📖 הדף היומי מסכת מנחות דף סו📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ער"ח ניסן כט אדר תשפו

שעושים בכל המועד נכון ברכת הלות סיין שלוש בכל המועד >> אתה יודע איך המצחק הדורי הה עושה בכל המועד >> ברכת מא שבע שבתי עליו עליך >> היה עשה ברכת העניות בכל המוען >> למה קח הכל >> אפשר להתחיל הוא בא אמר כולם עומד כולם יודעים שלי אגיד לך יש במקום שזה כל שורים שלישית א >> שיר השירים נגמר >> לא >> בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש ערב ראש חודש ניסן שהוא ראש לכל החודשים שבו עושים תשובה ומעשים טובים בעזרת חוזרים בתשובה והנה היום זה יום האחרון של הבי. אחר כך בא לנו חודש ניסן, אין לנו תיקון חצות עד אחרי העומר. אז בעזרת האלו בשועתו צריך להשתדל בכל כוחנו לעזוב. יעזוב רשע דרכו וישאב מחשבותיו וישובן השם.

לעשות תשובה. להתקרב להבינו שבשמיים. כמה זה זכות גדולה שאדם מתקרב לבינו שבשמיים. והיום בעזרת השם כאן בישיבה נעשה בעזרת השם יום כיפור קטן.

בשעה 2 :30 נתחיל כל התהילים אבל בשעה אחת נתאסף ביחד נתפלל על המצב של עם ישראל נתון בו. וגם כן נדבר על מעלת השבת שנמלא שמרו ישראל שני שבתות מיד נגעלין ומכיוון שעכשיו בניסן נגעל ובניסן עתיד להיגאן אז לכן נעשה שני השבתות הללו בעזרת השם שבת פרשת ויקרא ושבת פרשת צר לפני חג הפסח נעשה אותם נשתדל עליהם כמו שצריך בשביל שהשם ירחם עלינו שומר שבת מחללו כל עוונותיו מחולין לו אז נתאסף כולנו בעזרת השם אז נתחיל לדבר בפרשה שמה כתוב דבר בני ישראל ואמרת להם אדם

כי יקריב מכם קורבן השם בן איש חי כותב יש לו ספר עוד יוסף חייב דרשות אז הוא אומר היה מעשה באדם אחד נכבד שנכנס לחנות רטים ורבי ביקש לקנות מראה שזכוכית גדולה המוכר מראה זכוכית גדולה מעותרת בעיתורים נעים כמו שהוא רואה ככה משהו יפה הבית בה האיש פעם פעמיים עקב פניו לא רצה אומר לו מוכר לא הצעתי לך מראה מיוחדת מרשימה למה אתה אני לא רוצה אותה כל כך יפה ומה אומר לו ציון משה ידידי אני לא חפץ במראה למה אני משתקף בה בצורה מוזרה השערות

שלי מפוזרות ה יש לכלוך ב בעליחיים יש א הפאות לא יפה הכל כתמים בפ בכובע בסוודר לכן לכן אני לא רוצה את זה. אמר לו, תשמע, המראה שהצעתי לך היא מצוינת. הבעיה זה לא במראה.

בעיה זה בך. הסדר שערות שלך. תדרך תסדר את השערות, תחליף את החולצה, תלבש חולצה נקייה, תסדר את הכובע, תיקח את השטריימן, תלבש יפה. אז גם במראה אתה תראה יפה.

אם אתה לא תעשה כך לכן אומר אומר הבן איש חי זה שכתוב קרבת אלוהים לא תלויה רק באדם עצמו כמה שאדם ינסה להיות בקרבת אלוהים ישתדל לעשות ככל יכולתו כך יתקרב אליו השם יתברך אדם כיקריב מכם קורבנה השם כלומר קרבת האלוהים לאדם תלויה באדם עצמו כי ככל שהוא ינסה להתקרב להשם גם הקדוש ברוך הוא יתקרב אליו אתה תנסה גם השם מתקרב עיניך. ככה זה קורה. אדם צריך להשתדל. ולכן עכשיו הזמן שדיברנו בשביל כבוד השבת בדרך זה חובה לאדם כל יום ויום לזכור את קדושת שבת כדי שיזכור ענייני אחריתו.

למה אמרו רבותינו שוב יום אחד לפני מתתח? שאלו את רבי אליעזר מה זה שוב יום אחד לפני מיתתך וכי אדם יודע איזה יום ימות איך אתה אומר שוב יום אחד לפני מיתתך אמר להם כל שכן שישוב היום כיוון שאינו יודע מתי ימות ישוב היום שמימות למחר ויהיה כל ימשובה וזה שאמר זוכו מאחד בשבת שאם יזדמן לך מנה יפה תכין שבת על דרך זה יזכור מאחד בשבת שהוא בבחותו בתחילת חייו בתחילת ה-70 שנה משעת לדקל מנה יפה לנמשו לעולם שכולו ארוך נכון ככה זה הולך תמיד אדם

יש לו 70 שנה 70 גברות 80 שנה אבל זה כנגד שבעת ימי השבוע תזכור אחד בשבת כבר מהתחלה בבחותך להכין לשבת להכין לגן עדן לעולם שכולו ארוך מאחד בשבך לשבתיך מאחד בשבת תחשוב ותן לי בך לשבת הבאה ששת ימים זה 60 שנה הם חיי רוב בני אדם יום הראשון זה 10 שנים הראשונות יום השני 10 שנים השניות לכן צריך להכין צדה הדרך ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך מה זה כל מלאכתך מלאכה רוחנית מלאכת התורה והמצווה שלך אף אחד לא יכול לעשות את זה במקומך לא

כתוב גם על המן שירדבותינו ששת ימים תלקטו ביום השביעי שבת לא יהיה בו ביום בעולם הזה מי שתרח בערב שבת יכול לאכול בשבת לכן צריך לזכור לבנות היום אחד בשבת היום היום שניים בשבת, היום יום ארבעה ימים בשבת, ימי השבת היום יום רביעי בשבת קודש, ככה צריך יש במדרש כתוב פעם אחת נפתח חסיד אחד ראה אותו ראה אותו אחד התלמידים שלו בחלום ראה כתם במצח אמר לו למה יש לך ככה כתב הזה אמר לו למה לא היה נזהר מלדבר בברכת מען שבע בלת שבת ושלא היה

נזהר לגיח ציפורניו בערב שבת נכון לכן כתוב זכור את יום השבת לקדשו צריך האדם להכין את עצמו יום יום לכוות שבת קוד חודש יום יום לזכור כל יום את השבת קדושת שבת קדושה ענינה מי שחיג חיי אבחר לא יכול להשיג משפעת קדושת השבת כבר בימי החול אתה צריך להתכונן לקראת שבת והששת ימים תעבוד את השם תתעלה אז תגיע ליום השבת שבת השם אלוהיך יש פסוק שעכשיו קראנו אותו אך את הז זהב ואת הכסף אך זה זה דרשו רבותינו להעביר את החלודה באים להכשיר כלי כסף כלי

זהב יש להביר בהם תחילה את החלודה את הפסולת אותו דבר לפני שנכנסים לשבת צריך להעביר תחילה את הכל את כל החולין להיכנס לשבת זך ונקי איתה בספר חסידים כתוב שואלים דורשים בהלכות פסח אומר כמו ששועלים דורשים כות פסח כך צריך מותר לדרוש ולדור עלכות שבת ולעבור עליהם לפחות פעם אחת בשנה כל הלכות שבת וזכות שמירת שבת זה מועיל מאוד לבן אדם לבכול כל עוונותיו כל שמר שבת ככתו אפילו חטא כדור אנוש מוחלין לו כתוב אשרי אנו שעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שומר שבת מחללו ושומר

ידו מעשות כל רע אל תקרא מחללו אלא מחול כהתו יודע תל מלאכות יודע כל ההלכות זה זכות גדול מי שיודע לשמור את קדושת השבת כמו שצריך גם ההכנות לשבת צריך לעשות אותם בשמחה איך אדם עושה, איך הוא הולך, איך הוא מכין את השולחן, אחר כך הוא הולך, גוזר ציפורניים, יגחושו, ילך למטמון, יכין שלוש סעודות שבת, יין הקידוש, עושה אחרי שתיים מקרא כמובן איזה זכות זה אדם שזוכה לקוד זה אוהו מעלתו גדולה Š אומרים שהצדיק רבי הרש מרימינו היה קוראים לו בשם רב הרש משרט ככה היה

השם שלו כי היה משרט אצל רבי מנדל מרימנוב כן ונזדמן פעם שהצדיק רב הרש שאל אותו אחד הגדולים כתוב בברכת כהנים כל תברכות את בני ישראל אמור להם אמור כמו זכור ושמור מה הפירוש אומר כשמעתי את הצדיק רב מנדן מרבנוב יראה פעם אחת שהגיע יום חמישי לא הייתה לו פרוטה לצורכי שבת הרבנית ביקשה ממני שאני אלך לצדיק ושאל מה לעשות שנכנסתי לחדר של הרב ראיתי את את הסתקותו ודבוקתו בהשם יתברך לא יכולתי להצחיד אותו חזרתי לאחוריי הגיע יום חמישי בערב בנים מתחילה לצעוק אין שום דבר

הלכתי שוב ראיתי אותו עוסק בתורה באיזה התלהבות לא יכולתי להפסיק אותו שהגע יום שישי בבוקר בבית הדן אין דגים לא בשר לא שום דבר נכנסתי שוב אז אמר לי הצדיק מעצמו לך קח את הכדר שמבשלים בדגים תשים במים ותשים אותה על האש וכך תעשה גם בקדרה של הבשר תשים מים תשים על האש אמרת לו רבי מה נבשל באותן הגדרות הו אין דגים אין בשר אומר כתוב בתורה והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו >> אנחנו מחוייבים לעשות את ההכנה והשבת היא תביא לנו מה שצריך אומר

וככה היה לקחנו את הכדר דרות שמנו בהם מים שפטנו אותם על האש כעבור זמן מה פתאום כפר אחד בא שאל אם יכול לשבות אצלנו בשבת הוא צרך איזה עניין רוצה לא לשבות בבית הרבי אז הביא איתו כל צורכי שבת דגים איזה דגים חיים יפים בשר שמן ואז קיבלנו אותו ברצון לב אז הוא אומר אותו דבר זה מה שכתוב בברכת כהנים גם בברכת כהנים כלום הכהנים בכוח עצמם ממשיכים את הברכות ושמו את שמי בני ישראל ואני אבר עליכם הקדוש ברוך הוא ציווה שהכהנים יעשוכ את הכל יטלו

ידיהם יחלצו לו נעליים יעלו יגידו יברכך והקדוש ברוך הוא בעצמו אומר אני אברכם אמור להם כמו זכור ושמור ברכת כהנים זה הכנת שבת כמו בהכנת שבת אנחנו מכינים זה הכל הכל נעשה לבד זה הכל יבוא אבל זה פה הצדיק אבל אנחנו שמענו על רבי בבא סלי שגם הוא לא היה לו כלום לפעמים היה אומר לו מה זה זה ה >> הרב מוגרבי כן הוא אומר הלכתי לרב באו אורחים באו אנשים אומר תפתח את המקרך תוציא להם פתחתי אומר לו אני אומר לו אין כלום כבוד הרב

