📖 הדף היומי מסכת מנחות דף סח📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ב ניסן תשפו

קונים את המעמד הזה אחרי שנים >> כן כן מה הוא חושב שזה זה פשוט יום אחד >> השם ישמר ויחייב אמ >> מי אני >> תודה כד >> אשריך צ שאין כמוך >> דך למ >> חס ושלום מי אני מי אני מזל טוב טוב ליצחק. בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש בית ניסן. הנה אתמול כבר זכינו להתחיל את הנשיאים והיום זה כבר יום השני לנשיאים.

>> הקריב נתנאל בן צוער. נכון. והנה אנחנו בערב שבת הקדושה. שבת ויקרא מתחילים פרשת ספר הקורבנות פרשת החורבנות לכן נקרא הספר הזה תורת כהנים אפילו שהחומש הזה הוא קטן יש בו רק 10 פרשיות אבל ויש בו רק 859 פסוקים אבל מאידח גיסה הוא מרובה במצוות יותר מכל הספרים יש בו 247 מצוות פלא פלאות בראשית יש בו שלוש מצוות שמות 111 מצוות תמיד חשבתי יותר למה כל מתן תורה כל הפסח כל משפטים משכן וכלב ספר במדבר 52 מצוות דברים 200 מצוות אז אתה רואה כמה ויקרא עכשיו

שהתחלנו בעזרת האל ובשועתו חשוב עד מאוד מאוד מ מאוד מאוד מאוד אז הנה בעזרת האלו פשועתו זכינו אז עכשיו בעזרת השם השבת הזאת זה שבת ראשונה של השנה שימו לב חודש ניסן ראשון לכל החודשים הפנימיות בעולמות זה מתחיל שנה חדשה והשבת זה שבת ראשונה הכל הולך אחריה בשבת הבאה זה שבת של השבת הגדול לכן צריך שני השבתות האלה לעשות אותם כתקנן אבל בכל הכוחות בעזרת השם בפרט שאנחנו מתחילים את הקורבנות איזה יופי של קורבנות שהם מכפרים עלינו הקדוש ברוך הוא נתן לנו את הקורבנות למה נוח

הקריב קורבן אחר המובן ראינו אחר המבול אהבות הקריבו קורבנות אבל אומר הזוהר, מאותו יום שח שהיה חטא הענגל לא הייתה עצה.

רק חייבים לתת חלק לסטר אחרה בכל הקורבנות, בנסחים, בעולות. אז אומר רבנו הארי שיש פה עכשיו שם הויה מרומז על כל קומה שלמה. קוצ הכתר. י זה חוכמה ה זה בינה ו זה תפארת האחרונה מלכות כנגדם ברא הקדוש ברוך הוא דצחם דומם צומע חי מדבר צריך להתקנם לעלותם אז על ידי הקורבן מעלים עם המלח זה מתקנים חלקי הדומם יין ושמן וקמח מתקנים חלקי הצומח בעלי חיים מתקנים חלקי החי אז הביוי שאדם מתוודה זה המדבר אז צריך חזק חזק >> אז כאשר עם ישראל מקיימים את כל

המצוות בשלמות עושים תשובה מעשים טובים זובחים זרבחים נכנס דמות אריה חקוק בכיסא נכנס באש ואוכל ונהנה מזה וזה המלאך הוא ריאל אז בעזרת השם פלא פלאות אז כל הכלבים בורח נותנים להם איזה חלק קטן מה שצריך וגמרנו הולך אז עכשיו הקורבנות זה מכפר עלינו מה שהיה צריך לעשות לאדם עושים לקורבן על העוונות שלו שאדם רואה את זה אז מתכפר לו אז עכשיו בעזרת השם יתברך מתחילים את השבת הזאת שאין כמותה בכל ליבנו ובכל נפשנו איך אדם יכין את השבת יענג אותה כמו שצריך איך הוא יבוא

לבית איך הוא ידבר איך הוא ידבר בדברי תורה יכין דברי תורה שהילדים הם נהנים מזה איזה מעשה איזה אגדה מושכת שיטעב כבר יכין אותם לליל הסדר איך לשבת איך לספר ביציאת מצרים כמה המעלה של זה גדולה ספר להם סיפורים על זה וככה הוא יכול כל הבית שלו ילך במישורים יהיה משהו אחר הם ידעו אם באים לקראת הסדר זה ככה כי זה לילה קדושה מאוד וגם השבת עכשיו אנחנו מגיעים לחג המצות יש לו שלוש שמות חג המצות חג הפסח >> וגם כן זמן חירותינו שמזכירים בתפילה זה

שלוש שמות חג המצות למה שהקדוש ברוך הוא משבח את ישראל הקדוש ברוך הוא משבח את ישראל שיצאו בלי בלי לחם בלי מזון לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ אז לכן אומר הקדוש ברוך הוא זכרתי לך חסד נעוריך קורא לזה חג המצות חג החרות זה עכשיו הסגנו שאנחנו בני חורין לא משעור בדין משום כוח משום דבר התכלית של יציאת מצרים זה קבלת התורה זה חירות מיצר הרע זה העיקר זה לא חירות מפרעה העיקר זה חירות מיצר הרע חירות שאנחנו הולכים עכשיו לקבל את התורה חג החירות איזה

יופי בחג הפסח למה קוראים לזה חג הפסח קוראים לשבח את השם יתברך ואמרתם זה פסח הוא להשם שפסח על בתי בני ישראל אתם יודעים יש עוד פירוש מה זה פסח פסח השם הפתח ריחם הקדוש ברוך הוא ריחם עלינו פסח זה פירושו החמל תראו כשכתוב פסח בתרגום הוא אומר וחמל פסח השם הפתח חמן הקדוש ברוך הוא על עמו ישראל רחם עלינו שהאיתנו כזה חמלה וחנינה אנחנו לא היינו רוים בכלל להיגאן והקדוש ברוך הוא ועט ערום וערייה כתוב אין מצוות אין שום דבר הקדוש ברוך הוא שימח את

עם ישראל מה זה נתן לנו איזה יופי איזה זכויות פלא פלאות אז זה ב כן בבקשה אז בעזרת השם נשתדל חזק חזק ונתחזק על המצוות הללו וה ה יש לנו עכשיו להכין את ה כל אדם כבר יקח לו קערה יפה גדולה אם יכול מכסף זה הכי טוב למה קערה זה אותיות עקרה זוכה להיפקד בזרע הקודש לקימה וגם בעזרת השם הזרוע בצד הימני של הקערה צריך להכין זרוע שלא יהיה מאוחר זה על שם ה בתשלח את המטה היא לקחה את משה רבנו פלי פלאות וגם ביצה וכל

הדברים שצריך לקערה כל אדם יכין את הקרטי ואת הקרפס קרטי אין קרפס ועזב השם בתחסה חס רחמנעלן כל זה צריך לקחת וצריך שהכל יהיה נקי נקי מחשש תולעים שלא יהיה מעורב בזה כל מיני חדש חס ושלום זה דבר גדול מאוד.

