הדף היומי מסכת נזיר דף לח הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ט אדר תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש ט באדר תשפג דף לח במסכת נזיר. איזה זכות יש לנו שאנחנו מכינים את עצמנו חזק לכבוד שבת המלכה. שבת פרשת תצווה.

שבת פרשת זכור ומתקרבים ברוך השם ליום המיוחד במנה יום אדיר במשנה יום חג הפורים שיבוא עלינו ועל כל ישראל אחנו לטובה ולברכה אמ בעזרת האל אתם יודעים שהגמרא אומרת במסכת מקילה דף יג על הפסוק ישנו עם אחד אמר רבה אין מי שיודע לספר לשון ון הרע כמו המן הרשע איך שהוא יודע לקטרג הוא בא לצל המלך אחשוורוש ואומר לו ישנה עם אחד דתיהם שונות מכל עם ותי המלך אינם עושים ולכן אין אין המלך אין שובל המלך להניחם תשמע הם אוכלים שותים מבזים אם על המלך טוב אני אשכול 10,000 כיכר כסף. אומר לו אחשוורוש, זה הרבה כסף. מאיפה תביא? כולך המן.

מאיפה תביא את זה? אמר לו, על ידי עושה המלאכה ויביא את זה לגנזי המלך. מה זה עושה המלאכה? מה הוא עשה?

הוא הלך לכל אלה בעלי מלאכות. למה? בדרך כלל שמה ה בעלי המלאכה האומנים היה להם מתחרים יהודים. הגויים היה להם מתחרים יהודים.

היהודים יודעים טוב את העבודה. מצליחים. כולם הולכים אצלהם לעשות עבודה. אבל אצל הגויים אין להם שכל מספיק.

לא עושים טוב. אינם ידיים מבורכות. אומר, מה אני אעשה? כל בעלי המלאכה לא סובלים את היהודים.

למה? הם לוקחים להם את הפרנסה. אני אלך אצל בעלי המלאכה, הגויים, יגיד לכל אחד, אתה רוצה שלא חס ושלום יהיה על ידך היהודי הזה? תשים פה כסף.

אני את כולם מוכר מוכר. אומר שווה. אבל ואז הוא פתח שק, כל אחד זרק זרק זרק זרק. אומר על ידי עושה המלאכה אני אביא לך הרבה כסף כבוד רבי דוני המלך בשביל מה לך להניח אותם הם מבזים אומר לו איך מבזים אומר אני אגיד לך משל אדם רוצה לשתות יין אצל היהודי אם נפל לו זבוב מוציא את הזבוב שותה את היין אבל אם אפילו אדוני המלך הגע לו בכוס מבחוץ שופך אותו נו מה אתה חושב?

אלה לא מבזים אלה מבזים חזק. זה הכי מבזים. אז זה שאומר ה אמר לו לכן אמר לו אחשוורוש בואו ונגזור עליהם את הגזרה. אמר לו אמר לו אמר החשברוש לגזור עליהם קליה.

אמר לו אני מפחד. למה את פרעה התחיל איתם חיסל אותו מן העולם גם כן סיסרה חיסל סנחריב הלך אמר לו המן כל אותם הדברים היו בזמן בית המקדש קיים הקדוש ברוך הוא רצוי להם עכשיו הוא כועס עליהם ולא רק זה אז הוא היה צעיר אומר לו עכשיו הוא זקן אז הסכימו ביחד שכנע אחשוורוש והסכימו אבל אומרים רבותינו שהח אחשוורוש היה שונא גדול יותר מהמן, רק היה מפחד. לכן המן היה מותן, היה מוכן לתת להמן את הטבעת המלך כדי לוודות שהוא אחראי להריגת היהודים. הגמרא אומרת משל לשני בני אדם, היה להם שדות, זה היה לו בעיה, היה לו טל גבוה וזה היה לו בור.

בנימין נפגשו שניהם הוא היו שמחים ביחד. למה זה אומר לו? אני יש לי טבוה זה אומר לך שאני יש לי בור ואז תמכור לי את הט שבו אומר קח אותו בלי כסף רק תיקח אותו ממני לכן אמר לו המלך הכסף נתון לך והעם לעשות בו כתוב בעיניך למה הוא כל כך היה שונא את היהודים אחשוורוש היה לו יועצים לא סתם חוזים בכוכבים החוזים בכוכבים האלה אמרו לו שיהיהודי אחד יבוא וירש אותך, ישב בכיסא שלך, יקח אותו יהודי. אז אומר בטח על ידי המרדו בהודים ואז הוציאו אותי והושיבו יהודי במקומי.

אבל הוא לא ידע שאסתר זאת יהודיה והבן שלה הוא ישב מיד נתן לו את את הטבעתו להמן. השנאה הייתה גדולה. לכן אמרה לו אסתר כי נמכר לו אני ועמי אז הבין שהוא יהודיע אז הוא מבין עכשיו מה זה עכשיו זה הכל הסתדר לו כל ה כל העניין הסתדר לו לחשו אבל הגמרא אומרת שכש אחשוורוש הסיר את הטבעת לתת את זה להמן כתוב גדולה עשרה טבעת יותר מ-48 נביאים שנתנבאו להן לישראל, כולם לא החזירו אותם למטב, רק עשרה טבעת. תראה מה זה זה.

זה לא פשוט שאדם רואה את האיום עליו, הוא לא מבין עד שהשם יצילנו שלא נצטרך. המדרש מביא משל לעוף שכנן לשפת הים. והים עלה והציף לו את הכן שלו. הוא הלך לאיזה מקום להביא טרף ו עלה הים והציב לו את הכן.

מה עשה? התחיל ממלא פיו מים ונותן לתוך החול. חוזר עוד פעם נותן לתוך החול. אמר לו העוף, "מה אתה עושה?" אמר לו, "מה אני עושה?

אני נשבע שאני לא יוצא מכאן עד שאני הופך את הים ליבשה ואת היבשה לים. אמר לו החבר שלו, טיפש אחד שותה שבעולם לא יעזור לך כלום. אתה יכול בטיפות שלך לייבש את הים. אומר אותו דבר המן הרשע הוא ביקש להשמיד את כל היהודים.

אמר לו הקדוש ברוך הוא, רשע מרושע. אתה ביקשת להשמידם אני ביקשתי להשמידם לא יכולתי ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו אתה מבקש להשמיד חייך כל מי שיבוא וילחם בישראל הוא נותן את שלו מתחת לידיהם כלומר הוא ילך כפרה עליהם לכן גם עכשיו שרוצה ה זה אתה יודע האיראני הזה הם חושבים חס ושלום לעשות משהו לישראל חרבם תבוא בליבם הם הם ישרפו את עצמם במה שיש להם בטח הכל הם גדול השם יקח אותם מן העולם אמן רק שאנחנו נלך בדרך השם פלא פלאות אז כתוב איזה ניסים ונפלאות היה איך בלילה ההוא נדה שינת המלך. רבותינו אמרו, מה זה נדה שינת המלך? זה שינת מלכו של עולם של מלך, מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא, שראה את עם ישראל בצלה.

מה? וכי יש אצל הקדוש ברוך הוא שנה. הרי כתוב והנה לא נו ולא ישן שומר ישראל אלא בשאל שורים בצער ואומות העולם יושבים להם בשדבה נראה הקדוש ברוך הוא כאילו ישן כמו כאילו לא משגיח כמו שאמר לו המןחשוורוש ישנו עם אחד ישן הוא האלוה שלהם נראה כך לכן כמו שכתוב בתהילים עולה למה תישאן אדוני אומר אותו לילה היה ליל פסח. כל ישראל היו שרוים בתענית.

במקום לומר את ההגדה של פסח, בשמחה היו אומרים סליחות, יגמידות, בכי, צעקות. למה כתוב בזוהר? בזמן שעם ישראל יושבים בליל פסח, מספרים ביציאת מצרים, הקדוש ברוך הוא אומר לי כל פעם אני דלעלה, בואו, בואו, תראו איך בלי משבחים אותי, בוא, אני רוצה להרדת איתכם. אבל בלילה הזאת אומר למלאכים לכו שמעו מה ישראל מספרים על על הנ שעשיתי כל המלאכים מתכנסים הולכים לפחות את בתי ישראל שומעים איזה בחיות איזה בעיות בלילה הזה נשמע כולם כבר במרום כל בחייתם 22 רק 1000 תינוקות אומר רבותי 22,000 תינוקות של בית רבן איזה שיחות כולם צמים עמד השר של התורה התחיל לצבוע ולבכות לפני כיסא הכבוד.

בכה, מתחנן. אומר, ריבונו של עולם, אתה לא שומע את התינוחות האלה? כששמעו את זה מלאכי השרת, גם הן. אין הרעם צעקו חוצה.

מלאכי שלום מה רבקיון? היו בוכים לפני הקדוש ברוך הוא. ריבונו של עולם, חס ושלום, למה צריכים כל צבע השמיים? חרדו, לבשו שקים.

