הדף היומי מסכת נזיר דף ב הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי ג שבט תשפג
Daf Hayomi
שיעור בדף היומי/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א קישור לתרומה מאובטחת עבור מניה בבית רבינו מרדכי שרעבי זיע"א 00:00 מוסר ופרשת שבוע היומי 16:32 בראשית המן 21:32 משנה יומית 29:03 דף היומי 1:24:10 הלכה יומית 1:31:28 הזהר היומי http://bit.ly/3X2jpC4 הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר הלימוד במסכת נזיר מוקדש להצלחת ה"ה דוד בן אסתר ורעייתו נטלי חיה בת רשל הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)
Extrait du cours
היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש ג בחודש שבת תשפג. הנה בעזרת השם אנחנו בשבוע השלישי של שובבים משתדלים לעבוד את הקדוש ברוך הוא לעשות נעת רוח לפניו. להשתדל לתקן את מעשינו בימים החשובים הללו. ראינו איך שבמכת חושך ולכל בני ישראל היה האור במושב אותם ולכל זה לסופי תיבות ולכל בני ל ישראל ישראל ל היה ה אותיות לילה אומרים רבותינו גם בלילה היה לעם ישראל אור. לכל בני ישראל היה אור. לא רק ביום היה להם אור. והם מצרים היה להם חושך חצוף, אלא גם בלילה לעם ישראל היה אור. אין לילה. או זה גם כן גמתיה באדר. למה? כי בחודש האדר היה מחכת החושך. מתי זה היה בדיוק?
Transcription9250 mots
Transcription automatique — peut contenir des erreurs.
בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש ג בחודש שבת תשפג. הנה בעזרת השם אנחנו בשבוע השלישי של שובבים משתדלים לעבוד את הקדוש ברוך הוא לעשות נעת רוח לפניו. להשתדל לתקן את מעשינו בימים החשובים הללו.
ראינו איך שבמכת חושך ולכל בני ישראל היה האור במושב אותם ולכל זה לסופי תיבות ולכל בני ל ישראל ישראל ל היה ה אותיות לילה אומרים רבותינו גם בלילה היה לעם ישראל אור. לכל בני ישראל היה אור. לא רק ביום היה להם אור. והם מצרים היה להם חושך חצוף, אלא גם בלילה לעם ישראל היה אור.
אין לילה. או זה גם כן גמתיה באדר. למה? כי בחודש האדר היה מחכת החושך.
מתי זה היה בדיוק? בפורים בטול החודש. מאיפה אני יודע כל מכה הייתה חודש עכשיו מכת בכורות הייתה בתו בטו בניסן חודש מקודם היה מכת חושך אז לכן וכתוב על זה היה אור במושבותם חושך מקוד חודש מקודם בטו בשבט מה היה מכת הרבה קיבה הערבה ואכל את כל מה שהשאיר הברד לכן איזה איזה פלאות בטו בשבט זה חג האילנות זה חג הפירות עם ישראל אוכל פירות למה כי במצרים היה המכה של הרבה אכלה להם את כל מה שהשאיר הברד גם את העצים אפילו לנו זה חג האילנות
לכן זה אחד כנגד לשני אז אבל מה בחושך כשהיה מכת חושך היה לעם ישראל אור והיה היה אור לישראל היהודים הייתה אורה זה פלא פלאות ולכן כתוב לא ראו איש את אחי ולא קמו איש מתחתיו שלושת ימים ואז ולכות בני ישראל היה אור במושב אותם כתוב בלקות חמישאי הוא כותב אם ראית באיזה מכה באיזה מקום אדם שאין לו רואה את אחיו ראוי יש את אחיו אתה רואה אדם לא רואה את אחיו כלומר לא שם לבו אליו, לא פונה לעזור לו, לא ראוי שתח אתה יודע למה?
בגלל שלא קמו איש מתחתיו, שלא קיבדו אחד את השני.
מידות רעות יש להם לכן לא רואה איש את אחל שלא קמו איש מתחתיו. אבל כל בני ישראל היינו אם ראית מקום שאדם נחלט בכלל ישראל ואוהב אחד כל אחד ואחד כמו ואבתה לרעך כמוך עם ישראל מרגיש בשני שמח בחברו ודאי לכו בני ישראל היה אור במושב אותם יש להם אור יש להם שמחה אבל אם לא ראו יש את אחזל שלא קמו יש מתחתיו אבל לכל בני ישראל שמתנהגים כבני ישראל אז היה אור במושה בותם כי אמר להם הם הם הם ביקשו מפרעה שיתן להם ללכת. אמר להם טוב לכונה הגברים תרכו רק אתם את הזה ילדים ואת ה ואת המקנה וכל מה שיש לכם תשאירו פה משכון שלא תלכו. הם אמרו לו בנערנו ובזקננו נלך בבנינו בבנותינו וגם מקננו ילך עמנו.
לא רק ניקח את הנערים קודם כל זה דבר ראשון קודם בנערנו אחר כך בזקנינו העיקר זה הילדים איך לדאוג להם איך לחנך אותם בדרכים טובות אחר כך בזקננו בנערנו ובזקננו בבנינו ובבנותנו וגם מקננו ילך עמנו אתם יודעים האדם יכול ללמוד מידות טובות לא סתם רוצים לקחת לאיתם את המכנה המקנה של הבן אדם, הבהמות, מה שיש לו, מלמד אותו גם כן מידות טובות וישרות. אפשר ללמוד איך כתוב מלפונו מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמיים יחקמנו. כך כתוב באיוב. מלפנו כלומר מלשון אלוף אפשר תלמד אותנו מבהמות הארץ.
למשל רבותינו לא אמרו לך אל הנמלה עצל. מאיפה לומדים זריזות? מהנמלה לך אל הנמלה עצל ראה דבריה וחכם תראה את הדברים שלה תהיה חכם אבל בי שלא יש לה רק חיה שישה חודשים תראה איזה אוצרות יש כמה תבואה היא מכינה רבותינו מספרים שפעם אחת מצאו 300 כ תבואה בחורי הנמלים איך היא מכינה עכשיו זה אחד חתול רבותינו אמרו אפשר ממנו צניעות חתולים כן איך הם איך הוא צנוע החתול מהארי לומדים גבורה גיבור כערי גיבור כערי איך תקום בבוקר חזק קום כארי קום לא אומרים קום כארי
קום תקום כמו אריקזה זה בשביל זה הוא עושה קוקוריקום בבוקר קום קריקום זה קוקוריקום בשביל זה אומר כן כך כותב את הסות הראש מהנמר לומדים להיות עז כנמר ככה אמרו אמר רבי יוחנן מנן התורה היינו לומדים ציניעות מחתול גזל מנמלה לא לקחת מה שחברתה נגעה היא לא לוקחת היא מריחה יודעת שזה חברתה עריות מיונה דרך ארץ מתרנגול. איזה כבוד הוא עושה כן התרנגול עושה לתרנגולת.
וכן מצינו בגמרא בהמה של רבי יוסי שלא רצתה ללכת בסיום העבודה לבית. למה? היו עליה נעליים שלא שלה. הפועלים שכחו עליה.
לא הולכת. זה אסור. זה גזל. תראה איזה לזה אז רחל עם ישראל אמרו גם מקנינו ילך עמנו כי מזה אנחנו לומדים דרך ארץ כי איך כתוב כי ממנו ניקח לעבוד את השם אלוהינו מהבהמות האלה אנחנו לומדים איך לעבוד את הקדוש ברוך הוא ואנחנו לא נדע מה נעבוד עד בונו שמה עד שניתן לנו התורה אז נידע לעבוד פ לפני שניתן התורה אנחנו לומדים אז שאומר גרשגרש אתכם אתה יודע גרש זה בדיוק גמטריה דצך עדשחו אומר היה עינוי גופם בלא סכן עדש זה פלא פלאות אז תראה איך
אדם ואז הקדוש ברוך הוא אומר עכשיו אתם יוצאים ממצרים ויקחו להם אישה לבית אבות צל הבית אתה יודע ש 305 חמש ש וה כמטריה כפרה זה עכשיו יעשה לכם בעזרת השם כפרה מתי זה היה בי בשבט בי סליחה בי' בניסן כנגד י בתשרי בי בתשרי זהו כיפור עכשיו בי בניסן לקחת את השאפול כתוב לשון כפול ויקחו להם ס לבית אבות סא לבית כמה כבסים ויקראו להם אישה לבית אבות לבית זה אותו דבר אלא היה רבי מנחם מלדל מרימינוב היה תמיד בליל הסדר מספר איזה מעשה יפה
אומר היה עיקר אחד שהלך לפני פסח צריך להביא כבש לשחוט אותו שיהיה בשר טוב של כבשים רך טוב עם שומן עם דיגה לכבוד הפסח לכבוד יום טוב לא פסח לא אומרים פסח אומרים לכבוד יום טוב בדרכו שהוא לקח את הכבש היה הולך עבר הפרץ והוא הפריץ מסתכל על יהודי אתה יודע אלה רשעים שואל אותו הפריץ היהודי כמה עולה הכלב הזה זה אומר לו יהודי זה לא כלב זה כבש אתה לא אתה לא אתה לא יודע להבדיל בין כלב לכבש את כך ראי תראה זה כלב זה
כבס אתה לא יודע להסתכל מה קורה לך זה התרגז הפריץ אומר לו כשהפריץ אומר זה כלב אל תגיד כבש שמעת אתה אם הפרץ אומר זה כלב, זה כלב, זה לא כבש אומר אבל זה כבש לא חולקים על הפריץ נתן לו מכות אבל מכות מכות כמו שצריך טוב אחרי הפסח קיבל מכות מסכן היה שוכב קשה לו ככה בכל הפסח אחרי הפסח הלך היהודי שרף לפריץ את הבית.
