📖הדף היומי מסכת מנחות דף לד-לה📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א כח שבט תשפו

בשע בערך 90 >> אר מדק בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש, יום ראשון כח כוח בשבט. הנה מחר כט זה ערב ראש חודש הדר הנדר. הדר זה רעבה דרע.

נשתקח רצון הרצונות. אז מחר בעזרת השם זה יום תפילה יום יום תשובה כמו שכותב מהרחו כמה זה דבר גדול שבעזרת אלוע טוב בער ראש חודש נגמור כל התהילים עם שבעה כורטי ברית עם תשובה עם מעשים טובים אז בעזרת השם מחר בשעה 2 בצהריים כאן בישיבה בעזרת האל ובשועתו אז דבר ראשון הנה זכינו לשבת נפלא שישבוע טוב לכולם ואיזה שבת הייתה והנה ראינו איך קוראת משה ברית עם ישראל כתוב ויקח משה חצי הדם וישם באגנות ויקח משה את הדם ויזרוק עלם ויאמר הנה דם הברית אשר קראת

השם עמכם על כל הדברים האלה כן מפה למדו רבותינו שנכנסו אבותינו את ברית מילה בתבילה בהזעת דמים זה לדורות הדרך לזכות כחיצות ברית עם הקדוש ברוך הוא זה למול את עורלת הלב כשמקיז מעצמו מדמו ונותן לקדוש ברוך הוא מוותר על התאוות ואז הוא מתקיים בו מה שנאמר ועבור עלייך וראך מתבוססת בדמייך ואמר לך בדמיי חיי בדמיי חיי כמו שנכנס לברית איך אנחנו אומרים כך יכנס לתורה לחופה למצוא אותו מעשים טובים אף פעם לא אומרים את זה לך לתלמוד תורה בר מצווה לא אומרים כש שנכנס לבר

מצווה כך להיכנס לחופה אלא כשם שנכנס לברית מתוך שפיכות דם כלומר יכנס לתורה ולמצוות למעשים טובים שהוא מקריב מעצמו רבותינו אמרו כשאדם עושה ברית מילה שברית אין לו מחשבות של איזה כבוד של הילד אין לו מחשבות מה הוא יודע אומר כשם שנכנס לברית כך יזכה להיכנס לתורה ול בלי מחשבות בלי תאוות בלי משהו אין ככה יכנס לכן אומרים שמה וגם רבותינו אמרו איזה שם קראו לו בברית משה ישראל ציון נתנן כך איך יזכה להיכנס לתורה לחופה עלמצוות מעשים טובים לא ישנו לו את השם לא יהיה

חולה שצריך לעשות לו שינוי השם כנס >> מאיר אתה יודע מה מסופר על הרב דון יצחק הברבנל הוא היה ממונה מטעם המלכות כשר האוצר בספרד היה הריץ אותו המלך מאוד מאוד היה מקרב אותו אוהב אותו משהו לא רגיל לא זז מחבבו אבל בכל עת היו מקלים בו מאוד מאוד לשון הרע דברים יום אחד דיברו חזק על הכומר וכולם דיברו עליו אמרו לו תראה יש לו הרבה כסף וכל זה הוא עשה ממך ואתה מאמין לו לכל דבר ותבדוק אומר לו אין דבר כזה אומר בוא נראה שיגיד

לך את החשבונות שלו נראה אם זה אמת או לא שיגיד אומר טוב יום אחד הוא בא אליו אומר לו אני רוצה תעשה לי הצהרת רכוש >> אומר תצהיר לי >> כמה רכוש יש עליך כמה כסף יש לך בבונקים בזה תגיד לי אז הוא אומר לו אני אתן לי כמה ימים אני אעשה חשבון אני אגיד לך נתן לו כמה ימים אחרי זה הוא בא מראה לו נגיד א שני מיליון שלוש מיליון אומר לו איך זה יכול להיות רק הבניין המשרדים הזה שלך 10 מיליון זה ככה זה

ככה זה לא יכול להיות אמר אני אסביר לך זה מה יש לי מה שתרמתי ונתתי ועשיתי זה יש לי מה יש פה זה לא שלי. אומר ברור לו, אתה רואה איך שהוא צוחק עליך? זה המלך באמת כעס.

הוא לא מבין מה הוא אומר לו, מה זה שלי, מה זה לא שלי, מה לא תרם. טוב, הוא כתב לו מכתב, שלח אותו את הברבנן, שלח אותו. הוא לא רוצה להרוג אותו ליד כולם. אז מה עשה?

שלח אותו לאיזה מקום איפה עושים לבנים ומשרפות והכל. אמר לו אני צריך תלך לשם תן להם את המכתב הזה אמר אין בעיה אבל הוא היה בדרך עם המכתב ובאו אליו לעשות ברית מילה הוא היה מוהל שיעשה ברית מילה [נחירות בוז] ואומר היום יום השמיני למילה וזה אומר אבל אני יש לי שליחות של המלך טוב אבל הוא אומר זה שליחות של המלך הזה ויש לי שליחות של פקודת מלך מלכי המלכים >> קודם כל מלך מלכי המלכים טוב היה שמה את המכתב שהלך ביד המשרט שלו אמר לו

לך אתה למפעל של הלבנים תמסור לו את זה וזה מה היה כתוב שמה כתוב שמה מי שמוסר לך את זה תשים אותו בתוך האש >> כן ההוא הוא לקח את השליח הזה, >> את השליח הזה, את המשרט הגוי, זרק אותו ישר בלי מה אתה עושה לי? אל תדבר שום מינה. באותה שעה הבין הברבנן שהמלך חשב להרוג אותו.

אומר, אבל עכשיו שקיימתי מצוות מילה, השם הציל אותי. בבוקר הוא בא ברבנה לבית המלך. המלך בוא מה זה הרוג בא ברגליו אומר לי אני יודע ששלחתני להורג אבל השם חמל עליי אומר לו האמת אני מתפלא עליך איך התלחל בסורי החשבונות כתבת את חושך עולה כך וכך איך אמר בוא תראה אני אגיד לך בדיוק זה ה זה באמת החשבונות שלי הרי זה לא שלי הנה אתה יכול רגע אחת לקחת לי את הכל. זה לא שני.

ככה זה הולך. אז בעזרת השם השם יעזור לנו שנזכה לעבוד אותו באמת ומשמיים מצילים את עמו ישראל. כן רבותיי אנחנו בשיעור הראשון על מה שלמדנו דף היום היא בשבת. בשבת דף היום היה דף לד והיום זה דף ל אבל אנחנו לומדים >> דף לד בעזרת השם [כחכוח] ואחר כך נעשה הפסקה קטנה ונלמד את הדף היומי את הלימוד היומי שזה היום דף ל עכשיו אנחנו נמצאים במסכת מנחות דף לד עמוד א' איפה שפסקנו ביום שישי כבר ביום שבת למדנו את הדף הזה אנחנו חוזרים את זה איתמר לול פתוח שורה רביעית איתמר התמרן פתוח מן הבית לעלייה.

אתם יודעים, אנחנו עוסקים בהלכות מזוזה. לול זה כמו ארובה. היה להם בבית, אדם יושב בבית שלו ולהעלות הקומה השנייה יש ארובה, ריבוע אחד, כזה חור גדול. בדרך זה יש מדרגות עולים לקומה שנייה.

עכשיו לפעמים יש אורכים למעלה, יש אנשים הוא לא רוצה שירדו לו אצלו לבית. לא נעים תמיד שיראו אותו. אז מה היו עושים? מה הוא היה עושה?

היה עושה אצלו גם הוא לא יפה יעלה למעלה תמיד יש לו יש לו בתחילת המדרגות יש לול מה זה לול חדר כזה קטן א חדר כזה קטן ודרכו הוא סוגרים אותו דרכו פותחים עולים לבדרגות גם זה שגם למעלה >> שהוא רוצה לרדת גם יש שמה חדון עם דלת עכשיו זה הזה שאומר לול שהוא פתוח כלומר זה רובה שפתוחה באמצע הקרקת העלייה ויש מדרגות מובילות מן הבית לעליה ועושים סביב המדרגות למטה ארבע מחיצות ויש בהם פתח אמר אבונה אם יש לפתח הזה היקף רק אם יש לו

פתח אחד חיה במזוזה אחת אם יש לו שני פתחים חייב בשתי מזוזות למה ב כן בוודאי שיש לו שתי פתחים איך יעלו איך ירדו חיה בשתי מזוזות אמר הפפשמע מינ מדבונה הדרנה דעתבע בבבה חדר שיש לו ארבע פתחים כמו ארמון גדול חדר יש לו ארבע פתחים חייב בארבע מזוזות צריך מזוזה לאכול פתח פשוטה בטח ש חייב לא צריך שהפרגם דרגיל בחד אתה רואה לא רגיל פרינש בשניים בכל ארבעה פתחים הוא רגיל להיכנס לבית >> בדלת אתה רואה למשל פה יש פה הפתח הזה אנחנו גילים להיכנס

פה גם פה יש פתח לא נכנסים דרכו בכל זאת כולם חביב במזוזה >> אם היינוסים גם מפה >> אין השלושה פתחים בטנים לפתח >> אם היינוסים גם מפה וגם מפה שניהם צריים מזוזות >> בטח גם פה יש מזוזה בטח למ >> אמר הממראי פתחה דקרנה חיה במזוזה פתח שבקרן זווית של הבית זה לא נורמן זה פתח שהיה לו קרן זווית ושמה הוא עשה פתח אין ממש משקופים כמו שצריך חיה במזוזה אמר רבשלמר ואת פוסמין אין לו מזוזות ממש רק חשי כותלים מסתיימים שם אמר לדיפצמה אומר

אמר לו תדע לך ראשי הכותלים הם נחשבים למזוזות של הפתח יש צר הפתח יש שמה את הכותלים האלה וזה נחשב רב פפא קלה לב מור שמואן בא אל ביתו של מור שמואן חזה ההוא פדחה דרב אלא פסים אחד משמאלה בד ועבידה למזוזה ראה פתח של ביתו של שמואל לא הייתה לו אלא רק מזוזת פתח אחת >> רק בצד שמאל הנכנס שמה היה ימין הפתח בזוויד הבית בציר הפתח ב ב אפילו היה משונה אתה מבין רק היה לו פצים מצד שמאל בהקיר ההוא היה ממשיך אין להפסים

הרב פתחה דלה אלא פסים אחד משמאלה שלא הייתה לו אלא מזוזת פתח אחד משמאלה נכנס ועביד עלי מזוזה באותה מזוזת פתח עשה בשמאל אתה איפה הוא עשה מזוזה בצד השמאלי עשה מזוזה פלא פלאות >> תמיד צריך לעשות מזוזה בימינה נכנס ואין שמה אין שמה אין שמה קורה של מזוזה בימין אז הוא עשה על השמאל אמר לי כמן אמר לו רב פפה לשמואל כמו מי אתה סובך שעשית כאן מזוזה כרבי מאיר רבי מאיר מחייב אפילו אם אין לו אלא מזוזה אחת כן רק פצים אחד מזוזה אחת

רבי מאיר מחייב אומר תדע לך אם הוא דאמר רבי מאיר מימין [כחכוח] משמאל מאמר יש לו אחד אבל מצד ימין הנכנס אבל לא בצד שמאל איפה ראית בצד שמאל עושים מזוזה מה י איפה כתוב שצריך מזוזה תהיה בימין מה אמר רבי מאיר דתניה כתוב מזוזות ביתך ובשעריך ביתך בדרך ביעתך ביאתך מן הימין תדרוש מזו צריך להיות ביך מן הימין כניסתך לבית מצד ימין זה ביתך אומר לו מי אמר אתה אומר מן הימין או אינלה מן השמאל אולי מה צריכה להיות מזוזה מי אמר לך מן הימין

אולי מן השמאל הנכנס לא תלמוד אמר ביתך מי תלמודם לומדים ממילת ביתך שזה צד ימין אמר רבה דרך ביאתך ביתך זה דרך ביאתך דרך הילוכו של האדם תמיד זה מן הימין דכי עקר איניש קרעה דימינה עקר ברשה שאדם עוקר את הרגליים שלו ללכת אז הוא הוקר קודם כל את רגל ימין הוקר קודם את רגל ימינו ללכת אז לכן זה דרך ביעתך אדם מתחיל ללכת מתחיל רגל ימין תמיד זה טוב ימין ימין השובמה אדם מתחיל הולך בימין הרב שרעבי גם היה עולה את המדרגות בימין יורד בשמאל

רק בימין היינו לא למה מדרגה אחרי מדרגה ימין שמאל ימין שמאל הולך >> לא לא ככה היה רוצה גם יורד בשמאל מה זה תסדר את עשיתי גם את הטלפון שלי זה הפקרות >> כן צריך תדבר עם המנג עם המנג >> הלאה >> אבל היום זה לא ככה הולך מאיר >> בצבא איך לימודך שמאל ימין >> כן זה לא בסדר תגיד לו למפקד אתה יודע פה היה החתן של חם סל מוצפי >> היו קוראים לו שטיית >> צדיק היה רבי עזרא שטיית אז הוא כן כן אז

הוא אמר לה המפקד אומר לו אדוני עצור לה אסור צריך ימין שמאל לא שמאל ימין חביבי [‏צחוק] אומר לה מה זה שמאל ימין צריך ימין שמאל [‏צחוק] מתאים לו מתאים לו לאגיד חג >> כן >> עכשיו באמצע באמצע הדר הדרשה שלמובדה אומר לו את זה אני אמרתי לו מה זה ימין שמאל ימין לא עושים דבר כזה [כחכוח] צריך כבוד הרב ימין ימין השם רוממה כן ויה שהם לא יודעים לא יודעים איזה איפה זה ימין איפה זה שמאל הם נותנים ביד ב ובטא בת ובטה [‏צחוק] לא

כן >> זה ערבים ערבים להם כ >> לא לא יודע אל תגיד אחרים >> אני צוחק אבל פה אתה רואה שקודם ימין עוקרים >> רב שמואל ברחה כמ דרפה ביאר בשמי דרבה ברעולה ואמר מאחה זה הפטרה של אתמול ויקח ידע כהן ארון אחד ויקח ויקוב חור בדלתו ויתן אותו אצל המזבח מימין מימין בבוא איש בית השם כ כאשר אדם בא מפתח העזהרה מצד המזרח הולך למערב היה אהרון בימינו ונתנו שמה ונתנו שמה הכהנים שומרי עש כל הכסף מובב את השם אתה רואה את זה ימין >>

