הדף היומי מסכת מכות דף ח🍷ג דחול המועד פסח🍷 הרב בניהו שמואלי שליט"א יח ניסן תשפה

מלים שמך איפה אתה אה מלון הנה מצא מלון זה מלון איפה ביבנה בדובאי בבני של חכמים יאללה תהנה תהנה יאלה יש חדש מכולם הרב כולם שפתח את הזה תודה רבה שיפתח את המכש תפתחת את הזה עכשיו ברוך השם מה שלומכם תהיו ברי הכל בסדר תגידי לאבא שיפתח אתה מתחיל השיעור שיפתח בסמל [מוזיקה] תבדוק שזה רץ תבדוק לא יכול לבדוק תבדוק תבדוק לבדוק תדוק תבדוק את זה אני אומר לךדוק בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש חי בניסן תשפה תזכו לשנים רבות נעימות וטובות גול

המועד פסח היום שלושה ימים לעומר רחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן הנה מתקרבים אנחנו ליום חג שביעי של פסח שבו עם ישראל כולנו 60 ריבו עברנו את הים איך כתוב החמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים ובני ישראל יוצאים ביד דבר איזה כוחות אדירים עם ישראל יצאו ממצרים אבל בכל זאת אחר כך ורידפו מצרים אחריהם יש כאן שני חלקים רטפו אחריהם עוד פעם וגם שני גאולות נפרדות רטפו מצרים אחרי ישראל ויר ישראל את היד הגדולה אשר עשה עשה ממצרים מה זה היד הגדולה

פרעה הוא מה הוא עכשיו יצא יצאו ממצרים הוא קיבל מכות מכת בכולות הוא טמבל ללכת לכרוף אחרי בני ישראל והביאו אותו כל כוחות של הסתרה אחרה מה פירוש הוא הביא איתו סיועים מלמעלה כוחות עליונים פרעה העליון נחש הקדלתון הסתרה אחרה הכי גדולה ומלאכי טומאה ואמר להם וכולם אמרו אנחנו באים לעזרתך כולם יצאו ואז עם ישראל לא סתם רואה את מצרים נוסע אחריהם רואה את מצרים העליונה רואה פה פרעה למטה עם המצרים התחתון ורואה פרעה העליונה מה זה כוחות אש מלאכי חבלה צבעות השמיים של הטומאה כולם

מוטבים אחריהם מה יעשו ויצחקו אל השם מה עשה השם? ויר ישראל את היד הגדולה. כתוב בזוהר הקדוש ברוך הוא הוציא ידו. יד הגדולה זה ידו של הקדוש ברוך הוא שרף אותם.

את מי? את כל מצרים העליונה. כל אלה הטומאה הזאת רטפו ברגע אחת. כל אלה שרף אותם פעם אחת.

כבר עם ישראל נרגעו. אבל עדיין פרעה התחתון כל חלו נשארו בחיים והמשיכו לרדוף. עם ישראל עומד על הים וזועקים. עכשיו הגיעו לים כולם זועקים אין איפה ללכת.

מצד הזה ים, מצד השני מצרים ופה מסביב משני הצדדים ימין ושמאל זה הכל היו חיות רעות נחשים וצרות מה זה כל אחד כגודל פיל והיה להם קשה מאוד מה הם עכשיו יחשבו איפה הם הולכים עם ישראל לא יודע שעכשיו יבק להם הים אם היום אנחנו נעמוד במצב כזה אנחנו יודעים היה פעם נס נפקע הים כשבקע לנו את הים. הם לא היה להם כזה סיפור שהם יגידו אין עכשיו הקוש יפקע לנו את הים. אין. הם לא יודעים מה יהיה.

עומדים מול הים. איזה גלים. איפה הראש שלהם? היה בצרה גדולה.

אמר להם הקדוש ברוך הוא למשה תגיד להם וישע שיכנסו בתוך הים. צריך מסירות נפש. ואז נחסון שבט יהודה נכנס בים ואז השלו האמינו בעולם נבקע הים ל-12 גזרים פלה פלאות התפילה עשתה את הפעולה נבקע הים 12 גזרים וככה עם ישראל עברו ביבשה בתוך הים לא סתם כשהם הלכו הקדוש ברוך הוא הקפיא את כל שעם ישראל לא יצטרך לרדת הים זה עמוק מה עשה? איפה שעם ישראל נמצאים באותו משטח?

הקפקפיא הקפיא את המים ואז נהיה מים מוקפעים כמו משהו פספס עשה להם הקדוש ברוך הוא גם שלא התחלקו ועשה להם כיפות לכולם עם המים וגם התינוקות רעבים וזה הוציא להם מהכירות איזה ענבים כל עניב ככה דברים טובים פירות טובים ישראל עבור כל שבט בגבול שלו איזה שמחה הייתה להם ואיזה שירה שהיה שמה המוזיקה שהייתה לא הייתה כזה בעולם קודם כל אף אחד בכלל לא למדו את השירה אז שיר משה ובני ישראל ביחד אף אחד לא הכין אף אחד לא ידע זה הכל היה רוח הקודש הכל

מהשמיים וכולם ביחד אותו דבר פלא פלאות שירה שאין כמותה בכל כל השירות כלולים בה גם שיר השירים היה קלול בפנים הם שרו לא רק את שירת הים כל השירות זה היה משהו אדיר שבאדירים והיה כל ה זה היה מוזיקה מיוחדת למה זה היו היה זקנים היה מבוגרים היה צעירים היה בחורים היה ילדים היה תינוקות כולם אותו דבר עכשיו זה משהו זה נהיה מזיקה כזה זה והכל ברוח הקודש עם ישראל עובר והיו שמחים מאוד מה זה שמחים הייתה ישועה גדולה עצם עצם שהים נבקע זה כבר ישועה

שעין כמותה לא היה הרב עוזנר הוא ואשתו עלול באוניה אבל באמצע הדרך הקבר אומר להם שאין לו אין לו בנזין ס באמצע הים היה היה קרוב ליפו לשפת הים בנתניה אבל עדיין אין אין לו בנזין אומר זה כמה שעות צריך לצחות בשביל להגיע לשפת הים והוא היה חתן הוא ואשתו אומר היו 16 איש ב באוניה הזאת האוניה התפרקה קה והם והם סחרו אמר לאשתו בואי נסחה ו הוא אחד מעודד את השני ועוד ועוד ועוד אחרי עידודים ולא ולא סתם הצליחו תפילות בחיות הצליחו להגיד כמעט ערומים

כי הגדים והכל הלך הגיעו לשפת הים וככה אה הצילו אותם בלי כלום אין להם כלום ככה עוד הם היו ועוד ארבעה ניצלו כל השאר כולם טבעו הלך תראה איזה ניסים ונפלאות איזה כוח אני תראה מה הוא עשה בעולם הרב זנג פלא פלאות אמרתי לכם גם הרבי שעיה ברדה כי גם עם הבת עם הבן והבת שלו גם יש ניסים נפלאות הקדוש ברוך הוא לא היה רבי פנחס בן יאיר הוא עבר אמר להנהר חלוק ממך חלק לו ממך פלא פלאות במדרש כתוב שהיה מתווכח עם משה הוא לא

רצה להיכר אומר לו אומר לו מה אתה מדבר היה לו בשעת בריאת העולם הקדוש ברוך הוא ברא את הים עשה תנאי עם מסר של הים הקדוש הוא עשה איתו תנאי אתה לא יכול להתווכח איתי תנאי תנה הקדוש ברוך הוא ע עם השר של הים אמר לו תשמע בתאריך כאניסן שנת אל 448 לבריאת העולם ועוד 2500 שנה זה 50 יובלות בזמן היובל הגדול עם ישראל יצא לחירות אומר בני יצאו ממצרים בשביל לקבל את התורה אני מבקש ממך כאשר רבנים הגיעו אליך לחוף הים, ירדפו אחרי מצרים, אתה