הכל הלך לאבדון. אחר כך הוא בא בטור בניי לבש כלי עבודה אומר אדוני הפריץ האם אתה רוצה שאני אבנה לך את הבית מחדש? אני כואב לי מה שקרה לך. אני אעשה לך משהו.
הפרץ לא ידי, לא הכיר אותו שזה יהודי. התחפש. אמר לו, "בוא תגיד לי, אז היו זה היה הכל מעצים, בוא תבחר לך עצים. איזה שאתה יוצא?" אומר לו, "איפה ניקח?" אומר, "יש לי יער פוני, אתה יכול לבוא לפה, אתה תהנה בזה." טוב.
הלכו ליער לבחור עצים. הגיעו ל ה היהודי מביט הנה והנה רואה שאין אף אחד תפס את הפריץ קשר אותו לאחד העצים והתחיל להעכות אותו ואומר לו אתה שומע כשאני אומר לך זה כבש לא אומרים זה כלב שמעת איי איי איי קשר אותו אם אני אומר לך זה כבש זה כבש זה לא כלב שמעת הבנת או לו והוא הלך וכשור שמה זוב דם זוב דם עבר איזה איזה אחד עובר אורח שחרר אותו את הפלית מסכן הביאו אותו לבית פצוע קשה וככה לקח לו כמה חודשים עד שהתאושש היהודי אומר זה עדיין לא מספיק זה רק התחלנו אתה מבין הלך התחפש הפעם רופא הגיע רופא. שמעתי וזה מיזה פרופסור דוקטור אבולבן קראו לו. אתה מבין?
נכנס לבית הפריץ אומר אני אבקש מכם אני רוצה יש לי רפואה לא להפריע גם אם תשמעו צעקות אבל הוא יחזור בריא. קשר אותו עוד פעם למיטה ואומר לו ואומר לו תתחיל אומר שתי כאבים פה זה אומר תשמע נתן לו מכות כאלה אומר כש אני אומר לך זה כבש תדע זה לא זה כבש זה לא כלב אל תגיד כלב שמעת נתן לו ונתן לו והלך אמר עוד קצת תפתחו יהיה בריא אל תשימו לב לצעקות טוב לימים חיפש הפריץ את היהודי כאשר הביט בו מרחוק נתן איזה כסף
לאיזה אחד היה עם סוס שאומר לפרץ אני אומר אומר כשאני אומר לך זה כרס זה עם הסוס נתן לו כסף אומר תגיד לו כך ותברך תדהר עם הסוס טוב הוא אמר לו כשאני אומר לך זה כבש, אל תגיד, הוא ברח עם הסוס. הפריץ היה בקרקרה שלו והיה לו את העגלון איתו ושומרי ראש שם מפחדים עליו אבל כשזה ראו אותו שהוא אומר כשאני אומר כבש וזה לא כלב אמרו זה רצו אחריו השוברי ראש ה הבעל הקרקרה כולם רצים אחריו רק הפריץ היה קשה לו היה חולה מהמכות
היה בקרקרה זה בא האמיתי בא עכשיו אומר נתן לו כאלה מכות בקרקרה אומר לו כשאני אומר לך זה כבס אז זה לא אוי או זה עוזק אתה רואה בסוף היכע אותו שבעתיים כך פרעה הרשע הזה התעלל בבני ישראל סוף הוא קשבעתיים סוף דבר הקדוש ברוך הוא נוקם את שלו למה תהיה לעם ישראל ידע מעלינה אז לכן מובן עכשיו למה כפרה התורה פעמיים למדנו להתחזק צריך לדעת זה לא דבר אחר כל בני ישראל לא יחרץ כלא בלשונו הם לוקחים סא לכן איך אמר לו דברנ באוזני העם
וישו מאת ראהו ואישה מאת ראותה כל כסף אוכלי זהב שיהיה להם נחת זה לא סתם אבל מה אנחנו צריכים לדעת כמה הקדוש ברוך הוא מטיב עמנו, כמה עושנו, איך נגמור אנחנו אחד עם השני חסד, איך לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ואז הקדוש ברוך הוא יזכה אותנו לעובדו, לראה אותו בעזרת השם ללכת בדרכיו. הנה היום בערב זה פטירת בבא סאלי בלי דרך מחר נדבר עליו מחר יש פה תיקון גדול בישיבה מי שרוצה להשתתף בתיקון צריך לקבל עליו צום במנחה בשביל שמחר יבוא פה בתיקון בשעה 123
בעזרת השם נזכה לעשות תשובה שלמה אז כן נפתוח אנחנו במשנה איפה המשנה נומה לא בראשית תמן בסדר שם כן לא בסדר בראשית המן תראה תמן שבת בראשית בראשית ונו תראן שבתות שבת שבת אחר נק שבת לכל בן שכתה לדורם לדורז בשבת בתח שבת ברית עולם צדיק [מחיאות כפיים] [מוזיקה] בני ישראל 70 שבת ונהר התנהר והתנהר התנה עת אלוהים בנביל 500 שנה זכה דירה לשבת כנחות חסות ח בשבת בינוכ שבת מלאכות מלכות שבת שתיים חץ ללברשותה גם חודש דה מהורמים אין בנחש עקרבים יש בונה מקבל חין
ישראל למבד השינו בכל עשו בשבת לא עד כחת לשמן כגב שפעבר אנוכי שאל נעליך מל רגליך צריך שתבי אתה תרבדי יעקב דחת כשע מרחוק צרך יעקב שקם שערן היתר אדוני צרופה מראנו לכל החוצים בו משנה לפני המשנה נעשה את הצדקה שניים ואחד ועוד אחד של השפעיש הדיין משניות שבת פרק כד אתם יודעים יש בזה כד פרקים כמניין כד כי כסוטי כלה הנו נשמת מורנו ורבנו בשלום הכהן תוחמק רבי שמעון בעדני בן חביבה ורבי אליהו בשאול בן אדסה מסעודה ואליהו בן חנא זה נגמר כן בעזרת השם
שיהיה ישועות וגם כן אביגדור בן בתיה הרבנית פה בת רוזה פהמה בת רוזה לא מוסה בן סימי שלמה סמי בן סימי הובה בתבי מאיר הכהן אהובה בת שרה בת שרה רבי מאיר הכהן בן שלמית משה חיים רבי משה חיים דדשי בן גורג'י אני אלך לבד בן שלמה בן זוהרש לא לדבר פה חזקל בן גורגי חזכאל בן גורג'י ציון מעלם בן נזימה משנה ד' היום זה סיום מסכת שבת רבותיי וכדאי להביא ממתק על זה זה שבת טוב בוא נראה מחתכין את הדילועין לפני הבהמה מה דילועים שנתשו
מערב שבת זה לא מוכן לבהמה לאכול לא יכולה אז לפני בשבת מותר סתם דילועים זה עומדים למאכל זה לא עומדים למאכל בהמה זה למאכל אדם ואת הנבלה שנתבלה בשבת מחתכים לפני הכלבים אפילו שבשמשות זה הייתה מוכנה דעתנ הקמה לאס סרים אותה משום מוקצה אבל אומר אם לא הייתה אם לא הייתה נבלה מערב שבת אסורה לפי שאינם אינ מוכן זה מוקצה משנה ה מפרין נדרים בשבת האב מפר כמו שלמדנו נדרה בתו אם נדרה בבית אביה בנעוריה דווקא ביום שבעו ואם אפר יפר אותם אישה ביום שמעו ונשאל
דברים שהן לצורך השבת יכולים ללכת לחכם להתיר זה נשאלים אבל לצורך השבת משל אמר לא יאכל חמין לא יאכל בצד וזרזה בשבת איך זרזה פוקחין את המאור את המאור זה חלונות לא היה להם חלון כמו היום יום היה להם חורים והיה מכניס אור יש כשלא רוצים את החור הזה קר אז שמים לו יש להם אט כמו כן סוגרים אותו עם איזה דיקט עם איזה קרש פוקקין את המאור דרכם היה חודר האור לבית אז בזמן גשם שמש יותר מדי סותמים אותו פוקקין ומודדים את המטלית כלומר מותר
למדוד אם היא נת נגעה בשרץ אם זה קבירת טומאה או לא אם זה קטן לא יקבל טומאה ואת המקווה לכן מודדים מקווה לדעת אם יש בו שיעור של מקווה כשר מעשה במי אביו של רבי צדוק ומאבא שאול בן בוטנית שפקקו את המאור בתפיח תפיח זה כלי קטן של חרס וקשרו את המקדה זה מין כלי חרס בגמי בקני גומה לדע אם יש בגיגית פותח טפח עם רצו לדעת ככה היה המעשה היה היה שמה ערקתי קטנה שביל קטן בשני בתים והייתה טומאה שם והגיגית צדוקה מונחת על גבן
פקקו את המאור בתפיח לפני שמת המת ואת המקדה שזהיש בו טפח טפח בגמי כדי לידע אם יש בגית פותח טפח אם לא הסדק הזה יש פה פותח טפח אם לא למה אם יש פה פותח טפח הוא יכול להעביר את הטומאה אם לאו לא יעביר מדבריהם למדנו שפוקקין ומודדים וחושר בשבת מותר לסגור את החלון מותר למדוד בשבת בלבד שלא יהיה קשר וגם לקשור אבל שלא יהיה קשר של קיימה בר אתה יכול להביא לי איזה ממתק מפה למה מקסימו מסכת שבת אז מגיע להם איזה ממתק יש לך
מפתר כן מסכת שבת מסכת עירובין יש לו פותקין ומודדים למה עוד כושרים כושרים רק לא קשר שקיים מבוי שהוא גבוה למעלה מ-20 אמה ימע עת עכשיו דיני זה מסכת עירובין פותח לנו בדיני מבואים מבוי סתום זה רחוב מוקף שלוש מחיצות חצרות פתוחות לתוכו כמו חטא אתה נכנס מפה גם צריך לצאת מפה אי אפשר לצאת מצד שניצורת חטא עשוי בתים ואין בני אין מעבר לבחוץ אז אם אז אם מי מי מן הקרקע הפתח גבוה 20 כן אם מן הקרקע ועד הקור הקורע זה למעלה מ-20 אמה ימעת
