📖 הדף היומי מסכת מנחות דף פז-פח📖🌾ז לעומר🌾 הרב בניהו שמואלי שליט"א 🍷איסרו חג פסח🟫 כב ניסן תשפו

זה בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש כב ניסן התשפור. היום שבעה ימים לעומר שהם שבוע אחד. היום זה איסרו חג של בעזרת האלופשו איסרו חג חג הפסח.

אמר רבי שמעון בר יוחאי, כל העושה איסור לחג מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב קורבן שנאמר איסור חג בעבותים עד קרנות המזבח אז היום עושים איסור לחג יש בזה עניין גדול שהיום אדם יעשה סעודה לכבוד החג וזה נקרא איסור לחג ממש זה טוב מאוד אם יכול לעשות את זה ברבי שמעון בר יוחי שהוא בעל המו זה עוד יותר טוב זכותו יגן עלינינו היום זה גם יום מילת יצחק מה לו את יצחק ביום הזה למה יצחק נולד בטו בניסן איך כתוב ויאמר שובשוב אליך כעת חיה

והנה בן שרה אשתך ושרה שומעת פתח האוהל והוא אחריו כעת חיה כעת הזאת לשנה הבאה ופסח היה פסח הבא נולד יצח יצחק פלא פלאות גם ביום הזה התחיל יהושע בינו להקיף את ירחו כך כתוב בסדר עולם עלו עם ישראל עלו מן הירדן בעשור לחודש בי' בניסן עלו מן הירדן לקחו להם מחוץ 12 אבנים והניחו אותם תחת מצב רגלי הכהנים לקחו אחר כך עוד מן הירדן עצמו 12 אבנים והנחו בגללגל בקצה מזרח ירחו כן היה אז איזה גוי אחד שהוא חסיד אומות העולם הוא בא לפה והוא

הביא מטוס מיוחד שמצלם מהאוויר מה שיש מתחת הקרקעה והוא צילם בגללגל איך ש מה זה גלגל זה מקום פתוח גדול איך שיוצאים מן הירדן עם ישראל איפה היו והוא צילם והוא מראה לך בתוך האדמה אני צילמתי את זה פעם הבאתי את זה לפה את הצלום את ה-12 אבנים מרא אין לך אותם בתוך האדמה אז כיוון שעלו מן הירדן באו אלה הר הגריזים והר אבל בצד שכם איפה אלוניה מורה ושם אלו בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש שמה אמרו את הברכות והקללות וסדרו על הסדר כמו שציווה

אותם את 12 אבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגללגל וסדום בסיד כתבו עליהם את התורה ב70 לשונות כתבתה עליהם דברי התורה הזאת באר הטב וזבחו שלמים ואכילו שם וזבחת שלמים ואכלת שם באותה שעה התחייבו ישראל בחלה אתה רואה באותו זמן חייבו בחלה להפר שחלה בעורלה אסור לאכול עורלה רק אחרי שלוש שנים מותר לאכול את הפירות בחדש גם כל כמו שעכשיו למדנו עד אחרי שהקריבו את העומר בעתי אמר השם בן יהושע ב-1 בניסן היה לו יהושע חרבות צורים ומול את בני ישראל את גברת העורות

בארבעה בס ב-14 בניסן שחטו את הפסח אחר כך וחנו בני ישראל בגלגל ועשו את הפסח ב-16 בניסן הקריבו בני ישראל את העומר וזה ויכלו מעבור הארץ. תראה מה זה אחר הפסח ב-22 בניסן וסבותם את העיר ויום השביעי רבי רבי יוסא אומר יום שבת היה מלחמתה של יריחו ושל עיב של גבעון וכולי ושלושה בתמוז כן יש בסדר העיקר זה ככה היה איזה דברים נפלאים מאוד מאוד אבל היום כידוע לכולם היום זה ה חג המימונה בעזרת השם אז היום עושים איסור לחג, זה אגודה לחג. באכילה השתייה קושרים

את כל האורות שקיבלנו בחג, קושרים אותם על ידי שנוהגים להרבות קצת באכילה בשתייה. רגע לחידה כותב שיום איסרו חג השתדל לעשות סעודה נאה כי יסוד בדבר וגם על פי הפשט היא מצווה.

אז רבנו עובדיה היה אומר יש שומרים ככה הלשון שלו שיש חובה לאכול ולשתות ביום שמיני של פסח ישרוחג מחוץ לארץ זה יום טוב ולכן גם אנחנו נשמח ביום הזה זה נקרא קישור לחג כאילו הקריב קורבן ולכן הוא אומר שמטעם זה אפשר שנהגו לעשות מימונה והגאון רבי רבי בן איש חי בשוט תורה נשמע שאלו אותו אה שמצינו בירושלמי פרק קמה דעבודה זרה >> קראו לאיסרו חג ברוך הבא >> סת חדה >> סנטק חדרה תרבחו תצעדו קראו לזה בר דמועדה הבן שלך היה פה בחג אתה יודע >>

הבן הבן של המועד >> לא שלא לא בועד בר דמועדה >> בר דמועדה בן המועד >> היום זה נקרא בן בן למועד אומר אז הבן איש חי אומר נכון ראוי לקרוא לו בן המועד למה קדושתו נולדה מקדושת המועד תודה Да, אומר הבן יש זה כמו ברא קרעה דאבוהי. בירה קרעה דאבוהי. האבא זה כל אחר. עכשיו בירה קרעה דאבוהי.

אבל היום הנוהגים איזה עדות שהם כמו מרוקאים וכולי לעשות ממונה למה ממונה בניסן יגאלו בניסן דין ניגאה כיוון שיצא רוב ניסן ועדיין לא נגענו אז מכריזים על אמונה בפרט שהשנה אומרים יהיה פתח ורמוז ויהיה ישועות ויהיה מלחמה זה יהיה כבר גאולה >> וחשבנו חשבנו אבל לא לא הולך עדיין כנראה הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם הוא יודע מה לעשות זה העבודה שלו אנחנו מאמינים בני מאמינים >> כן במהרה ניגאן >> אבל רוב הזמן אמונה נהיה ממונה אתה מבין ו תודה אצלהם מה קוראים לממונה זה לשון

מזל מימונה במרוקאית זה מזל מימון מימון >> מיימון מזל מזל >> מר >> זה הוא כאילו מזל טוב לכל השנה בטריפולי היה עניין היו אומרים שזה יום פטירת האבא של הרמבם רבי מימון אז לכן כן עושים לזה אמונה כן דווקא זה מובא יש ספר נקרא כתר שם טוב לרבי שם טוב גגין היה אחד מהמקובלים הגדולים אומר אצלהם לוקחים שמן נרות מטבעות זהב שבעולי שעורים וכיוון שבניסן נברא העולם הפנימיות תוצא ארץ דשארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה מביאים את זה שבולים לעורות שהשם ברך את השדות

גם אני יודע אצלנו בבית אצל הסבתא אצל הסבא שלי היו מביאים שיבולים והיו אומרים ויתן לך אלוהים טעל השמיים משמני הארץ דגל ביתו דווקא פרסים אבל העיראקיים הם אומרים סנטק חדריני תהיה שנה ירוקה דשינה רעננה כן >> אתה יודע אבל אתם מה אומרים הרבנים המרוקאים אומרים בשביל של פסח היה ביזת הים >> אבל כל אחד ביום ביום הזה לא התבייש לשון חברו מה הרווחת מה לקחת מחורתו כל אחד ישב מה הרוויח מה לקח מביזת הים אז עכשיו עושים את זה מוצאי שביעי של פסח שמחים טובי

לב על רוב הביזה מה הרוויח בביזת הים הם כל כך עושים שירת הים בשמחה ואז הם כאילו יש להם בכיס עכשיו הרוויחו בביזה אתה מבין >> כן צדיקים העיקר האמת שזה האמונה הגדולה שנאמין בהשם ואמינו בהשם משה עבדו בפרט שעכשיו ראינו קריאת ים סוף מצווה משה אומר לני ישראל לשוב בחזרה לאחורה ולהחנות פי מול פי החירות בין מגדול ובין הים מול בעל צפון אומר לעם ישראל זה דרך ללא מוצא באמת הציווי היה לגרום לפרעה לחשוב שבני ישראל טועים במדבר ולפתות אותו שירדוף אחריהם עם ישראל אפילו

סכנה והכל לא מערערים אחרי משה לא שאלו שאלות לא חששו מסכנה שמעו לכל משה לא אמרו איך נתקרב לרודפנו בחזרה מה קורה פה צריכים לברוח מה הם אמרו אין לנו אלה דברי בן עמרם מה שאומר בן עמרם ככה אנחנו עושים פלא פלאות אתה מבין איזה אמונה איך להתח חזק באמונה בביטחון ואז השם הציל אותם. לפעמים זה לא שכל הגיוני שאדם יעשה מה שאומר לו הרב, אבל אם יש לו אמונה היה סרות נפש, אמון מלא >> פלא פלאות. כן. היה חפץ חיים וחתנו הרש רבי הרש היה

חתנו הצעיר של סליחה של החפץ חיים חתנו הצעיר.

היו לומדים, התקשו באיזה דבר בהלכות במשנה ברורה, ישבו על זה שלושה ימים טרחו ותרחו עד שגילו את הדבר. אז הוא אומר, חתנו של החפץ חיים, אומר לחפץ חיים, כהן, אנשים שלומדים יודעים כמה. סליחה, יש פה על הכל הלכה והלכה שהכל יצא לאור. שלושה ימים לא ישנו.