אומר אתה אמר טב תחזור פתעד מקרה חזר אומר ולא אמרתי לך איש תחזור חזר הכל מלא מפה לפה פלא פלאות אז מה זה שמרו בני ישראל את השבת אדם מלשון ואביב שמר את הדבר ממתין ומצפה מתי לראות את הדבר כמו הורח בא כולם או לאדם יש לו איזה קעקורה אוצר איך הוא שומר אותה כך צריך לשמור את השבת כתוב בפרקי רבי אליעזר שבשעה שביקש בלעם בלק מבלעם לקלל את ישראל אמר לו בנעם לבלק איך הקללים אלוהים הולכים בבגדי שבת ויום טוב שככה אומר לו איך אני

אקלל אותם אמר לו בלק לבעם תקלל את בני ישראל אומר לך אני אקלל אותם אי אפשר אומר לו למה אי אפשר הם ובשים בגדי שבת ויום טוב ולא עוד אלא שהם הולכים אצל החכם זה בדרשה והוא יושב ודורש מה הקשר אומר רב מני רבי אברהם ברוךני היה רבה של חברו אומר ידוע כל עניין הניחושים והכשפים זה המשכת שפע מהכוכבים והמזלות ואז הם פועלים מה שפועלים אבל הם לא שולטים אלא על מי שהוא אלא על מי שתחת שלטון הכוכבים לא ישראל כחלק השם עמו מתי אבל בשעה

שעוסרים רצונו של מקום אז אין שום ממה ולשון הוא מכשף נחש בהם כמו שאמר רבי חנינא לאותה אישה אתה מחזר את עפר מתערג עליו על מנת לעשות לו איזה כישוף אמר לה אם סתייעת זילי ועבידי אין עוד מלבדוק כתיב ואם הקדוש ברוך הוא חפץ לא תוך להרעי אז כותב האבן עזרא שמירת שבתענוג בו מורה שאין אנחנו תחת שיטת הכוכבים שהרי שבת זה מנמשלת כוכב שבתיים היה צריך בשבת לבוש שחורים להתאבד זה שבתי לעם ישראל מה זה שירה מה זה זמרה לובשים לבנים לובשים לבנים מתעטפים מבנים

אוכלים שותים חוגגים מזה שאנחנו לא נדח עכשיו מובן מעשה שביקש בלעם ברק מבלעם לקל אומר לו חביבי הם נופשים בגדים לבנים מתעדפים זה הפך. לא עוד אלה שהולכים אצל הדרשה אגודות אגודות שמחים. אני אמרתי לכם כבר פעם שרבי חיים שהוא דואק הכהן פגש את הרב שמחה אברהם שמחה אורביץ מזידקוב נקדוש רבי אליעזר משנת טרעו תרעו שאל אותו אם יודע המקור שכאשר לובשים בגדי שבת אומרים ג' פעמים כל כלי יוצר עלייך לא יצלח שואל אותו רבי שאול איפה זה איפה זה מובא שכשלובשים בגדי שבת אומרים שלוש

פעמים כלי יוצר עלייך לא הצלח איפה זה המקור אמר לו המקור בדברי המדרש כאשר קרא בלקעם לקלל את ישראל אמר להם איך הוא אוכל לקללהם לשים מקדי שבת זה יום טוב מפה הם אמרו שכשאדם מובש בקדי שבת שבת אף כדור ואף חרב ואף כל זן לא יכול לפגוע בו בגדי שבת בגדי שבת לא צריך לפחד מהטילים מהמילים למה זה השכפץ לא שומע לא שומע >> זה כוח גדול מאוד ה ה נגד זה דבר גדול פלה אז זה פרקי רבי אליעזר שבשעה שביקש בלק מבלעם לקלל אמר

לו איך אני את הם מובצים בגדי שבת יפה כן שש >> וזה רמז אז כדאי לאדם תמיד להקדים לקבל צבת זריזים מקדימים למצוות הגלה כותב צריך לקבל שבת בהקדם כי על ידי זה המזיקים מתבערים ממנו בביתו ואינם מזיקין אותו ומי שאומר מזמור שיר יום השבת אחר השקיעה מביא סכנה רבה כי המזיקים שבו בערב שבת ונשמשות והתעוררים ממכורם להזיק תמיד אדם מקבל שבת מקודם ואף אחד לא יכול להזיק אותה אז מי שבשבת מקבל שבת מוקדם אומר מקדימים לקבל שבת זוכרים לקבל תוספת חיים שזה אומרים בשבת לחולה

שבת היא מ לזעוק רפואה קרובה לבוא בזכות השבת תבוא הרפואה אבל צריך לקבל קצת לפני כן את השבת קצת מוקדם אז לכן אומרים לקראת שבת לכו ונלךה לא כתוב במדרש מתנה טובה יש לי בבית גנזי אני רוצה לתת אותה לבני ישראל אז אתה יודע מה זה לך יודע עם מלך מלכי המלכים מעיד על השבת שהיא מתנה טובה.

שולח במיוחד את משה להודיע לנו שנדע את רחקה של השבת. אז לכן נקראת שבת לכו ונרחה כי היא מקור הברכה. כל הברכה של כל העולם. בזכות שמכבדים את יום שבת.

הזוהר הקדוש כותב שכל השפע שיש בעולם זה הכל בא רק בזכות השבת. כמה שמכבדים אותה את השבת יותר מקדימים כך זה הזכות יותר השפע יותר. יש בתלמוד ירושלמי מובא שהתנה רבי חנא בן דוסא היה מלומד בניסים היה מקדים מאוד לקבל שבת אמר רבי יוסי יהיה חלקי מקבלי שבת בטבריה שם היו מקדימים אז אתה שומע מה שהוא אומר בזמן הרב מדובביץ' הייתה גזירה לגיז מחורי ישיבה לצבא שמה בחוץ לארץ באשכנז בא אליו הספ השפת נכבדים והכל מה לעשות אמר להם הרב שיקדימו לקבל את השבת יעשו תוספת

גדולה לשבת ואני מקבל עליי לבטל את כל הגזר של עם ישראל כן היה שבת זה מקור הברכה תראה זה מבטל בבא סלי כבר בשעה 10 היה יושב עם בגדי שבת ולומד >> אור החיים על התורה פה הרב שרבי בשעה אחת או שתיים כבר בלמעלה בבית הכנסת כולו לבוש כמלאך השם וגם אבא שלי היה בא וגם אני הייתי רואה את זה זה לראות את זה זה היה משהו גדול היינו לומדים הלו כל השבוע יש לאדם בזעת הפך תאכל לחם אז מה הוא מעריך את הקללה מה תקדים

את הברכה תסיים מהר תוסיף מכול הקודש הנו כתוב מי ששומר שבת נותנים לו נחלה בלי מצרים כולם מעלג את השבת נותנים נחלה בלי מצרים אתה יודע שעל ידי תוספת קדושת שבת מכניעים את קליפת א עשו וישמעאל את יודע על זה רבי מאיר על ידי שמקבלוים שם שבת יותר מוקדם מחליפים למה מצד אחד יש בקידוש של שבת אנחנו אומרים יום השישי ויכולו השמיים ורבח אלוהים כן יש שמה 35 תיבות זה מסומן א' ב גד 35 תיבות אחרי זה עוד 35 למה זה אומרים רבותינו מצד אחד זה

עשו כלול 35 אומות. מצד אחד זה ישמעאל.

כלול 35 אומות. באמצע עם ישראל זה הגפן. ביחד זה 70 אומות. 35 אומות שייכים לישמעאל מצד ימין ו-35 אומות מצד שמאל ועם ישראל באמצע.

אלה מול אלה. צד הקדושה. אם השר שלהם נהיה אלה 35 שומות השר ממונה על כולם ו-35 שומות אומר אם אלה כנגד אלה אתה רואה אז שתי חנקים עם ישראל זה אומר המגלה עמוקות יום המנוחה של עם ישראל זה יום השבת יום המנוחה של ישמעאל זה יום שישי יום המנוחה של עשו זה יום ראשון ונקדשתי בתוך בני ישראל בתוך דווקא באמצע אז לכן אומרים רבותינו אם מלא שברו ישראל שבת ראשונה שורש כל השבתות מיד נגעלים על ידי קדושת שבת מכניעים קליפת עשו וישמעאל עכשיו מה נקראת קליפת

עשו צמקובנים עורב קליפת ישמעאל זרזיר שעם ישראל שוברים את השבת מכניעים את שני הקליפות האלה זרזיר ועורב עכשיו תשים שים לב זרזיר עורב עולה בדיוק עם התה שבת כי הם שבת היא מכניעה אותם ולכן אומר הרב בני ישראל בקידוש של שתי שבת יש ל תיבות מצד אחד ויכולו השמיים והארץ אחר כך יש עוד למי תיבות בריא הגפן ל תיבות אז זה אחר אז הגפן זה באמצע זה עם ישראל באמצע זה הגפן עם גפן מצרים את השיעבת זה 702 שזה כפת אותיות התורה ועוד חמש אותיות מה

תצפך כל אחד מאיר שם הוויה ברוך הוא אז יש לך 27 אותיות נכון עוד חמש 22 ועוד חמש אותיות 27 עכשיו בכל אות מאיר שם הוויה ברוך הוא אז 27 * 26 גרי השבת הנה 702 על ידי קדושת מתגלים זכר האותיות, מכניעים את קליפת זרזיר עורב, שזה כמניין שבת. אז לכן תראה מה עושים עם ישראל הם מכניעים.

איך הם מכניעים אותו? הם קליפת שמען זה יום שישי. אז אם הם מקדימים שבת, לוקחים קצת מהסתר את ההחלה הזה, מכניסים בקדושה. מאחרים שבת משל משל אדום מכניע את קליפת עשו אתה יודע על זה אמרו רבי מאיר אתה שומע עשי שבת חול וא תצטרך לביות מה פירוש הפשט זה אדם מה שלו מה יש לו בשבת יאכל אל תצטך לבריות לא חייב בשר מספיק דג אז הוא אומר אבל הפירוש הוא אם אתה תעשה שבתך חול כלומר אם אתה תקדים לקבל שבת אדם עושה שבתו בעץ שעדיין חול

אשר שבתך אתה תתחיל מוקדם בעד שעדיין חול אז אתה לא תצטרך לבריות נפתחים לך שערי פרנסה עד שבק במה אה נכון נכון זה מי אומר את זה רבי מאיר מרימנוב >> מנחם מנד מרי מינוב זה נחמד שיהיה לכולם ש >> עשי שבת חול כן עכשיו נלך תפילה נעשה יש לכם תפילה מי שאין לו יגיד >> אבל הרב אמר לפני >> עכשיו עכשיו לפני הלימוד אנחנו לא ככה עושים כל יום לארבן >> לא נעשה גם את התפילה האי עכשיו >> יש מנה >> אין לכם >> הנה

