הדף היומי מסכת נזיר דף ה-ו הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ז שבט תשפג

בוקר טוב לכולם, בוקר טוב לרב שלומותם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש, יום ראשון אנחנו בשיעור המקדים של יום מה שלמדנו בשבת לומדים עכשיו זה דף היום זה דף ו' אבל עכשיו נלמד דף ה שלבת אז היום יום אחד בשבת קודש ז לחודש שבת תשפג איזה זה שבת קודש מיוחדת זכינו לשבת קודש של שבת הרשש זכותו יגן עלינו ועלייכם ועל כל עמו ישראל והקדוש ברוך הוא יבטל מעל עמו ישראל כל גזרות קשות ורעות ויגזור עלינו גזרות טובות וישועות גדולות כי ראינו מה שהיה בשבת קודש שמענו

איך אפשר דבר כזה זה איזה צרה גדולה עוונותנו היא תו אלה איך ללכת שבעה נפשות ועוד ועוד אסונות ופיגועים ובעיות וצרות וכל זה ובשבת קודש בית הכנסת וכל זה בגלל כנראה עוונותנו שנדבר בעניין הזה אבל צריך לדעת שהתפילה שאדם מתפלל אין כמותה בעולם התפילה זה דבר גדול. אין כמו שאדם מתפלל לקדוש ברוך הוא. זה עושה רושם גדול לתפילה שאדם מתפלל.

וזה לכן צריך הרבה הרבה התפילה זה פלא פלאות. אתם יודעים התפילה כמה היא עוזרת לבן אדם. לא שמת פה התפילה חסר. היה אצל פרעה כתוב הנה יוצא המימה אין כותרת אחרי כתוב אצל פרעה אחרי שלוש מכות מקבלים המצרים דם צפרדה עכינים יראה דבר פלא אומר המדרש על הפסוק ויאמר השם אל משה השקה בבוקר תייצב בפני פרעה הנה יוצא המימה הקדוש ברוך הוא פונה למשה רבנו מבקש ממנו להתייצב מוקדם בבוקר עלול בעת שמגיע פרעה למה מה בוער עכשיו בבוקר מוקדם אומר המדרש היה פרעה רוצה לעסוק בתפילה לעסוק בתפילה אוהו להתפלל רוצה אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שלא יצא לכי תצא לפניו.

אתה יודע מה זה? לא יאומן. כלומר, אם הוא התפלל אני לא נוכל להביא את המכות. לך מהר תצא מוקדם בשביל שלא יצליח להתפלל.

מי זה? זה רשע מלושע שרוצח. רוצח קוד של בית רבן, רוצח את עם ישראל, מעביד אותם בפרך, שם אותם בחומר ובלבוינים, שם אותם בטור אבנים. זה התכבל תפילתו.

כולו רשע, כולו תועבות, כולו צרות. איך? עד כדי כך שרואים שאפילו שתפילה של אדם פשוט של רשע היא מתקבלת. לכן הקדוש ברוך הוא אומר לו, צא תקדים את פרעה, תתפלל.

בשביל זה צריך צריכים תמיד להתפלל לקדוש ברוך הוא, לשפוך תחינה לפניו. שהקדוש ברוך הוא יבטל מעלמו ישראל כל גזרות קשות ורעות הבעל שם טוב אומר מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד משיחו אומר הקדוש ברוך הוא מגדיד ועושה ישועות והכל למי נמשיכו מה זה נמשיכו למי שמשיח לפניו מי שמתפל לפניו הקדוש ברוך הוא מגדיד ועושה איתו חסד נמשחו כמה זה דבר גדול שאדם מתפלל לפני השם יתברך זה פלא פלאות פלא פלאות אבל אתם יודעים הנה עכשיו השבת גמרנו כל המכות הנפלאות על המצרים ועם ישראל כבר יוצא ממצרים

ועשינו ליל הסדר ואיזה מכות איך הרב כותב בדירושי הפסח הרב הארי כל תכלית יציאת ירידת עם ישראל למצרים זה היה כדי לתקן את צות קרי של אדם הראשון שכתוב כתוב אחרי כן יצאו בחוש גדול זה ברוחניות זה ברכוש של הניצוצות הקדושה כמו שכתוב ונצלו את מצרים עשבוע כמצ כמצולה שאין בה דגים כלומר אין בה ניצוץ אחד ואז השכינה יוצאת משם מה קרה האדם הראשון הוריד הניצוצות הקדושה כל ניצוצות קדושה מושרשים ב-10 ספירות יש 10 ספירות של הקדושה הוריד אותם עמוק עמוק בתוך הקליפה. כנגד זה יש

10ה ספירות של הקליפה צריך להכות בהם. נגוף ורפו.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? על ידי כל מכה שנתן להם אז הוא אה הוציא מהם ניצוצי הקדושה שיש בקליפה. נתן למשל מכת דם דם ספרדיה דם הוציא את את הקניצוסי הקדושה שיש ממלכות בספירה האחרונה צפרדיה מה שיש ביסוד כל צוצדה הוציא כינים הוציא מה שיש ב בהוד אחר כך נצח אחר כך זה ככה היה פרשת בערה שבע פרשת בו עוד שלוש הראשונות זה כנגד גר הוציא כל הסתרה אחרה משם כל מיני ניצוצי הקדושה ואז הסתרה האחרה הלכה לעולמה ככה זה הולך התורה והמצוות הם גורמים להוציא

עכשיו המטרה כל המטרה לגברי ניצוצי קדושה למה קורם פיגועים ובעיות כשאין מספיק לימוד תורה ובירורי ניצוצי קדושה אז זה גורם חס ושלום שלא יהיה ולא יבוא לא, זה גורם חס ושלום, חס וחלילה ל לניצוצי הקדושה. כשיש הרבה תורה אז יש הרבה בירורי ניצוצי קדושה אז הכל בסדר.

כשאין מספיק תורה ותפילה אז הם טובעים הטובוצי קדושה רוצים לצאת מהמעשה שנמצאים מהקליפות לא מוציאים אותם זה יוצא על ידי ייסורים שמצילנו ולכן אומר ככה אומר הבערי ולכן יש חס ושלום שלא יהיה ולא יבוא יש בעיות ויש אסונות אז לכן מה הכי הרבה מברר נוצי קדושה זה לימוד הזוהר זה הדברים האלה הם מבררים הכי הרבה נוצי קדושה על ידי שאדם מלומד טוב, משתדל טוב, מברצי הקדושה טוב. אבל איך כתוב בזוהר? בדע אפיק מן גלותה ברחמים. על ידי לימוד הזוהר, עם ישראל יוצאים מן הגלות ברחמים.

זה לימוד של פנימיות התורה, זה נשמת התורה. כשומדים את זה בש כתוב עלית למרום שביא את השבי. כל עיקר עליית משה רבנו למרום להביא את תורת השבי. מי זה שבי?

שמעון בר יוחאי. מי זה שבי? רבנו הארי יצחק בן שלמה. מי זה שבי?

הרב הרשש שלום בן יצחק. והם המבררים את כל ניצוצי הקדושה שיש בקליפה. לכן עכשיו עכשיו זה העניין של ה שנצא מהגלות הזאת. כתוב בזוהר הוא אומר הרב יצחק דלטץ' הוא היה הוא עשה הקדמה לספר הזוהר של מקדש מלך.

אז הוא כותב שם שכשעם ישראל היו במצרים נתן להם הקדוש ברוך הוא שני מצוות שיצאו ממצרים דם הפסח ודם המילה זה מצוות עשה בשחייבים עליה כרת אין מצוות עשה שחייבים עליה כרת על מה חייבים כרת על לא תעשה על מצוות עשה אין דבר כזה שני מצוות שחייבים עלים כרת זה פסח שזה מצוות עשה לעשות פסח מי שלא עושה חייב כרת ומילה מי שלא עושה שני שני מצוות האלה רק שני המצוות האלה נתן לעם ישראל אמר להם תצאו בזה במצרים אומר אומר עכשיו מה הכוח שעם ישראל

יצא ממצרים מה הכוח שלהם זה הכוח זה הלימוד הסוד תורת הסוד בזה יוצאים זוהר סוד סודות התורה בזה יוצאים מה מהבעיות ומהצרות אז בעזרת השם השם יזכה אותנו שנזכה עכשיו זה פרשת בשל שלח איזה דברים גדולים יש בה, איזה איזה סודות, איזה שירת הים, איך זה מציל את הבן אדם. בעזרת השם נלמד על זה לאט לאט ובעזרת השם נזכה להפנים ולקיים את כל הדברים האלה והשם מזכנו לעובדו ולראה אותו. אז אנחנו נתחיל את הדף של שבת. כבר הרב שלומם הוא היה איתנו פה בשבת והוא למד

איתנו את הדף.

אז עכשיו עוד יותר בעזרת השם. אז הנה כן נפתוח אנחנו דף ה דף ה נלמד דף ד עמוד ב למטה בשורות בתחילת השורות הרחבות ונזהיר עולם איך הכתיב שמה הגענו נכון ברוך הבא רבי שמואל גם רבי יהודה חורש הגיע כן כל הכבוד לך יהודה חורש איזה פרחים היה ביום שישי חיכה לך עוד אנחנו אמרנו שנזיר עולם שהכביד עליו שערו מקד בתער כל אולי כל 30 יום פעם בשנה פעם בשבוע פעם כן בוא נראה בנזיר עולם איך הכתיב איפה מצאנו שיכול נזיר עולם לגלח את שער היא

מכביד עליו השיער דתניה רבי אומר אבשלום נזיר עולם היה אתה רואה אבשלום היה נזיר עולם היה נזיר עולם אבשלום ככה יש קבלה בידם ויכשנאמר איפה יודעים וימק 40 שנה ויאמר שלום אל אביו אל המלך אל חנה והשלם את נדרי אשר נדרתי להשם בחברון זה קורבן נזירות כך זה היה בידם השם אדם תי בחבון שקיבל עליו שיהיה אבשלום נזיר עולם אז אומר הוא מגלח אחד ל-12 חודש ואבשלום היה מגלה אחד ל-12 חודש שנאמר ויקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו גלוחו ויהי יש אומרים לא צריך

בפסוק כתוב והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח אשר יגלח כי חבד עליו וגילחו אז הנה אתה רואה שהוא היה מגלח מקץ ימים לימים עכשיו הגמרא אומרת והליף מאיפה אני יודע כמה זה והליף ימים ימים מבת הרחומה מה אתם בתי הרחומה מה אתם 12 חודש אף כאן 12 חודש כמו בבתי הרחומה אתם יודעים בבתי הרחומה אדם שקנה בית בעיר בתי הרחומה שמוקפת חומה ממות יהושע בן עד שנה יכול לגעול את ביתו אחרי הש אחרי אחרי שנה לצימיתות לקונה אותו אין לא יכול לגול את הבית שלו לא

יכול להוציא אותה ולא ואם לא הגעל עד מילות לו שנה תמימה וקם הבית כך כתוב אז כמו הטם וף ימים ימים מבתי הרחומה מה אתם 12 חודש אף כאן כמו שפורש שמה על מילות לו שנה תמימה 12 חודש אףכן אצל אבשלום מקץ ימים זה 12 חודש אז כל קץ ימים כלומר כל 12 חודש הוא היה א מגלח את קצת מסערות שלו מה שהכביד עליו רבי נוראי אומר מגלה חייו אבשלום אחת ל-30 יום עוד מעט הגמרא תגיד מאיפה לומדים רבי יוסי אומר מגלח מערב שבת לערב שבת

אוהו זה יפה מערב שבת לערב שבת היה מגלח שני מלכים זה היה אבשלום אבל כל נזיר עולם זה פעם ב-30 יום שכן מצינו בבני מלכים שמגלכים ערב שבת לערב שבת אבשלום הוא בנו של דוד המלך אז הוא התגלח מערב שבת ערב שבת טוב אבל השאלה מהעיה מהם הם לא נזירים אבשלום היה נזיר נראה מה היטעמה דרבי דרבי יליפטע רחומה כן מה היטעמה מה דרבי אמרנו מה הייתעמה דרבי למה הוא למה מאיפה אני לומד שרבי אמר שפעם בשנה דליף מבתי הרי חומה בגלל שהוא לומד מאיפה הוא

לומד שמגלח פעם בשנה ימים ימים מבתי הרחומה אז אם ככה והרבי הודא אמר אין ימים פחוטים משנעים הרי רבי בעצמו אמר ימים תהיה גאולתו גבי בתי רחומה יכול לגאול ולבדוד את הבית רק אחרי שעברו יומיים מהמכירה גם אם תהיה גאולתו דבר נלמד מגזרי שבה שהיה שלום מגיע להרפעם ביומיים על כתוב שמה הוא אמר ימים ושמה כתוב ימים זה יומיים מה זה יומיים לא יכול לגעול את ביתו מי שמכר בית בבתי הרחומה לא יכול לגאול את ביתו רק אחרי יומיים ועד שנה זהו אז אולי בוא נלמד

