הדף היומי מסכת נזיר דף לב הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ג אדר תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש, שלושה ימים לחודש אדר הנהדר. ערב שבת קודש פרשת תרומה תשפג. איזה פרשה תרומה המשכן וכליו.

שלוש תרומות ויש ישועות גדולות בעזרת השם. קודם כל צריך לדעת שבשלושה לחודש בתאריך הזה בג' לחודש אדר הוא קם בית המקדש השני שנמשך בעניינו ארבעה שנים כמו שכתוב בעזרה ושציע ביתה דנה עד יום תלת לירח אדר להישנת שת למלכות דריה ושמלכה פלא פלאות ועבדו בני ישראל כהניה היה ושאר בני גלותה חנוכת בית אלה דנה בחדבה איזה דבר גדול זה היה וכתוב בסדר עולם ארבעה שנים היה הבית נבנה אחר כך בוא ביום לשנה הבאה העלה עזרה הסופר את בני הגולה עמו לירושלים אז יום קדוש מאוד מאוד

היום הזה זה נבנה בו בית המקדש עלו עם ישראל ירושלים לשנה הבאה היום זה גם פטירת רבי מרדכי יפה בעל הלבושים תלמיד המהרשל ותלמיד של הרמה תראה איזה דבר גדול היה והוא צדיק גדול היה השאיר אחריו 10ה ספרים כולם לבושים כמור יצא מלפני המלך בלבוש מלכות רחלת וחול ועלטר זהב גדולה. איך הוא מתחיל את ההקדמה שלו? אמר התופר, התופר והחיית של הלבושים הוא כותב.

אז מה מפורסם? למה הוא עשה כזה לבושים? אומר איזה הוא היה יפה תואר ואדונית אחת טבעה אותו לעבירה. והוא ברח ונמלא דרך בית הכיסא ונתלכלכו כל בגדיו איזה שירחון איזה וזכה ללבושי מלכות פלא פלאות אז יש לו אתה יודע יש לו לבוש התכלת זה דיני טור של ערוך אור החיים הלכות שבת לבוש אחור יש לו לבוש עתרת זהב יש לו לבוש הבוץ אשרה ואשרי חלקו זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אחנו.

גם היום זה פטירת הרב רבי אליהו דוד רבינוביבץ' תאומים המכונה האדרת. הוא היה רבא של ירושלים היה פוסק גדול. הוא היה חותנו של ה של הרב קוק. כן זה שנגדיל תומים רק שנה וחצי הוא לא חו אחר כך האישה נקצרה אבל היו לו 12 ילדים הוא כמעט קבר את כולם בחיה בהלוויה האחרונה שיצא מפה מחכים והוא הדרת היה מדויק היה קובע למישהו 1225 מובר 1227 אמר לו עבר זמנך כן ומח חכים 20 דקות היום גם זה פטירת רבי יעקב רבי יעקב מונסה היה רבי לא רבי

אברהם מונסה היה ראש השוחטים הוא רבי יעקב מונסה היה מקובל גדול יש לו הרבה דברים היה שקדן גדול כן זכינו בו זכינו בספר שלו טוב העיקר כולנו מכילים את עצמנו לקראת שבת המלכה אתם יודעים זה שבת של הפסקה כלומר שבוע הבא זה שבת זכור, שבוע שעבר היה שבת שקלים ועכשיו זה שבת תרומה.

איך כתוב? ויעשה המלך כדבר ממוכן. אומר רב אהרון מקרלין ויעש המלך כדבר ממוכן. זה המלך זה מלך מלכי המלכים.

אומר כדבר ממוכן כפי ההכנה שלנו קודם המצווה כך משפיע עלינו הקדוש ברוך הוא את השפע ואת ההרע איך אנחנו מכינים פה את הכלי כך אדם מקבל הרמבן כותב שמידת השפע נשפע על האדם ממרום תלויה בהכנתו כאן בעולם התחתון זה פלא פלאות לכן צריך חזק חזק עכשיו זה הזמן להכין את עצמנו הכנה רבתי בעזרת השם דבר ראשון צריך כל אחד ימחה את העמלק איך כתוב ותקרא אסתר להתך ותצווהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה כתוב במדרש שאסתר היא ביקשה מהתח שילך וישאל את מרדכי הרי

ממהם של ישראל לא הייתה גזרה כל כך קשה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודי מה קורה שמי כפרו בקדוש ברוך הוא שנאמר עליו זה אלי וענוהו כפרו בלוחות הברית שכתוב מזה ומזה הם כתובים מרדכי משיב לאסתר ויגד לו מרדכי את כל אשר קראו בן בנו של קראו נזדמן להם קרירות אשר קרחה בדרך אומר שפלא פלאות אחשוורוש עשה משתה משתה גדול למה כביכול טיפש כזה לכבוד הניצחון שלו איזה ניצחון אומר כתוב בנבואתו של ירמיה הנביא שאחרי 70 שנה מגלות בבל עם ישראל יחזור לארצו הגלות תיפסק אומר

הנה עבר הוא לפי החשבון שלו הטיפש הוא חושב שעבר הזמן אז הוא אומר הנה לא נתקיימה נבואתו של ירמיה הנביא אז אני ניצחתי אז עשה חשבון כבר עברו לעולם הם לא יגעלו ולא יחזרו יותר. ככה הוא חושב. לרגל הבשורה הזאת הוציא כלי המקדש כלים מכלים שונים. והיה לובש כתוב שלבש במשתה הזה לבוש של כהן גדול.

שמונה בגדים של כהן גדול הרשע הזה. לכן אמר להם היה מכריז מרדכי היהודי היה זועק מטריע לא ללכת לבית המשתה. אבל יהודים רבים אמרו לו זה פיקוח נפש. המלך הזה הפכפך מסוגל ברגע לכעוס משלא ישתף אבל מה המקדש כן אבל הבעיה אמר להם נהנו מסעודתו של אותו רשע טוב הלכתם כמו שקיפה שד אבל למה להנות אוהו כשר אפילו שהיין כשר והכל כשר אבל להנות אדם צריך הלב שלו לדפוק רואה איך להתייפע בביר כלי המקדש מפוזרים על השולחנות איך אפשר שלא לבקוד אפילו הוא חולה מסוכן מה

