The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

הדף היומי מסכת נדרים דף ע הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור הימי צום עשרה בטבת תשפג

הדף היומי מסכת נדרים דף ע הרב בניהו שמואלי שליט"א השיעור הימי צום עשרה בטבת תשפג

ישיבת נהר שלום - המקובל הרב בניהו שמואלי ·

Daf Hayomi
Vitesse :

שיעור בדף היומי/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א קישור לתרומה מאובטחת עבור מניה בבית רבינו מרדכי שרעבי זיע"א 00:00 מוסר ופרשת שבוע היומי 20:43 משנה יומית 25:07 דף היומי 1:21:23 הלכה יומית 1:42:57 הזהר היומי http://bit.ly/3X2jpC4 הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר הלימוד במסכת נדרים מוקדש להצלחת ה"ה שי בן רות ורעייתו יסמין בת פאני הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּו‍ֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)

Extrait du cours

היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש בתבת תשפג. הנה היום זה יום צום זה היה בו יום צום עשרה בתבת התחלה דפורענותה. התחיל בו הפורענות הקשה. כמו שידוע כשמתחיל המחלה השם יצילנו זה הכי קשה התחלה דפורענותה ביום זה החלו האויבים נבוכד נצר וכולי את המצור על ירושלים ואז נסללה דרכם עד לחורבן בית אלוהינו כמו שכתב זה היה בשנת 3000 338 לבריאת העולם זה היה גלות השכינה, גלות ישראל, רוב הצרות והפורעניות מאז החורבן שגלתה השכינה. אין יום שאין קלילתו מרובה מחברו רחמנא ליצלן. אבל אין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים. כותב אחר חתם סופר מביא את הבודרהם שהביא אותו הבית יוסף. כתוב ביחזקאן כד פסוק ב'.

Lire la transcription complète ↓

Transcription10940 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש בתבת תשפג. הנה היום זה יום צום זה היה בו יום צום עשרה בתבת התחלה דפורענותה. התחיל בו הפורענות הקשה.

כמו שידוע כשמתחיל המחלה השם יצילנו זה הכי קשה התחלה דפורענותה ביום זה החלו האויבים נבוכד נצר וכולי את המצור על ירושלים ואז נסללה דרכם עד לחורבן בית אלוהינו כמו שכתב זה היה בשנת 3000 338 לבריאת העולם זה היה גלות השכינה, גלות ישראל, רוב הצרות והפורעניות מאז החורבן שגלתה השכינה. אין יום שאין קלילתו מרובה מחברו רחמנא ליצלן. אבל אין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים. כותב אחר חתם סופר מביא את הבודרהם שהביא אותו הבית יוסף.

כתוב ביחזקאן כד פסוק ב'. בן אדם כתוב לך את שם היום הזה את עצם היום הזה שמח מלך בבל את ירושלים בעצם היום הזה אם היה כלומר כמה שכתוב בעצם היום הזה אז אומר רבודרהם אם אפ אם היה אם היה זה לא יוצא אבל אם היה יוצא עשרה בתבת בשבת כמו יום הכיפורים בעץ כשכתוב כתוב בו בעצם היום הזה היו מטענים גם בשבת למה עשרה בתבת זה יותר משע תעניות שהם לא דוחים שבת היום חרב עירנו שמן מקדשנו לכן זה בעיה גדולה היום זה התחיל בכלל

החודשים האלה תיבת שבט שאותם אתם יודעים שיעקב אבינו מה שכתוב חזר אחרי פחים קטנים ם ואז ויעבוק איש עמו אומר פחים קטנים זה גימטריה שטן בדיוק תעשה לך פ וכ זה 100 פ זה 80 כ זה זה 20 זה 100 ועוד י ומ זה 150 קטנים ק זה 100 ואחר כך יש לך ט זה 109 נ זה 159 י ומ זה 209 209 50 זה היה נכון פחים 359 סטן שטנ אומר יעקב אבינו חזר הוא הלך להילחם עם השטן זה זה שר של עשו מה הוא

רצה הוא רצה ממנו לקחת את הוא הוא לקח את החודשים תבת והדר כמו תמוז אב אלול אלול לקח לו ובטבוז ואב נשאר לו אז עכשיו הוא רוצה גם כנגד זה לקחת תבט ושבט נלחם איתו יעקב אבינו מה אמר לו לא עזובך כי אם ברכתני אם ברכתני זה בדיוק מטריית תבת שבט בדיוק מה בירך אותו המלאך הוא לא עזב אותו. אמר לו, "לא יעקב יאמר שמך אלא ישראל." עכשיו השם שלו יעקב ישראל. יעקב ישראל זה בדיוק גימטריה אם ברכתני.

לכן כתוב יעקב אישתם יושב אוהלים. איש גימטריה שבט 31 שבט 31 תם יושב אוהלים גימטריה תהתם יושב אוהלים זה 411 היה תבת מאזחון של יעקב הפך ראשיתו של חודש תבט לטובה זה נכנס בתי החנוכה אזוב הכל בסדר בסופו שלב מטו בשבט ואלך זה המתנות שנתן יעקב אבינו זה נתן לעם ישראל את המתנות אבל צריך לדעת שטבת שבט תבת שבט מה איזה ספירות יש בהם נצח והוד למה אתה תראה אם נעשה תשרי חשבון כיסא זה חצת גבורה תפת כך תבת שבט אדם זה נצח עוד יסוד תבת

ושבט זה ספירות של נצח עוד יוצא תבט שבט זה זה הולך ט וש תבת שבט ראשי תיבות ט ש נצח אותיות השטן ראשי תיבות השטן כי השטן הוא רוצה לשתות בימים הללו והצליח חס ושלום אתם יודעים בתבת שבו אתם יודעים הנה ה בא מלך בווה נבוכד נצר והוא עשה מצור על ירושלים והובכה העיר אחרי שנתיים וחצי כמו שאמרנו בעצם היום הזה אין זה תענית צדיקים שמתענים בו בתבת ושבט צריך להתענות עכשיו היום זה מהכתוב אנחנו צריכים להתענות והעיקר התענית זה התשובה והמעשים טובים זה לא העיקר

התענית אדם הולך בדרך השם ועושה תשובה במעשים טובים להיות חרוב או יבנה להיות חרוב או יתיבנה לכן צריך לעשות תשובה חזקה עיקר התענית זה תשובה מעשים עשים טובים זה לא העיקר הקדוש ברוך הוא רוצה שאדם יתענה העיקר זה התשובות התשובה ומעשים טובים לזה ניתן הללו ולכן צריך כל אחד ואחד ממש לקבל עליו הימים הללו הנה למה הנה עוד מעט אתם יודעים ה זה שובבים שבוע הבא זה כבר מתחילים ימים חשובים ימים של השובבים אז לכן צריך מאוד מאוד להשתדל לא כתוב בתנא דב אליהו אומר והביא

את זה בילקות שמעוני כל חכם מישראל שיש בו דברי תורה לעמיתו הוא מתענח על כבוד הקדוש ברוך הוא כל ימיו ומתאווה ומצר לכבוד ירושלים לכבוד בית המקדש איזה ישועה שתצמח בקרוב זוכה לרוח הקודש ואינו צריך לא חרם ולא רומח ולא חנית, אלא הקדוש ברוך הוא משמרו בעצמו ומלאכי השרת עומדים לו סביב. תראה כמה זה דבר גדול. אדם לומד תורה וכואב לו על חורבן בית המקדש והוא מתפלל.

צריך חזק. לכן צריך חזק לעשות. איך כותב הרמבם? כולנו קצון טעינו.

איש מביא הרמבן הוא מביא את הפסוק בישעיה נג כולנו קצון טעינו איש לדרכו פנינו והשם הפגיע בו את עוון כולנו כל אחד יאשים ישראל בעבור הוונות שלנו כל אחד ראוי להם להיות בוכים להתפלל לפני השם לילה ויום שיכפר הקדוש ברוך הוא על עוונות של עם ישראל יחיש יבוא הגאולה המשיח איך איך בא המשיח בתשובה איך אומר מרן בשולחן ערוך ראוי לכל ירא שמיים להיות מצר ודואג על חורבן בית המקדש אז זה הוא צריך כל המטבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה זה לא פשוט איך בסדר רבי

יהודה היה אתם יודעים מדי לילה היה עושה תיקון חצות היה מוריד דמעה היה מוריד של דמעות, ממלא אותו. היה כשהיו באים אנשים חולים, אומר להם, "קחו את הזה, תמרכו את הדמעות ויהיה לכם רפואה." ככה היה. היה אחד נפל מן הגג, נתעבר, השם ישמור, לא ידעו מה לעשות איתו. הרופאים הלכו, לקחו ממנו את הדמעות, שם אותם, התרפה.

ככה זה חשוב מאוד שאדם באמת לוקח את עצמו לידיים והוא חוזר בתשובה והוא עושה אז זה דבר גדול שאדם ממש יקבל עליו תשובה מעשים טובים וצדקה צדקה היום צריך גם לעשות צדקה איך וחטאן בצדקה פרוק איך הגמרא אומרת בשעה שאני הולך אצל בעל הבית אומר לו פרנסני אם מפרנסו מוטב אם לא עשיר ורש נפגשו השם עשה שניהם גם איך כתוב שמה גדול כוח הצדקה שכל מעשיו של משהתבח אלא על הצדקה זה חזק אומר כל דור שיש בו צדקה וגמות חסדים אומר הקדוש ברוך הוא שומר את

אותו דור זה יש להם כוח בעלי צדקה זה דבר גדול לכן כתוב איש כמתנת ידו כמתנת ידו גמטריה תענית זה גם אומר אומר הגאון חידה כסף תמלא אותו כף ספ גריה כפרה מכפר על הבן אדם לכן יש לנו לעשות תשובה לעשות צדקה ללכת בדרך השם שאדם מקבל עליו באמת להיות צדיק ללכת בדרכי השם זה זכות גדול מי שזוכה לזה גם אתם יודעים היום זה י בתב זה בוא נפטר זכריה בן עידו הנביא וגם מלאכי הוא היה הנביא האחרון של עם ישראל אזכיריה הוא היה עם חגאי

ומלאכי הם היו מאנשי כנסת הגדולה סוף הנביאים אחריהם נסתלקה רוח הקודש מישראל והם ניבאו על הגאולה מלאכי הוא היה אחרון הוא היה בעת בית מקדש, הוא עמד את בית מקדש השני, הוא הוכיח שהם מקריבים בעלי מומין. אמר להם, אומר שאין להתייאש חס ושלום בגלות כי בו יבוא הגאולה והרשעים יקבלו עונשם והצדיקים שכרם. מבטיח בשם השם שישלח להם את אליהו הנביא ויהיה ממזרח שמש עד מבואו, גדול השם בגויים. ככה הוא אמר הוא אין הם נפטרו ביב זכותם יגיעים לעבוד את הקדוש ברוך הוא חזק לעשות נחת רוח

גדול להשם יתברך בעזרת השם לא אדם לא עובד בשביל לאכול עובדים אדם צריך פרנסה בשביל לעבוד את הקדוש ברוך הוא לא כתוב שמה עני בבלאה טפישאה דאח לנמה בנמה מה פירוש אוכל נמה בנמה מאמר אחד האדמורים אומר אוכלים בכדי שאין להם כוח לאכול שוב אתה מבין אך לנמה בנעמה אוכלים שאין להם כוח לאכול יצא אדם לפעולו ולעבודתו עד הארץ הולך יצא לבוס שלו למה בסוף החודש יקבל משכורת מה הוא זקוק למעות כדי ש לקלוט אוכל למה הוא צריך אוכל בשביל שאין לו כוח לעבוד למה הוא

צריך לעבוד להרוויח כסף למה?