אז בעזרת השם עם כל מה שאנחנו מכינים עכשיו יהיה דבר גדול בעזרת השם. >> אמן. >> אז גם על הבחורים אני אומר להם כל השבוע צריך ללמוד מה לעשות. חצי יום ללמוד.

חצי יום לעזור בבית. צריך לעזור בבית. הנה מה עושה מאיר? חצי יום הוא בא לישיבה ללמוד.

חצי יום הוא הולך בבית הוא מטפל. עוזר מה אשתו לא יכולה הכל לעשות לבד נכון נאמן ברור >> כן נכון נכוןש מקור הבחה >> נכון נכון נכון אז בוא נקרא את הפרשת יש לכם אתם יודעים בדפיםכן >> יש לכם פה >> ביום השני ראיתם הוא לא שאל אותי לפני שהוא עושה אז הוא עשה איך שהוא אוהב בסדר והי נועם אדוני אלוהינו עלינו מעשה ידינו כנ עלינו מעשה ידינו כנ ביום השני קריב נתנאל בן צוער נשיאכר הקריב את קורבנו קערת כסף אחת שלשו 100 משקלה מזרק אחד

כסף 70 שק בשקט החודשניהם מלאים סולד בלולם השמן מנחה כף אחת עשה זהב מנה כתור פר אחד בן בקר אין אחד בן שעולה אחד ולזבח שלמים בקר שניים אלים חמישה עתודים חמישה כבסים ונשנה חמישה זה קורבן נתן אן בן צוע כדי שנגיד אנה בכוח אנה בכוח גדול קבע חלומות שעצים גדיל אדוני בנרב הזורעים בדמ הלויה הלו מן השמים במים חלד בהמהחם על כל בירותיוחוס וחמ ורחם על כל הנפשות ושל רוח ונשמה של כל בני המשפחה ושל כל רוחות הצדיקים הנראים על גבי שלוש של כן עד

מצפצפים בכל כציפורים בכל בוקר משבחים פרים את מלכנו שרוח השם שיכנו עלם ישראל ותו ויפתח הקדוש ברוך הוא לנו כל כון ישראל לכן כל השערים הטובים בשפע של אותו שבט של היום שנתנאן בן צוער שפה ישפיע עלינו שפע לטובה ולברכה וכן כן יהי רצון ונאמר אמן גם נגיד את התפילה של ה של חכם יהודה טיה להינצל יש לכם כזה מי שאין לו אני אתן לו כזה כזה יש לך למטה חלק להם את זה רגע כזה יש להם תראה לא שלא של תימנים מדפת כן כן חלק

רק מי שצריך לא תחזיר לי את זה לשם מי שאין לו צריך להיות למטה >> כל אחד יש לו בזה מתחת >> תן לו תן לו לזה שלושות לא נתנו >> כן כן לתת היום שלוש ושלוש גם בוא בוא תיקח את הכסף של ה של הנשיאים >> שלוש ושלוש גם על שבת לתת ההוא ה לבד לא כו דברכן >> לא לא היום שלוש ושלוש גם היום נותנים על שבת זה לבד לא קשור לצדקה אחר כך >> לא לא עכשיו שלוש אחר כך נעשה את הצדקה הבאה

>> במשניות >> במשניות כן כל דבר בזמן שלו בוא תביא את היד שלך >> נו מה >> הנה בבקשה א 2ח ועוד פעם זה עבור שבת הנה מה אתה דואה תחיל לעבוד הלו חנון נשמת אה זה בן זה אבא של או שזה יהיה איתי סד זה יום שישי הבא לא לא זה אמצע השבוע א יופי לא נזכיר אותו בד לא >> מה >> זה גם טוב אתה יודע שאחד הוא לא היה לו כסף ביד בכיס הוא התבייש אז נתן את הצ'וקולד הזה תראה דבר פלא הגבאי

שעוסף את הכסף לא אמר כלום בדיוק הוא הגיע לאיזה מקום אחד התעלף, נפל לו הסוכר, הוציא את זה, נתן לו. בוא בואתי >> ממש ככה, ממש >> הנה שתיים. כן.

>> במוכב כבודו. הנה עוד אחד תפוס. טוב שבאת. מנצח מזמור את דוד לך אדוני ביום צרגבך שם אלוהי יעקב שחזק מציון צדקה כל מנחותך תן לך כבך כל עצך ימלא נרננה משועתך שם אלוהינו נג אדוני שלותך אתה ידעתי אדוני משיחו יעשו ימינו אלה ברכב ואלה בסוסים אנחנו משם אדוני אלוהים נזכיר הם קרעו ונפלנו אנחנו קמנו ונתעוד אדוני שיעלך יעננו ביום קוראנו וינסו אהרון ויאמר משה חומדוני אויבך ש מצנך מפניך יתן אדוני את אויבך קמועך נגפים לפניך בדרך יוצא אליך שבוע דרכים לפניך תצב איש בפניכם יתן

אדוניכם בשרכם תפליה פחדיפ בל בצרים ובין ישראל כב כך במק ולהבה לא ערבך כל כי כלי סר עליך שז ורו ממני כלפ יקום אלוהים יפוצבה צו מס מפניו כנדוף עשן תנדו כ מזו שובדו רשעים מפני אלוהים ונו אדו אלינו עלינו עשהנו ענינו עשה ידנו עון שנחור מפחד לילה בעיניך לא תונה לך רע שקני ואני אורך מזבעו ראהו בשועתי ענה בכורים ברך חס קדושך עדתך מך ב זוכר קדושך שעתנו קמבעצקתנו יודעומות >> א נו נו >> נו >> שב תשב >> אתה רואה שיש לך זה בוא

קח ח בנו כל בית ישראל בצרה בשבילה מקום ירחם צי מאפלה משב בעגנה בזמן חריב מר אמן אתה יודע שאין כמוך כשאתה יושן לא לא בסדר בסדר אני בלעדיך לא יכול.

מה קרה לך? עוד. קח את זה. קח.

זה לבן. כן. צריך לאט. לאט.

כן. קח. הנה. טוב.