עושה הרופא הוא בודק אם יש לו איזה חמימות כטיפה שיכול להחיות אותו אומר אלה נתקררו ואין להם שום חמימות בעבודת השם התקררו מאוד מאוד הנה אמרתי לך שהוא יבוא בוא ועוצאים פה יוסף חיים ששבח אה תודה בוא בוא קח כלי יוסף חיים יופי כדאי שתבוא עכשיו פעם בשבוע למה למה אתה יודע זה מתחיל לבוא ממתקים יוסף חיים אתה יודע מה אתה תבוא אנחנו נביא אין כמוך יוסף חי כן פלא פלאות אז זהו אין מה לעשות וצריך להיזהר מאוד מאוד עמלק הוא מכניס קרירות אשר קרחה בדרך

אתה יודע שפעם מסופר על רבי יונתן המשיץ שהוא היה בליל פסח הוא היה בודק את החמץ פתאום הוא רואה שבאיזה פינה בחדר והוא נחת צלחת עם דם של עלילה אוי ואבוי עכשיו הוא רואה אותם באים כבר לעליל עלילות מה הוא עשה הוא ישר בלע את כל אדם אז זה אסור אבל בלע למה פיקוח נפש בלע את הדם המשטרה נכנסה וכולם נכנסו ראו שאין כלום אמרו אין מה זה סתם מעלידים עלילות מה עשו נתנו להם עונשים גדולים בינתיים הוא יצא החוץ הקי לא רק את אדם שבל

אלא הכי את כל אדם גם שלו כי איך אפשר זה מה יעשה פיקוח נפש בלע אבל איך אפשר להשאיר את זה בפנים אי אפשר להשאיר דבר כזה בפנים זה חמימות ועבודת השם מה מי רוצה שיהיה לו דבר כזה כזה אף אחד לא רוצה בר מינן השם יצילנו אז הנאצים עם מח שמם היו לוקחים ודים היו היו שחקנים בדרנים אומרים להם למה הם רוצים לשחוט כמה שיותר ולהרוג כמה שיותר אין להם כוח היו לוקחים יהודים מלבישים אותם כמו פורים אומרים להם תעשו לפנינו צחוקים שנצליח להרוג עוד

יותר יהודים הרבה לא רצו בשום אופן היו מוכנים להירצח והכל ולא לעשות.

מי שהיה קשה לו, היו נותנים להם לאכול טוב ולשתות יין טוב, שיוכלו להצחיק אותם כמו שצריך. אוי ואבוי. עכשיו מה אתה חושב שבשהם רקדו עושגות הם באמת היו שמחים? חס ושלום ריחלילה.

אבל מה נעשה? זה כמו כשקפה עושד. מה יעשו? אבל הם היו יושבים ואוכלים ונהנים.

אז מה התיקון לקרירות הזאת? קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם. קבלת התורה בהתחלה עד עכשיו הייתה מתוך כפייה. כפעם הרשקית.

עכשיו אמרו קיבלו ברצון שאין כמותו אהבה גדולה. זהו זה צריך לכלות את עמלק את הקרירות הזאת. צריך מאוד מאוד אדם שתדל בכל כוחו תמיד להיות חם בעבודת השם, לא להיות קר. ובזה מוכה את עמלק.

ה יש מסר גדוי במגילה שאדם בעזרת השם יתברך יש שמה אסתר איך בחיזוק באמונה ביטחון בהשם יתברך. איך פלא פלאות, איך היה מרדכי היהודי וכל אלה צריך להכניס לנו את זה חזק בכל ליבנו ובכל נפשנו שיהיה בנו בכל בכל לב ובכל נפש איך לעבוד את השם יתברך בעזרת השם לדעת שכל דבר ודבר זה הכל מלמעלה אילת העילות וסיבת הסיבות איך תראה דבר פלא איך בא אומר הלשך הקדוש אומר איך זה התעילות סיבת הסיבות הוא זימן את את המן הרשע ברגע הנכון אלו הוא אמר המן הכין

כל הלילה ההוא והזרש קלבתה היו עובדים להכין עץ גבוה 50 אמה ובבוקר למול המלך לטות את מרדכי על העץ והם הכינו את כל כוחם ומעודם על זה בבוקר בלילה הוא נדה שנת המלך לא יכול לישון באותו לילה ויאמר להביא את זבר הז הזכרונות והיו נקראים מה מה שסיפר מרדכי בקטנה בקרש שנסרסי המלך ויאמר המלך מה נעשה עיקר גדולה מרדכי הזה וימרו לא נעשה עם עוד דבר זה גם פלא מי אדם עשה לו כזה הציל אותו ממוות לחיים לא ילך יתן מיד תמורה עד היום הוא לא

נתן זה הכל אל תעילות עכשיו הוא אומר מה נעשה והמן בא אם היה ברגע אחת לפני כן לא היה קורה כלום מה נעשה עיקר היה יודע שזה הוא לא היה אמר לו לקחת דבוש מלכות אשר לב שבו המלך אבל הוא לא אז כשהוא בא בדיוק אחרי זה המלך שואל אותן מה מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ בקרום אה כן יביאו לבוש מלכות אשר לב שבוע מלך וסוס ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרטימים והלבישו את האיש אשר המלך חפץ בקרו אה מהר קח את

הלבוש ואת הסוס ואם הוא היה בא דקה אחרי זה גם לא היה כלום למה מישהו אחר היה עונה למלך אבל הוא בא בזמן תראה זה הכל עילת העילות מסיבת הסיבות זה הכל פלא פלאות איך הקדוש ברוך הוא מסדר את הדברים ולכן אנחנו צריכים כל הזמן לדעת זה הכל מידו יתברך ולדעת להיות דרוכים בעבודת השם. השם יזכנו כל הזמן להיות עם השם יתברך. כן.

עכשיו אנחנו אתם יודעים במשניות אבל קודם המשניות נעשה את הצדקה גם להיום גם לשבת קודש. כן ציומו שתיתן כפול. ש זה לא הוא היה צך את הידו שתיים אחד שתיים ועוד אחד אל תכפר מסנה לעי נשמת בורא רבנו רבי שלום הכהן תופח המלכה ו מי רב שמעון בעדני בן חביבה עובדיה חבה בן סמרה בן ישראל בן ג'ויה בן ישראל בן ג'ויה ורבי חסכין בן גורג'יה בן גורג'יה וסיון מעל בן נזימה בן נזימה מאיר בן שרה שמעון בן מאיר בן שולמי במאיר בן שולמי אברהם בן יוכבת

