הדף היומי מסכת נזיר דף לא הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ב אדר תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש ב באדר תשפג מכינים את עצמנו לקראת שבת המלכה. שבת שמשה רעיה מהמנה בעזרת השם נותן התורה. איזה זכות גדולה הוא שמע את התורה מפי הגבורה.

קיבל מפי הגבורה. זה פה ראשון מפי מפי הקדוש ברוך הוא. יש כזה דבר בעולם משה קיבל תורה מסיני ומשרה ליהושע. איזה זכות גדולה.

אז בעזרת האלופשו כולם להיות מוכנים ליום שני. יום שני בערב זה פטירת משה רעיה מהמנה. אבל אנחנו נלך כבר בבוקר בצהריים בשעה 2 :30 בדיוק נעשה תפילה על הציון של הרשבי שהוא ניצוד של רשבי נעשה שמה תפילה ביום שני נפגשים בצהריים פה דף יומי יהיה ב8 בבוקר אחר כך יוצאים לכיוון רשבי בשהריים 2 ו3 יהיה תפילה חזק קבר רשבי אחר כך נראה למטה לאולם נעשה שמה תפילת המנחה וכל ההדרזותה ונעשה תפילת ערבית ויה סעודה כיד המלך בוד משה רעיה מהמנה והשתתפות ציון משה כן אז א בעזרת השם יהיה ישועה גדולה אבל אנחנו עכשיו השבת בדיוק התחלנו את כל עניין של המשכן וכלב. איזה יופי.

למה? זה מתחלק לשלוש ספר שמות. בהתחלה זה גלות מצרים ויציאת מצרים. קריאת ים סוף זה א'.

ב' קבלת התורה על הר סיני. ג' ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם. איזה חיבה חיבב הקדוש ברוך הוא את ישראל. מה כתוב בפסיקתה?

כתוב ועשו לי מקדש בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה עשה לי משכן התחיל מתמיע ואומר כבודו של הקדוש ברוך הוא בעליונים ואתה אומר לי תעשה לי משקה אמר לו הקדוש ברוך הוא משה לא כשאתה סבור אלא 20 כרשים בצפון 20 כרשים בדרום שמונה במערב ואני יורד ורד ומצמצם שכינתי ביניהם למטה תכתיב ונועדתי לך שם וכתוב שמה במדרש תנחומה בוראה בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה שיאמר לישראל שעשו משכן אמר לו לא בגלל שאין איפה לגור שעד שלא נברא העולם היה מקדש בנוי למעלה שנאמר כיסא כבוד

מרושון ושם יש לי הכל בנוי והשם בהיכל קודשו וישעיה גם אמר ויראה את אדוני יושב על כיסא רמ וניסא לשול מלאים אבל בשביל חיבתכם אני מניח בית המקדש העליון שהוא מתוקן עד שלא נברא העולם ואני יורד לשכון כאן למבית המקדש התחתון בעשי מקדש ושכנתים בתוכם אתה רואה מה זה? איזה איזה דבר גדול זה. איזה חיבה גדולה אוהב אותנו הקדוש ברוך הוא. איך היה פה דורש הרב שרעבי משנת תשכב?

הגיע חריכם עובדיה פה והרב שרבי דרש דרשה מאוד יפה. כיבד אותו את הרב עובדיה מאוד. הוא אמר משהו הדפסנו את הדשה הזאת כאילו הוא אמר יש קלטת לזה. אז הוא אמר הקדוש ברוך הוא עזב כל עולמות העליונים מיל מיליון מיליונים של מלאכים של כן של עולמות צחצחות אורות מלאכים שרפים אופנים עולמות רוחניים אמר אני עוזב כל הענים רוצה לגור עם עם ישראל למטה עם התחתונים זה אהבה גדולה שיראה הקדוש ברוך הוא לעם ישראל.

כשהיה המהרל בן פרק בילדותו, אמר לו אביו, אני אתן לך הבני, אתן לך דינר זהב, תגיד לי איפה הקדוש, איך הקדוש ברוך הוא נמצא, איפה המקום שלו? הוא אומר לאבא שלו, אבא אני אתן לך צבי דינורים ותגיד לי איפה הקדוש ברוך הוא לא נמצא. מה זה? בכל חללות של עולם זה מה שכתוב בשולחן ערוך שביטי אדוני לנגדי תמיד כלל גדול במעלות התורה במעלות הצדיקים שאדם כל הזמן ישים לפניו השם יתברך אין ישיבת האדם ותנועתו כמו שהוא בביתו כמו שהוא נמצא לפני מלך מלכי המלכים זה דבר

גדול מאוד שברוך הניח כל כבודו איך כתוב כתוב אם יסתר איש במסתרים ואני לא יראנו נאום השם מיד יגיע לו היראה איזה זכות גדולה זו לכן צריך תמיד להיות שמח ושיש לנו מלך מלכי המלכים שאנחנו נשכון שהקדוש ברוך הוא ישרה בתוכנו איזה יופי ועשו לי מקדש בזה לשאול המדרש תנחומה אהבתי אתכם אמר הקדוש ברוך הוא ראו כמה חיבבתי אתכם מן הארץ אתה רקע מהלך 500 שנה מן הרקיע הראשון השני מעלה 500 שנה עוביו של כל רקיע מהלך 500 שנה תראה כמה הנחתי את הכל ואני בא

אצלכם למה אני מחבב אתכם ואוהב אתכם תראה איזה כמה זה זכות גדול גדול כמה שהקדוש ברוך הוא מחבב אותנו ואוהב אותנו ונתן לנו תורתו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו הלו יש כתוב שנשבע הקדוש ברוך הוא שלא יכנס לירושלים שלמטה עד שיכנסו ישראל ירושלים עד שנשמע הקדוש ברוך הוא סליחה שלא יכנס לירושלים של מעלה עד שקודם כל יכנסו ישראל לירושלים של מטה פה לבית המקדש איך הגמרא אומרת בתענית אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לא אבוא בירושלים של מטה של מעלה עד שעבוד ירושלים של

מטה ומיו כירושלים של מעלה כן תכתיב ירושלים הבנויה כעיר שחוברה ליחדיו תראה מה זה עכשיו הקדוש ברוך הוא נשבע שלא יכנס עכשיו מה נעשה עד שלא יכנסו ישראל לירושלים שלמטה עד שלא יכנס שלא יכנס עד שלא יכנסו ישראל לירושלים של מטוש ברוך הוא לא יכנס מה נעשה עכשיו שחו בחוץ אשכנסי מה נעשה יש הלכה שמתי לו לך את זה בצד הנה הוא מביא לך את זהבני [מוזיקה] המקדש שאם אחד גר בבניין של שתי קומות, הוא גר בלמטה בקומה הראשונה מעליו גר חברו.

עכשיו יום אחד השם יצילנו נפל הבניין. איזה יופי, איזה מקום יפה נפל. היה רעידת אדמה בטורקיה ונפל. אמר לו החבר שלו תבנה.

זה גר למעלה. אומר לזה שגר למטה תבנה אני רוצה לבנות עליי כן מחר עבר כבר שנה אומר לו חביבי תבנה כי אני תלוי בך אני רוצה לבנות מעליי את הבית שלי עכשיו הוא לא יכול אומר אין לי כסף מה הדין הדין הוא שהוא יבנה את התחתון את למטה זה שגר למעלה יבנה יגור בו עד שיהיה להוא כסף יתן לו ואז אז הוא יבנה את ההלמעלה והוא ילך לגור למעלה אני לא יכול לבנות באוויר אתה תבנה אני אבנה כאשר יהיה כסף עוד אנח עוד דבר אנחנו אומרים

לקדוש ברוך הוא תראה אנחנו אין לנו כסף מספיק מה זה פירוש אין לנו מספיק תורה והכל שאתה תיכנס ישר לרבית המקדש העליון לכן בבקשה ממך הדין תבנה את למטה תן לנו להיכנס לירושלים של מטה לאט לאטה אנחנו נאסוף זכויות אחר כך כך אתה תיכנס למעלה תן לנו פה זה אמת יפה אז זה בעזרת השם יהיה ישועה גדולה זכית בכל הממתק אוי איזה זכות שנתן לנו הקדוש ברוך הוא את הדבר הזה זה זכות גדולה מאוד מאוד בית המקדש דברים וזה צריך להיות מכספם של כל עם ישראל.

לא אחד הביא את הדברים. זה הביא כסף, זה הביא זהב, זה כך, זה כך.

ומהזכות של כולם. יש דבר גדול. בעיר הזמיר הייתה איזה צדקת אחת, ישה קוראים לה שרה, הייתה מחזרת על פתחי נדיבים, אוספת תרומות והיא ככה הייתה מחלקת זדה לנצרחים. כולם הכירו את האנמנה הזאת הצדקת, היו מעניקים לה, נותנים לה ביד נדיבה.

יום אחד פגש אותה איזה גוי אחד עשיר, ביקש לעשות צחוק. מה עשה? עשה את עצמו כמו מבקש לתת לה. אז היא פתחה את היד.

אז הוא הרים חופן של חצץ אבנים, שם לה ביד. אמרה לו, "אתה נתת ליאבנים כצדקה, אני מברך אותך שאתה תפשוט את היד. והיהודים יתנו לך כסף ממש מעות לא אבנים חברו פניו קילל אותה אבל היא אמרה לו אני יכולה להשיב לך גם קללה אבל אתה עתיד להיות יהודי צדיק לכן אני מבליגה טוב הוא היה כועס והלך מאותו יום כללה הייתה לו בעסקים שלו. היה הולך וחסר, הולך וחסר.

אחרי חמש שנים הבד כל הונו. היה נאלץ לחזר על הפתחים, לבקש אוכל. אבל אתה יודע, הבני עמו קפצו את היד שלהם, לא נתנו לו. יום חמישי אחד ראה המון עניים יהודים הולכים יש תור ארוך.

מה? מה זה? אומר פה יש גבאי צדקה מחלק מצרכי שבת ביד נדיבה. הגיע גם אל הגבאי אומר לו אני גם רוצה.

אומר לי תראה אני לא יכול לתת לך מהכסף הזה אבל אני אתן לך משלי. הוציא מהכיש שלו נתן לו ביד נדיבה. הלך לבית שלו עשה חשבון נפש אומר תראה איזה יחס של יהודים איזה גויים רשעים אלה לא נותנים לאכול. אין כדאי להתגייר.