בשביל שיהיה לו כסף אוכל. הכל אותו דבר. אבל אומר שללכת ילך לבית הכנסת ללמוד תורה לגדל את הילדים לתורה לגדל את בנינו לתורה לשים את הילדים שלו ב בתלמודי תורה בבתי מדרש לא יתן להם כסף בשביל שיהיוחים איזה שנחת תהיה לו מזה. השקיע בילדים שלו כסף זה רק לעבודת השם.

בשביל מה אתה צריך כסף? רק לעבודת השם יתברך. מה הולך לעבוד בשביל שיהיה לך לכנגאות? לעבוד לעבוד לעבוד לאכול.

לעבוד מה זה? שזה אדם יושם שזה אדם אוכל בשביל שיהיה לו עוד פעם כוח ללכת לישון ולאכול אז מה עשינו? זה לא זה צריך כסף שיטה. התכלית זה עולם הבא.

תלמיד החכמים שהוא בעצמו ילמד בטח מהאדם ילך סתם יאבד את הזמן שלו להבל וריק אז עכשיו כל אדם יעשה חושבים למה השבוע מסיימים כבר פרשת ויחי ספר בראשית 12 פרשיות מאז התחלת השנה 12 פרשיות אדם מה עשה הוא למד חשב על עצמו איפה הוא נמצא? יודע כל הפרשיות עד עכשיו כמו שצריך. הוא משתדל בעבודת השם ישים לב על עצמו יעשה חושבים עכשיו היום זה צום אדם ישים לב יעשה תשובה יגיד ריבונו של עולם אני מתחרט על כל מעשיי מה שעתי עביתי פשעתי מקבל עליי לחזור בתשובה

שלמה לעשות איך הנחת רוח ואני אשתדל איך אני מברך טוב איך אני לומד טוב איך אני מתפלל טוב מה שאדם יכול להשתדל ישים לב על עצמו בין כל אנחנו לומדים בין כל אדם הוא מתפלל בין כל אדם הוא מברך הוא אוכל הוא מברך שיברך טוב ששים לבה ראשונה בחרה אחרונה הוא ראית איך יצחק אומר קדיש ואיזה התלהבותך ככה גם הוא מברך את הברכות בעזרת השם איך הוא מברך ברכת מזון משתדל בטח כל הבית שלו הקירות רועדים כשהוא אומר ברכת מזון בשבת זכה למה הפרחים שמה מה

הם חוגגים? טוב, אנחנו נעשה עכשיו נתחיל את הלימוד.

אז יש לנו משנה, אבל לפני המשנה אמרנו היום ניתן כפול. כן? אז הנה שניים ואחד. הנה בבקשה שים ואחד עוד הפעם שניים ואחד אז עוד הפעם רגע אמר לי זה לימד אותי שתיים ואחז שלוש פעמים שתיים איך שאתה רוצה שלוש חוט המשולש אתה יכול גם ארבע לא לא המשולש נא [‏צחוק] 2 כמו שאתה תשים ב-10 [‏צחוק] הלאה יש מטבעות גם של 10 21 לא זה הולך לתלמידי חכמים אה זה לתלמידי חכמים זה לא אדם בטח מי לוקח את זה זה לליל שישי אתה יודע בליל שישי

או אמרתי לך שהוא יבוא בליל שישי זכית ביין אתה יודע מנשה אמרת לך אתה בא אתה זוכר ראית מה זה שיהיה לך מזל תמיד למעלה אמן חמ יהודה צדקה עושה ליל שישי פורת יוסף נכון נותנים לנו 20 שק היינו גומרים בבוקר מקבלים כל כל תלמיד שכן הנה פה אנחנו עושים ליל שישי מחצות עד הבוקר אבל פה מקבלים 150 200 100 תמיד כן כן יהיהודה היה מקפיד זה משהו חזק אז הכסף הזה מה אני עושה בו שומרים אותו כשמביאים לי את זה לילד שישי כל דבר גם

מה שעושים פה בבוקר זה פדיו נפש כל זה אני שומר לליל שישי למה כל יל שישי פה אני בא לפה אני צריך שיהיה לי בכיס איזה 12 15,000 כן בבוקר בערב בזה בזה זה הולך זה רץ ברוך השם אבל ברוך השם זה בא אתה רואה כל מה שבא אני שם פה בסד איזה זכות אתה יודע אנשים יש להם זכות כל אחד זוכה בזה הצדקה זה הולך נכנס.

בסדר בוא נמשיך. לפעמים אני גם מתקשר לאנשים כשאני צריך אני מתקשר. יש אחד קוראים לו אליתא מנשאון נפשי. אלית מנשאון נפשי.

כן. מנ שזה אלית מנשאון נפשי. לפעמים אני מתקשר אליו. אני אומר לו, "תשמע, אני צריך לד שישר שופך וזה הבן של מנשה עכשיו אני אומר לך הנה אין כמות כן זה הדוד אליסין גם הוא צריך לשחרר טוב נראה נטפל בו אה מה שרוצה שומע?

לא לא בסדר צדיק צדיק לא שומע אני כל הילדים נשים תלמודי תורה נכדים בסדר גמור זהלבר הנה לליש ראית מצח כמניין מיכאל מיכאל השם יתן לך שפע אוהב אותך הרב אני גם מנשה אתה גם מנשה יופי מנשה טוב תתחיל תכין את הכסף תכין את הכסף לה השם ישמרך שי אנחנו שבת פרק ט"ז תן לאט לאט אני בן אדם רבי שמעון משנה ה נכון רבי שמעון בן ננס אומר פורסין עור של גדי על גבי שידת תיבה ומגדל שהחזבה נאור איך מותר שלא תתפשט הדלקה אז הוא אומר

פורשין אור של של גדי עלג על גבי שידת תיבה ומגדל ארונות של עץ שאחז בהן ההוא שהאש נאכזה בהן עדיין לא נתלבתה רק אחזה בהן למה בפני שהוא מחרך אור גדי הוא לא הוא לא נשרף הוא רק מחרך מן האש מתוך כך הוא מגן על השידה תיבה אומגד שלא ישרף הבנת תראה אור גדי אתה רואה הוא לא נשרף יפה לא ידעתי זה עזדי זה עז הוא חזק דינים קשים ועושים מחיצה בכל הכלים בין מלאים מים ביןקנים בשביל שלא תעבור הדלקה רבי יוסא אוסר רבי יוסא עוסר

בכלי חרס חדשים מלאים מים לפי שהן יכולים לקבל את האור והן נבקעים מכבים את עדיין לא יכולים אז אומר רבנו עובדיה שידה עשויה כמין ארון תיבק קטנה של שולחנו ומגדל בלערבי מנשנד או בשלושתן של עץ מפני שהוא מחרך ואין ההור נכז בו מוסיף את הכלי בין מלא מים ופני שהם חדשים טוב משנה וואו נוכרי שבת שבא לכבות אין אומרים לו כבא ואל תכבה שבית תועלים מה אכפת לך אתה לא אומר לו תכבה אתה גם אל תאמר לו אל תכבה בבקשה הוא בא לבד רוצה לכבות שיכבה

לא היה מעשה שמה בגמרא עם אותו אחד ש היה עשיר גדול ובאו החיילים ורצו לכבות לו את הדלקה פרצה לו דלקה והוא לא נתן להם אמר לו עכשיו מה עשה בשמיים ירד לו גשם חייב לו כל הצריפה אמרו לו חכמים לא טוב עשית את השמיים אוהבים אותך בנשמים מה התרחת אותם גוי שבא לכבות לא אומרים אל תכבה שכבה מה אכפת לך בכל זאת שלח אחר כך לחיילים הרבה כסף שהם באו לעשות אבל קטן שבא לכבות אין שומעים לו פני ששביטו עליהן אשר קטן אסור אין אומרים

לו דאמירה לנוכי שבות אל תכבה אין צריך למחות בידו אלא ניחנו ויכבא פני שאין שב שביטת תנוכי עליהם דישראל אינו מוזהר על שביטת אנוכי כשאינו עבדו כן הגענו משנה ז' קטן דינו גם לגבי חרש ושותט הוא אסור אסור להגיד לא נכון בדיוק כמו בקטן כן יופי אין כמוך היום הלימוד שלנו זה נשמן דניאל שמואל בן רבקה של ידי בבילה הנטלי בת חנה זה נשמת אידס בת חנה ונתן ש על ידי ויל אלן אדס אסתר בת חנה ענת ונשמת אפרים בן יוסף חי פנינה לולוה בת זכ

חריה נגר דוריתא פנינה בת פנינה לו והוקדש על ידי נגרדוריתא בכהן ארנון מריא לנו נשמת מסטר בת חווה לנשמת אדית בת משה שמואל נקילה טוב השם יעזור נתחיל את הגמרא רק נגיד לפני כן א שיתי אדוני ודי תמיד כממני בלמות שם חוד קודשך שכתחילים שותיות כבותיות שנים שהם כסאן שם כז אחרי תחסים שנוח נשמתנו חנו חתנו ש אנחנו באים לקיים מצלימוד תורה כמו שמ כתוב גית ביומם ולילה רנו לומדים תורה לשמע כדי לקשר שנים העליון היום אלוהינו עלינו יהי רצון לפניך שלא ירעק על ידה חו

חברנו שלא ממת ותסא דברך ונינו במורדך צדקות מנות הן באורה אין בלימוד מה שברוני חוכמה מפדעתך תודה חם תורה בלימוד בלימודי תורה חדו תודה ברוך אתה אדוני חוק אדוני חוקך חוקךני אדוני אתה ברוך ברוך אתה אדוני חוק המעלות הנה ברכו את אדוני כל עבדי אדוני העומדים מבית אדוני בלילות צידכם קודש ברכו את אדוני לכך אדוני סיון שי שמיים וארץ היום דף ע מסכת נדרים דף ע בעזרת השם הנה אין השם אין יראם להציל ממוות נפשם אתה יודע איך העין מצילה ממוות זה עין השם זה לא

פירוש עין אבל דרך רמז אומרים הנה עין השם אלאב להציל ממוות נפשם מוות תשים בפנים עין יהיה אותיות מעות כי המעות צדקה תציל ממוות תשים עין יהיה מעות אז זה עוד עכשיו זה עין נשים את דף עין ילך כל הבעיות וכל הצות בעזרת השם שיהיה ישועות גדולות החמדן לא בעיה בוא יבוא ברינה אתה יודע מה זה בוא יבוא ברינה בן איש חי אומר בוא זה אותיות אב אב זה קשה לא פשוט אבל לעתיד יבוא ברינה יהיה בו שמח גם עכשיו זה טבשרה בתבת זה התחיל הבעיות

ואז הוא בעזרת השם משיסו איתם מסוס כל המטבלים הניה כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה בעזרת השם אנחנו נלך דף סט עמוד ב בערבא שלוש מלמטה אתמול למדנו כל הדף היה בערב בערבה בערבה היום ממשיכים בוא נראה עוד איזה בערבה אחד בוא נראה בעה רבה עד המשנה עוד ח בוא נראה קיים לכי היום מה הוא מאמרין על כמה דאמר לה מופר לכי למחר הודין מה לא אמר לה כן רבי עופר שניים עופרים זכיתי ברגע שני צדיקים גדולים ראית אז הוא שואל, רבא, האבא או הבעל

שאמרו לבת, לאישה, היא נדרה נדר והם אמרו לה קיים לכי היום. הנדרה קיים לכי היום. האם מה הוא מאמרינן כמה דאמר לה מופר לכי למחר? מה זה קיים לכי היום?

