הדף היומי מסכת סוטה דף יט הרב בניהו שמואלי שליט"א יא לעומר השיעור היומי כו ניסן תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שני בשבת קודש כו בניסן תשפג היום 11 יום לעומר שהם שבוע אחד וארבעה ימים רחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן הנה מכינים עצמנו לקראת הפרשה היא חשובה של שבת קודש תזריע מצורע וכולנו מכינים לקראת ההילולה הגדולה של הגדולה של רבי שמעון בר יוחאי בעזרת השם היום זה יומה דהילולה דיהושע בן בעזרת השם נדבר עליו אז בתחילה נפתח בפרשה כי היום בבוקר היה לנו פה ברית מילה של הנכד אז נדבר על הברית מילה כי אתם יודעים עכשיו

בדיוק יצאנו ממצרים אחד הדברים שזכינו לצאת ממצרים זה היה בזכות המילה ככה אומרים רבותינו שנאמר וראיתי את הדם ופסחתי עליכם מה זה הדם זה דם המילה וגם דם הפסח ובזה רמז הרב ספתי כהן ובני ישראל יוצאים ביד רמה לעיני כל מצרים זה סופי תיבות מילה זה רמז שבזכות המילה שהיא גימטריה פה סגר הקדוש ברוך הוא את פיהם של המצריים ועם ישראל יצאו לעיני פרעה לעיני כל עבדיו פלא פלאות ומי שזוכה למילה אתם יודעים אומרים בעלי התוספות על הפסוק נופך, ספיר ויהלום. יהלום זה אותיות מילה. אותם

אותיות.

כי על ידי המילה זוכים לאור הגדול מתחת כיסא הכבוד. כיסא. עם האותיות והכולי זה עולה גמתר מילה. ותחת רגליו כמעשה לפנת הספיר.

נופך ספיר ויהלום. המילה ביחד. ולכן אומר האור החיים הקדוש צריך על כל אדם ואדם כל למה אומרים ביום השמיני כמו שכתוב בפסוק בפרשה ביום השמיני מוד בשר אולתו כי צריך שיעבור על כל אחד ואחד על התינוק אור של שבת קודש ואז זה יכול להיות יהודי מושלם זה שזכה אמר לו הקדוש ברוך הוא ליהושע עשה לך חרב בות צורים ושוב מול את בני ישראל שנית איזה יופי כמה זה דבר גדול שאדם מוסר את עצמו למילה או שמוסר את עצמו למצוות אתם יודעים שבמחנות ההשמדה איזה מסירות נפש

היה כאשר היה מסופר שכאשר היה משלוח שנשים וילדים הגיעו ברכבות למחנה השמדה אז אה בחוץ אומרים ירד שלג פורנו היה נוראי צרחות הנאצים התערבו בבחיות הילדים הפרידו את הילדים מהאמהות שלהם בכוח הזרוע באכזריות נוראה היה מהומה גדולה אומר מי שהיה שמה היה שמה איזה אדמור אומר אמרתי עוד רגע יקראו השמיים ותראד אש תשרוף את כל הנאצים הערורים. אומר פתאום ניגשת לאישה והעיניים שלה מהירות.

שואלת אותי יש לך סכין? הבנתי מה שהיא רוצה בי לעשות. אמרתי לה ביתי אל תשלחי יד בנפשך ואל תאבדי את כל העולם הבא שלך. עוד מעטנצי ממח שמה לכו לעבדון.

ואם לא את נהרגת על קידוש השם לפה לפה תעופי החייל גרמני בזעמה אתם מדברים נסוקתי לאחור ואז היא אומרת לו יש לך סכין החייל ה בחיוך סטני הוציא לה את הסכין ואז הוציאה את החבילה מעל הגב סמרטותים בפנים היה תינוק שצריך למול אותו זה היום השמיני בריכה אשר קדישנו מצותה וציונו על המילה ואומרת ריבונו של עולם הבאת לי ילד בריא אני מחזירה לך ילד יהודי כשר מהול פנתה לחייל אמרה לו כעת אתה יכול להרוג את שנינו בבקשה אומר האדמור אמרתי ועיני זרגו דמעות אומר אומר, "מיתי

בטוח שעם ישראל שורד את המלחמה הזאת עם כזה מסירות נפש, מסכות המילה, עם ישראל זוכים לגאולה. איזה איזה מסירות נפש יש דבר כזה? כל זה אברהם אבינו שמסר את עצמו למילה כמו שכתוב בפרקי רבי אליעזר, אברהם מן את עצמו ביום הכיפורים, כמו שכתוב ואיך לומדים את זה? וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה.

כתוב בעצם היום הזה נימול אברהם. אתה רואה ביום הכיפורים נמול אברהם אבינו. בכל שנה ושנה הקדוש ברוך הוא רואה דם הברית ומוחל עוונותיהם של ישראל. דב הברית של אברהם אבינו.

כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם. מי ששומר ברית קודש הוא ראוי להיכנס לארץ החיים. ככה זה הולך. הנימולים מקבלים תורה, יש להם חלק מהעולם הבא.

אשרב מי שזוכה לברית קודש. היינו רואים איך עם ישראל שומר את עצמו. אז הנה יהושע זכה בעם ישראל היום. זה פטירת יהושע בן.

לכן אמרנו נדבר על כמה מילים על יהושע בן. זכותו יגן עלינו. ויה אחרי מות משה עבד אדוני ויאמר אדוני יהושע בן משרט משה לאמור זה היה בשנת בת אל 448 לבריאת העולם בשנה 40 שעם ישראל יצאו ממצרים בשבעה בניסן באותו יום שרתה נבואה ליהושע בן ובעשרה בניסן באותה שנה עם ישראל עברו את הירדן ונכנסו לארץ ישראל וישוע בנגיל 82 יש אומרים שהיה בגיל 96 אז למה התחילה הנבואה בשבעה בניסן כי בשבעה בהדר נפטר משה 30 יום אחרי זה אבלות אין אין רוח הקודש אין נבואה ואז בשבעה בניסן נגמרה האבלות אז אין השכינה שורה מתוך עבד וצער. אז יהושע שרטה עליו השכינה בתו בדיוק בשבעה בניסן ואז בעשרה בניסן עם ישראל עבר את הירדן.

אמר לו הקדוש ברוך הוא יהושע חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם. רק חזק ואמור לעשות את כל התורה אשר צבך משה עבדי. את אסור ממנה ימין ושמאל ומה תזכיל בכל אשר תלך מה אמר לקדוש ברוך הוא לא ימוש ספר התורה הזה מפיך ויגיד בו יומם ולילה למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכיך ואז תזכ אפילו שיהושע היה עסוק במלחמות להילחם פה להביא את ארץ ישראל ליד עם ישראל לא תבטל מן התורה כמו שכתוב

מו ספר לך התורה ואז תצליח שמך התפרסם אומר לו הקדוש ברוך הוא בכל העולם אתה תלך לא יראה לך שום תקלה לכן בשעה שנגלה הקדוש ברוך הוא לושע שרטה עליו רוח נבואה מצאו הקדוש ברוך הוא שעוסק בספר דברים יהושע היה רגיל לעסוק בספר דברים למה בגלל שזה כל התורה בקיצור שם משני תורה וגם כתובים בו הדינים שצריך המלך נג פיהם יהושע היה כמו מלך ישראל השלישי נאמרו כל דיני המלחמה והטעם הרביעי יש לקיימם כל הדינים שיש לקיימם כשיעברו את הירדן וכיוון ששהוא היה עומד בראש העם

היה צריך לדעת את הכל יפה יפה לכן עוד פעם חוזה עוד פעם זה מראה המנהיג או הרב בדבר שהוא עכשיו מתעסק כמצבור צריך ללמוד וללמוד וללמוד וללמוד שיהיה בקי ישר והפוך. יהושע רואים אותו איך שהוא היה צריך את ספר דברים היה בקי בו ישר והפוך.

