📖הדף היומי מסכת מנחות דף לח📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א ראש חודש אדר תשפו

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום רביעי. א' באדר, ראש חודש אדר, תשפו. איזה זכות גדולה.

חודש אדר הנדר שהוא רשע דלה התידע. ראשי תיבות רעבה דרעבין אשתכח ראשי תיבות ראש דברך אמת איזה זכות היום גם זה פטירת רבי אפאל אמנואל חיריקי הרמע באל משנת חסידים גם היום טירת השחתי כהן רבי רבי שבתי כהן קץ בעל השך גם היום טירת האבן עזרא גם טירת רבי צדקח חוצין [כחכוח] והיום באחד באדר שלח נח את היונה בפעם הראשונה מהתיבה לראות אם יבשה הארץ בימי המבול ולא חזרה אליו יותר. כך כתב רבי אברהם בן עזרא שהיום פטירתו ככה הוא כותב ובאחד באדר שלח את היונה

ולא יספה כמשפטה לשובע אליו עוד לעולם זה לשון וגם כן באחד באדר התחיל משה רבנו להתפלל לבוא לארץ עד ששלמו שבעה ימים בראש חודש אדר גם כן כן ניבא יחזקאל על פרעה ונשע עליו קינה מה הוא אמר ויהי ב-12 שנה ב-12 חודש ואחד לחודש היה דבר אדוני אליי לאמור בן אדם סכינה על פרעה מלך מצרים אז איזה זכות גדולה היום הזה נדבר בלי דנר על החכמים אבל נתחיל ממה שכותב הרמע הרמה זה רבי מנחם עזריה מפנו זה מה שאני עכשיו אמרתי לכם זה רפאל עמנואל חיריקי

זה בעל משנת חסידים אבל הרמע כותב שהמשכן נבנה על ידי שמות הוויה ואקיה לכן ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם חם יש בפסוק הזה 21 אותיות כמניין עק ואמרו רבותינו יודע היה בצל לצרף אותיות שנבראו בהם שמיים וארץ אתם יודעים שמיים זה נקרא משם נבנה בשם וארץ נבנה בשם הוויה אדנות ויודע לחשוב מחשבות ואיך לצרף את האותיות של הוויה והקיה ובזה הוא בנה את המקדש וכידוע שאדם הראשון היה נמצא בגן עדן במחנה שכינה שהקעש עליו הקדוש ברוך הוא גירש אותו אבל עכשיו אמר הקדוש ברוך הוא עכשיו

אני אעשה להם משכן איזה גן עדן קטן למטה ואני אבוא אצלהם למטה פלא פלאות אז מי שעושה לקדוש ברוך הוא מקדש, הקדוש ברוך הוא עושה לו באותו בית איפה לגור, איפה להיות. זה קודש קודשים.

בזמן האבות לא היה איפה תשי השכינה הייתה פורחת באוויר. איך כתוב? ולא מצאה היונה מנוח. כשבא משה, החזיר משה את השכינה בתחתונים, באוהל, אבל לא בקרקע.

עכשיו עשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. מהמשכן עצמו שהשכינה שורה, הולך לכל אחד ואחד מעם ישראל. איזה פלא פלאות, ועשרה ידוע 10עשרה ניסים נעשו במקדש והניסים הללו זה עדות שהשכינה שורה בתוכנו איזה זכות יש לנו היום אין לנו בית מקדש אבל יש לנו בתי כנסיות ובתי מדרשות זה בית מקדש מעט כמו שאמר רבי דוד הבחצנה והזני מקדש ושכנתי בתוכם בתוך ראשי תיבות ובתי כנסיות בתי מדרשות. הגמרא אומרת בתענית אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לא אבוא בירושלים של מעלה עד שיבוא לירושלים של מטא.

הגמרא שואלת וכי יש ירושלים למעלה? כן ירושלים הבנויה כעיר שחוברה ליחדיו. ואז הקדוש ברוך הוא אומר, תשמעו, אני לא אכנס לירושלים של מעלה עד שעם ישראל יכנסו לירושלים של מטה. כלומר, אני גם בגלות, אני לא נכנס לירושלים העליונה.

כשאני אראה שנבנה בית המקדש בירושלים ועם ישראל נכנסים למטה, אני אקנה. מה אנחנו אומרים לו? אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא יש דין בית ועליה יש בית ויש עליו עוד קומה משהו פאר שני בתים מיוחדים בא איזה בעיה ונחרה בבית הזה איזה טיל לא מאיראן מה איזה טיל נכעבית עכשיו הם רוצים לבנות את הבית הדין הוא שהתחתון צריך לבנות את הקומה שלו ואז בא העליון בונה זה שגר בקומה ראשונה אומר אני אין לי כסף לבנות מה אומרים מה עושה בית הדין אומר אין בעיה העדיון יש לו

כסף כן הוא יבנה יגור למטה עד שאתה יהיה לך כסף תשלם לו והוא יבנה למעלה וישאר לך אתה למטה [כחכוח] ככה הדין אנחנו גם אומרים לקדוש ברוך הוא תשמע אנחנו ירושלים של מה אתה ירושלים של מעלה אנחנו איננו עכשיו מצוות מעשים טובים לשלם את זה הדין הוא שאתה תבנה למטה שם בפנים עד שיהיה לנו כסף ולאט נעשה עשה מצוות, מעשים טובים אז [כחכוח] אתה תבנה לך למעלה את יכול להשלם אין מה לעשות זה טוב מאוד אבל אנחנו מחכים מחכים כבר פלא פלאות [נחירות בוז] איזה איך

זה היה איך זה היה הכל הכל ביד השם עלי הגדיל איזה איזה איזה ארון ועשו ארון עצי שוטים הוחצי אורכו והמה וחצי רוכבו והמה וחצי קומתו איזה איזה ארון למה הכל חצי חצי להגיד לאדם כמה שאתה לומד תורה עדיין אתה חצי עוד לא למדת שאדם ידע איפה וציפיתה אותו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו הגמרא אומרת אמרב כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אין לו תלמיד חכם כל וחומר מארון ומה אהרון שאינו לא שומע ולא מדבר ולא יודע מה בתוכו כתוב בבית ומחוץ תצפנו תמיד חכם שרואה

ושומע לא כל שכן לכן צריך שיהיה תוכו כברו ואהרון זה משל התורה לכן הזר שעליו זה כתר תורה היה אומר מוראנו ראש הישיבה יש שתי גמרות חולקות כתוב מצד אחד כתוב אין הקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ירת שמיים בלבד הגמרא אומרת אין הקדוש ברוך הוא בעולמו אל ארבע עמות של הלכה. אז הוא אומר ראש הישיבה נכון שאין הקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע עמות של הלכה, אבל מכל מקום נתונים בהם אוצר של יראת שמיים.

ולכן מה זה תוכו כברו? הדורשי רשומות אמרו האותיות הפנימיות של תוכו תוכו זה כו ת וכ ו האותיות הפנימיות זה כו שם הוויה החוציניות כבר >> כבר >> זה זה ראית בתוכו יש בפנים כוכ כבר בחוץ יש בחוץ יש כו לכן זה גם כן מנה כו כי משנה שם הוויה שבית השם זה מבית ומחוץ לספנו בתוכו צריך >> וגם כברו >> תוכו יש שם כו >> וגם כבר כו בחוץ א זה צריך חזק וציפיתה אותו זהב טהור. אז זה שלוש ארונות עשה. אז צריך יש שלושה זירים, שלושה כטרים, סימנם כתם, כהונה, תורה ומלכות.

כתר. כהונה זכה בו אהרון כתר כתר א מלכות זכה בזה כן דוד אבל אהרון הברית שזה כתר תורה הרי כל הרוצה ליקח יבוא ויקח בסים נח כתם פז כהונה תורה מלכות ומה הכי גדול זה כתר תורה זה הגדול מכולם, לכן צריך להשתדל עליו חזק חזק. איך כתוב? תשיט לראשו עתרת פז.

בעולם הבא הצדיקים יושבים עתרותיהם בראשיהם. נהנים זיב השכינה השכינה איזה קרני אור היה באזמיר אישה אחת צדקת הייתה אישה קראו לה שרה הייתה מחזרת משענתה על פתחי נדיבים אוספת תרומות הכל הכל מחלקת לעניים נצרכים נזקקים כולם הכירו אותה והניקולה ביד רחבה אומר יום אחד יום אחד פגע בה איזה גוי ביקש להיכנס לעשות בבעיות עשה עצמו מבקש את הנדבה עצרה פשתה ידע מיד התכופף הרים חופן של החצץ אבנים נתנה בידה לא כעסה חיכה אמרה לו, "נתת לי אבנים כצדקה, אני מברכת אותך. כאשר תפשוט יד, אז היהודים יתנו לך מעות, לא אבנים. חזרו פניו, חברו פניו.

למה? היא הינה היא מקללת אותו. אני פשטתי ידי צדקה נתת לי אבל אני אם אני מברך אותך אתה תפשט יד והיהודים יתנו לך המעות כן כסף יתנו לך אבל בקרוב תפשוט את היד היא אומרת לוני >> אבל היא אמרה לו את זה בנועם אמרו לה איך אמרת לו ככה בעדינות אומרת תדעו לכם הוא התגייר עוד מעט לכן אני הבלקתי לו טוב אז הוא עוד יותר חרק שיניים אני המשיר את ברקו באותו יום היה לו קללה בכל העסקים שלו היה לו עשיר היה הולך וחסור תוך כמה

שנים איבד את כל הונו ובאמת הם חזר על הפתחים אבל ה אתם יודעים הגויים כל אחד בשלו לא נותנים צדקה יום חמישי אחד ראה עניים יהודים עומדים בתור ארוך [נחירות בוז] שאל מה זה אמרו לו פה יש איזה גבאי צדקה מחלק לכל העניים מצרכי שבת ונותן בשפע עמד גם בתור ביקש גם הוא לחם אמר לו אני לא יכול לתת לך מקצוות העניים אני אתן לך מהכיס שלי הפרטי הוא חזר לביתוע חשבון נפש. אם זה יחד של יהודים לעניים, איפה איפה כדאי להתגר?

כן. אומר איפה הגויים האלה? איפה איפה היהודים? אומר בא לרב אומר רוצה שכניס אותחת כנפי השכינה?

אומר לא. בחוקי המדינה אסור לעשות את זה. למה פה מדינת גויים? ידעו שגייר אותו, יעשו בעיות.

