הדף היומי מסכת נדרים דף עט הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור היומי יט בטבת תשפג

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש יט לחודש טבת. היום בעזרת השם זה יום של תיקון גדול בישיבה בעזרת השם תיקון היסוד שיתקו ברצון ונזכה בעזרת השם לתקן לעשות נחת וחרח גדול לקדוש ברוך הוא אתם יודעים מה שאומר הבן איש חי בן איש חי אומר יש בית ועלייה וכשהעליון שגר בבית בית בקומה השנייה אם הוא שופך מים וזה מזיק לתחתון יורד ומזיק יורד המים מזיק למי שגר בקומה ראשונה מי מתקן העליון מתקן צריך מי שגר בקומה השנייה סימן יש לו בעיה ברצפה אצלו צריך לתקן העליון מתקן אומר רבן איש חי אותו דבר יש ברית הלשון וברית המאור. אם רואים יש כשהברית הלשון הוא פתוח יותר מדי אז זה הולך ומזיק לברית התחתון.

מי מתקן זה הלשון. אדם שומר פי מושונו שומר מצרות נפשו. צריך צריך להשתדל שהפה לא ידבר לשון הרע. שקר, דברים בטלים, לא ידבר באמצע השיעור.

לכן כתוב אצל משה רבנו, הוא היה נוהג את הצאן אחר המדבר. אז כשמה כתוב וינהג את הצאן אחר המדבר. רבותינו אמרו, אל תקרא המדבר אלא מדבר. הכוונה היא על קדושת הדיבור.

היה נוהג, היה מנהיג אותה. מה מותר לדבר? מה אסור לדבר? אחרי אותיות מדבר מדבר יש אותיות אחרי נ אחרי מ של מדבר בנ אחרי ד' בה אחרי אחרי א בג ד בג' אחרי ר בש וינהג את הצאן אחר המדבר זה אותיות נהגש כלומ זה גימטריה משיח אומר מי שמתנהג אחרי הצון ביראת שמיים במצוות כל זה לכבוד המשיח והנה אתם רואים איך כתוב שמה אחר כך וכאשר יענו אותו כן רבה וכן יפרוץ כאשר היו עונים בחזרה במריבה אז זה גורם שהריב יגדל כאשר יענו אל תקרא יענו

אלא עונה אדם עונה כן נרבה וכן נפרוץ ויקוצו יש לחצוץ ולבקוע את הריב מה כותב הרב קהילת יעקב ותעלה צפרדע צפרדע אחת הייתה היו מכים אותה וכמה שיותר הכו אותה הוציא יותר צפרדים אז למה למה תקעו אותה הרי עושים פעולה הפוכה מכים יוצא עוד ספרדיים מכי יוצא או אז למה תקה אומר שאנחנו אומרים לבעל אביב, אתה יודע רק כמה שאתה עונה יותר נהיה מרבה יותר גדולה לכן תסגור את הפה שלך ולכן זה שעושה את הדבר הגדול בעזרת השם איך שהוא ידע איך איך כתוב ובני ישראל

פראו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאוד ואתם יודעים שעם ישראל בתחילה כשהיו במצרים איך איך התחיל השעבוד?

קודם כל היה שעיבוד רוחני, אחר כך התחיל שעיבוד גשמי. כי בתחילה כתוב שהקדוש ברוך הוא הבטיח עד שכל השבטים כולם לא כתוב וימות יוסף וכל עדה וכל וכל החם וכל הדור ראה ואז ופני ישראל ישאל פרו וישצו וירבו ויעצמו מאוד מאוד למה כל זמן כשהיה יוסף עדיין חי והאחים שלו היו חיים לא השתעבדו עם ישראל במצרים אבל איך אתה רואה שכבר איך שירדו למצרים כבר היה שעבוד אלא אומר לא זה לא היה שעיבוד גשמי היה שעבוד רוחני למה הם נתנו לעם ישראל ללכת אחר התאוות אחר

השטויות והבלים אז על זה אומר רבי אברהם גלנטי הוא מסביר בני ישראל פרוור במאוד מאוד למה צריך פעמיים במאוד מאוד מה העניין במעוד מאוד ומה זה ותמלא הארץ אותם הלו עם ישראל מילו את הארץ מה זה ותמלא הארץ אותם הארץ מילה אותם הם יראו את הארץ זה לא מובן מה שאומר אלא אתם יודעים כתוב ואהבת את השם אלוהיך בכל לבבך כל נפשך ובכל מאודך מה זה בכל מהודך אחד הפירושים זה בכל ממונך גם בכל ממונך תאהבת הקדוש ברוך הוא צריך להוציא כסף על מצוות צריך לפעמים

לוותר על העבודה בשביל תפילה בשביל לימוד תורה תעשה אז זהו פרעה ועמו משכו את עם ישראל אחרי אחרי ההבלים אחרי התאוות אחרי הכסף אז עם ישראל מה יעשו נתנו להם לילדים הקטנים פלאפונים נתנו להם כל מיני שטויות והבלים והם הלכו אחרי אחרי ה אחרי התאוות בשביל זה כתוב בני ישראל ויעצמו במאוד. מה זה במעוד? בממון.

והמאוד השני זה הרבה ממון. ובני ישראל פראו וישצו וירבו ויעצמו במאוד בכסף. מאוד הרבה. הראשון זה כסף, זה השטויות והאבלים.

השני זה במוד. לכן כתוב ותמלא הארץ אותם. תימני הארץ ארציות והכל לענייני הארציות והגשמיות מלאה אותם לכן צריך אדם שמירה שלא ילך לכן משה רבנו הנהיג את הצאן אחר המדבר אחר המדבר מה האדם מדבר מה נהיה איתו מה קורה איתו אז זה צריך מאוד מאוד להשתדל להשתדל מאוד מאוד בהתחלה ואז כתוב שהוא הגיע ויבוא אל הר האלוהים חורבע כתוב במדרש הוא בא ויבוא אל הר האלוהים הוא לבדו בלי הצון משה והר סיני כשראו זה את זה אתם יודעים שכתוב ויבוא אל הר האלוהים חורבה מוכנים היו

שניהם מששת ימי בראשית זה עם זה אותו היום נתרגש מול משה רבנו רק ראה את משה התחיל לקפוץ והיה מתרגש ההר משהו לא רגיל כיוון שראה איך שנכנס משה לתוכו ודילג בו עמד ההר עמד ההר היו שמחים מאוד זה עם זה הר האלוהים ראה משה באותו הר ראה עופות שהיו פורחים וטסים ונופלים לרגלייו של משה מיד הרגיש מאמר הצאון פה זה לא כבוד הוציא את כל הצאון החוצה לא נתן לא נתן לצאן להיכנס להיכנס שם ואז שמה וירא מלאך השם אליו בלבת אש רבותינו אמרו שבא

להשלים את השם זה לא מובן רבי שמשרופולי אומר מה זה וירא השם אליו בלבת אש. אומר רבי שמוס מסטרופולי, משה רבנו היה לו שלוש גלגולים.

הבלן שת הבל משה. ראשי תיבות משה. משה ראשי תיבות משה שט הבל. כמה מה הוא גלגול של הבל?

הוא גלגול של שט. בן אדם הראשון בה הבל. אחר כך בשט. ואז גם כן בטור משה.

אז לכן חסר במילת משה שת אין לנו את זה אבל לכן במילת משה יש בל אז יש בלבת אש בלבת הבל שלהבת שלהבת משה היה גלגול הבל שט וגם כן גם כן נוח אומרים אבל בלבת יש שם אותיות להיות הבלן חסר את הה בלבת חסר ה בלבת יש לב מה ויש משת יש ש הת של הבת וש של ההש יש אבל חסר לנו במילת משה יש כל האותיות של השם משה אבל חסר במילת משה את הת של שט וכן חסר במילת משה אותיות בל של הבל

אז לכן ה בצירוף לבת וירא אליו השם בלבת אש לבת להשלים את השם בזה נשלמו האותיות ככה אומר הבן איש חי מביא את זה לכן משה רבנו היה גיגול של הבלן ויפן קורבחו אומר עכשיו מקודם בגול הקודם קין הרג את הבל. המצרי הזה שפגש אותו משה זה היה גלגול של קין. עכשיו משה הוא ביטור הבל. אמר בוא נראה אולי עכשיו צריך להרוג אותו עוד יבוא הזמן.

ראה אין זה הגלול יותר אין פעמים לבוא. אז לכן והיה ראה כאן וכאן וראה בכל הצדדים אמר עכשיו זה הזמן ואז הרג אותו והתמין אותו בחול ביחד המצרי זה פלא פלאות וה ושמה הוא רואה שהשנה בוער באש והשנה איננו הוא קל למה דווקא בשנה אומרים השנה הוא השפל מכל העילנות כך כך ישראל הם השפילים מכל האומות והם היו שפילים במצרים כמו שהשנה גם כן בוער ולא הוקל כך שונאנו לא יכולים לכלותנו בוער לא הוא קל גם אף אחד לא יכול על עם ישראל כמו שהשנה הוא

קשה כך ישראל הם הקשים מכל האובות כמו שהשנה הוא הגדר הגדר שבגן כך ישראל הם גדר דרך של העולם כמו שהשני גדל על מים כך עם ישראל הם גדלים על מים אין מים אלא תורה השנה הוא עושה קוצים אבל הוא עושה גם ורדים עם ישראל יש ביניהם צדיקים יש ביניהם רשעים והשנה זה בדיוק גמטריה 120 משה רבנו ראה שהוא חי 120 שנה אתם יודעים מה כותב הרב מגלה עמוקות הוא כותב שהאבנים שמסובבים את הר סיני יש בהם צורת סנה. איפה שתחתוך אותם אתה רואה שמה שנה.

אז הנה בדיוק אני רואה אצלי שיש לי אבן כזאת משמה.