באת על ידי איזה זכות יש לי יופי נעשה גם את התפילה של ה לימוד שם ייחוד קודשברו שכתחילכם שם כל ישראל אנחנו נקיים מצת עשה לוד תורה כמו שצ ויגיד בו יומם ולילה רצון לפניך אדונינו חפ כדום תורה בלימוד ברוך אתה אדוני שנכף פה כת בך בניך ככ כןגד אחד אומרים ציון שיש שמיים וער א פסוק משיר השירים זמן קצר לא יודע איך זה הולך לי הזמן אתמול למדתי פסוק ט היום אנחנו יודנה את הוא לא מדבר אני יודע הוא לא מדבר זה לא הוא דיבר

ענה דודי ואמר לי קומלך רעייתי יפתי הולכי לך ענן דודי ואמר לי קומינך רעייתי ר הקדוש ברוך הוא קולו ואמר לי על ידי משה רבנו קומיך מגלותך ואלך מעוני מצרים ותן לך התורה הקדושה והכניס אותך לארץ ישראל וכן יהיה בעזרת השם יתברך אתה בגלותנו אבל אתה יבוא הקדוש ברוך הוא בכבודו בעצמו ויקים את השכינה מעפרה ואומר לה קומי לך עייתי יפתי כפל הדבר ואמר וענה ואמר כנה על ידי אליהו הנבים בסר הגאולה ואמר על ידי משיח צדקנו שהשכינה תזרז עצמה כי אתה יבוא הקדוש ברוך הוא

ויקים אותה מעפרה תראה מה זה בוא נראה את זה רוצים לראות את הדבר הזה ואמר כו מילך לך גמתי 50 שהם 50 שערי בינה שהאמא העלונה שבא תלוי הגאולה והיא תבוא בכוח כוכה הגדול תגן אותנו בעגלה בזמן קרב אמן בן איש חי כי הנה עשתב עבר הגשם חלף הלך לו כנה עשתב תרגום פירש הסתו הכוונה לקושי השעבוד שהיה בו צער גדול שאי אפשר לעמוד בו והוא פסק ועבר אינשאלה אמן הגשם חלף הלך לו הגשם עם הגירות והמרירות שהיו במצרים מים כמו גשם שמטריד את האדם וגם

הוא חלף והלך כבר מראש השנה קודם מן הגאולה כי כבר מאז בטלה עבודת הפרך מאבותינו כי אתה מרמז השכינה לצאת מהשוויה וללכת עמו כי אתה זמן האביביו ונעים ללך בדרך לארץ ישראל מאוד נעים אז אומר הבן איש חי עוד מור הבן איש חי הסביר עשה תו גמטריה תפ פא כמיני פלונית עם הכוללת והוא לרמוז שהלילים קרות יקרטון שהקדוש ברוך הוא יבואר ורח חתומה מן הארץ ואז הגשם של גשמיות חלף הלחנו חומר הגשמי באדם יזדכך ויהיה רוחני לא יצטרך כל כך הרבה ממתק משניות קודם המשנה זה

הצדקה כן הלאה >> הנה הצדקה >> לא משנה בוא בוא קח ביד זה לא משנה צריך שש תודה רבה לך הנה שתיים ואחד >> עזוב קח קח קח קח לא צריך להרים לא צריך הלאה שניות נשמת כל מתי ישראל וצבייה בשמחה צביית שמחה בת הדורה חנה ושלום גילה בת רבקה וגם כן א רגע איפה השם ששמתי מה השם >> חנון בן >> חנון בן המיה >> שהשבוע פטירתו >> הנה זה הנה זה פה בסדר עודד >> עודד >> עודד בת כונה רחל משיח בן אסתר ואברהם

שמואל בן רבקה שם שושנה בת שמואל לולה וגם אברהם בן בסו אליהו בן חנה >> אליהו בן חנה שמת וסי משה בן וסי וזקי פני בת רבקה יצחק בן מסעודה בוא בוא למה אתה הולך רגע אבל בוא לפני שאתה הולך רגע אל תשכח שבוע הבא למעלה יש תיקונים שמה אחד מהדש >> הורידו אותו או לא >> הורדתי אותו מתפלל >> מה נעשה כל מיני דברים השם יעזור שהשם יתן יישוב הדעת לעמו אמן אמן אמא שלי רחמודו עליו >> כל האוכלים מצטרפים אנחנו במסכת מעילה פרק ד'

משנה מה דברים נכונים? כל האוכלים מצטרפים לפסוד את הגביה כחצי פרס. כלומר, כשאוכל אוכל טמא משור חצי פרס, כבר נפסד את גופו מלאכול בתרומה. במזון שתי סעודות לעירוב.

כלומר מי שרוצה ללכת בשבת יותר על 2000 אמה עושה בערב שבת עירוף תחומין שמניח בתוך תחומו או בסוף כשיעור שתי סעודות גם מצטרפין בכבצה לטמא טומאת אוכלין אין אוכלים מטמאים טומאה פחות מכבצה מכל האוכל אשר יאכל למה בית הריעה מחזיק רק כביצה לא יותר כגורגרת להוצאת שבת וככותבת ביום הכיפורים כל המשקים מצרפים לפסוד את הגביה ברביעית במילו גובה ביום הכיפורים משנה ו' העולה וכלי הקרב מצרפים זה עם זה נפלה שיעה משניהם לתוך פחות מ-200 שיעה של התרסרת אותה רבי שמעון אומר אינן מצטרפים והסך ששיעורו כדי

לקבל טומאה בין טומאת מדרש בין טומאת קשר טומות וגם השק כן כשיש בו ארבעה תפחים על ארבעה תפחים השק והעור העור והמפץ מצטרפין זה עם זה רבי שמעון אומר פני שהן ראויין לטמי מושב הגענו פרק חמישי כן אנחנו הולכים לגמרא כבר אמרנו את התפילה שהי הצלחה לכל בית ישראל וישועה גדולה הקדוש ברוך הוא יחזיר את כל החיילים בעזרת השם ובריאים ושלמים אמן >> קבועת חט לאה לי כל הפיצוים יהיו בריאים ושמחים >> ולרפואה גם חטה לא בתליל פרבין בסוריה סוריה >> אה ככה ש כן לפתוח

היום אנחנו דף סח סח כן להצלחת משפחת צמח בעזרת השם שיהיה להם ישועות ולהצלחת הבן אדם אליהו בן חנה ומשפחת צמח >> אמן >> כן הבן שלו מת מפצעיו הבן שלו שמינו אותו מת מהפצעים שלוכן >> בטח אם הרב אמר לך לזה שיוצא מבה כל פשוט >> אומר אתה טובה אי כן אולי נתחיל מ באיזה כמה דקות סז עמוד ב במשנה וככה ילך הכל יפה יפה מהר >> אין דבר אין דבר >> הכל יפה שאני אנמד טוב אתה מבין בא לו לעיסרון לכלי העיסרון אתה יודע

הוא היה היה לו כלי עיסרון ריק הוא הכין את כל המנחה כל הסולת נמצאת בא לו לכלי העיסרון מה הוא עושה בו קודם יש לו שמן יש לו לבונה יש לו את הסולת מה הוא עושה נתן עליו שמנו ולבונתו קודם כל שופך לתוכו את הסולת ושוב שמנו בלבונה ועוד פעם יצק שמן עוד הפעם הוא בל הכל והניף ואז אחרי שהוא בולל את הכל בצורה כזאת אז הוא שם שמן לבונה עוד פעם שם שמן שם את הסונת עוד הפעם שמן אחר כך הוא בולל את הכל והניב

