📖 הדף היומי מסכת מנחות דף סד📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א כז אדר תשפו

[מוזיקה] בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שני בשבת קודש זך באדר תש פ ו יום פטירת מורנו ורבנו המקובל האלוקי רבי שלום אלישיב לא רבי שלמה הסבא כן אלישיב וגם יום פטירת הורנו המקובל האלקי רבי חיים סנוראני כן בעל הלשם היום וגם שחכם רבי יוסף חיים שהביאו את הספרים שלו לבש בגדי שבת האב שלו הוא קרא לבנכד שלו רבי שלום יוסי יוסף שלום יוסף על שם רבי יוסף חיים ושלום על שם הרש תראה מה זה אז זכותו יגן עלינו נדבר עליהם בהמשך בלי נדר השם מזכנו

העיקר שעכשיו אנחנו צריכים כבר להתחיל לדבר על [מוזיקה] הימים שמתקרבים אלינו ימי חודש ניסן כל הימי הפסח הימים הקרובים קודם כל אצלנו אתם יודעים שעכשיו לפני שנבוא לחודש ניסן יש לנו ערב ראש חודש ניסן ערב ראש חודש ניסן זה יום רביעי בעזרת האלו בועתו זה טוב שאדם יצום ביום רביעי ערב חודש ניסן זה יום של תשובה גדול להכין את עצמו לקראת החודש היקר והחביב הזה שאין כמותו אדם יכין את עצמו בעזרת השם נעשה פה כנס גדול בישיבה תחיל בשעה אחת כנס פה תחיל באחת למה יהיה

הראשון ציון ויהיה לדבר נעשה תחילות על המצב וידברו על השבת של שעה אחת ביום רביעי ואחר כך נעשה את כל התהילים של בעזרת השם אחר כך יום יום חמישי זה ראש חודש עושים ברכת האילנות וגם פרשת הניציאים לדבר לאט לאט. דבר ראשון צריך לדעת חודש ניסן מזל לא טלה. [כחכוח] בחודש הזה הכל פורע.

הטלה זה היה עבודה זרה של המצרים. למה החליטו [מוזיקה] לטלה עבודה זרה שלהם? אלא פרעה היה היה קליפה גדולה מאוד. חם הוא ידע שהראש המזלות זה מזל טל זה ניצן ניסן זה ראש חודשים מזלו של חודש ניסן זה מזל טר אז הוא אמר אני אקח את זה ראש לכל המזלות ואני איתו אעבוד אותו ואני אצליח ולא רק זה אלא בחודש ניסן זה מזל הכי טוב למה הכל פור אורח מחדש הכל גודל העקים מאוד טוב הרחוק של של הדרין מתים יפה הכל פורח הכל שמח הכל טוב

אז אני רוצה את זה ולכן לקח את זה ראש המזלות זה מזל שחשב ניקח נעבוד אותו אז צים לו מכל הצדדים נהיה מרווחים מאוד מאוד מעשה שיעקב אבינו בנ ירו למצרים אמר אמר אמר יוסף תגידו אתם רואה צון כי תועבת מצרים כל רועצון כי זה האלוה שלהם ואלה שמטפלים בצון גם אין כמו עבודת ז מה זה תועת ישראל זה לא דבר תועבה תועת ישראל השם עבודה זרה שלהם תועבה מצוגעים לשם עבודה זרה קוראים תועבה הם חשודש טיסן מזלות עלה שייך להם הקדוש ברוך הוא אמר להם

לא לא לא אמר לעם ישראל החודש הזה לכם הוא שלכם הוא לא שלהם ויפו שבעצומו של בעיצומו של מזל טלה בטו בחודש בזמן שהמזל הכי פורח באמצע החודש שהלבנה מהירה מלאה ומהירה בדיוק אני מוציא לכם מור הפס שהם ידעו שהם אפס גדול חושבים חושבים חושבים יעבדו מזב טלה אבל לא יצא להם זה שום דבר [מוזיקה] באמת יציאת מצרים אמר אמר להם הקדוש ברוך הוא קרתם לכם בעשירי לחודש וקרתם לכם סא לבית המסה לבית כל אחד יקח צה סא זה גל תהיה כפרה יהיה כפרה עליכם ש

ה כפרה כף לפעם כ זה כפ ר ה5 פה אז מה תעשו תפסו אותו באוזן ותמשכו אותו לכם לבית תשוב אותו מתי מתי ביום שבת קודם ביום שבת זה נקרא שבת הגדול שבת הגדול בערב פסח שיצאו ישראל ממצרים בעי זה היה בעשח עם ישראל מתי יצא ממצרים בלילטו כלומר אם אתה תעשה שבת הגדול זה היה יום עם ישראל יצא ביום חמישי אז זה יום החמישי זה עוד חמישה ימים אז בדיוק בעשור החודש זה היה כמו השנה השנה בדיוק יוצא כך פסח ביום חמישי עשור לחודש זה

ביום שבת בדיוק אז אמר להם ולקחתם לכם איס לבית אבות משיכו קחו לכם צאון ויהיה קשור שלושה ימים ואחר כך אני אגיד לכם מה לעשות איתו אבל מה המצרים איך היו עובדים עבודה זרה לוקחים את השא והיו מדברים לו באוזן איך היה העבודה זרה שלהם לוקחים את הה מדברים לו באוזן מהאוזן היה יוצא שד >> והיה מדבר איתם בל >> שד שד >> מהאוזן יוצא שד >> וככה הם ולכן אמר להם הקדוש ברוך הוא תמשכו אותו מהאוזן שלו מאיפה שיוצא השד שמה תעשו לו ותעשו בהם

שפטים ואז היו לוקחים את השא מהאוזן והיה צועק מ מה מה ולא לא יהיה להם מה לעשות.

ומתי זה היה בשבת? ולמה דווקא בשבת? הרי היה עם ישראל שמרו שבת כשמשה היה צעיר בבית פרעה. ביקש בפרעה אומר לו תשמע זה לא חוכמה מה שאתה עושה.

תן להם לעבוד לעבוד לעבוד. כל כך הרבה הם עובדים עבודת פרך. אתה רוצה אפקט טוב של עבודה תנה להם יום אחד מנוחה. ככה זה הולך בעולם.

אתה לא יכול לתת להם. אומר טוב שתבחר להם יום אחד שיענוכו בו. אז משה מה עשה? בחר את יום השבת.

נתן לעם ישראל מנוחה ביום שבת. אז אמר להם דווקא בשבת לקחת. למה? הטומאה עבודה זרה שלהם הייתה קליפה קשה מאוד.

להכניע אותה אי אפשר. רק ביום שבת שיש לו קדושה גדולה אפשר להכניע בשביל להכניע את זה צריך הרבה אור הרבה כוח לכן אמר כחתם לכם בעשור לחודש יום שבת זה היה וכך הכנינו את הקליפה הזאת ואז הם הלכו לשוק לקחת טלה היה רש גדול במצרים היהודים באים איזה בגידי שבת לך אף פעם הם לא יוצאים לשוק בשבת מה קרה להם מסתובבים בשוק מחפשים עושים טלה נהיה נהיה רעש מה קרה מה קרה לכם היום היום זה אתם לא יוצאים ותים בגדי שבת שבת ראו שהיהודים לוקחים תלה

קונים תלה כל אחד משלם קונה מה זה קושרים אותו לרגלי המיטה עם ישראל אומר להם תשמעו עכשיו שימו לב מה אנחנו אומרים לכם זה הפלא אמר ל הקדוש ברוך הוא לקשור אותו לקריאה מיטה שלושה ימים ויום הרביעי זה יוצא יום רביעי זה ערב פסח יהיה ערב החג ביום חמישי אנחנו נשחוט אותו ואת הדם שלו נשים על הבתים והקדוש ברוך הוא יעבור בכל בית בכל בתי מצרים ישחוט את כולם כל הבכורים ישחט אותם והשם יקר כל בכור מה אתם אומרים הם ידעו שכל מה שאמר משה זה

אמת מת. הם ראו מכת דם, מכת ספרדע, מכת כינים, ערוב, דבר. הם ראו ולא סתם המכה הייתה באה, הייתה מודיעה להם.

שבוע לפני כן היה התראות. התראות לא בטלפונים >> היה התראות נו, היה כתוב להם על הגוף חותמת צפרדיה, צפרדיה, צפרדיה, צפרדיה, צפרדיה וגם צורה של צפרדיה. ממש ציור ספרדעים על הגוף שלהם. כך כותב הרב כל ששון, חכם ששון מקבבל, אתה יודע, הוא יש לו משהו, >> כן, משהו הכי חזק בעולם.

אז הוא אז הוא אמר את זה אצלו בספר, הוא כותב שהוא קיבל את זה מרבותיו שהיה היה כל מכה הייתה מודיעה שבוע לפני שבאה המכה. עכשיו כן היה כתוב מכת צפרדע היה מצויח צפרדעים עכשיו אדם רוצה למחוק את זה זה לא זה כמו קעקע בפנים יוצא לו הנשמה אתה מבין כל המצרים איפה שהוא הולך צפרדע פרעה צפרדע הכל צפרדעים עד שהיא באה המכה אחר כך היא הולכתחדש >> בחדש עכשיו מכת דם רואים טיפה דם דם דם דם דם דם אה יצא להם הנשמה. עכשיו מכת בכורות מה נהיה? הם רואים כתוב מכת בכורות ועל הגוף שלהם כל אחד מצטייר הבכור של הבית.

הבכור שלו את הבית ורואים אותו איך שהוא מת. וככה זה מצייר להם על הגוף. אומרים אין פה אחרת. לכן התחילו אותו שבת.

היה קטות גדולות אצל ה בין הגויים והם לכן זה נקרא שבת הגדול למקצרים בבכוריהם כי הבכורות רצאו להילחם הבכורות יקו את המצרים למכה מצרים במי בבכוריהם הלכו לפרעה אמרו לו תשמע תשלח אותם מפה הקדוש ברוך הוא הכביד לי את ליבו אומר לא משום אופן לא ולכן לכן זה נקרא שבת הגדול, הכוח הגדול, הנס הגדול. הזוהר הקדוש אומר, בשבת זו נתגלה החסד הגדול של הקדוש ברוך הוא. מה היה עם עם ישראל וא תרום ועריה? אין להם זכות לצאת.

נתן להם שני מצוות, דם הפסח ודם המילה. אמר להם, תעשו שני המצוות האלה, אתם יוצאים מפה. בסדר? דם הפסח אין בעיה, אבל מילה לא כולם רצו.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? אמר להם, תשמעו, צריך אני רוצה תשחטו את הפסח ואחרי זה אה תצלו אותו לאכול את הפסח צלי. הפסח נאכל אלא צלי, לא מבושל, צלי ולא נעצלי. למה?