למה העין לא שולטת שם איך זה הקורה עשויה לתת לו סימן שלא יצא אז מבואי שהוא גבוה למעלה 20 במים מעת רבי יהודה אומר אין צריך להוריד את הקורה לדעתו הקורה למעלה מ-20 אמ זה נראית וניכרת והרחב מ-10 אמות ימעד גם הרפתח רחב יותר מ-10 עמות גם ימעט אותו זה יותר מדי רחב ואם יש לו צורת הפדע ומישהו רחם 10 אמות אין צריך למען תוציא תוציא תחלגל זה בגלל שיש לו צ אוו זה ביוקר משהו ביוקר של שבת ממש לכם היית שולח בתוחה הנה בבקשה מי
שדרך עליין אז גם מגיע לו כן כן תחלק חסי המגוי הזה כמה א מה זה קמה עד 20 מהגובה הלאה כן כן, בסדר, כולם קיבלת, בבקשה, כולם אתה קיבלת, כולם קיבלו עד כאן מי שהיה הוא קיבל אתה קיבלת רב שמואל כן כן רבותיי אנחנו הולכים עירובין ב פרק א' משנה ב שיויתי אדוני לנרדי תמיד כמי מיני בל אמות אני לא יכול להיות תלוי באחרים אתה יודע את זהניח אני אבוא לקחת לא בסדר הרב אני שמתי השם חודש בריך שכנתם חם שם כל הנה אנחנו באים לקיים
את השר של תורה כמו שמה כתוב והגית בו יומם ולילה עם אדוני אלנועלינו רצון לפניך לא שר דבר תקלה עלני לא יקש דבר לך בחברי שלא מר טמא ולא מותר לעשות אותם ורך ושמח בהם רים במאות תורתך כל ממונות בלימוד שגדיתי חוקך מדבר חוקך שתעשה לאגרך ש מעלות ברכות אדוני אדוני העומדים בת אדוני צודים ברך אדוני סיון סא שמיים וארץ דף ב אנחנו חוזרים ברבע עמוד למעלה היום כל העולם מתחיל לעז בעזרת השם מסכת נזיר אנחנו נתחיל מהתחלה בעזרת השם אתמול זה רק היה הכנה ואנחנו
מתחילים עוד הפעם מסכת נזיר דף ב להצלחת דוד בן אסתר ושי בן רות דוד בן בן אסתר.
שי בן רוד קנה בשביל דוד בן אסתר. מקודם דוד בן אסתר קנה לישי בן רוט. עכשיו הפוך. בעזרת השם שיהיה להם ישועות גדולות וחיים טובים.
השם יושיע את שני האנשים צדיקים האלה בישועות גדולות. אמן. צחה דתי כבר הכל כסו כן, אנחנו כבר אתמול למדנו כתוב בתורה איש או אישה כי יפריל לנדור נדר נזיר להזיר להשם.כן נזיר זה נדר שמקבל אדם על עצמו לנהוג בדיני נזירות. כמו שאומרת התורה, נדר נזיר.
כשנדר הנד הנודר נודר נדר קובע לעצמו את פרטי הדברים בדרך כלל בכל נדר. אבל כאן מקבל עליו נזירות זה אוטומטיק זה הכל כתוב בתורה. הוא נאסר בשלושה דברים שכתובים בתורה. אסור לו להתמא למתים אסור לו לגלח את שערות את שערותיו ואסור לו לאכול ענבים, יין כדומה.
כל אלה נבאר אותם לקמן. כל נזירות אמרנו היא 30 יום. אז עכשיו בוא נראה. אומר אה אה כל כינוי נזירות כנזירות מהתחלה הרב חיים אה חוזרים בטח בטח כל כנייה נזירות כנזירות המשנה באה ללמד אותי יש כינוי נזירות אז בטח אדם כתוב בתורה אדם נדור נדר אדם אומר הרי אני נזיר סתם נזירות 30 יום נעשה נזיר אבל יש כינוי נזירות שאומות העולם אומרים עוד דברים שבדו חכמים בליבם זה למשל נזיק האומר אהיה נזיק הריני נזיק נזיח פזיח זה כינוי נזירות אז הגמרא אומרת כל כינוי המשנה אומרת כל כינוי נזירות זה כמו שאדם אמר הריני נזיר מכנה את השם נזיר בשם אחר זה לא עיקר הדבר אבל זה כנזירות כמו מכנה שם לחברו.
זה לא השם שלו אבל מכנה. זה אותו דבר. אז זה כנזירות. אז חל עליו אני אמר הרני פזיק פזיח.
אז זה נקרא נזיר. חל עליו נזירות. עוד דין יש ידות לנזירות. מה זה האומר?
אה לא סיים את המשפט. אמר חצי משפט אה מה אהה מה תהיה אה הגמרא אומרת היה עובר נזיר על ידו ואמר אה כשאמר ככה אז התכוון אהיה נזיר אז אפילו שהוא לא אמר את כל המשפט זה נקרא יד יש יד לנזירות יש יד לנדרים אז זה נקרא ידות זה כמו שאתה רואה יש לו תופס את הידית שלה וכל נתפסת אז אפילו רק הוא תפס מעט זה הכל נתפס אז מי שאומר ההה הרי זה נזיר הה אני הקורבנות אבי יפה הרי זה נזיר אותו דבר אה נאה
או שאמר אה נאה ינאה כנאה איזה שערות יפות טלטלים אתנאה בשערותיי והיה נזיר עובר אז הוא באמת נזיר אה נאה כלומר מתכוון אה נאה בנזירות עכשיו המשנה מבארת מה זה כינוי נזירות נזיר אדם שאמר הריני נזיר לא זה לא זה אמרנו ההנה אה זה נזיר פסיק יש אומרים לא הה זה נזיר אנחנו לא אנחנו עושים אה נזיר מי שאומר או אמר אהנה אה זה עכשיו נזיק אמר הרני נזיק נזיח פזיח הרי זה נזיר אז אתה רואה המשנה מביאה לשתונות נוספות שמפרשים אותם זה כינוי נזירות הרב
יש פה כפילות לשון אם גורסים לבד אה כגרסתנו אז כבר כתוב האומר אה הרי זה נזיר אז מה זה עוד פעם האומר אה נזיר לא אה אז לכן חייב לגרוס נאה גורסים כולם גורסים נהה אז מה אנחנו אה נאה נזיר לא השאלה איפה אתה עומד את הנזיר עוד הפעם או לא הנזיר שייך לנזיק או הנזיר שייך להנאה הרי זה נזיר ברור אז אני אמר לך נהה זה גם נזיר זה נזיר אחר כך נזיק נזיח פזיח את למדנו את זה זה נזי יפה הריני כזה כן היה
עובר שם נזיר ואמר הרני כזה אם אמר היה עובר נזיר ואמר רק הרני לא תופס לא עובד אבל אמר הריני כזה זה תופס הריני מסלסל אתה רואה הוא אמר אני מסלסל אוחז בשערות ראשו ואומר הריני מסלסל אני יודע לסלסל יפה ולעשות כמו הצ'יקנז פייס שיהיה כזה אתה יודע אה לא משלסל בכולו לא לא זה מסלסל בשערותיונות אז הריני מסלסל הריני מקלקל מחכה בשערו מקבל עליו יש כלכלל זה מחלקל עניים יכול להיות לא אומר הרי אני מכלל לצערותיי מגדל אותם יפה מכין אותם כל יום מנקה אותם
מחליק אותם מסדר אותם זה ידות גם לא לא זה לא ידות זה כינויים זה כינויים נראה התוספות כתבו אני לא ידות מלא כינויים תופס מצלצל זה לא יד תוספות זה לא שם כינו לא הוא מתכוון שהוא נזיר יד זה אמר חצי מילה אהה בסדר אז זה יד אבל הריני מסלסל זה לא יד זה לא חצי דבר אמר הרני מזלזל פירושו הריני נזיר שמסלסל בסערות ראשו תראה אומר לך תראה תוספות הרי עליי לשלח פרע מה זה לשלח פרע לגדל פרע פרע זה שערות ראשו הרי זה נזיר
הרי עליי ציפורים מה הדין שלו למה הוא הנזיר מביא ציפורים רבי מאיר אומר נזיר חכמים אומרים אין הוא הגמרא תפרש לנו מחלוקתם מאכדי כן כל זה למדנו אתמול אני רק לומד את הגמרא בסדר תוספות של העמוד הזה ראינו אתמול מאכדי תנה בסדר נשים כאה מה היטע תנזיר פה בסדר הזה עכשיו אנחנו עכשיו נמצאים בסדר נשים התחנו יבמות כתובות זה סדר נשים זה לא שייך לסדר קורבנות. הנזיר זה עניין של קורבנות. אז לכן הוא אומר למה תנא בסדר נשים כאה זה המסכת הרביעית בסדר בסדר נשים מה
הייתעמה תנזיר את המסכת הזאת הרביעית זה צריך להיות בקדשים זה עוסק בענייני קורבנות למה כי אחר שמשלים את נזירותו מביא שלוש בהמות לקורבן הנזיר או באמצע ימי הנזירות הוא נטמע צריך להביא קורבן הבעיקר קר המשנה המסכת עוצר חלק נכבד ממנה עוסק בקורבנות הגמרא אומרת תנה הקרקאה הוא דבריו מוסבים על על הפסוק לעניין מי שמגרש את אשתו כתוב והיה אם לא תמצא חן בעיניו כמעט צבע ערבת דבר והכי קאמה מי גרם לה לעבירה זאת שלא מצא בה בעלה כשמצא בבעלה ערבה דבר שזנתה תחתיו יין אוי ואבוי
