה בכלי אתה מבין מה נעשה עכשיו שבאו לעדים שהיא טמאה באו אלה עדים, באו עדים אומרים כן אנחנו ראינו

אותה והיא אומרת איני שותה או ושבעלה אינו רוצה להשקותה כולם אם רע אחר שקדשה בכלי אז הם לא הולכת לאיבוד שבעלה בא עליה בדרך לא נודעת שקדשה מנחה בכלי עכשיו מי שקדשה כבר לא נבדת והיא לא יכולה להיקרב גם למנחת נדבה היא לא ראויה. למה? נדבה לא באה מנסה עורים אז אין מה לעשות איתה. וכל הנשואות הכהנים מנחותיהן נשרפות.

זה עוד דין. אתם יודעים וכל מנחת כתוב בתורה וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל. כל מנחה שמביאים אם זה לא כהן חומצים. הקומץ עליך למזבח והשאר נאכל לכהנים אבל אם זה מנחת כהן כל תהיה לא תאכל עכשיו נישואות לכהנים היא ישראלית וניסאת לכהנים הביאו מנחה והן הביאו מנחת סותטה בין מנחת נדבה זה לא משנה מנחותיהן נשרפות גם אם לא נטבעו ולא יראה בהם שום פיסול והקומץ קרב כהלכתו שיראה המנחה נשרפים ובדדשן ולא נאכלים למשל איזה שותפות של כהן הדין שלה כל מנחת כהן באש תשרף

וכיוון שזה שיש שותפות לכהן אי אפשר לאכול אי אפשר לשרוף ו צריך לשרוף אין מה לעשות יש לך פה כן גואל מאוד שמח שבאת גם אני כולם גם היה אתמול בזה בפהילים בטח קח אחד שתיים זה גם של אבי הבן את אבי הבת סליחה לך יהיה בת גדולה עכשיו הנה הפלפון אתה לא קיבלת אתה יודע למה הנה על ידך אתה יושב על ידו הוא נהיה אבא כן כן כן נהיה אבא נו אבא זה דבר גדול יום יום ראשון הוא גם יביא כן צון אבא אני הרבה

הוצאות אבא יש לו הרבה הוצאות כן אבל אתה יודע מה זה אבא אבא זה אבא עוד מעט הוא גם יהיה סבא עוד 20 שנה אבל תבוא גם תביא פרו לכולם א מתן כן אל תשכח עוד ציון משה אתה מוכן לחכות עוד 20 שנה הביא לך חתונה שלו למה אז הנה בטחב אותו בטח נו הנהנית אה כן אמן בת ישראל כל הנסיעות לכהנים מנחותיה בבת ישראל שניסאת לכהן מנחתה נשרפת אחר שקרב הקומץ אז נשרפים שירי המנחה בבית הדשן אבל כהנת שניסאת לישראל אין בה שום צד כהונה

אז מנחתה נאכלת כמו מנחת ישראל, אותו דין של כהנת אלמנה וגרושה הביא המנחה, מנחתה נאכלת כדין מנחת ישראל.

עכשיו בינתיים גם כן אומר לי התנה מה ההבדל בין מנחת כהן למנחת כהנת. חילוקים נוספים. מה בין כהן לכהנת? מנחת כהנת נאכלת.

מנחת כהן אינה נכלת למה כתוב בכל מנחת כהן כלל תהיה לא כהנת כהנת מתחללת וכהן אין מתחלל כהנת היא נבעלה לפסולה ניתה חללה אבל כהן לא מתחלל אם נסה אישה אסורה לו גירושה חללה הוא לא מתחלל הבן שלו כהנת מטמאה למתים מותרת להתמות למתים למשל עכשיו הבת של אפל באים היא רוצה ללכת לקבר של רב הארי מותר או לרבי מאיר בעל הנס יכולה ההוא לא הוא כהן גדול לא יכול ואין כהן מתמא למתים כהן מאיר גם אתה הרבנית שלך יכולה ללכת גם הבת שלך אה יופי