שיצא ריח טוב ב שלא יהיה מכוסה יגידו זה לא זה לא טלה יגידו זה עז יגידו זה משהו אחר לא שיהיה גלוי כן ש כולם יראו אותו ואיך ראשו על כרעה ועל קרבו שלם אני רוצה איך שאני אומר לכם עכשיו היו בעוברים המצרים אומרים זה לא תנה זה עז הוא היה מרים את הראש ששורפים אותו ואומר מ אני אני טלה אני לא עזר ואיך ואיפה הם שחטו אותו לקחו אותו הקדוש ברוך הוא לקח אותם על כנפי נש העננים הביאו אותם לבית המקדש מקום קודש הקודשים שם

שחטו אותו ויעלו לעננים בחזרה ברגע אחד הביא אותם חזרה כל אחד הבית שלו ואז שמה הם צלו אותו והיה יוצא זה ריח של הצלי הקדוש ברוך הוא ערב בזה ריח גן עדן כל מי שלא מל יכול לאכול מי שלא מה לא יכול לאכול עכשיו מה יעשו כל אלה שלא מלו היו לא יכולים יוצא להם הנשמה מריחים את זה לא יכולים אז כולם הלכו למול כל עם ישראל נהיה דם הפסח ודם המילה למה הקדוש ברוך הוא גירה אותם אמר להם משכו מה זה משכו משכו ידיכם מעבודה

זרה ואז הולקחתם צון מה זה מה זה משכו ידכם עבודה זרה עם ישראל היו נטמעים בתוך מט שערי טומאה במצרים היה משהו נורא והיום עד כדי כך ועברתי אני ולא מלאך אני ולא שנף למה אם היה יורד מלאך גם ה לא יכול לצאת, גם היה נטמע בתוך ה בתוך הטומאה הגדולה לכן רק הקדוש ברוך הוא כן לכן איך זה רמוז בפסח פסח יש בו פח חס ס ח פעם סמ פסח אותיות חטא פעם סמ תעשה שנה פעם 60 פפ >> 480 >> יפה פלונית [כחכוח] לייט

זה היה הטומאה הנוראה במצרים שאין כמותה לכן היה תמיד אומר לנו רבי אברהם א רפול איך תדעו איזה תאריך מתי עם ישראל איזה שנה עם ישראל יצא ממצרים אומר שבת שבת הגדול. שבת הגדול [כחכוח] הרמז. מתי עם ישראל יצא ממצרים? באיזה שנה עם ישראל יצא במצרים?

אל 400 42 בית תמח 448 איך זה רמוז? שבת זה ראשי תיבות ש ב' של שבת זה ב אלפים ת 400 שבת שבת שנת בל >> 400 הגדול זה 48 גימטריה אז ככה אתה יודע מתי עם ישראל יצא ממצרים כבר אבל דיברנו על זה ש אותו לילה, לילה כיום יאיר ככה שכה כהורה העיר כמו שמש בצהריים הלול אמרו לו מתי אתם יוצאים ממצרים אמר לו אמר להם לצתגני פרעה כחצות הלילה מחר כמו הרגע הזה כחצות הלילה אנחנו יוצאים מצרים למה לא אמר להם בחצות אמר כחצות הלילה למה לא בחצות? מה קרה? או >> זה הגרנות.

יופי. אמר להם קח חצות הלילה. למה קח חצות? בחצות.

הגמרא אומרת שפחת שמי יטעו את סגני פרעה. הזוהר הקדוש אומר, לא צריך את זה. מחר בלילה אין חצות. חצות >> הכל אורים >> הכל מעיר כשמש חצות לכן אמר כמו עכשיו של עכשיו כמו החצות עכשיו מחר למה מחר אין לא יהיה חצות לילה מחר הלילה יאיר כחשך כהורה תה מה זה רבי שמעון בר יוחאי איתה אומר להם ככה חצא זה לא סתם >> לכן תראי דבר גדול הכוונות של ליל פסח הלילה הזאת אין כמותם כל השנה הלילה הקדושה הזאת לא סתם אומרים הלל בלילה ראית פעם

אומרים הלל בלילה זה הלל ביום זה לא הלל בלילה כי לפי המקובלים לפי הזוהר והכוונות שמכוונים המקובלים זה מכוונים כאילו עכשיו נמצאים במוסף >> במוסף >> כן כן אמר מביאים כאלה מוכרים גדולים בתפילה שאין אף לילה בשנה שבה אפילו לא ליום כיפור אין רק הלילה הזאת זה נסדר >> כן זה לא אין זה הסדר זה סדר משונה לכן כתוב ליל הסדר ליל הסדר אין סדר כזה זה סדר משונה כן זה לפי הסוד אין אין פה פשט >> איך אתה יודע סדר סוד דרש רמז >> אין

פשט נל סדר בלילה הזאת צריך להראות את חייב אדם לראות עצמו כאילו יצא ממצרים ממש איך כתוב אף לילה אף חג תמיד גם לא שבת אסור לאדם להראות עצמו עשיר הכי גדול בעולם צריך נורמלי כלים יפים הכל לעשות יפה יותר מיום חול אבל לא מי יודע מה בליל הסדר צריך הכי יפה שאתה זהב כסף כלים הכי יפים שיש יש למה להראות שאנחנו בני חורין עשירים אפילו אדם ילווה כלים ישים על השולחן שיראה שהוא מיליונר זה הסדר של הלילה >> לכן אהס מיוחד פסח >> יופי >>

מוציאים אותוכל ממים אותם ח >> יפה מאוד >> סירינקות חביבי אז זה צריך כתוב בזוהר שאדם לא לבדו ישמח בבית שלו שיביא שישמח אנשים למשל יש לו שכן משפחה שכן >> נכון אומר יש לו שכן משפחה הוא זה תלמיד חכם וודע שקשה להם >> תן לו >> יקרא לו >> כבס >> בוא רגע >> קילו >> שני קילו תראה לימונ >> תן לו כבש מה תן לו שתי קילו בת קרנו יש לו 10 ילדים בשני קילו >> שים לב שים לב שים לב >> אין יש

לו 10ה ילדים צריך כולם חליפות צריך אוכל צריך הכל ידפדף לו 30,000 יגיד לו זה שתעשה חג יפה פסח כן חירות גאולה למה אתה לא יכול להכין בעצמך את האוכל כי זה פסח כל אחד רוצה להכין לעצמו מלבושים הוא יודע לקנות לבד אתה לא יכול לקנות לו זלט >> כן תן לו זלט כן זה הירוש שלחודשכםזה זהזה סנ >> כן כן זה אוי ואבוי זיריתי פרש על פניהם פרש חגיהם >> אם אם הוא רק עושה לעצמו אז מראה שהוא אוהב את עצמו לא יוצא לכבוד השם

>> בדיוק >> אבל ברגע שהוא למה כתוב שהקדוש ברוך הוא בלילד לפסח יורד עם פמלי דלעלה ופודק בבתים >> איך הולך פה איך הולך פה עכשיו רואה בעית זה עני מרוז רואה יש לו חביבי מה זה מה זה כל טוב של העולם יש לו אומר לו מי הביא לך אומר זה פלוני אומר אם ככה אומר בשמיים גזרו עליו השנה הזאת יהיה לו כך יהיה לו שפע יהיה לו ברכה יהיה לו הצלחה יהיה לו ילדים טובים יהיה לו שמחות יהיה לו הצטחות יהיה לו כך יהיה לו

כך זה ככה זה הולך הבתים פה אני תמיד אומרת שהישיבת נהר שלום זכתה עכשיו עושים את זה בגדול אין מושג כמה כסף זה עולה אין מושג עולה הרבה מאוד כסף ומשתדלים לא לא בוכים לא בוכים משתדלים חזק בכל הכוחות להשפיע שפע כזה בעזרת השם >> שכן לא פה בישיבה יש קמחה דפיזחה זה לא קוראים לו לבואים >> לבן אדם שולחים לו עד הבית שיש מביאים פועלים מביא לו א שק גדול של תפוחי אדמה ארגז תפוזים ארגז תפוחים >> מצות יינות ארבע ינות כן ו כן הייתי

אצל פטרברג שבוע שעבר דיברתי איתו הוא יתן לכל לכל משפחה שתי בקבוקים זה ברשות רפי רפי אמר לי תלך אליו [כחכוח] אז היית איצו הסכים איך ה יודע מי למיל טוב >> לא יש משפחות מיוחדות פה בבית את הקונקו >> אה >> רתג בקונקו >> כן תודה רבה זה פלא פלאות מה ש איך זה רץ >> לא יש לזה תורמים ואנחנו מסתדלים שיהיה תורמים אבל מה עכשיו קודם כל אז כל ש כזה לתת לבן אדם זה עולה 1000 שק גובים פה בישיבה 1000 שק אז יש

לו לבן אדם אדם רוצה משפחה שתי משפחות 10 משפחות כמה שהוא מבקש שומעים לו את זה לזכותו נותנים זה זכות אבל זה בלי בגדים בלי לפעמים באים אנשים יש יצרנים שהם אומרים לי תשמע אני אומר להם כן יש לך חולצות לאבריחים >> יש אחד פעם הביא לנו מה זה נעליים אחד מביא חולצות אחד מביא חליפות יש >> למה שהוא מתעסק >> כן ויש אז הוא מביא 100 200 חליפות אבל אנחנו צריכים 1000 הקמחה דפיסחה זה 1000 משפחות 1000 בתים כן אני לא יכול לקחת נגיד אדם

יש לו עזים או כבסים תן לי כבסים [‏צחוק] מסית יכול להביא את המבצליים של הכבש [‏צחוק] מספר לא מספר >> טוב אבל עכשיו דבר ראשון קודם כל צריך >> להתחיל את הניקיונות חורש צריך קודם כל להתחיל בבית לנקות לקרצף את הבית אדם אני אומר עכשיו לדאוג גם כן שיהיה מצות שאדם שאין בהם חשש חמץ לא כל מצה שהוא רואה בשוק הוא יקח שעיניים של רואות כל אם יש חשש חמץ זה חיידק הטורף צריך לדעת אדם יקח חיידק רק התורך מוכן הכל לתת רק להיות בריא שלא

יהיה לו דבר כזה המצות זה בכלל השבתה חס ושלום שלא יהיה בעיות אז זה הדבר הגדול ביותר צריך לשים לב שיהיה לנו בעזרת השם שלא יהיה בעיות שיהיה ה הדבר הכי טוב בעולם צריך להשתדל על זה מאיפה אדם לוקח מאיפה יהיה לו מאיפה הוא לוקח את כן, צריך להישים לב.

אז אז עכשיו צריך להתחיל את העבודה שלקרצף את הבית. אתם יודעים, הרוקח כותב, כל קרצוף שאדם מנקה נברא מלאך. כל כרצוף זה לא פשוט. >> זה החורים של החצים של הגלטות.

מתגרגדים שים זה בלבד בלבד מה שצ >> לא שמעתי את זה >> היום מעבידים אותנו >> טוב השם יזכה אותנו שניעשה נחת רוח אבל רגע רציתי להגיד לכם שהיום זה פטירת הרב הרב שלום הרב רב שלמה חיקנו בן ב כן אלישיב הסבא של הרב רב שם אז זה זכות גדול וגם כן רבי הנזני אגיד לכם עליו על ה החפץ חיים היה הולך ללמוד איתו קבלה ע עם רב שלמלה בעל הלשם שבו הם זה פטירתו חפץ חיים היה לומדת לו קבלה כשהוא נפטר הסביט אותו רב חיים

זולנפ ואמר שאין לא ראה יהודי כזה תלמיד חכם כזה גדול ועניו גדול הוא כותב על עצמו שהוא בער ולא ידע כותב על עצמו שהוא לא מבין לא מימינו ולא איזה מילים הוא כותב על עצמו באיזה ענווה הוא מדבר הרב בעפר ספר של מקובלים בעל ושם על השם היה לו נכבנים הכי גדולים הרב שלום יוסף יוסף שלום זה הסבא שלו הוא העלי אותו לארץ הרב דווקא הרב א הרצוג דעג עליו לעלות אותו לארץ בן איש חי הוא בעצמו אמר, "אין דבר כזה מישהו שיכול לתת לי הסכמה

על הספר שכתבתי. אני שולח את זה לרב יוסף חיים והוא לא כותב הסכמות אבל הוא יכול לתת הסכמה." והוא מבין ורבי יוסף חיים אומרים כשבא הספר הזה לבש בגדי שבת והוא אמר הרב הרב אלישיב אמר אם הייתי יודע שרבי יוסף חיים שמח מזה >> הייתי כותב עוד ספרים כן ככה הוא אמר מי שהיה כותב לו גם חלק מהספרים זה הרב הרב בעצמו הרב אלישב היה ילד לא היה יכול הוא לא היה יכול לכתוב הסבא הוא היה כותב ואיך הוא רבי אלישיב וההורים שלו >> לא היה

להם מנדים לא יכול 16 שנה הבת שלו היא האמא של הרב אלישיב משפחת אלישיב זה שלו של הרב שלמה של בעל הלשם >> והיא הבת שלו אבל הם הוא הפך את המשפחה הבעלה החתן שלו על שם לישיב משפחת אליה שבשם חמיף תראה והיא לא היה להילדים יום אחד אבא שלה בא לבית הם היו גרים שמה היה להם פרות לאחר רחוק איפה שהפרות ושמה היא הייתה בוכה וצועקת שמעת זעקות הלך [כחכוח] מה קרה למה את בוכה אומרת אבא הנה ילדים אני לא רוצה לצער לו אותך הלכתי

רחוק אומר אל תבכי השנה יהיה לך בן השנה יהיה לך בן זהו תחזיר לבית אמר לה את זה מילה אחת וזהו וככה היה בן אחד יש לה זהו את חולה לא יכולה להביא שנה היה לך בן הרופאים לא האמינו בכלל שהוא יחיה הבן הזה גם כשהוא היה קטן כמה מחלות כמה בעיות אמרו שהוא לא יכול להתחתן בכלל התחתן הביא ילדים רבן של ישראל העריך ימים >> לא הנכד שלו שהיה פה שכולם הכירו אותו רבי יוסף שלום בן שב קראו לו רבי יוסף שלום חי יותר מ-100

שנה כולנו הכרנו אותו >> מי זה >> הרב אלישיב >> זה אחד גם היום אז אז נדליק לו נר. גם היום זה פטירת רבי חיים סינבואני של התימנים. רבי חיים סיבן הוא היה רבו של הרב שרעבי.