מפה יומיים כתוב שמה ימים זה יומיים כמו שמה יומיים גם פה ימים זה יומיים ויומיים היה מגלח כל יומיים הגמרא מתרחצת היי גזרה שווה משום כובד גמיר משני ימים לקובד הגזרה שווה של רבי עליו שלום למד משום שזה כבד עליו ביומיים לא כבד השערות לכן מדבר מסתבר שהגזירה שווה היא הולכת על שנה או אחרי שנה מחביד אזכן זה לא יכול יומיים אלא זה ימים זה שנה הגמרא אומרת ואם ה ואם שתי שנים שהיה אולי שלום היה מגלח אחרי שתי שנים למה דכתיב כתוב אצל פרעה עכשיו

מלומדים את זה מפרע עד עכשיו למדנו מבתי הרי חומה עכשיו הוא רוצה ללמוד מפרע כתוב אצל פרעה מקץ שנתיים ימים וללמד ימים ימים מפרעה כמו אצל ימים של פרעה זה היה כת שנתיים אחרי שנתיים ימים גם פה אצל מה שכתוב ימים אצל אצל א אבשלום זה זה שנתיים הגמרא משיבה דנים ימים שאין עמהם שנים מימים שאין עמהם שנים והוכיח זה שיש עמו שנים אומר אי אפשר ללמוד למה אנחנו רוצים ימים ימים שאין מם שנים דנים עדיף ללמוד עליו שלום ימים בלי שנים מדבר שדומה הדומה לו

מימים שאין בהם שנים בתערך עומה גם כתוב ימים בני שנים אבל אל יוכיח ימים שנאמר אצל פרעה שכתוב איתו שנתיים ימים שנתיים זה צבוישונים כתוב שנתיים והם ה אז לכן אי אפשר ללמוד תפלחו ואמה 30 יום אולי נגיד 30 יום אולי אבשלום היה מגלה פעם מ3 יום למה כתוב עם ישראל במדבר ביקשו מהקדוש ברוך הוא לאכול בשר אמר הקדוש ברוך הוא עד חודש ימים עד אשר יצא מהפיהם אז אכלו גם עד חודש ימים וללמד זר שבו הימים שכתוב אצל אבשלום מפה חודש ימים זה 30 יום

דנים ימים שאין ימם חודשים וימים שאין יומם חודשים והלוכיח זה שיש יום חודשים שמה כתוב ימים אם עד חודש ימים אז כתוב חודש ימים אני אני רוצה ללמוד בלי חודש ימים ימים בלי חודש דנים ימים שאין ימם חודשים ימים שאין ימם חודשים וזה בבתי הרי חומה אבל יוכיח לי ימים שנכתב לגבי הבשר שאכלו שש ימם חודשים טוב, בסדר גמרא שואלת, טוב ואמא מאחה מימי מימימה ארבעה פעמים בשנה שהיה אוכלים מה היה שם? זה הפסוק נאמר במעשה שנפתח הגלעדי. לפני שהוא יצא להילחם בבני עמון הוא נדר

שאם הקדוש ברוך הוא יתן את בני עמון בידו אמר והיה היוצא אשר יצא מדלת ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה להשם ועלתי עולה וואי וואי וואי באקודות שמוני אומר שקיבל על עצמו לעלות לעולה כל מי שיצא מביתו המפרשים כתבו שקבלתה הייתה לעלות עולה את מי שראוי לכך ואם אין ראוי יהיה קודש להשם.

אז בשעה שחזר יצאה לקראתו ביתו היחידה. יש רבותינו באלקות שמעוני אומרים שהקריבו אותה באמת לעולה. ויש אומרים שהפרישה רק מבני אדם. ואז שהפריש אותה מבני אדם נקבע כחוק שהיו בנות ישראל הולכות ארבעה ימים בשנה לכונן עליה.

זה הפסוק בשופטים כתוב מימים ימימה תלכנ בנות ישראל נתנות לבת פתח הגיל עדי ארבעה ימים בשנה אז עכשיו הגמרא מבינה שארבעת הימים היו בזמנים שווים היו מכוננות עליה כל שלושה חודשים את חלק שנה לארבע יצא כל שלוש שלושה חודשים היו מבקים אותם אז זה שאומר ואם ימים ימים זה ארבעה פעמים בשנה זה כל שלושה חודשים נלמד ימים ימים אומר דנים ימים מימים ולא דנים ימים מימימה זה המילים נכון שהם דומות אבל לא לא צריך ימים ממש לא ימימה ומה נפקמינה שואלת מהנבקמינה ונדבר רבי ישמעאל ושב

הכהן ובע הכהן זוהי ישיבה זוהי ראה הרי גם אומר זה לא משנה כתוב ימים כתוב ימים מה לומדים אחד מן השני כמו שראינו שלומדים לדיני צרעת הוא בא הכהן ושב הכהן מקישים אחד לשני זה גזרה שווה ושב הכהן הוא בע כהן זו ישיבה זוהי הביעה שמה זה לגבי בת בית מנוגע שנגד צרעת ושמה דרשו רבותינו גזירה שווה אז יש המילים אותה משמעות אפילו שזה לא דומות ושב הכהן הוא בע כהן ומשם למדנו גביגבי בגמי בית מצורע אז אומר אותו דבר אפשר ימים מימימה שנלמד אפילו שזה

לא בדיוק אותם מילים נלמד מימי מימימה והיה מתרצת הנמילה אחד כדמלה שמה ושב הכהן ובא הכהן אין דרשה אחרת שיותר דומה במילים אבל איך דאיקה דדמדמל ילפינן איפה שיש לנו דרשה אחרת הדומה ממש במילים לא מדמן פינן לכן לא לומדים ימים מימימה אבל נלמד ימים מבתי הרחומה זה בדיוק דומה בסדר קדעמרה למה לא ניתן לוד גזרה שווה מיממה מנהדע דכות לתה יכין חד זמנה כל שלושה חודשים היו לכות פעם אחת דין ארבעה זמני בשתה אולי ארבעה פעמים בשנה היו מחולקים ארבעה ירחין חד זמנה טרן יכין

בח זמנה זה לא אומר בדיוק שלוש שלוש כל שלושה חודשים אולי בפעמים אחרי ארבעה חודשים לפעמים אחרי חודשיים זה לא חייב להיות כמו שאתה אומר פעם לאחרי ארבעה חודשים פעם אחר ועוד פעם לאחר ארבעה חודשים ועוד פעם אחרי חודשיים סך הכל ארבעה פעמים אז זה לא מבורר אמרנו למעלה רבי נוראי אומר מגלח אחד ל-30 יום מה היא טעמה של רבי נוראי למה אחת עד 30 יום אומר גבי כהנים משום דעיק כובד החנמי עיקובד אז גמרא מסבירה כמו שגבי כהנים שעובדים במקדש אסור לגדל את השיער שלהם

יותר מ-30 יום כתוב פרע פרע מנזיר נזיר גיל נזירותו 30 יום אזכ אז כמו שמה זה היו מגלכים הכהנים פעם ב-30 יום גם פה הנזיר יגלח פעם 30 יום בשביל דיק כובד יש החנמה היקה כובד אומר שמה יש כובד לשיער בכך אז גם גבי אבשלום גליח את שערו לאחר שקבר עליו זה היה לה אחר 30 אז קובד מפה לומד רבי נורא אומר אחת ל3 יום מה היטעם על גבי כהנים למה אני אומר שמגלכים אחרי 30 יום שמדיק הכובד החנמה גבי אבשלום היה לו כובד כל 30

יום היה מגלח רבי יוסא אומר מגלח מערב שבת לערב שבת זה עוד דעה היה אומר כל ערב שבת אז מה יק ביניה לבין שאר רחוי גם בכל המלכים היו מגלכים כל ערב שבת מלך כל יום בני מלכים כל ערב שבת אז הוא אומר יום טוב שחל להיות באמצע השבת היא באמצע השבוע אם בכלל יום טוב באמצע השבוע דחו מגלחין באותו יום טוב אם היו מגלחים אחים שלו הוא לא היה מגלח הנמה לגלוחי מן צפרת דמעלה שבתה אחוי מגלחין הוא לא מגלה חד פניה אחים שלו היו

מגלחים כל ערב שבת מהבוקר כבר הוא לא אומרים לו תחכה עד אחרי צהריים לפני שבת תגלח. זה היה ההבדל ביניהם. זה מו שאתה גם כל ערב שבת עושה חלקה. רבנו הארי אומר שאדם כל ערב שבת יעשה את הראש שלו, את הראש על הסכין בתער.

בטער. ויש לזה כוונות בתער השכ בטח. אני עושה בלי זה גם טוב בטח טוב טוב אני 40 שנה מה יעבדתו כתוב שמה ויחץ 40 שנה ויאמר אבשלום אלך והשלמה את נדרי אשר נדרתי מאיפה איפה המניין שלהם התחיל שספרנו 40 שנה. ממתי?

מלכות דוד באותו זמן עוד לא מלך 40 שנה דוד המלך. מאיפה? למה כתוב שהיה מרד אבשלום? דוד המשך למלוך עוד חמש שנים לאחר מרד אבשלום.

כל מלכותו היה רק 40 שנה. וימים אשר מלאך דוד על ישראל 40 שנה. זה הכל. אז מתי זה היה?

רבי נוראי אומר משום רבי יהושע לחקץ 40 שנה ששאלו להם מלך. אחרי 40 שנה בעת שביקשו משמואל הנביא שהם רוצים מלך. כתוב בספר שמואל ועתה סיימנו מלך לשופטנו ככל הגויים ויהיה רע הדבר בעיני שמואל. אז למה מנו תחילת מרד אבשלום למניין זה?

למה אמר את מרדו במרדו אשר במלכו של עולם כמו שאם בקשו דמלך גם זה היה מרד תנא אותה שנה ששאלו להם מלך היא שנת 10 לשמואל הרמתי שאלו שאלו מלך זה 10 משמואל הרמתי בשנה עשירית ששפעת את ישראל אחר תשע שנים שפת ישראל אחר 10 וחצי שנים שפט את ישראל מניח את שאול ושאול מלך שנתיים וחצי זה ארבע שנים מאז שהלו להם מלך אחר 35 שנה למלכות דוד מרד אבשלום משנה סתם נזירות 30 יום אדם סתם שאומר הרי אני נזיר סתם לא פרש 30 יום צריך

לנהג נזירות 30 יום מנ נמילה שתם נזירות 30 יום שימו לב על זה יש מחלוקת וצריך לשים לב שזה כל הסוגיה של היום תלווה אותנו בזה רב מתנה אמר אמר אמר רב מתנה אמר קרה קדוש יהיה יהיה גימטריה לתינבו ראית כתוב כתוב בפסוק גבי נזיר קדוש יהיה גדל שרע פרע שער ראשו יהיה זה 30 כי מתי 30 שני יהודים דין ושני העין 30 אז מכאן שסתם נזירות 30 יום ברפדה אמר זה לא דרשת גמורה למה גימטריה זה לא מיגמידות שהתורה נדרשת בהם זה קבלה וסמכרו על

הפסוק הקרן הורא אומר שזה הלכה למשה מסיני אחרי שתמד אתה לומד הנה זה היה רב מתנה רבי חיים זה רב מתנה רב מתנה כן אה ברפדה אמר כנגד נזיר נזרו אמרו אומרים בתורה 30 חסר אחת תראה כתוב בתורה או נזיר או נזרו 29 פעמים לשון נזירות מכאן אז כיוון ש עכשיו 29 יום מלאים ביום השלישי מגלח מפה לומדים כי נזר אלוהיו ראשו נזרו כל זה כתר הגמרא שואלת ורב מתנמן נילף מנזיר נזרו למה הוא לומד מיהיה למה יש כן א ילמד מנזיר נזרו כמו שלמד ברפדה

לא הבנתי מה זה להזיר מכל 29 אני אגיד לך בתורה מוזכר 29 פעמים נזיר או נזר מוזכר כך בתורה ספור אותם 29 אז 29 יום ביום ה-30 הוא מגלח כל זה בנול איפה שזה מה זה משנה לך עכשיו עיקר פרשת נזיר זה בן הסוק זה שהוא שואל זה שהוא אומרפדה עכשיו הגמרא שואלת למה שלא ילמד רב מתנה מנזיר נזרו שכתוב 30 29 פעם אמר לך ההוא לדרשה אומר מקצת הלשונות של נזירות זה בא לדרשה אי אפשר למנות אותם כבר למדנו מהם מה מיין ושכר יזיר למדנו

תודה מיין וזכר נזירי למדנו לאסור יין מצווה כי יין רשות למדנו את זה שבשע שאם נשבע לשתות יין וחזר וקיבל על עצמו נזירות אסור לשתות יין גם של מצווה למה מחמת שבועתו אסור זה אחד גם אותו דבר לומדים כי יפלי לנדור נדר נזיר להזיר מלמד גם למדנו נזיר להזיר למדנו שנזירות חלע נזירות אם קיבל על עצמו נזירות אחר כך קיבל על עצמו שוב נזירות צריך לקיים שניהם שיגמור הראשונה יחיד לשנייה היא היא מסתובבת שם ועוד מעט יתחרו לשנייה אז אז הנה מזה למדנו ברפדה הגמרא שואלת

