📖הדף היומי מסכת מכות דף כ📖🌾טו לעומר🌾 הרב בניהו שמואלי שליט"א ראש חודש אייר ל ניסן תשפה

אותך שם בלי זה טוב אני לא יודע מה הכי טוב [מוזיקה] טוב הקדוש ברוך הוא אוהב אותו יעקב תשב שמה תהיה שקשוקה להיות שקשוקה שמח ולא רק אתה לחמניות בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שני בשבת קודש ל ניסן תשפה. היום 15 יום לעומר שהם שני שבועות ויום אחד הרחמני יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בעמנו אמן הנה זכינו והיום זה ראש חודש ראש חודש אייר א' דראש חודש אייר ראש חודש אייר בית ימים היום זה א' של ראש חודש אייר שיהיה ישועות גדולות בכל

בתי ישראל היום זה גם כן כן פטירת רבי יעקב ברב ופטירת מהרחו רבי חיים ויטן וגם היום פטירת היעבץ רבי יעקב עמדין אז הנה קודם כל נדבר על חודש ראש חודש אייר אתם יודעים בתורה הוא נקרא חודש השני שהוא שני שני לניסן שהוא ראש חודשים ניסן וזה נקרא גם כן במלכים קרא לו חודש זיב למה על שם זיבה של השמש בחודש הזה היא בכל זוהרה מאירה בכל הזוהרה אבל עדיין אינה לו התת כמו חודשי הקיץ המאוחרים וגם כן זה נקרא זיב בתרגום זיב זה ניצן הניצנים

נראו בארץ זה זיב. ולכן עכשיו רואים מבצבץ כל הניצנים עדיין ישנם ואם אדם לא בירך ברכת האילנות מברכים רק בחודש ניסן אבל ברך בחודש אייר בלי שם ומלכות עכשיו מזלו של החודש זה שור שור אוכל עשב בחודש הזה הוא האחרון בחודשי הקיץ בארץ ישראל ש השור מוצא לו אוכל עשבים בעצבי השדה כי אחר כך הכל כבר מתייבש.

חודש אייר כבר דיברנו שהוא מסוגל לרפואה בחודש הזה. למה גם התחיל המן נרדת לעם ישראל בחודש הזה? וזה לחם אבירים, לחם שאוכלים אותו מלאכי השרת וזה מונע כל המחלות וזה מוטבע לדורות. ולכן זה כוח שמסוגל לרפואה.

בעזרת השם זה ארוכה ומרפה ממתיק את כל הדינים אייר זה ראשי תיבות אני השם רופאך לכן אייר מסוגל לרפואה גם כת ערך ערך זה לשון ארוכה ומרפה שהם גם אריך זה מהכתר העליון יורד שפע אז בעזרת השם שיהיה ישועה בחודש הזה אמן אמן אמן. עכשיו צריך לדעת שראש חודש אייר הוא תמיד שני ימים. תמיד. ניסן קודמו הוא תמיד 30 יום.

אז לכן חייב להיות א' של ראש חודש. אייר זה ל של ניסן. וימי החודש של אייר עצמו זה רק 29. זה חודש חסר.

ראש חודש אייר. אתם יודעים כשעם ישראל אחרי שיצאו ממצרים היה שבת והיו ישראל במרע בראש חודש אייר שיצאו ממצרים הגיעו למרה בראש חודש אייר ושם נעשה להם נס גדול במים המרים שהור הקדוש ברוך הוא למשה עץ מר היה מים המרים לא יכלו לשתות מים ממר כי מראים הם מה עשה הקדוש ברוך הוא לקח עץ מר. שים לבן. לקח עץ מר לא מתוק.

מר אמר לו למשה, תשליך את המר הזה לתוך המים המרים. וכו המים וככה היה. ונמתקו המים. לומר לך כי לא המרמר ולא המתוק מתוק, אלא הכל בדבר השם.

מי שאמר לה מתוק שימתיק יאמר לה מר וימתיק כי הכל זה בידי השם וגם נאמר שם בראש חודש אייר שם שם לו חוק ומשפט ושם ניסאו ניתן באותו היום קצת פרשיות מן התורה שבת ודינים במרא אפקוד כל הלכות שבת על עניין שבת שנצבינו בשבת קדושת שבת ופרה אדומה גם כן בדינין והכל מאותו הודעה שנתלקו המים השבת לא עושים בה שום מלאכה אבל בכל זאת אלו במרא איך הם נתקו המים על ידי מרים על ידי עץ מר עכשיו תראה דבר פלא שבת לא עושים מלאכה צריכים רק

לנוח תשב תנוח תאכל תשתה תענג את השבת וכל השבוע מתברך בזכות זה אתה אותו יום לא עובד אומר הקדוש ברוך הוא, אתה תענג את השבת, לא תעבוד, תשב, תנוח וכל ימי השבוע שלך מתברכים. יש יותר טוב מזה. פרה אדומה, אותו דבר. כל העוסקים בתמאים, ההפך שלהם מטהר.

כל זה גזירת הבורא. גם דינין משפטים מוציאים מיד האדם קניינים שלא באו לא במשפט לא עושה אומר למשל אדם לפעמים הרוויח כסף או משהו או לקח כסף בטעות מחברו בא לבית משפט לבית הדין בית הדין מוציא לו את זה אומר לו יותר טוב מוציא לו לפעמים זה 10,000 שק לפעמים זה 100,000 שק אומר לו תוציא תשלם אין אדם הפוך. הקיש שלו יתברך. אם הוא לא יתן ויגזור יהיה עני.

אם הוא יתן יתעשר. הולך אמת נהיה בסדר. זה פלא פלאות. זה המה שאנחנו לומדים מפה.

לכן עכשיו בחודש הזה גידה הקדוש ברוך הוא את אהבתו הגדולה. איך שהוריד לנו את ה את המן והביא לנו גם כן את הבירה של מרים איזה מים זקים אתם יודעים היום זה בטירת מרחו ורבנו הארי לקח את מארכו לים כנרת ושם באמצע היד אומר לו אתה רואה איזה בהרה של מרים הפך לו את הפך רב היה לו תרבוש הוציא את התרבוש מילה אותו מים אמר לרבנו ומרכך, תברך ותשתה את המים ואז נהיה אדם אחר. לא שוכח שום דבר. ככה זה היה.

גם חודש אייר מסוגל לכלות כל אויבי ישראל. אתם יודעים, כשעם ישראל נכנס לארץ ישראל עם יהושע היה חודש ניסן. בחודש אייר התחילו עם ישראל להירחם ולכבוש את ארץ ישראל. כל אויביהם נכנ נכנעו לפניהם ברגע.

לכן אומר רב שמסוםפולי שחודש אייר הוא מסוגן באמת לנצח את המלחמות. מסוגן לנצח את המלחמות בסימן יהיה ראשי תיבות אויוביי ישובו יבושו רגע. מכל כך הוא חזק. יש לו כוח אדיר.

וה צירוב של החודש זה התהנן יות כ כב התהנן המתהנן הזכן וידוע זה פלא פלאות צריך להשתדל חזק בלימוד ה של החודש אייר למה מסוגל להבין בו את סודות התורה בחודש הזה לכן זה דבר גדול מאוד מאוד גם פה בחודש הלא יש לנו עכשיו החודש הזה זה החג הגדול ההילולה הגדולה של רבי שמעון בר יוחאי בחי החודש לא כתוב בן חי לחופה אתם יודעים מה פירוש בדרך הדרש יש בנים ויש עדים. מי שלומד תורת הסוד והולך בדרך השם והוא והוא לומד לשמע, זה נקרא בן לקדוש ברוך הוא. מי שרק לומד פשט, הוא נקרא עבד. אומר מי שהוא בן בבחינת בן, אז ביום חי הוא יכול לבוא לחופה אצל רבי שמעון בר יוחאי.

מי שלומד זוהר מבחינת בן יכול לבוא לחופה צר רבי שמעון בר יוחאי זה בן חי לחופה אז זה ביום חי שעכשיו החודש הזה גידה רב שמעון בר יוחי כל סודות התורה איזה דברים היו בחודש הזה השמש לא שקעה ביום ביום יח באייר עמדה השמש אומר לה רבי שמעון בר יוחאי אל תשקעי עד שאני לא גומר לגלות מה אני רוצה היום. תמשיכי להעיר ולזרוח לעם ישראל. וכל זה היה באהבתו שרבי שמעון הגדולה לתלמידיו ולעם ישראל. אהבה אדירה הייתה לו.

אהבה גדולה גדולה. אהבה על ברידי. כמה זה זכות גדול של אהבה שאין כמותה שאין לה סוף. הרבה לחל בוא בוא לפה אתה תשב פה בא הרב הזקן שכן בחינם מכבוד תורתו ו העניין הגדול שרבי רבי שמעון בר יוחאי עשה עם התלמידים שלו עשה להם חברה קדישה הוא לא היה קורא להם תלמידים חברים חברה קדישה לא סתם חברים קדושים להראות ולהשריש לכולם שכולם חברים כולם אוהבים זה את זה כי איש אחד בלב אחד נאמנים ואהובים כל אחד בגדולתו ורמז בזה בפתח אליה כל מן דפריש חד מן

חפר כי לא הפריש בך אם אחד יש הפרד בין אדם לחברו חס ושלום זה כאילו מפריד בקדוש ברוך הוא למה כתוב תראה בזוהר הקדוש בחלק ב בשמות דף כ שמה מובא שהיו באים החברים לפני רבי שמעון היה אומר להם בואו בנים קדושים בואו אהובי המלך בואו אהובי, בואו האוהבים זה את זה.

למה? כל הזמן להשריש בהם את האהבה הגדולה. אני רק רוצה להראות לכם מה כתוב בזוהר הקדוש. דבר מפחיד.

תראה איך היה רבי שמעון כל כך רוצה שאדם יאהבו אחד את השני. דעמ רבי אבא תראה מה אומר הזוהר כל אילן חבריה דלה רחימין אילן לאילן אומר כל אלו החברים שחס ושלום לא אוהבים אלה את אלו הסתלקו מעל מעד לא מתה זמניו אוי ואבוי מסתלקים מן העולם עוד לא הגיע הזמן שלהם ללכת מן העולם מי שאין לו אהבת חברים מסתלק מן העולם ואומר כל חבריה ביומון דרבי שמעון רחמו דנפשה רוחה אבה בניהם בני היו אוהבים בלב ובנפש וגנדה בדרבה בדרבי שמעון תגליה אהבה סודות התורה היה

בגדגלה דבר רבי שמעון כל חברה דלא רחמין הנן גרמין דלך באורח מישור כל החברים שלא אוהבים אלו את אלו הם גורמים שלא לא ללך בדרך האמת אתה יודע יש דרך ישרה אדם לא יהיה מעוד נותן לצד ימין, לא יתן מצד שמאל. צריך אומר הרמב"ם שביל האמצעי זה האמיתי. כלומר אדם לא יהיה גאבותן וגם לפעמים לא טוב להיות גם יותר מדי ענב.