הכל צורת סנה. אחד הביא לי אותה לפני כמה זמן אבל זה שהיינו ילדים היינו רואים את ה את האבן הזאת פלא פלאות. אבל מה אנחנו לומדים היום שהעיקר הגדול שאדם ישים ישים את עיניו וליבו איך להתקדש, איך להשתדל. מי שמקדש את עצמו מלמטה, מקדשים אותו מלמעלה.

זה דבר גדול. אז לכן צריך מאוד מאוד להשתדל על זה. אז אדם ישים לב על עצמו איך הוא להוציא את כל ה הדברים המפריעים בינינו לבין אבינו שבשמיים כל המסכים איך כתוב איך אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה שאל נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו עד מד קודש הוא כל מקום ומקום אדם יכול להתקרב לבוראו לעבוד את השם יש מסכים מבדיל תוציא את המסכים למשל אומר המגיד מדובנה עכשיו זה הפטירה של המגיד מדובנה היה נכון אומר משל לעני שיש לו בגדים גסים עובים

ביקש מאחד שתפור בגד מובחר מתאים למידותיו חיית עשה לו איזה בגד יפה כאשר בא הכונה ללבוש לא נכנס לו הבגד היה בגד קטן הבי את החיית אומר איך מכרת בגד כזה זה סידרת לי בגד צר אומר חביבי אתה לומד אתה לובש את זה אתה לובש את זה על העל על ה על הסמרטותים שלך אז תוריד את הסמרטותים תוכל ללבוש ככה זה הולך אתה רוצה להרגיש את הקדושה תוריד את ה את כל ההבלים ואתה תרגיש עדמת קודש תרגיש של הבת תרגיש אור זה זה צריכים אנחנו לעשות

שאדם באמת יתקדש ויתהר ובאמת אדם שרוצה להבין את התורה צריך קדושה לפני אותיות תורה יש אותיות קדושה לפני ת יש ש של קדושה לפני ד א כן בפני ד' יש כן כפני תורה לפני ר אתה צודק לפני ת יש ש לפני ר יש ק לפני ו יש ה לפני ה יש ד' לפני אותיות טורה יש אותיות קדושה כלומר צריך האדם להתקדש ולהיטה ואז יזכה נזכה כולנו האור הגדול הזה של התורה הקדושה ובעזרת השם נתקן כל מה שחטנו אבינו פשנו העיקר שאדם לא יעשה עוונות תמיד יתפלל

טוב ילמד טוב יברך טוב ברכה ראשונה ברכה אחרונה כל יום קריאת שמע שעל המיטה שתדל בכל הדברים בעזרת השם מן השמיים יעזרו הבא להיטהר מסייעין אותו מלמעלה כן אנחנו נגיד בראשית תמל תראה את הזוהר הזה [מוזיקה] בראשית תמן תראה תמן שבת כגב שבת השבת תראה בשבת בתר צדיק מני ישראל תל 70 שבע שב יוצא מעדן להשקות את הגר תנה פגד צנוב חודש דה אין וכסבל גל ישראל ישראל אחת כן שמחבר עלך רגך ציפ שתר בשבת יעקב מחרית הים דרצפ חוס בו היום הלימוד נשמת ניסים שמעון

בן סעדה קדש דרי ואברהם נשמת אברהם בן עישה חפקו את הגולדה נשמת חיים בן סולטנה ודוד בן רשל ידי הברג'ל אהרון נשמת חיים שלנו בן שרה ול נשמת שרה בת כוכבה ורחמים כספי אותם יהודית בת רחל יודע ש ידי סימה שורץ הולך בן חצי יונה בן חורשית איך יונה יונה בן חורשית יונה בן חורשית גם לנו נשמת מורנו ורבנו רבי אה שמעון בעדני בן חביבה ורבי שלום הכיםחמנקה והרב רבי משה חיים דדשי בן גורג'י חיים מה נשמע כהן מאיר הכהן בן שולמית שלמה סמי בן סימי

שלמה סמי בן סימי והילד הבחור אליהו בן חנה הנה לתת צדקה שניים ואחד ועוד אחד לרבות שפעמ בת גמיילה די זה שתיים זה אחד וזה אחד כחזה אהובה בת שרה זה אחד בן גרג'י זה אחד ומה עוד זה אחד חזקל בן גורג'י ציון בן ציון משניות שבת מה יעקב כהן זה לא בכסף 20 שק אולי רבי יעקב כהן תבדוק בת שם שמחה לגר שמחה עלגרמה עכשיו הפטירה שלו שבת כן 5000 דולר מהח 10,000 בטח גל אני באתי עוד מי שהיו לו שני תינוקות אנחנו פרק יט

משנה ד' היו לו שני שני תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומנת של אחר השבת בשבת של יום ראשון חייב אוי ואבוי אחד למות בערב שבת ואחד למות בשבת ושכחה חומנת של ערב שבת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פותר מחטת אף על פי שחילל שלא תוך השבת אבל טעם בדבר מצווה עשה מצווה אז אומר רבנו עובדיה מי שו שתי תינוכות בלי מורה בגמרא בגרסת משנה זו שתפסו רבותיי קע כך היא מי שהיו לו שני תינוקות אחד אמון אחר שבת ואחד אמור

בשבת שחר אומן של אחר שבת בשבת חייב אחד מו בערב שבת ואחד אמרו בשבת שר אומן של ערב שבת בשבת בן עזר מחייב חטי פירושה ששכח אומן שלחר שבת של שבת היה לדברי הכל שהרטע בדבר מצווה ולא עשה מצווה כשהדים אומר לצחר שבת בשבת לא עשה מסחד למות בשבת כן רבי אליעזר מחיו חטאת למילה שלו בזמנה אינדוח השבת אגבת טע בדבר מצווה שהוא תמות באותו של שבת תוך כך טעה בזה ואבא זה עשה מצווה שהרי ראוי לו אלא שאין לו דוחי שבת סלי רבי אליעזר טעה

בדבר מצווה ועשה מצווה אין דוחי את השבת חייב רבי יהושע פותר הסביר לה מצווה ועשה מצווה אין לוחשבת פטור כן זה סבור שפשוט דין הוא עשה הלכה כרבי יהושע משנה ה קטן מון לשמונה לתשעה לעשרה 11 לא פחות ולא יותר עד כיצד כדר שמונה ביום השמיני ימל בשר אלתו נולד לבין השמשות מול לתשעה שלא יהיה לא בזמנו בין השפשות שנה בשבת נמו לעסלה למה אסור חייב להעיום ראשון יום טוב לאחר השבת נמון לאחד עשרה שניה ימים טובים של ראש השנה נמון שני עשרה קטן החולה אין

מועלים אותו עד שעברים זה שאומר רבנו עובדיה נולד בין השמשות נימון לתשעי שהר יום שמיני של מחר הוא נימון שמה בן השמשות יום הוא בנימון ישתשעי ש היה היום ערב בשבת אי אפשר לו בשבת הבא מה זה שמת שעיו ב למילה שלא בזמנה לכן לא תוחה שבת חי יום טוב אחר שבת אין מילה שלא בזמנה חר אותו מהחסר שני ימים טובים עד שיברי ועברו עליו שבעה ימים שלימים מאת לעת יום שבר כך מעניין אותו הגענו וואו כן נגיד לשם ייחוד ונתחיל את הגמרא ויהיה ישועה מה

שבית אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בלמות שםחות קדושה ברוך הוא שכנת ביחודש כל שנוחן הנה אנחנו באים לקיים מצלימוד תורה כמו שאמר כתוב תורה לשמור שם אלוהינוך של אותם סונסו מותר ולא יקשלו חלך ושמח בהם ר במתך תצילני מכלשות בניס ממונות מה שגיד כבר אמני צמת גדול צל חוכמה פיו דעת ותבונה גל עיניים והביית נפלאותך בצ ברוך אתה אדוני למד חוקך כך למדני אדוני ברוך ברוך את הדוקך למדני אדוני ברוך אתה אדוני חוקך כך למדני אדוני בשרך שמנות אדוני אדוני צכם קודשו את אדוני ברך אדוני

ציון שי שמיים רץ אנחנו דף ע ט בעזרת האל ובשועתו הלימוד להצלחת שי בן רות וידידו א דוד בן אסתר שהשם יושיע אותם חיים טובים עין טובה הצרחת ברוך בן מסוד הרפואה רפואתו השלמה חנה זאת מעשה חנה בת ברסל כן אנחנו נתחיל משת בדף עד עח עמוד ב מתיב רב חסדה שתי שורות מלמטה אתמול למדנו אמר רבי חנינא השותק על מנת למקט מפר אפילו מכאן עד 10ה ימים זה חידוש יפה אתם יודעים בדרך כלל אישה שנדרה נדר בעלה צריך להפר לה באותו יום ביום שמעו אם

הוא שמע ולא הפר אז השתיקה שלו גורמת שהמנדר קיים זה נקרא קיים לה את הנדר אבל אומר רבי חנינא מי ששמע שאשתה נדרה והוא שתק על מנת למקט הוא אומר על מנת למקט זה הכוונה להקניט אותה הוא אומר שתחלום חלומות עכשיו אבל באמת לא כוונתו שהנדיר יהיה מקוים אלא הוא חושב להפר את זה עוד מעט לא איבד את זכות הפרתו אפילו לא באותו יום הפר לה איבד עד 10ה ימים כמה זמן שיהיה לאד יכול להפר לה רק הוא רוצה לחנך אותה להקניט אותה שלא כל יום

תנדור נדרים. עכשיו על זה הגמרא מקשה מטיב רב חסדה על מה שאמר רבי חנינא שיש דבר כזה שאדם יכול על מנתקת מפר אפילו אחרי כמה הימים אז מטיב רב חסדה חומר בהקם מבהפר ובהפר מבהם אומר שנינו בברייתא יש חומרה בדין הקמה שאין אותה בהפרה ויש חומרה בית דין הפרה שאין אותה בהקמה הגמרא מבארת חומר בהקם החומרה בה כמה היא שהשתיקה מקיימת ואין שתיקה מבטלת זה דבר ראשון כמה ה הקיום הוא יותר חשוב, יש לו חומרה יותר מבאפר.