יופי הוא שטי בביסט נכון יפה סבא סיטר שי ואין כהן מתאמן המתים כהן אוכל בקודשי קדשים חטאת אשם ואין כהנת אוכלת בקודשי קדשים אתה יודע מה אתה מקבל מתנה איזה זה קודש זה אדם נהפך להיות קודש עכשיו יש דינים כלליים שבן איש לאישה אפילו בישראל מה הם מה בין איש לאישה האיש פורע הוא פורם אם הוא מצורע פורע את ראשו פורמת בגדיו ואין האישה אם היא מצורעת פורעת ופורמת האיש מדיר את בנו בנזיר אם אמר האב על בנו קטן יה זה בני נזיר חל עליו נזירות

אפילו כשיגדל אבל ואין האישה מדרת בינה בנזיר ולא ברשותה האיש מגלח על נזירות אביו. אם אויר נדר נזירות הפריש קורבנותיו ומת אם נדר בינו נזירות יכול להביא קורבנות שהפריש אביו. ואין אישה מגלחת על נזירות אביה. כן.

לא שייך. האיש מקדש את בתו. כלומר אם יש לו בת קטנה עד גיל 12 הוא יכול לקבל בקידושין. כלומר עושים מסיבה גדולהפילו היא באת נגיד בגיל ארבע חמש בגיל תשע עושים אולם לגן גדול בא החתן עם עניבה והכל והוא האבא עומד שמה והתינוקת גם לא חייבת התינוקת לבוא האבא עומד אומר לו ביתך מקודשת לי בכסף זה כדת משה וישראל כן האיש מקדש את ביתו ואין האישה מקדשת את ביתה אמא לא יכול להקומה.

האיש מוכר את ביתו לאמה. בטח יכול למכור אותה. ואין האישה מוכרת את ביתה. האיש נסכל ערום.

אם עבר אחד העבירות שחייבים להסילה בעדים ערום. למה שהיא מהר מהר ילך שלא יחצה הבגד יחוצץ. אבל אין האישה נזכרת ערומה. זה לא זה לא זה לא צנוע.

האיש נטלה. מגדף או עובד עבודה זרה אחרי שסוקרים אותו טולים אותו ואין האישה נטלת האיש נמכר בגנבתו אם הוא גנב ואם אין לו ונמכר בגניבתו ככה התורה אומרת ואין האישה נמכרת בגניבתה גמרא תנו רבנן כל הנישואות לכהונה מנחותיהן נשרפות. כלומר, אמרנו כבר במשנה, הנשואות לכרונה אין שירי מנחותיה נאכלות לכהנים אלא אלא הם קרבים גם על גבי המזבח. אתם יודעים תמיד בדרך כלל אדם שמביא מנחה הקומץ מקריבים והשאר נאכל לכהנים.

כהן וכל מנחת כהן כל יהיה לו תאכל אין זה לא נאכל ככה הדין בין מנחת סותטה בין מנחת נדבה הדין הוא כל הנשואות לכונה מנחותיה נשרפות כיצד הנה הגמרא מפרטת כהנת ליה וישראלית שניאת לכהן לא משנה אם היא כהנת או ליה או ישראלית ניסאת לכהן זכתה אין מנחתה נאכלת מפני שיש לו חלק בה לא למה יש לבעלה כהן חלק וכתוב בתורה ומנחת כהן קניתי יהיה לו תאכל אלא כולה קרבה למזבח אבל זאת יכולה לקרב למזבח זה שורף בגלל שזה לא ממה של כהן זה שלה אבל

יש חלק הכהן פה ואינה עולה קלין הנה אומרת הגמרא למה כפי מנחת כהן קרבה כליל זאת לא מפני שיש לה חלק בה זה חלק בא לכפרה שלה מנחת בת כהן דנהקי מנחת ישראל אלא הקומץ קרב בעצמו הכהן קומץ ממנחת מקריב את הקומץ והשיריים קרבי לעצמן חר קרבת הקומץ אז השיריים קרבים לעצמן חשבתי השיריים נשרפים אחרי שהקומץ קרב, השיר השיריים קרבים לעצמם. כמ שואלת איך אפשר שהקרביים, השיריים לאחר הקטרת הקומץ יקרבו לעצמם? יקרא כאן כל שהוא ממנו לאישים הרי הוא בבת תקטירו. הרי על זה נאמר כל