כן אז אתה רואה כל דבר שנתון דרך בעתו של אדם צריך להיות ממינו מה רבי מאיר טוב איפה נאמר דבריו של רבי מאיר זהתני הבית שאין אלה פסים אחד מזוזת פתח רבי מאיר מחייה במזוזה וחכמים פותרים מה הייתעמה דרבנן שפותרים אומר מזוזות כתיב לא כתוב מזוזת מזוזות מה טוב מה יענה הזה רבי מאיר מה הייתעמד רבי מאיר רק פצים אחד אפילו דתניה [נחירות בוז] מזוזות שומע אני מזוזות שתיים אין הבית חייב במזוזות עד שיהיה בו שתי מזוזות בפתח אז מה שתי מזוזות צריך לשים בימין ובשמאל

לא מזוזה >> כשהוא אומר מזוזות בפרשה השנייה שאין תמד לומר זה מיותר ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט מעת כתוב למזוזה אחת מספיק רק שיהיה מזוזה אחת פצים אחד הכוונה >> גם כתוב מזוזת >> יש גם מזזות אבל הלשון מזוזות דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אין צריך בדרשה הזאת כשהוא אומר יש פסוק אחר במצרים ועבר השם מנגוף ממצרים וראה את אדם על המשקוב ועל שתי המזוזות שאין תמיד לומר שתה מיותר הלא מזוזות מתי נאמר שתה זה בניאב בכל מקום שנאמר מזוזות שאין

אינו אלא אחת עד שיפרד אחד כתוב שתיים הנה אם כתוב רק מזוזות לא כתוב שתיים זה אחת אפילו אחת תנו רבנן כתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך הנה יכול שיכתבנה על האבנים על מזוזת הפתח אתה רואה שיביא את את הסופר וכתוב לו על האבן שם נאמר כאן כתיבה ונאמר להנן טבלה ספר ספר שהיא לשון כתיבה בגט מה להלן על הספר היגרת אף כאן על הספר ה כתבתם זה על הספר זה מפה לומדים צריך לכתוב את זה ממש באיגרת ואז יתלה אותו על על הפתח אוקלה לדרך זו

נאמר כאן כתיבה ונאמר להלם כתיבה כשעם ישראל נכנסו לארץ כתוב והיה בעובריכם את הירדן וכתבתם על האבנים את כל דברי התורה הזאת. מה להלן על האבנים? כשברו את הירדן בי בניסן על האבנים אף כאן על האבנים. אז אז עוד נלמד שזה עליו אני ממש נראה למי דומה דנים כתיבה נוהגת לדורות מכתיבה הנוהגת לדורות וזה בגטין >> ואין דנים כתיבה נוהגת דורות מכתיבה שאינה נוהגת לדורות זה רק היה עד שעברו את הירדן וכתבתם על על האבנים כמו שנאמר לאנם ויאמר להם ברוך מפיו של ירמיה שמעתי יקרא

אליי למדנו את זה למעלה הקרא אלי את כל הדברים האלה במגילתך ואני כותב אותם מיד על הספר בדיו אז אתה רואה מבואר שכתיבה זה על הספר ובדיו אמר [נחירות בוז] לרבחבר דרבה לרב השם רחמנא אמר על מזוזות ואת אמר תני לב כתיבה כתיבה איך אתה מאיפה אתה לוקח את הדברים שלך התורה אמרה וכתבתם על מזוזות ביתך ואתה אומר נידב כתיבה כתיבה למה כתוב על מזוזות ככתוב על המזוזה מה אתה צריך חוכמות אומר לו אמר קרא וכוכתם כתיבה תמה שלמה כתיבה מתקיימת וזה שלח והדר על המזוזות

קודם תכתוב את זה כתיבה מתקיימת על על הקלף לא על עצים או על אבנים אחר כך תקבע אותה על המזוזות מאכתיב וכתבתם כתיבה טמה [כחכוח] הי גזרה שבה למה אני לא צריך בשביל מה צריך את הגזרה שבה ללמוד מגט וכולי אילם גזרי שבה ואמנה נכתבה אבנה ונקבעה השפה [כחכוח] כמה שבוען הייתי אומר חקוק אותה על אבן זה נחשב כתיבה טמה ואז יקבע אותה אבן על מזוזות הפתח לחרוץ אותה על אבן סתט אותה על אבן >> ואת האבן ישים אותה על המזוז על הפתח זה כתיבתמה עלבן

>> כן למה לא שאין כתיבת כתיבתמה על >> לא אם הוא יכתוב את זה ממש על המזוזה כשזה על המזוזה קשה לכתוב טוב אבל אם הוא לוקח את הדבר הזה על ידו והוא שם לאט לאט הוא כותב יפה זה מתקיים.

מה היום יש הרבה כאלה אבנים הכל חקוק בהם, הם מתקיימים טוב, יפה תראה כמה אבני שיש והכל יש עכשיו ארבע >> פרשיות שבתפילין מעקבות זו את זו ואפילו כתב אחד מעקבן. ראית ארבע פרשיות חייב להיות ארבע פרשיות קדשתיקו בכור והקביך שמע והם שבוע ארבע פרשות מעקבות אם אין אחד זה לא שווה התפילין לא הולך מעכב ואפילו אחת >> אחת >> אות אחת כתב אחד מעקבן פשוט מה זה חסר עוד מהתפילין >> והיו לתותפות לשון ביה אמר רב יהודה אמרב לא נצרך אלא לקוציות כמו אמרנו למעלה

אם חצר קוצו הימנית של יהודו לפי רבנו תם השמאלית ואנה מפשיטה אם לא נעשה עוד כמצוותה צור תעשה לתיבה אם לא תהיה כמצתה לא הולך לא צריך אלה להידח דרב יהודה למה רב יהודה אמר כל עוד שאין גביל מוכף למה באחותיה פסולה צריך שיהיה גביל תהפוך את הדף ציון משה תנו רבנן לתפות לתפות ולתפות ארבע דברי רבי מאיראל >> דברי רבי ישמעאל אתה רואה מאיפה לומדים שצריך שיהיה ארבע בתים ארבע פרשיות אומר כתוב בתורה והיו לטפות לתפת בין עיניך >> בלי ו >> שניים הראשונים בב

טפת תטפת תותפות לגבר על סוכות חג הסוכות מחיצת כתוב לשון יחיד וגם זה פרשת שמע כתוב לתתפת גם פרשת שמוע כתוב לטפת ובעיו כאבך ולטוטפות עם ו אז בהתחלה טפה טפת צואי שני בתים הרי כאן שתי תותפות אחר כך תותפות מלא זה ביאט רבים שתיים הנה עוד שתיים הנה ארבע >> ארבע מפה לומדים צריך לכתוב את התפילין של ראש בארבע פרשיות חם בארבע בתים רגע כמה פעמים כתוב מלא >> פעם אחת >> בפסוקים פעמיים >> תפתפת תותפות >> לא יודע הנה אני מראה לך שמע כתוב

לתפת אחר כך והיה עם שמוע לתפת >> זה סתם כתב אולי ר >> אתה רואה אפילו לפי הדעה שב מרבה הנה אומר תוספות תראה אולותפות >> אבל כתוב שלוש פעמים לא ארבע >> לא זה זה עליהם שמוע אומר נכון הנה כתוב לתפות מלא התוסות כתבו שכתוב לתתפת ומה שלפנינו בדברים יא כתוב לטו לתוטפות מלא העיקר שזה יש לנו ארבעה בארבע בתים כי בראש יש ארבע חושים ביד זה רק חוש המישוש אדם יש לו חמישה חושים בראש יש לו ארבע חושים. ראייה, שמיעה, ריח ודיבור. כנגד זה

זה ארבע פרשתיות כנגד ארבע אותיות הוויה כנגד ארבע מוחין זה לא שום של הטעם >> טעם טעם רבי עקיבא אומר אין צריך [כחכוח] לא צריך את הדרשה הזאת עצם העובדה שכתוב לתותפות ט בכתפי מקום ששמו כתפי שתיים פת באפריקי שתיים שים כן זה הולך לפי זה תראה שאתה מכובצ מח >> אה >> 90 שק 90 >> 90 א 90 >> 90ח כל התת והפת זה גם קרה מלשון הקודש אלא הקדוש ברוך הוא בלל את כל הלשונות בימ דור הפגע הנבינים האלה נטמעו מלשון הקודש בשאר לשונות

נשתכחו מלשון הקודש >> [כחכוח] >> יש שכתבו בכוונה זה כך למה צריך ללחקט משם ניוצי הקדושה מאפריקים מכל המקומות האלה >> [שיעול] תנו רבנן [נחירות בוז] >> יכול לכתבם על ארבע אורות >> ועיניכם בארבע בתים בארבע אורות נפרדים [‏צחוק] אמרנו שצריך שיהיה ארבע תותפות אז יכול שיכתבהם לארבעה פרשיות על ארבע אורות חתיכות של קלף ועניכם בארבעה בתים בארבעה אורות עשויים מארבע אורות נפרדים כלומר את הכל הפרשיות ארבע פרשיות כתבהם את כל ארבעה פרשיות וניח ארבע פרשיות ב בעור הזה בבית בית הזה ארבע פרשיות בבית הזה

ארבע פרשיות פה ארבע פרשיות פה זה ששואלת הגמרא יכול ליכתבם על ארבעה עורות כלומר את כל ארבעה פרשיות על ארבע עורות ואניכם בארבעה בתים את כולם בארבעה עורות שזה לא צריך עור אחד הבית עצמו לא צריך להיות מעור יכול לדבק אותו >> אה ככה יניח את כל אלה ארבע פרשיות באור אחד של אר חתיכות >> כתוב בארבעה בתים >> כן בארבעה אורות שמע חוזר עוד פעם בארבעה אורות להגיד לא >> בארבעה אורות נפלדים כן אבל הם מחוברים בדפוס אחד >> זה המסקנה הזה שב >> אני

חשבתי שכל ארבע פרשיות >> ארבע פעמים >> ארבע פעמים זה לא ככה תנו לו רבנ אני יכול לכתבם את כל ארבע פרשיות על ארבע אורות [כחכוח] על ארבעה אורות את כל ארבע פרשיות ויניחם בארבעה בתים שהם עשויים מארבע אורות נפרדים >> כל בית נפרסובר לשני >> האם ככה אתה נאמר הוא זיכרון בין עיניך [כחכוח] זיכרון שרק זיכרון אחד אמרתי לך ולא שניים ושלושה זכרונות אה אה באמת זה אתה מבין זה במקום לא תעשה לי ארבע בתים תשים פה במקום אחד תעשה את הארבעה בתים זיכרון בדפוס

אחד לא כמו שחשבת בהתחלה תיקח ארבע בתים תשים אותם פה בית בית לא קצת לן ארבעה עורות איך היא נאשב את שני הדרשות יעני כותבה על ארבעה עורות ומניחן בארבעה בתים >> שהם עשויים באור אחד כלומר כולם יהיו ב >> כמו שאנחנו עושים >> [נחירות בוז] >> כלומר הוא לוקח של עור גדול והוא מרכך אותה והוא שם לה בפנים כמו שעושים היום את ה את הברזילים האלה ואז נהיה להם ארבע בתים באור האחד הזה ואז אתה רואה ארבעה בתים כמו ארבע אצבעות ובפנים אתה מכניס את

הפרשיה ואחר כך אתה מסדר אותה מנטש את זה שיהיה יפה זה ארבע בתים רגיל זה ארבע אורות >> לא >> אז מה >> הכל זה אור אחד האם יכול יעשה כך כמה זמן לא הכל חתכה אחת >> כל אלה זה חתכה אחת >> חכך אחת ארבע בתים >> כן כל ארבעה בתים האלה >> חתכה אחת אור >> חתכךה אחת כן [‏צחוק] עור אחד ושמים לו בהתחלה איך זה יהיה כך שמים לו חתכות ברזל בפנים הוא לומד להיות כזה ואז מוציאים אותם כן >> כל פרשת בפ

בפני עצמה ואם [כחכוח] כתבם באור אחד על קלף אחד והנה אחד מארבע בתים יצא מה הוא עושה עושה רווח כתב פרשיה ולא חתך כתב עוד פרשיה לא חתך ואז הוא עושה כמו קורדיון >> כן כן אבל >> יצא כשר וצריך >> כל בן נכנס לבית אחד מתוך ארבע אני לא מבין >> לא לא יש ארבע בתים הוא יש לו ארבע פרשיות >> לא חתך >> לא חתך אבל מה אתה לא יודע אתה יש לך קף אחד ארוך אתה יכול לקפל אותו להכניס ותמשיך יש רווח >>

ותעשה פה כמו קורדיון אני אומר לך >> מחובר ונכנס >> כן בטחתחיל לסך לחתוך באופן שהוא לא יכול היו חותך קצת מהקלף למעלה [כחכוח] >> טיפה אבל הכל מחובר >> לא לא חותך שום דבר צ אותם בשקיבה אין מה לעשות זה בדעבד >> אני אומר לך שקצת חותך ומכניס אבל זה בסוף סך הכל זה מחובר >> בשמ לחתוך >> מה כותב רשי חותך את העובשמע בתים לא לא פי רשי חובה לשים אותם בעמידה בא מלמעלה או למטה אחד למעלה למעלה אח >> לא זה אחר חידוש

אפילו שזה מדובק לפי רשי אין בש מרן מרן כותב שאני חתם לא ח זכנים מצות לפי הפוקה של היום זה 106 אלה מי דן מידן התחלה על החודש לא ציוני מוחק את כל הרשי הזה מתקן >> בסדר יש לי פה את המפרש דברי רבי חכמים אומרים אין צריך ושבין שנותן חוט או לא צריך [‏צחוק] לעשות כך ושוין שנותן חוט ומשיכה בין אחת לאחת כלומר בין בית לבית היום גם עושים את זה רואה פה בין בית לבית הוא נותן חוט >> מכובנות ואם אין חריצה ניכר פסולות