בא לפני הרב רוצה אומר לו אני רוצה להתגייר להיכנס כפי השכינה הרב אומר לו לא אסרו פה בחוקי הממשל אני לא יכולה אותו בדיוק באה שרה הישה אומרת לרב הנה נתקיימה נבואתי תיקח אותו תגייר אותו ואני חושבת שיצא ממנו אדם גדול שיתגייר אמר לה הרב בסדר בסדר, אם את אומרת וככה היה התגייר, הרב שם לו איזה מישהו שילמד אותו, שנתיים עשה חיל גדול בידיעותיו, היה פיקח. אחרי שנתיים יצא מחוץ לעיר וענדו מזל מצא אוצר משהו גדול. הלך לקושתה אומרים שמה פתח בית מסחר להריגים פעם בא

איזה סוחר אחד אומר לו אני רוצה 1000 עמות בד משי נתן לו קיבל מחיר שעה ש הלך הסוחר החזיר את הסחורה אומר לו תשמע חסר פה 50 עמות רוצה את הקסם שלו זמן אותו לבית דין גאון רבי רבנו אליהו מזרחי אזיה בכושתה הגר נכנס קם הרב בחרדה הוא אומר לרב תשמע זה הגר הזה רימה אותי ב-50 אמה שלח הרב שוטרי הבית דין לחנות של הטובע מסאו ההריק לפני שהחזיר את הגליל החמישי 50 אמה יש לו החזיר את הכל אבל 50 אמה אצלו ב בבית מסחה אומר

לנו, אתה רואה? כנס אותו את הגוי.

אמר לו הרב, "תשמע, אני רואה עליך כתר על הראש שלך. מאיפה זה בא?" אמר לו, "אני גר צדק ואני עושה כל מעשיי באמונה והרבה צדקה. כל קהילה איפה שיש, אני בא." אומר, תראה מה זה אדם תראה איך איך היה לו תראה מה את גם זה הר מזל איך זה איך היא ככה לא זלזלה בו ואמרה הציד לצאת משהו גדול תראה אדם לא יכול לדעת יש כתר תורה יש כתר כהונה וכתר מלכות כתר מלכות זכה בזה דוד המלך כתר כהונה זכה בזה אהרון הכהן כתר תורה זה

עומד רוצה יבוא כן צדיקים יושבים ועתרותיהם וראשיהם ונהנים מזיב השכינה זה אנחנו צריכים בעזרת השם לבוא וליטול זה הכל יש מהשמיים רק אדם על זה כתוב ועשו כתוב בכל דבר ועשיתה ועשית ועשית כל דבר אבל ועשו ארון עשו זה בלשון רבים למה כי בזה כל עם ישראל יכולים לזכות וזה העיקר זה העיקר לימוד תורה זה העיקר לא משנה יהיה עשיר יהיה עני מה לא יהיה זוכה ל זהו זה רק מה צריך הגמרא אומרת תמיד תלמיד חכם צריך להיות תוכו כברו. אהרון רומז לכתר תורה שמור בתוכו

את שומר בתוכו את התורה.

אותו דבר תלמיד חכם צריך להיות עוגר בתוכו את התורה צריך שיהיה מצופה מבית ומחוץ במה? ביראת שמיים. ככה תשמור לו התורה. מי ש אז זה תוכו כבר.

תראה באותיות תוכו מה יש באמצע? כו כבר כו זה שם הוויה גימטריה כבר כבו חיצוני כו בחוץ ראית לכן צריך שיהיה תוכו זה קו זה שם הוויה אותיות החיצונות כבר שבויתי השם תמיד תוכו כברו כל הזמן ותמיד צריך שיהיה מעותר ב איזה איך הכירובים על זה זה רק על התורה. הילדים כמו שאמרנו הפרצופים האלה ובזמן שהקירובים בזמן שעם ישראל יוצאים רצונו של מקום הקירובים פניהם היא של אחיו פלא פלאות הקרובים היו משתנים לפי המעשים של עם ישראל תלוי פלא פלאות איזה קרובים איזה הכל היה סודות

עליונים הכל היה סודות גדולים גדולים ולכן זכינו זכינו חינו עם ישראל זכה צריך הכל יש לנו רק צריך שנהיה בעזרת השם א פלא פלאות יש אתם יודעים בכל ה 20 קרשים מפה 20 קרשים מפה שמונה זה 48 כל זה כתוב שהיה הבריח התיכון מבריח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה יש אומרים שזה היה בריח אחד קרש אחד בפנים היה חור בכל הקרשים והיה הבריח נכנס והוא מתעגל לכל הקרשים זה היה כמו אנטנה שהיא מתערכת אחר כך היא נעסת קטנה כתוב בתרגום נתן בן וזיאן מאיפה זה

היה מהעילן שנתה אברהם אבינו בבאר שבע עם ישראל עברו את ים צוף קצצו המלאכים את העניין זרקו לים הוא צף למעלה היום אחריזים אומרים זה עילן שנתה אברהם אבינו לקחו אותו עם ישראל, עשו ממנו את הבריח באורך 70 אמהעץ מעץ והוא היה מסתגל מה זה היה בתוך העמודים היה הפתח לא היה מגיע בתוך זה בתוך זה בתוך כל הקרשים יש 20 קרש פה שמונה פה 20 קרש בצד השני אז היה נכנס באמצע מחזיק את כל הקרשים היה מתעכם כמו נחש סבב את המגזל יש אומרים בדעת

זקנים כתוב שזה היה מהמקל של יעקב אבינו כי במקלי עברתי את הירדן הזה פלא פלאות טוב, השם יזכנו שנזכה להתקדש ולהיטהר וללכ בדרכי השם אמן עם יראת שמיים יראת שמיים היום הנצים לנו נשמת אליה בן טרצה משה בן מלכה בציון חגית בת רחל משניות זר אתה שמעת שביום שני הולכים למרון יופי הרב גגי היה ראש ישיבת אה הרב לגי היה ראש בית אל ראש ישיבת בית אל בטח הוא אחרי הרב רבי יוטוב בן גזי הוא היה ראש ישיבת בית אחרי הרשש כן הוא רבי יוצוב בלגזי

היה הרשעש היה 26 שנה ראש ישיבה. רבי יומוב גזי גם 26 שנה.

איזה גדולים היו. ותראה איזה עניב היה. הבן של הרשש היה מקובל אלקי. רבי חזקיה יצחק היה בנו.

אמר לו אני רוצה ללכת לטוניס אצל חכמי המערב. אני רוצה שם להיות איתם קצת. למה היו שואלים שאלות והיו משהו היה אוהב אותם מאוד. ירד לטוניס אחרי זה עלה בחזרה נפטר רבי יום טוב בן גז אחרי 26 שנה הוא היה ראש ישיבה של בית אל שנתיים אחרי זה קיבל מתנה הבן שלו בעל דברי שלום רבי אברהם שלום היה מקובל אלקי בעל אותו מופתים שאין כמותו הוא היה ראש שבת בתן איזה איזה דברים היה אה הוא היה שנתיים.

רבי יצחק הוא הדנו של הרשע. כן. כן. שנתיים ונפטר.

כן. אנחנו לומדים את המשניות לעינון נשמת רבי שלום הכהן תופחמלקה ורבי שמעון בעדני בן חביבה ואביגדור בן בתיה משה חיים בן גור'י ומי עוד יש לנו עובדיה עובדיה חבה ממרון גם דוד בן רבקה דוד בן רבקה רבי פחן גרציה יעקב בן מרים סלחה מאיר הכהן בן שולמית סליחה רציתי לתת לזה לא התכוונתי לא תן לו עכשיו קח את זה בחזרה תן לו את זה ככה הרב בת אהובה בת שר אהובה בת שרזר גם זה לא קיבל הצלחה סליחה שקלים בן עזוד שקלים בן עז זה עכשיו

דמנו נשמת אה לא אני אומר הצלחה הצלחת הנה קח שיהיה לך הצלחת חריץ שבין שתי חצרות עמוק 10עשרה ורחב ארבעה מפסיק ביניהם אתה מבין יש פה שתי חצרות מערבין שיניים לא יכולים לערב זה חצר וזה חצר צריך לערב ביניהם שניים לא יכולים להגיד אנחנו אחת נעשה עירוב אחד אפילו מלא קש או תבן מלא עפר או צורצות אבל מלא עפר צורצות מערבין אחד ואין מערבין שניים למה זה כנסתכן משנה ד' נתן עליו נסר שהוא רחב ארבעה טפחים על החריס הזה וכן שתי גזוזראות זו כנגד זו מערבין

שיניים ואם רצו מערבין אחת פחות מכן מערבין שניים ואין מערבין אחד אם זה לא רחב ארבעה מערבין שניים ולא מערבין אחד בסדר ציון משה בסדר גמור טוב אז אנחנו מתחילים דף יומי היום איזה דף לא א'ח אי אפשר לפתוח נש לא נישיתי אפשר שיויתי אדוני נרדי תמיד כי ממיני בלמות שם הדנות שם קדושה בריך הוא שכינת חדש שם הוציא אותיות כן ות כן חודש שנים בשם כל ישראל הנה אנחנו באים אבי הבת הנה אנחנו באים לקיים מצוות עשה שלימון תורה כמו שמ כתוב גיתור נשמח כשם

שורש למעלה תכדם והנועם אלוהינו כנה רצון לפני חמות לזך בהרותך תצילני מכל תצילנו כולנו מכל נחשות וטעות הם בדיני איסור והתר אין בדיני ממונות הן בהוראה אין בלימוד שבר צ חוכמה דעת התמונה עיני בית מתורתך כחס חתום תורה בלימוד בלימוד תורה חתודה צור ברוך אתה אדוני חוק אדוני ברוך אתה אדוני חוק חוקנידוני חוק חוקךשע שח דברך שיר אדוני אדוני העומדים בבית אדוני בלילצו עיניכם ברכו את אדוני ברך אדוני סיון סה שמיים וארץ לפתוח דף לא אנחנו מתחילים היום פרק חמישי בעזרת הא נקרא פרק בית שמאי

בעזרת האל ובשועתו הנה לפתוח את הדפתח מאיר כבר כבר מי שלו הוא זריז. כהנים זריזים. תתחדש על הכיפה היפה מישל.

כן. זה בדף כ ל עמוד ב למטה. שורה האחרונה. להצלחת דוד בן אסתר ושי בן רות.

השם ירים מזלם למעלה ויצליח אותם. בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש וביתול אומרים אין אין הקדש יפה יש מחלוקת בבית שמאי אדם עשה הקדש בטעות למשל אם זה שור אמר שור שחור יצא לו שור לבן או או מעות או או גם כן יין אמר ניתן יין יצא שמן הקדש בטעות הקדש טעות כי ממר הקדש שנעשה בטעות זה הקדש בית הלל אומרים רואים אין אין אין הקדש בטעות הקדש זה לא נקרא הקדש כצד המשנה מפרשת עצמה כיצד הדוגמה שהקדש בטעות שדעת בית שמאי נקרא הקדש דעת בית הל נקרא הקדש אמר אמר שור שחור שיצא מביתי ראשון הרי הוא הקדש ויצא לבן. בית שמא אומרים הקדש וביתנו אומרים אינו הקדש. זה דוגמה אחת.

אדם שהיה עומד בבוקר הוא בא איפה הבית שלו חזר מהתפילה ואומר שורש החור שיצא מהבית שלי ראשון זה הקדש. ובסוף יצא שור לבן. בית שמאי אומרים השור הלבן הקדש. מאיפה לומדים את זה?

הגמרא תבואר. מחלוקת בין הביא לרב פפה. נסתכל מה זה מוזר? כאילו הוא אמר שהוא שחור.

