📖 הדף היומי מסכת מנחות דף נט📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א כב אדר תשפו

של מכיר את התפינה הזאת שלום שבזי לא >> שלחו ליזה יותר יפה לא יודע בסדר תודה בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש כב ב' >> אדר תש פו יום פטירת מורנו ורבנו בעל השבט מוסר רבי אליהו הכהן מאזמיר זכותו יגן עלינו ועניכם בעזרת האל ובשועתו ויקהן משה את כל עדת בני ישראל אומר רש"י מתי זה היה למחורת יום הכיפורים. למה? ביום כיפור כל יהודי מפייס את חברו. כולם חדורים שלום.

אהבה ואחדות ביום כיפור. כולם יריאים וטובים. אבל זה נמשך עד למוצאי כיפור. למחורתו כבר אין א אחדות כל כך.

אדם מתחיל את העסקים, את העניינים. אז לכן וכאל משה למחורת יום הכיפורים דרש מהם שלא רק ביום הכיפורים יהיו ניקנים ומחדים אלא גם למחורתו לאחריו צריך להיות מאוחדים לכן ראה משה רבנו שעתיד בית המקדש להיחרב בעבון שנאת חינם לכן הקהין ויקה להקמת המשכן אחדות שלום ביחד איש אחד בלב אחד ראש וראשון למעשה המשכן אתה רואה התחדש כאן ההכנה והיסוד להקמת המשכן זה אחדות זה אהבת חינם לאהוב אחד את השני אז זה שאומר ויקה זה הפעיל על פי דיבורו היו כולם נאספים אומרים רבותינו התחבר כל ביחד

כולם כאיש אחד במקום אחד השפה לשם אסיפה שלא יהיה פירוד לבבות שהכל יהיה בעזרת השם ולכן צריך להיזהר בשבת לא תבערו אש בכל משבותיכם הרי הקדוש ברוך הוא אומר אור שלי של גיהינם שובט בשבילכם גם אור שלכם תודה גם אור שלכם יהיה שובט בשבילי אני מבקש מכם כי אור שלי שובט גם האור שלכם למטה האור האור האש יהיה שובט אבל ברמזים בזה רבותינו לא תבערו אש ביום השבת זה הכוונה אש הכעס המחלוקת זה הכי קשה הרבה פעמים בבית הכנסת יש איזה חילוקים איזה בעיות זה צריך

מאוד אין אין כעס הכעס והעולוגת ביום שבת הוא זה הכי קשה איך אנחנו אומרים בשבת ברצבע חדצנו שלא תהיה צרה ויגון והנחה ביום מנוחתנו בעזרת השם שיהיה תמיד ה האחדות האהבה ביחד בעזרת השם אז לכן אמר להם הקדוש ברוך הוא ששת ימים תעשה מלאכה אומר הספתי כהן תעשה זה כלומר יש הבדל בין המקדש הראשון לבית המקדש השני. בבית המקדש הראשון נעשתה המלאכה מאליה. כמו שכתוב אבן שלמה מסע נבנה.

אמר רבי ברחיה זה מובא במדרש האבן מעצמה הייתה נוסעת ועולה ונבנת שם פלא פלאות. האבן מעצמה. ראית פעם אמ לבד נוסעת? הוא שאמר שלמה בנו בניתי בניין בנוי בניתי אומר בנו בניתי בניין בנוי בניתי כמו שאמרו והבית ביבנותו אבן שלמה מסע נבנה מאליה הייתה המלאכה פורחת ועולה כמו שבמדרש רבה יש ששלמה המלך אומר בנו בניתי בית זבול לך בני בנוי בניתי רבי יהודה אומר כל הכל מסייעים למלך כמו שכן הכל מסייעים לבנות בניינו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא מה זה הכל אומר המדרש אפילו רחות שדין מלאכים כולם באו לבד ראשון תעשה הם היו ביחד מהמרימים איך ירמו את כל האבנים האלה הגדולות אז אומר המדרש שגם מלאכת המשכן נעשתה מאליה.

המשכן נעשו בו ניסים ועמד מעצמו. אז לכן כתב בספר חשוקי חמד שאיך הצליחו הבונים להרים את הכותלי הכותל המערבי? איך הצליחו להרים את זה? יש למעלה מ-500 טון אה >> 580 כן יש אבנים >> לא היה מנופים איך >> 21 מטר >> אלא הכותל המערבי הוא נשתייר מבית המקדש הראשון שבו נעשתה המלאכה על ידי מלאכים זה לא ולכן אומר מהרם חגיז אומר שהכותל הזה לא נחרב ולא יחרב מעולם.

למה? זה יסודות שבנה דוד שלא שלטה בהם ידי אויב כלל. תראה עד היום אתה רואה כל האבנים הם עומדים מזמן דוד המלך. היסודות למטה.

על שלמה המלך לא כתוב שעשה שידה בשידות אומר שידתה הגמרא אומרת שדתה עגלה למרכבת נשים בשרות אז אומר רבי יוסף חיים מה החידוש בכך את שלמה עגלות הרי גם אנשים פשוטים יש להם עגלות אומר לא יחקם מכל האדם אומר ידע לעשות כל ההמצאות שהמציאו בזמננו וידע לעשות מרכבה שטיסע על כיטור ככה אומר בן איש חי אלא שרצה לפר לא רצה לפרסם את הדבר אלא מה אמר יכול לצאת מזה דברים של תאונות ובעיות ואיבוד נפשמות לכן הוא עשה רק בשבילו אבל לא בשביל אחרים ולכן קרא לשיטה

מלשון שדו נוסע במרוצה ואני אומר לך שאמר לי רבי יצחק הדורי היינו לומדים באיזה ישמערכו ספר התכונה אז הייתי מעיין בזה איתו לפעמים אז אומר תדע לך זה שלמה המלך כל מה שכתב מארכו פה הכל ידע הוא ידע לעשות כל ההמצאות שבעולם מה חכם כזה לא ידע אז גם אתה יודע שרבי חיים קניבסקי אמר שאבא שלו אמר לו ששלמה המלך גם המציא בחוכמתו מכוניות הכל היה לו אז גם המצים ענופים לא >> אבל הוא לא היה צריך את זה למה הוא היה צריך לנסוע לאיזה מקום

היה קורא לנשר >> ואומר לו בוא חביבי בוא תשב ושם על זה שמים לו קריות והכל טבע הכל יושב מבסוט והנשר אומר לנשר, אומר לו הנשר, שלמה המלך, לאיפה תרצה היום ניקח אותך? אומר לי, תקח אותי לאחרי הרשך. טוב, אזה גובה אתה רוצה שניסע? כמה רגל?