צריך לעשות תנופה היה לסוט >> לא רק אמרתי לך אל תפריע איך שאמרת לך ככה זה >> לא ראית מה יש תעיין תלמד מה יעשה >> והגיש לפני המזבח אחרי שמניף מגיש קמץ מלא קומצו מתוך העיסרון והקטיר על המזבח והשאר נאכל הכהנים כשקרב כמיד נכל הכהנים מיד עכשיו מ שקרב העומר עוד דין עוד דין מ שקרא העומר מצאת מה שאמרתי לך אה יופי מ שקרא העומר יוצאין ומוצאין שוק ירושלים שהוא מלא קמח כלי נטואה חדשה שלא ברצון חכמים שחכמים גזרו שמי יוכל כשיקצור לכן לא התירו

לקצור רק אחרי שיקרב העומר אבל אם באים ומצאו הכל מלא את כל השווקים דברי רבי מאיר וזה לא ברצון חכמים. רבי יהודה אומר זה אנחנו צריכים את זה עכשיו לרצות חכמים היו עוסין זה אני צריך עכשיו גמרא ולא גזר רבי יהודה מעטנם אכל מיני אומר ברצות חכמים היו עושים לא גוזרים שם יוכל שיקצור מיני רבי יהודה אומר בוכין אור ל1 ב1 שחרית בשעת הביעור >> הרי כן עכשיו עכשיו זה לבדוק את החמץ בליל בליל 14 כלומר ביום 14 בליל 14 הולכים צריך לעשות כמו אנחנו עושים

היום בדיקת חמץ אז הוא אומר אומר רבי יהודה בודקין את החמץ אור ל-14 בניסן לא בדק ביום 14 בשחית לא בדק בשעת הביעור עד שלא מבערים את החמץ זמן הביעור הכוונה אבל אחרי שעת הביעור לא בודקים למה שלא יבוא לאכול מהחמץ שהוא ימצא והנה אתה רואה שכן רבי יהודה סובר ש שלא יבוא לאכול הוא גוזר חכמים אומרים לא בדק יבדוק גם בפסח עצמו לא חוששים ש יבואו לאכול ממנו אז קשה מרבי יהודה על רבי יהודה אמר רבה שענה חדש שמתור שלא התרת לו אלא על ידי

כטוף זכור הוא זכור הוא חדש לא התרת לו רק על ידי כיתוף ביד לא התרת לו לקצור במגן קצירה צירה של החדש זה רק ביד אז הוא זוכר שזה תפועה חדשה למה מה פתאום אני צריך להתעייף ביד הוא זוכר שזה תבואה חדשה והוא לא יכם ממנה אמר לי אביה תינח קצירה כלומר מובן זכור שזה תבואה חדשה שלא התירו לו לקצו במגל אלא לקטו ביד תחינה הרכדה מה יקר ממר לטחון בש שהוא טוחן שלא יאכל שהוא מרקיד שלא יאכל איך יזכור שזה תבואה חדשה ולא יבוא לאכול

ממנה הלא מצאו שוקי ירושלים מלא בכל לחם לחם קלי אה קמח קלי אומר היה לא קשה תחינה ברחיה דידה דידה התחינה בריחיים של יד לא במכונה הרכדה לא על מים אז היה איפה הולכים איפה יש נהר של מים המים שוטף וזה היה מוליך את ה את הכל >> כן כן או נותנים לחמור סוגרים לו את העיניים ודירו דירו הוא מסתובב >> ככה היה בספרון נכון בדיוק אומר הנה >> תחינה ברכה דידה הרקדה על גבי נפה לא בתוכה גם היום איך אנחנו טוחנים את הקמח למצות ביד

יש חיים של יד עושים >> ככה עוד שואלת הגמרא אמרנו בית השלחין דש שריה כצירה אמרנו שדה המושקט ביד ביד אדם זה שדה צמעה למים בית השלחין שמותרת בה קצירה לפני הקרבת העומר אנחנו יודעים שמותר לקצור שדי בית השלחין גם לפני הקרבת העומר למה החיטים שלה הם רעות לא לוקחים מהם לתנן כל צריכים בתשלחים שבעמקים למה לפני הקרבת העומר למה אין העומר נקח מסוג זה בתבואה טובה >> נוח צריכרים בתשלחין שבעמקים אבל לא גודשים גדיש עד שיקריב העומר מה יקרה למר איך יזכור שזה תפורה חדשה

ולא יבוא לאוכלה אלא חותר בו אלא אמר רבה תירוץ אחר על הקושיה מרבי יהודה על רבי יהודה אתה צלנת אותי מרבי יהודה בזדיקת חמן שלא גוזרים שמה ראית שהוא כן גוזר שם יבואל לאכול מה חדש בדין מינה אנשים מתרחקים ממנו רגילים כל השנה עד כעת לא אכלו חמץ אדם לא בדל ממנו לכן מפחדים שלא יאכל אותו חמץ אדם לא בודל מהחמץ ממה אדם בודל זה כל השנה הוא לא אוכל חדש לכן הוא עדיין לא יאכל אבל החמץ איפה בוא תראה איזה יש לו עוגות כל השנה

הוא אוכל איזה עוגות >> יש הבדל בין החוגות בדים דים ממנו לא בד חדש זה תבואת ידיים >> כן אבל לא לקור ולעשות בעצ קצירה שלא יאכל לא אין בעיה חדש >> זה רק בחודש לזה >> אמרבה עכשיו פה הגענו אתמול הנה אמרבה ראית זה רק הלך שתי דקות אמרה דרבי יהודה עד רבי יהודה קשיה דרבנן עד רבנן לא קשיה אתה הקשט לי מרבי יהודה לרבי יהודה אותו ד שאלה יש גם מרבנן לרבנן אתה אמרת לרבי יהודה אומר בצור חכמים היו עושים חכמים במשטרה כתוב שלא

ברצות חכמים אז זה קשה מרבי יהודה לרבי יהודה אבל מה ש מאיפה שקשט על רבי יהודה שם מפורש כתוב החכמים אומרים לא בדק בודק בפסח עצמו לא חוששין שאל מרבנן לרבנן הנה לא קשיה גם עליהם יש להגשות >> שיש חשש שמ יאכל לגבי בדיקת חמץ אמרו שיבדוק במועד באמצע הפסח לא חוששים שמיאכל קשה מדרבנן רבנן אלא אמר דרבי יהודה דרבי יהודה לא קשה כדשנינ כמו שתירצנו למה זה חדש בדיל ממני וחמץ לא בדין ממנו דרבנן דרבנן לא קשה הוא עצמו מחזר עליו לסורפו מכל אכיל מנה

מה אתה בעיה עם החמץ הוא חזר עליו לסוף אותו לך יכול ממנו מחפש אותו אבל שמ רבי יהודה רבי יהודה לא קשה למה אמרת לי מוצאים שוק ירושלים מלא אומר קמח כלי תנן במשנה וכמח כלי לא ראוי עדיין לאכילה זה חדש אז לכן אין חשש שמה יבוא לאלוק מצאו כל שוקי ירושלים מלאים קמח קלי קמח הוא לא ראוי לאכילה הביאו וגם כשהביבו אותו באש הוא מתקשה ש מי אוכיר קמח? אולי מערבבים אותו עם עוד דברים סוכר ווכל מיני דברים היו. כן, אני ראיתי הפרסים היו מערבבים

קמח.

