📖 הדף היומי מסכת מנחות דף סב-סג📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א כו אדר תשפו

טוב >> אמן בשמחות גין הרבה בריאות נחת >> אמן וכן נאמור וכן נאמור וכן נאמור אלף פעם טוב מה נשמע? שור ראשון בוקר טוב לכולם היום אנחנו [כחכוח] יום אחד בשבת קודש יום ראשון חבד דר תשפו [כחכוח] אנחנו בשיעור של דף היומי שלמדנו בשבת היום זה דף סג בעזרת האלו בשועתו אנחנו נלמד דף סב שלמדנו בשבת אז ברוך השם הודו [כחכוח] להשם כי טוב כי לעולם חסדו על השבת הנפלאה שבת שסיימנו בה ספר שמות חזק חזק ונתחזק שבת מברכין החודש חודש ניסן בעזרת האלו בשועתו נזכה

הלאה עכשיו לעשות כל מה שצריך השם יזכנו לעובדו ולראה אותו אז הנה ביום איזה שבת למדנו על השבת בשבת קודש התורה דיברה וביום השביעי יהיה לכם קודש איך לקדש את השבת, איך לענג את השבת, איך לשמור את כל דיני השבת. ואם עם ישראל משמרים שני שבתות, מיד נגעלים. בעזרת השם השבוע בערב ראש חודש, שזה יום רביעי, נעשה איזה תפילה מיוחדת וגם כן נכריז על לשמור שני שבתות.

שבת ויקרא שבת צו שאדם ידקדק בהם כמו צריך שיהיה יעזור מאוד מאוד לעם ישראל בשביל הגאולה אז אני אגיד רק רוצה להגיד לכם מה שהיה עם ה עם הרב אבן עזרא אתם יודעים שהרב אבן עזרא הוא נולד הוא היה עני מרוד והיה נודד ממקום למקום מקום אבל היה לו דרשות נפלאות איפה שהיה לך ידרוש הדרשות שלו היו מזעזעות עולם אומר פעם אחת יום שישי בבוקר הגיע לאיזה עיר אחד בספרד עמד בפרשת דרכים והרבה יהודים עברו זה הולך לשכנות זה הולך מהר זה כל אחד מסדר את

העניינים שלהם בשר דגים הבן עזרא הקדים שלום לכל אחד שליכם אומרים לו עליכם שלום אבל לא יותר מזה לא שואלים אותו מה אתה צריך מי אתה אתה מבין >> כן אין לו אין לו איפה לעשות שבת איפה הוא יעשה אז הוא אומר לבן אדם שלום עליכם עומד בשוק רואה אומר ראה את רוני ראה את מאיר שלום עליכם עד שבסוף הזדמן איזה זקן אחד היה לבוש בגדים ככה כן היה לו עם סן עם קצת מנפפונים אמר לו שם לחם אומר לו עליכם שלום האם כבודו פורח בעיר

אומר לו כן יש לך איפה לשעוד שבת אומר אין לי אבל אם כן תהיה אורח שלנו מציא הזקן אשתי ואני אנשים מבוגרים אין איתנו אף אחד בבית נשמח מאוד ד תסעד עמנו עם סודת השבת אומר פחד בן עזרא מחמת דלותם של בני הזוג עלולו להיכשל בסעודה שלא מפסקת לבעליה אזכן אומר לו ברוך השם יש לי כל טוב הקדוש ברוך הוא שולח בריכתו אל תפחד תבוא אליי ואז באמת א בליל שבת הגיע אבן עזרא לביתו של הזקן אחרי הקידוש בציעת הפת והיה הזקן דק אחד קטן חצי

נתן לבן עזרא לאורח וחצי התחלקו באשתו צטער בן עזרא ככה כזה [כחכוח] עניות אחרי ששימו את את הדג הביא לזקן הביא הזקן לשולחן צלחת גדולה יש עליה איזה עוף קטן מצומצק ככה חילק את החצי לאורח רבע לאשתו ורבע תוך כדי הסעודה התחיל האורח מה זה להגיד לו דברי תורה כזה עריבים מתוקים לבן אדם הזקן לא ידעו את נפשם מרוב שמחה ועוד מצחיק אותם ואומר להם דברי לתורה אומר הם זכו לקיים מצוות הכנסת אורחים אבל הם נותרו רעבים הוא אומר לעצמו חלק ההרי של המזון נתנו לו

עכשיו מה יעשה? אבל הוא מצחיק אותם, אומר להם דברים, אומר, אולי אפשר א יש לכם אה תסכימו להגיש את החמין המיועד בבוקר. אומר, תראה למה לא? אומר, תאכלו, תאכלו, תאכלו את החמין, אל תדאגו על מחר.

תוכלו תשבעו אולי אחר כך אחרי שגמרו גם זה היה משהו קטן אומר להם אולי יש לכם את האוכל שלס סעודה שלישית נביא עכשיו את הביצה ואת הדג מלוח מה אתה אומר אומר תביא תביא אכלו את זה ככה עכשיו קצת והתחילו לשיר איזה שירי שבת אמר להם אל תדאגו ברוך השם יום יום יעמוס לנו, השם יעזור לנו שבת היא דואגת על עצמה, אל תדאגו, השם ידאג עלינו אל תדאגו. טוב, הלכו לישון למרחורת, הלכו לבית הכנסת בבוקר היה שמה נוע כשהרב היה דורש פני הציבור, אבן עזרא ביקש רשות לדרוש. אמר לו, בבקשה. אמרו לו, אבל תדרוש קצר.

התחיל לדבר להם חידושים נפלאים. אה, זה אגדה, זה לבבות שם היו שמחים מאוד. תלמידי חכמים היו שמה הרבה. אמרו, מה זה?

שמענו עלי לבן עזרא. אולי זה אבן עזרא? אף פעם לא הוא ראה מבין? שמו נודע בכל הקהילות אבל א מפה לפה מה זהמר להם דברי תורה הם לא יכלו להתאפק שאלו אותו האם כבודו זה אבן עזרא אמר להם כן הנה אבן עזרא אולי תבוא אצלנו אולי תבוא אצלנו לא אני אוכל אצל הצדיק הזקן אבל למה לא אני אשמח מאוד שתוכל תוכלו איתי אגיד לכם דברי תורה תביאו את הסירים שלכם מהבית ותבאו [‏צחוק] מי לא רוצה כל חשובי העיר כולם רוצים להיות עםבן עזרא הגיעו לבית של העני הזה אתה מבין זה בא בקדו זה בא בחביתו זה הביא איתו מה זה סירי חמין מה זה איי איי איי >> היית מה זה?

זה הפיקוד של אן עזרא. מה הוא יעשה בלילה? נשאל רעה ואלה מסכנים וזה אכל הסעודות שלהם אמר להם עכשיו בבוקר השם מזדר דרש להם שמה כולם היו מופטעים אתה אבן עזרא כן בוא אצלנו בוא >> אני חייב להיות אצל המרח שלי זכה. >> כן.

>> כן. אנחנו רבותיי הולכים לגמרא בעזרת האל ובשועתו דף סב. היום זה סג אבל אנחנו לומדים עכשיו סב בעזרת השם שלוש שלמדתי את זה בשבת אבל חוזר עכשיו אני אומר למדת בשבת >> כן כן כן >> יופי שתי הלחם איפה הנקודותיים עם 10 שורות מלמעלה מראש העמוד בדף סבבה אמרנו במשרתי הלחם שני כבסי הצרת במשנה אמרנו שא אלו תאונים תנופה ולא הגשה ביניהם שתי הלחם בשני כבסי הצרת תאונית תנופה ולא תאוני הגשה תנו רבנן והניף הכהן אותם על לחם הביכורים הגמרא אומרת יכול יניח את שני

את הכבשים על גבי הלחם יקח את הכבשים על הלחם כתוב והניפק אותם והניפק כהן אותם זה הכבשים על לחם הביכורים אז מה ישים את הכבשים על הלחם איך אפשר תעמוד לומר עד שני כבשים את את הלחם עד שני כבסים י על שני כבסים יכול לחם על גבי שני כבשים מה יניח את ש את שתי הלחם על גבי שני כבסים תעמוד לומר על לחם ביקורים נשתקל לכתוב כי לומר יש דינים סותרים בפסוק פעם אחת כתוב על על הם הביכורים פעם אחת כתוב את על שני הכבשים פעם

אחת כתוב על גבי שני הכבשים על ללחם הביכורים הקצד נסתכל הכתוב ואין יודע עם לחם על גבי כבשים עם כבשים על גבי הלחם מה מצמרה? אלא מה מצינו בכל מקום לחם למעלה?

אף כאן לחם למעלה וכמו בכבסא עצרת תמיד הלחם למעלה אף >> קל לחם למעלה איך אז הגמרא שואלת טוב איפה מצינו שלחם למעלה? אמר פפה במילואים הנה זה עכשיו בימי המילואים שהיו מקריבים כשהיה משה ממונה אז היה לחם על הכבשים רבי יוסי בן המשולם אומר באמת שני הכבשים למעלה על על ממש למעלה מה אני מקיים על שני כבשים להוציא שבעה כלומר שבעה כבסים שבאים שבאים לעולה הם לא תאונים תנופה עם הלחם רק שני הכבשים שבאים נשמים זה טעון קבוצה לכן על שני כבסים רק שני כבסים

לא יותר לא השאר כבסים שצריך לעולה אלה שמונים לעולה חניננה בר חכיני אומר מניח שתי הלחם בין ירחותיהן של כבשים כלומר הכבשים שוכבים חיים בין והם בין הרגליים שלהם מניח נמצא מכם שני המקראות הללו לחם על גבי הכבשים. למה? הלחם הוא על ירך התחתון וכבשים על גבי הלחם.

הירך העליון על גבי הלחם הוא על זה על הירך התחתון ושיהי הלחם על הכבשים על הלחם כבסים על הלחם זה עליון שם טוב לך או לא? לא בכל זאת לא הבנתי על הפך >> אתה רואה עכשיו הוא שוכב ככה >> כן >> זה זה ירך זה ירך עליון זה ערך תחתון >> אז שם את זה פה >> מה השואלת שם את זה פה באמצע >> אז זה על הירך התחתון >> והירך העיון עליו >> אז איך מרים ברגע שירים זה ייפול >> לא ייפול לא ייפול

תופס >> [נחירות בוז] >> הנה כבסים על גבי הלחם אמר רבי אז הגמרא שואלת אמר אמר רבי לפני מלך בשר ואדם אין עושים כן זה מגונה נשנה זה לא לתת בין הירכיים לפני מלך בלכם מלכים הקדוש ברוך הוא עושים מי עושה כך אפילו שהמרוקאים אוהבים כבש וזה אבל לא ככה אלא מניח זה בצד זה מניף על זה על יד זה לא על ממש אלא בצד ויבעינן על על לחם הביכורים על שני כבסים אמר לרב חסדה לרב המנונה ואמר לה רבמנונה לרב חזדה רב לטעמה דאמר על

בסמוך דתניה על זה בסמוך זה לא ממש על כמו שאנחנו מסדרים את הקערה של ליל הסדר איך אתה מסדר יש לך קערה גדול אתה שם למעלה שלוש בראש הקערה אתה שם שלוש מצות אחר כך מתחתן >> לא מתחת בגובה מתחת באורך ככה >> בסמוך אתה שם את הזרוע את את הביצה, את המרור, ככה אתה עושה. אבל לכן האשכנזים לא בדיוק ככה. אתה יודע את המצות הם שמים למעלה ומתחת לזה את הסימנים.

תודה. למה הם רוצים על? [נחירות בוז] אז הגמרא אומרת על זה בסמוך ונתתה על המערכת לבונה זכה. רבי אומר על בסמוך.