תלוי איפה באיזה מקום. צריך לאהוב את החברים, להיות מעורב בהם. אז לכן הוא אומר שצריך בדב אחד בן כאיש אחד. אז זה היה דרכו של רשבי תמיד כל דבר שצריך לו ישועה היה אומר להכניס אהבה.

אתם יודעים את המעשה מה שכתוב במדרש שיר השירים אומר ששמה היה המעשה באישה אחת בצידן שהיא ובעלה היו אוהבים מאוד אחד את השני ו10 שנים נישואים עם ילדים באו לרבי שמעון אומרים לו שהם רוצים להתגרש כם בשביל ילדים והבעל רוצה להביא ילדים ואין ילדים ורוצים להתגרש. אמר לרב רבי שמעון, חייכם, כמו שהתחתנתם, נכסיתם באיזה גן אירועים, איזה שמחה, איזה יופי, איזה אורות, איזה גרושה, איזה סעודה גם אני רוצה תעשו גירושין, אבל בשמחה תביאו משקה יין משובח וסעודה וככה היה. מה זה הביאו שמה עולם יעשו גירושין ועשו על זה מסיבה גדולה הבעל שתה הרבה והשתקר אמר לה לגירושה לאשתו אומר לה תשמעי תקחי כל מה את רוצה מהבית את יודעת מה אחרי שהוא כבר נתן לה כל מה שיתנו ביניהם הכל נתן לה. אומר לה, "תשמעי, את יודעת מה?

חפץ הכי יפה, הכי חשוב שיש פה בבית, תקחי." מה היא עשתה? אמרה לעבדים שלה, "תרימו אותו עם המיטה, תביאו אותו אצלי לבית בבוקר." אומר לה, "בתי, איפה אני נמצא?" אמר, "אתה אמרת לי כל דבר הכי טוב שיש, שאני אקח אצלי, הכי טוב זה אתה." הלכו עוד פעם לרבי שמעון אומר להם עכשיו תתחתנו ויהיה לכם ילדים וכך היה התחתנו והיה להם ילדים אומר רבי שמעון בר יוחאי אומר זה התרופה בכל בעיה צריך לדעת לכן נתנו לרבי שמעון מהשמיים הרבה כוחות כי הוא היה לו אהבה גדולה באמת

זה הסוד הגדול שאדם היום אתם יודעים מה שהם לא הגמרא אומרת מעשה בנוכי אחד שבא לפני שמאי אמר לו גירני המנת שלתלמידיני את כל התורה על רגל אחת לכפה בעמד את הבניין בא אצל הלל אמר לו תשב בני אני אלמד אותך אומר כל התורה לסנע עלך לחברך לא תעביד זה על רגל אחר זה כל התורה למה איפה שהוא ימצא מה איך זה בהבתה לרחה כמוך שנה מה נשנה הלך לךברך לו תעביד זה כל התורה אומר כן אם אדם יש לו אהבה חברים לומדים יש אהבה ואחווה

אז זה לומד הוא יודע איך צריך לקיים זה כהן יש לו מצוות ברכת כהנים שאין אותם בישראל זה יש לו לוי זה יש לו מצוות שהוא לא זכה כל אחד לפי המצוות שלו ברוך הבא רבי שבואן אז זה כל אחד אז על ידי המצווה הזאת שהוא אוהב אז הוא מקיים את כל התורה כולה לא העוסק בתורה כאילו מקיים את כל התורה כמו כתוב משלמה פרים שפתנו כל פעם עוסק בהלכה במצווה מעלה הכתוב כאילו קיים אותה בעזרת השם יש על זה הרבה פירושים אבל רבנו הארי הזהיר

מארכו הביא את זה שהיום פטירתו לפני שאדם מתפלל יקבל על מצוות עשה ואהבתה לרעך כמוך למה זה עושה שביל שכל התפילות שלו יתקבלו בשמיים זה השביל צריך מאוד מאוד להשתדל על זה לא אמרו רבותינו מעש מוטב שאדם יפיל עצמו לכבש שנאש ולא ילבין פני חברו ברבים יואהב את חברו אתם יודעים שבשכונה של רב עוקב היה שמה איזה עני אחד הרב היה תומך בו כל ערב שבת היה מכניס לו מעוד דרך ה הסדקים שבדלת יום אחד אני אמר אני חייב לבדוק מי זה עושה את זה עמד

שם ו עוקבה בא לבוא ובא אשתו שלקבה לבית המדרש הלכו ביחד לתת לעני באו להכניסו את הכסף תפס אותם ברחו שלא רצו פעם הבאה שיראה אותם התבייש הגיעו לשבין אין לו מוצא היה שמה תנור הכנסו לתוך התנור אומר מוטב שאדם יכניס עצמו לכבשן האש ולא ירבין הכניס צו לתוך התנור ולא נשרפו אבל מרוקבה קצת הרגליים שלו היו קצת צורף לו אומר לאשתו לא שורף לך הרגליים אומרת לו לא אומר טוב בוא בוא בוא בוא תעמוד על הרגליים שלי לא ישרוף לך למה היא אמרה לו שהנעתה

יותר קרובה. אומר לו, אתה נותן כסף, אני נותן אני ישר מבשרת להם חורשי שבזי על המקום נותת להם לאכול. זה מסדרת להם על המקום לתת.

רבי נפתלי מרובצ'יץ כשהיה תינוק היה לברך עידר היה אסור ה היה אצל הרבי אמר לו מה זה שני יודין אחד על יליד השני אומר לו זה שם השם אומר אני נראיתי כשניקוד שבע קראת גם כן בשם השם אומר לא יש הבדל בין שבע לשני היידן ההבדל הוא שני הנקודות אחד השני זה מורה שם השם כאשר אחד מעל השני זה רק ניקרוד בלבד אומר כשאחד יודע אחד הוא על יד השני חברים שניהם ביחד אז זה השם השם הוויה שורה בהם אבל אם הוא אחד חושב את עצמו

מעל חברו לא פלא פלאות לא כתוב במדרש חיבור עצבים אפרים אנחנו עם ישראל אפילו מחוברים מחוברים מאוגדים גם הקדוש ברוך הוא מחובר איתם אפילו יוצאים מהמלחמה נוצחים אפילו לא רק זה בדורו של אח וזבל כל כך היה חטאים שאין כמותם היו מנצחים למה היו אוהבים זה את זה לא דיברו לשון הרע אחד על השני אהובים כתוב במדרש שחאב הרשע כל נביא השם חוץ מאותם משפחות נביאים שהכביא עובדיה היה עובדיה מכלכל אותם זה ולבה כסף מיורם בן אחב ויורם לא סיפר לאביו אביו רדף אחרי הנביאים נהרוג

אותם סיפר לא דיבר לשון הרע ממר אתה יודע מה עושה לוקח לוקח מצת אוכל עושה זה שום מילה זה דבר גדול כמה זה זכות שאדם שתדל תמיד לכבד את חברו, לאהוב אותו. אז אמרתי לכם היום פטירת גם כן מעריב ניגש שהיה גאון אדיר שאין כמותו. עד כדי כך אומרים ש כתוב את זה בספרי בספרי כשנכנס רבי יצחק אלפסי בספרד הלך כן הריף הלך הלך המארי ניגש היה בגיל 12 שנה עמד לפניו ולמד אצור יומם ולילה. כשהלך לוותר מן העולם כתב לו ספר שאפילו בדורו של משה

כותב לו שאפילו בדורו של משה לא ישתכח כבטה.

אומר כתוב בדורו של משהו לנו אנשים חכמים וידועים ואילו נבונים לאשת כך והוא חכם ונבון אחר פטירת רבי יצחק אלפסי הוא ישב על כיסאו תראה מה זה הוא לא מינה את הבן שלו הריף מינה אותו אומר אתה החכם הגדול הרמבם אביב של הרמב"ם היה תלמידו של מארי מגש הרמב"ם היה בגיל שש כשנפטר מערי מגש הרמב"ם כותב לא בלרבו הריף הורו רבותיי בסדר מה אומר מוסף על חוכמתו כותב הרעבד היו מידותיו מעידות עליו שהוא מזרע משה רבנו עליו השלום שעניו מאוד היה מכל האדם נתן לו הקדוש

ברוך הוא רוחב לביה עובר על פשע רבי יהודה הלוי מקדיש לו שירים רבים והוא מתאר אותו בתיאורים הבאים ראו השמש אשר לא ימיש מאורו שלח אלוהים להיות משיר מן החוכמה כך החוכמה מיד ימינו מצאה כביר מדבר עליו חזק היום זה קם רבי יעקב ברב שהוא חידש את את הסמיכה כן היה גאון עולמות היה רבו של מרן הבית יוסף. אומרים מרן הבית יוסף היה קורא למארי הבואב מורי. למה? שהיה רבו של הרב מארי ברב.

תראה כמה. כלומר רבי יצחק אבואב הוא היה רבו של מארי ברב. ולכן הוא קורא למארי רבי יצחק אבואב. רבנו הגדול מורי.

היה בירושלים, היה במצרים. אחר כך הוא הוא שעשה את השמיכה הוא שמח את מרן 200 רבנים שמח מרן זה היה הוא מערי ברב גם היום טירת רבי יעקב עמדין זה רבי יעקב עמדין זה היה עב כן יעקב ישראל בן חכם צבי מכונה עבון גדול וחכם שאין כמותו כפת הרבה ספרים הוא שמכוחו היה מתكل ח אבא שלו זה החכם צבי היעבד זה בנו הוא שאל אותו והוא מספר כשאבא כשהוא היה קטן אבא שלו הרכיב אותו על כתפו אז אומר לו אבא למה קוראים לך צבי אומר זה

צביא בן יעקב ראשי תיבות אומר שאתה כש כשאתה תגדל תחתום את השם שלך יעבץ יעקב בן צבי אומרים שאבי היה שמח בו מאוד אבל אתה יודע שהוא נולד לאבי לחכם צבי כשהיה זקן. פעם בא איזה יתומה לחכם צביא ו אמרה לו והיא אומרת לו שהיא רוצה להתחתן ואין לה כסף והיא יתומה ואין לה איפה לאכול. אמר לה ביטי את רוצה להתחתן איתי?

אומרת, "אני מוכנה להיות רק שפחה שלך, לא צריך להתחתן איתך." אמר לה, אם תתחתני איתי, אני אביא לך בן. התחתנה איתו והביא את ונולד לבן. זה היעבץ. ואז הוא היה זקן.

באו לתת אותו לברית מילה. ביום הברית אומרת לא נותנת. מה יש לך? אומר, אם אתה תבטיח שאתה תהיה בחתונה, אתה תקדש אותה, תכניס אותו לחופה, אפשר.

אם לא, אין, הבטיח לה שהוא יחתן אותו והוא יאמוד בחופה וככה היה. שהגיע זמן החופה, חכם צביעי לא הרגיש טוב. היה במיטה, לא יכול לזוז. באה אליו, אמרה לו, "יום החופה, אתה הבטחת שאתה תחתן.