יש לו לא ש שלך מדפת >> אה תן לכולם כן שיהיה להם >> מי אין לו לשמור את זה שיהיה כל יום מחר הוא יבקש אותן אני אומר את זה כל פעם כשת כל הסדר הזה אותו בעלפם דפתם הוא אמר כלי יותר עלי >> יש פה מנצח מזמור לדוד יעלך אדוני ביום צרה סתכבך השם אלוהי יעקב שעזקודשמצק זכור כל מנחותך לנתך דשר נמצא תנך חילבך כל עצתך ימלא נרננה משועתך שם אלוהינו נתגו מלי אדוני כל משלותך אתה ידעתי חוכב בסים קר ונפלנו ואנחנו קמנו ונתעודד אדוני

שיעמלך יעננו ביום כנו בנסור ארון וימ משהו אדוני פו וס מזניך מפניך יתן אדוני את אויבך קמים עלך נגפים לפניך בדרךצו אליך שועדנו לפניך לאצפכם פחדכם ומרכן אדוני אלוהיכם פני כל אחד שכובה כאשר דבר לכם תיפול עליהם אמתפחד זכן הוא כאבן כאבן אדמו זרועך בגדול ופחד אמיהם תפ >> ולכל בני ישראל לא יחרת כל נשמ שמה תדפלי אדוני בינום ובין ישראל כי תעבור במים איתך עניות שתב כיך במוש תקווה בהתערבך כלי עליך לא סחשן המשפט השדו ממני כל פעם כשו יקום אלוהים יפוצב ונוסו מפניו כנדוב

עשן תנדוב לא נח בפני אש יובד רשעים בפני אלוהים והנוענו עלינו מעשה דנו עלינו שבסתר עניון בצד אמך אף מך לא תונה אליך רע ונהר לא יקר בעולך קראני עיניים ענה בכדנו תעלומות חם עליהם ש עומדים בין בים בין ביבשה הפרת החיילים מקום ירחם יוצא מצרה לברחה מאפלה לאורה משמות והגנה זמן יקרים ונאמר אמן צריך לכתוב עד כאן זה התפילה שלך זה מאשכנז התפילה יש גם בסוף אתה רואה זה הסגולה של חי מדבת שהזה כותב את זה כמיה שאדם ישים את זה בכיס בזמן שיש אז

אני עשיתי את זה שאדם יוכל לגזור את זה ויקח את זה ופירוץ השמות זה בצד השניזה >> גם ככה טוב כן נעשה גם תפילת בית המדרש למה בפעם אחת לא כל רגע אמר אתה מסכים >> שבתי אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בלימוד שמח קודשן אנחנו באים כצה של תורה כמ שצנו והנועם אדוני אלוהינו עלינו תצנו מכל מור תודה תורה בדוני חוץ סוכם קודש וברכו את הדו אדוני ציון יום עושה שמיים וארץ אנחנו פרק ב' שיר השירים פרק ב' פסוק ז' נכון השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבעות

או בעלות השד אם תעירו ואם תעוררו אהבה עד שתחפץ שבעתי אתכם אומר הקדוש ברוך הוא לקרא ולישראל על פי שגדלה אהבתי אתכם מאוד בכל זאת מבקש ומשביע אני אתכם לא לדחוק את הקץ אלא ליתנו שיבוא ביום הראוי לו.

תראה מה שהוא אומר וזה שאמר השבעתי אתכם בנות ירושלים רבי יוסי ברבי חנינא אמר שתי שבועות יש כאן אחד לישראל ואחד לאומות העולם השביע על ישראל שלא ימרדו בעול מלכות והשביע לאומות העולם שלא יבקשו את יקשו את עולם ישראל שאם יעשו כן הם גורמים לחט שיבוא שלו בעיתו רבי חלבו אמר ארבע שבות יש כאן שבע ישראל שלהם ירדו בעומות שלא יתחתו קו את הקץ שלא יגלו מסתורים שלהם לאומות העולם שלא יעלו בחומה מן הגלות בכוח הכוונה אם כן למה מלך המשיח למה מלך המשיח בא כבד

גליותם של ישראל מצבעות אמר אם אתם מקיימים את השבועה עמותה ואם לא אני מתיר בסרכים כצבעות קילות השדה וכן בצבעות בשתי צבעות בצבא של מעלה צבו של מטה תעירו אם תעוררו את האהבה עד שתכפת אם תערו את האהבה הגדולה שאהב הקדוש ברוך הוא לישראל עד שתכפת מלכות של מעלה אז הביא אותה ביד כן לכן זה היה מחלוקת אם לעשות מדינה לקים מדינה זה מורד באומות או לא לעשות זה היה מחלוקת גדולה >> תעלו בחומה >> כן לא תעלו בחומה משל הרבנים של פורת יוסף לא הסכימו

נגד אבל עכשיו שכבר עשו אז צריך להיזהר ביקוח נפש אפשר לבאר שאר הקליפות והסתר אחרי אינם רוצים שתהיה הגאולה אז מיד יתבטלו מן העולם ולכן כאשר בא דודי שהוא מלך המשיח לגול אותנו מחריפות ועשיתך עומד בכוח גדול כערים וגבעות מטמעים את ישראל כדי שחסם לא יזכו לגאולה הקדוש ברוך הוא יהיה מדנג על אלוהרים והגבעות ויגעל אותנו אמן >> כן אתה יודע אתה רואה לפעמים דברים שהם אי אפשר לסבול אותם זה לא נשור מלדי מה ש מה שקורה כזה טומאה כזה משוגעים הנה נודע כי בליל פסח

הקדוש ברוך הוא לא הביא את העורות קטנות ראשון בתחינה אלא קודם ה מביא כל הארות לגדלות שהם חבד רק אחר כך הגד ונעי שהם חתנו זה שמה כל דודי הנה זה בא בגלוי מצרים באיזה אופן מדלק על הערים שמאבות חג מקפץ על הגבעות שהם נעים התחיל בגדלות חבל נחמד נחמד אה זה למעלה כל דודי הנה זה הנה זה >> כל דודי הנה זה בא מדל על הרים מחפש על הגבחות כל דודי זה בא כל דודי הוא קולו של הקדוש ברוך הוא ככל הוא מבחינת הוויה ברוך

הוא שבחינת חסדים כי הדיבור שהוא דנו די דין והכל הוא בחסד ואמר כנה דודי בא אלינו בחסד לבדות אותנו מהגלות כמו שבשעבוד מצרים די הקדוש ברוך הוא על החץ בזכות האבות והגענון אותנו לפני הזמן בכט שנים כן אתה יבוא לגעון אותנו גאן אותנו בחס רחמים ולא חשבנו לנו בדין בסוד דיבור אז יבוא אלינו קץ מנדלג על יערים בזכות האבות הוא קפץ על הגבעות בזכות האמהות כתב מורנו רבנו הבן איש חי בספר שלמה עוד אהבה אהבה אותיות הא' בה שהיה א' ראשונה הבהה האחרונה להשפיע זו בזו

דהיינו ה ראשונה בחינת בינה שהיא עולם הבא עולם התשובה והיא תשפיע באחרונה שהמלכות לעלותה למעלה לבשר את הגאולה הגענו שניות המשנה צדקה מעילה של מעילה >> כן מעילה >> לנו נשמת אבשלום קוצר בן יוסף רחמים בן שרה תנו נשמת אהרון אברהם בן גובר ומושה עזת מרים בת מוריד יעקב בן משה יו נשמת צון חיים בן אברהם בשושנה >> יעקב בן עניש >> אברהם בן אריאב אברהם בן מרים >> אליהוזנגי >> אליהוזנגי בן סביחה >> יוסף בן טופחת בן שמואל >> אליא קיים בן רחמה >> גדור

בן שמואל >> נוע בתישע >> נוע בת אישה >> חנה בת אישה >> אליעזר בן סביך >> בן אליהו >> נול בן אליהו >> אליהו בן אליהו >> אליהו בן מניו כך משת פרק ד >> בחינה כן פרק ד' משנה א' חודשי המזבח מצטרפים זה עם זה למעילה עד עכשיו עכשיו הוא בא ללמד אותנו פה מה מצטרף לשיעור שלם אז הוא אומר קודשי מזבח מצטרפים את זה עם זה למעילה אם נהנה משניהם או משלושה משניים או משלושה מינים של קודש קודשי מזבח אם כל אחד פחות

משוו פירותה מצטרפים לשור שווה פירותה נתחייב עליהם קורבן מעילה וגם נחייב עליהם משום פיגול נותר טמא אכילת קדשים בטומאה קודשי בדק הבית מצטרפין זה עם זה לעניין מעילה אבל פיגול נתר מטמא אין קודשי המזבח וקודשי הבית מצטרפים זה עם זה למעילה אם נהנה בבשר קודשי המזבח פחות מכשור ואחר כך במשר שהוקדש לבדק הבית פחות מכשור מצטרף חייב אבל זה לא שייך אבל לא פיגון נותר ותמיד זה לא שי בקודשי בדק הבית לכן זה לא לא צטרף ב חמישה דברים ים בעולם מצרפים זה עם זה. כלומר

מצרפים זה עם זה למעילה. מי שנהנה מכולם יחד בשווה פרוטה מעל. הבשר והחלב.

למה הכל עולה לגבי המזבח? גם הבשר, גם החלב. והוא נהנה מזה. הסולת של המנחה גם הצטרף.

היין שנזכה העולם. השמן זה בעולה בשישה בתודה מצטרפים זה עם זה לחיה מישהו פיגון ותר טמא אבל לא נמעילה אין אין פיגול במעילה רק ב איברים הפנימיים תודה זה לא לרים חייב לכן אין פיגול תודה לא יכול להשיג שרתי אליך הבשר והחלב והסולת וין והש והליחם מד חמשת הדברים שאמרנו למעלה התודעת תאונה לחם התרומה תרומת מעשר שנותן הנביא לכהן תרומת מעשר של דמאי החלה והביכורים מצטרפים זה עם זה לאסור אם נפל מכולן שעור לתוך עיסה מצטרפן הוא חייב עליהם את החומש מי שאוכל מכולם ביחד כזית

חייב לשלם קרן וחומש גמרא היום כבר אמרנו תפילת בית המדרש אשיה להצלחת כל עמו ישראל בכל מקום שהם שלא ים חל תולר ויהושע מימון בן קמון משה שלום נועם בן רבקא אורה אחי חריפה בן רבקא אורה מימון בן רבקה לרפואת אור יהודה בן יעל רבקה מימון בן אישה זוהר >> מימון בן אישה זוהרה יעקב בןבר >> רפואה שלמה ליעקב בן מברחים אדם דוד בן מריםצ >> לאנשמת חיים ח עוד כך היום אנחנו דף סו בעזרת האל ובשועתו אומר אתה זוכר איפה פסקנו אתמול אמר >> כן

רבא אמר >> לו נשמת חיים מחלוף שמחה >> חיים מחלוף לשמחה >> עלינו לא מחשי אחתך א עלמה כבדל דמיה חטוף ואכול חטוף ובריך חטוף מה נעשה תמיד השם ירך עמנו בטוב לא יהיה שום צער בעולם >> רבה אמר כולו איתי ופרך ראיתם אמר כולו פרך אמצע עמוד כן >> כן שיהיה ישועה בכל בתי ישראל כן וגם כן להצלחת משפחת צמח אליהו בן חנה והשם ישמריהם וחייהם ול נשמת אברהם בן רחל כן אתמול למדנו שיש שמונה טעמים מנין מה זה ממחורת השבת לא כמו שאומרים המינים

ממחורת השבת זה שבת בראשית אלא ממחורת השבת זה יום טוב ראשון של פסח שמונה טעמים אתמול למדנו מה הם? דבר ראשון, רבי יוחנן בן זכאי, שים לב, רבי מאיר היה לו, הוא אומר למה לומדים פסוק אחד אומר תספרו 50 יום פסוק אחד אומר שבע שבתות ממותי יינה אז אז הוא אז הוא הסביר מה שכתוב איך זה סתר או אתה בסופר ימים אומר ביום טוב שח בשבת אז אתה מתחיל לספור שבע שבתות תמימות אבל ביום טוב שח באמצע השבוע הספירה היא 50 יום. שבעה שבועות שהם לא

מיום ראשון.