איי איי איי איזה שלמה המלך זה יש כזה בעולם. ולא רק זה, אתה יודע שהם שלמה המלך הוא עשה א בית מקדש על יד זה הוא עשה בית מדרש גדול יפה יפה מי אומר את זה זה רבותינו אמרו חתם סופר כותב שמה שכתוב אלה פיקודי המשכן משכן הוא אומר הוא מביא מדרש ממותר התרומה שהיה על המשכן והוא תאר בנו בית מדרש ללמוד תורה סמוך למשכן לכן כתוב אלה פיקודי המשכן משכן העדות שני משכנות אחד של בית מדרש עדות ללמוד תורה וכן הביא בהגאות שער יוסף מדברי

המדרש תנחומה אמר משה ריבונו של עולם הרי עשינו הכל מה נעשה מן המותר אמר לו עשה משכן לעדות הלך ועשה בית מדרש תראה מה זה וכן כתב היפה תואר מצאתי כתוב שאפשר שעשה בית ועד לתלמוד ומדרש גדול ולא הוזכר אלא ברמז אומר והיו קרוב שבקודש הקודשים אשר שם אהרון עשה אוהן מיוחד כמין משכן כאן היותו בתוכו אהרוןסופר >> החתם סופר מביא את זה לא כתבתי איפה לא כתוב אצל פרשת סובבחד כתוב שעמדו לפני משה פתח אוהן מועד מביא כתוב בגמרא דף עב א בגמרא רובין אולי

קיט שבית המדרש שבבית המדרש היו יושבים וכן היה בבית המקדש כפי שכתב ראשי ביומה דף ס עמוד ב בית הכנסת היה סמוך לעזהרה בהר הבית כן תראה איזה איך הם היו איזה איזה אור היה להם לא סתם פלא פלאות פלא פלאות איך איך איך אז היום רציתי להגיד לכם רק שאנחנו היום ממערים עליו אנחנו עושים את השיעור מוקדם בגלל שרוצים לנסוע ל לקומממיות למצות אז בעזרת השם השם יזכנו שהכל יהיה בנחת >> אז היום הרבי אליהו הכהן ברבי שלמה הכהן מזמיר היה משהו אומרים חסידה קדישה

שאין כמותו חיבר 40 חיבורים יש איגרת אליהו מדרש אליהו מנחת אליהו ויש לו גם כן מדרש תלפיות כידוע הגאון חידה כותב רבים השיב מעוון בדרשותיו ובתוכתיו ובמתק לשונו אז יש בספר תנופה לחיים הרב פלצ'י כותב, שמעתי מעשה הוא כותב הרב פלצ'י שירא למורנו הגדול כהנה רבה בעל שבט מוסר בלילה אחת שקם ממיתתו לעסוק בתורה בא לחגור חגורון הזדמן לו נחש גדול בארץ למה היה בחושך לא הרגיש חשב שזה חגורה חג את הנחש לאזור במותניו התחיל ללמוד הנחש מתנע אומר אומר והיה לומד והנחש הולך ועוד פעם

בא ומקיף לו את הבטן ו ואחר כך הוא הלך לבית הכנסת איך הוא עמד עמידה איך הוא התפלל באמצע המידה כל האנשים ברחו למה אנשי הנחש עוד פעם יצא >> והיה היה מסתובב הוא עושה בו בו בו היצמו שלא פחד שבת מוס >> כן >> אחר כך הוא ראה את הנס הזה אמרו לו תראה הוא אומר לכן הואבר ספר קרא לו אזור אליהוז >> כן אזור אליהו זכותו תגן עלינו אומר >> ככה כותב רבי חיים פלצ'י אתה מבין הוא לא שם לב הדביקות שלו הוא לא

שם לב אומרים שהיה בעל מופת אומר לפעמים אומרים שהיה מגרש רוחות רעות נכנסו בבני אדם גלגולים רוחות הוא כותב על עצמו אומר לו אחסוך פי מלספר דבר תמע שראיתי ברוח אחד שכרחתי לו לא בחרמות לצל מה עשה לקיים יצא מן הגוף ונכנס בתוך השערות שבראש וקמו השערות באמצע הראש ויצאו במחצית שער השערות שבסביב הראש וניסו השערות קשים כמו מחטים של ברזל ציוויתי להסתפר והשערות בתער חד כשהגיע אצל התער צל השערות היו נותנים השערות צד התער וזוכים אותו עד שבחו זה הגדול גלכו השערות ות ועלה בהם

הבל דק מאוד והלך דרך שם. תראה מה שהוא אומר. אני שאלתי את חכם א אה רבי יצחק כדורי.

אם הוא ראה פעם שהיו רוח אומר ראיתי היו החכמים הוציא רוח יום אחד קראו לי להשתתף ואני ברחתי אני רמדתי בצד לא רציתי בעצמי אמרתי לו למה אומר אני מתפחד מזה כר הוא אומר לי אמרתי לו אז לא כדאי להתעסק עם הדברים האלה אני אומר לו בכוונה ככה מילים אומר לא לא כבנתה אומר לי הם נלחמים פיזית עם בן אדם אומר לי פיזית לא מלחמה אחרת יען אז אומר לי אתה דווקא גדול כי פה אתה יכול עליהם אומר לי ככה אמרתי לו שרספס >> איך קורא

פנחס טוב נלמד שיר השירים פסוק כן השם יזכנו ללמוד יאללה קו שכיבודו הוא דיבור >> הלאה אתה עכשיו גם נהית הפרשן סלם המוצי שהיה פסוק >> פרק א' >> פסוק פסוק ח שמעתי על זה אם לא תדעי לך היפה בנשים תהי לך בעקבי הצור הוראי את גדיותייך על משכנות הרועים משיב הקדוש ברוך הוא לקנ ישראל ואומר לה אם אין את יודעת היפה בנשים המיוחדת ביופי ומעשים טובים במידות החזבישות כיצד תראי את צונך ותצילי אותם בגות מיד המציקים להם צעי לך בעקבי הצון צי התבונני בדרכי אבותייך