התגבר כערי ובא ועשה לו את החופה. אחרי שבאתי מחופה נפטר מה הבטיח לה הבטיח להכירת אמרתי לכם רבי רבנו חיים בטל תביא נר תביא נר את הקו הרב דיבר איתם אנשים שמות זכר רבי חיים ויטל נולד לבנו לאביו רבי יוסף ויטל רבי יוסף ויטל היה סופר אבא שלו אומר רבנו הארי חצי עולם עומד על התפילין שאתה כותב אמר לרבי יוסף תן חצי עולם עומד עליך הוא זכה לבן כזה שיש לו נשמת המשיח. לא סתם. כולם היו ממש היה עניב גדול וחכם גדול.

וגם הוא רבי חיים ויטן יש לו ספר שזה דרוש לכל ערב ראש חודש. למה כל ערב ראש חודש הוא היה עושה תשובה? לוקח את הקהל כולם ועושה תיקון של ערב ראש חודש שכולם יקראו תהילים כולם יעשו צום וכולם התפללו ויזעקו הצער השכינה כל ערב ראש חודש רבי חיים ויטל ויש לו עשה ספר דרשות של כל ערבי ערב ראש חודש כמה זה דבר גדול לעשות את זה כל ערב ראש חודש ככה יש לו אם הם היו עושים היה רבי שלמה אל קבץ ורבי שלמה אל קבץ כותב

שמרן הרבה פעמים היה בא הבית יוסף לעשות איתנו תיקון ערב חודש רבי חיים מיתה אמרתי לכם היה לו כזה ספר היה בקיא בכל חוכמה מן השמיים אמרו לרב הארי שהוא בא לעולם בשביל ללמד את רבי חיים ויטל עזב את מצרים עלה לצפת כי אמרו לו בשמיים תשב בצפת ואזרוך הוא היה בדמסק קרא לו אומר לו תבוא לפה בא אליו בחלום כל יום עד אחרי חצי שנה רק בא וכשבא רבנו הארי אמר לו היה לך שאלה כזאת היה לך שאלה כזאת היה לך שאלה אומר זה התירוץ

וזה התירוץ אחר כך אומר לו עכשיו לא באת תלך הלך שלושה ימים ים עשה צום לב שק ואפר חזר לרבנו הארי אמר לו עכשיו תשב ולימד אותו מה זה סודות עליונים הלח אותו קודם כמו שאמרתי לכם מקודם בברירה של מרים ישכו כל מה שהיה מלמד אותו לא שוכח כלום שום דבר למד אותו ייחודים לעשות לפעמים הה יום אחד שלח אותו למערת הביה ורבה כשחזר וכשהוא שלח אותו למערת בברא הוא לימד אותו לעשות איזה ייחודים ואמר לו תעשה את הייחודים האלה שם כשחזר ראה ראה עליו רבנו

הארי אור שאין כמותו בנשמות של צדיקים אומר לו מה עשית אני רואה עלך אור גדול אומר לא עשיתי כלום מה שאמרת לי עשיתי. אומר לו, חוץ ממה שהלכת לשם היית בעוד מקום.

אומר, אני לא יודע. אחרי זה יום אחד הם עברו, אומר כבוד הרב, פה אני ישבתי. אומר פה אומר הברי עבר שמה, אומר פה זה קבר בן ובינו ידע. אמר והוא אומר לרב אז אני פה ישבתי חזרתי על כל הייחודים שלימדת אותי שאני יכול לעשות אותם בכפר אבנית איפה הביבה חזרתי אליהם פה אמר עכשיו אני מבין פה זה בניהם רבנו ידע אומר רבנו הארי זה המקום הכי טוב בשביל יחודים כי הוא יש לו כוח לעלות כל מה שאדם עושה מעלה את כל הבירורי ניצוצי קדושה בניהו יש

לו כוח לענות אותם למעלה יש לו כוח מיוחד זה פלא פלאות ורבנו הארי היה תמיד מזהיר אותם על אהבה ואחווה שלום וראות מה זה האחווה רבי חיים ויטל כותב על זה חזק שתמיד שנהיה באהבה למה גם רבנו הארי נפטר בגלל שהיה מחלוקת בין החברים.

זה התחיל אצל אנשים ובא אצל החברים. לכן זה צריך הרבה זהירות שחס ושלום משום אופן בעולם לא יהיה מחלוקת. תמיד אהבה ואהבה שלום ורעות. תמיד לאהוב אחד את השני.

יש המעשה הידוע עם רבי חיים מיתן הוא גם כה היה לו אישה שנפטרה רבנו הרי אמר זאת לא זיווג שלך הביאה לו שני בנים והם גם נפטרו צאים צעירים כלומר בחורים אמר לו זה לא שלך כשנפטר רב ארי בזמן שהלך ונפטר אמר לו אתה יודע עכשיו נולדה האישה שלך עכשיו וקוראים לה כך והיא נמצאת במקום פילוני כתוב את זה בשאר הגלגולים חיקלה עד שתהיה בגיל 12 נשע אותה לאישה היא אמא של מהרשו של רבי שמואל ויטל תראה איזה נשמות היו איזה נשמות מה שהוא לא רגיל. היה לו למערכו חזיונות שאין אותם בעולם. היו מראים לו מראות פלאות. יש ספר החזיונות למערחוב יש.

הוא היה בקיא בכל חוכמה. יש לו ספר גדול הכימיה. כימיה זה לחבר כל מיני דברים. לא.

כן כן כן בנו משהו חזק מאוד יש את זה בכתב יד אולי היום יש מצפיסים אותם אומר כשהייתי בירושלים, אומר רבי חיים ויטל, בא אליי שמעלי, אחד שמש של בית המקדש של ערבים שמה, אומר, היה שונא יהודים, נשק ידי ורגליי, אומר לו, אומר לי, אני רוצה שתכתוב לי איזה רק מהיד שלך, איזה שתי מילים, אני אשים את זה על הצו שלי לסגולה. אומר לו, מה אני צריך לדש לך? מה חלמת? אומר אני השבש כל לילה בחצות שאני יוצא מבתח המקום אני רואה שהירח מאיר כמו צהריים

ואתה פורח שם באוויר בירח ככה אני רואה אותך לכן אני רוצה שתברך אותי אומר שאחרי שלושה ימים שנפטר הרב בא אליו בחלון אומר איך אני איך הלכת ככה בחטיפה מהר אומר לא מצאתי איזה אדם שאני יכול כבר ללמוד איתו מהז מה יהיה עם עם ישראל?

אומר עוד אני אחזור ואומרים שהוא רבנו הארי חזר בטור הרשש אומר שהוא ראה את רבי משה קורדירו בחלום. מה? אומר לו תגידי עכשיו את האמת איזה דרך נכונה של מורי או שלך? אומר לו שניהם אמת אבל אני רק מתחיל אני רק למתחילים אבל העיקר מה שעכשיו לומדים למעלה ואני גם לומד זה מה שאמר האריג תערי זכינו עכשיו נלמד תורה שיר השירים רגע היום מה רפואה שלמה אנג'ל כן סליחה זה הרב קמחי כמחי כך עוד אחד אבא שלו היה פה בישיבה עם הרב שעבינה גם פה פסוק

ג' כחוט השני ספתותי שלמה חפוה שלמה לך בעיות רג תוך טוב מה כחות השני ספתותיך ומתברך נוה כפלחרימול רק מבעת צמתך אומר לך ששבח את השיניים משבח אתה את השפתיים כחוט השני שפתותיי שפתיים שלך הוא מה שאת מוציאה מהפה הם נעים וטובים כחוץ השני כפי שהוא שהוא דח אדום הוא מרעייב ביופיו כן מוצא שפתיך הם יפים וטובים ואמר כחוט השני לרמוז על אשר עשו המרגלים ששמרו הבטחת הבטחתם לרחב שאמרו לה את קבת חוט השני הזה וקיימו את דבריהם ולא כמו אומות העולם שמבטיחים ולא מקיימים כי

ידוע שעל ידי חוט השני זה זכתה וחזרה בתשובה בתחילה היו עולים אליה על ידי חוט השני שרים ורוזנים לזנות כי הייתה יפה אחר כך חזרה בתשובה על ידי חוט השני.

הייתה עושה מצוות על ידי חוט השני שמשננת בפיה מחזירה את עם ישראל בתשובה. מתברך נבהוה אתה יודע רחב רחב התחתנה עם יהושע בנ לאכ יש אומרים לא הייתה חס ושלום הייתה מוכרת מזונות כפל אחרמון רק הפך הם צידי הראש בגובה הפנים אצל העיניים והם נראים כפלח רימון כאשר חוצים לשניים רואים את הזוהר והאור של אודם מרימון איך שהוא מאיר ככה כתך מאיר מיופי וזהו אפילו הרקנים שבר מלאים ספות כרמון שיש לו תרייגרעינים כנגד תרייג מצוות היית יש לך ספרת פעם ברימון יש תרייה גרעינים אומר רו

ראשם מלא מוסבות ולא סתם מצוות אלא מצוות מהירות ומזהירות כפל אחר רימון מבעת לצמתך כי הצמה הם תלמידי חכמים שמדריכים את העם כי הם קושרים את העם כצמה הזו להבינו שבשמיים ויר צמה צדיקים מלמדים העם ואלו הריקנים שבר הם תחת תלמידי החכמים הולכים בעצמם מלאים מצוות כרימון עד כאן משתיות בקודם המשנה הצדקה לנו נשמת מורנו ורבנו רבי חיים בטל בן רבי יוסף פייגה בת משה דוד יהודה בן מיה מיזר ראובן בן מנחם מיכאל בת ברוחה בחיים בן אסתר שמעון פאל בן משה ציון אביח ניצה בת

שמחה יצחק בן אסתר זה נדליק את הנר לכבוד רבי חיים ויטל אורי בן מוזלי מאר בן מזליסטר בל כבוד רבנו חיים ויטל בן רבי יוסף הנה זה הנר שה ישועה גדולה לכולם במיר ניסים מזוז בן חמסנה תנאל ברוך בן מינה בן אה שלמה בן מזל שלמה בן מזל ניסם חי בן רחן חנה בת חנה רבקה יצחק בן מרים יצחק בן מרים גם ליל נשמת רבי אליהו אל קיים בן רחמה כנפתוח את המשניות אנחנו משניות בסכת ראש חודש אהש אה בוא אני אתן לך עוד פעם בוא

ראש חודש יש לך המצאות מה ראש חודש הנה קח עוד פעם שיהיה לך ישות יהיה יומיים למה ניסן תמיד מלאך פרק שלישי משנה זן שלושה בתים הם שלושה דינים חלוקים בבתי עבודה זרה בית שבנוי בתחילה לעבודה זרה הרי זה אסור בהנאה בכלל סעידו חיירו לעבודה זרה היה בנוי בתחילה לדירה רק חידש אותו לדירה וחידש בו נותן מה שחידש שיגרד את הסיד הזה הכניס לתוכו עבודה זרה והוציאה רק סתם במקרה מותר הרי זה מותר שלוש שלושה בנין הן שלחדינים החלוקים משתמשים בהם הגויים לעבודה זרה אבן שחצבה

הגוי מנהר מתחילה לבימוס בשביל עבודה זרה זו אסורה סיידה לא צריך חצב אותה לעבודה זרה אבל אחר כך סידה וחיירה לעבודה זרה לשם וחידש או שחידש דבר נותן מה שחידש הדבר השלישי העמיד על עבודה זרה בסידך הרזו מותרת שלוש אשרות אין צהזה עזבודה זרה אילן שנטעו מתחילה שם עמוד זה אסור גדעו פיסלו היה אילן נטוע וגדע אותו ופסל אותו שהסרי ממנו את הפסולת לשם עבודה זרלה והחליף נותן מה שהחליף קורא את הענבים וכולי הימין תחתיו עבודה זרה ובטלה הרי זה מותר איזה אשרה כל שיש תחתיה

עבודה זרה. רבי שמעון אומר כל שעובדין אותה ומעשה ביתידן באילן שהיו עובדים אותו מצאו תחתיו גל של אבנים. אמר להם רבי שמעון בדקו את הגל הזה בדקו מצאו בו צורה של עבודה זרה.