זה הראיה של רבי יוחנן. זה אחד. דבר שני כי למה עכשיו רבה אמר רבה כולו התלו פרה. אז חוץ משניים ארבע.

אז בוא נראה. אז נחזור עליהם בעל פה כדי שניטע אותם. עכשיו אמרנו את הראשון >> נכון >> כן רבי יוחנן >> אחר כך השני זה היה רבי אליעזר בבריתה הראשונה תספור לך שבעה שבועות תספור לך ספירה תלויה בבית דין שבת זה לא תל בבית דין ככה אמר רבי אליעזר הרי אומר שבעה שבועות תספור לך ספירת בבית דין שהם יודעים לחדש וספרתם לכם ממחורת השבת מחורת יום טוב אבל שבת בראשית היום השביעי בשבוע ספירתה בכל אדם עכשיו אתה רוצה לספור משבת בראשית כל אדם יודע יודע לספור

אין צבידרי יום ראשון יום שני אלא ספירה שבית דין אומר לך >> לך >> כלומר בדין קיבה שחג שבועות יהיה ביום שלישי משמה תספור תספור זה שתיים רבי יהושע שלוש רבי יהושע אומר אמרה התורה מני ימים וקדש חודש מנה ימים וקדש עצרת כמו שאתה מונה 30 יום ואתה אומר היום ראש חודש אותו דבר מני ימים ביום החמיש מה ומה ואיך ותקדש את היום החמיש עצרת מה חודש סמוך לביאתו ניכר מתי צריך להתחיל בסיום החודש הקודם הצרת סמוך לביאתו ניכרת באיזה תאריך קבוע להתחיל למנות בשמוך ואם

תאמר עצרת לעולם אחר השבת אם תאמר כמו שאתה רוצה לומר עצרת עולם אחר השבת איך תהיה ניכרת מי שלפניה כל פעם התחילו לספור מיום אחר איך זה דעת רבי יהושע רבי ישמעאל אומר אומר אמרה תורה כן הו עומר בפסח ושתי הלחם בעצרת מה לנן ברגל בתחילת רגל ימי הקרבה אף כאן אמרנו בגמרא קורבן העומר צריך להיות ברגל בתחילת הרגל ואם ימתין יום ראשון שאחרי יום טוב ראשון של פסח לפעמים זה סוף הרגל הבנתי איך אותו דבר כזה זה סוף הרגל איתי הדבר החמישי >> רבי יהודה

בן בתה אומר נאמר שבת למעלה מחורת השבת ונאמר שבת למטה עד ממחורת השבת השביעית סבור 50 יוםן רגל בתחילת רגל סמוך לה שמקריבים את שתי הנחים בתחילת חג השבועות בסוף מתחילים את הרגל בתחילת שבועות בתחילת חג השבועות אף כאן מספרתם לכם כן >> שבעה ימים שלומי >> רגל בת רגל סמוך לה בת חג הפסח >> לאחר יום תש >> כן אחר כך רבי יוסי ורבי יהודה נכון רבי יוסי >> תמיד תהיה ספירת ה50 יום מאותו תאריך הרי הוא אומר תספרו 50 יום כל ספירות שאתה סופר

לא יהיה לו 50 יום מאותו תאריך וכמו שביום הראשון של פסח אחד בשבת הייתה סופר למחורתו כך תמיד תספור למחורת יום טוב ראשון של פסח ואם תאמר צריך לספור מחורת שבת בראשית פעמים שאתה מוצא 51 יום למה אחרי יום טוב ראשון של פסח פעמים אתה מוצא 52 יום מחרת יום טוב ראשון של פסח פעמים 53 ימים למה כל פעם >> הבדל כן תלוי מתי נגמר החג מצות שזמינו יביאו לך כסף זה כל הכנויות שזהנעים >> רבי יהודה אומר אבל זה לא מעניות >> רבי יהודה אומר

>> רבי יהודה אומר בן בתרה אומר אין צריך נכון פה אנחנו עוד פעם יש רבי יוסי נכון ממחורת השבת מחרת יום טוב ממחרת יום טוב מי אמר הוא היינו אליו מחמחת שבת בראשית אמרת וכי נאמר מחתות השבת בתוך הפסח אלו >> אז תגי תוכ אחרי שהוא וכי נאמר במחות השבת בן ב >> מה אומר רבי יהודה בן בתרה >> כן אין לו צריך למה הרי הוא אומר תספור לך בבית דין >> ספירה תלויה בבית דין יצאה שבת בראשית שספירתה בכל אדם >> כן אותו דבר זה

רבי יוסה אומר מחורת השבת >> מחורת יום טוב כן בסדר זה כבר חזרנו את הכל כל כמעט מהמשנה >> כן כן >> כן עכשיו נתחיל כן קח מהר למה אתה עשית ילד טוב בבקשה כן יפה בבקשה אה בבקשה כן מי שיצא ישמור את זה ללילה. אוי ואבוי מחילה מחילה סליחה הרב רז כן שיבה נשב צריך לעשות זה טבלה שיש הרבה שעות השבת חתן יבד כולל פה זה יום טוב >> מה >> כן אמר רבה כולהו אתלה ופרך כל מה שדיבר כטעמים שאמרנו אפשר לדחות אותם בר

מטרטה תנאה בתראה בין מתניתה כמיתה בן במתניתה בטרייתה דלת להו פרה כלומר חמישה טעמים יש להם פרה יש שמונה חוץ משני תנאים >> שמונה יש >> יש שמונה תירוצים ואיפה נעלם אחד >> אה חכה תכף אני אגיד לך איפה נענם >> הנה אמרת לך שהרב יבוא אמר הבא אהב נותן לי את ה את התורטית כת משהו סליחה כן אמר כו בר מטרטנאה בטרטה בין במתניתה כמיתה בין במתניתה ברתה דלת פרה כלומר רק שלושה טעמים אין להם בכה למה שני הטעמים הם אחורנים בברייתה הראשונה ושני התעמים

האחרונים בברייתה השנייה >> זה ארבע אבל זה אחד זה אחד שניים זה כפו כן יפה יפה הטעם האחרון בבריתה הראשונה זה הטעם של האחד לפני האחרון בבריתה השנייה אז רק שלושה טעמים הם א שלא ניטחו בסדר מד רבי יוחנן בן זכאי למה אמר יש תירה בפסוקים פה כתוב תספרו 50 יום ופה כתוב שבע שבתות מותינה שטחות מה אני דין מה התשובה על הסתירה הזאת כדי הביה ואמר הביה אתה יודע מה פירוש מה לא כמו שאתה חושב מצווה למני יומי מצווה למני שבוהי מצווה למנות ימים מצ

כמו שאנחנו עושים היום שבעה היום שבוע אחד לעומר היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ביום אחד >> אז אתה גם מונה שבועי וגם מונה יום מד רבי אליעזר שאמר שצריך שתהיה איך >> רבי יהושע >> ורבי יהושע שהם אמרו צריך שתהיה ספירה תלויה בבית דין גם יהושע אמר צריך שיהיה ידוע לא רבי אליעזר אמר צריך שיהיה ספירה תלויה בבית דין רבי יהושע אומר צריך שיהיה ידוע מאיזה תאריך מתחילה הספירה >> אהבוך >> כן מאיזה תאריך מתחילת הספירה שיהיה ניכר אז לא ממה הייתי ביום טוב ראשון

שזה הם התירוץ עליהם ממה הייתי ביום טוב ראשון של פסח קאה מי אמר שהבן אדם מי אמר שמחורת השבת זה יום טוב ראשון של פסח דין מה ביום טוב אחרון של פסח של פסח ביום טוב אחרון של פסח שביעי של פסח והטעמים של רבי ישמעאל רבי יהודה בן בתרה זה שני טעמים אחרונים ב אה זהו >> זה לתלו >> בסדר עד פה בסדר טעמים דרבי ישמעאל ורבי יהודה בן בית אלה שזה שני הטעמים האחרונים בבריתה הראשונה לתופרה ואם את רבי יוסי ברבי יהודה >> שאמר שצריך

שבנו 50 יום מאותו תאריך אבל הדין מה50 נבר מהנשיתה אולי הכוונה שבפסוק לספור 50 יום מיום ראשון שאחרי יום טוב ראשון של פסח הבטא הימים עד יום ראשון שמתחיל לספור את זה לא הכשיבה לא לא חישבה >> לפעמים יהיה סך הכל אפילו 56 ימים נכון צריך להסביר ממחאות השבת אבל מתי מתי תחשיב אותם העו ואם את רבי יהודה בן בתרה שאמרנו בבריתה השנייה שאמר כמו רבי אליעזר גם כן תכינו את רבי אליעזר במה הייתי ביום טוב ראשון כאה דימה ביום טוב אחר של פסח רבי יוסינמה

חזה לפרחה גם רבי יוסי בטעמו הראשון יש גם כן ראה שיש לו דחייה >> רבה לא אמר מהתחיה >> והיינו דכמה כן >> ועוד הוסיף טעם נוסף שאין לו דחייה במה יש לזה דחייה אבל לכן הוסיף טעם נוסף שאין לו דחייה >> כדליין רבי יהודה בן בתרה למה התחיה?

שתה מקובסת מביא את התחיה. >> אז יש שני הטעמים האחרונים גופה. >> יופי ברכה. >> אתה יכול להגיד לו גם ברכות יום טוב אחרון.