חייב להיות פה חריצים אבל לא עד הסוף אבל שיהיה ניכר היום ברוך השם יש אחש הרי ממש כל בית זה בפני עצמו אתה יכול לפתוח אותו אתה יכול לראות ויש אה ונותנים לו גם א זה >> חוט בין בית לבית >> מה זה החכצרך מה הכוונה אם יש >> חולקים >> אם יש רבע חז >> אבל החרצים להגיע ליסוד הזה תורה >> מספיק שישאר ביניהם רק >> עוד קטנה רווח של עוד קטנה לא צריך כל כך הרבה גם ככה הוא שם כותבת רבי אומר ואם וצריך

שיהיה רווח ביניהם בין הפרשיות אומר לא צריך כל כך הרבה רווח חכמים אומרים אבל מה צריך לתת חוץ משיכה בכל אחת ואחת בכל בית לבית תנו רב רבנן כסף כותבן תפילה של יד כותבה על עור אחד זה טוב זה אנחנו עושים ככה על קרף אחד ואם כתבה וארבע אורות והנחם בבית אחד יצא אלי חובתו כשר וצריך לדבק את כל הארבע כלפים שיחתך אחת שנאמר והיה לאות על ידך משמע שהלשון לך לאות כשם שאות כמו שהתפילין הם אות מבחוץ אחת כך אות אחת מבפנים כלומר שיו מדובקות

דברי רבי יהודה לא תשים לי ארבעה לפרשיות לבד דברי רבי יהודה רבי יוסי אומר אינו צריך להדביק אותם אמר רבי יוסי מודה מודה לי רבי יהודה ברבי שאם אין לו תפילין של יד ויש לו שתי תפילין של ראש עדיין לאשתמש בהם הכוונה כן למה אסור להוציא מיד של ראש מראש לעשות יד אבל יש שני תפילין של ראש שטולה עור על אחת מהן מהתפילין אתה סוגר פה עושה אור ככה מקיף אותו בעור ומניחה על זעו מוריד אותם >> אז בזה הוא מודה לו הוא מניחה כן מודה

היינו פני כתיו אמר מדבריו של רבי יוסי חזר בו רבי יהודה הודע לו שלא צריך לדבק אותם הני והשלח רב חניה משמר רבי יוחנן תפילה של יד הוסין אותה >> של >> של ראש ושל ראש אין עושין אותה של יד לפי שאין מורידים מקדושה חמורה לקדושה חלה איך תעשה אומרת את זה מה כבר תירצנו את זה לך קשה אבא תכתה אבא חדתה אם זה כבר לבש את התפילין אסור לעשות אבל אם זה חדש שעדיין אף פעם לא שתמש בהם מותר מן דעה מה הזמנה מלתה היא

אז אפילו הזמין אותם אומר כן תנה עליו עקרה שאם ירצה אותם של ראש יהיה יכול לעשות אותם כן אנחנו רבותיי משמים כאן אנחנו חוזרים אליכם כמה דקות בעזרת השם הולדת של >> משה הבן שלי >> משה הביא דברים הוא לא היה פה אבל הוא שלח תראה שצור קפן גם שמה שמבקשים אני עושה לא יש חוקים יום אחד בשבת קודש יום ראשון קורח בשבת תשו הנה זכינו לשבת קודש שבת מברכין של חודש הדר הנהדר אין דבר רע ראשי תיבות אדר רעבה דרעין שתקח זה רצון הרצנות איזה

זכות גדולה שנכנס מרבים בשמחה במזלם של עם ישראל עולה לכן מרבים בו בשמחה למה עכשיו מעבדים ומשמידים את זכר עמלק מן העולם עמלק זה כוחות הטומאה אז בעזרת השם ביום שלישי ורביעי זה כבר ראש חודש אדר אמרתי לכם מחר זה ערב ראש חודש אדר מחר ערב ראש חודש בעזרת העלשועתו עושים תשובה, מעשים טובים זה דבר גדול מאוד מאוד.

אתם יודעים שאחרי כל ימי השבבים שסיימנו אותם, מתי זה הסתיימו ימי השבבים? אתמול מוצאי שבת. שבת הייתה שבת אחרונה של השבבים. אז היה תיקון גדול.

אחרי שזוכים לעשות כל תיקוני העוונות האלה, בעזרת השם נעשה עוד תיקון אחד אבל השבוע ביום חמישי נעשה תיקון על שמירת שבת אז אדם צריך להתקדש לעשות הכל אתם יודעים שיש סגולה לצום ולקרוא כל התהילים בלעשות צום ביום שני מחר וצול ויצום בערב ראש חודש. למה? [כחכוח] ראש חודש אדר זה חודש ה-12 לפי מניין התורה בחודשים והכל הולך אחרי החיתום. אז ערב ראש חודש אדר זה ערב ראש חודש האחרון שהשנה עושים בו תשובה.

כך כתוב בספר תהילה לדוד מוספיה. אומר אני הצעיר. הוא כותב קיבלתי פה אל פה משני המאורות הגדולים. מורנו ורבנו כשישה רבי אליהו הכהן והרב המופר רבי חיים אבולפיה שקיבלו [נחירות בוז] מתלמידי מהרחו להתענות ביום המשמרה של ערב ראש חודש אדר ולקרות בו כל התהילים בעזרת האלו פשועתו כל התהילים וזה סגולה גדולה לנשמה וכתוב בספר מעשה הצדקה מה טוב ומנעים לעשות חברה אחת אחת על הדבר הזה מראה השם חושבי שמו להתענות בערב ראש חודש אדם לקרות כל התהילים וכתוב בספר עמדת ימים שמי שעושה כך לא ינקו

לו מזכיותיו אף פעם לכן זה דבר גדול אז אומר רך חודש אדם המעלות שלו גדולות מאוד למה בוא נולד משה רבנו ובוא נפטר ויש לנו בו את ימי הפורים הקדושים במזרו של אדר זה דגים אתם יודעים דגים מכוסים מן העין אין עין הרע ולא קללה שולטת בהם אפילו במבול הדגים לא מתו מזלם של עם ישראל עולה בחודש הזה אין דגים גימטריה זן איזה מזמור כג שמזמור לדוד אשר מועיל לו הרסר יש בוזה זן תיבות גם דג זה מלשון גד מזל טוב גם דגים זה גימטריה אין

הוויה חסד גם דגים ראשי תיבות יג מילן דרחמי אז זה דבר גדול החודש הזה בעזרת האל בשועתו אבל לא מזל דג מזל דגים למה לפעמים חודש ה חודש הדל הוא פעמיים מעובר זה כנגד מנשה ואפרים שהם היו תאומים אז הנה זכינו עכשיו לשבת הקדושה ועכשיו בעזרת השם סיימנו כבר ספר בראשית והשבוע בעזרת השם נתחיל פרשת תרומה ויקחו לי תרומה איך איך כתוב?

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. הקדוש ברוך הוא אומר, אני עוזב את כל העניינים ואני רוצה לגור אצל התחתונים. תעשו לי משקל למטה ואני רוצה לבוא ולדור אצלכם. איזה אהבה גדולה שאוהב אותנו השם יתברך.

הרמ"בן קורא לספר בראשית ספר האבות. למה זה מוסר לבן אדם? איך הוא התנהג? עכשיו אנחנו בספר שמות.

אמרנו כבר מתחילה שספר שמות מתחלק שלושה חלקים. זה בכללות נקרא ספר הגאולה. הראשון של שעבוד מצרים נמרק ולתאר את הזוהמה ביציאת מצרים וקריעת ים סוף. זה חלק הראשון.

חלק השני זה מתן תורה על הר סיני. קבלת התורה בפרשת משפטים. עכשיו אנחנו מתחילים חלק השלישי בעזרת השם בניין המשכן וכלב בניית המשכן זה השלמת גאולת מצרים אחרי יציאת מצרים קריאת ים סוף מתן תורה בא החוליה העיקרית זה עשו לי משכן ושכנתי בתוכם אלו המשכן היה עשוי מעצי שיטים עומדים גובהם היה 10 רמות מצופים זהב, מחושקים, מחוברים זה לזה בבריחים. מאיפה היה להם את העצים האל?

אומר, אלא ידוע מה שאמרו רבותינו. >> אברהם אבינו ברוח הקודש ידע שבניו עתידים להיגאן >> וילך לילך במדבר. >> הצטרכו לבנות משכן מקום השרת השכינה. אז אמר, מאיפה יהיה להם עצים?

מה עשה אברהם אבינו? נטע עצי ארזים. הנטיעות גם הוא התעבו משך 200 שנה. כל שבוע היה אברהם אבינו הולך למקום הנטיעות והיה מתפלל, מוריד מותך השכינה תשרה בעצים האלה.

אני הוריד כנחת נמעה, משקה אותה בנמעות שלו. אותו דבר היה עושה יצחק אבינו כמו שעשה אברהם אביו וכמו הסדר הזה גם היה עושה יעקב הם היו בוכים משקיעים את העצים כשעקב אבינו ירד למצרים הוציא את העילנות האלה מהשורש עם השורש שלהם ולקח אותם לארץ גושן ונטע אותם שם ואמר לילדים שלו שכל יום יבואו להתפלל ולהוריד דמעות כמו סבא צאו ממצרים לקחו את זה איתם היו מורידים כנח על דמעה כשיצאו ממצרים ידעו שהולכים לארץ לא זירועה וגם צדה לא עצו להם אבל מה הם לקחו איתם את

העצים לבנות את המשכן איזה פלאות באמת בעניין המזון והצדע עם ישראל סמכו על הקדוש ברוך הקדוש ברוך הוא ימציא להם מזון, יוריד להם מן מן שמה ומים מהשמיים. אבל העצים למה לא למה לא בטחו בקדוש ברוך הוא יעשה להם ניסים, יביא להם עצים? מה הם צריכים כל כך הרבה להתעייף?

אברהם אבינו נטע אותם, הוריד מות, יצחק [נחירות בוז] אבינו, יעקב אבינו צריך לעקול אותם, לקחת אותם את זה כל הדרך. אלא המשכן בתוכו היה אהרון הברית, בתוכו עשרת הדיברות זה מקום לעבודת השם זה הקרבת הקורבנות זה הקטורת זה הדקת הנרות מקום השראת השכינה האבות ידעו שצריך שהמשכן יהיה יסודות קדושים צריך להיבנות מעצים קדושים שנטעו אותם לשם שמיים שגללו על תפילות ובחיות של אבותינו רק עצים כאלה שיסודם בהר קודש יכולים להביא את השרת השכינה. זה מלמד אותנו. כאשר אדם הולך לבנות בית, משפחות, ילדים, צריך השרת השכינה.

צריך לבכות על כל ילד. האמא צריכה לבכות בהדלקת הנרות. הנרות הללו קודש. לכן טרך אברהם אבינו, נטה את הארזים.

יעקב אבינו טרח עליהם. למה? כל זה שיהיה יסודות טובים חזקים. לכן קרש זה אותיות קשר.

צריך לקשור את הקישרים, את הקרשים לדורות הקודמים וככה בונים את הדורות הבאים. אם אתה מתקשר לדורות הקודמים. לכן [נחירות בוז] כתוב עצה שיתים עומדים. איך כתוב?

שרפים עומדים ממעלו. כיתות העיונות נהיה משכן למטה אז יש גם משכן למעלה על תהי שיטים עומדים כתוב הגמרא אומרת בסוכה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי כל המצוות נלמדות מקרשי המשכן צריכים להיות עומדים דרך גדילתן לולב הדס ערבה אתרוג והבריח התיכון אומר במדרש תלחומן דבר פני הבריח התיכון כאשר יעקב אבינו נעל במצרים היה לו קרש מיוחד שהיה מעץ של אברהם אבינו זה היה הבריח התיכון היה מסתובב סביב כל הקרשים כמו אנטנה היא גודלת קרש מיוחד תיק תיק תיק קרש אחד של יעקב אבינו היה

מסתובב תופס בא מהעץ של אברהם אבינו מסתובב כל הקרשים 70 מה >> פלא פלאות 70 מה הולך וכתוב במדרש תנחומה שהרזים האלה היו אומרים שירה אז ירננו עצה היער כמו אז ישיר משה איזה שירה איזה זמרה כל מקום שהיו הולכים עם ישראל כל הדרך העצים היו אומרים שעה ואם היה אחד עצוב העצים [נחירות בוז] גם היו רוקדים לו עושים לו פרצוף שיתחילו לצמוח כי אסור להיות עצוב צריך להיות שמח איזה שירה איזה זמרה נכון לאר >> בטח אף פעם לא ראיתי עצים רוקדים אבל הם היו

אומרים שירה כתוב במדרש >> ממילא ירמנו הממתינים בחדר הידה תקישו אחד >> תקישו אחד לחצת >> לחצתי ומחקתי בודק >> עכשיו מה אומר לנו הקדוש ברוך הוא ויקחו אומר רש"י לי לשמי אני רוצה שכל דבר יהיה לשם שמיים מים רבנו הרי אומר מה זה ויקחו לתלומה אומר כאשר אדם נותן צדקה הוא צריך לכוון לשם איכות קודשבריך ושכינתה איך נותנים צדקה הצדקה עצמה זה אותיות של הוויה נותן שקל נגיד כן או 10 שק זה אותיות של שבעה >> מקבע עצמה כן והיד של הבן אדם זה אות

ה והזרוע זה אות ו' והיד של המקבל זה אות ה >> לכן כתוב ויקחו לי לשמי לאותיות הוויה לעשות הוויה כמו שכתוב והיה מעשה הצדקה שלום והיה אותיות הוויה זה עושה שלום בינינו לבין הקדוש ברוך הוא למה זה עני בוכה אומר למה נתת לו של עולם יש לי כך יש לי כך ילדים תינוקות מה יהיה? בא זה נותן לו כסף נהיה שלום ש שלום פמני של מעלה לכן כתוב במשנה עשיר ורש נפגשו עושה כולם השם על ידי שמפגישים העשיר עם העני כתוב אז נהיה שם הבא

לכן ויקחו לי תרומה עונה בדיוק 821 [כחכוח] כמניין שפע ברכה והצלחה לכן אומר אומר פיתחת צ'קי ותעזרני שמחה כתוב פיתחת שקי אבל בדרך רמז היה אומר לנו רבי אברהם הולנדר פה היה דורש אומר פיתחת צ'קי תפתח צ'ק לצדקה ותראה תעזרני שמחה כן היה דורש יפה היה אומר לנו הזקינים הולכים עם פיליפינים והצעירים עם פלאפונים היה עם ה מרב יחזקסר ראש ישיבת חברון היה צריך כסף לישיבה נסע להביא איזה כסר איזה כסף מאיזה עשיר אמר ל הרב תראה אני עכשיו לא יכול לתת לך כסף אני לא

יכול אין נביא לך 25,000 דולר זה היה הרבה כסף אותו זמן כמו שני מיליון של היום 25,000 דולר אמר לו הרבה חזק כזה תחזיר לי את זה עוד 20 שנה אבא אמר לו בסדר את תביא קח ממנו עברו 20 שנה רב סרנה כייש את הכסף נחזיר לאותו נדיד ללכת אליו אמר בני בתו אני צריך ללכת להחזיר את הכסף אמרו לו אבל אתה זקן אנחנו אומר לא אני לקחתי ביד שלי לא סומך על אף אחד אני מחזיר את זה הרב סרנ הלך לבית של העשיר לא מצא

אותו הגיע בקיצור אני אומר לך אמריקה אין שאל את השכנים אמרו לו העשיר הזה היה גר שמה עכשיו מסכן הוא ירד מנכסיו הוא עני מכר את הבית הוא גר בשכונת העניים באיזה מחסן קטן אשתו מסכנה נפטרה והוא לבדו. בקיצור, הלך הלך, חיפש אותו ובסוף מצא אותו איך שהוא ירד מנכסיו.