אמר להם אויב לצורה אין עובדין נטיר להן את האילן. האילן זה לא בעיה. משנה ח ישב בצילה אסור לשב בצל של העבודה זרה הזאת ואם ישב טהור ולא יעבור תחתיה ואם עבר טמא לדעת רבי יהודה בן בתרה תקרוב את עבודה זרה מטמאה באוהן כל העובר תחת האשרה הוא נטמע הייתה גוזרת את הרב רבים נותן לרשות הרבים ועבר תחתיה טהור היא לא מטמאה וזורעין תחתיה ריקות במות הגשמים אבל לא במות החמה למה היא עושה להצל והחזירין חזרת אסור לזרוע לא במות החמה ולא במות הגשמים ויוסף אומר

אף לא ירקות במות הגשמים פני שהנמיה נושרת עליהן והן והבה לזבל כלומר העלים היושרים ממנה בסדר מך שני משתמות למדנו עכשיו הגרלה איתם הרבות צריכה בהגרנה בוא יין פרנות וסידורים בקשה פרחים עופר עופר אפלב בום זכה ביין יצחק ש יצחק שכר פרנות פרחים מאיר כהן מאיר כהן לא לא לא מה אני אעשה לא לא תן לו סידור מי עכשיו אתהדבר אהרון אהרון סידור יצחק שמעון תן מאיר פר סידור שמעון נחמני שמעון נחמני סידור זה אתם יודעים זה סידור שבועות שיהיה זכות גדולה ל למתנדב זה עוד

מעט נו אליעזר חזיז אליעזר חזיז סידור דור סולמי דור סולמי גל גל חי שלום מי זה מצפק אברהם בלס אברהם בלס יוסף אוה יוסף אוידה הבן של גאי עוד הוא רוצה להחליט הרב יצחק בת הרב יצחק בתח יוסף חיים ראש יוסף חיים ראש זהו נגמר הסידורים יש לי עוד אחד יצחק בן טוב פרחים עכשיו אברהם אליהו דורי אברהם דורי זהו זהו סכן המצוות של משה אתה לאט לאט תזכה זה לא אהב שבית אדוני חם אותיות ישראל נחנו באים לקיים מצורה כמו שאמר כד יומם בלילה תורה

זור על צנו צנו עלינו עשה ידנו עלינו עשה ידנו כוננו י רצון מפניך אלוהינו ולא יכשלו חברה לך מנו תולתך צדינות אין מלמוד מה שמת צפי דבר ברוךות תעשה אשר אמר אדוני גיע כפך כי תוכן אשרך בטוב לך דו מציון נושא שמיים וארץ כן היום אנחנו דף כ מה בכ כן מאיר אנחנו מתחילים מדף יט עמוד מסכת מכות היום זה דף כ מתחילים מיט עמוד אמר רבי יסה אמר רבי יוחנן מצאתם שלוש שורות מהשורות הרחבות מלמעלה אמר רבי יסה אמר רבי יוחנן מעשר שני ממתי חייב

עליו כלומר ממתי חיימים עליו מלכות אם אכל אותו בלי לבדות אותו מעשר שני פודין אותו ומעלים אותו לירושל את הכסף מעלים לירושלים וצרתה הכסף בידיך וקמתה ועלית אל המקום אשר אמר השם עולים דירוש ירושלים שמה אתה יכול לקנות כבשים דברים לאכול יינות שמנים סלטות מה אתה אוהב תעשה הכל על חשבון מס הכנסה לו זה בין כל אתה צריך לשלם אתה פודק את מעשר שני מביא כסף אוכל בכסף הזה היה מאוד כדאי העסק הזה אז מהמתי חייב עליו מלכות? הם לא אכלו הפלות?

מי שראה את פני החומה. אם ראה פני החומה של ירושלים ואחר כך הוציא את זה על החוץ והחלבו לוקה. אם זה קרבה, מה זה ראה? פני החומה?

נכנס לתוך החומות. אבל אם אכלה קודם שהלה אותו לא לוקה. כלומר אם אכל אותו לפני שהו בכלל, הוא לא ראה עדיין פני החומה, הוא לא נכנס לירושלים, אז אם אכל אותו לא לוקה. כלומר הוא רק פדע אותו.

פדע אותו. לא לא אבל הוא לא אבל הוא אכל את הכסף מחוץ לחומות ירושלים הכסף נורא מה זה משנה כשאני אומר לך פירות מעשר שני הכנסי את הפירות עצמם או את הכסף שלהם צריך לאכול בתוך ירושלים. הוצאתי את זה מחוץ לירושלים חייב מלכות. לא משנה מה הוא נכנס לירושלים.

זה הכוונה שלי. אולי אני לא צריך להגיד כך. הרב הוא נכנס לירושלים קנה שם למשל את השורמה בכסף הזה ויצא עם השורמה אחוזמח. זה חייב מלכות כי זה רע בני ירושלים.

לא אפשר להסביר פשט שהוא את הפירות לירושלים והוציא אותם בחוץ. אז לבדוק אותם לא מה פתאום זה עושה זה אם הוא לא יכול לעלות את הפירות יכול לעלות מה אדם חייב לפ אין לו עגלה הפוך שיעלה מעיקר הדין יעלה את הפירות יאכל בירושלים עכשיו אם אתה לא יכול תבדע אותם את הכסף תאכל בירושלים זה אותו דבר אבל לא היה להם גן סקר בתוך החומות הלאה אבל אם אכל אותו קודם שעה אמרנו לכם זה מותר זה אסור אבל לא לוקה מה היא טעמה למה דווקא שראה את

החומות לא תוכל לאכול למה ואמר קרא לפני השם אלוהיך תאכלנו בירושלים וכתיב לא תוכל לאכול בשערך כל אחד יקרנן ב לפני השם אלוהיך תאכלנו קרנב לא תוכל לאכול משעריך אם כבר קרית עליו בלפני השם אלוהיך תאכלנו ואז הוצאת אותו אז אז לא תוכל אפשר לאכול משעריך אז לוקה אבל אם זה לא היה בתוך ירושלים לא לוקה קרנן ב לא תוכל לאכול בשרך בכל אחד דלא קרן נן לפני השם אלו תאכלנו זה היה חוץ לירושלים לא קרן ננבה לא תוכל לאכול בשעריך אבל בכל זאת עובר אמרנו

אתמול עובר על עשה ונתת כסף וצרתה הכסף בידך והלכת אלמקום כל מה שבחר השם אלוהיך לפני השם אלוהיך תאכילנו לא בחוץ גם נוקם מכת מרדות מדרבנן מטבעי רבי יוסי אומר כהן שעלתה בידו תאנה של טבל כלומר יש לו ביד כהן יש לו ביד עכשיו תאנה אבל של טבל אבל היא כל כך תאנה כזאת גדולה וטובה ונראה יורד ממנה דבש והוא ממש רוצה לאכול אותה וזה טבל ואמר תאנה זו תרומתה עוקצה התרומה הגדולה של התחול איפה הזנב של התאנה שמה מעשה ראשון בצפונה בצפונה של התאנה קובע

על המקום וזה מעשה שו מצפונה אבל לא הפריש תרומת מעשר מןמעשר ראשון ומעשר שני נדרמה יחולה לחלק הדרומי והיא שנת מעשר שני והיא שנת מעשר שני אם זה היה שנה נוהג במעשר שני והוא בירושלים נמצא כהן בירושלים שיכול לאכול אותה שם שמה הייתה התאנה או מעשר עני והוא בגבולין ואכלה. הכהן אכל אותה את התאנה. לוקח אחת.

למה? שלא הפריש תרומת מעשר. המעשה ראשון זה טבל, לא הפריש עליו. אבל שאר ייסורים לא לוקה.

רק על הטבל. לא לוקח שאכל אותה בחוץ. ראתה פני החומה. לא ראתה פני חומה.

בוא נ בזה שהכלה לוקש בירושלים בזר שהכלה לוקשת תעים גם משום תבט גם משום אכילה תרומה למה אוכל תרומה מי שאוכל תרומה לוקה זר שאילו בתחילה אכלה הזר קודם שהפריש הכהן את התרומה אין לו לוקח אחת משום תבל כן שהפריש הכהן את הזנב לתרומה לוקח זר פעמיים מדיקת גמרטע מהדייתי בירושלים המעשה השני בירושלים לכן לא לוקחים על אכילתו אבא גיבולין מחוץ לירושלים לוקה שלוש כהן לוקש וכהן לוקח שתיים משום אכילת מעשר שני מחוץ לירושלים ואף עלגב דלו רואה פני חומה אפילו שלא ראה פני חומה אתה

אמרת לי דווקא אם רואה פני חומה ואתה רואה אפילו שלא ראה פני חומה צ גמרא לא ראה פני חומה דעילה להבקה עלתאנה לירושלים והוציא לכן לוקה כמו שאמר רבי יוחנן יא אחי מלה ממרה אם בשלמיים נאמר שחייב על אכילת מעשר שנה חוץ לירושלים בכל מסב גם שלא ראת פני חומה יש חידוש שבא רבי יוסי להשמיע אבל אם אתה אומר לי שהכניס אותה לירושלים והיוציא איתו מה חידשת בוקר טוב איזה חידוש ודאי אז הגמרא אומרת אח במעסקן דעיינו בטבליו כגון דעילינו בטבליו הייתה התאנה בירושלים בזמן שהיא

הייתה טבל והוציאה מירושלים ואחר כך הפרשו מן המעשר אז טוב מה אבל אתה בני האש שלהם לא וכשבר מתנות שלו הורמו כמי שהורמו דמיין מתנות כהונה שעוד לא הפרישו נחשבים כמי שהפרישו אז כן רואים שיש כאן חלק של תרומה ומעשר ממילא נחשב שהיה מעשר שני כבר בירושלים בזמן של תנה הייתה תבלן וזה החידוש שבא רבי יוסי שמעלי ש שלא שהוא רק נב ואז הוא לוקה כנראה לי בראש שכאילו בגלל שהוא בגלל שזה היה בתוך ירושלים לא חשוב, לא ניצח. זה נחשב שהיה בירושלים ומה ולכן נוקה

שעדיין לא יש שם מעשר שני. כן. זה נחשב כאילו מעשר כאילו יש מעשר שני והמעשר שני פה והמעשר שני הזה היה בירושלים.