אז זהו זה על אתה אומר על בסמוך אינו אלא על ממש כשהוא אומר בסקותה עלה את הפרוכת בוודאי פרוכת היא לא על הארון אלא להבדיל בין הקודש לקודש הקודשים בסמוך ואומר על זה בסמוך יפה זה לא יכול להיות תודה מוליך ומביא מעלה ומוריד אמר רבי חיא ברבא אמר רבי יוחנן מוליך ומביא למישה רוחות שלו יעני לצפון לדרום למערב למזרח למי שהרוחות שלו מעלה הוא מוריד למי שהשמיים והארץ שלו נכון שמיים וארץ במערבה מתנו אחי אמר רב חמה ברקבמ רבי יוסי ברחנינ מוליך מביא להרבע רוחות השמיים

כדי לעצור רוחות רעות מארבע רוחות השמיים שלא יבוא רוחות רעות מעלה מוריד כדי לעצורלים רעים שבאים מלמעלה מלמטה אמר רבי יוסי ברבי זאת אומרת שיראה מצווה מעכבן את הפורענות אתה רואה עיקר ה לא שירי מצווה זה לא עיקר המצווה שירי המצווה שזה פה מה זה ענפה העיקר המצווה זה להביא את הכבשים להקטיר להקריב איזה שיראי המצווה הוא מתכפר לו גם בן אדם גם לא יהיה זה אז גם מתכפר פר אז אתה רואה שהם מעכבים את הפורענות דעת תנופה שירי מצווה היא ועוצרת רוחות רעות מתלים רעים

אבא רבה וכן לולב מולך מביא מעלה ומוריד זה היה תנופת העומר הכל היה צריך כל דבר לולב בלולב רק אדם תופס זה מנענע כבר יצא ידי חובה שקדשה מצווה על נתנה תליו עשה ככה גמרנו יצא ידי חובה כל מה שעושים זה שירי מצווה זה לא אין עניין בהלכה ליסוד ימינה שמאל אין מעלה למה מטה רבחה אמר רב החמה בר כן רבחה בר יעקב ממתלה ומיטלה ומחווה אחי היה מוליך ומביא את הלולב ומה ומחראה כך ואמר גרה בעיני דסטנה מה שעכשיו אני עושה זה חץ בעיני השטן

בלאמלתה היא לא טוב לעשות כך למה דעת גרויה יהיה בה יבוא השטן להתגרות בו אחר כך אוי ואבוי יהיה הפוך השטן הוא שומע הוא יודע מה שאנשים א עושים יגיד לו גרה בידי סתנראה לך ככה אתה עובר עליי היה אחד מהחכמים הוא אמר עליו דברים טובים רבי יהושע בן נביא >> אמר עליו דברים טובים בא ונישק אותו כל כן השטן אותו אמר לו איזה בן אדם טוב אתה נתן נתן לו את החרב נשק אותו כן אבל זה דבר גדול כן הנולב עוסרים בו הרבה גזרות שמנענעים

בו גם עכשיו אני גיד אתה לוקח את הלולב שעשית ב בזה ראש בכיפור בסוכות אתה הולך אצלו אצל רבי שמעון ביוחי אצל הצדיקים עושה עקפות ונענע עוצר כל הצרות יש בזה סיגולה גדולה כן אני פעם אמר לנו חכם יצחק הדורי >> שנלך עם הלולבים לקבר רבנו קלונימוס [נחירות בוז] בהרזתים שמה איפה רבנו עובד ברנורה איפה מעין השידוע יש שמה רבנו קלונימוס כבול אומר תעשו שם מעקפות ותראה יהיה ישועה ככה כן אמר תעשו הקפות עם הנולב ויהיה ישועות גם פעם הישיבה עשתה עם מטוז גם אבא שלי

והרי הרב כדורי גם הרבה רבנים לקחנו איתנו גם לולבים אתה היית איתנו הרב בתת לא אתה לא היית >> עם הרב כדור גלות הר סיני >> אתה זכית אני לא תנו רבנן זה בחי שלמי ציבור תעוני תנופה לאחר שחיטה הוא ראית כלומר גם לאחר שחיטה בוודאי לפני שחיטה מחיים אבל תדע לך זה של מציבות אין ננופה גם לאחר שחיטה ותנופתן כמות שהן כמות שהן שלמים דברי רבי חכמים אומרים בחזה בשוק לא צריך לקחת אותם שלמים אחרי ששחטת אותם אלא מחזה בשוק ומה קר מפרגי אמר אמר

לה מה טע מחלוקתם הגמרא אומרת אמר לרב חסדה לרב אמנה ואמר לרב אמנה לרב חסדה בדול מינה ומינה או תלמד ממנה וממנה או בדול מינה ועוקה אתה לומד מזה אבל תעמיד אותם במקומה כמפרגה בזה נחלקו כלומר כשאנחנו לומדים דין במקום אחר לומדים את הדין עם כל הפרטים דול מינה ומינה או שלומדים את הדין אבל לא צריך לקבות כל הפרטים ממנו משאירים רבנס דול מינה ומינה תלמד ממנה ותלמד גם כל הפרטים מה זבחי אחי תאוני תנופה לאחר שחיטה עד זחי שלמי ציבור תנוה לאחר שחיטה ומינה גם

תלמד עוד פרטי דינים מהתם וחזה בשוק הפכה נמ וחזה בשוק ורבי סבר >> דול מינה ועוקה בהתרה תלמד ממנה אבל תעמיד במקומה כמר תלמד רק את עיקר הדין את הפרטים תשאיר במקומם את הכל מה זבחי שלחי תאונית תנופה לאחר שחיטה אף זבחי של מציבור תני תנופה לאחר שחיטה לא כבאת רעה אתה ודחזה בשוק אבל כמות שאין כמ כ כמו שאין בחיים שלמים גם עכשיו שלמים [כחכוח] אתה לומד שיש תנופה אבל אל תלמד רק על זה בשוק >> שמו ש תהפוך דף רב פפה אמר דקו לעלמם

דול מינה מינהו כלומר גם רבי וגם חכמים מודים שדול מינהו מינהו והיינו כלומר ואת כל הפרטים שתלמד והיינו טעמה דרבי למה רבי אומר בשמי ציבור מניפין אותם שלמים כי התם למד משלמי יחיד מה הטעם דבר שמתנה לכהן? מה מה מיניפים את טבע שנותנים לכהן המתנה זה החזה ושוק אף אחר בשלמי ציבור הדבר שמתנה לכהן ופה אתה נותן לכהן את הכל בשלמי ציבור הוא אוכל [נחירות בוז] את כל הקורבן רבינה אמר תיקו לעמ דולמינה ועוקה בהתרא גם רבי וגם חכמים סוברים דולמינה כה בהתחלה לא תלמד כל

הדינים ממנה והיינו טעמה דרבנן למה רבנן אומרים שמחניפים רק את חזוק שלמיהם ריבויהו מה שכתוב בשלמי יחיד שלמיהם לא כתוב שלמיו שלמיהם זה לרבות שגם בשלמי ציבור מנפים [נחירות בוז] רק את החזה והשוק עוד דבר אמרנו במשנה רבי שמעון אומר שלושה מינין תאונין שלוש מצוות שתיים בכל >> שתיים בכל אחד ושלישית אין בהן שלוש מצות >> מצוות מצוות >> תעשה חולם על >> רבי שמעון אומר שלושה מינין תאונין שלוש מצוות שתיים בכל אחד ושלישית אין בהם בנראה ואלו הן זבחי שלמי יחיד וזבחי שלמי ציבור ואשם

מצורע >> זה השלוש זבחי שלמי יחיד אדם שמביא יחיד וזבחי של ציבור והשם של מצורע זבחי של יחיד תעוין צמיכה חיים ותנופה שחוטין ואין בהם תנופה חיים יפה עושים להם שמיכה שמח ידו על ראש קורבנו על הראש וגם תנופה שחוטין אבל לא תנופה כשהם חיים לא מניפים חיים זה בחל של מציבור תן תנופה חיים ושחוטים והם בהם שמיכה שמיכה אין השם מצורע תעול שמיכה בתנופה חי ואין בו תנופה שחט שהוא שחוט לומ הנה אתה רואה כל אחד חסר מנו מצוות >> הגמרא שואלת ויו זבחי של

מיחיד תיונית תנופה חיים מקל וחומר אומר שהעידן יהיו זבחי של מני יחיד יהיו תנופה גם כשהם בחיים מקל וחומר מז מ מזבחי של מי ציבור ומה זה בח ציבור שאין תנופה שמחה חיים שאין תעונין שמיכה חיים לא צריך להם שמיכה כשהם חיים טעונין תנופה חיים צריך להניף אותם כשהם חיים זחי של מיחיד שטאונים שמיכה חיים אין יודעים שתיאוני תניפה חיים >> תראת את הגמרא מעד רחמנא לגבי זמחי שלמי ציבור אותם אותם למעות תן זבחי של מיחיד כתוב כניף אותם דווקא אותם הניפים אבל זבחי של מיחיד

לא תאונית תנופה יש מיעות נכון יש קל וחומר יש מיעות הגמרא שואלת ויו זבחי של מי ציבור תאונים שמיכה מקל וחומר ממי משלמי יחיד מה זבחי שלמי יחיד אין תאוני תנופה חיים כשהם חיים בכל זאת תאונים שמיכה זבחי שמי ציבור שתינים תנפה חיים יודעים שתהיה יודים שמיכה אמר רבינה קיבלנו הנחנו יוס מסיני שתי שמיכות בציבור רק בפר העלם דבר של ציבור בסדר משתלח ביום הכיפורים לא יותר משה מצליחה הלכה משה מצ >> שרק שניים >> רק שניים סלימ בציבור בית ציבור שציבור ויה מצה >> מה

שואלת ויהיה השם מצורה טעות תנופה שחוד מקל וחומר בשל מזבחי של היחיד מה זבחי של יחיד אין תאונית תנופה [נחירות בוז] חיים תאונית תנופה שחוטין השם מצורה שטעון תנופה פה חי אין יודעים שתה תנופה שחט אז תעשה לו גם תנופה כשהוא שחוט מעת רחמנא גבי זבחי של מיחיד להני אותו להניף אותו תנופה אותו מניפים למותה השמן צורע שאין טעון תנופה תנו רמנן חמישה שהביאו קורבן אחד בשותפות הביאו אחד מניף על ידי כולם לא צריך כולם להניף אחד שליח של כולם והאישה שהביאה הקורבן הכהן מניף על

ידה כלומר בשליחותה וכן השולח קורבנו הים כהן מניף על ידו כלומר בשלותו כן רבותיי אנחנו עד כאן אנחנו עושים זה הפסקה קצרה ואנחנו חוזרים ללמוד תורה בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש, יום ראשון כו אדר תשפו. הנה זכינו לסיים בשבת ספר שמות ויקה פיקודה.

אז מי שקורא כל שבוע שניים קרב אחד תרגום ולומד את הפרשה מידה במילה עם ראשי ויודע מה שכתוב בתורה אז יש לו כבר בכיס צבאי פרשיות שני ספרים סליחה >> בראשית ושמות זה דבר גדול ועכשיו נתחיל תורת כהנים איזה יופי אז לכן לכן צריך להשים לב על עצמנו. הנה פרשת פיקודי בדיוק ראינו איך שסיימנו את כל סדר המשכן וכלו. בסוף הפרשה ראינו את הקמת המשכן. מה אומרת התורה?

והיא בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוא קם המשכן. ויק משה את המשכן בחודש הראשון זה חודש ניסן באחד לחודש זה א' בניסן זה לא היה פשוט להקים את המשכן איזה סודות יש בכלים הכל זה דוגמה עליונה משה רבנו ידע את כל הסודות הגדולים ועל ידי זה יחיד ייחודים וככה הוא הקים את המשכן ואז נתגלה הקדוש ברוך הוא שכינתה ואומרים שירד הענן איך כתוב בתורה וירד השם ירד הענן והשם יתברך על המשכן איחוד נורא בעולמות העלוניים ובתחתונים נתגלה הקדוש ברוך הוא שכינתה ויכס ענן את אוהל מועד וחבעות השם מלא את המשכן איך הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו בחר בנוה שכינתו בתוכנו כל עם ישראל היו מצפים לראות שירד הענן על המשכן. זה היה אור גדול כזה. משה רבנו זכה לדבר כזה עם ישראל ביחד.

אחרי שירדה השכינה על המשכן, משה רבנו בעדינותו לא נכנס למשכן. מחכה בחוץ. איך כתוב? ולא יכול משה לבוא אל אוהן מועד כי שכן עלה וענן.

וכבוד השם מלא את המשכן. >> [כחכוח] >> הקדוש ברוך הוא רואה שהוא לא בא קרה לו מושה מוישה משה רק אז בא משה רבנו נכנס לקודש הקודשים היה מדבר עם השם מבין שני הקרובים משה רבנו לא כתוב בתחילה ויקרא אל משה וידבר השם אליו מאוהל מועד אצליחה איך כתוב בהתחלה ויקרא אל השם ויקרא אל משה וידבר אליו השם מאוהל מועד. הקדוש ברוך הוא קורא למשה, קודם כל קורא לו, אחר כך דיבר אליו. >> פה למדו רבותינו כל פעם שכתוב בתורה וידבר השם אל משה כדמן לזה קריאה הוא קורא לו וידבר אליו.

השכינה נמצאת במשכן, יש שמה איכוד גדול ונורא. זה לא יפה שמשה כנס בלי רשות. לכן הוא עומד בחוץ ואז קוראים לו ואז הוא נכנס כמו בבית של בן אדם. זה אפשר להיכנס סתם צריך לדפוק קבל רשות ואז יש א אתה יכול להיכנס סתם ככה בלי שיהיה א אות שאתה יכול להיכנס.

היום יש אינטרקום למטה, לא >> אתה אתה מסלסל ואז אומרים לך זה הסימנים מה נעשה תמיד גם באוטו באוטו שאדם נוסע צמ שפעם היה לו אוטו נוסע באוטו אז יש לפעמים יש נורית אדומה נדלקת זה מראה יש איזה בעיה צריך לבדוק את זה >> אז היה אחד הנהגים שהיה לו כזה במכונית שלו איזה נורית אדומה דרכה ואז מה הוא עושה הוא אין לו עצבים אבל אדוני זה מראה לך שאתה צריך לבדוק איזה עניין לך תבדוק שמשה אומר לו לך תבדוק מה שקורה אומר, "אין לי כוח עכשיו לבדוק, אבל מה פתאום זה מפריע לו? מה הוא עשה? הלך איפה המנוע? איפה את החוט ששייך לזה?