זה לא שוה טעות. כן. לא זה הוא התכוון שהעיקר יצא שור והוא יהיה שור ראשון שיצא לא דווקא הוא הוא שמע את הסברים השחורים שמע אותם הולכים אמר כנראה זה עכשיו יבוא שור שחור והוא רוצה שיהיה הכי טוב וטוב אז לכן הוא אמר שור שחור אבל העיקר זה שור ראשון הוא רצה להקדיש את השור הראשון שיוצא מביתו מה שהוא אמר שחור חשב שזה יצא ראשון לכן הוא אמר כך אף עלפ אז אפילו שהוא טעה ולא יוצא שחור לא בגלל זה לא יכלו להקדש יכלו להקדש אחר

ההקדש על הלבן תראה תוספות כיצד אמר שוך שחור שהצא מביתי ראשון הרי הוא הקדש ויצא אתה לבן תכף אני אענה לך המחילה בית שמאי אומרים הקדש איד מפרש בגמרא מטה דבית שמאי דכאמר הקדש הלבן כאה משמע הקדש טעות איש דמפרשה א מילתה דבית שמאי דכאמר הקדש הלבן כאה אתה שומע זה על הלבן כן משמע הקדש טעות הקדש זה שתאומר לדעתו להקדיש מה שיצא מביתו ראשון. זה מה שהסברנו.

מה שאמר שחור לפי שטעה והיה סבור שהשחור השחור יצר ראשון. יקח טעותו לא ימנע את ההקדש מלחול על השור שיצא מביתו ראשון. אפילו על הלבן חל הקדש. והתפרשתוך שחור שיצא אחר הלבן קדוש.

לא לא אשור הלבן קדוש. מה שיצא ראשון שחור עוד מעט על כל השברים יוצאים אחד יוצא כולם רוצים ללכת לראות בגנים אבל אגב זה לא נפק ראשון מן הבית ומהיר שיצא ראשון מן הבית ישאר שברים שחורים בגמרא הפרש וכן דינר וחביד יש לפרשו בשני פנים וכי מפרשי רשע יש לפרשנך וכי הגבנה בגמרא מפרש למה היא למה הלך הנח בב דינר דינר זהב חבית של יין בסדר מהשור עכשיו נביא את כן כבוד הרב אנג'ל היקר את המלאך אתה טעות גם טעות אז בית הלל יגיד טעות אפשר

גם כן עכשיו בוא נראה מה בית הלל אומרים לא הקדש עוד לא למדתי ובית הלל אומרים כמה אין לו הקדש למה כמה שאמר שיחול על שוך שחור שיצא ראשון לא נתקיימו דבריו לכן לאח על הקדש בכלל בכלל גמרא תבאר מה טעם מחלוקתם נראה דינר זהב סליחה אותו דבר מי שאומר דינר זהב שיעלה בידי ראשון הוא הקדש ועלה של כסף אמר דינר זהב הוא רוצה שיהיה טוב להקדש יקבל הרבה כסף דינר זהב זה פי 10 מדינה של כסף משל לא משנה שיעלה בידי ראשון הרי הוא הקדש

ועלה כשל כסף בית שמאי אומרים הקדש הדינר של כסף זה הקדש גם כן הייתה דעתו להקדיש הדינר הראשון שיעלה מה שאמר זהב חשב שיש לו הרבה זהב בכיס חשב שהזהב יעלה אבל עלה הכסף קופץ בהתחלה רחמים בתל אומרים אין לו הקדש אותו דבר חבית של יין שתעלה בידי ראשונה הקדש ועלתה של שמן שמן יותר יקר מן היין בצל עירק שמן יותר יקר לא הקדש החבית של שמן הקדש בתל אומרים אין לו אז קודם כל השמיע את המחלוקת במקדיש שור שזה מקדיש קדושת הגוף ואחר כך השמיע

לי את המחלוקת במקדיש קדושת דמים ומה שאמר אחר כך עוד פעם בספעבית של יין היא קדושה בקדושת דמים כדי להשמיע שנחלק גם במקדיש דבר לקדושת דמים צריך לפנות אותו ולהביא את הכסף שלו גם זה אותו דין יש מקדיש קדושת הגוף יש פלוס קדושת דמים ויש שווה כסף שווה כסף טוב בוא נראה בגמרא יש לנו אה לא לא נלך עכשיו לגמרא בציון משה המשנה בסדר בשבילך יופי אתה יודע המשנה זה אותיות נשמה זה הנשמה של כל הגמרא כמעט אותיות משן כמעט אותיות משן משנה זה קל היום

הכל קל תדע לך שד קל שדינר חבית חבית חבית חבית יין יין יין ש בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש בטעות הקדש מה טעם היו דבית שמאי למה הקדש חל אפילו בטעות אומר אתה יודע למה דלפינן תחילת הקדש מסוף מה התמורה אפילו בטעות אף הקדש אפילו יפה אומר אדם שבא יש לו הקדש על איזה חפץ מסוים והוא רוצה לחלל אותו בתמורה למשל בהמה הביא אותה יש לו בהמה של הקדש הביא בהמה אחרת תמורת הבהמה הזאת שישנה הוא רוצה יותר טוב שיהיה. למעשה זה שניהם קדושות והיה

הוא ותמורתו יהיה קודש. זה מה כתוב?

ואם המר ימיר בהמה במבהמה והיה הוא ותמורתו קודש. אז בוא נראה. אז עוד הפעם דלפינן דלפינן תחילת הקדש מסוף הקדש כלומר תחילת הקדש בא לעשות ההקדש על חפץ מסוים מסוף הקדש מתמורה בהמה הביאו אותה תמורת בהמה קדושה אחרת לא החילו עליה קדושה חדשה אלא הביאו את הקדושה שהייתה בבהמה בבהמה אחרת אליה מה תמורה אפילו בטעות? כלומר תמורה חלה אפילו בטעות אם היו לפניו עולה ושלמים ובהמת חולין.

הוא רצה לאמר על בהמת חולין הוא רצה לומר על בהמת חולין שלפניו ארז תמורת עולה. והוא אמר במקום להגיד ארז תמורת עולה אמר זא תמורת שלמים. הדין הוא שזה תמורת שלמים. עכשיו או יש ברשותו שני דברים.

היה סבור לומר שור שחור שיצא בבית תחילה יהיה תמורה תחת זה תחת שור שחור יהיה תמורה תחת זה ויצא מפיל שור לבן אפילו שהתכוון לומר שור שחור התמורה חלה על הלבן אז אותו דבר אף הקדש אפילו בטעות כלומר ה אמר שור שחור שיצא מביתי ראשון יהיה קדוש ויצא הלבן ראשון על קדוש אפילו שטעה זה אבל גם הבהמה אמרתי לכם הראשונה נשארת בקדושתה למה כתוב והיה תמורתו יהיה קודש בסדר זה בתמורה העיקר שהוא חשב להקדיש את הראשון כן בתמורה ושם אנחנו לומדים להתחלת הקדש הקדש בטעות תפוס

נכוןש אז זה שכתוב דלפינם תחילת הקדש מסוף הקדש זה נקרא תחילה את סוף הקדש התמורה סוף הקדש זה התמורה מה תמורה אפילו בטעות אמרנו לכם אם היה לפניו עולה שלמים ובהמת חולין והוא רצה שזה יהיה הבהמת חולין תמורה על הבהמה על העולה והוא הוציא מהפה שלמים נהפך להיות שלמים אבל שניהם שניהם קדושים הרב מה שבו אמר הוא לוקח נכון למה אסור לא היה מרנה אבל עכשיו למדנו שבא רח לא זה נעשה תמורה הכל אבל גם יצא לו מכות למה אסור לעשות כזה לא ימרנו ולא יחלפנו

טוב ברע ואם המר אסור אסור אסור להמיר הרב בתמורה שניהם הקדש שניהם אדם שעשה תמורה זה לא אין על התמורה תופס הקדש ומה שהיה הקדש נשאר למה על השור הלבן שחור לא שניהם הקדש למה לא לא אמר זה במקום זה ולא היה פה אחד הקדש זה משהו אחר זה לא תמורה אתה רק לומד מש בית שמאי הגמרא מקשה אז בית הלל אומרים אני מילה תמורה ובית הלל מה יענו על זה? הם סוברים שהקדש בטעות לא חל הם אומרים אני מילה תמורה שבאה מחמת הקדש שחל כראוי

אז אני יכול לעשות זה תמורת זה ולכן הוא טעה תופס אבל החוטה הקדש בטעות לא מחתינן אבל הוריד הקדש מתחילה בטעות אי אפשר להוריד אבל זה כבר היה הקדש זה רק תמודתו אז זה תופס בטעות לכן אמר שחור ויצא לבן לא תופס לדעת בית הילן ולבית שמאי שדימו הקדש לתמורה מה אילו הרי הרי זה תחת זה לחצי היום מאביה תמורה מההישעתה אלא עד חצי היום הוא דאבת תמורה החנמה לכי מגליה מלתה יפה עכשיו מקשים על בית שמאי אין הם דימו את ההגנה של תמורה. אז אם

ככה גם בתמורה אם אדם אילו אילו אמר הרי זה תחת זה בהמה זו תמורה תחת זו אבל מתי אומר לחצי היום הוא היה בבוקר הוא אומר בצהריים יהיה זה תמורת זה מאביה תמורה מאין שעתה חיטמ תמורה מיד פשוט הדבר שתחו שתחול התמורה רק בצהריים לא תחול מיד אלא עדה חצי היום זה הזמן שקבע הוא דבי תמורה על פי הדיבור שלו החנמה גם הקדש בטעות כמה שאמר שיחו לקדש על סור שחור לא יכלו לקדש אלא לכי מגליה מלטה עד שיתגלה הדבר שקיים דיבורו מתי זה שיצא שור

שחור איך אתה אומר שחלה הקדש שור לבן זה כמו שאמר אדם יכול זה תמורה בצהריים יחול לפני כן הוא אמר יכול יכול קדש על שור לבן על שור שחור למה למה לבן חכה יצא על שחור ואז הוא יהיה קדש לבן לא קדש אמר רב פפה או בוא נראה מה אומר רב פפה רב פפה רוצה לבאר את דעת בית שמאי באופן אחר ודאי גם לדעת בית שמאי לא לומדים הקדש מתמורה לומר שהקדש חל אפילו בטעות מה שאמרו בית שמאי שה אומר שור שחור שיצא מביתי ראשון ויצא

לבן זה הקדש לא הכוונה שהלבן קדוש אלא השור השחור הראשון שיצא מן הבית הוא הקדוש ומה שאמר שור ראשון שיצא מביתי זה מפרשים מדיבורו לכך נאמר ראשון שהשור הראשון שאמר מה פירוש כשיצא ראשון מה שיצא ראשון נשאר השברים השחורים יש לו הרבה ספרים שחורים בבית מה שיצא מה שיצא ראשון לכן חלקדש אל השור השחור הראשון איך שיצא לעולם הלבן לא קדוש לא אז זה לא הקדש בטעות זה לא הקדש טעות זה לא הלבן קדושן לזה באמת מה שהוא אמר שור שחור יוצא ראשון שחור שחור פעם