ברפדה גם איך הוא דורש מלשונות האלה נזירות נזירות צריכים אותו מדרשה אמר לך לקח אחד מנאה דלו לדרשה אמר לך מה לקחת מנאהון דלב דרשה אלא מדהו למניינה כולו למניינה אומר לך פחפתם אביכי אין אחד מהם מכל הנשונות של נזירות שהוא לא דורשים בוכיון שיש לי מיותר אלא מדעה למנייניה אותו אחד שנשאר שניים שנשארו שלוש שנשארו אם זה למניין כולו כשם שאותם לשונות שהם לא נצטרכים נדרשה ודאי באו ללמד על מניין נזירות כן כל הלשונות באו ללמד על מניין נזירות גם אותם שצריכים אותם לדרשות אני

אדרוש מהם את שניהם תנן הגמרא עכשיו אז עכשיו יש לנו מחלוקת בין רב מתנה לרב לרב פדה דעת רב מתנה מאיפה לומדים שהנזיר סתם נזירות 30 יום כי כתוב קדוש יהיה יהיה גמת היה 30 לדעת רב פדה שיש 29 פעמים כתוב נזיר בתורה אז שהגמרא מקשה עכשיו לרב פדה תנען סתם נזירות 30 יום אם אני אומר סתם נזירות 30 יום בשלמה לרב מתנה ניחה למה הוא אמר 30 יום היא יהיה כמנה 30 אלא לברפדה קשיה זה סתם נזרו 30 לא 29 יום כמנין שכתוב הנזיר נזיר

נזירות בתורה אתה מונה 29 כתוב סתם נזירות 30 אמר להרפדה אייד כיום תלטין דמגלח ומביא קרובנותיו משום חיית ה-30 זה לא ממש שיש 30 יש 29 אבל כיוון שיש את היום ה-30 שבו הוא מגלח אז לכן הוא אמר 30 יום אין הנזלות נזירות 30 יום תנען עכשיו הגמרא מקשה עוד כשייה על רפבדה תנעל מי שאמר הרי אני נזיר מגלח יום 31 יום 31 עכשיו בשלמה לרב מתנה מובן למה 30 יום הוא נזיר יום 31 מגלח יהיה אלא לברפדה קשה הרי 29 יום הוא נזיר יום ה30

מגלח למה 31 המרלך בפדה עם השפה אומר אתה יודע איך תגרוס בשפע של אותה משנה אם גילח להיות 30 יצא אתה רואה מפורש לאחר 29 הימים ימי נזיר אותו ואם גילח ליום שלוש יצא אז אלא שפה מסייע עלי אתה רואה שפה הגמרא מרגיעה למסקנה שהספר של המשנה מסיעה לברפדה שנזירות זה 20 אחרי זה 29 ימים רשעה של המשנה שצריך להגלח ביום 30 זה עיקר זה לא מעיקר הדין אלא גזרת חכמים מי שאומר סתם הרי נזיר נעשה כאומר שלמין הרי נזיר 30 יום אז צריך לגלח ביום

31 גזרו חכמים גם הרני נזיר סתם מגלח ביום 31 בדלי עבד אם גלח ביום 30 יצא זה עיקר הדין אז כל מי שאומר הריני זה נזיר סתם נעשה כמו שאומר הריני נזיר 30 יום שלמים עכשיו זה היה צריך לגילח ביום 31 וגזו חכמים גם אם אמר הריני נזיר סתם שיגלח ביום 31 עכשיו הגמרא מקשה לרב מתנה הוא מתנה כשספא על ספע אם גילח ביום 30 יצא לשיטתו צריך להיום 31 לא יצא כסבר לא אין דבר גילח ביום 30 יצא למה מקצת היום ככולו לכן יצא כיוון

שנעד מקצת יום שלושי בנזירות אז יצא אבל לכתחילה לא יעשה כך תנען הרי אני נזיר 30 יום אם גילה אחרי 30 לא יצא אז קשה לרב מתנה מקצת הוא אמר מקצת היום ככולו אומר לא באומר של ימין שמה אמר הריני נזיר 30 יום של ימין אתה רואה אז ודאי כוונתו לגבל 30 יום של ימים לכן צריך נעשר פה ואנחנו חוזרים עוד כמה דקות. רבי משה ו שלפתח הייתה גלגוש לשרה. לאת לא רק שניים רק על שניים זה שלוש זה באמצע באמצע בוקר טוב לכולם היום אנחנו

יום אחד בשבת קודש יום ראשון ז בחודש שבת תשפג שיש שבוע טוב ובשורות טובות וישועות גדולות כולנו כואבים על מה שקרה בשבת קודש איך נלקחו מאיתנו שבעתה צדיקים גדולים ככה בבית הכנסת אחרי שיצאו מהתפילה ערב שבת קודש שאדם הולך מלווים אותו שני מלאכי השרת לבית והנשמות האלה הנשמות האלה נעשקו איך אפשר לעשות דבר כזה א מה נעשה כל זה עוונותנו איתו אללה ופשענו העריכו קיצנו השם יעזרנו הדבר כבוד שמו אמן אמן ולכן אולי קצת נדבר בעניין הזה זה בדיוק פרשת השבוע שעם ישראל הולך לעבור את

הים כשהגיעו עד ים סוף סגר עליהם המדבר כתוב שמה מצד אחד מדבר מצד אחד ים מצד אחד מצרים נחס שרה ועקרב לא ידעו מה לעשות אמר להם משה רבנו אל תתייאשו אשר אל תיראו השם ילחם לכם תצבו את ישועת השם השם ילחם לכם ואתם תחרישונו על זה אומרים רבותינו מה זה השם ילחם לכם ואתם את אחר ראשון אתם אתם תהיו בשקט הקדוש ברוך הוא ילחם כל דבר הקדוש ברוך הוא יכול להילחם לעם ישראל אבל בשעה שמדברים בבית הכנסת הקדוש ברוך הוא לא יכול להילחם מה פירוש

אומר למשל עם ישראל צדיקים טובים בא מקטרג אומר מה אתה יודע איך אתה שומע את התפילה שלהם אלה גנבים מה אתה מדבר על הילדים שלי תסתכל אתה כולך גנבים כל הגויים כולם גנבים אין בו אחד שלא גנב אתה מדבר על הילדים שלי אצלי יש צדיקים יש קורה אבל הוא בעצר צדיקים לא גונבים וכן הלאה אבל כשהוא בא ואומר תראה אלה הבנים שלך מדברים בבית הכנסת אומר ואתם מה לא יכול להגיד ככה למה הם אצלהם בבית תפלתם שמה השקות שקט ממה אף אחד לא פוצפה ומצפצף לכן

לכן אומר הקדוש ברוך הוא, השם יילחם לכם בכל דבר, אבל אתם רק אתם בעניין בית הכנסת תחרשון כי זה עוון חמור הוא לא יכול להילחם לכם על זה לכן זה איסור חמור מי שמדבר בשעת התפילה יוצא מזה צרה גדולה אומר היה אומר האמרי את הגו על הפניאה אומר הייתה בעיניו בשעת השואה האיומה מה נהרגו שליש מהעולם היהודי במדינת אירופה אבל מרבית א הקהילות של הספרדים לא הייתה שואה אומר רמת אני אגדיר לכם מהטעם שמרו מאוד על קדושת בית הכנסת אומר ידוע שישנו בית הכנסת בבגיה עיזדמן

נקרא הקפידו לא לדבר בשעת התפילה בית הכנסת זה לא חריו בשואה כל השאר הכל הלך זה לא נהיה לו כלום למה לא דיברו בבית הכנסת סר חרדים אומר האדם צריך להתבונן איך היה עומד מלך בשר לפני מלך בשר ודם מדבר דברים בטילים לא נוגעים למלך יחתיכו ראשו כל וחומר כשעומד בבית הכנסת בית המדרש לפני מלך מלכי המלכים איך איך יכול לדבר שמה לפני המלך? לכן אומר רבותינו מי שמסיע בשבית הכנסת אין לו חלק באלוקי ישראל טבע שלה מקלקל לעצמו שלא תקבל תפילתו וגרם גם לכל הקהל

שלא תקבל תפילתם כמו שכתב הגאון חידה אומר מי מי שמדבר שיחת חולים בבית הכנסת יותר טוב בכלל לא יבוא לבית הכנסת כך כותב רבי יונתן אבשיץ כותב שמי שמד מדבר בבית הכנסת הוא גורם ענן שזה מסך שמונע את התפילות לעלות לכן אסור לדבר אומר שבגזרות תח ותת כותב התוסת יום טוב הוא עשה שאלת חלום למה קרק איזה גזרות בתי כנסיות נחרבו אנשים מתו אלפים מיליונים איך הוא אומר, עשה שאלת חלום מן השמיים והתחנן שיגלו לו למה הגזרה הזאת ואמרו לו כשנוהגים קלות ראש בבית הכנסת בשיחות

באמצע התפילה.

כמה זה דבר לא פשוט זה דבר חמוד. אנחנו צריכים עכשיו לעצור את כל הבעיות האלה, לא לדבר בבית הכנסת. חתם סופר אותם אומר, אותם שמדברים בבית הכנסת, הם גומרים חס ושלום שהסמ נהיה בעל הבית של בית הכנסת וכל התפילות והתורה והכל הולך לחיצונים. ראיתם בעל התורים הוא אומר העונש של מי שסף בבית הכנסת מקיפים כל גופו בקוצים ושורפים אותו רחמנא ליצלן כל כך זה חמור יש במדרש אמר רבי יוסף בן כספה קסמה פעם אחת הייתי הולך בדרך פגעתי באליהו הנביא זכרו לתוב והיו עמו כמה אלפים גמלים טעונים אמרתי לו אליהו במה מה אלה תעונים?

אמר לי אוי ואבוי באף בחמה לעשות נקמה שמי שמדבר בין קדוש לברוך למי שמדבר בין ברכה לברכה למי שמדבר בין פרק לפרק למי שמדבר באמני השם רבה בין גאולה לתפילה לא רק זה גם אין תפילתו נשמעת לא היה מעשה בחסיד אחד בא בחלום ההוא פניו מוריקות אומר לו למה פניך מוריקות אמר, הייתי מדבר, לא הייתי מקפיד בשעה שהשליח ציבור חוזר לחזרה, לא הייתי מקפיד שלא לדבר. זה קשה. רבנו גרשו החרים את מי שמדבר בבית הכנסת אחרים אבל אומרים רבותינו מי ששותק מועל שאל מועלם נולד לו

נכד מגדיר חיך יורדת אה חנה בת קניה כן כן אז הנה הרב הנה כן אנחנו לומדים מה שקרה אתמול שהשם ינחם לכם ואתם תחרישון שאדם לא ידבר לא ידבר בבית הכנסת כמה זה חמור מי שמדבר בבית הכנסת חמור מאוד לכן לא לדבר בבית הכנסת זה חמור הוא אומר מי ששותק אומר היה מעשה מקום אחד היו 10ה אנשים מתפללים עמהם יש שהיו מדברים בבית הכנסת בשעת תפילה לא רצו להתפלל עמהם כל מי שומר פיר ראשונו הקדוש ברוך הוא ישמרו מכל צרה לא רצו לדבר אז הוא אומר

שכל מי ששתק היה לה ריכות ימים השתיקה סגולה לריכות ימים רבן זה דבר סבה ראשי תיבות שתיקה יפה בשעת התפילה אומר הרמק הנה הנזהר זה לשון הרמק הנזהר מלדבר בבית הכנסת יראה זרע יאריך ימים וחפץ השם בידו יצלח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו אחר אריכות ימים תנוח נפשו דבר בקח ולא ירכבו עצמותיו תראה איזה השלה הרמק רבי משה קורדביר תראה חוץ מזה שהקדוש ברוך הוא שומע תפילתו תראה מה הוא זוכה איזה דברים גדולים היה עכשיו בימינו נתעורר על דבר גדול ספרו סיפור אחד המספר זה

רבי חזקיהו יוסף פלמן בנו של הצדיק רבי בציון פלמן הוא נפטר עכשיו לא מזמן אומר הוא כותב ככה שמי חזקיהו יוסף פלמן אני אברך ונשוי צי כמה ילדים לומד בעיר בית שמש אני אומר לפני חודשיים החיים שלו התנהלו הכי יפה למשרים נסעתי לאישה יש לי אישה נהדרת יש לי בנים הוא מספר בנים ילדים מתוקים אני ממשיך ללמוד בכולל בשמחה בנחת אומר ברגע אחת השתנו לו החיים מהקצה לקצה זה התחיל לפני חודשיים וחצי הוא אומר בעיצומו של חודש חשבון באמצע חודש חשבון תשפ כמה שנים זה שלוש

שנים תשפ ככה הוא כותב עליתי לישון ולפתע הלו לא לדבר פה ולפתח אומר אני חולם חלום מוזר אומר שלא תבינו לא נכון אני לא אדם של חלומות ולא מתייחס אליהם אלא פעם הבנתי שזה משהו מיוחד. באמצע החלום אני שומע כל חזק שקורא לי.