עקר את זה והלך. עכשיו אומר, הנה אתה רואה שקט הנורית לא נדלק, אבל אחרי חצי שעה שהוא נוסע, דמה מהאוטו. הנורית ראיתה לו שחסר שמן, חסר מים. אם היה שם והולך אוטו עכשיו הלך האוטו הלך אתה מבין אם היה אצל אפרים הוא אחראי על כל האוטו היה בזה בטח היה נותן לו כנס לא אז זה מראה לבן אדם הרבה פעמים צריך סבלנות יש >> יש איזה הכל זה הולך בנחת צריך צריך לדעת סבלנות לעבוד את השם מראים לו איזה אות מן השמיים תחשב בזה גם [נחירות

בוז] כל המלחמה שיש עכשיו זה עות מהשמיים שאנחנו נחזור בתשובה לא לקחת את זה סתם זה לא איזה הרפתקעה זה ניתותים גדולים ונוראים זה לא דבר פשוט אפילו רעמים זה ליישר אותנו זה כל אלה הדברים האלה שיש מלחמות כאלה אפילו מלחמה בין הגויים עצמם זה מהשמיים מראים לעם ישראל שהם יחזרו בתשובה כל מה שיש בעולם זה הכל בשביל עם ישראל הם מקיימים את העולם לכן עכשיו זכינו לשבת החודש שבת [נחירות בוז] האחרונה של ארבע שבתות היה לנו שקלים זכו פרה חודש עכשיו שכינו את זה בחוכמה

אז הנה זכינו ראשית חוכמה יראת השם אז חודש ניסן הנה עכשיו סים לחודש החודש זה לשון התחדשות הכל מתחיל מחדש כל המוחין האורות כולם מתחילים מחדש כל הבריאה פורחת כי בא' בניסן מתחילים הכל מחדש ללו יש מחלוקת מתי היה בריאת העולם?

מתי היה בריאת העולם? האם היה בניסן או בתשרי? רבי אליעזר אומר בא' מתשרי. רבי יהושע אומר בא' בניסן.

רבנו הארי אומר אין מחלוקת. זה חיצוניות העולמות, זה פנימיות העולמות. זה פלא פלאות [כחכוח] חיצוניות ופנימיות. והעיקר זה הפנימיות, זה הנשמה.

ראית בלי פנימיות לעולם כמו שהאדם יש לו נשמה בלי נשמה האדם לא שווה כלום שמים אותו באדמה אותו דבר העולם יש לו נשמה בלי נשמה אין עולם הנשמה של העולם זה התורה עכשיו בדיוק מתחילים להתחדש התחדשות של עם ישראל הכל מתחיל מחדש לכן בא' מניסן הוא קמה משכן עם ישראל יוצא ממצרים דווקא בכוח ההתחדשות הם היו כקטן שלי בבטל אמו גר שנתגייב כקטן שלולד למה צריכים להיות כקטן שלד פרעה המכשפים הקיפו את מצרים 50 חומות חומות של טומאה סתרה אחרה שאין כמותה בשביל לעולם אי אפשר

לצאת לא יהיה אפשר לצאת ממצרים כי הם הביאו כל הכוחות שבעולם לא יכלו לצאת הביאו איתם אמריקאי יביאו את כל העולם שיש מה שיעשו אי אפשר לצאת ממצרים אם לא רק הקדוש ברוך הוא אין ניצה ואין תבונה עשו השפה בזמנו כל מלכי אומות העולם זה לא רק ישראל היו במצרים היו עוד אומות מי שנכנס לשמה לא יכול לצאת תחילתם הם פיתוחה סופם זה טומאה כל מי נכנס למצרים אין יציאה כניסה יש יציאה אין יושב שם אמרו מה נעשה אמרו יבואו כל החיילים שבעולם לא יצליחו כי

הכל זה גם כוחות טומאה וכל מיני דברים הם עשו דברים [נחירות בוז] אבל אין עצה ואין תבונה נגד השם [נחירות בוז] הקדוש ברוך הוא רצה להוציא אותנו בחר בנו מכל העמים אומר אני אוציא את עם ישראל גם ביד רמה לא סתם יוציא אותם ממצרים אומר הבן הבכור העליון מקור הברזל בע כוחו של פרעה ואין מכשפים ואין כלום למה הקדוש ברוך הוא לא רצה שפרעה יוציא אותנו מרצונו הקדוש ברוך הוא הכריח אותו להוציא בני הוא לא הוא לא רוצה הוא עוד רדף אחרי שיצאנו רדף למה שלא

תהיה איזה אחיזה למצרים בעם ישראל שלומר שלא נהיה חייבים להם נגיד תודה רבה אתם שחררתם אותנו [נחירות בוז] לא אין דבר כזה שחייבים להם איזה טובה רשע מרושע לא חייבים לו כלום לכן הקדוש ברוך הוא נתן לו מכות עד שפרעה לא הייתה לו ברירה התחנן שיצאו הם לא שאלו אף אחד לא צריך את הרשות שלו מי צריך אותו בכלל בני פלאות מי הוא שום דבר ככה עם ישראל יצאו אז הקיינו בתוך טומאת מצרים הגדולה עם ישראל שקועים ממש בבטת שערי טומה הקדוש ברוך הוא רצה להוציא

אותנו את עם ישראל כקטן שלולד. הייתה טומאה עם ישראל היו בצרה הם. השפיע אורות גדולים חזר הפרצוף העליון המוכין בעיבור. כמו אדם ישן המוח שלו בלילה עולה למעלה.

אותו דבר המוח. האמא העליונה יש בתוכה כל 60 ריבוע נשמות של עם ישראל. כל לילה כל עם ישראל 60 ריבוע הנשמות עונים להתחדש אצלה. היא לוקחת כל נשמה, מנקה אותם, מסבירה לה, תראי מה עשית היום יא אבני, תשב תדאג לעצמך, לא תעשה בלאגן.

שבת איזה שבת הייתה לך, זכית. תמשיך, תמשיך. אם הוא לא הולך טוב מנקה אותו עושה לו חדש לכן אנחנו כל יום מברכים ברוך אתה השם מלביש ערומים למה ואם צריך רק מעט קצת מסדרים אותה אבל אם לא מלביש עומים אותו דבר זה הבן הבכור העליון היה טומאה נוראה מה עשה הקדוש ברוך הכניס אותו בעיבור פחות. אז עכשיו בעזרת השם מתחילים זמן חדש ולא סתם מהשמיים נתנו לנו ספר ויקרא עכשיו שזה הקורבנות למעשה ס ויקרא הוא הכי עשיר במצוות גם ספר בראשית יש בו רק שלוש מצוות

ספר שמות יש לו 111 מצוות כמה יש לו כל מתן תורה כל פרשת משפטים כולו רק 111 מצוות אבל ויקרא קרא את כמה מצוות יש לו קרא זה 240 מצוות בערך כן במדבר 52 דברים 200 מצוות ויקרא 247 מצוות ספר ויקרא 247 מצוות ביחדיג וכולו מדבר על הקורבנות מתי לימד את הקדוש ברוך הוא את משה?

מא' בניסן עד א' באייר. תראה כך וכך וכך. כל סדר הקורבנות. כמה זה זכות גדולה.

אז אמר משה רבנו, אמר משה רבנו, ריבונו של עולם יבוא זמן שבני ישראל יהיו בגלות לא יורבנות מה נעשה איתם? אמר לו הקדוש ברוך הוא, יש דברים שהם שקודים כנגד הקורבנות. מה הם הדברים? שלושה דברים שהם שקולים.

דבר ראשון תלמוד תורה במקור קורבן לא כתוב בגמרא אומרת פה אצלנו במסכת מנחות הגמרא אומרת כל העוסק בתורה כאילו הקריב כל הקרבנות כמו שכתוב זאת התורה לעולה למנחה לחטא ולהשם לא צריך עולה לעולה לא צריך עולה התורה זה במקום דבר שני זה התפילה התפילה זה כנגד הקורבן בנות >> דבר שלישי זה תענית כל קורבן מתמעל חלבו בדמו עכשיו כאילו הקריב את חלבו בדמו אז הגאון חידה אומר שלשלושה הדברים האלה רמוזים בספר ויקרא ויקרא אל משה וידבר השם אליו מאל מועד לאמור דבר אל בני ישראל ואמרתה

עליהם אדם כי יקריב מכם קורבן השם שם מאוהן מועד זה אומורה העולה של תורה ושמה היה אהרון הברית והלוחות לאמור זה תפילה אדם כיקריב מכם זה תענית מכם מקריב מעצמו ועכשיו זה זמן כשיש צרות בעולם יש בעיות זה טוב לפעמים שאדם יתענה לכן ערב ראש חודש יום רביעי זה טוב שכל אחד יתענה לא לחשוב שוב רק הוא חושב על עצמו צריך לחשוב על עם ישראל מה יהיה ככה כשהוא עושה תענית מראים בשמיים כי אכפת לנו מי שיכול יותר תעניין זה טוב תפנהל השם פקד הקדוש העיקר

זה התשובה אז מעלת הקורבנות זה עצומה עכשיו בעזרת השם צריכים להקריב קורבן פסח עם בני בית המקדש לפני שקיבלנו את התורה צריכים קב קורבנות אדם הראשון הוא הקריב קורבן ראשון והקריב פר זה אה לא לא כתוב את זה >> אה בסדר ואז קם פר מקרין מפריס גם קן ואבן הקריבו קורבן נוח הקריב קורבן אברהם אבינו מערי שלא עושים קימח ואלה בקר רץ אברהם ויקח בן בקרך בטוב זה אומר רבותינו זה קורבנות אומר שאחרי שקיבלנו את התורה כבר לא היינו צריכים קורבנות התורה זה כנגד הכל אבל

כיון שעם ישראל חטו בעגל עוד פעם חזר כל הקורבנות >> אז האדם זה מה שחטא מקריב קורבן ומראים לו מה שהיה צריך לעשות לא עושים את זה לבהמה אדם כקריב מכם מכם מידה כנגד מידה כל מה שצריך לעשות לאדם עושים צים לו עכשיו בבהמה זה כפרה על האדם לכן צריך להתוודות ולבכות להתחנן בכל קורבן יש חי צומח ודומם הבקר או העופות זה החי הצומח זה המנחות וגם יש מלח זה הדומם כפר על האדם אחד מהדברים הגדולים שהם מכפרים שאדם מוותר. צריך ויטור. ויטור זה כמו קורבן

עזרת השם. זה ממש לוותר.

זה דבר גדול מאוד שאדם מוותר. הביטול זה אדם זוכה למעלות גדולות מהשמיים אוהבים את זה ורואים שהוא לא מוותר על עצמו מוותרים לו גם כן צריך לדעת גם יזהר לו לפגוע בחברו ולוותר לו אפילו שהוא פוגע בו שהוא סתוק בזה מראה בשמיים עושה פעולה גדולה כמו >> בטח זה דבר גדול אתה יודע שהיה בן איש חי כותב אומר הוא מביא משל על זה שהיה אחד שהיה צלף גדול הוא כשוצרוצה רוצה לקעץ דבר על הנקודה בדיוק לא מחתיא את המטרה מה שהוא היהוד אותו עופר זה צלף

אומר לו תוריד את הראש הזה על מקום הוריד אומר לו לא אני רוצה שתכניס את הכדור לאוזן שלו של הבן אדם הזה זה רחוק הרבה [כחכוח] דקה בדיוק בתוך האוזן עושה לו את הכדור המלך שמע על זה אמר אני אני גם א צלף רוצה להיות איתי ביחד אחד נעשה [כחכוח] כלי על המטרה זה נקרא לאחרות >> כן תחרות נעשה והש והמלך קודם כל הוא התחיל בקריעה והוא לא לא מפספס ב באיזה כמה מילימטרים קטנים מילימטר קטן קטן ועוד הפעם ועוד הפעם ועוד הפעם 30 פעם פספס

המלך אמרו נו נראה עכשיו את הצלף הזה זה מה הוא עשה? הוא עשה פספס עוד יותר קצת טיפה יותר כן [נחירות בוז] אתי אחר כך עשו סעודה גדולה לכבוד שהמלך קלה על המטרה יחה מבין עשה לו שהוא צלף הכי טוב עשו סעודה וזה אומר לו תגיד לי איך [‏צחוק] אתה תמיד קונה על המטרלה איך זה יכול להיות אומר אדוני המלך שים לב איפה שאני קלעתי אבל באותו כל ה-30 שלי שנתתי את זה באותו נקודה אותה נקודה נתתי לא פעם פה פעם פה לא בדיוק והייתי יכול

לקרוא את כל השלוש בתוך המטרה עצמה אבל מפני כבודו של מלך שלא לפגוע שזה מוסריות שאדם צריך א'ב להיזהר לא להתגרות באף אחד תמיד לתת את הכבוד לשני מנ המלך גם מידות טובות העשיר אותו המלך ככה זה הולך אם אדם הוא יודע לוותר ולעשות זה הבן איש חי כותב איך מהשמיים גם הוא יקבל מהשמיים עוזרים לו אז עכשיו זה הקורבנות ה כתוב והנה שלושה פרשת וירה לא כתוב והנה שלושה אנשים ניצבים עליו אצל אברהם אבינו למה לא כתוב לפניו? מה זה עליו?