בתוך כך שרה הייתה תמיד בעל הרב, מביאה צדקות, תרומות, באה למסור לו את הכסף שהיא עש אותו, אמרה, ברוך השם, הגיעה הנבואה שלי להתגשם. אמר הרב, אמר לה, נו מה הבעיה? הרב מעכב אותי. הלכה לרב, אמרה ל הרב, תגייר אותו, יש בו ברכה שמע לקרב, גייר אותו, מסר לו רב שמד שילמד אותו לאט לאט.

אחרי שנתיים יצא מחוץ לעיר באיזה מקום, מזל שלו היה עשיר, מצא איזה אוצר, מה זה מלא דינרי זהב, נסע לאר קושתה, פתח שמה בית משכר גדול להריגים ויום אחד נכנס אצלו איזה סוחר, רוצה לקנות עמות בדבשי. משי מכר לו וקיבל את מחירם. אחר כך החזרי לו את הסחורה. למה?

אמר לו חסר בזה 50 עמות. טבע את קצמו. טוב, ביקש אומר בוא נלך לבית דין. רבי אליהו מזרחי היה ראש הבית דין של טורקיה.

כשבאו לבית דין נכנס סגר לביתח הבית דין. קם הרב בחרדה וקיבד אותו בכבוד גדול. אמר לו כבוד הרב זה רימה אותי ב-50 עמה בד מיד שלח את את השוטרים לבית של הבית דין לחנות של הטובע הטובע היהודי שקנה ממנו מצאו את הארי כשגזר >> 50 אמה כנס אותו הרב שלח אותו בנזיפה הוא הכניס אותו הרב אמר אמר לו, "תדע לך, יש לך כתר אור על הראש, תגיד לי מה מעשיך?" סיפר לו שהוא גרך צדק והכל עשה באמונה ובאהבה ומרבה לתת הרבה צדקות אומר והוא סיפר לו

שהתגלגל בגלל ה התגייר בגלל זאת אותה אלמנה שרה באמת קרבו אותו נהיה אחד מנכבדי הקהל בקיבל אתה יודע כולם אמרו יש עליו כתר אורה כתר אורה והיה מחזיק כל הקהילה שם תראה זה מי שיודע לעשות צדקה יש מה נהיה לו הוא לא נותן ו אדם שהוא מתאחזר ולא נותן צדקות והוא יכול לתת אתה מבין ולא נותן לאט לאט הוא מדרדר לא יחשוב הקדוש ברוך הוא הפקיד בידו את הכסף לא נותן מדרדר ר איך [כחכוח] העיונות איך הם אוכלות הם אוכלות למטה כל כל גימה שהם מכניסים

הם מרימים את הראש תודה רבה לך ריבונו של עולם צריך כל אדם כל הזמן לדעת שהקדוש ברוך הוא זר מפרנס זה הכל ממנו לא יחשוב האדם זה לא טוב הדרך הזה אז היה אחד באמת זה הבן אדם הזה לא עשיר גדול היה יהודי ו כמה שהרבה כסף יצר הרע עובד אז התחיל להדרדר ולא הולך מספיק בדרך השם. סוף דבר הבן אדם הזה אוי ואבוי ירד ירד מנכסיו אחרי חמש שנים נהיה מחזר על הפתחים אין לו כסף איזה בושה נשארו לו 20,000 אחרונות וה והוא היה צריך

להיות באיזה בניין גבוה עלה למעלה לבניין הזה ונסגרה עליו הדלת עכשיו זה נגיד 30 קומות נסגר אדם בדלת מה הוא עושה הוא לא יודע [נחירות בוז] צועק קורא אף אחד לא שומע אותו אנשים למטה לא שומעים 30 קומות לא שומעים בקושי הוא רואה אותם וכולם קטנים הוא לא יודע מה לעשות יום יומיים רואה לא הולך מפחד שלא ימות פה מה היה לו ביד?

20,000 דולר האחרונות שלו. התחיל לזרוק להם למטה. אנשים מרימים והולכים. אף אחד לא מסתכל מלמעלה.

מסכן הוא זורק זורק זורק. אף אחד לא מסתכל. ראה ככה התחיל התחיל לזרוק אבנים. אדם היה מקבל אבן בראש.

מה? מה? מי זה? עוד אדם מקבל אבן בראש, מרים את הראש.

מה זה עוד אדם? הלכו קראו לו משטרה באה המשטרה התחילה לעלות למענה ואז הוא הסביר להם למשטרה מה שקורה איתו. הבאת 20,000 דולר אף אחד לא עונה לו. אבל כשמקמים מכות >> אז מרימים את הראש למעלה.

אומר זה המוסר שלי. קבל כזה מכות, בעיות כאלה, צריך להרים את הראש שלי לבורא עולם. פלא פלאות, פלא פלאות פלא פלאות. אז אתם יודעים שרבי מנואל חייריקי, שהיום זה יום פטירתו בן רבי אברהם, כן?

הוא היה גם כן אחד הגאונים הגדולים והמקובלים הגדולים שאין כמותם והוא רק אגיד לכם משהו אחד עליו שהוא מסכן הוא הלך להשליחות והוא אה הרגו אותו בדרך יהודי אחד הרגס גוי אחד הרג אותו וקבר אותו על יד איזה עץ תאנה ולא ידעו איפה הוא בסוף מצאו אותו למה העץ תאנה נתן עטותים במקום ש תיתן בפנים היה בוטחים יוצא ממנה דם דם ואז הם הבינו שפה קבור הם הלכו לחפש אותו כי שמעו שהרגו אותו פלא פלאות הוא נהרג על קידוש השם הוא אמר אר עוד מקודם שהיה

מישה את הכספים הוא אמר שהוא אחד גלגול של אחד מעשרי הגמולכה של רבי יהודה בן בבא הוא אמר בעצמו על עצמו אז זה מסופר שמה ב כשהוא רצה לחזור לארץ ישראל אז הוא נרכו הרבה הרבה כסף בשביל לבוא פגעו בו הוציאו 25 חרבות עליו דיבר איתם בעורמה והלך אחריהם והרגו אותו מסכן כן הוא כתב בסידור שלו תראה הוא כותב אה וזה זיכרון כי בירושלים עירקודש שנת 5000 תק חלמתי בחודש אב או בחודש אלול אני לא זוכר בדיוק כי אני ואחר היינו נהרגים על קידוש השם ואחר

כך באותה שנה עצמה בליל שבת קודש קפה אלול פרשת ניצבים חלמתי שהיו אומרים לו בחלום שנשמת משה חיים שהיא נשמת תנא [כחכוח] אחד ואמרו לי שמו אבל לא זוכר ואז שאלתי עוד פעם לשאול את שמו שמעון או יוחאי והייתי מתבייש אמרו אמרו לי אתה רבי יהודה בן בבא רבי מנואל חייריקי זה אחד של היום גם היום זה פטירת השך הרב ספתי כהן קץ שבתי כהן קץ השך >> כן הוא בגיל 24 כתב את שך על ה כן יש 18 רבנים מגאוני אותו תקופה ביניהם התוספות יום

טוב נתנו לו אה א אתם יודעים שהיה איתו בפרצה מלחמה בין אוסטריה לבין צרפת והשך היה באוסטריה כבשו החיילים ולקחו את כל רכושו ואת כן ואת הבת של הרב כשהיא ראתה את החיילים צמי אדם צנחה ומתה מרוב פחד והרב נשאר עם הבת שלו בגיל חמש הרים את הידה ונמלט כל עוד נפשו בו והוא והוא בסוף היבת שלו נפלה לו מן הידיים והם לקחו אותה והיה איתם מעשים משהו זה מעשה פלג גדול עם הבת של השך כן הייתה יפה בפקרית משהו לא רגיל תפסו את החיילים הביאה

לקרקרת המלך שם הרגיע אותה ואיזה הפשיקה לבכות המלך ראה את יופיה אמר אני רוצה אני לגדל אותה היא שרבה ובסוף לא הייתה רוצה לאכול למה את לא אוכלת? אומרת להם אני יהודיה ואסור לי לאכול מאכלים שלא כשרים. הכיח אותה היא לא רוצה. היו מביאים לה פירות וירקות.

ילדה בגיל חמש והייתה הבת של המלך הייתה בגיל שלה. אז הם גדו ביחד ובת השח הייתה אוכלת את הכל רק מאכלות מיוחדות והיא הבת של המלך לא הם היו לומדים ביחד ו יום אחד היא ראתה הבת של השער שאצל בת המלך עוקף לה על הצווא נחש נחש עוקף לה על הצווא ישר העירה את המלך והמלכה והם ראו ואז הם באו ל בזכותה הם הרגו את הנחש והבת שלהם ניצלה העריכו את זה מאוד המלך והמלכה ואז א לאט לאט לאט לאט היה להם איזה מורה שמלמד אותם

והמורה הזה יום אחד צעק עליה והעליב אותה והמלך ראה שהיא הפנים שלה לא שמחות אמר לה מה קרה לך אז היא סיפרה לו שהמורה העליב אותה ואז העניש אותו חזק המלך הוציא אותם ממנו אבל אומר בלילה אחת שתי הילדות הגיעו היו בגיל 12 בלילה אחת היה נפל יש שריפה גדולה בארמון המלך איפה שישנו בת המלך גם כן בת המלך הקיצה הבת של הרב של השח הקיצה ראתה את החדר אפוף בלהבות, הגיעה לחלון, קפצה למטה ואמרו לה את רצה והמשיכה ככה היו היו שודדים לקחו אותה איתם

אמרה לה אל תהרגו אותי תקחו אותי תם קראו אותי לשבחה בעיר קנו אותי בהרבה כסף אמרו נכון אנחנו נתעשר ממך וככה היה מצוות פנישובים הסכימו לבדות את הילדה ב-500 דינרים באיכו כו חלף זמן [כחכוח] חיתנו אותה עם איזה מישהו שם וחלב זמן והיה יהודי טוב והיא שמעה שהמלך גזר איזה גזרה ליהודים ולא ידעו מה לעשות. >> ובא השך הגיע לאותו מקום לדבר עם המלך. אז היא אמרה שהיא היא ידעה שזה אבא שלה והיא ידע איך לטפל בעניינים.