הוא גידל אותו. גידל אותו. הרב שרבי היה יתו מאבא ואמא. >> שזה של הה >> כן לא היה לו לא אבא ולא אמא.

כשאמא שלו ילדה אותו היא נפטרה ואבא שלו נפטר לפני כן. גדל יצו >> כן הוא גדל >> הוא הוא חלק מהשנים הוא גידל אותו כן בתה >> גם לאה בתה הייתה איתומה כן אבל היא היה לא אבא >> חכם מנחם הכרנו את אבא שלה מי מנחם >> כן >> בוכר >> לא זה עשינו בקומממיות שבוע שעבר ביום רביעי >> כן אנחנו עשינו ומי שהזמין כן כן [נחירות בוז] כן אז אנחנו א הולכים לשיר השירים בעזרת השם הגענו לפרק ב'. יש לכל אחת חוברת אולי למטה. יש

פה חברת אם אין לכם פה דף כ"ז >> הרב רצה ל >> אה כן נכון יש לכם דפים כן צו בהתחלה >> לא יש איזה תפילה שעשינו אם יש לי אותה בכלל חינה תודה למנצח מזמור לדוד יענך אדוני ביום צרה סגבך שם אלוהי יעקב שלח עזרך מקוד שמצדקזכר כל מנחותך ועולדך שנצנך חבך וכל עוצתך מנה נרננה בישועתך שם אלוהינו לתגול אדוני כל משלותך ידעתי כלי אדוני משיחו יעש קודשבותשע ימינו אלה ברכב בסוסים רמה קו ונפלנו שיעלך יעננו ביום קוראנו בסור אהרון ויאמר משה קומך מסניך מפניך

יתן אדוני את אויבך קמים עלך נגפים לפניך בדרך אחד יצאוךשוע לפניך לאצב איש בפניכם פחדכם ומורחכם יתן אדוני אלוכם פני בלכם תפול עליהם אמת פחד פאז כבן כבן דמו זה בגדול פחד למטה טיפול כל בני ישראל לאחץ קשוע בהמה תדעון שפה אדוני בין מצרים ובן ישראל כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא ישתבוך כלך במש לא תקווה ונבה לא תבערבך כלי יוצר עלייך לא יצחון תחקום מתחמשפט רשעי זאת נעלת עבדי אדוני צגת מתים נאום אדוני סורו ממני כל פעולין כשמע אדוני כל בכי שמע אדוני אדוני

כלב קום אלוהים פו צוב ונוסא מפניו כנדוף עשן תנדוף כמסדו בפניש עובד רשעים מפני אלוהים ונועם אדוני אלוהינו עלינו ענינו יושב בסתר עו בצד מעלהצ הוא יצא לך מפחד מפחד לילה פ מצדך אל מך בעיניך תבית אדוני זת מעוניך לא תונך רע ונך בעונך כי מלכה צבנך שמוך בכנח כפך פע סגבה כשקראתי בכדורכם קדוש פנישעתנו קבל חינו בית ישראל נתונים בצ מקום ירחם עליה וציא מאפלה לאורה >> אמ שעבוד גאולה מצרה לרבחה >> ישמור כל החיילים זר אותנו בתיהם ברים שלמים >> שעות גדולות בכל בתי

ישראל וכן יהיה רצון מר אמן >> כן אז נתחיל אני זה מחינה אני אחבצל את השרון ששנתעקים עזוב עזוב תיקח אומר אומר אני אתה אומר את בני ישראל דברים הטובים על עצמה כדי להתאב על הקדוש ברוך הוא פותחת ואומרת אני חבצל את השלום חביבה אני כשושנה נמצאת בשלון שהוא מקום דשן ושמן אמנם החברצלת היא שושנה קטנה דף כז חבלצלת היא שושנה קטנה או מה שכתוב שושנת העמקים היא גם כן שושנה שנה והיא נעה יותר משנה תערים כי רטובה ולחי תמיד כיוון שאין כוח חכמה שולדת שם

רוצה לומר בשעה שאתה מעמיק עיניך ומשגיח בי אני מורטבת במעשים טובים כשושנה הוא פירש בזוהר תראה למטה פרש בזוהר הקדוש הדלה שתלים נקראת חבצלת עוד שלא נשלמת כיוון דשתלים ברזה דנשכין נקראת שושנה כמו שכתוב ספתו ת שוש שנים פירוש הדברים בחיצור בכל עוד שעדיין לא נכנסה לחופה לאיחוד נקראת חבצלת כי יש בה רק גבורות ואז היא מנהיגת את העולם בדין ורק אחר האיחות שנותן לה חסדים אז נקראת שושנה ומשתנת מדין לרחמים מנהגת את העולם ברחמים על ידי המלאך מיכאל כשושנה בין החורחים כן רעייתי בין המנות

כשנה בן החכים מסכים הקדוש ברוך הוא דבר כנס ישראל ואומר מוסיף על שבכיה נכון שאדומה על ששנה ויותר כי הנה ששנה חשובה שעומדת בין החוצים שהסתר אחרה והגויים המפתים אותך ללך בדרכם ולעשות כמעשיה תחבר עמהם זה הקוצים האלה ואת לא מתפתח אחר שאר הבנות של אומות העולם כי ישראל עומדים בפרץ הולכים בדרך השם יתברך ולכן כאשר הששנה עומדת בין החוצים וקשה לבעליה ללוכתה מה היא עושה מה הוא עושה הבעלים מביא אש ושורף חוץ לה ואחר כך לוקתה ככה אני אעשה לך אשרוף את כל הגויים סביבך

ותהייר רוים לגולה הנה עכשיו תראה את זה כתפוח בעצה היער כדודי בין הבנים בסלו עמדתי וישבתי פריו מתוק לחיקי כתפוח אתה השכינה שלח אמריה להכנס לקדוש ברוך הוא ואומרת לו דומה אתה בעיניי לתפוח בעצה היער שאפילו עץ התפוח צילו מועט מכל ענייני סרק והוא נמוך מכולם עם כל זה הוא טוב מכולם כ עושה פרי הוא פריו מתוק לחיקי וכן יש לו ריח טוב אמ >> זה שאומר הקדוש ברוך הוא כתפוח הזה בהצא היע שחבים מכולם בטעם בריח במראה כן דודי בין הבנים שחור מובחר מכל הבנים

האחרים שהם אלילי השרק בצילו חימדתי >> של הגוים >> וישבתי >> שלך של הגויים >> של [כחכוח] הגויים אצלו חימתי וישבתי אף על פי שהנאת העבירה ממהרת לבוא בעולם הזה כצל אילני הסחק שהניה ממנו לשב תחתיו עם ידית בכל זאת אומרת שכך הנה אני בצילו של הקדוש ברוך הוא חימתי וישבתי והוא מגן עליי מכל פג רע כי פריו מתוק לחיקי שהוא מזון הנפש התורה הקדושה וכן הגימון לעולם הבא שאדם מוכר פירותיהם בעולם הבא מתוק מערב לחיקי בזה אני רוצה בוחרת הבן איש חי ז למטה הביא

בשם הרחוב המקדש מלך כל פירות האידן הם במלכות לבד מן התפוחים הם בזכר בזה ולכן התשפיר שם שלא תו לתפוח התפוח משולש בשלושה דברים טעם ריח מראה שלושה קווה חגת וכולל בה גם תנאי מה שאין כאן הנוקבה היא נקודה אחת בלבד לכן בל שבת יש עניין על פי הסוד לאכול תפוחים כי הנוקבה בל שבת נקראת תפוח כעלתה וקיבלה אורות מחג גדזה כמו שאומרים בוא בן צקראת שבת מנקטה חק תפוחين קדיש זה בزول צוחק צוחק משנה יות קודם במשנה צדקה פעם חזר >> לא היא עולה היא

עולה אוחבים אבל הנה פעם אתה עושה דברים כבר עוד ש אנחנו מאלה פרק ג משנה ד' לילו נשמת שלמה מאיר הלוי וטובה שלמה בן מאיר הלוי וטובה ציפורה בת משה בן ציון מן דבורה נשמת שושנה סולטנה בת יקות לילו נשמת יפה קפי >> בת ענה שמחה בת ויקטוריה מרים בת אביגין רבי עמרם אל חדד בן שמחה ואליהו חי בן מרים חיים בן אלגרה רינה בצימי בן מורי מאיר >> משה בן מורי מאיר >> אברהם בן מרים >> פריים בן שמחה >> נחמיה בן יפה >> הרב

ציון בן חנינה שאול [נחירות בוז] בן פיבי >> שאול בן פיבי >> בועז בן חווה >> ונתן בן חנה ודוד בן צל בן יפקפי ורבי שאול בן פה >> אהז >> כן אליעזר כן אליעזר שרבני אבא שלי של אברהם בן סביחה >> אליהו בן רחמה >> משנה ד' דישון מזבח הפנימים והמנורה >> הדש שמוציא לא נהנים ולא מועלים זה הדשן שמוציא הכהן מזבח הקטורת מקום ש למה מה היה מה קור קורא לו יכול להיות ש בסדר Да.

אז עוד פעם תשוב מזבח פנים והמנורה לא נהן ולא מועלין אסור להנות מהם אבל אם נהנה לא מעל המקדיש לישון בתחילה מועלים בו לאחר שהוציא הכהן את הדשן מהמזבח הפנימי זכה בו אדם וחזר בהקדישו מועלים בו הנהנה ממנו חייב להביא קורבן מעילה שלין כרשה תורים שלא הגיע זמנן הקדישה לפני זמנן עדיין קטנים ובני עונה שעבר זמנן כבר גדולים [כחכוח] נהנים ולא מועלים אין בזה בעיה רבי שמעון אומר תורין שלא הגיע זמנן מועלים בהן למה עוד מדהים ראויים ובני עונה שעבר זמנן לא נהנים ולא מועלים משנה

ה חלב >> חלב המוקדשין זה חלב ממש חלב של בהמה נקבה של הקדש ובצ תורין בצין מתורין של הקדש לא נהן אסור להנות מהם אבל אם נהנה לא מעל לא מועלין במי דברים אמורים בקודשי מזבח אבל בקודשי בדק הבית הקדיש תרנגולת מועלים בה וביצתה חמור מועלים בה ובחלבה חמור יש לו חלבון חמור מה יעשו מוכרים לגוי זה כל זה >> לושה דמים עוד משנה בסדר כל הראוי למזבח שלא יקדש גופו. כל דבר שלא ראוי להקרבה על גבי המזבח ולא כל הראוי למזבח. כל דבר של הקדש

שגופו ראוי להקרבה ולא לבדק הבית. או לבדק הבית ולא למזבח.