יש להם איזה יום שהם עושים את זה. אתם עשיתם בראש חודש זה יש להם יש להם טוניזה שיש שישה >> שישה עשיתם >> טונסים עשיתי כולם כבר את יודע הדור הקודם אבל >> טונס >> כן אז היא עשתה בסיסה כן זה בסיס של כל השנה עכשיו כן >> הרב קחון בישיבה חיל >> אה בסיסה >> בסיסה אמא של >> יופי א יופי יופי יופי >> יופי הנה אה >> בילדות >> היה בסיסה בטח שמים ביד שמן וזה צמידים של זהב >> יפה יפה יפה אז כל

אחד מקבל צמיד הוא מקבל שעד הוא מקבל שעה ומחזיק >> אה טוב >> עוד 13 נפות >> כן אותו נפה או ש >> לא לא >> יותר עדין >> כל אחד כל אחד העוונות שלו הלאה הלאה רבשה אמר דרבי יהודה דרבי יהודה לא קשה חמח כליתנן קמח כלי לא ראוי לאכילה לכן לא חוש שיבוא דרבש ברותיי אומר זה דעה חיצונית זה לא נכון >> למה >> תינע מכלי ואלך >> עד קלים >> עד קלים מה יקלם ממר מי כשקלו את זה אז נעשה קצת קשה לא

ראוי לאכילה אבל לפני כן כשקצרת אתה יודע חיטים הם רכות אוכלים אותם שהם רכות היו אוכלים אותם כך זה כמו ירוק כזה אוכלים אותו זה רך אתם יש לכם אצלכם ב נכון זה כמו זה השומים עכשיו מאיר תלך לשומים יש שומים קטנים מתחילים הם קטנים מאוד בריא וזה קטן אוכלים אותם כך ראית את זה >> שלנו היו מחמותה כן או >> נכון טוב למערכת החיסון >> כן כן וכיתמה חנמה על ידי כטוף תגידי זה גם זה ביד לא על ידי קצירה במגל הוא כדרבה דוכה לא

הם שחין שיהיה קצירה מקלמר איך יזכור אלא דרב השותה היא לא תשמע לו לא >> כן >> שנ משנה מ שקרב העומר הותר החדש מיד אתה רואה איסור התבואה מן החדש מותר מיד אפילו לפני הקרבת הכבש הבא עם העומר >> העיקר זה העומר לפני הכבש אפילו זה גם בחר גם בגולה יש איסור >> בטח אסור גם בכל העולם אסור לגוע בזה אם זה מדורת היום דרבנן עשו חביציון הוא נסע לחוץ לארץ בפעם הראשונה לקח איתו מצור אומר הוא לא יודע מה חדש מה לא חדש פחד

כן לא לא לקח לאכול >> והרחוקים מותרים לחצות היום אולהלן כל אלה שרחוקים מירושלים לא יודעים מתי הקריבו את העומר מחצות היום ודאי שחרה בית המקדש התקין רבי יוחנן בן זכאי שיהיה יום הנף כולו אסור כל היום הקבת העומר כל היום אסור לתכול תבואה חדשה אמר רבי יהודה ומן התורה הוא אסור זה תקנת רבי יוחנן התורה אמרה כתוב בתורה שנאמר עד עצם היום הזה עד הביאכם את קורבן אלוהיכם אז מה הם המשנה מבר מה בין רבי מאיר לרבי יהודה מפני מה הרחוקים מותרים בזמן שבית המקדש

קיים מחצות היום מול הלן בני שהם להיות אין שאין בית דין מתעצלים בו בוודאי יקריבו אותו לפני חצות אבל ככה כן זריזים זה עוד דין מה ההבדל ביניהם רבו שמואל גמרא רב שמואל דמר בזמן שבית המקדש קיים העומר מתיר לאכול מן התבואה החדשה בזמן שבית המקדש קיים כשעיר המזרח הנצחמה ביום 16 בניסן כבר מותר מהעמה >> מה הי טעמה תראה כרא כתיבה כתיב עדכם את קורבני אלוהיכם אז משמע עד הבאת העומר אסור וכתיב עד עצם היום הזה משמע שמתחיל היום כבר מותר הקצד עצם זה מתחיל

היום כבר מותר מותר עד כיצד כאן בזמן שבית המקדש קיים עד שקריבו את העומר כאן עד עצם היום הזה בזמן שבית המקדש קיים וזה כבר מותר בבוקר יפה רבי יוחנן ברשקיש דמר טביו אפילו בזמן שבית המקדש קיים האיר המזרח מתיר את התבועה החדשה לא צריך לחכות עד שיקריבו והכתיב עד הביא אחם את קורבני אלוהיכם למצווה לכתחילה לא אין איסור לאכול חדש בבוקר תז בניסן לפני שהוא קרב העומר מותר רק זה למצווה אז הגמרא מקשה מי שקרב העומר הותר חדש מיד משמע לפני שקרב אסור למצווה עוד

פעם עוד אומר משנינו במשנה העומר היה מתיר במדינה ושתי הלחם במקדש הלא העומר היה מתיר נכון תבואה חדשה במדינה שתי הנחם שהיו מקריבים בשבועות זה מתיר את החדש במקדש גם זה אז כשר קשה למצווה >> תהפוך דף ציון משה >> יופי >> בשחריו עוד מקשה הגמרא לשחרר בית המקדש התחיל רבנו יוחנן בן זכאי שיהיה יום ענב כולו אסור מה ביאורו מה היטעמה? תודה למה התקין רבנו יוחנן אומר למה מהרה היא בנה בית המקדש אמן ואמרו השתקד ולא אכלנו בעיר המזרח אשתנמני משעיר המזרח ולא יהדעה אתם

רואים שנה שעברה אכלנו משיר המזרח לא היה בית המקדש עכשיו יבנה בית המקדש יגיד מה יש אפשר לאכול מיד ולידשת לא אבא לא היה לא יבינו שיש הבדל ולכן ה מעיר המזרח >> לא הבא עומר >> ולכן העיר המזרח מתיר אבל אשתדקה יש עומר אז העומר מתיר עכשיו שיש לנו עומר בית המקדש ידעו שנה שעברה לא בית מקדש >> לא ידעו את הדין >> לא לא ידעו את הדין לא ידעו את הדין חשבו שמי שירים זהר מותר הם ידעו שלא היה זה יש להם שכל כמו