אז החידוש שזה נחשב מעשר. זה קצת יוצא מה מהעסק. אני רוצה שכל החידוש יהיה על ירושלים. בסדר.

בוא נראה. זכית בהגרלה. אולי אתה רוצה להחליף את הסידור בפרחים? יש מחיר לסידור שבועות טוב.

בסבר רבי יוסי מתנות שלו הורמו כי מישהו הורם מודמה בנחסן זה נחשב שהוא רב פני ירושלים והתניה רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי יוסי לא נחלקו בית שמיים בית הלל פירות שלא נגמר המנחתן ועברו בירושלים שיפדה מעשר שני שלהם ויחן בכל מקום פירות שלא יגמר המלכתן לא מוכנים לאכילה זה הכוונה לא נגמר המלאכתן אז הם לא התחייבו עדיין במעשות וזה לא נקרא שזה היה בירושלים נכנסו לירושלים לא היה ראוי לאכילה שיפדה מעשר שני שלהם ואחל בכל מקום שניתן לבדות את המעשר שני פירות אלו ולאכול

את הפירות בכל מקום זה לא נחשב שהם היו מה שהם היו בירושלים שזה היה בירושלים אפשר לבד אותם ונגמר ועל ועל מה נחלקו בית שמאי ובית הלילן לפירות שנגמרה מלאכתן להפריש בין מעשר ועברו בירושלים ויצאו שבית שמים אומרים יחסיר מעשר שני שלהם יחל בירושלים זור אומר בחזרה את המעשר שני לאכול בירושלים אי אפשר לבד כבר בתלב אומרים יפדה ואחד בכל מקום שהוא מה זה בכל מקום שהוא מהפירות אבל הכסף אז הגמרא מבארת איך מוכרח מכאן שרבי יוסא אומר שכמי שלא הורם הוא דמה וישר כדעתך מתנות

שלמו כמין שהורמודם ידיע שסוברים בית הלל מתנות של הורמו אז שנקראים כמו שהורמו אז למה ניתן לבדוק את המעשר אם היו כבר הפירות בירושלים לאחר שכבר נגמר מנרתן קלטו מחיצת קלטו אותם מחיצות מעשר שני וכיוון שלומד רבי יוסי שיקח דעת בית הילל ודאי שהוא סוברך כמותם אז אם כן קשה למה סובר רבי יוסי שכמי שהוא רם הוא דמה פ אתה רואה זה לא כמו שהוא רמו דעת בית הילן והוא סובר כמותם נראה אמר רבה בא מחיצה לאכול דאורייתא אבל מחיצה לקנות דרבנן כי גזרו רבנן כי

בעיני בטב לא גזרו רבנן אז על זה מתרץ את הגמרא אמרבה האיסור לאכול מעשר שני מחוץ לחומה לאחר שהיה בירושלים זה דאורייתא מחיצה לאכול זה דאורייתא איסור לאכול מעשה שני מחוץ לעומ מה זה דאורייתא מחיצה לקלו דרבנן ניסו לפדות מעשר שני מחוץ לחומה לאחר שהיה בירושלים רק חכמים אמרו שאסור לבדות אותם אחרי שזה היה בירושלים מחוץ לירושלים וכי גזו רבנן כי בעיני כשכבר המעשר בעצמו בירושלים לחשופרש אבל כשזה לא בעיני אלא בטבלה לא גזרו רק שהבירות טבל שחלק מהם עומדים להיות מעשר שני לא גזרו לא

גזרו רבנן שלא לבדות את המעשה שני שהיפריץ מחוץ ירושלים כשזה עדיין בטבלי לא גזרו רבנן מתי גזרו רבנן כי תה בעיני שכבר המעשר בעצמו בירושלים אחרי שהפרישו ממנו אז מהדים אז אם אדם מוציא אותו אוי ואבוי זה בזה גזרו רבנן שאסור לבדות אותו אסור לבדות כן לקבל מכת מרדות כן וזה גזרו רבנן שאסור לאכול אותו זה דורה אתה מחוץ לחומ כן כן כך נראה כן אבל בטבלי לא גזרו רבנן כשרק הפירות טבל שחלק מהם עומד להיות מעשר שני שהיה בירושלים לא גזרו על זה רבנן מותר

שמי שמפריש מהם מחוץ לירושלים לא על זה לא גזרו הבנן אתה אמרת לי מחיצה לאכול דאורייתא מתי זה מעשר שני מחוץ לחומה אחר שהיה בירושלים מעשר שני היה פה בירושלים והוציא אותו אז אז צריך מחיצות לקלוט גם להגיע באכילה דאורייתא לא כן בטח חייב להיות בירושלים קודם אם לא היה בירושלים לא לוקה זה לא דאורייתא מתי אני אומר לך דאורייתא דווקא שם היה בירושלים זה מחיצות לקלוטה לא אבל איסור לפירות מעשר שניביהסור לבדות האיסור לפדות מעשר שני כן אומר מחוץ לחומה אחר שהיה בירושלים זה דרבנן

הרב הוא נכנס עם פירות מה אם אתה אוכל אותם שהיו כבר זה דאורייתא. אם אתה פודה אותם אחרי שהם היו בירושלים זה אסור לפדות אותם את דרבנן וכי גזו רבנ כי תבע עיניה כשבטבלה עדיין לא גזרו רבנן הרב האדם הכניס את הפירות לתוך ירושלים הוא חוזר אותם בכסף ם הכסף הזה הוא קונה אוכל הוא לא יכול לאכול אותו גזרות ואז הוא לא ינכף כיוון שפדע אותם הם היו בפנים ופדע אותם בחוץ זה עבר ייסוד דרבנן ואם היה בטבלה בתוך ויצא בטבלה לא גזבו חבנן זה דאורייתא

זה דאורייתא אה לא בטבלה בתוך ויצא בטבלי לא גזרו רבנן לגבי לבדות לבדות לגבי לאכול אסור כמישהו רב הוא דניין גם בזה ככה הוא אומר כן רבינה אמר כגון דנקית קניה מה מה בא רבי יוסי לחדש על המלכות על אכילת תאנה שאוכחז את המעשר עם מקל מחוץ לירושלים הוא עצמו הבן אדם עומד בירושלים והוא אוחז את המעשר שני הוא ראה את המעשר שני שמה והוא הרים אותו עם המקל אומר אז אומר רבי יוסי שאם שוב החיק את המעשר שני ואכלו לוקה עוד מלכות למה באופן כזה

נחשב שהמעשר ר שני נחשב שאוכל מעשר שני שהיה בירושלים אפילו שהוא לוקס אותו במקל נחשב בטיפשות רגע לא תפריע זה בטיפשות בעיה דרב פפה אחרי תוספות אומר לא לגבי איסור אכילת מעשר שנים מחוץ לא נחשב על ידי המכה כמו שנכנס ואם אכלו שם לוקה ור גבי איסור פדיון מחוץ לירושלים מחשבים מחשיבים שלא נמצא מחוץ לירושלים מה ההבדל בין פידו למעשה מה החילוק מה ההבדל ביניהם עכשיו עכשיו תפסט את הבעיה של רב פפה שנחמיר שיסתפק אם ניתן לבדות מעשר שנים ב באופופר כזה או לא ניתן ועכשיו

תפשוט שנחשב כמו שנמצא בירושלים ואי אפשר לפדוטו זהחדוש זה חידוש זה זה מה שרבי יוסי חידש משנה אתה איתי עוד ייסורים שלוקין עליהם הקורח קורחה בראשו על מתונש צערות מראשו מרוב צער על מת נהיה לו קרחת והמקיף פאת ראשו לא על מת סתם הוא רוצה להידמות לגויים הוא עושה אתה יודע הוא כל זה מסביב הוא עושה קורה אחת ורק פה יש לו שערות קרבולת כן היום בעוונותינו זה מצוי העסק הזה פעם לא היה לא היה דברים כאלה מאיפה בא הדבר הזה זה והמשחית פעד זקנו קורא

לזה בתער משחית פעד זקנו עושה בתער זה יש חמש מלכויות בזה יש חמש פאות בזקן מהזה פה זה פה זה ק פה שתיים פה שתיים פה אחד והשורה צרריטה אחת על המת חבורה הכוונה בכלי מרוב הצער שלו חייב חייב מלכות שרתה צחיטה אחת על חמישה מתים שמצילנו חמישה אז איך רבי יוחנן סת או חמשות על מד אחד חייב על כל אחת ואחת או מהשרטות או על כל אחת ואחת מהמיתים שריטה אחת על כל המתים חייב על כל מת ומת בלוקה לא מלכות אחת חמש מלכויות שכל

אחד יהיה 40 כן חסר אחת שקן איך שתיים איך פה שתיים אני לא לאט לאט חכה בגמרא אראה לך אני אצער לך עוד מעט סבלנות איך פושת אם אתה לא מבין אני אלמד וניבין ב פה יש שתעים פה שתעים ופה ופה אחד פה אחד ליד זה אתה רואה איפה העצם פה אחד אחד ופה אחד כן שיבור של הלחם וכן פה ופה ופה בסנטר גם אסבעונים זה לא משנה אסור ראינו של רבי עקיבא צע על הראש רבי עקיבא יצא לו דם בסנרים איפה לא יודע זרבו לא

מכיר על הראש שתיים כפת הראש חייב פעמיים מלכות למה שתי פאות אחת מכאן ואחת מכאן שתי פאות אתה רואה פה ששני ציטי הזקן איפה קובעו האוזן ככה ועל הזקן על גילוח של שיער זקנו חמש למה יש חמש מקומות בזקן שנקראים פאות הזקן שתיים מכאן ושתיים מכאן ואחת מלמטה איפה איפה הסנת פה רבי אליעזר אומר אם נטלו כולם אחת גילח את פירות הראש והזקן כולם ביחד בפעם אחת אין חייב אלא אחת מה זה ביחד גם את הראש וגם את הזקן או את הזקן לבד את הראש לבד

ואין אין חייב הוא לא הרים את היד אה הוא לא הרים את היד בהם לא זה פעם אחת על הראש פעם אחת על הזקן למה זה כל אחד לאו נפרד בנו חיה עד שיתן לנו בתער בסכין בליעזר אומר אפילו לקתו במלכת או בריתני חייב לא רק בסכין אלא אפילו כמו במספריים כזה אי אפשר לתפוס זה עבר אל איסורים אי אפשר לתפוס גמרא תנו רבנן לא יקרחו כורחה בראשם יכול אפילו קרח ארבע וחמש קריחות לא יהיה חייב אלא אחת לגבי כהנים כתוב לא יקרחו כורחה בראשם ופעד