לא ראיתי דמות אלא רק שמעתי אומר הכל ברור. אומר יוסי כל אחד ישלח לעולם עם תפקיד ושליחות. התיקון שלך בעולם לחזק את הנושא של דיבורים בתפילה וקריאת התורה בבית הכנסת. תעורך כמה זה חמור.

שבשמיים מקפידים מאוד על כך. אומר, "התעוררתי, אמרתי חלמות שו ידבר." חזרתי לישון. שבוע לאחר מכן ראיתי בבית הכנסת את העלון הנפלא איש לרעו. יש עלון כזה, אתם מכירים, איש לרעו.

אומר, שמה הביאו מעשה שקרה לאחרונה. קראתי את הסיפור הלב שלי התחיל לפעום בחוזקה. אומר יהודי אחד חלם בדיוק כמו שחלמתי לפני כשבוע הוא עליה ליצור הוא בחלמו שומע כל המבשר ממנו לעורר לחזק את הרבים לא לדבר בשעת התפילה גם אותו יהודי מספר לא התייחסתי לזה ברצינות אלא שלאחר תקופה קצרה הלך אותו יהודי לבדקות רפואיות אומרים לו שיש לו את המחלה הנוראה לא עלינו אותו ודי הזדעזע נזכר בחלומו מבקש שמבקשים ממנו למעלה שיזהיר על דיבורים בבית הכנסת אומר הוא הוא הרגיש איזה מסר מן השמיים מיד התחיל

להתקשר להודיע לחברים לקרובים בבקשה אסור לדבר בבית הכנסת החיזוק הזה יהיה לרפואתו מבקש מהם המכירים והחברים נדהמו לשמוע ותוך ימים בודדים הוא החתים 770 איש שהחליטו לא לדבר בבית הכנסת לאחר כך עודש חודשיים העברי מהמחלה לגמרי ככה הוא כותב עכשיו יוסף מספר את הסיפור המדהים הזה קראתי אני נזכר בחלום שחלמתי גם אני מחזק על נושא הדיבורים המשכתי חיי כחר גיל אחרי חודש של הגיע חנוכה אני עולה יצועי עוד הפעם אני חולם חלום באבא שלי רבי ציון פלמן עומד בעק קיץ נגד עיניים אומר יוסי למה אתה

לא מבין את המסר שהולכים לך מן השמיים אסור לדבר בבית הכנסת ותורחתי קודי מזיע שתיתי מים נרגעתי אומר המשכתי לחשוב על החלום באותו בוקר התחלתי להרגיש לא טוב הלכתי לרופאים עשו בדיקות יש את המחלה ואני התחלתי לבכות ולהתבקש מאנשים שלהיחס לחלום שחלמתי פונה אליהם שאף אחד לא ידבר בבית הכנסת אומר התפשטות המחלה הפיל החללים נגרמת משום שאנשים מזלזלים בקדושת בית הכנסת מדברים דברים בטלים לכן אומר ואומר הבראתי זה מסר מהשמיים שהוא יזכה את הרמים בזה והוא יבריא תראה תראה, יש הרבה דברים כאלה שהאדם ידע לו,

לא נדבר בוא נקבל עלינו באמת זה קורה אסונות כבדים השם ילחם לכם ואתם תחריש קודם כל זה עוון הכי חמור בזוהר כתוב זה ממש כמו שאדם משחיט זרעו לבטלה ברך חמורים כתוב שמה יש הרבה מה לדבר אולי במשך השבוע עוד נדבר על זה שנתחזק בזה לא נדבר לא נדבר בבית הכנסת ואז בעזרת השם יהיה ישועה גדולה אתה קיבלת כן אז אנחנו נתחיל את המשנה, אבל קודם נעשה צדקה. אה בראשית אמן כן בראשית תמן תראה תמן שבת בראשית בלשית ונת שבת השבת לעשות את שבת תראה זה

חבן שכותר אותם זכאי מדתיר דירה לשבת [מוזיקה] בתרי בתי לתפנ אתמר שבת ברית עולם קדשם גן ונהג עובר שנה מתי צדיק בכל משבתיכם כיוג בשבת שחת דבשבת ישראל ישראל אנוכיך כמקום אשר אתה עומד עליו פשטי את כותי בשנה כל הה מוסי מוסיפים דרש כל הגורה מוסיפים לו תיעקב עד אחד כנים שחוק ואזרץ יעקבח הרופן הוא בכל החוסים בו כן אנחנו נעשה עכשיו את הצדקה תודה קח יונתן קח את זה כן יש אמרנו שלשנו מניו יורק מלוש אנג'לס נולד לו אה זה נכד נכד שאול שאול מועלם

הוא לומד איתנו את הדף יומי אז הוא שלח בפ זה קח מה איתך אתה קח גם אתה הנה קודם זה אה קודם לפרוט כן קודם חסד קודם לפחות לצדיק הנה בבקשה והנה שלוש ועוד אחד הנה שתיים ואחד ועוד אחד שובבים אז הנה אנחנו מתחילים את המשנה מי שם לוקציון משה תפוס דיין קיבלת יופי מאיר קיבלת בפה בסדר זה תורתית אתה יודע אני יכול לתת עוד אחד לחורש כי הוא אוהב את זה בקשה פי הרב מסכת עירובין פרק א' אנחנו משנה ח נכון נשמתח נשמת כל מתי

ישראל בכללם רבי שלום קבחמן רבי שמעון בעדנה בן חביבה אביגדור בן בן בתים ורבי אליהו אבא שאול בן בן הדסה מסעודה ורבי משה חיים דדשי בן גורג'י הילד כבר גמר נוחשב גן עדן הרב מאיר רפאלי בן בת שבע החמיר רפאל היום נכון היום זה פטירת חם מאיר רפאל לא נשאי לדבר עליו ולא דיברתי רבי לבי נחמלי גם רבי יעקב בן רבי יעקב אהובה בצרה שיהיה בשורות טובות מקיפין שלושה חבלים זה למעלה מזה וזה למעלה מזה לא סליחה שיירה שחנתה בבקעה והקיפוה בכלי בהמה מטלטלים בתוכה זה

חבורת נוסעים חנו בביקה בכרמלית עכשיו עשו מדברי סופרים לטלטל הקיפו אותה בערב שבת את הבקעה בכלי בהמה כל מיני עוקפין אז מותר לטלטל בתוכה בלבד שיגדר גבוה 10ה טפחים המחיצות עשו לה גובה עשרה ולא יהיו פרצות יותר על הבניין שיהיה הרוב הרוב סתום אפשר להיות פתחים אבל לא הרבה כל פרצה שהיא כ10 אמות העומ העומיד מרובע על הפרות יש פריצות שהם כ10 אמות מקום קודם כל פרצה עיניים יותר מעץ מות מותרת פני שהיא כפתח יותר מכן אסור למה זה הפרוץ מרובה על העומד משנה ט למעלה

מזה ובלבד שלא יהיה בין חבל לחברו שלושה טפחים זה עוד הפעם שהיירה שחנתה בבקעה באה להשמיע לנו מה לעשות בזמן שהפרצה זה משלושה שתה תפחים ומעלה מה יעשה הכי טוב להקיף הלכה למשה מסיני כל פחות משלושה כלבו דמה אז עושים חבלים מסביב כל פחות משלושה ואז מותר לטלטל בתוכה לכן הוא אומר מקיבין שלושה חבלים שלושה השיירה אם השיירה חנתה בבקעה רוצים להשתמש בבקעה בשבת אז אפשר להקיף שלוש חבלים זה למעלה מזה זה וזה למעלה מזה תוקעים יתת ומקיפים בלבד שלא יהיה בין חבל חברו שלושה טפחים

שהוא חבלים ועוביין יתר על טפח למה שהוא עובי של כל החבלים כל הרווחים זה אחד זה תשעה טבחים ביחד שלושה משויים אז כדי שיהיה הכל 10עשרה טפחים אז כל החבלים יוכל פחות טפח העבים כניגע לו משנה י נגיד התפילה שלפני הלימוד שוית אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בלמות שם ייחוד קדושה בריך שכינתם חינו חימ חימות עד השם אותיות כן ואותיות וכ כוד שנים בשם כל ישראל נחמן קיים מצמוד תורה חתונועם אלנו עלינו עלינו עלינו עלינו סלינו וננה שנה לו בת י רצון לפניך של דברו בחבר

לא מותר לסו קשו חבר לך בהרם במורתך תצילים כל מחשבת סוף מדמונות אין בהורא בלימוד מה שגיד כבר מדבר כדוני צ חוכמה דעתונה הגלניים והביטא נפלאות מתורתך יערוב כמתי תזר קטן מרתי כסרים על יד שים עלסור תודה חום תורה בנמודי בנמודי תורה חום גדולה צור ברוך אתה אדוני למד חוקך מדני אדוני אתה ברוך ברוך אתה אדוני למדני חוקך חוקך למדני אדוני אתה ברוך ברוך אתה אדוני דני חוקך חוקך למדני אדוני אתה ברוך ברוך אתה אדוני חוק חוקך אדוני אתה ברוךעשה דברך שמענות ברכו כל אדוני עומדים

בית אדוני בלילות ידכם חודש וברכו את אדוני כן לפתוח דף היום דף ווא להצלחה יש צי בן רות ודוד בן אסתר השם ישמור אותם השם יברך עכשיו צריך להגיד את דוד בן אסתר כי הוא קנה לו את זה שי בן וד קנה לדוד בן אסתר טוב שיהיה יש כן אנחנו מתחילים מדף עמוד ב איפה שפסקנו בשבת והיום גם כן קיבלת כן כן הנה כבר קשר כבודו זה אחד זה נולד בת לדידיה שני נולד בן ל לש לשר מועלם בלוס אנג'לס אתה מתקשר אליו זה למה לא

בא יצחק לא הוא תקנה הוא לא מתקשר אני דף ה עמוד ב היו לומדים דף ו אנחנו למדנו שיש מחלוקת המשנה אמרה שתם נזירות 30 יום יש מחלוקת בגמרא בין רב מתנה לרב פדה מתנה אומר מאיפה יודעים ששתם נזירות 30 לומדים את זה ממה שכתוב גדול יהיה יהיה גדל פרע שער ראשו יהיה גמטריה 30 וזה כך קיבלו רבותינו הנחה למשם שיני וזה הסמכתא כי זה לא אחד מיגמידות שהתורה נדרשת בהם גמטרות זה לא אחד מהגמידות אבל דעת רב פד כתוב בתורה 29 פעם נזיר נזרו אז

כמה שכתוב כך אז 29 היום הוא סופר ויום השלישי הוא מגלח הגמרא מקשה על רב פדה שבוע עכשיו ש תנן מי שאמר ארני נזיר אמרנו במשנה מי ש זה משנה נקמן עוד לא למדנו אותה מי שאמר ארני נזיר נהג נזירות כדינו נטמע יום סותר את הכל והיא נטמ גמר הכל הגיע יום האחרון יום 30 סותר את כל המנייני נזירות צריך להביא קורבן והכל אחרי שבעת ימים ש של הטהרה והכל ואז אחר כך הוא מתחיל לספור עוד הפעם 30 יום בשתמר רב מתנה ניחה למה למה סות

את הכל כל אומר סתם נזירות 30 יום לכן אם ביום 30 זה יום האחרון לנזירותו סותר את הכל צריך ממש 30 יום 30 יום של ימים כמו שעושים פדיון הבן איך פודעים בן אחרי 30 יום צריך 30 יום של ימים ביום ה-31 אפשר לבדות אותו אלא לברפדה קשיה ברפדה אתה אמרת שזה 29 יום סתם נזרות זה 29 ימים למה כמה כתוב נזר נזירות זה 29 אז למה סותר נזירותו אם נטמע ביום 30 לאחר שהשלים ממזרותו אפילו שעדיין לא הביא את הקורבנות לא סותר נזהירות אם נטמע

איפה קו אותו בשורה ראשונה בדבר שורה החמישית אה אתה יודע אתה צודק אני קפצתי אני צריך ללכת לדף ה עמוד בפ אף אני אפילו דף דף ו אני בעמוד א' אני טעיתי טוב שאתה מעיר לי עמוד ב נן לא צריך אני בדף ה עמוד ב שלוש שורות מלמטה לא הרב התחיל לא התחיל פה איפה הרב לא התחיל פה בשלוש שורות לפני הש לא זה נושא אחר לא לא התחלתי התחלתי מקום אחר טעיתי נשמת ראובן מחבר בן מזל ואברהם זכרונו לברכה אה צנן מי שנזר שתן זהירות