סמים יין שמביא לידי קלות ראש וכאמר כל הרואה סותטה בקלקולה בנבולה איך שהיא אוי ואבוי איזה מה זה נבולה אתה יודע כשהיא שותה את מי המרים המרים הסותה הזאת ואז אז ונפל צוותה בתנה ונפלה ירכה איזה בושת פנים התנפח להבטן והיא מתה בלאגן גדול היה אצל הגאון חידה פה בעיר העתיקה בבית דין היה גאון חידה פעם אמרו לו בא בעל אומר תשמע אני לא יודע הנה אתמול בלילה ראו אותה מדברת פה אתמול יצא מהבית הזה לא יודע מה לעשות איתה כבוד הרב הרב אמר לה ששמעי
אני קרא לה אמר לה תזה יש עליך חדות פה פה שתי תעשי טובה חקר עליה שמע כן אמר תעשי טובה תהיי צנועה תהיה בבית לא עכשיו למדת במי אישה יוצא ובמי עניה יוצא לא תצא אישה לא יוצא תהיי צנועה בן טוב אחר כך עוד הפעם עוד הפעם אז הוא בעלה אומר עכשיו היא כבר מאה ויש להם עדים והכל לא מודע לא מודע אומר לה את לא כדאי לך להודות לא הביא לה פרשת סותטה קרא את זה לפניה אומר תעמדי על פתח בית דין היא מזלזלת היא
חושבת שהגאון חידה זה זה ילד והיא קראה לה פרשת סותטה אומר לה תודעי לפני שאני אקרא עד הסוף היא לא מודה ואז אז צבתה בתנה כמו שכתוב היה בלי שישקו את המאמרים רק הוא קרא לה צותה בתנה ונפלה ירכה איזה בושה הייתה בכל המקומות בושה בושה גדולה ואז מתה הלכה כמה מוסר גדול למדו מזה איך כמה שאדם צריך להשתדל בעבודת השם להיזהר להתרחק מן ה כן פעם גם היה אחד עובר עליד הבית הכנסת שם גוי אחד היה כל האלה שעובדים עוברים ליד בית הכנסת היה לו
בית ממול הבית הכנסת והוא גר למעלה כל אלה שעוברים לא עלינו ולא עליכם לא יפה להגיד היה משתין עליהם הגוי הזה אמרו לגאון חידה מה לעשות אז הוא בא שמה גאון חידה והוא גם כן התחיל את החוצפה שלו אמר תמשיך אל תפסיק זה המשיך והמשיך והמשיך והמשיך מפסיק לו לא מפסיק אז בסוף בכו לפני הגום חידה והוא בוכה אומר אני לא אעשה עוד פעם לא תעשה חתום פסטן ואל ישתין עלינו וזה נגמר ראית כן אז לכן אומר תנה הכרה כאה אמר לי הרב שום אמר לי
בסדר אני אשתדל אומר תנא כרקאה והיה אם נותמצחן בעיניו כמעט בערו דבר חיקא אמר מי גרם להעבירה יין קלות ראש וכבר כל הרואה סותטה בקלקולה איך שהיא מנובלת יזהיר עצמו מן היין לכן שנינו מנשכת נזיר בסדר נשים למה זה קשור לנשים שיזהיר את עצמו מן היין האישה תזהיר כל אחד זה לא רק אישה לא טוב יין לא טוב מי זה בן אדם כן כן כן בטח מה הוא קשור אז למעשה היה צריך קודם להגיד סותטה שומע כך בתורה קדמה פרשת סותטה לפרשת נזיר במשניות קודם נזיר
חק את סותטה למה מה קרוב לנדרים אולי אומר כן כן לא אני אומר על דרך המוסר שזה אמר את זה רבי אברהם מרדכי מגור אז הוא אומר כתוב בתורה לכתחילה צריך סור מרע ועשה טוב סותטה זה הפרשה מהרע הנזירות זה דרגות בקדושה לעשות טוב להתנזר קודם כל צריך סור מרע תעשוב את הרע את הסותה תעזוב אחר כך אבל לפעמים אדם מחכה יכול להמתין 20 שנה 30 שנה לסור מרע ועדיין לא שרע זה אומר אתה יודע איך תסור מהרע תעשה טוב והרע ילך תדליק את את האור
והחושך בורח לכן הקדימו נזיר לסוותטה תתקדש והסטה הולכת והטומאה הולכת זה הולך.
אז הגמרא מקשה פתח בכינויים ומפרש ידות. נכון? שאלה גדולה. אתה אומר כל כינוי נזירות כנזירות.
איך פתח בכינויין ומפרש ידות? איך תעשה דבר כזה? אתה צריך תפרש למה הוא מפרש הדות הוא אומר המשנה אומרת איך כתוב במשנה כל כינוי נזרות האומר אה זה יד לנזירות כמו שהסברנו היה צריך להגיד כל כינוי נזירות כנזירות הריני פזיח פזיק זה כינוי נזירות אתה אומר פתח בכינויים מפרש ידות אהה היה צריך להגיד פזיח אמר רבה והיתמה קדיסורי אמר רבה והתמה הרב רב ששמו קדי חיסורי מחזרה והכי קטנה חסר כל כינוי נזירות כנזירות וידות נזירות כנזירות תוסיף את זה וידות נזירות ואלו הן ידות האומר אחרי
זה נזכ יפה יפה אז הגמרא אומרת מפרוש כינוי ברשה אם אם התחיל התנה כל כינוי נזירות כנזירות וידות נזירות כנזירות ואלו אין ידות אבל לא בסדר כל כינוי נזירות כנזירות כל ידות ננזירות כנזירות ותגיד לי עכשיו תפרש לי את הכינוי קודם במה שפתחת אחר כך תפרש לי את הידות לך לפי הסדר ראשון ראשון קודם ולפרוש כינויה בן אישה משיבה הגמרא התנה בהו דסליק ההוא מפרש ברשע דרך התנה מהדין שסיים שסילק שגמר שסיים לעסוק בו קודם כל אותו מפרש ברשע לכן המשנה התחילה כל כניין נזירות כנזלות
ידון זה נזירות כנזות מפרש ידות אין לו אין ידות במה שגמר במשה סילק את זה מפרש מאיפה אני יודע כדי תנן במדליקין ובמין מדליקין. כתוב במשנה במדליקין.
קודם כל במה מדליקין אחר כך במן מדליקין. מה הוא מפרש קודם? אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בחלך. אז הנה אתה רואה קודם כל את מה שסיים.
הוא מפרש אותו דבר. במנים ובמי אין תומנים. מפרש אין תומנים ברשע. אז אתה רואה קודם כל הוא מפרש הוא הולך במה שסיים הוא מפרש.
במ אישה יוצא במצא מה מפרש לא תצא אישה אתה רואה אז תנא ככה דרכו מה מקשה והתנען יש מקומות שהתנא מפרש קודם כל את הדין הראשון שפתח בו איזה ראיה זאתנן במהמה יוסה במנה עושה מפרש אג יוצא הגמן ברשע אותו דבר יש נוחלין ומנחילין יש שורשים וורישים האב ובנו. אם המת האב הוא מלחיד וגם יורש. יורשים ומורישים האב ובנו. אם אחד מהמת, השני יורשו.
נוחלין ולא מנחלים. בעל נוחל את אשתו, יורש את אשתו, אבל לא מנחיל לה. היא לא היא לא ה היא לא יורשת אותו הבנים שלו יורשים אותו הם לא האחים שלו לא אשתו לא הבנתי מה השאלה הרי אתה בעצמך רואה בגוף השאלה יש פעמים שהוא הולך מפרש את הרשע כמו במונים במטונים ויש פעמים שהוא הולך על הספר לא הוא לא אמר את זה חכה זה כאילו קושיה עכשיו זה לא קושיה זה קושיה למה אתה אמרת לי במה שהתנא סיים בזה הוא פותח בזה זה הוא מתחיל לפרש
אני אראה לך לא כך הבאת לי ראיות אני לך ראיות אחרות הפוכות במה שהוא התחיל את זה הוא קודם בפרשת זה אחר כך הגמרא תתלץ הנה בב בהמה יוצא במנה יוצא מפרש יוצא גמל יש נוחלים ומנחילין יש נוחלים ולא מנחילין מנחינים ולא נוחלים כמו אישה את בעלה לא נוחלים ולא מנחילים קרובי משפחתם קרובי משפחת וזה לא שייך זה ירש את זה זה ינחיל לזה זה לא שייך הוא מפרש מה הוא מפרש ברשע אלו נוחלין ומנחילים במה שהוא פתח ברשה לא אמר לא לא התחיל לפרש לא
לא נוחלים ולא מנחינים זה יוש משפחתם ומשפחת האב לא אמר אתה רואה מוכח במשניות שהתנא הוא מקדים את מה שפתח הסותר מתרצד גמרא אלא לעולם תנה אחי ותנה אחי פעמים שונה התנה לפרש את הדין שפתח בו, לפעמים דין שסיים בו מפרש בתחילה זה לא כן אלא הטעם דיסורה דנפשהו מפרש סורה דנפש גבי בהמה דיסורה דאיסורה דבהמה הוא דעתה מפרשת רב רשע בהדקת הנרות שמה התמנה או תמנת התבשיל ויציאה בתכשיט במה אישה יוצאה או במתומנים אומ תומנים זה זה איסורה דנפשו כיוון שזה נעשה על ידי האדם
לכן זה חמור יותר אז מפרש איסורה דנשה ברשה לכן מפרש בתחילה את צד האיסור אבל על גבי בהמה שאסור שתצא בשבת עם משה כיוון דאיסורה על ידי בהמה ודעתה האיסור שהאדם עובר זה על ידי הבהמה. הבהמה עושה ואז האדם עובר, הבהמה שלו עובדת, זה לא חמור כל כך.