שמואל בן אסתר שהיום יום שמואל בן אסתר רבי יוסף חיים קובשית בן טובה תפחד תפחד לא הולך איתך זה מטבן משנה הם משפחה בפרשדול משפחה [מוזיקה] קפה מטבן שבן שתי חצרות גבוה 10ה טפחים זה גד של תבואה מפסיק תיק בין שני חצרות גבוה עשרה טבחים מערבין שניים ואין מערבין אחד אלו מאכילין מכאן מן התבן ואלו מאכלים מכאן נתמעת התבן מעשרה טבחים מערבין אחד ואין מערבין שניים משנה ו' קטתפים במבוי מניח את החביד ואומר הרי זה לאכול בני המבוי מזכה להם ואומר הרי זה לכל בני המבואי

מזכה להם על ידי בנו וביתו הגדולים ועל ידי עבדו ושבחתו עברים למה אין גופם קנוי לו עברים כן ועל ידי אשתו אבל אינו מזכה לא על ידי בינו וביתו הקטנים ולא על ידי עבדו ושבחתו הכנענאים פני שאדם כידו זה יוסף חיים מביא את זה עוד בוא בוא בוא בוא יש מקום כן אתה יכול לשבת כן רוצה לה לא חכה חכה בורח ככה ככה יהיה לך ישועות הגיע השוטר אגענו משנה ז' חמות בסדר היום היום אנחנו דף לב נגיד את התפילה כן שיויתי אדוני לנרדי תמכמיני בלמות

שם ייחוד קדוש השם שם כל ישראל שם כל נפש רו שמחידה מתייחסים שורשי נפשנו וחי נשמתנו תנו יחידתנו הרי אנחנו באים לקיים מצת הש שלימוד תורה כמו שאמר כתוב גיד ביומם בלילה אמרנו לומדים תורה נשמע כדי לקשר בוקר טוב שצ ונועם אדוני אלוהינו עלינו מעשהנו עלינו יהי רצון לפניך אלוהינו שלא יהיה רע דבר תקשו בחברי שמסורח בהם רני במותך תצלים קדוש בטעות אין בדני איסור והתר אין בדיני ממונות אין בהוראים בלימוד מה שגידי כבר מדיני על האמת ולצלטל מפי דבר אמת כי אדוני יתן חוכמה בפדעת

ותבונה גר עיני ואביט נפלאות מתורתך יערוב כמתרגחיזן קטן כיסזהצורחדום תורה בלימודי ברוך אתה אדוני למדני חוקך חוקך למדני אדוני בו ברוך אתה אדוני חוקך חוקותך שתחברך אדוני צכם קודש את אדוניברך אדוני בסיון שמיים וארץ שלוש שפתחת את הדף אנחנו נתחיל מל עמוד ב מהמשנה בסדר מי שנדר בנזיר כך מתחילה המשנה מאיר ביום ראשון כיוון שבשבת יש דף קטן אני חושב פה אני אבדוק אותו אתה רואה סך הכל עמוד קטן דף לג זה רק עמוד קטן אז אנחנו נעשה נעשה את זה ביחד ביום ראשון נעשה את

השיעור אחד, בסדר, מקשה אחת שכך לא יצטרכו לתרוח עליי הרבה או שאתם רוצים אני אלמד לאט לאט אחד כזה ואחד כזה גואל אל תשכח ביום שני כן בסדר כי אתה יודע מי שנדר בנזיר נתנל אומר אם אתה בא גם הכהן יוסף חי בוא נראה חבה פח פה עוד זה היה מוכן יפה יפה שם שמר לך ירסה הלכת טוב עכשיו זה גמר תלמד טוב צריך יצול צריך יצול מי שנדר בן אזיר ונשאל לחכם ועשרו מונה משעה שנדר אדם נדר בנזיר אבל הוא מסופק אם הלשון שלו הייתה

של נזירות כמו להלכה או לא לשון של נזירות הוא מסופק ובסוף עבר הנזירותו רק הוא שתה יין לא כל הדברים לא נתמן אמית אבל נזרו הנזירותו ושתה יין. אז מי שנדר בנזיר ונשאל אחר כך נשאל החכם.

הלך לחכם אמר לו תגיד לי הלשון שנדרתי היא לשון טובה וחלה על נזירות או הל לשון היא לא כהלכה ואשרו כלומר הורה לו שיזה לשון נזירות טובה אומר לך אומר לו אתה חייב לשמור נזירות פלא עשרו לשון עשרו חל עליו הנזירות אפילו שמתחילה הקבלה היא עד עכשיו שתה יין עבר על נזירותו בכל זאת מונה משעה שנדר. קודם כל הוא נדר בנזיר והיה מסופק בלשון. ולכן אתה יודע כשאדם הוא אין ולה ורפיה בידה תמיד אדם צריך להיות ברור שזה טוב. זה כך וזה כך וזה כך.

אם הוא יהיה מסופק יצר הרע מסוף כופף כופף אותו. אם הוא יודע זה אסור זה כך אז הוא לא יעשה אבל הוא אומר כן לא יודע אם זה באמת אני נזיר או לא נזיר אז הוא שתה יין יצר הרע ניצח אותו הוא שתה יין אחר כך הוא הלך בכל זאת ישאל החכם תגיד לי הלשון שלי של נזירות היא הייתה לשון ממש של נזיר אומר לו כן אתה אסור לשתות יין אסור לתמות למתים אתה נזיר גמור בכ בכל זאת מונה משעה שנדר עולים לו ימי הנזירות עד

עכשיו לא כונסים אותו כמה שהוא שתה יין לחזור לנהוג נזירות כנגד אותם הימים לא הגמרא תפרש הטעם היה היה צריך לפרוש מספק אבל אתם יודעים עצור אף פעם בן אדם יהיה ספק זה עמלק אם תראה הספק ספק אדם אם אדם מסופק הוא מחליט לצד יצר הרע. אין ספק. צריך להגיד לא לא יעשה את זה.