היא אמרה לבעלה, "מה כל המאהומה?" ידע אמר אני יכולה לדבר עם המלך אני לא מאמין איך את יכולה את תעשי דבר כזה אני יודעת מה לעשות אני לא אדבר עם המלך אני אדבר עם הבת שלו אני יודעת לבשה את הכל הלכה לא אשת השר והיא מדברת איתה לא להש את המלך היא הייתה לא איזה תופרת שמה היא התחילה לדובב אותה היא אומרת להם שהיא החברה של הבת של המלך והיא קפצה מהחלון כשהיה אש הבת של המלך שמעה את זה לא רצתה להאמין עד שהיא דיברה איתה

ונתנה לה איתותים את כל הקורות ו איזה שמחה לקחה אותה לאבא שלה היא אומרת אומרת לה שעכשיו יש גזירה על היהודים והיא רוצה לבטל את זה. אומר, טוב, מי זה הרע וזה? בקיצור, הוא מצא ככה את ה את הבת שלו. תראה איזה איך הילת העילון וסיבת הסיבות.

היא בתלה את הגזירה הכל פלא פלא. הוא עשה הרבה רמזים על הגאולה, שח משהו, דיבר הרבה דברים חזקים מאוד גם היום זה בטירת הרב אבן עזרא שהיה עני מרוד אתם יודעים שאמרו שאם ימכור נרות לא יהיה חושך [כחכוח] אם ימכור תכריחים בן עזרא לא ימותו כן יש איגרת ששלחה השבת לרב אבן עזרא איגרת ששלחה שבת ראית את האיגרת הזאת א נתנן השבת שלחה לא יגרת את זה בחובר >> אה >> יש לנו את זה בחובר >> כן כן עכשיו ביום אחר יהיה תיקון של חילוד שבת

אני שמתי את זה שם את המכתב של השבת הנה נקרא לך וי [כחכוח] בשנת 4900 בחצי ליל שבת ב-14 לחודש ואני אברהם הספרדי הנקרא בן עזרא הייתי בעיר אחת שהיא בגבול וכולי וראה בחלום מלאך ועומד גומר בוא בידי בידו איגרת חתומה קח את האיגרת הזאת ששלחה לך השבת היגרת חתומה ואברך את השמשך כבדני בכבוד הגדול הזה ויתפנסנ בשתי ידי ועדנ תפומור ויקראנה ותהייר בראשית בפי קדבש המתוק שם איזה כוכר שאמר שהשבת מתלה מבוקר עד כן נכון היא אומרת לו בערב בוקר אומרת השם ינקום נקמת השבת

ממנו והקורא אותו בקל גדול תדבק לשונו לחיכור גם הסופר הכותב אותו זרעו תבוש ויבוש אז הנה זה דבר היגרת אני שבת עתרת דת יקרים >> [‏צחוק] >> רביעית בעשרת הדברים ובין השם ובין בניו אני ברית עולם לכל דורים ודורים וביכל מעשיו כלה אלוהים קילה וכן כתוב בראשית הספרים ולא ירד ביום השבת אזמן מן למן נהיה מופת להורים אני עונג לחיים על האדמה מרגוע לעם שוכני נכורים אני חדבת זכרים גם נקבות ססים בי זקנים עם נערים ולא יתאבלו באבילים ובי לא ישפדו על על מות ישרים משהו

חזק זה כל זה בחלום שלו ביד שלו ראית דבר כזה סוסי מגן עיניים אז בעזרת השם ש מי שרוצה מחר לעשות תיקון של חילול שבת שזה דבר אחד הדברים הגדולים ביותר אז מחר צריך לקבל היום צום ב מנחה בשביל להצרי מחר ועל ב13 נעשה את התיקון הזה זה תיקון יש על זה חוברת מיוחדת של הישיבה ספר ספר אנחנו נכסן פרק יז נתחיל מהתחלה למה זה קשור וידבר אדוני אליי לאמור בן אדם חו חידה ומשול משל אל בית ישראל ואמרתה כ אמר אדוני אלוהים הנש הגדול גדול

הכנפיים ערך העבר מלא הנוסע אשר לא הרקבה איזה צבעים בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארץ זה גלה ויקים וגנבוכת נצר הגלה את ויקים וגיבורים את ראשניחוסיו כטף ויביאהו אל ארץ כנען באיר אוכלים שמו אז קרש את ראש ענפיו רקים העליונים הלך אוכלים זה בבל ויקח מזרע הארץ [נחירות בוז] ויתנהו בשדה זרה כח על מים רבים ספשפה שמו הנש לקח מאותו מענפים איזה צפספה המליך מזרע המלוכה ויצמח והיא לגפן סורחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו בשרבנה בוא בוא בוא אברהם בסדר מחילה רבי אברהם לא לא

זה אני אמרתי לו בחינה לא >> גם כל עוד גלות זה עוד כפרה כן נכון פחות שוקולד יהיה לך בוא שים בוא >> הופה ויצח וילגפן סורחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושערשב תחתם יהיו ותהי לרפן ותעז בדין ותשלח >> פורות ונשר אחד גדול גדול כן נפיים ורב נוצה הנה הגפן הזאת כף נשרע עלה בדניותיו שנחלו להשקות אותם מטעה אל שדה טוב אל מים רבים היא שטולה לעשות עניב ולשת פרי להיות לרפן עד כאן משנה אותיות נשמה לפני המשנה זה צדקה >> זה ראש חודש היום

כמה פעמיים פעמים כמה איזה בעיה בהתפסה זה פס ככה >> לא תמיד זה הולך ככה בשם הזה איזה בעיה טוב תודה רבה נשמת משה דוד בן סוזן רב אירלב בן מרים מרים ואהרון אסתר סודיקה בתרינה סעדיה בן שלמה מרים חיים ברוך בן אפריים מיסא גדיקה בת ישראל יצחק הכהן ניסים בן אברהם ובתיה בה רבי דוד בצל בן יפה שרה יונתן יונתן גב בן חנה ורבי שאול בן פה וסלים בן >> רחל >> מרדכי בן קורין >> נחמן בן רינה >> נוע בת אישה >> שרבני אליעזר

בן >> אליעזר שרבני בן סביחה >> אברהם בן מרים >> אליהו בן חנה >> אליהו בן חנה בן אסתר אליהו סבי >> איך >> אליהו זנג >> אליה זנגי בן סביחה אורס בן טפחה >> בן טופחה צדקה חן בן >> נכון היום פטירת רבי צדקה חוצ >> ליאל >> ליאל בן מזל >> ש בן ח >> שאל בן חנא >> שאל בן חנאי מונ >> משה בן רבקה >> משה בן רבקא >> איהו בן חנא >> דוד בן מונבר אליהו בן חנה בן >> סח בן

חכן בן רבקה >> אהרון בן רבקה >> עכשיו זה קל לתת פעמיים מה >> איך איך פעה שלימה שרב גם כולם שלך אפרים לא באתי >> ארבעה מחוסה פרק שני שנה א' ארבעה מחוסרי כיפורים ומחוסרי כפרה למה צריך לבוא את הכפרה של יום ה של יום השמיני שלו וארבעה מביאים על הזדון כשתגרגה אפילו חטו במזיד מביאים קורבן אלו הן מחוסרי כפרה הזוים >> לא חשוב שוב כיפורים הזב וכיטאר הזב מזובו בספרנו שבעת ימים וביום השמיני צריך להביא את הקורבן וכיפר עליו הכהן לפני השם מזובו אז

זה באותו דבר זווה והיולדת גם כן במות ימי טהורה וחיפר עליה וטהרה לכן המצורע גם כן ש חיפר על המטהר מטומאתו וחיפר עליו הכהן בטהר. רבי אליעזר בן יעקב אומר גר מחוסר כפרה. גר שכבר נימול בטבל עדיין מחוסר כפרה להביא קורבן עד שיאכל בקדשים עד שיזרוק עליו הדם ונזיר לינו ותגלחתו בטומאתו.

גם כל אלה נקראים מחוסרי כפרה. ב אלו מביאים על הזדון כשגגה. כלומר קורבן זה פלא. בדרך כלל לא מביאים קורבן רק על שגגה לא על זדון אבל יש מי הם?

הבעל השבחה שבחה חרופה והיא שבחה נחרפת לאיש ונזיר שנתמ באמת. >> [כחכוח] >> ועל שבועת העדות יודעים שעדו עידות ממון ועז שבועת הפיקדון שבעל השקר זה זה מביאים על הסדון כשגגה הגענו משנה גורם כן להצלחת חנן חנאל דוד בן שרה ואברהם בן מזל שזכה לרפואה שלמה >> אוריה >> בת אסתר >> בן מכן >> יצחק בן מי שיתי אדוני נגדי תמיד אחר כך תוציא אתכול כי ממני בא למודש שחו קודש בריכו בושכות תורה כגית בוא בוא בוא יומה בלילה עלינו רצון פניך אדוני אלונוך תצילנו מכל

מחשוב דעת בתורתך כיירים על דש חרבבים עלי עסור תודה תורה בנמודה במדי תורדום תודה ברוך אתה אדוני אדוניך כודש ברו את אדוני הי היום אנחנו בעזרת השם פרק חדש מתחילים פרק התכלת הגיע רב אריה אז נתחיל פרק חדש דף לחבא חל התכלת אינה מעכבת את הלבן והנבן אינו מעכב את התכלת. למדנו איזה מצוות מעקבות זו את זו וסיימנו למעלה שארבע ציציות מעקבות זו את זו שחייב אם אין אחד מעכב את השני חייב להיות ארבע ציציות עכשיו המשנה מונע דברים שהם לא מעכבים זה את זה באמת

הרמבם הוא מבאר במשנה למה לא הרחיבה בעיקר דיני טלית ותפילין אז הוא כותב הרמבם דיני הציצית והתפילין והמזוזהופן נשיעתם והברכות שהם טעונים והדינים הקשורים בעניינים הללו אין זה מעניין חיבורנו לדבר בהם כי אנחנו מפרשים והמשנה לא כתבה במצוות האלו דברים מיוחדים המקיפים את דיניהם שנפרשם. ולמה לא חיברה אותם המשנה?

אומר, כי הם היו דברים מפורסמים ומורגלים אצל המון העם המיוחדים שבהם ולא נעינם עניינם משום אדם. הלאה. התכלת התכלת שצתותה התורה לתת בציציות אינה מעכבת את הלבן. אתם יודעים היום מה אנחנו עושים?

לוקחים ארבע חוטי לבן, עושים שמים אותם בחור ומוציאים אותם מצד שני עניין אחד כמה חוטים? שמונה. בזמן שהיה תכלת היו חוט אחד הייתה של תכלת. ובא היו קושרים את הציצית.

אז התכלת שצתה התורה לתת בציציות אין לו מעכב את הלבן. אין תכלת. ישים ארבע כמו היום אנחנו עושים ארבע ציציות לבן. גם הלבן אין לו אין לו לבן.