הם יודעים כמה עמל בהשקעה חייך החפץ חיים אומר לו ספר לך סיפור אומר פעם נקרעתי למקום רוסי פה היו עוסקים ה הפועלים בעבודה למען הצר של רוסיה שולט זה לא יום מצרים היה מה היה קר מאוד אצבעות קפעו תחת הכפפות והכור חדר לעצמות שם הבחנתי שני שני שני גברתנים ככה אחד מבוגר ואחד צעיר נראה אבא ובן הם עבדו ללא להפסיק סילקו בידיהם אבנים מן הדרך להכשיר דרך והכל האבנים היו חדות דקו את העות ציפורניים זבו להם דם הסדקים או מה עינויים ולא מעניין אותם עושים את

זה בשמחה ופתח הצעיר מתח שרירים ככה פונה אבא הדרך הזאת אתדע להפוך לכביש ראשי המונים ישעטו עליה האם הם יודעים כמה טריכה השכענו על כל פיסת אדמה יודעים אבא אומר כן כך הוא טבע האדם מעטים מסוגלים לעמוד במשך שנים פני שידעו על קיומם האבא עומד עליהם עם הדרך היה לו עליו כובע הצמר חזק הוציא את הוציא את הקוב הצמר והוא אומר לבן שלו צר פופושה ככה מספר לו החפץ חיים עצר אבא אבא עצר פפושקה ברוסית זה אבא >> פפושקה פפושקה פפושקה כן >> מפושקה זה אמא

>> אמא >> פפושקה זה אבא >> אבא >> אז הוא אומר אבא הצר הצר זה אבא ככה הוא אומר לו זהו ולב חזרה את הכובע שלו ממשיך לעבוד התכופף על הקרקע מתחיל לעבוד בשמחה אומר לו כשעושים לאבא אין שאלות אז אומר החפץ חיים, תשמע, אנחנו עובדים עבור אבינו שבשמיים לכבוד השם יתברך. לכן אין סיבה לחשוב חשבונות על מאמצוים רק צוננו שם בשמיים. הוא תמיד יודע הכל. אנחנו עושים לכבודו.

שמעת מה זה משנה מה יודעים עליך? לא יודעים כמה עבדת. זה לא אנחנו נכבוד אבא הקדוש ברוך הוא יודע על כל צעד ושעל של בן אדם הכל הוא פועל בשליחותו הבלעדית של הקדוש ברוך הוא אסור לעשות את עצמנו אם יעדה לא יהיה רע מאומה כל אדם חשוב יקר ונצרח כל אדם יש לו בתוכנית האלקית כל אדם יש לו מקום צריכים אותו כל אדם צריכים אותו צריך לכבוד השם באמונה אז כל החשבונות צדי הצידה אין זה אמת יודע איזה אמונה יש בזה עכשיו מה שהוא אמר הפץ

חיים זה דבר חזק מאוד פלא פלאות גם פה בפרשה עכשיו מתחיל שמיני כתוב שמה ויאמר משה זה הדבר אשר ציווה השם תעשו וירא עליכם כבוד השם מה אמר להם קחו שר עזים לחטאת כי היום השם נראה עליכם אומר להם אז אומר המהרל משרך יש פה לימודים גדולים פעמים נראה לאדם שעובד את השם בלב תמים והשם הוא עובד כל כך טוב את הקדוש ברוך הוא מאחר להביא לו את טובתו ואת הישועה שלו אומר דע לך השם מנסה אותנו אם חזק ובאמונתו וביטחונו אומר איפה הישועה אני כל

כך עובד את הקדוש ברוך הוא כבר שנתיים איפה הישועה אומר הקדוש ברוך הוא יביא לך את הישועה אתה תהיה חזק בביטחון הוא מנסה אותנו אומר כמו שראינו בקריעת ים סוף לא קרע את הים עד שהיו בתוך המים עד חותמם ואז קרא להם את הים זה פלא פלאות אתה יודע הקדוש ברוך הוא אמר לדוד אל תלחם מפלשתים רק כאשר תשמע כל צעדה בראשי האילנות אם שמעת ראש צעדה של המלאכים בראשי אילנות אז תלחם בפלשתים אומר שהפלישתים היו מתקרבים ביותר כבר הייתה חרבם כמעט נטויה על ראשי ישראל

בורא ישראל ביקשו מדוד להילחם בהם לאורגם אומר להם לא לעמוד היה דוד מעכב עד שהוא שמע את הצעדה בראש ילד הוא מאמין בהשם רגע רגע אבל הנה הם פה שמע את כל הצעדה התחיל להלחם בהם השם נתן בידו למה צריך להאמין בהשם פלא פראות זה הכל אמונה צריך להאמין בהשם יתברך נו בהשם משה עבדו אליהו בהר הקרמן שחט את הפר יצק מים כדי שלוש פעמים פלל להשם שירד האש ואז ירד האש עד שהוא ציפה זה באחי כן אנחנו נלך ל שיר השירים הגיע חורש אפשר שיר

השירים לא יכול עכשיו לאכול >> אה אבל תודה רבה לך אבל אתה מקבל זהטיות >> אחר כך אחר כך >> רגע ‏Ja. איי איי איי איי איי מחילה מחילה לך שפע >> בוא תן לו בוא תן את זה למר מאר אני שולח לך מה לעשות >> סליחה סליחה אנחנו בפסוק מאיר, שיר השירים פרק ד', פסוק יד.

נרד וחקום קנה וקנמון עם כל עצה נבונ ואלות כמו ראשי בסמים נר וכקום אתה ממשיך לשבוע את בני השכינה ומפל עוד מיני על עוד מיני בשמים רבים ואומר שכן תזכי לבנים חשובים שיש בהם כל המעלות הללו שהם עריכים ריח טוב ורחם שהוא פרדס התורה והמידות הטובות שלהם אלך למרחקים מפרט על ראשי בשמים שהם המובחרים שבבשמים כן המובחרים שבבנייך שהם תלמידי חכמים המיוחדים מרביצי התורה רחם הטוב הולך למרחקים מעיין גנים בארמים חיים ונוזלים מלבנון מעיין גנים בארמים חיים אתה אומר לשכינה בדינו שתזכי לבני חשובים וטובים היות

והמעיין המשקט של החיך שהם בני הם עיין גנים ברמים חיים שהם טורים מצלולים כנמדים תורה נשמע ללא מחשב זרות ונוזלים מן לבנון וכל המעיין הזה נוזל ויורד מלבונה מללבנון שהוא בית המקדש המלבן עוונותיהם של ישראל כל זה בזכות מעשייך הלבנים והטהורים אורצ צפון ובוא תמן אפיירני יזלו בשמיו יבוא דודי ויאכל פרי מרדיו הורצבון ובוי תימן לאחר שתביח את השכינה על הריכות החשובים מוהלות ועל המעיינות המטהרות את האדם אתה מבטיח לעורי צפון תעוררי רוח צפון לכן הזכות שיש לך בבית המקדש הוא השולחן שעליו לחם הפנים בואי

תימן ובואי הרוח מצד דרום ששם הוא החסד ולא צריך התעוררות וכן המנורה בדרום כולכם תבוא את גנין שיכנס ישראל ויתהיר לכם שנאמר פי חיגני זדו בשמר כלומר על ידי נשבת הרוח הזו מצפון ומדנו תביא איתך רוח חיים לעם ישראל והם יזדו בשמם של הגל למרחקים והריכו בהם כל האומות העולם כשהשכנה שמעה את זאת שבה ומתבוד דד פירים בגדיו אתה יכול לבוא הקדוש ברוך הוא לגנון שיכנס ישראל ולד מהפירות המתוקות והטובות כי למעלך עשיתי כל זה אם כן כדאי אתה שנתחבר יחד באהבה גדולה בגן הגדול בבית

המקדש של מעלה ישראל בבית המקדש שלמטה שם יכו לקדוש ברוך הוא את החורבנות שקריבו בניו כן הנה מן הרחב בסמין של הקטורת אומר בלמטה אורי צפון בתחילה צריך לעלות מן מצד ענוק שהיא בצפון שהיא מעלה מן את הגבורות שלה בואי תמן שהם החסדים מד מן דכורין מצד הזכר ואז הפיך עיגני בעניין נשיבת הרוח כי בתחילה יתן הור רוחה ואז זה זלו בשמר תהיה עלית מן גדולה על ידי ההוא רוחה כנודע יבוא דודי הוזה לגנו אל הנוח ואוכל הכוונה עם השכינה ואזכל פירים רדיוב הם הנשמות הצדיקים

שהקדוש שמח בהם מאוד נחמד כן הגענו לפרק ה פסוק א' כן עד כאן משניות >> קודם משנה צדקה זה משה עשית בערב חרגש פעמיים אומר למה צי עופר עלים על הכבסמים מה יש לנו כסמים רץ מביעיף הוא יכל אותו הריח של הדעה שלו תופס אותו מה הוא עושה נכנס בנחש בסמים הוא מריח בסמים >> יפה אנגל הוא כבר יעשה אנחנו פרק שיסי מר משנה א' החלו עולים במעלות האולם שני הכהנים זכו בכף הקטול את מחטת הגרענים עולים במעלות העולם ב-12 מדרגות מי שזכה בדישון המזבח הפנימי

והמנורה היו מקדימים לפניהם כדי להוציא את הכלים שזכה בתישון המזבח הפנימי נכנס להיכל הוא נתן את הטיני והשתחווה ויצא מ שזכה בדישול המנורה נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקים מדשן את המזרחי מכבה מניח את המערבי דולק שממנו היה מדליק את המנורה בין הארבעים מצאו שקבא מדשנו מוציא ממנו את הדשן מדליקו מזבח העולה מצר את הכוז ממעלה שנייה שלפני המנורה והשתחווה ויצא. עכשיו בזכה מי שזכה במחתה צבר את הגרחלים על גבי המזבח ורדדן בשולי המחתא משתחווה ויצא מי שזכה במחתא להביא את המחתא עם הגרחנים הכוונה צבר

את הגרחלים עשה להם ציבור על גבי המזבח ורידדן פיזר אותם בשולי המזבח עליד שולי המחתה משתחווה ויצא מן ההיכל עכשיו מי שזכה בקטורת כבר למדנו שתי משניות לא >> כל זאת ממד את זה מי שזכה בקטורת להקטיר את הקטורת היה נותן את הבזח מתוך הכף לוקח את הקו והבז היה בתוכו מלא וגדוש קטורת ונותנו לאורבו לקרובו ונכנס נתפזר ממנו להיכל נתפזר ממנו לתוכו לתוך הכף נותנו לו בחופניו ומלמדים דין אותו אבזעיר שמתחיל לפניך שלא תקווה הנוה מתחיל לא מלפניו זה המחתה מתחיל מכאן מהסוף ואז הוא

מגיע לפה למה אם תחיל מפה יכול האש פה לשרוף והתחיל מרד ויוצא לא היה מקטיר מקטיר עד שממונה אומר לו הקטר אם היה כהן גדול הממונה אומר לו אישי כהן גדול אקטר פירשו העם השתחווה ויצא אומר שכל הכהנים היו פורשים מבין העולם בין המזבח בשעת ההקטרה כתוב וכל אדם לא יהיה באוהל מועד בבואו לכפר בחקודש והקטירתחברת יפה כן הגענו לפרק שביעי תפילת בית המדרש שבי אדוני אלה נגדי תמין כי ממני בעלבות שמיחות קודש כמו ששם כמו שצנו שם הקדושה והגיד בו יומם ולילה לכן ו רצון

לפני טמא מה שגיד כבר כמה ברוך אתה אדוני חובר ברוך אתה אדוני הנה ברכו את אדוניכם קודש וברכו את אדוני בעלכך אדוני סיון שמיים רצו נשמת גלי בת רחל וצמח שישועה בכל בתי ישראל וגם כן כן ל אל א אליהו בן חנא במשפחת צמח נשמת אברהם בן רחל לפתוח היום דף פז זה של שבת הגענו לתחילת הפרק היום היום זה דף פח שביעי של פסח אמרתם לי דורון אמר והיום זה פחדת מה זה פעם אמרנו מדרו חץ לפח קורים פורים נשבר בחנוכה חנוכה לחנוכה נשבר >>

כן למדנו פעם מה? משפתחת דף פז עמוד א'ות >> מה מה >> מי מה פתאום אין טובים עכשיו הוא נותן שמה שיעור אין לו חושב איי איי איי איי מחיילה >> קח קח אתה עוד פעם אתה קיבלת אתה קיבלת שלחתי לך לא זה שלך טוב קח קח הנה תעזוב לו הנה הוא לא נותן מה מקבל חבוד מה קרה לו? מה קרה לו?