זקנם לא יכלו ובשרם לא יסרטו שרעת קדושים יהיו לאלוהיהם אז יכול אפילו קרח ארבע וחמש קריחות לא יהיה חייב רק מלכות אחת אתמר לא מה שכתוב לא יקרחו כוח כבר כתוב לא קרחו כמה מקורחה עוד הפעם כוחה למה כוחה לחייב על כל כוחה וכורחה בראש מה תלמוד אמר אז על כל מקום בראש לפי שנאמר לא תתגודדו בישראל נאמר לא תתגודדו ולא תשימו כוחה בין עיניכם למת יכול לא יהיה חייב אלא בין העיניים בלבד ככה שבראש כנגד העיניים מנין לרבות כל הראשו קריחה אתה ממר בראשם לרבות

כל הראש נמשיך ואין לי ואין לי אלא בכהנים למה לקוח את הראש זה בכהנים שירי בא בעננה כתוב מצוות יתרות אז דווקא כהנים ישראל מן הען אז הגמרא אומרת אתה יודע מן נאמר כאן כוחה ונאמר נעלן גבי כהנים עוד הפעם קצל ישראל כתוב כורחה למה גבי כהנים כורחה מה להלן חייב על כל כורחה וקורבה אצל כהנים וחייב על הראש כבן העיניים כל הראש אף כאן חייב הכל כוחה וכוחה וחייב על הראש כמו בין העיניים מה להלן על מת איפה ישראל אחייבו בקורח על מת אף כאן

בכהנים זה על מת אחד אחד מלמד על השני ככה זה הולך הנה ארבע וחמש קריחות דמה שלמדנו באיזה אופע מדובר שלומדים זה מהטור של כרוחה היא למה בזה אחר זה חמש התראות אם היא אומר שקריח חמש קריחות שונות בזמן שונה ואחר כך ויתרו בו על כל אחד ואחד פשוטה בד שק חמש פעמים לפני חצי שעה עשה אחד התרנו בו צת עוד אחד אחרי חמש דקות התרנו בו בטח חייב על כל אחד ואחת אלא בחדת ראה אלא מה תאמר שהחידוש הוא במקרה שקרח קורע חמש קריחות בזה

אחר זה אז והיה הדראה אחת למה חייב חמש? לא בבת אחת. שזה תופס אה שזה תופס אתח ככה נראה למה תופס אבל והתנן וכי מחייב חמש פעמים משום התראה אחת תנן נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת נזיר היה שותה יין כל היום ויתרו בו פעם אחת בתחילה אל תשתה חייב רק אחת אבל אל תשתה אל תשתה והוא שותה אל תשתה ש חייב על כל אחת ואחת אתה רואה לא חייב לחייב על מעשים על פי התראה אחת על כמה מעשים אי אפשר לחייב

נזיר זה לא פשיטה זה שואל על נזיר לא שואל על כוחה לא על נזיר גם נזיר גם על נזיר הוא שואל שותה נזיר זה כבר נאמר היה תנען כן זהו נזיר שהיה שותה יין כל היום אין לו חייב אלא אחת אבל אמרו לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחת ואחת אז מפה אתה לומד על הכוחה צריכה דסך חמש דסך חמש אצבעות נשה נשה אתה רואה שם פה שם פה שם שם פה חמש ועשה כזה ופעם אחת עשה חמש קרחות למה?

אבל לא יתרו בו על כל אחד ואחד. תרו בו. אם תרו זהו זה החידוש שמרח שם שמשאיר את השיער על צבעותיו ותבינו בבת אחת על הראש דביאה להתראה לכל חדה וחדה. ההתראה שדרו בו זה מתייחס על כל אחד מהייסורים שעובר.

זה ברכה זה ברכה אני כל יום קורא שזה יש לי כמה מה הוא שם ככה ויתרו בו חמש פעמים לא פעם אחת התראה אחת זה על חמש אלה כל זה החידוש גם זה מה וכמה שיעור כוחה אז כוחה צריך לא צריך תע לא לא צריך דווקא בסכין זה מוריד אמרנו למנד אמר זה בראש פה לא על פירות זה על הכוכה אה בגלל שזה מת אפשר לגרום שלא יהיה שיער קר וכמה שיעור כורחה יש איסור אפילו בשער אחד אבל כמה כן רבונה אמר כדי שיראה בראשו שיראו

לו איזה בראש לא שרואים לו קרחת את הבשר את הבשר כן שעלינו יש היום איזה חיידק שיש אנשים שהוא מסתווה מהם בוש עושה להם קרחות מי שרוצה כן אז צריך ללכת לזה לדסה יש להם זריקה על זה אבל זה לא יעזור שזה יגדל זה יעזור שזה יפסיק אבל באמת בזה צריך לקח סכין ולגרד את את המקום עם סכין ואז אז לקחת שום חזק חצי לחתוך שום לשתיים ראש שום לשתיים ונברוח אותו חזק חזק ואז ירפא את המקום ויצמח לו גם שערות אחר כך שזור לא גוד

שער לא אסור אסור יעצור את כל החידק ואז זה מצמיח לא זה עובד שלושה לא שאף אחד לא ידע מצר אתה יודע יש אדם הוא רוק מסכן רוצה להתחתן ויש לו כאלה לפעמים זה מקום שזה נראה פה פה השם יעזור כן זה נראה כזה משונה הוא מתפחד זה לא כלום אבל איזה מין חיידק כזה צריך לטפל בו מאיר וזה עובר אה לא מר הוא לא צריך את זה הוא אמר תגיד הזה הלאה הוא שם פה יש לו כיפה נכון נכון הנה של משה עשתה זה לא

לא אני צוחק מי שמורח את שזה לא גודל שערה כן למה רשי רשי אבל זה לא הנשמה זה לא הראש השם לא על מה שפה לומדים כותב רשי לא גל את הסעמיםזה זה לא יודע איזה שם זה שם חביב היום יהיה שם כזה מיליונר מוריד היום יש ליזר ליזר אבל לא פצרס לא איש קוראים לו ליזר עוד נו עוד הפעם אתה איפה אתה איך חושב זה אשכנזיזה לא תופס לבן טוב עזוב אותנו יאללה וכמה שור כוחה סתם צחוק חבל על הזמן אתה יודע רבנ אומר כדי

שיראה מראשו רבי יוחנן אמר משוב רבי אליעזר ברבי שמעון כגריס 36 שערות עדשה זה יש בו ארבע שערות גריס 36 שערות אחרים אומרים כדי שראה מראשו אמר רבונה בר חביבה פליגי תלת אתה תנאה בשיעור אחד אומר כגריס אחד אומר כדי שיראה מראשו ואחד אומר גם שיעור כוחה כשתי שערות שיקרוח שתי שערות ויקדמפיק שתי שערות הוא הוא מעיד כעדשה יש מי שמוציא שתי שערות זה ארבע שערות עדשה זה ארבע שערות בסימניך נזכר את השיעור של עדשה במקום שתי זה זה ארבע שעות כן ככה כתוב צני בהרד

כגריס ומחיה וכעדשה זה ניגעים כתוב ככה בהרד שהוא רק הגריס אז לפי זה אתה תזכור מי שמחליף גורס שני השיעורים של גריס וכי עדשה לא הוא מוציא שתי שות שם ש תנם הנותל מלו פי הזוג מה זה שיעור של הכוחה מי שלוקח שערות מגופו בשיעור של מלא הזוגשבת בשבת חייב זה מה זה נקרא טולש מה גוזר וכמה מלא פלי הזוג כמה שערות זה גוז אמר אבונה שתיים שתי שערות ואתניה לכוחה שתיים בריתה מגבי גזרת שער נכת לא הזוג שתיים רואים ששני שיעורים שונים אמה וכן לקוח

שתיים לא תניה נקרוח שתיים כמו גוזה שתיים וחלקח יפה תנמ אחרי נותן מלא הזוג בשבת חייו וכמה מלא הזוג שתיים רבי אליעזר אומר אחת ומודים חכמים זה במלקת לבנות מתוך שחורות אפילו אחת בשבת אפילו צערה אחת שהוא חייב למה זה מלאכה זה מלאכה חשובה מה זה בורח מלקט מתוך זה בורח בזה בדבר זה אפילו בחול אסור משום לא נבש גבר שמלת אישה הוציא את הלבנות מתוך השחורות אסור צעירות מוצלות והזקנות השחורות ואז כריח ניהמר מלאכה חשובה כן מלאכה ראי זקן אישה כמה תהיה חייבת היא מוציא

לבד בשחור והמקיף פאת ראשו תנו רבנן פאת ראשו סוף ראשו זה קצה לפעט ים לפעת נגב זה קצה של הנגב פאת ראש סוף ראשו ואיזה הוא סוף ראשו זה המשווה צדעיו לאחורה לאחורי אוזנו ולפתדחתו הוא מגלח את צדעיו משווה אתה רואה זה המצח זה אחורי אוזנו ככה ישר אז דווקא שהוא גירח את כל הפאה אם השאיר קצת פה אם עשה פה חצי גילח בתער זה חייב השאיר קצת לא הרבה פעמים אני רואה יש צדיקים הם לא יודעים הם מה הם עושים? הם לא מגלחים בתער אבל

הם עושים במכונה אבל משאירים פה כמה שערות פאות והכל הם מגלחים אבל חזק כן אבל זה לא טעם זה לא אה לא אם לאבן משיחס עוד איך לשון לאדחו הרב הלשון של הגמרא מה הוא ילך מלא פדחתו אפילו קצת איך הלשון של לא לא כתוב פה צעדיו לאחורי אוזנו אולפדחתו מתאם את זה פה אחורי האוזן בפדחת זה פדחת אתה רואה עושה אחד ככה אני מבין שני כןכל הספרים חים לקורסח אז אני לא יודע את הקורס לא אבל אני צריך לדעת הלכה איך לעשות אני ספר גם

הוא פתחתו משמע שמות למעלה זה לא אין אין אפמים אז כן אבל אולי יש עוד אולי פה איפה פה משמע מהפשט הול פתחתו כנו פתחתו אין בה שיער אז הוא לא משאיר פתחו יופי תנ אתנ כמ דרב חסדה אחד המקיף כלומר את חברו עושה לחברו ואחד הניקף הוא עצמו שעשו לו לוקה שניהם במשמע שניהם לוקים אמר לה מן דאחיד תמרה בערב בילה לכה אמר לו מה מי שאוכל תמרים מתוך הכברה לוקה למה יקה הניקף עצמו למה יקה לא עבר על הלו בידיים אמרה תורה לא תקיפו

פאת ראשכם בידיים לא זה לא הוא כמו מי שיכל ביום טוב תמרים שחברו ליקטו באותו יום באיסור אף ששם אינו עובר כל איסור וכאן כן עובר על איסור אלא שלא עושה מעשה לא הרבה פעמים הוא מסייע לו בראש אז מה אם הוא אכל אין לו בעיה שמח עכשיו איזה רבי יהודה היא דמר לו שאין בו מעשה לא עבר עלליו על ידי עשיית מעשה דוחקינמה נקף רבה אומר במקיף לעצמו בדברי הכל הוא בעצמו עושה אחד שעבר עליו שנקף בידיים בלבד מה שניים רבש אמר ב אומר מסייה