לא למזבח ולא לבדק הבית. מועלין בו. מי שנה חייו. כיצד הקדיש בור מלא מים אשפעה מלאה שובח מלא יונים אילן מלא פירות שדה מלאה עשבים מועלים בהן זה לא למזבח ולא לנק הבית מועלים בהם ומה שבתוכן אבל אם הקדיש בו ריק אחר כך תמלא מים השפע מקום שזורקים שם זל ואחר כך תמלא הזבל שובח אחר כך תתמלא יונים אילן ואחר כך תמלא ה פירות שדה ואחר כך מלא עשבים מועלים בהן והן מועלים מה שבתוכן דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר המקדיש שדה ואילן שדה או אילן

מועלים בהן ובגד ובגידוליהן פני שאין גידולי הקדש ולד מעוסרת בהמה שנעסתה מעשר והיה לה ולד לא ינק מן המעוסרת ואחרים מתנדבים כן ויש בני אדם שמתנים תנאי [כחכוח] בשעת ההקדש שהחלב הוא חולים ולא הקדש ולד מוקדשין לא ילק מן המוקדשין ואחרים מתנדבים כן הפועלין לא יאכלו מגורגרורות של הקדש וכן פרה לא תאכל מקרא שני הקדש כן הגענו משנה ז' הגרנות לא הוא הלך >> מהפ תתחיל להוציא תתחיל >> ברך שיצליח להתקבל שמה זה טוב מ >> שיצליח הרב יצחק בתת >> זה של הרב יצחק בתת

>> הוא אמר זה ראשון >> תחליף תחליף >> אמר זה ראשון היום >> כלי כב >> מאיר המרוסי זכה ביין >> זה זה מה קוראים לך רב >> אליהו זכית זקח את זה אדם צדיק אתה רואה כהן מאיר מה אתה רוצה כהן מר >> מחזור >> מחזור כהן מאיר איפה >> אברהם אליהו דורי >> מה רצית רצית הגדה לא >> אגדה אם יש כן איזה הגדה אתה רוצה?

הרב דן גבו תבחר >> יוסף >> אהסור חזור [אנחות] גוליה מה שהוא רוצה משה לך תקפוך של היין >> יש אוזניות לא שום >> מה אתה רוצה מה לא הגדולים מה זה סידור סידור >> סידור תביא תביא לו תביא לו >> הוא הולך לפי הגודל >> עופר בינטר אליהו אליה אלישיין מרדכי אידה >> דורון בן שאול דורון דורון מה להביא לך >> דוד אל קיים לא פה מזרח יבוא >> בן הוא ורבנוזה רוצה לחזור מה יש עוד יש מישהו מר נפרים >> לא הוא לא עשה

אולי חיים לא עשה >> חיים נופים >> נפרים יופי אנגל אין לך >> פיר פורשון גי כהן איגי מה זה >> הרב דיין >> מה אתה אמר זה אתזה יש לי ש >> תיקח את זה >> יש לי יש לי >> אה תב מי שאין >> אתה מביא כל פעם אותו ספרס >> זה שיש תום אחר יהיה אחרים אתזה לכהן הכהן מאיר מאיר >> יין זכי אמן אמן >> אני לא קיבלתי את המש >> יפה מה לא ספר אפשר >> תנו את זה לחתן А בתפילת

בית המדרש שיויתי אדוני [צרחות] אל נגדי >> כי ממני בלמוד ונו אלוהינו עלינו כ עלינוסדנו יהי רצון מפניך אדוני לאשו בהנו מאוד תורתך של אמת ואל תצל מפי דבר אמת כד חוכמה פדעת ונה גל העיני והביטה נפלאות מתורתך זל קטן כס ברךו את אדוני ברכה אנוצ היום אנחנו דף סיעתא דשמיא סד מתחילים פרק חדש >> בסדר המשניות זה לא פה זה פרק עשירי הקדימו את זה בשביל שאנחנו יהיה לנו לעומר ‏No, no, לא לא עדיין עדיין תביא את הנכדים שלך תביא אותם לפה את הנכדים לא

לא היה שב שבר דף סד נתחיל סג עמוד ב פרק רבי רבי ישמעאל אדרן הלך כל המנחות ועכשיו נתחיל פרק רבי ישמעאל משנה רבי ישמעאל אומר העומר היה בא בשבת משלוש סאין ובחול מחמש סאין חכמים אומרים אחד שבת אחד חול משלוש סאין היה היה בא כלומר אם היה העומר בא בשבת בשישה כלומר 16 בניסן כשחל בשבת אז היה בא משלוש סאין כלומר לוקחים שלוש סאין של של חיטים מנפים אותם עד שעובדים על סליחה תוחנים אותם מנפים אותם עד שעובדים על ניסרון >> מבחר ובחול מחמש בחול

מחמש עד שבוררים מחמשין גם כן רק יסאון חכמים אומרים אחד שבת ואחד חול משלוש סעין הוא היה בא תמיד העומר הוא יבוא עשרי תאיפה משלוש סיעין רוחנים ומבררים ועוד פעם מנפים ועוד פעם מנפים עד שהכי נקי והכי טוב זה בשביל העומר מנחת העומר רבי חננה סגן הכהנים אומר אם חל כשחל 16 בניסן בשבת היה נקצר ביחיד ובמגל ובמגל אחד ובקופה אחת >> אבל בחול בשלושה ובשלוש קופות שלוש מגנות יפה כנסגן הקולים אומר רבי תשמע אם היחל בשבת הקצירת עומר בליל שבת מה עושים על הוליל הקודם

היו יוצאים כמו השנה מתי זה העומר יהיה ביום שישי ביום חמישי בלילה במוצא אח היו הולכים ל איפה איפה השדה שכבר עשו אותומרים עומר כלומר כבר קשרו שהם גדולים קשרו אותם ועכשיו רק קוצרים את זה אז איך היה הולך בשלוש עכשיו לא רבי רבי חנינאה אומר, סגן הכהנים אומר, כשאחד 16 בניסן בשבת, היה נקצר העומר ביחיד על ידי אדם אחד ובמגל אחד. מגע זה הסכין שחותך בצורת מגע עגול קצת או בקופה אחת. לוקחים קופה איפה לשים את זה, אבל בחור לא היה עסק גדול בשלושה אנשים

ובשלוש קופות, בשלוש מגלות. חכמים אומרים לו אחד חול, אחד שבת אחד שבת אחד חול בשלושה אנשים בשלוש קופות בשלוש בגלות כדי לפרסם את הנס את הדבר מחורת השבת זה לא שבת הראשית לכן שלושה ביחד לא יכול לפחס שואלת הגמרא בשמה רבנן כסבר עיסרון מובחר בשלושה >> בשלושה סעינת צרום מובחר איך אתה מוציא את המובחר מובחר הכי טוב בשלושה סעינת לא שנחשנה בשבת תמיד מלפים שלא סעין מובן אלא רבי ישמעאל מה יקס בה היא כסב עשרון מובחר אתה אלא מחמסאין זה המובחר מובחר אז אפילו בשבת נמה

גם יעשה חמסאין שינפו חמסעין למה למה דווקא שלוש בשבת ואם משלוש אתה אז אפילו בחונמה תביא רק שלוש אין למה צריך חמש אמר בה כשבר רבי ישמעאלון מובחר בלא טריכה אתם מחמש בלי טריכה הרבה יוצא מלופה חמסין אורו יסרון טוב אבל בתרכה עוד הפעם עוד הפעם עוד הפעם אתם משלוש צעים לכן כשחר בחור מה יתן מחמש תכשיך מנתה מלפים חמש למה זה משובח יותר אבל בשבת מוטב שירבה במלאכה אחת בהרכדה ואל ירבה מנחות הרבה למה צריך שיקצור שיזרה שיתברור שיטחון שירקד זה כל זה הרבה עבודות

>> לכן בשלוש לכם שבשלוש מעט כמה שמר להם >> אמר רבה רבי ישמעאל אין לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן בלוקה אמרו דבר אחד זה רבי ישמעאל בן אלישע אמרו ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן ברוכה ברוניה 14 שח להיות בשבת 14 בניסן כלומר זה ערב פסח חליות בשבת מפשיט את הפסח עד החזה.

כלומר מרגליו לא דווקא קורבן פסח. כל קורבן ציבור מפשיט אותו מרגליו עד החזה. למה? בשביל להוציא את האימורין.

להוציא את האימורים, להקריב אותם על גבי המזבח, החלבים והקרביים [כחכוח][נחירות בוז] של על המזבח. ולא דברי רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בברוקא. כלומר לא יבשיט אותו יותר. אפילו שפסח דוחה את השבת לא יעשה יותר ממה שצריך עכשיו מה אתה צריך את זה תעשה את זה חכמים אומרים לו עד ש עד שיפשיט את כולו למה זה בזיון קדשים תעזוב אותו חצי ערום >> דומה כנבלה מה מבארת מלא אמר רבי ישמעאל בן ש רבי יוחנן בן ורקטם כל אחד אפשר לותר חינם לגבי קורבן פסח הוא אמר

איפה שאפשר להוציא את האימורין לא תורכים להפשיט יותר בשבת אז החנה מגבי ניפוי העומר כיוון זה אפשר שלוש סאין להוציא עסרון סולט לא תרחינן להביא עוד שתי סאין אז זה מתאים למה שאמר רבי ישמעאל בן אלישע >> כ >> כן הגמרא אומרת לא גמרא דוכה ממ מי אמר לך להשוות בשני הדינים ולומר שרבי ישמעאל בן אלישע מודה לרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן ברורה דין מה עד כאן נוקאם רבי ישמעאל בן אלישע זה אחה כומאומר לגבי ניפוי העומר אלא דרק ביזיון קדשים אם ינפו רק שלושין

אין ביזיון קדשים אבל אתם דיקה ביזיון קדשים ישאיר קורבן פסח מופשת חציו עד מוצאי שבת וזה דומה כמו נבנה אם הלאך כרבנן סביר לה אולי אולי הוא סובר כמו חכמים שחולקים רבי ישמעאל וסוברים שיפשיט את כולו הנמ עד כאן לא כאמ רבי ישמעאל בנו ש רבי יוחנן בן בן רוקעתם כלומר מי אמר לך להשוות בשני הדינים האלו לומר שרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן ברוקה מודה רבי ישמעאל בן אלישע אולי עד כאן לא קמ רבי ישמעאל בנוש רבי יוחנן ברוק על גבי קורבן פסח אלא דתעביד

לצורך גבוה שכבר נעשה בהוצאת המורין צורך גבוה ולא צריך חולה לא צריך לחלל יותר [נחירות בוז] צריך לא צריך להחולי שבת אבל אחה לגבי ניפוי דלא התעביד לה >> צורך גבוה עדיין כן מחמש סעין יהיה משובח יותר אז זה לא נקרא שנעשה צורך גבוה אז אם ה כרבנן סביר לה אולי באמת הוא סובר כמו חכמים שהם סוברים שגם בשבת ינקה בדרך המובחרת ביותר גם בשבת אולי כן >> כן הלאה זהר אתה לא קיבלת היום חילה חוזר אלא העם הרבה [כחכוח] באופן אחר נראה משמעאל ורבי חנינס

גן הכהנים אמרו דבר אחד רבי חנינסגן הכהנים עכשיו דתנן רבי חנינסגן הכנים אומר בשבת נקצר ביחיד במגל אחד ובקופה אחת גם אדם אחד לא שלוש גם קופה אחת מגל אחד ובחול נקצר בשלושה כלומר בשלושה אנשים בשלוש קופות בשלוש מגלות וחכמים אומרים אחד שבת ואחד חול שלוש קופות שלוש מג שלוש בשלושג >> קופות ובשלוש מגלות אז הגמרא שואלת מברת את הגמרא מלא כאמר רבי חנס גן הכהנים הטעם כמו קצירת בגבי קצירת העומר כיוון דאפשר לא תרכינן כלומר אם אפשר לקצור על ידי אדם אחד ומגן אחד קופה

אחת לא תרכינן יותר להרבות בשבת אחמ כבי ניפוי העומר כיוון ד אפשר לנפות שלוש זעין בשביל להוציא יסרון לא תרחין יותר בכל המלאכות להביא אותן יותר על עד שתי סעין לא צריך להביא עוד שתי סעין אז זה מתאים לדעת רבי ישמעאל.