לשאול >> כן רבותיי דף פז היום דף פח איש איסרו חג פסח >> פז היה שביעי של פסח בסדר שתי מידות של יבש היו במקדש עיסרון וחצי עיסרון רבי מאיר אומר איסרון עיסרון כל אחד וחצי עיסרון היה כלי שלישי השני סוגי כלים לשאר בהם את המידות של יבש היו הרבה כלים במקדש כל הכלים הם מיועדים מידת הקמח סולת >> שתי כלים שתי קים שלום ורק עוד אחד של חצי >> כן כן בוא נראה עכשיו נלמד מידות של יבש בשידח קמח והסולת למנחות כלומר סולת זה זה

קמח מנופה טוב טוב זה הסולת רבי מאיר אומר עיסרון וחצי יסרון רבי מאיר אומר לא חולק שהיו במקדש שלושה סוגי כלי מידה שניים מהם עיסרון ניסרון, כל אחד יסרון אלא שאחד היה קטן יותר והיה מכין יסרון רק שהיה גדוש והשני היה מכין ניסרון מחוק לכן היה שני עיסרון עיסרון אחד היה קצת קטן אם תשים בו את הכל עד הסוף למעלה מחוק לא זה לא יסרון זה לא יפה להביא למלך כלי צריך בדיוק חיסרון אבל מה אם תביא לו לא גדוש זה לא יפה תרצ משה איך

בבית מכינים לו צלחת אורז עם חושה שמזי עושים לו מגדל כזה >> אורז ואז כן אז שמים על זה את הכל הסמזי אבל בלי להכין ככה יפה מגדל גדוש אתה מבין מנופח גם לכבוד השם כשמביאים אז היה להם עיסרון אחד קצת פחות יש מחוק ויש ויש גדוש. אז הגדוש הוא היה קצת פחות מסלון. למה? רוצים שלמעלה יהיה מגדל.

חייב להיות עיסלון. עם המגדל זה יהיה עיסלון. אז לכן הכלי היה מחד קטן. בסדר?

ככה זה היה. וחצי יסרון. היה נשפח בחוץ קצת. >> כן.

כן. לא נשפח. לא נשפח. זה יבש.

זה יבש. זה עושה לו ערימה. וככה זה מגישים. כמו שכמו האורז.

אמרתי לך. המרוקאים הם מביאים שתי צלחות. לא עוד. עיסרון.

מה היה משמש? שבו היה מודד לכל המנחות. הנה מודד קמח אוצולת. לכל המלאחות יפה לא היה מודד לא בשלושה כלומר לא היה לפעמים שלושה עסונות לפר שני עסונים לעין לא היה מודד בכלי שמכין שלושה עסרונות אלא עיסרון חיסרון ועוד עיסרון זה לפר ולא בשל שיניים בשביל העין עין שני עשרנות לעין לא אלא בודד באותו כלי שיש לו עיסרון פעמיים כתוב ויקריב את בן הבקר מנחת סודת שלושה עסרונים אולא היא תעשה מנחת סודת שני עסלונים אלא אלא מודדן עסרונות ועוד עשרון >> כמו שדיברנו לא כלי שמכיל

שלוש או כלי שמחיל שניים אלא היה לו רק עיסרון עסרונות זה הכוונה עיסרון אחד עוד חיסרון עוד חיסרון חצי עיסרון מה היה משמש שבו היה מוד צוט חביתי כהן גדול מנחת כהן גדול למה היא הייתה קרבה מעצרון סוט על ידי הכהן הגדול בכל יום וא צריך לתת מחצה בבוקר >> מחצה בערב מה עשיתה בבוקר מה עשיתה בערב חסד בבוקר חצי בבוקר חצי בערב בין הארבעים כן אז לרבות מידה של חצי יסרון בש חלק של המנחה >> גם למנורה אחת חצי יתרון לא >> עוד מעט נראה

חכה מה אתה קופ מה אתה ממהר תלך לאט לא עברת אתה לא עברת.

אתה כבר הלכת למנורה. איזה מנורה פה עכשיו? >> חכה >> תניה היה רבי מאיר אומר מה תמיד לומר עיסרון? עיסרון נכבסה אחד רוצה לבאר רבי מאיר את השיטה שלו.

למה רבי מאיר אומר שתי עסרונות באחד של ועוד חצי יסרון אומר כתוב עיסרון איסרון הכבש האחד פעמיים כתוב את המילה עיסרון מלמד ששתי עסרונות שני כלים שמכילים עסרונות היו נמדי הסודת במקדש אחד גדוש שהיה קטן יותר הוא מכיל ניסרון רק כשהיו גוצשים את הסולת עליו בערמה כמו שאמרתי לכם ואחד מחוק היה גדול יותר הוא מכיל יסרון כשהיה סולת בו מחוקה במידת הכלי לא מעשפתו הגדוש היה משמשו היה מודד את כל המנחות קמח בסולת כך היה נראה יותר יפה מהודר שיש לזה ערמה זה יותר יפה להביא ככה בשפע המחוק שבו היה מודד לחביתי כהן גדול ואחר כך היה מחלק על ידי כלי המידה הנוסף שמכין חצי יסרון. ככה היה הדרך. >> חכם שיהיה בדיוק בדיוק זה צריך להיות מדויק. >> כן.

חכמים אומרים לא היה שם אלא עשרון אחד. סוגי מידה אחת שמכיל עסרון שנאמר בעיסרון אחד לכבש האחד. מיתור המילה איסרון אחד לא היה במקדש אלא סוג אחד של כלי מידה אחת מכיל עיסרון אם כן מה את לומר עשרון עשרון הרי רבי מאיר למד מכאן שיש שני כלים של עיסרון לרבות חצי עיסרון זה עיסרון עיסרון שהיה לרבות שהיה במקדש עוד סוג של כלי שהכיל רק חצי איסלון זה מדידת הסולת לחביתי כהן גדול ורבי מאיר מאיפה הוא ילמד חצי חיסרון מנ חצי עיסרון מנקלה מביערון ו' מיותר ועיסרון

אז מפה מהו הזה שבתחילת התיבה את זה לומדים שהיה היה לו עוד כלי של חצי עיסרון ורבנן מה יענו על הו הזאת ו לא דרשה לא דורשים מירוך שלו ללמוד ממנו ורבי מאיר איסרון אחד הכבש האחד מה יעבידלה הרו צריך אותו הרו שלא עם דוד לא בשל שלושה בכלי המכיר שלושה עסרונות את עצרונים את לפר ולא בשל שניים כפי שלמדנו לעיל ורב ורבנן מאיפה ילמדו עכשיו שמה הגמרא שואלת ורבנן מאיפה למדו את הדין הזה שרי שלושה >> כן נפלהו מנקודו שזה יש ו על יסרון באמצע

ו יש עליה ניקוד למעלה זה לא ניקוד של ניקוד שקוראים זה ניקוד רוצה לגלות משהו >> דתניה אמר רבי יוסי למה הנקוד ו' שבאמצעון באמצע המילה של יצרון הראשון שבין שני עיסרונים היסרון הראשון נקוד למעלה למה נקודאמצע >> אומר אומר עוסק במנחה של יום טוב ראשון של חג הסוכות אתה יודע מה זה בא ללמד שלא ימדוד לא בשל שלושה לפר ולא בשל שניים לעיל אלא רק בקרי המכיל עיסרון ורבי מאיר הוא רוצה ללמוד ממנת יסרון נקודו לא מה יעשה בו ה בניקוד שעל הו ניקודו לא

דריש לא דורש את הניכוד מלמעלה אמרנו במשנה חצי עיסרון מה היה משמש שבו היה מודד לחביתי כהן גדול מודד איך אתה אומר מודד היה מודד מתחילה חצי שרנו עבור מנחת החבטין של הבוקר מחתית סרון עבור מנחת החביתין של הערב איך זה יכול להיות ומן היא חביתי כהן גדול היו באים חצאין שום אופן חצי חצי בפני עצמו אלא מביא עצרון שלם של סולד מביתו סרון שלם >> ככה זה מסקנת הגמרא >> יפה ומיניח בתי כהן גדול לא היו באים חצאין אלא מביא עצרון שלם מהבית וחוצהו אחרי

כך על ידי כלי יש לו של חצי עש חיסרון היה חוצה הוא אבל מתחילה צריך להביא עצרון שלם אמר שדעת אמר ששת מה מודד למד קטנה מחלק מודד זה לא מודד בחציון לא מודד בעיסרון שלם ומודד הכוונה מחלק חצי פה חצי פה שניה חצאים לא לא בעומד על ידי מידה יש אושר חצי לא בעומד צריך בדיוק בדיוק להיות לא מעומד באו מנה רמה ברחמה מרב חסדה חצי עיסרון לרבי מאיר גדוש היה או מחוק היה לרבי מאיר היה במקדש היה מחזיק איזה חצי עיסרון היה מחזיק שהיה