לא חייבים טוב לא אמר אביה מצווני ממני יומי ומצווה ממני שבועה לספור גם את הימים וגם את השבועות ככה עשו רבנן דבר מנוי יומי או מנוי שבועי >> המאמר אבל המאמר מנה יומי ולא מנה שבועה דבר שם מנוי אומר >> אמר זכר למקדש הוא בזמן הזה ספירת העומר זה לא חובה לא לא צריך לספור גם את השבועות זה רק זכר המקדש אין כאן תקנת חכמים לעשות כמו הדין דאורייתא תקנת חכמים זכר המקדש אז לא צריך אבל היום הכל עושים >> גם ימים גם שבועות שבעה ימים

שלהם שבוע >> כוונות הכל משנה תצרונו בקופות קצרו את העומר שמו אותו בתוך הקופות לקח אותו ואז הביאו הביאו לעזה והיו מאבבינו אותו באור כדי לקיים מצוות קלי אבהוב אבהוב >> זה מעכב עושים אותו אפילו בשבת שומעו >> כן אפילו בשבת >> איך היו בשיבולים כל דבר >> דברי רבי מאיר חכמים אומרים בקנים ובקלוחות חובטין אותו כלומר בקנים לחים ובקלחים של קרוב היו חובצים אותו ולא במקל למה שלא יתמעך זה היה רך שלא יתמעך להוציא ממנו את הקש אתה מבין >> ואחר כך חולקים על רבי

מאיר >> רבי מאיר דברים בא >> למה רוצים שזה יהיה אביו זה השלם אביו קלוי בהב שיהיה כמו שהוא אז אם [‏צחוק] אז אם תחבוט אותו ב במקל >> אז זה ישור יהיה עם העך >> אומר שהרמבם אומר שקנים וכלחות לאו דווקא אלא עיקר כוונת למשחובים ולא דשים עם פרות רק אחר כך עושים אותו קלים >> אחר כך אחר כך קונים אותו >> ואז כדי שלא יתמהר אחר כך מקיימים מצוות חני איך שנתנו לאבוב ואבוב היה מנוכב כדי שיהיה האור שולד בכולו זה כלי שנחושתורים >>

כן שטחו בעז אחרי זה שטחו בעזהרה והיה והרוח מנשבת בו >> איך כן כן הוא התייבש מהזעה שהזיע בתוך האבוב התייבש שהתייבש מהזעה שבתוך האבו נתנו לרחיים של גרוסות, גרסי פולין, שלא ייתכן דק אלא עווה. למה? שתישאר הקליפה בנפה. כשינפו אותו שאר הקליפה בנפה.

>> זה המטרה הייתה לקלף אותו. >> כן. והוציאו ממנו עיסרון שהוא מנופה ב13 נפה. יש סדר גם ב בזה בנפות עוד מעט הוא יגיד והשאר מה שנשאר למעלה נפדע ונהכל לכל אדם >> וחייב בחלה >> שהרי עשו אותו בצק אחרי שנבדע שייך לעדות >> מי שפדע אותו >> כן הוא פטור מן המעשר כל המרוח של צבועה נעשה ביד קודש ההקדש אז הוא פטור מן המעשר >> זה לא דגניך >> בעקיבה מחייב בחנה ובמעשרות אוי אוי אוי אי א איי איי איי >> למה לרבי עקיבא חייב

במע >> תנו רבנן >> גמרא תגיד גמרא תבאר תנו רבנן אביו כתוב בתורה במנחת העומר אביו תקליב את מנחת ביכורך זה אביו באש זה ראשון החציר >> סליחה זה אביו זה ראשון הקצר פסיק עוד כתוב שם תלוי באש מלמד שהיו ישראל מהבה אותו באש כדי לקיים בו מצוות קלי דברי רבי מאיר חכמים אומרים אין אור לשון קלי אלא דבר אחר אם יהבהו אותו באש ממש זה לא נקרא קלי אלא צריך דבר להפסיק בין האש במחבת יעני לא באש ככה כן ככה זה הסדר אה בסדר >>

על ידי דבר אחר >> על ידי דבר אחר לך מחבת אתה היית היינו ילדים פה היו מביאים חם למלן זה חומוס בתוך התרמין שלו מה היו עושים היה פה בשוק מוכרים התחלת השוק היינו באים כל אחד מקבל בן אגודה של עשבים יש בזה חומוס עם ה >> עם התרמיל זה היו קוראים לזה חמלי מלן הוא מאבה אותו באש ככה עם העשבים על האש ממש והיינו מקדפים אותו ואוכלים אותו אז הוא אומר לך לא אי אפשר באש ממש לא זה לא נקרא קי קי >> זה צריך

שיהיה במחבת כל >> ידי דבר >> על ידי דבר ב >> כיצד א ישנה חרינה כתוב כן >> שנה חרינה אין לשון כלי אלא דבר קליל זה לא נקרא כלי אלא אם יפסיקו בינו לבין האש בנחושת כלל הבנתי לומר דקה מנצן כי אין נחש מצלהב זח אני מבין שזה שיהיה כאן לא הקצד הבוב של כליות היה שם מוכרי כליות והיה מנוכב כקברה כדי שתהיה ארו שולטת בחולו עכשיו אם היה כתוב אביו כל גרש אין איני יודע אם אביו הוא כל אם גרש כלי אם היה אביו

כרש אז אני לא יודע אם כש אם אביו כנאומר לא טחון איך שהוא שלם הוא כלי או עם גרש גרש זה גרוס כבר אז הוא כל >> מה זה אביו >> אביב כלים אביו זה שלם אמרתי מקודם >> גרש זה גרוס >> גרס גרס אביו כלי גרס איני יודע אם אביו כלי אז היא כלומר אם גרז כל כשהוא אומר באש אביו כל באש גרס הפסיק העניין לפני גרס אז זה מגלה שקולים אותו לפני שטוחנים אותו >> שהוא שלם >> שלם עוד קרמל רך ומל תהיה הטבואה

רכה ונמללת ביד >> מה זה קרמ >> איך יכול להיות לרכך אני לא יודע אולי זה לרכך באמת >> כי לא יודע אם יש בזה כבר קליפה וכן כן הוא אומר בוא נמשיך ואיש בא מל אישה והבה לאיש האלוהים לחם ביקורים 20 לחם שעורים וחרמל בצקלונו ויאמר תן לעם ויאכלו כשב כמו כרמל בצקלנו נדרשת אז דורשים את זה בא ויצק לנו >> בצקלונו >> מה זה >> בא >> ויצק לה >> ויצק לנו ואכלנו ונוה היה ואומר ונתעלסה באהבים זה >> נשא וניתן ונעלה ונשמח ונתחטא

באהבים אז נמשיך עוד נתחיל עוד הפעם מה זה קרמן בצורה משתי מילות רח ומן תהיה התבואה רכה ונמנ ביד וכן הוא אומר כמו דומה הזה ואיש בא מבעל של אישה זה שם מקום כן ויבא לאיש האלוהים לחם ביכורים מתנה יעני ביכורים ו20 לחם שעורים >> למי הביא את זה ללישע >> וכן זה מדובר על אלישע וחרמל בצכלונו >> מה זה צלונו >> ויתן ויאמר תן לעם ויאכלו כרמל אמרנו למעלה מה זה רך במל צקלונו נדרך ככה ב בית ב בית בצקלונו הבת של בציקלונו זה בא

צוף של צקלונו >> ויצק ל של ציקלונו לנו ו של צקלונו ואכלנו נו שלקלונו ונוה היה הלחם היה נאה כלומר אתה לוקח את התיבה ואתה אתה מחלק אותה לכמה.

בסדר ואומר לגבי מנאפת נתעלסה באהבים. >> איך? באוהבים. באוהבים.

>> על עשו באוהבים. >> נסע תעלסה. הוא דורש את הניתעלסה ת >> ן >> ניתן וניתן על ונעלה סמ ונשמח ה ונתחטא >> מה זה נתחתה על >> זהטייל >> כן מה זה אין לטיין כן בן המתחתא לאביו רוצה אבא יקח אותו טיול >> באהבים איזה בשביל מה צריך להביא את את גם את זה קצת פלא הגמרא לא סתם מביאה >> ואומר כנף פרננים נעלסה >> נעלסה כנפריננים זה עבר הבר זה עוף עוף >> בר יוחני >> בר יוכני >> נתעלסה נדרש כך נעוף מזנן זה

נושא העוף נושא ביצתו על עולה עולה למעלה ה ונתחטה ומורידו בכינו אומר רש"י שאין מוריד >> מתחיל מחטא ויורד ואומר כי ירד דרך לנגדי ירת זה אצל התו של בנעם נדרש כך י י יראתה >> יר >> יראתה >> ירעתה נתה פחדה מהמלאך >> ראתה שראתה אותו עומד בדרך ט נתתה לכן נתתה מהדרך דבר ישמעאל טענה קרמל קר מלא כלומר שי הגרעין בשל כל צרכו לא רך אה דרשות האלה >> שמה כן >> להזהבור שחים >> הוא יוציא החליפה דקה ואומר ק לי החליפה >> נכון

נכון >> אמר לנו אחד הפעמים נכון ככה היה עושה רבי יוסף חיים הם היו מהבים את השקדים וגם את הקליפה הדקה אומר לו לאכול >> שאל השקד >> תשע עח הרב אומר >> היה בערב שבת הם היו כן מעבבים מזה בעול >> וגם את הקליפה דקה אומר לו גם זה קלי תוריד אותה של השחקד תוריד אותה ותאכל זה הפריד את הקליפות אנחנו בדרך כלל מורידים את הקליפה הקשה אומר לא גם את הדקה מעבבים אותה באור ועודים אותה אבל באגוזים צריך לעשות את זה באגוזים פנו ה

אתה יכול להוציא את הקליפה דקה 30 שעושים בכל >> כן כן נקלף אותם את הקליפה שלהם >> כן כן לא קשה >> למה זה יותר אגוז יותר טוב >> לא לא בת חבר שלי אבל לא בט רם לי רשו חוב אותו בוא אתה בוא אתה עזוב >> בוא בוא הנה בוא >> מי זה שלך מר קח לך תיקח עוד אחד כן כן אתה קיבלת היום >> שתהיה בריא כן, הכל בסדר, יצא בדיוק. >> הכל בסדר.

>> בסדר. הלאה. רבי עקיבא מחייב בחלה במעלות >> אמר רב קהנה אומר היה רבי עקיבא מרוח הקדש אינו פותר אה זהו למה איך הוא מחייב על הם ברכו את זה את ההקדש הם ירחו את זה אומר גמר המלאכה של התבואה בשדה שמחליקים שמה עושים מרוח את ערימת השדה בתבואה על ידי כלי זה אין פותר את ממעשר >> מה זה דקניך >> אחרי שיבדה אז זה הטעם של רבי עקיבא שם חייב במעשרות מתים רב ששעת מותר שלושין הללו אחרי שלקחו מהן יסרון לעומר הלו היו עושים שלוש

זה מה היו עושים בו נפדע ונאכל לכל אדם נפדע נהכל לכל אדם וחייב בחלה הוא פטור מן המעשרות בעקיבה מחייב בחלה ובמעשרות ככה אמרנו במשנה ממשיכה הברייתא אמרו לו חכמים לרבי עקיבא הפודה פודע מיד גזבר יוכיח מי שפודה סתם חיטה הקדש מיד גזבר >> יוכיח שמירח של הקדש פותר למה שחיה בחלב פטור מן המעשרות אז אתה רואה שהמרוח של הקהקדש פותר ממעשרות ואם איתה כמו שאמר רב כהנה שמרוח הקדש אינו פותר מה יקאמרלה חכמים לרבי עקיבא שפודה מיד הגז שהפודה מיד הגזבר הוכיח הרי היא כמו

שהוא חלק עליהם בשארי העומר כך עולק עליהם פוד מיד הגזבה מה ההוכחה מה איזה הוכחה זאת חולק ועוד מקשה הגמרא אתי ורב כהנה ברחריפה לרב קהנה לרב קהנה מדתניה רבי עקיבא מחב בחלה ובמעשות לפי שלא ניתנו מעות אלא זה צורך להן כלומר לא ניתן מעות הקדש בקניית החיתים אלא ליסרון שישתמשו ב עומר אבל הנותר לא הוקדש לכן לא נחשב שנעשה מרוח ביד ההקדש אתה רואה זה לא מטעם זה מטעם שהם נתנו מעות רק מה שיקחו ממנו השער שניתן זה לא ניתן לו מעות אבל באמת סתם

מרוח הקדש פותר ממעסות. לכן אמרו לו חכמים בפריתה מי שפודה מד גזבר יוכיח ששם מודה רבי עקיבא.