שהקריבו ממנו כבר לאישים כמו פה הקומץ כבר נתנו לאישים נתנו לה מזבח אז הרי הוא בבל תקטירו הנותר נקרא בל תקטירו אז קשה איך מקטירים שירי המנחות לאחר קטירת הקומס כיוון שגם לה יש חלק במנחה אולי הולכים אחרי החלק שלה והקטרת הקומץ כנחתה נעשת נמצא ששירי המנחה אסורים בהקטרה אז איך תעשה כל שקרא כאן כל שממנו לאישים אסור להכריב את השאר אמר אמר יהודה ברדי רבי שמעון בן פסי ומסיק להו לשם עצים קודם שמקטיר הכהן שיראי המנחה הוא מתנה ואומר אם דינה של המנחה כדין מנחת

כהן ולא הייתה ראויה להמץ הרי ששיריים אלה רואים להכטלה ורינה מקטירם לשם מנחה ואם דינה שיקיד מנחת ישראל שהייתה ראויה להיכמט והשירה אלו אסורים בהקטרה אני מעלה אותם בטור עצים על המזבח לא לשם מנחה אלא בטור עצה המערכה כרבי אליעזר וזה רבי אליעזר כך סובר למה רבי אליעזר אומר חטאת שכבר הקטירו איברי הפנימיים על גבי המזבח מנתרבה חלק ממותר בשרה שאסור בהקטרה אם בשר עולה שדינו כולו קלין סובר רבי אליעזר יש לתת ממנו בשר לגבי המזבח להיות בכו חלק מעצה המערכה ותעניה רבי אליעזר אומר לריח

ניחו אחי אתה מעלה אבל אתה מעלה הוא לשם עצים רבי אליעזר אומר אחרי שנאמר בתורה שקורבנות שהוקתה חלק מהם על גבי בי המזבח שיריהם אסורים בהקטרה שכתוב אל המזבח לא יעלו לריח ניחוח ודרשו רבותינו לריע ניחוח אי אתה מעלה כלומר שהאיסור לעלות על גבי המזבח שירי קורבנות זה ריעה כאשר מתכוון עלותם לריח ניחוח על המזבח אבל אתה מעלהו לשם עצים זה מותר בטור עצה המערכה לעשות אש מה אש אומרת אניחה לרבי אלעזר להיסבר שמתכוון לענות השירים לשםצים זה לא עובר בב תקטירו אלא לרבנן דת להו

ספר יקלממה רבנן חולקים על רבי אליעזר הם אומרים שחלק שכל שאם קרב חלק מן הקורבן הנותר אסור בהגדרה על גבי המזבח גם לא בטור עצים אז מה יקר למר איך תבאר פה איך תביא את שער המנחה תגיד אם זה ביטור מנחת ישראלית אז עכשיו אני עושה אותה בטור עצים ואם זה של כהן קלילו כתר אז איך איך אפשר זה לא יכול להיות דבר כזה כן אתה אני יודע אם אתה בא אני נותן הלאה בבית נותן כל הזמן גם של הבית תלוי מה אני נותן.

כן. הגמרא מסתרצת דעבדלהו כרבי אליעזר ברבי שמעון. המשנה כל הנשואות לכהנים מנחותיהם נשרפות. אבל זה לא הכל מתקרב בעצמו והשיריים קרבים בעצמם.

לא כך אלא הכל מתקרב בעצמו. עשירים לוקחים אותם שורפים אותם בבית הדשן מתפזרים בבית הששן זה תניה רבי אליעזר רבי שמעון אומר קורב הקומץ קרב בעצמו והשיריים מתפזרים על בית הדשן כמו אביו רבי שמעון צריך לקמוץ אבל בכך הוא חולק שאם הקריב את הקומץ אי אפשר להקריב את השיריים ולכן השיריים מתפזרים לאיבוד בבית הדשן ואפילו רבנן פליג לדרבי אלעזר ורבי שמעון אלא במנחת חוטה של כהנים דבת הקרביי אבל בה אפילו רבנן מודו שמתפזר בבית הדשן אפילו שאמר רבנן חלקו על רבי שמעון ואמרו שמנחת חוטה של כהן אינה נקבמצת דווקא שם לא פדיגע דרבי אלעזר ברבי שמעון אלא במנחת חוטה של כהנים שאז אומר שמתפז זרים שירי המנחה בבית הדש. למה בת הקרבה היא? סוברים שהיא עולה קליל על גבי המזבח ולא נקמצת.