מחזיק חצי עיסרון רק שהיה נקדש בדומה לעיסרון שבו היה מודד לכל המנחות או מחוק היה היה גדל יותר והיה מחזיק חצי עיסרון גם שהיה מחוק הגמרא אומרת סימן חצי חביתי שולחן ותבעלך לרבנן האם חצי תשאל רבנן חצי השרון עבו חבתי כהן גדול היה מחזיק בגדוש או במחיקה אומר מתרץ הגמרא רבנן גופ כמה בעיה להוא גדוש היה או מחוק היה היסרון עצמו לשיטת לשיטתם במידת הייסרון השלם אם היה גדוש מחזיק יסרון בקודשו או מחוק היה הוא מחזיק חיסרון גבלי גם בותו מחוק הוא כבר מחזיק חיסרון אמר

לה מדרבי מאיר נשמע לרבי מאיר מדרבי מאיר נשמע לרבנן איך מרבי מאיר נשמע לרבי מאיר וגם מדרבי מאיר נשמע לרבנן הנה הוא מסביר מדרבי מאיר יסרון מחוק חטי יסרון למי מחוק רבי מאיר אומר כלי המידה של עיסרון שבו היו מודידין את הסולת לחביתי כהן גדול היה בחוק אם ככה גם למה שלא ישפר ולא יהיה בעיות ככה גם חצי יסלון עבו מדת חביתי כהן גדול היה מחוק חצי יסלון מדרבים מאיר מה שאתה רואה שו כלי המידה לחצי יסרון מחוק לרבנן הה מחוק כלי המידה היה מחוק למה

לא נחלקו רק בכמות סוגי הכלים אבל לא במידות שלהם ולכן גם לרבי מאיר נשבן לדרבנן חביתי כהן גדול במה לכאן לחלות אחרי שרש אותם לעיסה >> במה לכאן לחלות לעיסות קטנות לעשות מהם שש ושש חלות למנחת הבוקר ושש חלות למנחת הערב. במה היה מחלק אותם?

לעיסות קטנות, לעשות מהם שש חלות ושש חלות למנחת הבוקר והערב? האם ביד היה מחלק אותם לחלקן לחלקים או בכלי על ידי כלי מיוחד? למה צריך שתחלקו בשווה? אז ביד ה מחלק אותם או בקרי?

בשיטת דביד. בכלי טורטני טורטני הכניס מה מכניסים לבית המקדש משקל לא עושים דבר כזה לבית המקדש לא מכניסים משקלות התרגת לנוח עוד >> איך גורשים טורטני יכניס ויכניס >> לא טורטני יכניס מה הכניס א לקודש משכל מה יש >> כן מה אומרת מה יש ויכניס כלי מידה מה יש אומר כיוון דבקלה כתיב לבורח רע תראה מה זה אסור למדוד לחם לחם לא מודדים אחרי שזה אתה יכול למדוד קמח סולט אבל אחרי שזה כבר נעשה חלה לחם לא שוקלים במשקל, לא מודדים למה זה נאמר על קללה

והשיבו לחמיכם במשכן אז לכן אין זה ראוי לעשות לא אורחראה לעשות במקדש מקום שורה ברכה תגיד קללה לכן בכלל לחם לא שוקלים לחם אתה יכול לשקול אתה יכול לשקול קמח אבל לחם אל תשקול זה לא יפה לכן אני גם מקפיד דל שעושים מצות רוצה למכור את המצות לא שוקלים מצות אין מצות לשקול לא שוקלים דברים כאלה >> צריך כן לא לא למה זה לא אסור לשקול לחם לחם לא שוקלים זה לא ברכה וזה לא ברכה >> לא למה בסבען אני יודע איך היו קונים לחם מהמאפיה

>> במשקל משקל >> היו שוקלים >> אני יודע היו שוקלים שמעתי שמעתי אני לא ראיתי >> אמר לי שמואל שרגה >> רבי שמעון שרגה אמר לי ביזד ביזל נהיה מחלוק >> לא כדאי לא כדאי לשקול >> גם בעירק לא היו שוקלים אהזכז >> כן בערך תשים איזה אל תשקול ממש אל תראה שאתה שו שוקר תשים משהו כנגד כאילו אתה לא יודע ששוקלים כנגד >> אז לא היה אחד לא מספיק אני לא שותה את זה היה אחד >> היה היה לו בשכונה אחד עושה כזו כזו זה

הכוונה גבינה >> גבינה >> כן והוא היה אוהב מאוד גבינה והיה לו מאפיה היה עושה לחם טוב קריספי כזה ואם זה היה אוכל את הגבינה אבל היה מרגיש שהמשק של הגבינה זה ניש נורמל. זה קצת פחות באמת זה 100 גרם פחות לא סתם פחות טוב כמה פעמים מאיר לו אומר לו אין דבר כזה טוב טבע אותו לבית דין לא היה כל כך מסתדר עם בעלג'ן הכזו טבע אותו לבית דין קוראים לו הבית דין אומרים לו תגיד לנו איך אתה שקלת אתה כתבו 250 גרם תשקו את

זה זה 170 גרם איך אתה אומר 200 אומר תשמע אני לוקח לחם שוקל 250 גרו לשכול אין לי משקל אני שם בצד אחד את הלחם צד >> צד שני אני שוקר תקחו את הל מהצדיק הזה וזה אותו דבר חס ושלום שאני עושה ושקלו לו את הלחם זה שלא לא טוב הוא עושה על פי שלו אתה מבין כן הוא טבע אותו כן בוכר ויחפרו ויפול בשעת תפעל נכון היי היי היי מה בספרו לחמיכם >> לא זה בקללות >> מה בקללות זהו >> הנה הוא לא אומר לך

פה איפה יקר כבד קרא כו וא אומר לך פרשת >> כן שמה זה הקללות פרשת בחוקותיי למה מחקת מהח >> עוד פעם עוד פעם >> מהקטז חס ושלום לא תגיד >> תגיד אסור עוד מביא למכולת לחם שקול במכולת שקונים לחם 750 גרם איך הגרו לזה שקלו >> כן בסדר לא אין דבר כשמוכרים לא מוכרים במשחט מוכרים בקיקה אחד הם עשות החשבון בצמה מפעל זה לא בדיוק שם בערך בערך >> נשגב נשגע רק יותר טוב שאדם לא ישכול הלאה הלאה באו מנה אמרנו כל מנחה שקרבה על

גבי המזבח גם הקומץ הלבונה היו בבזיכין על גבי שולחן לחם הפנים אז היה צריך להתקדש בכלי שרת כל מן שיקרב אותם על גבי המזבח כך אמרנו למעלה אם אתם זוכרים במשנה עכשיו הוא אומר בעו מנה רמחמה מרב חסדה שולחן השולחן שלחם הפנים הלא יש לו טבלה הוא עשוי מטבלה יש לו >> פלטה פלטה שולחן מה הוא שולחן של מה הוא שקדש קמסים הקומץ של הלבונה האם זה למה זה נקרא כלי שמתי זה נקרא ששמתי אותו בכלי ואז אני יכול להקריב אותו על גבי המזבח, חייב קודם

כל להיות הקומץ בכלי ואז להקריב אותו על גבי המזבח. האם השולחן, אם אני שם את זה על השולחן שלך עם הפנים, זה השולחן נקרא כלי או לא?

בגודל שלו על גביו מקדש לחם >> בגודל שחסי >> כן על גביו. כן. מה צדדי הספק? מה הוא שיקדש קמצים בגודל שלו להקריבן המזבח כן חשבתי אותו והוא גדוש עכשיו אחרי מה >> מה צדדי הספק מדקדש לחם קמצים נמי מקדש כיוון שהלחם השולחן מקדש את לחם הפנים שניתן עליו אז גם מקדש את הקמצים שניתנים עליו או דין מה דחזלה מקדש דלא חזלה אינו לא מקדש דווקא ראוי להינטל עליו אזה מקדש כמצ ראוי לו אז זה לא מקדש אותם אמר לה אינו מקדש המזב השולחן לא מקדש

הני ואמר רבי יוחנן לדברי האומר תפחיים אומר צופל נמצא שולחן מקדש 15 טפח למעלה דברי אומר טפחים קופן נמצא שולחן מקדש 12 טפח למעלה הנה אתה רואה שזה כן מקדש למי שאומר שתפנות של הלחם משני הצדדים משני הצדדים שים הלחם יש לו כן כיפול למעלה נמצא שולחן שמונע עליו שישה לחמים בגובה 12 ומכר את הטפחים מקדש 15 טבר למעלה זה זה סכום גובה הלחמים ולמי שאומר טפחיים כופל רק טפחיים היה כופל אותם את הקירות האלה כי המלך הם היה לו כמין תיבה פרוצה איך היו עושים

לך פנים ככה ופה עולה כמה פה עולה תפחיים אז אם מי שאומר שתפחיים 16 >> 12 >> 12 טפח מקר כופן אמר לי אין מקדש להיקרב את הקבוצים על גבי המזבח אבל מקדש להיפסל מדינה שיקרבו למחר או שיצאו מחמת חזרה ככה דברי רבי יוחנן משנה עכשיו עוד מעט יבוא ליין שאתה רוצה בסדר עוד מעט >> היה חייב לשים את זה בבזיכים >> כן כן חייב לשים בבזכים לא יודעתי על הגובעים האלה של >> אני אגיד לך >> אתה שאלת אם השולחן מקדש או לא >> בוא

תראה לחם הפנים זה היה הולך תיבה פרוצה למטה זה לחם והלחם היה עולה פה.

>> כן. >> ככה זה היה לחם. התמונה של הלחם. >> יש הגובה היה שש לחמים מצד זה.

>> שש לחמים מצד זה. >> וככה זה היה מקדש אותם. אומר שש מפה היו שמים אותם בבזיכין שלהן. >> אבל היה להם היה בתנור זה היה בברזל.

מוציא אותם שם אותם בשש זהב. וזה היה מת שש אחד על גבי השני. הגובה של השש זה או 15 או 12. >> בסדר?