אם הוא מסופק אם הוא יעשה או לא, יצר הרע מנצח. זה הכלל. נשאל החכם והתירו. אבל אם הוא אמר לו שאל לחכם ו חכם אמר לו לא אז זה לא חלה הנזירות הייתה לו בהמה מופרשת תצא ותראה בעדר אם הייתה לו אם הוא הפריש כבר בהמה לצורך קורבן בתום ימי נזילותו תצא ותראה בעדר זה לא דינה של הבהמה כי דין בהמת חולין אפילו שמתחילה לא יפריש אותה אלא לצרך נזירותו כיוון שאני נזירות לא חלה גם ההקדש על אותה בהמה לא חל בסדר ציון משה אתה איתי

אמרו בית הלל לבית שמאי יהיה אתם מודעים בזה שזה שהפריש קורבן נזירותו והלך ושאל החכם שהוא הקדש טעות שתצא ותראה בעדר אמרו להם בתלבית שמיים כמו שאתם ודעים פה שאתם ואתם ודעים שהבהמה הזאת היא הקדש בטעות והיא תצא ותראה בעדר למה במשנה הקודמת בתחילת הפרק אתם אמרתם שמי שנשאל אתם אמרתם שמה שאדם שהקדיש שור שחור אמר השור השחור שיצא יהיה הקדש ויצא שור לבן ואתה אתם בית שמאי אמרתם כם שההקדש חל בטעות ואנחנו פה למדנו כיוון שזה בטעות לא חל ההקדש כמו שפה אתם מודעים ש

שזה הקדש טעות ותצא ותראה בעדר וזה בהמת חולים אותו דבר למה זה כל זה מה שהוא הקדיש בקורבן נזרות זה טעות והקדש בטעות זה לא הקדש אז אותו דבר תודעו לנו באדם שהקדיש שור שחור ויצא לבן כיוון שחלה טעות קדשו לא חל ההקדש למה אתם אמרתם לנו למדנו בתחילת הפרק שזה דעת בית שמאי הקדש בטעות נקרא הקדש פה אתם רואים מפורש הקדש בטעות אין לו הקדש אמר להם בית שמאי השיבו להם בית שמאי כן צריך להגיד אמרו יהיה אתם מודים לא אבל יש מי ש בכוונה

כתוב אמר אמר להם החכם לפרש את בית שמאי לא משנה היא אתם ודעים במי שטעה וקרא לתשעי עשירי ולעשירי תשעי ולחד עשר עשירי שהוא מקודש אומר להם מה למה אני אראה לכם אל השיבו להם בית שמאי בוא נראה לכם דוגמאות אתם לא יודעים מי שטעה במעשר בהמה הכניס צון לדיר אתם יודעים על יודעם שיש לו א בהמות צריך לעשר כל 10 אחד מה עושה עוברים כבני מרון יש לו שמה שער של בהמה אחת עוברת העשירי בכל אשר יעבור תחת השבת העשירי יהיה קודש להשם זה העשירי

שעובר יהיה קודש להשם אז כן זה רבי כן עכשיו עוד מעט נגיד לך מה שאתה רוצה בכל אשר אשר יעבור בוא נראה אבל זה עיקר ההלכה הזאת שמי שעובר תחת השרת זה עשירי יהיה קודש עכשיו אתם לא מודעים אם הוא טעה וקרא לתשעי עשירי היה בהמה תשעית קרא לעשירי ולעשירי קרה תשעי ולאחד עשר עשירי אתם לא מודעים אתם לא מודעים שזה מקודש למעשר מעשר חל בטעות מכאן למד הקדש שחל בטעות מה אתם רוצים הנה זה הקדש חל בטעות אמרו להם בית הלל לא השבט קדשו ומהילו

תעבניח את השבט על שמיני ועל 12 שמע כלום אלא הכתוב שקידש העשירי הוא קידש התשעי והוא קידש את ה-1 ה1 בטח אמרו להם בית הילד תשמעו בית שמאי זה לא הוכחה קודם כל זה גזירת התורה התורה היא אמרה מי שקידש את העשירי הוא קידש גם את התשעי והוא קידש את ה-1 זה התורה מה אני אשאל אתכם אומרים נא ביתל לבית שמאי אם הוא קרא לשמיני עשירי זה קדש לא רק לתשעי אם הוא קרא ל12 קדוש רק תשעי ו11 זה קדוש אז זה שאומר אמרו אמרו להם

בית הלל לא השבט קידשו לא הקדוש על הטעות על על ה אתה יודע זה השבט זה המקה בצבע אדום לא והראיה מה אילו טעה והניח את השבט על שמיני ה1 קרא לו עשירי זה קדוש לא אלא כתוב שקידש העשירי הוא קידש ואת העשירי ואת ה-11 זה גזרת הכתוב הנה כתובמקר בכל מעשר אהבה עם המקל כן יש לו צבע בדלי ויש לו מקל כל עשירי שעובר מטביל את המקל שם עליו שאיך נידע מזה הקודש אז כתוב וכל אשר יעבור תחת השבת כל וכל מעשר בקר בצון כל

אשר יעבור תחת השבת עשירי כל מעשר משמע בין שקראו עשירי בין שהיה עשירי למניין ולא קראו עשירי אבל השמיני או השני מעשר לא יפה יש לזה גילוי בפסוק אבל יש איזה פירושפסוק אלו אתם יודעים שהאחים של יוסף הם נתגדגלו בעשרה הרוגי מלוכה הם היו 10עשה אחים למעשה הם היו תשעה למה יוסף ובנימין לא בנימין לא היה יוסף לא וראובן היה הלך לשרט את אבא היו תשעה עכשיו צרפו איתם את השכינה אז עכשיו למה נפטר גם כן ב1 מיוח זה רבי עקיבא הרי רבי עקיבא הוא העשירי

ושמה היה רק תשעה למה מה?

למה נפטר עשירי? זה שאומר הפסוק וכל מעשר בקר מסו אומר וכל ראשי תיבות וכי למה מעשר מת עקיבא שהיה רועה תמשיך את הפסוק עכשיו בקרצון כל מעשר בקרצון וכי למה מת עקיבא שהיה רואה בקרצון כל הלו כל אשר יעבוד תחת השוט רק השבטים והשבטים היו תשע מה קרה? אומר לו זה עשירי יהיה קודש להשם כנגד השכינה זה רבי עקיבא כנגד השכינהזה ואיך תראה גם זה הכל מצורף מן השמיים איך בא רבי עקיבא לעולם הם מכרו את יוסף למה עכשיו נותנים זה חדר מחצית השקל כסף על בגלל שמכרו את יוסף לישמעאלים ב-20 כסף כל אח קיבל שתי כסף שתי כסף זה מחצית השקל השק זה ארבע כסף. חצי שקל זה שתי כסף.

כל אחי שתיים. כן. שתי כסף. עכשיו ה ה העשירי זה אין.

זה השכינה. מה עשו עם הכסף שלה? הלכו לשדה. חכה תפוחים קדישין זרקו את זה שם אמרו לה שכינה זה שלך את שדה תבואי תיקחי את זה.