אם הוא שתק יום השמיעה יש לזה כמו קיים את זה ואי אפשר להפר. אבל אין שתיקה מבטלת את הנדר. אתה רואה שה הקמה, השתיקה מקיימת את הנדר והיא לא מבטלת. אז אתה רואה שהקמה חמורה מהעפרה שמועילה גם הקמה מועילה גם על ידי שתיקה רק הוא שתק זה נקרא שהוא קיים זה אחד עוד דבר יש חומר בקיים בשתק כמו קיים קיים בריבו קיים חשב בליבו לקיים את הנדר לא הוציא בשפתיו קיים הנדר מקוים הקמה בלב לא גרעה משתיקה אם הוא שתק כל יום שמיעה זה מקוים גם

קיים בלב זה זה קיים אפילו שלא יוציא בשפתיו אבל הפר בליבו אין למופר הפרה חייבת להיות בשפתיים להוציא מהפה שלו להוציא בשפתיו בלי זה זה לא נהיה אז זהו הפר בדיבו אינו מופר אבל קיים אינו יכול להפר הפר אינו יכול לקיים אתה רואה יש דין עוד אחד ששנייהם שווים בו מה הדין ששנייהם קיים לא יכול להפר אפילו באותו יום הפר גמר אמרנו לא יכול לקיים אז בכל זאת קטנה שהשתיקה מקיימת אם שתה כל יום השמיעה זה קיום מה אליו ושותק על מנת המקט לא בוודאי אפילו

שתק על מנת להקניט אותה בכל זאת אתה רואה שהשתיקה מקיימת בסוף היום זה נקרא קיום אז אם כן קשה עליך רבי חנינא שאתה אומר אם הוא שתק על מנת למקם למקרט על מנת להקניט אותה נכון אז הדין הוא שיכול להפר עוד 10ה ימים אפילו אתה רואה לא אלא לא מה שאמרנו ששתיקה מקיימת בשטקסתם לא אין במחשבתו בשתיקה לקיים ולא להקניט גם לא בשותק על מנת אתה צודק לא בשק על מנת לקיים שמחשבתו בשתיקה לקיים את הנדר המקשעה היינו הוא קיים בליבו קיים אם הוא שותה כמנת

לקיים זה כבר אמרנו קיים בליבו זה נקרא קיים הנדר מקוים אלא בשטקסתם מדובר שתקסתם אין במש חשבתו בשתיקה לא לקיים ולא להקניט על זה אמרה הבריתה אם אשתו כל היום הרי זה מקיים את הנדר אבל בשתק על מנת זה לא נחשב לשתיקה ויכול לאפר אחרי כמה ימים אז הנה אין קשה על רבי חננה איך נדע מתי שותק למקץ למותי שותק לקיים הוא אומר הוא אומר מאמינים טוב כן שהשתיקה מקיימת כל ששתתק כל יום שמיעה קיים בדיבו קיים שאין צריך להוציא בזמות הפר בליבו אינו מופר קורא

רן כן עד שיוציא בשפתיו ונראה בעיני לפי משתיקה דיום שעו שהיא מתקיימת לטעם המים שוב דכיוון שעבר יום שמיעה ולא יפר גלי דעת שהוא רוצה בקיומו של נדר על מה כל שבליבו לקיים סגה אין דיב לרחמנא כל ההוא יומה להפרה משום דעה דעה דערבה שמשה לא מוכח מדי שיהיה רוצה לקיים דדיל בטר הכי מפר לה כיוון דבטר דעתך דזלינן ומינה יכול שקיים בליבו קיים לאלתר כאילו עבר יום שמיעה וכי אמרנחה אוו בליבו קיים לאלתן וזהו דבה לכאילו עבר יום שמעה וכי אמרין הנחה אפר בליבו אין

אפר דווקא דאמר לה תי אכלי אבל איך ד אמר לה איך ד אמר לה תי אכלי ופר בליבו כבר למדנו למעלה שזה מופר אם הוא קיים בלב ואחרי זה אמר בפה אז זה לא ישווה זה הב מה זה אמר בפה עכשיו הוא אמר בלב שלו קיים אחרי זה בפה הוא הוציא אה התחרט אומר לא זה לא לא זה גמרנו קיים אין יכול לאפר אפר אין יכול לקיים מנתה לא חמירה קמה מעפרה ולא עפרה מהקמה ולא משום חומר נקטינו אלא כיוון להשמע דיני הקמה והפרה מנה הנמדו

מה בשקל מנתק ואפילו כדי ששתיקה מקיימת כל שעבר יום שמיעה הגמרא אומרת לא ושותק מנקיים שיהיה הנדר מקוים מעתה עכשיו נמשיך את הגמרא אשכחן חומר בהקה מבפר מצאנו אתה אמרת לי למעלה יש חומר בהקה מבפר ויש חומר בהפר אפר מבהקם עכשיו מצאנו חומר בהקם מבאפר חומרה בהקמה לגבי שתיקה שהיא כהקמה לגבי הקמה בלב בהפרה לא מועיל שתיקה עכשיו יש חומר החומר בהפר מבה אין עלן איזה דבר יש חמור בהפר מהקמה אמר רבי יוחנן נשאלים על ההקם ואין נשאלין על האפר בעל שקיים את הנדר של אשתו

יכול ללכת לחכם להישאל באותו יום שהוא קיים יכול ללכת לחכם שיעקור את כל הנדר חכם יכול לעקור את זה ואז הוא אומר שעשה עכשיו יפין נשארים על ההפר אם הוא אפר לבעלה אומר אני מתחרט לא רוצה להפר לה אין לא יכול לבטל את העפר הפרה אז זה חומרה בהפרה שלא מועיל בשאלה לא יכול להישאר אצל חכם הנה נשאלנו להפר כשהוא אומר כן איפה אנחנו חומר בהפר מנלן למה דווקא מנלן לא בעלמה הנה הוא אותו חומר של עפרה לא מנלן נשאלין על ההקם שאם הקים יכול להישאל

עליו באותו יום שמיעה יכול להפר בו ביום אבל לא נשארים אין אפשר להפר שאם הפר שוב אין יכול להישאן לבטל אותה ההפרה חוזרים לרבי חנינא רבי חנינא אמר שמי ששותק על מנת למקט לאן קנית יכול להפר אפילו מכאן ועד 10 ימים מתיב רב כהנה ואם אחרי שחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה אז בשותך בשטק כל היום על מנת למקט הכתוב מדבר אז בכל אופן עלדר מוקם אם אחרי שחריש לאישה מיום אל יום והוא בשותק כל היום אני מקט כתוב מדבר בכל אופן

הנדר מוקם אתה אומר בשטק על מנת למקט או אין אלא בשתק על מנת לקיים אולי הוא שותק על מנת לא להקניט אותה אולי שותק שיתקיים הנדר שיעבור יום השמיעה ויהיה מקוים לקיים את זה מיד כבר מה אם זה שותק לקיים זה לא מיד מהקיום לפני סוף היום לא אמרנו בשותק על מנת למקט הכתוב מדבר אתה אומר בשטק על מנת למקט לא יין בשק על מנת לקיים כלומר לא שיתקיים שיעבור השמיעה אם הוא באמת באותו רגע חשב על קיום אז כן לא לא כוונה שחשב על קיום

אלא שותק שזה יתקיים באוטומטיק ממ אתה אומר בשטק על מנתקט בשק על מנת לקיים שותק על מנת שהנדר יתקיים כשיה ביום השמיעה הגמרא אומרת לו כשהוא אומר אם אם החריש לה כי החריש לה הרבי שותק על לקיים הכתוב מדבר אז כתוב כי החריש לה ביום שבעו הנה כיח החרישל לה אז אז הנה אתה רואה זה נקבר עוד פעם החרישל לה זה בשותק על מנת לקיים אז אני אומר זה שותקמה אני מקיים עם אחרי שאחרישה ושותק על מנת כתוב מדבר בכל אופן אתה אומר שזה קיים אפילו

על מנת מקט תיוטה תיוטה עד פה השאלה בשטק על מנתמקדה כתוב מדבר תיוטה שאלה יש פה כפילות לשון מזה הוא לומד שגם בשותק על מנת למקת מקיים כמה שכתוב פעמיים אחרי שעה אז אחד הייתי אומר לך זה על מנת לקיים והשני זה על מנת למקט ולכן הנה אתה רואה אתה לא יכול להגיד לי זה פה כן הגמרא אומרת הגמרא שואלת מי אמר אז אז תופתה אמרנו ו אומרת עדיין מי אמר לך להעמיד את הפסוק בשוט בשק על מנת למקט ולוקים ה בשטק על מנת לקיים ה

בשטקטם כמו שמכאן מקודם דיברנו לא אמרתי לך מקודם אמרת לי אמרתי לך יש שלוש יש שותק על מנת לקיים שיעבור הזמן יש שותק על מ על מנת ד למקט ויש שותק סתם וככה תראה צלך מקודם שותק סתם גם פה אני אגיד לך שתק על מנת לקיים שתק סתם אבל מי ששותק על מנת למקט באמת א יכול להפר אין קוש רבי חנינא כרא כראה יתיר כתיב שלוש פעמים כתוב אז אתה רואה כיוון שכתוב שלושה פעמים אחד אחד אפילו למחד אחד לקיים אחד סתם שלוש ברור תראה רן