היה צריך אם הוא רוצה לקיים לתנד קיים לחי מה זה קיים לכי היום היום קיים משמעם מחופר לכי אז האם כמן דאמר לה מופר לכי למחר שלמחר הנדר יהיה מופר ויתכן שזה מועפרה על מחר למה כיוון שהיום היום הוא יכול עוד להפר שמעו אז כאילו אמר אמר לה מופר לכי למחר האם זה תופס זה יותר טוב מאשר שההפרה תהיה למחר. יכול להיות שאמר קיים לכי היום כוונתו שכבר היום תתעי להפרה למחר. כי כך אומר לראש יכול להיות אם אדם אומר לאישה מופר לכין מחר זה גרוע

אז היום צריך להגיד להם מופר לך מחר זה לא יעזור מהיום תתחיל הפרה יפה אז כשאמר כם לכי היום אוליזה כוונה כמן ד אמר לה מופר לכי למחר ומהיום תתחיל ההפרה ויתכן שזה מועיל כהפרה על מחר או דין מה הלא אמר לה אמר לה בפירוש מופר למחר אז זה לא זה לא מועיל כהפרה זה אין לא אומרים מכלליו אתה שומע הן אין דבר כזה בהפרת נדרים לא אומרים בכל מכלל לו אתה שומען אם אתה אומר תשמע קיים לכי היום אתה לא אומר אה אבל למחר מופר

לכי לא אומרים דבר כזה או שנאמר לא אומרים בנדרים לא אומרים דבר כזה תדייק דבר כזה לא אומרים מכלליו אתה שומע עין אז זה לא מועיל כהפרה אז הספק הוא אם זה מועיל כהפרה או לא מועיל כהפרה בוא נראה אם תמסה לומר שזה לא מועיל אם אמר לה כימי היום זה לא מועיל כהפרה למה דה לא אמר לה אפילו אם יאמר בפירוש כינכי היום ומפרלכי למחה זה לא יועיל להפרה כיוון שהיום הוא קיים את הנדר זה לא יועיל אז אם אז ככה זה הלכה להרמבם כל

אם תמצא לומר זה הלכה לכן אם תמצא לומר דה לא אמר לה אז באמת אם אמר כים לכי היום אני לא אומר משמע מופר לכי למחר ומחר תהיה יהיה מופר לא אמר לה מופר לכי למחר הוא מחילה הרב אבל אם אמר קיים לחי היום זה מופר לכי למחר משמע שכן תופס רק בגלל שלא אמר לה מופר לכי תכף נראה עכשיו אם אמר לה קיים לכי היום האם זהזה זה איזה משמע מזה שמופר לכי למחר וזה תופס או לא הגמרא אומרת עכשיו לא תופס כי הם נכי

היום למה לא אמר לה מופר לכי למחר אז לא יועיל להפרה בוא נראה הלאה עכשיו מה יהיה הדין? אמר לה רק אמר לה מופרלכי למחר לא אמר כימלכי היום רק אמר מופר לכי למחר הוא מאמרי לה למחר לא מצא מפר דקימ נדרי היום או דין מה כיוון דלא אמר לה קיים לכי היום כי כאמר לה מופר לכי למחר כאמר לה יפה האם נאמר כיוון שמאמרינה למחר לא מצא מפר למה מה דה מכלל זה שאמר שהפרה תהיה רק למחר אז קיים את הנדר היום קיימי נדרי היום

אז אם קיים את הנדר היום לא יכול להפר מחר היום קיים גמרנו אי אפשר ביום שמעו עכשיו עוד דוש אז האם זה לא מועיל עוד דין מה כיוון ד לא אמר לה קיים לכי היום לא אומרים מכל זה שאמר שהפרה תהיה רק למחר אז אני יכול להגיד לך יש בזה הקמה על היום אבל ככ כאמר מופרי למחר כאמר אתה רואה כשאמר לה כוונתו כשאמר לה מופרלקי למחר כוונתו שהפרה תתחיל היום בעוד שהנדר מסור בידו להפרלכים למחר אבל [‏צחוק] הפרה אולי ההפרה תתחיל מהיום האם ההפרה תתחיל

מהיום או לא וזה מופר לה או ואם תמסא לומר אפילו אחי כיוון דקי מהיום למחר כמדעי תדמה למרות שלא קיים לה בפירוש אם תמסה לומר כיוון די קיימו היום בזה שאמר ההפרה תהיה רק למחר למחר כמדי תדמה הרי ממילא למחר הקיום ישנו לא יכול להפר מחר את הנדר שזה כבר אחרי יום שמעו זה לא זמן ההפרה אז אם תמצא לומר אפילו אחי כיוון דקימו היום למחר כמדי תדמה ולא יכול להפר למה זה לא ביום שמעו והתגמרנו זה לא זמן ההפרה יש להסתפק מה יהיה הדין כל

זה לא מועיל כל עד עכשיו מה למדנו לא עכשיו בוא נראה קיים יהלחי שעה מה הוא אמר בגלל אם תמצא לומר כן זה לא מועיל הגמרא פושטת אם תמצא לומר זה הלכה עכשיו אם עכשיו יש להסתפק מה יהיה הדין קיים לכי שעה מה הוא מאמרנן כמדאמר לה מופר לכי לאחר שעה דמה עוד דין מה לא אמר לה אמר לה למשל כי לכי שעה היא נדרה בשעה 10 בבוקר אמר לה תשמעי גברת כמכי שעה אל תשבי שהעולם הפקר וזה היא רעבה אמרה לא תאכל את הדבר את

הבורקס אמר כי לרכי שעה אז האם בזה יש כוח הפרה שזה עדיין ביום שבעו מאמרינן כמה דאמרה מובר לכי לאחר שעה דמה האם ככה נק קיים נגיד קיים לה רק שעה וכאילו כמן דאמר להם מופרי לאחר שעה דמה היא לא זה כמו שאמר לה רק רגע כמו שאמר יש בזה כוח של הפרה עדיין זה ביום שבעו אז זה לא דומה למקרה שאמר קרם לכי היום שמשמעותו של דברי ההפרה תחו למחר היום תיכו דברי העפרה ויש לי כוח היום לאפר עוד שעה האם האם זה מועיל או

דין הלא אמר לה אמר מופר בעוד שעה אז לא אומרים מקלד ש לא אמר מופר בעוד שעה ולא אומרים מכל שקיים לה רק שעה מוכרח הפרה לאחר שעה מכלל הל אתה שומע עליו אז לא מועיל ההפרה בלי שיוציא בפירוש שהוא מפרט ואם תימצא לומר הלא אמר לה בפירוש כן אם אמר קיים לכי לשעה הוא מופר לכי לשעה ולא לא תחול הקמה אלא אם כן חפרה בזה יש בעיה א למדנו למעלה זה פשוט ואם תמצא לומר דה לא אמר לה שבאמת שזה לא מועיל שזה לא מופר

לה אמר לה לא אמר לה קיים לכי לשעה ומופר לך לכי אחר שעה לא אמר לה וזה לא הפרה אתה לא יכול לדייק כי הם לכי שעה ועוד שעה זה יהיה מופר לה אמר אז זה הלא אמר לה ולכן לא אמר בפירוש שזה מופר אז זה לא מופר מי הוא אמר לה כם לכי לשעה ומופר לכי לאחר שעה מה הדין אמר לה כם לכי לשעה מופר לכי לאחר שעה מה היא ממרינן כיוון דקיימו קיימו כלומר אם כבר קיים אז קיים ולא יכול אחר כך להפר עוד

דין מה קדיקולי יומה בר הקמהו בר עפרהו כי אמר מופר לכי חר שעה מה הנה כיוון שהקמה הייתה רק לשעה זה לא הקמה שמונעת את העפרה במשך היום ויכול להפר לאחר שעה שעדיין זה ביום שבעו מה יש זה עד פה השאלה עכשיו זה השאלה בוא נראה מה הגמרא תפשוט לנו הרב יש לי שאלה פה מה מה השאלה פה בכלל הרי למדנו יש מחלוקת אתנאים בזה אם אמר אמר לה תמורת עולה ותמורת שלמים רבי מאיר אמר זה תמורת עולה תופסים לשון ראשון אמר לה קיים לכי לשעה

אז תופסים לשון ראשון כמו רבי מאיר זה רבי יוסי אמר שתופסים לשון אחרון לא אבל הוא אמר לה כיהם לחי לשעה זה תופסים אבל אמר לה גם מופר לכי בעוד שעה זה על זה אני שואל אז תפש אמר לה אז אני אומר זה הספק שלי כל יומה בר כמה הוא ברפרה כל היום שאמר לה מופר לכי לאחר שעה כמה שהקמה הייתה רק לשעה פה רק לשעה וזה באותו יום זה אולי יועילה בפרי בוא נראה זה נכון זה מחלוקת הנעים למעלה תא שמע לא זה לא דומה

תא שמע הריני נזירה אישה שאמרה הריני נזירה היא נזירה שהיא לא תגלח את השערות שלה גם בזקן לא הלאה [‏צחוק] לא שמע היא נזירה בשערות של הראש שמע בעלה ואמר ואני אני גם כמותך אחרי שאדם קיבל עליו על עצמו נזירות מועיל ידות יד נזירות למדנו למעלה אפילו שלא אמר בפירוש נזיר ואני נזיר אלא אמר היא אמרה הריני נזירה והוא בעלה אמר בא אני תופס זה הולך מספיק היא אמרה הרי אני נזירה בעלה אמר ואני פטור יד ידות לנזילות יש יד לנזילות זה מועיל זה ידיים שאין

להם מוכיחות אבל לא לא אמרנו שזה לא לא הוא היה שמה היא שמה דרזר עובר לפניו כן לא וגם קיבל עליו עכשיו נזירות והוא אומר ואני זה הולך ך כן היא קיבלה עליה נזירות מה השאלה קיבלה עליה להיות נזירה והוא אומר ואני למה רק תהיה לך קוקו גם הוא רוצה קוקו אני מה זה קוקו לא יעזבו אותך זה בסדר לא לא זה זה משמח אותי תמשיך הלאה רק תשמע יש לי תבין יש לי הזדמנות יש לי הזדמנות לרדת אני יורד באהבה הכל באהבה ילד חלק הוא