אבל בה אישה נשואה לכהן אין תקנה למנחתה לא בהקרבה ולא באכילה. אז בזה אפילו רבנן מודיעים שורפים אותה בבית הדשן. עוד דין אמרנו במשנה בת ישראל הנשואה לכהן מנחתה נשרפת. וכהנת שניאת לישראל, מנחתה נאכלת.

מה הי טעמה? למה מנחת כהן שנשואה לישראל נאכלת? ולמה מה ההבדל באישה נשואה לכהן? אתה יודע מה ההבדל?

דמר קרה בכל מנחת כהן כלילת תהיה לו תאכל. רק מנחת כהן לא נאכלת. אבל מנחת כהנת כן נאכלת. זה לא חוזר על מנחת כהנת.

עוד אמרנו במשנה כהנת מתחללת כהן אין מתחלל כהנת שנבעלה לפסולה ניתת חללה כהן לא כך גרושה לא נהיה חלל מנלן שהכהן שנשע אישה פסולה לו לא מתחלל מקרה ולא יחלל זרעו בעמם זרעו מתחלל הוא אינו מתחלל ממה שהתורה אומרת לא יחלל זרעו לא יחלל עצמו לא יחלל זרעו מהע הוא לא מתחלל אז אם הוא עושה עבירה הזרע שלו מתחלל מה זה קליל קליל קליל כולה לא חומסים כהנת מטמאה בבית הכברות מותר לה מה היא טעמה מה איך מותרת להתמים? כהן אסור מה היא שונה לאמר כרע

ולא יחלל האמר כרע אמור אל הכהנים בני אהרון בני אהרון ולא בנות אהרון שמה כתוב אמור אין כהנים בני אהרון לנפש לא יטמה ועמיו דווקא בני הבנות מותר כהן אוכל בקודשי קדשים כהנת לא אוכל בקודשי קדשים דכתיב כל זכר בבני אהרון יאכל אתה רואה אז אסור רק בני מה בין איש לאישה אמרנו איש אם הוא צרוע הוא פורע פורם אישה לא תנו רבנן איש צרוע אין לי אלא איש שנתמ בטומת קרחת גבחת פרשת שבוע אישה מנען כשהוא אומר והצרוע אשר בו בו הנגע בגדיו יהיו פרומים

יהיה פרוע בהשפה מעטה הצרוע אשר בו הנגע זה מיותר הצרוע יש בו נגע למה הייתה צרועה צריכה להמשיך לי בגדיו יהיו פירו מי בראשי פרוע והצרוע הרי כאן שיניים כן שעזרה התורה וכתבה עוד פעם והצרוע הרי כאן שיניים באה התורה לרבות צרוע שיש בו צרוע נוסף מזה אישה שנתמ בתמת קרחת וגבחת שגם היא נתה לצרעת זה בא לרבות אותה. אם שגם אישה נתמת מה התלמוד לומר איש כתוב דווקא איש לא אתה יודע למה כתוב איש לעניין שלמטה איש פורע בהמשך הפסוק למטה כתוב פריעה בפרימה למי?

רק לאיש צרוע אבל אישה לא זה לא צנוע עוד אמרנו במשנה האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האישה מדרת בינה בנזיר אמר רבי יוחנן הלכה היא בנזיר זה הלכה נוש מסיני שהאיש מדיר את בנו ולא האישה האיש מרלח על נזירות אביו ואין האישה מגלחת על נזירות אביה אמר רבי יוחנן הלכה היא בן אזיר זה גם הלכה למשה מסיני ביתה למה דכתיב ואמר אבי הנערה לזקנים את ביתי נתתי לאיש הזה אתה רואה רואים שהתורה מסרה את הכוח לקדש טבעת בידי האב לא בידי האם האיש מוכר את