החיוב בא על בהמה. כלומר, נכון שהאיסור זה על הבן אדם, אבל זה בא על ידי הבהמה. אז לכן מפרש התרה ברשע. ולמה בנוכלים ולא מנחילים התחיל בנוכלים שמה אין סבלנות בסדר עוד הפעם אוי אוי אוי או שם ישמרך גבי גבי יש נוחלינמ הנה זה הפכת את הדף אה יופי יופי יופי זה משה תהפוך את הדף בבקשה תחזיק את הראש אבל תהפוך את הדף כן כן אתה רוצה עוד במבה לא מתנג מקיים זקתה בו הנה ראית קיבלת שים פה כמה כן זהו בסדר יאללה קיבלת בשלך אתה
אמרת אני לא מתנגן אה זה סיום מסכת שבת עוד פרים כן הרב בסדר קיבל הרב מה ש לא כב לא כב לא אבל הוא לא קיבל טוב אני נותן לו אני רק העברתי את זה מעל הראש שלפי איפה הבן אדם בסוף גם הוא לא קיבל קח קח אתה רואה פה זה חביבי זה אתה יודע איפה זה עובר זה זוכים בזה כן הלא תראה כמה הפסדתי בגללך כן עלי יש מה יש תיתן אצלך הכי הרבה מה הבעיה הוא גם הוא רוצה עוד אחד בסדר בוא בוא לא
נפסיק אותו דבר גבי יש נוחלינמ מפרש עיקר נחלה ברשע למה שמה התחיל מפרש ישר את הרשע כי שמה זה עיקר ירושת אב ובנו לכן שנה אותה במשנה קודם זה עיקר הנחלה שמוריש אב לבנו אלא אכ פה במשנה שלנו שגם כינויים וגם ידות זה אסורים על האדם לפרוש כינוי ברשע במה שפתח במשנה את זה פרש קודם למה הסביר קודם פירש את הידות אלא היינו טעם ידות אלא טעם אלא אומר אני אגיד לך זה לא כמו שדיברנו אלא למה אמר ידוד ברשע הועיל והתע למדרש חביבין לה אז
כיוון שבא לו כי אנחנו לומדים כתוב איש כי דור נדר נזיר להזיר נזיר להזיר מפה למדנו שידות נזירות כנזירות אז כמע מה שזה בא לו כזה נזיר להזיר מהדרשה חביבין לה לכן הקדים אותם לפתח בון ברשה מה שהוא ילד מפתח בהון ברשה טוב אז גיד אם זה חביב אז אגיד קודם כל כבוד זה לא מדרש כי איפה ולפתח בהון ברשה בתחילת המשנה התחיל ידוד נזירות כנזירות כנויה נדרים כנדרים כנויה נזירות כנזירות התחיל ידות קודם אם זה חביב לו למה פתח כל כנויה נזירות כנזירות אז אתה
משת הגמרא תנה כי מתחיל מתחיל בעיקר קורבן לכן פתח בכינויים למה זה עיקר דין נזירות בעניין פירושה מפרש הדוד ברשה כיוון שהם חביבות לא אז פירש אותם בתחילה אבל לפתוח ביקן פה הגענו אתמול כן האומרה אמרנו במשנה האומרה הרי זה נזיר אנחנו משלימים את דיבורו אהיה פירושו אהיה נזיר אנחנו משלימים זה דין ידות לנזירות אז הגמרא אומרת מנעין לנו שהיה זה חוזר הנזירות דין מה אה בתענית כאמר אולי היה בשובבים והוא רוצה לעשות תשובה וכשאמר אה הההה בתענית רוצה גם הוא לקבל עליו להתענות ולהיות צדיק
ולהתנזר מכל מיני עניינים כי בלי זה אדם לא יכול ללכת לדרכי השם והוא קיבל עליו אני היום אמר שמואל כגון שהיה נזיר עובר לפניו היה נזיר עובר והוא אמריה שברור לו שזה ברור לנו שרוצה להיות לקבל נזירות לכן אנחנו משלימים את דיבורו לומר שהוא התכוון להיות נזיר אז הגמרא אומרת לאמה כסבר שמואל ידיים שאין מוכיחות להביין ידיים האם ככה הגמרא דנה עכשיו בדברי שמואל האם נאמר שדעת שמונה יש לנו מחלוקת אם ידיים שאינם מכרחות נקרים ידיים או לא נקרים ידיים כלומר כאיפ שהם לא מוכיחים מהדיבור
שלו שכוונתו נגיד פה אצלנו לקבל נזילות הם הם לא משלימים את דבריו לקבלת נזירות.
האם אבין ידיים או לא? מפה תוכיח שידיים שאינם מוכיחות לאבין ידיים. ממה שהם שמוא את המשנה שאמר אה ודווקא שנזיר עובר אז במקרה שנזיר עובר אז זה ראיה שהוא רוצה להיות נזיר ואז הוא אמר אהיה. אם לא כן זה ידיים שאין מוכיחות כשהעובר נזיר ואומר אהיה זה ידיים מוכיחות.
כי היה נזיר עובר. אבל אם לא היה נזיר עובר זה ידיים שאינם מכרחות. למה? אם היה סובר שמואל שידיים שאין המכות נחשב לידיים היה אומר אהיה.
הייתי מסביר אהיה נזיר אפילו שלא עובר לפניו ונזיר. מקור כבר כלום נחשב יד. אמרה האם נאמר כך שדעת שמואל שידיים שאין מוכרחות להבי אין ידיים אמרה בזמן שנזיר עובר לפניו לכאלה ספוקי במטה אחרינה אבל ודאי אין נזיר עובר לפניו אמרנדין מה בתענית כאמר באמת נכון שמואל אומר ידיים שלא מכריחות לאבין ידיים ידיים לא ודווקא כשנזיר עובר לפניו אז אין לי להסתפק בדבר אחר בדברים אחרים אז ודאי הוא התכוון כשהיה נזיר עובר לפניו ואמר אה אז זה ידיים מוכיחות לכן זה יד ננזירות אבל אם אין נזיר
ודאי אין נזיר עובר לפניו כאשר זה לא מוכיח שכוונתו לנזלות אמרינה לא זה לא בטוח ספק יכול להיות נזירות יכול להיות דילמה הה בתענית קאמה הוא לא נזיר לא מוכח מלשונו שקיבל על עצמו נזירות אבל לעולם ידיים שאינם מוכיחות ידיים מה אומרת ודין מה לפטרו מן קורבנותיו כאמזיר עובר לפניו מי אמר שכשאמר אה זה הכוונה ביטור נזיר אני אהיה הוא אומר תשמע זה צדיק לקח עליו נזירות ובסוף הוא צריך להביא קורבנות אני אביא את הקורבנות במקומו אני אהיה במקומו מחוייב להביא עבור הנזיר הזה את הקורבנות
זה אתה יודע מי היה מי אמר את זה זה יצחק יש לו לב טוב ראה אחד נזיר מתקדש והולך אמר הוא צריך להביא קורבנות אתה תנוח אני אביא את הקורבנות שלך אז מי אמר שזה הוא זה שאמר אה בשעה שהנזיר עבר מי אמר שהוא מקבל עליו גם נזירות כאילו זה לא מוכיחות גם זה לא נקרא כן זה לא נקרא מוכיח ואהה שייך ללשון של קורבנות אהה במקומו בקורבנות יכול להיות הגמרא אומרת דכאמר דכאמר בליבו חשב בלב להיות נזיר. אומר רבותיי זה לא סתם אני אומר אה
אני בליבי גמרתי בדעתי להיות נזיר ואמרתי הההה י אחים אלמרה מה החידוש ודאי הוא נזיר היה נזיר עובר לפניו ויגמר בליבו גם הוא להיות נזיר ואמר אה למה צריך נזיר עובר לפניו אם הוא גמר בליבו לא צריך נזיר עובר לפניו אז אומר מהו דתמה בעין על פי וליבו שבין צריך לומר בפיו מה שחשב בליבו לכן כל שלא אמר מפורש שיהיה נזיר באמת לא יכול עליו הנזירות כמה שבועלן אם אמר בפיו אהיה מאפרשו לנזירות והמענזיר עובר לפניו וגם חשב כן אתה רואה על זה נחשב לפי וליבו
שווים גם הנזיר עובר לפניו וגם הוא חשב כך ואמר הה צריך פניבושין לא הייתי אומר אתה שומע לא אני אומר כשאמר בפי ויהיה זה לנזירות זה נחשב לפי בלייבו שמים אה זה לא כמו כל כמה שמלן שרגיל למה מה הייתי חושב שצריך פוש שמלן שלא צריך פושב בדרך כלל ש לא מה הוא דתמה בעין הפי בליבושבים וצריך שיגיד אפה זה נקרא פי בליבושבים פה זה לא נקרא כמה שמ כן נקרא אפילו שהוא חשב לא אמר בפה אמר בליבו בכל זמן נתפס נזיר הוא ותנה שיהיה נזיר