אתה אתה רואה שעכשיו אתה עכשיו עכשיו תראה עוד שבועיים אתה תראה כבר מה משהו פלא מה לא תדע >> מה בטח תדע >> ואייסקה דעתך כמו שתרצה זה למצווה זה רק לכתחילה משום מצווה ליקום ולגזול מה בא רבן יוחנן אומר שנה שעברה יגידו יגזרו בגלל שנה שעברה זה לא גוזרים בגלל רק בלכת תחילה אלא ודאי זה זה לא בגלל מצווה אמר רבי נחמן בר יצחק רבן יוחנן בן זכאי בשיטת רבי יהודה אמרה ואמר מן התורה אסור >> כל יום 16 שנאמר עד עצם היום הזה עד

עיצומו של יום 16 כסבר עד ועד בכלל כלומר כל היום כולו אז הוא סובר כמו רבי יהודה מהתורה >> מה זה מה זה בכלל עד השקיעה או עד הנצחמה של המחת לא עד השקיעה עד הצאת הכוכבים כבר מותר לא ומי סבר לה כבתא מה זה אשכנזים אתה חושב מסבר לה כבטה כמו רבי יהודה והמפלג פניג עליה הרי ראינו שרבי יוחנן חולק על רבי יהודה תנען משחררב בית המקדש את כן רבנו יוחנן בן זכאי שה יום ענף כולו אסור כולו אסור יום הנף א קורה מה זה

קרא הקרבת העומר קוראים לזה יום הנף >> מניפים אותו אמר רבי יהודה לו מן התורה הוא אסור תכתיב עד עצם היום הזה אתה רואה שיש מחלוקת ביניהם לא כן >> רבי יהודה הוא דקטעה הוא טעה בהבנה דברי רבי יוחנן בן זכאי הוא סבר רבי יוחנן בן זכאי מדרבנן כאמר לכן חלק עליו אמר זה מדאורייתא ולאי דע לך רבי יוחנן עצמו אומר זה דין תורה מדאורייתא כאמר והתקין קטנה מה זה דאורייתא התקין תקנה לא השמיע דין תורה מהקין דרש והתקין אמר להם רבותיי אתם טועים דרש להם

את התורה ותיקן להם שכך לעשות זה דאורייתא >> כל הימנף כולו אסור >> אפפה ורבונה ברד רב יהושע אחלה אה >> בבן אחלה חדש >> בהורטה צר נהגי שבסר במוצאי 16 אה עוד פעם רב פפה ורב הונה ברבונה אך לחדש באורת שצר ניגעשר במוצאי 16 בניסן שיום אחריו זה יהיה 17 בניסן כסבר חדש בחוץ לארץ דרבנן ולספקה או חי שינן לא צריך להוסיף עוד יום מספק כמו שנוהגים בחוץ ביום טוב שהוא מן התורה ורבנן דבר אכלו בצפרה דשבסר כבר ביום בבבל אכלו בבוקר של 17 בניסן

כסבר חדש מחוץ לארץ דאורייתא תראה באמת היו צריכים להוסיף עוד יום מספק כמו ביום טוב >> אז למה לא סוף את כל היום >> ורבי יוחנן בן זכאי >> שאמר שאסור לאכול עדצ יום 16 בניסן דרנבנן כאמר >> וכי תקין ליום הנף לספ ליום הנף מה הוא תיקן מדרבנן רק ליום הנף כולו שיהיה אסור 16 בניסן אבל ספקה מחוץ לארץ בבוקר ש 17 לא תקין בחוץ את התקנות >> לא הבנתי מה הבדל הרב פפ מתי אכלו מתי אכלו >> זה אכל בבוקר חיקה ליום 17 >>

בבוקר >> והם אכלו בלילה >> 17 זה לא נקרא צריך לחכות שיהיה הנץ החמה של הבוקר >> עצם היום הזה אני צריך >> אז אני מסביר לך לא צריך הם חיקול היום בגלל בחוץ לארץ >> זה יומיים אז מה אתה רוצה >> זה הבדל >> כשאתה אומר עד עצם היום הזה מהד עצם היום הזה זריחת החמה ברגע זריחה חמה זה נקרא עצם היום אז זה נגמר מותר זה הפכש רק כבר בלילה אין יום נפטוזה אם מוצא ט זה 16 נכון >> כן צ 16 אצלהם זה

יומיים נו מה אתה רוצה >> יכול להיות שמחר זה 16 >> הם לא חיקו עד הבוקר ואין חיקו עד הבוקר >> וחוץ יומיים יום טוב נכון למה >> זה לא אותו דבר אבל לפי פה במצווה הזאת זה אם זה אם זה 16 צריך בבוקר 16 אם זה 17 צריך בבוקר 19 זה לא אותו דבר בכלל. אם אני הם אמרו עד היום כולו אני ניתן לו שיהיה עשון אכלו בלילה אלא אומרים לא זה למחורת ולכן בבוקר כבר נאכל למה האיר המזרח של הבוקר יאללה אמר אמר רבינה

אמרה לי אם אבוך לא עברכש אלא באורתה דשבסר נגעת מנסר >> היית >> עוד יותר >> גם כל כן עוד יותר חומרה לא היה אוכל תבוע חדשה במוצאי 17 בכלל זה סבר כרבי יהודה בחייש לספר קם סובר כ רבי יהודה שכל שיסה עשה אסור >> בחייש לספר קם מוסיף יום אחד מספק שמה יום טוב כן >> חוץ לא הזה >> כן ככה זה היה מוסיף אודיו >> בבקשה בבקשה שמ גמרא משנה כן העומר הירמדינה >> העומר היה מתיר במדינה העומר היה מתיר לאכול את התבואה החדשה

במדינה שתי הלחם שקרב שבועות היה מתיר להקריב מתבואה חדשה את המנחות במקדש אין מביאים מנחות וביכורים ומנחת בהמה קודם לעומר.