אמר להם הקדוש ברוך הוא, מה זה כל אני שומע? כל גדעים, כל כבסים אמרו לו ריבונו של עולם זה לא רק כל גדעים, כל כבסים, גם הגדעים והכבסים צמים אף אחד לא נותנים לו לאכול אבל זה קל של תינוקות של בית רבן שכולם הולכים לטבוח על ידי המלשע היה אז נדה שנת מלכו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא אמר הכל הופך על המן הגגי סורו ממני כל פועלי אבן כי שמע אדוני כל בכי איזה פלאות איזה פלאות ואז בלילה ההוא גם הממלך העליון נדה שנתו

גם אחשוורוש הוא מנסה להירדם מתהפך לכל צד לא הולך לו למה בא המלאך שממונה על השינה היה מעיר אותו כל פעם הוא עוצא את הנום מה אתה יושן רוצה לנצל כן אומר היו מראים לו בשמיים בחלום את המן הרשע איך הוא לוקח את החרב שלו להרוג אותו להרוג את החשוורוש המן הרשעה והוא כן הוא נבר צובח הצינו הצינו הקית מצנתו אומר מה זה ככה אם באמת יש לי אויבים כמו המן שמתנקלים לי האם לא יהיה מי שיגלה אותו אוזני התחיל לחשוב אולי מישהו באמת עשיתי לו

טובה יש לי שונאים גמ אמרתי לו טוב לא מחזיר לי אמר תביאו זבר זכרונות מסופר בדיוק ככה איך ששמשי של בני החשברות של בנו של המן היו כותבים הם היו הסופרים והם ראו שהספר נפתח במקום זה לא רצו הפכו למקום אחר הופכים למקום אחר עוד הפעם נפתח עשה הקדוש ברוך הוא נץ נס שאיפה הסיפור של בקטן ות שמה זה יפתח הם רצו למחוק לא יכולים אבל בכלל זאת מה הם עשו הם הוסיפו היה כתוב בקטן ותרש הם הוסיפו בקטן או טרש למה כשאדם עשה טובה גדולה

למלך הציל אותו ממוות נגיד כמו פה ואם זה בספק אם הוא הציל או לא יודע אם זה בקטן או תרש מי רוצה מאחד והרגו בגלל זה אדם בספה לא מגיע לו צלש גדול למה בגללו היה בקטן או טרש אז אחד הרגו מה עשה הקדוש ברוך הוא מה עשה המלאך שם את ה איפה בגטן שם לו שם לו שמה אות א' את הא' של או שם איפה בקטה נהיה בקטנה הו שם על טרש נהיה ות טרש בשביל שזה לא יהיה ביחד ואז שניהם עשו את הדבר הזה

מקטן תרש אז אז הוא שואל מה נעשה עיקר גדולה למרדכי על זה אמר אני חייב להחציב לו טובה איך ייתכן אין דבר כזה הופ והנה א וכיוון שראו הנערים אתמן בא אל החציר עם הנעליים הגדולות ואיזה קולות באמצע הלילה משמיע ואתה יודע הוא היה קמצן אז שמו לו שמה פרסות בזה אז מראים באצבע הנה המן הוא יודע מה לתת כבוד למרדכי ככה איך היו שמי המן שמע אותם פחדו כל רגע היו פוזלים לכיוון של האמן מי על מי אתם מסתכלים מי בחצר למה הם מפחדים אם

עכשיו יגידו למלך מה לעשות קר למרדכי זה המן אחר כך יאכל אותם אז כל רגע הם מסתכלים הם פוזלים לשם לראות אמר המלך אתה יודע מה זה פוזל כל הזמן רואה ככה כן כן רואה הפוך אתה יודע ש המן הרשע אומרים שהוא היה כזה פוזל וכל פעם שאשתו הייתה לא סובלת אותו מדברת איתו אז אומר לו אז היא אומרת לו תסתום את הפה שלך אז היא עושה לו את התנועה בעין לכן הוא אומר למלך כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן כל כל

הנשים מבזות בעליהן בעיניהם, בעיניים שלהם, אתה מבין? כן. והיא לא הייתה באמת יכולה לעשות כמו התנועה שלו, כי היה לו תנועה מאוד משונה.

אז מה היא הייתה עושה? הייתה עושה לו כל בידיים היא עושה לו את התנועה. היא לא יכולה לעשות. אז כל פעם [‏צחוק] אתה מבין הם היו גם פוזלים בשביל לראות מה קורה אז המלך קורא לאמן אומר טוב מה לעשות אומר יביאו לבוש מלכות אשר לבשבו המלך וסוס וואו וואו וואו וואו תראה איזה ניסים אומר ההלשך איזה ניסים נפלאות עם חלקם רגע אחת היה מקודם לא היה כל הנס הזה ככה הקדוש ברוך הוא הכל הפלאפל מה מה ניסע המן בכל עכשיו בכל הדרכים ניתן לו זה ניתן לו זה לא לא זה אני רוצה ואז ידע אחר כך מרדכי איך להמשיך איתו וואי וואי וואי וי פלא פלאות זה הכל פלאי הבורא יתברך אנחנו שרואים כל זה את ה את הפלאי פלאות לכן במגילת אסתר יש שמה ניסים ונפלאות שאין כמותם.

צריך ממש ללמוד את זה ולהתבונן בכל דבר שיש לנו במגילה ולקחת את הזמן חזק עכשיו בימים האלה כשאדם קורא את המגילה יבער לו הכל לא יקרה את זה כמו איזה אחד כמו קרח אלא זה צריך לעבוד אצל הבן אדם ואז הבן אדם הופך להיות חי את הניסים לא ישן נכון נשחק אז תעשה את חושחיש טוב עכשיו אניך למשנה שמע איזה הקדמה קודם היה פה כן אתמול אמרו לי הייתי אצל הרב עמרמי אחד אמר לי שאלולי הלך זה נו אה זה פה של ו היינו קוראים לו

פלאפל וזה שלא אכל קובה כל יום לי גיס אחורות ס של קוב יש היום יש לי עוד יש לי זהחלש את החלון יעקב יעקב יעקב ישראל יעקב ישראל קראו לו בוא לברכה איזה חת של היושב פה היה באת לא אתה לא רואה כן כן כן הרב מי זה חת של הרב בבאסלי נפטר אתמול הרב הרב בוס מה נפטר בגיל 92 או נשמד עשו את זה באינטרנט צי החידה אה החידה התנו שלבא סלי כן אנחנו נדמן נשמת יעקב ישראל בן לאה בן לאה רוח השם וגם ה

הרבוסו לא יודע מה שמו דוד ח דוד בוסו חם דוד בוסו עובדיה חבה עובדיה יחבה ביחד ברמותנו ביחד בשבתותרפת זה אבא הבנים שלו פה אצלכם בשמע הנביא בוס אדם מיוחד איזה צדיק של הבן שלו הבן שלו אבא שלו איזה אדם האדם של בבא סמר בדוד אבא של משפחת לא סגור את זה כל יום ברך כל יום זה חכם אליהו מליהו בשאול בן אד רבי מאיר הכהן היום זה בגדות שנתון הייתי שם אתמול איך אתה יכול לראות אותי אתה הלכת מוקדם מה היית והלכת מוקדם הייתי ברחתי

אותה בבית אף אחד לא יכול לגוע מאיר אתמול מאיר בן בן שולמית זה הסופר הכהן אתמול היה לו 12 כן הייתי שם באולם חסדי יוסף זה היה ושמואל הנביא מי מאיר רבי מאיר שגר היה גר ברחוב מלאכי הסופרסופר כן הריה עוד יד היה פה איתנו לא לא לפה לא היה פה הוא היה בא לפעמים הוא לא פה הוא היה הוא הסופר הוא כתב לי כמה ספר תורה לישיבה וגם הספר תורה שיש לי בבית זה גם הכתב יד שלו כן כתב בטחתן ש הוא לימד אותנו וגם

אתמול הכניסו את הספר תורה שהוא כתב זה זה מרמות שלמה ה הוא היה קונים אצלו ספר תורה אז הוא הביא את הספר תורה זה לא אחד רב רב אחד אתה מכיר אותו בפנים אני לא יודע להגיד את השם שלו ציון ציון משהו אולי טוב לא משנה הלאה הוא ראה אותי הוא אמר לי שהוא שהוא הביא בור משנה ו פרק ח משנה ו בור שבין שתי חצרות בור של מים הכותל מפסיק בין שתי חצרות עובר על פני הבור אין ממלאים ממנו בשבת אם שתי החצרות לא ערבו

זו עם זו אסור לאנשי חצר למנות מים מהבור. אלא אם כן עשו לו מחיצה לבור גבוהה 10ה טפחים בין מלמעלה בין מלמטה. כלומר בין מלמעלה מהבור בין מלמטה למטה בעומק הבור בין מתוך עוגנו משפת הבור למטה. רב שמעון גמליאל אומר בית שמאי אומרים מלמטה ובית הלה אומרים מלמעלה.

אמר רבי יוחנן היה יהודה לא תה מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם. הועיל והכותל מפסיק בין שתי החצרות עובר על פני הבן לא צריך עוד מחיצה מספיק משנה ז' אמת מים שה עוברת בחצר אין ממלאין אמנה בשבת אין בני החצר שאוהבים ממנה מים אסור להוציא מן הכרמלית רשות היחיד אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה 10ה טפחים בכניסה וביציאה רבי יהודה אומר כותל שעל גבה בא תדון משום מחיצה לא צריך עוד מחיצה אמר רבי יהודה מעשה באמה של אבל זה עיר בגילתון קורים לאבל שהיו ממלאים ממנה

על פי הזרקנים בשבת אמרו לו מפני שלא היה בקשיעור לא היה מה שהתירו הזרקנים בלי מחיצה הייתה עמוקה עשרה לה תפחים או שלא היה לה רוחבה ארבעה וזה רכק מים אין בעיה הגענו משנה חטא אז מה אם זה לא קרמלית זה לא כן זה כלום זה דין מדיון כרשות היחיד אין בעיה גמרא נגיד את התפילה שבית אדוני תמיד כמני בלמות שמח קודשבריך שכח להיות בדות וקה ביחודליים בשם כל ישראל הנה אנחנו באים לקיים את החסידות תורה כמו שציונו הקדוש ברוך הוא והגיד בו יומם ולילה והריני

לומד תורה לשמ שעם אלוהנו עלינו מעשהנו עלינו עשה ידנו כונ עלינו עשה ידנו כונ רצון לפניך אדוני אלוהם חוכמה אדוני ציון שמיים וארץ אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי איזה דף היום לחבותיי להצלחת א דוד בן אסתר ושי בן רות שמברך אותם השם ישמור אותם השם יתן להם נחת וגם מברך את רבי ברוך בן מסעודה שהשם ישמרו ויחייהו ובעזרת השם שיהיה הצלחה לכל עם ישראל יהיה ישועות גדולות מאיר פתחת כי אני רואה את זה הוא פתח ציון משה פתח לומד יפהציום משה למה יש לידו

בוחר אחד אפשר לזרו כזה קח אבא בם בם בם בם יאבם שלוש מלמעלה אנחנו נתחיל ללמוד מדף לז עמוד ב בכל זאת למטה אמר לרב השם לרב קהנה אם אתם זוכרים ברוך השם זכינו אתמול ללמוד מחלוקת בין רבנן לרבי עקיבא בכל משרת ענבים מה לומדים מזה האם זה משרת ענבים זה ללמד אותי לתת טעם כעיקר אם שרה את פיטו נגיד ב בין מפה פה אני לומד שנותנים אם רק קיבל הפת טעם זה כמו שזה יין ואסור לאכול את זה הנזיר לתת טעם כעיקר זה דעת חכמים

רבי עקיבא אומר זה בשביל לצרף איסור חצי לחצי משרט לצרף איסור יותר מצטרף לאיסור התר מצטרף לאיסור אז דעת רבי עקיבא שזה מזה משרט לומדים שהיתר מצטרף לאיסור ודע חכמים זה לתת טעם כעיקר. זה אתמול למדנו. עכשיו נראה.