יש לו רק תכלת צבוע. אז תשים רק תכלת. ככה זה. ככה זה הדרך.

שמצים שתיים >> רשי אומר מצח שתיים זה כשאתה שם אחד הוא נהפך להיות שתיים שתי לבן שתי >> אה שתי לבן שתי תכלת א אבל דעת הרמבם לא כל המפרשים לא להלכה לא צריך שתיים >> אחד >> הרבד אומר חוט אחד הרמבם אומר חצי חוט אחד >> כן אז אומר הרמב"ם מצווה ציצית כוללת שני ציוויים האחת ציו ציציות ציציות בכנפי הכיסות קודם כל ועשו להם ציצית על כנפי ברכדיהם זה נקרא לבן למה צמר לבן או פשתן הציצית הכנף של הבגד זה לבן הציווי השני שעשים חוט

צמר קרוך על אותם ציציות והחוט הזה נקרא תכלת ונותנו על ציצית הכנף ונעתנו על ציצית הכנף פטיל תכלת ואין הוא מצוי היום אומר הרמבם תוס אותו שתיים שתיים ש >> אז הוא אומר ונתנו על ציצית תקנה בתכנת ראשי ותוספות פירשו ששמים שני חוטים של תכלת ושני חוטים של לבן אבל רבנו עובדם ברנורה בפירוש המשנה אומר או חוט אחד של תכלת ושלושה חוטים של לבן וכך שיטת הרמב"ם שמצוות תכלת היא ליתן חוט אחד של תכלת אבל הוא אומר שלא מביא אפילו חוט אחד שלם של תכלת אלא

חצי ממנו יהיה של לבן >> לא זה הרמבם >> הרעבד אומר שעבד >> חולק הוא אומר שמביא חוט שלם של תכלת וכופלו לשניים. ובית יוסף הביא שהרמב"ם בתשובה לחכמי לוני כתב שטעמו משום דכתיב פטיל [כחכוח] ופטיל זה אחד ולא שניים. לא כמו שהתוסט אומר שפטיל משמע שניים ובירושלמי משמע כמו הרמבם. כן שרש אומר שני חים שניים שני חוטים ממש שלמים >> שלמים שתיים ושניים אז בסדר ראינו את זה עכשיו התכלת אם ככה אין מעכב את הלבן צריך לשים אם לפי ראשי תוספות שני חוטים לבן שני

חוטים אין לו יש לו ארבע חוטים לבנים שים יש לו ארבע חוטים רק תכלת בית יוסים >> עוד דין >> אין חובה היום נכון >> היום לא שמים לא מעכב אתה רואה לא מעכב אין אין [כחכוח] >> יש תקנזים שיש להם >> הרב טוק אתה א ישר על התחלת הרב >> כן כןש יש שלוש דעות מזכ דג יש לו דם שלא תכלת כיוון שרבותינו לא לבשו לא לובשים אבל כן לפי רבנו הרי מצעירים את זה לא צריך במה שיהיה כשאתה מסתכל על הציציות על הציציות תצייר

שיש לך חוט אחד שתחלת >> לא אה לא להשים דווקא נכון >> המרוקאים מה שהם רוצים הם יכולים לעשות [‏צחוק] להם מה אמר >> אני אומר לרבי אברהם בן זקן שהוא רוצה תכלת אני אומר לו מה שהוא רוצה לא >> עוד רבי מנשה לא מביא לנו תכנת והוא לא שם תכנת ורבותינו לא שמו הרב שעבי לא היה לו תכנת חמצון הבשו לא היה רב יהודה צדקא לא היה חם עובדיה לא היה וכיוון שאין להם גם אנחנו לא שמים לא היה >> גם רבי לא כן של

הרב אני היית ציירו את הבן אישחי עם תלית ושמו לו תכלת בת הוא לא היה לו >> כן כן ציור >> תפילה של יד עוד דין תפילה של יד אינה מעכבת של ראש יש לו רק תפילין של יד.

אין לו של ראש. עכשיו תשים. של ראש אינה מעכבת של יד. יש לו רק אחד מהם יניח מה שיש לו.

מה נעשה? והיו לו תופות. >> למה ברך? >> יש אומרים שבכלל על הראש מברך שלוש ברכות.

לא שלוש שתיים >> להניח תפילין וגם על מצווה ציצית כן אז גם הרבנו דם ברנורה, גם הבית יוסף שאומרים כולם וכל את שצריך אין לו רק אחת מניח אחת זהו אין מה לעשות גמרא הגמרא שואלת למה מתניתין דלא כרבי האם נאמר משנת כמו רבי דתניה וראיתם אותו מלמד שמעקבין זה את זה כמו שעכשיו בגמרא דברי רבי הגמרא עכשיו תבאר החכמים אומרים אין מעקב עכשיו הגמרא מבארת מה היתעמד רבי שוא תם אותו מעקבין זה את זה דכתיב הכנף כתוב בתורה מן כנף כתוב ונתנו על ציצית הכנף

משמיה הציציות מין כנף לבן והיה רוב הטליטות שלהם היו של פשתן לבנות וכתיב פטי תכלת אחר כך כתוב וננו על ציצית הכנף פטיל תכלת ואמר רחמנא על זה אמרה התורה הוא ריתם אותו אדקו ביחד יש גם את הלבן וגם את התכלת אדיר תרב יוו ביחד תבוא יו באחד שיו שניהם כאחד אז כן הם מעכבים זה את זה כך הוא לומד שהם מעקפים למה כתוב בנ בנתנו על ציצית הכנף פטיר תכלת כנף זה לבן פטיר תכלת זה תכלת ואז כתוב תם אותו צריך אותו כאחד ברבנן >>

שהם חולקים על רבי הוראיתם אותו כל אחד לחוד כל אחד לבדו משמע הוריתם אותו כל אחד לחודם משמע לא מעכבים את זה את זה הוריתם אותו את התכלת לבד את הלבן לבד למה מה אומר למה >> למה אז אם ככה למה דלא כרבי הרי לפי רבי האם נאמר שהמשנה שלנו לא כמו רבי לפי רבי צריך שיהיה גם לבן וגם תכלת אמר רב יהודה אמרב אפילו תמ רבי שהמשנה שלנו באמת התכלת והלבן מעקבין זה את זה מה שאמרה המשנה שלו מעקבין לא נצריכה אלא לקדם. כלומר, אם

הקדים לטלות חוטי התכלת בבגד, לפני שטלה את חוטי הלבן, יצא, זה לא מעכבן אבל להשים חייב להשים אותם. אם לא שם לא יצא ידי חובה. אבל השאלה מה הראשון?

הראשון זה לבן, אחר כך זה תכנת. אבל אם הוא הקדים את התכנת ללבן, יצא. >> ומי אמר שהראשון זה לבן? למה זה זה כתוב בתורה א כנף ונתינו ציצית הקנף וזה כנף זה בדרך כלל בגלל שזה פשתן כולם מלובשים את זה רק להכניס אותו לחוף או לעשות קשר >> לא הבנתי שכניס אותו לתוך החור של התלית שס >> כן אני מבין ממש תליה תליה זה זה לא רק להשים זה לא נקרא עד שהוא לא כושר זה לא נקרא ככה נראה לי לא חשבתי על זה אבל

ככה נראה מתי >> יב רגע >> למה הוא קושר כל חוט לחוט את התכלת ללבן וזה >> ואין צריך להוציא את חוטי התכלת אלא תולה את חוטי הלבן אחריהם >> כן זה מי שמגדים לפר >> איך תהיה כבד עבד עבד לא לפעמים אדם אנחנו משחילים את הארבע >> אבל לפעמים לא יכול הוא ישחיל שתיים או אחד ועוד פעם אחד ועוד פעם העיקר שיצא לו ארבע בסוף מה זה משנה >> כן אבל מה הראשון הלבן הראשון זה התחלת >> כן בסדר לא אני מדבר איתו על מה

שהוא ש הקשר >> מצווה להקדים לבן לתכלת ואם הקדים תכלת ללבן יצא אלא שחיסר מצווה >> מה זה הנה הוא אומר הפירוש להקדים קריכת חוטים להקדים קריכת חוטים אומר השיטה מקובצת בחישי הגריז באר שגם הרמבם פסק כן להקדים קריכת חוטין צריך לקרוך תחילה חוט של לבן משום שצריכים מין כנף ולשיטת ראשי מוכה של תליעת החוטים בבקד צריכה להיות לשמ שאם אין שאם אין צריכה להיות נשמה לא שייך בזה חשיבות הקדמה תראה הביאור הנחה כותב אם תחר ציצית ולא תכוון נשמע ציצית ספק בסולה רשי >> אז

החזון איש צמח על זה >> איך איך המעשה >> אם הוא הכניס ולא חשב >> לשם מצווה ציצית ספק מסולה >> לא אמר את זה לא אמר אז מה >> אז העיקר החזון איש אומר שלא צריך כנראה הוא טומע על זה למה הוא אומר דבר כזה העיקר זה ה העיקר זה הקריחות זה הקשר הקריכות >> קשר העם >> מה זה הקשר צריך להיות לשמע >> בטח >> ואם לא עשה לשמע את הקשר >> ואם ככה ואם לא עשה לשמ לא יפתח ויעשה >> יפתח ויעשה תמידות

>> לא לא אי אפשר לשאול מי שלא בא בזמן כלל יהיה לך כלל זה העיקר זה הקשר העליון >> כמו ברזל הכלל הזה עוד כך בויזן נו מה נעשה >> מה זה המילה הזאת חיסר מצווה >> הנה הגמרא שואלת מה היא חיסר מצווה מה זה חיסר מצווה צפ הנה מה חיסר מצווה דלבן כאילו לא קיים אותה וקיים מצווה דתכלת כאילו לא נתו בכלל תוס >> כוונה שסבק תכלת >> היה יותר כדאי לומר קיים מצוות הלבן ולא קיים התכלת לשון לאור >> לא טלה אותם כתקנם אתה

מבין >> אבל כתוב בלשון המשנה הלבן אינו מעכב את התכלת.

משמע אינו מעכב את התכלת שקדם לו. לכן הגמרא אומרת מצוות התכלת קיים תוספות. אימה חיסר מצווה דלבן וכאילו לא קימה? בכיה מצווה דתכנת.

אם ככה לרבי עיכובה מעקב הדדה. מה? למה לרבי? אמרנו למה לרבי מדוע יצא ידי חובתו?