עובר ל תראה פתוספות מה כסבר שמואל ידיים שהם מוכרחות בן ידיים פירוש לי סיביר על ידי הבן ידיים למה אני לשמואל עוקמי מתיטין בנזיר עובר לפניו אפילו אין נזיר עובר לפניו נמה כשאמר אה יד מה אבל אבה אמר אה זהתפה משמע קבלת נזירות דרבי חול לאלתר אפילו אכל ושתה ביין כל היום וחצי היום והלך יכול להיות נזיר קבלת תענית ואם אכל כבר לא יוכל להתענות אחד אכל כבר היום ואמר עכשיו אה לא יכול להתענות עכשיו זה לא תענית זה לא אשכנזים תענית לחצי יום אין אין
למחצה אדם יכול להיות גם כן שהוא יאכל חצי יום ולהתענות חצי יום השני או צריך דווקא אה רק מהבוקר גם לאשכנזים לא רק לאשכנזים ספנדים בכל זה מה זה למחצה לא עושה אבל אה מה שהיו החכמים עושים הם היו הוא לא היה אוכל בבוקר לא הספיק לאכול הלך לבית דין אומר טוב כבר עבר חצי יום נעשה אותו תענית אבל לא שהוא אכל בבוקר ועכשיו מאוחר אומר טוב נמשיך להתענות למה אם חל תענית מהבוקר עד הצהורים למה מהצהריים עד הערב לא יהיה תענית קיבל יקבל אם אדם
יקבל עליו להתענות משה 12 בצהריים עד הערב זה יש בזה זה תענית שעות זה ה תענית שעות תענית חושבת שהוא לא אוכל הוא אוכל ואחרי זה הוא לא יכול להיות בתענית הוא כבר אכל למה אדם יכול לאכול לפני עמוד השחר ואחר כך הוא עושה תעלים אחר מה זה משהו אחר זה מותר מי שמ שזה עשו וגם זה יהיה מותר אני שואל ההבדל כי לפני המשחות אתה אומר לי הוא אוכל והוא תענה כי ביום לאכול כן אדם יכול לאכול ולהתענות בערב כיפור אתה לא עושה אתה אוכל
ומתענה זה כיפור זה יום לפני זה אתה אוכל לא לא היום היום טוב בבוקר אתה לא ישנת כל הלילה ואתה יכול לאכול לפני עמוד השחר ואחר כך אתה מתחיל להתענות מה זה עוד לא התחיל היום הוא קיבל תענית מעמוד השחר אז גם הרב אומר תענית שעוד חצי יום תעשה ומחצי יום תקבל מה כמו כמו יום חדש חצי יום זה כמו יום חדש אבל בכל זאת יום זה נקרא חלק אחד ברגע שאכלת ביום זה כבר לא לא יש שש שעות ושש שעות כל שש שעות זה בן
דמה בין דבן לא אז עכשיו זה צריך שב שלו יחשוב שהוא נזיר ואז מה אנחנו שואלים אותו מהשאל הוא אומר גם בנבי חשבתי אז אחד שאמר אהב נזיר אני צריך לשאול אותו לא צריך הוא לא הוא נזיר הוא נזיר מסתם מה הוא חשב ככה בלב שציג שבליבו היה להכה לא חושב לא לא להלכה מה שמע מהגמרא מהגמרא מה שמע שהוא צריך להגיד לו שהוא צריך להגיד מה הוא חשב אם לא איך אני אדע אולי הוא בתענית הגמרא מסכמת שכן אמר בליבוכן הגמרא מסכמת שחשב בליבו למה
כסב שמונה ידיים ש בחורות לאבן ידיים פירוש וד סבירה ל איפה אני למדתי את זה לא לא קראנו לבצע אם התענית תפסיק תענה באמצע אז זהו זה הפריע ושתה ביין כל היום מחצי היום וך יכול להיות נזיר מקבלת תענית ואם אכל קבר לא יכול להתענות הנה שמעת אם אכל כבר לא יכול להתענות עד למחר לא יכול היום להתענות ונשנה דה משמע דין זרדי יקח יד הוה והיא לא בעליל ידי מוכיחות אפילו איך אפילו אין נזיר עובר לפניו למה יפה הכי גרסינן אמר אין בזמן שהנזיר עובר
לפ כלומר אין ודאי שבירלי ידיים של מוכחות לא יין ידיים בין הזרוב לפניו לקל ספוקה ן ידיים מוכיחות אבל אין הזה לפניו דמ בתענית קמה כלומר ולכוות וספרים דגסמרי לא בזמן שאין נזירוב לפניו אחי פרושו לעולם שמואל לא בעיה ידיים הוכחות בזמן שנזיר עובר לפניו לכנספוקי דיד מהווה אין נזיר עובר לפניו דין מה היה בתענית כמה פירוש אפילו יד לא הווה גרסה זו מסיק אחת לשמואל לא בעי ידיים מוכיחות תמדקה אמר הרי את מקודשת אף על גב ד אמר דלא אמר לי הרי את מקודשת הרי
היא הרי היא מקודשת לו ופריך לממרא סבר שמואל לא אמרתי את זה הרי את מקודש אתה מבין זה אחד מקשה הוא מקשה כן לא אבל זה הפירוש צריך להגיד זה הפירוש מאיפה יודע שמואל ידי מוכיחות מה השאלה שמואלמה כסב שמואל אני ראיתי במקום אחר בגמרא שבקידושין שידיים שאין מוכיחות אבין ידיים שמואל סותר את עצמו זה צריך להגיד כי אני ראיתי במקום אחר שדעת שמואל ידיים שאין מכות אבל אין ידיים איפה פה בקידושין אדם שאמר לאישה הרי את מקודשת לא אמר לי אז מקודשת לו למה נתן
לה כסף והכל מקודשת לו לא אומר שקידש אותה ל ליצחק קידש אותה לעצמו שיהיה לך מזל טוב בלי עדים מקבל את זה שתיים לא לא היו עדים בטח מה אבל מה אתה יודע איך היו עושים בפרס תשמע היה ציומו שם למשל מתקשר לזד אומר תשמע אני נמצא בסבן לא יכול לבוא ביזד אבל אני יש לי שמה אישה יזדית ואני רוצה אישה מיזד אז מה והיא אישה טובה סיכמנו אני מחתן אומר לחבר שלו אתה יש לי כסף תיקח הכסף תעשה אולם יפה יפה גן אירועים תביא כמה
כוף חוקד ותגיד לה תביא הכלה תעשה מסיבה ואתה תיתן לה טבעת ותיתן לה ביד תגיד לה הרי את מקודשת משל פלוני בן פלוני כן פה אצלנו זה ציו משה שהשם ירךמך הרי את מקודשת והיא מקודשת לזה אבל הטבעת נותנת לה ככה נותן לה מה זה משנה איך נותן לה נותן מה זה משנה נתן לה איך נתן להיש נתן לה נתן לה כסף הרי את מקודשת בכסף זה לפלוני בן פלוני כדעת משה וישראל היא מקודשת כל השמחה החתן לא פה זה לא נישואין זה לא חופה זה
רק קידושין רק קידושין רק הזהג בטח גט בטחקידוש זה קידושים גמורים אף אחד אסור להתחתן איתה וגם זה שנתן אסור הוא רק שליח והיא מקודשת לזה שנמצא באסמעון אפילו עומד ביז מקודשת לאספעון מסכנה לאצ אה מה היה חברי מקבל מכתם מהורים כמו שתה מאורס עם פלוני אני לא ראיתי אותה אין היו אומרים להורים וילדים ונחדים בסדר אז אחר כך עשו חופה הם סתם אומרים לוטחה טוב הלאה רגע אז הרב הייתה הקושיה כמו שאם אמר להרי מקודשת היא מקודשת ולא צריך ידיים לדבר אז גם פה הידיים
של מחות כן לא הבנתי עכשיו זה טוב זה שמואל משמואל היה טירה כן כן לא עכשיו ממנו למדתי כן מהתוספות חיגר שנעלמר אין בזמן שהנזיר כמר ודאי שפסיר על הידיים שהן מוכרחות להבין ידיים בן נזיר לפני לקספוקה למדתי את כל זה הלאה אתה כל אומר לי עוד פעם ועוד פעם והתננה אומר אה הרי זה נזיר מוכש בן נזיר עובר לפניו הנזיר עובר לפניו לא על מה כזה שמעון ידיים של חות למה אין די משנה הטם אלא באומר מקודשת לי על מה מסיק אתם לשמואל מאחד הידיים
של הוכרחות להבן אדם לכי גרסינן אמרין יפה ואז אתה אתה רואה שמה אמר לא אמר מראית מקודשת לי א למה אינו כשישאר למה בגמרא למנאה כן ודין מה לפטור מקורבנותיו המוטלים עליו להביא וכשישלים נזירותו ולא נתכוון כלא לקבל על עצמו נזירות דכאמר בליבו להיות נזיר מכל מקום בעין הנמד דנזיר עובר לפניו דקבלה שבלב לאנו כלום לגבי נזיר כתיב כי אפיל שפרש בפיו אבל כי נזיר עובר לפניו פרש בשתיו הה בליבו חשב להיות נזיר מחשב את הלב מעניה כאילו אמר בפיו הה נזיר כזה כשעובר לפניו מי