לי בדקו לעלמה לבן לא קדוש הוא בא לפרש את הדברים שלהם באופן אחר הוא לא בא לתרץ הייתה הגמרא צריכה לומר אלא אמר הפפה אם הוא בא אלא כיוון שלא הוזכר שם אמורה בפירוש לא אמרה הגמרא אלא תראה תוספות מי שנדר בן נזיר ונשאל אין פה איפה ג אה לג אז זה מה זה שייך לעמוד ב עמג לג עד לג אלך כי לא היה מקום פה איך אתה יודע כתוב בתוספות כתוב התוספות השייכים כאן עומדים בדף לג עמוד בשביל זה יש פה ארוך כן תעמד סוף

הקדש קרו תמורה אומר תמורה אפילו הרב באמצע אמר רב חופה מה טוב איפה הוא כנשכח את כולם לפה עכשיו בסדר מובן כן גם הר פפה לא אמר פפה זה טוב לא יחזור על זה בשפות כותבים זה פחוש דר אני יחזור לא צריך להגיד אלא לא אומרים אלא לא כתוב אלא רק הוא בא לברש לבד הוא לא בא לתרץ הוא בא לפרש כמו היה צריך לומר אליו אבל לא כתוב אלך כי הקשנו על רב פפה על בית שמאי על על בית שמאי אז הוא בא לפרש את

בית שמאי הוא אומר באמת לא כמו שאתה חושב ששור הלבן הוא הקדש הוא אומר השור השחור הקדש והכוונה זה קל שורר השחור שיצא מבין השברים הוא אומר ודאי שלא אין לו לא לומדים הקדש מטמורה תמורה זה תמורה אבל אז אם כן מה זה ראשון כשיצא ראשון מהשברים שוך שחור שיצא ראשון נשאר השברים השחורים הגמרא שואלת והשוך שחור כאמר ולא עשינן דלת לא הי התנה דברי התנה כתוב באופן שאין לו אלא שור אחד שחור איך נישב שכוונתו לשור השחור הראשון שיצא אין לו עוד אחד שחור. אם

אתה אומר שור ראשון שיצא משמע שיש לו כמה ספרים שחורים איזה עדר ומה שיצא ראשון השחור הראשון אם זה יש לו רק אחד אז היה אומר שור שחור שיצא מביתי למה אמר אתה מבין שור תור הראשון מה כתוב במשנה שחור סמתי ראשון הרב וקדש כתוב ראשון ראשון ודאי אז אם כתוב ראשון אז מה שמעס על כדעתך מי אם כתוב שור שחור כאמר אין לו אלא שור אחד שחור אז איך נישב את דבריו הכוונתו לשור השחור הראשון שיצא אתה ככה אתה מסביר הלווא לשור אחד כבר הזכיר

שור שחור למה הזכיר שיצא ראשון מביתי יש פה כמה גרסאות בגמרא המאירי גורס אחרת טוב בוא נראה לה צריכה להיתלטרן או תלטה אין דברי בית שמאי המורים אלא באופן במה מדברים בית שמאי שיש לו שניים או שלושה שברים ואז יפה ובית הלל אומרים אם כן שיצא בראשון מבעלה בית הלל מה יענו?

אמורים לא חלקדש. אם כוונתו לראשון השחורים לא היה לומר שור שחור שיצא ראשון מביתי. שור שיצא מן הבית תחילה אלא שור שחור שיצא בראשון מבעלה. לא שיצא ראשון למה?

היה צריך להגיד שור שור שיצא כאילו בראשונה משאר השברים באמת אז איפה הטעות פה מה שקדש בטעות זה טעות בית שמאי טעות הכון שאפשר לפרש דבריו כך או כך זה הכוונה זה איך פירוש מפרשים זה לא בדיוק הייתי אומר שהכוונה לראשון ויצא לבן מה הקושיה על בית הלל למה בית הל אומרים זה לא הקדש הלוואר אומר השור הראשון שיצא בשחורים אז מה הבעיה זה לא מדויק לא הם מפחשים שחור ויצא לבן לא בראשון שבזה כמו שמפרשים בית שמיים מפרשים לא חייב להיות שהם חולקים על אותו

דבר אז אין מחלוקת מה הוא דיבר על לבן זה דיבר על שחור או שניהם מדברים על אותו דבר אותו דבר ואת זה הם אמרו שלא אלא הם אומרים היה צריך להגיד שיצא בראשונה מבעלה בראשון שבשברים אם כמו דבריך היה צריך להגיד שיצא בראשון שבשברים כלומר שוך שחור שיצא בראשונה נשאר השחורים וזה עדיין לא הקדש כן כן ולמה הוא לא הקדש זה פירוש מה אבל למה הוא לא הבדש יצא שור ראשון שבשברים מהשחורים שבשברים לא כתוב כך הוא לא אמר לא כתוב למן מה אתה סתם אומר

כתוב שור שיצא ראשון שיצא ראשון ביתי ראשון היה כן הראשון לא בראשונה שבשברים היה צריך להגיד אם זה ראשון שבשברים השחורים שיצא כמו שאתה אומר צריך שור שיצא בראשונה לשאר השחורים לשאר השברים השחורים הוא לא מדבר טוב הוא אם היה אומר ככה טוב מאוד הבן אדם לא אמר הבן אדם אמר שור שחור שיצא ראשון מביתי יצא לבן מה אתה רוצה אז לא תקיים אז מה אה אז לא יתקיימים יצא לא התקיים זה כמו בית הלל זהר בית הלל אנחנו מסבירים יפה ככה זה מתאים אמר לרבא

מברניש לרבשה הנה זה השאלה שלך הלו הי הקדש בטעות הקדש בכוונה הוא משום דתעיה לדיבורי קמה אומר לו לרב פפה לפי הבירור שלך בדעת בית שמאי שהקדש חל על השחור משום שכוונתו לראשון של השחורים זה הקדש בטעות. בית שמאי אומרים הקדש בטעות הקדש אה הה הקדש בכוונה הוא אנחנו מתרצים שכוונה ראשון שבשורים לא אתה אומר הסיבה שחלה עליו הקדושה שהוא התכוון שאותו רק הוא התכוון להקדיש זה הכוונה זה לא טעות הוא התכוון להקדיש את הראשון שיצא בשוררים השחורים לכן זה הקדש זה לא הקדש בטעות נקרא

הקדש אז לכן הגמרא מתרצת משום דתעיה לדיבורי קמה למה נקתו בית שמא שמתחילה בלשון הנודר אפשר לטעות שתכוון להקדיש את השור הראשון שיוצא מן הבית ואנחנו אומרים לא כוונתה הייתה על הראשון שבשחורים אבל לא באמת שזה ממש טעות מה שואל מקשה על רב פפה עכשיו בסבר בית שמאי הקדש בטעות להביבה הקדש זה הב של שנייה צד אז מה משהו מפיע לא אתה אומר שזה מפיע לא דיברתי וסבר בית שמאי הקדש בטעות קשה כמה אתה תודה רבה לך א זה תראה מה שאני לא יכול לומר הוא

אומר אתה מבין צ מישהו אז כל דבר לא לא לא מחפש אותך הוא מחפש בסדר לא אין זה הוא אוהב אותך העיקר תביא את הפרחים והכל יסתדר תביא לו פרחים אוהב אוהב אותך אני אגיד שלי משהו דחוף חיב הנה הכי נמן תשמע תשמע תגיד לה כן נגיד לך זה לא בחוץ אף אחד פה לא מחפש את הש לא לא אין הייתי חושב שזה הקדש טעות יפה חשבת אבל זה לא ככה הנה והתנען מי שנדר דר בנזיר ונשאל לחכמים והתירו והייתה לו בהמה מפורשת מופרשת והייתה לו

נכון והייתה לו בהמה מופרשת תצא ותראה בעדר אמרו בית הלל בית שמאי אי אתם יודעים שהקדש בטעות ותצא ותראה בעדר מכלל תשר בבית שמאי הקדש בטעות וקדש למה עכשיו לפי לפי רב פפה עד פה השאלה לפי רב פפה כאילו משמע ש שהקדש בטעות זה לא הקדש זה לא הקדש אז אומר מה בכי סברי בית שמאי שהבטת בטעות להבי הקדש אמרנו יש שני ביאורים הקדש בטעות חל גם בהופה שלא יתקימו דבריו אבל הרב פפה אמר הקדש בטעות לא חל אלא שאמא אמר דבר שנראה כטעות טעות אבל

באמת הקדש בטעות לא חג אז על זה הם מקשים עליו וסבר בית שמי הקדש בטעות להבי הקדש בהתנען מי שנדר בן נזיר הוא לשון שהיה מסופק אם זה לשון נזירות אתה מבין נדר בן נזיר ונשאל החכמים אם הלשון שנזר זה לשון נזירות והתירו לו אמרו לו זה לא לשון נזירות אתה לא נזיר והייתה לו בהמה כבר מופרשת הפריש כבר לנזיל אותו הוא חשב שזה נזיר והפריש כבר לפני שהוא שאל חכם הוא כבר הוא כבר הפריש בהמה אמר לו אחר כך הוא אז יוצא ההפרשה הייתה בטעות

הבהמה הזאת חודין זה בטעות תצא ותראה בעדר אפילו בית שמאי מודעים למה התברר שזה הוא לא היה נזיר וגם הקורבן לא קדוש באו בית הלל אמרו בית הלל לבית שמיים מה אתם עושים היה אתם יודעים שהקדש בטעות הוא ותצא ותראה בעדר כמו שאתם ודעים בזה שהקדש בטעות הוא ככה לכם להודות לגבי שור שחור שלא יהיה הקדש אז עכשיו מה מה הבינו בית הלל ראיה שהקדש בו פהמה בטעות במה שנח מכא דסברי בית שמאי טעמם של בית שמאי בשור שחור בשביל משום שהקדש חל אפילו בטעות לכן

הביאו להם ראיה מבהמה שהקדשו בטעות אז כשה אתה רב פפה בהרת שתעמן של בית שמיים לא בגלל שטעות אלא ראשון שבשברים הוא התכוון בגלל הכוונה לא שהקדש בטעות נקרא הקדש באמת בר פפה אומר הקדש בטעות לא הקדש דעת בית שמאי אבל פה אתה רואה שהקדש בטעות לדעת בית שמאי והקדש יופי אתה אלא הגמרא מתרצת אלא בית הלל ודקטעו סבר טעמית שמיים משום דקדש בטעות ההקדש סבר תעמד לבית שמ שקדש בטעות הווה הקדש ואמרי לאון בית שמאי לא משום מקדש בטעותו אלא משום דתיה לדיבורי קמה עד

פה לעולם הטעם של בית שמאי שחל ההקדש למה המפרשים שכוונתו לראשון שבשחורים לא שהקדש בטעות נקרא הקדש אלא בית הלל ודקטעו הם טעו מסבר בית שמאי הם חשבו בית הלל סוברים שטעמים של בית שמיים משום שהקדש שטעות הקדש לכן הם יגשו עליהם מבהמת נזיר שהופרשה בטעות אמרו להם בית שמאי מה שאמרנו שהקדש חל זה לא בגלל שהקדש בטעות והקדש בגלל שהוא התכוון לראשון שבשחורים אלא משום דתעי לדבורי קמה מה שאנחנו אומרים הקדש בטעות והקדש זה רק בלשון הנודר אפשר לטעות אבל לא שבאמת הקדש בטעות יצחק

אתה איתי כן כן ברור בסדר וסברה קושיה נוספת אבל איך הוא מתרץ לו את מי שנדר בנזיר הרי הקושיה הייתה מי שנדר אדם נשבחים תצא ותראה בעדר לב לא זה בסדר מה הם שואלים בית הלל עליו אמרו לו אתם אתם אתם טועים במה שאתם חושבים עלינו בכלל בית שמאי אומרים אתם לא אתם חושבים כך אנחנו לא הסברנו כך עוד תושיה על רב פפה מסבר בית שמאי הקדש בטעות להביבה הקדש תעשמה הרב הולך להביא את הפרחים מחילה בסדר לך לך אדרבה זה בשביל אליעזר לך גם תנשק

אותו ותביא ותשים איתך הוא רק מתכוון לשם שמיים בסדר אל תעשה לו קשה אביבי אוהב אותך אוהב אותך אז מה יהיה עם הלימוד מה חייבים להביא את הפרחים אם לא לא יהיה פרחים אני אשלח מישהו שיביא בוא איפה הפרחים? הנה פה בסימטה. הוא לא יודע דקה אני פה.