ככה זה היה. כשראה אותו הקדוש ברוך הוא ככה עוסק אמר לו אני מבטיח לך לא אמו ספר התורה הזה מפיך כל הזמן והגיד בו יומם ולילה זה חביב עליך. לא ימוש. ראינו במלחמת גבעון הגיע הזמן להעמיד חמה לפרסם בעולם את גדולתו של הקדוש ברוך הוא.

מה הוא יראה לגלגל חמה? אומר רבותינו יראה לספר דברים. בזכות הספר הזה שלמדתי בו הרבה, אני גוזר עלייך לעמוד. מיד עמדה חמה.

כך כתוב בזכות ספר דברים מיד עמדה החמה בשמיים הרבה שעות. תמיד איך אמר לו הקדוש ברוך הוא? יפקוד השם אלוהי הרוחות איש על העדה. ויאמר משה ויאמר השם אל משה קח לך את יהושע בן איש אשר רוח בו למה דווקא איש אשר רוח בו למה לא אמר נפש למה לא אמר נשמה אלא המנהיג חייב להיות בבחינה אמצעית באמצע למה אם יהיה במדרגה גבוהה יותר מדי מנשמה לא יבין את הצרכים הגשמיים של העם אם יהיה מבחינת נפש יהיה מגושה מדי די לא יבין את הצרכים הרוחניים שלהם

לכן אומר רבי חיים בן עטר יהושע בחינת רוח כלול מרוחות של כלן ישראל משה רבנו היה כל כולל נשמות של עם ישראל יהושע היה כולל מהרוחות של עם ישראל ולכן הוא היה ממוצע בין הנשמה לנפש והוא יכל להנהיג את עם ישראל יפה רק מה אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה ונתת מהודך עליו תיקח הוד ענף מן הבינה שזה בחינת נשמה ותן לו להנהיג את עם ישראל טיפה יותר רוחני באמצע אבל יותר קצת רוחני מהודך ולא כל הודך מהודך למה הוא זכה משה רבנו זכה לקירון פנים

איך אמרנו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה זה כנים שבאותו הדור היו אומרים אוה לאותה בושה אוה לאותה קלימה למה דווקא הזקנים הגאון חידה אומר זכה ליהושע להיות מנהיג של עם ישראל נהג למה בחיי משה הוא היה משרט משה והיה מסדר את הספסלים הזקנים היו בושים לסדר מה אנחנו נסדר ספסלים יהושע לא היה מעניין אותו כלום, היה רוצה ללמוד תורה והיה בא מסדר את הספסלים ועושה כל מה שאפשר והיו פניו מהירים כפני לבנה.

אז לכן הם קראו הם הם אמרו הזקינים אמרו אוילה לאותה בושה או לה לאותה קנימה איך הוא זכה להנהיג אחרי משה הוא המנהיג הם יותר זכנים ממנו יותר חשובים הוא הצעיר הזה זכה למה כי הוא לא התבייש לסדר את הספסלים אבל הם התביישו אז עכשיו הם אומרים כשהם זקינים אוילה לאותה בושה שלא סידרנו את הספסלים שהיינו צעירים שהיינו עד תלמידים של משה. איך התביישנו לסדר את הספסלים וגם זה אחד. אז לכן הזקינים היו אומרים אוה לאותה בושה או לא ותה קימה. עוד דבר למה דווקא הזקנים היו אומרים פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה.

למה הזקנים שבאותו הדור? אלא אז היה עננים, ענני כבוד. עם ישראל היו 40 שנה מתחת ענייני כבוד. הם לא ראו לא חמה ולא לבנה.

לא ראו. עכשיו הם רואים חמה. הם לא רואים חמה ולבנה. אז לכן כיוון שלא ראו את אור החמה ביום ואת אור הנבנה בלילה עננים בזה מדוקדק היטב.

זקנים שבאותו הדור היו יכולים לומר זה פני משה כפני חמה כי הם ראו את החמה. בפני יהושע כפני לבנה כי הם ראו חמה ראוי לבנה אבל הצעירים לא יכולים להגיד בני משה כפני חמה הם לא ראו בחיים שלהם חמה ולא ראו לבנה זה פירוש שני פירוש שלישי למה דווקא הזקנים כי הצעירים היו אומרים מה הבעיה עוד מעט משה רבנו רבנו את מן יהושע בן כשיהיה בגיל משה אז יהיה פניו כפני חמה משה זה בזקנותו כנראה היה פניו כפני חמה אבל בצעירותו לא אז לכן עכשיו משה

עדיין פניו כפני לבנה עוד מעט יהיה זקן לכן זקנים שבאותו הדור ה אנחנו ראינו משה בצעירותו היה פניו כפני חמה ועכשיו בצעירות של יהושע פניו כפ לבנה אז זה לא דומה לכן זה הפירוש של הדברים זה פלא פלאות איזה זכות זכה יהושע בן איזה זכות שאין כמותה בעולם כן זכות שאין כמותה זכה יהושע בן חמ עובדיה היה תמיד רוצה ללכת לקבר יהושע בן יש אותו בוידאו איך שהוא מתחנן שיקחו אותו לזה עכשיו היה אני זוכר היינו ביחד אומר הרב אני רוצה ללכת היום זה פטירת יהושע

בן נזה מנהיג של עם ישראל קדוש יש כמותו בעולם תמיד שמשה רבנו אני רוצה ללכת אצלו הוא קבור בכפר חרס הולכים הולכים גם עכשיו הולכים אה קהל גדול אה א לא יש אוטובוסים שלמים באים עד סובת תפוח לוקחים אותם עד הפתח של כפרס בלילה יש שמה משמל כולם הולכים ברגל יש שמה כלב בניפונה ויהושע בן ונון אבא של יהושע שלושה אנחנו תמיד גחתי גם את הישיבה עם אוטובוס על כמה פעמים נכון א עמי נכון זוכה שנים אותי לא לקח את הרב פעם היינו הולכים אז ה

משה רבנו כןפ יצחק אז היית ילד איך יהושע זכה להגיד שמש וגבעון דום להעמיד חמה פלא פלאות איזה זכות הייתה לו יהושע בן איזה איזה איזה מעלה הייתה לעם ישראל, איזה מנהיגים היו. ובכלל איך הוא נולד יהושע בן למה קוראים לו בנ השם דג נוד בנו יהושע בנו פלא פלאות פלא פלאות זה הכל לא כן הכל לא מובן בשכל אנוש אבל הענווה והזכות שלו הגדולה צריכה להיות מלך על עם ישראל ולהנהיג ולהנחיל לעם ישראל את ארץ ישראל הוא זכה. בוא כל אחד אותו על מקומו בנחת,

בשמחה, נראש לעם ישראל.

מה שהקדוש ברוך הוא היה אומר לו, ככה היה נהיה. לא ירא ולא חט מאף אחד. כמה נלחם כמה קבש קבש זכה. ומה הוא היה?

עניב גדול. זה לא זה הכל. הקדוש ברוך הוא ממליך מעלה מוריד. כל אדם לעמל שלו כמה שהוא עמל נפש עמל עמלה לו מחכה ממתין ממתין ממתין ממתין עד שמשה יבוא עד זה זה מקטט את עצמו לא מעניין אותו שום דבר בעולם לא מעניין זה לא הולך שום דבר בחינם לכן גם עכשיו אם אנחנו עמלים בתורה נפש עמל עמלה לוה לו אדם צריך להיות עמל לא יעזוב את התורה לעמון לעמון לעמול נפש עמל עמלנו אשרה מי שאדם לעמל יולד מי שעמל בתורה הוא זוכה מי שמבטל את

עצמו ועניו הוא זוכה גאבותן לא זוכה מפסיד הכל שעניו אוהו איזה זכויות הוא זוכה התורה שורה בו אה מסתדר מדרש הוא מסדר הוא כמו משה ציון נכון משתדל נכון נכון נכון לו יהושע יוצר תאינה יוצר תא יוצר תאנה יאכל פריה נכון השם מזכה אותנו שנזכה בעזרת השם הנה ראינו החמה זה האור מעצמה.