הוא מה הוא דתמה בעינ פייבוש שבין כמשנן חיגרסנ ולא גרסינן דלא בעינן דוה משמ דלא בעינן פי ודבושין וזה אינוכל נדר בטעות לו נדר הוא ואם נתכוון נאמר מעשר ואמר תרומה אויבך על פירות שלפניו לא אמר כלום ועוד קשה למה לי עובר לפניו האבן הזיר כיוון דחשב בליבו ול פי ולבו שבין אל הכי פירושו מה עודן פי ולבו שמים וכה כי לא הוציא בפיב ההן נזיר בפירוש פגב דנזיר אומר לפניו אמר בליבו נזיר דאן זה בפי דבור שבין כמה שנמחשבת הלב מגליה דיבורו דהה כי נזיר
עובר לפניו דה דהה דהה נזיר כאמר כגבנה שפיר פי ולבו שבין דם הנה די הגמרא שואלת אה נאה הרי זה נזיר מי אמר בדין מה הנאה לפניו המצוות כוונתו לקבל עליו שיעשה את המצוות בצורה נאה אני עושה מצווה אעשה אותו הכי טוב למשל משל אדם הולך לקנות חליפה הוא לא קונה את היפה ביותר את הדבסט 1000 פעם זה המצווה אתה מבין לפעמים הוא עושה מצוות הכי טוב קונה תפילין א' א' ראה איך התפילין עשויים בפנים מי כתב אותם מי זה הסופר איך הכתב הבתים יבדוק אותם
לפני שצובעים אותם רואה רואה רואה הפרשיות רואה הרצועות הכי יפה פה אדם עושה דבר הכי יפה תלית נאה הכל הכי טוב מזוזה הכי טובה גם הבן אדם נעה גם הכיס של הטלית נעה הכל יהיה הכי יפה שיכול להיות כמו הוא קונה לו אה אליו זה אלי ועלוהו הנה התנה לפניו במצוות כדתניה זה אלי וענוהו אנאה לפניו במצוות אתה רואה למשל העשה עשה לפניו סוכה הנאה אדם עושה סוכה לא יעשה זה סתם יכול יצא ידי חובה גם בכל מיני קרשים למיניהם והכל תעשה את הסוכה הכי יפה
תצפה אותה תסדר אותה לולב נעה גם לולב הכי טוב ציצית נעה אתה לא רואה איזה יופי יש לו ציצית לציון משה תראה איזה חוטים איזה הוא קנה כיפה תראה איזה כיפה הו כובע אני שואל אותו איזה כובע אני נקנה לך מגבע אתה אומר לא אני רוצה שטריימל הכי יפה אני רוצה שטריימלטרי מה זה שטריימלזה ציצית נאה אכתוב לפניו ספר תורה נאה אתה רואה צריך לכתוב ספר תורה הכי יפה למשל אדם הוא רוצה לכתוב ספר תורה לעצמו אבל הכתב שלו לא כל כך יפה יותר טוב שיכתיב
סופר תורה נאה ספר תורה נעה הקריכנו בשירעין אתה רואה גם עיתות ספר תורה נעים שיראין נעים זה בגדי משי כן יש הרימונים גם פרחים אז אולי יפה נכון אולי כל זה להתנאות דווקא במצוות נזירות לא השבת לא היה לו פה פרחים השבת לא היה לו היה שלנו אבל לא אה תירוץ תירוץ אני עם הרב אני שני סיפורים בפעם אחת אוכל אני יודע איזה שתיים מכס אין כוח לו הכל אין כל באהבה אמר שמואל שתפוז בשערו ואמרה איןה ינאה אתה רואה יש לו שיער לבן יפה פאות
אומר אני אהיה נאה אתה מבין הכל יפה אתה מבין חם סעלה שתהיה בריא חקי חורש הגמרא מקשה אז לכן מוכרח לומר שזה על נזירות ההל במצווה תלויה בשער זה הפשט הגמרא מקשה נזירה מתדע עבירה והמרינה לנע לא לא ראוי לבן אדם לקבל עליו נזירות למה כמו שהגמרא אומרת בנדרים כנדרי רשעים נדר בן אזיר הגמרא אומרת כנדרי רשעים נדר בן זרים ואמרים נעה מתכוון להיות נאה במצוות מה זה זה לא זה נדרי רשעים אין מר מתרצת כן אפשר לקרוא נזירות ואפילו לרבי אלעזר כפרד אמר נזיר חוטאה
אני מילה גבי נזיר טמא די דבעי מסתר דאמר רחמנא והימים הראשונים הפלו כיוון שזה עכשיו מתוך שצריך לסתור את הימים שנהג בנזירות ולספור בטהרה את חשבון הימים מהתחלה ואמר רחמנא והימים הראשונים הפילו לא עולים למניין כי טמא נזרו למה כי טמא נזרו לכן הטעם הוא תם דווקא נזיר טמא נקרא חוטא דתה למעיבר על נזירות מתוך שצריך לשמור את הנזירות הרבה ימים למה עוד הפעם ועוד הפעם נצמע עוד הפעם 30 יום אז יש לחשוש שמיעבור על נזירותו אבל נזיר טהורף חו פותק על מה אומרים אחד שהוא
צ'פצ'ולה הוא לא הוא לא מסודר אז הוא אומר יהיה נזיר באמת מסך זמן הוא לא שומר את עצמו מטומאה נגע בטומאה נהיה טמא עוד הפעם סתר עוד הפעם להתחיל עוד הפעם סתר עוד הפעם להתחיל אז זה בעיה תראה רן אה לא רן והמים נאה כן בדין מה נעלם בפנימצוותמצות בשאר מצוות אמר שמואל שתפס בשערו כל אמר יהיה נאה במצוות התלויות בשיער כגון נזירות ואחר כני שנה ולא תפס בשערו בן נזיר עובר לפניו נח דיבור שלם כאמר ההנאה ולא תפס בשערו אפילו כנזיר עובר לפניו משתי מעשה
פיר ההנאה בשאר מצוות כמו הנזירות לנמה לפריך ודין מה בתענית כנשנו יהיה בשתפס בשערו בלא נזיר עובר לפניו למשתמש שפיר בתענית כן לפני שפירת פלגו בטר אומר אה הרי זה נס או הנהגנו שום טעמה בתר תעמה מה הוא אומר פה למה אמר גם אה וגם אה נאה ההרי זה נזיר ההנאה זה נזיר למה למה צריך כל אחד לפרט והמי נאה אמיתה דעבירה היא ואינאה פירוש הנודר ונזיר עושה עבירה כרנעה ויש גורסים מנת עבידה וכי מעשה הגון וקשר לעשות כן והעבירה היא משנה אפילו את רבי אלעזר
כפר תלמ תן איבר על נזירות לשתות ביין כר כולו הימים אבל טהור לא חותקרלה קשה בעל מה יתן לרבי אלעזר אפילו הנזיר טהור השם שצייר עצמו מן היין כרחוטא יש דבר טהור נמה קצת קר לחוטא אוהו בכל מקום המצווה רבה על החטא לכן קרא להנעה מדי דהבה מתענה תענית חלום בשבת ויש לו מצווה לבטל החלום וקצת עבירה עשה שהתענה בשבת שלא צריך לשבת תענית מחלת שבת כפר על מה שהתענה בשבת אבל נזיר טמ כר חוטה פי שהוא סותר את נזרו צריך לעזור לנזילותו וכבד בעיניו המעשה
וטוה על הראשונות הריני כזה מביא הרי זה נזיר יש ספרים הרני כזה לא אמר אכן טעותו שאר במתינת בהלדיה אמר הרני כזה שמ הסופר טעה במדי כתב בתרחי אמר שמ שנזיר עובר פירוש דתר דנזיר עובר אה לא למד שייך לעמוד הבא שייך לעמוד הבא אז אז נחכה נלך להלכה לוי הגעת שנג ב מה ב כן ב ב פעם קופץ אני מסמן אז כן כן אני כבר הולך ל יאללה אני כבר הולך כבר מה זה צחק אתה מקצ מחבב אותו מחבב אותו א אי איפה קוראים לי
אבי בית הכיסא שעל פני המים מותר על ידי מחיצה תלויה בית הכיסא סמוך לים או לנהר למה תהיה גבוהה 10עשרה טפחים אפילו שלא מגעת למים בלבד שנייה עשויה להתיר לפנות בה בשבת כגון אתה מבין יעשה למטה לצד המים איזה מחיצה אבל עשויה למעלה היא לצניעות אבל עשויה לצניעות בית הכיסא בלבד לצניעות בית הכיסא בלבד לא מענה זה לא מועיל מטור מחי אם זה רק כל רוצה שיראו אותו כלומר היא צריכה מלמטה להיות מחיצה לא מעל הדף אלא כן יפה ואם עשה דף אוקנה פחות משלושה סמוך
לנקב דאבלוד כחורי רשות היחיד שתפול הצואה עליו קודם שתיפול המים נמצא שנופן מבית הכיסא ששות היחיד דף או הכנס הוא רשות היחיד אין צריך מחיצו ולגב שאחר כך נופל למים שה קרמלית מותר ראית זה פטנט דבה ל דבה לכוחו בכרמלית ושרה הוא הדין אם בית הכיסא עשוי כך שהצואה נופלת על צידי הכותל אחר כך מתגלגלת ונופלת למטה בקרמני יפה למשבר אדם בשבת אי אפשר לתקנו מותר למה גדול כבוד עוד הבריות ג' אם בית הכיסא בולט חוץ חומת העיר בצועה נופלת בחבילה שלסביב העיר שיש בה יותר