וככה זה נשאר. כשאביו של רבי עקיבא הוא הלך באותו יום שהיה צריך להביא את הנשמה הקדושה הזאת עבר דרך השדה הזאת שמה מצא את שתי הכסף האלה והיה עני רוצה לקנות לאשתו איזה מתנה מה קנה לה נעליים בכסף הזה כמו שהם קנו בזה נעליים גם הוא קנה גם הוא קנה נעליים והביא את הנשמה הזאת של רבי עקיבא תראה איך הכל עילה את העילות וסיבת הסיבות נמשיך את הגמרא מהמתניתין לא רבי יוסי ולא רבנן אמרנו במשנה אדם שנדר בנזיר ועבר ושתה יין עולים לו מניין נזירותו נכון

לא רבי יוסי ולא רבנן למה דתניה מי שנדר ועבר על נזילות ו שתה יין אין זקקין לו אין נזקקין לו להביא קורבנות בטוב ימין נזירותו אלא אלא אם כן מתי אני כן אזכק לו שיביא את הקורבנות מונה בהן איסור קיימים שנהג בהן היתר זה דעת הנקמה חוזר ונוהג נזירות אותם ימין שנהג התר עושה בהם נזירות ישנים אותם אז יכול להביא קורבנותיו רבי רבי יוסי אומר דין 30 יום דיו סליחה דיו 30 יום רבי יוסא אומר במדבר ההורים שכונצים אותו לסתור את הימים שנהג בנזירות מועטת אבל

אם למשה קיבל 100 יום לא נותנים לו רק 30 יום די שינהג בנזירות 30 יום שעבר הנזירותו אז אי רבנן כאשר נזירות מועדת סליחה קשה נזירות מרובה אפילו אם נעמיד את המשנה בנזירות מרובה יותר מ-30 יום יהיה קשה. משנתנו משמע שגם ימים ששתה בהם יין עונים לו ימי נזירותו. רבנן סוברים צריך לנהוג ימי נזירות כל יום שעבר ושתה יין.

גם אם זה מאה היא רבי יוסא כ שנזירות מועטת צריך לגרוס לא מרובה. כלומר יהיה קשה אם נעמיד בנזירות מועטת 30 יום סותרת כל ימי נזירות צריך עוד פעם 30 יום במה מתרצת אז זה לא המשנה לא רבי יוסי ולא רבנן אם באיתי עם רבי יוסי באיתי עם הרבנן אם אתה רוצה אני תרץ לך את המשנה כמו רבי יוסי אם תרצה אפרש לך את המשנה כמו רבנן אם באתמה אם היא באייתמה רבי יוסי כאן בנזירות מרובה כאן בזות מועטת במשנה שלנו מדובר בנזרות מרובה קיבל יותר

מ-30 יום אז אין כוונת התנה שמונה משעה שנדר ממש אלא ממקצת ממה שמנה משעה שנדר אם עבר יותר מ-30 יום לא חייב להשלים כנגד כל יום שעבר הנזירותו יום אחד הלו השלים 30 יום אחרים וגמרנו אבל לא צריך 60 יום לא או 90 יום כהן בנזירות מועטת בנזהירות כקיבל על עצמו רק 30 יום ושתה בכולן יין באופן זה המשנה שלנו לא מדברת והייב בת אמא והבית תמה רבנן לא תמעה שנזר אלא אמא כמשעה שנזר לא תפרש שמונה משעה שנדר אלא כמשעה כלומר עולים לו הימים משעה

שנדר עד עכשיו לא שעולים לו אלא מונה מכאן וילך פעם נוספת כמשעה שנזר להשלים נוהג בהם נזירות חדשה מישל אתה איתי טוב נמשיך אני מחפש מה זה ב מה זה זה לא ב בית ב קטןשמ הרמבם זה הלכה נשאל החכמים והתירו. הלך לחכם, שאל אותו, אמר לו, "תשמע, הנזירות שלך זה לא נזירות. מותר לך לשתות יין, מותר לך להתמות למתים." וכבר הייתה לו בהמה מופרשת, כבר הפריש בהמה.

אמרנו במשנה, תצא ותראה בעדר. אמר אמר רבי ירמיה מדבית שמאי נשמע לד בית הילן ממה שאמרו בית שמאי נלמד את דברי בית הילן לו אמרי בית שמאי הקדש בטעות הקדש מכל מקום הם סוברים אם הפריש בהמה נזילותו כיוון דגלה מטה דלב שפיר נזר כיוון אפילו שהפריש כיוון שנגלה הדבר שתברר שלשון שנזר זה לא נזירות תצא ותראה בעדר למה התברר הדבר שמעולם לא היה נזיר? אז לכן לביתנמ אפרגב דאמר תמורה בטעות אביה תמורה אם רצה לומר הריז תמורה עולה עולה ואמר שלמים אמרנו שחלה התמורה על השלמים

אפילו שאין לי בו שלם אני מילה אחד דעית לי עיקר הקדש שהבהמה שממיר אותה עומדת בקדושתה אבל אם מתעקר עיקר הקדש לגמרי אם הקדיש בהמה לעולה והביא בהמה אחרת ואומר זאת תמורת זו ונשאל החכם על הראשונה והתיר אותה החכם לומר שהיא לא עולה העקרנמ תמורה כמו שאני אומר אם הפריש בהמה בנזירותו ובסוף עקרו לו את הנזירות לגמרי אין נזירות שאין לו נזירות אז הבהמה תראה בעדר אותו דבר אדם שאמר היה לו בהמת הקדש ואמר בהמת חולין זו היא תמורת בהמת הקדש זה בסוף יצא שהבהמה שהקדיש

בתחילה היא לא הקדש אז גם זו התמורה היא לא תמורה אין הקדש לא תהיה תמורה בסדר אמר מור אמרנו במשנה אמרו להם בית שמאי אתם יודעים שאילו קרא לה תשעי עשירי יתמר מעשר זה מעשר בהמה רב נחמן אמר טעותו ולא כוונתו רב חסדה ורבברונה אמרי טעותו בכל שכן כן כוונתו יפה מעשר בהמה אכל על התשעי ועל ה1 רק אם קרא אותם עשירי בטעות אבל אם הוא מתכוון ובמכוונה קרה לתשיעי עשירי לא מקודש אתה רואה דווקא טעותו ולא כוונתו טעה קרא לה תשעי בטעות עשירי קדוש אבל

אם בכוונה קרא לה תשעי עשירי לא קדוש רב חסדה ורבונה אמר טעותו בכל שכן כוונתו גם בכוונה בטעות בטעות קרה וכל שכן בכוונה אם קרה עשירי במתכוון חל על זה כי זה גזרת התורה בוא נראה עכשיו אמר לרבע לרב נחמן לדידך דאמר טעותו ולא כוונתו אם כיוון בכוונה לקרוא לתשע עשירי זה לא מועיל כאמרי בית שמאי לבית הלל מה שאמרו בית שמאי אמרו לבית הלל רוצים להביא ראיה ממעשר בטעות להקדש יהיה אתם יודעים שאו קרא לתשעי עשירי ולעשירי תשעי ולחשי של ש שלושתן מחודשים והשתיקו בית