הלבנה היא מהירה מכוח השמש. אין ארץ ישראל מהירה ממלא הדרה אלא אם כן יונקת ישר מהשמש. מה זה השמש? זה התורה.

אם יונקים מהתורה הכל מאיר. אם לא יונקים מהתורה ולא הולך דרך התורה שום דבר לא יאיר זכה יהושע בן כתוב שעזרא ויהושע הם דמות של סנדל ומט עזרה במקום הסנדלפון ויהושע ממתרון נער והם מבערים את קליפות של עשו וישמעאל. אז בעזרת השם שנזכה לבער כל הקליפות. כן.

אז אנחנו הולכים למשנה נעשה מקודם צדקה. יש לנו לעשות היום את ה הגרלה נכון? יש לנו אה כמה היום זוכים? 12 זוכים היום בספר של ספירת העומר.

לא תשכח. להגיד את התפילה לפני הזה השם כן אחד כבד אן לו אחד כבד אין בעיה קח ממנו לך משניות והגרלות אנחנו פסחים פרק ח משנה וואו של משה אתה פתחת משניות אתה בשקות בסדר לא אני אחכה לך שתג העונן והמפקח את הגל וכן מי שיפטחו להוציא מבית האסורים אונן זה מי שמת לו אחד מקרוביו צריך לטבל עליהם מפקח את הגל מפנה ערב פסח גז של אבנים שנפל על הדם וכן מי שיבטחו להוציאו מבית האסורים לפני הפסח והחולה והזקן שהן יכולים לאכול כזית שוחטים עליהן את

הפסח שוחטי לנן בפני עצמן עם חבורה שכולה אוננים או מפקחי גל או חבושים בית האסורים שמה יביאו את הפסח על ידי פסול אוי ואבוי לפי כך אם הרע בהם פיסול פטורים לעשות פסח שני חוץ מן המפקח בגל שהוא טמא מתחילה כפי שכן השחיטת הפסח כבר תמה טמא היה משנה ז' אין שוחטים את הפסח על היחיד רק על חבורה ככה אמרנו לא תוכל לזבוע את הפסח דברי רבי יהודה רבי יוסה מתירחיד אפילו חבורה של 100ה שאין יכולים לאכול כזית אין שוחטים עליהן גם חבורה דווקא שיכולים לאכול

לא אסור ואין עושים חבורת נשים ועבדים ו קטנים. לא עושים חבורת נשים עם עבדים וגם חבורת עבדים עם קטנים. למה?

זה פריצות. אבל אפשר לעשות חבורה שכולה נשים או כולה עבדים מותר. למה? הם חייבים בפסח.

אבל קטנים בפני עצמם לא עושים. [מוזיקה] לפני בחבר שלא אמרת בהתך תצילנו מכל מכשול וטעות הם בדיני איסור בדבר דבר צ חוכמה פעת תורה בלימוד בלימוד ברוך אתה חובר אדוני לחוקך חוקותך אדוני בית אדוניכם חודש ברחו את אדם ברכה אדוני סיום עושה שמיים וארץ. כן. היום אנחנו דף יט בעזרת השם.

יום טוב. יום טוב. נכון. מסכת סותטה דף יט.

ש בוד פרק חדש היום להצלחת שי בן רוד וד רבי דוד בן אסתר שמצליח אותם ישועה גדולה וחיים טובים אופך שלמור בן עני זה היינו לו ישועות בעזרת השם היה נותן את מנחתה מתוך כפיפה מצרית ונותנה לתוך כלי שרת ונותנה על ידה וכהן מניח ידה מתחתיה ומניפה הניף והגיש והשאר נאכל לכהנים זה חלק המשנה אמרנו אחר שהשביע את הסוותה כך למדנו בפרק הקודם איך את האופן של הבאת המנחה על ידי הבעל וכותבים את המגילה ונותנים את העפר לתוך המים ומוחקים את המגילה לתוכן. עכשיו ממשיך התנה את המעשים של אחר מחיקת המגילה. אז מה הוא אומר? עכשיו היה נותן את מנחתה.

רש"י אומר הבעל דה אמרינה דאן מצוות כהונה במנחות אלא מקמיצה ואלך. והגשה למחילת קמיצה היא שאין זר קרב למזבח אבל קידוש כלי ויצקה ובלילה שנותנים שמן כשר בזר לכן מה היה בא בעלה ולוקח את את המנחה שהיא מביאה מתוך כפיפה המצרית זה הס של הנצרנים שלמדנו למעלה שהייתה עובד בו המנחת סותטה ונותנו לתוך כלישר את הבעל שם שם את זה בתוך כליש כדי לקדשה ונותנה כן ונותנה על ידה אבל יש אומרים המאירי כתב בשם יש מפרשים והתוספות שנטילת מנחת סותטה מהכפיפה זה ונתינה לכלי שרת זה

דווקא על ידי כהן כך דיקו התוסת מהירושלמים גם קידוש המנחה על ידי כלי שרת כשר בזר אבל מכל מקום מצווה בכהן ליטול את המנחה מידה אז כיוון שכבר זה היה בידו אז הוא נותנה בכלי שמת אז זה מחלוקת מי מה שכתוב פה היה נותנת מנחתה אם זה הבעל או הכהן או זה הכהן נראה לי שניהם שניהם כן איך שניהם אומר רבעל נותן והכהן שם את היד מתחת הידיים שלו זה לא עוד לא הגענו לזה לא הגענו לזה תמתין יש כל דבר יש לו את הסדר שלו

מה זה קשור היה נוטל את מנחתם מתוך כפיפה מצרית. הראשי אומר הבעל תוסות הביאו בשם הירושלמי זה הכהן ונותנה לתוך כלי שרת כדי לקדשה ונתנה על ידה של הסותטה כדי להעניף ואז כדי לומר את הכלי שבפנים המנחה ששמו אותו בכלי שרת נותנה עכשיו לידיים של הסוותה וכהן מניח ידו מתחתיה מתחת ידי האישה ומניפה מריך ומביא ומעלה ומוריד. אז עכשיו השאלה, הכהן יכול לגוע בידיים של האישה איך ישים את הידיים שלו מתחת ידי האישה ומניפה למה צריך ענפה בבעלים אם הכהן עכשיו ישים את הידיים שלו תחת

ידי האישה זה או שזה היה כהן זקן שצרי אין יש יצר הרע גם לזקן אבל לא כזה חזק כמו של בחור ולפי שעה לא לא ישלוט עליו או שהיה שמים בד איזה איזה כפפה איזה מחיצה וזה לא נקרא הפסק וככה היו עושים אז אם זה מחיצה אז גם בפרחי כהונה אפשר לשים אית כן כן כן והניף ומניפה מוליך מביא מעלה מוריד במזרח כשידו טעת ידי האישה ככה זה היה הסדר.

למה כל זה כדי לעצור רוחות רעות ותלילים רעים? זה מצווה. כל דבר כזה זה שמונייך ומביא מעלה ומוריד. זה רבותינו אמרו עוצר את הרוחות הרעות.

הניף אחר כך הניף והגיש קמץ והקטיר. אחרי שהניף מגיש את זה לקרן מערבית דלאומית של המזבח. בא הכהן קומץ ומקטיר את הקומץ על המזבח. קמיצה כדרך שאדם כל הפושט אצבעותיו דוחק בקמח.