שהוא אומר אחרי ש כשת לקיים אן תקיים לאחר זמן שדעתו שיתקיים כשיעבור יום שמיעה אבל אין דעתו שיהיה מחויים בשתיקה זו אחי איך היא מושה מפר בכל יום שמיעה אתה לא יודע מה היא שותק על מנ לקיים לאכה לאן הוא שותק על מנ לקיים לאכה לאן שותק את זה לאל זה היה כאילו כמו הוא הביא את זה כבר כראה תראה כתיבה תלטה כראה כתיבה אחרי שחריש אחרי אה הנה איפה תלטה אחר שחר צבעי טרה כי חריש לה אתה ראית איפה כתוב החרש יחריש כחישה טוב עכשיו

נמשיך גמרא מתיב רבם מתיב ש רבה מתיב רבה נדרה עם חשה מפר עד שלא חשה שעל רבי חנינא אומר נדר עם חשה מפר לה עד שלא חשה מפת המשנה הטעם עד שיכול להפר אפילו בשבת נדרים שאינם לצורך שבת אמרנו זה נדרה בשבת אם חשכה מפר לה עד שלא חשה למה יכול להפר לה ביום שבת עד שלא יהיה חושך למה שאם לא הפרשך אין יכול להפר זה הטעם כתוב ביום שמעו אין לזה תקנה אחר כך המי ניקשתקן מקט למה אין תקנה כיוון שאין לו כל כוונה בשתיקה

הזאת שהנדר התקיים קיים באמת הוא רוצה להפר לה לאחר שבת הוא רוצה להיות ילד טוב שותק זה לא בגלל שהוא מונע עצמו מלהפר מלהפר לה אלא מונע עצמו מלהפר לה בשבת רוצה להפרה אחר שבת כל מה שהוא שותק זה כמו על מנת למקט זה לא שתיקה השתיקה הזאת לא מקיימת כמו שעל מנת מקת לא מקיימת גם השתיקה מחמת שבת לא תהיה קיום ולמה לאכול פה כן למה תיו זה כבר עוד שאלה עוד שאלה כבר כבר שני שאלות זהרצ קצת מס מתיב רבה נדשגות חדש זמנה מטבים

ונפקה מינה די משכחינה פרקה דלעל הקטי אכתי ובתה כן כן אפילו שתרץ נק שקשנו עליו אולי לפעמים נצא תירוץ שאם לא אפר וחשך אין יכול להפר טעמי י למדם מפלים בשבת אפילו שלא צריך שבת פי שהשעה עוברת והמי ותקל מנת מקת לי אמר בשתקל מנת מקט מצא בפר לפי שאותה השתיקה השתיקה לא הייתה על דעת שיתקיים הנדר כל שכן דבו אמר לרבנן דנו מפר נדרים שנצורך שבת דבר מצא להפר משחה שלך מה זה שתיק בשבת משום קיום אלא מפני שלא היה רוצה להפר אלא ודאי משמע

כל שתיקה מקיימת כל שתיקה מקיימת אם לא אפר וחשרה אינו יכול להפר נכון קושיה עליו אבל זה רק עליבה דבית שמאי בית הלל קבעו שהיא שתה כי לאפר לה יגיד רבי חנינא אני הלכתי לבית הלל אני בית הלל איפה מחוקת בזה במשנה שמה שאם לא הפר לה עד שחשכה לא יכול להפר נכון זה קושיה על רבי חנינא מובן הקושיה למה מובן מובן למה למה לא יכול להפר אם אתה אומר שתיקעמנת למקרה יוכל להפר להא ודאי שתיקה כמו שאני כמו ששתיקה על מנת מכה תכול גם הוא

אומר אני שתקתי בלת שבת כן אז למה אלא ודאי אין דבר כזה אלא ודאי ושתיק אין יאללה אוקיי אבל זה שאינו יכול להפר חשה זה רק עליבה דבית שמאי לא עליבה דבית הלל במשנה הנה עליבה דבית הלל כן יכול להפר להם חשכה איפה ראית דבר כזה תלמד עוד פעם תלמד מתיר רבשה אולי בירושלמי מה מה הוא אולי בירושלמי מתיב רב השיע אני שיש נדרים עוד קושי על רבי חנינא שנינו במשנה בעל שאומר יודע אני שיש נדרים שהנדרים של נדרי אשתי זה נדרים אבל אני יודע שיש

מפירין לא ידעתי שביום שמיעה יש לה בעל זכות להפר ידעתי יפר ביום שהוא למד שיכול להפר אחרי כמה ימים למד יכול להפר יודע אני שיש מפירין שבעל יכול להפר את אשתו אבל איני יודע שזה נדר לא ידעתי שזה אחד מהנדרים שצריך להפר אותם לא ידעתי רבי מאיר אומר לא יפר זה לא דומה למי שלא יודע שיש זכות להפר נדרים למה כן שיודע את הזכות של ההפרה זה נחשב שמיעש על הנדר ושוב לא יכול להפרכמים אומרים לא גם בזה יפר פר מתי שהוא ידע שזה בקר הנדרים

גם זה נחשב ביום שומעו למה הוא לא שומעו זה הבנתו שזה נדר ככה הוא לא ידע אז דברי רבי חנינא שותק על דעת לקיים שלא על דעת לקיים בכלל זה לא נחשב שתיקה יכול להפר אפילו אחרי כמה ימים אז קשה למה רבי מאיר סובר שאם יודע שבעל יכול להפר ורק לא ידע שנדרזץ יש לו הפרה הוא לא יכול להפר לפי דבריך והמי ליב כשתק על מנת למקט הוא לא הוא תחשיב אותו על מנת למקט כמו על מנת מכת יכול להפר אם לפי דבריך גם פה יכול

להפר כי הוא לא יודע מה יש הוא לא התכוון אלא ודאי שאין דבר כזה שותה קל מנתמקת זהו נשאר תיוטה זה קושיה רק עליבה דרבי מאיר למה לא יפה חכמים אין קושיה אז רבי מאיר סובר ששותק על מנת למקת לא תופס אז הוא הלך עליבדל חדה ליבדי חכמים מה הבעיה כן בוא נראה ברן אתה מבין למה אני יש לי שאלה פה אני יודע אני יודע שאתה שואל לא באמת אבל אני לא יודע לפרש לך מטיב רב ש יודע אני שיש נדרים שנדרה אשתי בו נדרים אבל

איני יודע שיש מפירין ביום ששמעתי לא הייתי יודע שהבעל יכול להפר נדרי אשתו כלל יפר בתוך אותו יום שלמד שהבעל יכול להפר ו דהוא יומה הבאה ללידה יום שמיעה אבלשתה לא זה לא מקרה יום שמיאה אלא שיוע אלא שכשיודע דיני הפרה אבל יודע שזה נדר שזה מן הנדרים שהבעל מפר במיר אומר לא יפר אחר יום שמיעה כיוון שיודע שהוא הבעל מפר נדרי אשתו כיוון שכיוון שיודע הוא שהבעל מפר נדרי אשתו מקרה יום שמיעה חבורים פר כיוון שלא יד העפרת נדר זה לא מקרה יום שמיעה מית

דשות קל מנתוץ מפר אומר רבי מאיר לא יפרו לא שתה דה לו אם הוא לא שתק אלא משום שלא היה יודע ש יכול להפרקשותק על מנת מרק על כוכך לא פדיג רבנ ועל כוכך ועל כן עד כאן ועד כאן פליג רבנן עלדר במיר הנה התירוץ שלך ועד כאן פליג רבנן עלדר במיר אלא משוםס להו דלא שמיעה אבל היא אביה שמי מיעה מודה דלא יפר אלא ודאי משמע זה שותק על מנת אחד לא מצא מפר יקח רק תינן זה שותק על מנת אחד תסתם ולא מצא מפל

אלא ביום שמיעה בלבד שותק על לקיים לאלתר שוב אינו יכול לקיים שוב אין יכול להפר ואפילו בו ביום הדרכה המאורסה תרצי הרן ואלו ואלו נדרים שהוא מופר.

עכשיו עד פה למדנו שהאבא מפר נדרי ביתו, הבעל מפר נדרי אשתו. עכשיו איזה סוג נדרים הבעל יכול להפר לאשתו? עכשיו תגיד לנו המשנה איזה סוג נדרים הבעל יכול להפר? בוא נראה.

שני לא הכל. לא, יש בהם עינוי נפש. לא עינוי נפש. ואלו נדרים שהוא מפר, שהבעל מפר לאשתו.

דברים שיש בהם עינוי נפש, שיש במניעתם צער לאישה. איך שאם לא עושה אותם יש לה צער. נדרה דברים שאם לא תעשה כל נדר כתוב וכל כל נדר וכל שבועה תשר לענות נפש. אישה יכימנו ואישה יפרנו לא רק נדרינו נפש מפר גם דברים שבינו לבינה דברים שגורמים ריחוק לבעל הגמרא תבאר את הכל עכשיו נקת התנא נדרי עינוי נפש בוא נראה ואלו דברים נדרים ש שהוא מפר דברים שיש בהם עינוי נפש כי בניעתם יש צער לאישה איך אם חץ אם לאחץ אתה מבין היא נדרה תרחץ לא תתרחץ גמרא תפרש מה זה אם רחץ אם לא רחץ איזה לשון מדובר שנדרה מה תגיד אם אתקשט כלומר קישוט של פנים או בגדים יפים או תכשיטים יש בזה עינוי נפש נפש שלה או של הבעל?

לא של שלה. אבל גם הבעל זה בכל זאת ש זה לא דברים שבינו לבינה. אם זה אם זה קישוט של א צנוע אז זה נקרא דברים שבינו לבינה. זה קישוטים בחוץ.

היא רוצה ליראות כמו שצריך לראות. ואם לא התקשת מה תגיד. אמר רבי יוסי, אין אלה עינוי נפש. זה לא נקרא נדרי עינוי נפש.