לדייק אומר מה עשה אברהם וימאר אברהם האוהלה? מי לעולה של תורה מה אומר למערי שלנו עושים כמח לושי זה המנחות ואקרץ אברהם זה הקורבנות ככה אמרו רבותינו אברהם מיד פנה לבית המדרש שלמה לעסוק בתורה להפוך מידת הדין למידת הרחמים [נחירות בוז] למה רואה שהמלאכים רוצים לעשות בעיות ישרד נהפכו למלאכים אחרים אז אומר הגאון חידה יש ארבעה ראש השם מזיקין עוון משחית אף חמה ככה אנחנו אומרים כלה אומרים והוא רחו מכפר עוון ולא ישחיט וירבה על השם ולא יאיר כל חמתו ואף משחית כמו כן אז בספר

ארץ החיים על התהילים הוא מביא סגולה איך אדם מבטל את המזיקים האלה על ידי פסוק שמע ישראל שמות המזיקים אמרנו זה א עוון משחית אף חמה אז הוא אומר שמע ואחד זה אותיות הראשו אותיות הראשונה והאחרונה של שמע ואחד זה שד שדי שמע השם אחד רואים את זה בזה זה אותיות רבתי >> כן כן ע זה ע כן ש וד אתה רואה זה שד אז האותיות האמצעי האותיות נשארו אותיות מ ע משמע נכון שמע נשאר מ ע זה משחיט עוון ונשאר מאותיות אחד א'ח זה אף

חמה אז אומר הגאון חידה שהקורבנות מבטלים את כל ארבעה מזיקים אז בשביל זה אומר זאת התורה עולה לעולה למנחה חטאת אשם אף משחית אה לא עוון משחית אף חמה זה זה לא עשיתי טוב מנחה עולה מנחה חטאת אשם >> ראשי תיבות >> ראשי תיבות עם חאה עם חא זה הראשי תיבות שלהם זה עוון משחית חמה אף שהקורבנות מבטנים אותם אבל תראה דבר פנה שקורבן זה בדיוק מטריה ערך הפיים שניהם עונים בדיוק 352 כקורבנות הם מבטלים את המקטרגים משתיקין חרון אף אז בעזרת השם עכשיו מתחילים את

ההכנות הגדולות ליל שיבורים מולכם ללילה הקדושה יותר מיום כיפור הלילה הזאת לפי הסוד ביום כיפור עולים מדרגה הכי קטנה של החוכמה במלכות דחוכמה ביום הזה ביום א חג הפסח כל המוחין של חוכמה לא רק מלכות זה הכל פעם אחת בפנימיות זה בתפילה ופעם אחת באגדה זה בחיצוניות אז זה הכנה ואני קרבת אלוהים לי טוב כל הקרבה אל השם אוהו שתדל לעשות כל מה שביכולתו להקריב קורבן מכם קרבת אלוהים לטוב אם אדם מנסה להתקרב להשם אם אדם מתקרב להשם השם מתקרב אליו איך אמר דוד המלך השם

צילך על יד ימיניך הקדוש ברוך הוא מתנהג עם האדם כמו שהוא מתנהג איתו כמו צל איך שהוא פותח את היד השם פותח לו השם צילך אתה פותח אני פותח אתה עושה אני עושה ככה זה הולךתפילה יותר >> בטח >> מה קרה לך זה בחציניות כל זה מצות יין פילה זה הכי גבוה אז כן אז בעזרת השם כמה שעם ישראל נמצא ב לא במצב פשוט אז רצינו כל גם מלבד שאנחנו עושים תפילה בישיבה אז רצינו לעשות תפילה כל יום לפני שנתחיל את הלימוד כרי המוסר נעשה זה

נפתח בתפילה קצרה בשביל עם ישראל. אז כל אחד ישמור את זה אצלו בגמרא שיהיה לנו לכל יום. [כחכוח] Да.

מנצח מצבו לדוד יענך אדוני ביום צרה סגבך שם אלוהי יעקב עזרך מקודש מצדק זכור כל מנחותך לדך דן שנצנך חיבבך וכל עצתך ימלא נר ננה בישועתךשם אלוהינו ממלא אדוני כל משלותך אתה דעתי כיושיע אדוני משיחו יענהו שמ כל שגבישע ימינו אלה ברכב ואלה בסוסים אנחנו בשם אדוני נזכיר המה קרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודה אדוני יושיע המלך יעננו ביום קוראנו וינסו ויבר משה קומה אדוני פוצבך סו סנך מפניך וי בסו אהרון וימר משה קומ אדוני צובך סניך מפניך תן אדוני את אויבך קמים עליך ניגפים לפניך בדרך

אחד יצאו אך שעדכם לפניכם לא יתצב איש בפניכם פחדכם ומורכם יתן לנוכם פני כל שדרכו בגשר דבר לכם תיפול עליהם אמת ופחד בכדו זרועך דמו כאבן >> כאבן אדמו זרך בגדול לפחד מדם תיפול יש שם קדוש תיפול עליהם ממטה ופחד >> איך אב כל בני ישראל לא יחרת לשון שבעת מן תד אדוני בן מצרים ובן ישראל כי תעבור במים מתך דפוך כי תלך במש לא תקבל עבר עברך כלי יוצר עליך לא צלח גם פה יש שם לא כל לשון תקום מתחת משפט רשעי זאת נחנת עבדי

אדוני צדקת אדוני סור ממני כל פועל האבן >> כי שמע אדוני כל בכי שמע אדוני תחינתי אדוני תפלחיב כל אויב ישוב רגע יקום אלוהים יפוצו אויביוב וינוסו מסנ מפניו כינדוף עשן תנדוף כימס דונג בנין שעובדש מפני אלוהים והנוענו אלוהינו ענינו מעשה ידנו ענינו מעשה כל בספר בצדח הוא יצילך מפח לא תיר מפחד לילה מחפל שצרי פה מצדך אל ממניך עניך לא גש רק בעיניך תבית שד מעוניך לא תונה אליך רע גונך כי מלך צלך שמך בכל דג שקני עיניהו מסכה גד קבלך גיבור ברכת בד חנו

כל בית ישראל מקום ירחניצפורע שעבוד גולה מצרה לרוחשת בעגלה זמן קריב ונאמר אמן >> כן שמתי פה בדף האחרון זה שהוציא גוזרת את זה שם את זה בכיס שלכם דפתיה זה עוזר לסמירה כן אנחנו בשיר השירים אנחנו בדף כב פסוק יות דש כל הכופר דודילי חר מעגדי אומר לפני ישראל הקדוש ברוך הוא הרבה פלאות וחסד עשיתימני [‏צחוק] כמו שקול הכופר שהוא מין בוסם ששמו כופר כמו שכתוב כפרים עם נרדים ועשוי כמו אשקולות והוא נמצא בחרמי ענגלי שאותם קרמים עושים פירות ארבע או חמש פעמים בשנה והם

מתקיימים שם כל השנה ואתה מחלת לנו על כמה וכמה ניסיונות שניסינו אותך בזה שאמר הכופר בלשון כפרה אינך יפה רעייתי אינך יפה עיניונים אומר אנחי יפה ריתה הקדוש ברוך הוא מרצה את ישראל כית תמיד היא יפה ועיניו כי יש לה יופי של מצוות ומעשים טובים נות חסדים עיני יונים ועוד משבח אותה על עיניה שאינם שאינה משוטת בעיניה לנטות ולשתות מן הדרך כמו היונה שמשעה שמכירה את בן זוגה אינה ממירה אותו באחר כך ישראל אינין צופות רק בקדוש ברוך הוא ועוד מעיונה צנועה ויפה במעשיה ונאהם בהילוכה

כך ישראל יפים צנועים ונעים במעשיהם טז הנך יפה דודי אפנעים אפרסנו רעננה לך יפה דודי אפנעים משיבה כנ שכינה לומר לקדוש ברוך הוא אינך יפה היופי שלך הוא שלי הוא שלך אתה הוא היפה והפחות של חסד משוך עליך להיות נעים ואהוב בזה שעברת עברת על כל פשעיי ושרת שכינתך בתוכי אפרסנו רעננה הוא המשכן וכן בית המקדש כי המשכן קראו מיתה כמו שכתוב הנה מתתו שלמו שלא שעל ידי שנבנה בית המקדש היו ישראל מבחינת רעננה שהיו פרים ורבים בכל המובנים כעץ רענן קורות בתנו ארזים ראיתנו ברוטים

אומר הוא ממשיך לשבח את המשכן ובית המקדש ועיקר הכוונה עד בית המקדש עתיד בנות על ידי מלך המשיח שהחקורות של בית המקדש יהיו מן הארזים שבגן עדן לא פה ראיתנו ברוטים מקומות שהכהנים רועהים ורצים היו מצופים בברותים שהם עשי בירושים כמו שכתוב צב את קרקע הבית מצלעות ברושים כן אנחנו משניות מסכת מעילה פרק ג משנה ב' לינו נשמת >> וחם בן מרים יפה כף בת חנה קונים מסך לפני 56 דקות חשב זמ בשבוע שעבר זמן הממוצע שלך מה36 דקות >> נשמת מרים בת קופל לאהב בת

מרים אסתר סוזן שושנה בת ימנה שרה בת חנה חמיסה בת מברכה ג'וליה בת אמיליה רינה בצימי שמואל בן בתיא >> 10 ו10 דקות לפני בוי סובר קבועי >> בת רחל >> מורחי בת רחל >> הרב ציון בן חנינה >> רב ציון בכנינה >> שאול בן פיבי >> בועז בן ח >> בועז בן חבה דוד בן יפסרה >> נתן בן חנה רחמה >> ורבי שאול בן בן א פימה >> רבי אליהו אלקיים בן רחמה >> אליעזר שרבני בן סביחה >> בן שמחה >> נועה בתע >> נועה

בת אישה שנה מלך גמר גם מרדכי >> עובדיה בן מלכה >> עובדיה בן מלכה בן >> נחמיה בן יפה >> נחמיה בן יפה כן >> כן המפריש מעוד לנזירותו נזיר אחר מנות ימי נזרות צריך להביא שלושה קרבנות חטאת עולה ושלמים הפריש מעות ולא לא פירש איזה מעות לחטת, איזה מעות לעולה, איזה מעות לשלמים. לא נהנים ולא מועלין. לכתחילה אסור להנות מן המעות, אבל אם נהנו לא מעלו, לא חייבים קורבן מעלה. מפני שהן ראויין לבוא כולן שלמים.

מת היו סתומים פלו נדבם המאות היו סתומים. לא פירש היו מפורשים. דמי אחת ילכו לים המלח נהנים ולא מוענים בהן דמי עולה יביאו עולה דמי שלמים יביאו שלמים ונאכלים ליום אחד ואינן תעונין לחם משנה ג' רבי ישמעאל אומר אדם קל בתחילתו וחמור בסופו אדם כן לעניין מעילה מדבר והנסחים נזכי היין של נסכים חמור חומר בתחילתן בכלל בסופן אדם בתחילה אין מועלים בו למה כתוב ואני נתטיב לכם על המזבח לכפר על נפשותיכם לכפר לכפרה לא למעילה יצא לנחת כדרון מועלים בו פלא הנסכין בתחילה מוענים בהם בשעה

שהקדישו יצאו לשיטין לסודות המזבח דרך הנקב אין מועלים בהם למה כבר נעשתה מצוותן אז אין בהם מעילה עד כאן כל הכבוד שיהיה לך שבוע טוב כל שבוע תתחיל בטוב מה תגר כן אנחנו בגמרא תפילת בית המדרש שהיה לרפואת כל חולי עמו ישראל והפיצועים וגם רפואת שמואל בן שרה בבית חולים >> אביגיל בעל ג'וליט >> קע בתחנה גם רפואה שלמה >> שביתי אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בלמות [נחירות בוז] שהיחו כל ישראל בורנו עלינו הראש מש >> עוד >> עכשיו תחכה אפריים אני אטפל בו אל תדאג

>> בראש שלו לא בקלט צ לפניך אדוני אלוהים שמה אנו במורתך בתוך הראש שלו נכניס תורה בעזרת השם >> השם יתן לו תורה ביראת שמיים דוד טובות בעזרת השם ולא אל כשלו חברנו בצדי מנותן בלימוד חפי דעת התמונה גל עיני והבית נפלאות מתורתך Да. שלך שיר המעלות כן לפתוח דף סג גראש ראש העמוד משנה כן כן נו תפתח את הגמרא אתה יכול בעל פה נו איתה יכול בעל פה הרב >> כן כן מיד שיהיה להצלחת משפחת סמח ורפואתם ויה להם שבועות להצלחת א אליהו בן חנה

אלו ישועה גדולה ולשמת אברהם בן רחל >> דוד בן זוהרה נמשיך דוד בן זוהר מה יש עוד כבר עשינו לנשמתח בת >> חנה בת אישה אצל משה ראש העמוד תפתח סג ג' תגיד ככה הוא ישמע את זה יחשוב עליו אתה אומר שם קדוש >> כן בסדריש מה קרה >> צ בנחת אפרים אל תפחד צבנח [שיעול] תפתיע אותנו הרב תנחת [‏צחוק] לא תקבל בומבה אח >> לא לא הנה הנה אני אומר לך שלא אז לא מה זה בן אחת אני לפני שאני אקרא לך כן האומר הרי

עליי במחבת לא הביא במרחשת במרחשת לא הביא במחמת אדם שאומר הרי עליי להביא מנחת במחבת צריך להגיד במחבת לא מחבת אומר אני מביא מנחה במחבת אז לא הביא במרחשת ומי שאומר עליי במרחשת לא הביא במחבת הגמרא מבארת מה בין מחבת למרחשת מרחשת יש לה כיסוי מחבת אין לה כיסוי מר מרחשת יש לה כיסוי שמים לה מכסה שעושים את את המנחה, את הבצק בפנים אבל מחבת אין לה כיסוי.