אמר לרב השא לרב כהנה את פה אני אל הדתנה מכל אשר יעשה מגפן היין חוזר אלא הדתלה מכל אשר יעשה מגפן היין לימד על איסורי נזיר שהן מצטרפין זה עם זה נכון ככה למדנו אז הגמרא מקשה בכל יש זה לימוד מיוחד מכל אשר יעשה מגפן היין יה מכל אשר יהיה עשה נכון מכל אשר יהיה עשה מגפן היין אנחנו למדנו מזה למשל יש חרצן זג כל מה שיש חרצנים ועד זג לא יאכל לימד על איסורי נזיר שהן מצטרפים זה עם זה חצי כזית חרצן מצטרף עם חצי

כרזית של זג הגמרא אומרת הגמרא מקשה לרבי רבי עקיבא הגמרא אמר לרבי עקיבא שהוא דורש משרט מה אמרנו רבי עקיבא הוא דורש משרט להיתר זה בא להגיד לי התר מצרף לאיסור אז לפי רבי עקיבא שאומר משרט זה ללמד אותי שהיתר מצטרף לאיסור כמו לקחתי את הלחם וטבלתי אותו ביין ובין לא היה שיעור אבל אם היה לחם אם היה לחם נהיה שיעור בזה הוא חייב רב קשה יש לומר היתר מצטרף לאיסור איסור לאיסור מבעיה למה צריך את מחרצני ועזק לגמור ללמד אותי חצי שיעור מקרצן חצי שיעור

מזג מצטרפים אם כל שכן שאיסור לאיסור הצטרפו מה אני צריך ללמד אותי איסור לאיסור מצטרף חצי זג חצי חרצה מצטרפים בוודאי. הרי דעתך אפילו אתה רבי עקיבא אפילו לחם מצטרף, היתר מצטרף. מה אתה צריך להגיד איסור? אמר להתר לאיסור בבת אחת.

איסור לאיסור אפילו בזה אחר זה. מה שאני אומר לך התר מצטרף לאיסור זה אכל אותם ביחד. נהיה כזית ביחד ואכל אותם ביחד. לקח פיטה, טבל אותה ביין ואכל אותה.

זה זה חייב. אבל אם הוא אכל פיטה לבד ואחר כך אכל טיפת יין לבד, זה לא מצטרף. אבל זג, חצי זג וחצי חרצן בזה אחר זה לא ביחד. אכל קודם חצי חרצנים, אחר כך אכל חצי סיור של זג.

זה מצטרף. מה שאין כן בהיתר ומשר. זה החידוש של הפסוק. הרב היה אפשר לתרץ שאין עומשים מן הדין הם לא לומדים קל וחומר כדי לחייב מלכות לכן צריך לכתוב את זהש יש תירוץ יותר טוב מהגמרא אבל כאילו אם לא היה את התירוץ הזה יכול להיות כן כן יפה מה זה אין עוד שינה ורבי שמעון ורבי שמעון דלצירוף מכל אשר יעשה מידרשבה אתה יודע רבי שמעון אומר לא צריך בכלל לצרף חתיכות האיסור אחר כך לדבר טוב בכל שו רבי שמעון רבי שמעון אתה יודע שרבי שמעון הוא

אומר אדם הלו מה זה בא להגיד לי התר מצטרף לאיסור היתר מצטרףור זה בא לחייב את האדם לא יכול זה חייב מלכות מדאורייתא חצי שהוא זה חייב מהתורה אבל לחייב אותו מלכות זה אי אפשר רק שיש שיעור כזית עכשיו אם יש לו חצי שיעור של לחם וחצי שיעור שסתבל אותו של האיסור מצטרף ככה אמרנו עכשיו דעת רבי שמעון בכלל לא צריך אה לא צריך לצרף חתיכה של איסור לשיעור כזית לחייב אותה כולם מלכות אלא לפי רבי שמעון זה מה שאנחנו מדברים זה רבי עקיבא רבי שמ

לא צריך בכלל לצרף הוא אומר שאכילת משהו מן האיסור כבר לוקה לא צריך לצרף אז רבי שמעון מכל אשר יעשה מה ידר לשבעתה אני לומד מכל אשר יעשה לצרף חצי זג חצי שור של זג חצי שור של חרצן אבל אתה לפי דבריך לא מה ידריש בה אתה לא צריך את זה בכלל אמר לך ההוא מבעלה לעולם אינו נזיר עד שיזהיר מכולם אומר זה בא ללמד אותי שהוא לא הוא לא נזיר עד אדם לקיבל על עצמו נזירות עד שיזהיר מכל מיני איסורי נזירות.

מאכילת ענבים, משתיית יין, מטומאה, מגילוח הסערה. הוא לא יכול להגיד אני נזהיר רק משתיית יין או מתגלה אחת או מנתרמות למתים. לא צריך מכולם. אני גם לא מספיק שאמר הרני נזיר.

לא מספיק.כן לא. אז מה הוא צריך להגיד? לא מספיק מספיקנו בעצם אני טועה רק הוא אמר זה אם הוא אומר הרי נזיר זה מספיק הפוך דעת חכמים אפילו אמר הרי נזיר מיין זה כבן נזירות על הכל בסדר זה המחלוקת כן מחלוקת אבל דעת חכמים ככה למדנו את זה ח אמר רבי אבא פה הגענו אתמול מהרן בסדר חדש של החולצה אמר רבי אבא נתן אתה יודע מי יושב בנתך כן יוסף חיים כן מי שנכנס עכשיו יוסף חיים זה מרדכי עוד אמר רבי אבאו אמר רבי אלעזר כל

רביעיות שבתורה היתר מצ אין התר מצטרף לאיסור חוץ מרביעית שבנזיר שהרי אמרה תורה משרט אומר רבי אבהו כל הגיע כן הנה הגיע רבי יונתן יונתן אביו השם ישמרהו בסירות נפש בסירות נפש אמר רבי אבו אמר רבי אלעזר כל רביעיות שבתורה כל השיעורי רביעיות שבתורה למשל איסור שתיית יין רביעית יין שלמשלו עורלה או כלאי הכלם לשתות עורלה כלאי הכלם הכל זה רביעית או רביעית דם של מת שאם איזה מטמא באוהל המת כל השיעורי רביעית רביעיות שבתורה אין היתר מצרף לאיסור חצי רביעית משקה של התר מצטרף בחצי

רביעית של משקה של איסור כלומר יש לו פחות מרביעית איסור רוצה לקחת את המשקה של היתר לצרף אותה זה לא מצטרף חוץ מרביעית שבנזיר, יין שבנזיר, מצטרף לשיר כדי שיעור יין איסור שהרי אמרה תורה משרט מהמשרט אני לומד שמצטרף אפילו יש לו רק חצי שיעור של יין של חצי שיעור יין וחצי מים מצטרף ביחד הנה תראה תוספות כל רביעיות והי קד לפרש כגון רביעית יין של עורלה או של כלאי הקרם כל רביעיות כן מה אומר לארבי רביסם שבאמת פה לא מבינים מה אומי מודד איך יודעים

אתה יודע רביעית דם של מת זה מטמא באוהל המת אם יש רביעי דם של מת וזה נמצא צ באוהל בלי בלי המת בלי המת וזה אדם יש בכוס בכוס נמצא באוהל המת זה מטמא עכשיו האם חצי רביעית של מת הזהם חצי רביעית של מת הזה זה לא נאמר פה אבל או של מים יש רק חצי רביעית יש לו חצי רביעית של דם של מת ועם זה הוא ישים חצי רביעית של קוקה-קולה חס זה לא מצטרף אבל פה מדובר רק על נזיר כותב לאכנז הרב מסביר במה

לא מצטרף הוא שאל אותי מה זה רביעית של מת לא כן כתבתי שהמת שוכב חושבים שיש מת עכשיו כתוב אמר רבי אבו כל כל רביעיות שבתורה תראה מה מפרש כל רבי שו עודש אין מצטרף לאיסור חוץ מרביעית שבנזיר שאמר תורה משרט יפה מה יקבן רבי יוחנן לרבי אלעזר רבי יוחנן דרש כל ייסורים שבתורה אין היתר מצרף לאיסור חוץ מאיסורי נזיר ככה למעלה למדנו כל ייסורים שבתורה אינם מצטרפים לאיסור חוץ מיסורי נזיר ופה רבי אלעזר אומר, כל רביעיות שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור. מה ההבדל אה חוץ

מנזיר חוץ מנזיר מה ההבדל בין זה לזה?