הגמרא תבאר שרבי יוסי אין בדברים האלה משום נפש, אבל יש בהם משום דברים שבינו לבינה. וגם את זה יכול להפר. ככה אומר הרן. נראה את זה.

אין בזה. רבי יוסף אומר זה לא עידוי נפש אבל זה דברים שבינו לביני יכול להפר. אבל זה לא מטעם עינוי נפש. מה זה באמת עינוי נפש?

ואין הן נדרי עינוי נפש. אמרה כולם פירות העולם עליי. עשרה על עצמה כל פירות של העולם. הרי זה יכול להפר אינוי נפש.

אבל פירות מדינה זו עליי מדינה זו היא לא רוצה של מדינת ניו יורק שהביא לה ממדינת ישראל. עשה לעצמה פירות של מדינה מסוימת אני יכול להבין לה מדינה אחרת מותר לה לאכול פירות של מדינה אחרת אני יכול להבין לה משם זה לא נקרא עינוי נפש כונם פירות חנווני זה עליי החנווני המכולת שם בסופר הזה עשה לה ועיות אומרת אני לא יותר לא אכנס לפה ולא זה תביא לה מסופר אחר אין יכול להפל יכול לה מקום אחר ואם ואם לא הייתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפה

למה זה הוא יכול לרשום אצלו זה מכיר אותו נותן לו בהקפה נותן לו אומר תביא עוד חודש כסף נותן לו ככה סוכר אז באמת יכול באמת יכול אה אה איפה הסופר הזה? איזה סופר הלאה הרי זה יפה למה הפעמים אין אומות זה דברי רבי יוסי כבר אמרנו למעלה אמר רבי יוסי הגמרא תגיד למה עוד הפעם אמר אמר התנא זה דברי רבי יוסי דברי רבי יוסי עוד הפעם אמר תראה רן ואלו נדרים שהוא מפר שב מפר וכן אב מפר לביתו שיש בהם עינוי נפש מפרש בגמרא דור

הדין מפר למין דברים שבינו לבינה אלא נקתנה כפי שהוא מפר אותן לגמרי בין לעצמו בין לאחרים מה שאין כן דברים שבינו לבינה אין מפר לאחרים אלא לעצמו כלומר גם היא נדרה שלא תתקשט לא רק בשבילו בשביל אחרים זה לא משנה למה אז זה יכול להפר אבל יש דברים שבינו לבינה זה רק בינו לבינו עצמה אם רחץ אם לא רחץ מפ מפרש איך היא כאמרה אם תקשט אם לא תקשט כישוט הפנים כגון כחול לשים ככה על פיקוס דבהה הודסירו לרבנן דמפר בשום נדרי עינוי נפש אבל כישוט

של מטה אפילו לרבנן מודו לרבי יוסי דין אין לו עינוי נדרי עינוי נפש אין דברים שבינו לבינה כמה מוחר בגמרא בקשות הפנים אמרינן דקמר דכתה קטנה שלא תקשד בנפט זה ספר תורה הרב אוו כשד וזה לגי הוא יכול לשתול אותם בעצית זה לגי לא זוכה זה תקש שכולם יהנו גם הספר תורה רגע יאללה שניה נחז מה בעינו הנה פי ש עזבתי עכשיו הבית הקישוטים אתה רואה זה קישוטים לרים לספר תורה דכאמר דכבותה קטנה שלא יתקשד בנפ בנפט לכלוך ואמר ממה שמעת דקעול ופיקוס דברים שיש בינינו

לבינה אבל רבי יוסי כל אמר דעינו לרבנן נדרי עינוי נפשו והיינו מתיטין אבל כישוט שלמדת בדברים שבינו לביני וכית באל המדיר גבי בעניות שלא נתן תצבה [מחיאות כפיים] אמר רבי יוסי אין אלו נדרו עינוי נפש מפרש בגמרא דל רבי יוסי נדרי עינוי נפש הוא דלא אבין אבל דברים שבנו ובינה אבין ואלה נדרים נפש מסקנה דמד רבי יוסי יביא לה מדינה אחרת מה היא נדרה לו לאכול של המדינה הזאת יביא לה ממקום אחר וכיוון היא מותרת לאכול מפירות מדינה אחרת אין זה עינוי נפש ואם לא הייתה

פרנסתו אלא ממנו חנוני זה מקיפו ולא ימצא אחר שיהיה מקיפו פעמים שאין לו מעות נמצאת היא מתענה היא יקח יפסתברה תראה כמה עושים בשביל האישה מסתברה רבי יוסינ בנדר מפירות מדינה שהדרבה יפה לא קרע מבדינתה מחלבני המקיפו קטני הביא לה מדינה אחרת שלא נדר פירות מדינתה דברי רבי יוסי הגמרא מפרש למה לי כיוון דבר שמעת אמר רבי יוסי אמרנו במשנה גמרא אמרנו במשנה ואלו נדרים שהוא מפר דברים שיש בהם עינוי נפש. הדברים שהוא מפר דברים שיש בהם עינוי נפש.

נדרי עינוי נשפש הוא דמפר. שהם והם עינוי נפש. אין לו מפר. מה דווקא?

הרי אמרנו בהפרת נדרים לא רק יש בהם עינוי נפש מפר. יש כתוב בתורה בין איש לאשתו בין אב לביתו. איך אומר שמה הפסוק? אלו החוקים אשר ציווה אדוני את משה בין איש לאשתו בין אב לביתו בן עוריה בית אביה.

זה על עניין הנדרים בין איש לאשתו בין עם לביתו. מת שהתורה נקתה בין איש לאשתו בעל שהבעל בא ללמד לי יש ללמוד שהבעל מפר נדרים שבינו לבינה. דברים שגורמים ריחוק בין הבעל האישה אף על פי שאין בהם עינוי לאישה לפעמים אין עינוי לאישה למשל היא נדרה לא לשמשו והיא אין לה עינוי הוא יש לו עינוי לא תגיש לו לא תיקח לו לא תביא לו לא תסדר חייבת לא תנקה יכולה לדור על זה אמרה הלן והלן מפר אמרו לתירוץ ש הלן והלן מפר אלו ואלו מפר איך

משמע מהפסוק שזה לא מי הוא עינוי נפש מפר לעולם הפרתו מעילה גם מזמן אחר שיציאות אותם כלומר גם הנתגרש יצא ממנה זה מופר אבל אין בהם עינוי נפש כדאית תחוטה כדאית תחוטה אביה הפרה מכיר מגרש לה חיל עלה נדרה כל זמן שהיא תחתיו אז זה באמת זה מופר דברים שבינו לבינה דווקא אבל כשאחר כדאיית תחוטה אז אז זה מועיל אבל מגרש לאחר שיצא בגירושין חוזר הנדר וחל עליה ושוב נאסרת אבל דברים שהם בדברים שבינו לבינה שאין בהם עינוי נפש נדרים שאין בהם עינוי לאישה בחוק הפרתו

משום שיש במניעת דברים אלה משום דברים שב בינו לבינה אבל יש בהם עינוי נפש לא חייל עליה נדרים שמלבד בינו לבינה יש בהם גם עינוי נפש שהוא לאחר שיוצא ממנו כיוון שיש בהם גם עינוי נפש שמועיל הפרת הבעל לעולם אז אומר התנה של המשנה לא נקת אלא דברים שמפר הבעל לעולם לא נדרים שהפרתו לא מועלת בהם אלא לזמן שהיא תחתיו רק את זה שנה עוד פעם גמרא מקשה אני חוזר על הגמרא שיהיה מובן יותר טוב כי הוא לא עוקר את הנדר הרב לכן לא תופס בדברים

שאין בהם עני מפר כן הוא מפר הבנתי בסדר הגמרא שואלת אמרנו אלו דברים שמפר שיש בהם עינוי נפש נדרי עינוי נפש הוא דמפר שאין בהם עינוי נפש אין מפר וכי רק נדרי עינוי נפש אז ה אמרנו גבי הפרלה בין איש לאשתו, בין אב לביתו התורה נגתה בין איש לאשתו. משמע שהבעל מפר דברים בין איש לאשתו.

בין איש לאשתו. גם דברים שבינו לבינה. דברים גורמים ריחוק בין הבעל האישה. אז לא דווקא דברים שיש בהם עינוי נפש.

כתוב כבר על עינוי נפש. כן. הנה גם דברים שבינו לבינה, בין איש לאשתו, בין אב לביתו. אמרה הלן והלן מפר.

נכון גם בין איש לאשתו מפר. מי הוא עינוי נפש מפר לעולם הפרתו מועילה גם לאחר שיצא ממנו ככ שגירש אותה אבל אין בהם עני אבל נדרים שאין בהם עינון נפש מפל אותם משום דברים שבינו לבינה אז לכן כדיית תחוטה אביה הפרה היין ההפרה מועילה רק כל זמן שהיא תחתיו אבל וכי מגרש לה אחרי אש יוצא ממנו חייל על נדב חוזר הנדר עליה שוב נאסרת אבל כל זה לא אמור אלא בדברים שבינו לבינה שאין בהם עינוי נפש כלומר בדברים שאין בהם עינוי לאישה וגם זה רק בנו

כן אבל יש בהם עינוי נפש כלומר מלבד בינו לבינה יש בהם גם עינוי נפש לא חייל עליה נדר לא חושב עוד הפעם פעם נחול עליה הנדר כיוון שיש בהם שניים לא חוזר תראה רן כי מגרש להחין הוא מצרה בהו אף על פי שחזר ונסאה אה זהו אפילו שחזר מנסאר לא אמרתי את זה אפילו שחזר אפילו שחזר אחר כך בנסאה חוזר מהנד עדיין עד נדר עליה אה נעסר נעשו כן הגמרא מקשה בדברים שהם בהם עינוי נפש כי מגרש להחייל לעלה הפל אותה משום דברים שבינו לבינה האם