מבית שעתיים או כרמלית אין מותר על ידי מחיצתיה דווקא מחיצה שהגיעו על הקרקע שלא הטירו אותה אלא במים אבל על ידי דף שהצופת עליו שרה כמו שאמרת פטנט לכוחו שרה בכל כרמלי הגה שומרים דיסא למעלה מעשר בכל עניין מוצאים בשוטח קרך מקום פטור אין לע סימן שיש חולקים ויש אומרים ד שם צוע בעוד יום שר בכל עניין זה צועקום פיטור ולא יודע סבר רבים יפה ויש חולקים ואין אין שנשים שמיש חולקים מסביר לד אין מקום פיטור בקרמנית פי מה שנדבר לאן סימן שמה אין מקום פיטור
שוט יחיד לכולעמה בית הכיסא עומד בין שני בתים מחיצה מפסקת ביניהם וה חפירה שייכת לשניהם אסור לפנות שם הם לא ערבו וואו וואו וואו ולא עשו לו תיקון מבעוד יום כמו שבאר סעיף ב ואז שרה דווק שעשה דף או קנה או עשו תיקון אז שרה בלא ערבו תראה גם בשביל בית הכיסא צריך ערבו ואלה כמו חצר שאינה מעורבת שמותר לטלטל בה על ידי כוחו כדרכן כל זה דווקא לכת חינה אבל בידי עבד ששכחו ולא ערבו מותר זה גדול כבוד הבריות אורכי ספינות נהגו לעשות צרכן מן
המשותה לים מה זה המש וזה זה שמזיזים המשות עושים אתם מבין מה הוא עושה הוא עושה על זה וזה יורד לים דועיל והמשות אין גבוה עסרה הפי שרחבה ארבעה אין אלה כרמלית הם מוציאים מהכרמלית לכרמלית פלא כן אנחנו לא חיים את זה אתה מבין אבל יש אנשים שהם חיים את הדבר הזה בעיה וזה זה כן אבל ברכבת פעם אמרו לי שהשילוצים הולכים לבחוץ כן יש חור נופל על הזה זה על הזה נופל על הפסים על הפסים בדיוק אבל עושים ב בשבת כןסש במטוסט המטוס לא תמיד
מעל הים מעל ערים מעל אנשים אבל זה לא יגיע לא יגיע זה תעדה מים שאין עמוקים 10עשרה טבחים שאין עמוקים כן אין להם דין מים להתיר לשפוך בהםחיצה במחיצה תלויה כלומר אי אפשר למלות מים או משהו כזה למה אנחנו מחיצה תלויה מותר במים יש להם דין כרמלית רגילה כל שכן אם יבשו המים לפי שהם עמוקים עשה היו עמוקים מה זה היו סתם אדם בבית שלו שים ש לא הולך לרשות הרבים כן אבל זה עובר דרך צינורות ואז זה בסדר אז זה כמו קלמלית זה קרמלית משהו
כזה הצינור זה גם כמו חמץ היום ישירוב בכל הער בסדר שלום מי ש לא סומכים על לא סומכים על זה לכתחינה שואל באמת בחוץ לארץ איפה שאין עירוב בכלל לא אבל יכול להיות שהצינור זה כבר מלזה צינור זה עוד הטפחים לא הוא עובר מהצינור של הבית שמה עדיין זה רשות היחיד אחר כך הוא הולך לצינור רחב שזה אפשר שרצורגע שרה יש ספר הוא ממש תיבה אם זה קומות גבוהות כן אם זה קומת קו אבל גם הצ דף נז 32 סטימטר סריר בנש לקרבה בכל אליה קורבן
נמשחה ונשמתה בחירה כדם השם ויתו וכמה ונבדין צלק לו במש קורבנה קודם השם נפת בשחיטרת מלפים י חנק בתנבו כמרה סו מכיר קמה דנקבל במרא ובטעות בנקטלת כלפין דן גוזה מקודם תקן מזבחנים וכוון למעבדה סי קילה ממרה חברה דשתה בכנפי ראה סרכו דן בעירן תפוסין תמן ונחית שתכלה ושסלון ויחון בעירין בעופין דחין קרבה להשם שיש השמי עליו וז תקיים והוא ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם חיים כולכם היום כסוסי דרכיו מר עליו נכתיב כתרקב על סוסך מרכבך ישועה ובהוזמנאם ובהמתיע אדוני ותלמיד חכם שקין לכל מר תורה ואכי
זכ גרמה מסת מס ברים דגופה וזכש גרמה לכל עמי הארץ כמ כמו המרא מתין לעולם יראה אדם עצמו כאילו כל העולם כולו תלוי בו ויכון בעיניו שחשב ד קורבנים עם כל בני עלמה שצ מחשבה טובה למעשה אדם ובדה אדם שיעדוני כמו כו תנאים במגבי כו בקרחד אורלה תלו מעבד כל דק לכל ישראל גד שלח קודש בריך בניו תו אדוני אלוהינו שקטו רבותינו לפניך את זמן שבית המקדש קם כאשר סת אותם משה כתוב בתור כמו בן אדוני אל משה קח לךמים נט ושחרת חנה מים ומבונה זקה
בד כל הכבוד לך בת בבד יהיה תורה ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטושת חן בנסמים עוד בונה זכה בת בבד ויאמר אדוני משה כך לךמים שמים זכה בתב יהיה יהיה בבד בת זמן יהיה בבת בת אומר ה דו חזור הזשהו ועשית אותה כתורת רוקח מעשר רוקח מול קודש ושעה ממנה דך ונדת מנפלות מועד אשר לך שמ קודש חדשים תן לכם נאמר כתיר עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר קרנה ערות אהרון תן לרות בן כטנה קטורתפני אדוניכם תנו רבנן פתאום הכות קצת 368 מיו 365 כני
מדחמה מני בכל יום מחציתו בבוקר מחצתו בערב שלושה מים מתרים שמהם מכניס קוד גדול נותן מהם חו יום הכיפורים חזר בערב יום הכיפורים כדי לקיים דקה מן הדקה 11 סמנים היו בא ואלו הן הצורים ציפור בנמור צעש שחור נתן אומר אף כיפד נתן בבצרן שמעון צורים מצ כב לא יקר שב לא מצו ועתיק מלח מדמ שהוא בנתן הבלי אומר אב כפרד קושיים אם נתן בבסלה יש בהפלות כתוב כאן בדש בספר שנה בחור טוב של אין אדם יכול לעמוד בדרך ולמה ולמה אין מערבים בדבש פני שהתורה
אמר ככש לא תירו ממנוח מזמרת הארץ מנחה מעד צורי מעדבש נכות לותח מזחורים מרהים חוזים הארץ מנח מזויש מנחה מעד מעדבש פנים קרא משהו כחתם אשר בסף והגעתם משקוזות מן אדם אשר בסם לא צאו בפתח בתוכר צדמש ח שזוני בטח אית משחית בוא אל בתיכם לנגוף ויעש את המונה זהב טהור כשעשה את המורה ירךה ויקנ גבייה כפתור אפרח ממנו ששקנים יוצאים מצידיה שלושה כני מן עולם מצידה אחד ושלושה כנ עולם מצידה השני שלושה גבעים משוקדים בקריח חם גדוה שלושה גבעים משוקדים כן שקצים מן המנורה כפתור
שני הקנים ממנה כבד שני הקים אח שני הקמ ש הקנה כפתורם מני כשב טהור השבעה אמר כת זהב טהור כיכר זהב טהור עשה אותה ואת כל כל אדוני שעניין גדוני אדונינו ננגן זה מעשה המנורה שזה עבד משה ש משה כן עשה את המאמר משה אל אהרון רושה המתים משהגע צר משהו אלא מחר משה בגר ויאמר משה אהרון כתנג ככה עבוד בין המתים בין החרפצני אש ביום חזר וזך השיר אני ואני אשרך לי צר מסג חזך שיר ואני ואני השיר אוזך הזה השירחנו עמוד פנחס ויפ פלל
עצרנו בסתר עצך אלך תבית שבקשים רעך אשת חיים צך תח בעלה צה צמפשתה כלך כפה מרבדים עשה דין פחות רבות בנות עשו ח אדוני עמנו עלגניך צהבלך פני זוכר קדושתך שבעת תנו כבר שמעצתנו יהי רצון פניח אלוהינו לאבותינו שבזכות פסוק טעמיו שמישור רחמך הכל ישראל במידת החספת הדין גדול שחלינו בית ישראל גופנו מוקים שכשם מלאך המש כבר היו מור ארבע בנויים בן ש מספר עם ארבע כלחים חלו השמות צווה למלאכך הקדושים הממונים על השם נודם שם שהוא שם שמתי מברך בותינו הקדושים יצק משה כל הקהל
הקדוש מלכדון זכרון בבריאות ובשמחה אורך ימים שנים רעננים בריאים שמחים זכה לעשות תשובה שלמה ללכת בדרכי השם לעשות נחת רוח לפניטוב הטוב בתפילה רפואה שלמה לא יהיה כב ‏Yeah.