לא תעשה כמו הרב דן להפוך מלמעלה תחם עצום את הספר אני יודע טוב אם אמר מה אני אז מה פשטנו אין לי יכול להפר תשמע הריני נזילה שמע בעלה ואמר ואני אני גם כמותך קיבל על עצמו נסירות תפיש את עצמו בנזירות אין יכול להפר הוא לא יכול עכשיו להפרסתו את הנזירות אבל הוא ביום שומע הוא יכול להפר לה למה כיוון שקיבל על עצמו נזירות על ידי שהוא הדפיס את עצמו בנזירות שהיא קיבלה על עצמה כאילו קיים לה כאילו קיים לה את הנזירות שלה נכון פר אדוני

אתה אמרת ואני יעיני את טוב מאוד גם אני וגם כמה אני כך אז זה קיים לה את הנזירות שלה הוא כומר אני שמח בנזירות שלך אני רוצה בנזירות שלך ולא מספיק שיהיה לך גם אני רוצה אז זה קיים לה את הנזירות והמי למה לא יכול להפר לימה ואני דאמר הוא על נפשה אבל הוא רוצה קיבל עליו נזירות אבל דווה נזיר אבל הריני נזירה דילה דשעה אחת קיימה הבך גרז שעה אחת קיימה כן בנזירות שלה זה ואני מוכיח בזה שקיום על קבלת אשתו אבל אני יכול אחד

קיום רק לשעה אחת כדי שיוכל להדפיס את הנזירות על עצמו אבל לאחר שעה לא מוכש קיום אם בעלפר אבאפר לפי הצד יכולים להפר אחר שעה אז מה אין יכול להפר משום דכמה דקיימו קיימו למה באמת לא יכול להפר כיוון שקיים אפילו לא יכול להגיד טוב תשמע אחרי שעה זה רק לשעה אחרי שעה משמע אז גם אחרי שעה כמה שקיים אפילו אחרי שעה לא יכול לאכול לאפר זה לא ראיה הרב הגמרא אומרת לא רגע מחילה הרב זה כס עבר אל תפריע לי מבקש ממך אומר לא כסבר

כל ואני כמן דאמר כימלכי לעולם דמה הגמרא אומרת גם אחרי שקימו לשעה יכולים להפר אבל פה במקרה שלנו אמרני ואמר ואני סתם כמן דאמר כימנכי לעולם דמה כון שלא אמר בפירוש מקיים רק לזמן אז זה דומה למי שאמר קיים לך בסתמה זה קיום לעולם יכול להפר אבל אם אמר לשעה קיים לך לשעה ואחרי שעה יהיה מופר יכול להיות שכן יכול להיות שיכול להפר זה אין ראיה מכאן אין ראיה מכאן תכשיו נראה רן מחילה הרב גם אין ראיה מכאן מאוד סיבה כי היא לא אמרה הריני נזירה

לשעה אם היא הייתה אומרת הרי נזירה לשעה כן היה יכול להפר לא זה לא תלוי ב אתה לא למה הוא תלוי בו.

אם הוא קיים לה, קיים לה. אם לא קיים לה ומפר לה, אז מפר לה. היא יכולה להגיד עד מחר. הוא קובע.

עכשיו אם הוא אמר לה לשעה, אבל הוא לא, אבל אם הוא קיים לה את זה לשעה, הוא יגיד, תשמע, אני לשעה קיימתי לה, לא יותר יכול להתפיסה על עצמו. למה לא אמרת? אני רוצה לזכור את הראיה הרב הלאה. ואם תמצא לומר לא אמר לה אתה יודע מה היה אומר לנו חמציון אבא שאול אומר רדיו אתה יכול לשאול עליו לא אומר עכשיו זה כמו רדיו לא שואלים שאלות לא לא שואל אני יודע שאתה לא שואל מסחר ס אם תמצא לומר לא אמר לה בראש העמודרן מה לשנם

משמע דאילו אמר קיים לכי היום הופר לכי למח בשיטה לדמה ובטר אחי משמע דלא מענה דדר בעם מופר לכי למחר הוא עודמה כיוון דלא אמר כימכי היום כי אמר לה מופר לכי למחר מהיום כאמר לה על מה פישית ללכבה אמר כי הם לכי היום ומפר לכי למחר לא מענה וכאשרדה אלא דרבה בכולו גבנה מספיקלה כי כאמר תמרצה לומר אלא כאמר להשנה כתענקת וכי ואנחינמה דבע לממר משה לומר הלא אמר לה ולא עוד אלא אפילו אמר לה מענה לא מענה לא מענה סליחה נכון ואם תמסא לומר

כמן דקימה היום למחר כמן די תדמה משום דכיוון דאמר מופר לכי למחר מכל הדאוק מהיום וכדוק מהיום למחר כמד תדמה דמחר זמן הפרה כימיה לך שעה מהו דלא דמה שעה ואחר שעה ליום ליום ומחר משום דאחר כוליו ברפרהו ואמר ואני אין יכול להפר זה הנזיר דקיון ד אמר ואני שהתפיס בנזירות כל הדעת דניחה וכאילו כמז לנזירות שום אכן לא יכול להפר והמני דאמר הוא על נפש דנזיר כלומר דעת שיהיה הוא נזיר ומשום אחי פיס בנזרותה אבל בנזרות אבל נזירות דילה נד על ככי צריך שעה אחת

קימה דלא איך היא מתפיסה לאחר שעה איך היא מתפיס בה עכשיו לאחר שעה אם בא לפעמית דכי אמר קיים לכי שעה מופר לכי לאחר שעה מהנה דוודאי מהנה לא שנה כי אמר אחי בבת אחת הנמד אמר כי לכי שעה ולאחר מכן אמר מופר לכי אלא ודאי משום אחי אמרינן דאנו יכול להפר משום דקדקים מוקים ודחינן מה לא תפשוט מד שעצם מפרסבר כמ דמר ואני סתם כמד אמר כנע עולם דמה ולא הפשיט חומרה ולחומרה יקח לו אבי הפרה חומרה משנה מת האב לא נתרכנה רשות לבעל האישה

הירוסה והיא בגיל 12 והיא נדרה נדר אביה ובעלה מפירין נדריה מת האב ולא הפר להתרקנה הרשות לבעל לא עוברת זכות של האב בהפרת הנדר לבעל הוא לא יכול להפר לה את הנדר מת הבעל נתרוקנה רשות שות לאב עוברת הזכות של הבעל לאבא כן נלמד את זה במשנה בנורייה בית אביה למה הזכות של האבא לבד גמרנו כיוון שאמת הבעל הכל חוזרת לבית אביה הרגיל וכמו שאביה לפני ההירוסין שלה יכול להפר נדרה גם עכשיו בזה יפה כוח האב מכוח הבעל בדין הזה שהאב יורש את כוח ההפרה של

הבעל יפה כוח האבפרת נדרי ביתו מכוח הבעל בהפרת נדרי ארוסתו אם זה נשואה לגמריא אבא אין לו זכות בה בכלל רק הבעל בדבר אחר יפה כוח הבעל מכוח האב שהבעל מפר בבגר ואב אינו מפר בבגר הפר פרת נדרי ארוסתו יפה מכוח האב בנדרי ביתו.

למה? הבעל מפר בבגר בארוסתו הבוגרת יכול להפר לה. הגמרא תגיד מתי זה? זה אחרי 12 חודש שנתנים לה זמן והיא רק ברשותו.

הבעל המפר נדרי ארוסתו בבגר. היא מבוגרת. ואב אינו מפר בבגר? אבק שבוגר.

מה זה בוגרת? נגיל 12 וח כבר היא לא ברשות אבא שלה אבל היא מעבוסה היא ברשות בעלה רשי הרן מת האב לא נתרכזו את הבעל שאין הבעל יכול להפר שהבעל מפר בבגר בגמרא מפרש הנה הגמרא אומרת מה היטעמה למה לא אומרים נתקנה לבעל כשם שאומרים נתקנה לאב ולא לומדים מאב לבעל אם אתה אומר אומר הרן מה היעמה לא נתרכנה רשות לבעל כמו לאב והיינו דעם ערכה מה היא טעמה כמן בסמוך גבמת הבעל נתרוקנה רשות לאב בעם אין ענן וח למה לא נתקנה רשות לבעל כמו לאבח מה היא טעמה מה? למה לא אומרים שהיא נתרוקנה לבעל הרשות? כמו שאומרים נתרוקנה לאב.

למה לא לומדה מאב לבעל? כמו שאבא אם מתה בעל התרוכנה רשות לאבא. גם אותו דבר אם מתה אבא תרכנה רשות לבעל. למה שלא נאמר דעם מקרא בנעוריה בית אביה.

מה שכתוב הלשון בית אביה זה אפילו אם אין לה אב היא ברשות בית אביה בית אביה נשאר היא לא ברשות בעלה למה לא השמיע אומר התוספות לא השמיע לי שיש מציאות שיוצאת מבית אביה ועוברת לבעלה כמו שגילה לגבי אבא לאבא הוא גילה שיש מציאות שהיא עוברת לרשות אביה אם מת הבעל יש מציאות שהיא באה בבית בית אביה בנוריה חוזרת כמו שהייתה נערה בבית אביה חוזרת בחזרה רשות אביה עליה עוברת רשותו נשמע שאפילו אז פה לא חידשה התורה שנתחקנה אז אין לנו מעצמנו ללמוד לא יצא התורה

הייתה צריכה ללמד אותנו והתורה לא לימדה לא עכשיו אבא שלה מת כן אבל זה בנורה בית למה שלא ילמד אותי שאם מתה אבא כמו שאם מתה בעל תרוקה רשות לאבא אותו דבר אם מתה אם מתה אבא תרוק לה רשות הבעל אומר דאמר קרה בן עוריה בית אביה בית אביה אפילו אין להב עדיין זה בית אביה היא ברשות בית אביה היא לא ברשות בעלה נשארת בית אביה בנוריה תמיד היא בבית אביה גם היא מארוסה גם היא כן זה ראשי כתב לא יוצא ממרשות כל זמן שנאורה לא

יוצא זהות כן מת הבעל אבל מת בעל נתרוקנה רשות לאב מנלה מאיפה אנחנו יודעים שאם מת הבעל באמת כל הרשות של האבא למקרב אם היות תהיה אלי איש ומדרה עליה משמע שהיה עליה שתי הוויות אם היו תהיה היא נתרסה פעם שנית אחר שמת בעלה הראשון קודם בפרשה הזאת כתוב שכוח ההפרה של האב זה לבדו זה בידו כתוב שהאבא הוא המפר לבדו לבת שלו נתארסה או נתחתנה אם נתחתנה זה עובר לבעל אם נתארסה זה שותפים עכשיו התחתנה נגיד היא הייתה בגיל 12 במת בעלה חוזרת לבית אביה

ורשות אביה עליה נתסה נתרסה לא לא התחתנה רשות אביה עליה אם נתחתנה היא ברשות עצמה נגמר היא כן כן היא נתארסה נתארסה אז היא חוזרת בחזרה לבית אביה ואבא שלהם הפר נדריה אז לכן כתוב אם היו תהיה עכשיו עוד פעם היא תרסה עדיין היא ואביה אבא ואב אביה ובעלה מפירים לתניה עד איזה גיל האישה עד 12 וח ואם היות תהיה לאיש הוא מדרעיה אז משמע שהיו לה שתי אביות היום תהיה תעשה פעם שנייה אחרי שמת בעלה הראשון הרוס וקודם לפרשה זו שואל שאלה ודס עוד אויזן