אז האם הם זה באמת הם תואמים בדעות שלהם? הגמרא אומרת לא. ממי מי אמר לך להשוות שני הדינים הללו שרבי ישמעאל מודה רבי חנינא דין עד כאן לא קם רבי ישמעאל אכלה לגבי ניפוי העומר אלא דלק הפרסומים מנתה. כלומר אין בזה פרסום דבר יותר מניפוי חמש סאין מאשר מניפוי שלוש סאין.

אין זה פרסום מצווה כזה. אבל הטעם לגבי קצירת העומר כ פרסומי מנתה קוצרים ב-16 בניסן ולא להגיד לכולם תשמעו אתם יודעים מתי היה לנו קוצרים ב-16 בניסן לא כמו הביתוסים שהם וצאים ביום ראשון בשבוע אחרי יום טוב ראשון של פסח לא אז אמה כרבנן סביר להם אולי סובר סובר כמו חכמים שחולקים רבי חנזגן הכהנים יום סוברים שגם בשבת קוצרים בשלושה בני אדם בשביל לעשות א >> כן לעשות פרסומ מילתא בשלוש קופות בשלוש מגלות הנמה מי אמר לך להשוות בין שני הדינים שרבי חנינס גן הכהנים מודה

לרבי ישמעאל עד כאן קמה רבי חנינסגן הכהנים מטם לגבי קצירת העומר די באחד היא בשלושה בן קצרו באחד בן שלושה צורך גבוה מתעביד כנכתו מה שהקדוש ברוך הוא רוצה נעשה ככתו העיקר צריך להקריב מיכת העומר הכל אנחנו נעשה את זה אז למה אני צריך שלוש אבל לגבי ניפוי דלא תעבדק לך צורך צורך גבוה אם רק שלוש סעיין ננפו ולא חמש אז זה לא לא יהיה המשובח ביותר אז אמא כרבנ סבירלה שחורקים על רבי ישמעאל שגם בשבת ינקה חמש בדרך המובחרת גם שמנן לא >> למה שלוש

זה לא צורך גבוה זה גם יפה שלוש למה לא יתי צורך גבוה יותר יפה מחמש יותר קל יותר מהר יותר נחמד אלא אמר הבשה רבי ישמעאל ורבי יוסי אמרו דבר אחד ניתנן כיוון שנראה בעלית זה כבי קידוש החודש עכשיו בין שנראה בעלית בין שלא נראה בעלין עכשיו הירח זה עכשיו בדיוק הזמן שלנו החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה הקדוש ברוך הוא יראה למשה משה קרא למשה ואהרון והראה להם איך את הלבנה שבארץ ישראל בדיוק סמוך לחשכה ראה להם את זה את הלבנה

כן אז כבן נראה ירח בבירור לכל העולם כולם רואים ירח בין שלא נראה בעלין בעלין זה בבירור מחללים עליו את השבת כלומר העדים ויגידו כן כל העולם רואה אותו מה אנחנו צריכים ללכת ולהעיד ולחלד שבת לא צריך כל שוכחה בית דין גיד שיתקדש החודש למה כל העולם צריך לשלוח שלוחי בית דין וללכת לכל המקומות הרחוקות ולהגיד להם תשמע בית דין קידשו את החודש למה צריך כל העולם רואה אז לכן בן שנראה בעליל מחללין עליו את השבת כלומר שללכת [כחכוח] לבית דין להעיד שיתקדש את החודש רבי

יוסא אומר אם נראה בעלין אין מחנת את השבת למה בית דין ראו אותו וקדשו מעצמם >> עכשיו מילו אמר רבי יוסי הטם גבי עדות החודש כיוון אפשר לתרינן כשרשר לבית דין לקדש את החודש בעצמם לא מתריכים עדים ללכת [כחכוח] בשבת נראה בעלי >> כן אחמ כבן ניפוי העומר כיוון דאפשר בשלוש סאין להוציא את עיסרון הסול לטוב תרחינן בכל המלאכות כדי עוד פעם אתה צריך כאילו לקצור לא עוד שתי שעין כדי להביא שתי שעין אז זה מתאים לדעת רבי ישמעאל הגמרא אומרת לא ממי מי אמר לך

להשוות את הדינים דין מעד כנוקמ רבי ישמעאל לך לגבי ניפוי העומר דלדלק >> נמצאת אתה מכשינה עתיד לבוא לא שיך הטעם מכשינן עתיד לבוא אבל הטעם לגבי עדות החודש נמצאת ת אתה מכשינה לעתיד לבוא למה אם אתה לא תגיד להם לבוא גם בשבת עצמה אתה תכשיל אותם לעתיד לבוא לא יבוא >> לפעמים לא יראה בעלין ולא יבוא להעיד למה יאמרו בליבם >> כמו שאנחנו ראינו גם בית דין ראו >> לכן גם אם נראה בבירור יחללו עליו את השבת גם אם נראה >> כן אז אם כרבנ

סביר לה כלומר אולי סובר כמו חכמים שחולקים רבי יוסי שבכל מקרה מחללין שבת לעדוד החודש הנמ >> עד כאן קם אמר רבי יוסי הטעם או שאפשר לו להשוות את הדינים למר שרבי יוסי מודה לרבי ישמעאל למה עד כאן לא קם רבי יוסי הטם לגבי עדות החודש אין דלג אלא דלק הצורך גבוה ולא ניתן לדחות זה אין זה לא קורבן דלק צורך גבוה וגם לא ניתן השבת לדחות את אותו אותו היום משום דבר אחר אי אפשר לדחות אבל דיקה צורך גבוה פה בלי ננפות גבי ניפוי העומר

חמש סעין זה משובח יותר וניתן השבת לידחות לשלושעין אם הקרבנה סבירה לה אולי שחולקים על רבי ישמעאל שסוברים שגם בשבת אין הקבדך המובחרת חמישעין אין עכשיו את מה שרצ >> אתמר שחט שתי חטאות של ציבור ואינו צריך אלא אחת זה בשבת שבת שחת שתי חטאות של ציבור ולמעשה הוא לא צריך רק חטאת אחת טעה אמר רבה ויתמר בימ חייב על השנייה הוא פטור על הראשונה חייב חטת על השנייה. כיוון שחיל שבת בשוגג הוא פטור על הראשונה. למה הראשונה עלתה לו לחובתו?

הוא היה צריך חטת. ואפילו נתכפר לו בשנייה. כלומר אם נשפח דמה של הראשונה אחרי שחיטה השנייה. >> ואפילו נמצאת הראשונה כחושה.

למה שחט את השנייה? לפני ששחט השנייה ושחט השנייה כי חשב שעדיף לשחות שמנה גם בשבת עדיף לשחות שמנה כן אומר נמצאת הראשונה כחושה מאוד ואז לפני מתי היא נמצאת לפני ששחטת השנייה [כחכוח] ואז שחט את השנייה למה יותר טוב לשחוט שמנה גם בשבת >> אז הייתי אומר נפתור אותו לגמרי הייתי אומר נפתור אותו לגמרי כמה שמעלה לא >> לא לא אומר לא הייתי אומר זה אפילו כבר שנייה >> אפילו נמצאת הראשונה חושה בכל זאת חייב >> חייב על אחד >> תדבר כמה שאתה יכול >> מאמרבה

אחי שי אומרת היו לפני >> ומעם הרבה אחי ואמר רבה היו לפניו שתי אחת טעות אחת שמנה ואחת כחושה כן היו שניים אחת שמנה אחת כחושה שחת שמנה ואחר כך שחת קרושה חייב שבת כחושה ואחר כך שמנה פטור כחושה ואחר כך שמנה >> כן השנייה ה כן קודם השנייה זה שמנה פטור ולא עוד אלא שאומרים לו אחרי ששחטת את הכחושה שמנה לכתחילה ושחות אז הנה אתה רואה שכן עושים כך >> מותר היא בתמה סמק ירחושה מכמה הייתה תמחוק ממה שאמר רבה בדבריו הראשונים כחושה >> אפילו

אם נמצאת הראשונה כחושה למה אם הייתה כחושה באמת צובר רבה שמותר לכתחילה להביא שמנה ולשחוט והיא באת אמה ההיא רבי אב אמרה >> עכשיו תראו שני אתה יודע מי אמר לא רבה אמר שתקשה עליו אפילו אם נמצאת ראשונה כחושה זה לא רבה זה רבי ימי אמר >> זה מחלוקת בין רבה לרבי ימי >> אמר לרבינה לרב ש >> נמצאת [‏צחוק] הראשונה כחושה בבני מעין. מה הוא הייתה נראית החטאת הראשונה איזה שמינה יפה טובה אבל מה חטת הראשונה כחושה אחרי ששחט ראה את החטאת השנייה >> כן

אחרי ששחט את החטאת השנייה השמנה כלומר נמצאת הראשונה כחושה ב עין מתי אחרי ששחט חטאת השנייה שמנה באמת? הוא שחט השניים.

>> כן. >> אחת היה נראה לו שמנה טובה אבל המני מעין שלה היו לא טובים. ואחרי [כחכוח] מתי היא ראה את זה? אחרי ששחט >> את השנייה ברגע שהוא שחט את השנייה >> מה הוא >> הוא לא יצר >> רשי אומר קודם שתה קודם שתה את שניה רשי מס >> אחרי ששחט את השנייה מה הוא בטר אה >> בטר מחשבתו אזנן וגברה לאיסור רק המכוון הולכים אחר עכשיו הוא התכוון לאיסור למה השחת הראשונה הייתה שמנה טובה למה לך עוד לשחות אז הוא התכוון עדיין לא ידע

שהראשונה כחושה או דין מה בטר מעשה בזה עניין מדובר שבאמת הראשונה יצאה שהמעיים שלה כחושים לאחר מעשה הולכים שמנה יפה ששחט [כחכוח] >> בשנייה >> ספק הוא עלבה דרבה לאה דרב >> אמר לה לו היינו דרבה ורבה אומר לו זה הדין של רבה מה שאמרו רבה ורבה הנה נתמר שמע שטבע תינוק בים אוי ואבוי הוא פרש הוא פרס מצודה לעלות דגים ואלה דגים חייב נעשה מחשבת >> כן נעשתה שבת אסור לצוד >> צד בשבת >> כי זה מחשבתו >> לעלות דגים ואלה דגים ותינוק רבה אמר

חייב רבה אמר חייב רבה אמר פטור הגמרא מבארת עד כאן >> למה אמר פטור זיל בטר מעשיו פה הרב >> אה דילגתי >> כן הרב מחילה לא >> לא בסדר >> מה לא יחזור רגע לי תמ אמר ללו היינו דרבה ורבה דית מר שמע שטבע תינוק בים פרס מצודה לעלות דגים ואלה דגים חייב לעלות דגים ועלה דגים ותינוק רבה אמר חייב ורבה רבה אמר חייו ורבה אמר פטור עכשיו הגמרא מבארת >> ועד כאן רבנו לוקה אמר פטור אלא כיוון דשמע שטבע תינוק בים אמרי נמ דעתי

התינוק לכן פטול אז למה הוא שמע בוודאי כשהוא פרס את המצודה להביא דגים בוודאי גם דעתו אמר הלוואי גם תעלה לי התינוק הזה >> אבל לא שמע שטבע בים וזה לא פתרבה למה בוודאי דעתו הייתה רק על הדגים אז אותו דבר כמה שבשעת שחיטה השנייה הוא לא ידע שהראשון כחושה לכן הוא היו ועב בוא איך אתה שוחט את השנייה?