אה הנה המים פה הכל. כן. תזי את התיק לא את התיק תיקח את התיק נשים אצל הרב כן תביא. לא משאיר אותו.

לא לא צריך אני שומר לא לא שומר נאמן בטור מעבדה מסבר בית שמאי הקדש בטעות להבי הקדש תעשמה היו מהלכים בדרך ואחד בא כנגדן כמה אנשים היו הולכים שישה אנשים בוא נראה את זה תכף תוספות. תוספות אומר הראש. שישה היו מעלכים בדרך ואחד בא כנגדן. עכשיו הם לא יודעים מי הוא.

הם היו שישה איש. אחד בא כנגדן ואמר אחד מהשישה האלה, הריני נזיר שזה פלוני. אתה רואה זה מי שהולך כנגדנו זה ראובן שהרבה זמן לא ראינו אותו למה הוא רואה אותו מרחוק אומר זרה הוא בן ונדר בן נזיר עם כדבריו הוא אנו בכלל אי אפשר לעשות דבר כזה זה זה כן צריך מפורש שיהיה בטוח טוב לא משנה ואמר אחד שזה זה הריני נזיר שזה פינוני למשל אמר זה סיון משה ואחד אומר הריני נזיר שאין פילוני זה לא מי שאתה חושב שמו שיש לו סוודר שחור זה

מאיר יש לו באמצע השלישי אמר הרי אני נזירך שאחד מכם כם נזיר מקבל על עצמו נזירות אם אחד מכם נזיר אני נזיר כלומר הוא רוצה להגיד זה לא מי שאתה חושב זה לא מי שהוא חושב רק אחד מהם נזיר דהיינו אותו שנמצא כדבריו אז מה הוא אמר הרי אני נזיר שאחד מכם נזיר מקבל על עצמי נזירות אם אחד מכם נזיר הרביעי זה השלישי הרביעי אמר לשניים הראשונים הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר אם אין אחד מכם נזיר אז הוא יהיה נזיר החמישי אמר לשניים הראשונים הריני

נזיר ששניכם נזירים אם שניכם נזירים הוא נזיר השלישי אמר אמר הריני נזיר שכולכם נזירים מה זה כולכם כל החמישה אה לכל החמישה אומר בית שמאי אומרים כולם נזירים למה בית שמאי אומרים כולם התכוונו לקבל נזירות קרו בדעתם אז כיוון שככה היה בדעתם חל הנזירות אפילו שהם לא קיבלו צד לא התברהר לא התברר שטעו משהו אפילו שהתברר אחר כך שטעו אבל הם הסכימו להיות נזירים מה מסיימת עדיין אין קושיה עכשיו והכה הקדש בטעותו הרי לאחד שהתקרב עליהם אותו אדם מתברר שאחד מהם ודאי טעה וקטני כולם נזירים

הרי כל שנתכוון לקבל על עצמו נזירות בלב שלם אפילו שאחד טעות בקבלתו רוח עלה אפילו בטעות אז בהקדש לבית שמאי נאמר שאדם שאמר שור שחור שצא מפתח ביתי היום יהיה קדש ויצא לבן על לבן קדוש למה גילה בדעתו שברצונו להקדיש ואפשר לפרש שברצונו להקדיש את השור הראשון אז הקדש בטעות והקדש היה צריך להיות השור הראשון הלבן קדוש אבל לא הייתנו סיפור רק התכוון שבן זה כל אחד ואחד שאמר התכוון על מה שיהיה הראשון אמר אני אז הראשוני אמר אלו מה זה היה ואמר אחד הרינזיר שזה

פלוני השני אמר הריני נזיר שאין זה פלוני העיקר שהוא קיבל עליו נזילות הוא רוצה להיות נזיר השלישי אמר הרי נזיר שאחד מכם נזיר והרביעי אמר אמר הרי אני נזיר שאין אחד מכם נזיר. החמישי אמר לשניים הראשונים ששניכם נזירים.

הריני נזיר. ואחר כך השישי אמר שכל החמישה נזירים. אז אפילו ודאי יש פה טעויות אבל בכל זאת כולם נזירים. והחקדש בטעות הוא וקטני כולם נזירים.

בכל אופן חל הנזירות. אז כל שהתכונו לקבל על עצמו נזירות בלב שלם חלה הטעות בקבלתה ודעת רב פפה היה רק אם חשב הראשון שיצא הראשון שבשחולים עמרה סברה בית שמאי הקדש בטעות והקדש אכל לו באמת במשנה של נזיר מוכח שסוברים בית שמאי שהקדש בטעות והקדש וכיוון מה שהקדש חל בטעות אם אמר שור שחור שיצא מביתי ראשון ואצלח להקדש אומנם אחה לא מהמשנה הראשונה גבי נזיר שהפריש קורבן ונשאל החכם אי אפשר להכמת מפה יש קושיה על רפפה מפה אפשר להוכיח לא כמו רפפה אבל מה שהקשט בהתחלה

מגבי נזיר שהפריש קורבן מנשאל החכם שמה אין שאלה הביה אמר זה רב פפה ככה העמיד מחלוקת בית שמאי ובית הלל הביה אמר לא כסרקה דעתך לא כסרקה דעתך קיים בצפרה לא קצה דעתך דקאים בצפרה אלא אכה במעסק דקאים בתערה ואמר שור שחור שיצא בביתי ראשון נבי הקדש ואמר לי לבן נפק ואמר ידע דנפל נפק לא אמר שחור אוי אוי אויורה איזה יופי מקום גבוה בסג לארב בסדר זה יחזור לו עוד פעם בסדר א בקשה תבדוק שהכל בסדר הנה אני חוזר לו תעשמע וסבר בית שמאי הקדש

בטעות להבי הקדש תעשמע שישה שהיו מהלכים בדרך ואחר ואחד בא כנגדן ואמר אחד הריני נזיר שזה פלוני זה עם ציון משה ואחד אמר הרי נזיר שאין זה פינונים זה לא ציון משה זה מאיר הרי השלישי אומר הרי נזיר שאחד מכם נזיר מקבל על עצמי נזירות אם אחד מכם נזיר השלישי הרביעי אמר הרי אנינזר זיר שאין אחד מכם נזיר. החמישי אמר נזיר ששניכם אם שניכם נזירים. חמישי אמר אם כל השישי אמר אם כל החמישה נזירים כולכם נזירים.

בית שמים אומרים כולם נזירים למה כולם נתכו לקבל נזירות הקדש בטעותו וקטני כולם נזירים אז אותו דבר אפשר לפרש שברצונו להקדיש את השור הראשון שיצא בתעבתו בין ימי שחור בין ימי לבן ורק הוא אמר השחור הוא חשב שהשחור יצא אמרי סברי בית שמאי ממשנה זה נראה סברי בית שמאי הקדש וטעות אה הקדש אכלו באמת מכאן נכון שדעת בית שמיים משמע הקדש וטעות והקדש אבל אכל לו מהמשנה הראשונה גבי נזיר שהפריש קורבן ונשאל חכם אי אפשר להוכיח כמו שתחדה גמרא אז מפה יש שאלה על רב פפה

הביה אמר לא סקד דעתך דקאים בצפרה אומר לא סקדעתך להעמיד דברי בית שמאי באדם שעומד בשחרית כמו שיצא הבהמון בביתו ואומר שור שחור שיצא בביתי יהיה ראשון שחל הקדש אין לא יעלה על הדעת שהוא עמד בבוקר ועומד עומד בשחית קודם שיצאו הבהמות ואומר שוך שחור שיצא מביתי ראשון יהיה הקדש ויצא לבן שחקדש על הלבן לא אלא במעסקינה אתה יודע מה מדובר דקאים בתערה הוא עמד בצה צהריים. לאחר שכבר יצאו הבהמות היום בבוקר לעבודה, כל אחד עובד במקום אחר. ואמר הוא עמד בצהריים אחרי שיצאו הבהמות הוא

רואה שהם כל כך ילדות טובות והולכות לעבודה יפה. ואמר שור שחור שיצא מביתי ראשון הקדש.

ואמר לה ואמרו לה לבק ואמר להון יב ידעננה דנפק למר דלבן נפק הייתי יודע ששור לבן יצא ראשון לא אמר שחור אז זה שמר שדעתו לכל שיצא ראשון מה שהזכיר שחור למה אתה מבין מה קורה הוא שמע פשיעות רגלי השור חשב זה שור רגלי השור השחור אבל כשעומד בבוקר ואומר שור שחור שיצא מביתי יהיה הקדש ואמרו לו שיצא לבן ואמר אם לא הייתי יודע שיצא לבן הייתי אומר שורש שחור גם לבית שמאי לו חלק הקדש למה קודם יציאת שבריו הוא לא יודע איזה שור יצא תחילה

אתה מבין זה כלומר הוא אמר הוא היה מוד בצהריים הוא אומר תשמע השור הראשון השחור שיצא ראשון היוםכן בבוקר הוא יהיה הקדש מה שיצא לא שיצא מחר בבוקר כבר יצא הוא יודע בדיוק מה יצא הוא חושב שעשה שחור אז אמרו לו תשמע באבא הלבן יצא לא השחור יצא אז הוא אומר אני שמעתי את הפשיעות שלו שמעתי את המסות וחשבתי הוא עושה מו לא מה הוא עושה שור מו הוא כן והשור מה עושה?שור גועה ג גועה אה גועה אז שמעתי את הגעיות שלו ואמרתי זה השור השחור

אבל טעה בודעו מכירו אבל טעה אבל באמת התכוונתי ללבן מה שיצא ראשון שעמד בבוקר שיצא ראשון מביתו אמרו לו שיצא לבן אמר הייתי ידוע שיצא לבן לא הייתי אומר שור שחור אז גם לבית שמאי לא חלק דש למה שיצא הוא לא יודע איזה שור יצא תחילה אם עמד בבוקר ואומר לא שהגמרא אומרת זה מובן עד פה וממצית אמר דקאים בתהרה עסיק דקאים בתהרה עשיק אתה יכול להמגיד שמדובר באדם שעומד בצהריים אחר שיצא הבהמות והקדיש את השור האחרון שיצא ראשון היום והקט דינר של זהב שיעלה אתה

לא אומר שיצא הרי כתוב דינר של זהב שיעלה משמעו מדובר במקדיש קודם שעלה דינר זהב לא לאחר שעלה אז הוא הדין ברשע לא שיצא השור שיצא שיצא אפשר להעמיד כמו שאתה אומר תנ שעלה מדובר באדם שכבר עלה בידו דינה, הוא חשב שזהב. כן. אחר מכן חזר והיביד בדינה. או זה כסף.