אני מבקש מחילה אנחנו הולכים דף ה עמוד ב טעיתי פתחת ציון משה או שאתה אומר עוד הפעם תביא לי בפלה זה לא כל רגע בפלה הנה בבקשה תן לך אבל לא זה לא ככה עכשיו אני אתן לך גם מאיר רוצה קח מאיר לא חשוב מגיע לך נו אתה אתה לומד בברדה גם אתה רוצה עוד זה לא זה לא הפקו פה נו טוב בסדר הלאה עוד צודק אם אני זה צריך לשלם קנס זה לא החשבון של מועלם מי שנזר שתה נזירויות נזירות זה הרב פדה אמר שמספיק

29 ימים למדנו מי שנזר שתי נזירות מגלח את הראשונה יום 31 והשנייה ליום 61 יום 31 השנייה ליום 61 משנה אומר לרב מתנה ניחה למה סתם נזירות 30 יום הנזירות הראשונה היום 31 כמו כל נזירות ואחר כך מיד חרה עליו נזירות באותו יום של השנייה אותו יום עולה לו למניין ימי נזירותו כמו כל אדם שקיבל עליו נמשת נזירות באמצע היום זה עולה ואז מגלח ביום 61 אז זה מובן טוב זה בסדר פד אלא לרב פדה קשיה למה מגלח ביום 31 ביום 30 שגלח כבר שנים נזירו

אותו 29 ימים תירוץ אמר לה הרב פדה אם השפה תראה תלך מן הספע של אותה אני אחיח לך כמו שאני אומר ואם גילח את הראשונה כתוב על זה בספר ואם גילח את הראשונה ליום 30 מגלח את השנייה ליום 60 למה בגלל שלאחר 29 ימים אשתי ימי נזירותו הראשונה אז לכן מסיקה הגמרא אל הספא מסייעלה רשע באומר 30 ספע מסייע לברפדה שעה באומר באומר שלמים לא 30 סליחה רשע שאומר שלמים מה שכתוב ברשע שיגלח ביום זה לא מעיקר הדין זה גזרת חכמים היה אומר נזיר הריני נזיר

30 יום של ימים היה צריך לגלח ביום 31 לכן גזרו חכמים גם מי שאומר הרני נזיר סתם מגלח ביום 31 אבל בדיעבד אם גלח ביום 30 יצא כמו שאמרנו בספע כי כך זה עיקר הדין רק למה אמרו סתם יום 30 מגלח ביום 31 כי מפחדים שאם כשאדם אמר הריני נזיר 30 יום שלמים עושים שלמים אז הוא חייב לגלח זה שלמים ואז אז ביום 31 מגלח אז לכן אמרו תמיד יגלח ביום 31 אבל מעיקר הדין זה 29 יום ויגלח ביום 30 אז בדי עבד אה זה קשה

לרב מתנה עכשיו נראה מה נעשה אז לו רב מתנה כאשר הספע כתוב בספע אם גילה אחרי שנה ביום 30 יצא בסתם נזירות 30 יום אז קשה אמר לך המתנה כתקתני שפה יום 30 עולה לכאן ולכן מה שאמרנו בספר ש בדיעבד מגליה ביום 30 יצא למה מקצת יום עולה לו נזירות ראשונה כיום האחרון שלה ומה שיכול לגתחילה לגלח נזירות השנייה ביום שיש משום שהיום ה-30 עולה גם למניין נזירות שנייה כיום ראשון שלה וגם עולה יום ה-60 ליום ה-31 חל נזירות השנייה מה יהיה איך אפשר כ איך

יום ה-30 עולה לנזירות ראשונה והשנייה אלא ודאי מקצת היום ככולו אז אם זה באת להשמיע לי מקצת הראשונה קודם שגילח נהג בנזירות זה עולה ליום 30 ומקצתו השנייה שנהג בנזירות עולה ליום ה-30 השני לנזירות השנייה האמרה חדש זמנה כבר השמיע לי מקצת היום ככולו.

מה באת פה לגלות לי? אפילו שאתם נזרו 30 יום אם גלח ביום 30 יצא למה צריך להשמיע לי את זה עוד פעם? מה עוד אתתמני מני עניין חדה נזירות אבל שתי נזירות לא כמה שמעה לאן הייתי אומר מתי אני אומר מקצת היום כחולו שיש לו רחדה נזלות אז יום ה-30 זה מקצת היום ככולו אבל יש לו עכשיו צבאי נזירות עכשיו מיד חיה לו עוד נזירות שתיהם זה מועיל אז זה מועיל לו גם ליום הזה של הנזירות וגם למעשה זה צריך כל היום כולו להיות של ה30

הראשון אתה אומר לא זה מקצת היום כחולו לפה מקצת היום כחולון ליום לנזירות הבאה אז זה כמה שמעלן אפילו לגבי נזירות השנייה גם אומרים קצת היום מכולו ועולה לו ליום השלישות לנזרה לנזהירות הראשונה וגם לנזהירות השנייה אבל נראה על זה לא ראינו על זה את התוספות לא כל הסבר שקדו כל צריך תוספות זהנען הרינו נסיר 30 יום איפה אני פה לא איפה זה בת השנייה בעת השנייה ביום 61 משתמר מתנניחה כשגיע אחרי ראשונה ביום 61 נגמר נזירות מתחיל נזירות שנייה ביום מדיד דעבה האדם שמקבלים נזרות

בחצי היום שעולה לו אותו יום ליום שלם אם כך ביום שישי קלו בית נזירות בספרים אח בספרים אחרים הוא ב-61 שישה נכון ב61 מגלה על השנייה נמצא תקלה אחת ביום אחד חיתמה סוף סוף מה קמשמנן מתתי נרב מתנה הברש הקטנה ביד לכתחילה צריך לגלח ביום 31 לא קשה צפת לשמענן ביום 30 עולה לו לכן ולכן כד מסיק לקמן בשינויה עלבה דרב מתנה והלא שמעין על מרשה אלא לברפדה קשה מרשה שמגרח על הראשונה ביום 31 ועל השנייה ביום 61 ואף על גב דקשינן לברפד מרשה כבר שנה

למדרבנן מדרבנן גזרו מדרבן גזרו לכתחילה צריך לגלח ביום 31 ואם כן מה הדר פריך מה הדר פריך לדרך השס כן להקשות כאן קושיה ראשון נותן לצור כעין תירוץ ראשון בלבד שישמנו קצת חידוש מה שלא שמענו מרשע ואכן היקצת חידוש בספר לברפדה שאין בשר כדנקה נקמה במסקנה דתירוצה שמעינמקצת היום ככולו לפרפדה בתחילת הנזירות כאדם שמקבל עליו נזירות בחצי היום עלפי שאותו חידוש לא נתפרש בשפה לברפדה צריכים לומר שהש סומך על כך עוד סגנון אחר בשתמר מתנהניחה כלומר עדקטן שם גניח נזירות ביום 31 דהיינו הראשונה ביום 31

והשנייה ביום 61 ואף עלגב גלח ביום 31כן שני מסיקן אלא לרב פדה קשע גבדבר פדנמה צריך להגלח ביום 31 דרבנן כשנה לעל כל מקום תקשדבר פדם מטור משתיות דף גב דף גב דחידשה בספא דקטנם גילח הראשונה ליום שלוש מגלח השנייה לכתחילה ליום 60 על מה לסוף יום 30 עולה לו נזירות למניין נזירות שני ומקצת יום חשיב כיום שלם ועל לא שם עניין מרשהבה סבירה לדבר פד לא אמר מקצת היום ככולו בסוף נזדות וחשבנ כאדם המקבל נזות בחצי היום הלא חשיב חידוש למקשה לפשיטה שאדם מקבל נזירות

בחצי היום משנה סגת חמנה שלא היה עוסק בנזירות תחילה וניכר לכל לכל נזירותיו אבל אחנהג נזירות עד חצי היום אם לא יעלה לו זה לא נקרא נזירותו כמה שנה זה אפילו אחי עולה לו לכאן הגה הגה מה זה זה המשך יש לנו הגעה אנחנו אצלנו זה בלי הגעה זהגה הגהה אמר לכספה מסייע מגליה ראשונה ליום 30 מגלח שנייה ליום שיש על מה משך הנזירות 29 יום ככה אמר דבדיעבד אם גחראשונה ביום 30 יצא פרתחילה צריך לגלח ביום 31 נעשה כמך שלמים רבנן בעלמה דגזרין סם נזותך

לאמר שלמים דעת צריך לגלח 31 כתשנה נמי הרשע הוא לא מתנה כאשה שפה לקטנים גלח ראשונה ליום 30 על מה זה ביום 30 מצלי גלוחה אמר לרמתנה ספה יום 30 עולה לכאן ולכן פירוש שמחי יום 30 יש לומר ראשונה 30 יום דיצא דיצא מקצת משום דיצא למה 30 יום יצא משום דמקצת היום ככולו ועולה לו מקצת נזירותו ראשונה היא כך נזיר נזיר בדיעבד יצא לכתחילה הולכתחילה עינה 31 יום שזה משלך נזירות 30 יום כדשננה מהר שעה ומה שמגלה אחשנייה לךתחילה ליום שישי משוםסוף סוף עולה להתחלת

נזירות שני מדעידי הבה אדם שקב נזירות בחצי היום נמצא ליום 30 חלת נזירות שני כך מגלה שנייה לכתחילה ליום שיש פריך מתנה מהקשמנן מהיקשמנן תנה בר קצת ככולו המרשה שמעיין לקטנ משמר גלח יום 31 ואם גלע ביום 30 יצא מטעם מקצת יום ככולו נראה מתנה משנה מרשם עינן אלא נמצאת היום 30 עולה לו לנזירות אחת שנדר אבל שתי נזירויות צבאי נזירוס תעשה לא כמו בספר שעול תחילת 30 יום נסוף נזירות ראשון לקלחן לא ואם תאמר ולבר פדנ מתשקשנן איתה אתה לאשמעינן דם גיל אחר שנה יום

30 דיצא הברשה קטנה בהדם גיל יום 30 יצא צריך לומר לפבד מיקח חידוש בשפה מה זה לא שבדשה כתגח ראשונה ליום 30 דמגח השנייה ליום 60 לכתחילה דנזלות שני התחיל ליום 30 אחר תגעת הראשונה כמה שנדס סוף היום עולה לעניין נזילות שני נמצא כיום 60 31 יפה נתן להם נזירות שני ואף גם דאמר קצת היום ככולו לברפדה ביום להשלים נזרות שעבר מודה הוא מקצת היום מהנה להתחיל נזירות שני מדיד עבר כב נזירות עליו חצי היום זה פשיטה משלם ולא שם ענין מדרש יקר חידוש בדבר סגחמנה

כשהיא כשאין עוסק בנזלות וניקר הכל נזירותו אז קצת יום ככו לו בדבר בדבר נזירות אבל אחת דנהג נזירות עד חצי היום אמא לא יעלה ניק כאן כמה שמנן שכן עונה אם גנח יום 60 חסר אחת יצא שיום 30 עונה כמניין כומר לקונכן נמשיך את הגמרא מקשה הגמרא תנען אמרנו בספר של המש מי שנזר אמרנו שתי נזרות אם גילח את הראשונה יום 30 גלח את השנייה יום 60 ואם גילח יום 60 חסר אחד יצא למה שיום 30 עולה לו מן המניין השנייה כן כן עולה לו למה

הוא קיבל את זה יום ה-30 הוא זה גמר מקצת היום ככולו לראשונה וגם מקצת היום התחיל אזירות של השנייה אז משמה לרמתנניחה הוא סובר למה מה סתם נזירות 30 יום אז מובן למה הוא צריך לומר שיום 30 עולה לו למן המניין כוונתו מקצת יום 30 עולה לו כיום האחרון למן הנזירות ומקצתו עולה לו כיום ראשון מנזירות שנייה אז זה מובן אלא לברפדה למה לי למה צריך אתנשמע אני יום 30 עולה לו מן המניין אה אמר 30 חסר אחד הפרפדה אמר סתם נזירות זה 29 ימים כשגילח

ביום יצא כבר יש נזירותו באותו ם התחיל למנות נזירות שנייה שגלח עליה ביום 59 יצא למה כבר הצלים 29 ימים לנזרות השנייה עברו 58 יום 29 ועוד 29 58 אז זה דבר פשוט למה צריכה את התנה לתת טעם שיום 30 עולה לו מן המניין אמר לך מתרצת גמרא אמר לך אנמ אהסמכי אומר לך פפה אתה יודע אני מאיפה למדתי בכלל ששתירות זה עולה מספיק 29 יום למדתי את זה לא צריך 30 יום תמיד זה יום 30 אומר אומר לא אומרים אני אומר לך אין היום ה-30

יכול לעלות עם עניין הנזירות הראשונה והשנייה יכול לגלח ביום 59 על כוכח בא התנה להשמיע לי שיום 30 עונה למניין זהירות שנייה ולא לראשונה שהראשונה נגמרה לאחר 29 יום ולכן נכון הוא מה רוצה לומר הוא אומר אףנן נמי אהסמכי אני למדתי מפה ששתם שתם נזירות זה 29 יום שאם נאמר ששתם נזירות זה 30 יום הרי כל היום ה-30 שייך לנזירות הראשונה למה דבר פדה לא אומרים מקצת היום ככולו ככה למדנו והיום ה-30 יכול לעלות למינה נזירות הראשונה והשנייה ולא יכול לגלח ביום 59 היום ה-30י לא

יכול לעלות שניהם למה לא אומרים מקצת היום ככולו אז על כוכח אני צריך לומר שאתה קטנה שיום 30 עולה למינה נזירות שנייה ולא לראשונה. הראשונה נגמרה ב-29 וזה בשביל הנזרות השנייה.