הוא לבדו אמר לו הרב, הנה אתה רואה מהשמיים אומר לרב שהוא ירד מנכסיו וזה אומר לו הרב תראה אני לא רוצה כלום. אני באתי לפה מהשמיים עכשיו באתי אליך הבאתי לך 25 א000 דולר שאני חייב לך. עכשיו תהיה שמח ויהיה לך קצת כסף. תחיל לבכות ולצעוק.

מה? אני כל יומיים שמח שזכיתי באיזה משהו אחד בחיים שלי. נתתי כסף לשבת חברון לרב סרנה. אתה רוצה לקחת את זה ממני?

משום אופען. לא מסכים לקחת בשום אופן שבעולם. זה בשביל העולם הבא שלי. לא.

שמע את זה הרב סרנה התחיל לבכות. התרגשות זה עניין לו מה לאכול יש לו חדר אחד יכול עכשיו לסדר את עצמו בדירה יפה הוא רוצה עולם הבא הוא לא רוצה עולם הזה והרב שרנה שרנה הוא חזר לישיבה סיפר את הסיפור ואמר תראו איזה מוסר זה ויקחו לי תלומה מכל איש אשר ידבנו [כחכוח] ליבו נתן מכל ליבו מכל רצונו נתן באמת זה סיפור חזק העסק הזה מחזק שרנה ככה איך אדם נותן את כל ליבו לא רוצה בשום אופר היה עם שחמת שלמה הגליל כמה זמן זה לא

יודע מתי זה היה אבל >> 80 >> 82 >> כן היה זה 40 שנה 40 כמה שנים >> היה [נחירות בוז] סוס חיילי קומנדו היה תקית קשה הגיעו לעשות איזה מבצע מסוכן בשטח האויב עשו להם מערב נהרגו 12 מתוכם אחד נפצל כולם שאלו אותו איך ניצלת איך נשארת מה איך מה הגן עליך אומר אני לא דתי אבל אבא שלי צדיק כל פעם שאני בא אליו אומר תן תן מה יש לך כסף תן לי תן מעשרי כספים הייתי מקבל מהצבא 500 שק, הייתי נותן לאבא 50. אומר,

בחודש האחרון הכניסו אותי להיות בצבע קבע. המשכורת שלי עלתה ל-3000.

באותו יום היה המבצע, קיבלתי פעם ראשונה 3000, באתי לאבא, חשבתי כמה לתת לו, בסוף נתתי לו את ה-300 והלכתי בזה שכתוב צדקה תציל ממוות. זה המצווה עמדה לי. נתתי לו 300 היה קשה בתוך שלוש חברים אני היחיד ניצנתי. למה?

עשיתי צדקה. צדקה ציד ממוות וכך ניצלתי. היה גם כן אישה אחת קראו לו עריזה, הייתה כל הזמן עושה מצוות, צדקות. לימים בעלה נפטר.

מה זה צדקות עושה? בעלה נפטר. זה היה יום שישי בהלוויה היא שמעה איך הספידו את בעלה שהיה צדיק וזכה להיפטר ולהיקבר ביום שישי. מי שנפטר ביום שישי אין לו חיבוט הקבר.

מי שמע את זה מאותו יום הייתה מתפללת. גם היא רוצה להתפטר ביום שישי ולהיקבר ביום שישי. טוב, באמת אחרי 30 שנה נפטרה ביום שישי קראו לה עזיזה אבל מה הבעיה זה היה חורף היא נפטרה אחרי צהריים הילדים הלכו לחברה קדישה אומר לה אמא רוצה להיקבר ביום שישי היום אבל אומרים לה את זה אי אפשר זה חורף אי אפשר לקבור עכשיו מוצאי שבת היא תהיה הראשונה תשמע התחנ הילדים תשמע לא הצליחו לקיים את הצבא חזרו לבית אחרי חצי שעה מקבלים טלפון ברול מהחברה הקדישה מהר מהר בואו בואו יש עכשיו לוויה הכל מוכן אחרי הקבורה נקשו למנה של הרב הקדיש אמרו לו מה פשר העניין פתאום הסכמת אומר לפני 30 שנה בעל החבר קדישה אומר שאשתו הייתה נערה יתומה מנהל לה כלום לחתונה שלה. מי הביא לה כסף להתחתן?

מי הביא לה נידוניה? מי הביא לה קרים, קסתות, צמיכות? עלזה. היא עשתה את כל החתונה והתמכה באשתי הלאה בכל המובנים.

אומר, עכשיו הבנתי שזאת עלזה, איך אני אעזוב אותה? ככה העמידה לי את הבית. אומר, מיד סידרתי את הכל. זה שאומר זרעו לכן מצדקה אדם עושה צדקה זורע אבל בסוף מרוויח לכן תרומה זה לשון תרוממות אדם עושה את התרומה מתרומם זה פלא פלאות לכן אדם הכל בחוכמה או בתבונה איך הוא [נחירות בוז] עושה צדקות איך הוא עושה מצוות מהשמיים עוזרים לו עוזרים עוזרים לבן אדם זה שזכינו עכשיו עכשיו מתחילים ה ימים האלה ימים חשובים >> השם יזכנו שנזכה לעשות תשובה ולעשות צדקה וכפי שאמרתי לכם עכשיו ערב

מחר [נחירות בוז] זה ערב ראש חודש אדר זה כמו שאומר מארחור הביאו משם מארחון שזה דבר גדול לעשות תשובה וכל התהילים סגולה טובה לנשמה אז כל אחד שתדל על זה פץ את זה מי שיש לו ערב חתונה חסל הכל מוכן אבל תבוא בשעה שאני יכול לתת לך >> אין בעיות מותק אין בעיה >> הכל טוב >> בסדר מותק >> תהיו בשמחה אמן כן >> העיקר זה חצות לנהר כמות זה כמו חצות לילה >> כ אמר יחזקל טז פסוק לו כה אמר אנוני אלוהים יען ישפך נחושתך

ותגלה ערבתך בתזנותייך על מאהביך ועל גילולי תועבותייך וחדמי בניך אשר נתת להם עכשיו זה פסוק לז לכן הנני מקבת את כל מאהייך אשר ערבת עליהם ואין כל אשר אהבת על כל אשר ועל על כל אשר שנת בצתי אותם עלייך מסביב וריליתי ערבתך עליהם >> ורליתי ערבתך עליהם וראו כל ערבתך >> את כל ערבתך ושפטתיך משפטנופות ושופכות דם דם [נחירות בוז] חמה וקנאה ונטתי אותך בידם והרסו גבך [נחירות בוז] ונתצו רמותייך והפשיטו אותך ברדייך ולקחו כלי תפארתך והנחוך עירום ועריה והעלו עליך כה ל וררמו אותך באבן

ובטקוך >> ובטקוך בחרבותם אוי ואבוי אוי ואבוי ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות וישבתיך מזונה [נחירות בוז] ורם את נעלן לא תתני עוד ואני חותי חמתי בך בשר קנעתי ממך ושקעתי ולא כעס עוד יען אשר לא זכרת את ימי נעורייך ותרגזי לי בכל אלה גם אני ה דרכך בראש נתתי נאום אדוני האלוהים ולא עשית את הזמ תועבותייך הנה כל המושל עלייך משל לאמור כא בתה בת אמך את גואלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר אשר געלו אנשיהם ובניהם א עמכן חיטית וואי וואי

וואי ואביכן אמורים ואחותיך גדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על צמולך ואחותך כתנה ממך יושבת ממינך סדום ובנותיה ולא בדרן הלכת וכתע עבותיהן עשית כמעט כת ותשחיטי מהם בכל דרכייך [נחירות בוז] חן נאומד אלוהים אם עשית סדומחותך היא אבנותיה כאשר עשית את ובנותייך היית מחמירה עד פה שניות חיצי כן היה ביום שישי סיום כריתות >> כריתות אומרים כן צריך אתזה >> כן רגע זה הכל >> שתיתי היום קח את אבל יש שם עוד אחד 36 קריטות בתורה מי שעובר על אחד מהם במזיד חייב כרת כרת אתם

יודעים מה זה כרת?

איזה עוון חמור זה? ראינו בשבת כרת אוי ואבוי. תביא הרמב"ם הרמב"ם איך עוד תשובה פרק ח יש לך פה הרמבם מנכות תשובה? כן.

אה, תודה. פרק את שימו לב מה אומר הרמבם. אני קורא פרק ח הלכה הנקמה שאין נקמה גדולה אמנה הנקמה 100 >> הנקמה שאין נקמה גדולה ממנה שתיקרת הנפש ולא תזכה לאותן החיים שנאמר היקר תיקר את הנפש שהיא עוונה בה וזה העובד העובדן הוא שקוראין אותו הנביאים דרך משל בארך שחת, עבדון טופטה, אלוקה בכל לשון כליה והשחתה קוראים לו לפי שהיא הכליה שאין אחרי התקומה לעולם [כחכוח] וואי וואי וואי והפסד שאינו חוזר לעולם עונש הכי חמור שיכול להיות בעש רגע זה כרת כן אבל זה לא כרת רגיל זה כרת רגיל זה לא ככה זה כרת רק מהעולם אבל זה כרת מי שעובד עבודה זרה כמו שכתבו כדבר השם בזה ואת מצוותו אפר כרת כרת את הנפש שהיא עוונה בה, ענווה בה. תודה רבה.

כן. אז זה 56 קרטות. 36 סליחה הבעלם ארבעת אמך לא תגלה. כתוב ועל אשת האב ארבעת אשת אביך לא תגלה.

ועל הכלה אשת בנו. בר מינן ערבת כלתך לא תגלה. הבעל הזכור את זכר תשכב משכבי אישה זה גאווה גאווה ועל הבהמה כל בהמה נותת שחובתך ואישה מביאה את הבהמה עליה הבעל אישה וביטה השנייה שהוא בא עליה זה אוי ואבוי ועל אשת איש ואל אשת אמיתך לא תיתן שחובתך הבעל אחותו ועל אחות אביו ועל אחות אמו. ערות אחות אמך לא תגלה על אחות אשתו ועל אשת אחיו ועל אשת אחי אביו ועל הנידה.

המגדף מחרב את השם. כתוב אלוהים לא תקלל. והעובד עבודה זרה והנות מזרעו למולך הוא בעל עוב גולגולת של מת מחלל את השבת וטמא שאכל את הקודש והבקדש טמא ואוכל חלב אוכל דם נותר השוחט והמעלה בחוץ האוכל חמץ בפסח שם יצאנו כרת והאוכל ועושה מלאכה ביום הכיפורים מפתם את השמן במתכונטו תעשו לכם אסור מפתם את הכתורת והסך בשמן המשחה הפסח והמילה במצוות עשה כל אלך עליו כרת משנה ב' על אלו חייבים על זהדונם כרש ועל שגיגרתם חטאת ולא הודע שלהם אשם תלוי חוץ מ מן המטמי מקדש

וקדשיו מפני שהוא בעולה ויורד דברי רבי מאיר חכמים אומרים המגדף לא מביא על שגיגתו חטאת שנאמר תורה אחת תהיה לכם לעושה בשרע יצא מגדב שאין עושה מעשה רק בפה שלו הגענו משנה גמ >> כן גמרא כן עד היום היה בראשית תמן עכשיו נגמר שובבים אנחנו אומרים את זה בשובבים [שיעול] >> וואי וואי מה נעשה לא עשינו עלשם היחד ראינו נשמת יעקב שמואל בן ציונה היום זה הפטירה של יעקב שמואל בן ציונה שרוח רוח השם מגן עדן בלי לילה נעשה לו גם את השיעור לנשמת שמעון בן

זלפה שרה בת צביעה בדוד בצלל בן יפה שערה >> נתן יונתן בן חנה רבי שאול בן פה אליהו אלקים בן >> רחמה >> אליעזר שרבני בן סביחה >> נוע בת אישה >> חי בן קורין >> מרחי בן קורין בן רחל >> סלים בן רחל >> נחמן בן רינה >> בתחנה >> שטריה >> בת חנה אליהו זנגי בן >> אליהו זנגי בן >> סביחה בן טופחה >> הרצל בן טופחה >> יצחק בן אסתר >> יצחק בן אסתר זהוכפי >> אף הכפי כבר נגמר לא >> אז היה