הראשונה הייתה לך שמנה היא טובה מה אתה שוחט את השנייה אלא לאיסור התכוון אם הוא היה יודע בהתחלה שקוד שאפילו שתשמנה אבל מע טובים >> אז אני אומר לא הוא פטור למה הוא עשה יפה את השכניה הוא שח בשביל שהוא לא ידע שהיא לא הייתה טובה זה תירוץ אחד עוד מטרצת הגמרא ויקדעמרי אמרים היינו פלוקתיו [נחירות בוז] לא בשאלה אלא בניחוקה >> עוד תירוץ זה עוד תירוץ >> זה תירוץ לא בשאלה כן ויקד אמרי אמר לה היינו פלוגתיו דרבה ורבה תמר תמר שמע שטבע תינוק בים,

[‏צחוק] פרס מצודה לעלות דגים ואלה דגים חייב לעלות דגים ואלה תינוק ודגים רבה אמר פטור רבה אמר חייו רבה אמר פטור זיל בטר מעשיו הרי אל תינוק הציל אותו רבא אמר חייב זיל בטרשבתו התכוון רק לעלות דגים אז אותו דבר גם כאן יחליקו לרבה פטור כולכים אחרי המעשה זה ולרבה חייו כ הולכים אחרי המחשבה סליחה מה נעשה אמר רבה בא חולה שהמדו לגרוגרת אחת. אמרו הרופאים, בשביל להציל אותו צריך גורגרת אחד ובבקשה להוריד מן העץ גורגרת תאנה. ורצו 10עשה בני אדם והביאו 10עשרה גורגרות. הבנת >>

בבת אחת >> בבת אחת פטורין כל אחד רוצה להציל אותו הוא >> כן פטורין ואפילו בזה אחר זה כלומר הביאו בזה אחר זה כולם התקבלו למצווה להציל את החולה >> ואפילו קדם והברי והבריא בראשונה על ידי הגרוגרת כבר אכל אותה וכבר אורו עיניו והם הביאו פטורים כל המטרה שלהם זה להציל >> כן כי המטרה המחשבה להציל >> בערבה חולה שהמדו לשתי גרוגרות הרופאים אמרו צריך לו שתי גרוגרות ויש שתי גרוגרות בשתי עוקצים [כחכוח] בשלוש בעוקץ אחד שתי גרוגרות בשני עוקצים פעמיים נכתוב לעבוד בשיעור >> או

בעוקץ אח שלוש הם מניינן שתינן דחזולה >> הם צריכים להצלת נפשו או דין מה שלוש מיטינן ממעט במלאכה צ >> כן יותר טוב שנבדוק עוד דילמה שלוש מיטינן >> למה דק ממעתינן כצירה >> למה כיוון שזה תלוי בעוקץ אחד אומר אומרת הגמרא פשיטה שלוש מיתינה דעת כאן >> דעד כאן לא קם רבי ישמעאל התם גבי ניפוי העומר למעד ביסור אלא דכי ממעד באכילה כמעט כצירה על ידי שמע בתבואה מביא רק שלוש עין ממעד בייסורים אבל אחה על ידי שממעד בגרגרות פה ולוקח את השתיים מרבה בייסולין

ודאי שלוש מיטינן אתה הייתי היום למה אני כל כך עושה מהר אה >> גם שהוא יושן >> נכון >> כן משנה מפשירה לא שמעתי את המפש קצירה לא שמעתי הרב לפני המשנה הרב לא קרא שמה איזה שורה בחצי >> איפה כן לא >> קמה רבי שמד מכילה כמה צירה הלכה לפי מפילה כמק צירה לא שמעתי מפשק צירה מאשק צירה די שלוש תנחי כמעט באכילה כמה פשט כיצירה >> זה לא שמעתי >> ממעד בגרגרות לוקח את השתיים אבל הוא מרבה בייסורים מפשט זה מרבה בייסורים פעמיים הוא

קוצר >> לכן יביא לו של השלוש יביא לו את מה >> פש מה פש מה שהוא רוצה אין לי בעיה מצווה שנה >> שמעתי ככה גו >> איך >> ככה גלסו בפלת יוסף מה אפשר >> לא >> אפשר מהתימנים מאיפה הוא יביא את זה תגיד הכל מהתימנים לא יודע מה שהוא אומר מצוות העומר להביא מן הקרוב [כחכוח] אתה רואה העומר צריך להביא אותו מן הקרוב לירושלים לא ביקר הקרוב לירושלים לא הבש קוצר כיבוא לא יפה מביא מכל מקום מעשה שבא עומר מגות צרפין ושתי הלחם מבקעת

עין סוכר ראית זה שם מקום שזה רחוק מירושלים רחוק הרבה זה מגגות צרפין ושתי העומר בבקעד אין סוחר תכף נראה בגמרא איך זה כן כן גמרא >> תמר תראה יש פה בבניהו על זה תפתח על זה את הדף מה היא טעמה למה מצווה להביא את העומר הקרוב היא בעיתים משום כרמל י בהתים משום דין מעבירין על המצוות או משום לגבי מנחת העומר כתוב גרש כרמל תקריב כרמל זה מילה מילה מורכבת משתי תיבות רך מלא רך ומלא כלומר תהיה טבואה רכה ונמללת ביד אותיות מתחלפות כן כן

>> סלמה שלומש >> כסף גם זה קרמלצמן אם תביא את זה מרחוק זה יתקשה בדרך >> ואם ב כן אם יביאו אותה ממקום רחוק היא תתקשה מהרוחות ובי [כחכוח] תמ שום דין מעביר לי על המצוות למה תלך רחוק מצבה לידך תחצנה >> כןזה [שיעול][כחכוח] >> כן אז זה דווקא בעומר למה יש בו דין קצירה אבל [כחכוח] בשאר המנחות יכול לקצור בכל מקום לא שייך בזה אין מעבירין על המצוות בזה אין דין קצירה פה יש דין קצירה אזיך לא מעבירים לנו מצוות >> סרטמת >> תודה פורשות

צתם את חצי אומר [כחכוח] זה נזדמן העליונה כדי לרמוז להם מוסר מגות צרפין שהיה מקום רחוק ולא קרוב מפני המחלוקת שהיה בין השרים והסגנים והמחלוקת הייתה בעבור הגן אתה רוצה לחלק את זה >> עוד שנייה שלא יהיה רעש באמצע הלימוד חלק לכל אחד רק מי שישאר מי שהולך לו >> זהו [כחכוח] ככה הם ישארו עוד קצת >> מאיר עד ש לפני שמאר ילך כן הוא יקבל מה שלא יהיה אנחנו נזדוק כי הוא בא חביבי הוא בא בשב וחי תי מלמעלה כשלחתי להביא אתמול לא היית בשיעור

אם היית אתמול בלילה היית מקבלת >> כן כן בא גם עומר התנופה אתמול היה אבל >> פה יש פה אה >> נגמר מהר >> לא קיבלת היו כמה >> מיד אתה תקבל אל תדאג יש קח צ'וקולד קיבלתי קיבלתי >> ברוך השם >> בואנה אל תקרא עכשיו את האנשים תעזוב את >> יש עומר התנופה גם הלו >> בסדרב >> מעשה כמה כל אחד צריך לשלם 20 לא >> מעשה [‏צחוק] 50 >> הוא לא צריך לקבל הוא לא היה בש >> שב >> אין זמן >> מעשה מאר

בסדר מעשה מעשה שבעומר מגגות צרפין תנו רבנן כשצרו מלכי בית חשמוני זה על זה והיה אורקנוס מבחוץ לבית המקדש וארסטיבולוס אחיו אלה בנים של שמעון הצדיק מבפנים בכל יום ויום >> בכל ויום היו משליין להן דיןרין בקופה בתרומת הרשקה זה לא זה לא בנים שצון זה מה פתאום היום אישה שלי הם בית המקדש בקופה ומעלין להם תמידין כבסים לתמידין היה שם זקן אחד שהיה מכיר בחוכמה יוונית מיז >> רמזים נש חוכמה שמדברים בו בעיני פרטין ואין שאר העם מכירים לעז להם לרומאים לחיילים בחוכמה יונית ואמר

להם כל זמן שעסוקים בעבודה בית המקדש אין נפסרים בידכם תראה עכשיו אנחנו עוסקים בקורבן בנות ראיתם למחר תראה לא לא תאכלו עליהם כל זמן שהם מקריבים מה >> מלשון >> בטח בטח מלשן >> היה שמאלני למחר [נחירות בוז] שלשלו להן דיר בקופה ועלו להן חז אוי ואבוי רגע מר תן לו תן לך אתה רוצה ספר?

תן לו אני צריך ללכת אשתי >> כן כן מהר מהר קודם כל זה מה שהאישה >> לו אחד בשביל האישה גם אני לא מפחד אני מתחבק [‏צחוק] >> נכון נכון >> רבותקי אף פעם לא מפחד מהשכנים כאלה >> כיוון שהגיעה לחצי החומה נעיפור בחומה וואי וואי ונזדע זה ארץ ישראל 400 פרסה על 400 פרסה אוי אוי אוי אוי כן באותה שעה אמרו הרור הרור שיגדל חזיר מי שמגדר חזירים ארור היה אסור אבל עושים עושים בהם סחורות, נבלות, טרפות שעה >> מוכרה עיני >> שאותן החיילות החריבו

כל סביבות ירושלים >> וערור שילמד בנו חוכמה יוונית ועל אותה שעה שנינו מעשה שבעומר ניג צרפינו של הללכת מברקעת אין סוכר אותן החיילות החריבו סביבות ירושלים לא היה שמה תבואה >> הצליחו במלחמה להם הזקן לבטל אותם מהעבודה השחיטו גם כל המקומות הרחוקים נשאר רק שני מקומות גגות צרפין ועין סוחר זה דבר שסמוי מן העין הבנת כי מהתה עומר לאבו יד עמך הייתה לא ידעו מאיפה להביא עומר >> למה לא היה תבואה חדשה סיבות ירושלים הכריזו מי שיודע אתה רוח הרשה בא איזה אחד אילם הטיב חדה

ידה האגרה חדה ידי הצריפה השיב יד שלו יד שלו יכול לא יכול לדבר יד הצביע בידו אחת על הגג בידו השני על צריף אמר לי הוא מרדכי זה מרדכי היהודי בלשן חכמים מיקדוכתה דשמ גגות צרפין או גגות או צרפין גגות יש מקום כזה בתקובשחוה מצאו שעורים לעומר בקרגות צרפין הנה הוא גילה להם מאוד מבוגר היה בבית ראשון כן כך משמע שנה הוא היה ספות חול >> כי באו להתויה >> שהגיע הזמן להקריב שתי הלחם לאבו יד אמך להטויה >> חיטים חדשים אחרי [כחכוח] זו אתה גברה

חרשה הטיב ידי העיני וחדה ידי השכרה הצביע בידו אחת על העין שלו דה שנייה במזוזות שבדלת אמר לו מרדכי מי כדורתה דשמ אין סוחר או סוחר עין בדקו ושקחו מצאו חיטין שמה פ תראה מה זה מהקר שו סוכר >> אין סוכר מוסר [כחכוח] גדול חוכמה מכונת בשם עין כך חוכמה מורה לאדם הדרך אשר ילך בה והמעשר אשר יעשה ולכן הסנהדרין נקראים עיני העדה גם המלכות מכונת בשם עין ספר בת עכשיו בת עין >> [נחירות בוז] >> כן, יש ספר בת עין. >> תודה. >> עוד היה

מעשה אחד הדמורים. >> יש לו דברים מאוד יפים.