הקמר נכנס בתוך ידו ואז בשלוש אצבעות מכאן מוחק ומכאן מוחק זה השלוש אצבעות עם הכף זה נקרא קמיצה והשאר נאכל לכהנים כל המלאכות הנקצות אומר רשי שיראי שיריהם נחלים לכהנים היה משקה בתחילה, בסדר הדברים היה שתחילה היה משקה את האישה, את המים המרים ואחר כך מקריב את מנחתה. כל המנחות כן אחר כך מקריב. הרבי שמעון אומר הגמרא תשאל הוא כבר אמר אתנסדר הקרבת מנחתה והקטרתה למזבח מה עוד פעם הוא אומר שיש לו להקריב עוד לאחר שתיית המים גמרא תשאל רבי שמעון אומר מקריב את מנחתה לכתחילה

סדר הדברים מקריב את מנחתה ואחר כך היה משקע את את המים שנאמר וקמצ הכהן מן המנחה את הזכרה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האישה את המים הגמרא תבואר את המחלוקת הזאת שאם ישכה ואחר כך הקריא מנחתה כשרה ומכל מקום מודה רבי שמעון אם ישכה את המים ואחר כך הקריב חתה כשרה תראה ראשי היה נוצל את מנחתה הבעל דאין מצוות כהונה במנוחה זה למדנו ונותנה על יד על ידה להניף כהן מניח ידו מתחתיה בגמרא דתנופה צריכה יד בעלים ויד כהן ובעלים דמנחה צותטה היא עכשיו ובעלים דמנחת

סותטה היא האישה זה הבעלים והגיש תקרן מערבית רומית כדתית פרק גסדר בנחות כלו הנח כתיב מנחת צטה תנופה והקרבה קמיצה והקטנה והשאר נאכל שכל כל הכצות שיראנך לא נכתיב תורה תורת בסתה מנחה וזו תורת המנחה עד והנות ממנה וכולי אחר כך מקריב בגמרא פריך אתנלה והקטיר ומה יקריב עוד לאחר הקטרה פלוקתה דרבנן ורבי שמעון בגמרא ילפינן לה מכאה על כל הסדר הזה של המשנה זה בכלל היה אחרי כל מה שלמדנו למעלה כל הסדר שלמדנו איזה סדר ש אמרנו בטח הבאת המנחה על ידי הבעל ואז כותבים

את המגילה ונותנים עפר לתוך המים מוחקים את המגילה ועכשיו הוא ממשיך להגיד את המנחה גמרא אמר לרבי אלעזר לרבי יושיה דדרה אמר לו רבי אלעזר בן פדת לרב יושיה שהיה בן דורו למה בן דורו כי היה תנא בזמנו גם כן רב יושיה וזה בן דורו למה כי אומר לו לה תטראך עד מפרשת לי להם מלתה לא תשב אלא תעמוד על רגליך לא תשב בבקשה אלא תעמוד על רגליך עד שתפרש לי את הדבר הזה זה זה לא יפה להגיד ככה לתנא זה מורה אז זה היה קטן

ממנו מורה רבי יושיה ת רבי יושיע ורבי יונתן היה שניים רבי יהושיעזור מנין למנחת סותטה שתעונה תנופה טמא על רבי יושיע מנלן מה אתה אומר לי רבי יושיע מנלן והניף כתיב בה כתוב בפורט במפורש קבל מנחת סותטה והניף אמר לו בבעליים אינלן מאיפה אנחנו יודעים שתהיה אישה מניפה עם הכהן זה השאלה בפסוק כתוב שהכהן יניף לא למה מאיפה עכשיו האישה הגמרא ענה לו רבי יהיה אתה יד יד משלמים די תנופת מנחסותן נלמנת בגזירה שווה מיד יד משלמים מתנופת חזה ושוק האמורים שלמים כתיבה לגבי מנחת צותטה

כתוב ולקח הכהן מיד האישה את מנחת הכנאות והניף כתיבתם לגבי בתנופת שלמים ידיו תביאנה את אישה השם להעניף אותו תנופה לפני השם מה כאן כהן אף להלן כהן מה כאן בסותה נעשה התנופה על ידי כהן גם בשלמים נעשת התנופה על ידי כהן מה להלן בשלמים התנופה נעשת על ידי הבעלים למה כתוב שמה המקריב את זבח השלמים ובת קורבנו אחר כך כתוב ידבתי ואין את השם את אישה השם להניף אותו מה שמה תנופה על ידי בעלים אף כאן תנופה בסותה על ידי בעלים קצד איך תתקיים התנופה

על ידי בעלים בכהן גם אחד מניח ידו תחת ידי הבעלים ומניף ואז זה נעשה גם על ידי זה וגם על ידי זה גם כהן וגם הבעל אז תראה ראשי רבי יושיה דדרה אמורהו בדורו של רבי אלעזר בן פדת ועוד עוד היה רבי יושיה שהיה תנ פלוקט דרבי יונתן בכולי גמרא והיינו דקה אמר לרבי יהושע דרה דלא תמ לרבי יושיה הזקן נלו אור אחראה לממר לא אחי שגדול וזקן ממנו היה ופעלים נשתיה אישה מניפה עם הכהן להקרה בכהן ירודקתי ולקחה הכהן מיד האישה משלמים מתופת חזה בשוקימורין

דשלמים ידיו טבעינ בבעלים כתיב וגבי תעופה כתיב מכהן בסותה כתיב כהן בתנופת מנחתה ההקרבה קודם השקעה לא למדנו עכשיו אמרנו במשנה הניב והגיש קמץ והקטיר אחר כך כתוב והשאר נאכל ל הכהנים אחר כך הגמרא אומרת בסדר הדברים היה תחילה היה משקה את האישה את המים המרים אחר אחר כך היה מקריב את מנחתה מר שואלת והיה לו כבר שנה התנה את סדר הקבת מנחתה והקטרתה למזבח אז מה יש לו עוד להקריב אחר שתיית המים כתוב היה משקה ואחר כך מקריב את קוראים מנחתה אז שואל שואלת הגמרא

אתה תנקמה אמרת ששתיית המים כותבים להקרבת המנחה ההקרבה הרי כבר מקודם לכן אמר השתנה את סדר הקרבת המנחה לא כתוב ככה שנותל את מנחתה ונותנו על ידה וכהן מניח ידות אחת לידיה ומניף הניף והגיש קמץ והקטיר אז כבר אמרנו כבר את סדר הקרבת המנחה התנה כבר שונה את הדברים כסדר עשייתן אז עכשיו משמע שהקרבת המנחה קודמת לשתייה אז מה ששייך הוא משקה העקרבה לא כתוב משקה ואחר כך מקריב כבר הקריב הכי כאמר ככה אומר התנא עכשיו בתחילה סדר מנחות כיצד סך הכל התנא הקפיד לסדר את

הדברים כמו סדר עשייתן בפועל אלא מה הוא אמר סדר מנחות קצד אף והגיש קמץ והגטיר ושרך לו כהנים מה ששנה את סדר העקרבה שמנה קודם ההשקעה זה לא בא לומר שהקרבה קודמת להשקעה אלא בהתחלה כתב את סדר הקרבת מנחת סותטה עכשיו כשבא להקריבה היה לוקח את את המנחה מתוך כפיפה המצרית אחר כך כתב את סדר הפעולות תנופה הגשה קמיצה הקטלה רק אחר כך בא התנא מבאר את סדר הדברים עכשיו הוא אומר לך בהשקעה תמיד צריך קודם להשקות אחר כך להקריב את המנחה ולכן בהשקעה גופה פנייגה

אם השקעה קודמת או שהקרבת המנחה קודמת רבי שמעון ברבנן בהשקע בהשקעה גופה פליג רבי שמעון ברבנן רבנן סבר משקה ואחר כך מקריב את מנחתה קודם משקה אותה אחר כך מקריב את מנחתה רבי שמעון סבר לא מקריב את מנחתה ואחר כך משקע שנאמר ואחר ישה אז הוא כל אחד לומד את זה מאיפה שהוא לומד דעת רבי שמעון קודם מקריב אחר כך משקה רבנן מה יע דעת רבנן קודם משקה כל אחד יש לו פסוקים שלו עוד מעט תלח ישקה מה יענו אחר ישקה רבנן רבנן קודם כל מה

רבנן קודם סבר משק משנה בגמרא משקה משקה ואחר כך מקריב את מנחתה אני לא מבין כתוב ואחר ישקה אחרי הקמתי מחילה חיקה אמר עד אתן הרשע הניף והגיש קמץ והקטיר לא דווקא קודם השקעה נקת ולא איירי בהשקעה כלל אלא איירי בסדר הקרבת מנחסותה שכן הוא תנופה והגשה קמצה והקטלה חי כאמר כשבא להקריבה הי נטלה מתוך כפיפה הדר הייתה הדר איירי מקודם או השקעה קודם כל אלה או כל אלה קודמים להשקעה בזה נחלק רבי שמעון ברמבנן עכשיו בוא נראה ואם שכח אומרת המשנה ואם ישכח ואחר כך