לאחר שיוצאת ממנו בקדושין חוזר הנדר וחל עליה והתנען רבי יוחנן בן אורי אומר יפר שמגרשנה תהיה אסורה לו על מה? כי מגרש לה ומפר לה מעקרה אביה עפרה יפה אתה אומר לי כי מגרש לה דברים שאין בהם עינוי נפש כי מגרש לה אחר כך חל עליה בחזרה והתנן על מה על מה הוא מדבר על איזה נדרים הנה עכשיו גיד לך נדרים שלמשל עושה לה עבודה מנקה לו מסדרת לו כל מיני דברים כאלה אה רבי יוחנן בעניין שעשרה מעשה ידיה על בעלה כן והתנן רבי יוחנן בן

הורי אומר יפר במה זה אישה אומרת כל כונם עליי כל מעשה מה שאני עושה מה שאני עושה ביד שלי היא טובה עושה מבשלת קונם זה כונם על בעלי לא יכול לאכול מזהעסרת מעשה ידיה על בעלה יוחנן בן אומר יפה למה הבעל לא יכול להפר את הנדר הזה למה מעשה ידי האישה משעבדים לבעל בכלל חלי חכמים חיזקו את שעבוד הבעל נתנו לו דין לוקח על מעשה ידיה כיוון שמעשה ידיה קנויים לבעל לא יכולה להוסם עליו אם כן הבעל מותר בהם גם בלי בכלל שיפל אותם למה מעשה

ידי המשעובדים לבעל זה עומד ומשעובדקרה אמרנו אז רבי יוחנן אומר יפר תנקמה אומר לא צריך להפר בכלל אבל רבי יוחנן בן אומר יפר למה שמגרשנה ויחו לנדר נכון אני אומר לכם אתם חכמים אמרתם דבר אבל יכול להיות שיגרשינה ואז הנדר יחול ותה אסורה לו אם ירצה להחזיר אותה אחר גשי יכון למה מחשש שמהנה ממעשה ידיה ולכן עליו להפר את הנדר שאם יגרשנה וירצה לחזור אותה לא יעקב אותה נדר על מה כי מגרש ומפר להם עכרה אביפרה אתה רואה אם מגרשת את ה כשמגרש את אשתו וקודם

הגירושין אפר לה מועיל העפרה גם אחר הגירושין גם בנר שהפרתם זה משום דברים שבינו שהם בינו לבינה כמו מעשה ידיה אז הנדר הוא לא חל בחזרה ואתה אמרת לי שחל ביןש כן כן נכון אמרה עלן ועלן אביה הפרה בין נדרי עינוי נפש בין דברים שבינו לבין ההפרה של הבעל זה הפרה מועילה ונדר לא חוזר אלא נדרי עינוי נפש ש מפר בין לעצמו בין לאחרים זה העניין החילוק שבין נדרי עינוי נפש ללדברים שבינו לבין ה נדרי עינוי נפש מפר בין לעצמו שהיא אישה ראויה לו בין לאחרים

אם גרשה וניסאה לאחר שאני יכול שוב לקחתה לאישה זה מופר אבל אין בהם עילוי נפש מפר אותם משום דברים שבינו לבינה לעצמו עצמו מפר כל זמן שהאישה ראויה לב בעל מועילה ההפרה אפילו זמן שהיא מגרשנה והיא לא תחתיו מועיל כל זמן שהיא לא ניסאת לאחר הכוונה אבל לאחרים אינו מפר אם היא ניסאת לאחר לא יכול לעזור לבעלה זה לא מופר על זה נאמר לא כיוון שהיא ניסאת בטל הפרת הבעל חלני הנדר ואחי קטנה כך כתוב במשנה שלנו אינו נדרים שהוא מפר והפר של הבעל מועילה בהם

לתמיד לעולמים בין לעצמו בין לאחרים נדרים שיש בהם עינוי נפש א דווקא שיש בהם עינוי נפש זה מועיל תמיד בין עצמו בין האחרים אבל אם אין בהם עינוי נפש לעצמו מפר לאחרים לא מפר ודווקא שלא ניסע ואם ניסע זה לכן זה עינוי נפש לכן התנא אמר נדרים שיש בהם עינוי נפש כי זה מועיל לצמיתות אבל אם הימר בינו לבינה כשהיא ניסאת לאחר זה חוזר ברור חילוק יפה ותנן רבי יוחנן בן הורי אומר יפר מתיתין היא והי פרקה קטנה רשע כולם שאני עושה על פיך ואינו צריך

להפר שעבדלה ולמ רבנן שעבוד דבעל שלא יבכנו כונם שלא יפקנו כונם בןורי אומר יפר שאם לא יפר יחו לנדר כשיגרשנה תהיה אסורה לחזור לו שם יהיה ממנו שום הכי יפר על מה כי אם יפר להם עכרה אפילו אחר גירושין חי נדרה ואף גם למעשה ידיה מדברים שבינו לבינם בין לעצמו מהניעפרדם בין שו יר עצמו של מפר בין חרים אפילו גרשה וניסת לאחר אבל אין בהם עינוי נפש אלה דברים שבינו לבינה לעצמו מפר לאחרים אין מפר כיוון שניסת לאחר בתפרת דילה וחיי נדרה והכי קטנה ואלו דברים

שהוא מפר בין עצמו ובין חבים כיוון דתנ מפר סתמה הפרה עולמית משמע זהו נכון כן לא אבל זה מובן לא מאוד פשוט אמרנו במשנה ואינו נדרים שיש בהם עניין נפש אם ארחץ רגע הרב יעשה סיכום על זה רגע סיכום אחרון איך אנחנו קוראים את המשנה בסובע עינוי נפש תמיד מועיל לא זה חשוב לי אינו נדרים שהוא מפיר בין לעצמו בין לאחרים נדרים שיש בהם בנו נפש זה לעולם לצמיתות אבל דברים שבינו לבינה כל זה גם אם כשגרש אותה עדיין כבר מופעל הנדר תנאי שלא ניסע כן

אם ניסע גמרנו זהו זהו בסדר זהו אם ארחץ אלו נדרים שיש בהם נפש עם אחץ איך היא קאמה איך מדובר שנדרה אם אח זה לא לשון נדר מה זה אם אחרץ הנה מהדר אמר כולם פירות עולם על מרחץ אם אשרה עליה פירות העולם בתנאי שתרחץ הסיבה ש למה אמר תנאים רחץ וזה לשון נדר כונם רחיצה עליי למה להפרה לא תרחץ ולא ליצרן פירות עולם עלה שלא תרחץ בעלמ רבי יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש אומר דין מרח צב ויצרו פירות עולם ואמרת לי מה זה מה

זה אם מרחץ אלו דברים שיש בהם עינוי נפש אם איך מדובר שנדרה אם אמרה מה זה אם מרחץ היא למה דאמרה כונם פירות עולם עליי אם היא מרחץ עשה כל פירות העולם עליה בתנאי שתרחץ אם ארחץ כל העולם כל הפירות יאסרו עליה אם היא תתרחץ אז זה סיבה שאמר התנא לשות תנאי עם מרחץ זה לא לשון נדר כונם רחיצה עליי זה לא נשון נדר כונם רחיצה היא לא אמרה כונם רחיצה עליי אמרה אם רחץ הכוונה יעשו הפירות האלו ואלו עליי אם מתרחץ זה לא נשות נדר

שהיא אומרת כונם רחיצה היא לא אמרה כונם רחיצה עליי אם היית אומרת כולם רחיצה עלייך זה לשון נדר מניעת רחיצה עצמה אין בזה משום עניי נפש אין בזה עינוי נפש לכן אומר אם לומר שלא מדובר כאן באוסכת עצמה רחיצה זא צרפתייה כנראה אלא ועושה על עצמה דבר שיש בו ענייני נפש פירות העולם רק צלתה בתנאי שתרחץ זה דעת אה כ אמרה אם אם אםחץ זה לא אמרה היא לא אמרה כונם רחיצה עליי את אומרת אז זה אמר אםחץ כלומר שלא מדובר כאן בעוסרת על עצמה רחיצה

אלא עוסרת על עצמה דבר שיש בו עינוי נפש פירות העולם אז תנמה אומר כיוון שאם תריחץ אחול עליה נדרה עליה בפירות העולם יכול הבעל להפר נדרע יוסף חולק אומר שלא יכול להפר הגמרא אומרת לא אי אפשר להגיד ככה. אם אתה תגיד ככה בבניאת לחיצה משום עינוי נפש, למה להפרה?

כל זמן שלא רחצה לא נעסר בפירות העולם לא תרחץ ולא נצרת פירות העולם עלה זה אחד. ועוד כן זה תמיד למדנו שזה לא אכפת להם לא להתרחץ זה לא עינוי נפש לא הם שמים בוסם וגמרנו מה יש צופתים שלא מתרחצים 10 שנים מה אתה שואל שאלות דעתם מה זה ועודשקת איזה קנה אם מדובר שעשרה על עצמה את פירות העולם ורק טלתה את נדרי בתנא של רחיצה בהלמ רבי יוסי חולק על תנג כמה יעני אין אלו נדרי עינוי נפש חולק על עיקר הנדר הנדרה לאסור פירות העולם

עליה אמר הוא סבר שאין בזה עילוי נפש דין מרחת ויצרו פירות עולם עלה בטח שזה עינוי נפש איך הוא יכול להגיד זה לא נדרי עינוי נפש? הוא מודה שהבעל יכול להפר גם נדרי עינוי נפש. רק הוא אומר זה ייתכן תעבור על התנאי תגיע לאיסור בנדר.