כן. >> מתעין נו אברהם שיר שם. פעם עשינו שם סיום מסכת הישיבה פה בתין גז >> רשית גז >> יש ספר מאוד יפה שאני קורא בשבת צר >> זכית חביבי >> אנו אתה קורא משלי זה הכי טוב >> לא קראתי שבת >> אנו שלוש נשים דו שלוש כינים קורבנות של תורים ובני עונה חדה אמרה לזיבתי חדה אמרה הבאתי קורבן לימתי וחדה אמרה לעונתי סבור מנה הבינו חכמים זו שאמרה לזיבתי >> זבה ממש כן שנייה שעברה לימתי לימתי ממש שופעדם קיים אז בשלישית שאמרה לעונתי לעונתה ממש

כנמר לעונה צריכה זבה להביא קורבן שזה ביום השמיני לזיבתה אז כולם זה אחד חטאת >> כולם נתכוונו לאותו קורבן >> חדה חטאת וחדה עולם >> חדה חטאת וחדה עולם קורבנות >> אמר להו מרדכי >> אמר להו מרדכי שמה בזוב סכנה זאת שאמרה הראשונה שאמרה בזבה בזוב סקנה היא נדרה להביא עו עונת נדבה. הייתה הייתה מסוכנת שופה אדם הייתה מסוכנת מאוד.

הלכה למות והיא ניצרה ועכשיו לא שהיא מביאה על הזבה שלה זה כבר עשתה. עכשיו היא רוצה תודה להשם >> אז זה בכלל משהו אחר. זה עולת נדבה. איפה אני?

כן >> כן ש >> ושמה זאת השנייה בים סיכנה >> ימה ונרדה עולה נדבה. בשמה השלישית בעינה סיכנה באיזה מעיין >> דכולו קורבן עולה ושתי ציפורות שכומר השתי ציפורות עולות נינו בדוק והשכח כמו שאמר מרדכי >> והיינו זה דן פתחיה על הכינין זה מאוד >> שמו אותו על השופר שמו אותו מעות לצורך הקינן זה מרדכי ולמה שמו נקרא פתחיה שפותח דברים בדורשן ויודע ב-70 לשון הגמרא אומרת כולו סנהדרין דלי 70 לשוןס >> וירשיתך מצער ואחריתך יסגה מאוד אני אמרתי לכם את זה כתוב יש מדרש מדרש

פדיעה פתחיה זהו מרדכי שנאמר והיה רשתך מצער אחריתך הסגר מאוד פתח פתח של פתח יה מצער תחתוך לשתיים פ תחתוך לשתיים זה מ זה זה 80פ תחתוך ל2 מ >> ת זה 400 תחתור ל2 ר הנה מור של מרדכי ח ש תחתור לשתיים ד הנה מורד ראשיתך מצער אותיות הראשונות מצער תחתוך >> חריתך סגה מאוד אותיות האחרונות תכפיל אותם סגה הסגה יגדל הרבה י תעשה שתיים חרף >> ה תעשה שתיים י הנה >> בטח זהו מרדכי >> כן זה לימד לנו מוראנו רבי יוסף עדס עליו

השלום הוא אמר שואלת הגמרא זה מדרש פליה כולו אבל כתוב בגמרא היה פותח בדברים בש כולו סנדרינ מידש לשון ואמר רבי [נחירות בוז] יוחנן אין מושבים סנדרין בעלי חוכמה או בעלי מראה ובעלי קומה ובעלי זקנה ובעלי כשפים לא בעלי כשפים >> [כחכוח] >> ועודים 70 לשון >> כן כן שלא תהיה סנהדרין שומעת מפי התורגמן [כחכוח] אז הם יודעים אלא דהבה בי נשנה מערב ודריש היה יודע לבלול מערב את הלשונות ודורש בהם והיינו טי במרדכי בלשן [כחכוח] >> ואת זה הסנהדרים לא >> לאבשונות אה בלשן [כחכוח]

כן גם פה כותב בלשן אני >> בלילים בלשן את זה לשתיים >> בערבית קיבלש זה נערב קיבלש >> המילה הרב בערבית קיבלש >> כן זה אתה יבלשני >> לך תמיד תאהב ותמיד תשמח >> הלכות מזל טוב שלי אל תשכח להיות כבס על המחיר הוא נראה לי רוצה להכות אותי סגור איתו על המחיר סיבה על הכבס הוא רק רוצה להכות בן אדם טוב בור >> סתכל על זה שהוא יושב הואזל >> מה זה זלט זה כלום מעשים אני יודע מה אנחנו סימן קסה הלכה א' העושה צרכיו

ורוצה לאכול איתול בית פעמים על הראשונה מברך אשר עשר ועל השנייה מברך על נטינתיים הראשונה הוא נותן בשביל לברך אשר יצר איך איך איך רוצה גם לאכול רגע >> העושה צרכה ורוצה לאכול יטול בית פעמים >> עלה הראשונה >> קודם כל רוצה צרכו עכשיו רוצה גם לאכול יתול אדם בשביל הצרכים ויברך אשר יצר את העולם בחוכמה ואחר כך יתול פעם שנית ויברך על נטילת ידיים בשביל אוכל ואם אינו רוצה ליטול פעם אחת לאחר ששפך פעם אחת על ידיו משפשף כלומר לאחר שנתן בפחות משיעור נטילה משפשף

צלחת אני יודע מעיניך לא נעלם דבר >> יברך אשר רצה >> ואחר כך בשעת ניגוב יברך על נטילת ידיים וואי ואם אינו רוצה ליטול אלא פעם אחת >> יברך אשר יצר >> ואחר כך בשעת ניגוב מה זה הוא בא להנגב למה נטילה >> אותו נטילה הוא רוצה לעשות לשתה >> כן בסדר >> אם הוא ינג צריך >> אבל מה זה אין אין לו לא אין לו לא יהיה לו שיעור נטילה אם היה לו שיעור מה הבעיה אם יש שיעור אין בעיה שיעור שאין לו שאין להתחלה

>> מה ברביעית אחת הוא נתן שני ידיים >> שצא ששר יצר גם לך אהבת מה שחטילה אחת לכא הבנתי איתם מה שכתוב פעם אחת >> מביא פה הקדמה קצרה כתב ראשי בספר הפרדס בשם רבי יעקב בר יקר שצריך ליטול בית פעמים משום שאם מברך אשר יצא אחר כך על נטילת ידיים הפסק בין נטילה לברכה שצ מפסיקה בין הנטילה ובין [נחירות בוז] >> וכן מברך ך תחילה על נטילת הדין ואחר כך אשר יצר הפסק בין הנטילה להמוציא לכן פסק השולחן ערוך אולם הגאות מימוניות כתב שיטולת נטילה

אחת ברך על נטילת ידיים ואחברך אשר רצה ואין זה הפסק דווקה כגב לתורה שהכל צורך תרת הידיים הוא רואה צב דין שתי הנטילות יש להגשות כתב בשולחן ערוך שנתן ידיו דבר שטבוה במשק אחר כך רוצה לאכול אם לא סיח דעתו יתול בלא ברכה אם כן איך כתב הרב שיברך הנטילה השנייה כדשת צריך למשמש למשמש במקומות המכוסים כדי שוכל לברך על נטאת ידיים כן אצלו בבית קיבלת >> יש לך קיהוד >> לא קח לך אתה עוד אחד שהוא דור יותר לרב שערה צוד אחד לא מבקשים >>

טוב לא הבנתי טוב אם רבים מסובים בסעודה מה זה הלכה צריך ללמוד בזה זה ספר מאוד יפה העומר התנופה זה טוב לומר יש לזה גם ביאורים בסוף אבל זה מאוד מאוד חשוב מאוד חשוב >> זה אתמול אני ינתי בזה זה כל הניירים של העובר פת בטח אז מה זה >> איך זה הציל את עם ישראל >> רק אתמול יש את זה כמה שנים כבר רק אתמול עניינת >> לא אתמול הבנתי [כחכוח] זה קליחה כזאת >> הו שמרתם את הדבר הזה איזה דבר >> כן כן >>

זה מה שהיה מה הוא הולך על מה שהיה לו הוא לא עשה חדש אני רציתי שיעשו עם ביאור >> ההותג חיזרצ מי חיזר את הרב מי חיזר את הספר מי חיבר הרב בטח הרב כל הסבד פה זה >> הרב לא קיבל >> זה פתום הקטורת מה שיך נכבה >> תביא מי למטה נו >> תגיד תמר הוא יביא תביא עוד איזה 10 >> תביא תביא שיהיה פה >> תביא ארגז וארגז גדולה >> כן באמת צריך זה עלה לנו הרבה מאוד כסף אבל זה הקריכה קחון עולה כמו

הקריכה הזאת זה אותו מחיר מה שהיה לנו קחון שהיינו עושים כמה מנצ >> למה זה בסין זה מסין א זה מסם >> כלחילה איזה מילה >> בתח יק >> עם רבים בקשה שלך >> משבחמותנו הקדושות ברך האישה חנג >> חנגית בצפורה אין פנלה רפואת הנפש שת הגוף אויישיבה שיתן רפואה שלמה ותשמע בשורות טובות >> אסור תלמיד חכם >> מתח ככה >> אם רבים מסובים בסעודה הגדול נותן ידיו תחילה והראש היה רגיל יתור באחרונה שלא להפסיק ושלא לדבר סימן קסו יש אומרים שאין צריך להיזהר בלהפסיק בנטילה

למוציא ויש מה זה אין צריך להיזהר אה ויש אומרים שצריך להיזהר בטוב להיזהר אם שעה כדי הילוך כב עמוד כן אומר שלדעת השולחן ערוך בעיקר הדין מותר להפסיק אלא שטוב להחמיר >> מה זה להפסיק בדיבור או בזמן המשך משמע ואם שעה כדי הילוך כב עמות מקרה הפסק מה זה מה שמ מצווה האדם מתפלל בכל יום על מזונו לפני שאוכל. התפילה הנכונה לומר מזמור לדוד השם רועי לו אסר. אם שכח תפל קודם הנטילה יש אומרים שיכול אחרי הנטילה הכי טוב אחרי המוציא אז אם לא אמר לפני

הנת צריך אדם לפני שאוכן ילך לנוכיות זה ראשון למה זה לא אוכלים כשיש לו בבטן אוכל להוציא את הכלי >> אחר כך [כחכוח] נכון אחר כך צריך גם כן לעשות תשובה וידויח >> כן ואחר כך צריך להתפלל שיהיה לו שיהיה לו פרנסה וזה טוב גם כן שיתן צדקה לפדות הניצוצות שיש באוכל ניצוצות הקדושה שיש באוכל ואז יעשה נטילת ידיים וישב לאכול וגם באוכל יגיד דברי תורה זה קורב זה קורבן התימנים ככה הם עושים למה הם יגרו הרבה יכלו פחות >> כל מה שאמרת זה >> אחר

גמרנו כל מה שאמרת >> או תן לרב יצחק יונה שבו בוקר טוב מאוד הרב >> צקיון איפה הולך קיבלת גם אין להם עכשיו לימודים אז כל אלה הסוג הזה ההורים סובלים מאוד מאוד יש תינוקים כאלה, יש ילדים קטנים מאוד קשה הדבר העבודה מעוץ >> ויוסף הצדיק סך שחב ילד אחד אותו אצלו אומר את הזו הבנים ציפור עוד ש חוד פסח שלא נידע מצרות >> כן כן לכול כזה הכל הבית מתמוצט אתה בן שלך שנשאר בנוסים בארון שכן בזה הרב קוראות פס מרת שמסדרים בו שורות של