הקריב את מנחתה כשרה עכשיו בוא נראה עכשיו הגמרא תביא את הפסוקים לבאר מאיפה למד רבי שמעון שהשקעת הסותטה נעשת לאחר הקרבת המנחה יש לנו קודם כל צריך לדעת יש שלושה פעמים מוזכר השקעה בפרשת סותטה בסדר שנלמד דבר ראשון לאחר אחרי ש מחה את המגילה בימי המרים המעררים אז כתוב אז משקה וכתב את העלות האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים וישכישה דבר שני זה נאמר לאחר הקרבת המנחה כתוב וקמץ הכהן מן המנחה את הזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישכה את האישה את המים פסוק השלישי אחריו כתוב

עוד הפעם עוד הפעם כתוב וישכים עכשיו הגמרא תביא לנו את המחלוקת ותבאר את תנו רבנן וישכ מה תלמוד לומר והיה לו כבר נאמר וישכה זהו וישכה הראשון מוזכר בפרשה לפני הקטרת המנחה מה זה בא ללמד אותי א כבר נאמר לאחר הקטרת המנחה וישכים מכך שאמר הכתוב ואחר ישכה משמע ששתיית המים נעסת אחרי הקרבה. אם כן, מה זה שקה?

אחרי המחיקה כתוב שקה. למה צריך אחרי המחיקה לכתוב אישה? אומר, אתה יודע מה זה בא ללמד? אלו אחרי המנחה כתוב שקה.

זה היה סדר משמע. אלא בא ללמד אותי שאם נמחקה מגילה ואומרת הניש אותה. מחקנו את המגילה. אפילו קודם מחק את המגילה.

יכולה לומר אני לא רוצה לשתות אבל אם כבר נמחיקה המגילה לא יכולה לומר כלומר אפילו שכותב המגילה נמחיקה המגילה יכולה לומר אני לא רוצה בסדר אבל אחרי שנמחיקה המגילה לא שומעים לה וישכה בעל כוחה יפה מערערין אותה כלומר פותחים לה את הפה בכוח שלא בטובתה ומשקין אותה בעל כוחה לכן כתוב ושקה לאחר מחיקת המגילה שאם זה כל זה בא להגיד אם נמחקה המגילה מערערין אותה בעל כוחה דברי רבי עקיבא רבי שמעון אומר ואחר ישקה השקעה שנייה ואחר הקטרה מה תמוד לומר אין לו מה שבא ללמד

שהשקעת המים נעשת לאחר הקטנה ואלו כבר נאמר וישקע כבר כתוב נאמר בפסוק שלישי וישקע לאחר הקטרה ממנו לומדים שהשקעה נעסת אחר הקטרה אז מה זה בא להגיד לי עוד פעם אישה אחר להקטרה אה ללמד לאחר כל המעשים כולן אמורים למעלה קודם לכן בפרשה מגיד דברים מעכבים בהג איך ג דברים דברים לא כתוב לך מגיד מגיד ג דברג גיד ג דברים עקבים בה יפה טוב לא לא שמתי לב באה התורה ללמד אותי זה להגיד לי ולדמד אותי ששלושה דברים מעכבים כלומר אין משקין אותה מהמים המרים עד

שלא קרב הקומץ עד שלא נמחקה המגילה ועד שלא תקבל עליה שבועה לכן כתוב שובשקה כן הרב לא אומרים אין מוקדם מאוחר בתורה נגיד עם הפסוק כן אבל יש דברים שאתה רואה אותם שהם מסבירים את הסדר זה לא באותו אזור אחד אחרי השני אברהם הוליד את יצחק תגיד אין מוקדם ומאוחר בתורה נו תגיד לא בסדר אה בסדר טוב תנו רבנן אני רוצה שנהיה את הרשי הזה רגע תנו א אחי גרסיננתן לו רבנן וישכה מה תמוד לומר ו כבר נאמר וישכה שהיא נמחיקה ולגרס בטרה ברשעה וקמה בשפה

שאין זה לשון ברייתה הוא פירוש משובש הוא וטעה בו בו כבר נר וטעה בוהלו כבר נאמר למשמע שזה נאמר מתחילה הוא פירוש סדר המקראות ככה וכתב ומחבש והניף המנחה והכריב דינו גשה וכחמס וכטיר אחר ישקה את האישה את המים והדר תוק כתיב השקעה שלישית ושכה את המים והייתה עם נטמאה וכולי וכאמר רבי עקיבא וישכה את האישה דכתיב קודם קטרת המנחה מה תמיד לומר לו כבר נאמר אחר הקטרת המנחה וישקע את המים ההוא דווקא הוא ואין ראשון דווקא אם נכתיב אחרי ישכה את האישה שמה מנה השקעה

אחר הקטריים ומה התלמוד נמר וישכישה אחר המחיקה למדך שהיא נחקה מגילה ואמרה אין שותה ולא הודית לומר תמאה אני מערערין אותה כלומר פותחין פיה שלא בטובתה ושובחין את המים לתוך גורה ואפילו נמחקה מגילה קודם ההכטרה דלא ד שלא כדין עשו הכהנים כיוון שאינה שותה עדחר הקטרה לא היה להם למחוק למה יש להם שיעוות כל מה שיש להם שיעו לאחר את החיקם האחרין שמת תודה ואפילו אחי אוהב למחיקה ואפילו אפילו שלא קדים אין שומעים לה לומר אין שותה אלא או תשתה או תודה ולכך נאמר וישכ אחר

המחיקה ולא תשתה מיד עד ולא תשתה מיד עד לאחר הקטרה אלא הרמ שמעלן שהמחיקה גורמת לה לשתות ושמעון אומר ואחר ישקה מה תמר לא מר וישקה לא פילגד רבי עקיבא אלא מור דריש איקרה מודריש היקרה אה יפה אין מחלוקת ביניהם וכאמר נקמן משמע מעטין אז מי זה היה עכשיו רבי עקיבא רבי עקיבא ורבי שמעון ואחי קרקמה משמעתין תרסלה מקריב מנחת ואחר כך משכה והוא כבר נאמר פסוק שישי ושכה את המים אחר הקטה מהמאחר ישכה אחר כל המעשים כולן אמורים למעלה מה אמור למעלה השבעה וקבלה וכתיבה

ומחיקת הכתורת המחיקה והקטרת המנחתה קמיצה והקטרה קמיצה והקטרה ת המנחה מגיד שלושה דברים הללו מעקבין ההקטרה וההשבעה ומחיקה מה פריך פשיטה קודם מחיקה מה תשתה עכשיו בוא נראה עכשיו הגמרא חוזרת לפרש מה שאמר רבי שמעון בברייתה אמר אין משקין אותה עד שלא קרב הקומץ רבי שמעון אמר למעלה אין אין משכין אותה עד שלא קרב הקומץ. קודם כל קרב הקומץ אחר כך משכין אותה. רבי שמעון לטעמה דמה מקריב את מנחתה ואחר משקה. אבל מה שאמר שלא משקין אותה עד שלא נמחקה מגילה אלא מה היא משקה לה?