11 גוזן למה עכשיו גם הפרשת השפטים >> יכול להיות רבי ניסים בן סוליקה >> כן היום זה כן יש לי את הדפים רבי ניסים פרץ בן סודקה יש לנו כמה היום כמה צדיקים היום היום רגע רבי ניסים פרץ נכון היום זה גם טירת רבי ניסים פרץ בן סוליקה וגם איפה זה הלך מה לעשות שמתי את זה פה איי כמה רבנים נים גדולים היה היום בסדר זכותם הגן עלינו הלך טוב בסדר זה לא תמיד כתוב בסדר זכותי יגן ענינו >> שמחות [נחירות בוז] קודש בריך שכינתח מצורה

כמו שמ כתוב גית בו יומם ולילה צנו והנועם אדוני אלוהינו עלינו לפניך אלוהינו לאבותינו שלא ירע דברתעל דנו קשו בנו מה שגידמת ואל תצל מפי דבר אמת כדוני יתן חוכמה מפי דעתונה זל קטרתי כעירים על חוקות אדוני כל עבדי אדוני עמדים אדוני בלצכם קדוש ברוך הוא סיון ששמים כן היום אנחנו דף ל המל משה אתה לומד איתי >> ל >> של היום כן >> דף ל כן >> הקודם בשורה שישית >> דף לד עמוד ב >> שישה שורות מלמטיו בבקשה כיצד סדרן פה [‏צחוק] אתה פותח

את הגמרא מחר יש תיקון כן לפי אצל משה מתי מחלקים כובע שדצן לא מחר אני מח >> בגם עושים עוד הפעם בערב >> אתה רוצה מחר ש >> עדיין זה לא התחיל העסק צק >> לא לא אני לא אתה רוצה שטרי [שיעול][כחכוח] לא >> אתה יודע מה שאומרים מחסידים >> שבת אין אין תפילין זה מדרים שטרימן במקום תפילין >> שבת השטפות שטרימן במקום תפילין כן נכון >> כסף סדרן של הנחת תפילין >> קדשתי והיה כביאך ממין שמע והיה עם שמוע מסמול יש ארבע פרשיות קדישי כל

בכור והיה כביאך שמע והיהם שמוע ככה זה הולך בתורה אז קדשי נראה אם זה מימין של המניח או מימין של העומד נגדו אז זה הולך קדשני כל בכור והקביך זה בימין והוא אומר למה מנ שמצע הראשו אמצע הראש >> אה בגלל זה >> שמע והיה עם שמוע בשמאל >> הנה זה רבנו תם אומר כבוד הרב >> למה בריתה חידקה אותם לשתיים שתיים שתיים קדש מימין בשאר הפרסיות משמאל למה לא ככה באמצע שתי הפרשיות הראשונות סמוכות זה לזה בספר שמות משתי האחרונות סמוכות זה לזה בספר דברים

לכן זה בספר שמות שתיים אלה ושתיים אלה בשם שמו זה בספר דברים >> עוד הפעם מה כבודו אומר >> למה לא אמר אחד קם עוד שלוש מכאן הפוך שזה אמצע הראש אמצע הראש טוב [נחירות בוז] תנו רבנן קצת צדרן והיה כביך מימן קדש לי ויה כבך מימין שמע והיה עם שמוע מסמון ואתה יבך למדנו שמע והים שמוע הם מימין וקד וקדש לי והיה קביך משמאל אמר הבי קשיע כאן ממינו של הקורא וכאן ממינו של המניח ממינו של הקורא כשעומד ממול המניח והוא קורא את התפילין אז

זה הבריתה הראשונה מדברת קדש והיה כבך. וכאן הבריתה השנייה זה מימין של המניח.

מימין של המניח זה פה זה ה >> קדש מסרון. כן כן הקדש זה פה ככה זה הולך קדשק בכור וקח שמע יהם שבוע אבל אם כפה אצלי זה בעיה פה אתה רואה בימין שלי זה ויהיה עם שמוע שמע מימין של המניח ואם אתה קורא מפה אז זה הולך קדשק בכו וה כביכ שמע והם שכוח >> מימינה קורא משמאל המניח רבנו תם >> זה רשי רבנו תם תכף נכה אמר [נחירות בוז] לא קשיע כאן מימינו של הקורא קם מימינו של המניח והקורא קורא כסדרן שכתוב בתורה קדיש

לי ויה כביך שמע והיה עם שמוע >> התוסות בירו בשם רבנו תם שבצד ימין מניח קדש ויה כביחה כמו שפירש ראשי אבל בצד שמאל מניח שמע בקצה השמאלי ולימינו מניח את ההוויה עם שמוע הקורא קורה כסדרן איך זה כסון רבנו הולך >> תראה לדעת רבנו תם התפילין של רשי פיסולות ולכן יש מניחים שתי זוגות כדי לצאת ידי שניהם >> למה ולכן אנחנו מברכים רק על של יד למה על יד אין מחלוקת לא בגלל הסדר פה >> גם ביד >> אדם שותח עכשיו את הרצועה >> הכתיבה

היא יותר כתיבה מתחילים לשמ כסדר >> כן תראה כסדרן המיקום כסדרן >> מניח חלק כנגד פרשת שמועה כותב שמה שמ כותב אותם כסדר [כחכוח] אמר הרב חנאל אמר רב החי פרשיותיה פסולות של התפילין צריך לעשות קדשניק בכור ועקש מה שהחליף אמריה לא אמרן שהחליף פסולות אלא גביתה לברייתה וברייתה לגביתה דקה שהחליף בין אחד מהפרישיות הפנימיות לאחד החיצוניות עכשיו קדיש לי כל בכור שזה החיצונית אם והיה כביאך הפנימית או שמה אם והיה שמוע אבל גבייתה לגבייתה קדשתי והיה קביך שמה החליט ביניהם פנימית עם פנימית שמה והים

שמוע וברייתה לברייתה או חיצונית עם חיצונית זה תלנן בה קדשתי כל בכול >> וים שמור אמר לרבא מיישנ גבית לבריתה ובריתה לגבית דלא למה זה שהם לא כשרות בוודאי הטעם דבעלם זה אוירה לא כחזיה לאחד דלא כבעלם זה אוירה כחזיה זאת שצריכה החיצונה שצריכה לראות את האוויר פה כדול בכור לא רואה והיה קביאה שלא צריכה לראות את האוויר היא רואה אז בריתה לבריתה וגביתה לגבית למה [כחכוח] גם הפסלו למה אך דבע איך זה אווירה דימין ככה זה אווירה דשמאל פרשת צריכה לראות את האוויר שבצד ימין

רואה האוויר של צד שמאל שמאל ככה זה ידי ימין רואה את הפרשה של ימין אלא לא שינה כל האופנים תפילין פסולות אוי ואבוי צריך מאוד להיזהר זה שמניע ששם את הפרשיות בתוך הבתים אבל לפי פניות שמה זהחרונה זה פסוק שכתחיל צריכה לראות את >> אז זה לפי רש כתוב חיצוכות מה שכותב שני אמר לרבה מה ישנה זה למדנו נכון אמר רב חנן >> ואמר רב חנני אמר רב תיטורה דתפילין הנכה למשה מסיני רואה זה התטורה >> של התפילין זה איך עושים את זה עושים איזה מקשה

אחת וזה כל זה ארבתים ופה זה הולך ולמטה זה בא זה נקרא תיטורה כל הצד התחתון תחתית של התפילין >> הרכה ביותר זה תורה נקרא >> פה למטה כל זה >> שלושה צדדים הקדמיים אחורה זה מעברה עברת עצמ >> כן יש אומרים שמעברתה ותיטורה זה אותו דבר עכשיו תיטורה של תפילין זה הלכה למשה מסיני >> למה איפה שהגשר זה למטה פה >> כתוב בית מושבו של תפילין >> נכון >> אמר הביה מעברת דתפילין איפה הרצועה עוברת >> הלכה למשה מסיני ואמר הביה אתה רואה זה גם

המברטה הזאת ואמר הביה ש תפילין פה מקמתים אתם רואים את השינים צורת ש הלכה למשה מסיני צריך לעשות ככה וצריך שיגיע אחרית עד למקום התפר זה עוד דין נכון >> אחרית של השין או החרית של ה בין >> הבתים לא תושבת של השבתים בין בית לבית בין המתים חרישים יש לך חר >> סופו של השם >> כן אבל לא כתוב פה זה החרית שבין בית לבית עדמקום התפר למטה רב דמי מן הרדעה אמר כבדמנקר אתה רואה אחריץ ניכר נשגעד >> לא צריך כן העיקר שניכר אחרית

>> למשה ש הלכה למשה משני >> יפה לא קשור אבל מה זה גם ש בפרשה ראינו הנכה למשה מסיני מה זה ההלכה הזאת למשה מסיני פעם אמרנו את זה למה משה רבנו כשעלה לקבל להביא את הלוחות לימדו אותכו את התורה נתן לו את התורה אחרי 40 יום אז אה א עכשיו הוא הולך, הוא בא לרדת מההר. >> כן כן כמו אדם בא בן בא אצל אבא שלו לבית אבא מאוד אוהב אותו תמיד חכם לומד תורה אז עכשיו היה אצלו שבת בא ללכת אומר רגע אתה יודע

מה קח גם את זה קורא לו התחיל ללכת קורא לו בוא בוא קח גם את זה המשיך עוד ללכת עוד פעם חוזר ללכת אתה יודע מה יש לי גם 1000 שקח אותם ש איתך המשיך עוד ללכת. אומר לי, יש לי איזה כמה בשר חמש, קח אותם שיהיה לך.

אמשיך עוד ללכת. אומר, יש לי קיבלתי מהישיבה הרבה תפוזות, הרבה הבטיחות. קח לך, קח. המשיך עוד ללכת.

כל רגע קורה לו, בוא, בוא, בוא. אומר אותו דבר הקדוש ברוך הוא למשה אהב אותו מאוד. הקדוש ברוך הוא בא עוד ללכת, אומר, בוא תיקח עוד הלכה. בוא כבר בא ללכת.

הוא הולך עם התורה. טעל טע קח גם את זה בוא בוא קח גם את זה זה כשהוא היה בסיני יורד לכן הוא ש מסיני אז הוא נותן לו עוד ועוד ראית מה עושה הפלב בוים אל תק >> באים מצור ילדים החתנים רגע אל תלך עוד עוד זה עוד נתן לך עוד קופסה עוד דברים עוד זה ככה זה >> כן הם לא רוצים לקחת לראות שיש להם כל כך >> שיהיה תמיד שיהיה שפע >> אפשר >> כן אנג'ל יש לו כל כך הרבה ממתקים >> אה לא

נותן להם את זה עכשיו שומר להם את לנסיעה >> שומע אבל עוד מעט עכשיו זה פסח >> יש לו מחסר רק תד >> אה הוא מוכר את זה מוכר >> הכל מוכר הכל מוכר נשמה שמים דברים טובים אותו עד שבוע לפני שבת שרך אנגל שהשם יתן לך שפעים אנחנו [נחירות בוז] איי איי ואמר הביה אי כלפה דתפילין הכפל הכפל כלפה כלפה איך אומרים >> אה כלפה >> אוי ואבוי הקלף חשבתי שמכפרים >> הקלף ש כותבים עליו את התפילין זה >> קלפה קלף איך אומרים קליפה בעלמפה

זה מה שכתוב קליפה >> הקלף שכותבים עליו את התפילין צריך למבדקה לדין מית בריעותה לפני שכותב עליו הסופר צריך לבדוק שיש בו חור שלא יש בו חור חס ושלום בעין הכתיבת מה בנקח צריך שקיבה שלמה אם יהיה נקב זה לא שלמה >> רב דמי מן הרדעה אמר לא צריך קולמוסה בדק לה קולמוס בודק שאתה כותב אתה מרגיש בקולמוס אם יש לו נקב >> אבל זה יפס לו >> לא בכל זאת הוא לא יחטי את הזה למה עדיף לפני >> אם לא זה [כחכוח] יפסר יכול לפס

לפסול משהו אחרי שכתבנו >> לפעמים בן אדם שוכח לבדוק אז אומרים לו תשמע הכל מוס בודק >> גם אם יש נקב אבל אפשר לכתוב לא לגעת שם >> בסדר אתה חכם גדולים אותו אין בעיה >> נכון לפי ההלכה זה בסדר תלוי מי מדבר פה עוד מה אני אעשה הגמרא הביה אמר לו צריכים מלבדקה בעין הכתיבה תמה שלמה כתבתם >> תוספות נקב שהדיור עובר עליו אינו נקב >> וכן ההלכה כל מוסב בדיקה ואחי קרסינן כל נקב שדי עובר עליו אין לו נקב >> אם הוא עושה צמ

בעיה ואמר רבי יצחק רצועות שחורות הלכה למשה ראית >> למשהו שחורות הלכה למשה >> אחד מקשמ סופר קבלה שהוא כותב אומר לו תפילין וש שחור הלכה מוסיני >> אתה רואה >> וואי וואי וואי [התנשפויות] גז [‏צחוק] >> וואי וואי איזה פחד את התוספות צות >> תראה יש עושים את בתי התפילין מקלף לבן רק הרצועות צריכות להיות שחורות תוספות הרמב"ם כותב ונוי הוא לתפילין שהוא כולן שחורות קציצה הרצועה כולה הביא דעת ספר התרומה שאפשר שמעיקר הדין הבתים צריכים להיות שחורים מעיקר הדין >> ספר התרומה >> לא

ראינו יש מחלוקות שאומרים שהבת יהיה לבן שזתח אני אומר >> היום הכל שחור אבל היום השחורות של התחיצועות מתקלף להם כמו נסמוני לא נתן לפני 10 שנים כל המגע של הרצועות זה היה עכשיו מסי הרבה לא כל כך טוב >> אבל גם אני רואה שמתקלף לי כמו שכבה >> כן הברק הזה זה יורד >> נשאר שחור אבל >> כן אבל זה לא טוב אין שחור כזה שחור לא יפה >> כן זה לא זה לא מאוד >> אני לא שמח בזה >> יש היום רצעות טובות אבל