חביות זו אצל זו עד שנתמנה כולו חוזרים מסדרים שורות אחרות על התחתונות עד הקורן צריך לבדוק אלא השורה העליונה ואחרת אמא ממנה דהיינו השורה על פני רוחב המרתף לא על פני כל המרתף שטח המרתף אלא העליונה רואה את הקורה ואת הפתח ואחרת אחרת למטה כלומר שני הראשונות הראשונות בחזית המכבד חדרו ב1 בניסן ומכווה לבדוק החמץ ולבערו ונזהר שלא להכניס שמה עוד חמץ אף על פי כן צריך לבדוק בליל 14 כל אדם צריך לכבד חוריו חדריו קודם הבדיקה והכיסים או בתי היד של בגדים שתים בהם לפעמים

חמץ צריכים בדיקה כן ראינו גדולי עולם היה להם אחד הרבנים הגדולים כהן כן אז הוא בליל א במוצאי הכיפור עשה פדיון הוא שלח חנהל לאשתו בכיסל >> בכיתן ושכח את זה שם בליל פסח לובשים את הכיטן כן זה היה בתוך הכיס את הלכ הזה >> אתה תיזהר הלו כן אחד הרבנים הגדולים פעם חם יצחק כדור לי בא אליי בחול המועיד הייתי אצלו אומר אתה יודע מה נהיה אמרתי לו לא אומר בא מישהו הביא לפה פיטות בערב פסח ארגז פיטות אומר לי ולא ידעתי ואחיסו את זה

ואיזה דברים אומר ואני רואה עכשיו את הרגז פיטות בו את החון בוא ביחד אני נשרוף אותו אמרתי לו כבוד הרב יתן לי את זה אני לך אשרוף את זה באיזה יער אומר לי לא מה פתאום באמצע פה פה ברחוב אמרתי לו אבל כולם יראו לא נעים אומר זה מסוע מה משנה אראו לא ראו זה מסוע אמרתי לו אבל יגידו כבודו השאירו אומר לא מה נעשה זה לא בידי לא וככה עשינו בירידה הזאת מול בורחוף באמצע הירידה [‏צחוק] עשה מדורהחב איי אוי זה מסועל זה על >>

וזה בחג אבל אחרי אחר כך ואחרי החג בכל [כחכוח] המועד צורפים קופע עליו כלי שאף אחד לא יגע אחרי החג שלא לראות אחרי החג צריך לשרוף מעכשיו תיזהר שלא יהיה לךגל.

אז אתם עושים לחם בבית לחם בפורון בתלור לאפסח >> אה הימים >> אבל אתה גע אתה לא אתה זקה שקנה חוכמה מה זה משנה >> זה יפה מה >> זה יפה יש לך בחוץ תנור והכל אתה אתה עושה אישה בערב שבת מדביק לחמים של תמנים מאוד נחמד לל פסח הם היו עושים את המצות בשעה שקוראים את >> האגדה יצא חם >> יצא חם >> מה עשה חם [התנשפויות] בנחת אוכלים את זה רך טוב >> שהמסות של פני אצל התמנים אולי לא אין בזה ציורן גנ >>

או כן ב בעזרת השם צריך ביום חמישי >> איפה אתה יודע יש בטרייה נעשה שם סכחה >> אולי נפזר א חצץ >> זה גשם אחר הבדיקה יהיה נזר בחמץ שמשאר להצניעון כדי שלא יצר בדיקה אחרת כגון אם תלנו עכבר בפניו והוא יחזר לחמו הניח 10 כרות נמצא תשע וסתם אין צריך ואם קופע עליו >> כלי ולא מצאו אינו צריך לבדוק שוודאי אדם נתן לו העכבר לא יודע להרים את הכלי וזה רק בצלפון בכלל אין להם עכברים שמה [שיעול] >> יש עכברושים [כחכוח] ח נכפע עליו כלי

אונו תלנו באוויר או נכנו בתיבה שמע מה אומר תלנו באוויר אבל זה לא טוב לטלות לחם לא טולים לחם אסון זה לא כבוד >> אולי בגלל זה חמץ כבר אולי בגלל זה כבר חמץ יצא כל ש >> לא הוא שומר אותו שהוא לא יבוא >> הוא רוצה לאכול אותו מחר >> מליל יד ליום יד >> רוצה בליל יד מחר גם רוצה לאכול לחם בבוקר >> מה תלוטן >> איפה ישים אותו תלנו באוויר אחד מהד צמיצו >> שלא יבוא עכבר איתם העכבר לא יודע לקפוץ רק סתם

>> מה >> הרב אבל ה10 מקומות צריך לרשום נכון >> כדאי כן תמנים לא שוכחים לא שוכח בכלל הם הם לא שמים 10 את שמים 10 פתים לא >> דברים כאלה הם לא מחבי יש להם מה להחביא אוי >> זלט >> זה לא תח אתה לא אוהב יכול >> לא אומר זה לא תחביא ששחרר שלז דף מג אמרנו איפה הגענו שמז ז או שכב שכ >> שלא לעש בשבת שנאמר [כחכוח] לא תבערו אש בכל משבותיכם יש שריפה תתחייב שריפה נגיד לא נענוש שלא לעשות מנחה בראשון

של פסח כל מנחה לא יעשה בהם שלא לעשות מנחה בשביעי של פסח כל מנחה לא יעשו בהם שלא לעשות מנחה בחג השבועות שנאמר כל מנחת עבודה לא תעשו שלא לעשות מלאכה באחד החודש השביעי שני אמר בו כל מנכת עבודה לא תעשו שלא לעשות מנחה ביום הכיפורים של כל מנחה לא תעשו שלא [נחירות בוז] לעשות מנחה בראשון של חג של חג סוכות שנאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו שלא ות מלאכה ביום שמיני של חג שנאמר כל מלך לא שלא לגלות ערבת אם אעמך לא תגלה ערבותה עמך

היא >> שלא לגלות ערבת אשת אב אשת אביך היא לא תגלה ערבותה שלא לגלות ת ערבות אחות שמר אחות ערות אחותך לא תגלה >> בתך >> בתיך ובת מאחור >> שלא לגלות ארבות אחות מן האב ומנאם רות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך היא לא תגלה ערבותה שלא לגלות ערבות בת הבן שנאמר בת ביתך שלא לגלות ערבת בת הבת שנאמר או בתך לא תגלה ערבותן שלא לגלות ערבות הבת מאנוסתו ולמה לא נתפרשה בתורה פני שאסר בת הבת שתק מן הבת פני השמעה למדו שאסור הבת בגופי

תורה בשאר העריות שלא לגלות ערבת אישה וביתה שנאמר ערבת אישה וביתה לא תגלה שלא לגלות ערבת אישה ובת בינה שנאמר בת בנה שלא לגלות ערבת אישה ובת ביתה ואת בת ביתה לא תיקח שלא לגלות ערבת אחות האב שנאמר ערבת אחות אביך לא תגלה שלא לגלות ערבת אחות האם שנאמר ערבת אחות מך לא תגלה שלא לגות ערבת אשת אחי האם שנאמר אל אשתו לא דתך היא שלא לגות ערבת אשת הבן שנאמר קלתך לא תגלה שלא לגנות ערבת אשת אח שנאמר רבות אשת אחיך לא תגלה שלא נגנות

ערבת אחות אישה שנאמר ואישה אחותה לא תוקח שלא נגות ערבת נידה שנאמר ואין אישה בד תמתה לא תחב שלא ערבת אשת איש שנאמר ואל אישת תמידך שלא לשכב עם בהמה שנאמר בכל בהמה נותנת שכותך לתום אבא שלא יגלות שלא תביא אישה בהמה עליה שנאמר ואישה לא תעמוד לפני בהמה לרבעה שלא לשכב עם זכור שלא זכה לא תשכב שלא לגלות את הרבת האב עצמו ערבת אביך לא תגלה שלא לגלות את ערבת אחי האב עצמו שנאמר רבות אחי אביך לא תגלה שלא לקרב עריות מדברים המביאים לידי גילוי

ערבה כגון חיבוק נשוק רמיזה קפיצה שנאמר כל שר בשרו לא תגבו גל בפה השמעה למדו שזו חזרה לחרבה מביאה על ידי גילוי ערבה שלא ישאם ממזר בת ישראל שנאמר לו יבוא ממזר בכ השם שלא תהיה קדשה והיה נפעלת בלא כתובה וקידושין שנאמר לא תהיה קדשה שלא יחזירש גרושתו אחר שניסאת לאחר שני אמר לו יאכל בעלה הראשון שלא תנסא במה לאחר חוץ מבמה לא תהיה לא תהיה אשת המת החוצה שלא יגרש שהונס האונס אנוסתו שנאמר לא יוכל לשלך כל ימיו שלא יגרש מוציא שם רע את אשתו

שנאמר לא יאכל לשלך כל ימיו שלא יקח סריס בת ישראל שנאמר לא יבוא פיצוע עדקה שלא לסרס זכר מכל המינים לא אדם ולא בהמה חיה עוף שנאמר ועצכם לא תעשו שלא נאמנות על ישראל איש מקהלים גרים שנאמן לא תוכל לתת עליך איש נוכי שלא ירבה המלך סוסים לא ירבה לו סוסים שלא ירבה המלך נשים שנאמר ולא ירבה לו נשים שלא ירבה לו כסף וזהב שנאמר כסף וזהב לא ירבה לו מאוד ואלו הם 600 וכולי לאט לאט אי אפשר הכל זוהר זה מה שחס ספר מלך העולם

שכל >> תר תרקב דספירן כל ספירה השם ומדולחום בן שמען מרע תפש והמליך באון תקרב באון מתכסה באון בדרון כנסמת נגבן דגופה ובא ריבון על מלה שיהיה ולא ידנותה ופחילת לנשמת שם ידיע מלא ידיע בכל גופה אלא בכלש פנוי מנדה לתרשמה לבחדת דלבה חסר שותה בשערין ולא להתקר בשמ אחד או בשלוש למד חוכמה מבינה תנדע די עביד אחי החסר להשאר דרגין כל שכן על כגון דרגש כגון מרכבה מרכבה לאדם פניהם פני אדם ומסנו שמת לגבי [נחירות בוז] גנדמר על קדש קדושה קבקי הבי קדושה שלמים שבכל

בכל הזמן אל תקרב בכל ש לשם כל שמש עליו אדון עשית אלינו שת לפניך עת כתור זמן שב אשר ציו אותם משה כתוב בתורך ויאמר אדוני אל משה >> קח לך סמים נטף ושחרת וחנה שמים זכה משה קעסמים נטף שעל בנסמים זק בד ויאמר אדוני משה כע לךמים נטף שחנת חין בנסמים בד בבד יהיה יהיה בבד בתקמר יהיה בבד בתק >> הנה הז הנה כתמיד לפני פתום 3985 מנה בכל יום שמה מכניס גדול יום הכיפורים חזשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מצוות הדקה מן הדקה עזוב

אלוה הן >> הצורי והציפורן והחן בנה והל ואם חיס שמעון בן גמלי אומר תני רבי נתן שהוא שוח יפהמים שמח אילו היה נותן בעקור טוב שן דבש [צרחות] אין אדם יכול לעבן מרבין בדבש סכבש צורים ויורידים ויאמר עליהם יצא מלחצו דברים >> ויאמר עליהם ישראל והורידו צרים ושמים גוף פנצים וראה את אדם על המשק ש מזוזות חו פתח ‏Ah.