מה ביניו? אז הגמרא אומרת איקבניהו איקבניו יש ורבי יוחנן מרבה אפילו באוכלים ורבי אלעזר המשכין אין מדי החרינה לא כן רבי יוחנן אומר מרבה היתר שמצטרף לאיסור אפילו באורחלין כשהאיסור הוא באורחלין חצי כזית חרצנים וענבים אפילו בחצי כזית מצטרף עם חצי כזית של התר של פת כן לו מה הוא יכול לשים לו חצי כזית של ענבים בתוך פיטה ולנפט בו את פחות זה ישלים אותו לכזית ביחד ואוכל את זה ביחד זה מצטרף זה דעת רבי יוחנן שהוא אמר כל ייסורים שבתורה אין התר מצור מצורי נזיר

זה מצטרף אז זה מצטרף לו אבל דעת רבי אלעזר המשקין אין אבל מדי חרינה לו מה שאני אומר לך שבנזיר משקין של חצי רביעית יין מצטרף עם התר כגון פתשלים רביעית משקין במשקין המשקין אין מדי אחרינה דבר אחר לאורחלין אחרין לא לא מצטרף היתר לאיסור למה דווקא יין המשקין אין דווקא כן מה זה דק שם חצי קולה וחצי יין מצטרף אבל אם שם חצי פיטה ושם בו קצת ענבים לא מצטרף משקין אין מדי אחרינה שזה אוכל עם משקה לא מצטרף לא לא ככה הסברתי לא הבנתי

אס אז תשמע שומע אם יש לך דעת רבי אלעזר משקין אין משקין דווקא אם אתה תיקח אני אגיד לך קודם את מה לא אם אתה תיקח אה א ענבים או חרצנים יש לך חצי שיעור ואם זה תשי תלפו את הפת חצי שיעור פת זה לא מצטרף דעת רבי אלעזר אבל אם תיקח חצי חצי כזית של פת תטביל אותה ביין ואם זה זה יהיה שיעור זה מצטרף זה הכוונה משקין אין דווקא המשקה בנזיר הוא מצטרף אבל אוכל אפילו של נזיר ענבים ולא מצטרף. זה הפירוש כי מקודם

לפי רבי יוחנן אמרנו כל כל ייסורים שבתורה שאין יותר מצרף לייסור בייסורי נזיר מצטרף זה אוכל עם אוכל חצי פיטה עם חצי א עם ענבים עם זגים זה מצטרף בא רבי אלעזר ואומר לא משקין אין מדי החרינה לא למה למה משין כי מה שכתוב משרט זה משמעות הפסוק משר רק זה רק יין ששורים בו לא כתוב מפורש בראש רק התמונה שואלים אם זה דווקא לרבי אבו זה דווקא ברביעית או גם בכזית אם שרה פתאום ביין גם בכזית כמו רבי יוחנן לא הבנתי מה שאתה אומר מה

כמה שהוא ביחד נהיה רביץ כן רבי יוחנן אומר מספיק כזית לא רביעית אה לא רבי עוד מעט הגמרא תדבר על זה מה הבעיה אמר רבי אבו אמר רבי אלעזר כל ישראל ישרים שבתורה כל רביעיות אפילו אוכלים מרבה מה משום דמשרת משמע מפת ומיין מסביר הלל רבי יוחנן דו הדין כל ייסורי נזיר כגון חרצן וזג ורבי אלעזר סביר הלל דמשרת משמע דווקא יין ואיך אחד גלה גלה זהו גם זה בדל גדול בשור בין נביט לכזית בסדר זה פה מדובר על כזית רבי יוחנן בטח זה מדובר בכזית

לא איך אתה תעשה פת מה הוא לקח פת כן כאילו אין אין סברה לגיע על פת שיהיה רביעית נו ככה אני מבין אני או שאני יכול להגיד לך לא אבל אם הוא ישתה יין עם מים זה רביעי זה ודאי אז זה גם גם לרבי יוחנן זה שתייה לא אבל הגמרא במה שאתם שואלים אני חושב שהגמרא מדברת בזה בסדר מדבר בלביו אז תשמע חכה קצת טוב תוספות כתבו יו אשרי המחכה ויגיע דגס כל רביעיות כל רביעיות יופי אמר רבי אלעזר 10 רביעיות הן כלומר יש לגבי 10ה

עניינים קבעה התורה שיעור רביעי תלוג יש לי 10ה עניינים שקבעה להם התורה צריך שיהיה רביעית הלוג מה זה רביעית הלוג אבל רביעי לוג רבע של לוג זה 86 גרם כמניין אה מה ששות בקידוש מה שאתה שותה זה זה רבע לו הרמה המשפטית אחר כך זה שינו 81 מה 81 לך כדרם משתנה הדרם משתנה מקודם היה 3 גרם ומשהו אבל עכשיו זה 3 גרם מצאו דרם אמיתי חז 156 קב ארבע לוגין לוג שישה בצ נכון [‏צחוק] עכשיו לא לדבר בסדר תיזהר אמר רבי אלעזר בתחוץ תסביר לו

טוב השם שבכך אמר רבי אלעזר 10 רביעיות הן ונקית רב גהנה בידה חמש סומקתה וחמש חברתה והוא עשה לעצמו סימן שיהיה לו ביד את הכל תפסוק ביד שלו סימן להם חמש רביעיות 10 זה יין אדום זה אדום ודם אז זה אדום צבע אדום וחמש רביעיות זה חברתה לבן כמו שמן מים הם בהירים כדי לזכור את 10 רביעיות בשני קצובות אז הרכיב מכל קבוצה משפט אחד שקולה בתוכו חמש רביעיות כל מילה כמשפט הזה בוא נראה על חמסום מקטע חמסומקתא נזיר ועושה פסח שהורו במקדש ומתו זה המשפט

שלו בזה הוא יודע את החמש האדומות בוא נראה הגמרא מפרשת את המילים הללו. קודם כל, נזיר זה בא לרמז רביעית לנזיר.

רביעית יין לנזיר. רביעית יין אסורה לנזיר. אם נזיר שתה רביעית יין, נותנים לו מלכות. זה לדעת משנה ראשונה.

אבל לדעת רבי עקיבא זה שיעור שחייב במלכות זה כזית. אם הוא אכל אותו אבל לא הם שתה אותו גם כזית בכזית חייב אתה ראה המלכות והוא נשאר נזיר או נגמר נזיר הוא הלך לבית חולים הוא לא קיים סותרפיזו אותו אבל כזית לגבי אם אכל אותו לא אם שתה אותו נתמשל נזיר רביעית ינזיר שזה חייב מלכות אבל לדעת רבי עקיבא זה בכזית לא נמשיך הלאה זה אחד לא תשכח עכשיו עושה פסח למה רב יהודה אמר שמואל ארבע כוסות הללו צריך שיהיה בהן כדי רביעית יפה אתה יודע

הזה חכמים תיקנו בליל הסדר ארבע כוסות לשתות ארבע כוסות של יין כנגד ארבע לשונות של גאולה והוצאתי והיצלתי וגאלתי ולקחתי אתכם נלעם לכן צריך לשתות ארבע כוסות בליל הסדר וגם כמה שצריך לאכול עושים ארבע סעודות כלומר ארבע כזיתות צריך כנגד כל כנגד כל כזית צריך אז לכן יש ארבע כוסות ויש לזה הרבה טעמים גם כן למעשה מה שעם ישראל עבדו במצרים הם היו צריכים לעבוד במצרים כחמש פעמים אלוקים כלומר 430 שנה לעשות עבודת פרך במצרים למעשה עבודת פרך במצרים הם אסור רק 86 שש שנה כמניין

אלוהים אחד כמה חסר להם ארבע ארבע ארבע פעמים אלוקים כמה יעלה 344 אז זה צריך עוד ארבע כנגד זה אומר הגאון חידה תקנו במקום זה תקנו ארבע כוסות כל יעלה אלוקים בשביל זה שותים ארבע כוסות בשביל לכפר על זה בלוק ארבע ארבע רבי אה מה לוג זה ארבע רביעיות בדיוק יותר גם כן שלוש ארב ארב לוג לא זה לא מציה לא אר פעמים 86 עכשיו לפני שאני צריך לבר רגע אני עוד לא דיברתי בזה לא על הנזיר נזיר כן כל מקום לוקהם שותה 86 קילה אבל

פחות מזה מה לא לוקה רק אסור אסור מהתובה אסור שום עונש אני לא מבין תגיד לו שיעשה תשובה לא כל דבר צריך להעניש זה יש מלכות רק על זה אלא אם כן אתה רוצה לקופה של התי והקפה אתה יכול להגיד לו שכנגד זה יביא לך אז אם אני שוטרה רביעית אחת אני פתרתי את כל הרב אוסו לא מה פתאום איפה זה כתוב פה כתוב ארבע כוסות צד כל כוסכל אחד איפה כתוב כל בכול צריך שיהיה בהן לא נכון בכולן יחד רביעית של יין אבל תחלק אותה

לארבע כוסות ואל זה תוסיף מים ואז יהיה יין שאי אפשר לשתות זה היה להם יין חזק 25% יין צריך שיהיה בהן כדי רביעית זה יין חי תמזוג אותו במים שלוש חלקים כל אחד יהיה כן בסך הכל שיעור של ארבע רביעיות יין זוג 1ח חלקי ארב לא ככה אמר לך כן רשי הסביר ככה על כל חד תלתם על כל זהו לא כתוב לך כן כתוב את זה בראשי אהבן ריבן טוב הלאה סליחה שהורו זה השני כבר שהורו זה השלישי ששתה יין יין יין ששתה רביעית יין על

יורה זה חכם חם שהוא שתה למשל הרב דן אם הוא שתה רביעית יין אסור להורות הורוה הלכה זה לומדים את זה מה שכתוב בכהנים יין ונשיך על תשת סמוך לו הפסוק להבדיל בין הקודש ובין החור ואחר כך כתוב להור ולהורות את בני ישראל זה סמיכות הפסוקים מלמד שהחכם לא יכול להורות אם הוא שתה רביעית יין לא יכול להורות צריך לחכות בלגימה אחת לא הרב שתה בלגימה אחת אבל אם הוא שתה רביעית בהפסקות לא יודע אין יותר משקר יותר משקר מעשה עם רבי יוסף הבן של הרב

הרב עובדיה רבי יוסף הרב עובדיה אצל הרב ראש חודש הוא חזר לארנו לקח את רבי יוסף רצה גם רבי יוסף רצה לשאול אותו שאלה שתית רבתו אותו אה כן כןס אבל זה לא אולי הרב לא היה לו כוח יפה ראית הוא מספר לי הרב דן שפעם הלך הבן שלי רבי יוסף חב עובדיה היה איתו באוטו הם נשאו ביחד. אז הוא אומר לו, הוא רצה לשאול אותו איזה שאלה בהלכה אז אומר לו חכם עובד, אני עכשיו שתיתי רביעית יין לא יכול להורות. כן, ככה הוא מספר לי

הרב דן, אני לא ידעתי.