>> אז איך רבי עקיבא אומר פה שחייב במעשרות שלנו? >> נכון ועוד הוא אמר יפה חייב במעשרות אבל מה שיקשו עליו זה טוב מהבריתה. >> זה ברור. ועוד איתי ורבקה נעם ברחליפה למה זה טוב מה ש >> למה אם אומרים לו אתה יודע שרק חלק החלק הם מה ששילמו זה רק על החלק של א >> מה ש של העומר על השאר לא שלמו >> אז זה חייב במעשה אז הם אמרו לו בסתם מרוח של הקדש אתה פותר ממעשרות לכן אמרו לו חכמים פודה מיד הגזבר יוכיח

ששם מודה רבי עקיבא שזה פטור במעשות איך הוא הם הוכיחו שמה פודבר זה מוכיח >> פודם מיד גזבר זה זה רגיל זה לא זה אם מריחו את זה ה >> הגזברים >> הגזברים זה פטור ממעשר >> הוא לא מודע אבל למה >> כן למה עכשיו אתה אומר >> אומר היא היא >> לא לא אנחנו אחרי זה >> כן היא היא כן לא ועוד טיבה עוד טי זה עוד קושיה אבל זה היא הוא חולק גם פה וגם בעל הגזב הוא חולק >> לא זה על זה השאלה

כמו שחלק עליהם בשירי העומר כך הוא אומר היא ככה יחלוק עליהם ופוד מיד הגזבר מה אתם מוכחים בזה >> לא מוכחו >> לא אז תמתין ועוד איתי רב קענה ברחליפה לרב קהנה מדתנר רבי עקיבא מחייב בחלה במעשות לפי שניתן לו מעות מעות של ההקדש נכון בקניית החיתים אלא לצורך להן להיסרון ששמשו בו לעומר אבל מה ש אבל הנותר לא הוקדש לכן לא נחשב שנעשה מרוח ביד ההקדש זה לא נחשב של הקדש אבל באמת תמיר רוח מה אתה אומר לו היא זה לא היא תמיר רוח הקדש

פותר ממעשרות לכן אומרים לו חכמים בוא תשמע פודה מיד גזבר יוכיח משום ש שבזה מודה רבי עקיבא מה אתה אומר לי היא היא לא היא >> ולעל חלה לחכמים לא קשה ולדתחום חכמים למה חייב וחלב שאתה בוטרסו >> לא קשור לזה זה לא גמר מלאכה עכשיו זה גמר מלאכה שעושים עיסה >> ועוד זה אמרנו אלא לצורך להן אין אלא לצורך להן סו שתמשו בו אלא אמר רבי יוחנן פה אני תלמוד ערוך הוא בפיב של רבי עקיבא >> שמה טעמו שלא ניתן מעות אלא לצורך להן זה

טעמו שיהיה העומר חייבים בעשרות לא ניתן לו צורך לעין >> רק ליסרון >> מה שאמרנו שהשאר נפדע זה לא הולך לפי רבי עקיבא לפי רבי עקיבא אפילו לא צריך פנייה >> זה לא קדוש בכלל צריך לבנות זות אותו >> כן בדי גזירת חכמים שלא יגידו שקדס יוצא בלא פדי זה כתוב אסמר רבה בשיטלי מאורח הקדש פותר מי שמקדיש עומרים וגזבר ההקדש דש אותם מרע אותם פותר לא צריך אחר כך לעשות מעסדות >> נריח אותם >> נריח כן ואפילו רבי עקיבא לא כ מחייב אתם מחייבש >>

אלא שלא ניתן מעות אלה צורך להן אבל מרוח הקדש בעלמה גם רבי עקיבא פותר >> זה המשנה שלנו >> ממשיך רבה >> זה המשנה שלנו זה לא היה מרוח >> מרוח העובד כוכבים רק להם אומר לך צריך את >> עוד דבר פשוט לי שמרוח עובד כוכבים וק מריח עובד כוכבים את מה שיש לו וקנה ישראל ממנו אחרי המרוח תנאה זה מחלוקת התורמין משל ישראל על של ישראל יבול של ישראל משל עובדי כוכבים על של עובדי כוכבים של כותיים על של כותיים משל כל אחד משל שלושתם

משל כל על של כל אחד משלושתם כלומר מרח הגוי לא פותר >> דברי רבי מאיר ורבי יהודה רבי יוסף ורבי שמעון אומרים תורמ משל ישראל על של ישראל משל עובדי כוכבים של על של עובדי כוכבים וגם על של כיים משל כותיים על של עובדי כוכבים אבל לא משל ישראל על של עובדי כוכבים ושל כוים זה לא >> זה לא משלא >> ממה למה משבי גויים לשל כותיים סומרים שקוייים גרי עריות הם אתה מבין ולא משל עובדי כוכבים ושל כותיים של ישראל למה כיוון שמירורח הגוי פותר

אז אתה רואה זה תורה מן החיוב על הפיתור או מן הפיתור על החיוב ממר שזה עבר ממוח >> לא מדובר שמירח הגוי >> אז שאומרים מריח תורמים של ישראל של ישראל מדובר גם שמרח >> ישראל שם ירח על ישראל שם ירח אין לכם שם ירח >> איך מוכ >> איך מוכח שפה מרוח עובדי כוכבים צנאים אתה רוצה להוכיח לי מרוח עובדי כוכבים תנאה איך הוכחת לי מחלוקת רואה מחלוקת רבי יהודה עם רבי יוס שכים לא דיברו הם דיברו מו >> גלגול הקדש אתה יכול עכשיו כל

זה פשוט לרות כל זה אנחנו >> כן פשוט לי פשוט לי >> עדיין פשוט לא עכשיו בערבה תכף גלגול הקדש פותר פותר >> עניין חלה כן עשה >> הקדש גלגל עיסה >> אישת עיסת העיסה של הקדש פותרת מיכלה כן >> כן רשתותח >> אז לא חייב להפריש חלה אין חיוב פרשות חלה אפילו פדע אותה אחר כך ישראל ואכל אותה נתנן הקדישה עיסתה עד שלא גלגלה את העיסה הקדישה ופתעתה חייבת אבל >> אבל מש מגלה ופדעתה חייבת בחלה למה נתגלגלה ביד אדיות >> הקדישה עד שלא גלגלה

וגלגלה הגזבה אחר כך בדעתה פתורה שבשעת חובתה הייתה פתורה כלומר שעשוי חלה הייתה פטורה את העיסה בערבה מחר מאיר יוצא שהכל הולך אחר הגלגול ככה יוצאת מהגמרא הכל הולך אחר הגולגול >> כמה שיכול לא תדע ג >> לא מחר נתחיל מוקדם שעה >> רבע לת הגמרא רבש >> ב10 10 הגמרא תתחיל 9ח >> 10 וח גומר פה הולך גברו לפי העניינים הרב סלמן יבוא לגבעון אחרי גבען זה כן >> הלכות שכל אמור אביך קשה לו קשה לו הוא שזה בצ זה קורה אנחנו מכוונים עליו וגם

אוכלים בשבילו יתן שתי ידיו על הפת בשעת ברכה אנחנו סימן קסז הלכה ד מה >> יש לו יום הולדת אושר >> מי זה אושרי לא בעיה בגלל של בעיה שורגע אבל הוא כותב למחר עבור בן הירו אז מה אתה מחלק פתח פתח אני צוחק איתך שפסח זה בשביל הילדים מפחד שזה לא ישאר לי פה זה טוב לך אה זה בשביל הרב זה אתה קח את זה >> אתה לא צריך ספיד כיף כיף חדש יתן שתי ידיו על הפת בשעת ברכה לפסח >> צריך תמיד לאחוז ממש

ביד אם יש לו כפפות ישיר אותם בגולגולת אוי ואבוי אוי שתוכל לראות בברית של הבן היום >> רפואה שלמה אתה יודע אז הוא צריך לתת שתי יד על הפת קר שם לו כפפות לא תוריד כל דבר גם שאדם מבר חשב שהכל בלי כפפות צריך לכחוז ביד >> שיש בהן למה יתן שתי ידיו יש בהן 10 צבעות כנגד 10 מצוות אתיות בפת חרישה לא תחרוש בשור מחמור זריעה צדיכה לא זרה קלעים דישה לא תחסום נכת שחכה פאה תרומה מעשה ראשון מעשה שני חלה כל זה תראה כמה

הפת הזאת מחכה בן אדם לברך עליה כמהבנות >> כן כן הרב מברז רב מן בז ראתה בן אדם אוכה מברך מהר ואוכל בוכתעה בוכתעה אתה יודע אומרת לו אתה יודע כמה מ כמה גלגולים עברה ה הפת הזאת עד שבאה לידך >> החיטה הזאת אומר אתה יודע עד היא כל כך מתפללת שהיא לא תיפול בין הכיסאות עד שקצרו אותה ושמו אותה פה אחר כך לקחו אותה לא איפה מבררים עושים את החיטים אחר כך שמו אותה במשאיות אחר כך שמים אותם ואחר כך מביאים אותם ואחר כך חולטים

אותם ועד שמביאים כל תאריך ה נופלים פחיטים הולכים לאיבוד זה נשמה מחכה שיתקנו אותה עד שהגיעה סוף סוף עברה את כל תפילות תפילות כבר אני רוצה שיתקנו אותי פתאום אתה לקחת אותה וכת אותה חרבד אז מסכנה ככה היא אמרה לו זה דבר נכון זה ארוך >> אה >> ולכן יש 10 תיבות בברכת המוציא ו10 תיבות בפסוק מצביע חציר לבהמה ו10 זה ב פסוק איני כל אליך יסבר רואה לכן אומרים ואין צריכות פסוק תה שורה ואין תבות פסוק ויתן לך האלוהים וגם את זה מכוונים ויתן לך

האלוהים טען השמיים יכול לך יסברו ואתה נותן להם >> כן גם אומרים כן >> גם >> 10 כן לא יבצע עד שיביאו לפניו מלח ולפטן.

כל דבר אני אכל עם הפת לפד בו את הפת פת הבציעה כבוד הברכה. כלומר אדם לא עד שלא קודם כל ידאג לפני שהוא מבר שיש ל מלח שלא יצטרך להפסיק בין הברכה לאכילה לכן לא יבצע עד שיבוא לפניו מלח או נפטן היום כל הפתים שלנו יש להם מלח אז נשגע על זה ואם היא נקיה או שהיא מטובלת בתבלין או במלח כעין שלנו או נתכוון לאכול פת חרבה שאין בה עניין של כבוד הברכה מתכוון לטבל אני לא מתכוון לטבל בסעודה אין צריך להמתין כל מקום מצווה להניח

על השולחן מלח קודם שיפצע כי השולחן ד מזבח מכפר עליו וחייב ואכילהו לקורבן ואכילה לקורבן והאכילה שאדם אוכל זה קורבן ונאמר על כל קורבן אחד תקריב מלח והוא מגן מן הפוע ענות כן צריך תמיד שיהיה לשולחן של בן אדם צד אחד מלח צד אחד זעת הרב אומר הארי שיהיה אזוב ובמלח זה הכוונה למתק יש להחם ויש מלח והוא ממתק את שלוש הוויות בשלוש הוויות שלוש הוות של גבורות שביסוד ושלוש עביות של חסדים >> זה שמוכרים היום זה מתוגלן כזה אם תוספת זה בסדר >> למה לא.