>> שקיבלו תורתי ושמרו משמרתי מצוותיי לכי בדרכיהם ועוד צאי מאבני העולם הזה ותכי בעקבות רבותינו במידות הטובות שמשילה מתנה לצביא אריה נמר נשר שששתשבות שלהם צון צבי אריה נשר ועזקנמר וקלקנשר ורז כציבי וגיבור כערי הורעי את גדיותייך תראי ותנהיגי את גדיותייך עם הילדים הקטנים שלך על משכנות הרועים מלשון משכן ומקדש תיקח אותם לבתי כנסיות ובתי מדרשות כי הם עתידים להנהיג את הדורות הבאים אחריהם הזוהר הקדוש מסביר אם לא תדעליך יפה בנשים אם אין לך את הנשמה היפה ידיעה בהבנה בסודות לתורה אז כאשר תגיעי לבית דין

של מעלה לא יכניסו אותך למחיצת למחיצתך בגן עדן אלא אמרו לך צעי לך אל תיכנסי לגן עדן אוי ואבוי לכן חייבים גם ללמוד סודות התורה >> איפה זה פרק לא פרק א' פסוק ט עכשיו לסוסתי ברפה פרעה >> דמיתיךיתי ככה לא יכולה לפגם מזה >> אה יש לגם חייתי דמיתי אותה לס של פרעה כן כול פגע מזה לא >> לא צריך להסביר להם >> כן זה אבל זה פירוש מאוד יפה >> מבואר בזוהר כי כאשר יצאו ישראל ממצרים פרעה דף אחריהם בסוסים שם שם את הסוסות

הנקבות לפני הזכרים כדי שהאחרים יתעבו להם ואכן ירוצו מהר כאשר הגיעו לים אשר שמה זכ שם את הזכרים בתחילה כי הם חזקים למלחמה יותר מהנקבות ואתה את מעשה פרעה לכן עשה הקדוש ברוך הוא לישראל שם את השכינה הקדושה לפני ישראל בימנו הולכים אחר עמוד האש אחר השכינה מקבלים אור רוחני גדול וחשק עצום באהבת השם יתברך מכוח זה >> כל הסוסים מתו במכת ארון >> רצו אחרי השכינה >> אמנם כאשר הם קנו חדש אומנם כאשר המצריים >> אין סוסים הרב הכל נאכל בבסר הכל איפה סוסים למדתך

הם קנו חדש מה קרה לך חמילוב >> רש"י אומר יראה דבר השם >> אומר כאשר המצריים היו כבר קרובים וזרקו חיצים ואבנים העביר הקדוש ברוך הוא את השכינה ושם אותה אחורי בני ישראל כדי שתעצור את החיצים כמו אדם המדמה את חברו ואומר זה פלוני ככה היו ישראל מסתכלים בשכינה אומרים זה אלי ונוהו עד כאן להיום אחר כך נמשיך כמו זה ארוך >> משנה קודם המשנה זה הצדקה >> נשמת שמעון בטן אליהו בשרא נשמת יעקב בן אסתר דוד בן נזימה משה בן שולמי צרחה ברח בת קולמוק

ברכה בת קולמוק זה בוחרים כנראה כך תעוס בצרח >> תאוז בצרח כן >> יפה בטאוס >> יפה בתוס >> אליהו בן חנה יוכבת בת ברכה ריסה בת י שי בן רבקה ורפאל לאב בת שרה ביום טוב רצון הנביא בן שמחה וחיים מרים בת יונה שמעה בת יונה שמה שושנה בת נתן אליעזר בן אסטר פרינדת גיטר רחל בת חממה יעקב בן מסעודה >> כן אנחנו משנה ד' >> יוסף בן אסתר יוסף בן אסתר >> יוסף בן אסתר כן העולם המועלן במשקדשה זה עולת בהמה היא בכלל קודשי

קדשים הכולה נשרפת אבל חוץ מעורה זה לכהנים מועלים ב משהו קדשה נשחטה וכשרה להיפסל בתבול יום ומחוסר כיפורים ובדינה נזרק דמה חייבים עליה משום פיגון נותר וטמא ואין מועלים בעורה למה זה לכהנים אבל מועלים בבשר שכולו עולה למזבח עד שיצא לבית הדשן חטעת משנה ה חט ויש זבחי שמ ציבור מעלים בהם שוקדשו חטושר להיפסל בצבוליום חוסר כפורים ובלינה נזרק דמן חייבים עליהם משום פיגון נותר וטמא מי שאוכל אותו חייב כרת אין מוענים בבשר מי שנזרק הדם אבל מועלים באימורים עד שיצאו לבית השרפה לבית הדשן כתוב

נעשה עוד משנה אין דבר שתי הלחם מועלים בהם שקדישו. ראית בשעה שקדישו עשה לתשתי הלחם קרמו בתנור וכשרו להיפסל בטבריו מחוסר כיפורים ולשחוט עליהם את הזבח שום פיגול א כן נזרק דמן של כבסים חייבים עליהם משום פיגול נותר וטמא ואין בהם מעילה עד כאן הגענו משנה תפילת בית המדרש הביאתי אדוני נגדי תמיד כמני בנמות שמחות קודש בריך שכינתה חוכמותם כן מצורה כמו שאמר כתוב גית בו יומם ולהנו עלינו קשור בהם תור כן כפש ش ברוך אתה אדוני למדני חוקך חוקך למדו הנה ברוך את אדוני כל

עבדי אדוני עומדים בבית אדוני בלילות זהו ידכם קודש את זה שמיים בארץ דדם בב ‏Bam! Bam! Bam!

Bam! Bam! כנפתוח היום אנחנו הוא דף נט נגד דף נט מאיר במשנה למעלה משה תפתח במשנה למעלה נט שמן לא שמן ולא לו >> יש תעונות שמן ולבונה שמן ולא לבנה לבונה ולא שמן לא לבונה ולא שמן אומרת המשנה שניה יש מנחות שצריך להביא איתם תעונות המנחה עצמה גם שישימו בה את השמן ואת הלבונה. יש מנחות שטאונות רק שמן ולא לבנה.

בלי לבונה. יש לבונה ולא שמן. ויש שאינן תעונות לא לבנה ולא שמן. מפרט את המשנה.