נו במקדש שתה רביעית יין ונכנס למקדש חייב מיתה וה אם אדם שתה רביעית יין ונכנס למקדש היה מיטה בידי שמיים זה כתוב יין ושחר על תש אתה ובניך איתך בבועכם אלו אין מועד ולא תמותו ומתו כן כהנים ומתו דתניה מנ רביעי דם שיוצאה משני מתים שהיא מטמה באוהל אתה רואה משני מתים יצא מזה פחות רביעית מזה פחות רביעית שמת אותה באוהן תם אבא אוהן שנאמר ועל כל נפשות מת לא יבוא משמע שיניים שני מתים אז אתה אומר זה רביעי דם שיעור דם שהנפש תלויה בו משני

מתים מטמא ביחד שני מתים אח רביעית אחת משני מתים גם מטמ עכשיו וחמש חמש חברתה הרב זה מחלוקת רבי עקיבא ברבנן בסנהדרין רבנן אומרים דווקא רביעית ממתך יופי טוב אתה עושה וחמש חברתה חיברתה זה הבהירות חלת נזיר ומצורע שנמסלו בשבת זה סליחה חלת נזיר מצורע שנפסל בשבת כל תיבה לבד הרמז הרמז זה הרמז חלת מרמז על רביעית שמן לחלה אדם שמקריב קורבן תודה צריך להביא עם זה לחמד תודה לחמד אותה זה 40 לחמים 30 מהם זה ממצא בצק שלא החמיץ עוד 10ה מחלות חמץ עכשיו 35

לחמ של מצה היו מחולקים הנה שלוש סוגות, שלוש סוגים חלות, רווחין וריכחין עכשיו אם נחמי התודה שהיו עשויים ממצה צריך להביא חצי לוג שמן חצי ממנו זה רביעית הלוג צריך לצורך הריקים והחלות לרביעית הלוג זה הולך לרווחה ככה יהיה צריך אז זה בא ללמד אותי רביעית שמן לחלה חלת נזיר רביעית שמן לנזיר גם הנזיר צריך להביא מנחה עם עם האיל של השלמים צריך להביא מנחה אלא צריך לעבות להביא חלות ורקין זהו אם האם צריך להביא רביעי תלוק שמן זה מנחת תודה מצורע רביעית מים למצורע כשנרפה

המצורע מנגע הצרעה צריך להביא שתי ציפורים חיות טהורות וכתוב בפסוק וציווה הכהן ושחט את הציפור האחד אל כלי חרס על מים חיים את אחר כך כתוב את הציפור החיה יקח אותה ואת עץ הארץ את שני התולעת וטבל אותם ואת הציפור החיה בדם הציפור השחותה על המים החיים כלומר צריך לטבול אותם במים שדם הציפור השחותה ניכר בהם בשיעורם רביעית איפה כתוב פה רביעית הרב כל זה רביעיות רביעית מים למצור שנפסלו שנפסלו דתנן ושאר כל המשכין טמעין ופוסין את הגביה ברביעית סך הכל כל שאר כל המשקין טמאים

מצטרפים זה לזה לשיעור וגם פוסלים את הגביה. גביה זה הגוף של האדם נקרא גבייה. אז אם אדם שתה רביעית כזה מים אז הגוף שלו נטמע מדרבנן ולא יכול לאכול בתרומה. אז אם שתה בכדי אכילת פרס אז זה שיעור ברביעית בשבת נתננו שאר כל המשקין ברביעית שאר כל השופחין ברביעית זה משנה שאדם חייב בהוצאת שבת כמה מים הוציא בשבת תהיה חייב ברביעית גם שאר כל השופחים נרשות הרבים שופכים במים זה בריע מה אומרת ותולק עד פה ראינו חמש וחמש חמש אדון חמש בהיר אומרת בתולקה מה אין

שיעור יותר של רביעיות והאכה מרביעית נותני ידיים לאחד ואפילו לשניים אתה רואה יכול לשים יד תחת יד אתה רואה נשים את הידיים אני ואתה נשים למטה ויבוא אחד ישפוך לנו רביעית אז זה מספיק שתי לידיים לאחד אפילו לשתיים לטילת ידיים אפילו שזה למטה יבוא לו פחות מרביעית כמה שמתחיל לשבור רביעית זה מספיק אז מרביעית מרביעית נותני אחד אפילו שניים יצא ידי חובתו בפלוקתה לא קמירי זה מחלוקת רבי אלעזר לא מנה שיעור רביעית שיש בהם מחלוקת השני השני שנותן ידיו סובר רבי יוסי שלא יצא ידי חובתו

אלא אם כן נתן ל ידיו גם רביעית אז זה מחלוקת אבל למעלה הוא הביא לי מחלוקת הוא על האדום אז איך כמה יראה יפה זה מה שאתה אמרת אני מקשה לך אני לא אמרתי אה נכון אמרת בסנהדרין נכון נכון בסנהדרין באמת לא היית ברבן זה קושיה כן קושיה חזקה עשית והאק היה מביא פעילה של חרס הנה תשמע איפה בוחרי יש עוד בוחרים פיולה אתה רואה זה כלי של חרס אתה רואה והיק היה מביא פילה של חרס ונותן לתוכה חצי מים מן הקיור ורבי יהודה אומר רביעית

הנה יש עוד שיעור נוסף של רביעית שהיו משקין את הסותטה מהמרים המעררים היה הכהן מביא פעילה של כלי של חרס שזה כלי לא טוב, לא משהו ונותן לתוכה חצי מים מן הקיור כדי להשכוט את הסוטה אז משי רבי יהודה אומר רביעית לא היה נותן בה רק רביעית מים כלומר זה עוד רביעית נוספת על מה מחלוקת או חצי לוג או רבי אז הגמרא אומרת בפלוקתה לא כמה יראה זה רביעית יש בה מחלוקת והיק כמה מים נותן לתוך הלא רוצים לבטל מרגליים כשאדם רוצה להתפלל ויש מרגליים על

ידו צריך לתת מים לבטל אותה כמה מים נותן אתך כלשהו.

רבי זכאי אומר רביעית הנה עוד רביעית עוד פעם בפוקתה לו כמה טוב הוא לא יודע שהוא תרץ לו את זה 10 פעם צריך להגיד לו למה חוזר הוא מביא לו פלוקתה הרי אמר לו בפלוקתה למה גדיל תורה להגדיל תורה הוא אומר והיק מקווה מקווה שורו ברביעית למשל יש לך מחטין אתה רוצה להבי מחטים קטנים אז אתה יכול למקווה להשים מספיק רביעית לא צריך למלות אותו 40 שיעה שמעת דבר כזה אפיל בואים כן הרב אדם צריך לו 40 שעה שיחסה רוב גופו לא יודע למה? למה? איזה מקווה זה? יש מקווה של רביעיתוג.

לא פתאום אלא מגבעים בשביל זה מעיין אומרת מים. אולי זה מחובר למקווה טוב ואז זה נמשך מזה של 40 שעה וזה מחבר. זה פשוט אז זה 40 זה אז זה כמו המשנה במסכת טהרות שמה כותב מחת שהיא נתונה על מערת המערה כיוון שעבר עליה גל טהורה נכון היא מחוברת ל-40 שיער אבל זה מחובר למעיין שם ויקווה ברמה מי ובטלו הרבנן למה זה תקנו גם לעניין כלים שלא מועיד תבילה במקבש רביעי תלוג רק 40 שיע צריך אבל במי מעיין מועיל לחזה בו להדביל מחתים וציניורות אומר מחת

צניורות גם צריך 40 שער תוספות למטה לך ספרים אמרנו במשנה ואינו חייב אלא עד שיאכל מן הענבים כזית זה עוד קטע במשנה הוא הדין בשתייה והיינו כמשנה אחרונה רבי עקיבא דבסמוך בששתיה מה זה מה זה הדין בשתייה ש כזית כלומר רבי עקיבא אמר אפילו שרה פיתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייו על המשנה הראשונה אמרה עד שישתה רביעית יין אין חייב עד שכל מן הענבים כזית עד שישתה רביעית יין. רבי עקיבא אומר אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייו.