אז זה מצווה של אנשים שהם ישימו מלח על השולחן. צריכות לדאוג לזה.

בשביל זה נשתו שלו הייתה ניציב מלח. למה? היא לא הביא לא רצתה להביא מלח על השולחן. כיוון שהשולחן זה מזבח, צריך להיזהר לא להרוג איזה זבוב או קינה על על השולחן.

לפעמים אם בא מעצבן אותו עושה לו לא אבל השולחן לא >> בלי קשר לשבת >> לא לא קשור לשבת >> גם אם זה לא בזמן שהוא אוכל >> גם אם הוא לא אוכל עכשיו אסור להרוג על השולחן >> כן אה כן נכון זה מזבח >> שם בכלל לא להניח כלום על השולחן לא מפתחות לא צור שולחן השולחן כל ברזל >> לא שתמש בשולחן כלום חוץ מהחילה בא עם אנשים עבודה שמים אתם מחפחות >> ספר >> ספר זה טוב מה הספר >> לא צריך שיהיה לו מקום

לאחידה לבד שולחן כזה משונה בשביל דברים אחרים נראה לי זה יותר טוב ונכון שלא להניח סכין כלל לשולחן מי שאתה נותן לך אומר להזר לא להרוג קינה או להניח סכין גם בשולחן שלומד עליו גם סכין הוא הניחשולחן שלומד >> סכין לערו >> כן החכמים הם יכולפים לתת לו מכה לכן רק סוכריות מותר לזרוק או כל דבר זה >> שולחן שאוכל עליו לא טוב שיש ספר יקדש לשולחן >> סכין >> לא אני שואל אני יודע סכין אני שואל על ספר שואל נספר זה קדוש מה זה העיקר

האכילה זה הלימות יאכל מיד ולא יסיח בין ברכה לאכילה ואם סרך צריך לחזור ולברך אלא אם ככה הייתה השיחה בדברים מעניין דברים שברכים עליו כגון ברך על הפת שאכל אמר הביאו מלח או לפטן תנו לפלוני לאכול תנו מאכל הבהמה כיוצא באו אין צריך לברך בין הברכה לא לעשות ב כל מקום לכתחילה לא יפסיק אלסך דברים בטלים צריך לחזור לברך הינו דווקא שסח קודם שאכל הבוצע אבל אח כך לא היה בסך הפסק הפסק ח אף על פי שעדיין לא אכלו אחרים >> אף על פי שעדיין לא

אכלו אחרים המסובים כן שיצאו כבר באכילת הבוצע כי אין צריכים כולם לאכול מן פרוסת הבוצע רק שעושים כן חיבוב מסבע מה יש >> אז הם יכולים לדבר אם הם לא אכו >> הם יכולים לאכול על שלהם מדבר לא הם יכולים לדבר לפני שהם >> אומר כתב המשנה ברורה שכמעט כל האחרונים חולקים על דברי הרמה שלא עדיף שלא עדיף השומע מהמברך בעצמו שאם דיבר צריך לחזור ולברך אותו דבר השומע עכשיו עלפי שבכל מקום חיישינסבן אפילו כנגד מרן בכל מקום כאן הוא בעצמו הוא עצמו לא יברך בפיו

רק בכוונה אז לא חוששים הוא לא בירך מציון אומר להערער את הברכה והלכות עולם כתב שאם מתכוון לצאת ידי חובה ואנו אמן אינם רשיבים לחזור ולברך שמה >> לא ש התכוון הברכה וענו אמן לא יכולים לחזור לברך סבבה בכלל אם המיסואים סחו לפני ש שהבוצע ברך לכול מה צריכים לחזור לברך כפחים סו אחד >> קודם שאכל הבוצ >> אם הוא עוד לא רצה ידיים הוא לא יכול לעשות את זה במוציא נכון >> קודם שאכל הבוצה לא קודם שברך הבוצה כן זה גם הגר כותב לך בעצם

שאם סחו לפני שהבוצע אכל >> כן הוא בירך אבל עוד לא אכל >> ממיג אבל הוא מוציא ידי חובה אם הוא אוכל >> אם אחד מידים כמו קידוש >> תראה המוציא הוא יצא במוציא שלא יכול להיות שכן כן עושה המוצ נותן ידיו כמה נמדנו כבר >> שלוש ארבע גד >> לא ג לא >> לא היום למדנו ד' >> ד שלוש הרב למר לצפוס עליכם אה צ לא כן אני שמתי את זה על ד' אין לברך קודם שיתפוס עליכם לא אני חושב שזה למדו >> מה אתה

אמר שהם כפו >> עכשיו למדנו למדנו ארבע אבל בוא נלמד עוד שניים למה כי מחר שלומדים שש אני ממהר יותר טובה אפשר >> בסדר ראובן שהיה נותן לידיו לאכילה ויעקב היה מברך המוציא ונתכבן להוציא השומעים וגם השומעים התכונו לצאת אחר כך נגב ראובן ידיו ברך נטילת ידיים למה הפסק ויוצא בברכת יעקב שמע ואין לו צריך לחזור ברקת המוציא מוציא לפני זה מוסכם >> לא מביא פה חולק פה מברך אחרי אחרי הליג נטילה של >> לא לא הוא המברך כולם באו הוא מברך להם הוא היה בינתיים

עוד לא נטל ידיים והוא שמע את הברכה הוא מתכוון לצאת והוא התכוון יוצא יוצא ידי חו חובה עכשיו יתול ידיים ויברך הנטלית ידיים וילך לאכול את הרכב בלי לברך זה שבאמצע הנטילה לא באיזשהו חוזר הוא שהיה נוט ידיו לאכילה >> ואז הוא היה מברך >> הוא לא בירך עדיין >> כן הוא לא בירך אבל זה ברך מוציא בזמן שהוא >> אבל הוא כבר נטל ידיו >> באמצע הנטילה כזאת >> טוב אני חושב זה מה זה הבדל יש הבדל בכל >> בגלל שכבר ניטול ידיו >> קר

שהוא התחיל את הפעולה >> יש את זה בבתים הרבה פעמים הוא עוזר הוא עוזר הוא מסדר את הכל אתה רוצה באנשים מחכים מחכים מחכים אתה בירכת הוא שמע >> אומר פה הוא דין אחר כך נתן לראובן דף הוא ברך אני צדם ולא >> אני אומר להם הוא לא כפיים חי >> אה זה עוד כולם איזה סיבה סג עכשיו לא אומר לפי הסוד זה לא טוב לפני הס רק מעניין ששון מרן בדרך כלל הוא כותב שצריך לברך את זה הניג פה במקרה שהוא מבראר פה נגב אחר

כך ברס בטור כן >> אה אני גבר ובן הוא בירך אני נכון >> למה למה ככה למה תציע תור כזה אין דוקא מנה ההלכה הזאתי מה עשה לפני אבל >> שכחים כג >> מה אומר >> שזה לא דווקא מה שכתב מרן שגה ואחר כך בר >> אומר זה דווקא כף החיים כותב >> כג >> שכח ואכה ולא ברך המוסי שכח ואכה ולא ברך המוסי אם נזכר בתוך הסעודה מברך אם לא נזכר עד שגמ סעודתו אין המברך אז מה יעשה יעני עוד פעם יעשה נטילה בשביל חדש

מצב ככה מצ >> בסדר אז מה גבו מה קו חתיכת לחם חתיכת יכול לקבל בריצה לאחם הולה שנה צריכה אפשרי עד העש למדנו שש לא יודע מה שהם מחשבים >> אומר עוד אחד נו אם הוא מסופק עם בירה חמוצים לו אין חיב אין לו חוזר וברך זה לא דאורייתא הגענו יודע אמרנו כן כן תודה רב בזכת הענות הרב כותב שצ לראות שיש פרחים רק אז ברך לא אולי ברך עכשיו שאנחנו הולכים יש הרבה אנשים פעם לא רואים את הפר אפשר לסמוך על זה שכולם ראו ולברך

שדקה ולראות אפשר לסמוך >> לא מרחוק את אבל אתה לא רואה ממש נכנס בין העלנות >> הרב נכנס בין העניינות אבל יש הרבה קל אנשים שעובדים מאחורה מאחורה אבל אתה יודע שכולם רואים טוב לעשות מסע יצא צריך לראות צריך לראות לא כי המחים צריך להנות >> אה זה חתחילה כדאי להתקרב בגבות טוב שהצטרפו עשרה בקנסיה לשם שמיים >> איזה עניין >> ולברך ברכת האילנות בכוונה גדולה פסוק סדר זה קודם שיתחילו לברך תלו ידיהם אנחנו לא עושים את זה תלו ידיהם אומר להבין אתה יאמרו מזמון לדוד

בו השם איני מחכך שיר המענות בשוב השם >> הללויהל כן מחשם כן אחר כך יברך ברכה בכל רם לא אבל בזה מפוגות >> אתה יכול לפ שאתה יוצא >> אחר הברכה אמרו הבקשה מלשון חכמים נשמות שיער המעלות קדימה דיש על ישראל אפילו שצדקה ליל נשמות ישראל שחוברת מיוחנת לרבי יוסף חיים עצמו של הילנות >> אין לברר ברכת העניינות אלא על עילנות של מאכל וצריך שיהיו שני אילנות אפילו שהמין אחד ויש מדקדכים שהיו שני מיני מינים תבוא עליהם ברכה מברך על מיני ענינות הרבה הרי זה משובחים

להריח הטוב שמינים >> יש שני מינים מידע דעה >> יש יש אחד אחד בסוף שם ראיתי בפנים בפנים >> אתה לא >> תביא לנו משהו שיש הרבה מינים זה זכות מסך אלפים >> אילן המורכב באיסור אין לברך עליו הביקיומו נגד רצון הבורא יתברך עקירה עומד אומנם מילן של עורלה מותר לברך עליו ולא נעשה באיסור >> אבל אם המורכב הוא בר כמה פעמים עושות כבר תפוזים אף אפי שמורכבים כתב באור לציון להתיר משום שזה מין במינוח >> מתי הגיע כבודו אני מאב שקסה לו חוזר תודה רבה

ש ש אין לברר ברכת העניינות אלא על עניות שלא אותם עם פרחיהם ואם לא בירחד שגדלו הפירות אינה יכול לברך ומכל מקום עניין שהתחיל לגדול בו חלק מפירותיו אם יש עדיין פרחים וניצנים מברך עליו ברכת האילנות סומה לא יברך ברכת העליונות שברכה זאת לא יהיה בראייה וטוב שישמע מאדם אחר ויצא ידי חובה לכל הדעות הרואה תעילנות מחלון הרכב רשאי לברך ואין זכוכית נחשבת להפסק אתה רואה אז מחר יש גשם אתה יכול שבץ כן >> אבל צריך משכפת מידה כן לא חבי תחסה את זה אפשר לעשות