ולכן ולכן מה אמרנו? מגילה 59 יצא יצא יפה בגיל שזה 29 היום 59 זה יום 30 כן למה? בגלל שזה 29 ועוד 29 זה 58 ואז 59 30 אז מפה הוא למד הוא זה התירוץ שלו תראה רן דני מגלח יום שישי חסר אחד יצא בשלמה מתנניחן פירוש שאתה נצרך לשמנין ולומר זה יום 30 עולה לקלונחן שאלתי גלעת ראשונה הייתה ביום וכן תגלה עד שנייה תהיה ביום 60 חסר אחת היא ביום שנמצא נצרות 30 שגלי בראשונה ואנח צריך ליתן טעם לדבר ולומר שיום 30 עונה לו מן

המניין כן אמר לי קלונך אלא לפרפדה למה לי אמר משך נזירות 29 יום לא נתן עליתן טעם מדבריו ש 30 עולה לו מן המניין אלא ודאי כל תגלה אחד ביום 30 שיטה דיצא בדיעבד כיוון דרבע מדורה הייתה ל 29 היום אמר לך ברפד אנמ אהסמכי מכאן אני מדקדק דשך נזירות 29 היום דקטנן דיום 30 עולה לו מן המנין דמש דעולה לו למינין אחרון על מה דין עולה למנן ראשון זה 29 וזה יום ה-30 זה 59 זה נע אתה איתי ציון משה צנן מי שאמר הריני נזיר

נטמע יום 30 סותר את הכל או ראית אומר הריני נזיר סתם נזירות 30 יום נטמע יום 30 סותר את הכל את כל המניין צריך להתחיל לבנות עוד הפעם 30 יום משתמ הרב מתנה ניחה סותר את הכל למה הוא סובר סתם נזרו 30 יום לכן אם תנה ביום 30 סותר את הכל למה אומרים שמקצת אפילו שאם גילח ביום 30 יצא לרב מתנה מתנ ב מקצת היום ככולו אבל כל שלא הביא קורבנותיו הוא עדיין נזיר גמור ואם נטמן סותר נזירו אלא לבר פד קש שיהיה הרי שתיים נזירות

זה 29 יום ולמה הסותר נזיר אותו היא נטבע ביום 30 אחר שנים נזילו אותו מה יש בזה למה כבר זה 29 היום למה סותר נזירותו בקשה שילו כן למה סותר נתמ אבל ביום השבוקר מה זה משנה נתמע? כי אמרנו מקצת היום לא אפילו טיפה היום זה נחשב כולו עד שהוא לא הביא קורבן נחשב עדיין זמר לרפדה נקרא את הפירוש נטמע יום 30 סותר הכל משתמר מתןניה פירוש שנטמע בתוך נזרו קשה רואה מתנה מניחה אמר לנל רואה מתנה עליבדת קמה זה מקצת יום ככולו אם כן כי

עשה מקצת יום נשלם יום נזילותו ולא סתור אלא שבעה יפה זה קושיה חזקה רק שתור שבעה ימים מספיק למה זה נחשב בידי עבד ויש לומר כי אמרי להם קצת יום ככו לו לא היינו לעניין תגלעת בעבד קורבנותיו אם גליה ביום שלו מדי עבד יצא אם לא נטמע בסדר אני אומר כן כן לא הם לא נתמע אבל לא נתמע אבל נתמע איפה אתה לא נת כן כן קוראים עם הרב ביחד נגיח ביום שלושים מדי עבד יצא אם לא נתמע אבל נטמע ביום קודם תקלה אחת קורבנותיו לא

אמר לה מקצת היום ככולו להחשיב כנטמע ביום 31 אלא ודאי נטמן נטמן נזרו וסותר הכל כיוון דלאים כל נזירותיו בטהרה תאמר תקש לרמתנמ לקמן ו פרקדתנר לנזיר 100 אם נתמ סותר הכל 1001 101 סליחה אם נטמע יום 100 סותר כל אם נתמע יום 101 סותר 30 והמי נשלם נזרו והנשלם נזרו אפילו לרב מתנה לא יסתור אלא שבעה יש לומר דין הכי נמק דכי נמ כאמר בשלמר מתנניחה בן רשע דנטמא ביום דסותר הכל מדין תורה וספה דקטנטמה יום 101 דקמר דסותר 30 אבל ד כבר נשלם נדרו

דרבנן משום שיום 101 שהוא יום הבונותיו גזרה עדו יום 30 סתם נזירות מן התורה דכבר נשלם נדרו דרבנן פני שוה אומר טוב לא חזר עלות שורה כל 30 יום זה מפריע מדין תורה מאז שתה לרמתניח בן רשע בן שפה כתראשית נראד יום 31 סותר כל 30 עדו יום 30 ואחרי שבנ חמן כמה נתמן ל3חד סותר הכל אלא פדר קשה בין רשע בין שפה מי סותר 30 יום בין שנזמן ביום 30 בין שיתמע ביום 101 הרי שתם נדר לגמרי בדוחקו לומר כין נתמ ביום 30 שטר מדרבנן

רבנן צריך לנהוג נזירות 30 יום כדי מרי פרפדה סוף סוף נתמע יום שיש לא היה לו לגזור אתו נטמע יום כיוון היא גופה דרבנן משנה אמר לךפדה שפה כבתי דקתנה רבי אליעזר אומר אין סותר אלא שבעה פירוש אין סותר כלה למפריע על נזרו דא שנים נזר בכט יום כן מה ביום סותר 10 שבעה שאין יכול להביא קורבנותיו עד שיתה בטומה זו צריך לעשות זות שלישי ושביעי להביא קורבנותיו בטהרה והיינו סתר שבעה תעזור לשתות ביין זה תמיני מתים ש קורבנותיו תאמר קיתי ברפדה שרבנק רבי אליעזר ושלומר

זה ברפדה סביר לי דמד רבי אליעזר משך נזירות 29 יום כי מלך רבנן דמשך נזירות שקח דפליג אלא בסתירה ביזר אין סותר אלא שבע רבנן 30 דסותר 30 רבנן אין עולם מדרבנן בעלמה דגזרה מדרבנן אחד איך דאמר נזירות סתם אתך דאמר 30 יום של ימים ואז ודאי סותר הכל לכולע עלמה נתמע בתוך ימי נזלו רבי אליעזר לא גזר לכך רבי אלי לא גזר לכך אין סותר אלא שבעה והדלקמה נתמום 101 סותר 30 צריך לדחות לברפדה ולומר דנרבנני וכולה חד גזרה היא דילו הלו קיימנן דו לא

קימה ואם לא יסתור 30 כשנטמע יום 101 יבואו לומר כמו כן שלא יסתור 30 כשנטמא ביום 30 אמלך רב פדה תירוץ בראש העמוד אמר לה רב פדה עם השפה תצגמרא השפה של המשנה היא שתוכיח אומר רב פד כמו שאני אומר למה עם השפה רבי אליעזר אומר אין סותר אלא שבעה אתה רואה יסק שלוש בעין הנסת כלו אין לוודאי לא צריך 30 תן לו קצת 30 אה יש פה גם לוי הגיע הוא יודע יש מבחן היום הוא מרוויח בהגרלה תמיד אז אמר רב הרב פדה עם השפה

רבי אליעזר אומר אין סותה אלא שבעה לא צריך להרוג שום 30 יום נזהירות אלא רק שבעה ימים למה ניתן טומת מת צריך לעשות עליו בשלישי ובשביעי ואז תאר מטומתו יכול להביא קורבנותיו אז צריך לנהוג משך נזירותו עוד שבעה ימים למה אסור לו אתם מן המתים אסור לשתות יין עד שיביא את הקורבנות אז הגמרא מוכיחה מכאן היא סקה דעתך 30 בעינה נסתו כולו כל ם הן נזרו 30 למה למה לא נוזר את ה-30 למה לא למה לא סותר נזירותו כיוון שנטמע ביום ה-30 אלא ודאי 29 ימים

זה ימי נזירות מה שנהיה לו ביום 30 זה כבר אחרי ימי הנזירות צריך להביא קורבנות לכן יש לו ממילא צריך שבעה ימים עד שיתהר ויביא את הקורבנות ואז בן כ הוא אסור לו לשתות יין והכל זה לא גמרנו גמרנו הסתכל דעתך 30 בעניסתור כלו זה עד איפה זה הראיה של מספדה אה הוא ממשיך בנזירות עוד שבע ימים כאילו אז רבי אליעזר כמו מי הולך כמו הרפדה עכשיו אה נכון עכשיו נבוא לישב את דברי רבי אליעזר לפי רב מתנה אז על זה אומרת הגמרא כסבר רבי אליעזר

מקצת היום ככו כיוון שנעל מקצת יום 30 כבר יש נזירותו מקצת יום 30 ככולו אז שניים נזירותו אז זה נטמע כאילו נטמע ביום 31 אבל לא הביא קורבנותיו אז לא אבל בסדר נזירותו לא סותר לא סותר אבל בעיקר סובר כמו רבי אליעזר כמו חכמים שלמה של 30 שתיים נזירות 30 יום הרב מתנה כמו הרב מתנה הרב מתנה אמר שתו 30 לא אז הנה תראה עכשיו בתוספות כסבר רבי אליעזר קצת היום כחולו ואז אתה חוזר לרב מתנ ליישב דברי רבי אליעזר ליב דתנה קמה כי איך דל

רבנן משר נזרו 30 יום אחר רבי אליעזר דרבה דרב נשמע לרבי אליעזר שנזרות לפניק חתמה אם כן רבי אליעזר נסתור כל 30 יום זר רבי אליעזר מצת יום ככולו בנו נתמע קודם עבד קורבנותיו אחרי שעשה מקצת נזירות ביום 30 ואחר כך נטמע חשיב כי נטמע ביום 31 על כן אין סותר אלא השבעה מהמר כמה הראשונים מי פלו מכדיק האחרונים וזה אין לו אחרונים שמר דבר לא מניה אלא דלא סתר מאה אבל ה3 סותר רבנן סברה לא אמר להם קצת הם ככו לו איך דתמ קודם מבד

קורבנותיו לכי סותר כל 30 יום פלג רבנן ורבי אליעזר נבד מתנה זה נחנקו הריני נזיר מאיום זה בן עזר נטמע יומאה סותר את הכל וואה צריך לנהוג נזירות יום לא אומרים מקצת היו ככולו למה נתמע לפני עבד קורבנותיו הנה אתה רואה מפורש אמר הרי נזיר 100 היום נטמע יום מע סותר את הכל לא אומרים מקצת היום ככולו רבי אליעזר אומר אין לו סותר אלא 30 יום צריך ללג נזירות עוד 30 יום למה הגמרא תבאר תכף וישקה דעתך סבבה רבי אליעזר מצד יום ככולו אז היא נתנה

ביום האחרון נזילותו סתור שבעה ודמה למה סתור 30 יום או כל המאה הוא אמר רבי אליעזר סותר 30 למה סותר 30 נסתור שבעה והיא לא סבבה מקצת יום ככולו נסתור כל הוא כל אומר איך שאתה אתה רוצה נלך זה כשר מתנה לעולם לא אמרינ מצתם ככולו לא שב רבי אליעזר וזה כמו רפדה אז יכתור כולו אמר שנקיש היינו תעמה דרבי אליעזר אמר קרה זו תורת הנזיר ביום מילות נזרו בלות ימות ביום מילות ימי נזרו ימי נזרו וזאת תורת הנזיר מה זה לשון הפסוק למה אומר וזו

תורת הנזיר זה כאילו מיותר היה צריך להגיד ביום מילות נזר לא צריך להגיד וזו תורת הנזיר התורה אמרה נתמע ביום מלות יום האחרון נזירו אותו תן לו תורת נזיר זה גזרת ראת הכתוב שנזיר שנטמע ביום האחרון אז כל הנזירות אז סותר את כל נזירותו לא סותר סותר 30 יום תורת נזיר תן לו אז למה מלא רק שפה אמרנו שחלק מהיום כולה זהו לא היה לו צריך להגיד 30 לא זה המחלוקת בין חכמים לרבי אליעזרן מחלוקת בזה אמרה התורה שהיא נמ צריך לנהוג 30 יום אז זה

הגמ דווקא כשמפרש ימי נזיר אותו הרשע של המשנה נדר סתם מרן נזיר נתמע ביום 30 נזירותו לא סותר 30 יום למה לומדים תן לו תורת נזיר משלא מדבר בנזיר סתם אלא מפרש אז נותים לו נזירות סתם אבל בנזיר סתםכן מתי אני אומר צריך לתת לו תורת נזיר שפירש ש פירש כמה 30 יום שלמים משהו או 100 30 יום או 100 אבל אם לא פרש תם נזיר לא לא סותר סותר רק שבעה שבעה אבל אמר שהוא לא מקצדם כחול אבל למעלה כן אמרת מצחו רבי אליעזר למעלה

אמרנו רבי אליעזר קצת כחולו לא לא סבי רבי אליעזר לא מקצה זה שחוזר בו לעולם לאמרינן לא סבר רבי אליעזר שמצד יום קראו לו כמו הרב פדר הוא סובר אז אם לאצ דברי רב בתנא נידחו כן אבל למה רק שבע?