הים תקרע בשבילם והם רבו בתוך הים ביבשה והמים להם חומה ממינם ומשמלם. כל שבט יעבור בגבולו, תוציא להם פירות, תעשה הכנסת אורחים וכשיבוא המצרינים תסגור עליהם את הים. המלך מה אני אתה מבטיח? אני אומר כן עכשיו אם ככה אם זה תנאי מפורש מדוע כשהגיע הזמן עשה בעיות אדוני אתה הבתחת משה אומר לו א מה אתה עושה בעיות תגיד לי מהר מה אתה מתווכח איתי תפתח אלא כאשר בא עם ישראל הקדוש ברוך הוא יתנה עם הים אמר לה שסר שלם אתה תפתח בשביל בני יהיו בערך שני

מיליון ותסגור אין בעיה אבל אין איך אני אזהה אותם שאל אותו את הקדוש ברוך הוא איך אני אזהה יש מצרים יש בניך אמר לו אני מראה לך אותם איך תשמור אותם בקומפיוטר במוח שלך אומר אין בעיה הקדוש ברוך הוא צייר לו כל ה ש שני מיליון נשמות שצריכים לעבור שמה הכניס לו את זה שלח לו את זה בפקס במוח שלו עכשיו הגיעה שעה עם ישראל עומדים את זה לים לא יפתח אומר נו תפתח הגיע הזמן למה אתה לא פותח בורא עולם מתנה איתך אומר עדיין זה

לא זהה התמונה שנתן לי היא לא זהה ברגע שהתמונה תהיה כך הוא יראה לי נתן את כל התמונות זה לא בדיוק זה.

למה עם ישראל כשהיה במצרים היו בתוך טומאה נוראה? עדיין צריך לזכך אותם שיזדכחו. לא מספיק עשו תשובה, אבל ברגע עכשיו שהם עשו תשובה, אתה רואה זה כמו מחסום שאתה עומד ליד מחסום צריך מזהה לך את המספר לפתח לך מחסום אומר אני אזהה זה אוטומטיק זה הכל יבוא עכשיו הכל ואז כשעם ישראל חזר עמד שמה ועשה תשובה אז נכנסו בתוך הים ביבשה ואז פלא פלאות נפתח להם הים שזה כתוב קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף מה זה קשה זיווגו אומר כל אדם מגיע לו אישה לפי

מעשיו הקדוש ברוך הוא נתן לו אישה כבר בשמיים יש לו מוכנה רק ה רק היא במדרגה אחרת והוא במדרגה אחרת צריך לזכך את עצמו או איש תזכך את עצמה בשביל שיהיה התמונות זהמות אז זה יסתדר תבוא לכן כתוב כקראת ים סוף כמו בקריעת ים סוף היה קשה לזהות וכשהגיע הזמן הם חזרו בתשובה אז הם זיה אותם ופתח להם גם פה אותו דבר זה הפרנסה של האדם קשה קשה פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף הקדוש ברוך הוא קצב לך ליתן לך אבל זה לא זה אני קצבתי

לך והבתחתי לך אבל מה בתנאי כזה וכזה עדיין אתה לא זה לכן זה צריך להשתדל על זה ואז כשהיים נבקע לעם ישראל נכנסו המצרים בתוך הים הים נסגר עליהם וה יש שמה צלירלוקה עופרת יש היו צופים בכוח יש היו במרבולות הקדוש ברוך הוא נתן שמה שרף אותם כזה מלמטה מלמעלה והוריד עליהם אבנים מלמעלה זה לא רק זה ש הוא נתן בהם מכות כאלה כל אחד לפי מה שעינה את בניו כך הקדוש ברוך הוא ענה אותו אבל בכל זאת היו מעם ישראל ורואים אותם נכנסים בים הקדוש

ברוך הוא אומר להם כולם הם פחדו עדיין עם ישראל להם פחד נורא הם יצאו מהים מצד שני אומר כמו שאנחנו יצאנו אולי גם הם יצאו מזה צד שמצילנו הם פחדים שרו אמרו לו, "אם טבעו בים?" אומר, "לא, טוב, מה יעשה עכשיו?" אומר לה, אין בעיה אומר לה שר של הים, "תפלוט אותם, אל תמיט אותם, חכה, תפלוט אותם שיראו אותם בניים." היה אומר, "רגע, נתת לי מתנה הזאת שאני אטפל בהם. אתה רוצה אני אוציא אותם מאצלי?" אומר אני אתן לך פעם אחרת יותר מזה תפלוט אותם ומחסרה

הקדוש ברוך הוא נתן לו אמר לו תפלוט ואז אתה רואה איזה מיליונים גופות פ הולכים נופלים ביה שמה וכל אחד בא בא הבאו היהודים היו רואים אותם עם ישראל זה נתן לו זה נתן לו ככה היה היה אומר זה שסה בהתגלבו זה עשה לי כך פלא פלאות פלא פלאות ואחר כך היבשה אומר ריבונו של עולם אני לא רוצה את הנבלות האלה פה את התמיים האלה לא מוכן לקבל אותם באדמה הארץ לא רוצה אותם מה אז אתה זרקה אותם בחזרה לים והים אומר אין הקדוש ברוך הוא

כבר אמר שאני אתן אחותה כן ממש ככה היה משהו לא רגיל פלא פלאות איזה היום אומרים שעד היום יש צליוננים שרואים את המרכבות פרעה בתוך הים זה לא סתם זה אתה יכול לראות את זה בעצמך מצלמים את זה ומראים את זה העיקר שעכשיו זה ימים קדושים עכשיו ימי חול המועד ימים קדושים אפשר להגיע למעלות נסגבות שאדם מכין את עצמו כל שנה נהיה אותו דבר הקדוש ברוך הוא יש טעה גדול מה זה שאדם זוכה לדבר דבר כזה זה זכות כזאת גדולה שהקדוש ברוך הוא עשה לעם ישראל

לעמו ישראל נתן לנו כזה כזה ניסים ונפלאות איזה ניסים איזה נפלאות כל רגע אדם נתון בתוך הניסים אדם רק לא יודע הוא חושב שזה רגיל נשמותנו הפיקודות לך ונסך שבכל יום עמנו כל רגע ורגע הקדוש ברוך הוא עושה עמנו נסים ונפלאות איך האדם העיניים שלו רואות האוזניים שלו רואות זה ניסים חס ושלום חס ושלום אם אדם הוא לא רואה לא השם יצילנו איך אמר אתול שמעתי את הרב עמר הוא אומר רק כשאדם קורא לו איזה בעיה אז הוא אז הוא כן אז הוא גם מתלונן למה

יש לי ככה אבל כשיש לו טוב הוא לא יודע להגיד כמה כמה זה טוב כמה זה זכות שיש יש לנו בטח הוא אומר שהיה יהודי אחד בניו יורק לא רקישטו בא מפה אז שלושה שבועות עשו לו הנשמה אחר כך קם הכל בסדר שלושה שבועות היה בבית חולים אחרי זה שלושה שבועות נתנו לו אחרי שהוא הרגישתו והכל נתנו לו אמרו אמרו לו, תשמע, כל שבוע זה 10,000 דולר 30 וכמה אלף דולר אתה צריך לשלם על מה שעשינו לך וכחיל לבכות.

למה אתה בוכה? אין לך כסף. נעזור לך, נעשה לך הנחה, ניתן לך תשלומים. אומר, לא, יש לי כסף.