שאל שאלה שאל שעריך את שאלה אתה יודעת מה כל זמן עוד הלאה אז תראה מה אומר הרן בנוריה בתביה משמע אף עלגב דלת הכת בית אביה ואם היו תהיה לאישן מני כתיב אפרה דאב סמיך ואם היות תהיה לאיש שתי אביות במשמע הנה מפה לומדים נתרגנה רשות לאב אה היות תהיה זה פעמיים פעמיים אז מקיש קודמי הו שני מקיש תמשיך את הגמרא מקיש קודמי הוויה שנייה לקודמי הוויה הראשונה בזה שנאמרו שני הוויות לדמות את המצב שקודם הוויה הראשונה למצב שקודם הוויה השנייה קודמי הוויה ראשונה אב מפר

לחוד אף קודמי הוויה שנייה אב מפר לחוד הנה כתוב ועשרה שר בבית אביה כיני אביה אותה מזה מבואר שקודם מרוסינה אבא מפר לבדו עכשיו אף קודמי אביה שנייה גם במצב שהבעל הראשון מת ועדיין לא התארסה לאחר בפר לחודש של הבעל תוקנה אליו הנה אומר אומר החן כלומר שדין שנייה כדין ראשונה מה קודמי ראשונה אב מפר לחודי אף קודמי שנייה נמ לאחר מיטת הבעל אב מפר לחוד בסדר הגמ שואלת אמהנמילה בנדרים שלא נעו להרוס אבל בנדרים שנעו להרוס לא מצא מפראב עד פה שאלה הגמרא שואלת נאמר

מתי אני אומר שהאב יכול להפר לבד אחר מיטת הבעל דווקא בנדרים שלא נראו לערוס עדיין לא שמע אותם הארוס קודם שמת זה דומה יותר לקודמי אביה ראשונה עדיין לא אם אתה מדמה את זה אביה לאביה קודמי אביה ראשונה לא היה שום לא היה ארוס ולא ברוס רק נדרים שלה לבד אז אז עדיין לא היה זכיה להרוס בהפרת נדרים בזה יכול להפר לבדו אבל בדברים שנראו לארוס שכבר שמע אותם הרוס והיה לו כוח הפרת הנדר והוא נפטר עכשיו לא מצא מפרב לבד אחר מיתת הבעל אז השאלה

מתי אני אומר שמקישים אביה לאביה דווקא נכון זה דווקא כשלא נראו הנדרים לערוץ לא היה לא נשמעו ראשי אבל ברגע שמ היה דבר כזה שהיה לנדרים והוא שמע מהם הרק עדיין לא הפר באמת לא נדרכה רשות לאבא לא יכול להפר אז הגמרא משטרצת אם בנדרים של נראו לערוץ מבן אוריה בתביע הנפקה בנדרים שלא נראו לערוץ ולא זכה בהם בכוח הפרתם לא צריכים את ההקש בזה אני צריך הקש אם זה לא נראו בכלל הערוץ לא צריך הקשוזר את רשות העבלה מה כתוב כבר בנוריה ביתה כל תמיד

ללמוד אם אין אין אין לאבא שותפים בנורי הבית אביה הוא מפר לבד הבן דרים שלא יראו להרוס אין שותפים אלא ודאי מקיש קודמי אביה שנייה לקודמי אביה ראשונה לחדש שגם נדרים שכבר זכה בהם הערוץ כלומר נראו לו האבא יכול להפר לבד מה נעשה שהוא הלך לבית עולמו לא הבנתי את התירוץ הרב אפילו שתתרס בזכי הרוש השני בהפרת נדרים יחד עם האבא לא לבד תחילה הרב לא הבנתי את התירוץ התירוץ על הקושיהונה אני אגיד לך התירוץ הוא זה אם זה לא בשביל אם זה סתם אם לא

זכה בהם הארוס, לא שמע אותם ולא שמע על זה. לא צריך פסוק לא צריך את הפסוק בזה זה יש לי כבר פסוק שאומר בנוריה בתביה הכל של האבא שלה אלא בשביל מה צריך את הפסוק זה רק בא לחדש לי בנדרים שנראו לערוץ הוא שמע עליהם כן אני חוזר בסדר תודה תראה רן אם אני מילה מדרים שלא נראו לערוץ מיד קודמי האביה הראשונה שלא נראו לערוץ כלה אבל מדרים שנראו לערוץ כלומר ששמע אותם קודם שמת מת לעולם מלך דלא מצא מפר דרנלה בנדרים שלרוס בןור בית הנפקה

כן דלא זכה בהן ארוס כלל וקשה לנדרים שנראו לארוס הצטריך הצטריך דבר לכווד מי הוא דווקא בשלסה אבל נתרסה אתני לקמן בעדה דאביה ובעלה אחרון מפרינדריה שזה דו דמה לקודמי אביה הראשונה עוד גמרא בזה א בגלל שהגמרא בגלל הרב מבט כבוד הרב מחילה מחילה אתה אמרת שהוא רב גדול אתה אתה לא יכול זה הוא לא חבר שלי הוא רב גדול כי עשיתי תיזהר לא חוקי לחתן לפני גיל 17 נכון נכון היום לא חוקי כן צריך להיזהר אז אסור לא לחתן בהסכמת הרבנות כן כן בטח למה

צומח מזה לפעמים איזה בעיות אז לא נותנים לזה שזה יהיה כמה ימים זה אצלי אני שוכח את זה כן הלאה כלומר בדבר אחר יש יפה כוח הבעל מכוח האב הבעל מפר בבגר אמרנו במשנה איך ידמה שהרוס מפר את הנדר כשבגרה הילמה הנמה שקדשה כשהיא נערה ובגרה מכדי אם נגיד שקדשה כשהיא נערה ועכשיו היא בגרה מה ועדיין היא לא נישואה מכדי מיטה מוציאה הוא בגרות מוציאה מרשות אב כי כלומר מיתה מוציאה מרשות אב רשות אבשות אם האבא מת כן יש תוספת מה כתוב לך יש תיקון כן

מוציא מרשות אב הבח גורס כך נכון יש שני דברים מוציאים מרשות אב מיטה ובגרות מוציאה מרשות אב מיטה של מי של של האבא אבא כן, יש גם מיטה שמוציאה מרשות הבעל. למשל היה היינו אצל רבי מאיר מוחצירה והוא סיפר לנו שהוא היה במרוקו, הוא היה אף בית דין ושם באה איזה אישה אחת שבעלה מענה אותה, עושה בעיות גדולות ואמר לו רבי מאיר, לפי העניינים אומר צריך לגרש אותה, אין מה לעשות, אתה לא יכול לחיות איתה, אתה אתה מפריע הרבה, תגרש אותה, התעקש עוד הפעם, עוד הפעם,

כמה כבר שנה לוקח נגיד משל כן לא שומע על הרב אמר לו הרב, תראה המשנה אומרת, האישה קונה את עצמה בשני דרכים, או בגט או במיתת הבעל. תבחר לך מה אתה רוצה.

אז הוא אומר לנו רבי מאיר בעוונות הלך לבי את עולמו מספר לנו רבי מאיר אומר בעוונות לא שמע והלך להביץ עולמו לקחו אותו מהשמיים רשו עונה אני אמרתי לו שיבחר לו אחד מהדרכים לא אבל פה מכדי מיטה מוציאה מרשות האב ובגרות מוציאה מרשות אב. כיוון שמיטה מוציאה את הבת מבעלותו וגם בגרות מוציאה את הבת מרשותו של האבא. למה כתוב בנעוריה בית אביה? רק בנערותה היא בבית אביה.

כשהיא בוגרת היא כבר הוא לא יכול להפר נדריה. אז יש אדמות את המיטה לבגרות. מה המיטה? לא נתרשות לבעל, לא עובר את זכותו של האב על ידי הפרת הנדר של ביתו לבעל.

כמו שאמרנו במשנה, אף בגרות לא נתרוקנה הרשות לבעל. אז לא נתרכנה הרשות בהפרת הנדר לבעל. אז אי אפשר לומר שהארוס יכול להפר לבדו את נדרי ארוסתו כשבגר אחרי האירוסין. מי אמר שאחרי האירוסין הוא יכול היא בגרה יכול להפר לה אפילו שעכשיו היא בגרה לא מי אמר כמו שמיטה עם את האבא זה לא עובר אליו גם עכשיו שהיא בגרה זה לא יעבור אליו מיטה מוציאה מרשות האבא בגרות מוציאה מרשות האבא כמו שהמיטה שמוציאה מרשות האבא לא עובר אל בעל כמה הבגרות שמוציאה מרשות האבא לא יעבור לבעל

תראה רן איך ידמה שהבעל מפר בבקר מי חדים מיתה מוצא ברשותיו כמה שמתפקע זכות ולא מצאורשו לבניו ונפק מדכתיב התנחלתם אותם לבניכם ולא זכות בנותיכם לבניכם פרק להרה שנתפטתה ובגרות מוציאה מרשות אב דכתי בן עורה בתביע ולא בוקרת הבגרות לא נתקנה רשות לבעל כיוון דחלה עליה רשותב מקבי בגרות כ שקדשה נערה חל עליה אלא גמרא לך גמרא אלא שקדשה כשהיא בוגרת אלא מה אתה צריך לומר קידשה כשהיא בוגרת אחר כך הגיע זמן הנישואים עדיין לא התחתנה הגיע רק זמן נישואים הוא יכול למרות שגם באר כן

אפילו ככה למדנו גם בקידושין למרות שבארוסה בוגרת אין אין לה רשות לאב אין הבעל מפר לבדו את נדרי ארוסתו לעולם אין הבעל מפר נדרי ארוסתו לבדו בכל מקום כשהגיע הזמן שכבר היה צריך לשת אותה ועכשיו חייב לזון אותה בזה היא נחשבת כמו נשואה שהבעל מפרת נדריה לבדו שהיא בוגרת אין לה רשות פשוט לאבאבא אפילו לא כנס אותה לחופה אז אגב הגיע זמן הגיע הזמן להינס כמו 12 חודש או משהו הגיע הזמן לא רק בוגרת לא רק בוגרת אז הגמרא שואלת אם זה החידוש שלך אתה ננחדזמנה

זה כבר למדנו שהערוס מפרת נדרי הרוסה טוב שהיא בוגרת כשהגיע הזמן נישואיה מה מה הבוגרת?

זה לקמן, נכון? כן. דף עג. הבוגרת ששעתה 12 חודש אמרנו למעלה בוגרת שהיא ארוסה טבעוה להינסא ושעת ששעתה 12 חודש ועלמנה.

אמרנו למעלה במשנה גם אלמנה לקמן. שהיא מעורסת שעתה 30 יום. רבי אליעזר אומר הוא ובעלה חיה בבזונותיה יפר. עכשיו הגמרא מדי כיוון שהמשנה הביאה את זה אז מדייקים בזה.