ביתו ואין האישה מוכרת את ביתה דכתיב וכי ימכור איש את ביתו לאמה איש ולא אישה דווקא האיש מוכר האיש נזכר ערום אבל האישה לא נזכלת ערומה מה הי טעמה למה לא תסתכל ערומה ורגמו אותו מה היא אותו היא למה אותו ולא אותה שרק איש חייב סקילה ולא אישה וקיתי והוצאתה את האיש ההוא או את האישה ההיא אז אתה אתה רואה גם אישה סקתה בעבנים גם אישה חיב סקירה אלא אותו ולא כסותו ולא אותה ולא כיסותה ופה לומדים האיש נטלה ואין האישה נטלת ככה אמרנו מה היטעמה

המקרה בטליתא אותו על עץ אותו ולא אותה האיש נמכר בגנבתו ואין האישה נמכרת בגנבתה מה היטעמה המקר ונמכר בגניב גבתו בגניבתו ולא בגניבתה האישה שגנבה לא מוכרים אותה לשלם את הגניבה הלך היה נותן עכשיו מתחילים פרק ארוסאה בפרק הזה יש אופנים שבהם הסותטה היא לא שותטה ולא לוקחת כתובתה ויש אופנים שהיא לא שותה אבל לוקחת כתובתה בוא נראה משנה הרוסה רוסה מה זה ארוסה ארוסה זה קידש אותה החתן קידש אותה כבר הרי את מקודשת לי בברכות שתי ברכות של קידושין עכשיו כינה להרוס ועוד פעם נסתרה

ושומרת יבם אותו דבר באחיו נפטר והוא עכשיו צריך לייבם אותה היא שומרת יבם אז התורה ציוותה שהוא יקח אותה מה זה שומרת מצפה או ממתינה כן כמו כתוב ואביו שמר את הדבר ושומרת יבם כנלה היבם ונסתרה אלו הארוסה ושומ לא שות הפסוק מעט אותם הם לא שות מהמרים ולא לא נוטלות כתובה אבל כתובה גם כן לא נוטלות אפילו שכל ארוסה אין לה כתובה זה רק תוספת כתובה אבל מנה 200 יש לה ארוסה כשכלי הנסתרה הפסידה גם את המנה 200 זה הכוונה אין להכו תמיד ארוסה אין

הכתובה אבל כי כל הכתובה זה חיבת ביאה פה אין מה שאין זה התוספת כתובה מנה 200 יש פה לא תקבל שנאמר אשר תסתה אישה תחת אישה פירט להרוסה ושומרת יבם מתי אני משקים אותה מהמרים המעריים דווקא כאשר תשתה אישה תחת אישה שיושבת תחת ממש פירט לארוסה ושומרת יבם שבכלל עדיין לא נשואות ולכן הם לא שות מקרים נשים לא שותות ולא לקחות כתובתן אלמנה לכהן גדול אסור לכהן גדול לקחת אלמנה כהן אדיות מותר אלמנה אבל אסור גדרושה או גרושה וחלוצה לכהן אדיות או כל שכן לכהן גדול

לא משנה ממזרת ונתינה לישראל גם היא אסור אסור לקחת ממזרת גם נתינים אלה הגבעונים שאמרנו בי יהושע אסור לבוא בקל השם ובת ישראל לממזר בן הנתיר בין הנתין כל אלה כיוון שנישואות באיסור לא שות אם תסתה ולא נותות כתובה הפסידו את כתובתן ואלו לא שות ולא נתות כתובה שום דבר האומרת תמאה אני ש אה שעודתה אחר כינוי שבאו לעדים שהיא טמאה אומרת איני שותטה זה גמנו למעלה אמר בעלה איני משכה שבעלה בא עליה בדרך נותנת כתוב כן זה כל אלה לא שות לא שות ולא נותות

כתובה למי כתב הם גרמו עכשיו להפסיד את כתובתן בעוונות שלהם.

נוטלות כתובה ולא שות. אלה עכשיו נוטות כתובה ולא שות. אם מתו בעליהן עד שלא שתו. הם היו הם פקיני לבעלה צריכים לשתות.

מתו. הבעל מהצער מת. בית שמאי אומרים נוטלות כתובה ולא שות. למה כתוב הביא האיש את אשתו?