על המקום כתב צ'ק 32,000 הנה כסף יש לי. רק אני בוכה איך עד היום היום הוא בגיל 70 איך עד היום גיל 70 לא ידעתי להעריך מה השם נתן לי מה השם נתן לי לא ידעתי להעריך זה אני בוכה כן אדם לא יודע את החסדים והנפלאות שעושה עמנו השם יתברך כל רגע כל רגע אז הוא הסביר אמר הרב רב פירוש יפה אני אמרתי להם את זה היום אומר איך אנחנו אומרים בכל העניים והל נשבותנו הפקודות לך לא אומרים נש נשמוטנו הפיקודות לך אומרים את זה נכון

מה פירוש נשפוטנו הפקודות לך הנשמות שלנו פקודות הן מופקדות ביד הקדוש ברוך הוא נכון אז הוא הסביר אומר שלפי המעשה הזה שהיה אז הוא אומר שנשפ נשמותנו זה נשימותנו מה שאנחנו נושמים פקודות ספורות לך אתה יודע לספור אותם כל רגע ורגע אתה יודע לספור וזה אמת למה אתה יודע ראש הישיבה בד צדקה היה איזה תקופה לא הרגיש טוב, קיבל התקפת לב, לא הרגיש טוב. היה בית חולים, אחר כך נהיה בריא. אז כל חג פסח, סוכות.

אני הייתי באברה. הרב היה בשעות צדקה. אבל מוסף הולכים להתפלל בכותל המערבי ביום טוב של פסח או ביום טוב של סוכות. אני יוצא מאברהם ראש ישיבה יוצא משעול צדקה נפגשים בדרך והולכים ביחד אחר כך אני הייתי החזן שלו בכותל הייתי מתפלל שמה מוסף העיקר חוששך אחרי שהרגיש טוב יצא מבית חולים הגענו אני זוכר זה היה על יד המאפייה של נחמה ברחבה שמה בהמשך בתי הונגרין מה זה אז שמה מה או שיש בעצר אומר תראה לא היה לי כבר כוח כשקיבל את זה והייתי שוכב בבית חולים

והרופא מנשים אותי אני אומר לו אין לי כורח כבר אין לי כורח כנראה הגיע הזמן אומר עוד קצת אבל אני לא יכול אומר עוד קצת עוד קצת עוד קצת עוד קצת הנה היום אני הולך לקותן אומר עכשיו אני מבין מה זה כון הנשמה מה תהלליה כל נשימה ה כל נשימה תהלליה ככה זה העניין פות בשם יצינו אדם שיש לו עצמה אויב אתה רואה אותו מתפטל מסתובב קופץ הוא לא יכול לנשום השם יעזור כל רגע צריך להודות להשם אתה יודע עכשיו היום זה פטירת בעל השם סשון

קראו לו רבי ששון בחר פרסיאדו בן רבי משה הוא היה עלה לארץ ב הוא כותב על עצמו שככה קבלה בידינו ממשפחתנו שאנחנו ממשפחת רבנו יוסף קרלו בעל מחבר ספר שולחן ערוך ככה הוא כותב כן אבל הוא חיבר פירוש על עצחים על שחר כוונות על כל שמונה שערים נקרא שמש אשון וגם על הסידור זה אנציקלופדיה שאין כמותה ממש אין כמותה סיפר לי רבי יעקב ודיה שסבא שלו סיפר לו רבי שלום ודיה שהוא היה שומע את השמן שסון איך שהוא אומר בו מוצאי שבת ונועם יושב בסתר עליון

אומר הבי נועם יש בו כוונות גד גדולות ב אז הוא היה אומר אותו בביתן אומר כל כל עיר העתיקה היו מתאספים רק לשמוע את הרב היה לו כל כזה נעים בפנים של מלאך הוא נפטר בגיל 80 פנים של מלאך כולם היו באים רק לשמוע את הנעימות שלו והיא נועם שהוא אומר וזה היה נותן להם השראה לכל השבוע באמת יש לזה כוונות לכל השבוע זה ממשיך אור לכל השבוע הוא היה הוא שימש אחר כך הרב החסיד 20 שנה הוא היה ראש ישיבת בית אן משנת טרמג עד

תרסג הוא נפטר בשנת תרסג וחי בניסן כן היה משהו מיוחד הוא גם נסע כמה פעמים בשביל שדר להביא כסף לירושלים, לישיבה משהו לא רגיל.

כל השבוע בעל שמשסעון הני בישיבת בית ע כל שבת רק היה הולך לבית שלו היה ענב ואומרים משהו לא רגיל. היום מחכים לו רבנים גדולים אדמורים. יום שישי בבית שהוא בא לבית איך הוא היה בא עם שני סנים גדולים היו בפלים זה רב הכי גדול שיש הוא לוקח איתו סלים כן זה היו ענבי ענב א אני מאוד מתפעל מהשמש אסון משהו לא רגיל בעולם אין פה לא היה לימוד שלומדים בלי שמן שסון כל הזמן בפ ראש אומרים שהוא נפטר מצאו עליו עליו איזה מפתח מה זה המפתח הזה מפתח חדר והתבילה של רבי ישמעאל כהן גדול הם היה להם איזה 13 חכמים, בעלי מפתחות, מהם אדמורים, אשכנזים, מהם ספר לדים, אף אחד אף אחד לא מספר לאף אחד בעולם. הם היו מתאספים שמה ועושים תפילות וייחודים להביא את הגאולה.

מי הסביר על זה? הרב של עיר העתיקה, רבי שמואל סלנט, הוא אמר מה שראיתם עליו את המפתח זה ככה זה. יש להם 13 אנשים שיש להם כזה מפתח. מפתח גדול שהיה להם של החדר הזה הם היו טובלים בו ו זועקים להשם שם זכה השם אסו זכותם יגן עלינו ועלייכם כן אנחנו הולכים לשיר השירים לכן אמו אנחנו פסוק ו פרק ב' פסוק ו שמול תחת לראשבי מנוחבקני מבק את השכינה הקדוש ברוך הוא כמו שבמדבר היו הולכים גם עמי ענני כבוד וחיבקת אותי בשמאל והוא נטילת הדינים אליי כי זה חלקי ומושיעי מבחינת הדין.

אחר כך נתת לי גם את החסדים משייכים לי שהם חיבו קיים מדרך אהבה וחיבה כדי למתך את הדינים שבי וכך סיפרת כל צורך מן באר בשר שהוא אסלב וכך גדלת גדלה אהבתי אלייך כי מבקשתני לשרות בשכינתך שפיע עליי שפע גם אתה בגלותי פסוק ז' שבעתי אתכם בנות ירושלים בצבותו ינות השדה אם תעירו ואם תעורלו את אהבה עד שתכפת שבעתי אתכם אומר הקדוש ברוך הוא לקראל ולישראל אף על פי שגדלה אליכם מאוד בכל זאת מבקש אני משביע אתכם לא לדחוק את הקץ הנה אלא ליתן לו שיבוא

ביום הראוי לו זה שמה השבעתי אתכם בן ירושלים רבי יוס חננה אמר שתי שבועות יש כאן אחד לישראל ואחד לאומות העולם ישבע לישראל שלא ירדו בעולם המלכות וישבע לאומות העולם שלא יקשו על אולם של ישראל שאם עושים כן הם גורמים לקט שיבוא שלו בעיתו רבי חלב אמר ארבע שבועות יש כאן אחד לשבעת ישראל שלא ירדו באומה ב שלא יתחקו את הקץ ג שלא יגלו מסתורים שלהם לאומות העולם ד שלא יעלו בחומה מן הגלות אם כן למה מלך המשיח לא בא למה מלך המשיח בא לכבד גליותנו

של ישראל בצבעות בצבעות אמר להם שבורים אתם מקיימים את השבוע מותה ואמנם אני מתיר תיר בסרם כצבעות וכאילות השדה וכן צבעות בשתי צבעות מצווה של מעלה ומצווה של מטה אם תעירו אם תאורו את האהבה עד שתרפץ אם תאור את האהבה הגדולה שהב הקדוש ברוך הוא עד שתכרפץ מלכות של מעלה אז הביא אותה מיד ולא יתעקן כלומר כל דבר בזמנו יבוא לא אפשר להבין את זה עוד פסוק כל דודי הנה זה בא מדל על נהרים מקפץ על הגבעות כל דודי הנה זה בא כל דודי הוא כלו