באלו טעונות שמן ולבונה. ולבונה הנה מי הם המנחות עכשיו מונה המשנה את המנחות שטעונות גם שמן גם לבנה מנחת הסולת מי שתנדב מנחה סתם וזה מנחת סולת ונפש כי תקריב קורבן מנחה להשם סולת יהיה קורבנו ויצק עלי השמן ונתן עליה לבונה כל שאר פה מפורש כל שאר מנח חות לומדים ממנה >> והמחבות והמרחשת אדם שיתנדב מנחת מחבות או מנחת מרחשת אתה יודע זה מרחשת שהם רוחשות זה שמן עמוק וחלות אורקיקין מתנדב מנחת מאפי תנור זה לא כמו הסדר שכתוב בתורה, סדר אחר. מנחת כהנים תנדב בדיוק בא הכהן התנדב אחד מחמש המנחות שלמעלה שלמדנו אותם. זה מנחת יש הרמב"ם אומר זה מנחת כהן שמקריב לחינוך.

טוב הלאה מנחת כהן משיח זה החביתין מנחת עובד כוכבים גוי התנדב מנחה מנחת נשים כל אלה תשימו לב גם שמן גם נבונה מנחת נשים אישה שהתנדבה מנחה מנחת העומר המובאת העומר למחרת יום טוב ראשון של פסח מנחת נסחים שבא עם כל קורבן עולה ושלמים ועם קורבנות חטאת והשם ומצורע כל אלה תעונה שמן סליחה מנחת העומר עד כאן זה טעון שמן וטעון לבונה אבל מנחת נסחים שהיא באה עם כל קורבן עם עולה עם שלמים מביאים על זה נסחים זה נקרא מנחה שבאה עם עולה עם שלמים עם

קורבנות חטאת קורבנות אשם תאונה שמן ואין תאונה לבונה ונחם הפנים עוד ועוד זה אחד רק תאונה לחם ולא תאונה לבונה אלה המנחות תאונה שמן ולא תאונה נבונה אבל לחם הפנים תאונה נבונה ולא תאונה שמן לחם הפנים שמביאים את זה משבת לשבת ושתי הלחם של חג השבועות ומנחת חוטא אין לו כסף להביא מביא תורים או בני יונה ומנחת כנאות של סותטה לא תעונין אין אין תעונין לא שמן ולא נבונה הנה מנה שלושה גמרא אמר הפפה כל אחד נתנן 10 תנן כל מקום ששנינו במשנה שמביאים מנחות האלו

>> זה 10 כל מנחה מביאים 10 חלות או 10חקים מה זה בא >> חוץ מחבית הכ >> מדרבי שמעון דמ אמר מחצה חלות מחציקין יב יביא לכמן יבוא רבי שמעון וימד אותי כשאומרים כל מנחה שמביאים 10 אבל תדע לך מחצה חלות מחצה רקיקין חמש חלות חמש חלות חמש רקיקין אז זה לכן פוקם ממנו כמשמעלן דלא אלא הביא 10 חלות ו10יקים >> הוא אומר אם הוא רוצה אחד >> תנו רבנן מנהמלדתנו רבנן ונתת עליה שמן כתוב גבי מנחת העומר ונתתה עליה שמן עליה ולא על לחם הפנים

שמןפה לומדים שלחם הפנים אין לו שמן עליה שיכול לו דינו הייתי חושב להצריך שמן אליכם הפנים מאיפה לכן צריך להפסוק מכל וחומר ומה מנחת נסחים שאנה תאונה לבונה תעוון השמן בלולה בשמן כתית ככה אמרנו לכם בפנים שטעון לבונה כשכתוב בתורה ונתתה למערכת לבונה זקה אין יודעים שטעון שמן בוודאי שיהיה טעול שמן >> קל וחומר תמוד לו מה ונתתה עליה שמן עליה שמן ולא עלם הפנים שמן זה מנחת העומר דווקא על מנחת העומר תיתן שמן אבל לא עליך עם הפנים שמן ושמתה עליה לבונה עליה שמים לבונה

כלומר עליה לבונה על עם הפנים ולא שמים על מנחת נסחים לבונה שיכול לו דינו הייתי חושב שנמד קרחומר ומה לחם הפנים שאין לו טעון שמן בכל זאת טעון לבונה מנחת נסחים שתאונה שמן אין דיש תאונה לבונה לכן בפסוק תמוד לומר שמתה עליה לבונה עליה לבונה ולא על מנחת נסחים לבונה עוד אומר הפסוק מנחה ונתתה עליה השמן מנחה היא מנחה לרבות מנחת שמיני ללבונה מנחת שמיני למילואים >> כן נכון >> מחר כן מנחת שמיני למילואים ללבונה שצריך לתת על זה לבונה כשגמור לבנות את המשכן חילכו אותו

בקורבנות שנמשכו שמונה ימים. זה נקרא שמונת ימי המילואים. אז היו שמים עליה לבונה. השמן כן עכשיו גם נבונה היא.

מנחה היא להוציא שתי הלחם שלא יתענו לא שמן ולא לבונה. מה זה שתי הלחם של שבועות? דווקא היא אבל לא של שבועות עכשיו הגמרא שואלת אמר מור אמרת ונתתה עליה שמן ולא עליך עם הפנים שמן מי אמר אמא עליה שמן ולא על מנחת כהנים שמן למה אתה מדייק לא עליכם הפנים שמן אולי נדייק לא על מנחת כהנים שמן או מנחת נשים או מנחת גויים זה בדוגמה רק רצינו מנחת כהנים בעיקר למה היא כולה קליל אז רוצה שיהיה שונה הגמרא אומרת מסתברה מנחת כהנים אבל לרבויה כ

ש מה ששנינו שנותנים על מנחת כהנים שמן מסתברה מנחת כהנים אבל לרבויה שכן יתנו עליה שמן למה שכן היא דומה ממש למנחת העומר למה שתיהן יש בהן השיעור של ההן עם העומר וגם מנחת כהנים עיסרון צריכים זה השיעור שלהם עיסרון וכלי צריך ללוש אותם בכלי וגם כן חוץ. מה זה חוץ?