עכשיו הגמרא מבארת את המחלוקת שביניהם. הוא אומר פה למשנה ראשונה הוא הדין לאכילה ברביעית. נו זה רבי עקיבא רביעית לא חדש. אם אולי זה נהיה יוצא זה נהיה גוש יש פה תוספות [‏צחוק] אז הנה הגמרא מפרשת תנקמה משנה ראשונה לא מדמה לכל איסורי נזיר לשתייה לא מטמא כל איסורי אכילה בנזיר לשתייה לכן גם שאסור אכילה איסור אכילה שורו בכזית כמו דעה ראשונה אבל שיעור שתייה זה ברביעית למה לומדים את זה משתיית יין לעניין איסור כניסה למקדש וכולי ורבי עקיבא כיוון דכתיב משרת ענבים לא ישתה וענבים

חיים ויבישים לא יאכל הו של וענבים זה מחבר את החלק הראשון של הפסוק שעוסק שתייה לחלק השני שעוסק באכילה ולכן מה זה בא ללמד אותי ללמד אותי מהאכילה בכזית אף כל ייסורין בכזית גם שתייה של הנזיר זה בכזית זה דעת רבי עקיבא רי תוספות והוא הדין בשתייה והיינו כמשנה אחרונה קרב רבי עקיבא דבסמוך דבסמוך שנה הראשונה עד שישתה רביעית יין פירוש בוא הדין לאכילה ברביעית ושתייה בכזית כצד משערים מביאין זית אגורי ושוקעין בכוסו בכוס מלא יין והיין יוצא ממנו אם שותק יוצא בו היינו כזית אכילה

היינו כזית אתה משקיע את הענבים ואכילה משערנן זה דמו שאכל ואכילה משערין דכמון שאח מן הענבים נותנין בכוס מלא יין אם יוצא מן היין רביעית הרי אכל כרביעית יפה וקשה לרבנו תם פירוש זה ד אין דרך התנה בשום מקום להקדים משנה אחרונה למשנה ראשונה ועוד קשה זה בתחילה נקת כזית היינו משנה אחרונה כרבי עקיבא מפסיק במשנה ראשונה שהוא חוזר לומר דבר רבי עקיבא משנה אחרונה עוד קשה ש לפי זה היה לי לשתות במשנה ראשונה עד שכל רביעית כן זה באכילה פליגה נשנה דמתית משמע באכילה משמע

דבאילה לא פניגה ועוד קשה לך איך דבש תעמד רבי עקיבא שמביא פסוק בגמרא שמדמה שתייה לאכילה הינו ותן טען ממשנה ראשונה המים מדמה אכילה לשתייה לכן נראה לרבנו תם דמתניתין דקתני ברשה עד שיוח מן הענבים כזית היינו לבד דקולעלמה דבאילה ולעל ממודו לבכזית זה בכזית תן לו תן לו שני חבילות זה לאנג'ל הוא פה שיקח איפה פה כבי שהוא רוצה קח לבן צהוב לבן צהוב שבת זה טובח בטח אשתך צה הביא לה פעם צדיק מה אתה רוצה טוב נמשיך בגמלה ככה נמשיך אבל מי הבנת את

התוספות מעניין ממשיך בדתי את השפום חבל שב לא לא לא היה הרבה מה היה?

מה היה? וחייב על תמשיך עכשיו תראה. וחייב על היין בפני עצמו. אמרנו במשנה וחייב על היין בפני עצמו ועל ענבים בפני עצמם.

תענו רבנן וענבים לאחים ויבשים לא יאכל. לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. היה ענבים נחים ויבשים. לא יאכל.

לא הייתה צריכה לפרש ענבים נחים ויבשים, אלא תדע לך ענבים. ממילא נידע שאין הבדל בין החיים לאיבשים. היו אומר ענבים. למה אמר ענבים לחים ויבשים?

יני ענבים לחים ויבשים זה כמו צימוקים כזה. כן. אלא לחייב על זה בפני עצמו. ענבים חיים בפני עצמו.

אם אכל ענבים נחים שהוא חייב בפני עצמו אחר כך אכל גם צימוקים יבשים בפני עצמו [‏צחוק] הם טרו בו שלא לאכול ענבים ואכל משיעור ענבים לאחים ואחר כך אכל משיעור יבשים לוקע על כל אחד על שני סוגי המאכלים על חרצנים שעשו כל שמה כאילו ואם הוא אכל אותו מין הוא לא לוקה פעמיים אכל שתי כזתות של אותו מין לא חייב פעמיים אולי אבל פה זה לא אולי לא זה בחטת זה אחד לא חייב לחים ויבשים כריתה היא ונכתוב ענבים והחים ובשים במשמע אלחייב על זה בעצמו שם נביאים להחים ויבשים בהתראה אחת שיתרו אל תאכל ענבים נוקשם אפילו אמין אחד טעם אחד כיוון שהם שני שמות מה אכל סך הכל שתי כזית או אחד? לא שתי כזית. מכל אחד כזית אני מבין מה זה שייך אכל כזית אחת. מה?

רגע אני אגיד לך אמרנו אתמול למדנו שהאיסור מס הראש אומר שיתרו בו שני טרוים הראש אומר שני שני התראות על אחים לבד ועל יבשים לבד אם היו מטרים בו פעמיים על ענבים לכם כן כן בסדר שכן טוב בוא נראה כמה עולפה כזה זה ששותה כל פעם אלוקים מחדש בו הכל פזי הגמרא אומרת הנה הגמרא מפרשת חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו כשאכל בהתראה אחת עכשיו ליד טויה חמרה חדתה בא לרבות יין חדש תו שלושה ימים תעמוק כטעם הענבים אתה מבין אם זה אם

זה תו שלושה ימים תעמוק אתען הענבים וענווה אכל ושתה בתה אחת לוקח כל אחד ואחד אפילו שטעמם שווה על על היין או שלושה ימים לוקה וגם על על הענבים עצמם זה אותו טעם לוקה איפה הרב נמצא למעלה במסע אמר הביה אכל חרסן לוקש שתיים זה אחד משו מכל אשר יעשה מגפן היין זה קולה בתוכו חרצנים השני מחרצנים ועד זג לא יאכל. אכל זג, לוקשתיים. אתה רואה? אכל זג.

שיעור אחד של זג. לוקשתיים. למה? מחרצנים ועד זג לא יאכל.

אכל חרצן וזהג, לוקה שלוש. רבה אמר אין לוקה אלא אחת אם אכל חרצן או זג לוקה אחת או משום חרצן או משום זג אבל עליו מכל אשר יעשה מג מגפן היין לא לוקה שאין לוקה אין עליו דבכללות עליו שבכללות שכולה בתוכו כל מיני אופנים לא לוקה זה לא מפורש על אף אחד מן הייסולים אז עוד הפעם אחר חרצן שהוא חרצל לוקש שתיים לא תשמע אחד מעליו של בקללות מכל אשר יעשה מגפן היין זה גם חרצנים והשני בגלל ארבע חרצנים והזג לא יאכל לכן זה שניים אכל זג לוקש שיניים אחת בחרצנים ועד זג לא יאכל ואחד מהלם שבכללות כל אשר יעשה אכל חרצן וזג לוקח שלוש אחד על חרצן אחד על זג, אחד עליו של בכללות. למה לא שתיים? יש פה זג וחרצן.

כל אחד סור לפני עצמו. לא. למה ללו שבקלות הוא לוקח רק פעם אחת לא פעמיים? לא כנראה זה הולך על שניהם כבר כולל את שניהם כי זה לו שהוא כולל את כל רבה אמר אין לוקה אלא אחת עליו שבכללות לא לוקה מטיב רב פפה למה אכל חרצן וזג לוקה שלוש למה אחד על חרצן אחד על זג ואחד מכל ואחד מכל אשר יעשה מגפן העין אבל אמרנו אכל חרצן לו כשתיים אכל זג לו כשתיים פה אכל גם חרצן חצן גם זהג זה כבר ארבע צריך ארבע ללק

אתה אומר שאם אכל חרצן לבד למה אכל חרצן לוקש שתיים בגלל שאחד החרצן אחד עליו של בכללות הלו של בכללות אז זה אז זה שתיים אז פה אכל זה וזה אז זה חייב בפני עצמו וזה אחד על הלו שבכללות על חצל וזג שתיים ועלף שבכללות אחד שזה שלוש לכן הוא יופי שכל מתיב מתיב רפפה רבי אליעזר אומר נזיר שהיה שותה יין כל היום לא יתרו פה רק פעם אחת היה שותה יין כל שטין לא קטן אכוליסט אין חייב אלא אחת אבל אם אמרו לו אל תשתה

רואים אותו שותה אל תשתה רואים אותו שותה אל תשתה והוא שותה חייב הכל אחת ואחת אכל בוא נראה ענבים נחים ויבישים חרצנים וזגים מכל אחת כזית ושחת אשכו של ענבים ושתה לוקח חמש על כל אחת ואחת יכיל כשש למה חמישה על חמישה ייסורים ועוד מכל אשר יעשה מגפן היין שי בכללות תנא ושייר אומר השאיר את האיסור הזה לעוד שנה אבל באמת חייב כן מה ישיר די שיר אתה אומר אין דרך תנשאר רק אחת שיער שיר עוד שיר לא יחליל דברו לוקה גם כשעבר הנזלותו לא יחברו

אם משום ה לא שיראו כי קטנה מדידלה בדוכת אחריתה חל דברו אתה בנדרים דבר שאין אותו במקום אחר רק בנזיר אבל זה לא מיוחד לנזיר זה זה לא דווקא לנזיר יש אותו בנדרים מה זה לא קשש זה קושיה אז אין לו קשש אז אין לו קש לא יכל דבר לא יש לו קש אמרנו לוקח חמש שאל אותו למה לא לוקח חמש צריך ללקות שש באמת לוקח שש אבל שייר התנה שיאיר אומר אם שיער מה יש שיר שיער אומר שיער לא יחד דברו זה לא שיעור זה

לא שיעור לא אמר ל רבינ בסוף לוקח חמש רגע רגע אמר לי רבינה מפרזקיה לרבשה והשיר דבן הביניים הרי שיהיה התנה איסור אכילת בשר הענבים נמצא בין החרצן לקליפה מחרצנים ועד זג לא יאכל.

אם אתה אומר בליחל, זה לא שיעור, אבל יש אז אם כן, אין שיר בין הביניים יש שיעור. יש עדיין שיעור. למה מחרצנים והדזיג יש את הבשר. אז זה שיעור.