דברי רבי יוסי הגלילי, רבי חנינא בן גמליאל אומר, מרחשת עמוקה, כל השמן מתעסק במקום אחד, זה עמוק ואז רוחשים, מעשה הרוחשן >> כן, >> אתה שומע אותם. >> מה רק אומר אדם מניח ידו נד השמן מתוכה רומס על הארץ רחשין על הרעה רוחש מתנעונע רך מחבת צפא היא לא עמוקה >> מעשה הקשין השמן מתפזר בכל הכלי ועושה אותה קשה היא דקה אבל איפה >> לא זה מחלוקת מחלוקת אני חשת >> תודה וואי וואי פי >> לא אני אמרתי לו שאני קורא לו מה פרים עכשיו מה

לא רע אתה רואה עוד בסדר עכשיו נלמד תורה כבוד שיהיה לכם כן כן מה יש לך? תגיד לי מה זה כל רגע צוחק מה הי טעמה דרבי יוסי שהוא מחלק בין מחוות למרחשת זו אין לה כיסוי זו יש לה כיסוי הנה מה מרחשת דעתיה ארוחושי הלב דעתה דעתיה רוחושי הלב אם תאמר לי אם תרצה לפרש השם רחשת היא באה לכפרה על מחשבות הלב לעבירה שאדם חושב מחשבות לא טובות היא באה לכפר על מחשבות של הלב רכושי הלב כמו שכתוב בתורה כמו שכתוב רחשתי ביתי תהילים רכש

ליבי דבר טוב המחשבות הם מחוסות רחש ליבי מכוסות בלב גם המרחשת היא מכוסה לכן הוא אומר זה מכוסה מחבת מחבת שמה מחבת כך שמע דעתיה מחבואה הפה היא באה לכפר על מה שאדם מוציא מהפה שלו רכילויות כדי אמרי אין שמנבח נבוחה זה האיש נובח הדיבור גלוי כמו המחבת מגולה גם הדיבור שלו גלוי מדבר גלוי נבח נבוחה מחבת הגמרא אומרת לו אמהבך >> מחבת דעתיעה מחבואה בא לכפר על המחשבות הנחבאות בתוך הלב זה מחבת נכתיב [‏צחוק] למה נחבת לברוח במרחשת חושה זה בא לכפר על הדיבור כדי

אמרן אינשה אבל מרחשן ספתה היו רוחשות ספתותיו לכן נקרא חודש מרחשבן שעדיין כן אלא גמרה גמירלה כך קיבל רבי יוסי ורבות שמחבת מגולה חשת מכוסה רבי יחננה בן גמליאל אומר השם קדוש רבי חנינ מגנ אומר מרחשת עמוקה למה דכתיב וכ נעשה במרחשת משמע מה זה במרחשת? בתוך המרחשת היא עמוקה מחבת צעפה נכתיב בעל מחבת על זה לא תוך תנו רבנן בית שמ אומרים מה אומר הרי עליי מרחשת לא אמר במרחשת אמר הרי עליי מרחשת או אמר הרע עליי מחבת אז תנו רבנן אומר הר מרחיש ולא

במרח עשת יה אמונה אחת שיבוא אליהרו >> למה מספקה להו היא על שום מקלי נקרא או על שום מעשיהן >> אז זה אמונה אחת שיבוא אליהו הנובי יכול להביא גם מחרחשת וגם מחר חבת מחשת מספק כדי לצאת ידי שניהם למה מדובר אמר מעות הללו למרחשת עושון את זה למרחשת תראה תוספות זה מספקה לו היא על שום שם הכלי נקרא מחבת ויש כלי ששמו מרחשת ועל זה זה נקרא או על שם מעשה כמו שאמרנו זה רוחשין מעשה הרוחשין לכן מספקים אם מתכוון להביא מנחה או את הכלי

עצמו ננדוה לא יודעים מה אמר להביא ננדוה בפה שלו לא יודעים מה אמר אם יביא כלי מרחשת או יביא מנחת מרחשת >> ככה הראשי אומר אבל תראה תוספות הוא אומר האם בא על רכושי הלב או על רכושי השפתיים האם כמו רבי יוסי הגדלילי או כמו רבן גמליאל תוספות >> תוספות אומר את זה בשם רשי >> נכון זה בית שמאי נכון בית הלל אומרים כלי היה במקדש הוא מרחש את שמה ודומה כמין כלבוס עמוק היה עשוי כמו מחבת שבתוה יש גומות דגומות אתה יודע יש את זה

היום גם כן שאתה רוצה לעשות [נחירות בוז] צורות עוגות אתה רוצה לצמצ צורה יש א בתבניות יש לך עמוק כזה בפנים שיהיה פה בליטות בליטות >> שבלונה >> כן שבלונה כן, עם בליטות כאלה.

כן. כן. ככה גם הנגרים הם יש להם שבלונות שיהיה צורות לכל דבר. בטח אתה מקבל על זה ממתק.

כן. שבלון ובית [כחכוח] הלל אומרים כלי היה במקדש ומחרת את שמה ודומה כי כלבוס עמוק. היה כן וכשבצק מונח בתוכו דומה כמין תפוחי הברים כמו עצה הבראש וכמין בל בלוטי בלבטי היוונים אתה יודע יש בלות בלות גם היום יש בגולן שמה בצפון בלוט אתה מכיר את זה הוא חצי יש לו כמו חצי קליפה >> אה כן כן כן פירות עצי האלון >> לא זה לא זה זה אפצים זה בלות זוכרים אותו יש לו כמו שקד [כחכוח] זה קסטני >> לא מה פתאום כזה כמוצים >> נכון

קוצים יפה הוא חצי למטה הוא כמו הוא רק חצי גביע יפה כס >> לא לא >> זה ממש מעץ בעל שסטניה >> אה קסטניה >> בסדר אז אני אומר לך מה שאני מבין >> ואומר ראית ראשי צייר לך איך זה הקלבוס יפה מאוד זה נראה כמו שעושים את המתכנות ואומר וכל נעשה במחשת ועל מחבת על מה על שום הכלים נקראים ולא על שום מעשיהם עוד משנה חדש הרי עליי בתנור לא יביא מאפי קופח ולא מעפי רעפים ולא מע ומעפי יורות הערביים רבי יהודה אומר רצה בי

רצה מביא מאפח הרי על מנחת מאפה לא יביא מרצה חלות מרצה רחיכים רבי שמעון אומר מפני שהוא קורבן אחד מי שאומר הרי עליי להביא מנחה הרי עליי בתנור כלומר יביא מנחה בשל תנור לא יביא מעפי קופח קופח זה כמו תנור אבל הוא קטן יש בו רק מקום נקדרה אחת ולא מעפי רעפים [כחכוח] היו מחבבים כמו רעף חרסים כאלה היו מנבדים אותם ועז שמים בצק מכסים אותו בכיסוי וזה היה נאפה קח האש בפני כל הרב אצלנו היו עושים הסבתא שלי הייתה מבשלת על רעף לפעמים >> מחממת

רעף >> שמה על זה לחם כן בצק וזה היה ניהנה לה אבל היא לא מה היא עושה את הרעף עצמו היא שמה על פטיליה כל הזמן >> כל הזמן זה אש ועל זה היא עושה כן גם זה היה בקבוק מים חמים שלה >> רעף הייתה מחממת רעף >> שמה בחורף קשה שמה אותה בתוך השמיכה והיא יושנת עם הרעף כמו שמ שזה [נחירות בוז] על שם הכלי אז אמרת שהוא צריך להבי אם הוא אמר הרי עליי מחבת אם אמר במחבת משהו אחר לא מנחת מח >> ולא

מעפי ערביים אתה רואה הם היו היו מחבים המחרסים עד שיתבנו נתנים עליהם בצק זה ערביים אה [כחכוח] לא ערביים לא היו עושים גומה בתוך הקרקע שם בתית מסיקין אש עד שמתחמן נותנים את הבצק בפנים >> כן ככה הם עושים ממש אתה תראה את זה גם היום הבדועים אתה הולך ב באיזה מקומות הוא יכול לחפור לך שם קצת טיח והוא מדביק על זה שמה בפנים >> כן גם פעם במרון עשינו זה נקרא יורות. >> לא יודע מה זה יורות.

יור זה >> תחפוך אפירה גומה בתוך התעין יורות >> כעין כדר >> כ בטח כמו ששמים בור בור יש בפנים שמים גחלים ועומק הבור ולמעלה מזה אתה שם א מדף מרשת כזה מדף של רשת ועל זה אתה שם את הדברים >> הלאה כן אי אפשר כבשלם צבי שלם אפשר >> שיר אומר יורות של אותו מקום מסיקים אותם ועושים בהם חל >> נכון בסדר ככה היו [כחכוח] עושים איך היו עושים פיטות >> חמציון איך הוא היה עושה היו עושים ככה >> איך הוא היה עושה מצות מצות

היה לוקח חרס שובר אותו קד, שובר אותו מלמטה, מכניס אותו לתוך דוד גדול וסותם את הדוד למעלה גם כן ב בתית וזה עושה שווה ישר. למטה בדוד הוא מכניס גחלים ואז הגכלים הם ישחור על החרס למטה הוא גם פתוח הוא שבר אותו פתח אותו את הקד ואז יש לו למטה גרחלים ולמעלה זה ה >> הוא מדביק מכניס את התנור מדביק בפנים את >> את הלה כן ואז הוא מוציא את זה למקח חיים ככה הוא היה עושה >> ראית את זה כי צריך להיות רטו >> אז

הוא היה עושה מה שצריך איפה אני יודע מה אני לא עשיתי בזה אה רבי דוד ערב הוא היה עופה שלו רבי דוד כהן פה הוא היה עופה של הרב כן פעם התנור נכנס בפסקה >> שעושים פה את הפיטותקיות >> יש פיטותקיות גם ככה >> כן כן כן אין זה כן זה כן זה דומה כן כן >> כן זה פורון כזה >> כן אתה יכול לעשות את זה גם היום >> מה מצה >> כן אתה עושה בחוץ אתה עושה לך אתה מביא כזה חרס מביא דוד פחמו

של שמן יש כזה חזקים >> חבית כזה >> חבית כזה כן ואתה פותח לו חלון למטה מכניס גחלים אתה רואה שזה בוער >> חרצ מה זה >> איפה תדביק את האוכל איפה אתה שים >> אה על החרס מזדיקים >> אז על מה את >> עצמה הדות הח >> אש מה צריך את החרז בפנים >> זהו לא הבנתי מה זה מחמם את זה יותר >> השם שך זה הכל גם מסביב זה ככים תלוי מי עושה את זה איך הוא יודע לעשות הרופא הגדול זה חכם יצחק אתה

יודע כן כן אני לא ראיתי אותו אבל אני שמעתי עליו >> בטל זה אופה לא מה זה בטל זה >> לא לא זה עבז אתה איפה עופה איפה הוא עבז מערבב את הדברים אחד למעלה שבע למטה מה זה משנה לו לדעתי שאתה תבוא אתה רואה פרעים >> אני אגיד לו אם אתה >> בוא תגיד >> אני אגיד עליך אה >> שלך לא עלי >> אתה ילד טוב צדיק >> כן הוא עושה הרבה תורה במעלי אדומים אפרים הרב אפרים הרב אפרים כןש >> הוא הבן של הרב

שמענה אדומים אתה יודע >> מי הרב ד >> כן הוא הבן שלו בטח נו הלאה >> כן בוא נראה עכשיו משגיחים עליך פה עוד אני צוחק איתך צוחק לא תיקח קודם כל דבר ברצינות. בסדר תנו רבנן מאפה תנור. כלומר אדם שאומר הרי עליי מנחה מאפה תנור יביא כמו שאמר בפה שלו.