עבודתן מחוץ לע >> כן על המזבח החיצון >> ניסרון כלי כן >> בצורה מה זה צורה היא נמסלת בנינה אחרי יום אחד תעובר צורתן כמו שאומרים הגשה תאונת הגשה להגיש אותנו המזבח ואישים יש מהם הקרבה על בגבי המזבח אז לכן הם לא דומות ללך עם הפנים ששורה שני עסרונים לכל כיכר והיא לא מתקדשת אלא בתנור ועבודתה בהכל והיא מונחת על השולחן משבת לשבת ולא תאונה הגשה מה יותר דומה מנחת כהנים יותר למנחת העומר? זה לא דומה ללחם הפנים. הגמרא שואלת עזרבה לחם הפנים אבל לרביה למה

שכן ציבורה לחם הפנים זה קורבנות ציבור זה א' ב חובה זה קורבנות חובה כלומר תמייה שהם באות אפילו בטומאה >> כובן ציבור >> ציבור ציבור ציבור טמא >> ציבורהכן >> חובה >> יש לו זמן >> תמייה בעיות אפילו בטומאה זה כל אחד זה לבד ציבורה חובה תמיה אודאחיל הם נאכלות ויש בהם פיגולה יש בהם פיגול דין פיגול >> חשב מה חשב >> כדבר ש הקומץ מתיר את העומר, הבזכירים מתירים את לחם אבל מנחת כהנים היא כולה קלין איננה מתירין אז אין לא נוהג בפיגול שבתה כלומר

הם קרבות אפילו בשבת >> אז זה לא דומה למנחת כהנים אם מנחת כהנים זה מנחת יחיד והיא לא חובה והיא באה רק בטהרה והיא לא נאכלת אלא היא כולה כלי להשם ואין בה פיגול והיא לא קרבה בשבת אומר מי הסתברה >> נפש בכל זאת מרבים מנחת כהנים למה במנחת צולת כתוב נפש כי תקריב ויצק עליה שמן אז למנו נפש זה לכל קורבנות יחיד צריכים שמן אמר מור עוד שאלה עליה לבונה ולא המנחת נסכים נבונה מה שכתוב מנחת העומר ושמתה עליה לבונה דיקנו לא על מנחת נסחים

נבונה למה אולי נדייק אמה עליה לבונה ולא על מנחת כהנים לבונה >> כן אתה ם במשנה למדנו ששמים על מלחת כהנים לבונה אולי נדייק מסתברה מנחת כהנים אבל לרבויה שכן היא דומה למנחת העומר עיסרון בלול בלוג שמן לעיסרון סולת ומוגש שיהיה מוגש למזבח בגלל >> עצם עצמן הכוונה הם באים בגלל עצמן בכל זאת בכל אלו היא לא דומות למנחת נסחים מנחת נסחים שהוא רואה שלושה עסרונים והיא צריכה בדילה של שלושה שלושה לוג לכלון סולת והיא לא צריכה הגשה והיא באה רק בגלל הקורבן מה שואלת אדרבה

מנעת נסכים רבויה שכן ציבורה קורבן ציבור חובה בקורבנות חובה וטמא אפילו בטומאה זה בא בשבתה בקרבים אפילו בשבת מסתברה נפש יפה כל כבנות יחיד צריכות לבונה עוד שואלת הגמרא מה שכתוב במנחת העומר מנחה היא מנחה לא על היא מנחה לרבות מנחת שמיני לדבונה למילואים בהמה להוציא את מנחת שמיני למילואים דווקא מנחת העומר צריכה לבונה ולא למנחת שמיני למילואים אתה מרב ב את זה זה מעט הימי נבדוק היא אמרת בשלמה לרבות שפיר אם בשלמה תאמר למדנו לרבות מנחת שמיני למילואים מובן מה החידוש שצריכ תורה לרבות כי

לא הייתי יודע ללמוד על מנחת השמיני ש נוהג למה רק נהג לפי שעה במנחת העומר שזה דין שנוהג לדורות אז לכן צריך ללמד אותי אלא היא אמרת להוציא מנחת השמיני למילואים שלא תהיה כמנחת העומר למה לי למה לי בכלל פסוק הרי שעה מדורות לא ילפינן זה שעה של המילואים של היום השמיני למילואים וזה דורות לא לומדים שעה מדורות אלא ודאי זה בא לרבות פסוק בא לרבות תראצו עוד שואלת הגמרא היא להוציא שתי הלחם שלא שלא יתענו שתי הלחם של שבועות לא שמן ולא נבונה והם לא

הוציא את מנחת כהנים שלא יתן שמן נבונה מי אמר מסתברה מנחת כהנים אבל לרבויה שכן יהיה עליה שמן ולבונה שכן היא דומה כמו שאמרנו למעלה למנחת העומר עיסרון שיעור יסרון שלהם כלי מצה אז זה במצא זה לא בחמץ וזה בחמץ שתי הלחם ועצם בגלל עצמן הגשה ואישים נאחת >> אבל בכל אלו לא דומות לשתי הלחם למה שני עיסרונים והיא לא מתקדשת רק בתנור והיא באה חמץ של משתי הלחם האלה הוא בא עם כבסי עצרת ולא תאונה הגשה אז אז הגמרא אומרת עוד רבה שתה הלחם הבנרבויה

>> שכן ציבור חובה תמיה דאכל פגולה בשבתה אתה רואה שכן הוא דומה נמחת העומר קורבן ציבור וגם הם חובה ובועוד אפילו בטומאה והם בדחלה והם נאכלות ויש בהם פיגול והם קרבות אפילו בשבתה, בטעונות תנופה והם באות אפילו באות רק מתבואת הארץ ובזמן מסוים בזמן ורק מן החדש והנה לפי שם דברים הנו זה הרבה יותר מאשר מנחת כהנים שדומה למנחת העומר למה מנחת העומר זה יחיד והיא לא חובה והיא באה רק בטהרה מסתברה נפש נפש תגריב וצק עליה שמן כל כבנות יחיד צריכות שמן עוד משנה וחייב

על השמן בפני עצמו וחייב על לבונה בפני עצמה. כלומר אם לא נתן שמן חייב בפני עצמו לו חייב עלבונה בפני עצמה מה זה אם לא כישמנחה כבר נפסלה אין איסור נוסף בהוסיף עליה עוד דבר האסורה חרובה אם שם שמן חייב עליו בפני עצמו וגם לבונה בפני עצמה פלק היא כבר נאסרה אז גם הדבונה בפני עצמה אולי ביחד בפני עצמה כן נתן עליה שמן פסלה אבל אם נתן עליה לבונה לא פסל אותה היא קנתנה סוף את זה וגמרנו נתן שמן על שיריה אחרי שקמצן אין עובר בלא

תעשה נתן כלי ובתוכו שם שמנו לבונה על גבי כלי של המנחה לא פסלה מה יש כלי עם שמן שם את זה אחד בפנים לא שירב אותם >> כן הם יודעים במעלה אדומים ככה הם עושים בשביל שלחסוך כאילו הוא שם שמן והכל זה כלי בתוך כלי >> הם חצחנים >> כן כןפה לא ישים עליה >> לא ישים עליה שמן ואם שם פסל אתה רואה פסל אותם יכול ולא יתון עלי עלבונה ואם נתן פסל תו מה כי חטאת אף על פי שנתן עליה לבנה היא נקראת חטאת חטאת