הגמרא הביאה הגופה קשה עוד לא גמרנו את זה עוד שנייה עצם משנה קשים אמרת בוגרת ששעתה 12 חודש בבוגרת למה 12 חודש הרי הזמן של 12 חודש נתון להמתין לנישואין אז זה על נערה שתוכל להכין צוחנת חופה בוגרת 30 יום סגלה כבר הכינה צוחי נישואיה מתי אני אומר נותנים לנערה נותנים שלמסה חודש בוגרת כבר חינה 30 יום וכל יום שעובר מוריד מחשבון 12 חודש אז אם עבר כבר 12 חודש שהיא בוגרת שוב אין אין לה אלא 30 יום אחרי 30 יום שתבעה הבעל ינסא חייב הבעל

במזונותיה כבר אחרי 30 יום לא בלא לא 12 חודשמת אומר תנה בוגרת וששעת 12 למשה חודש כלומר דברי המשנה הם הם מבוססים על שני מקרים גם בבוגרת ששעתה כפי הזמן שקצוב לנישואיה וגם ב 30 יום נגיד וגם בנערה ששעתה 12 חודש בשני אלה סובר רבי אליעזר שהבעל מפר לבדו למה כיוון שהוא חייב בבזונותיה הוא מפר לבדו עכשיו שהבנו את את המשנה מכל מקום קשיה למה פועץ אצלנו צריך לשנות כבר שמענו את זה מהמשנה שבוגרת חייב הבעל מזונותיה חייב הבעל מזונותיה אז הוא מפר לה אם זה

פה בא להשמיע לי זה כתוב מפורש לקמן לכאורה מיותר היא בתמה אחת דווקא הוא בוגר את קטני הת אומר המשנה כאן שנתנה את עיקר הדין בדין נדרי בוגרת שהבעל יכול להפרוסתו הבוגרת שהגיע זמן נישואיה פה זה עיקר הוא בוגר את קטני המשנה שם שנתנה שוב את הדין בוגרת קטני משום דבעיף פלוגי רבי אליעזר ורבנן להשמיע לי את המחלוקת להשמיע לי דין שהוא לא מוסכם על הכל רק דעת רבי אליעזר רבנן חולקים אומרים גם במקרה כזה שכבר חי מזונותן לא יכול להפר לה עדוק שהיא אותה אז

יכול להפר זה תירוץ אחד בתמה בוגרת דווקא ישנה עיקר דין שבוגרת מה שאמרת דין שבוגרת כדעת רבי אליעזר דווקא ועידי דנסיב רשע בזה כיוון שהרשע תפסה במקרה יפה כוח האב מהבעל לגבי נתרוקנה נסיף שפה נמ בזה תפסה גם הסבע מקרה הפוך שבזה יפה כוח הבעל אבל עיקר זה שם לקמן בעג פה אגב כמה שאמרנו תורקנה רשות לאבא אמר גם את כנה רשות לבעם בסדר יפה יפה טוב לך אני נהנה מאוד איי איי איי כן היום גם היה לו משלים נזיר נזירה מה זה אין כמוך אותך

נמשיך רן התנן חדזמנה בא פרקה ותרטלמלי קמדסיק לי לקושיה דיקח מתנתין בתה מפרש לה למה לי 12 חודש סגלה רבונה אחי סבירה לב פרק אף על פי שלא פסקו חכמים לבוקר שמעו כן וךבעל חי בזונותיה ונדבוותיו הטעם מי הוא התמנ מזכנן ציקות שעבר עליה חודש שבגר מתקדש לאחר מכן אין לה אלא 30 יום לא משקחת לה שהוא היה בחודש אלא שנתקדשה ביום שהתחילה להיבגר שום מקשה איך היא פסיק ותנה בוגרת ששעתה 12 חודש בוגרת אין לה זמן קצוב שהיא אפשר לפחות ממנו אלא 30 יום אבל

לא משכחת לה כל שקדשה כשהיא בוקרת שתהיה צריך חיה בחודש אלא שנתקדשה ביום ראשון לבגרותה משום הי ענפה משום עי חיקה ענפה זה אופת הזה דחיקה דחיקה משבע דחיקה לא אבל למתנה בבוקר בחודש ומפרקנן פרקינן תנה בוגרת וששעתי בחודש כלומר בוגרת כדינה שזמנה וחסר ויתר כדכתיבנה והנחה ששעתה זמן קצור לה דיינו 12 חודש הויל ובעלה ח מזונותיה יפה קודם מקום כשתרתה בוגרת למה טוב אמו שאתה יש לך בת קטנה? טוב אבל תדע לך האישה של הבן אדם זה כמו ילדה קטנה הוא מפר לה נדריה ו

בעלה יקמנה בעלה אישה לבת שלו לא יכול לאת אישה של בן אדם אישה אישה יפירנו ואישה יקנו כן ככה ככה אמר לי עופר מזרח אם לא זה היה צהוב גדולות אם לא היה יכול לעשות בבעל למה מה לא כל בעל אני אומר לא יכול לעשות זה אנשים א הם יכולות לתת הרבה כסף אחר כך מה הוא יעשה לא כסף אה נדור נדרים היא בעיתמה למה אפשר להפר את הנדב של הבן רק של הבת התורה רק זיקתה לאישה את הבת רק התורה רק זיקתה לאדם את הבת

שלו גם עד גיל 12 וח זהו יותר לא מה אתה יודע כבר הילד מגיל שש אבא שלו לא חייב בכלל לזון אותו הוא צריך ללכת יכול לפרנס את עצמו אין לו שילך יעשה נדבות יקח לו לאכול אחנו בשבט פורת יוסף היה רבנים והיה אוכל, לא היה אוכל. היה בחורים, ילדים שהם הלכו היו עושים אוכל לעצמם בשבת. כן.

אומר לו, "מה אתה עושה לבד אוכל?" אומר, "אבא לא יכול לתת לי אוכל. צריך לתת לאחיות שלי, לאשתו. היא לא נותן. מכין לעצמו." צריך לדות כן ככה היה למדו תורה מעוני מי זה העושה צדקה בכל יום נכון זה הזן בניותם כשהם קטנים נכון כן היום זה לא היום אין דבר בר מינן היום אני בגיל שש הלכתי המצות בגיל ששגיל ש הנה הוא אומר בגיל שש הוא הלך כבר לעבודה עשה היה עושה בפרס מצות מסותח את זה ילד לא יכול אבל הוא היה עוזר שמה לא משקר

ל כזה היו עושים שמים על זה אני הייתי לוקח את זה נותן ל לזה לזה שם במאפיה כן אבל מצבוע בשנה לא זה בשביל תשמע זה פרנסה יש פרנסה אבא שלה אבא של דדשי הוא היה המוספה הוא האופה נכון הוא היה עופה הייתי עובד אצלו חכם עובדיה איך למד עוני בטח הלאה מכל מקום כאשר שהתרתה בוגרת למה לי היא בת אמא בוגרת דרכה דווקא דקטני לא משום דבאי אפלוגה רבי אליעזר בנם שומכי הדר ותנלה לשמוענן דלו דברי הכל כל וקשה בעיניי לשנ דגמרא כמה בוגרת דחה

דווקא אדרבה משנה בתה דווקא וגופה צריך לשמינן זה לא נסמוך סתמה דקאמר דביה לסתם אחר כך מחלוקת נראה לי לכי כאמר בוגרת דעך דווקא לו דווקא אלא לומר מתתים בטרייתה בתר כמיתה הגרירה לא בתנשמינן דינה דבוגרת אלא בהי מתניתין כמה הייתה שרי בתני בתר אחי בדך נתין כמשנן תלא נסמוך הסתברה כמן דליו דברי הקול והיא בתמה בוגרת דתם דווקא דעתם הוא שתחילת שמדי בוגרת דין כמה הייתה אין תורה סתם עליה אלא דנס רשע בזו יפה כוח מכוח הבעל קמליבה דחתנה דבר אחד יפה כוח הבעל מכוח

האם אתה יודע היו באים לפורת יוסף זה אומר לשבחו שלוש ישיבה עניים אין להם נעליים אין להם בגדים היה המכנסיים נקרעו היו חותחים אותם באים מכנסיים קצרות הייתי מתפלא זה לא יפה בחורי ישיבה זהם קצרות ראש ישיבה היה מתייחס אליהם הכי יפה לא זלזל בהם הם היום הרבנים הגדולים בישראל כלומר הם היום הרבנים אתה יודע והיום הם מקיימים את התורה מעושר.

הם הרבנים. תרך ראש ישיבה. גם הוא אמר לנו על רבי ברוך בן חיים הוא חתנו של רבי יעקב א קצין. רבי ברוך בן חיים היה גרב רבנן בניו יורק בקהילת שערי ציון.

אומר הוא היה אצלנו בפורת יוסף ראששיבה אמר לנו איך היה הולך או רבי ציון לוי אולי אני טוען רבי ציון לוי של פנמה לא זוכר מי מהם אומר הלכים מכנסיים קצרות לא היה מכנסיים קצרות בה ראש ישיבה עזב אותם אמר כן היו באים איך שהם באים באים עם נעלי בית באים עם זה באים עם זה בסוף כולם יצאו רבנים גדולים עצמם כן לא מסתכל על החצניות בדיוק אתה מבין ו בעינינו זה היה קצת מוזר אבל היה טוב בסדר באמת ראינו שישיבה יודע מה הוא עושה הם

רבנים היה ענף טוב מה זה אומר לנו היום? צריך לתמוך בתלמידי חכמים היום ברוך השם אחשוד הרי היום ה אין עניות כזאת כמו שהיה פעם ברוך השם היום יש ברוך השם מי שברוך השם א בתוך היום לא עובד חזק לא נותן אבל לצעירים אין זה לא פעם היה היה טוב לא היינו צריכים בכלל הכסף של הישיבה שהתחתנו היה ביטוח לאומי יש לנו כמה כמה ילדים מקבל 8,000 פעם לירות לירות היום גם שקלים רב כן היה היה היו לוקים טוב היו מקבלים טוב כן אני הייתי חוסך

מזה גם בבנק פתאום ביטלו את הכל כן אבל היה ברכה מהשמיים כל מיני זמנים היו הקדוש ברוך הוא לא עוזב את הבן אדם אני כשלמדתי הרב לא היה לי מעיל היה לי קור בפורת יוסף הגוף עד לשט עצמתי אבל האבי קנה לי את המעיל מתי בסוף אח למה זה היה סוף עונה מוכרים בזון היית מתקשר אלי טוב לא היה לו אם הייתי תכר את הרב פניה הייתי בא לרב אומר אין לי מען לך גם קוניק מה זה בוק בכיס את לי שיה בק אין דנין אנחנו

סימן ש לט עוד לא אבא של לימד אותי בגל 10 אין דלן בשבת אסור לדון. יש איזה דין בין אדם לחברו, אפשר יש לו אחד כל הזמן מפריע בשיעור, לא יקח אותו לבית דין בשבת. לא, אין דנים.

למה? שלא יבואו לידי כתיבה. ולכן אסור לתפוס ולהכניס לבית הסוהר מי שנתחייב איזה עונש כדי שלא יברח. גם בלילה.