של הקדוש ברוך הוא ככל הוא בחינת הוויה הוא בחינת חסדים הדבור הדנות דין והכל הוא בחסד ואמר דודי בא אלינו בחסד לבדות אותנו מהגלות כמו שבעבור שבוד מצרים דלגד דיל הקדוש ברוך הוא על החטא בזכות האבות וגעל אותנו לפני הזמן בחטא שנים כן עתה כשיבוא הגואל גון אותנו הגען אותנו בחז חמים ושלום בדין בסוד דיבור ואז יבוא לפני הקץ ודוג על הרים בזכות האבות מקפץ על הגבעות בזכות האמהות היות אפשר לבאר שהרחק כלליפות בסתר אחר אינם רוצים שתהיה הגאולה כי אז מיד תבטלו מן העולם כאשר

באודי שהוא מלך המשיח גאול אותו למקליפות עשה עומד בכוח גדול כהרים וקבעות מטמים את ישראל כדי חס ושלום לא יזכו לגאולה ברוך הוא יהיה מדלג עלו גבעות ויגל אותנו אמן הנדה כבלי פסח הקדוש ברוך הוא לא הביא את האורות לקחת ראשון בתחילה אלא קודם כל הביא את האורות לגדלות שהם חבד ורג אחר כך את החג התנאים שהם חתנות זה שמכות דודי זה בא בגולת מצרים באופן באיזה אופן מדגלים שמעבוד בחינת חגן הוא קפץ על הגבעות שמניא והתחיל בגדלות בחבד הגענו טות לאילו נשמת דבורה בת ציפורה

יואל בן מאיר לנו נשמת נפתלי בן אלושה חיון וגם יהיה רפואה שלמה ליעקב חיים בן עניזה שתעים וחדם עוד מעלה צ גם הוא נותן הוא נותן א נשמ כפי בת חנה פה כפי בת חנה צח בן מרים יצחק בן מרים שלום אהרון בן רחל שלום מתרחל בת מזל וגם רבי אורי נורי בן רחל ו מורכי בן חני אנחנו עדויות פרק ח משנה ושך ש אמר רבי אליעזר שמעתי כשהיו בונים בהיכל במי עזרה עושים עושים כלעים להיכל היו טולים כלעים מסכים סביב מקום ההיכל וקלעים לעזה היו

עושים גם כן מחיצות כאלה קלעים לעזה אלא שבהיכל בונים מבחוץ מחוץ לקלעים שהיו טולים אותם לא בפנים בעזה בונים מבפנים יכולים להיות בפנים ולעשות על רבי ישוע שמעתי שמקריבים קורבנות במקום המקדש אף על פי שאין בית המקדש אוכלים קודשי קדשים אף על פי שאין כלעים בהם עז בעזהרה קדשים קלים הוא מעסיר שני אף על פי שאין חומה שקדושת ירושלים קדישה לשעתה קדשה לעתיד לבוא אפילו שעכשיו נפרצו רחומות משנה ז' אמר רבי יהושע מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו ורבו הלכה למשה מסיני שאין

אליהו הוא בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב מה שעתיד להתגלות עכשיו משיח אליהו הנביא לפני כן לפני משיח לא בא לברר יוחסים של משפחות שנטמעו בין הפסולים לפסול לרחק משפחות אלא לרחק המקורבים בזרוע המוחזקים פסולים להיות רחוקים לרחק אותם ולקרב המרוחקים בזרוע זה שמגיע להם ניות בכורבים משפחת בית שריפה הייתה בעבר הידם חייקה בנציון בזרוע אז אותם התקרב עוד אחרת הייתה שם וחרבה בן ציון בזרוע כגון אלו אליהו בא לטמא אותה לרחק ולקרב רבי יהודה אומר לקרב אבל לא לרחק אבל שמעון רבי שמעון אומר להשוות את

המחלוקת אליהו בא להשבות המחלוקת חכם אומרים לא נרחק ולא לקרב לעשות שלום בעולם הנה אליהו בא לעשות שלום בעולם שנאמר אניני שולח לכם את אליה הנביא והשיב לב אבות בנים ולב בנים על אבותם צדיק מסכת עד מסכת עבודה זרה אז נקרא משנה ראשונה לא לעבוד אותה בפרק פרק ראשון כן עשינו לפני דיההן אבל כל הכולם לא עושים היום לא יום לפני דיהן של גויים מתחילים מסכת עבודה זרה במשנה במשניות פרק ראשון משנה א' לפני עדיהן של גויים הנה החגים שלהם שלושה ימים אסור לשת ולשת עמהם

בככה אומרים ככה למה שלא יהודו לילדים שלהם וכתוב בשם אלוהים אחרים לא תזכירו לא תגרום ששם האליל יהיה נשמע על ידי אחרים אסור להשאילן ולשאול מהן בהמה וכנים גם לא לקחת ללוותן וללבות מהן לפרען ולפרע מהןחק רבי יהודה אומר נפרעים מהן מותר לקבות מהם מחוב פני שהוא מצר לו אמרו לו אף על פי שמצר לו עכשיו שמח הוא לאחר זמן שהוא פרע את החוב הזה כן הנה הנה הגענו משנה בזה ביום שישי משם הולך הולך לשפור משהו מס בטח היום אנחנו דף יומי דף ח מסכת

מכות דף ח תפילת בית המדרש שביתי אדוני לנגד השם קדש שנים שם כל ישראל הנה אנחנו באים לקיים מצד שמורה כמו שאמר כתוב עם כל ירצו לפניך אדוני אלא בחבר שמות זור בהם ו עינינו במאור תורתך ותצילנו כל ס חוכמה מפי דעתו ג עיני בית נפל מתך בלי ברוך ברוך אדוני ברוך הנה ברכו את אדוני אדוני אדוני ציון שמים הארץ כן לפתוח מסכת מכות דף ח אתסיימנו את הפרק והתחלנו פרק אלו אין הגולין והגענו למשנה בדף ז עמוד ב למטה נשמת הברזל כמ שהוא לא בו

כל השבוע משנה דף ז עמוד ב למטה נשמת הברזל מקיטו והרג רבי אומר אין גולה חכמים אומרים גולה מן העץ המתבקע רבי אומר גולה חכמים אומרים אינו גולה אתה יודע זה שהירים הוא בא לבקע עצים ויש לו גרזן כזה יש איזה בית יד איך יש לו חור בגרזן ומכניסים בו עץ אז הוא בא להרים את הגרזן וברח לו הגרזן מן העץ הזה. ככה אומר רש"י. נשמע את הברזל מכיטו והרג. הוא בא היער למכור עצים עם הגרזן.

ועוד שהוא מניף את הגרזן לכיוון העץ, שתחרר הברזל שבגרזן ו והרג את זה אדם. עכשיו נחלקו בדין הזה רבי מאיר רבי וחכמים יפה מה ההבדל בין שתי שדודות כתוב בתורה ואשר יבוא את ראהו ביער לחטוב עצים ונידחה ידו בגרזה ניכרות העץ ונשל ברזל מן העץ ומצא את ראהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה החי אז אתה רואה התורה מחייבת גלות משרג בשוגג קרת עצים ביער עכשיו מחלוקת במשנה מה פירוש המקרא שעבה תורה גלות אז נראה את זה גם בגמרא מהמשמעות מן העץ האם זה הולך

על על כת העץ של הגרזן או על העץ שביער שבו יקר הגרזן זה מחלוקת זה מחלוקת עכשיו נראה רבי אומר קודם כל נראה עכשיו הסברנו שזה ברח הגרזן לפי רש"י רבי אומר מן העץ רבי אומר אין לו גולה חכמים אומרים גולה כלומר רבי אומר הוא לא גולה הם למה החכמים אומרים כל מקרה כזה חיוה התורה גלות לפיקה בעץ עם הגרזן כן עכשיו זה אחד חכם אומרים זה חייב גלות רבי אומר הוא לא גולה זה מחלוקת בפירוש שלא גולה רש"י הסביר שהוא לא גולה בגלל אומר איך

זה קצת פושע איך הוא עשה דבר כזה איך השתחרר לו הגרזן היה צריך לבדוק לחזק אותו זה דעת זה דעת רבי חכמים אומרים אין דבר כזה זה אונס מאיפה הוא זה רגיל שהכל עובד יפה וברח לו. אבל המאירי ורבנו חנן הנה תראו הביאו עוד פירוש על ידי הקאה על העץ נשמע את הברזל מהכת ועף למרחוק והרג. זה אמרנו זה ראשי נכון אבל הם אומרים שזה הלך תכף נראה שזה הוריד עץ והעץ הזה הלך בעיקר בוא נראה העץ שהוא חות כן כן בוא נראה עוד לא הגענו

לזה קודם כל נראה מה כתוב פה כתוב מה שהסברנו לפי ראשי שהגרזן כן, הברזל ברח מן מן הכת של העץ וזה מחלוקת רבי ורבי וחכמים.