אלא אמר בפה לא תן ימדי חמש בברייתה בכלל לא מוזכר שאלוקה חמש לא מפורש כמה לוקה לכן אפשר שלוקה מחמת ייסורים נוספים והאותבי חמש הפפה הקשה על בים מהבריתה חמש ולא שש כפי זה צריך להגיד לפי שתשלב יש שש מאחר דלא תניה חמש מה הייתה מהותווה הרי אין על בכלל קושיה אמר פפה ענה הסברה לו גמרא היא בידה והדרבה ב ולא ידענ דגמרא היא בידה ולא הדרבה ב אמר אמר הפפא אני חשבתי שחידושו של אביש אלוקה גם מכל אשר יעשה ככה הבנתי לו גמרא היא בידה

שהוא לא קיבל את זה מרבותיו אלא חידש את זה מדעתו ולכן רציתי לבחון את דבריו הייתי בודא מליבי שכתוב בבריתה חמש והדרבה שאם אם קיבל זאת מרבותיו יחזור בו לא יתעקש לתחוק את הברייתא ולא ידענ דגמרי בידה באמת קיבל ברבותיו ולא עד הרבה אומר חמש וזה חמש ולמרות שזה לא מובן לא חזר בו רבי אלעזר בן עזריה אומר אלו הן חרצנים ואלו הן זגים חרצנים אמרנו זה החיצוניים זה הקליפה הזגים אמר זה הפנימיים זה הגרעין זה דברי רבי יהודה רבי יוסא אומר כזוג של בהמה החיצון

זוג והפנימי ענבל אותו דבר בענבים זגין זה הקליפה חרצנים זה הגרעינים אמר רב יוסף כמן מתרגמים לן מקימים הפסוק מחרצנים ועד זג מה תרגום מתרגם מפורצני ועד יצולין כרבי יוסי פורצינין זה גרענים זה זה החרצנים עיצורין זה איפה שסוחטים שו סחיטה זה הקליפה יש ברוחית של יין לא גרענים שסט הלכה ג כמה הוא שיעור העירוב בתחילתו בזמן שהם 18 כלומר דיירים בחצר או פחות שיעורו כגרוגרת פת או מזון בגודל בנפח גרוגרת זה תאנה מיובשת לכל אחד ואם הם יותר מ-18 אפילו הם אלף או יותר שיעור

מזון שתי סעודות של 18 גרוגרות שהם כשישה ביצים אמרת ליג ושוים כשמונה ביצים ד' זה מובן נשמעת משיעורו אחר שנכנסה שבת ראשונה עשה עירוב לכמה שבתות ונשתייר בא אפילו כל שהוא כשר אף לשאר שבתות למה כיוון שבתחילת כניסת שבת הראשונה היה בו כשיעור מועיל לכל השבתות אפילו עכשיו אין בו שיעור זה חידוש אתה יודע כמה שבתות מועיל כל השבתות שעשו אם נתעפה השפת העירוב ונפסל מלאכול הרי הוא כמו שקלה לגמרי אומר זה רק עושים שופשה מרעות והעירוב חצ רק לזכר בעלמה אבל אם לא עושים זה

אסור אם נתעפשפת העירוב ונפס מלאכול הרי הוא כמו שקלה לגמרי וצריך לערב מחדש הגהה ולכן שלא יהיה בעופש נהגו לעשות את העירוב חלת מצה שאינה ממהרת להתע תעפש א היא גם יכולה להתעפש אה ועוד זה רק חיבושים כמו שספרדים היא לא ראויה להתעפש היא ראויה להתעפש תעשה של הצקנה זה דק זה ועוד יכולים לשוברה בימי הפסחים לשמור העירוב כל השנה וזה טוב יותר מלערב כל שבת בשבת שלא ישכחו מלערב מו רוצים לערב כל ערב שבת ולאכול עירוב כל שבת הרישות בן אדם נכון אבל הרב אם

הוא היה שמה בן השמש נפל לך כסף אם הוא היה בין השמשות שמה לפני שנתאפש אז יהיה מוקצה לכל היום כולו אפילו שיתאפש זה מועיל סימן סט צ' אז אם נתעפה שהעירוב הוא לא שווה אז מה עושים? מביאים חדש עצ אז זה מתי נתעפה ש מתי שבשך השבוע זה לכמה שבתות מה נפטרה נפטרה אה נפטרה הבעיה בא פה אחד אומר נפטיר אמרתי לו שתירה שתירה הבעיה אומרת טוב הלאה מנון מה זה לך אחת מזנון חושב שהוא צוחק אסור בזה דרגות מזל יש דרגות יש דרגות כל

פעם יש משהו חדש פה שזה השם שכן מה נעשה כל מיני הנותן מעות לנחתו ואמר לו אם יבואו בני החצר לקנות ממך כיכר לעירוב זכה לי בעירוב שאין לי חלק עמהם בשביל מעט זו אז הוא נותן כסף אין עיר אפילו ערב חנובוני וזכה וזכה גם לזה עמהם למה מעות לא קונות אבל אם אמר לו זה למדנו במשנה אתה זוכר עכשיו לפני יומיים אבל אם אמר לו ערב לי כנה עירוב קנה עירוב למה עשה אותו שליח ואפילו אם אמר זהכלי אם נתן לו כלי בתורת קניין שיקנה

לו בו קנה עירוב קניין חליפין קונה בזה עירוב וכן אם זיכה לו הנחתום על ידי אחר גם כן קנה או שקנה במאה שנתן לו לחם מן השוק לתת לעירוב כנה עירוב קנה עירוב ואם נתן לו מעה לבעל הבית שצומוח ואמר לו זכה לי בעירוב קנה עירוב סימן שע הלכה א' הדר בב בבית שער אתה יודע מה זה בית שער זה חדר שיושב השומר שם אך סדרה המרפסת שבחצר אם לא עיר במהן אין עוסר בני החצר שאין לו חשובים דירה אבל אדם בבית התבן בית העצים ואת

הבקר ואת האוצרות אוסר למדנו את זה במשניות עירובין אתה זוכר מה ב בעל הבית שיש לו הרבה בתים בחצר והשאילן לא הזכירה לאחרים ויש בכל אחד מהם דברים שאינם נטלים בשבת מחמת כובד לא מחמת איסור שאין דברים שאסור לתלם אפילו צרך מקומן אין הדרים בהם אוסרים עליו לפי שנעשו כולם כמאורחין כאורחים אצלו יש כמו בית חפצים שלא יכלו להוציא משבת יפה ולפי כך גם הם מותרים להוציא מבתיהם לחצר לפי שלא יתנו עירוף למה הם תפיניים נבע על הבית ואם אין הבתים שלו לא קנויות ולא שכורות

על פי שיש לו יש לו בהם דברים שאסור לטלטלם עוסכים זה על זה ויש אומרים לכל זה כשאין דיורים בחצר אל הם אבל כשיש דיורים אחרים מונכין עלובצלן צריכים כל אחד לערב אחד ששכר בית מן הגוי והזכיר אחד מן הבירה לחברו אם התחילה לא שכרה דעתה דחי אבל כאילו כל הבירה שלו והזכיר אחד מן הבתים לחברו אבל אם שכרה מתחילה דעתה דחיישי לחברו אבל אלה שני בתים ולא מענה אף על פי שיש ישעד תפיסת יד לבית חברו. עד כאן למדנו גם של מחר הלכות אתמול היה

כבר מבחן למעלה הלכות פולים אנחנו סימן טרס לא 18 סעיפים יש בו זה ארוך אני לא למדתי את זה אתה גמרת את כל ההלכות אה לא גמרתי אבל עשיתי קורא אדם את המגילה בין עומד בן יושב שומע אדם קורא את המגילה בין עומד בן יושב הברכה צריכה להיות אבל מעומד אבל לא יקרא בציבור יושב לכתחילה פני כבוד הציבור צריך ליעמוד לא לא מספיק רק החזן יעמוד בפה הגאה ואסור לחזן לקרוא את המגילה עד שאומרים לו כרע כן מה זה אני אף פעם לא אמרו לי לקרוא

שליחזה ידוע שקוד כל צריך להגיד אפילו שיניים ואפילו עשרה יכולים לקרותה ביחד למה זה חביב כמה זה חביב שמים לב ויוצאים הם והשומעים מהם ג' צריך לקרותה כולה ומתוך הכתב ואם כרעה על פה לא יצא וצריך שתהיה כתובה כולה לפניו לכתחילה אבל אם דעבדה דשמית סופר באמצע תיבות אפילו עד חציה הוקראה מה קורה על פה יצא הגהה אבל אם השמיט תחילתה או סופה אפילו מעותה לא יצא ואפילו באמצעיתה דווקא דלא השמיט עניין שלם אבל בלא יותר מחציה אפילו אין כתובות אלא שהן מטושטשות ואין רשומה קר

פסולה צריך כל פחות חציה גם זה פלא פלאכן וזה שלא יהיה עניין אחד אם היה עניין אחד אפילו פחות הפסילה מי שתופס בידו מילה שאינה כשרה לא יקרא עם השליח ציבור אלא שומע ושותק אותו דבר זכור שאדם שומע לא יקרא וכן לא יסייע שום אדם על פה לחזן לכן אותם הפסוקים שקוראים הקרה צריך חזל לחזור לקנותם בתום מגילה כשרה איש יהודי בלילה הוא הוא שומע הוא לא קורא בעצמוק אם אין לו מגילה כשרה בטח שלו צריך לשמוע רק הוא לא יכול לקרוא ה כראה סירוגין דהיינו

שפסק בה בשעה ואחר כך חזר למקום שפסק אפילו שעה כדי לגמור את כולה יצא או תראה צא בדעב כן למשל עכשיו יש ברכת הלבנה הוא לא בירך ברכת הלבנה ויש ברכת הלבנה רק היום אפשר למחר לא יכול עכשיו אם לא יצא ב יכול לצאת באמצע המקרה המגילה לברכת הלבנה יכולה עוברת יכול כן כן מצווה עוברת כן יכול פנה ואפילו סח בינתיים מה הוא גוערים במי שסח בינתיים גם בזה בצרכם גם היה כך לא בטוניס היו קרועים באמצע יוצאים לבאר ברכת הלבנה לגימה קטנה? לא, אתה יודע,

לגימה אותיות מגילה.

גם אני צוחק לגימה אותיות מגילה גם אותיות גילימה זה תחפוסת. אתה רואה מגילה לקרוא את המגילה. מצד שני מלגה. מלגה זה מתנותיונים גילימה ועוד אמרנו לא ולגימה.