לא. וכל שכן, נכון? כל שכן שאסור להלכותו להביא בכלל דין אמר אתה לא יכול לתפוס אותו לכתוב בבית הסוהר או למה זה בכלל דין אסור לדון בשבת ואם יברח אין עליו כלום אין אין אין עלינו כלום מה פירוש אין עלינו כלום כלא כי לא עושים דבר כזה בשבת ולא מקדשים אין דלין ולא מקדשין כלומר לא נסין אישה בשבת. אי אפשר להתחתן בשבת.

אדם מצא אישה, רוצה עכשיו לקדש אותה. אי אפשר לא נוסעיד נשים. לא חשבתי בגלל השם יכתוב. זה מצווה.

א זה לא בגל ביום שישי הוא אומר פה שם כתוב המפרש הזה ויש מתירים לקדש קידושין בלבד בלי להכניסה לחופה אחד אין לו אישה או בנים למה זה מצווה כך דעת רבנו תם ואפשר דוא הדין להכניסה לחופה שלה למה אין לו אישה בנים יש מצווה פה ורביה יש להקל כך כותב סמג ואף על גב לא קיימלן אחי כן אסור לעשות בן קידושין בין חופה מכל מקום סומכים על זה בשעת הדחק כי גדול כבוד הבריות כמו שרגילים דפנים שלא יכולים להשוות עם הנדוניה ביום שישי עד הלילה

את הבנת היה ויכוחים בא לו לעשות חופה ביום שישי אז היינו נוהגים לעשות חופה ביום שישי בסהריים בא לעשות חופה מתווכחים בחיות בסוף הסכימו ביניהם על מה שהסכימו נהיה שבת גדול כבוד הביות דעוסין חופה והקדושין בליל שבת אוי וקורחינו לסעודה ולנישואין ויהיה ביוש לכלה ולחתן אם לא יקנוס אז בכל מקום לכתחילה יש להזהר שלא יעבור לידי כך תראה אבל איך זה פלא פלאות אה י אז יש חופה בשבת קידושין חופה בטור כן האם בטור בן נס מגיעים ולא חולצים גם חליצה לא לעשות בשבת למה שכתוב

שטר חליצה ולא מייבן למה מייבמבת האישה קונה אותה קניין בשבת כל זה אסור למה שלא יכתוב לה כתובה ואין קונסין להכניסה לחופה אפילו שקידש בביע עוד יום כבר עשה קידושין כנסה שבת מקדשים ולא מקדישים סליחה ולא מקדישים אתה לא לוקח את זה אתה אומר זה תורם אותו להקדש לא אי אפשר מוציא חפץ מרשותו לרשות גבוה זה דומה למקח וממכר ולא מעריכין זה אדם שאומר ערקי עליי או ערך פלוני עליי להקדש זה כמכך וממכר ולא מחרמין בהמה או דבר אחר לדמן למקח וממקר ולא מפרישים תרומות ומעשרות

אסור בשבת אותו דבר חלה למקדיש מתקן דבר שאין לו מתוכן אין פה דין הבן מכך וממכר מהכהן ואין מגרשין גט מערב שבת שמ יבוא לכתיבה אלא אם כן כן הוא גד שכיב מרע למה לא תערב דעתו עליו אם לא יעשו רצונו לא רוצה שאשתו תיפול לייבום אצל אחיו אחיו שכי אחיו אחיו צרעת מפחד על אשתו מסכנה וכולם אם נעשו שוגגין ומזיתין ומטעין מה שעשה אסור ראית מה שעשה כל אלה כל אלה דנים מקדשין חולסין כולן עם שגג עם שגו או אפילו במזיד או מוצעין עשו בשבת

כל זה נתנו גט הגט גט הקידושין קידושין פדיון הבן פדיון הבן הכל מכתחילה לא עושים אומר המשנה ברורה אפילו לבעל מה שאמרנו אסור לדון בשבת אומר אפילו לבעל דין עצמו אסור לסדר את טענותיוה בינו לבין עצמו עצמו למה הוא רוצה ללכת מחר לדיין אסור עיון הדין בספרי הפוסקים בשבת גם אסור לאמוד אם יש 60 כנגד האיסור שנתבטל בהיתר אבל אמרנו גם אסור להכניס בן אדם לבית הסוהר למה זה דן דין אומר המשנה ברורה אדם שרוצה לברוח ולעגן את אשתו מותר לחופשו בבית הסוהר. עכשיו קבלת עדות

בשבת אומר המשורה מאיש מסוכן וקרוב למות מותר לקבל עדות על אישה שמת בעלה. למה אחר כך מה נעשה? לאחרים הוא ננדות בשבת.

אין מחרידים מנדין את האדם בשבת. אבל כשהוא דבר לצורך הכלל מותר לנדות. לפעמים אתה יודע לא תמצא את הבן אדם. הוא רק בא בשבת.

מה תעשה איתו? אומר מותר לחכם לנדות על כבוד שבת לא מותר לחכם לנדות על כבודו בשבת כבודו עכשיו לפעמים הוא למשל בא לאדם כמו ציון משה נגיד בא לו איזה שיר יפה בפרסית מותר מותר לחשוב עליו בשבת למה שלא יבוא לכתוב מותר אין לנו אין מה שאמרו רבותינו אומר מותר אומר בהלכות עולם אתה יודע אני מפחד מזה אני בשבת לא בטפי הגה כן כתב בהלכות עולם וחזון עובדיה שהדבר מותר ללמוד דפי הגעה ואין לחשוב שיבוא לתקן את הטעות בלבד שיכוון בדעתו גם ללמוד בדפים אלו ובדרך

אם נמצא טעות יקפל וכלי הכתיבה טוב שלא יהיו על ידו אז אין צה טעות מה יעשה יקפל יקפל כן הבנת בן איש חי היה לו היה אה גם ציפורציפור נעשות גם אפשר לקחת את הזה הזה מדבק הדבקט זה הסיום מותר הבן איש בן איש חי היה לו חידושים שפתאום בא לו אתה יודע הוא קורא תהילים או איזה משהו בא לו חידוש היה מסמן אותה בשבת שיהיה לו איך היה מסמן עם האצבע או עם לא הוא היה כנראה מקפל את הדף ככה הוא כותב עם העת כן

ברור עושה עם העת בש לא שים פרח פרחד וואלה שנה מה הכונס את האלמנה לא יבוא עליה ביאה ראשונה לא בשבת ולא ביום טוב למה זה קני קונה קניין לא בתולד למה מה זה מכניות כיוון שזה עיקר הקניין אלמנה זה עיקר הקניין שלה לירוש אותה למעשה ידיה זה כמו קניין בשבת הכי טוב זה לעשות איחוד לפני שבת בלי ביאה כבר קנה אותה באיחוד הזה יום בימינו אז אמרנו למעלה שאסור להפריש תחומות ומעשות אז מה יעשה בן אדםכיר או משהו שיר בצד לא אי אפשר ביום טוב

מה הלחם הוא אומר כתב החזון איש שיכול להתנות בערב שבת דהיינו שמר את נוסח ההפרשה בלשון עתיד יותר ממאה שאני עתיד להפריש שבת יאמר לא הפרשה כדת זה מועיל מסכים ואז זה חל בשבת זה בסדר באקות יוסף כתב שנראה שדי בזה שמתנה מראש מערב שבת שדעתו לאצר ולהפריש חלה ובשבת יאמר כל הנוסח מעניין ובדרך אמונה כתב בשם הגאון רבי הרב שלום אלישיב יוסף שלום אלישיב שאם נוסח הפרשה נמצא ברשות יכול לומר בערב שבת כל מה שאני עתיד להפריש חרי שבת יהיה כלסח כתוב ברשותי כדתח אבל

דווקא שנמצא הפירות אצלו פירות חלה פירות חלה למה אז מי שיש לו מצה שלא פריש לא יכול להפריש מה לא ניח בזה מה הבעיה לא לא חשבתי שמותר להפריש בכלל אומר אם הוא אומר את זה מערב ערב שבת מתנה מי שיש לו מצה איך למה יודע למה איך צפים עוד דין אסור לאדם להשיט במים דבר להוליכו מעצו להבהו אצלו זה גם שלא לעשות לשוט בשבת אתה מבין מה יש לו הוא נמצא שמה איזה משהו שהוא רוצה להעביר את זה אליו שם את זה על המים וזה

תיק יגיע אליו. ולכן כסמים שעל פני המים אסור להפצילן לכאן ולקן כדי לנקות את המים שיהיה יפים. מה אסור?

אסור לנקות את ה קסמים. יש לו יש לו קסמים יש לו א זה קרשים במים דקים והוא רוצה בשביל זה אתה יודע זה קורה דברים כאלה במקווה שאתה הולך לדבור לפעמים יש איזה דברים אתה רוצה להזיז אותם שבת אה הוא כאילו מש לא אז הוא אומר שכתב המשנה ברורה שכל האיסור בשעיף זה הוא דף דווקא בנהר, אבל בכלי או בברכה שיש שפה, לא כסו. תגיד לרבי דוד חזק ברוך. אה, ולמה בנהר גז?

כי עיקר האיסור היה על הנהר. פה הכף החיים קצת מחמיר על הכיס. שנה ברורה. טוב, עד כאן זה אנחנו הגענו אחרון.

עשינו שלוש יש תקציב כל יום שלוש. לא, אבל מה בגלל שהיום זה 10ה בתבת אז אולי נגיד איזה משהו על 10ה בית אחות משהו. הכל חייבים בתעניות אלו ואסור לפרוץ גדר ואפילו מי שלא מי שעל ידי כך התבטא מלימודו או מלמדי תינוקות כל שכן אנשים שעובדים יש להם כאבי ראש כל המצאר ירושלים זוכר בשמחתה אדם שטעה ואכל ביום התענית ציבור על פי שאחר כז בכדי אכילת פיר הוא שתה כשיעור חייב להשלים התענית ורשאי גם כן אומר ענינו כפי שהוא יום תענית ומן הדין אין צריך להתענות

יום אחר ענינו גם ענינו כן 15 שולחן ערוך נדר להתענות יום זה ושכח ואכל משלים תעניתו והוא הדין אם היה תענית חלום או תענית ציבור שהיה יודע לטענות ביום שמת אביו כתב שמורה נראה בתענית ציבור אף על פי שאכל יוכל לומר ענינו בתפילתו תענית ציבור אבל בשביל רועה זה שייך לומר ענינו ביום צום התענית הזה רואה את החוצה שלו לא יוד גם לא עולה לתורה וגם לא אומר על למה בגלל שהוא טעה לאכול כשחד תענית עשריה בתבת בערב שבת רשי לטעום מתבשילי שבת ידע אם צריכים

מלח או תבלייד ולפרוט יזכה בזה לחיים עליונים כל חולה שחלוש וחש בגופו פטור מארבע תעניות כל החולי לא גזור בן ואפילו רוצה להחמיר על עצמו אין לו רשעים שנה ברורה גם כף החיים אומר ואינו צריך לאכול פחות מכשור אלא חלק את דרכו אבל מה לא ילך לענג את עצמו בחושי שבזית וכל מיני של זה של סיון משה מעוברת מעוברות ומניקות פטורות מלטענות מיום שהוא כך שוא ברא אפילו תוך 40 יום פי שתחילת ימי עברה הוא בא חלוש ביותר מי שיש לו סוכרת וכן מי שיש לו

לחץ דם וכן מי שיש לו איזה תלקת פנימית אול בקיבה חולי לב שהתענית מזיקה להם אלו פטורים מן התענית או זקנים תשי כוח למעלה מגיל 80 90 תורים מהתענית מסתכלתחת תהיה בריא ותצליח תמיד כן אתה אסור לך להתענות תוכל אני צריך לבלוע רפואות ביום התענית כל שטעמם מר או שאין בהם טעם מותר לשתותם ואם נצטרך למעט מים יתן בהם דבר מר וישתה אתה יודע שחביבצין היה בולע את הכדורים בלי מים כן זה לא עומד לך פה יורד צדיקים זהור כן האבא שלי לא היה רוצה כדורים

בכלל לא אמא שלי היא הייתה יודעת להשים לה את הכדורס בפה שהוא יושב הלאה חתמון לא מפחדת עליו אבל מהסדני גם לא משח חתן וכל שחל ימי שבעה ברכות שלהם בימי התענית אלו זה אתמול בלילה התחתן פה אחד מי זה הזמינו אותי אתמול בלילנה וכן בעלי הבריד חייבים להתענות שהאבלות של רבים דוחה רגל של יחיד תענית אלו שניטחו יכולים בעלי הברית לאכול בהם כל מקום בצת אף פעם לא דחו לא לא גם ביום שישי זה תניות אלו מותרים ברחיצה בשיחה אין בעיה מי שלא מתענה לא

יעלה להיות שליח ציבור וגם לא יהיה להיות בתורה. אבל אם הוא רוצה לקרוא בתורה אין מי שיקרא.