רבי אומר לא גולה. וחכמים אומרים גולה. נראה בגמרא למה הם סוברים שעל מקרה כזה חייב תורה גלות. זה דעת חכמים.

רבי אומר מה פתאום אה פה רש"י לא דיבר על זה. הוא מפרש מן העץ מתבקע. רבי חננינ אומר את זה למטה כן אומר שזה חתכת העץ אבל מן העץ המתבקע עכשיו אם על ידי שיקעב בעץ עם הגרזן ניטץ ענב מן העץ המתבקע מהעץ שעוסק בלבקוע אותו מזה מתת ענף לא מהברזל עצמו ולא זה זה שלם הגרזן אז הוא בא עכשיו לקחת איזה בקעת של עץ גדולה כשהוא חתך אותה רוצה לחתוך אותה עוסק איתה פתאום אף לא חתחת ענף איזה עץ לא אותו העץ שהוא בוקע אותו עליו והרג אדם רבי אומר גולה למה אומר זה על זכה תורה גלות אז זה רבי אומר חכמים אומרים אין לו גולה למה זה אונס וזה חכמים אומרים זה אונס זה כבר לא זה לא זה לא שוגג. הגמרא תפרש את זה.

אז במקרה הראשון סוברי שהוא לא גולה. למה זה קרוב למזיד? שהיה לו לבדוק שהברזל ודק. כך הסברנו.

במקרה השני סוברים רבנן שלא גול זה אונס. בכלל. בגמרא נראה שהם חולקים על איך דורשים את הפסוק. זה המחלוקת שלהם.

עכשיו נראה בגמרא. לא, אבל המשנה מובנת לך ציון משה. כן. בסדר.

גמרת הגמרא. כן. כן ברוך השם עכשיו הגמרא מביאה ברייתה לבאר מה טעמו של רבי תניה אמר להם רבי לחכמים וכי נאמר בתורה ונשל הברזל מעצו כתוב בתורה ו ואשר יבוא את ראהו ביע לחטוב עצים ונדחה ידו בגרזן נכות העץ ונשלזל מן העץ אומר לו וכי כתוב בתורה בנש עכשיו אם שאתם מבערים צריך להגיד בנשל הברזל מעצו שאז זה ברח מהקץ כן היה צריך לכתוב וזה הברזל השתחרר מהכת של העץ שלו והלו לא נאמר אלא בנשל הברזל מן העץ כשכתוב בתורה ונשל הברזל מן העץ זה מוכח כמו שאני אומר שמדבר הפסוק שהברזל השיל את הענף והענף עף בעיק בו. אז אם פגע באדם והרגו חייב גלות.

על זה זה חוזר. זה חייב גלות. זה לא כמו שאתם מסבירים. חייב גלות זה על מה שעף הקט הברזל עצמו מהכת.

אלא אני כתוב ונשל ברזל מן העץ. כלומר על ידי שהברזל ה כלומר הברזל השיל והעיף ענף מהעץ שיכע בו וזה הפגע באדם וערגו חייב גלות ועוד הוכחה למה שאני אומר שנאמר ועץ שנאמר עץ למטה ונשל הברזל מן העץ ונאמר עץ למעלה ונדחה ידו בגרזה נכרוט העץ מהעץ האמור למעלה מן העץ עץ המתבקע נכון שבא אדם לכות את העץ שביער ואף עץ מעץ המתבקע אמור למטה אף עץ האמור למטה כוונה שהברזל השיל ענף מן העץ המתבקע אבל זה לא שברח הברזל מהקט שלו אמר רב חיה בר

ראשי אמרב ושניהם מקרא אחד דרשו למדו מהפסוק ונשל מן העץ רבי סבר השם המסורת ונישל כתיב בנסבר יש למקרע ונשלנן אין כתיב כזה כן יכול להיות ניש בתורה אין כתיב כזה בתורה כתוב בנשל בתורה לא ונשל מן העץ לא לא אין אין דיוק אין מי אמר לך המס המקרא אנחנו קוראים בנשל אין אבל המסורתשל נשאל מסורת זה נשאל אז למה לא כותבים אצלנו בספר תורה ככה ונשאל אתה אתה קורא כתוב נ בלי י בלי י בטח בני י כתוב נ ש לו עלמה כן רק יש

אם למקרא המקרא זה נש והמסורת זה נישל מה זה מסורת לכל עמיות כאילו כאילו לא לקרוא לקרוא זה נשל מסורת זה כאילו מה כתוב מה כתוב בתורה ומה אנחנו קוראים כאילו כתוב בתורה נשאל למה כי אם היה כתוב ונשלטוב אחרי הנ ככה ככה אומרים המפרש אומר אתה רואה הנה רבי סבר השם למסורת איך לומדים בלי תורה של דברי תורה כפי שנמסר למשה רבנו מסיניים בלי ניקח ולכן הצורה של הקריאה זה לקרוא ונשאל כתיב אתה רואה הנה על כוכך על פי המסורת ולא הניקוד קוראים ונישל מנוקת

בחירק למה לפי הקריאה בניקוד של קמץ הי צריכים להוסיף בין הנ לשאות א' או אות ה ראשי ולכן זה כאילו כתוב ונשאל כתיב. הרי לפי זה המשמעות של הפסוק שהברזל השאיל חתיכת עץ מהעץ המתבקע. לא שהברזל עף.

זה דעת רבי רבנסבר יש למקרא. הדרך העיקרית ללמוד דברי התורה איך שקוראים את התורה בלי בלי הניקוד. איך אנחנו קוראים בנשל וממילא בנשלינן לפי זה המשמעות של הפסוק שהברזל נשל מהעץ שהיה מחובר אליו והוא עף הברזל עצמו זה דעת חכמים כך בדעת רבי זה ישם למסורת בדעת רבי חכמים יש א למקרה אין למקווה זה לא איך שקוראים זהך שכתוב זה הראש שלך אומר אומר הפוך בדיוק אתה אומר הפוך כתוב למקרע זה איך שקוראים המקרא למקרא זה איך שקוראים איך קורא ונשל ונשל קורא בתורה בטח ואיך

אתה קורא בנישל קוראים זה זה אשכנזים מה מה בנישל בנישל איך יהיה נש לא יודע מה לא כתוב לא לא כתוב בתורה קוראים בתורה בנשן כן הלאה ורבי הפוך מה שמספר התורה אה זה הפוך מה שאמר אני לא חשבתי שזה אה חשבת שאם למסורת זה איך שקוראים את התורה לא אמנסורת זה איך שקיבל משה רבנו את התורה באותיות שלה איך היה כתוב זה המסורת אבל איך קוראים יש יש לזה אם למקרא איך קוראים קוראים בנשל והוא קיבל את זה בנישל למה אם היה בנשל בכמה צריך