הרבי סובר >> הוא חייב שיהיה לו שתי צבעים >> יש לו אבל השאלה זה הקדים את זה לזה >> לא הגדים כיה מצוות תכלת רק תחל >> אחד מהקט השני >> לא לא שם לך לבן >> מי אמר ש >> לא מה זה חיסר >> חיסר לבן >> הנה מה חיסר מצוות דלבן וכיהי מצוות תכלת אז לרבי עיכובה מעקב הדדה רבי אמרנו שיצא ידי חובתו לרבי אמרנו בברייתא יצא ככה אמרנו התכלת אינה מעכבת את הלבן ואמרנו שהמשנה זה כמו רבי אז יצא אז למה לרבי יצא

הרי רבי סובר שעיכובה מעקב הדדה >> התכלת והלבן מעכבים זו את זו ואם נחשב שלא יצא בלבן אז לא יצא כלל אמר רב יהודה אמרב שחיסר מצווה ועשה מצווה מה היא חיסר מצווה דלא עבד מצווה מן המובחר >> זה הפירוש >> זה התירוץ אבל השאלה מה הייתה >> אמרתי לך מה הייתה השאלה >> לא אמרתי לך >> אה לא הבנת לא הבנת אז אני אחזור תראה אנחנו למדנו למעלה שבברייתה אמרנו שלדעת רבי יצא >> ואמרנו שהמשנה שלנו כבו רבי מה זה מקבת מה שזה כן מקז

מה זה >> ש >> לקדם אם חליף ב >> לקדם >> שם לבן לפני אז אז יצא >> יצא ידי חובה זה מדובר פה מה אתה רוצה >> אבל אם הוא שם רק לבן לא יצא מי דיבר על רק לבן? זה >> בם גדים ואם מקדים התכלת ללבן יצא אלא שחיסר מצווה מה חיסר מצווה? הנה מחץ מצווה דלבן כאילו לא קיים את הלבן אבל הכניסט שתיהם מה זה כאילו לא קיים >> כאילו בגלל שלא הקדים אותו >> אם תגיד לי כך בגלל שלא >> בכיה מצוות

תכנת >> אז רבי עקובה מעקב הדדה אם לא קיים לבן זה אחד מעכב את השני חייב להיות שניים >> אתה איתי או לא >> אמר רב יהודה אמרב כוונת הבריתה חיסר מצווה ועשה מצווה כלומר חיסר מצווה של הקדמת לית חוטי הלבן התכנת ועשה באמת את עצם מצווה שנתינת חוטי לבן בציצית ומה הכיסה באמת הפסיד מצווה דלא עבד מצווה מן המובחר כיוון שטלה קודם את התכלת אז הוא לא עשה את המצווה מובחה ולעולם לדעת רבי יצא יצר לדעת רבי >> התינח לבן דינו מעכב את התכלת עכשיו

מובן ביאור המשנה לפי רבי בדין לבן שלא מעכבת הדכנת שגם אם לא הקדים את לית חוטי הלבן לחוטי תכלת יצא אבל משמע אבל תכלת דאינה מעכבת אבל מה הדין הדין שאמרת לי תכלת לא מעכבת את הלבן מה היא מה פירושה לפי רבי הרי לא שייך כאן לפרש שמקדים את חוטי הלבן התכלת יצא עד רבה זה עיקר המצווה לכתחילה אמר רבי ברחמלו נצרך אתה איתי מהר >> אי אפשר להגיד לי >> איפה אתה בסדר אני חוזר כצי לעשות איפה אתה? >> אני אחזור לך מהתחלה.

בואנה אתה ציון משה >> לא את כל הכבוד שאומר את האמת. >> מה זה כל הכבוד שאומר את האמת? תגיד לי. >> לא.

>> וגם לא צוחקים פה ככה. זה לא מה זה פה? >> יופי. כן.

עד שאני אסח לך חכה. תינח >> אז הגמרא אומרת לפי הביאור הזה שאתה הזברת לי שחיסר את המצווה ועשה מצווה ומה זה הפסיד בזה שחיסר מצווה דלא עבד מצווה מן המובחר >> אבל יצא >> התינח יבוא טוב לפי ריבי לבן דנו מעכב את התכלת שגם אם לא הקדים מטלי חוטי הלבן לחוטי התכלת יצא אבל יש לנו גם תכרת לא מעכבת את הלבן במשנה כתוב גם את זה מה היא לפי רבי הרי לא שי כאן לפרש אם הקדים את חוטה הלבן התכלת יצא אדרבה זה עיקר מצוה

לכתחילה >> בסדר עד פה >> אמר רבי ברחמה לא נצרך אלא לתלית שכולה תכלת או תלית שכולה תכלת מצווה להקדים את חולת מ מן הבגד מן כנף כנף >> כולה תכלת >> מה זה למה >> לא אבל מה אתה רוצה כנף מין כנף צריך לבן >> לא עכשיו זה לבן כן אזכ [‏צחוק] עכשיו זה תכלת אז זה >> לא אבל הוא צריך לשים שתיים לבן >> כמו שאתה אומר צריך לשים שתיים תכלת על לבן >> אותו דבר גם פה צריך לשים שתיים לבן >> אבל התכלת

הוא ראשון >> אני צריך לבן שיש כנף שזה פשתיים שזה לבן שזה כולו תכלת הלבן >> לא לא קצר מי צריך את הלבן ואז >> לא הטלית >> לא הנה לא נצא לטלית שכולה תכלת באמצווה להקדים את חוטי התכלת לפני חוטי הלבן תכף תראה את זה ואם טלה חוטי הלבן לפני חוטי התכלת יצא זה הנה תמר יתמר נמי זה >> הנה בוא תראה כוונת המשנה שהלבן לא מעכב את התכלת זה על הקדמת ליתעת חוטי הלבן לתכלת התכלת לא מעכבת הלבן זה תלית שכולה תכלתי אימרנמה בא

להוכיח גם שהיה קשה להם הוראים ממש משמעות המשמ תכלת אינה מעכבת את הלבן בוא נראה אמר ללוי >> תמרנמה >> אמר ללוי לשמואל אריוך >> אריה >> אריוך הכוונה שמואל היה ארוך זה כינוי לשמואל >> אומר מלך מלך >> מלך >> כמו מלך שהיה אף בית דין והלכה כמותו בית דיני אני זוכר אריוך אריוך זה >> ארוך בדור אהבה זה פירוש >> מה זה שהיה גבוה במה חשוב >> אמרנו רופא מעלה הרוה >> הלו לא ככה אריוך מלך אל השר >> זה רס >> אה ו

זה >> היה >> כן אל עשר הוא לא עושה במידות או >> היה בקי >> שמואל היה אף בית דין >> בקי בית דינים שמואל היה אב בית דין והלכה כמותו בדינה קרא לו אריה הוא שול שול בדיו שול בדין ש הריוך על שם הארי מלך החיות כך שמואל בדינין >> אני אדבר איתך אני אעשה אני באשיר אומר יש אומרים ששמואל רופא היה אריוך מן לשון מעלה ארוחה ומרפה >> ויש אומרים לשון הדרכתה שהוא לשון אדון ומושל >> הנה הרב הקיף את כל הפירושים >> לא

אני לומד את זה מפה >> זה לא אני זה לא אמר ללוי עוד עוד אמר ללוי לשמואל אריוך לא תיטו קרעך אל תשב על ברכך אל תפרש לי להם מלתה עד שתפרש לי את הדין הזה של המשנה. לא נאה לך לשבת על כס משפט עד שתכי ותדע להגיד את החידוש הזה שאני צריך. הם היו באמת יושבים על הברכיים.

מה מה אני רוצה שתפרש לי? התכלת אינה מעכבת את הלבן והלבן אינו מעכב את התכלת. מה יהי? אמר לה לא נצרך אלא בציצית דמצווה להקדומה >> לסדין אה נכון כתוב לסדין לסדין לבן סדין לבן בציצית דמצווה להקדומה להקדים תלית לבן ברשע היפה [כחכוח] >> מה הי טעמה למה לפני חוטי התכלת מה הי טעמה הכנף מין כנף כתוב שתהיה ציציות מן כנף לבן אז והיא הקדים תכלת ללבן באגברת הלבן לא מעכב את התכלת יפה זה נחמד תינח לבן דאינו מעכב את התכלת תכנת [נחירות בוז] דינו מעכב

הלבן מה היא אמר לה רמי ברחמה אמר לרמי ברחמה >> מה הוא שאל אותו את רמי ברחמה >> לא שואל כן >> אמר אמר לה בלי רמה ברחמה אמר לה נצרח אלא לטלית שכולה תכלת דמסבה להגדומה תכלת ברשה לפני חוטה הלבן דנף מן כנף ישתלק קודם כל תחיל תחי התכלת >> ואחר כך הלבן והיא הקדים לבן ברשעה לתנב לא טוב לכנס כבוד אומר אתזה המילה לכן >> הרב אמר >> מה שאמרנו למעלה זה מה שאמרנו למעלה השיטה מחובשת אומרת שמחקת >> כן אמרנו אמרנו >> אמר

רמי ברחמה >> עונה לו >> אמרבה מדי צבעה כגרים מה קורה פה אומר צבע זה כול הצבע למה מה הצבע גורם כן.

העיקר זה הכנף. כלומר הלבן שהוא מין כנף ברוב הבגדים הוא קודם. תלית חוטי לבן קודמת חוטי תכלת בכל הבגדים גם אפילו בתלית [‏צחוק] שכולה תכלת. כיוון שרוב הבגדים זה לבן עושים לבן.

קודם כל זה לבן. זה כשהתורה אמרה כנף מין כנף קודם זה תמיד >> תמיד לבן. >> לבן קודם. גם שעושים בקטחת.