הלל נמרו להון היו צריכים למה שתקים בית הלל היו צריכים לענות להם לבית שמיים אי אפשר להביא ראיה ממעשר בהמה להקדש מה למעשר בהמה שכן הקדוש בכוונה אם מניח את השבט על התשעי או על 11 בכוונה לא חל על זה שם מעשר אז לכן אני צריך לומר שיש הבדל בינו לשאר הקדשות מה שחל בטעות בהכרע זה גזרת הכתוב ולא להביא מזה ראיה לשאר הקדשות אמר הרב שמי ברשה היינו תעמד אלא אמר להון דקל וחומר זה התשובה בתילל למה לא אמרו ניתן להשיב על זה מה מעשר

שאינו קדוש בכוונה קדוש בטעות כלומר המעשר לא קדש בכוונה אם בכוונה ממתכוון להגיד על התשיע זה לא קדוש בכל זאת חל בטעות כדי שקדוש בכוונה לא כל שכן שיחול בטעות כל שכן אבל מסיים רב שבי ואומר ולהי אין להוכיח מכל בחומר הקדש חל בטעות נגד דברי בית הלל דקדש בטעתה דמרתלה חלות ההקדש על דעת ורצון הבעלים לכן מסתבר שיכול בכוונה ולא בטעות שאין דעת בעלים מה שח במעשר בהמה בטעות זה גזירת הכתוב אז אי אפשר ללמוד קל וחומר מדבר שזה גזירת הכתוב זה גזירת הכתוב שיכלו

לקדש בטעות זה גזירת הכתוב אתה לא יכול למלוד מזה לשאר מקומות משנה והלך להביא את בהמתו מצאה שנגנבה הוא נדר ואמר אין בעיה למה אני נודר נזיר יש לי אחר כך להביא צריך להביא את הקורבנות כבר יש לי ציון משה הביא לי כבש הביא לי שור הביא לי דברים ממש טובים יש לי מזה חלק חלק אני יכול ליתן כן אז הוא נדר בן נזיר היה דעתו בשעה שנדר שיביא קורבנות מבהמות שיש לו סיים את מן נזירותו והלך להביא את בהמתו בשביל להקריב ומצאה שנגנבה מסכן בא

לחכם לשאול על נזירותו התחרט אז אומר לו החכם הנה אם היית יודע שבהמה עתידה להיגנב, היית נודר או לא היית נודר? אומר, לא הייתי נודר.

למה? אין לי בהמה לקנות קורבנות אחרים. אין לי. במה אני אקנה?

אם עד שלא נגנבה באמתו נזר, קיבל על עצמו נזירות קודם שנגנבה, הרי זה נזיך. למה? בשעה שנדר הייתה הבהמה קיימת. אחר מכן נגנבה.

הרי פתח זה נולד. זה נולד. לא, אין חכם יכול להתיר על הסיבה רק הסיבות הקיימות בשעת הנדר, אבל זה נולד לאחר מכן. לא על סיבות שנמדו לאחר מכן, לא יכול להתיר.

זה סיבות שנולדו אחר כך, אחר כך נגנב. אי אפשר להתיר על זה. [מחיאות כפיים] ואם מ שנגנבה באמתו נזר, אינו נזיר. אם בשעה שנזר כבר לא הייתה הבהמה במקום, למה הוא כבר הייתה דעתו על בהמה שנגנבה?

אז אז עכשיו מתברר שכל הנזירות שלו הייתה בטעות ולכן התיר לו החכם זה מותר. כן. וזו טעות טען החום המדי. היה סבור שהחכם מתיר בסיבה שנדה לאחר קבלת הנדר אפילו שהיא לא מצויה.

הבנת? זה טעות טען החום המדי אומר. אתם אומרים את זה בליל שבת? לא.

בוא נראה מה כשעלו נזירים מן הגולה אתה יודע עלו נזירים מן הגולה להביא את הקורבונות שלהם פה ומצאו בית המקדש חרב. אמר להם נחום עמדי אילו הייתם יודעים שבית המקדש חרב הייתם נוזרים אם הייתם יודעים שבית המקדש עתיד להיחב ולא תוכלו להקריב הקורבנות הייתם נוזרים אמרו לו לא יתירן החום המדי המדי אפילו שסיבת ההיתר זה חורבן הבית היא לא הייתה קיימת בשעה שהם קיבלו על עצמם נזירות הם נזרו לפני החורבן וכשבא הדבר אצל חכמים אמרו כל שנזר עד שלא חרב בית המקדש הוא נזיר. לא מטריים לו בחרתה זו שאם היה יודע שיחרב. למה זה נולד?

זה נולד שאין לו מצוי ומי שחרה בית המקדש אינו נזיר. אבל מי שקיבל על עצמו נזהות ואחר חורבן בקדשנו בתפערת אז באמת זה נזירות בטעות ולכן הוא לא נזיר הפתח זה רק בצורה כזאת אם הוא נדר אחרי שנחר בית המקדש אבל אם נדר פני לא אמר רבה שטפו רבנן לרבי אליעזר והוקמה בשיטתי תראה מה זה שטפו ניצחו ראית שטרפו העבירו חכמים את רבי אליעזר מסבתו כלומר שתפו אותו בכל מיני הוכחות העבירו אותו מסברתו או ניצחו אותו נגיד למה הוא סבר פותחים בנולד והוקמה בשיטתו ואז רבי אליעזר בעצמו עצמו עוקמה חזר והודה לדבריהן שלא פותחים בנולד שזה לא מצוי כמו חורבן בית הבית, בית המקדש. אז הנה איפה ראינו שרבי אליעזר סובך שפותחים בנולד? בוא נראה יתנן פותחים בנולד דברי רבי אליעזר וחכמים אוסרים הנה מפורש פותחים בנולד.