>> אז אתה רואה שגובה כזה זה מקדש. >> אתה שואל אם הגודש הזה זה יקדש אותו? אז אומרת כן זה מקדש אבל זה רק מקדש שיפסד בדינה אם זה על זה אבל לא בשביל גבי מזבח זה קדושה קלה לחם לא שמים על גבי המזבח לחם הכהנים אוכלים >> אז לכן גם הקומץסשים אותו שם זה מקדש להיפסל בדינה בדבר כזה אבל לא בשביל עבור המצבח זה לא יקדש אותו עבור המצבע >> בסדר זה הולך >> לךכן >> נמשיך >> המחלוקצת הייתה כמה היה תופס את הלחם >>

כמה הגובה >> אחרי ה שתי טפחים או שתי טפחים >> כמה היה הגובה יש משנה שבע מידות של לחיו במקדש סוגים כלים להשאר בהם יין שמן ח ין שמן בשביל הנסחים שבע סוגי מידות הין זה 12 לוג הין 12 לוגין זה היה פעם אחת השארו בו כשהיה צריך משה רבנו למשוח הכלים בזמן משה עוד מעט תראה שם הן הן זה 12 לוג חצי הן זה עבור שמן למנחה והיין נסכים שקרבים עם הפר חצי הן חצי הין שש נכון שש לוגין מנחה סולת שלושה עשונים בלול בשמן

חצי ההין הנה חצי ההין ויין תקריב לנסח לנסך חצי העין אז אתה רואה זה חצי העין שלישית העין זה היה בא בשביל ה בשביל העין כן המנחה והיין לנסחים שקרבים אצל העין כתוב בתורה מנחת סולת שני עסרונים בלולה בשמן של אישי ההין ויין לנסך של אישי תהין רביעי תהין זה היה עבור השמן למנחה והיין נסחים שקרבים עם הכבש יפה כך כתוב מנחה סולת יסרון בלול ברביעי תן שמן ואין הנסך רביעי תן הנה מפורש לוג וחצי לוג ורביעית הלוג הגמרא תבאר בהמשך היה לו גם מידה של

לוג מידה של חצי לוג ועיתלוג למה היו משתמשים שלוש המידות רבי אליעזר ברבי צדוק אומר לא היו שם שבע כלי מידה אלא רק סוגי אח >> כלי מידה אחת שהיה מכיל הן זהו כמה זה הין אמרנו 12 בלוגים >> בלוגים >> יפה הן ושנתות היו בהן היו סימונים בחצי הכלי זה עד כאן לפר עד כאן לעיל בשליש הכלי סימון שליש ההן לעין עד כאן לא היה שם הן עוד עד כאן לכבש יפה רבע כלי רבי שמעון אומר לא היה שם כלי מידה שמכיל הן בכלל וכן

מה היה הן משמש למה צריך אותו פעם אחת היה בב משה מד דדו בו הנה שמן זית נמשיכה את הכלים יותר לא היה אז זה מה צריך אלא מידה יתרה של לוג ומחצה היה שם שבה היה מודד שמן למנחת כהן גדול שהצבא שלושה לוגין שמן לא גומחצה בבוקר לא גומחצה בין >> הארבעים לחכמים היה מוד שלוש פעמים >> לפי חכמים היה לו לוג לוג וחצי לוג שלוש פעמים >> לא לא היה לו לוג ומידת חצי הלוג למה שלוש פעמים חצי לוג ומרצה היה לו מידה של

לוג בנו חצי לו זה גמרא לקמן >> גמרא נראה עוד מעט בגמרא כבוד תנו רבנן שבע מידות שלח אמרנו סוגים היו במקדש של שמן או יין הנסחים ומונים אותם מהקטן לגדול מלמטה למעלה מהקטן לגדול רביעית לוג זה למטה זה הראשון למטה >> וחצי לוג ולוג ורביעית ההן ושלישית ההן וחצי הן הנה זה כבר שבע >> בהן והן סליחה שביעי זה והין חצי ההן והן חצי ההין זה שש הן זה שבע דברי רבי יהודה רבי מאיר אומר יש למנות את זה את המידה מהגדול הקטן ואיך סדרם

הן חצי הן שלישית ההן רביעית ההן לוג חצי לוג ורביעית הלוג יפה מה נפקמינה הגמרא תבאר לנו תכף בשני השטות אכפת לך אם אתה מודד מלמטה ועולה או אתה מודד מלמעלה רבי שמעון שעון אומר לא היה שם הין בכלל וכי מה היה משמש על הרקצתו בזמן משה את מי אביא תחתיו למניין שבע המידות הם היה להם קבלה שהיה שבע מידות במקדש אז אומרת מי אני אביא לך תחתיו אני אומר הנה לא היה מי אני אביא תחתיו אלא מידה יתרה שלא גומחצה הייתה שם שבו היה מודד

את השמן לחביתי כהן גדול לא ומחצה >> בבוקר >> בבוקר חצי חצי המנחה קרבה בבוקר ולא גו מחצה בין הארבעים אמרו לו חכמים הלומידה של חצי לוג הייתה שם אי אפשר לשאר בחצילוג שמדות שלושה חצי אלוגין לכל חצי של מנחה אמר להם אמר להם רבי שמעון גם לדברכם יש קושיף לדברכם למה נאמר חצילוג למה לא נאמר גבי חצי לוג ולוג למה צריך את שתי >> יעשה רביע >> לא יעשה רביעית הייתה שם אפשר לשער כלומר לא צריך לא לוג חצי לוג יעשה כלים במידות של חצי

לוג ולוג אלא >> רביעית יש רביעית הייתה שם ואפשר לשאר בה את הלוגים ואת החצאי הלוגים ברביעית הלוג שתי רביעיות הלוג עולות לחצי לוג ארבע מהם זה לוג אז מה הבעיה אלא זה הכלל היה במקדש כלי שמשמש מידה זו רביעית הלוג אין משמש מידה אחרת לוג על ידי ארבע רבעיות הלוג אי אפשר אותו דבר הלוג ומחצת הלוג לא היו משמשים למידת הלוג ומחצה לחביתי כהן גדול היה לו לוג ואין לו חצי רבי אליעזרבי טוב זה מה יקבל עכשיו עכשיו הגמרא שואלת את ההבדל מה אכפת לך

מלמטה למעלה או מלמעלה למטה מה יקבן רבי מאיר לרבי יהודה רבי מאיר אמרנו מנה את הבריתה את המידות מהגדול הקטן רבי יהודה מנה אותן להפך מהקטון לגדול מהמה מה מה ההבדל סך הכל זה אותו דבר בר אמר רבי יוחנן ברוצה מידות קבניו כלומר קדושתו של מעט הגודש שמצוי מעשפת הכלי המלא בדבר לך זה קבני הוא באו להראות על ידי הסדר שבנו את הכלים את דעתם לגבי בירוצי המידות >> קודש >> גודש למן דאמר ממטה למעלה כסבר בירוצי המידות נתקדשו לכן רביעית יב לרחמנא למשה הקדוש ברוך

הוא נתן למשה רק כדי שמחיל רביעית נתן לנו למשה בסיני ככה הגמרא אומרת בסוכה זה זה ההלכה למשה מסיני להשאר לידו את המידות ואמר לי ואמר לה שער דקעי להוא ברוצין אמר לו מכלי הזה תשאר את המידות והתוצאה מכך >> שגם הברין >> שגם הברוצין יהיו מקל כלי המידה ויתקדשו על ידם את הרביעית הלוג תכלול הבירוץ שלה ישפוך לכלי אחר הגדול ממנו שהמילוי פעמים רביעית ידנו על מידת חצי לוג אז אתה רואה גם הבירוץ הגודש כלול בחצי הלוג >> גודש בלח יש קצת בירוצי מידות כמו

בועות כאלה אתה לא עושה >> אז הוא אומר כיוון כשנשפח מהכלי בוא אז היה לכלי גדול אתה מבין אז הוא יכול להכיל אותו את הבירוץ הזה >> את הברוץ >> עכשיו למן דאמה ממעלה למטה שהמידות ממעלה למטה כשברצי מידות לא נתקדשו >> בירוצי מידות לא נתקדשו והן יהב לרחמנא למשה נתן לנו למשה לשער על ידי הן היי לרחמנא הן לא אורחציה הין הבנת הן נתן לרחמנא למשה והמלא שער בה זהשם לפסח >> עכשיו פסח מה הבעיה לפסח שואל אותכם זה כשר בכלל לא קשר לפסח >>

מכירה הוא לא זה >> מה זה מעלה למטה כסירו צמדוד קדשו והנה הבל רחמנא ל משה ואמר לי שער בה בכלי הזה זה תוצאה דקנב כברוצין הברוצין היו מכל כלי המידה ישארו חולין כיוון שחצי העין ישפור לכלי אחר הקטן על המנת שמילו יה מנדנו עלדת חצי העין למה הוא רוצה לראות הבירוץ הגודש הכולל במידת העין לא יכל מידת חצי העין למה כלי גדול ששופך לכלי קטן אז הבירוץ גדוש נשפח ארצה למה אין מקום כיוון שהבירוץ הוא לא בכלל מידת הכלים יש ללמוד שאין שהוא לא קדוש

על ידי מידת הכלים. כן, לא קדוש.

בבקשה בבקשה. >> כן. כך בהצלחה. מי הביא אתזה?