מה הוא צריך לומר את הדבר הזה עד שאחר נמחיקה המגילה? אם לא נמחיקה המגילה אלא מה היא משקה לה? הלו המים הם בודקים זה פשיטה איזה מים זה מים שמחו את מגילת סותטה ולפני שמחו את מסותה מה משקה לה אמר רב אש לא נצרח לשירשומו ניכר אב השמר אני אגיד לך מה פירוש באמת לא צריך לומר שאין משכינותן לפני שמחו את המגילה לתוך המים אבל למה צריך למה הוא צריך לומר ושרשומו ניכר אפילו כבר מחו את המים לתוכן אבל עדיין נשאר רושם במגילה אז לא משקין

אותה עד שימחק שלא יהיה רשומו גם רשימו שהכל ילך אותו דבר עוד אמר רבי שמעון עד שלא תקבל עליה שבועה לא יכולה לשתות אתמי המרים עד שלא תקבל עליה שבועה משתה דלא שתיה א מכתב כתבלה ואמרבה מגילה צטה שכתבה קודש תקבל עליה שבועה לא עשה ולא כלום כאילו משמע מדבריך עד שאני לא תקבל עליה השבועה אם משמע לשתות היא לא שותה עד שתקבל עליה השבועה זה מעכב את השתייה לכתוב כתלה אפילו לכתוב את המגילה אבל לכתוב את המגילה ניתן קודם קבלת השבועה לכתוב אפשר ואמר רבה

מגילת סותטה שכתבה קודם שתקבל עליה שבועה לא עשה ולא כלום למה לפי סדר כתיבת מגילת סותטה כתוב בתורה לאחר קבלת השבועה משוע שהמגילה נכתבת רק לאחר קבלת השבועה לא יכול לפני כן אז אם כן איך אתה אומר לי שדווקא משתה הוא דלא שתיה עם מכתב כתבנה ץ את הגמר רק הדין אז באמת לא כותבים את המגילה עד שתקבל עליה השבועה. מה שאמר שאני לא יכולה לשלוט לא אחר הקבל השבועה.

דרך אגב שלא לצורך אמר את זה. גם כתיבת המגילה לא נעשת לפני קבלת השבועה. זה לא דווקא על המים כדין הסבלה. אז אמרנו במשנה מה זה כדין הסבלה?

חינם. כדין הסבלה. חינם כתב אותה. לא צריך זה פשיטה כזה.

אז כמו במים ככה בכתיבת המגילה עד שתקבל עליה את השבועה אמרנו שבמשנה מחלוקת בין רבנן לרבי שמעון מה אין אין מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי שמעון אבל יש מחלוקת בין רבנן לרבי שמעון מה סדר הדברים בבדיקת הסודה לדעת רבנן משקין אותה ואחר כך מקריבין את מנחתה דעת רבי שמעון לא קודם מקריבין את מנחתה כך ואחר כך משקין אותה משקין אותה ומהיק מפניגי מה יסוד המחלוקת ביניהם מה טעם מחלוקתם קודם כל מביא את הפסוקים תלטה כראה כתיבה שלוש פעמים מוזכרת השקעה כמו שלמדנו למעלה וישכמה לאחר כתוב

אחרי שמחקו את המגילה קודם ההקטרה שכה אחר כך בפעם השנייה כתוב ואחר ישכה לאחר הקטרה ישכה אחר כך כתוב וישכ בטרה עוד הפעם רבנן סבר וישכמה לגופו כתוב לפני הקטרה שצריך להשכוות אותה קודם לגוף העניין שמשקע ואחר כך מקריב את מנחתה ממה שכתבה התורה אחר ההשקעה לפני הקטרה אתם לומדים שסדר עשיית הדברים שמשקה ואחר כך מקטיר כן ופסוק שאומר ואחר ישקה ישקה מבעלה שירשמו ניקר מלמד לי שלא משכין אותה אם לא נמחקה לגמרי המגילה שלא יישאר רושם לכן כתוב אחר המחיקה ישקת וישכה בתרה שאם ממחיקה

המגילה ואומרת שותה מהר ערין אותה פותח את הפה שלה שלא בטובתה ומשקה אותה בעכורה זה רבנן רבי שמעון סבר ואחר ישקה זה הפסוק השני לגופו שקה סותטה עצמה באה ללמד לגופו מה שמקריב מנחתה ואחר כך משה משקה שההשקעה נעשה לאחר כל הדברים שאמורים בפרשה כתיבת המגילה הקטרה מחיקת המגילה לתוך המים שלא ישאר רושם הכל וישכמה שאם ישכע ואחר כך הקריב את מנחתה כשרה צריך קודם כל להקריב אבל בכל זאת אם ישכר כך הקריב את מנחתה כשר וישכה בטרה האחרון שאחר כל הפעילות שהיא נמחיקה מגילה אמרה

הניש אותה מעררין אותה ומשכין אותה בעל כוחה מה שואלת מרבנן למה הם לא דורשים את הפסוק כמו רבי שמעון ואחר ישקה שההשקעה נעשתחר הקטרה מסתבר אז זה מסתבר ואחר ישקה אחרשקעה כן בדיעב עבד לא פתח קרה זה לא מדרך הכתוב לומר טוב תשמע בדיעבד אם לא ישכע בסדר אם לא הקטיר קודם וישכע אין דבר זה לא התורה לא פותחת בזה בדיעבד בדיעבד אלא בתחילה קודם כל אומר אופן עשיית המצווה אחר כך מוסיף מקראות לדרוש אז מסתבר שישקע הראשון שני כתוב קודם הקטרה זה דווקא דווקא ואחר

ישקה וישכע אחרון זה אפשר לדרוש דרשות אבל ההשקעה קודם הכתרה עוד פעם הגמרא חוזרת לבאר וסבר וסבר רבי עקיבא משכין אותה בעל כוחה אתה אמרת לי אמא ש שסותה שאמרה אין שותה לאחר שנמחקה משכין אותה בעל כוחה והתניה רבי יהודה אומר כדי בוס של ברזל מתיין תוך פיה שה מחיקה מגילה ואמרה אין שותה מה חרין אותה ומשכין אותה בעל כוחה אמר רבי עקיבא כאילו אנו צריכים אלא לבותך והלו בדוקה ועומדת אלא עד שלא קרה בקומץ יכולה לחזור בה שקרה בקומץ אינה יכולה לחזור בה מה זה

כל בוס ברזל זה קולבוז זה שיניים של ברזל שיניים של ברזל פותחים את הפה בכוח נותנים את זה בתוך הפה שלה שלא תוכל לסגור לא תאכל שהיא נמחיקה מגילה ואמרה הניש אותה מערין אותה או משקין אותה בעל כוחה אמר רבי עקיבא כאילו אם אנחנו צריכים את שתיית המים בכלל רק לבדוק אותה אם היא טהורה או לא והלו כיוון שהיא אומרת שהיא לא שותה כבר בדוקה ועומדת הרי בכך היא מודה שהיא טמאה אלא עד שלא קרה בקומן יכולה לחזור בה לומר אני שותה ולא משכין אותה בעל

כוחה שזה כמו הודעה הודעה שהיא טמאה היא הודתה אבל מי שקרה בקומץ אינך לא לחזור בה אתה רואה שדעת רבי עקיבא לא משכין אותה בעל כוחה רק לאחר קרבת המנחה הקומץ טרת הקומץ אז זה סותר מה שאמר בבריתה הראשונה שלאחר שנמחיקה המגילה משקין אותה בעל כוחה זה סותר אז הגמרא שואלת ולתעמיך ציג שלך היא גופה למה מי שקרא מקום אצל יכולה לחזור בה והיה לו בדוקה ועומדת לפי טעם שאתה מקשרים מהבריתה למה מה אתה מקשה רק שיש טירה ממנה לבריתה שהובאה לאן? אתה יכול להגיד תקשה

על הבריתה עצמה תקשה לך היא גופה בריטה עצמה כמה שהיא חוזרת בה מסרבת אשתות נחשבת שמודה שזנתה אז למה משקרה בקומץ אינה יכול לחזור בה חייבים אותה לשתות והלו בדוקה ועומדת למה אני חייב אותה לשתות בכלל לא משנה לפני אחרי כן לקשיה הדכה במחמת ריטיתה עדכה במחמת בריאותה אם חזרה במחמת פחד שראינו את גופה שהוא רוט אז לכן אני אומר אז לכן זה לא מה שאמר רבי עקיבא שאם כבר קרב הקומץ מחייבים אותה לשתות ואז וחזרה משתיית המים לא נחשבת כהודעה בטומאה זה אדרבה מחמת רציתה