אפשר להביא את האישו ובתלן אומרות או שות או לא נותות כתוב בתן מה זה תיתן לה גם מתנה לא תשתה חביבי מעוברת חברו גזרו חכמים אסור ליסה מעובר את חברו ומנק את חברו גם אסור לא שות ולא נותות כתובה דברי רבי חכמים אומרים יכול הוא להפרישה לא החזירה לאחר זמן תגרש אותה סתיימו שנתיים אסורות תחזיר אותה ולכן נחשבות ראוותישות משכין אותנו העילונית יש בהם דעות אבל הם או שותות או לא נות כתובה העילונית שנולדה עם טבע שהיא לא יכולה ללדת כמו עי זכר לא יכול ללדת זקנה כבר היא לא יכולה ללדת, היא בגיל 70, 80 זקנה ובעלה קינלה. כן. כן. כן.

גם בגיל 90 אפשר זה כנה למה זה לא שותן להם דין סטה בכלל לא יש להם אבל אם לא לא אפשר אם היא מותרת על בעל ה לא מותרת אה בכל מקרה כן כן. זאת הזקנה הזאת. אתה יודע מה זה זקנה? אם קוראים לה סבתא היא כבר נקראת זקנה.

מספר א 40 לא לא אני אומר את זה תרך רש"י מה אומר רש"י אומר העדונית אגיד לך מי אומר את יד רגע נתבר בגמרא כל שקוראים לא אמא בלשוננו סבתא בירושלמי כל שראויה לקרותה סבתא לא אבל יש היום אם היא קוראים לה סבתא והיא מתביישת לא יש שקוראים להם סבתא היא מתביישת היא לא רוצה שידעו שהיא סבתא כןזה לא פשוט כן בטח אדם יכול להגיד לך מה עם הסבתא אתה לא מבין מה הוא אומר לך בכלל פשו מדבר על אמא אתה חושב שאתה לא סבא? דגתי

רגע ושאינה ראויה לילד היא צעירה אבל שתתה שם שם שעושה לא יכולה ללדת כל אלו אסורות על הבן אדם ש מי שחיה פריה ורביה הם אסורות לו מה אדם לא יכול לקחת זקנה בגיל 90 שמע שיש פה ירושה גדולה הולך לוקח אותה אסור צריכה לקחת להביא אישה שיכולה להביא ילדים מה אתה חושב עכשיו על זה אחד ב90 ושאין הראויה לילד לא נותלות כתובה ולא שות רבי אליעזר אומר יכולו ליסא אישה אחרת אה הנה שומע רבי אליעזר אומר יכול לשחות ממנה. שאר כל אנשים או שות או

נותנות כתובה. או שות או לא נותות כתובה.

כן. עוד מאיר. או אתה רוצה שאני אעצור פה? לעצור טוב כי אני אחזור לך על זה ביום זה בני נדרש ביום ראשון כן בלי נדר בסדר מה זה?

מה הולך פה? הלכות כל בדירה אנחנו איזה סימן הלכה כל בדירה שהוא יוצא מהעיר. אם היה בינו ובני העיר 70 בנו ובן ובן העיר 70 אמה ושני שלישים כמ שני שלישי אמה דהיינו ארבעה טפחים שהוא צלע בית שעתיים המרובעות אחד מהריבוע של בית שעתיים מקום הרווי לזרוע בו שתי סעין חיטים המרובעות זה 70 אמה 70 אמה ו4 טפחים או פחות מזה הרי זה מצטרף לעיר ונחשב ממנה כשמודדים דינו 2000 אמן לכל רוח ומודדים חוץ מבית דירה זה ויש אומרים שהם מתחילים למדוד מיד מן הבית אלא

מותחין חוט על פני רוחב ועיר כנגד הבית ומרחיקים משם 70 אמה ושרה מתחילין כ בכל מקום שמודדים וכן יראה לי להרקן אתה מבין אתה קודם כל מודד בחוט משמה אתה מתחיל לספור 2000 אמהבית האחרון כזה אפילו שהוא בולט קצת כמו עיבורה של עיר זה כמו אישה מעוברת וואו היה בית קרוב לעיר ב70 אמה ובית שני קרוב לבית הראשון ב-70 אמה ובית שלישי קרוב לשני ב-70 אמה תראה מה הולך פה שכשרת כזה לכן עד מהלך כמה ימים הרי הכל כעיר אחתו כשמודדים מודדים מחוץ לבית האחרון והוא