כן מגיע לו הופה זכה מצוות שיהיה לך תמיד בשורות טובות >> אמן ביא לך חרכם הולך >> בקשה אוי אמר כן נמשיך רבותיי הביא אמר דקו לעלמה בירוצי המידות יקר ממר נתקדשו ויק קומר לא נתקדשו גם לרבי מאיר גם לרבי יהודה אני יכול אני יכול לפרש לך שנתקדשו יכול לפרש לך לא נתקדשו ואכה במלאים כמפלגי הכלים צריכים להיות מלאים אתה מבין אתה אם אתה אומר היה לו שנתות אני רוצה שכל כלי יהיה מלא יפה להביא אתה אומר אתה רואה עד פה זה כך לא יפה להביא

חצי מה זה ומלאים כפ מפלגה לא כתוב שניהם מלאים סולת בלולה בשמן >> מה דה אמר מלמעלה למטה כשבר מלאים שצריך כתוב פירוש לגמרי שלא יחסרו ושלא יתיר לכן מידת ההין הגדולה מחלק בדיוק לשני חצאי ה דאמר ממטה למעלה סובר מלאים שלא יחסר אבל יותיר על המידה עדיין מלאים כרין ננוה אם נתן יותר אי אפשר לתת יותר מן המידה שתי מידות של רביעית כן אפשר אז זה דבר שגורם לחצי הרביעית הנוצרות מהם להיות יתרה מעל המידה קצת אז לכן השאלה אפשר שיהיה יתר הוא צריך בדיוק

אמר מור רבי שמעון אומר לא היה שם הין בכלל זה רק היה צריך בזמן משה שפירק אמר רבי שמעון לרבנן מה יענו על זה ורבנן הבין מצינו מידת הין דעבד משה לשמן המשחה מה אתה רוצה תכתיב בשמן זית הין מור סבר כיוון דלדורות לא אהבה צריך זה רבי שמעון אומר לפי שעה ודעבדה והגניז אותו שעה היה אחר כך נגנז וידח כיוון דהבה הבה היה מה אתה רוצה מודה לך את המידות אמר מור ואת ואת מי אבי הביא תחתיו כלומר במקום העין של רבי שמעון את מי

הביא תחת אומר מה לא סגיע זהלא מעין מה למה צריך מה אין אפשרות שלא צריך להוסיף עוד מידה מה קרה כדאמר רבינה שתי סמיכות בציבור למדנו הלכה למשה מסיני שיש רק שתי סמיכות על קורבן ציבור זה אנחנו יודעים אותו דבר למדנו הכנגמירה יש קבלה למשה מסיני שבע מידות שלחת חיו במקדש. לכן אני חייב להביא עוד אחת שיש שבע. אם אתה סובר שזה לא היה צריך להביא לך עוד אחד. אין מה לעשות כן ככה זה הלך.

כן, בסדר. אמר מור, רבי אליעזר ברבי צדוק אומר, שנתות היו בהין. כלומר, ה היה בזה פסים, פסים, >> סימנים בלט שבע מידות. אה צריך שבע מידות.

מה יעלה? >> לטלה. כן. החביבי אין לו את אין לו את הקבלה הזאת ויתימ מה שבע מידות שבע מדידות אחד ומודדים בו שבע מדידות רביעית מה היה מה הייתה משמשת מה היה משמש כלי של רביעית מה היה משמש רביעית מה הימ צורע למה היה צריך רביעית מים לשחוט בפנים את הציפור על מנת להיטהר ורביעית שמן לנזיר לשעת החלות של הנזיר צריך רביעית שמן חצי לוג מה היה משמש חצי לוג מים לסוטה וחצי לוג לשמן שמן לתודה ללישת לחמי תודה ובלוג היה מודד לכל המנחות ואפילו מנחת

של 60 עשר צלון אוה 60 לוג 60 לוגין >> זה כמות מרובה נותן לה 60 לוג בליעזר ברבי יעקב אומר אפילו מנחה של 60 חסרון אין לה אלא לוגה לא צריך עוד רק לוג אחד של שמן איך יהיה לא יודע שנאמר למנחה ולוג שמן לוג אחד של שמן שישה לוגין לפר ארבעה לעין נמדדו במידת חצי עין אז אם זה חצי צריך לעשות שישה שיהיה לו שלוש לוגים ארבעה לאי למה חצי חצי חצי ארבעה ושלושה לכבש לכבש שלושה ומחצה למנורה זהחלצילוג לכל נר שבעה נרות שלוש וחצילוג

שמן יתיב גמרא זה היה המשנה גמרא יתיב רבי לקקש ידה רביעית למה נמשך בשמן המשחה היא למצור לטהרת מצורע בחוץ הוא בכלל בשער ניקנו לא בעזהרה >> לא צריך נטילת מים בכלי שרת מועיל לקדשו ואי ואי לנזיר צריך חלישת הלחם שמביא עם הקורבן שיתקדש הלחם לחם נזיר בשחיטת האילו דקדיש לא ב אמר לרבי חיא בא שבא היה מודד לחביתי כהן גדול רביעית שמן כל חלה וחלה אה יפה אמרת לי כרא עליה מארץ מרחק איש עצתי רבי חיה יושב את קומתו את הזה היה מארץ מרחק ראית?

הוא בא מבגד כנראה >> עלה מבבל >> עלה מבבל לארץ ישראל כן אתה דירצת לי והסברת לי מאיר אי אפשר הכל ביום אחד בסדר כל יום ביומו למדנו את הדף לא >> לא >> איפה אני >> אה זה עמוד ב' עכשיו >> היום פעט הייתי >> חשבתי שכבר גמרתי כי למדתי ש >> שני עמודים >> חזרנו >> חזרנו על העמוד >> לא אני מקבל טיתי אני חצי לוג >> לא רציתי לעשות נחת למיר >> בסדר מ אתה מקבל על זה שוקולדה שאתה נשאר אין בעיה חצי

לוג מה היה משמש יטיב רבי וקקש יללה רבי התקשה חצי לוג למה נמשך לסטה וכי חולינו צריכה לקדושה הלא מהסותטה וכי צריך לקדוש אותם בכלי הלאו כתוב מים קדושים כתיב שכבר היו בכיור ונתקדשו על ידו אז זה לא חולין זה כבר מעיקרה מים קדושים מה וכי חולינו זה צריך אלה לקדושה זה לא מים של חולין צריך לקדש אותם עכשיו והיא והיא תודעה והיא בשביל אחד צילו שמןשת לחמי תודה שקדשו על ידי השמן הלו לחמד תודה בשחיטת תודה דקדשה לא קודם לכן יפה אמר לה רבי שמעון

ברבי שבו היה מחלק חצילוג שמן לכל נר ונר שבמנורה יפה שבח אותו רבי אמר לו נר ישראל כך היה הכינוי ההנאה לך באמת במקדש הוא היה משמש בשביל הנרות וככה אני נזכר שככה מקובל בידי ככה היה קרה אמר רבי יוחנן אמר רבי נר של המנורה שכבתה בלילה קודש שעיר היום אם העיר היום לא צריך עוד פעם להדליקה מערב עד בוקר אין מצווה שידליק אלא עד הבוקר. אז זה כל הנרות כך נר שקמתה בלילה אז זה קודם שהיר היום נדשן השמן אומר כמו שנדשן השמן >> שנה

הפתילה נהפך דינו של השמן כדין הפתילה שנותרה בנר לא ראויה יותר להדלקה נשאר שם שמן נכבה מוציאים את כל השמן לא ראוי להדליק בהם. הקצד עושה מטיבה, מנקה את הנר ונותן בשמן ומדליקה. שמן בפטילה מחדש ומדליכה חדש.

מה שנשאר הטיב רב זריקה וקם בעיניה כשהוא נותן בשמן כמידה ראשונה חצילוג או כמו שחסרה מה שנחסר מהחצילוג זה נותן. אמר ביה פשיטה דכמידה ראשונה כמו שחסר מנה את עינן מה חיסר מאיפה אני יודע כמה חיסר וכיתמה נמשער לה בערך אם כן שבע מידות >> שבע מידות נפלא מידה טובה יהיה צורך במידות רבות יותר מדי לשאר את הנחס כל פעם שיכבא הנר משערים צריך להביא אותו כלי >> קרא עלה הדרך צלחם על דבר אמת מת את השרבת לי יפה חידודך הדרך חידודך הצלחת בזה עבור חב

על דבר אמת מה מה שהישבת לי וענו צדק זה בזכות חידותך זכית לרכוב על דבר אמת ושבתני בזכותך דבר אמת תמר למרבי אבא ואמר רבי יוחנן ואמר להם רבי אבא אמר רבי רבי ענינמר בי נרך שכבתה שנדשן השמן ונדשני הפטילה אז כדי כדי שינו מדליקים בו כצד עושה מטריב מהשמן והפתילה ונותן בה שמן כיבדה ראשונה ומדליקה מחדש כמו שאמר רבי ירמיה אמר רב הונה ברד רבי יהודה אמר רב ששת נר שבמקדש של פרקים הבה או משהו טוב >> מה אתה רואה במנורה כן היה מחובר למנורה

בקנים דקים היה אפשר לכפוף אותו >> הנר לא לא הנר עצמו למעלה שעומד היה כן היה של פרקים יכול להות יכול לכפוף אותו >> הגביע זאת אומרת כופף אותו ומוריד את השמש >> כן כן איך הוא ידשן את זה לו ציר ציר שם מה זה ת >> הגמרא שואלת את השאלה רגע >> הנה הנה הגמרא גמרה שואלת איך אני לא צריך כיכר אחד צריך שיהיה שלם כל מה שאמרנו מקשה אחת פתאום עכשיו את זה מתפרק >> עכשיו כן זה שגמרא של תמתין זה לא >> אבל

קודם כל אני אומר לך דע לך >> הקנים האלה של המנורה היה אפשר לכופף אותם להפוך אותו עלמנת אפילו נמצא מקשה אחת אפשר לכופף אותו מה זה משנה >> זהב הוא רך זהב הוא >> כן זה כמו כאילו זה עשוי כזה והיה אפשר לכופף אותו מה אתה לא יודע הרבה ב ניסים היה כן היית אומר לו אה תשמע זהב אני מבקש שעכשיו תכופף עצמך היה כופף >> כמו שהיו מסתובם מקשחת היה עם הספורת >> יופי טוב בוא נראה בוא נראה מה הפירוש >> הוא מקשה >>

כסבר >> עכשיו אתה רואה ולהובכו כסבר כי כתיב כיכר מקשה אתה רואה מה שכתוב כיכר מקשה מה שאתה שואל כן היה אסורה כולה מכיכר ממקשה אחת זהב כיכר של זהב מקשה אחת המנורה ונרותיה כתיב המחוברות המנורה וכיוון דבעיה הטבה צריך ניקוי של הנרות בוודאי שהיו הנרות עשויות באופן כזה שאפשר לכופף אותם אילב דברקים וה לא אמיתי תבלה אם לא היה קנים איך היה מתקפלת לא היה לא היה הנר מתנקה כמו שצריך איך איך איך תוציא לגמרי את הלכנווך ואת הכל? קשה. אתה חושב שהיה אז משאבות

שאתה יכול סוף את זה?

קש יכול להביא קש. >> כן. לא, לא היה. אז היה מכופף אותו >> וזה היה ניעצ >> מטבי כצד עושה.

איך היה מטיב את הנרות? מסלק כאן את הנרות. הוא מניחן באוהל. באוהל בבית המקדש.