אומר, אם הייתי יודע שזה כסף, לא הייתי אומר של זהב. חבית של יין שתעלה. מה מה תענה על זה? גם שמה כתוב תנה שעלת הוא חשב זה היה של אין בסוף זה של שם אמר הרב חסדה הוקמה בחיברה לקיה חיברה בהוקמה לקיה שור שחור שנמצא בין שברים לבנים אתה יודע מגרע אותם נפקרים בפחות למה תמיד השברים הלבנים הם מעולים הם יותר טובים הם מבוקשים מהשחורים כשהשחור עומד עם הלבנים אז הלבנים נמכרים בפחות זה מוריד שוב את השוק וכן חיברה באוקמה לקה כתם לבן שנמצא בשור שחור

זה משמע שהיה בו איזה נגע למה פה צמח צער לבן כולו שחור זה למה פה בשיער לבן צמח בו למה ידוע שהיה פה איזה נגע והצמיח לו צער לבן אז זה היה חולה אותו ספות אומר שהשברים הלבנים הם יותר טובים מן השחור כן ככה אנחנו אמרנו שהשחורים יותר טובים לא הלבנים יותר טובים אתה לא רואה באמריקה יש לבנים ויש חורים עוד למה כי השחור כחוש הוא בין הלבנים הוא נראה כחוש הה בין הלבנים לכן שובו פחות תנען עכשיו קושיה על רב חסדה תנן שחור שצא שחור

שיצא מביתי ראשון הקדש אמרנו שלבית שמאי חל עלי לבן יצא לבן ראשון חל כסדעתך כי מקדיש בעין רעה מקדיש אה מי שמקדיש בדרך כלל דעתו להקדיש דבר פחות לא מובחר תמיד צריך להקדיש בעין יפה אבל אדם רוצה בשבילו את הטוב להקדש הוא נותן פחות בעין רמה בעין רעה מקדיש ואמרי ואמר עכשיו ביחס לנידון אומרים בית שמאי אומרים הקדש חל ההקדש על השור הלבן אם כמו רב חזדה ששור לבן זה מאוחר ועדף יותר משור שחור איך איך אתה אומר מקבלים דברי המקדיש אידו הייתי הייתי יודע שלבן

יוצא הייתי אומר לבן הלו אדם לא מוכן להקדיש את המובחר הרי הוא מפסיד ואמי בעין יפה מקדיש שאדם מקדיש דבר מובחר לכן אמר אם היה יודע ששור לבן יצא היה מקדיש אותו דינר של זהב שעלה ביד ראשון ועלה של כסף בית שמיים אומרים מקדש אם כן אדם מקדיש בעין רעה הנה כן לא לא הבנתי איך מוכחים משניות האלו של הראות לא לא מוכחים מעמידים אני מעמיד כסלקה דעתך כי מקדיש בעין רעה מקדיש סלקה דעתך זה לא שאני יודע עכשיו אם ואמרי בית שמאי אתה רואה הוא

אני יודע שדעתו להקדיש את הפחות אתה אומר אם השור השחור פחות משור לבן שור לבן הרבה יותר חשוב לפי מה שאומר רב חזדה והוא אמר שאם הייתי יודע שלבן יצא הייתי מקדיש את הלבן מה משמע מקדיש בעין יפה ואנחנו יודעים שהמקדיש מקדיש בעין רעה קושיה מה זה קושיה על הרב חז אם כמו רב חזדה ששור לבן מובחר הוא עדיף יותר משור שחור איך אתה מקבל את דברי המקדיש שאומר אומר אם לא הייתי יודע שלבן יצא לו אדם מקדיש חפץ שפחות מובחר אז בידוע שגם זה תכוון

להקדיש שחור ולא לבן בסדר תירוץ לא זה עוד קושיה ואל המים בעין יפה מקדיש דינהר של זהב שיעלה ביד ראשון ועלה של כשבית שמיים הוא מקדש איפה שתלך אני לתפוס אותך אדם מקדיש בעין רעה אז רק באופן שאמר זהב ועלה כסף חל חל הקדש על הכסף למה פחות מהזהב ואדם מקדיש בעין רעה ודאי הייתה דעתו גם על של כסף אבל אם אמר כסף ועלה זהב זה מאוחר יותר לא על הקדש אז ברשע אנחנו לא יכולים לומר שחלק הקדש על הלבן רק אם כן השחור מעולה מובחר

מן הלבן אז שקשה לרב חסדה ואל המים בעין רעה מקדיש מוכיח מכאן שתנה משל משנה סובר כל המקדיש בעין רע מקדיש הרי בספע אמרנו חבית של יין שתעלה ביד ראשון ועלה של שמן בית שמים מקדש חלה הקדש על השמן והשמן עדף מיין שמן יקר יותר מיין איפה זה גדל איפה תביא איפה את הכוונתו על היין לא על השמן למה חלק זה על השמן אם משום זה התירוץ שלכם לא קשיה בגלילה שנינו השמן מצוי שם בשפע דחמרה עדיף משחה בגלל היין יקר יותר מן השמן עכשיו רשע

כאשר לרב חזדה אז בכל זאת הרי התנה של המשנה סובר כם מקדיש וען ריח מקדיש אז אם ככה רשע שאמרנו שאחד הקדיש על הלבן קשה לרב חסדה אמרנו ברשחקש על הלבן יודע שאמר מה שיצא ראשון כז הוא אמר עין נפה מקדיש צריך צרף לא לא עין רעה אם אדם מקדיש בעין רעה טוב התנה של המשנה סובר כל המקדיש בעין רעה מקדיש אז זה קשה על רב חסדה איך אתה אומר ש לבן הוא משובח והוא מקדיש אותו הרי זה בעין רעה זה הקושה הראשונה אמר לה רב

חסדה כי אמר היא בתורה בתורה דקרמנאה קרמנאה מה זה קרמנאה הנה קרמוני אה וואו קרמן זה יותר שמה השברים הלבנים יותר טוב משחוריך אומר שמה בשים של מלכות קרמניאי מי אמר לך שזה זה קרמן קרמורה לא זה קרמן שער זה לא בדיוק גרמן יש קרמן ויש גרמן שע עכשיו אתה מביא עוד חידושני אתה אבל בשאר מקומות השחור יותר משובח יוצא לפי התירוץ בקרמנה לא לבן שחור ולכן אדם ועין רעה מגדקורטים בפר מה שאמרתי ששברים לבנים ובחרים זה דווקא בשוררים שמלכו בקרמנאה שמה הם חשובים אבל בשאר

המקומות השחור אבל בשאר המקומות סברים השחורים יותר הם יותר עדיפים לכן כשמקדיש שחור ועלה לבן חלק הקדש על הלבן כל המקדיש בעין רעה מקדיש יפה זה מתרץ ואמר חזדה וקמה למשקה סומכה לבשרה חיברה לרדיה ואמר רב חסדה זאת אומרת שור שחור האור שלו משובע משובח למשקה משקה זה לעור אור שחור האור שלו משובח כלומר שור שחור האור שלו משובח סומקה אדום לבשרה זה לעשות חושה סבזי כל האלה חיברה לרדיה שור לבן זה טוב לחרישה מה רוצה כן כן לא אבל אלה שמסובבים בגלל אף פעם לא

שחקות ואמר אתה יודע אתה שמתם צבע אתה יודע שזה זה כל יום מתחלפים מה קרה לך הם אדומים אז מה מי אמר לך שלא שוחט עוד אז מה זה מתרח שלו בוא ניקח אותך ל למטבחיים שם בטח איזה איזה קודם כל אתה בא לשם איזה שורש שאתה רוצה אתה לוקח איזה פרה גם זה לא משנה אז לעולם אדם ואמר הרב חסדה מה התירוץ פה הרב איזה תירוץ זה לא תירוץ זה גמרנו עכשיו אומר לך עוד דבר משם רב חזדה ואמר רב חזדה כך וכך ולכן אם

אדם אמר שחור והקדיש לו ואני הייתי יודע שיצא ל זה לא קשור לא קשורה כי נראה לי ש לא קשור ו עד כאן עד ואמר הרב חז קשור מי ואמר הרב חז קשור ואמר הרב חז הוא קמה בחיבר לקיה עכשיו אתה רואה גם על זה עכשיו שאלה שור שחור שנמצא בלבנים הוא מגרע אותם נקראים יותר בזון ואם גם השור השחור יותר במעלה אחת על פני הלבן בעור שלו כפי שאתה אומר איך נאמר שעדיפות הלבן על פני השחור בחרישה תגרום ששור שחור שנמצא בן יגריע אותם זה

טוב לחרישה זה טוב לעור שלו מה שאדם רוצה הוא קונה למה זה יקריע אותם כי אמר ארי עוד הפעם בתורה דקורמנאהכ מה לא זה של קרמון אומר שור שחור נמצא בנבנים מגרע אותם שהלבן עדיף על השחור זה הכי טוב הלבן שם לא יודע למה אתה כל כך שמח שזה קרמן דומה להספעה נחשב טוב אם אתה שמח זה טוב הגענו למשנה תודה רבה אתה רוצה שנמשיך?

תמשיך. מה הבעיה? האמת זה דף של היום עוד? אבל זה משנה במח קצת עוד קצת לא סבבה צדיק אומר כל יום אוכל זה דווקא אוכל של היום הלכות אין דף שבת אין דף חמוד אחד אין כל זה תוספות של היום אה לא ידעתי בכל צריך להוריד גמרא חדש רבי חיים אחר כך תחזיר לי אותם כן רבי חיים אחר כך תחזיר לי את הספרים היום בלי כן היום לא מחר היום לומדים תודה אה יופי למטה אנחנו בד בהלכה וואו חשבתי שזה יהיה בשבת כבר אז שמתי את זה ביום ראשון דף לד לא מה קרה מה אל תפחד השם יברך נשים היושבות על פתח המבוי וכדיהן בידם אין ממחין בידם דכיוון דמידי דרבננו מוטב שיהיו שוררות ולא מזידות אז מה הבעיה?