שיהיה בדירה זה 400 על 400 או יותר וכן בית הכנסת יש לה בדירה על החזנים שהם משגיחים הם מטפלים את זוכי בית הכנסת חזן זה לא זה לא הפייתן זה לא אלא חזנים זה שמש למה נקרא חזן למה הוא חוזה הוא רואה מה צריך למקום היום זה נקרא שמש אצל התימנים זה נקרא חזן ובן ובת עבודת אלילים שיש בה בית דירה לכהניהם גם זה והאוצרות מחסני תבואה שיש בהם בדירה והגשר למה שמים שמה בדירה לשמור את האוצר והגשר והקבר שיש בהם בדירה בת הקברות ושלוש מחיצות

שאין עליהם תקרע ויש בהם ארבע עמות על ארבע בעמות והבית הבנוי בים גם הוא מצטרף על שפת הים ושתי מחיצות שיש עליהם תקרה ומערה שיש בניין עלפיה ויש בה בית דירה כל אלו מצרפין עמה והם היו בתוך 70 ימ שלהם מאותו הבית היוצר רואים כאילו חוט מטוח על כל העיר ומודדים אותו מאותו חוט 2000 אמה הגהב ואם היו שני שורות של בתים אלו כנגד העיר דינם כעיר העשויה כקשת יפה יפה תבין כך פה ופה אבל שתי מחיצות שאין עליהם תכה בי שדרים ביניהם והגשר והקבר ובית

הכנסת בית עבודת אלים והאוצרות שאין בהם בדירה והבור זה חפירה עגולה והשיח חפירה ארוכה והמערה והשובח הוא בית שבספינה שעוגנת סמוך לעיר כול אלו כיצן אין מצטרפין עמה עוד עוד הלכה היו שתי עיירות צמוכות זו סמוכה לזו 141 אמות ושליש אמה שני טחיים כדי שיהיה 70 אמה בשלים לזו 70 אמ לשרים לזו חשובים שתיהן כעיר אחת נמצאת כל עיר בהן מהלכת את כל העיר השנייה בחוץ על 2000 אמה כן חומת העיר שנפרצה משתחותיה זו כנגד זו וחרבו הבתים שביניהם באמצע ונחצתה עיר לשתיים עד 141 אמה

ושליש דינו כסתום אבל בית אחד אפילו הוא גדול הרבה אין לו דין עיר לתת לו 70 אמה בשיריים בשתי עיירות כלומר כל איש 70 אמה הוא ביחד 41 אבל בית סמוך לעיר אין לו 70 אמה משלו רק וכולי הגענו חטא בסדר מאיר זה ביום ראשון אתה תהיה בהלכות בסדר טוב לאט לאט בעזרת השם לקבל שוו שעח קצת בסדר אין בעיה מה זה מכונה אמר ל תיא אנחנו מתקדמים כן אמר לאחי הכתיב אדם כה בעור בשרו היה בעור בשרו נג צר רעת אמר ללה דקה יתר מכל

מדו בדרגה לטבחי ג כטיב באדם אל הכהן ובא כתיב אלא כל מלחמל חייב להקובה כמ כהנה קדישה לתיב אחי תיב איש או אישה כהיה בונה רע באיש או אישה כהיה בעוב שרם בהרות ולא כתיב בהובי חובה את רוא את פרשת הז זריע נכון אמר לוכתיב משה כי זה משה האיש אמר לו יקרי אדם אמר משום דקה עבד למלכה נכתיב נותכן עבדי משה משה עבדי ובכר איש לגבי אדם לנעלה כן הגענו יום ג'ברך לאבותינו הקדושים בעם יצחק ויעקב משה ואהרון יוסף דוד שלמה ברך ושמוצור כל הקהל

הקדוש שיהיה לכולם חודש טוב, הצלחה גדולה, ישועה גדולה, סי רפואה וישועה, בשורות טובות וישועות גדולות. תמיד תהיו בריאים ושמחים.

יהיה שבת שמחה.