אתה שומע? בכלל לא מכופף אותה. מצד כאן >> הוציא אותם לגולש אותם >> כן הוא מקנחן בספוג לנקות אותם מהשמן מה אתה אומר אם מכופף לא מכופף >> ונותן בהם שמן חדש הוא מדליקן אתה רואה שהנרות האלה היו מתפרקין החלוטין לא היה מכופפם הוא דאמר מחלוקת רבונה אמר כמו כהייתא דתניה החכמים אומרים לא היו מזיזין אותן את הנך שבמנורה בשעת הטבת הנרות הדבר תלוי במטיבת הנרות לא היה מזיזה מכאן התבעיה לאוזזה מצא מזיזנה אומר לא היה מזיזן אבל אם היה צריך להוזיז יכול להוזיז מצא מזיזלה

>> בתמייה >> כן מזה מזיז לא ייתכן אלו היא מחוברת למנורה היא בעיה נכון בתמיעה מקה די בעיה ללהזוזה מצא מזיז שדה הרי לא יכול להזיז אלא אמא לא הייתה זזה ממקומה הייתה מחוברת למנורה מה חכמים רבי אלעזר הוא נתן לרבי אלעזר ברבי צדוק אומר כמין תס של זהב היה לה על גבה כשהוא מטבע לוחקו כלפי פיה שממנו מתרוקנים מרוקנים את השמן אתה מבין כלפי פיה שהוא נותן בשמן חוחקה כלפי רשע אתה יודע הנר היה עשוי כמון אוניה >> אוניה קטנה כן כן >> ככה אתה

רואה כמו של הפרסים איפה הם שמים את ה >> את הפתילה פה בצד יש לו ככה ככה יש לו פה ואז זה היה תא של זהב היה לו חור באמצע שמזה היה מנקה כך זה היה וא עכשיו הוא מסביר לך >> נתן לרבי אליעזרבי צד אומר כמין טס שזהב אייל לה על גבה באמצעו היה נקב שהייתה הפטילה מושחרת ממנו שהוא מטיבע את הנר דוחקו לטס כלפי פיה ממנו מרוקלים את השמן כל השמן היה יוצא ע על ידי זה לחוץ תראה ראשי אומר דוחקת >> אבל זה

מכסה לא לא >> כן מכסה אבל זה לא זה זהלבד זה מופרש זה המכסה הזה זה לא סגור יכול לדחוק אותו או להזיז אותו >> אה או להזיז אותו לצעד פיה >> זה אמרתי לך זה טס שהוא קטן קצת לא פשוט דוחף את השמן שלכן דוחה כל הטס שאיפה מרוקנים את השמן כל השמן יוצא על ידי הלחץ >> נמצא הנר מתנקה אתה מבין כשהוא נותן בשמן בוחקו כלפי ראשה ממנו יוצאת הפתילה להעמיד את הפתילה היטב במקומה לנר יש לו כאילו שתי פיות הרחב יותר דרכו מוזגין

את השמן איפה איפה ה למעלה הפי לנר כלפיו היה המכסה מותא על מנת להוציא את השמן הנותר ופתח נוסף היה צר יותר שמיון יוצאת הפתילה ושמה היה המכסה מותא בשעת ההדלקה להחזיר על ידו את הפתילה למקומה אתה איתי או לא? לא, לא יודע.

לא כל כך שככה משהו ואז הכל יוצא. >> כן. כן. >> אבל מה זה היה קצת ככה ופה יוצאת הפתילה ופה היה גם כן >> היה חור שבו היה שם את השמן >> אבל זה חור זה רק על הפקק אתה מבין?

והיה יורד את השמן אחר כך שהוא רוצה להוציא הוא לוחץ את זה דורס אותו ואז היה מנקה יוצא מפה מאיפה ש >> מאיפה שהפתילה יוצא מנקה את הפטילה יוצא הפתילה ככה גם היה יכול לשים שמה איזה ספוג >> דזה והוא מנקה >> לוחץ ככה אני מבין מרשי >> אבל ברגע אתה יש לך ציור לא >> כן הסברתי צך לך ציור אין לכם ציור צכם >> יש גמרות שיש להם ציור צלך יש ציור צה לא >> לא אני ראיתי בגמרא של הזה איך זה נקרא >> מטיפטאמל

>> אז יש שמה ציוור בשביל זה אני יודע להגיד לכם >> יש לי במדף שלי יש לי מטבטה בתוך הסטנדר יש אני אתמול בלילה ראיתי את זה שאת הציור לא מים כל >> איך זה הספר שלך אין ציור >> לא יודע לא יודע >> אבל מאיר הסביר לך ונגמר >> לא זה בכל זאת מגלבל לא יודע הוא נראה לי שזה >> רגע אצל מר יש ציור יש >> אז זהו זה אותו ציור נו א זה מאותו ספר אני אקח לא זה ככה כן ככה זה הוא

ניע ואז זה יש לו אתה רואה אותו דבר >> זה הציור אני יש לי כזה רק עכ >> אותו דבר פלוקתה דענה תנאה הנה דתה מנורה ונרותיה באות מן הכיכר גם נרותיה ואין מלכחיה ומחטותיה מן הכיכר אתה רואה זה לא נעשה מן הכיכר בטח מה מה זה קשור מכרה מחדותיה זה לא מן כיכר זהב רבי נחמיה אומר מנורה הייתה באה מן הכיכר בלא נרותיה ומקרחרה מחתותיה בעוד גם גם הנרותיה לא באות מהכיכר הולך לפה >> זה כמו של הפרסים אמרתי לך שתופף בסדו כמו >> כן

אני ב אני למדתי בזה איפה אני יודע לצייר לך הנה קח כן ראיתי את זה אתמול גם הרע נומנורה ונבאות מן הכיכר ואין מכחה מצות הבאות מן הכיכר זה דעת רבי נחמיה אומר מנורה הייתה בא מן הכיכר ולא לא נרותע גם לו אמר כך רותע בעוד מן הקרן גם מפליגי בעיקר בפסוק כיכר זהב יעשה אותה למדנו מנועה שבא מנה כיכר מנה לרבות נרותיה אתמר את כל הכלים האלה לרבות את הנרות רו שאני מרבה אף כחמותיה את אמר אותה דברי רבי נחמיה אז כאל שדרבי נחמיה עד

רבי נחמיה נכון פה הוא אמר שנרותה לא נעשות מנכיקן תראה את הנאה ליבדר בן נעמיה מה ממשיכה בשלושה בכה אומר ונורא באה מן הקיכר ואין מרכחיה ומחטותיה ונרותיה בא מן הקיקה ולמה אני מקיים את כל הכלים האלה שהיו הכלים של זהב זה העיקר זהב הכתוב ועשית את נרותיה שבעה ואלה את נרותיה ואם ר פניה ומקח אומר כחיה מחתותיה זהב טהור את כל הכינים האלה אומרת לו נצרך אלה לפי הנרות מד על הזהב שמקיף את שפתם העליונה שגם הוא נעשה מזהב טהור צקד רחמנה אלו פי הנרות

אשחורי משחר אז לא כדאי לעשות את זהב למה זה משחיר והתורה חסה על ממנ של ישראל >> ולביא זהב כל דיור לא ממש >> לא זהב טהור >> כמה >> כמה שמעלן אין אין עניות אין עניות פה הכל זהב הכי טוב אפילו ששחור >> חצי לוג שמן לתודע בסדר מי >> זה למחר כבר >> אל תגלה את כל הסודות שלי הלכות היום זה איסור חג. אתה לא יודע שהיום איסור חג. אז מה רוצה רוצה אני זה >> תמשיך לבלבל עכשיו באמת שנה כתש לא מה פתאום

>> במירון לא >> אין שמה >> שמה זה בלגן >> לא יודע אין בלאגן באף מקום >> ברוך השם >> כן מהר מהר מה אם נמצא עם רשות שמעת מהמצאים רשות ואני מנה בין תבשיל לתבשיל ני תבשיל של בשר לתבשיל של ג'בן אבל בן תפשיד ג'בן חובה >> ממש כמו בשבוע >> כן אבל בתבשיל של בשר לגבינה חובה איך יעשה קודם גבינה אחר כך בשר זה יכול להיות בשבועות ככה אני עושה >> אבל לא כתוב פה תבשיל של קודם בשר כן לכאורה הלשון >> זה הפוך

שלג'יבן צריך קודם הכוונה בין תבשיל לתבשיל בשר אין הבשר בעין תבשיל של גבינה שאין הגבינה בעין אתה מבין אז אין חובה ליטול ידיו כןחיים ככה מזבירים את זה תבשיל של חלף תבשיל של בשר לא לא >> לא צריך לתורשות >> אבל אם זה גבינה ממש מוצא וכל זה כאשר לא נגו ידיו ממש בתבשיל אוכל בכף אתה מבין אז לא צריך ליטול ידיו דד הבן איש חי בכל אופן צריך ליטול ידיו אתה שמעת כף החיים כתב שאף שמסתבר שאין צריך נטילה כל מקום נכון להחמיר אתה שומע

>> הוא אומר בזמנם היו אוכלים גבינה אחר תבשיל של בשר >> מעיקר הדין אין צריך להמתין >> לא בשר ממש >> כתב כף החיים דיום המנהג להמתין שש שעות בין תבשיל שבשר תבשיל גמינה בשר >> אפילו בבשר עוף ממתינים היום זה דעת >> בשר אחר גבנה מותר מיד רק שיקנח ידיוטוף את הפה והכל אבל אם זה גבינה קשה מחמירים הזוהר >> אומר הספרדים כן מצוותפים את הידיים בין בשר לדגים חובה ליטול שום תקשר לדבר אחר לצרעת וחמיך סכנתה מסורה בשר לדג אז אז מה שאתה אומרים

נמצאים בשוט זה לא נכון להגיד >> זה לא זה לא זה לא בין בשר לדגים זה בין לגבינה >> לא אנחנו בשבת שאחרי תגים עושים מים נמצאים אומרים מים נמצאים רשות אז זה לא >> מים נמצאים חובה פה >> חובה >> רק מה כיוון שאוכלים במזל אבל כל דגי הים בעתיכם ניתן לא אוכלים אותם ב בדגים לא אוכלים בזה ראית ציומו שפעם אוכל דג עם האצבעות למה שלא יהיה לו חס ושלום אז הוא בטח הוא מודד את זה התימנים אין להם מה לדאוג בכלל אין להם

דגים אין להם כלום הלאה כל הדברים >> יש להם בצובת דג >> עוד ההוא לא בא היום התימני בא יושב שמהתימני אחר עוד כל הדברים הנוהגים באחרונים נוהגים באמצעים בין להקן בין להחמיר אתה שומע חוץ מהסח הדעת שפוס באמצעים בני שעדיין רוצה לאכול ועדיו צריכים שימור חוץ מניגוב הידיים שהאמצעים צריכים ניגוף כראשונים חייב לנגב ושומרים שהאמצעים צריכים מים דווקא ושאין כן באחרונים אתה יודע, אתה יכול לעשות את זה בצ'אי, במשהו, לא? מה?