חוזרת מחמת הפחד שהיא מפחדתורה יכול להיות כן הי תגופה שהוא רוט וה מה שאמר רבי עקיבא שמסרבה לשתות חמחיקה הרי היא בדוקה ועומדת זה מסופר באופן דקה אדרבה מחמת בריאותה היא לא רוטת והיא לא מפחדת אז היא מודה כאילו כן וכי כמה כל מחמת בריאותה כלל כלל לא שתיה אם סרבה לשתות שלא גילתה סימני פחד ורעדה היא לא שותה למה מי שאומרת היא לא שותה לא מחמת פחד יש להניח שגם מתחילה כשאמרה שתשתה לא התכוונה לשתות באמת אלא שמחה שיבהו להשקותיו תסרב אבל אם היא פוח

אז לכן זה כמו שהיא מודה אבל הנה עכשיו אבל מחמת רטתה מסרבת אשתו שהיא רועדת אנחנו רואים שהיא נפחדת והיא רוטטת אז זה נראה מתחילה התכוונה לשתות ושם על טהרתה אלא כעת היא נפחדת חוששת שלבדקו אותה מים אפילו שהיא טהורה לכן עד שלא קרא בקומץ דקת אלוה עם חוק מגילה הנה עם חוק מגילה שלא קדין עביד כהן דמחקה למה הם צריכים אחרי הקטרת הקומץ מחוק והם עשו הכהנים שלו כדין מצא אדרבה ולכן לא משקין אותה בעל כוחה אבל משכרה בקומץ דבדין עבדי כהנים דמחקה בדין אסור

הכהנים אחרי הקטרת הקומץ שמ מקו זה הוא לא מצא הדרעה אבל סוף סוף מה זה לפי רבי שמעון כל זה אבל אם היא תחזור בה זה חידו באמת מה מה הייתה פחת בציון חטאן אם היא פוחדת זאת אומרת סימן שמשהו לא בסדר פחד בציון חטאים אם היא פוחדת אז יש משהו פה שתוד כן עכשיו עכשיו הגמרא שואלת כשדר עקיבא עד עדיין סוף סוף אמרנו בדעת רבי עקיבא רק לאחר קרבת הקומץ קופין אותה לשתות אז אם ככה עדיין קש רבי עקיבא למה הטעם אמר מחיקה מעקבה בבריתה

שבתחילת העמוד אמרנו אמר מחיקה מעקבה היא מחיקה מגילה שהוא לא יכולה לומר איניסותה משכין אותה בעל כוחה ואחר אמר קור קומץ מעקב אג אחר שקרה בקומץ יכולה לסרב אבל קודם שקרה בקומץ יכולה לסרב אומר לו אל תקשר רבי עקיבא על רבי עקיבא תראה תנאה וליבד רבי עקיבא שני תנאים שונים נחלקו בדעת רבי עקיבא בעיה להוא אמרה אין שותה מחמת בריאותה וחזרה ואמרה שותטה אני מה הוא או ראית עכשיו אנחנו אמרנו שלדעת רבי עקיבא אישה שאמרה הניש אותה מתוך בריאותה טמאה אז זה נחשב כהודעה שהיא טמאה

עכשיו אמרה הני שותה מחמת בריאותה וחזרה לאחר מכן אמרה שותה אני עכשיו תשקה אותה או לא מה צדדי הספק כן דאמרה בתחילה הני שותה תמאה אני כאמרה אז מה שמע טמאה וכיוון דחזק נפש בטומאה לא מצא אדרבה גמרנו עודמה כיוון דאמרה שותהני גליה דעתה דמחמד בעדותה ודאמרה כשאמרה בתחילה איני סותטה מפחדה עכשיו שהיא אומרת סותטה אמרה כן מחמד היא מודה באמת שזינתה זה לא היה מגל שהיא מודה שהיא זינתה פחדה אם הייתה טמאה ודאי שלא הייתה רוצה טקו אמר אבוע דשמואל צריך שיתן מר לתוך המים

תוך המים המעררים צריך שישים בהם מר טיפ של מראה מה הי טעמה דמקרה מהמרים שמרים כבר מה שח מים שכבר מרים אז איך שיתן או שמרים כבר לפני שמוחקים את המגילה הוא שם שם משהו מר מר מה זה המר שהוא שם מראה של תרנגולת מראה שחורה לא לא שיהיה מר ממש טעם מר שהיא לא תשתה לפטל חלן חן כמה גצל קפה טוב הלכות מאיר אתה איתי היום קראת את הראשי יופי טוב אתה עושה לא הביאו את ההלכות של העומר בסוף משקין אותם אחרי זה מקריבים או

מקריבים ואחרי זה משקיעים לחלונק ורבי שמעון אמרת לי ישכשאלה במח זה ההלכות שלנו אחרב ח נכון ט סיינתי אצלי חצי לא למדנו אני אמרתי אני חושב ח אני חושב שצז אנחנו כן שצזח כלים המיוחדים לאחד מהאחים שבבית הרי הם כרגליו ושאינן מיוחדים אין יכולים להוליכם אלא למקום שכולם יכולים ללך. כלומר אחים שהרשו את אביהם והם שותפים בנכסים והיו שם כלים שמיוחדים לאחד מהאחים שבבית שהיה משתמש בהם הרי הם כרגליו שאינם מיוחדים לא יכולים להוליך אלא למקום שכולם יכולים ללך תביא לכות עומר מרן שיניים ששאלו חלוק

מה זה הפש אולי זה על השולחן שאינם מיוחדים יש כלי שעוד אחד מהאחים כל הזמן משתמש בו בבית אז זה כרגליו איפה שהוא הולך זה כרגלי הבעלים צחו צפחו ככה זה כרגליוצד שהוא הולך אבל אם זה לא מיוחד בשביל אחד זה כולם שותפים בו ולכן זה צריך להיות כרגלי כולם איפה שכולם ביחד הולכים כפ טים ששאלו חלוק זה ללך לך בו שחית זה ללך בו ערבית לא ילכו אלא למקום ששניהם יכולים ללך שניהם שותפים בו כאילו רק שניהם יכולים ללך ואם ערב זה לסוף 2000 למזרח

וזה לסוף 2000 למערב לא יזיזו ממקומו למה החלוק בסוף 2000 מהעלירוב של שניהם בעיה י שיניים שלקחו בהמה בשותפות שחטו ביום טוב על פי שלקח כל אחד מנתו הרי כל הבשר כרגלי שניהם כל ערב מעורה בו מחלק כזה מחלק של חברו אבל אם לקחו חבית של יין חלקוה ביום טוב חלקו של כל אחד מהם כרגליו לכות ספירת העומר אנחנו הלכה ח סימן תפט אם שכח לברך באחד מהימים באין יום ראשון בין משאר ימים סופר בשאר ימים בלא בלאכה אבל אם הוא מסופק אם דילג יום אחד

ולא ספר ישאור בשאר ימים בברכה ספק ספקה שאם אין לו דילק אל ואם תן לנו צרך דילק שמה לכותם הפוסקים יכול להיות מצווה בפני עצמו בסדר ט לר ליל שבת וליל יום טוב מברכים וסופרים אחר קידוש בבית הכנסת אז היו עושים קידוש בבית הכנסתכן ובמוצאי שבת ויום טוב קודם הבדלה אחר קדיש תתקבל שחל אחרון שפסח מוצא שבת ז אומר קידוש בהבדלה בפעם אחת לספור קודם שברכין על מבית הכנסת ככה אנחנו עושים קודם הבדלה ממנו יין וצריך לקדש יקנהז אז מה הדין העין לעין י אסור לאכול

חדש אף בזמן הזה זה כיוון תבואה חדשה בין לחם בין קלי בין כרמן התחילה ש ליל יח בניסן בארץ ישראל התחילת לילד יז בניסן תצג ג אני חושב קצת תצדיג תצדיגים זה עוד מעט אז לא עכשיו זה לא קשור לעומר שרצך לדלגע את הצדיקים אה עכשיו הבנתי מה שאתה אומר יש נוהגים להתענות צ תצב אולי יש נוהגים להתענות שני וחמישי ושני אחר הפסח וכן אחר חג הסוכות הכוונה אחר א בא וממתינן עד שיבוא כל חודש ניסן ותשרי ואז מתענים הנה זה מרן הגאה הוא מיד שני