גגון מפלסטק אין לברך הברכת הענינות על עיניו שנעכר מן האילן >> למה הוא רוצה לוקח אילן גדול חותך עניו הביא לבית הכנסת >> אנחנו לוקחים עציץ >> כן אין בעיה >> לוקחים עגלה כל המקורות מה אתה אומר? צריך לראות את זה סמו >> אז שתי לנו אתח צריך להיות שהוא מחזיק מעמד גדול אז כ >> יבוא עוד מישהו עם עוד מריצה >> זה בהלו שזה חסכיר את כולם שצים מהבית הרב לכתחילה אפשר לברך את בעניין אחד מה זה פוקב כן כן מהבית עבדנו >> לא שתיים

>> שתיים או טומן >> שתי הענפים יש דווקא לאכ >> צריך שתי עניות חזה בן לא לכתחילה אפשר גם בדיעבד >> אפשר אחד >> אם לא רוצה על אחד יכול לברך >> אפשר לברך הוא לא ק לא כתבתי אין לברך ברכת העניינות על מיני רכות חכם בציון אני לא חושב שו >> אילנות הגדילים בעציץ בין נקו בין שאין נקו והם מלבלבים מוצאים פירות אפשר לברך עליהם ברכת העילנות כיוון שלעניין ברכת הנהנים הם היו פירות העץ מברכים עליהם ב פרי העץ וכן שחיינו הדין שברכים על ברכת

האילנות אבל הגדלים על מים יש מוצים פלות כן שמ קראת הנהנים מברכה שהכל אין לברך עליהם כן היום יש יצא שמעתי דבר חדש תותים א של גוש כתף שעבר >> אה לא ידעתי וזה באוויר גודל באוויר לך ליה >> אין אין לברך בריקת האילנות אלא על עילנות של מאכל אבל על עניק כן מוציאים פירות אין לברך בכל מקום אם עבר וברך לא יחזור לברך כשרה פרכי עילנות למאכל ולא יברך אלא כשורי שני עילנות ודאי מצד הדין בשני עילנות אפילו במין אחד ומברך על מיני עילנות הרבה

אז זה משובחן אחד >> אבל אחד שתי עניות >> צריך שתי יונות למטה למטה >> לא על אחד זה אם הוא פירח על אחד יצא >> אבל לא לכתחילה לך כנראה שהוא ראה איזה מקום א >> אהר כותב גם זה למטה חזק ברוך אשרך אבל זכית >> מתי זה בראש חודש עושים >> מצור בהכל בטח >> איזה סוג שהוצב מחו החרדים >> למה לא הולכים מושבינות ש >> רחוק שמה יש צים כמה סוג >> כן אבל זה אתה יודע איזה שעה דרך מה שעה דרך זה

>> למה היינו הולכים שר >> כן היינו הולכים הרבה מקומות >> לא זה לא צ >> אה צמץ ש >> אין שמה עכשיו כלום שמה >> כל הוחלף כל הצומת >> יש הרבה מקומות כן כל פעם התיקון נוגע הבי אנחנו הריכות יסודי התורה יש מביא מחלוקת מזה אה הוא מביא פה שוב דורש בלשון השס אילנה לו דפקה על צ גדולות אלישע אומר יש לו מה אפילו באילן אחד באים מילדים שהברכה כנות הה אחר כך הוא מביא שרבי אברהם חיים נאד כותב שגם בדברי המורה ביניים זה

רק לחתים שתינו זה רק לחתים ואפילו אלילן אחד יכול לברך מן שם אחר אולם רואה דברי הפתח הדבי הספק ברכות קל אומר לא אומר לא כדאי אבל זה >> הוא הסתדר הוא השתדל עושה תביא עוד אחד קטן אשרכם אשרכם יותר קשה נשתלה הלכות יסודי התורה יש בכל 10 מצוות שש מצוות עשה ארבע מצוות לא תעשה וזה פרטה דע שיש שם אלוה שלא יעלה במחשבה שיש שם אלוה זותי השם חדה לאהבה נראה ממנו קדש שמו שלא לחלל את שמו שלא לאבד דברים שנקרא שמו עליהן שמוע מן

הנביא המדבר בשמו שלא ננסותו פרק ראשון יסוד היסודות ועמוד החוכמות לדע ששם מצוי ראשון באמיתות שיש במציאות מצוי, כלומר מחוייב המציאות הראשון שלא קדם אליו שום דבר והוא ממציא כל הנמצא כל הנמצאים מן השמיים והארץ או מה שביניהם לא נמצאו אלא במהמית עם מצאו כלומר >> אמיתות עם מצאו >> כן כן כן ב ואם יעלה על הדעת שהוא אין לו מצוי אין דבר אחר יכול להמצות אתה מבין אין דבר כזה ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצין הוא לבדו יהיה מצוי ולא לאלא ולא

יבטל והוא לבטולן שכל הנמצאים צריכים לו והוא ברוך הוא אין הצריך להן ולא לאחד מהן לפי כך אין אמיתתו כעמית אחד מהם צריכים כולם את השפע מהקדוש ברוך הוא כלומר הם מתקיימים על הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא לא צריך אותם בכלל הוא שהנביא אומר והשם אלוהים אמת הוא לבדו האמת ואין לאחר אמת כאמיתו והוא שהתורה אומרת אין עוד מנבדו כמר אין שם מצוי אמת מנבדו כמותו המצוי הזה הוא אלוהי העולם אדון כל הארץ הוא המנהיג הגלגל בכוח שאין לו קץ ותכלית בכוח שאין לו הפסק

שהגלגל סובב תמיד ואי אפשר שיסוב ולא מסובב והוא ברוך הוא מסובב אותו בלא יד ולא גוף והיא דעת דבר זה מצוות עשה שנאמר אנוכי אדוני אלוהיך כל המעלה על דעתו שיש שם אלוה אחר חוץ מזה ולא תעשה שנאמר לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני כופר בעיקר שזה העיקר הגדול שהכל תלוי בו עד כאן זוהר דף טרח תרטח >> אומר דף תרט ועוד שם ישראל שם עתי ד מד רבתי היינו עד בן שם מן שמה אח אך אז זה שם מן שמע אח מן אחד יש

מצד איחוד שמה ישראל שמה יש אותיות שם באות ע גדולה ד' ד גדולה ביחד זה עד ומשמע יוצא שם ופה יוצא אח עד השם אלוהיך עד עד השם בכם ועל כל אחד ואחד מייחד אותו בעולם ועל כן אמר דוד אנוכי אשמח ב בהשם שם מן שמה אח מן אחד אשמח א יפה זה סגולה שיהיה שמח ועוד ד רבתי ד בתפילין למח להון אח והתעתר בהו זה והוא פאר על רשי נבה עטרה עלה דוברתה והינו השם בחוכמה יסד ארץ הבסדברתה הלאה עתרה על יהו ברעה והיינו כונן

שמיים בתבונה באמ כונן ברע והיא יהודי עולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה אל הצדיקים שעל תרותיהם ולא שהיהם וברתו תפילה של יד כה להיות קשר דילה הלאה עמה תפילין דשע ראש תפארת תפילין דילה כסדר הוויה דווקשך שמה עו שבוע אבל בעלמה דעת באמצע תראה בעלמה דעתה זה טרנן גנדה אמר הנביא בזאת תהלל המתהל הזכ כן ו אותי כי אני השם זה של חודש אייר חודש א כן גינדה כמו אמרדין דתבר שעת לחתרזוגי תפילין הנה ד זכר פיקודין דו כמו עליו לכל אדם זוכה שתי

ש לא כל אדם זוכה שתי שולחנות חוכמה עמדת הה מלכות קדישה שתדעת דרשון אחרי זה קרב ממנה תפילין עוז מסבצ כל כנפ מצוו צר מזוזה רשים שזה צדיק שכנת מזוזה ישר להשם ועוד שדי ש תלת רצועות דת קשר תפילין יות קשר תפילין דיד מברגן תפילין שדה יהודי עוד מטרון תו אדוני אלוהינו שהקטירו אבותינו לפניך את גד ששר ציוית אותם משה דחק כתוב בתורתח אומר אין משה עלך בסמים זק אומר אדוני משה לך שמים פעם חסמים זכה בדה ויאמר אדוני משה קח עליך סמים נטף שחלת חין

בינן סמים זכה בד בבד יהיה בבד זכה יהיה בבד זק יהיה בו הזו הנו פני אשרך שמה קודש קדשים תן לכן עליו אהרון כתורצמים בבוקר בבוקר טיבו תרון ך בן כטיר תמיד פני אדוני לדוות לכם תנו רבנ טום כת85 כני בכל יום אחרים שמה מכניס גדול מטשת בערב יום הכיפורים בכסן הצורי והציפור בני צע שב שליקן חסרן שמעון הלו גלי פי מקדש מני רבנו אומר דק שכל יפה פחה שיש כמדתה כשר חצח חתה כפרה שנה עד שצח עוד נותן בחור ש נמשין אדם יכול לעין רבין

בדבר של נש אמנו שנו מרנו כסכם צורים שלחותם צורי שפ צו געתם אל המשק שתי המזות בן אדם נוצ איש פתח בוכם עבר מצרים ראה את הדם על המשכזות לא משבתיכם לתקוף שמרתם את הדבר הזה לחרץ שכת לכם כשמת את העבודה הזאת ויואמרו עליכם בניכם העבודה הזאת לכם בתחור שעשה את המנורח גבי חיג ממנה שלושה קנים יוצאים מצידיה שלושה קניהם מן הורה מצידה אחד או שלושה כניהם נורא מצידה השני שהגבים שוקדים קני אחד גדול הג שוקנים אחד גדול פעקנים יצאים מן המנורה המנורה ארבעה גבים שוקנים

כפתור חכות אחת שני הקלים ממנה בכבת אחת שנה שני הג שנה הגנים יוצא ממנה ביניח יעשה שבעה ככה אמרת זהב טהור כר זהב טור עשה אותה ואת כל כלי אדוני שע בת אדוני אדוני להושיע לנגן כל חי אדוני זה מעשה מקשה זח שכן עשה תן עליה ויעמוד בן המתים ויאמר משה אהרון צר ויאמר משה ועל אני אשיר עוזר ואני אשיר עוזמחצוים חנורץ עמוד פח חל עצר המגפה והנוענו עלינו יושב מסת עני שחיים פ מצידך כפי חשוב ולא הו מעוני ותיתן טרף לבתחש והרגמה שעלה סדין עשתה

תמכור וחגורע ושפיה פתח פה בנות עשו חיים קבלךגע פני שצקתנו רצון פני אדוניקטור בסוכבותי תיבות בסופי תיבות חילופי תיבותך מענינו חינו לפני נעלך ישראל כוח ש המלאך המשחיט כבר ארבע מילוים דעסק מספר עם ארבע קדם פסק השם השמות צב למלכך קדש כ השם שהוא שם שם שהוא שם קדושך ספי והגל לפניך עלבקדשים יעקב משה ברך שמור ויצור כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזינים דרך הנביא דרך הפלפון מקדל ברך זקן בריאות הנורה מעניה חיים טובים ארוכים שמחים שפע וברכה על בליידיים בנחס גשמים רוחני וכן יהי רצון

>> ונאמר אמן