>> אתה יודע, הרב מזוז עכשיו הפטירה שלו >> אומר שביצי דגים אפשר לאכול אותם, זה לא צריך מים עם בשר. אומר וכך מנהגם כך המנהג זה לא נקרא דג >> אומר כן אומר פלא שלא הביאו את זה >> לערבב את זה עם הבשר >> מותר לאכול את זה עם ככה >> הם לא עושים ככה ח >> עוד שלוש קות אבל הבעיה זה דגים בחלב >> אנחנו הספרדים לא אוכלים דגים עם חלבז >> אשכנזים יכולים לאכול כן הםחילה אתה יודע יש להם א קופסאות טונה והכל כל

מהתחלה מייצרים להם את זה עם חלב. ראית את זה? היום >> כן היה הרב מועלם >> עליו השלום הוא היה הבן שלו שולח לו מחוץ לארץ א קופסאות טונה משהו טוב עם חלב אז אני הייתי אז נותן שיעורים ביזנים אז הם ה מביא לי קופסאות כאלה אמרתי לו זה תיקח בשלך את ה דגים עם חלב הוא אומר אנחנו אנחנו אוכלים דגים עם חלב מה יש הוא אומר לי הרב מועלם אנחנו לא אוכלים דגים >> גם האלוקים מוכ >> כן למה הרב זבחי צדק אומר שחמאה עם

חלב אפשר חמאה עם דג אפשר מתיר חמאה עם דג האשכנזי התימנים אוכלים א דג עם חלב לא >> אה לא אפילו לא אבל זה חצדק אומר שאפשר >> כן מה אני גם לא אוכל חלב עם >> אני פעם אחת אה עשה לי אה תיגן לי דגים עם חמאה כן >> אתה זוכר >> בטח אני זוכר הרב הלך וחיפס בעניין הזבחי צדק אמר בשביל לא להעליב את הדיברת אני אוכל >> כן חמה מה הוא יצה רוצה היה מה נעשה >> יין שבתוך הסעודה מברך עליו בורפר פרי

הגפן ואין הפת פוטרהו זה לא מים יין פותר כל מיני משקין אפילו ברכה ראשונה כן איןסעודה >> ג' אם אין לו אלא אחד מניחו לאחר המזון ברך על ה >> מה נעשה יותר טוב עד כאן להיום מאיר אתה איתי >> עוד שנייה איזה הלכה בזה >> בהרמבם אפילו שאני ממהר אין לי דבר עוד שניה עוד שניות אנחנו הגענו ג דף סז >> וכל המחובר מ-14 אלו הוא נפרד בסוף יש שהוא נפרד לאחר ימים אחדים ויש שהוא נפרד לאחר שנים רבות חון שתחבר מהם אי אפשר שלא

יפרד להם אפילו הזהב והאודם אי אפשר שלא יפסד ויחזור ליסודותיו וישוב מקצתו לאש קצתו למים קצתו לרוח קצתו לארץ תראה מה זה מה זה אודם הזה שהם הגופים החזקים ביותר לא יודע מה זה עודם הועיל וכל הנפסד לאלו יפרד למה נאמר לאדם ואל עפרת שוב פי שרוב בניינו מן העפר ולא הכל נפסד כשיפסד מן יחזור לארבע יסודות אלא יפסד ויחזור לדבר אחר דבר אחר לדבר סוף הדברים יחזור ליסודות זהו כל הדברים חוזרים חלילה הגענו ה קודם זה רוב >> אה >> קודם זה רובין כ >>

אה כן זה רובין שבטים >> איך >> שבטים כן כן הבנתי מונע מונע מונה הפלה >> כן נכון >> נכון תודה רבה הכל אותו דבר 8 וח דף נד ד ביצחק אמר ש דרש דרשימה בדלת קשרי תחת זה ירושלים בסיון דינה רחמי אבל גם כפן כתיב עיר דוד סיון כתיב מקרבך הקדוש ולאבוא בעיר נשבע קודשבר שנקס בירושלים של מעלה שיכנסו ישראל ירושלים של מטה אמת מתי אמר רבי יהודה קדדר מלכו בית דוד תרטתא הנה רבי יצחק אמר ש דרשימה בדלתי מזלתה ומזרה תלתן מברכה קדיש כחה

דה כלונה פרשת דרש מכל אחר עדין פשבר גן כך ברפה עני כב שם השם נקרא עלך שם השם ממש תפילין דורמלה תקרא עוז עוזכות ישראל תפילין אח גופה בחן תפח עוד יסוד יה דדך וכול אחידן בא יתברך מנה גדלה מכולהו אמר רבי חיה אחי רק כדי קשר של תפילין תראה מה זה משה רבנו משה רבנו ביקש מה הקדוש ברוך הוא הרי איננה את כבודך מה לא אי אפשר סבתיך בנקראת הצור רק תראה את אחוריי עם ישראל שהיו בים הם ראו עין בעין את השם יתברך כן

ראו את השכינה זה אלי בן זה ככה כמה חביבים הן אמר לי שפירו בכל הברמנה דה רצועה חד מזמנה יקר אות כמ דעת אמר זאת אות הברית כתיב לאות על ידך בה וכמוה הנה ראינו היום התחלנו להניח תפילין היה להות על ידך תב אדוני שקטור לפניך את כטורת הסמים שבדקים כאשר ציוית אתה מל משהחק כתוב בתורתח אוהבת קח הבן שלי אתה יודע שרג כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קעמים נטף שחלת חל בנה בונה הזקה בתב יהיה כתוב תודה >> ויאמר אדוני אל משה קע לך סמים

נטף ושחלת ח בן הסמים בונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחל בן הסמים ולבונה זכה בד בבד יהיה בד בת זכנסח בשלום אל הדומר יהיה בבד בת זכה שח ויאמר יהיה בבד בת זכה איךזו הזו ש אשר קודש קדשים עליו אהרון כ בבוקר בבוקר העלות אהרון בן יקר קדות מלפני אדוני לדורותיכם תנו רבנ פתום אחת עוד קטע 368 365 כם עניין מות רחמנה בכל יום חצתו בבוקר בערב שלושה בנים מתים שמהם כן גד נותן מהם לחופה יום הכיפורים

החזרן מחתשת בערב יום הכיפורים כדי קיים מצ דקה מן הדכה 11 סמנים היו באלוה הן הצורי והסיפורן והחן בינם והלבנ 70 70 בנה מציעה שבכוס שם לא מצח שהוא בנתק שהיא נתן בדש בסרבן שמעון גמליאל אומר צור ש למה היא באה כדי למה כדי שתלו בקדש כמו תניה בן נתן אומר כשהוא שוח אומר הדרך כתב דני שהכל בסמים פחה שמ זה כי מידתה כשפה אחת ל60 שנה דבר שעות קור טוב של דבש אין אדם יכול לעמוד נח ולמה אין מערבין בדבש שהתורה אמר ככל דבש לא

תקטרומנו של אדוני מרות עשו לאיש מנחה מעד מעדות מושכדים מרן כן פות עסוקח זמכם דו לאיש מנח מעד צים עדש כל זנות מים מושקדים עוד מעט כן מרם סבבה כן אפס עזו חוזמכם דו לאיש מנח מעד צורים שכחות שכנים נקרא משה חזק ישראל נמשכו הפסח תם זתם בדם שגעתם אל משכו שתזר עשם נוצאו איש מפתח בתוקר ועבר מצד על המשקוף בעל שת מזוזות בכם את הדבר הזה חוק בניך אדוני מרוכם בניכם העבודה הזאת לכם אמתם פסח ולדוני שפת בסתחבו וה עשתה מנורת זהב טהור שעשה את

המנורה לקנ גביעי הכפת אפים היום שלושה קנים נוציאים מצד שלושה קנים עולם מצד אחד ושלושה כנצד השני שלושה גבים שוחדים אחד גבים שוכדים אחד גופר כת ששקנים יוציאים מן המנורה במנורה ארבעה גיבעים שוקנים אף ככות שני הקים חבדות שניות שני הקנים היוסי ממנה כפתורים עני כולם שח זהב טהור ואז רשע זהב טהור ככה זהב טהור עשה אותה ואת כלי אדוני שעיני לנגן כל ימי חי אדוני אדוני שעיני לנגן כל ימי חיים אדוני זה מעשה זהב דרך מש כמרא אשר עשה את משהו כתוב מהר אל העדהים

כצפן הנגד כשעם על יעמוד בן המצפ משהפעצה משהו הרוצה של חידה עכשיו התכוונות הרוסה של חי >> עושה מה שצריך מה אתה דואג מה זה לא משנה אנשים >> עושה מה שצריך אני עושה >> תשאל אותי שאלות אמר משה אהרון ארון קח את המחתה יש לך שאלות גם אהרון קח את המחתה ותן עליה יש בזה קטון לך מהרה אלה עידה כפר עלים כי יצאק זה בפניח הנגף חון קשות דבר משה חג את הקדוש חפר עלם עמוד בצפתח אופצרה אני אשיר עוזך בוקר חצר בך אני אשך

בוקר חד בנו עוזר עוזב ביום זהשיר מנצח מלחי שיר אלוהים ארץ חנוכנו אותו כל אפסי ארץ >> ארץ >> ויעמוד פנחס ויפלל תעצר המגפה כן עד כאהל רבותיי מי שברך לבותינו הקדושים עם עציעק משה ואהרון מברך כל הקהל הקדוש כדע על מה יברך אתכם זכר אתכם בריאות תנורה מענייה חיים טובים ארוכים בריאים שמחים שפע וברכה על בן ידיים >> אשר תפנו תסכילו ותצליחו >> אמן א חיים טובים מאושרים אתה ועדוני תזכו שנים רבות אמות וטובות יהיה איס רוחק שמח לכולם כן י רצון ונאמר אמן >>

בעיר חנניה בן אחשיה אומר