מה לגימה? מליגמה גמילה מלגמילה גמילה גם כן לא אמרנו מלגה מתנות זה מתנות לאביונים זה לא אני לא יודע הקורא את המגילה למפריע לא יצא זה מהסוף להתחלה מפריע קרא פסוק אחד ודילג השני וקרא שלישי ואחר כך חזר וקרא השני לא יצא פני שקרה למפריע פסוק אחד כן אלא קצת יעשה מתחיל מפסוק שני ששכח וקורא על הסדר זה בדרך רמז אומרים בחסידות קורא את המגילה למפריע קורא את המגילה שהיא פעם הייתה למפריע הייתה כזה דבר בשביל זה רק לא יצא זה צריך לר כל יום יש

מגילה כל שנה זה מחדש למפריע לא יוצא הקורא את המגילה על פה לא יצא ידי חובתו הלועס ששמע את המגילה הכתובה בלשון החודש בקודי הקודש על פי שאין הוא יודע מה הם אומרים יצא ידי חובתו זה פלא למשל לי איזה חזיז הוא צרפתית בקשהו עלה הוא לא הבין עברית ויצא הנשמה שלו הבי כן גם אצ צמו שאמר לי שהוא עלה מאסחה לא יודע עברית עד לאט לאט לאט לאט מי זה היה צה אדוני מלך העולם הרב הראש לא הבין אבל הנשמה הבינה הייתה לא לא הוא

נולד פה צר משה מדבר על אליעזר מה הוא נולד פה הוא נולד פה כן אני זוכר אותו משמה הוא אחר כך חזר [‏צחוק] הוא חזר פרמים משהו מד הנה קרה למצריח תסתי שגיד חזרת יודע קרה למה הייתה כתובת תרגום אה לא כתובה בעברית תרגום או בלשון אחרת מלשונות הגוי לא יצא ידי חובתו בקריאתה אלא מכיר אותה הלשון בלבד יודע את הלשון ואתה כתובה ככה יצא אז אם כתובה ב אבל אם הייתה כתובה בכתב עברי קראה ערמית לערמי לא יצא זה קורה בעל פה שנמצא זה קורא

על פה וכיוון שלא יצא הקורא ידי חובתו לא יצא השומע ממנו אגב הגעה אבל אין לחוז באיזה כתב כתוב בא אז דווקא בלשון הקודש יצא גם כשלא מבין אמת אז מי שומע מאשכנזים הוא מבין זה בסדר את היגוי מי שיודע לעזוי עשורית אין יוצא בלעז ויש אומרים שיוצא אתה יודע לפעמים הם מעדיפים לשמוע ביידיש יותר אז אבל זה צריך להיות גם המגילה כתובה בידיש הקודש אז דעה שנייה יוצא היש לפי היש יש אומרים על מה יוצא אם קרא אותה בלעד באשורים אבל אם זה כתוב כך

מיש יודע אשורי לא לכתחילה יכול לצאת תראה אומר מרן יש למחות ביד הקוראים לנשים המגילה בלשון לעז אבל פי שכתוב כתובה בלשון לעז לקרות להם כך לא רגיל כראה מתנמנם הועיל ולא נרדם בשינה יצא אבל אם שמעה מתנמנם לא יצא מה זה מתנמנם ני ולא נמ טיר ולא טיר דקראו לוענה זה ההבדל אומר רשי שזה גמרה מסכת ברכות איזה לא תגיד תגיד לא אני לא הגענו יג ג איפה איזה הרבה עבודה עוד יש לנו טוב לאט לאט לא עליך המלאכה לגמור זוהר צריך להעריך עוד קצת

בהלכה להריך להריך שהרב דן יישאר לאתי דף רועדה חייב גבחנו שח מלכה מסמלה מטן לבנישה חבע לגביס דרחב מלכה כ חקים אחד מר בסירה זכמה לגבן מי שם אותך פה מנהל ולבעת מנוח למלכה תתענש מכלו וקטלו ברמנן כך ישראל בזמנה גרוב כפ ימינה אחד מישראל ערבה אמר לה אמר לי לו מנו מסטר דמינהפו ולנו דחו למלכה מהחלקות ענש בקד מ שלמה מלכה צבעלי קבל ואמר עת אשר שעת אדם אדם לרעו לרע לו ודאי בגין שחלק אמר רבי אלעזר אחי רחמי מדי ישראל עובדי עבודה זרה אפג

ישראל אפגנו תקפנו בלך כתבעני ישראל כדן אתכף ינס וכסתר דוד ימנך אדוני תרע סובב פתח רבי אלעזר ואמר ויהי ביום השמיני קרע ויהי ביום השמיני מה יום שמיני אלא כתיבו פתח מועד כי שבעת ימים ימנת אתכם שבעה שבעת בשבעת ימים מבעלה שבעה או שבעה ימים מלא את ידכם מי שבעת ימים ימלא ללה אלא זכאין אינון כן מתעתרה בתמכה קדישה אחר יום שישי ומשיחין במשך רבות קדישה נגיד אתה משיחה משחה עלה לכל שבעה ושחה קדישה מני שבע בסינין ואם ישבו ככ שבעה כל התקלינו שבעת ימים ולא

בשבעה תירוץ יפה אדוני אלוהינו שכתבו רבותינו לפניך את כתורת הסמים בזמן שבת את המקדש קיים כאשר סיבית אותם אל משה נביא ככ כתוב בתורתך ויאמר אדוני שקח לך מים נטף שחרת וח בנסמים בונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קע מים נטף ושחלת וחלבנה שמים ולבונה זקה בעבד יהיה ויאמר אדוני אל משה קח לך ממים נטף ושחרת וחנה שמים אדוני זכה בד בבד יהיה יהיה בבד בת דקות בו סמים ח ברת נטמר יהיה בבקשה יהיה בבת בת זק הה דבדב איךזו אינו ה ועשית אותה

כתוב כמה קודש כתב מנדק ונתת ממדות מועשר עיך שמה קודש קדשים תלחם וכטיר עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר אהרון לפני אדוניכם תנו רבנן פטומ כתורת כסד 398 מנים היו בעש ק מנה בכל יום חצי טוב שלושה מני שם מכניס כן גדול מהם ולא חופם ביום הכיפורים חזרשת וערב יום הכיפורים כדי לקיים מסת דקה מן הדקה 11 זמנים היו בה ואלוין הצורי והסיפורן והחלן ביניו והלבנה מש 70 שישה ש 19 שנמצא חמיק מלך סדמית רב מעלה שן כל שרבי נתן הבבלי נתן בדבש וסם חזרבן שמעון

בן גמליאל אומר צורי אינו אלא של עף הנוטף מעצח את מה היא באה כדי לשבת כ שתנ ה גפרסין למה הוא בא כצות שתי עזה והלו מרגליים יפין לה אלא שאין מכניסים מרגליים בכלל פני הכבוד תניה רבי נתן אומר שהוא שוחק אומר הדרך הטב הטב הדרך מפני שהכל יפה לבס בטמה חצאים גשרה של רבי שמענו אמר רבי יהודה זה הכנעם כמידתה כשרה חסאין ואם חס ח כפרה חדשים שנה כפת מקום טוב של דבש אין הר יכול לעמוד ח למה אין מערבין ב דבש מפני שהתורה אמרה

ככל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו שאל אדוני ויאמר עלים כפז חו מזמכם לאיש מנחה מעד צו ומעדש ותנים ושכלים ויאמר עלים ישראל מכן איפה זות עשו כחו מזמרת הארץ בכנחה מעד צורי מעד דבש נכות לות בוטנים ושכלים אומר עליהם ישראל כותיש מנחה מעד מעבעתם אל המשקוף שם נוצ בוקר הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות זהב טהור שעשה אתה חבר גביעיה כפתוריה ופרחיה ממנה היו שלושה קנים צים מצד שלושה כצד אחד הוא שלושה כנמצעים שוקדים אחד שלוש גים שוקדים אחד כתוב שקנים שוקדים כ תור שני

הקים ממנה כות שני הקים ממנה כפתור שני הקים ממנה שש הקנים צים ממנה כפתורה ממנה כל זה שבע זהב טהור כיכר זהב טהור עשה אותה ואת כלה אדוני להושיעותי לנגן כל ימי חיינו על בית אדוני אדוני שיעניר חנועך עד פרח מראה שלא אדוני משה כן עשה ויאמר משה ותן עליה מחצב בעם יעמוד בן המתח משפצה ויאמר משה ארון הלידה פריצרון כאשר דבר משהו נגב לעם קח את הגדול עמוד בני בם צר מגפה שרפגה צערה זה לא זה סתם ויאמר משה לארון קח רפ עליהם כצפון כש

משה הנה לא צריך לתקן רק תוציא את הדף אחד ש בס ויאמר משה אל אהרון קח את המתח קצת וקחון כאשר דבר משחם ונתן את הכתפריע בין המתים חצפה מגפה עני אשר עוזרך וזך אשר אשר עוזר בוקר חזר כדי ביום עוז אשר אני ואני אשר עוזך בוא ליצר בנוסך עשיר ואני חורש מנצח בי אלוהים חונסדעת שמחו אלוהים אותו כלשה הארץ ויעמוד פינחס ויפלה ותעצר המגפה והנועם אדוני ענושנו עשה כלו יושב בסתר העליון בצד הוא יוסי לך מפח לא תראה פחד שצריך מיניך רק בעיניך תבי שלמד

ש תראה כי אתה נעשה את עו לא תניך גר בעונך כנחשך אושי אשת חצא חוק בך גמרת טוב ולא כל ימי חיה דרשן צמרופשת ותיתן תכף לבד כי טוב שחרה לא יכבה בלילה נראה שני עוזר לבוש פיה פתחה בחוכמה תורת חסד על ידי שנה צופיה לכל בבות בנות תנו אדוני צבעות עמנו יהודה גדולתך רינת עמך לכם רחמים קדוש זוכר קדוש יצחק רחמך אתעשך מעלינוע ח כנס לפני הקדוש בננופ חולי עמך אמןשמות שם שהוא שם שם תחריט ותשמיד כן לו כל הקדוש בליפקום קדושךתי שלום בארץ הקדוש

בך כל הקל הקדוש הזה הם שיהיהם ונם כל אשר לכם בבריאות בשמחה בישועה בשורות טובות ישועות גדולות וחיים טובים ואלוקים וכן יהי רצון בחינם ולומר