לפי רב א לפי רב פדה אם הוא אומר 100 יום שלמים לא יכול להגיד מקצת היום ככולו שאמרנו 100 יום שלמים לא יכול להגיד שלמים שלמים שלמים מה שאומר רבי אליעזר שלא סותר רק 30 מטעם הדשה של רש לקיש עיקר הדין צריך לנות נזירות באותו יום אה ימים אין מקצת הים כחולות אבל בסתם בסתם הוא סובר שמקצת הים כחולות הוא פירש שלמים הוא לא צריך להתפרש שלמי ודורנו אין לו מקצת ם ככולו זה כאילו אומר כשאומר זה כמו שאמר שלמים נכון אנחנו יכול אבל אם הוא

לא אומר אז כן יהיה מותר להכריז אדם בנזכר נזיר אז יהיה לו מה לו אם יגיד אני לא צה י לך סתירה לא נזיך היה היה איזה נזיר אבל לא יודע למה זה היה עדיין ככה רצים לאשתות יין להיות נזיר בימינו אני שואל לא יודע כן בלי נדג בלי נ אז הוא לא אמר בלי נדר אז לא אמרו בלי הוא מתכוון להיות נזיר הוא אומר לא יש אפשר בין לא לשתות יין לבין להיות נזיר זה גם עצוב את המלתים לשבתי טוב זה לא שוקים מצלבים אז

הוא דמנו אם אדם עושה נזות צריך להיות עד שיהיה בית המקדש הלאה לא יכול להביא כפ היום אז הנה הגמרא מסיימת רגע נמשיך את הגמרא טיפה זהו נגמר לא תנאי זה משהו אחר אה אה אני למעלה למה כתנאי תנן הרי נזיר 100 יום נטמע יום מע סותר כל את הכל רבי אליעזר אומרנו סותר ל 30 מיגד מצת יום כחולו סתור שבעה לרב מתנה פריך סגתחלה מצתם כחולו כלומר לב פדה לסתור כולו א כל המיום אמר שתקיש כבר פדה כבר ברפדה ולמר להם קצתם ככולו חיטמה סותר

כולו אמר שתקיש אמר התורה נתמ ביום מלות דינו ביום מאה שהוא יום מלות נזרו תן תורת נזרו כלומר שיעשה עוד תורת סתם נזלות 30 יום וגזירת הכתוב שלו יסתור כולו אם תאמר לברפדה ואם תאמר לברפדה לרבי אליעזר כי נתמ יום יום 30 המי אינו סותר אל השבעה ניסטר 30 כדרש לקיש תן לו תורת נזיר ויש לו כלומר דתם אחר מלא הבה לברפדה שהרי סתם נזירות ב-29 לברפדה נכון ואם תאמר התינח לברפדה אלא לרב מתנה דקאמר לרבי אליעזר מקצת היום ככולו הרב נטמע קודם ועד קורבנותיו ביום

מאה לא נסתור לשבעה וצריך לדחות ולומר דעתה איירי כשאמר הריני נזיר 100 יום שלמים דשתה קר מקצת היום ככו מתנה כן דאמר שלמים בכל מקום אין סותר כולם מדרשה דרש לקיש דכי נתמה ביום מילות גזרת הכתוב שלא יסתור וקשהמה קטני 100 יום ולא קטני שלמים ועוד תפלגלי רבי אליעזר בן נטמ ביום 30 דנו סותר לשבע נטמ ביום מעדשות סותר 30 כל עולם נטמ ביום עצמו באמת דברים אמורים כשאמר 30 שלמים אבל לא אמר שלמים נוסר אלא שבעדים קצת היום כחו כולו ונראה למחרף דמתיתין היינו אירי

דאמר 100 יום ולא אמר שתמים קשה לך לרב מתנבד רבי אליעזר כבד אמר נמצת היום ככולו אבל נתבא ביום מאה לא נסתור אלא שבעה לא תקשה לאמר יש תקיש בתירוץ זה מסיק לשניהם דגזרת הכתוב אשתו 30 דר ככה ביום מלות כאה כי נטמע ביום מאהפ גד מקצת יום ככולו לא נאמ כאילו נתמע יום 101 אחר מילות תנו סותר לשבעה אם דה אם לא נטמע היה צריך להשתדמה כל יום כל יום עצמו אם כן יום מלות אם כן יום אלו זה רק הכתוב כי נתמע ביום מלאות

שיסתור 30 יום ואם תאמר ברשנמ כינטמא ביום 30 לרבי אליעזר המינוסטר השבעה סתור כל 30 שרי נתמע ביום מילות ויש לו מרמשמעות קרא משמע דער כן מפרש נזירותו ולא בסתם נזיר מדקמר נתמ ביום מלות תן לו תורת נזיר פירוש סתם נזירות מכל הדעת אשתליו סתם נזירות קימה יפה אבל כי נדר נזירות סתם בה לאירן אם נתמ ביום אל שניתן לו עוד תורת סתם נזיר דוודאי לא מינה ל 30 כמדית לרב מתנה ולברפדה דנזירות 29 לאכינו סותר אל השבעה לרבי אלי אליעזר אבל בשפה אריק שנדר בפירוש

30 אז לא אבן אמן סתם נזיר להפרה 30 יום בהי מודה רבי אליעזר כנטמא ביום 30 תסתר 30 דבדיד מאריקרה דזו תורת נזיר למה כתנאה אולי נוגיד מחלוקת רב מתנה בפרפדה זה כמו מחלוקת התנאים בברייתא בוא נראה עד מאלות הימים שומעני מעות ימים שיניים. הסתם נזירות זה שני ימים. אם ככה כתוב עד מילות הימים. גם בן נזיר כתוב עד מילות הימים.

כן. אז אני שומע מיעוט רבים שניים. אז מפה תלמד שמשתם נזיר זה יומיים תמוד אמר קודש יהיה גדל פרע אין גדל גדל אין גידוש שיער פחות מ-30 צריך שיהיה כמניין יהיה 30 דברי רבי רבי יונתן רבי יונתן אומר אין צריך לא צריך לדרשה הרי הוא אומר על מנות הימים עכשיו כתוב על לגבי נזיר כל ימי נדר נזרות טער לא יעבוד על ראשו על מלאות הימים אשר יזיר להשם היא אלו ימים שצריכים נמלות אבל אומר 30 כלומר א אה איזה איזה ימים הם שצריכים נמלות ימי החודש

פעמים מה זה מלות אתה מבין מה זה מה זה אני צריך למלות ימים זה חודש למה לפעמים זה 29 לפעמים זה 30 לכן הוא אומר אה אלו ימים שצריכים מילות זה ימי החודש פעמים הם 29 פעמים הם כמלאים חודש 30 יום אז אמרה התורה עד יום שהוא יום מלות תער לא יעבור על ראשו אז מתי זה 29 ימים חודש מלא 29 כן ימים יכול להיות גם שנה מימים ימים למה כמו חודש מלא אתה אומר לא מה זה חודש כן כן זה למדנו בהתחלה מיליו רב מתנה

דמר כרבי הושיה הנה מחלוקת תנאים רב מתנה ד אמר כרבי יהיה למה למד מ יהיה נזירות 30 יום מרפד ד אמר כרבי יונתן עד מלות אז נזירות 29 יום מה דוכה אמר לר מתנה כולה עלמה 30 בעיניו גם לרבי ישעיה גם לרבי נתן שת נזרו 30 וכ בעד ועד בכלל פדיגה בברייתה אם כשתו בתורה עד מה הכוונה עד אותו יום ואותו היום הוא לא בכלל או עד ואותו היום בכלל רבי יושע סבר עד ולא עד בכלל לכן לא לומד מעד מילות משמע שנזירות רק 29 היום

כי עד ולא עד בכלל זכן צריך ללמוד מי הזכן לומד מי זה 30 רבי נתן סבר עד ועד בכלל לכן עד מילות מספיק יום 30 זה יום מילות שומע אני מן יותר משת שתי ימים אתה מדמר ב3 יום הוא פעם חסר אחת הוא פעמים חסר אחת מה אברהם מתנק רבי יהושע דריש לופרפד כרבי נתן דריש מעד מלאות ולא עד בכלל הינו כט יום אמר לך מתנה כול כת דרבי יושיה סבר בכל דוכתין עד ולא עד בכלל יקח יהיה באלה לממר רבי יונתן סבר בכל דין עד

ועד בכלל לא צריך דרשה יהיה יהיה אלא מעד מנות נפקה בפדה צריך לומר תנאי אמר מור אלו הן ימים שצריכים נמלות הה אומר 30 אומר אומרת יום השבת אולי יום מלות זה יום שבת משלים אתשת ימי השבוע שבעה ימים אז הוא ידין שסתם נזירות שבעה ימים אולי יום מלות זה יום שבת אומר איך אבל כל שבוע זה שבת זה הגמרא מתרפת שבת מייקח חסירות אחות יש לך 29 יש לך פה אמר השבת עם השלמה היא שבת שלמה אז אם כך לתי לא יכול להתקדש ששבת בשלמה

חודשים יש חודש 29 יש חודש 30 אז יש מה להשלים לו אבל שבת אתה לא יכול להגיד לי השבת משלימה וכי פעם היא לא השלמה אין שבוע חסר משבת. בלי שבת זה לא יקרא שבוע.

אז אז לכן לא שייך להגיד דבר כזה. שבת משלימה את ימי השבוע. לא שייך. לא.

אז מה סרקת דעתן של השאלה? לא חשבתי לומר כי ששת ימים יעשה מלאכה. אה השבת משלים את השת ימים. כמר היא משלימה כזה משהו.

אבל כמה שמלן לא זה לא נקרא. מתי אני אומר משלים שיש בעיה במשלים פה אין בעיה פה זה תמיד כך ואם השבת שהשבת ממלא השבוע מיק חסירות הכל ימי השבועות שלמים בשבת אבל החודשים יש שמינים ויש חסירים שמעתי בפרס הכל מלאים חודשים חודשים הכל מלא השאלה הזאת בפרש ספן איפה היה של יום אחד לא היה של יומיים ככה היה טוב אז בסדר ואם השנה אולי ימים צריכים למלות את ימי השנה יש שנים שמרובים בימים שחודשים מלאים יש שנים שמועטים בעמים החודשים חסרים אז אני אגיד לך

סתם נזירות שנה אומר מ מנן ליומה כונים ימים לשנים שאתה מונה שנים לימים והרב והרבנן דכסרי אמרי מנין שאין מונים ימים לשנים שנאמר לחודש שנה חודשים וחשבים לשנים ולא ימים לשנים הסכמה שלא אין השנה נמנת לפי ימיה. 12 חודש הם שנה. אז בנזיר עד מלות הימים כתוב ימים זה רק לחודש.

זה גם באספען לא אומרים יש 30 350 וזה ימים. לא הם לא מונים לימים. הם מונים 365 ועוד שש שעות אתם ככה מונים? כן.