לשים איזה א' אומר רש"י הרב רשי מוסיף עוד פדנשל לשון פעל הברזל עצמו נשלמ יפה פעל הלו ורבי עכשיו הגמרא שואלת ורבי ישם למסורת סביר עלי מה וכי רבי הוא סובר ישמסורת ואמר רב יצחק ברבי יוסף אמר רבי יוחנן רבי ורבי יהודה בן רועץ ובית שמיים ורבי שמעון ורבי עקיבא כולו סביר אליהם יש אם למקרא אתה רואה כל אלה ככה הוכיחו את שיטתם במסכת סנהדרין אתה רואה שרבי מפורש יש למקרה תרץ את הגמרא היינו דקמרהו ועוד באמת באמת דורש אין המקרא ופה והמשיך רבי ואמר הוסיף

עוד הוכחה מהפסוק שכוונה עץ המתבקע רבי בטעם הראשון שבדעת חכמים לא מסתדר המילים מן העץ לזה כן רבי למד שגם הוא סובר בכל התורה על פי המקרע בכל מקום גם דורש לפי המסורת ואומר לך רבי תדע לך גם בכל זאת אני הוספתי לך עוד טעם כן תעז אמר הפפה עוד יותר חזק אמרפה מנדש פסדקה ואתה ר ואתר תמרה ואז הוא תמרה וקטול בא לו למחלוקת לרבי ורבנן אומר מש לקח גוש עפר זרק אותו על עץ דקן כתוצאה מכך נשרו התמרים מן העץ ירדו התמרים והם הלכו

פגעו והרגו אדם אומר בזה באנו למחלוקת רבי ורבנן שלפי רבי גולה ורבנן אומרים פטור מגלות למה למה זה אנוס? זה דומה למקרה השני במשנה.

פגע גרזן בעץ והעיף ממנו חתיכת עץ שהרגה אדם. גם כן פגע הגוש בעץ בעץ הזה והניף ממנו תמרים שהם הרגו אדם פשוטה. למה צריך ולמה נחלקו בין המקרים? ודאי מה עודתמה ככוח כוחו דמה כמה שענה הייתי אומר אתה יודע למה לקו למה אני הייתי אומר במקרה כזה הייתי אומר גם לפי רבי יהיה פטור למה זה כוח כוחו שנחשיב את התמרים לכוח שני שלו זריקת הגוש העפר זה כוחו הראשון מה שפגוע התמרים זה כבר נחשב לכוח כוחו השני ואז יהיה פטור פתור מגלות כמה שבעלן לא הייתי

אומר שהוא ייסבור כמו רבנן שיהיה פטור מהגלות כי זה אנוס זה כוח כוחו כמה שמעלן שדעת הפפה אתם מראים נחשבים לכוח ראשון לא לכוח שני מה שואלת אלא כוח כוחו לרבי איך היא משכחת לה איזה אופה נחשב לפי רבי כוח כוחו שבה הגמרא כגון דשדה פיסה ומחיה לגר גרמה זרק הוא של עפר פגע בחתיכה של עץ דקל ואז התגרמה הוא מחייה כבסה ואז הלך העץ חתכה את העץ זה היקה בתמרים ואז התמרים הרגו בן אדם ראית זה לא הוא לקח פיסת גוס זרק את זה על

עץ יצא הלך ענף של עץ והוא פגע בתימים ואז התגמרים נחתכו ממקומם והם פגעו באדם והרגו אותו זה יהיה פתוח כוח כחול יהיה פתוח במקרה האחרון יהיה פתוח כן לא מרים בגמרא לא כמו לא זה כל הענף כנראה כל הענ כל כל הענ כל השקול חמש שש קילו כתוב כאן בערוץ שזה נפל על תינוק כן יש אומרים שזה תינוק היה התינוק כן ככה הפרשים אומרים אהזה התינוק פליתי למה ציו משה א ישר אוכל את זה גם אם היה תינוק לא ש את זה בע גם אם

היה ציבר שאמרו לי אני ופ זה תמרים ולים אתה רוצה חייל לך היום הוא יודע אבל עוד אז זורק אבן רשות הרבים והרג הרי זה גולה בליעזר בן יעקב אומר, אם כשיצתה האבן מידו, הוציאה לה את ראשו וקבלה, הרי זה פטור.

כן. זה זורק אבן לרשות הרבים, פגע באדם והרג אותו בשוגג. הרי זה גולה. וה חייב גלו את הגמרא תסביר מה איזה איזה אופן מדברת פה.

מה זה אתה לא יודע? רשות הרבים עוברים אנשים אתה זורק אבן. זה הגמרא תעמיד את זה בהשפעה וכולי רבי אליעזר בן יעקב אומר אם מי שיצתה מידו הוציא לה את ראשו וקבלה הרי זה פטור לא צריך גלות אפילו זה אונס הוא זרק הוא לא ראה אף אחד בדק אין אף אחד והוא זרק את האבן אחרי שהוא זרק אחד הוציא את הראש שלו מהאחלון אומר אני יודע שזה יוציא את הראש שלו אז הוא פטור מגלות הוא חייב בנ כן זרק את האבן אדם מועד לעולם כן זרק

את האבן לחצר לחצרו אדם זה זרק את האבן לחצר שלו פגעה באדם נכנס לשם והרג אותו הדינו אם יש רשות לנזק להיכנס לשם יש לו רשות גולה ואם ואם לא אין לו רשות אין לו גולה שנאמר ואשר יבוא את ראהו ביער מפה לומדים מה היער רשות לנזק ולמזיק להיכנס שם אף כל רשות לנזק ולמזיק להיכנס לשם ואז הוא רק בשוגג אז הוא גולה תורה פה מביאה דוגמה של הורג בשוג היא אומרת כמו יער יצא חצר של בעל הבית שאין רזוק רשות נזק להיכנס לשם לכן אם

זרק אמן החצלו פגע כן, נכנס לשם אדם הרגול, לא גול אבל אם הוא נתן לו רשות, מה אתה זורק אבנים? אתה נתת רשות לביתם להיכנס כמו יע כן אבל נתת רישות אז מה אתה זורק הבנים בחצר אתה לא יודע נתת רשות לא הוא נתן רשות לפני חודש כך מסביר הרמבן הוא נתן רשות לפני חודש לא עכשיו הוא בא אליו שאל אותו אומר לו תשמע אני אם הוא נתן לו רשות ומיד נכנס הבן אדם בשביל עכשיו ועל המקום זה דין אחרז כן זה בעיה אבל אם נתן

לו רשות הוא אני יודע מתי אתה תיכנס כבר לפני חודש ביקשת אתה צריך להיכנס אצלי יש לך אם זה עניינים לא אתה לא נכנס לא נכנסת חודש לא נכנסת פתאום עכשיו נכנסת אבא שאול אומר פטור לפ כן פטור בשאול אומר מה חטבת עצים רשות אף כל רשות כשהתורה אמרה ואשר יבוא אלראהו ביער לחטוב עצים אז על זה הוא מסביר אמרה התורה אם הרגשוג תוך כדי עבודתו זה מלאכת רשות אף כל חייב גלות זה מקרה שהרג תוך כדי התעסקות במלאכה זה רשות אבל אז אז הוא צריך

גלות אבל יצא האב המכה את בנו זה מצווה שילך בדרך ישרה והרב הרודה את תלמידו זה לא רשות זה מצווה שליח בית דין חייב מישהו חייב מלכות כל אלו שהרגו בשוגג בתוך כדי הקאה פטורים למה הם עוסקים במצווה עד כדי כך צריך מאוד להיזהר השם ירצידנו הכי טוב אף פעם לא להשתמש בידיים אפשר להסביר אפשר ללכת בדרך יפה אבל מה זה שליח בית דין שלחו אותו להקות מה מה אפשר לעשות?