רבי אליעיזר היה מתלמידי רבי יוחנן היה בשעת חורבן הבית היה באותו מניין שאמרו חכמים לנחום עמדי שאין פותחים בנולד מכך שלא חלק על דבריהם משמע שחזר בו מדבריו והודע לדברי חכמים שלא פותחים בנולד ועם רבה אף עלגם דאמור רבנן אין פותחים בנולד נכון אבל פותחים בתנאי נולד בדבר התלוי בנולד בוא נראה מה זה דבר התלוי בנולד הגמרא מסבירה איך ידמה איך זה נראה תנאי שנולד במעשה של נזירים פותקים להם חכמים פתח ואמר להון אומרים להם לנזירים אלה שעלו מבבל שמה מברדד או מחוץ לארץ אילו אתה

איניש ואמר לכון דחרה בית המקדש מאבה נדרטון אם בא בן אדם עליכם בשעה שנדרתם ואומר לכם אולי יחרב בית המקדש תראם קלות נזירותיכם ולא תוכלו להביא את הקורבן יש מתח גדול אולי יחרב מה מי הבוה נדרתו הייתם נוזרים. אם אמרו אכן היינו שומעים לעצתם ולא היינו נוזרים, זה נחשב לפתח טוב. ניתן להתיר. אפילו שעצתם תלויה בדבר הנולד.

למה? זה לא חוזר בו מחמת החורבן, אלא מחמת העצה שהיו נותנים לו. לא בגלל שנחרב הבית, שזה נולד, בגלל העצה שהיו נותנים היה חוזר בו. אז זה שאומר אבל פותחים בתנאי נולד זה תנאי נולד אילו הא היה בא ואומר לכם אולי אחרי בית המקדש הוא עדיין הוא קיים כן אומר לכם אבל אולי אחרי אתם רואים איזה נפוכת נצר מה עושה וזה מה עושה ואיזה בעיות יש והכל אמר רב יוסף יהבה הטעם אם הייתי נוכח במעמד זה אבאמין להון הייתי עומד לנזירים ומוכיח אותם שלא יהיה להם

לנזור למה הכתיב היכל השם היכל השם היכל השם המה אל תפתחו אל דברי השקר לאמור חל השם היכל השם חל השם המה זה מקדש ראשון ומקדש שני מה פירוש זה ירמיה היה מוכיח את בנו דורו הם לא חששו מפני הפורענות ואמרו אם יחרב לשם אתה מבין מה הם אמרו היה מוכיח אותם תשמע ירמיה אומר להם יבוא חס ושלום בעיות הם אמרו אם יחרב אחד לשם יבלינו אחד שני אם יחרב השני יבלנו שלישי מתוך נבואת ירמיה נודע לבני הדור שבית המקדש שתיד להיחרב אז הוא אומר לנזירים

אתם ראיתם היה לכם לחשוש לא לנזור אז הגמרא דוחה את זה נדיד אין לו דחרוב מיד הנה מתי טוב יחרב בבית אבל יודעים מתי יחרב לכך לא היו צריכים להימנע מןנזר מאיפה יודעים מתי אולי עוד 100 שנה אמר לה ולא ידעין לאמת מה וכי לא ידעו מתי יחרב אמר הביה ולא ידעין לאמת בהכתיב שבועים 70 נחתך על עמך ועל עיר קודשך אומר מה פירו זה שבועים 70 70 שמיטות שזה 490 שנה נגזר שיהיה בין חורבן בית ראשון עד חורבן בית שני.

תראה, שני בתי מקדשות והם שהיו בחורבן שני, הם ידעו מתוך נבואת דניאל באיזה שנה אחרב הבית. מה אתם לא יודעים? מה זה והקתי מהדעי בהי יומה? עדיין ידעו אם יחה בתחילת השנה בסופה ה חשבו שאם אלאו ימי נזילותם וספיקו להביא קורבנות בתרם החורבן חשבו צריך הרבה הרבה להתפלל שלא יהיה חורבן שלא יהיה צרות שלא יהיה בעיות עם הגויים שלא יהיה מחלוקות השם יעזור לו בא מישהו שהוא אמר לנו חל התרגום מתרגם לכל השם שאתם מתפללים בו לכל השם שאתם מחריבים בוכל השם שאתם משתחמים בו משנה

היו מהרכין בדרך זה שישה אנשים למדנו את זה כבר את המשנה הזאת למעלה בתוך הגמרא זה שישה אנשים שהיו מלכים בדרך ואחד בא כנגדן לא יודעים מי הוא אמר אחד מהן הרי נזיר שזה פלוני הנה ציון משה אתה זוכר את זה אמר זה אחד שהולך כנגדנו זה זה ציון משה נראה לו שהוא מכיר אותו טוב אי אפשר לתוך בלתו אפשר לת נראה שהוא מכיר אותו טוב.

זה ציון משה. ואחד אמר הרי אני נזיר שאין זה לא ציון משה. אתה טועה זה מישל שזה לא ראובן. השלישי אמר לשניים הראשונים הריני נזיר שאחד מכם נזיר.

אני מקבל על עצמי נזירות אם אחד מכם צדק. יעני יכול להיות שניכם לא צודקים. זה לא זה ולא זה. זה זה שעוזר לציון משה ביום שישי.

יש לו כסקט מיוחד. למקובלים. הרביעי אמר לשניים הראשונים, הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר. אם אין אחד מכם לא נזיר רק כלומר רק אחד מכם.

החמישי אמר לשניים הראשונים הרי אני נזיר ששניכם נזירים אם שניכם נזירים שישי אמר לכל החמישה הרי אני נזיר שכולכם נזירים אם כולכם נזירים אני נזיר בית שמאי אומרים כולם נזירים נזירות חלה אפילו בטעות בתל אומרים אינו נזיר אלא מי שנתקיימו דבריו רק מלא מי שלא נתקיימו דבריו מי שטעה ולא נתקימו דבריו תחול עליו נזירות ורבי טרפון אומר אין אחד מהם נזיר אפילו מי שנתקיימו ממשיכה המשנה הטריע לאחוריו אינו נזיר חזר אותו אדם שבא לקראתם ולא נודע מי היה בתנאות ו של מי מהראשונים קיים לא יודעים

אין לו נזיר אף אחד מבין השניים למה הוא חזר הבה סתם רבי שמעון אומר כמה שלא ידעו מי נתקיימה מי בית שניהם חלה הנזירות כל אחד יש לו נזרות מספק יאמר כל אחד מביניהם אם היה כדבריי הרי לנזיר חובה ואם לאב הרי לנזיר נדבה זה הכי טוב להגיד כך אז עכשיו אמרנו שבית הלל אומרים אין נזיר אלא מי שנתקיימו דבריו הגמרא מקשה מי שלא נתקיימו דבריו מה יבזיר בטח מי שנתקיימו דבריו מי שלא נתקימו דבריו הרי זה נזירות בטעות בית הלל לדעת בית הלל נזירות בטעות

היא לא נזירות אמר רבי יהודה אמה מה שנתק מי שנתקיימו דבריו הגרסה במשנה אינו נזיר הביה אמר כגון דאמר הביה אמר לתרץ משה כגון דאמר הנמלו פלוני הוא הבן הזיר גם אם זה לא פלוני הוא יהיה זה נזיר. כלומר, אחר שקיבל לעצמו נזירות ראשונה על צד שה לפנינו זה נזיר, חזר תוך כדי דיבור ואמר אני מקבל על עצמי נזירות על הצד שזה בא שלפנינו זה לא אותו אחד גם מקרה ומה לא נתקיימו דבריו? מה זה אתה אמרו בית הלל אין לו נזיר אלא מי שלא נתקיימו

דבריו לא נתקיימו דבריו הראשונים אלא דבריו האחרונים יפה כיוון זה חזר בו הקבלתו השנייה היא העיקרית הרטיע לאחוריו אינו נזיר טעמה משום דרטיע האתלקמן הנזיר מני הם המשך ביום שבת. תראה, כבר למדנו גם את הדף של שבת.