לא מאפה קופה ולא מעלפי רעפים ולא מעפי יורות ערביים. רבי יהודה אומר תנור תנור שני פעמים להכשיר מאפח סליחה בודה אומר כתוב כתוב בעניין המנחה תנור תנור פעמיים כתוב שני פעמים בתנור >> פעם אחת בפרשת ויקרא פרשה שלנו קורבן מנחה מאפת תנור אחר כך שבוע הבא פרשת שת צר וכל המנחה אשר תאפה בתנור אז זה תנור תנור פעמיים להכשיר מאפח לכן כתוב פעמיים ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט תראה הבח אומר מעות אחר מיעוט ואין מעוות אחר מיעוות אלא רבות תנור זה מיעוט

רק תנור ומרבים קופח שאתה מקובץ אומר אל תגרוס את זה בכי גרוס את זה >> מעו תרבות אז די תרבה גם קופח בשבוי בוי זה >> תנור רבנן כן איפה אני נו רבי יהודה אומר תנור תנור נור שני פעמים להכשיר מאפח רבי שמעון אומר כתוב בעניין מנחם תנור תנור שני פעמים אחד שתי אפיתן בתנור ואחד שיהיה הקדשן בתנור התנור מקדש את המנחות זה כלי קדוש התנור כי לי לרבן שמעון היסברך שהתנור מקדש ואתנן רבי שמעון אומר לעולם הבי רגיל אומר שת תלחם לחם הפנים כשרות בעזהרה

וכשרות בבית פגים אם הוציא אותן מחוץ לחומה חומת העזה לבית פגים לא נפסלות ביוצא למה התנור לא קידש אותן אם אתה אומר שהתנור מקדש איך הם כשרות שנאפו בחוץ או שיצאו לחוץ אמרבה אמה מה שיהיה הקדשן לשום תנור מה שאמר רבי שמעון שיהיה תנור מקדשן יקדיש את הסולת על מנת להופות אותה בתנור >> איפה היה תנור בתוך העזרה כל >> איך היו עושים לחם הפנים וזה איך >> לא יודע לא ראיתי בציורים של >> גם לא ראיתי גם אני הרי עליי לא ראית תלוי ש מזבח

ראיתי קירו תל >> לא ראית את ה את הזה זה ראית [כחכוח] את הזה את ה טבלה שלו >> תבנית >> את התבנית לא יודעת כמו במסכת שבת >> התבנית שלך בפנים אבל מי אומר שזה התנור בתוך >> יש קירופך בתנור >> יש הרבה דברים אבל בזהב ראית ציור של תנור בבית המקדש שמצ >> עוד מעט תראה עוד מעטור אותו זה גוש >> הרי עליי מנחת מאפה לא הביא מחצה >> כן מחצח חלות מחרצריקי נתנו רבנחי תקריב קורבן מנחה מאפתור סולת חלות בלילות בשמן וכקי מצות

משוחים בשמן מה מלמד אותנו כשתקריב כלומר כשתצה להקריב לעשות דבר רשות קורבן מנחה אין מנחה חובה אלא רוצה לעשות איזה קורבן מנחה רשות אמר רבי יהודה מני אומר הרי על מנחת מאפה סתם רוצה שלא יביא מרצה חלות ומרצחין סתם נאמר קורבן מנחה קורבן אחד אמרתי לך ולא שניים ושלושה קורבנות >> אי אפשר אמר לו רבי שמעון וכי נאמר קורבן קורבן שני פעמים אחד חלות ואחד רקיקים ו לא נאמר אלא קורבן אחד ונאמר ובאותו קורבן האחד נאמר בו חלות ורקין אתה רואה שניהם נקראים החלות והרקין נקראים

קורבן אחד מעתה רצה להביא חלות מביא רק מביא רוצה רוצה להביא חלות לבד, יביא חלות לבד. להביא חיקקין לבד, מביא רק לבד. רצה להביא מחצלות, מחצה רקין, מביא.

ואז אחרי שהופה אותם בולן בשמן, לא קודם מפרר אותם כמו מחזיר אותם כמו סולת כזה ואז בולל אותם בשמן וקומץ משניהם. ואם קמץ ועלה בידו מאחד על שניהם יצא רבי יוסי ברבי יהודה אומר אחת שתיהם >> עשה מבין שקומץ משניהם קומץ מזה וקומץ מזה בעלה אחד >> שניהם >> קומץ משתהם אני מבין משני המקומות לא >> לא הוא בלל אותם הרי הוא בלל אותם ב >> אז מה זה אחר כך ואם קמץ וענה בידו >> אה רק מאחד מהם הוא בלל >> ולא ערבב טוב ואז

הנהלו רק ממ אחד מהם יצא >> רבי יוסי ברבי יהודה אומר מניה אומר הרי עליי מנחת מאפה שלא יביא מחרצח חלות ומצרקים תמיד נוב בכל מנחה אשר תיפה בתנור כל כ נעשה במחשת ועל מחבת לכהן המקריב אותה לא תהיה בכל מנחה בדולה בשםחר רבע יכול בני בני אהרון תהיה אתה מבין כ פה כתוב בכל מה בכל האמור למטה כל נעשה במרחשת ועל מחבת בכל מנחה בלולה בשמן מחר רבע שני מינין חלוקין זה מחבת זה מרחשת וכן מנחת נדבה בלולה בשמן מנחת חוטה שני מינים אף וכל

האמור למעלה וכל מנחה אשר תאפה בתנור שני מינין חלוקים >> ולכן חלות רוקרקין לא מצרפין טוב אז מה י ורבי יהודה מה יענה על דברי רבי שמעון שפירקה אמר רבי שמעון קורבן קורבן כתיב >> לא כתוב קורבן >> לא כתוב קורבן קורבן הכל זה קורבן אחד יכול לעשות הכל אמר לה >> אמר לך כמן נכתיב בשמן בשמן פעמיים כמן דכתיב קורבן קורבן דמה אז זה כתוב כן קורבן קורבן לא כתוב קורבן אחד כ שכתוב בפעמיים בשמן בשמן >> כמו כתוב >> אז זה כמו שכתוב פעמיים

קורבן אז זה אז לכן זה באים מחרצח חלות מחרציקין רבי שמעון ורבי שמעון טוב מה הוא יענה על זה היא לא כתיב בשמן בשמן חייב לכתוב פעמיים אבל מנה דווקא מרצה חלות הוא מרצח רק אבל חלות לחודיו רק לחודיו הם לא כמה שעלן יכול להביא רק חלות ורק רקיקין קורבן רבי יוסא ברבי יהודה >> מה שואלת רבי יוסא ברבי יהודה היינו אהבוה רבי יוסא ברבי יהודה כמו רבי יהודה שאמר או חלות אוקין מה [כחכוח] הוסיף עליו קבני יהודי עבד לרבי יהודה שלומד מקורבן אחד ולא שניים

זה רק לכתחילה אבל בדי עבד כשר אבל לפי רבי יוסף ורבי יהודה שלומד מביחון זה פוסד גם בדיעבד לא יצא אזרן הלך כל המנחות באות מצא עכשיו זה בדיוק לענייננו זה מה שעושים העומר עכשיו אנחנו מקדימים הנה כבר מנחת העומר רבי ישמעאל אומר עומר היה בא בשבת. כלומר ב-16 בניסן גם שחל בשבת. איך היה בא?

משלוש סאין היו מניפים ובחול מחמש. וחכמים אומרים אחד שבת אחד בחול משלוש משלוש היה בא. רבי חננה סגן הכהנים אומר בשבת אין נקצר ביחיד ובמגל אחד ובקופה אחת ובחול בשלושה בשלוש קופות שלוש מגלות חכמים אומרים אחד שבת אחד חול נקצר בשלושה ובשלוש קופות ובשלוש מגלות כן זה הולך על מה שכתוב בתורה אנחנו אומרים את זה ודבר השם אל משה לאמור דבר אל בני ישראל ואמרת עליהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם קצרתם את קצירה ואבתם את עומר שית קציריכם אינה כהן ואין עוני אשר

צונכם ממחורת השבת יניפנו הכהן מה זה השבת >> זה יום טוב >> של פסח ועשיתם לכן אומרים לפני השבת לפני יום טוב של פסח יש שבת הגדול למה שאדם ידע יש גם שבת קטן יום טוב זה שבת קטן שנדע זה שבת רגיל שבת גדול כן ועשיתם ביום הנפיכם את העומר כבס תמיד משנתו לעולה להשם מנחתו שני סולים סולת בשמן של השם וכולי אז זה היו בעלי 13 בניסן היו קוצרים שעורים לא זה 16 >> 16 ביום 16 בלילה >> בליל 16 >> קוצרים בל אה וביום

מקריבים את זה >> ביום מקריבים את זה כבר >> היום זה לא יוצא בשבתי >> כי יום שישי לא יוצא באיזה ס לא יוצא רק בזמן >> מה >> שהעומר בשבת כותבים >> היום אין עומר >> היום לא אבל אין לנו סבואת עומר שמתחילה בשבת דבר כזה רק מוצא שפצ עכשיו זה יצא עם קריחה קשה >> ומה זה עומר השעורים זה נקרא עומר גדול >> כן לא >> עומר זה מידה מידה >> אה עומר זה מידה >> העומר עשירית >> אבל זה היה מסעולים כך כתוב

בתורה עכשיו קראתי לך של שבועות זה חיטים שזה אבל עומר לא זה שזה >> כן לא אני ככה יודע >> הוא אומר העומר >> העומר הזה זה השם שלו כמה >> אז מה זה עומר החיטים הסורים עצמם עומ >> לא מה שהיו מה ש מה ששמה כתוב כן תבתח רשית תראה >> לא ראית בתמונות >> אני ראיתי אתמות לא מבין כזה >> לא אבל מה כתוב פה קושרים אותם >> אם זה בא בשבת זה מד >> קוצם בלילה קצו אותם בלילה >> לא ידו כש >>

מכין אותם בדילה העומר לעשות דווקא בשעות הלילה אה בארץ פסח >> לא אם זה חל בשבת רוחי אם זה חבת קוצרים בליל שבת >> כן אז מתי קושרים אבל >> ביד הוא אומר זה ארץ פסח >> בסדר ככה עושים שיהיה מוכן הקצירה זה הכל פסח לא בפסח עצמו כוש פסח עצמו אכל ביום שישי מוצאי פסח זה שבת ואז קוצרים אותם ביום שישי בבוקר קושרים אותם סליחה >> כל הלילה מתעסק בבוקר או מתכו ממני >> איפה אתה הלאה נלמד נלמד לאט לאט אל תמהר אל תהר עוד

רבי ישמעאל אומר עומר היה בא בשבת כלומר אם היה חל 16 בניסן בשבת היה בא בשבת גם כן מביאים עומר >> אומר התכה התחיל בשבת ראית איזה תנה מתחיל להגיד לך עומר שחל בשבת זכינו עומר היה בא בשבת משלוש סעין היו מניפים אותם עד שעומד על ניסרון מנופה. ככה זה היה הסדר.

למה העומר דוחה שבת? כל קורבן שזמנו קבוע דוכה את השבת וגם את הטומאה. ככה אומר רבי עובדיה בברנורה. [נחירות בוז] ובחול מחמש סעין, בשבת משלוש סין.

זה רבי ישמעאל אומר. בחול מחמש סעין. חכמים אומרים אחד בשבת ואחד בחול בא משלוש סעין. היה בא.