36 שניות והיו לפי איך קוראים לזה שמש מדוייק ביותר לפי מזג האוויר מה זה שמש אבל אנחנו לפי לבנה פינ יש שמש בפ של ערבים טוב הלאה הלאה פעם יש שמש אז אתם מונים שנה בימים או בחודשים מה שנים בשנים בזה בימים אז אתה אז הגמרא אומרת בחודשים לא היו חודשים כתוב לחודשי השנה חודשים מחשבים לשנים לא ימים לשנה לא מונים שנה עם ימים שנה מונים לחודשים זה הדרך רק אתם הפוכים אבל היתי בדויקתי ביותר הוא הולך לפי השמש פה לפי הריח פי השמש זה בטח

זה בדיוק איך היה עוד פרדין דבר אתה זוכר הקודשים שמסיך היה מדויק קודש שמסי היה מלא שת חודשים שמותזה חודש יש שםסיין כן שם זה שמשני זה מי מונה לשמש מונים ללבנה לא לשמש רק אתם הגויים מונים לשמש היו הפים היו לפי אבלים לא היה שניירות של שנים היה אחד ש 65 היום אחד מתחמרי ירח זה שנים יותר קצים יפה גדול מה עכשיו הלכות או מבחן קודם איפה המבחן אין מבחן אני לא קיבלתי לא אין אין לא תל הרב כל דבר זה מעשה ש נבדוק הרב

לא עושה הוא לא מוצא טוב נמצא אז בואו נראה את ההלכות רבותיי המבחן כנראה יהיה מחר אז המתנות יהיה ביום שלישי תבוא גם מחר לוי יצחק תרוח למה זה לא כי אתה בליין הרע אתה מצליח במבחנים הכוונה מצליח לקחת כזה אני המתנות המתנות יכול לתת למיש טוב בסדר הנה תשמע מאיר מאיר טוב מאיר אתה תקבל יאללה שונא מתנות יחיה אתה קוראים לך יחיה חיה גםיה אבל איזה מתנהיה מהשך זה דן דן דן גבי נו גם בישיבה פה לא קיבלו זה ישיבה הגיעה הישיבה הרב צריך מבחן

ו לא מצא במחד שכח לשוח למשרד שולח עכשיו כאן יפה אתה הולך לך קודקוד שולח לי גם שצ ד' סימן שנח אמרתי לך זה גרי המשיח כן כרפ יותר מסעתיים שנתע בו אינלות למעט אוירו הוא רוצה עלו כרפיו שהוא בצעתיים אז צריך שיהיה מוקף וככה וככה כך ו יותר מסעתיים שנתן בו עניינות למעט אבירו שיהיה פחות משעתיים לא עבה מיעוט למה ככה דרך לעשות כרפיפות אפילו בהן גובה אפילו יש בהם גובה עשרה רחב ארבעה זה לא משנה העידנות האלה והוא הדין לחופר בוור זה לא במיעות

ככה תשמישי הכרפ ה בנה בו עמוד ונתמעת בכך אם הוא רחב שלושה טבחים מאות כלומר אבל הוא גובה עשרה וואו. איפה זה נקרא? לא הדרך שלו. מי בונה באמצע עמוד?

עצים? הדרך לחפור בבורות. הדרך אבל לבנות עמודים לא. בנה מחיצה באורך יותר מ-10.

כלומר בנה מחיצה באורך יותר מ10 לפני מחיצה הראשונה לבטלה שתהיה כמו שאנה ויהיה מוקף לדירה על ידי השנייה אם החיקה מהראשונה שלושת טוחים מותר ואתה מה הוא עשה הוא גדול או יותר מבצעתיים הוא בנה כותל אחר בשביל שזה יחשב הכותל אם זה רחוק מהכותל הראשון האורגנל של ה של הקרפף הזה שלושין אה זה כדי שיהיה מוקף לשם דירה זה הכוונה את השנייה הוא עשה אותה לשם דירה נכון כתוב במפורש ויהיה מוקף לדירה על ידי ואז מה אמרנו כדי שיהיה מוקף לדירה צריך קודם כל מחיצות ואחר

כך זה לא צריך שיהיה מהתחילה מוקף לדירה מוקף לדירה אם זה פחות משלוש אז זה מחיצה אחת כן זה כלבו דמה כלבו דמה אה כלומר שפתח לו בית קודם שיעשה השנייה קודם כל לעשות איזה בית שמה פתוח ואז כן נכון ככה למדנו שצריך כן הוא לא כתב את זה פה זה כדאי לכתוב את זהפחים הביא את זה הוא לא כתב הגיע המבחן עכשיו בינתיים נתקוס את הזוהר זוהר עד שיבוא המבחן עד סט טבתרי אלה מבחן חשוב היום שתצליח בו אה זה הנחדש של רפוסי באתרח גלגלינעמין

בדרגע מחילין בקבוד אדוני ממקומו וותהר אחר משתקח חיילן קיימים בזיע ברטת כמה לאטמר הוא למטה הלך להביא את המבחן כמה דעת אמר ונוגע להם ויראה להם וכלו מסתכל לגבי ההוא מטבחדלה כד מזבח שעת מזחה כמהזק עברת מפעלה גבר רעין מל גומר בזכין גבי דינון חבן הוא הלך למטה להביא את המבחן עכשיו הוא עכשיו עכשיו כמה דעת ודמות החיות מראה כגחש בוערות כפידים מסטר מנדרוחלה נשב ושקיך בזק וירחינה אחר תקפה מבר שק ו תגבר כתלבש מניחסמלה צדיקה אמר מפתקה מכה התקשר כתור תדה שדה יקרה מזבח הזהב

התקר תקשר כשרה דם אחד קשרה אחד מדבחה אחרה כמזבח נחושת דו לבר מיכאל השר הגדול מקריב עלי חורבנין אחד לכולהו דקודשה בריך לתזבח זהבעני עושל דקת חנבים ואמונים קדים שמסמק שמחבים שמח אבל דינה אינו שקה הוא ינה פה דקורת דקה בדקש יקר כל דקה מדבחה פניקשר בקשורה דמותה מטבחה אחרי הקרב חצון פניק מזבח השם אחרי הקר מזבח מזבח לפני השם טוב מאחין רבי יוס אמר מאח יל מזבחך תראה כתיב מזבחותי לרצון אמר כתיב משה מזבח פנים בנחי דקר השם נשיא מהו ניסי דרשים רשימה דעת קמה

קדשה בשעתה דעמלקתבר רשימה קדשה מנד ישראל אוי ואבוי ברית מילה אז כמה קובל נחמה דעת קיימה ועדי תראה חרב נוקמת לכם ברית ודתך ישראל שמה קדישה משה בנה לקבל הי מזבח קרא להשם צי וד מזבח פמי כל דממה דקה ועד האש תוקב אדירה מהשדחקן שמדנות חד סדר על קעני דעמ בשמה דרח השם כשדע כד רבי שמעון אמר תראה פנימה קמ דלו מניזן כשרד בדם תחיל פתום הקטורת נראה על המבחן תכף לא מרגיש טוב ממש לא עשה את המן בשכון נו, איפה המבחן? מהר, מהר. עומד, עומד.

יופי.

תיקח את המבחן ציון משה. תפסיק עכשיו מה זה לכתוב את השם. רבותיי בני יהולבי תיקח מאיר קיבלת מקבל שאלה ראשונה א' מה היא יתומה בחיי האב והאם יש מי שיכול להפר לה? אומר בחייו זה האבא שלה התחתנה והתגרשה היא נקרא יתומה בחיי אין מי שיפר לה או או נתלמנה או ברשות עצמה שהיא יותר מ1 וחצי לא אין מי שפר לה תגידי עכשיו שואלים את השאלה הזאת זה כבר היה מזמן אתה אומר בחיי אב לא כן דפים שתי דפים האחרונים של המס מי אמר שכל אותי איזה

חכו לא מי אומר מה זה לא יכול זה קרק זה החכם שיפר אלה לא להפר יפר לא יכול להפר לא לא נפטיר לה את הנדר האם הבע בעל יכול להפר קודם שחל הנדר מחלוקת מחלוקת א רבי ישמעאל וחכמים רבי ישמעאל אתה בטוח שזה רבי ישמעאל לא זוכר אשת כהן כן אשת כהן שיש עדים שנאנסה וכעת בעלה מגרשה אם נאסרה עלה כ אה כי נאסרה עלה האם מקבלת טובה?

אם אם זה היה באונס רק באונס זה מדובר באונס נאנצה כתוב שתדפה שדהו כן עדים עדים יש עדים שנמצאים אין עדים שנמצנצ מקרה כזה את צריכה להתגרש הרב זה הלכה אבל צה לפי המשנה כן ראית איזה מזל שהיית פה בזה הוא גר בנביא יעקב הוא היה פה בשבת אמה איפה היא גרה? כן הבת של גרה שם כן בדיוק איפה הצומת הזה 300 400 מפני אבל הרבה פעמים הרבה מט מדוע ה מדוע נכנסה מסכת נזיר בתור סדר נשים רואה ספר תק ל הסטה כןז מי שאמר אה

נאה אה מתי נעשה נזיר ומתי לא עבר על ידו הוא מחזיק לא שעבר מחזיק בשערות שלו זה מסלסל שעבר לידו א לבד ש הריני מסלסל האם נעשה נזיר אם אם נגע בצלסל זה אם עובר נזיר לפניו מי שאמר הריני נזיר מן התגלחת האם נעשה נזיר לכל הדברים רק לתגר אחת או לא כלום לפי חכמים אה זה רבי ישמעל רבי שמעון זה רבי שמעון שבו אדוני אלוהינו שבותינו כס כאשר משה כתוב אומר אז אומר משה קלךמים נטשמים בדומר משה קעסמים נטף חל חסמים בונה זכה בד בבד

יהיה ויאמר אדוני שקע עליך מים נטף שחלת וחל בין השמים ודבונה זכה בד בבדה יהיה בבד יה בבזו הזו הו דב איך פחות שמרים ועשית אותה כתוב כמעשה לוקח ממולחן פני מועד אשר בעד לך שמה קודש חדשים תן לכם ונאמר כתיר עלה אהרון כתורצמים בבוקר בבוקר עלות בן ער בני אדוני דורותיכם אני מדבר רבנן פתום קצת 368 מנים בא 365 קחמנה בכל מחצית ביום שלוש מני שמהם מכניס גדול חזרהשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים דקה מנה דקה צורים פח בסוף שכום לא מצח חבי נתן שמעון

גמניל אומר צב מה היא באה כדי לשות בצעזה והלו מרגליים פי שמקדש פני הכבוד תניה רבי נתן אומר כשהוא שוכך אומר דכטב תבד פני חנו דבש אין אדם יכול לעמוד בן כן זורים ויאמר עליהם ישראל עסוק מזמר ויאמר עליהם ראותכם שתפסתם סוף דם אשר בסף והגעתם אל משכת בן אדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח בד בוקר אדוני מצ וראה את הדם על שזגוף ואז זהבת מכשעס את ירך וקנה גביעיה כף תורה פח ממנה היו ששקנים מוציאים מצד שלושה קניורה מצידה אחד ושלושה כנדה שני

שלושה גביעים שוחדים קנה אחד גופר שלושה גביעים שוחדים כן אחד פרח כן אין שש תקנים יוציאים מן הבן עולם ומן עולם גביים שוכבים כפתור וכתורות אחת שני הקים ממנה כפתור שני הקים כפתור שני הקנים ממנה ששקנים צ ממנה כפתורהם וקנותם ממנה היום כולם שח זהב טוב ויסבעה מר ככה מחתות זכב טהור כיכר עשה אותה ואת כליה אדוני להושיע די לנגן כל ימי חי בית אדוני אדוני להושיעני ונגינות מעשה משה עשה אתה ויאמר משה אהרון כרון כשם יעמוד בבן חיים מגפה ש מגפה צרה ויאמר משה אהרון

כך להם כצה לפני משה חלג עלם עמוד בני מתים חצפה משה גפה צחה ויאמר משה אה קמת עליה ועל המזבח ושים כתוב אל העדה כפר עליהם קצת כצניח הנגף וכחון כאשר דיבר משהו גחל נגף בעם ויתן את הקדוש בלי עמוד בן המתי בן חצ מגפה שבחור משה בגפה חצה ויאמר משה בטים בן החיים נחצה נישיר אוזך לבחית מסגב לי ביום צר ביום אני אשר עוזך והרנב בו חזך כי היית מסגב לי ובנו ביום צר לי צר ביום מסג הית חזר אשרך בוקר חזר לי צר ביום

חקי חזבן זכ אשר אלוהים אלוהים ארץ עמוד פנחס פנינו עצפה והיא נועם עלינו עוין כצפח מתחלילה פצך אלך תבית השם את אליך רעה ונגע לא יקר בעולך כמך צנך שמך בכל דכך ואתה שעתי שת חיים תחבעלה ושלמות כל חרש צמג זו ההילה ותיתן תרף לבע כשיש שגע עוזר לבוש שמח פיה פתחה בחוכמה צופיה לכל בתה כמובני אשר בעל רבות חיים שקרחן ב תנוע מפרידים מעשיה אדוני צבעות צבות אדוני שיעל קורנו וערבה לאדוני ש עולם קדמוניות חלק אנה בכוחגד תוסיף לי את זה בדף נפ תוציא לי

היום רק את זה אל תוציא לי את זה מחר אנחנו נוצים הכל אני לא אני לא צריך את זה יש לנו את המבואסיק אותו גם כן אבל לא היום טוב לצאת זה היום ישר דפי י רצון פניפ חולה עמך ישראל שיהיה ישועה גדולה בכל בית ושמחה וחיים טובים אמן וכן והשם מבטל מעלינו מעל כל עמו ישראל כל גזרות קשות ורעות זור עלינו גזורות טובות השם יתן רפואה וישועה לכל הפיצועים אממן וישמח לבבות