אם יש לו על פתח המבוי ומה זה נקרא שם? וכדיהן בידן מה זה קץ של מים? יעני או של יין אין ממחין בידן דכיוון דמידה דרבנן אל תמחה בהם שיהיו שוגגות ולא יהיו מזידות. למה שלא יוריד את הקד בחוץ אולי יבוא להוציא אותו החוצה מה אומר לך המפרש כנראה ז' ואם היה איש מכין בזה לא לא גם איש רק מה זה דרך נשים לשבת הם אין להם מה לעשות הם באות בשבת שבוות פתח המבוי והם מפטפטות זה קטן גם גם דינו אמרו דן לאנשים שלא שומעים

כמו נשים נשים לא שומעים אז זה בשבת מתי זה פתח המבואי כף חיים והוא דין לאנשים היא לא שמ כן יש לפעמים איש דומה לאישה הוא גם לא שומע זה הולדת שי שלא שומע הוא כמו אישה מבואי שנפל פלו קורותיו או לחיו בשבת היה לו קורה למעלה נפל אבל פי שהותר למקצת שבת אסור משם והלך בן פתוח לושות הרבים פתח לכרמנית ויש מי שאומר דני מלב בעיר שאינה מוקפת חומה אבל בעיר מוקפת חומה מותר ויש לסמוך על זה להתיר של להתיר לו בכל זה שהיה ראוי

לעמוד כל השבת אבל אם היה עומד לסתוב מערב שבת אסור לאחר שנסתר אם היה כבר זה היה ידוע שזה ראוע וצריך להרוס את זה לפני שבת ואם ספק אם נסתר מערב שבת או לא אז לכולה מה זה לחייו לחי לח יש קורה למעלה או לחי עומד מבוי שנשתתפו בו ונשברה הקורה אותו חצר שעירוב מונע בו לחצרות הפתוחות לא מותרות מה השתתפו בו נשברה אחורה אותו חצר שהוא מונח בו וחצרות פתוחות לא מותרות כולם אבל חצרות שאין פתוחות לאותו חצר הם אסור לוות אין להם ירוב יכולים

להגיע לשם עכשיו שימן ססו זה בשביל יום שישי כן דין עירוב לחצר שהרבה בני אדם דרים בו אז חסר שיש בה הרבה שכנים כל אחד מהם בבית לעצמו.

כולם מותרים לטלטל בכל החצר, מהבתים לחצר ומהחצר לבתים. אותו דבר מבוי. רק חכמים אסרו לשכנים לטלטל ברשות היחיד שיש בה דיורין. זה שלמה בדינות תיקנו חצרות.

טוב, בוא נראה. חצר שהרבה בתים פתוחים לתוכה לתוכו אסרו חכמים לטלטל מבתיהן לחצה מהתורה זה מותר עד שיערבו דהיינו שגובים פת מכל בית ובית ונותים אותו באחד מן בתי החצרות שעל ידי כך אנחנו רואים כאילו כולם דרים באותו בית וא כאילו כל החצר מיוחד לאותו בית זה מובן למעשה רבנו הארי אומר שכל ערב שב שבת כדאי לעשות מצוות עירובי חצרות אתם עושים בבניין דן אתם עושים בבניין כן גם אני לא כל ערב שבת אסור בחצרות מביצמך צריך די כן אבל שמים מצות זה פעם אחת נהיה

לכל השנהכל השנה שאפשר לאכול אותם. ב' יושבי אוהלים או סוכות או מחנה שקיפו מחיצה הם מטלטלים מאוהל לאוהל עד שיערבו כולם זה הרבה פעמים קורה הולכים אוהנים איזה חבר'ה משפחות משפחות כל אחד מקים לו אוהל עשו את זה כמו איזה כמה שהם הם עושים לזה מחיצות מסביב מחנה מחנה כזה צריך לעשות עירוב אבל שהרה שקיפו המחיצה צריכה לערב לפי שכולם מעורבים ואין אותם אוהלים קבועים בהם מה במרון אם יש לוכים לחשות אוהלים במרון צריכים לא זה אולי זה שיירה שהקיפו המחיצה אין צריכים נערף שכל המעורבים

ואין אותם אוהלים קבועים להם לא קבוע זה מדובר באוהלים א קבועים כנראה בגבועים צריכים כולם לע שהיינו ילדים אז היה פה עולה תימן איפה הם היו? פה בגן סקר.

מה עשתה להם המדינה? הביאה להם אוהלים. אוהלים הביאה. היו התימנים איזה כמה חודשים גרים באוהלים.

אנחנו היינו הולכים בשבת והם היו הם היו כל כך יפה כולם ושרים בשבת. כל משפחה. כן. היינו הולכים לראות את המחזה הזה, מדברים איתם, כולם תימנים היו פה.

כל כנס כריה. היינו ילדים, היה אוהלים, היה עולה עונים מתימן הכל היה אוהלים. איזה שירה, איזה זמרה, איזה תפילה. אז היה הכל אוהנים קבועים לכמה חודשים.

שמו להם מיתות, הכל. כן, היינו אומרים לרב, אז הוא אמר, הוא היה אומר לנו שביום ביום זה ניקח להם דברים ביום ראשון שני כן אבל אני לא זוכר שהוא בא לראות את התימנים אני זוכר שהייתי חושב שהוא יבוא לראות הוא לא בא עשית פה תורה כן זה לא כן בסדר? כן. זה דומה לכזה אוהלים.

אוהלים, אתה יודע, זה כמו אוהלי המדבר. אלה דינם כשיירה נקרא. נו לא, אני לא חושב שזה שיירה. זה הם נוסעים השיירה.

זה לא קבוע. פה הם עשו להם איזה קבוע, איזה כמה חודשים. הבית שמניעים בו עירוב אין צריך אינו צריך ליתן פת כולם צריכים לתת פת הוא לא צריך לתת גם פת מעצמו ולהעשים ואין צריך שיהיה בעירוב שווה פרוטה גם זה לא צריך ואין מניחין אותו בחצר אלא בבית שראוי לדירך להפוקי בית שערך סדרה אומרפסת לא שמים שם וצריך שיהיה בו ארבע עמות על ארבע עמות הבית ואפילו הוא של קטן ואם רגילים ניתנו תמיד בבית ידוע. אין להם לשנותו וליתנו בבית אחר.

פני דרכי שלום. למה? מה דרכי שלום? מה זה זכות לשים בבית שלו?

בית של דרכו נעשה את המצווה. לא, הוא לא צריך לתת פת, אתה מבין? הם כולם צריכים לתת פת הוא לא צריך לתת זה תימני זה המצווה שלו לכולם שמעת ציון משה לא השבת תבוא להתפלל עם הספרדים לא תלך לתימנים לא למה הבית הכנסת סגור פרשת תרומה סגור אני צוחק אתה יודע אם מון אחד התקשר אליי תימני ברצינות מראש העין חבר שלנו יואב יואב אומר לי תשמע שבת מה נעשה בית הכנסת סגור פה אז הוא הזכיר לי את הזה לא אבל אצל הפרסים לא הכל פתוח זה

אסור להגיד לא אני צוחק וצריך שיהיה בו ארבע עמות ארבע עמות ואין לשנות לתון בבית אח דרכי שלום אפילו קטן יכול לקבות את העירוב לקבסו למה זה של העירוב לא צריך שיהיה לו פת בבית למה זה בבית שלו כולם שמים את צלה פת בשביל שיהיה כמו הבית שלהם והמנהג בזה להניח העירוב בבית הכנסת המנהג בזמן הזה להניח עירו בבית הכנסת וכן נהגו הקדמונים ונראה לי הטעם דירוב שלנו יש להם דין שיתוף ואין צריך להניח בבית דירה כן אצלךם מרדכי אליהו היו שמים בבית הכנסת אצלו על

מדף היה לו חבילת מצות אבל פה לא שמים אבל פה למטה הרב היה גר בחצרך שיש לה הרבה דיורים הרב היה עושה לא לא ראיתי כלומר אני לא יודע לא לא ראיתי שהיה עושה גם לא היה שכל לשאול אותו לא היה עושה. הרב שרבי היה מטלטל.

כן. אבל מה היה לו? הוא היה מהבית הכנסת לבית. מהבית זה פה הלכות פורים.

היום אנחנו טרפח או טרפז תרפחז היינו טרפח נפח תביא פרח אז תביא לו תביא לו את הפרחים שלו את השיעורפת שסיימנו אותו לא לא למדנו חים המוכח חומת אותך כרחין המוקפין חומה ממוד יהושע בן אפילו אינם מוקפין עכשיו אתה לא רואה את החומה כמו ירושלים כמו בית לחם כמו חברון לא זה לא זה לא אותו דבר זה לא של יהושע בן זה מכיוון שהיו מוקפים דינה כל כרחין המוקפין חומם ממ יהושע בנ אפילו אינן מוקפין עכשיו קוראים בתו אפילו אם הם בחוץ על הארץ אפילו שזה

נגיד בברדדוש שושן הבירה זה תמיד בשטור לא ואפילו אין בהם עשרה בטלנים שבטלים ממלאכתם ועוסקים בצורכי ציבור והוא שהוא כף ואחר כך ישב או שישב תחילה דד להקיפו אחר כך הפוקש שנודע שעשב תחילה דתד שלא להקיפו למשל מי שקורא מגילה בבית לחם ב במצבה ודאי שזה בתו רק שמה זה ערבים מסביב אז בדיוק איפה בית לחם אמיתי אפשר לדעת היום שושן הייתה מוקפת חומה בזמן אה ממות יהושע בנ הייתה ממ זמן בשושן כן בגלל זה קבו קופה שושן אומר משנה ברורה כי בזמן מרדכי בעת הנס

כטיב שהיהודים שבכל מקום נלחמו ביום יג ונחו ביום יד ועשו משתה ושמחה שישה נתן היהודים להילחם עוד גם ביום יד ולא עשו יום טוב אלא עטו וכמה שבאותו זמן נחלקו לשני ימים קבעה מרדכי בהסכמת אנשי כנסת הגדולה גבוה פורים לדורות הנקו גם כן אותו לשני ימים היו לתקן כל עיר מוקפת חומה כמו בשושן יהיה דומה לשושן לעשות בתור והר להיות כבוד בשושן אך כיוון שארץ ישראל הייתה חרבה באותו עיה לפי זה עיירות המוקפות בחוץ לארץ חשובות מהן כן תיקנו לכבוד ארץ ישראל שכל מוקפת חובה מות

יהושע בן קרי ביתו בשביל שם זה לא ח שמות יהושע לבד משן לפי שמוקפת מושע בן לפי שאינה מוקפת מושע בן אפילו אחי קוראים בתו פני שבו נעשה הנס וכן הכפרים הנראים עמהם אפילו אינם סמוכים כגון שיהיהם בהר או שסמוכין להם אפילו אינם נראים עמהם כגון שהם בעמק ובלבד שלא יהיו רחוקים יותר ממיל כמה זה מין קילומטר ובשושן אף על פי שאינה מוקפת חומה מדש בנ קוראים בתו ונסה בונז מרן אבל מה מה זה רחוקים במשינה ברכבת או רחוקים ברגל כף החיים אומר אם אתה מגיע

במשינה אז אפשר לקרוא בטו נכון אתה רואה יש לך כף חיים תוך כמה זמן זה מרחק של מיל צריך להיות לא מיל זה 18 דקות כמה זמן כן 18 אז באו 18 פלגיע כבר 20 קימטר כפרים ועיירות גדולות וכרחים שאינם מוקפים חומדש בנ קוראים ביד אצלכם ברמות מה זה נקרא כל אחד בפי החייל שלו יש גם בית כנסת ככה בית כנסת ככה לא יודע עוד לא כל שיש כל למה לא סידרו לכם חיבור יש לא יודעים מתנהג עם אחרת כרח שהוא ספק לא תעשה שני ימים

כרח שהוא ספק מוקף מות במ ישוע קוראים ביד ובטו ובללהון ולא יברך כי אם ביד שהוא זמן קריאה לרוב העולם נסה את ידי הספק בין עיר שהלך לקרח או בן קרח שהלך לעיר, אם היה דעתו לחזור למקומו, בזמן קריאה ונתעקה ולא חזר, קורה כמקומו. ואם לא היה בדעתו לחזור אלא לאחר זמן קריאה, קורא עם אנשי המקום שהוא שם. ואם הוא במדבר או בספינה, קורא ביום יד. אנשי העולם.