למה לא יכול להפר? אלא ואמרקונה מנאת ריחיצה עליי לעולם היא מרחץ אתה יודע היא עשרה על עצמה רחיצה לעולם והיא טעלתה עם את נדרה עם התרחץ כלומר רחיצה ראשונה אתה שומע רחיצה מותרת אבל אם היא תתרחץ רחיצה ראשונה אז תהיה כל הרחיצה מהיום והלאה יהיה אסורים עליה אז לפי הקומתה הזאת ני רחיצה יש בזה נפש אפילו שלא חל עליה כולם בחיצה לעולם אז לכן משום אחי מפר לה איך היא תעביד איך היא תעשה תרחץ מצ פעם אחת הרי מקיימת תנאה מצרת חיצה עלה לא תרחץ אתלנבולה

ורבי יוס אפשר דלא רחצה ולניוו לא חיישינן זה לא זה לא עילוי נפש מה זה שסרה אחי אחי תנא אחי רבי יוס אומר תנאי זה אין בו עילוי נפש אלא אני אגיד לךג שמע רגע רגע אלא אני חוזר על זה חוזר אלא דאמרה הנאת רחיצה עליי לעולם עם חץ היום רבי יוסי סבר ניולחד יומה לא שמי ניבול כלומר יום אחד לא תתרחץ לו נורא היא אומרת אם אני אתרחץ היום לא תתרחץ לעולם אז מה זה ניול של יום אחד ודאי שיותר מיום אחד זה ניבול אם

נדר נדר כזה לשפט אותה טוב זה כל זה אחד של מחר כן הרב שהיא עשרה רחיצה זה גם עושה צורכי רחיצה כשהיא עשרה רחיצה על עצמה זה גם צורכי רחיצה כחול פרקו שיחה גם את זה היא עשרה עליה שאמרה רחיצה קישוטים איזה יופי איזה חוכמה יש בגמרא צ להשפט אותה לדעת לו תלך יה תתגרש יכול להור את המדר מראש כן אנחנו בסימן הוצאה ועירובי חצרות סימן שמ הלכה ג' כותלים המקיפים רשות היחיד אתה יודע על ידי שעשו כותלים אם נהיה ברשות היחיד חלל מוקף רשות היחיד

כותלים על גביהם רשות היחיד אפילו אינם רחבים ארבעה על גבי העובי הכותלים יש דין רשות היחיד אפילו הם לא רחבים הבואה ארבעה למה בגלל שעל ידי הכותלים נהיה כל החלל בפנים ברשות היחידים מהשמע מה השם של אשתך יעקב מה השם יעקב מה השם של אשתך שרחיה בטירס שלמה בת אינס חיה בת אינס אינס בעל ייסורים כותלים המקיפים משוט היחיד על גביהן רשות היחיד אפילו איננו רחבים על ידי הקפה נעשה החלל שבתוכם רשות היחיד אז כל שכן שהם עצמם יהיו רשות היחיד כן זה גם כללים עצמם

על עליהם שם עצמם גם נחשבים רשות היחיד כן בסדר זה חידוש זה החידוש מה יהיה איתך תגיד לי זהו אני שתקתי אני רואה ששת שקט שלוש דקות יום עכשיו מה קורה לפעמים אדם רואה יש יש א קוט כמו גדרות שמקיפים את החצרות ואז זה מונח איזה במבה הילד שלו לו אבא תביאי את הבמבה הזאת השכן אומר לו תיקח תפדל בסדר אסור והוא נמצא ברשות הרבים אסור לקחת את זה מהגדרות זה לתת לילד למה זה הוצאה מרשות היחיד רשות הרבים צריך לשים לב על זה כן זה

אדם יכול להתבלבל יגיד לא זה ברשות הרבים איזה רשות הרבים א זה רשות היחיד ד' חורין שבכטה רשות היחיד שכלפי רשותי היחיד הם רשות היחיד למה זה אסור לתשמיש מי שנמצא בפנים הגהה ואם הם כלפי חוץ ואינם עוברים כלפי פנים נדונים לפי גובהן ורחבן הם לא מפולשים הכוונה גם יחיד אז דינם כחורי רשות הרבים לפי הגובה עוד מעט נראה את זה בסעיף יג מה הדין אז עוד פעם חורין שבכותי רשות היחיד זה רשות היחיד אין בעיה שפונים לרשות היחיד כן ואם הם כלפי חוץ ולא עוברים

כלפי פנים לפי גובהן אם זה הרבה גבוה זה יכול להיות אה למעלה מעשרה מקום פיטור ה אבי רשות היחיד הוא רשות היחיד עד לרקיע זה גם כלל גדול אויר יש פה גדרות וזה רשות היחיד זה עד הרקיע זה רשות היחיד למה אני אומר גסיק מחיצתה רואים כאילו המחיצות שלמטה מן הגג עולות עד למעלה יש לך גג זה ישט היחיד כל הגג אני אומר הבחיצות האלה של כל הבניין הם עולים עד למעלה איך הרב אמר גודשי מה גוד אסיג מחיצתה כך תעלה את המחיצה מחיצתה סיקסיק מחיצתכן

יש מנהרות תחת הכבישים כמו רכבת העתית או כל מיני הני מנהרות של ביוב אומר כל אלה יש להם דין רישות היחיד גם הכביש שעליהם זה נחשב רישות היחיד למה אויר רשות היחיד עולה עד הרקיע אבל בנתיבות שבת כתב שדין זה שאוירו עולה עד הרקיע דווקא שהוא פתוח ואין לו הפסק אבל פה יש לו הפסק אבל פה יש לו הפסק כגון גג וכדומה ולכן אם המחיצות אינן ניכרות אין עוד דין רשות יחיד אם כן מקלט או בית שמתחת לפני על פני הקרקע או מנהרה של רכבת תחתית

וכדומה ודאי שמעליהם רשות הרבים גמור לא רשותי יחיד ברור עכשיו האם אומרים כמו שרכישות היחיד עולה עד הרקיע אז גם הוא נוקב עד למטה לדעת חלק מהראשונים רשבא מאירי כשם שרשות היחיד עולה עד הרקיע כך הוא יורד ונוקב עד התהום לפי זה יש לעיין במרפסת הבולטת לרשות רבים ועומיד מתחתה יהיה אסור להעביר משם למקום שאין שם מרפסת ודאי כי זה יורד עד הת הרשבם כ בתחתית זה עולם שלם כבוד הרב איך זה יכול להיות משחק כרמלי זה בתור מחיצות זה לא מחיצות יש קירות מסביב מה

לא מחיצות זה לא מחיצות שעשו לדיור זה בטום מסביב שיצאו ויש לו מחיצות זה מעליו יש גם גם ה זה מה שמחדש לך כף זה יש לו כן בוקעים בו אבל אלפים יש בו 100 וגם זה קילומטרים יכול להיות זה לא אולי זה מדובר במקום קטן טוב אפילו כלי כגון תיבה ו אפילו כלי כמה הלכות למדנו של גד ה אפילו כן עוד שלוש ואפילו קרי כגון תיבה או מגדל כאין ארון קריא תיבה או מגדל כן ארון או כבר ש גדול כברת זה עגול אם יש בו

באוויר לרבה ארבעה על ארבעה והוא גבוה עשרה עבר רשות היחיד כלומר כל שאפשר להכניס בריבועו ארבעה על ארבעה זה גבוה וגבוה עשרה רשות היחיד הוא נחשב לרשות היחיד עד למעלה גודשיק מחיצתה גם בזה זה לא בתוכו נראה רק בתוכו איזה משפטס זה משהו שב הולכים שי אני טוב לי טוב להמשיך ככה אפילו כלי העיקר שהוא אפילו שזה כלי זה לא בניין יעני ז' איזה הוא רשות הרבים מה זה רשות הרבים רחובות ושווקים הרחבים תז אמה ואינם מקורים בתקרה שומע הלו מה שיש למטה מתחתו גם קירות

גם תקרה כן אב אפשר לקר כרמלית א ואין להם חומה לאותם הרחבות נעשים יחד אין להם חומה ואפילו יש להם חומה אם הם מפולשים משער לשער אבל או אפילו יש להם חומה רשות הרבים ויש אומרים שכל שהם 60בו כל שאין 60ו עוברים בו בכל יום אין לו רשות הרבים וואי וואי וואי ושומרים תזמה אז זהו איזה רשות הרבים מרחבים תזמה ואינם מקורים תזכזה 407 וחצי אז האורך כמה צריך להיות רוחב תז אומר לכל הפחות תז מדרכה מודדים את רוחב רשות הרבים כולל למדריכות אך אם המדריכה

גבוהה מהכבייש שלושה טפחים צריך עיון אם היא מצטרפת כל שיעורי שבת נמדדים באמה בת שישה טפחים והטפח זה ארבע אצבעות גדר שעוברת באמצע רשות הרבים להפריד בשני כבישים הרי אין מחלקות רשות רשות הרבים שניים רכבים אחרונים בצידי רשות הרבים הם ממעטין על כל אחד מהרכבים רשות היחיד בפני עצמה והבה כאילו בתים בינויים שם אומר רחוב או שהוא מקורה כגון שוק או מנהרות שבכבישות שבכבישים הוא מנהרות של רכבת תחתית אין להם דין רשות הרבים אלא כרמלית ואפילו עוברים בהם 60 ריבו בכל יום זה לא רשות הרבים

יש להם יש להם תקרה רחום שחלקו מקורה כגון שובר עליו גשר איפה שמקורה זה קרמינית קירוי זמנים מדינו זמני איש מוקפת חומה את כולה כרשות יחיד מהתורה בדעת על השבעה אם יש בתוך העיר המוקב חומה פרטייה גדולה שסוק האסור לרבים מרי שכל העיר רשות היחיד חוץ מהפטיה הרב תמ לנו היה אומר לך בציון אני לא רואה פה רשום מרשות הרבים ממש ממש לפי התנאים הוא רוצה הוא רוצה להקל לטלטל אומר תלך כל מקום תמצא גדל על ידך הנה רוב הרחובות אני רואה את זה פה בימינו