כלומר מנחת סותטה ביכורים אחד בהמה קודם לעומר. והיא מביא פסול. וכן קודם שתי הלחם לא יביא. אם מביא כשר >> קודם לעומר אין שום >> אתה יודע לא מביאים ביכורים אחרי חנוכה למה זה חדש כזה >> מה זה חדש נקרא >> כן לא נחשב אחרי חנוכה אלא עד פסח אחרי פסח סח אם הביא לשתי הלחם כשר העומר גמרא >> יתיב רבי טרפון וקרקש יללה מה בין קודם לעומר לקודם שתי הלחם אם הביא מנחות אמרת לי קודם לעומר פסול ואם הביא מנחות לקודם שתי הלחם כשר >>

למה למה שמה פסול פה כשר אמר לפניו יהודה בן נחמיה לא אם אמרת קודם העומר שכן לא מכללו אצל ידיות את אמר קודם שתי הלחם שותר מקללו אצל ידיות אומר לא מה אתה אני אגיד לך מה ההבדל אמר לפניו רבי יהודה זה רבי טרפון היה קשיעלה >> אז אמר לפניו רבי יהודה בן נחמיה אם אמרת קודם לעומר שקרה ב-16 בניסן אתה יודע למה אז שאסור בשום אופן שכן הותר מכאלות של הידיות גם לכל עם העם אסור לכל עם ישראל אסור גם להידיותות אבל תאמר קודם לשתי

הלחם שקרבים בחג השבועות שותר מכאלה לא יוצא לדעות רק מנחות לא מביאים עד הקרבת שתי הלחם אבל מותר שתק רבי טרפון צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה היה מבסוט שמח אמר לו רבי עקיבא יהודה צהבו פניך שהשבת את ה את רבי ט את זקן רבי טרפון וואי תמענים תאריך ימים >> וואו >> אמר רבי יהודה ברבי אלעי >> היה מותר לענות לו אבל אסור צהבו פנה זה לא היה צ >> אותו הפרק פרוס הפסח היה שבועיים לפני חג הפסח שעליתי לעצרת שאלתי אחריו יהודה בן

נחמיה איפה הוא איך הוא אמרו לו נפטר ואנחנו נעלמו >> יש אומרים שהיה אחד מ-12,000 תלמידים של רבי עקיבא זה >> כן כן >> לכן ככה נהיה זה התקופה האיש שכולם >> הלו הלו הלו הלו ככה כותב בספר יד אליהו ביבמות אמר רב נחמן בר יצחק לדברי רבי יהודה בן נחמיה שאומר שמותרים להידיעות נסחים של יין שמבין בביכורים שקריבם קודם לעומר כשרים הרי הם מותרים גם דיות לא שאינם גם מן התבואה >> כן רק חדש >> מה זה כשר פשוטה הרי אין העומר עושה רק תבואה

חדשה אבל יין מה הבעיה פשיטה מה עוד תמתם הוא דותר מכלא לא אצל דיות דווקא עומר שנאסר לידות לפני העומר הותר מכללו אחר העומר אצל דיות אבל אחד לאותר מכללו אחרי העומר אלא לא נאסר אף פעם בכלל הייתי אומר לא לא יהיה כשר אפילו אם הביא כמשנה כל שכן כשר זה לא יצר כלל לכן כשר אין בעיהם לא נעשה >> מה אז זה גם מתיר גם זה גם זה אסור להביא יין >> היהמי >> לא אבל משמ כאילו לא מביאים טוב סימן סדר הנצי גלי פין

סימן בעה רב רמי ברחמה שתי הלחם מה הוא ש >> אומר רשי ואז דקתנה מתניתי מביא פסול לתיכורים דפירות קי >> אתה חושב אבל לא >> בסדר בא רמי ברחמה העומר בשתי הלחם שתי הלחם מהו שיטירו שלא כסדרן אבל מנחה מצבעה חדשה שבו עליה שלא כסדרן איך ידע איך זה לא כסדרן כגון זרעינו בין העומר לשתי הלחם אוה זרה את התבואה בין העומר לשתי הלחם והחליף וחליף עליו שתי הלחם עבר להם רק שתי הלחם של שנה שעבר >> ועומר של שנה מי דווקא כשהעומר שתי הלחם

עוברים על כסדרן שריין הם מתירים שלא כסדרן לא שריין עודין מה גם כשהעומר שת לחם שלא כסדרן נמשיין כלומר מתי הם התירו את זה אחרי העומר הבא אבל לא צריך לחכות עד שתי הלחם היה ברך שתי הלחם ועכשיו יעבור העומר וזה יהיה מותר אבל זה לא כסדרן האם הותר שלא כסדר דרן או לא?

לא שבכלל לא יהיה רק שתי הלחם יהיה הוא זרע אותם בין זה לזה עכשיו יעבור על זה שתי הלחם עוד שנה יעבור העומר מיד מותר לו לאכול לפני שתי הלחם והמעבר על זה שתי הלחם אבל זה לא כמו בת >> כן כן כן >> להקריב בבית המקדש אמרבה תשמע ואם תקריב מנחת ביכורים ומנחת העומר כתוב מדבר מאיכי באה מן השעורים אתה אומר מן השעורים אל מן החיטין אומר רבי אליעזר אומר נאמר אביו במצרים כיורה אביו ונאמר אביו לדורות אם תקריב מנחת ביכורים להשם אביו מה אביו

אמור מצים שעורים בבו אומר לדורות צעורים רבי עקיבא אומר זה צעורים רבי עקיבא אומר מצ יחיד שמביא חובתו מן החיטין וחובתו מן השעורין וציבור שמביא חובתהם מן החיטין מביא חובת דן מן השעורים ואם אתה אומר מצינו יחיד שמביא חובתו מן החיתין מנחת חוטא אתה רואה מן החיתים וחובתו מן השעורים >> זה מנחת כנאות >> כן בציבור מביאן חובתם מן החיתין ומביא חותם מן הסעורים ואם אתה אומר בא מן החיתין לא מצינו ציבור שמביא חובתו מן הסעוריםזה זה יש את זה >> אם כן לא מצאנו ציבור

שמביא אם אתה אומר מן החיתין שאומר בא מן החיתין לא מצאנו ציבור שמביא עובת מן הסעולין דבר אחר אם אתה אומר אומר במן החיתין אין שתי עליכם ביקונים הם מהחיתין כי הראשונים נמנחות מחיתין תורה קורא לזה חג השבועות יום הביכורים בגלל שתי הלחם ואם אית זה שתי הלחם שלו כסדרין שריין מתירים אז אז אין מפה הוכחה שהעומר זה מסעורים ממה ששתי הלחם נקרא ביקורים משקח הדד מקריב עומר מנחד השלוש >> קודם לשתי הלחם בטר העומר דשתק ושתי הלחם מהנחד השם לעומר דשא הוא בטר שתי הלחם

דשתם כן אז אז אתה רואה אז הרי יש לך שתי הלחם שהם ביכורים של שנה זו יש לך אומר מי סברת ככל מי סברת ביכורים לפירקאמרינן א אתה חושב שאומרים שתי הלחם נקראים ביקורים שקרבים מצבועה חדשה כלפיהם לא למזבח כאמרינן זה שתי הלחם שנקראו ביכורים הם החיתים הראשונים שקרבים מזבח בשנה זו והכיל למזבח מפרדה שתה אז אוכל המזבח כבר קרבו המזבח שני החיטים במחת העומר הגענו בערב ברחמה מה? >> עד כאן? >> אה, לחכות. כן תתחיל לצחוק י רצון תצחק כל הזמן אנחנו סימן קס לא

לדבר לא לדבר קסז אה כן כל הזמן היה מתכופף לא יודע מה יש לו שם עכשיו הוא >> כן שהשם ישרהו >> תראה איך לטפל בך איך יג קס הלכה יג איך דלא קפעו מקום דברננה שכל אחד מברך לעצמו זה כשאוכלים ביחד אנשים בא אדם בא כל אחד לא קברו מקום איפה לאכל ביחד אז כל אחד מברך לעצמו כן המברך להוציאם והם תכו לצאת א בכל זאת אם כיוון המברך הוציאהם ואין לצאת יצאו הוא כיוון ידח כן זה לא זמן >> וברקת המוציא >> המוציא המוציא

אם המסובים רבים או שניים וכולם בעלי בתים שמה גדוש שבכולם בחוכמה בוצע ומוציא את אחרים ידי חובה אם הם שווים ואחד מהם כהן מצווה להקדימו.