אין חמש. רבי חננה סגן הכהנים אומר כשח 16 בניסן בשבת היה נקצר העומר ביחיד על ידי אדם אחד ובמגל אחד ובקופה אחת שלא יהיו שלוש אנשים מחללים כאילו זה חידול אתה מבין >> קופה אחת >> אדם אחד מגן אחד וקופה אחת >> הרב יכול להיות בטח ביום שישי היום לא >> לא עדו ראש ולא בדו פסח כי איש את עין עבדו ועשה פסח לא טוב לו ולא תשמע אליו אין אז אז היה היום אין היום אין חכמים יכולים להתחוק בסגן הכהנים הוא הרי היה שם הוא

סגן הכנים הוא ראה מה עושים הוא אומר ש >> הם קובעים את ההלכה לא הוא הלך בבית >> הם קובעים את ההלכה זה לא משנה >> יכול להיות שסברתו לא פטו הוא ראה אבל הוא אומר אני אומר כך לעשות הוא ראה אז מה אתה גם רואה הרבה דברים אתה אומר זה לא נכון לא לעשות ככה לעשות ככה אתה לא רואה את אפרים הנה אפרים לא תן לו בשר תן לו איזה אחד >> קיבל קיבל פול אתה נותן לו רן גם בן של הרב מדרב הרב >>

מה לתת לו >> הרב >> בקשהיך הרב בוא נמשיך ללמוד סתם נדבר רבי ישמעל אומר העומר היה בא בשבת משלוש סעין בחול מחמש סעין אחרי אומרים אחד שבת אחד חול משלוש סעין היה בה רבי חנסגן הכהנים אומר בשבת היה נקצר ביחיד ובמגן אחד ובקופה אחת ובחו בשלושה אנשים בשלוש קופות שלוש מגנות אומרים לו אחת אחת שבת אחד חול בשלושה אנשים בשלוש קופות שלוש מגלות צריך לפרסם את הדבר מה זה גמרא בשם אמר רבנן כסף מובחר בשלושה סאינתה ולא שינה בחוב ולא שנה בשבת תמיד מנפין שלושין

אבל אומרים תשמע העיסרון המובחר להוציא יסרון כשתיקח סולת כשלוש סעין יוצא סולט ובחר תנפא אותו לא שנה בחול שני בשבת תמיד מנפין שלוש סעין [כחכוח] אלא רבי ישמעאל מה היא כסבר היא כסבר עיסרון מובחר לא אתה אלא מחמ חמש >> אז אפילו בשבת למניפו חמש זה ואי שלוש ואי משלוש אתה אפילו בחנמה מספיק שלוש אמר רב כסב רבי ישמעאלרו מובחר בלא תרחה אתם מחמש ובטרחה אתם משלוש יותר משלוש סעים יוצא משלוש סאים בטרחה לכן בחול מה יתן להם מחמש חי שבי חמיתה מנפים חמסין דבר משובח

יותר בשבת מוטב שרבה במלאכה אחת [שיעול] בהרקדה שינפה שלוש פעמים ואל ירבה במלאכה הרבה וישצור ויזרה ויברור וידחון וירקד וירקיד מספיק הרכדה אמר הבא עוד שנייה אמר יש מבחן הוא צודק אומר הוא שם מידה הנקראת בלשון רבותינו עיסלון שמסכלה הנה >> כך כתוב פה זה לא אומר יכול להיות אתה יכול גם לחלוק על זה >> כתוב [כחכוח] כתוב מה כתוב >> מי אמר שמי שכתב יודע שק גם בשם ביקורים >> זה גם ביקורים כי זה הראשון ש אמר רבי ישמעאל בן אלישע ורבי ישמעאל בן בנו

של רבי יוחנן בן בן קם דבר אחד תניה 14 שחליות בשבת או בום מפשיט את הפסח קורבן פסח מרגליו עד החזה כדי להוציא את האמולין לא יפשיט אותו יותר כי לא צריך דברי רבי ישמעאל בן דברי רבי ישמעאל בן ש רבי יוחנן בן ורקע חכם חם אומרים עד שיפשיט את כולו שלא יהיה ביזיון קדשים מי לא אמר רבי ישמעאל בן ש רבי יוחנן ברוחהם כל אחד אפשר לא תרחינן להפשיט יותר בשבת אכןמה לגבי ניפוי העומר כיוון דאפשר שלא סאין לא תרחין הנוטר בכל המלאכות להביא עוד

שתי סאין אז זה מתאים לדעת רבי ישמעאל בן אלישע מה אומרת ממי של רבי חן בן כן כן רבי שמע רגיל >> רבי שמאל בן אלישע אז הגמי אמר לך להשוות ד כנוקמ רבי ישמעאל בני נשעך אלא דלק ביזיון קדשים בכך יניפושה לא סעין אבל אתם כביזיון קדשים הם הלך כרבנן סבירלהמה עד כאן קמ רבי ישמעאל בן שבי חתמדת עבד ולא צורך גבוה ולא צריך אחולה שבת אבל אחת עביד צורך גבוה וצריך להחולה שבת אם הכרבנן סבירלה אין לעמר וכולי מר אתה צודק היה צריך להפסיק

כן איפה שתגיד מהר אין בעיה מבחן >> חלקת להם את המבחנים >> תן הרב נגרי גם מבחן >> כן כן, >> יש מתנות. הנה כבר מתנות יש. ראובן שלש בחימוץ את המנחות שבאות מצא.

ואחריו ערך שמעון את העיסה המחומצת. מי מהם עבר בלב שלא תעשה חמץ? לא תעשה חמץ. >> בסדר.

שניהם אתה צודק. >> כל מודים במחמץ >> ב' מידות היבש שבבית המקדש נתקדשו או לא נתקדשו? בפנים. >> בפנים.

הלך בשתי כיוונים >> נכון לרבי עקיבא לא מה אז מה >> רבי יושבי יוס גליל >> רבי יונתן ורבי עקיבא לא נמשכו >> ככה >> רבי עקיבא כן שו מבפש לא >> ורבי יוסי הגלילי נתקדשה >> רבי עקיבא לא מתקצה >> אבל נתקצים לא בכלל >> לרבי יושיה נתקדשה לרבי יונתן לא >> רבי יוס גדילי אומר נתקדשה >> כן ועוד מי >> רבי עקיבא אומר לא נתקדשה >> ורבי יושיה כמו רבי יוס נתן זה או בן מי מעלה >> מי שמעלה מבשר חטאת למזבח באיזה לב

עובר >> לא תטירו >> לא תפתיר אז זה בשר צריך לאכול אותו בשר חת רק את האימורים הקטירים כן >> כל שמנושי >> לא זה לא עניין הקטרה זה כן לא תקירו ממנוש >> לא תקשיבו שאור ודבש ד' שאמרה בהם התורה קורבן ראשית תקריבו אותם מה הוא קורבן ראשית של שעור ומה [נחירות בוז] הוא קורבן ראשית של דבש >> שתי הלחם בעצרת ובקורס שתי לחם [כחכוח] דבש >> איזה דבש יש שםמרים תמרות >> מה הוא לב כללות זה לא הצלחתי להבין >> לו שכולל כמה ייסורים

בירובים >> לו שכולל כמה ייסורים ביחד כמו כל דבצא >> שתי הלחם שתי הלחם בעצרת והביכורים ביקורים >> כן כן שונים עירובים יש כב כמה דברים בתוכ איפה הוא >> אם ילכה ארבע או לא ילכה ארבע שמה הגמר דנה אם הוא יקבל ארבע מלכויות או לא כולל מה זה עכשיו כולל >> זה כולל גם חמץ גם שעור >> זה לו שבכללות >> אבל קיבל מחק רבה אביה ורבה >> לרבה לוקה לאבי לוק >> מה הוא לו דכללות והם לוקים עליו לב שבכללות זה לו שכולל כמה

וכמה ייסורים >> להביה אלוקים הביה הוא אומר >> כן הביה לוקה לאביה לא לוקח אבל >> לא לוקה כן >> עד כלבש יחד דבר מפריע כל סוף כל דבש הוא הקטיר גם סור אחד וגם האם לוקה או לא לוקח [כחכוח] הפוך [נחירות בוז] >> יש אומרים שלא לוקה שתיים אבל לוקה אחד כן >> יש אומרים לא לא ככלל רב שרב לוקב >> לרבה ארבע ארבע לאבי שתיים רב יונתן >> לא לוקח מה זה משנה לוקים לא לוקים נכון >> זה מחלוקת עם כמה וזה זה מתאים

רק כלב שהוא כמו לא תחסום רק שלא נותנים עליה לבונה >> מנחה שלא נותנים עליה לבונה ונתן עליה לבונה נפסלה או לא יקלוט אותה לא >> תלוי אם זה יכול ללק או לא יכול ללקשר >> אם יכול >> אם הוא יכול ללקשרה אם לא פשר אותה >> מה אתה אומר >> בעני עכשיו שאלה לא באיזה צד בעזהרה היו עושים את התנופה באיזה צד את ההגשה במזרע >> אפילו במזרע >> כן אפילו במפילו במזר >> גשר זה בגורמית מערבית >> רק דורמית מערבית השם >> פקמינה [נחירות

בוז] הם עשה במזרח >> הגדה במערב >> רק במערב >> הרגשה בדרומית מע >> זה דרומית זה כן דרומית בגלל בעין יסוד בגלל צריך יסוד הרגשה לוקח את המנחה אותה למה כן למה צריך יסוד לא זה גברת הכתוב שזה איפה שיש יסוד >> רק איפה שיש יסוד >> אבלה יכול לעשות לפני השם אבל זה יכול גם יכול לנ מתתחיל 100 נייר קיבלת 100 >> השם ישברך אל תחוש מהצ כבר שמתי בארון צריך לבוא לשחפת >> עכשיו מה נעשה אם אחר תזכה >> אל תביא לי את

מה שאני זוכר >> לא איך >> תביא לי משהו שאחר לי שני ספרים שבוע שעבר של הבן איש חי את הספר השני של הבן איש חי וואלה ספר יפה הספר השני ממש ספר יפה טוב תביא לי בני ספרי מלא ספרים שקום שם ספריות >> עוד מעט עוד מעט אני אגספריה >> כן אולי נעשה הגרלה ספריה של >> שסכים לעשות >> הביתי עוד שלוש כאלה הסכם מצוות >> עמודה תעשה לעצמך המאכיל אנחנו סימן קסג ג הלכה ב'ה [כחכוח] מסת >> זה אתה מה כל הזמן תתווכח איתי

מה יצא מזה לא חשבתי היה מסומ כולם כים המאכיל לאחרים אין צריך נטי ידיים גם אם נוגע במאכל למה לא תקנו נטירת ידיים רק למי שאוכל לאוכל עצמו הוא צריך נטילת ידיים המאכיל לא צריך אבל האוכל צריך אוי ואבוי היום רואים את זה אצל זקנים כן שאדם זקן לא יכול לאכול אתה נותן לו לאכול והאוכל צריך נטילת הדין על פי שאחר נותן לתוך פיו ואינו נוגע במאכל לא חילקו בזה חכמים >> עכשיו רוצים להקל על הזקן אומר לו ה ישים כפפה המאכיל ישים כפפה לא יעזור

והוא הדין לאוכל במגרפה כן זה לא מגרפה של זה הכוונה מזלגון זה מגרפה ב כן זה בפרס זה היה ככה שצריך נתינת ידיים אסור להכיל אתה למה [נחירות בוז] לא לכתוב להם למי שלא נתן ידיו משום לפני עבר לא תיתן מכשול וה היום שאלה א היום אם נעשה ככה ועב שלוש נותן אדם סימן קסד נותן אדם ידם שכחית מתנה עליהם כל היום אפילו שלא בשעת הדחק בלבד שלא יוציא דעתו מהם ולא יתמנפיהם עפרתי את זה לא נקרא תינוף העיקר לא בצועה חותם אוזן ואי ואם מים

מצויין לו טוב שיחזור ויתו לידיו אבל לא יברך ועד מענה תנאי דווקא בנטילה שאינה צורך אכילה מן נטילת שחרית אבל נותן לצורך אכילה לא מעלה תנאי באותו נטילה עוד ועוד ועוד אין דבר כזה זה עכשיו מה יעשה בן אדם לנטירה הוא מסיח את דעתו מה יעשה צריך עוד פעם ליטון בשביל אוכל בשביל אוכל >> מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך במקומות המכוסים באדם או שקיח בראשו ו יוצא בזה הנה זה כל מיני תונפים צריך לחזור ולתו לידיו הוא ויברך איך על נטי הידיים כי פה

יודע במזיד הוא נגע אם הוא לא יודע הוא רק הסתוות לא יודע אם נגע או לא בלי ברכה ממש >> כןגול החיים כתב לא לפני גול דמה שדים כח כחקח במקומות א לחם אדמה בשאמצע נו סוגר נותן כמו שלכם לסירוגים ‏H כחי הבן איש חי הרב שיצא מהשירותים לך אחרי זה רוצה לכם כי גם המקומות המכוסים אז כן צריך לברך אבל שת טוב >> לא באמצע הסעודה >> לא באמצע הסעודה עכשיו יצאת מהסירוגים אתה רוצה לכת לאכול אתה עושה נעלה לסירוגים עכשיו אתה צריך לעשות פה

נלך הבן שלך אומר גם במקומות המכוסים בנעליים >> ככה עושים מברכים ברכה אז הרוב אמר שזה ברח ש לא לגעת מה באמת [נחירות בוז][כחכוח] לעשות אם אני אעשה אחרי שירותים שלוש כאילו לא לס אחד כזה יפתור גם את השירותים וגם לא לא עושים כך שתוב בלי כלי >> זה הכי טוב ככה עושים לי כל כן אבל אם אם אם אדם באמצע אסור ד שזה סוגים באמצע שעוותה עשה קודם כל שיש שירותים אחר כך יעשה נתילה בלי ברכה >> אה גם באמצעשה >> כןפעמיים אם אדם יצא