וחמישי ושני שאפשר להתענות בהשכנת שפת נהגו להתענות ועושים אותו כמו תענית ציבור לקרות ביחד נוהגים שלא ליסא אישה בין פסח לייצר את הדג לעומר מפני שב באותו זמן מתו תלמידי רבי עקיבא אבל לארס הוא לקדש אפיר דמה ונישואין דמ מ שקפס וקנס אין שין אותו אבל מילה כבר אומר מותר טוב לאט לאט שתחת החלוני נהיה פה חם מה הרב גל אחד שלא קיים יהיה מצוות גבוה יהיה אסור להתחתן אם קפץ וקידש מותרם שמת משהו משהו קטן בלי אולם בלי תשבורץ זוהר תן לו לפתוח את החלון

רגע בסדר כן מה זה מאוד עדין אה דף שפת של מחם אבל נקרא היום נרצר כי תהיה באדם והל הכהן בושה נרע כל גובני דליעו חברה וידענו דב במחק אוי ואבוי דפוח דבר גרים נגע בעלמה כתיבת ליבי דבר רעול ברשע מדבר בדרך שאדם רוצה ללך מולכין אותו אמר רבי יצחק היקר הקשיה כדשברך תלה לברנש למח בורח הטען מעבד עובדין בשין מה הקדוש ברוך הוא מטא את האדם ללכת בדרך לא טובה יכיל את דינה בעלמדה ולא בעלמדה תהראת לא תקנה דכתיב בה שמע אם תשמע אם לא

תשמע אלא דוד אז לליבן לדבר על הקשות מזהיר את ליבו את עצמו שלא הוא אומר לעצמו לא תתפתח הרי ותענוגות כמה דעת אמר ושבותה אל לבבךמ ושבותה אלא זמנחת ותרנו תלט להדר לקבל דבר זרה לבחי כאמר להבי דבר רע לליבי כמר דוד אתה דפחיד ברנש רע גרים נרע בעל ונשריה בעלמה והינו נרצר נרע צר כתרגו רבי יהודה כדרגומו סרירו דסגיר ולא פתח וכ סגירו ולא פתח נגעו דקרה דלאומ רבי יוס אמר דלא מסתפקין אבן כל שכן בנין ינג צרת כי תהיה באדם באדם ממש מכין דמד

סגיב מקדשו מהבני כתיב מקדש ממש משום חפה תי זוה כד שתקע מקדשה מסב מקדשה כמר ונתתי נרסרעת בבית חוזתכם תיב חי ערו מכל חיית השדה שעשה השם אלוהים אלא אישה אלא אישה ממש דתר מקדשה דחידתד ברב יינו אל מקדש שלחו משום להתגליה חיבת תקיפה הנחש לכן מה חובוי דרשנה באישה דבק נשנה באישה חייב דמן בן בנתחסרפים הסורפים או הסירופים לכתיבים אלא שרפים מן סרפים נכתיב ראשי תנינים על המים תספים עומדים ממע לא לא לא לא לא לא לא יכול לחצה הוא אדוני אלוהינו שקטרו אבותינו לפניך

את כתמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סביבית אותם ד משה אתה צריך להגיד להם משהו זה אין אתה יודע לקח טלפון מישהו שהיה לא רוצה שקח את הטלפון לא לא אני לא צריך אם אתה צריך מה להגיד להם כן שהם באים יחידים בהם אז הרב מי ששומע לשון הרע מה יעשה בשביל להיפתר מזה לא לא יקבל לא יקבל לא יאמין כן לא יקבל לא יאמין לא היה ולא נב כן סתום את האוזניים מה זה אז הוא פתר אסור לשמוע סתם את האוזניים לכוון בשמות האלה לכבון

ברמזים האלה ברמזים אפשר לכוון לברר בורים לאחד כן הוא לא יודע אם יש לו אבל אם לא הוא יודע אדונינו שכתוב כתוב מזמן שבית המקדש קיים כאשר סיתה אותם על יד משה נביאך ככתוב בתורתךמה שותק לא משתתף צריך לבוא פה ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף שחלת וחל בין השמים ולבונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה יקח לך מי נטף שחלת וחן בנסמים ונה זכה בד בבדן ויאמר אדונינו שקע לך סמים נטף ושחלת וחן בנעל שמים ולבונה זכה בת בבת יהיה יהיה בבת

בת זקה יהיה בבת בת זק יהיה בבת בת זכה ולבונה שמים חן בנה ושחלת נטף שמים נחקע משה דונ ויאמר הז דס הזו ועשית אותך ש קודש קודשים תח עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר ציבור העלות הנרות בין הארבים יקיר הקטורות לפני דורות רבנן פתום קטורת כסף 368 מנים היו ב 365 כמניין ימות החמנה בכל יום אחס איתו בבוקר שלושה מרים שם מהם מכניס קד גדול נותן מהם לחיפורים החזרה נותשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מצוות דקה מן הדקה באו עשורים ועל סיפורן ואחל ביני ועל

לבונש 70 70 מנה מור וקציעה שבולת נרקו משקל שישה 16 מנה שניהם עשר כנופה שלושה חינמון תשעה בורית שני כבין ן כפרסין סין תלכבין תל ואם לא מצא כפרסין מביא חמר חבר עתיק מלח נתן בלי אומר אף כיפ נתן דבש ואם חיסר חרבן שמעון בן גמניאל אומר צורי למה היא באה כדי שבת למה הוא בא כדי שתעזר חלו מרגליים יפין לה אלא שאין מכניסים מרגליים תני רבי נתן הדרך כל שיש של רביע לא שמענו אמרז אם כמ מידתה כשר חצ חז שנה ש טוב שבע שעמוד

מפני רחבמה אין מערבים בדבש פני שתורה אברה ככה אור וכל דבש לא תקטרו ממנו שבנו כזב שנחות בלות בני קדימה עלים סלב כנפוזות עשו כחו מזמרת הארץ מכם דויש מנחה מעדור מעדבש נכות ולות מותנים מושקדים ויאמר על ם כן אפות עשו כחו מזהכם מנחה מעד צורי ומעד שניות משכו צף והגעתם אלקם צ מפתח בתו בקרד על ועל שתי לגוף בנור זהבת שלושה כצים מצידה שלושה כמ צד אחד כצד השני שלושה גביים משוכנים כאן אחד כתוב שלושה גים משוכנים כאן אחד כתוב בפר שש תקנים יוצאים מנורה

מנורה אבוקנים ד שק ממנה וכבת שקנים מנה שקנים ממנה שקנים יוצאים ממנה כפתורה זה עשו זהב טהור כר זהב טור עשה אותה ואת כלה אדוני אדוני לא שינת ויאמר משה ויקח וימוד בטים מגפה שתח מגפה צרה ויאמר משה ארון כחרון בעם ויתן את הכתור בגצב צני שבוקר חנישע בוקר חזירז וזך אשר אשר אלוים פח בסתר עניך מפחד לאך רעים חנה זה שלמ אשת חגתי ח אשת חי מצא בח למעלה משל גמלתו ולא כל התח נחמן בק זה היום הייתה טק בעולם את החוק חצי שנחשב כפעני

פתחבנות חיים ש מעשה נשמת חנם בצלח צדוק נשמת יעקב בן דתיהו אדוני צבעות עמנו פניך ונקודות ישראל מלוים בן שבת השם צבה למלאכך שם כל ששם שם ששם תחיט ותשמיטים הקדושך תום מחר חרצכם רצון פניך שברך לאבותינו הקדושים יעקב משהרון יוסף כל הקהילות הקדושות והת כל הקהחל הקדוש כדי בבירות בשמחה אורך ימים דשנים רעננים בריאים ושמחים יהיש שמחה בכל בית וישועה בכל בית אמן חיים טובים וארוכים וכן יהי רצון נכון מר