יכול אבל לא אם מוציאים ספר תורה לקרות כשיש שם 10ה מטענים אבל אם זה בשני וחמישי אין בעיה נוהגי ניתן צדקה לת תלמידי חכמים ונעניהי ביום התענית ומעלה גדולה נודעת בקריאת סדר פיתום מכטורת והקורבנות שזכות אמירתם מתבטלים גזרות קשות ורעות מעם ישראל מר אותם היום אפילו אלה שיושבים ללמוד כל היום תורה וגם יקבעו ויגידו זה טוב וגם הכהנים הגדולים נוסעים כפיהם בתענית ציבור במנחה לכתחילה יקבעו זמן תפילת מנחה בתענית זיבור לא לפני 40 דקות לפני השקיעה תוך חצי שעה לשקיעת החמה צריך לעצות הגרה דתעניתת צדקתה

צדקה אה אה זוהר באמת יבטב סובה דרבנ אמת רבי חזין באוחה ורבי חיא רבי יוס הוא כחד נפגשו 461 אמרביחד תלמני לקבל לקבל פה שכינתא אדן תלת זמיני אנחנו שלושה מזומנים קבל פני שכינה התחברו כחדה ואז המרבי אחר כל אחד ואחד נמילה תורה דאורייתה ונזיל כל אחד יגיד דברי תורה ש כמו ריח קטורת פתח בחיאה ואמר הרעיפו שמיים ממעל ושחקים זילו צדק תפתח ארץ צדקתח יחד חכמדפנה מבוסינה חדשה אומר למדתי אותה הרעיפו שמיים ממעל מה רעיפו כמה דעת כמתר לקח דמ כל עני מספן לקדושה בריך

למזונה כל בני העולם מצפים לקדוש ברוך הוא למזונותיהם בגין דו יאים מזונה לכל ה וזן כל הזן את הכל כמה דעת אמר עיני כל אליך יסברו ואתה נותן להם תוכלם בעתו עזוב את הזוהר פה את הזוהר תעזוב תקווה שגמרנו אותו ויתמה דבת דכמה מלך צריך תוציא רק חמש לא יש זוהר עשיתי זוהר פה רק זה שמה עשיתי עוד איזה לא צריך היום זה לא בוער ויתמה דבת דדק שמיים תליה מנתה עו שמיים אתנדלה בזכותה תליה מנתה לא בזכות תלוי הדבר במזלה הוא זכותה הוא כמו הסדע

אומר כשאמרנו בזכות תלוי המזונות זה הכוונה הכוונה צדקה תרגום צדקה זכותה תרגום צדקה זכותה אתה יודע כתוב מי שש הקדוש ברוך הוא אוהבו נותן לו מתנה שדר לדורונה כך כתוב מה זה הדורונה מתנה כן שדר לו מי זה המתנה הזאת זה איזה עני איזה תלמיד חכם שיעשה איתו חסד וזכוז שמיים חד מלהוא ואחריפו שמיים כתיב ממעל ממעל ודאי מעתקה קדישה כעיה זה לא בא מהשמיים שמיים זה בא יותר גבוה ולא ממקרי שמיים קרי זכותה אלא ממעלדיק ושחקים זה סדק חד שמים נת ממעלשר עלי כד שחקים

מזה סדק שחק לצדיקצדיק למקד צדיק בג ג צדק זון ועדתחן מנה לסדיק מן صדك וסדק יוסף חדوי זקי הקטורת סלום נשמה שלך הוא אדוני אלוהינו שהקטירו אבותינו לפניך את כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סיב אותם עליד משה נביא ככתוב בתורת ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחנת חן סמים ולב זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחל בנה מים ולבונה זכה בת בבת יהיה ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחל בין הסמים ולבונה

זכה בת בבד יהיה בבד בת זקמר יהיה בבת בת זקר ה דב דב הכזו הנופו הבדב איך הו בדבזו עשית אותה כולד ונמד אשר לך שמה חודש חדשים תן לכם נאמר וטיר עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר והב את הנרות הקטירע עלות את הנרות בין הארבים קטרנטות דותכם תנו רבנן בתומה קטורת קצ 368 מנים היו בה 365 כמניין מאוד חמה מנהה בכל יום מחץ איתו בבוקר מחצו בערב שלושה מניים שמהם מכניס כהן גדול נותן מהם לחברהם ויום הכיפורים בחזרה למעום בכיפורים כדי לקיים מסועת דקה ואחד

עשה זמנים היו בה ואלו הן הורי והספורת חן בלב משק 70 מנה מורסיעה שבולת נר חרקום משקל שישה 16 מנה שניהם 10 חלופה שלושה חמון תשעה פרש קמ אין כפס וקמין מס כפסים מביא חמרתיק מלח סדומרה על השו רבי נתן הבבלי אומר אף כיפת הירדן קודשי נתן בה דבש פסלה חיסר אחד מכל סמניה היה מת רמבן שבעון בגמליאל אומר הצורי אין שרב מצבות גרשנה למה היא באה כדי לשבות צפון כדי שתהיה קר פריסין למה הוא בא כדי שצפון כדי שתי עשה לו מרגל מפינה ושם מכניסים

גלם במקלש הכבוד תניה רבי נתן אומר כשהוא שוחט אומר הדק הטב הטב הדק פני שהקול יפה לבסמים פטמה חצי נקשרה שליש רביע לא שבענו אמר רבי יהודה זה הכל אם כמידתה כשר חצאים חסר על כל סבניה חייב מיתה ברפר או 70 שנה שנה אותנו בחור פו של דבש אין אדם יכול לעמוד בניח ולמה אין מערבים בדבש התורה אמרה חות דבש ותור ממנו שאין אדוני חי ויאמר עליהם כפזות עשו קחו מזמרת הארץ בכל דו ש מנחה מעד צורי מעדבש נכות לות מושכלים ויאמר עליהם ישראל פזותחו מזמרת

הארץ בכניכם עד סעים ויאמר עליהם בנופות חו מזמרת הארץ בכ כם צרים דבש משהו לחם שבחתם גודם בסוף אתם תצאו שבטח בטח בוקר צים וראה אתם על שזות חמש בתיכנ עשת מנור זהבת כשה ש אתכה קנה כיה כף תורה אמן היו שלשנים יוציאים מצד שלושה קנים מן עולם מצד אחד שלושה קנים עולם מצד אחד השני שלושה גביעים משוקדים קנה אחד כתוב שלושה גביעים משוקדים קני אחד כפתור פח כ שש דקנים צים מנורה ובמנורה שנים כפתוריה כפתות שני הקנים ממנה קנים שני לשקנים יוצאים מן המנורה ובמנורה

שנים שני הקים שני הקשנה כתורהם היו כולםח זה כולם שחת זהב טהור שב זהבור כיכר זהב טור עשה את כל כיה אדוני להושיעני ננגן כל חיינו על בית אדוני אדוני להושיעני ננגן כל ימי חיינו על בית אדוני זה מעשה המנורה משה זחב עדך על יש כמראה שלראה את משה כן עשה את מנורה ויאמר משה אהרון כת מחתה תן עליה אש מעל המזבח ושים כולך כפר עלים ככסף ויקחון כאשר דיבר משה וירו געם ויתן אתם יעמוד בין המתים ובין החיים המגפה ש משה פתח המגפה נעצר ויאמר

משה לא מחתה תנש לך דה כפרה צחק כצל הנג ויקח אהרון כעם ונתעמוד בגפה משה מגפה צרה ויאמר משה אהרון קח את המחת קצת ויקח האחרון כאשר דיבר משה ויעמוד בים בצמגפה מגפה ואני אשרך כית ואני ואני אשרך לב כי חז שני ואני אשר עוזך רב צר ליצר בזרשני ואני מנס בדנות בזמור שיר אלוהים חונברך שעך שמחו שמחו ארץ כל אפס ארץ ויעמון פנחס ויפל עצר המגפה עמנו ידנו ענינו ידנו יושב בסתר בת שתי לך יעות מפע לילה מפדך אך לא ג רק בעיניך מעוניך לא

תו אליך רעה געולך כי מלך סלך בכלל כפ אורך ימים בשועים אורך ימים רבו בשועים שת חמצא לבעלה של גמלופה כל ימי חי דרש דרש בעוד לילה תיתן תממה כוכך בלילה כפס ויד ד שח לא תראה לי בתה משלם כל ביתו שנים מרבדים עז ששגמה נבושה ודע בשערים בעלה בשבת זוכר סדין עשתה תמכור חגע עני עוזר מבושה ותצחק ליום אחרון פיה פתחה בחוכמה תורת חסופיה לכות כש בעלה ו בנות עשו חלית כול שקרחן בן היופי שתדוני תתלל תל פרי דשרים מעשיה אדוני צבעות מנו מסגב לנו

אלוהי הכל צר אדוני צבעות שאדם בוט אדוני המלך בכדונך חסד חיגה לעמך פני זוכר קדוש קבל שמה כל חול ישראל השם לא למשר כבר היו יוסף בן כשם השמות צפה למלאכיך קדושים הממונים ששמשיםם שלום בארץ מחשבתי חיה רעה מן הארץ חרב לא תעבור בארצכם צפים שברך לאבותינו הקדושים ברך כל הקהל הקדוש שבאו ביום הצום עסוק בתורה הקדוש קדושה קדע מברכת נזכה אותם בפריעוד בשמחה אורך ימים דשנים על התפה נעשה תפה טובה נלך בדרך השם נחזור בתשובה יהיה ישועה יהיה שמחה בכל בית לא יהיה צע בשום

בית שמחה גדולה שם יחזיר אותנו בתשובה שנמד לפניו נעשה רצונו כרצונו אמר та