באמצע הסת פעמים >> אז איך הוא יעשה חוץ שלום הוא באמצע התה כבר אכלת >> אני לא יודע טוב דעת המשנה ברורה מי שרוצה לנאק את דברי השולחן ערוך כן למחות בידועני לברך באמצע הסעודה >> אמנם לכתחילה יש לאורות דבעשה צרכיו או שנגע במקום מתונב ממש או שלח והפליג נותל בברכה אבל אם נגע במקורות המכוסים או שהשתין אפילו עם שפשף לא יברך גם הבן איש חי כתב שנגע במקורות המכוסים אין צריך נטילה אין צריך נטילה ככה כתוב לפעמים כתב שאפילו אם הלך והפליג אין לו חוזר

מברך ושכן יראה על פי סודם של דברים שלא שיך כי אם ברכה אחת לכל הסעודה סודם של דברים לא יודע מאיפה חזון איש כתב שקשה לחלק בן עשה צרכה לשאר דברים אלא בכל עניין המברך לא הפסיד ומי שאין מברך בשום סבל אין מוכין בידו בהלכה ברורה פסק שאפילו אם נגע במקומות המכוסים ושפשף מברך כדעת השולחן ערוך שהרי יש אומרים שהלכה כדברי השולחן ערוך אבל הריקות יוסף כתב דווקא איך שהוא חזק בחיוב הברינן קללה אבל כם שספק אם יחיו בן קלה הוא לא שייכלה אברינן נקללה סבל

שצריך מאוד להיזהר לגן צודש בסדר בסדר חותחים >> לא אבל אדם צריך שירותי מה ששולחן ערוך אומר לברך בתוך הסוף בתוך הסגדם אמצע שהוא נכנס הגענו סימן קסה אה >> פסח וור הבית וזיזין הבולטים מהכותלים שאינן גבוהים הרבה ולא נמוכים הרבה צריכים בדיקה אבל הגיבויין שאין יד אדם מגע עד שם והנמוכים שלוש טוחים אינה צריכים בדקה >> אתה לא הולך לנמוך ככה אתה לא רוצהים לא נכנסים שם >> גג היציע זה לא חמץ >> בהמגדל שגגיהם משופעים פני כך אין גגיהם ראויים לשום תשמיש צריכים בדיקה

אפילו הם בתוך הבית משופע הכל נופן רפ של בקר אין צריך בדקה שאם היה שם חמץ הבהמות אכולו חלדול של תרנגול ג'יג'י אין צריך בדיחה פני שהיה שמה חמי תרנגולים יכול וכן ההמצעה אמצעה של חסר אין צריך בדכה אם היה שם חמץ העורבים שהרופות המצוים שם יכולו תמיד הם מספק חמץ אבל ודאי חמץ לא >> אז תביא הבית ח לך את ה כל החמץ לא צריכים הם לא משאירים תירו כותל שהשתמש בו חמץ בחורין ונפל מנסגל אפילו גבע שלושה תפחים כדרך חפיסת הכלב אין צריך לבדוק

תחתיו כיוון שיש בו סכנת עקרב שמצוים בגלים חיישין אנשי מאחר שישנים בדיחתו שאינו עוסק במצווה יחפש חרמה אחד שנאבד לו ויבוא לידי סכנה תראה מה זה פוסק במצווה לא יהיה לו שום דבר ואני מנה בסתמה ובדוע שיש שם חמץ אם אין עליו גובה שלושה תפחים צריך להוציא משם במראה וחצי בן שאין בו סכנה ואם יש עליו גובה שלושה טפחים מבטלו בלבוב דיו חצי לצ שמה שכ כאן אה נולד נכד נכד יקיר נולדבר אמך הרמב"ם אנחנו במצוות אנחנו שו מסומן רע זה רע רץ דווי למד אותו

כן אתה היית איפה היית ברשע עין אתה היית בברית בוקר אחד היית בברית לא >> אז טוב אני אתחיל מזה נו רצב ב אבל כבודו יכול להשלים את זה שלא להרוג מחוייב הריגה קודם שיעמוד בדין שנאמר לא ימות רוצה הרוצה אחד עומדו לפני העידה שלא לחוס על הרודף אלא הורגין אותו קודם שיגיע לנרדף והרגנו ולא או יגלה או יגלה ערבתו שנאמר וקצותה את כפה לא תחוס עיניך אתה מבין אדם רודב אחרי להחתאו בגילוי עריות אין הורגים אותו שלא לעש האנוס עבר עבירה באונס שנאמר ונערה לו

תעשה דבר אין הרח את מוות שלא [נחירות בוז] ניקח כופר מן הרוצח שנאמן לא תחו כופר נפש רוצח שלא ניקח כופר בגלות רוצע בשגגה שנאמר לו תקחו כופר לנוש עיר מקלתו שלא לעמוד על הדם שנאמר לו לעמוד אדם רעך שלא להניח מכשול שנאמר לו תשים דמים בביתך שלא להכשיל תם בדרך שנאמר בש עבר לו תיתן מכשול שלא להוסיף במלכות המחויב מלכות שנאמר 40 יקנו לא יוסיף פן יוסיף להקותו שלא לרגל שנאמר לו תלך אחיד בעמך שלא לשנו בלב שנאמר לו תשנע את אחיך בלבבך שלא להלמי

פני חברו בישראל שנאמר הוכח תוכמדנו תסה עליו חטא שלא ננקום שנאמר לו תקום שלא נטור שנאמר ולא תטור שלא לקח לבנים שנאמר לא תיקח חיים על הבנים שלא לגלח שיער הנתק שנאמר ואת הנתק לא יגלח שלא לתלו סימני צרעת שנאמר שמה בנגע הצרעת שלא לא לעבור ולזרוע בנחלתן שנאמר אשר לא יעבד בו ולא יזרח שלא יתחייב חתן דבר מצרכי רבים כל לא יתחייב חתן בדבר מצורכי רבים כל שנתו כגון צבא שמירת חומה כיוצא בהן שנאמר לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר שלא לחיות מכשף

שלא מכשפה לו דחה שלא לאמרות פי על פי בית דין שנאמר לו תסור מכל הדבר שיגידו לך שלא להוסיף על מצוות התורה בין תורה שבכתב בין בפירושה שגבו על פה שנאמר את כל הדבר ש אנוכי מצבך היום אותו תשמרו לעשות לא תוסף עליו שלא לגרוע מכל מצות התונה השם מר תגע ממנו שלא לקלל אתה יודע שנאמר אלים לא תקלן שלא לקלל הנשיא והוא המלך אור שישבעת ארץ ישראל שנאמר בנשיא בעמות של קלל אחד משער ישראל שנאמר לא תקלל חרש שלא לקלל אבם שנאמר מקלל אבי ואמות

יומת שלא להכות אבם שנאמר מכה אבי ואמות יומת שלא לעשות מלאכה בשבת שנאמן לא תעשה כל מלאכה שלא לחלד להלך חוץ לתחום חוץ לתחום מדינה כי הולכי דרכים בשבת שנאמר לא יצא איש במחומו גם הוא שכר גנו ברכות ראש צדיק תקצד גד קורק ברוך זכר זוכר בשם ד שכינתה בשם הוים בצריך לזכף השכינתה נפנסום קום ב ישראל על ידי דרכה אחריו גנדה ביום ההוא הקים את סוגת דוד הנופלת ההוא תמר בהם זכף כפופים פחות חג המסות חג השבועות וחג הסוקות מסת שלושה והן יפה חגת ראש

השנה מסת דינה מלכות דינהדפס דרועים מנה שבועות מתן תורה מדבר על דגב א סוכות ויעקב נסע סוכותה אנחנו לא הולכים כך כן שבועות זה תפארת קודת זר קריאת שמדה חכם בכל מיני חוכמות מבין בכל מיני תבונות חסיד בכל מיני חסדים גובר וגיבור בכל מיני גבולות ויץ בכל מיני עצות וצדיק בכל מיני צדקות ומלך בכל מיני מלכות עד אינסוף עד אין חק כן דרגין בחדון רחמן חדן דיין כ בכמה דרגין עד אינסוף י שב רחמן לדיין אלא קודם דבר על מה קרה הוא בכלן דרגין אנשם דבוע

עתיד ברות דבר דעלמה כרחום דיין אלא שברין דעתיד מה כל שמעל כינו דן שם עובד דיל כגנדה ברא נשמתה בדיו דקת השם פעולות כל עבר ועבר דגופה על דר כגנ דמר עלמה כל ברבו קר נשמת כפו בדו לכל אבר דעבר פיקוד תקר נשמתה כל ככה חמ והוא עבר דבית בארה תקרה נשמתה לגבי דינה חמה וכעס אבל לברגופה למה תחם לא אכזריות פשוט בסדר ממשיך ופחים מרא על מה קודם דבר על מה ברא ברחן אתה רואה זה הקדמה לקבלה אלא כל שמדת בו אנשים כמ דרנו תבי

גבי במידת הרחמים חד מרא דרנו חייב תקר הדנות כל דר לכל ברש כפו מידת אבל ד מידה ולא שם ידיע איך תלוי מה קורה >> שתום הכתורת תנוע אלוהינו שכתבו אבותינו לפניך את כתור את הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סיבית אותם משה נביא אך כך כתוב בתורתך יאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחסמים זכ בבדי ויאמר אדוני משה נטף ושחנת חן הסמים זק בב קח לךמים נטף ושחרת חל בן הסמים בונה דקה בד בבד יהיה יהיה בבד בדקה יהיה בבקשה ויאמר יהיה

בבחזור הזו הו ועשית אותו מן פני עד מן אשרך שמה קודשך נשים תן לך קפי עליו >> אהרון כדורצומים בבוקר בבוקר בבנקור כ8 מנה בכל יום אח שלוש שמהם גדול הם חזירן בערב יום הכים כיים מצוות דקה מן הדקה חסר סמ צורי והציפורן והחן בנהל לבונה 70 רבי נתן אומר כל נתן בבש בצלח ואם חיסרח את הרמבן שמעון בגמל מצב למה היא באה כדי לשמדש פני הכבוד תניה נתן אומר שהוא שוחק אומר על דיב ד שהכל פסח לשני שולחן אם כמידתה כח שנה שור טוב של

דב שם יכל ולמה אין בו שמפוזות עשו כחול מזים ברעת הארץ ככש מנחה מעד צורים ומעדב שנכות מזמרת הארץ מושכדים ויאמר עליהם געת משקוף ויש בו את הדבר הזה לחך בניך אדוני כב מודים את העבודה הזאת היה קכם בניכם העבודה הזאת לכם כמ פסח ש פסח בתצב מצחבו ועת מנורה זהבת שעשה את המנורה ירך וכנגע בשישה קנים יוציאים מציד שלושה קנים צד אחד שלושה קנים צדה השני שלוש גים שוקדים גן אחד שקדים גן אחד כתוב פ שש הגנים צאים מנורה הוא בא מנורה ארבע גשו קנים

עד שני קנים מפתור שתק שבחבת זהב כל אדוני >> אדוני להושינג כן אה אדוני >> זה גם פה א מעשה מנורה בזמן עד חמר כן עשה ביום שח עליה שעה רוש במשה משה כפרה עליו עמוד בן המתים של פתח אוהלפצר ויאמר משה אהרוןש ועל המזבח משה בטח מגפה נעצר מה ויאמר משה אל אהרון עד המגח את המחתה תנשך העפר עלים כזה הנגף ככה כשדבר משהם ויעמוד בין המתים שמ פתח אוהן מועלפצה וימר משה כדה יעמוד פתח ואני אשיר עוזך לבוק חצר בוזרך חצי בסג אני אשר

עוזר ואני אשר עוזך בגרן עוזך אשר צחנו חס ארץ ויעמוד פנחנו ותצמפה ונו עמדנו אלינו עלינו עשה דנו עלינו עשה כלו יושב בסתר עניין אלך כמך צק ו עיני בשועתי אשת חין ממצא רחוק מפנינים מך תחב לבעלה שנה לא יחס דרשמע עוד לילה מרדים עשתה עוז דבוש תזק אחרון פחות בם קו בני בעולם רבות בנות שקר החן ואן היופי שעמנו בגמ רבנו שבתנו קבל שמעצחקתנו יודע יהי רצון מלפניך אלוהים חצרת גופנו מים רפואה שלמה לכל חול ישראל כל הפיצועים >> אמן יוסף בצרק השם ארבע מינוים

ארבע מטור מרות ושים מר מתוק כוח שמות כוח אלו השמות צווה למלאכי החשים שישמרו לנו ישראל מדבר ומגפה כל דבר מלחמות מאסונות מבעיות מטילים מכל מיני בעיות שמד השם כלפו שהוא שם קרוע גזר דילנו תחריט ותשמיד כל המשחיטים כל המכתרגים כל אויבנו שנלם תיפול עליהם >> למטה בפחד לכן אנחנו כלשה לפי פניצי וגועלי מי שברך [נחירות בוז] רבותינו הקדושים עם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה ברך ושבו מצור כל הקהל הקדוש כדי על מה יברך עדכון זכי הדכון וגם אלה שמאזינים דרך הלויין >> ודרך

הפלאפון השם יברך אותם כל הברכות ישועות נחת שמחה שלו הצלחה ישועות כל דסל גשמי ורחני וכן יהי רצון ונאמר אמן امين