היא מכפרת יכול אף בשמן לא יפסא בדיעבד תאמר היא הגמרא שואלת אם ככה מראית לפסוד בשמן ולכשיר בלבונה למה שמן מי אתה אומר שמן לא אבל לבונה כן למה פוסלני בשמן שאי אפשר ללקטו מכשיר אני בלבונה אי אפשר ללקטה כן אפשר לאסוף שמש יעקב בתוך זה מעיס בעה רבה בעה רבה ברב הונה מרבי יוחנן נתן עליה לבונה שחוקה מה הוא עכשיו אי אפשר לאסוף אותה אולי >> כן למעלה שם עליה פוסלת המנחה או לא האם כל מה שאמרנו במשנה שלבונן פוסלת משום די אפשר ללכתה וה

לא אפשר ללכת חטה למה זה דק דקורה אני לא יודע מה לבנה מהקמע >> לא לא אולי לא כל כך מעורב אבל זה דק אי אפשר לאסוף את זה זה אבקה עוד דילמה משום דלא מבלעה אתה רואה היא לא נבלעת במנחה זה יהיה מותר >> באנמ לא שמן מבלע >> כן זה לא כמו ש >> כן בהנמה לא מבלעה היא לא רק מפוזרת עליה תשמע ולבונה כתוב מפורש אלקתנה אבל אם היא תדקה שאי אפשר ללקות אותה בשחוק זה פסול >> אז הכל טלוי בק >> כן

אני לא אמר דין מה חדה ועוד כ אמר חדה דלא מבלעה ועוד כתנה אז זה לא ראיה טוב אתה שמה מכשיר אני בלבונה שאפשר ללוקתה אתה רואה דווקא אני למה אני מכשיר בלבונה אם שם שאפשר ללוקתה כנחדה ועוד כמה יעני שני טעמים טעם אחד משום שלא נבנה אבא לבנה ועוד גם כשיכול אם היא לא הייתה שחוקה ממש אז יכול ללקוט אותה טוב מה ההעלה איך נפשות את ספק אמר רבי נחמן בר יצחק תניה מנחת חוטא מנחת כנאון שנתן עליה לבונה מה עושה מלקד את הלבונה וקשרע

>> ואם עד שלא ליקט לבונתה חישב עליה להקריב אותה בין חוץ לזמנו בין חוץ למקומו פסול ואין בו כרת אלא רק לא תעשה לא אוכל על זה שם פיגול יש כן כי למה יש עליה כבר שם של פיסול לבונה פוסל אותה ואם מי שליקט לבונתה מחשב עליה חוץ למקומו פסול ואין בו כרת הנה חוץ לזמנו פיגול חייבים עליה הכרת למה ליקט לבונה הכל תלוי בלכתה בטי ופח >> והמים בסלה במחשבה נחוי הוא עד פה השאלה הגמרא אומרת תהיה המנחה כמו לבונה שבתוכה שנחשבת כפח שמן שנפל

לתוכה ובטלה מלהיות מנחה כמו שפח שמן שנפל לתוך הפתלה >> פסל >> פסל אותה גם זה והמיא פסלה במחשבה למה אתה אומר התורה אומרת האדם פוסל אותם במחשבה זה לא דחו >> כבר זה נדח >> כן אז שלא יחוד עליה השם פיסול בכלל אמר רבי לא יכול עליה למה חטת קריה רחמנא גם כשהלבונה בתוכה חטת קריה לכן מועילה מחשבה של לפוסה בה אמר המני חנן המצריחו דלת לדחוית לא סבר שיש של ראוי כעת ונדחה לא אין לו >> דנה החנן המצרי אומר הוא דיבר גבי שני

שני שעירים שלום הכיפורים עלו אחד משתלח לעזזל ואחד קרב לחטאת עכשיו מת השעיר המשתלח >> דם בכוס >> אפילו דם בכוס מביא חברו שלא בהגלה הוא מזווג לו אתה רואה אפילו דם השעיר של החטאת בכוס כל עוד שלא זרקו את הדם מביא את חברו צעיר אחר שלא בהגרלה משלחו לעזזל לא אומרים אדם שב שבכוס נטחה ברגע שמת השעיר לעזזה נטחה וצריך להביא שני סעירים חדשים זה רעיה אחת עוד ראיה רב אשא אמר כל שבידו לאבי דחוי לכל הדעות לא תעמך ששמנו עליה למה בידו ללאטה את

הלבונה לכן מועילה מחשב דולפ פוס לה כן שהוא יכול על המקום לתקן מוכיחה את זה הגמרא אמר רב אדר כבת דרב השם הסתברה למה שמדחוין רבי יהודה מי חולק על חנן המצרי סובש דבר שלו הרי הוא יקע ונטחה לא יכול בו פסול רבי יהודה נתנן ועוד אמר רבי יהודה נשפח אדם של צעירי החטת ימות המשתלח והביא שני שעירים חדשים מת המשתלח ישפך אדם של סעיר החטאת והביא שני סעירים חדשים ואילו אחד בידו תניה את בידו לתקן רבי יהודה אומר היה ממלא מדם התערובת של קורבנות פסח

משעל הרצפה וזורקו זריקה אחת כנגד היסוד אתה רואה כמה שבידו היה לאסוף אותה מהרצפה זה לא נדחה יפה מאוד זה לא נקרא דחוי אמר רבי יצחק בן יוסף אמר רבי יוחנן נתן משהו שמן על גבי כזית מנחה פסל מה היטעמה לא ישים במשמעותו שימה כל דהו לכן פסן בשמן עליה עדקש שיעורה ואמר רבי יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן נתן כזית לבן על גבי מה שהוא מנחה פסל מה היטעמה כתוב בתורה לא יתן כתיב >> לא יתן כתיב עד היקטינה בהמשך הפסוק עליה גם שיהיה במנחת

שיעור אז כיוון שעליה כתוב לעין לגבי שמן שיהיה במנחה שיעור אז הבי ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט ויקדעמרי אמר רב יצחק בר יוסף בערה רבי יוחנן נתן משהו שמן על גבי כזית מנחה מה מבענן סימה כנתינה או לא צריכה שתהיה סימת של השמן כנתינה של לבונה שרק בכזית או לא >> או לא תקו עד כאן רבותיי כן למה אני ממהר למצות אז הנה הלכות אי קבלתי גם לא שמתי לב קוב סב הנוטה צריך להגביע ידיו ראשי צבעותיו למעלה למה ראשי אצבעותיו?