כבר שינו עכשיו שינו >> איפה מביאים אותם >> יש מהדרום יש מזה יש כמה קומות >> טובח >> בוא נראה אני כבר כמה פעמים החלפתי >> של הראש >> היה לפני 10 שנים גר השני מתקציל >> הוא אומר זה בגלל שאתה לוחץ את שני אלהפנים >> כן גם ביד כל >> כן אבל אין לי בעיה עכשיו טוב >> אבל אני לא אוהב להכין חוצות למה זה שזה חטאס זה כמו איזה קבש א >> עד שזה >> אבל צריך שזה יהיה יפה זה לא אתה רואה לא

טוב כבר היום אני אמרתי לחזקיה זה מה אני אעשה רבי מנשה בסדר בוא נראה >> הוא יכול להביא מהדרום רבי שם >> כן יש לי בבת ים אתה יודע לא יודע שמה עושים מצוין לא בבת ים זהשים שנו עושה ביסמה זה ירד >> טוב בוא נראה אמר ביצחק רצועות שחורות אנחנו משם סיני מטבעי תפילין אין קושרין אותן ליד לראש בחוטי משי או פשתן אלא במינן ברצועות של אור בהמה טהורה שזה ממין התפילין ורצועות האלה של אור בהמה טהורה לא מפשתן וחוטי משי אלא מאור בהמה טהורה

כשרות בין ירוקות מאיפה הוא הביא את הירוק הזה יעני צהובות בין שחורות בין לבנות אדומות לא יעשה למה פני שזה גנאי אמרו אדם גירד את הפצעים שלו ונצבעו לו התפילין איך אני אגיד את זה ודבר אחר אתה מבין חשש שלא יאמרו כך וכך מאיפה אבל איך איך [כחכוח] >> יש איזה סוגיות שלמות >> אומר שמהפא את עצמו בשביל האנשים שוא אדום אתה מבין חכה לעשות >> כן גם זה תודה אמר רבי יהודה המעשה בתלמידו של רבי עקיבא שהיה קושר תפילין בלשונות של תכלת צמר סרוק יפה

בצבע תכלת ולא אמר לו דבר רבי עקיבא אפשר אותו צדיק ראה תלמידו נוהג לו כדין לא מחבא אמר אמר לו הן אכן לא ייתכן שרבי עקיבא ראה דבר כזה >> לא ראה אותו >> לא אומרים הן גרסה אחרת זה יש לא ראה אותו ואם ראה אותו >> לא היה מניחו לעשות דבר כזה מה עשה באורנוס בנו של רבי אליעזר בן אורכנוס שהיה קושר תפילין בשנות של ארגמן גם כן צבע ארגמן איזה צבע זה אדום >> אדום אדום >> אדום כן >> ולא אמר לו דבר רבי

אליעזר אפשר שאותו צדיק ראה בינו ולא מחמה אמרו לו הן התכן אמר לו לא ראה אותו ואם ראה אותו לא היה מניחו אמרו לו הן הן ייתכן שלא ראה אותו לא עשה לו בכנייה אמרו לו הן >> לא לא אמרו לו הן באמת ייתכן שלא ראה אותו אז הוא מכה בוכן ככה גרשנו את המרו הן לא ראה אותו ראה אותו לא היה כן לא ראה אותו >> קטנה מה בכל זאת אתה רואה פה כתוב כאן שהרצועות קשורות בין ירוקות בין שחורות בין לבנות ואיך אתה רבי

יצחק אמרת שהש הרצועות חייבות להיות שחורות קשיע כאן מבפנים לצד הגוף כאן מבחוץ מה שאמר ש הרצועות צריכות להיות שחורות זה נאמר לצבע שבחוץ >> באמת פעם ככה היה בפנים היה הבא >> אם מבפנים למה אסור לצבוע את הרצועות באדום מה היא גנבר אחר אומר זמני דהפנ ורואים אדום לא יפה אבל רבנו הארי אומר שחורות כעורב שיהיה הכל שחור >> אבל אבל הצבע הזה לא צריך להיות נשמע מיוחד צבע של התפילין אפשר גם במשחט נעליים אפשרות >> רצועות לא צריך לא כשר אבל צריך לשמע >>

ממין כשר אבל לא צריך להגיד ישמע מה צובע צריך >> כן צובע לא אני אומר אדיוע הדיוע זה הצבע ש מדבר >> כן אני זוכר שאמר לנו חכם עזרשיו גם במשחת נעלייםצבע של הב >> אתה יכול לצבוע את זה לא בתים לא >> צבע צריך מיוחד >> זה לא מחזיק הרבה זמן >> לא בכלל בתים לא צריך אבל >> בתים לא צריך >> העיקר זה לא צריך בכלל כן כן לא זוכר אבל זה אני זוכר שאמר לנו הרב >> כך שלא בודקים את התערבות שלא יבוא

מהחי מדבר את המ >> רק שלא מדבר >> יפה היום הכל סינתטיק >> גם בדיו של הסתרגים עושים את הבדיקות שלא יבוא בדברים טמאים >> כן היום אלה שיש להם קוקו הם צובעים את זה בצבע שחורתנו עליי >> [‏צחוק] >> משח לא צבע עוד >> עוד בפורים אם עושים את זה לבן במשחת שיניים >> אה בכפורים >> כן [כחכוח] נכון >> לא ידעתי שמשחת שיניים עושה לבן צורת שרצה עשיתי פעם >> שהיינו ילדים איך היית עושה את הזקן לבן מספרים לנו משחת שי ילד לא היה

לי זקן >> גם שאני הייתי ילד היה לי זקן איך אני גודל >> פעם לא היו משתמשים הרב בשחור בכלל סבתי לפני 30 שנה הרביע על הגן שחור עושים לבן ושחור >> לא עושה צח >> השם ישברך קטנה מעט אין זמן כזה שחורצות >> תנפילין מרובעות עוד דין עוד דין תראה כמה הלכות אנחנו לומדים תן התפילין מרובעות כלם עורקם כמו רוחבם הלכה למשה מסיני אמר פפה גם בתפרן בתופרן נכון התפירות איפה מושב התפילין צריך שיהיה בדיוק גם כן >> לא תכוץ לא תכוץ >> תקצר לנו

אה כן כן >> ובאלכסונן גם איך איך בודקים את הריבוע שהלכסון של מרובע כמו צד אחד ועוד שתי חמישיות שקלים אחד בשתי חמישה אבל לא מלבנה ואם אני יכול להיות שזה יהיה מרובע אבל אה >> זה קצת מלבני >> לא אה >> עד אפ נקודה 49 ככה אפשר עדיין זיה אחרי זה בע >> אבל הגובה שלהן זה לא נורא פה יכול להיות גבוהות רק זה צריך שיהיה ריבוע הגובה שיהיה גבוה תורה ריבוע כל המטע >> כן הוא אומר התפירות >> כל המטה לרגועה המטריח שבחסונה לממסיעה

הבריתה הזאת זה ממגילה העושה תפילתו עגולה זה בתחתית שלה אתה מבין לא למעלה בתחתית שלה סכנה למה שלא יכנס לו במוח שלו יקבל מכה ואין בה מצווה למה התפילין צריכים להיות מרובעות אמר פפה מתיטין דעבידה כי אם גוזה משנה מדברת שבמקום בית מושבה מחודד ביותר כאוז >> לא שטוח >> זה לא בית מושב אבל אם יש לה בית מושב אלא שהוא עגול כמו טבעת וכולי יכול להיות שזה כשר אין הוכיח מפה שצריך להיות מרובע דווקא אמר רב הונה תפילין כל זמן שפני טבלה קיימת כשארות האור

החיצוני שלהם שלם פני טבלה מה היו עוטפים אותםחורשחור >> רב חסדה אמר נפסקו שתיים כשרות שני דפנות של שני בתי התפילין אבל שלוש פסולות מה זה נסדה קושתיים >> יש חור >> הפסקו דיבר עלה שהור החיצוני הרי זה שתי שתי של שני הבתים יש ארבע בתים בראש >> שני דפנות ושני בתים רשי אומר >> אז אם יש דופן הבית הראשון והדופן הבית השלישי ביניהם יש בית אחד שלם אז זה כשר לא כנג את זה רב חסדה אמר נפסקו שתיים כשרות שלוש הדפנות שביניהם פסולות אמר רבדה

אמר שתיים כשרות למרלה שזה לא שכנגד זה אבל זה כנגד זה פסולות וזה כנגד זה נמנו אמרה בחדתה עשי מאור חדש שקרע מן המן שו בקולקל אבל בתקטה זה ישן שרגיל קרה נתלן בא מה וזה כשר >> גם בני זה כנחילה לוקחים בלי נט פנימי זה אמר ליבי רב יוסף איך דמיין חדתה ואיך דמין עתיקתה איך זה חדשות איך זה עתיקות ישנות אמר לכל איך כמה כי >> כלך כי מתלה בשלחה והדרחלים >> התקתה זה בעור בעור כל עוד שמוחים אותו >> וחוזר להיות כמו שהיה

זה עור התקתה וידך נמתח ולא חוזר זה חדתה צריך להיות הפוך מה זה >> נמתח ולא חוזר מרה שזה חדש חינ >> איך זה חדש חדש הוא קשה חדש ברגע לא הוא הופך המש מקובת הופך >> הופך יופי והנמ כולך דכי מתלה במתנה אתיה בטרה חדתה וידך אתקתה כל תפילין שכשאדם מושך וחוזקה ברצועה תלויה בהם ונמשכין אחריו ולא נקרעים סימן זה עור חדש ואם ממושכים את הרצועה והיא מתנתקת וכולי זה עתיקתה נכון זה טוב פירוש אחר >> שמתפשט העור זה חדש משנה אחרינה ברשי הביטיב [נחירות

בוז] כמדר דרב יוסף הפסק לרצועה דתפילה נקרא לו רצועה של אמר להם מה הוא למקטרה אפשר לתפור אמר לי הוא קשרתם כתיבים שתהיה כשירת טמה אז אם יש אתה יודע נוסף ברצועה זה נשגיעות זה לא נעה הוא בא לחשוב שות של עוד קשר עוד קשר >> למה הוא מותר לחשוב ספיר >> פסוק אמר לרב אחר דרב יוסף לרב השאול מתפר רב ועילה לתפירה לגב אם אפשר לפתוח את הרצועה שנקראה ותהיה לצד הפנימי >> אמר לי פוקח זה עמד דבר איך הציבור נוהג אם נוהג לעשות כך

תעשה אם לא נוהג לעשות כך אז אל תעשה זה לא יפה לכן לא נוהגים >> תראה תוספות אומר שנהגו להקל בזה ולכן אפשר להקל לא לפי ההלכה אני זוכר אפשר לתפור >> אפשר לפתור את לתפור אותה מהחל >> רשי אומר שתהיה תמה רצועה שלמה רשי אמר להחמיר רבנו תם אמר להקל אני זוכר פעם נקרא לי הרצועה >> היה בשר כן >> והיה לי בעיה זה היה בוקר ולא ידעתי מה לעשות לכן אני את התפילין [כחכוח] בא רבי ביצור מוצפית לי את זה בגיד >> אתה עצמה

אומר ועכשיו תלדבש מה קרה >> צד >> כן מה אני אעשה עכשיו תפר לי את זה מה את זה הרב אפשר פה >> כן אתה יכול איך אתזה תן לטף >> לא צריך משהו במינו יש פה הוא לא >> לא אבל בטח זה לא יהיה עור מה ככה אני מבין הוא שואל אם אפשר בצלוטפ שמע >> אתה יודע אפילו אם נכלוך טיפה יש בה רצועה בין הרצועה לבשר זה אסור לו זה חוצץ כך לימד אותנו רבי מנשה כל זה דוקא פה >> צריך לנקות יפה >>

צריך לנקות יפה יפה >> אבל השם שב קריחות הם לא מי >> עכשיו יש לך עכשיו את חידושים יופי הלאה לכן צריך להיזהר לא להביא את זה איפה שיש אוכל תעשה עוד >> אנשים לא אוכלים תפילין >> לא לא אבל דברים קלים אפשר >> מה זה הדברים גיד אתזה צחוק >> אמר פפ גרדומה רצועות כשרות [נחירות בוז] אומר גרדומה זה השיריים של השיריים של הרצועות אחרי שקושרים את הרצועת התפילין של הראש יוצאים מאותו קשר שיראה רצועות >> אם נחתח מאותם שיריים נשאר רק מעט התפילין כשרות

ש לא הבנתי מה חתיכות למה הם שבות מה חתיכות שאני בתחס >> אחרי שקשרת את הרצועות של התפילין של ראש >> שובדות פה >> יוצאים קשר שיראה רצועות נחתח מאותם השיריים ונשאר רק מעט התפילין כשלות כן >> מה זה שצריך פה היה לי קצר עד כאן זה קשה >> ככה עכשיו כתוב >> שומר כשרים גרדומים הגרדומים >> בלו מלתה היא מדאמר בני רבי חיא גרדומי תכלת וגרדומי אזוב כשרין אתמוד תשמ מצווה אבל תשמישי קדושנינו לא יפה דווקא אחות של שירי השיריים של תכלת של הציסית ושיריים

של אזוב שמזין מאפרה אדומה זה עם שיעורי כשר אבל דווקא שמה שיריים כשירים תשמישי מצווה השתמשו בהם למצווה קדושתם פחותה אבל פה ברצעות של תפילין שקדושתם חמורה אם השתמשו בהן מדברי תורה אז א תשמשי קדושה אנינו קדושתם חמורה לא >> לכן אתה לא >> לא מספיק בגרדומים האלו >> אתה לא יכול להשתמש בהם לקשור בהם עוד תפילין אחרות >> זה משמע מרשי האם אפשר אתה יכול אתה לא צריך את השימוש הזה >> שיים של התפילין אתה לא יכול לקחת ולהשתמש בהם לעוד תפילין >> מכילה מה

שואלת מה מכל דית שיעורה מה הרצועות צריכות להיות להיות מחוץ לקשר יש להם איזה שיעור כמה מה לא יודע בגרדומין מעט מה צריך שיהיה לזה איזה שיעור מיוחד אמר בכמה שיעור היו אמר רבי רמי ברחמה אמר שלקיש עד אצבע צרדה שסמוכה לאגודל >> בין האצבע לאגודל כ >> וא קנה מחווה שהוא קטן כפוף כפוף קטן בין >> אז תפיל [כחכוח] אה >> תפילין שלמה >> אה ככה בן אצבעצב >> מה קשור [נחירות בוז] אצבע אקודה זה גדול ככה >> כן ככה >> שיעור כן זה השיעור