בן אדם לא הולך בדרך השם חייב מלכות ועמדו אותו שהוא יכול לקבל את המכות ובאמצע המכות הוא נפטר פטור מה יעשה בעיה איזה דבר זה לבק בנו זה גם הוא חשב שהוא עמית לקבל זה כן הוא לא הוא מכה אותו במקומות שהם לא יפריעו האבא הוא חס על בנו לא אמרנו במשנה אז זורק אבן רשות הרבים והרג אחרי זה גולה מה מקשה לרשות הרבים הזידו מה הוא לא יודע שאנשים נמצאים שם ברשות הרבים אמר רב שמואל בר יצחק מסותר את כטלו היה לו כותל צמוד רשות

הרבים לא זורק אבן מה הוא חמור לא סתם זורק אבן ברשות הרבים אלא הוא סת כדוש שצמ לרשות הרבים מתוך כך נפלו אבנים לרשות הרבים פגעו באדם והרגו אותו עדיין הבא לעיונה טוב אתה סותר כותן אתה צריך להסתכל וסותר את כותלו בלילה לא מצויים אנשים בלילה אין לנו מדעיוני אולי אדם עובר וסתר קותלו להשפה זה מקום זה השפעה שאנשים נפנים לשם עושים צרכיהם אשר שם פונה הוא השפע אמת היה השפעה היחידמה איש חיכה ברבים פושעו לגילותי שמציאים שם אנשים היה צריך לבדוק אם יש שם אדם

אין שם אדם והיא לא שכיחה ברבים אנוסו בכלל לא צריך גלות. אמר הפפה, לא צריכה אלא בהשפעה עשויה להיפנות בלילה שאנשים עשוים רק בלילה מתפנים בהשפעה הזאת ואין עשויה להיפנות ביום. יום לא נפנים שם בני אדם והיא כדמקרה ויטיב יש בפעמים בא איזה בן אדם במקרה מתפנה שם ואז באים שם אנשים תפנות גם ביום אז מדובר שזרק את האבן ביום פושע עליו והנה עשויה לפנות ביום אונסתמ מלהווה דיקד מקרבי הטיב לכן זה שוגג והגלה רבי אליעזר בן יעקב אומר אמרנו במשנה אם יצא אבן מידו והוציא

לה את ראשו פטור תנו רבנן מאיפה לומדים מה שאמר רבי אליעזר בן יעקב מוציא את ראשו איי איי איי איי איי איי איי ונשל הברזל מן העץ ומצא את ראהו ומת זה הרג בשוגג הוא מצא פרט לממציא את עצמו שהנהרג הביא את עצמו ליד ההורג מכאן אמר רבי אליעזר בן יעקב אם שיצתאבד מידו הוציא הלה את ראשו וקבלה פטור למה הנהרג בא לשם לאחר שכבר זרק את הדבר שםעיקר למאמרה הגמרא משואלת ממרה דמצא מעקרה משמע משמע מה שכתוב בתורה הוא מצא את ראה ובמת מעקרה משמע

לשון עבר כשה בשעה שהיקה בגרזן כבר היה נהרג מצוי במקומו אבל אם הוא המציא את עצמו פטור ומני הוא מצא פרט למצוי כתוב בתורה הוא מצא כדי גאולתו אחרי דבר לא בס כן, זה מדובר על אדם שרוצה למכור נחלת אבותיו בארץ ישראל. התורה עוסרת או רבה.

התורה עוסרת לאדם תודה רבה. התורה עוסרת התורה עוסרת על האדם למקור נחלת אחוזת אבותיו האבות שלו יש להם בית קרקע אסור למכור אותה בארץ ישראל אסור למכור נחלת אחוזת נחלת אבותיו אסור זה של השבט הזה של נחלת אבותיו לא מוכרים אלא אם כן כן, כשאדם צריך כסף, יש לו איזה בעיה. כן, אז אז הוא יכול למכור עד שנת היובל. שנת היובל זה חוזר אליו.

אז הדין הוא יכול לגעול את השדה מהקונה אחרי שתי שנים מהמכירה. ככה הדין. איך? על ידי שישלם למוכרת ערך השנים בינתיים שנותרו כמה הפרש ישלם לו.

אז עכשיו הבריתה שלנו אומרת שהזכות לגעול את השדה מיד הכונה זה רק לאחר המכירה שמצב הסי כסף לבדות את השדה אבל לא יכול לקחת הלוואה ולגעול את השדה. הלוואה לא יכול וכן לא יכול למכור נכסים שבידו בזמן מכירת השדה ולגעול בדמיהם את השדה יכול למכור עוד נכסים אחרים שדות אחרות ולגעול זה שאומר רומין ה הוא מצא כדי גאולתו רק אם מצא והשיג כסף אחרי זה יכול קודם שמחר את השדה אז יכול לבדות פרט למצוי שהיה מצוי אצלו כסף קודם זה לא יכול לבדות כלומר מה פירוש

שלא ימכור ברחוק ויגעל בקרוב מה זה מצוי אצלו יש לו שדה רחוק זה לא ברעה שדה אחרת רעה ויגאול ביפה עכשיו שדה אחוזה יפה הוא רוצה לקחת שדה אחרת רחמ למה היה יכול למוחרם גם קודם מכירה את השדה אחוזה ואז לא יצא למכור את שדי אחוזה בכל זאת על כל פנים מה זה מצא בלשון עתיד שרק אם אחר מכירת השדה מצא והשיג כסף אז יכול לפדות אז אתה רואה מצה זה לעתיד לא לשעבר אמר רבה אכם מענייני דקרע אתה מענייני דקרע כל מקום מתפרש לפי העניין

משמעות הפסוק אתם שמה גבי גבי שדה אחוזם מעניינן דקרע ומצ מצדו מיד בהשיגה ידו מה השיגה ידו מהשתעשיג כסף לקנות את השדה אף מצא נמה מהשת ומעתים פרט להיות מצוי אבל זה מובן שם אבל אחב כאן בשוגג שוגג מעניינה דקרה ומצא דומיה דיער מהער מדידתית מעקרה יש כבר מקודם גם הוא מצא המדידת מרקרע שהנהרג כבר היה שם קודם, אבל אם הוא המציא את עצמו פטור. עוד אמרנו במשנה אוהו הזורק את האבן. אמרנו במשנה בשאול אומר מה חטיבת עצים רשות אף כל רשות מפה לומד אבא שאול

שאם זה של מצווה כמו האבא שמלמד את בנו ונותן לו קצת מכות שילמד טוב או תלמידו או תלמידו או או מלכות של בית דין אז אמרנו ואשר יבוא את היער את ראהו ביער לחטוב עצים שחייב גלות רק מי שהיה עוסק במנכד רשות יצא אב שמקד בנו שזה מצווה אמר להוא הגמרא שואלת אמר להו מרבנן לרבה ממה דמאח טבת עצים דרשות דמחתבת עצים דסוקה חטבת עצים דמערכה מי אמר לך שהפסוק מדבר שהיה חוטב עצים סתם עצים צים לבית שלו להשקה אולי מדובר שחטב עצים בשביל סוכה בשביל

מערכה ואפילו אחי אמר רחמנגלה עצגמר אמר כמדדים מצא חטוב לבו מצווה אשתה נמ לב מצווה שמה אם לא יש לו עצים כבר חטובים אז אין מצווה ללכת ולחתוב עצים שאתה למה מצא עצים חטובים מוכנים מצווה לא מקיים בזה מצווה בחטיבת עצים אלא זה הכשר מצווה בעלמה למה יכול גם להבין אם כבר יש לו כבר אתי ו כן אה בסדר אתי ורבינה לרבה אנחנו אמרנו במשנה יצא אבא מכה את בנו והרב הרודע את תלמידו משיח בית דין שהם עסוקים במצווה אז הם לא גולים אתה מבין למשל

נתנו לאחד ללמד את התלמידים והוא קצת התלמיד היה בעייתי אז הרב נתן לו אתין לא לא יכל כבר נתן לו למה אתה צוחק לאך יש אנשים פורקים בבית נתנו עברנו עוד אז קשה למה כיוון דאילו גמיר למצווה עד שתנמה למצווה אם הוא כבר הבן והתלמיד כבר לומדים אז לא היה מצווה להקותם הם תלמידים טובים אתה מבין חכם כן אז זה המצווה עשתה נממה זה המצווה לא מקיים מצווה בהקעתם כמו שאמר רבה לגבי חטיבת עצים לסוכה אומר לו אתה מי אמר אולי הוא מלמד אתה מבין כבר