בידיים לא אומר מזמין הסוד והמשחית זקנו תנו רבנן פע זה קנו אין בעל את זה של יש הלכות בפוסקים פוסקים מאר אולי תגיד סי השאלה מי כתב אותו דיין ברזה והמשחיט פעד זקנו חמש תנו רבנן פעד זקנו סוף זקנו ואיזה סוף זקנו שיב בול את זה כאן רשי נושא יש בזה גם מחיל שו זה זה סיבולת הזקה שבו זה כל החמש כל החמיש ש לא יש איפה הם עוברים הם עוברים רקצ כזה הנה ריבן ויש מפרשים שרק הפאה החמישית שבסנתר מחשבת שיבולת רטבע בשם רבנו חנאל

רואה בהערות על המשנה איך הם חמישה פאות הזקן הערות شف מקום החיבוך שבין החתיכות של הראש החתיכות של הפנים ונלך נקרא צדעים הוא מקום מגיע למטה לעצם מקום העצם והלא זה הוא לחי שמסתיים בלחי העליון מצד האוזן ונחשב פאת הראש עד סוף הלחי העליון שהוא תחילת הלחי התחתון הרב פה יש הסבר הרב אה כן אה אז רבי יוסף עם ציורים לא ציורים מעניין זה דווקא דבר נחמד לראות הביאו לפה אתה צריך להביא לפה חבילה את הד כט למה ל ניסן דף כך מה זה כאן זה

שלישי למעלה למעלה לא למעלה הראש הוא לא דווקא בסכינה אפילו במכונה שמגלחת הכל עסור וכן שספר שעושה כן עובר באיסור דאורייתא וצריך לבאר בנועם לה עושים זאת שזה אסור חמור אז רגע איפה זה עכשיו זה בדף של מחר לא פה איך זה איפה המקום בן שגילח הפאות לבד בן שגילח כל הראש עם הפאות חייב כן יש הם עושים את כל הראש היום זה גם מודע אתה יודע הכל הכל הכל הכל עם הזקן ועם הראש ועם הכל כאן הבסה זה נקרא [מחיאות כפיים] אומר זה נראה כמו

ראש פלסטיק בבני רק לא עושים עם אוי נמשיך והמסרץ ריטה אחת מאיר להמשיך עוד קצת טוב במשרץ ריטה אחת אמרנו הלמד חייבת רבנן בסרט נפש לא תתנו מצרכם יכול אפילו שרת על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים מרוב צער יעבור עליו את לומר לנפש אינו חייב אלא על מת בלבד מני משרד חמש סרטות על מת אחד שהוא חייב על כל אחת ואחת נאמר בסרטחיב על כל שרטה ושרטה שהיה ניצא לכתוב לנפש לא תשרטו בסרט נפש לא תסרטו רבי יוסי אומר מנמסר צריכתה אחת על חמישה מתים

שהוא חייב על כל אחת ואחת אתה ממר לנפש אתה חייב על כל נפש ונפש והפקטה כבר אמרת לי ש שלנפש לפתור את השורד מתוך צער לביתו והפקטא לביתו שנפל ולספינתו שתבע בים כסבר רבי יוסף שחיטה בגדידה אחת האיסור שאמרה תורה לא תתגודדו שאפסו לפצוע את עצמו בכלי אותו איסור סרט הנפש לא תיתנו סובר רבי יוסי בין סרט ביד בין שורד בכלי חייב על שני ייסורים אלו וכתיבתם למת גדידה לא תתגודדו למת כבר למדנו משום שהשורט על על ביתינה פטור ונמצא ש שדווקא לנפ דווקא כל המת

אסור הבית מותר לא מותר לא צריך גם אמר שמואל המשרד בכלי חייבים מטבעי שריטה הוא גדידה אחת היא שפטע את עצמו אלא ששריטה ביד וגדידה בכלי הנה זה המשך אז אז אתה רואה שריטה ביד והוא דאמר כרבי יוסי כירבי יוסי למעלה שריטה וגדידה אחת היא אמר תנה תנא כמדר דרבי יוחנן על מת מי שפוצע עצמו על מת בין ביד בין בכלי חייב אבל עבודה זרה שרט בשביל עבודה זרה ביד חייב לכלי פטור והבקר כתיב והתגודדו במשפטם אחר רבות ברומחים אלא אם הבית פטור בכלי חייו הבנתי

כאילו גדידה זה בכלי ושריתה זה ביד כן אבל אתה ראית פעם ראיתי ערבים שהם עושים א הם עם סכינים גדולים כן ויורד להם דם ראית את זה למעלה יש בהר הביתי קוראים לזה חידר זה לא בז לא הם עושים א תהלוכה בתהלוכה עושים מרביצים על הגוף על הראש ראיתי כזה מלא לא אני ראיתי בפועל לא בסרט כאילו יש להם צ ממש משוגעים אה בספן היה ככה הם לא רוצים להישאן ספ עכשיו היה שתב הזה ה שמת הזה הפרסית שנה שעבר שחז כולם שמה את עצמו כן

שימות עוד פעם על הלבם תבוא והשת אותם תשב הלכות למט היום הוא שאל איפה כתוב שאסור ללכת בלי כיפה זה מרן נכון איך בית אני לא ידעתי הוא ידע לא סימן ב אה ו לא שחקו אסור ללך בקומה זקופה ולא ילך ארבע עמות בגידוי הראש איזה סה זה כבודו ב הלכה ו למדנו סתם היום שמנו פה את הזוהר זה היה יום שישי אה כבי ביום חמישי אי אפשר לעשות עוד לא גומרים גומרים את זה ביום גם אשתי זה יום שכולו תורה דווקא זה היה מתאים לעשות

בכה משה אולי תזמין אותם אה הלאה זה נגמר א כבוד הרב זה עוד היום מחר זה גמר סימן ז גמר יש לי זכ תגיד להם מה שהיה חסר הלכות עדיין בד ו וואו הלכה גרכת אלוהי אתמול למדנו פירוש של אשר יצרנו ולמדנו גם כן שלא ימתין עד בית הכנסת יש ממתינים יותר טוב שאדם ישב בבית יברך חשוב גם יכול על בטילת ידיים בכל זאת ברך תמיד בבית ך רק אחד בית הכנסת שהוא מסדר את הברכות שלא כן בטח אני מרים את הידיים מברך יצא גם כן

אבל אשר יצרך אני איפה אני מברך באוטו שאני לי אמן אני יושב באוטו עושה כל מרכד השחר לאט לאט מיש אין דבר נכון לא אני אומר אין דבר שזה באוטו נוסע זה כמו יושב לא מי שיש לי דון יית ידיים הוא צריך לנקבה לברך לא מה פתאום כל נטילה תמיד זה טוב הכי טוב אדם בבוקר צריך נכבב יעשה נטילה בלי ברכה ילך לנכב יותר טוב שלא ינגב ילך לתכבב יצא יעשה נטילת טוב טוב ואז ירים את הידיים יברך יותר טוב לא לא נגב יותר טוב כן

לא יודע בסדר מי שלא יכול לא יכול בסדר דבר כזה לא צריך לומרצוציא אתסתבר לא אבל רק לצל ידיים זה טוב לפני שאדם הולך מה זה לכן לא טוב לומר את זה כי בשביל שאנחנו רוצים שהוא לא מברך אחר כך שהוא יברך עוד הפעם אז אז זה יותר טוב ש שזה לא הוא ניגב כשניגב זה יותר יצא ידי חובה ככה אני חושב אתה מסכים עם זה לא זה כתוב כנראה אה זה עובר לסת בסדר יכול להיות אומר גיד הפסיד ספק אמ ככה בדיוק היה בעלון של

השבוע של הראיתי של משחק היה חוץ נת ידי עכשיו זה מדוברכילה ומים להצמיד אשר יצר אלוה נשמה צריך ברכת אלוהי נשמה אינה בטת בברוך בני שהיא ברכת ההודעה ברכת ההודעה או מי ש כמו שמצינו ברכת הגשמים יש אומרים שהיא ברכה סמוכה לחברתה מה זה לא מפתחת בברוך יש אומרים שהיא ברכה סמוכה ויש אומרים משום שהיא ברכת ההודעה מה זה מה זה ברכת הגשמים גשם יש ברכה מיוחדת לא אני מצוי לדבר ברמה לאלא מסבירה הרמה לא לא יודע לא אין לי אין לי אני אין לי תראה

אצלך איןצ אין אין איפה יש ברכת תודה וברכת הגשמים ברך עלינו שש ברכת אלוהי נשמה הביא איפה אתה רואה את זה?זהר רז כשעושים סדר אה מה הרב כותב לו למסכת ברכות אולי חוץ מה ברכת אלוהי נשמה זה לא נקרא שמוחה לאשר יצר כן כן עצמי כדאי ואומר המשנה ברורה כותב שאין הבריכה סמוכה לחברתה מה אלוהים שמה אומר כפיים כתבנו להם בשם הרי שצריכה להיות סומכה לברת אשר יצא וטוב לעצמך וכן כתב בהלכה ברורה באקות יוסף אומנם בבן איש חי כתב שייה ברכה סמוכה לחברתך וכן צריך

לשומכה לברכת אשר יצר כן כתב בכף החיים ובאור לציון שתחבר מה העניין לסמחה זה לא מתחיל בברוך הוסיף בעוד יוסף חי שאי אפשר לסומכה יברך אותה אף על פי שאינה סומכה לא כן זה מתי קורה כן לא לפעמים גם כל הלילה השאירים לא תמיד זה יוצא לנכת מה העניין לסחה מה העניין צריך שיהיה כל ברכה פותחת בברוך היא לא פותחת בברוך אז א שים אותה לשם שפותח בברוך דף נט ברכות דף נט ברכות דבר ברכות עמט אה רוב ההודעות מודים אנחנו אה זהו הכל טיפה בטיפה

שנתת לנו כן כן לא אבל אני ראיתי ש פה היה יורד גשם התחיל לרדת גשם שהיה מתחיל עונת הגשמים אז היה רבי ציון ברכה עולה על התיבה פה היה אומר מודים אנחנו לך הכל טיפה וטיפה שהורדת לנו משהו כזה אה לי זה מברך ככה ביראת שמיים כזה שנוגים אחר שבר ברכת השחר אחריו אמן חוזר אחד מהעונים אמן ומברך ועונים אחריו אמן סדר כל אותם שענו אמן תחילה שיצמו 90 אמנים ואין להר עליהם ולא לומר שכבר יצאו באמן שענו תחילה לפני שברך לא מכוון יוצא אחרים פילם