למה יד קרוב אנשי העולם אומר לפי שזה אני חייב להרחיב הדיבור מה שפירשו המגיד והכסף בשני מה זה פרוס בין יומו בין עיר שהלך לקרח או בין קרח שהלך לעיר אם היה דעתו לחז חזור למקומו מתי ידעתו בזמן קריאה והיא נתעקה ולא חזר קורה כמקומו תראה אתה יכול לשבת בתל אביב ולקרוא כמו ירושלים הקריאה מהתחלה הוא חשב זהו הוא קורא עם אנשי המקום שהוא שם טוב, צריך ללמוד את זה לאט לאט, נעזוב את זה. הגענו לה. צריך לראות את ההקדמה, להבין מה זה בדעתו לחזור או

לא בדעתו לחזור. אנחנו בדף קעג עדסקחן גבר דבתעדס היה לו שלוש עדסים קרבו גב אמרו ללמלכי אמר לרווחה עובדה כדי להרוויח למצוא את העבדה מה מה פירוש עבדה הנפש ויבדה נפש להשיב את הרי רבנו הארי אומר במוצאי שבת רק יקח אגודה אחת של הדס יש לו שישה עדסים כל שלוש זה אגודה ומוצא שבת תיקח רק שלוש מה אגודה אחת שלוש אמר רבי אלעזר שפירקה אמרת אבל תלתינה למה אמר לאחד לאברהם אחד ליצחק חד ליעקב אתה מבסוט אה וכשירו קחד רחנ בכין דכתיב נראה שמניך טובים שמתור

שמך בגרחה קיים חולשה ובמנות דה התקיימה ו נגידו בכלל מלה ותתה אמר בלעזר זכה קרון ישראל ועל מדן ועל מדי אתה רואה אתה צריך אדסים החזיק שלוש זה לא כמו רבנו הארי לא זה רבנו הארי זה מוצאי שבת הוא אומר לו שלוש זה אגודה אחת אגודה אחת ש שתי אגודות זה אחד כנגד שמור, אחד כנגד זכור.

לילי שבת צריך שתי אגודות. שלוש הדס כשרים, עוד שלוש עד כשרים, משולשים ותברך עליהם בליל שבת, ביום שבת בבוקר, במוצאי שבת שתה מברך, רק תיקח אגודה אחת שיש בה שלוש. ככה אומר הרב אני. הוא מביא לי כל שבת מביא לי שתי אגודות הדס אבל כשר אני אומר לו אתה כל שבת מביא לי אגודות הדס פודו לא ש מביא תחזה לא מדבר לא אני לא תחזנת מתקימה אלא על ריחה תראה העולם עומד על הריח אתה יודע שכתוב שבפורים להריח בהדסים חוץ משבת הדסה ומריחה דה אשתמוד ריחה

אחרה מהריח הזה נקרא ריח ח אחר למעלה בשעתה דנפיק שבתה סק נפשה יתרה שתערו נפשה ורוחן פרשן עציבין הנפש רוח עצבים למה נפרד מהם אתר אחד מתקרבן דה בדה דה בער רוחה בתר רוחה מקבלה ריחה כן דתקבל ריחה מתקרבן כחדה וחדן כגרחת דקורבנה בריחה מתקרבן כל הקחדם לעתן בסינה וחדן תחזה טרב סינה אחד לאלה ואחד לטתא שני נרות דולקים הילד ברנש אבסינה דלתטתא כב אה וחבל ההוא תננה דסדיק ואם מדליק אדם את הנר שלמטה הוא מכבה את הנר העליון לאיתב בוסינעלאה אז העשן עולה מהנר העליון

כתננה דקורבנין אנה צדיק לה בסתן בחרן ככדה חדה ככ רח נכוח להשם קמו דר אחד קורבנה קיומה דכלה קיומה דעלמה קורבנה דקה דמחרב כולה גך שבעה יומי שלמות גדבר כל בפולח שתקח חד מעלה לת כתיב אדוני אלוהי אתה וממך היקר כמו ה אדוני אלוהי אתה דבאי ברנסודה לשמ קדשה אפשר לשבח על קולה צריך לשבח מאתה שבחדני כמה דוקמוך מעמקה דכל דכתיבים כעשית פלא פלא כמה דכתיב ויק שמו פלא והתמר עצות מרחוק עצות עצות מרחוק עצות זה בינה כמה להתמר יועץ מרחוק דכתיב מרחוק אדוני נראה לי

כתיב ממר חג תביא לחמה אמונה אומן כמדה תמר אין אמונה ואין עומונה ווקמו אמונה בלילה כמה דעת אמונתך בלילות כתיב חודשים לבקרים רבה אמונתך וזמן חודשבריךו לידי קל לישראל חו לטהר אותם כמה נכתיב וזרקתי עליכם מים טהורים ורתם מכל טומותכם כל גילולכם אתכם ברוך אדוני לעולם אמן ואמן כן נכון שתי אחד למה אחד הוא מחבד שלה בשר פוגש את זה לא יכול להיותיש שאני ארד כן אני לאי שעצות מרחוק זה הבינה עצה עצה זה לא תבואו אדוני אלוהינו שיקטרו רבותינו לפני כתורת הסמים זמן שבית המקדש

קייםצ כאשר סו אותם אל משה נביא אח לא אני אמרתי העצות זה כתב הזוהר הזה ככתוב בתורתך בטח אותו דבר עצה עצות ויאמר אדוני משה קע לך מים נטב ושמים מונה זכה בד בבד ויאמר אל משה קח לךמים נטש הסמים זק בד לבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף שחרת חת בנסמים ונבונה זקה בד בבד יהיה יהיה בבד בת זקומ יהיה בבד זכה אומר בבד בתמר היה הו דב דבזנו ה דחסו הנו הזו ועשית אותה כתוב חודש שחקת ממנה עדך מנד אשר פעך שמה

קודש קדשים תן לכם אהרון כתור צמים בבוכה בבוכה אהרון תן לכם תנו רבנן פרטום קטורת כסל 368 מנים היו ב 365 כנחמה מנה בכל יום אחת שלושה שמה מכניס כן גדול הכיפורים חזרה בערב יום הכיפורים כדי לקיים מסועת דקה סמלוהן הצורי והציפורן והחן בנהלחם אם נתן בדבש פסח את הרבן שמעון בן גמליאל אומר צורצ למה היא באה כדי לשמה הוא באחלו שמחזיקה בינתן אומר כשהוא שוח שהכל יפה לבשמים פתאמה לחצים שבחנו שמענו כשר טוב שלבש אין אדם יכול לעבוד חוסרנו שלחו מזמרת הארץ ויאמר על ישראל

כנפות עוזרץ מנחה מעד צורי ומעד שניות לות שקדים ויאמר עליהם ישראל מזמרתך בצ 45 מעט צו מעדב שנחברים משה חוזר עליהם שחו קחו לכם צון למשפחות קחתם זובהם מן הדם עשה מנור זהב טשה עשה את המנורה ירכה התיקנה גביעיה כפתור אפן היו ששקנים יוציאים מצידי השלושה כנה מןורה מצידה אחד ושלושה כנורה מצד השני שלושה גביעים משוחקדים כני אחד כתוב שלושה גביעים משוחקדים כנה אחד טוב אפרח כנת ששתקנים היוצאים מן המנורה ובמנורה עגבים שוקנים כפתורה ברכה וכפתורות אחת שני הקנים ממנה וכפתורות אחד שני הקים ממנה כפתור

שני הקנים ממנה שש הקים יוצא ממנה כפתור היו כולם שעה אחת זהב טהור ויעש את נרותיה שבעה מר כח זהב טהור כיכר זהב טהור עשה אותה ואת כל כניה אדוני להושיע ננגן כל ימי חיינו על בית אדוני אדוני להושיעני גנות ננגד כל על בית הדע שכן עשה תשחג ויקחרוש אשר דיבר משה וירגעם עמוד בים ויאמר משה אהרון עניהם כיצא חצפון כשגע ויתן את פריעוד בני מתים בין החיים צרפ ויאמר משה פני בעם בני מתחצר ואני אשרך ביום הייתי חסדך לבוקר זדך אשרני אשר זך מסכר צרח

אוז שיר ואני נעשה מה אני אשיר אוזך לבוק חזרג ביום חזך אוזכה אשר ואני מנסח גנות סלה שמח רנו לאומים כי עמים עמים אלוהים ארץ כן אלוהים אלוהינו כנו אותו כל אפסי ארץ ויעמוד פי נחס ויפל את עצפה והיא נועם אלוהינו עלינו עשה כולנו עלינו כנו שב בסתר עין בצד ויצילך מפח לאר מפחה יגש רק בעיניך תבין מעוניך לך רע בענך כי מלאך צניעתי אשת חין מי ימצא מהחוק בפנימך בתחב לבעל של גמלתוב ונורע כל ימי חיי דרשה צמובשת גב הייתה בעלה ותיתן תרף כיטובל בשבת

זק נעשה עוז והדר לבושה פתחה בחוכמת סופיה אליכות בתעשבנו המלך יענינו חושך רצון פניך שבזכות פסוק ודותיו וטעמה שבותצים ממנושחנו כל חולה עמך ישראל כוח שם כבר היו מאור אור ארבעה ארבעה מילוים דעסק בן שמספר נגם ארבעה קודם מסתגב מתוק שמו צב מלאכי הקדוש מגפ כל דבר רע שמ צתנו בנו מעט ועדוני שםפ שהוא שםשם כל המשחיטים וכל המקטרגים שלום לא תעבור לפניך שברך אבותינו הקדושים אברהם ברך כל הקהל הקדוש כדמה יברך אתכם זכה בבריאות בשמחה אורך ימים דשנים רעננים בריאים ושמחים עם ישועות עם נחת

שלבה כל תסלה הגשמי ורחני וכן יהי רצון ונאמר אמן