הלכות. יש עמוד ב' בתוספות, אבל זה תוספות שלפני שני דפים. אנחנו ד' נכון צריך ליתן כל העירוב בכלי אחד ואם חילקו ונתנו בשני כלים אין עירוב אלא אם נתמלא האחד ואז מותר ויו שיו שני כלים בבית אחד ה צריך שלא יקפיד שום אחד מהם על עירובו אם יוכלנו חברו ואם מקפיד אינו עירוב לכן צריך להיזהר שלא להערב בדבר שתיקן את צורך השבת למשל לפעמים הוא ערב בדבר שזה צורך סעודות שבת בזה הוא מקפיד הוא הביא בצד דוזרדה הוא לא רוצה לתת לאף אחד הוא רוצה את

זה בשבילו הוא הכין לו חורשי סבזית אשפולי או הכינו בכש ו אין מערבים בפרוסה אפילו היא גדולה הרבה למה זה בגלל כטות הוא יבוא יגיד אתה נתת פרוס סה אני נתתי שלם תראה אתימות תינוקות האנשים ביניהם יכולים לריב אבל בשלמה אפילו קטנה מאוד מערבין בלבד שיהיה בהם כל כך שיהיה בה כשיעור כלומר כלומר יהיה גרוגרת לכל דייר זה שיעור ומי הוא אם נטל ממנה כדי חלת נחתום מהפת השלם שהוא אחד מ-48 ש עיסת בעל הבית זה אחד מ-24 לכהן לנחתום זה קמויות גדולות זה אחד מ-48

מערבין בה לא נחשב כחסר למה השכנים אומרים הוא הביא שלם אבל הפריש ממנה חלה אפילו לא הייתה טבולה לחלה עיסה חייבת בחלה כלומר לא הייתה חייבת בחלה ואם נפרסה וחיברה בקסם שהכניס הקצה האחד בתוך הבת והקצה השני בתוך הפרוסה אמנו נקרא שנפרסם מערבין בגן זה טוב בשביל לחם משנה לפעמים בשבת נחתח לו ה רוצה לך עם משנה ונחתח לו מה יעשה כניס איסם של עץ הכניס לו חתיכה חבר לו יכבר אותה מה שנשבר אחד חתך יהיה לו יחבר עם הכסם יהיה אחד נחתח פה נחתח נשבר

לו ואם יש לו חצי גדול חצי גדול ככה לא לא לא ישמ קב גדול זה טוב לא אתה יודע שיש להקן לעשות בעוגה גם כן לחם משנה או למשל אדם מברך על עוגה בשבת אחרי הקידוש שרוצה לאכול בורי קסון כדאי לקחת שתיים לעשות להדביק אותה להגיד ברוך אתה השם בורא מיני מזונות לאכול לא אחד אתה יודע בפרט אם הוא א גואל מביא לך כזה אתה יודע ממולה לא לא בורקס לא בורקס יש לו משהו קדה קדה אתה רואה קד זה של הקורדים פעם או דווקא בסעודה

הזאת לא תמיד בשבת סתם כשהוא אוכל בשבת הוא עוד לא רוצה לאכול פ כן זה כדאי זה כדאי ויש שפרסוש דאן מערבין רק בפת שלם היינו שכל העירוב ביחד יהיה פת שלם לכן נהגו לקבץ מכל בית ובית מעט קמח ועושים חלה אחת שלהם מהבין בה וכן המנהג פשוט בכל מדינות אלו וצריך להיזהר שיהיה בחלה כשהוא מפורש לקמן ואף על פי שנשתה מןמע בנו נסוק לא חלה אפילו אחרי ערו זה לא גרם מאלו אחד מזכה לכולם הדעתה דכי נתנו קמחה מתחילה כן נראה לי זהו אנחנו הגענו

לפה זוהרה תנוח תנוח פרשת שמיני בעמוד בעמוד קע עט ויהי ביום השם רבי יצחק בתרוחת כל בני אלוהים זכאן אינו ישראל דקודש נוריתה קדישה חכולה חת דקודשה דילה דכתיב ויה שעשו עים יום יום כלה חדש שמה קדישה יד קודשה בריך תראה מה שכתוב פה בזוהר שימו לב התורה כולה היא שם אחד קדוש על הקדוש ברוך הוא תראה תחבר כל האותיות של התורה כל זה שם אחד של הקדוש ברוך הוא תראה מה זה איי איי איוריתה התברע נכתיב ויצל אמון אל תיקר אמון אלא אומן ובאורית ברנש

גם האדם נברא על ידי התורה איך בורים בן אדם על ידי צירופי אותיות התורה יש צירופים מיוחדים אדם עודכתיב ויאמר אלוהים נעשה אדם הבינה שם אלוהים אמרה לה חוכמה נעשה אדם אמר קדושברך לאוריתא בעין עלי בברי אדם אמר כמי ברנס זמין למחתה להרגזה קמח אלא תריך וגזך עלי איך יקום בעלמה אמר להנה ועד נוקום לבעלמה אמר הבינה אני ואת נקיים אותו בעולם דעליו למגנה את קרנה ערך הפים חייב אני לבור בן אדם ואני ואת התורה מקיים אותו בעולם. יש מחילות, יש תשובות.

הנה זכינו שברך לאבותינו הקדושים והם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה הוא יברך וישמור וינצור כל הקהל הקדוש כדעלמה יברך עדכון זכה עדכון בברירות ובשמחה אורך ימים דשנים רעננים בריאים ושמחים יהיה לכולם שבת שמחה שבת מבורכת וישועה גדולה בכל בית וחיים טובים אמן ‏He.