זה לא זה לא הצבע גורם >> כן כנף לא >> אלא אמרבה לא נצרך אלא לגרדמינה גרדם תכלת בכא לבן והיגר דם לבן וכאכל לדלן בה דרב רבי חיה גרדומי תכלת כשרין גרדומי אזוב כשרין >> מה שאמרנו במשנה התכלת אינה מעכבת את הלבן לא נצ אלא חוטי ציצית שנחתכו >> זה גרדומין די גרדם תכלת נחתח חוטי התכלת ונשארו שלמים חוטי הלבן או איגרדם חוטי לבן וכעת תכלת לתנן בא כשר כמו שאמרו בני רב חיא גרדומי תכלת שנחתכו כשרין גרדומי אזוב כשרין לא לגמרי שנשאר קצת >>

עניבה >> אה טוב טוב בסדר >> לא פחדתי שזה נחתח לג >> וכמה שיעור גרדומין מה השיעור שעדיין כשרין אמר אמר בר המדורי אמר שמואל כדי לענדבן >> כדי לסובבן לקוש שם בעניבה כל הה כמה סנטימטר >> וכמה חוטים נקראו >> שתיים אח שתיים זה מחלוקת רש"י בתוס >> לרשי אפילו כל ארבעה נקראו זה מסר כדי לעשות תוספות זה דווקא באחד ולא בשתא בארבע >> יש מחלוקת בזה בראשית תוספות כמה כמה זה מעקב התוספות? אפילו ארבע נקרא כמה חים >> לרשי אפילו ארבע נכון >> זה

סמוך לקנף >> תכף תכף בעיה כדי לעונבן לעולבן כולהו בהדה או דין מקור אחד ואחד לחודי אתה רואה כולם ביחד תענוב אותם כל השמונת חוטים יחד זה שיעור גדול או דילמה כל אחד ואחד לחודה >> בער הבשה אלימ דלא מעלנו ויבור כטיני מעלווה יש חוטים עובים שאי אפשר לעשות אותם בענווה לעשות להם קשר עניבה אבל אם הם היו דקים הגודל הזה היה דק היה אפשר לעשות מה אמר לה אחר לרב אחבר דרבה לרב כ שכן דמנקר מצוות היו אין בעיה בזה הם טובים ואבעב >> ניכר

טוב אפילו שהוא לא יכול >> מספיק לקוח שמונה שערות כפולות כשר כמה זה סנטין בעניבה חוט אחד מזביב האצבע >> לא על עצמם אתה מקפל את זה ועושה קשר >> כל 10 מילימטר זה סנטימטרך זה חז >> זה לא אני >> לא מה זה קשור לי >> כמה זה סנטימטר לא שאל כמה כמה מה >> אורך שורה זה מחלוקת אח צכה לגבי אורך זה מחלוקת >> אני אומר לך כמה זה גודל שעושים בו עניבה כמה כמה >> סנטין חצי סנטין סנטין וחצי [שיעול] זה שאל אותי

100 אז אני רוצה לענות לו הנה אנחנו פותחים רגע תכף נגיד >> 3 סטימטר >> לא לא >> פחות זה קטן לעשות קשר עניבה אני חושב אפילו כזה זה עושה עניבה בטח מה זהחו >> לא לא אשכנזים יודעים אומר בכל אחד מן החוט נשאר לעשות עניבה לכל החוטים הפסוקים זה משנה מורה >> זה כבר יותר לכל החוטים זה הרבה יותר >> בחוט אחד יעשה לכולם >> מכל ה ח כותיה הפסוקים ביחד החתוכים ואם לא נפסקו כולם די אם נשאר לעשות עניבה על הפסוקים בלמד ולא על

כל החוטים >> לא אחד נחתח עכשיוס האחד הזה >> איך כמה זה >> עשות ציבור מסו סיבוב >> סיבוב לא >> סיבוב זה נקרא עניבה סיבוב הוא קושה את הראש החוט עם עצמו >> יכול להיות >> סוף עושים שני קשרים כנראה שאתה יכול לעזור עוד אחד מספר שלוש הנה 100 >> כ הנה עיין ביאור הלכה שאין להחמיר בישור כדי עניבה יותר משני גודלין יותר מ-4 סנטימטר בספר תורת חיים סופר כתב שהשיעור גודל ומחצע >> דרוי סנטימטר שם שוכח כנראה שיש לסמוך על זהמטר סימטר >> בפרט

שהרב גינת ורדים כתב פחות מאצבע יש בו כדי עניבה מה זה פחות מאצבע >> שי סנטימטר >> פחות משת שתיים משני סדים 1.8 אז כל שכן שמוחל שלוש >> מסתבר שהוא יכול לעלות בזה >> אבל הלכה זה שלוש גודלים >> לא אם נפסק לך חוט אחד אין בזה בעיה בכלל >> תעשה טיפה גדול כן יש כן לכן עושים עושים א >> הוא עשה את זה בשיטה כזאת הוא תמיד באותו צד שנפסה כזאת שני צדדים אחד רוצה את זה ואחד רוצה את זה אם תחנה זה מבין

שים אין לך אם זה מתחיל בח >> לא גם אפשר שיתערבו לו לפני כן אלא אם כן הוא שם הבדל כל רגע זה מתערב לא עושה קשרים >> אםחלה מקפידים על הארבע אז אפילו ארבע >> שמצד מקפידים כן כפילים מהתחלה הוא עונב אותם היום מחליף >> היום מחליפים כן היום ברוך השם אשור דרי היום יש שפעל איך >> מה לעשות מה נתנה? יש לי עוד >> מנתנה תפליק על ידי רבי פה? כן >> ראינו בבריתה שחכמים סוברים ש [‏צחוק] התכלת הוא לא מעכב לא מעכבן זה

את זה זה אין התכלת מעכבת הלבן ולא הלבן מעכבת התחלת [כחכוח] מיתנה מי זה תנ רבי יצחק אומר משום רבי נתן שאמר משום רבי יוסי הגלילי שאמר משום רבי יוחנן בן אורי אין לו תכלת מתיר ארבעה חוטי לבן טי לבכן >> לא זה בא לומר ואם אין לו ארבע חוטי לבן ויש לו תכלת לא ית >> ככה הוא אומר >> זה זה התנה שחולק זה המחלוקת >> אבל אם אין לו חוטי לבן לא מטיל ארבעה חוטי תכלת חידושי [כחכוח] הגריז וען שפת א >> כן גם

אני לא חשבתי ככה לאל שעה זה לא אתה אמרנו אתה נכון לא זה מעכב את זה וא זה מעכב את זה >> אמר רבה שמאמינה צריך לקשור כל חוליה וחוליה מה שאמר בני רבי גרדומי תכלת כשרים צריך לקשור בגדיל כל חוליה וחוליה מסובב את הפתיל על הפתיל סקד דעתך לא צריך עדמר בני רבי חיה גרדומ תכלת כשרין גרדו מאזוב כשרין כן תשתה לעילה שתראה לכולה בטח שעושים את זה על כל על כל הארבע אמניים מה עושים >> מה זה כל חוליה מה זה כל הכל העגוד

>> לא כל חוט לא ארבע חוטים א שמונה >> מהזה חוליה אבל >> טיל זה יחידחיה הטיל הוא יחיד >> איך מוכח מבני רבי חיא שצריך לקשור על כל חוליה >> ה אתה יודע שהוא עושה סיבובים סיבובים זה נקרא לקשור כל חולים >> כן לקשור את זה אבל >> כל שלושה נקרא חוליה [כחכוח] כדי שזה לא יתפתחזה מוכרח מבני רבי חיה לא הולך היא הולך שת >> כל שלושה צריך שוכל כמה אחי אותם לכן גם שבע סעים ש >> לא אבל הוא מסובב את החוט עושה

קשר סובב את עושה קשר >> אה לא הקשר הזה הקשר שבין אה חוליה זה 8 7 11 זה חולה הכי פחות זה של כך כותב הרב מתרץ לא מדבר על הגש זה שמקשר אתה רואה אתכן זה גם אחרי יודע אתה רואה את לכן צריך לקשוזה שאמרנו שנו מתחת מט לבד >> אמרב >> זה שיש גרדומים שזה כשר >> אמרת לגרדומי תחת כשרים >> מפה אתה לומד שצריך לקשור כל חוליה וחוליה בגדיל >> כי אחרת איך יהיה אחד >> סובב את תפטיל על ה על ה את

ה את אנה הבתיד עצמו מסובב אותו אחרי >> לא אני חושב שהם עושים לו קשר לסיבובים האלה לא איך הוא עושה שלוש חוליות שם חוליה איך הוא עושה חוליה כל שלוש זה חוליה >> ואז הוא עושה להם כמו קשר כזה עושה הם יש להם מין קשר כזה בפנים, לא רואים אותו ממש קשרים הגדולים שאנחנו עושים.

>> מה שעושים בתימני? >> כן. כן. >> כן.

זה שיטה מיוחדת. אנחנו פשוטים את [נחירות בוז] זה. >> גם יש אשכנזים עושים את זה. >> כן.

כן. הברסים. >> אבל הספרדים כל אחד עושים קשר. >> הייתי אומר אצל זה לא נקרא קשר.

קשר זה הוא תופס אותם מבפנים. אתה זוכר רב שרבי איך היה לו? אני חושב רגיל >> לא לא לא היה לו 78 11 13 אבל היה לו חוליות והיה לו עיגולים בין חוליה לחוליה כאילו חוט נכנס בפנים בפנים זה עושה פני עושה זה קשירה צה שיטה אחרת קשה מה זה זה יש בזה לעשות שירה מבפנים >> כן לא יודע איך לא סוד >> הרב דן עכשיו עושה את זה רגע >> הוא היה את זה לרבי מנשה ואז נדע >> כנס מבפנים >> יפה אני לא יודע

איך עושים את זה טוב אחר כך העבודה שים על הים על האצבע ומכניסים אותו יודע יודע ש לאמ אני לא >> כן בבקשה הלאה מה קרה היום מהדיק את זה לא ראיה שמע מנה הכל חוליה וחוליה דיסגד דעתך לא צריך לקשור כל חוליה וחוליה פטיל זה חוט בודד אתה מבין >> אם כן עדמר בני רבי חיא גרדו מתכלת כשרין וגרדו מאזוב כשרים למה כשרים כיוון דשטרה לעילאה נפסק כיוון שנמס עדגדיל חוטח נחתכו אז השתר כולה הכל נפרם אלא ודאי שיש קשר בין כל חוליה לחוליה אז

אם נחשב הקשר הראשון עדיין הגדיל וקיים >> העיקר זה הקשר רעיון >> מה מתרצת דין מדק >> באמת שתקר ייתכן שדו מה קשרו את החוליות >> אחרי החולות לא חייבים קשר >> אז מה אם לא קושרים אז באמת זה לא יהיה כשר כי זה נפתח למי שהזמן שלו דחוק ערב שבת או משהו מה יעשה עושים רק באחרון עושים קשר לקשר >> אה בסוף קשר אז מה כאילו שבציציות רגילות הראשון שזה חוץ חוץ מהראשון >> הם עושים הם עושים >> אמרבה שמאמינה כש קשר העליון בציצית כד