ואם הכהן עם הארץ תלמיד חכם קודם לו. ואם הכהן גם כן תלמיד חכם אלא שהוא פחות מן השני טוב להקדימו. אבל אין חיוב בדבר. ואם יש מהם בעל הבית הוא בוצע.

למה? כשהוא בוצע בעל הבית בוצע בעין יפה. ואפילו אם האורח גדול אפילו אם האורח גדול. כן.

הבעל הבית בוצע. ומברך יאמר תחילה ברשות מורי ורבותיי זה ענווה לומר נגיד ברשות הקהל טו >> אבל למה לא נוהגים לפני >> המוצים לו לבצוע זה הפס בין הנטילה כן יש הדין שלו של הכהן להקדים צריך לקבל ממנו רשות אם הוא רוצה לברך זה לא יכול להגיד ברשות הכהן והוא הוא יעשה >> כן כן זה לא בועיל נגיד ברשות הכהן צריך רשות אם באמת הוא כהן תלמיד חכם והוא קודם לפי ההלכה >> צריך לבקש ממנו רשות >> לבקש ממנו רשות >> רשות הכהן אם הוא לא

מרשה יגיד לא לא לא מרשה צריך לא לא מועיל צריך לבקש ממנו ממש >> כמו שאומרים שלא יהיה לשון הרע אבל אתה יודע פלוני כן יש כאלה יש געים את עצמו >> אין המיסובים ראשי לטעום עד שיטעום הבוצע >> שתחו לברכה >> אבל מותר אפשר לתת לכל אחד חלק קודם שאוכל הוא והמציאים עד שכלו ואם כל אחד אוכל מכיכרו ואם כולם זקוקים כך שבצע רשעים נטעום קודם ואם הוא שבת צריך שיהיה לפניה כל המסובים לחם משנה חוץ ממה שלפני הבוצע ואז יהיה רשעים נטעום קודם הבוצע

כי >> הם ברכו כאילו על הלחם שלהם סיפר רבי בן ציר מוצפי שהוא היה פעם בבית של חכם סלימן שסון בן ולנדן >> כן אז הוא אומר היו איזה 50 איש סועדים אצלו כולם יושבים מסביב השולחן משהו כמו מלך במסיבו וכולם מחכים לו עד שהוא יעשה המוציא עם עכשיו מוציא כולם טועמים מעלכם לא אוכלים אוכל עד שהוא יתחיל לאכול מחכים לו שיאכל הוא לא אוכל אומר הייתי רעב כבר עד פתאום נכנסה איזה זכנה ואז אז הזכנה הזאת הוא עמד לה והיא התחילה לאכול ואז הוא התחיל

לאכול ואז כולם התחילו לאכול אומר אבל היה שמה אוכל אחר כך הייתי לחכות כל הזמן חכים הז >> אמא שלו >> אמא שלו גם אני הייתי אצלו בבית פה לא בלונדון פה ב >> בית וגן הייתי אצלו הוא כיבד אותנו בתי עם חלב אמר בינם ת עם חלב הם שותים האנגלים האנגלים זה רק בלונדון ובטוניס >> תי עם חלב כן גם בטוניס תה עם חלב ו אני לא אני לא שותה את זה בן אז כן אני רואה יוסף אדס מחכה עד שיברך החם סנמן הוא עושה

זמן א אבל הוא לא רגע פתאום אני רואה אותו קופץ הוא גבוע מה קרה להמא שלו הציצה >> כן ככה זה היה >> זה דוד סלמן דוד צסון הוא לא הוא היה תלמיד חכם א קצת הוא עשיר גדול יש לו כתב יד הרמבם בעצמו היה לו הוא העירקי הוא נפטר בזמן הוא היה אחד הגבאים של פורת יוסף. כן. אנחנו נעשה זוהר ומי שברך.

איזה הגענו ז הגענו. בסדר? >> אה, אני אפתח אגיד לך טז. >> טז יגמר >> עוד מעט הוא יגמר.

יבוא חדש. מה שיבוא זה חלק אחד לפני האחרון >> צריך סיום הזוהר >> ואז כל עם ישראל יעשו סיום זוהר. א שתי כברים כאלה דף תרז תפילין דמרא עלמה כתר ומהניהו כתר דמרא עלמה הביה דויות חוכמה הבינה תפארת כל שית ספרן הם מלכות מחכישראל כי מגוי גדול אשר לא אלוהים קורבים אליו כשם אלוהינו כל קורנו אליו קרק רשימי בכ רזה דעת כרן יין דו י י מונות 10 כ בשכל הקודש כ מן כתר כלילה מע ספרן כלילן מעלה לטתא מערם ספירן מתתא לעינה ונן אשר מע

שמים עני מדקבות ולא אמר רבי עקיבא כשתגיע בנישתו אל תברו מים מים שמת סתכנו בנפשכם דלא מים כמשן אלא היו אור נובע בגינדה דימו למים הנובעים והורה ל פסק ולא קסוס ופרד קרי שאין לאסוף כתר אינסוף התקרם קרבתם עולם ריח נח להשם תחזה פסח כתיב כבת להשם לא כתיבה אלא עולה מה יומה יומוה לחופה ישראל מנו יומי דחיו יומין תקלילו ועלו ביומדיו ונק מכל ונחז מרכז טעם טעם בתול טעים גנד כטיב באש דחלה משכנחק מתמן ועדה אישים לו אכרי חקן מטריש אמר רבי עדן צריכנן פתחד

למפתח מי שברך לאבותינו הקדושים פעם צק משה יוסף דוד שלו הוא יברך בשמוצה הקדוש דעברון ישועות גדולות חיים טובים נחת וישועה בכל העניינים בריאים שמחים ובעזרת השם יהיה שבת שמחה נשמור אותה חזק חזק בעזרת השם והיה ישועה בכל בתי ישראל בשורות טובות ישועות דונות לכן יהי רצון ונאמר אמן >> ויחנניה בן הקשה אומר צ הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל פי כך בא להם תורה מצות שנאמר חפץ שמעת צדקו יגדיל ‏It