של הרצועה >> רב השם מחווה פשוט מתוח וארוך הרחיק את הגודל [כחכוח] מהאצבע כפי איכותו כמה שבין האצבעות אפשר להחיק הרבה השיעור זה זה כזה הנה עכשיו נראה את המנהגים של המוראים רבה כטר להוא היה קושר את התפילין של ראש הוא פשיט ושדה להו שירי הרצועות היה מושך על כתבו כשהם מופרדות >> מניח על כתפו מאחוריו נכון רבחה בר יעקב קטר להו ומתלט להו כלע את שירה הרצועות זו בזו וכך מניחנו מור בר דרבינה עבד כדידן >> היה גודלשם >> היה ככה פה מלפניו כן סות

של >> נכון רש"י גם בתוספות או [נחירות בוז] אמר רב יהודה ברב שמואל בר שילת שמ דרב קשר של תפילין [כחכוח] הלכה משה מסיני מה זה גם הד' שבראש וגם הי על ידי כך יראה שם שדי השתובה בפה זה הש ומאחורה זה ד וביד זה י >> אז זה לא זה לא מעכב באמת אם אדם נ >> עכשיו לא לא כתוב שזה לא מעכב קשר של תפילין צריך ד' וינחה למשה מסיני אמרבן ויהן נבר חלק השחור ברצועות היפה שבהם צריך להיות כלפי חוץ יפה רק השאלה

איזה דרת זה כמו שאנחנו עושים או יש דת אחרת לא ראיתי פעם >> עושים מרובע >> מרובע >> הבן שלי רבי דוד אומר שדעת מרן זה כמו מרובע זה לא כמו שאנחנו עושים >> כן גם דעת תבקח איתי על זה גבר איתך >> זה גם דת הארי >> אה ניסיתם כן בית יוסף אתכל הראשית יוסף אחד >> זה ככה גם דת הארי רבנו >> מה >> שני דים כמו >> הוא לא מדבר בד אחד איך לעשות למה אנחנו עושים כדעת >> דעת אחד שתי שיט >>

אני לא יודע טוב אני לא יודע טוב >> איזה שיטה יש בד >> הוא אמר לי הוא אמר לי רבי דוד ד הוא דיבר איתי על זה >> אבל איזה שיטה יש אני לא שיטה >> זהד >> מה זה אז כמו שש בחוץ חזה שתי שעושים ממש כן אחד כח >> לא הם עושים אתה רואה ארבע חלקים כאילו זה שני דים ד >> זה נקרא ד >> אז ככה רבנו אני סובר צנזם עושים את זה >> רים את זה לפי הרצאות שם אחד ימין בחד שמאל

שמה מזכול בקף >> רק מה לא עשו ככה חמצא עשה צדק שעבי היה לו כמו זה כמו שרבי מנשה עושה לנו >> הר שבי היה לו דג אם היה לו אחרת גם בניהו היה לו אחרת >> מה קרה לך לא ראה >> לא ראה תן לך פלק קמת [‏צחוק] אנחנו לא אני לא מניח כמו הרב שרעבי הוא היה שם כמו החלבים את הרצועה בפנים >> כן אני לא ככה בצין אמר לנו ככה יותר טובים בחוץ ועוד אחד >> כמו עירקים >> טוב עשית את זה הרב

כל החלבים כל חכמי ארץ אותי >> הייתי עושה ככה משנה מה >> הייתי עושה ככה מה אתה חושב >> הרב ודאי הרב גם >> הייתי עושה ככה אחר כך >> עד הרבה >> לא לא למה בסדר >> היו פה ביום שישי השני חלבים אלה הבחורים והם ראו את התפילין והם צילמו את זה אומרים לה אצלנו לא ככה >> עכשיו כולם כלום יהפכו שמה [‏צחוק] >> סודם את זה סיים >> שזהו צילם ככה >> למה חכם אובה לו בע >> עוד טוב >> אף אחד כמעט לא

עושה את זה אבל אשכנזים עושים את זה >> אמר רבי רחמן בנו יהיהן לברשה [כחכוח] אבל תבק דמור זאתה התהפכה לאוי ואבוי רצוע לתפילין צד הלבן אמר לי לא סבר לה מור נו יהן נבר אמר לי לבד כבוד הרב בשוגג >> מה זה אומר רשי >> איך >> רשי אומר שלא הייתה ד' מקרץ מטוב אני >> איך תהפך בצורה כאילו איך יכול להתהפך זה כל צריך קי קציצ אומר אתה יודע שצריך אומר לצום על >> מתהפך צוע >> כתוב וראו כל הארץ כי שם השם נקרא

עליך ויעראו ממקה בתנ רבי אליעזר גדול אומר אלו תפילין שבראש גם דוגם >> שם השם נקרא ש יפה >> זה אמר לי רב יוסף עוד תוך פעם >> שם השם נקרא ש תפילין שבראש אבל אותנו גם שהתפילין צריך תוך הראש זה המוכין תפילין שבראש בתוך הראש מה זה בתוך הראש של במקום של מכוון של תינוק רופס קדימה אתה צריך להכניס את זה בפנים הראש שלך את >> שלא יחצ את השערות של התפילה על הראש של בתוך הראש >> לא כתוב ספילים על הראש שוב בראש כן

והסיר אותי את כפי וראית את אחוריי כפי אתה יודע זה שם שהוא לא נותן נסתר אחרה לבוא השם שם >> אומר לך כיפדה השם מספיק יעני >> אותי את כפי >> וראית את אחוריי אמר רב חנא ברזנם רבי שמעון חסידה מלמד שראה לו הקדוש ברוך הוא למשה קשר של תפילין ראה לו קשר של תפילין מה אתה עושה? סליחה >> מה הקדוש ברוך הוא מניח תפילין? שלנו בברכות ראית את אחורי >> מה זה קשע כישראל >> מה הקדוש ברוך הוא >> כתוב קשר של תפילין >> כן

אבל מה [נחירות בוז] כאלה כמו שלנו צורות שזה גם את יצר הרבש >> כמה אה >> קשר אותיות קשר כן נכון >> קרש אותיות קשר >> יש גם אה ש >> גם שס >> שדי ש >> גם מלאכים מלכים >> שאני לא יודעים >> אמר יהודה הקשר של תפילין צריך שיהיה למעלה בגובה הראש לא בצווא כדי שיהיו ישראל למעלה ולא למטה >> וצריך שיהיה כלפי הפנים בדיוק מול כדי שיהיו ישראל לפנים ולא לאחול אמר רב שמואל בר בדרי אמר רב ואמר לה אמר רב אריכה אמר

רב הונה ואמר על הרב מנשיה אמר אמר שמואל תפילין מהמתי מברך עליהן שעתנ החתן >> מה אחר שהניח אותם מברך >> אחר שהיניח אותם >> אחריך שהיניח אותם הני ואמר רב יהודה אמר ש כל מצות כל מברך עלינו עובר לשיעתן הבורב דמר משעת הנחה על היד על הראש ועד כשישירה >> אז עד הקשירה מברך >> פני הקשירה >> מניח אותם ואז מברך מקוש אצל זה שם אותם >> אבל אני הייתי ראיתי אנשים שעושים >> מה עושים הוא מחזיק את התפילין פה זה באוויר הכל הוא מתחיל

לברך ואז הוא פותח את זה ביחד עם הברכה משהו לא יודע הצתי לא >> אתמר אומר >> אני יודע שאנחנו ממש מדליפים בקשירה דורים בקושי מבחן אני לא רוצים >> כולנו לומדים >> השם בנייהו ממהר >> מהפסרים חיים שים את זה פה ב >> תן לרבי חיים >> אני לא רואים אותי אז ביקשת עכשיו זה מה אכפת לך שיוצאו עוד מהמחשב >> נכון זה מה שאמרתי אבל קודם ניתן >> אבל תתקשר קודם לאנשים >> רוצה לעשות מבחן יש לו אחד יש לו אחד לא רוצה שוכר

לי ד שר של כלי שרט של בית המקדש מעץ כשרים או לא?

>> האם כשרים? מחלוקת חשמו >> יש מישהו שלא קיבל רוצים >> רבי יוסף בר יהודה כשרבי יהודה קשה רבי >> מה זה פה >> על המנורה ההורה >> רבי רבי >> מה רפית חוסר >> על המנורה הטהורה מה הוא הטהורה >> ביקשה >> לא היא באה מהמקום טהור מלמעלה מהשמיים שמים >> מה הם שלושה דברים שהיו קשים למשה לו אותם באצבעו >> ראשי תיבות משה >> לא ראש חודש >> נכון יש אומר שחיטה אבל משה מנורה חל >> מנורה שרצים >> זמן למולה ראש חודש >>

יש אומרים שרצים >> החודש >> זה שחיטה יש מחלוקת אם זה שחיטה ישקל שקל מנורה נורא במשה ראש חודש שלא מנורה שצחש >> אני זוכר ששקל שקצל זה לא זה לו מהשמיים גם שזה בגלל זה עולם הזה באיזה שמונה שבשם עולם הזה יק >> עולם הזה ב עולם הבא >> עולם בעולם הבן גיד כמה עמודות >> באיזה אות נברא העולם הזה או באיזה איזה אותו [נחירות בוז] >> כן שם הוויה [כחכוח] ויות שמה >> הפוך לא >> יריעת יריעה ספר תורה עד כמה עמודות יכולה להיות

עד שמונה >> משלוש משלוש עד שמונה >> לא פחות מש >> עד מתי עד שע >> תיבת תיבות על הארץ שצריך לכתובם בשורה האחרונה במזוזהם מכתבם בצד ימין של השורה או בסוף השורה בצד שמאל ומה הטעם >> מצד ימין >> כן שמה כגובה שמיים על הארץ צד >> שמאל השמיים >> חות ימים שמיים מעל הארץ מה על הארץ >> בסוף השורה למה כי גובה השמיים על הארץ אבל הלכה מצד ימר כל שאפשר >> ויש אומרים בתחינה כמה נג כרחוק שמיים מן הארץ כנרבו ימיכם בעזרת השם

>> אמןצורך ימים בריאים ושמחים ויש שעות גדולות האם מותר לשבת על ספסל שמונח עליו ספר תורה או חומש >> שמה אומרים מחמרים >> תוספות פוסק שמותר לרבונה אסור ספר זה מי זה שבח צפץ מהמ >> ככה הוא הסביר את רבי אלעזר למה רבי אלעזר ככה כי הספר תורה היהוד תוספות אומר מות זה נופלת מותר 100 בקשה 100 הלכות סימן קנג הלכה כול >> תביא להם שולחן ערוך בבקשה שולחן יש מי שאומר סב תורה שהוחזק שהיה של אבותיו של ראובן אין הציבור יכולים להחזיק בו כ א'

אין לקנות מעילים שנשמ שמש בהם אדיות לתשמיש קדושה קדושה אבל לצורך מצווה מותר >> פרוכת מבגד של אדיות מפות ספר תורה צריך חדש לא מה שישתמש בהם אדם אסור לעשות מאתנן או מחיר כלב דבר של מצווה כגון בית הכנסת או ספר תורה ודווקא [נחירות בוז] מאתנן עצמה אבל אם נתנו לה במעות אתנן מותר לקנות בהם דבר מצווה ולא מקרה אלא סרוה אבל אלו הפנויות אבל אלו הפנויות הקדשות שמקדישות דבר מותר לקבל מהן מי אמר זה שאין לזה בעיה אדם שהוא רגיל בשום מצווה כגון גלילה יראה

אונס או עוני ונתנו הקהל מצווה לאחר אחר כך השאיר ורצה שיחזו לו המצווה אם בשעה שנתנו הקהלמצווה לשני היה סיפוק ביד הראשון לתת מה שהיה נותן בכל שנה ו חפץ בה ונדרצה הוא נשאר הקהל לתת לאחר בזכותו אבל אם כשנתנו על השני לא היה ביד הראשון ספק כלומר לא היה לו ספק ספק לתת מה שהיה נותן אתה יש בידו רוצה לזכות במצווה ולחזור חוזר למצוותו, אין בעיה אתה לא יכול להעביר את האדם מחזקתו. הגנו סימן קנ"ד פורים. איפה מאיר?