>> לפחות קשר אחד דאורייתא הנה הלכה יוצא מסיני דיסקדעתך דרבנן העליון זה אחרון >> אז זה האחרון >> רשי אומר כן מחלוקת >> הקשר שבסוף גדיל כמת צריך רק קשר אחד ודאי יעשה אותו בסוף [נחירות בוז] כדי שיכשיר את הכל ותוס תביאו בשם רשי שהכוונה לקשר עליון ממש אבל על הקשר זה בסוף הגדיל אינה ראיה היה ממש שהתירו כעין סגדתך דרבנן מה היא צריך למשרי שדים בציצית פשיטה שמותר למה הוא לא כושר את תוכף דחיפה אחת אין לה חיבור בכלל >> אה כלאים >> כן זה

לא קראיים בשעת נז >> זה לא נקרא חיבור >> לא נקרא חיבור אלא שמעמ מינה הקשר הראשון דאורייתא שזה הראשון שאלה מה זה הראשון זה הראשון >> לכן צדים מציצית זה כילה כי זה מדאורייתא אם זה היה מדרבנן אין בו כן בגלל שהוא צריך לקשור לקשור אז רואה שחייב סדים פשטחים צמר ואז קשרת אותו >> לא אבל אם זה כל כך רחוק >> אני רוצה שזה יהיה קרוב לבגד פשתן >> חוטים זה חוטים פשתן וצמלחים פשתן >> כמו שהסדין הוא הפשתן והחוטים הם צמר ועכשיו הוא

מחבר אותם >> מה אומר תוספות תוספות לא אומר אם לא יקשור ממש על הבגד זה לא יקרה פקעיים על זה ההוכחה שלו אז לא >> הוא מביא שרשי ושתי פירושים אחד הפירושים זה מה שהרב בגד עצמו זה פשת חי זכותים זה לא חיברת כושב שלא תקשור >> כן זה לא לא עשינו את זה עוד ברור זה לא ברור כשמש הדבר הזה עד כאן אבל >> צריך לבור על זה בלי נגיד >> זה לא ברור תבדוק >> הלכות איפה ההלכות הלו >> אה זה אני הבאתי עכשיו

איפה של אתמול מחוטי לבן זה צמ אם הוא מדרבנן לעשות צחוק מותר >> בואנה אל תיקח ח את זה אבל כן נראה איפה הגענו פה הבאתי את זה אתמול מבת ים עוד לא >> אני לא יודע איפה הסימן לקחת את זה >> יש יש כ איפה הגענו למה אין סימןקנד >> קנד כן אנחנו גמרנו אתמול סעי אמה >> כןמה הבימה כגון ביממה שהיו עושים למלך הכל הכן מצת הכל אין [כחכוח] בה קדושת אין בה קדושת ארון אלא קדושת בית הכנסת כן, כלומר, גם שאתה מביא זה

משהו בית כנסת זה טוב להתנות עליו. יש הרבה שהם מרוב עייפות נרדמים על הספר.

יש בזה בעיה? >> הספר הקדוש. >> מה זה על הספר של התורה? >> על הגמרא >> מה אומרים הרב?

שמותר >> נרדמים. נרדמים פתאום על הספר זה לא טובים >> לא תדע >> משוט שלמת חיים הנה >> הוא אומר יש שמשמים ספר לשמור את המקום אסור לשמור מקום אני יודע שפותח ספר הרב בדישיב גנאי לספר אבל אם מדעתו ללמוד בו יכול לשרו פתוח [שיעול] אה אז כן רק בשביל לשמור >> אומר אם פותח את זה במקום שאין כלום זה רק את הקריכה נשגע בסדר ממש באמצע גם בשביל לשמוע כן אתה פה אומר שאם אדםזה אותו לאזה משתמש כדי ללמוד בו אם את בס אז אז

זה לא בז אז כל הבחה סוגר אותו לגמרי ספר ח הארון בכל מה שעושים את זה בתורה מועיד בו תנאי להשתמש בו שער תשמיש אפילו דחול אבל לא מגונה ונהגו לההנות מכמה הנאות מדבריך קדושה כגון מטפחות של ספרים בשולחן של בית הכנסת ומעיד שזה בתורה כתובת משום דכמה שנהגו כך אי אפשר להיזהר אז לבית דין מתנה עליהם עכרה כדי שלא יבואו בני אדם מזה תקלה אגב זהלא יתנו כאילו יתנו נוק >> כן גם אני עושה ככה המתנדבים ספר בתורה מניחים מתפחות בית הכנסת מותר להשתמש בהם

כל כל ספר וספר שלדעת כן הוקדשו אפשר להבספר אבל המניחים בביתם ואחר כך מקדישים כן שהדעת אותו ספר נעשם להשתמש באותו ספר אסור לנחו בספר תורה אחר ויש מתירין קשה לשמור אתחות ספר המסו >> לפעמים אתה אין לך ואתה לוקח מזה שם בזה פורים כן אמרנו מתענים ב-13 לחודש אדר תענית אסתר לפני שבמי מרדכי וסד נקלו היהודים ביום זה להילחם לעמוד על נמשם וצריכים לבקש רחמים וסליחות מסתמן שבו בתענית באותו יום שכן מצינו במדרש שמשה רבנו עליו השלום ביום שנחם ממעק היה עמלק היה מתענה כשם

שאנחנו מקיימים ימי הפורים לזכור אותו לזכר אותו הנס גם צריכים אנחנו לעשות כמותם בעניין התענית והסליחות והתחנונים וכתב כישר והוא שהשגחתו של הקדוש ברוך הוא תמיד על נחלתו ועם סגולתו וחפץ להצדיקם כדי לנחינם שכר לעולם הבא לפעמים על ידי ריבוי האכילה והשתייה והשמחה בפורים באים לידי החטא לכן הקדים הקדוש ברוך הוא תענית סגולה נצא מן החטא שכל שטן מלפנינו מהחנו ביום כיפור קודם אוכלים אחר כך מתענים בפורים קודם מטענים אחר כך אוכלים מעברות ומניקות פטורות מטע ענות בתענית אסתר ומעומרת שפטורה מטענות פירוש שהוא קרוב ברא

אחר שלושה חודשים של ומניקות שאמרו אפילו שפסקו מלהעניק את בינם אם היא תוך 24 חודש ללדתה פטורה מדטענות לכן אישה שהפידה פטורה מדטענות תוך 24 חודש פלתה זה תענית אפשר להקל בה אני זוכר שאחותי התחתנה ב בתענית אסתר בערב תענית אסתר והרב שרעבי אמר לחתן אל תתענה בערב חתונה תתענה תענית את אסתר >> ככה אמר לו >> הרב שבי ככה אמר לו >> אה היום לפני אסחת בערב בערב תענית אסתר זה אני ראיתי בבקשה נחמד יפה החתן אסור לו ליתן אותו שהוא פטור אסור חתנו בעלי

ברית ח יש מחלוקת מתענים בצום תענית אסתר אפילו תענית ריה יש מחלוקת שהלכה עופת בדך לך חמנהג ואם אי אפשר לעוד מי שמקל לא בזה לא מפסיד >> א נחיים באור לציון חתן מקרה רשעים להקד שלא להטענות פילו כשהם בזמנם שלושה בעלי ברית זה מחלוקת והמקל יש לו מהנו ורבנו מופת הדור פסק שהחתן בקלה ובעלי ברית שהם אבי הבן והמו המון והסנדק יכולים לאכול ואין צריכים להתענות כל שכן אם הוא תענית דחוי שיכול לאכול ואין צריכים להתענות לכן כתב הגרה שבעלי פטורות בנו מי הוא את

סעודת הברית ועשה אנשים יעשו בלילה ולא ביומה הנה אני כותב זכורני >> בישיבתנו נהר שלום אחד מן החברים התחתן משנת תפשלז >> ואמר לו מורנו ורבנו שלא תע ענ בער בחתונה אלא בתוך שבאתי מהחופה >> זה לא קור >> באותו שנה הייתה התענית בזמנה לא לא >> אני ג בלילה זה שתי גל שב היה שלקים כזה אחרי החתונה שלי בשבוע שלי וואו וואו איזה פורים היה שלגים אדירים קשה מאוד לקראתי את הבית כל הבית שנתנו לי היה כולו מים אמרתי לראש הישיבה רבי יהודה צדקא אומר

תלך לבית מלון אני אשלם את חצינות נוח >> חודש הייתי בבית מנו ראש ישיבה שלם אבל לא אני שמרתי על ראש לקחתי מלון רגיל מלון צפניה >> פשוט >> צפניה צפניה אומר את זה איזה צפני לקחתי אבל החשמל שמה עלה הרבה כסף ואחר כך גד להם לבעלי כ חורף מהזה היה היה שלגים ששבע שילם לי את הדירה הזאת שילהם את כל החתונה ושילהם את כל התזמורת את התזמורת ואת הצלם ואת הכל יש לי מכתב שהוא כותב לי אומר אני בחכם יוסף הדס שאלמנו אתה כול אין

לך מה לשלם שילמנו את הכל ביד מי נתנו את הכסף? ביד יצחקי. כן.

כותב לי את זה. יש לי את זה עד היום לתורסת הסביבות. מה זה? רוח הקודש.

באמת לא יהיה לי שום דבר. ראית מה זה? אנחנו הלכנו אספנו כל אחד לחברים שלו אבל אני הייתי הכי קטן ואני התחתנתי בסוף לפני גיל 20 אבל בסוף הם כולם התחתנו. לא היה מי ש >> לא היה מי שיסתדר לי כסף.