אינם רשות הרבים שבימינו הבתים צפופים אין פה זה חזר איפה פה בא מקדישים צרים יש הרבה הרבה מה תעכב בזה הרב מחילה אה רק אנחנו עומדים מהר מה נעשה מבואות הבים תז אמה מה זה תז כמה המידה שלו במטרי זה 203 וחמ 203 וחצי תז זה חי זה חצי מטר כפול תזו חצי נכון לא 8 מטר תז איך 407 ת זה 16 תזם ט תז בת זה שרב זה כלום תז בת טז הבנתי חשבתי בת אתה כותב אותו זה הבנתי לא טזקני מבואות הרחבים תז אמה

מתקצרים בקצתן והם בהם תז אמה אתה רואה מתקצרים בקצתן חלק מהמב כן א לא מבואות זה מבוי ואין בהם תזמ שאומרים שאם אורקן לאורך רישות הרבים של המובאות מפולשן הצר הוא המשך של רשות הרבים ברוחבתה זמה הרי רשות הרבים כון שרבים עוברים ברשות הרבים ממשיכים את דרכם דרך המבוי מובאות הרחבים תז אמה אבל מתקצרים בקצתן דיזה דרים אין לשונו נלמד אה גם כמה הלכות מהנדרים כך שהבנתי הרב לוכמה רס חיים פתיח איפה קרנו וט מה זוכר השם ז אה לא ז לא למדתי את הערוך הזה

מי שנתחרד בעיקר הנדר אין צריך לפתח אלא שישאלנו החכם, אתה חפץ בנדר זה? ואומר איני חפץ בואו מתחרט אני שנדרתי. מתיר לו אומר הוא צריך שיתחרט בעיקר הנדר שהיה רוצה שלא נדר מעולם אבל אם אמר שאתה הוא מתחרט ועד אתה הוא חפץ במה שנדר ואחרה שצריך שיעקור הנדר מעקרו ויזהר נדר שלא צריך שיעקור הנדר מעיקרו ויזהר הנודר שלא יאמר שמתחרט מעיקרו אלא אם כן הוא ברור לו שהיה רוצה שלא נדר בעולם שאם לא כן אין אין ההתרה הטרה והוא באיסור נדר כל ימר לא יעשה צחוקים

ואם אין לו מתחרט צריך לבקש לו פתח לומר לו אילו היית יודע דבר זה לא היית נודר נמצא הנדר נעיקר מעיקרו כצד הוא הפתח כגון שנדר על נדר על דבר אחד מפצירים בו הרבה שישאל עליו ואומרים לו אילו ידעת שיפצרו בך כל כך ולא תוכל להשיב פיניהם לא היית נודר ה לא היית נודר והוא אומר כן כן אפילו פתח שמגוף הנדר הופתח כגון שהדיר פלוני מנכסיו אם יעשה דבר פלוני ועבר ועשהו פותעינו לא הייתה יודע שהוא עובר על דברך לא היית נודר והוא אומר כן לא

הייתי נודר ואם יש שמציר שניהם ויש מי שמציר שניהם גם פדע וגם חרטה ונהגו להחמיר ולעשות מן החרתה פתח שלחר שומר שמתחרט אומרים לו אילו ידעת שתתחרטו נדרת זה יפה כן חטא החרם אינו צריך לא פתח ולא חרטה אבל צריך הטרה לא חרם ונידוי אם קיבל עליו חרם ונידוי לעשות דבר פלאוני מתירין לו בלא פתח וחלטה אז דווקא חרב ונידוי או גם חרב לבד וזה משמע כאילו ביחד או חרם או נידוי פותח לאדם בכבוד עצמו כגון שנדר לגרש את אשתו פותחים ואם יהיו לו ידעת שלמאחר

היו אומרים מה עשה הפלוני לגרש את אשתו אלא שמצא עליה שם רע ונמצא פוגם בניו או שאמרו לו א ידעת שאתה צריך לפרוע על הכתוב בתה נודר והוא אומר כן צריכים בסדר אני בדלח תודה רבז זוהר איזה סימן זה יש כח יש כח דף הועוד אוכלת לחין כל כו דווקר בסות על מצות עשה וא שכל קורבנים דווקר מסותה על מצות תעשה וסילק וחנק על מצוות עשה מצוות עשה שכינת צלותה נעשה תעשה קובה מרעות כחסות ביום כפורה ולקובל בת עינה אינושרת ימי תשובה ה לקבל אורד בתינה

חמישה אינו לקובל ה בת רעה פודת לעשות כמשפטות היא הלכה מפירוס לא פרק לזכות אלא תמקו בהקסר חס חסר נלתום חסר נעל מדתק דעל מדעת שתקה כגון שתוק כך עלה במחשבה תקוש בושין להלכה אדם נכתיב כל כבודה בת מלך פנימה זו זה לבושה תו פסק בכמה פסקות מתקין בכמה פרוקין ויחסר שום פסק במתנית כמזה חסר בן המשנה מתקס וטפש ושו על הנה חבושין חסר וכתיב תורת גופים אדם כולך ואין חסר מן המשנה והוא אדוני אלוהינו שכת אבותינו פני כתורת הסמים שבית המקדש קיים כאשר סו אותם

אליד משה נביח ככתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך ממים נט טף משחנת מחל בין הסמים לונה זקה בד בבד יהיה ויאמר עלוני משה קח לך סמים נטף ושחלת וחן בני הסמים נזקם בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת חל בן הסמים ולבונה זכה בד בבד יהיה יהיה בבת בי בבק ה דזו הנו דב דב איךזו הזו שו ועשית אותה כועד אשר לך שמה קודש חדשים לכן מר והקטיר עלב אהרון כתורים בבוקר בבוקר טועלות ארון בין הביקפני אדוני דורכם תנו רבנ

פטומט כסד 368 מנים היו ב 365 כמעניות חמ יום חצית שלים שמהם מכניס כהן גדול חזרן מרטשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים סת דקה מן הדקה עשר סמנים היו בלו הצורי ספור ונלב 70 מנה כל שסחתיק מלחס כל ש רבי נתבלי אומר כפתן כל שו כל שהיא נתן בה דבש סלחם חיסר אחד מכל סניה חייב את הרב שסורי אין לושר צמה היא באה כדי לשות למה הוא בא כדי לשות בצפון שתי עזה והלו מרגליים אפילה אלא שאין מכניסים מהרגליים במקדש פני הכבוד תני רבי נתן אומר

שהוא שוחק אומר הדרך בדרך פני שהכל יפה יעקבסים להח רבי סביב פתח ש אמרתי כבר פתח של רבי שמענו אמר רבי יהודה זכשר חצין ואם חס כפרה חד שמעון שנה טוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רחם מה אין מערבין ב שתמ כחוסב לא תקטירו ממנו של אדוני יאמר כפזות חום מזמרת הארץכם מנחד צורים בים מושקדים ויאמר עליהם ישראל זות עזוז מעט צורים דבשחות ולים שקדים יאמר עליהם ישראל כן זאת עשו כחום מזמרתיש מנחה מעד צורים מעדבש נכות לות משקים לכם אשרות אדם אשר בסם

לא תצפתח בכם שמזוזות גוף ויעס את המנורה זהבת מקש את המנורה ירח קנן גביעיה כפ תורח היה ממינה היו שלוש מציאים מצידח שלושה כני מן עולם מצידח אחד ושלושה כנין עולם מצידח השני שלושה גבעים שוקדים כן אחד גדול אומר לו שת הגבעים שוקדים קני אחד כפתור פרח כן ששקד יוצאים מן המנורה ובמנורה בעה גבים משוקדים הפכה כפתור תחת שני הקנים ממנה ורות עד שני הקנים כפתור עד שני הקנים מני שש הקנים יוצאים ממנו כתורה מזהב טהור ויס זהב טהור כיכר זהב טהור עשה אותה ואת כלי

אדוני שנגן חנו בית אדוני אדוניש לנגן כל חוזה מעשה אזחם כשמר לו את משה כן עשה את המנור ויאמר משה לארון קח את המחתה ותן עליה האש מעל המזבח וסכלות והולך מכפרים קצר הכסף במשחם בצגה צרה ויאמר משחן עליהש מעל המזבח ויעמוד בן המתים בצגפה משה פתח מגפה ויאמר משה אהרון העדה מחפ נגח שדבר משה ונתמפה משה מגפה צרה נישרך בוקר סגבליס ביום לייצר ביום חסך לבוקר אוזיר ואני ואני אשר אוז חרנן הבוקר חג צר ביום סג אוזיר ואני ואני אשרך בוקר חסדך מסג לי צר

ביום מנוס לי מסג תקי חסך לבוקר עוזך אשר חוננו ברנו חמ ארץ ויעמון פנחס יפלצפה והנו אלוהנו ענינו מעשה ידנו מעשה ידנו כל יושב בסתר העדיון בס שדינסת מפחד לילה שפך רק בעיניך תבין השם עשו רעך כי מלאך אשת חיל ממצא רחוק בתחל בעלה משלה לא יעשה גמלה טוב ולא רע כל ימי חילה ותיתן תרב לבית חודז טעמה כיטובה לא יכבה בלילה ידיע שחק ויד ש ד בשע פה בחסופ רבות בנות עשו חיים כונ שרחולה מפריד אדוני צבעות ענוגנו קדוש צעקתנו יודע עלומד ושחמך כעסך מעלינו

תיכנס לנו לפני שבוע הדין שברח לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך ושמוצו כל הקחל הקדוש מקד עלמה יברך אתכול זכה בבריאות ובשמחה אורך ימין גם כל המאזינים כל אשר תפנו תנו תזכרו תפציחו בחיים טובים ונחל ושמחה וישועה וחיים טובים וכל טובסלה גשמי ורחני ובעזרת השם שייה ישועה בכל בית ושמחה רפואה שלמה לשר החיה בת אס עדנה רפואה שלמה בשועה אדונה וכן יהי רצון