היה מברך מכוון נוצא אחרים הם מכוונים שלא לצאת בברכתו נכון מה יש ולמה שלא עושים זה בבית כנסת אבל זה טוב שמישהו יענה אמן אני בשבת וזה ככה מי שלוקח ח אותי הוא נאמן אבל בשבת אז אשתי או יושב בבית שכוסתי אני זקן אלוקי שמהיום אומר אלוק מה אתה אומר גם רעז עד עד הערבז גם לקחו לו אותם שמה ששם אתה יודע שבטח אז איך הוא יושן הנשמה שלו בתוכו היא גם הולך היא מטיילת הרבה פעמים אני רואה פה אנשים נרדמים והנשמה עולה אני רואה אותם

שטרך אני רואה דרך הסולם שמה אתה למה זה סימן שהם כל הלילה למדו הנה כבוד הרב הנה הוא כותב לך פה ישרים קיבל אין לא זה לאכילה שקל שבו לא מתחס ליל שהוא גד במקום מה שדן לשן אחד מ60 במיטה מה יש 60 כל מה שיש מיטה אחד מ-60 מנה זה לא מיטה גמורה תחלק אותה תקח מישהו אתה רוצה אחי חיים שנלמד נזכה ללמוד בשם אמן אן מרן כותב וחותם ברוך אתה השם הדין ברכת אשר יצר כל היום כשושה צרכ בין קטנים בגדולים מברך אשר יצר

ולא ענטילית ידיים האף אם רוצה ללמוד ולהתפלל מיד לדעת הראש כל פעם שידם מלוכלחות רוצה להתפלל צריך לדול אתה והנטילה הזאת צריך לברך מיד לשחררית ואין הנה אחן היו ידם מלוכלכות שפשף בהן אפילו אחי לא מברך על נטילת ידיים הגעה ואם אמר ז מרובה מעת עשיית צרכה ועדיין לא ברך פה אנחנו מה זה דעת המשנה בגלל שאפילו אחי חייב לברך ואולם דעת בן איש חי שמב חצי שעה לא יברך ש מלכות אלי הר כתב בכף החיים כתב באורציון בכבי דעת כתב שעד שעה וחומש יכול לברך

72 דקות וכן כתב בהלכה ברורה והוסיף שאם הוא צריך שוב לצרכך יעשה לצרכך מברך פעם אחת ועוד הוסיף שאם עבר אה יברך בלי שיעור אתה אמרתם מני אתמול בלי שיעור כן משה לבי אה משה לוי נכון אמרתם משה לוי הם לא הביא משה לוי הרבה אני לא אני לא ספר שלזה חמישה ח אתה אומר אני הייתי כשחם עובדיה הלך לנחם אותו אני הייתי איתו הלך ממכם את המשפחה הנה הייתי עם החמובד אצל משה לוי בינכם הוא בא לוותו פעם אחת בעצמו לא זוכר אני לא זוכר

אני הלכתי אצלו פעם זה מה אני זוכר השיעורים של היה בחוון לא כן כן היה לו בוא היה שיעורים במגן דוד כנסת דונה הרב חזה חצי שעות שעה בחו שכ חצי שעה אומר חצי בן איש חי אומר חצי שעה ויעומר שעה וחודש כן וכדאי להר שא מלכות אחרי שעה שחש בטח בטח עד כאן בדיוק יש תראה למחר אז תגיד אין לא כתוב משה לוי כן אז רגע למה גס ב ב ב המשנה ברורה הגיע היום בטל סתם בבג הרמבם הגיע הגיע לא לפה הגיע אחד הביא

לי מישהו לפה עכשיו כן בטח אתה יודע לדבר מה הנה הביא אני עוד חוזר לפה עכשיו זה לא חופש עכשיו נוהגים לקרות מסכת אבות ופרק עניין פירות בשבתות של פסח להצלת כל שבת פרק אחד ורוב ענייני מסכת זירוז על שמירת התורה והמצוות הנה כף החיים נוהגים מספרד לקרות מסכת עבוד פרק עניין פלות בשבתות עורך את הנפש עבודת השם קניין פר זה פרק האחרון זה לא בכלל מסכת אבות קניין תורה לא לא פירות קניין תורה קניין תורה נוהגים בכל תפוסות צריך ללמוד איזה טובה אתם לומדים בבית

מסכת אבות אצלי כולם לומדים כל ה שולחן על הסדר כל אחד משנה משנה עוד פעם עוד פעם כן של הרב של הרב של מסכת כן אבל זה ארוך לוקח הרבה זמן לעשות פירוש לא ביום ביום לא משנה מתי שטוב לך ממך נוהגים בכל תפוסות ספרד שלא ניסה אישה במי הספירה מפסח עד לד בבוקר פני שאותן זמן מתו 24 תלמידי א000 רבי עקיבא ונהגו העם להתאבל עליהם ימנע משמחה ו ביום לד פסקו מלמות מותרי ניסא מאותו יום לך ואחנו האשכנזי עושים כבר ביום לק בעומר חתונה מותר

לעשות אירוסין הנקראים תנאים בימי הספירה אבל ריקודים לא בכל שמחה של מצווה שנסאת בימים אלו כגון מילה פדון הבן במוסבוע סיום מסכת ביום שישי מותר לשמוע שירי קודש המלובים בכלי נגילה ויש מחמירים לוקדה את התזמורת סיום מיום שישי אם תרצה נקבע. מה אני רוצה? אני רוצה שיהיה טוב.

זה סעודה קטן. לא. למה לא הגיע? אני נמצא.

עוד זה לא הגענו. כן. אבל זה לא הגענו. זה עוד ללמוד.

זה סוג זה עוד דף אתה לומד שני דפים מחר הדפים הם קצרים לך משנה גם הפרחים אין להם מנוחה ביום חמישי צריכים הרבה למכור פרחים הכי טוב בשבוע מספיק חמישה ימים אני לומד תורה הרב איפה הגר איפה היום זה אתה לומד תורג שאתה בפחית צ עוד יאמינו לך למה לא הוא לא צוחק הוא אומר אמתח זכית ותזכה למה הלכות נזכה המון פרק יג או בלאגן זה לא כתוב למען פרק וב כל פעם משהו אחר כן כלים שנבלו לבור ונשתברו בעל הבור פטור למה כתוב בתורה כי

החזה ונף על שמה שור או חמור שור ולא אדם חמור ולא כלים אבל שור בחו באמת השור ונסתברו הכלים חייב על הבהמה הוא פטור על הכלים הבור מאבות הנזיקינו ותולדותיו כמוהו מועדים מתחילתן כל מניח תקלה הרי זה תולד דבור ואם מוזק באדם או בהמה משלם זה שניע תקלה נזק שלם בן הבקיר התקלה בן פקיר בלא הבקיר ומוזכו בכלים פטול מה פירוש תקלה הוא נזק בתקלה לא שהוא נפל וניזק שמהצמה היא זיקה תקלה היא זיקה כיצד אה הוא מסביר המניח אבנו סכינו משאות טבנו וכשו וזקו בהן

בין אדם בין בהמה חייב נזק שלהם וכן אם ניחן ברשותו והפקיר רשותו ולא הבקיר נטל בקרקע ונחבד בתקלה ולא הוזק בה חייב בעל התקלה אה נתקל בקרקע ונכבד בתקלה והוזק בה היה בעל התקלה ואם חוזקו כלים חולה הוא לא אמר את מה שאני רוצה שיאמר שנתקל בתקרה ונבוזק כן מה הדין מה זה משנה? זה גירי דילה. גירי דילה. הוא נקח בתקלה הוא מוזר בקה מגיר דילה.

כן. לא לא גיר דילה. לא יודע. צריך ללמוד.

זה רשי שמה. מה את תנג דף תנג מיר? עוד הפעם ועם כל דפג הידו חרב לדק פסולי קדמיד מקטים צדי שער מקומו חומו לא כ אלא בנינו זה דרמי סר אלא גרור לגבי סוב בשמין תכתיב תערבו בגויים כמעשה עבדים גרם בן לגבי זה דבר גמותו כל שעו בנים שמקסר שורים צגדלים ולא מעניון כלום כן שב משה כדן כתב בפרשתד ואם אם קודה יפה בנשים טובה מכנשים זה עלמה צלח בקב כמו בתי כנסיות דרשות גדיות נוכבר רב דלהטעמ טעם חובה בעלמה שורים מננוקות ורשי ישיבות דבר אחר

המשכנות הרעים חסר בשין דן מלך מלכה כנשמה בלב חשיב ישראל עד שב ב מרעי כדי שתדל בכל שתדל בם רבל בלק פתר כ אמר שמרו משפט ועשו צדק כרוב שועתי כמה חב קודש קמחן קמה בכל זמנה זמנה עבדון ישראל זה דונות כשגגות כי אמר אוהו ואחי אמר זבת בדילן תחיפו בסוד עבות זגשור תנישתחת שו תפין שחמור מלס בבסיעה כלד בבא הכתוביד תדוני אלוהינו שקטיר אבותנו לפניך את כתור את הסמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר סובית אותם היד שניח כך כתוב בתורתך היום אומר אדוני אין משה

קח לך סמים תפו שחסמים זכה בד בבד יהיהם ויאמר אדוני משה קעמים סמים עוד בונה זכה בת בבד יהיה ויאמר אדוני משה קע לךמים שחשמים בונה זכה בד בבד יהיה יהיה בבד בד יהיה בבד בדק יהיה בבק יה בבקר הוא חז הזו עשית אותו אשר קודש קודשים תלחם מיר עליו אהרון כתמים בבוקר בבוקר צדות חנות בן ארבעים יקיר תמיד בני אדוני רבנן טומה כתובת קצת 368 מבה 365 כבוד עמות טוב שלושה מים שמה מכניס דם נוחם ביום הכיפורים חזר שבע ביום הכיפורים כדי לקיים מסבדה הדקה

צוריפור 70 חמ שמא באה כדי שמה הוא בא כדילו אומר שהוא שוח אומר שדם יכול לעלמה בד שהתורה אמרה עשוץ כשחד צורים מעדפחות גע ממש בן אדם ות איש מפתח בוקר מצד פתח ולא יתכם את העבודה הזאת תבוא אלארץ שיתן לנכם שמם את העבודה הזאת כיומכם לכם העבודה הזאת לכם זהחו לנו פספס בצ מצם וישתחמו ויעס את המנורה זהבש אתכה וקנה גביעי שלושה כלים אח שלושה כלים שלוש אחד כתוב אח שק מ כי זה כל הדג אדוני על ויקחון דבר המתים משה משה ויאמר משה אל

אהרון ותן עליה וזך רבצר בכך בוקר עוזיר עוזן בבוקר חסדך מזג עוזך עוזך בוקר חסדך אשר הדעת כתפץ פח ו נועם עלינו כולנושב בסתרך א000 לא תונה לך רעה ונגע לא יקר בו לך כי מלכה צך ואת תגוב בך גך שע אשת חטוב ונוע כל ימי חדרשה פשירה לת שפתח סופיה מסגב ברג כן בכב רצון מפניה שלמה לכל חולי עמך ישראל צלכך הקדשים קדושה שברך הקדוש הקדוש גם אותם זה דרך הבי דרך הפלאפון מה קדע עלמה יברך ידחון זכה ידון תזכו בעזרת השם לחודש טוב מבורך

זכות רבי שמעון