כי לפי מרן מספיק רק אצבעות שלא יצאו מחוץ מים לחוץ לפרק ויחזרו ותמו את הידיים והוא הדין אם משפילן בתחילת הנתינה עד סופה דשפיר דמה רק שיזהר שלא יגביע תחילה ראשי צבעותיו ואחר כך ישפידם ואז יצאו המים חוץ הפרק וחזרו ותמו את הידיים >> והיינו כשאינו נותן כל יד עד מקום חיבור היד עם הזה רוע אבל אם נותל עד שם אין נוצר להגביע ידיו אבל לפי הקבלה צריך להמין כנגד הפנים כן ואת זה צריך להכניס בפנים קובדו >> קובדו כן ויש חולקים וכן אם שפך על

ידיו רביעית בפעם אחת כיוון אין שמיים תמים כלל אין צריך להרבי ידיו וכן המטביל ידיו אינו צריך להביא ידיו וישברים דם שופך על ידיו ג פעמים אין צריך להיזהר בכל זה כן נהגו להקן היום גם נותנים לידיים שלוש פעמים וגם משפשפים בשפשוף עצמו יש אה איך משפשפים תראה תראה ככה 1 2 3 1 2 3 לא ככה כ >> כן ככה ככה בסדר ב הנוטל ידיו שופך עליהם קצת מהרביעית אתה יודע היום אנחנו הולכים לעשות מצות היינו עושים מצות עם חכם יוסף עדס עליו השלום קודם

כל את כל העובדים היה לוקח אותם ליטול ידיים רוצה לראות שיטלו ידיים של בוקר אומר מי יודע מה אלה עשו בבוקר אני לא יודע קודם כל שיטו ידיים של בוקר אבל יש להם פאות כבוד הרב אומר אתה אל תכפת לך צידודמיר היינו עושים צדודמיר על יד נחמה היה מאפיה >> לודמ >> כן שלודמ שם היינו עושים חסף עדסראל >> לא יודע מי זה היום אבל זה גם אלי יש זול נפלדמן לודמי לודמיר לודמיר וזונן שותפים הנוטל ידיו שופך עליהם קצת מהרביעית להסיר מהם הנכלוכים בכל דבר

שחוצץ אחר כך שופר עליהם פעם שנית וגם אלו המים הם טמיים ואחר כך שופר עליהם פעם שלישית לתאר המים שעל גבי הידיים ואם אין בידיים נכלוך בדבר חוצץ שופך את שתי ידיו רביעית בבת אחת ולא צריך מהם שניים נכון ככה היום עושים והוא הדין אם היו לו מים רבים חץ תחילה מעט כדי לסך אחר כך שותף רביעה אחת ואינו צריך מים שלישיים נותן לדיו צריך לשפם זה בזה הנה ג' נתן מקצת ידו וחזר והוסיף ונתן השאר בידו הרי זאת טמאה כמו שהייתה אין טילה לחצאין אין

דבר כזה חצי ואחר כך חצי אתה רואה כמו שהוא מדביל כלי חצי כלי אחר כך תק חצי השם אין דבר כזה ואם עדיין יש על מקצת היד שנתן בתחילת תופח על מנת הטפיע הרי זאת טהורה בסדר זה כמו אחד במים אמורים במים ראשונים אבל בשניים נותן מקצת אדם וחוזר ומוסיף על מקצת איזה שניים מה זה שניים מהם אחרונים אחרונים אולי הם נמצאים >> לא אולי לא אולי מהם ראשונים הכוונה >> שפרש הוא שופר שלוש פעמים >> הזמן זה הבעיה >> החיוב >> הראשון >> הראשון זה

החיוב >> בסדר טוב תודה רבה >> הרמבם >> הלכות פסח קודם רגע היום אנחנו הולכים לעשות מצות נראה איזה עניין של מצה אולי מצא משהו הנה תראה בדיוק נפתח תסה תסא סליחה תנור שעופים בו חמץ צריך להיזהר שסיכום כדי לאפות בו מצה שילכו הגרחנים על פני כולו ואין די לו בלהבת כמו שבולה אתה יודע שמה זה התנור התנור של נוודמיר שמה על יד זה היה את אה נחמה כשהיינו צעירים ערב פסח היינו עופים מצות סנחמה שם היו באים כן שמה היה התנור בשל של התנור של

הרחם מה עושים מסיקים אותו כמו ש פה אומר טוב טוב הכל בוער הכל שורף נהיה הכל חדש ועופים בו אותו דבר גם הייתי עושה עם הרב כדורי א מול מול מוסיוף היה שמה פורון >> אשתנור >> אשתנור כן >> אליהו >> כן אליהו היינו היה היו היה מחמם טוב טוב את התנור והרב כדור היה עושה שמה כן אז זה שאומר תנור שופ חמץ צריך לזהר שיש סיכו כדי להפות בו מצה היום ברוך השם אשור דרה הכל מיוחד לפסח כן אבל אפשר אפשר אפשר להשיק אותו ויהיה

בסדר רגע הלכה אחת ממר א זה מצווה כן זה לא ברזל אבל נכון אפילו ברזל >> אה ברזל >> כן כל דבר >> זה כל כך ז שיכול להיות ס >> אה >> לא כל כך בזה אותו חום >> כן כן >> קודם כל מנקים את הכל עושים כמו שצריך לא זה >> בכלל אז זה היה על עצים גם >> לא בטח גם היה איך קראו לו זה שמה שהיה עושה פיטות חלהביטוב איך קראו לו >> ג'ימי >> היה גם קרשים היינו הייתי נשוי כבר היה

בחמודך אליהו לקנות אצלו >> כן רבדיה >> רב עובדיה כולם היו לוקחים היינו מה עושים עכשיו יש לנו שמחה >> אוכל אתה אוכל שם בפנים אתם מביאים מגשים של קוקוריק חודש כל >> באיזה קוקוריק היה יוצא משהו משהו >> הייתי נוסע גם למרון איך הייתי לוקח אוכל שם את זה על מגשים >> מביא לו מכניס בתנור לוקח במרוע >> הוא היה שניה בקשות כן >> עוגות הכל היינו ילד קטן גו מגי >> אתה לא היית בזה בטח אתי >> איזה איזה איזה מצווה אנחנו >> רעח