הוא הלך, הוא רצה הלכות פורים. עכשיו הבנו איזה פרשה זכור הוא זה צריך חזק זכור. זה לא השבת זכור. שבת שלפני פורים את הדדים >> כן ראוי לכל אדם לתת מעות זכר למחתית השקל וכתב וכתב בסידור הרשעש שת מעות אלו קודם תפילת מנחה של יום התענית אז כל מי שנותן לך את המעות תזכה לו אותם ביום המנחה של התענית וצריך לתת סכום השווה שלושה דרם כסף שלושה דרם כסף זה תש 9 גרם >> כל דרהם 3 גרם טהור >> כל גרם 38 גר שהוא שווה ל10

גרם כסף טהור למה אז היה דרהם שלוש ומשהו >> צריך 10 גרם למה בכמה מכרו את יוסף לישמעלים >> ב20 כסף 20 כסף זה יוצא ש >> 20 כסף זה 10 גרם >> אז כמה זה היום היום 2 חי שקני לא יודע כמה >> בערך 100 שקודשים כסף כמה צריך לשלם כמה צריך לשלם לפי המחיר של היום 106 שק אבל תלוי זה משתנה כל בערך 82 עכשיו >> בערך 82 עכשיו >> למה איזה חשבון עשית שתי זה כי זה בלי מעל אתה רוצה בלי תוסיף את

המע תגיד תפולה הוא לא שותף >> דבר ראשון אבל הוא אומר לפני כן שתדל כל אדם לעשות תשובה מכל לבוא בערב ראש חודש אדר זה מחר יקר כל התהילים לראות שבעה כותב ברית כי הוא סיום השבבים והכל הולך אחר חתום >> 2וח דולר לגמרי שדול >> זה כל יום שתיים דרחת >> שלוש עבורות ושמו 2 וחצי הזה שלוש שק דולר זה 3 שק ו8% ש >> 7 וח לא 3 דולר 3 שק ו8 >> בסדר נגיד 3 שק 7 >> 70 שק מהקום זה שק >>

זה מזומה לא יודע מה זה אמר זה נכנס מה קשור מהחצית השקר אתה לא יכול לקרות את זה בבס מה קשור אתה רוצה יש לי כסף עכשיו יש לך בשחור جلاله שנכנס אדם מרבים בשמחה ומשו דין משפט נגד גוי השתדל מאוד שהדיון יתקיים בחודש אדר נשד ישראל על העניהם ומגלגלים זכות היום זכאי ראוי להתענות ביום שבעה באדר שהוא יום פטירתו של משה רבנו ויש נוהגים לעשות לימוד בליל שבעה באדרג יפה הוא כשהשנה מעוברת טוב לעשות את הלימוד גם באדר הראשון גם באדר שני טור שולחן ערוך

בית יוסף אומר שלא ראה מעולם ולא שמע מי שי הנהג להתענות בימים ההם בכל מקום שולחן ערוך פוסק שיש תתענות ביום >> בשבעה ויש בסדר הלימוד שאנחנו נוהגים ללמוד בשוע באדם הוא הסדר שתיקן רבי יוסף חיים >> ונוהגו ביום זה לנסוע למרון צילות רשבי אמר לרבי יוסף שהוא רוצה השנה לעשות תענית פה ביום שבעה באדר בשביל השכינה הקדושה מתקנים >> לא עכשיו זה אז שאנחנו לא נהיה ליום מחורת למה ביום ראשון יש לנו את השיעור של הזוהר לא יוכל ללכת יום שני זה ערב שבעה באדר

גם יקר גדול לא יכול אז אני אלך ביום רביעי יום למחורת >> תמיד אנחנו יוצאים בצהריים של ארב >> לא לא >> יום קודם יום קודם הלילה >> לא תמיד לא תמיד אני עכשיו כבר הולך יום קודם למה זה לחץ גדול מאוד, התחיל להיות קהל אדיר, ברוך השם אז אני לא אז יש לי גם בר מצווה אבל של רבי דוד יש ביום שלישי >> יום שני >> לא ביום שלישי מציום שני >> ברמצע שלך ביום שני קיבלתי הזמנה זה מה שכתוב אז שיש את ההזמנה יום

שני >> כן יום שני שני יום שני בלילה אז טוב לא תת חשבתי ביום שלישי בלילה היה ביום שני בא >> אה כן >> שיהיה לך מזל טוב אז אתה צריך להביא לנו ממתקים טוב שאמרת יש יום הולדת [‏צחוק] לא הייתי אני צריך ש >> לא הוא שולח עם דברי אז לא הגיע מתי >> מתי שאתה יום אחריך >> הרמבם מה יביא יצחק >> יצחקה של >> בסיון בסיון >> אבל אם הוא עושה חלק בזן באדם בסיון כן בזן בדם >> איזה עמוד >> אני אגיד

לך עמוד כג >> הגענו אות יא כבוד הרב אותכ כז כז כזה צריך להסיר >> לא יודע אולי יא כי זה בצד >> אני חושב יא >> אתה לא היית אבל ביום שישי היית כן היית אז יא >> אתה היית מחילה מכבודו היה כן כי קיבלתי את המתנות של יום שישי כן >> ז באדר זה שמ כן בזכות הבורתוק >> לאל אזרה בן >> כל ערבים היינו שרים את זה >> חם יצחק הבחזוק שלנו נפטר בשביל עו הוא אומר את זה ללמוד [נחירות בוז] תורה וללמדה

שנאמר ושננתם לבניך יב לקשור תפילין בראש שנאמר ולא תותפות בני עיניך לכשפנים ביד שנאמר שתם בנות על ידיך לעשות סוסית שנאמר ועשו להם ציצית על כפי בגדיהם >> אתה יודע יש מי שאומר שקודם מניחים תפילין אחר כך עושים ציצית אבל לא ככה עושים >> תפילין בגמרא ותפילין ברמבן >> לקבוע מזוזה שנמנו כתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך להכיר את העם לשמוע תורה במוצאי שביעית שנאמר כאלה טעם זה המלך לכתוב כל איש ספר תורה לעצמו שלמר כתבו לכם את השירה הזאת לכתוב המלך ספר תורה עצמו יתר על

האחד של כל אדם יעני להיות צבעי עד שיהיה לו שתי תורות שני ספרי תורה שנאמר וכתב לו את משני התורה >> יט לברך אחר ברכת המזון ואכלתה ושבעת וברכת את השם אלוהיך כ לבנות בית הבחירה שנאמר ועשו לי מקדש כא להירה מבית זה מהמקדש שנאמר ומקדשית יראו כב לשמור בית זה תמין שנאמר ואתה ובניך איתך לפני אוהל העדות כג להיות הלוי עובד במקדש שנאמר ועבד הלוי לקדש הכהן ידיו ורגליו בשעת העבודה שנאמר וחצו ערב ובניו לערוך נרות במקדש שנאמר יערוך אותו אהרון ובניו לברך הכהנים ישראל

שנאמר דבר אל אהרון כ תברכו את בני ישראל להזיר יחולבונה לפני השם בכל שבת שנ נאמר נתתעל השולחן חיים פנים שני תמיד להקטיר כתורת פעמיים ביום שנאמר כתב אהרון שמים בבוקר בבוקר בטבעון נרות ועלות את הנרות בן ארבעים יקטיר לערוך אש במזבח העולה תמיד שנאמר אש תמיד תקד על המזבח אז זה מזבח העולה בפנים מזבח העולה לא זה בחוץ זה לא מזבח הקטורת >> מזבח העולה להרים גם כשהיה נוסע הכל גם היה אש ה >> גם שהיו מכסים אותו והכל היה איש תפילין זה אחד של

יד ואחד של ראש אבל אומרים שהוא מקיים כמה מצוות להרים הדשן מעל המזבח בכודם שנאמר והרים את הדשן לשלח תמים מחנה שכינה שו המקדש שנאמר ושלחו מנה מחנה כל צרוע וכל זרב וכל טמפש לחלוק כבוד זרעו של אהרון הכהנים להקדימו לכל דבר שבקדושה שנ נאמר וקדשתו להיות הכהנים לובשים לעבודה בגדי כהונה שנאמר ועשית בגדי קודש לשת אהרון על הכתף כשנוסינ אותו שנאמר בכתף ישאו משוע כהנים גדולים ממלכים בשמן המשחה שנאמר שמן משחת קודש יהיה זה לי להיות הכהנים עובדים במקדש משורות משות במועדים עובדים כאחד שנאמר

וכי יבוא הלוי לבד מחר מקרב על האבות להיות הכהנים מטמעין לקרוב הם את הבנין עליהם כשאר ישראל שהם מצבים תבל על מתהן שנאמר להמע להיות כהן גדול נשא בתולה שנאמר והוא ישה בבזלי קח להקריב תמידים בכל יום שנאמר שניהם מעולה תמיד להקריב כהן גדול מנחה בכל יום שנאמר זה קורבן אחרון בניו להוסיף קורבן אחר בכל שבת שנאמר ביום השבת שני חבשים להוסיף קורבן בכל ראש חודש וחודש שנאמר ראשי חודשכם תקרימוס קורבן ביום חג הפסח שמר שבעד ימים תקריב שר השם להקריב מנחת העומר ממחורת ראשון של

פסח עם כבש אחד שנאמר והבתם את מרשית כצירכם להוסיף קורבן ביום עצרת שנאמר ביום הפקורים וקרבתם עונה לריח להביא שתי לחם עם חורבנות בגיל לחם עצרת מה שבות לכם תביאו לחם תופע וקרבתם על הלחם להוסיף קורבן בראש השנה שנאמר בחודש השביעי באחד לחודש ועשיתם להוסיף קורבן ביום הצום שנאמר בעשון לחודש השביעי לעשות עבודת היום ביום הצום בזאת יבוא אחרון מעת הדד כל העבודה כתובה חרי מות להוסיף קורבן ביום חג הסוכות שנאמר 15 בקרבת עונה אישה נא להוסיף קורבן ביום שמיני עצלת שום זה רגל בפני עצמו

הוא שנאמר ביום השמי מניעצלת לחוג ברגלים שנאמר שלוש רגלים תחוג לי בשנה להראות ברגלים שנאמר שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך לשמוח ברגלים שלמכך אתה ובתך זה מצווה יפה לשחות כבס לשחות כבש הפסח ב-14 שנים מה שעדו אותו כל דת ישראל לאכול בשר הפסח בליל 15 וכילו את הבשר בלילה הזה צילי אש לעשות פסח שני שנאמר בחודש השנים 14 לכל פסח בו בליל 15 באייה שנאמר עלמצות מורים יכולו כל בחצות קורבנו שצרות שנאמר ותקעתם בחצות צלות על אולותיכם להיות כל קורבןמה ביום השמיני ועל שני אמר

ביום השני ועל אני רצה לקורבן סא הגענו בסדר אפשר הכל ביום אחד לאט לאט זוהר אנחנו בדף תעח חסף קצים חמישי שישי שבת >> כל הכבוד >> אם כן מה כתיב לעין רונו ליעקב שמחה אלא ארבע גאונות תדמה ולקובל ארבע כוסות פסח בגן דישראל מפוזרים ארבע פינות עלמה ודיםנו ותני נן נשיתין תלתין ולשיטין ושיתעין לעב הוא אומר מתי יהיה גאולה הפוך כנניון בארבע חבל משם הב דרכים עליו דרכיב אומר עדכתיב כי תרכב על סוסך שועה קובע נתבע דרנים שבטים ורז דויה מלך השם השם השם מלך

השם מלאך השם תרדנו כתרס שבטין בן תמעלה בות אין הן המרכבה נס שבטים אלף שנין תרן שבת מתן שנין בתניין ע שנן עשנין בתר א000 ומתן ונ כד חי מלת חן כד רזה דילה ורקר זה את זה ואמר צלת כיתות מנקת צורות כת אחת אומרת קדוש כתניה אומרת קדושת קניתה אומרת קדוש מה אתה עושב במטבן דוד דינה בעמלק כי ציפור לפניך בדרך מראה מקרע בכל עצברי משנה כנו נפורים בעלפנה מר בכל העץ ישראל בן כמעצי עמי ועל הארץ מראה תורה בן על הארץ שחציה בתורה פנ

חי כהונה או בעצים דזקשה ביחו מקרמ בצינים והם רובצת פרחים בזמ קורבנים כתיבים חבנים אחריו מקדשיו בדלו קורבנים מכתים של שם ויגלו הבנים והנו את הבנים מצד דעת דע דעת ו עולם ארוך להתמרב למען תבלך בערכת ימים עולם שכולו ארוך ובאת דקורב בנין תקין צלותין ומספספין בקן שק שמ לגבי עמוד מצו לעינה דמה וברתה בגלות כשר בברתה דו יד כמה קשיר אמהם בשית ספירן מיד מלחשין לגבי חוכמה ברוך שבות מלכותו לעולם ועד תדע אלנו שקטרו אבות לפניך את כתורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר ציווית

אותם על יד משה נביא כי אך ככ כתוב בתורתך ויאמר עלו משה קח לך סמים נטף ושאל מן הסמים זק בת משה קח לךמים נטש מנסמים זה בן בדוני משה קע לך סמים נטף ושחלת וחל בנסמים זכה יהיה בב איך הזו חשים על אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר בקט דורותכם תנו רבנ פטום הכת כ 368 מנים ב 365 כח מנים בכל יום חצי טוב טוב שלושה מנים שמהם גדול מהם בערב גם הכיפורים כדי קיים מצחמנים היו באנו הן הצורי והציפורן חן בני מש 70 ציעה משחר

ככה שיש שעש מבי חמר רבי שמעון והמפן אומר שהוא שוח כל בשרת כפרה חד שנה שחור טוב של נבש אין אדם יכול לבך ולמה אין בלם ישראל והורידו לאיש מנחה צדים מרפות עסוק צורים משהו כשעתם ואין שת מזות בן אדם כן ן אדם ועד בוקר ואל שתהמ את הדבר הזה חוקיכם כדבר שמתם את העבודה הזאת לכם בניכם מהעבודה הזכמת זה פסח פס בסתחמו עשה טהור שעשה כפתור שכן יוצאים שלושה כולם אחד כשנים אחד שנים כחופר כשקצים מני מנורה והוא במנורה גבים שוקדים חד שני הקים תחת

שני ששקנים צים ממנה כפתוריהם כלם עיניים כולם חז זהב טהור סת נותן שבע כחמ תודה זבתור כי כ זהבור עשה אותה כליה אדוני אדוני שחיני אונגד מעשך על פי חצ מחת תנזה מחפצ קצף חנק חלום חם ויתן את הקדוש בצ פתח משהו מחליצב בצרה ויאמר משה ארון כן כפצח קרן את מכפר על יעמוד בצים בדפה שב משה פתח אוהן מגפה נעצר >> ויאמר משה אל אהרון בצ ויאמר משה נעצרה ואני אשיר עוזך הבוקח חסדך צר עוזך אשר עוזך עוזך חסך מסך אלוהים ויעמוד פנחס ונעת יצא

לא תיר מפחד פה מצידך אלפה מניך גשק בעיניך תבשו לא תונה אליך רעה נגע לא יקרא בעולך צח שמך בכל דלכך כפע בשועתי גוטו דרשה עוד לילה תיתן בחוקרות בדים עשת בעלה עוזר לבת פיה פתחה בחוכמה צופיה רבות בנות אדוניך קדוש שבנה עדך גמך פני זוכרה כתך שבתנו כבד חתנו דעת עלמול צפניך אלוהינו שבזכות כתסוק בתיבות חתם חזק מעניח ישראל גופשם בעקוד כ השם שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצק ויעקב משה ואהרון וסברך שמוצה הקדוש הזה הם ושלהם כל אשר לכם כדעלך כון קי בבריאות תנה נאורה

מעניה וחיים טובים ארוכים בריאים ושמחים >> אמן >> תמיד תהיו בריאים תמיד תהיו שמחים ויהיה חודש טוב.

>> אממן. >> מחר יש תיקון גדול בעזרת השם.