>> תראה איך זה הקדוש ברוך הוא סידר את העניינים. >> כן אין ניסים ונפלאות ניסים ונפלאות איך בכלל היה לי טבעת איך היה לי שעון הכל היה לי בניסים הכל היה ניסים כסף בנות לא היה שאלה הירוסין אני מדבר פשרות רבי יוסף בולטור היה לי אינם תלך אומר לי תבוא אצלי לחנותי ככה אין לך בעיה טר אבל אני מתבייש אומר קח כסף כשתבור לחנות תשלם טוב אנחנו הרמבם קצת בסדר תו מה היום זה ראש חודש אל תשכח היום בערב דן של צרפתים היום נשרוף בשר קודש

אנחנו אתה יודע איפה דף כו צ >> לא או כט איפה קט דף כו [נחירות בוז] אות קט להיות הטהרה מכל הטומאות בתבילה בי מקווה ככה אני עם תיאורים שנאמר ורח במים כל בשרו כך למדנו מפי השמועה שרחיצה במים שכל גופו עולה בהן בבת אחת המעלמה בגובה שלוש אמות 40 שעה להיות הטהרה מן הצרעת בין צרעת אדם צרעת בית ארץ ואז שני תולעת שני ציפורים ומים חיים שנאמר זאת תורת המצורעיות המצורע מגלח עלו שנאמר והיו ביום השביעי גלח עלו גם את הגבות >> גם את הכבות

גם את הזקן אז יהיה לו קלבסה אוי ואבוי ככה הוא אומר להיות תמיד מצורעי ידוע לכל בדברים האמורים בו בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוח ועד שפה יעטה וטמא טמא יקרע וכל וכן כל שאר הטמאים צריכים להודיע את עצמן שהם טמאים מה הוא ישים שלט יעני וואי וואי וואי >> עכשיו אני הגעתי קיג אני אקרא פרה אדומה להיות אפרה מוכן לכל מי שצריך טומאת מת שנאמר ואסף אשתה את אפר הפרה והייתה לעדת בני ישראל להיות מעריך אדם נותן דמים הקצובים בפרשה מי שאומרקוע עליי שנימר איש

כיפלי דונד ברכך נפשות קו להיות מעריך בהמה תמאה נותן דמיה שנאמר והעמיד את הבהמה מעריך ביתו נותן ברך הכהן שנאמר הכהן להיות מקדיש שדה ערקה האמור בתורה שנאמר ואם שדה אחוזתו יקדיש איש להשם להוסיף המועל או אוכל תרומה חומש על הקרן להחזירו שנאמר ואת אשר חטא מן הקודש ישלם ואת המשיתו יוסף עליו להיות נתערבי קודש שנאמר יהיו כל פריו קודש הילולים >> [נחירות בוז] >> להניח פאה כשקוצר שדהו גם היום המניין גם היום אתה יכול לעשות זה להניח פאה אה יש לך שדה לא אתה הולך

אני לא אשאל אותך בסדר תשב לא אשאל ואני אחלקת לעניים שנופל מהתבואה להניח עומר השכה אומר זה ערימת חיטים שנשכחה בשדה להניח עוללות בקרם להניח פרט הכרם גרגירי ענבים שנשרו זה פרט זה עוללות עוללות זה אין לו כטף נטף הוא לא יושב אחרת שני זה פה אחד ככה באשקול ופרט הקרב זה נפלו לו ענבים לפי שבכל אלו נאמר לעניגר תעזוב אותם וזוהי מצוות עשה שלהם להביא ביכורים לבית הבחירה שנאמר ראשית ביקורת מתך להפריש תרומה גדולה לכהן שנאמר ש דיגניך תראשך להפריש מעשר דגן ללביאים שנאמר בכל

מעשר הארץ וזרע הארץ להפריש מעשר שני להכן לבעלה בירושלים שני אמר עשרת עשר כותב זכרך זה מעשר שני להיות הלביים מפרשים מעשר מן המעשו שלום ישראל נותן אותו לכהנים שנאמר ואל הלביאים תדבר זה כמו תרומה זה תרומה להפריש מעשר עניח על מעשר שני בשלישית ובשישית בשבוע שנאמר מקצה שלוש שנים להתוודות וידוי מעשו שנאמר ואמרת לפני השם לקרות על הביכורים שנאמר ונית ואמרת לפני השם להפריש חלה לכהן שנאמר שיתרסותכם חלה תרימו להישמת מת להשמית קרקע שנאמ בשביעית תשמתן לנו אתשתה לשבוט מעבודת האנאמר בחרים שבקט תשבוט לקדש

שנת בשביטה שני כשמיטה שנאמר קדש שנת 50 אז שנתיים לא עובד הקרקע שנתיים גם אצלנו לא בשמיטה לא מכוונים אז גם ביובל שנתיים אין כוונות היה היה לנו כזה יש את זה חוברת של הישיבה גם על השמיטה גם על האבן חתם דרו אז היה חמוד חליהו ראיתי לו את הכל שזה בכוונות בכל לתקוע בשופר בשנת היובל שנאמר ועברתה שופרת אלועה לתת גאולה לארץ בשנת להחזיר למורכים את הקרקעות שנאמר בכל הארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ להיות גאולת בתחומה עד שנה שנאמר וישים קורבית למנות שניובל שנים שמתים

שנאמר וספרתה לך שבע שבתות שנים להשמיד כספים בשבית שנאמר שמות כל בעל משה ידו לנגוס לנוכי שנאמר את הנוכי תגוס יענה אתה תיקח לו חיבית זה לא סליחה זה תשוך תנגוס זה הכוונה תיקח ממנו בכוח תגיד לו הלו איפה הכסף הבאתי לך כסף תביא את הכסף ליהודי אסור להגיד לו את זה אבל אנוכי מותר להכיח אותו ליתן לו מן הבהמה ליתן מן הבהמה כהן זרוע לחיים ועקבה אתה עשית את זה תקנה ותעשה תשחט ותיתן היום עושים אנחנו עשינו כל הישיבה הבאה עשיתי עם שותפות הכהן מה

יעשה בזה הוא נותן לך את זה בחזרה קח את >> לקח את זה טוב >> לקח טוב שלום >> אתה יוצא לך שלום אה חם שלום כהן הנה הם עשו נתנו לרב הרב לקח למה לא תמיד הוא אוחד את זה לא תמיד יש להםכן >> כנראה השוחט היה כן לא אם עושים מביאים שוחט טוב בטח עשינו את זה עד טוב כל זה תורת זכות אנחנו בדף תצו וגמר שלושה מיני מניח חד מן דלאון כמלאכי שרדומין דנינה כבני אדם כבעירין זה שלושה הם השדים יש להם שלושה

דומים למלאכים דומים לבני אדם דומיםדומים לבהמות ויד חקימין באורת דברת דבר בעל פה או התקרי יוסף שידה לכן יש אחד בגמרא יוסף שידה >> על שם דהוליד לשד הולידוש הוא היה כופץ ולמג למגנה אמרו הרב דומה למלאך למלאך השם צורה יבקשו מפיו לא תבקש משד תורה שמדה מלכה הוא וכל משפחת כד שדיין יהודין תקפן בורתש דת הכנעים תורה בני אהרון דרכו כובן בגינדה התענשו תבין הם רצו לחלק את השפע לעצמם כולו קורבנין אבל גם נתקריבו לגבי מלכה כחזה ונתח ובחיבור קדמה וביום הביכורים והקריבכם מנחה חדשה

אמר רבי אבא יום הביקורים מן הוא מן הוא מן יום דנה הר יוצא מדדי יומינו בכורין אליין ודאורית ליבה והוא הפי כל רזין דורתי יום הביקורים אמר יום הביקורים ביקורך בית השם אמר היה בקור דבכורון ביכורים דפירות כבכורה בתאנה אחי ישראל קדמונים וקוראים ל קודש מכלומן דעלמה אדם תיב קודש ישראל שם גדמר ון תביא בית השם אלוהך מן עבד זרדין כלו בני ישראל דתמר בהון ויאכלו את ישראל בכל פה שמושמו רע תבוא עליהם מציקים לישראל ופחו עובד קלין שצפה מנון בן יקרה בכל כלפי דנפקין מן

קרו בקורין מה זה זה נחר בנו מקור נפיק מעדן נפיקין מנחה חדשה שתרחין אדם שבשקור השם [נחירות בוז] שם הוויה בכל בשם חן אלא הגענו לפה איפה איפה >> בדף תק תו אדוני אלוהינו שקטרותנו לפניך את כתורת הסמים זמן שבית מקדש קיים כאשר ציווית אותם על משה נבח כך כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחם מן הסמים ולזכה בתב יהיה ויאמר אדוני משה קח לך סמים נט טף ושחלת ח בנה הסמים ולונה זכה בת בבדה ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ח

בנה זכה בד בבד יהיה יהיה בבד בד זכה ביאמר יהיה בבד בד זק בומר יהיה בבד בד זכה [נחירות בוז] בומר ההיה דבור דור מוהיה דדח ועשית אותה אשר ועד שמ קודש קדשים תן על בבוקר בבוקר טבע אדוני דכם תנו רבנן פטום הכתר קטנים 865 כמניין בכל יום חזרן צורי ציפורן חן כל שנשם לא מציק מלס רבי נתן הבנת 70 שנה שמצ צ כב שפ כב תניה בנתן אומר רבי נתן שמעון ש מקור טוב של דש אין אדם למה כנפות עשו מנחה מעט צורים מעדב שניות

לות מנחה מעד צורים לות בוטנים שקדים ומר עליהם ישראל כנפס מנחה מעד צורים מעדם שגעתם אלא משוב שזם עד בוקר אבל שמע גוף את העבודה את הדבר הזה כתב שדמכם את העבודה הזאת אומר לכם מה העבודה הזאת לכם מרתם זה זכו בת צפות צ בת העם עשת מנורה זכר טהורס כח וכגע ממנה היו שישה קנים יוצאים צדע שלושה קנים צד אחד שלושה קנים צדע שני שלושה גבים שוקדים אחד גד שים שוקדים אחד גדו שגנים צים מור ארבעה גביעים משוקנים שניות שני צמנה כפתור מנישב כמה זהבתור

כי זהב עשה אותה ואת כל כניה אדוני להושינג ח אדוני אדוני [צרחות] להושיעני ויאמר משה כחון ביםפה וישב משיב צדה ותן עליה ויקח כ שדיבר בין המתים ביןפ שפתח מקפצה >> ויאמר משה כפרה עליהם ליצר ביום וזיר עוזך עוזךצ ביום זך עשיר ואני מנצח בדרחו ארץ נתנה בנחנו עצנו ענו יושב בסתר עניון בצד פ מצידך אל רק בעיניך תבישך לא תהנה אליך רגך צלך על כפני ועיל ממצא בלב בעלה יחס ואתה קום בעוד לילה חג בעמה כי טובחר בלילה נרה נילא תיר לבית משל ככל בית

שנים עשת ששגם הנבו בשבתוזקני ארץ דין עשתים סופיה הליכות בתה קמו בני ש בעלה רבות בנות עשו חיים היופי שעמלך ענה בכבד עמך סגבנו ברכם חמי צדקתך תמיד גדן עדך גא עמך זוכר קדוש עדינוצ לפניך כתוב כל חולה עמך ישראל השמות למלאכיך קידושים שבלך לאבותינו הקדושים אברהם ברך כל הקהל הקדוש גם אותם שמאזילים דרך הפויין דרך הפלאפון גדל חות מעלחד כל רוחני רצו ונמר אמן רבי חנניה בן הקשה אומר ‏Ja.