דף מאסד >> שלא לכבוש אשתפת תואר שבחה שני אמר לו תעמר בה שלא לחמוד שנאמר לא תחמוד אשת ראך שלא לא להתאבות שנאמר לא תתאווה בתראך שלא יאכל השכיר שלא בשעת גבר מלאכה מן המובחר >> שהוא עושה אה מן המחובר שהוא עושה בו שני אמר וחרמש לו תניף שלא יקחסי יתר על חילתו ואכלת ענבים כנפשך סובך אבל כלך לא תיתן >> שלא יתעלם מן העבדה שנאמר לא תוכל להתעלם עד כאן זוהר תסדר את הזהנו שפה זה הפקרות כן אנחנו דף תקפא ועשרת דיברתו חמש בלוחה חדה

וחמש בלוחת עניינה ו כללון מכתר עד גבורה והם מעמדמצא איתה עד תהרין וכי למללה בערה פיות אלא כל מייחידה יות כול חיבו קר כל שת שת בדיבור גנדה כל דברים אתם שומעים אם פיקודת ענינה מסתגבורה יראה בחושבן גבורה יראה ורמיזה במילת בראשית יר בושת וכמו המנדלת לבושת פנים ודאי לא עמדו עבות על תורה דסיני פיקודית העם תקרה אהבת חסד נכתיבה העולם אהבתי כמ שתי חסד אבל כמה קרה בעול מכל בכל מכל קול ורזת מזכרתי חסורךבד כלותך והיא פחודה רביעיך הוד מסטר דעמודה נמצאה שמע ישראל והוא

כתב בשב שמע ישראל גינה אמר אברהם נלך עד שתחווה כ תאמר לבית יעקב הנה עד כאן תו אדוני אלוהינו שקטיר אבותנו לפניך את כתורץ הסמים מה שבית המקדש קיים כאשר ציוית אותם ד משה נקת בתורך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחסמים ולבונה זכה בד בבד ויאמר אדוני אל משה קע לך שמים נטף ושחלת וען בנמים ולבונה זכה בת בבדי ויאמר משה קע לךמים נטף חסמים ולנה זקה בד בבדי יהיה בבקשה ויאמר יהיה בבת זכ ויאמר יהיה בבקמר הזו ועשית אותה כת קודש מדת

מניות מועד אשר ועד אחד שמ קודש קדשים תנחת עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר בהתיבות העלות הונרות בן עוני דורכם תלו רבנן פטור הכתר קצת 368 מנים היו 365 מוד נחמנה בכל יום חציתו בבוקר ביום שלושה מינים ותרים שמהם מכניס כהן גדול מנוחה למדשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מצוות דקה מן הדקה ואחר עשר סמנים היו בא ואלוהן אתמסק >> הצורי והציפורחן בנה והלבונה שקל 70 70 בניצח כל שישה 16 בני הקוד של כופה שלושה כנש פורש כפ מצ כפרסין מביא חמ חתיק מלחדו מדבי נתנה

בפני אומר כיפת הירדן קשים נתן בספ בל שמעון בן גמליאל אומר הצורף כתב מה היא כמה אומר מפשם כבוד תניה בינתן אומר כשהוא שוחק אומר הדק הטב הטב הדק ב שהכל יפה בזה פתאמה חצ שמ זה הקן אם כתח כ60 עו שנה קבל למה הם ערבים בני שלא מריהם ישראל כן פות עזו כחוזמר בכנכם ורידו לאיש מנחה מעד צורים מעדשנחות לות בטשנים ויאמר עליהם כנפוזות עשו כחוזמר בכנכם דו לאיש מנחה מעד צורי ומעדבש נכות לות פוטנים ושקדים ויאמר עליהם ישראל בפ זחו מסתכם לאיש מנחה מעד

צורי ומעד שלחות ולא פל משכנים קרא משה חוז לכם זוב תם אדם שם הגעתם אל המשכת המזוזות מן אדם ש אתם נוצח בוקר בר מצדם על שת מזוזות דבר לפתיכם לנגוף שמרתם את הדבר הזה לחוקך בניך אדוני היה כי תבוא אלרן אשר יתן אדוני לכם כאשר דיברו שמרתם את העבודה הזאת והיה כירו לכם בניכם מהעבודה הזאת לכם ואמרתם מקשה את המנורה וקנ גביעיה כף תורה ופר שישה קנים נוציאים מצד השלושה כנה מנורה מצדה אחד ושלושה כנורה מצדה השני שלושה גבעים שוקדים קני אחד כטובה גבים שוקדים

קנה אחד כטוב פרח כאלה ששקדים צים ממנורה במנורה בעבים שוקדים כפתח כפתורות אחת שני הקים ממנה וחבתות אחד שני הקנים ממנה כבתות אחד שני הקים ששת הקנים צ ממנה כפתוריהם תם מניהם כולם שחבת יעשה רוצה השבעה אמר אתה יודע זהב טהור כיכר זהב טהור עשה אותה ואת כל כלי אדוני לא שנון לנגן כולם חינו בית אדוני אדוני להושיע לנגן כל מעיין מעשה דרכך עד פחמ שמחת תן על כדבר על כצ קצף אחרון כד משפם וימוד בן אמתפ משה פתח אוהן מועדפצה ויאמר משה חמו כחמ תנלי

האש ול מזים כולך מהר אלה כפרים קצר קצף פנינו עין קח חלון כ שבר משה מפעמים בצפה שוב ארון משה פתאום משה רון כתחת העפר עליהם כיצ כפ משהו חפר עלם וימוד בטים ביניים מגפה של פתח אוהל מדפ נעצר ואני אשר עוזר רנן לבוק מסב צליצר ביום מסג חזר וזך שיר עוזן הבוקר מסג צר לי ליצר ביום מסגוים רץ ויעמוד פנחס פלצפנו מפעל מחכתב מצידך אלך לך גש רק בעיניך תבית תונה לך בןגוף חשק שנקרא אנישברך לאבותינו הקדוש בך כל הקהל הקדוש כדעל יברך את זכה

בנורה מעני חיים טובים ארוכים בריים שמחים אמן >> גם אותם שמאזינים דרך הביין דרך הפלאפון שברך אותם כל הברכות וישועות ונחת וכן