אדם תלמיד טוב שהוא כבר יודע והכל אז אין מצווה להקותם והוא קה אותם אומר אתם אף אגב דגמיר מצווה תראה אפילו שמקים שהוא כבר יודע ולמד כבר מצווה למה כתוב יסר בנך בניחקה ויתן מעדנים לנפשך אתה רואה זה יסר את הבן גם אם הולך בדרך לך ישר הוא לא צריך את זה עכשיו אבל בעתיד יתן מעדנים לנפשך את כן אתה יודע שהבן איש חי הוא אמר שהוא היה שמח מחכה מתי יכר אותו הרבי למה להוציא את האבק אומר יש אבק שנדבקנו מכירים לאבא את המקליבות בער

אוי וואי הנה במים מחכה שאביו לא לא המורה כתוב לי שאביו זה לא נכון נו היום שיתן מכות יהיה בעיה הרב אה היום הרב יתן נכון גם הילד גם אבא צה למוז לא לעשות את שמשת לא לא יש היום אנשים גם האבא שהוא מכה לא בגלל להוציא את העצבים הוא צריך בשביל לחנך לשם שמיים לפעמים יש לו עצבים חכה לא יתן עכשיו לא לא הפרליק חכה קצת הכל בנחה אדם אמר הבא למטה אמרי לא צריך את הסברה הזאת שחשבתי אל היה מתוך הפסוק עצמו מוכח שלא

מדובר בחטיבת עצים ומצווה כתוב בפסוק ואשר יבוא יתראהו ביער יבאי העין יבא לו העין רוצה יבוא לא רוצה לא יבוא והיא סקת מצווה משג ידו העין אם אם זה מצווה מה יכול לא לבוא צריך לכתוב עצים למזבח צריך לכתוב עצים לסוכה אמר לרב אהבה לרבה כל אחד כתיב אשר יבעהו איפה שכתוב אשר יבוא יצרהו ביעק כמו פה זה רק דבר תלוי ברצונו כמו שהסברנו למעלה אלא מעטא אם ככה ואיש אשר תמ ולא התחטה כתוב בתורה איש אשר יטמע ולא התחטה ונחתה הנפש שהיא מעמיה זה מה

קורה הוא נטמע ולא ולא תיר את עצמו לא והוא נכנס למקדש אז אז מה גם שמה תפרש בעי מטמא י לא מטמא על אדם היה יכול שלא להטמות ונטמע ברצונו רק אז הוא חייב כרט מה וכי מי שנטמע מצווה זה לא סג מטמא לא יכול שלא להטמא מצווה עליו להטמות לו הכי נמד פטור מקרת אם נכנס בטומאה הזאת המקדש מה פתאום לא שנה הטעם כבי טומעת מקדש כתוב דמחר טמא יהיה מכל מקום כל שמה אפילו מת מצווה אסור להיכנס למקדש כולל מת מצווה הגמרא אומרת תמיה

זה ההוא מבעלה נכדתניה הרי את הריבוי טמא יהיה אני צריך אותו לרבות טבול יום טומאתו בו לרבות מחוסר כפורים תמיה לרבות בול יום טומעתו בורי רבות חושר כיפורים על זה אני צריך את זה אתה בא לטערתו ותמא רק את הערב כן בטומאתו בולי רבות מחוסך כיפורים טמא שנטער וחייב עוד להביא קורבן ביום השמיני בבוקר שהם אסורים להיכנס למקדש גם הטבול יום הזה אפילו טבל אני לא צריך לחכות את את הערב אתה יכול ללכת למקדש אמר להנה מעוד כמינה להמשיך את הפסוק עוד טומאתו בו מהור של

המילה עוד לרבות את כל הטמעים שאסור להם להיכנס למקדש וגם את מצווה בכלל אז מאז ממילא תמיד יהיה זה בא לרבות בית מצווה קדמתנלהה יש מי ששונה את הקושיה על הווא מרבנן לרבה כך דברי רבי ישמעאל שלהן הנה כתוב בתורה בחריש ובקטיר תשבוט ששת ימים תעבוד יום השביעי תשפוטרי שובר קרציר תשבוט רבי עקיבא אומר אין צריך לומר חרי של שביעית וחציר של שביעית שר כבר נאמר צד אחד לא תזח מך לא תזמור אלא אפילו חרי של ערב שביעית שנכנס לשביעית חצר של שביעית שיצא למוד שביעית

שזה נמצא בשמינית צריך לנ בו קדושת שביעית אני אחזור רגע כתוב בתורה ששת ימים תעבוד ויום השביעי תשבות ואז כתוב בחרי שבחק כת תשבות אז רבי עקיבא אומר לא תפרש את סיום הפסוק כפשוטו שאי אפשר לחרוץ ולקצור בשבת למה מה צריכה לפרט עם מנחות אלה במיוחד לא צריך לפרט לי אותם במיוחד חילוק מלאכות אנחנו יודעים אז זה לא צריך אלא לגבי שמטע שאסור לחשוש ולקצור חרי של שביעית וחציר של שביעית וגם זה לא צריך צריך כמו כן אין לו צריך לומר חרי ששביעית וקציר שש שביעית

למה שר כתוב בתורה צדך לא תזבך מכל לא תזמור אלא מה הפסוק אם כן בא לומר אלא אפילו חרישית של ערב שביעית שנכנס לשביעית מועיל הקרקע בשת השמיטה זה אסור וחציר ששביעית שיצא למוצאי שביעית שנחצר בשנה השמינית יש בו גם כן בו קדושת שביעית 30 רבי ישמעאל אומר הפסוק באמת מדבר רק על שבת ומה בא התורה לומר מה חריש רשות מה שעסרתי לך זה חרישה של רשות לא מצאנו בתורה מצווה לחרוש אף כת ציר שסרתי לך רשות יצא כציר העומר הנה זה עכשיו אנחנו בעומר יצא

כיציר העומר שהיא מצווה לחצור אז ניתן לקצור ככה הלכה זה בן ניסן אמרנו עכשיו היו יוצאים קוצרים אותו בע בשבת אז הגמרא שואלת אומר רבנן רבה ממה דחריש דרישות מי אמר לרבי שמעשה שהפסוק לשבות מחרישה בשבת ועוסק בחרישה שהיא מלכת רשות דין מה חרישת דעומר חרישת העומר דמצווה דיברה התורה אפילו לצורך קצירת העומר אסור ואפילו אחי אמר רחמנה תשבוט לא תעשה אמר לי כן מצא חרוש אין אנו חורש למה מצווה היא אם מצא קרקע חרושה לא צריך לחרוש שזה לא מצווה בעצם החרישה אלא רק צר

מצווה מה שיהיה כאן המצווה לחצור להביא את העומר זה המצווה חרישה זה רק הכנה הכנה ברבנן לרבה יצא אהבה מכה את בנו והרבה רוד את תלמידו שליח בית דין אמרנו שהם עוסקים במצווה לא גולים והמי למה כיוון דילו גמיר למצווה כיוון שמביאה הבן או התלמיד כבר לומדים לא היה מצווה להקות טעם אז אתה מל מצווה אומר הטעם לגבי מקד בינו אף על גב דגמיר למ מצווה כעבית נכתיב יסר בנך וניחקה כל המחמר בהם את היד אמר לי לא צריך עוד את הצורה הזאת אלא היה לי

צריך להשיב כיצירה דומיה דחרישה מה החרישה מצא משה חורש אף כצי חרוש אין לו חורש חורש אף כצירה למה מצא קצור אינו חוצר אוהו ויש דעתך מצווה מצא קצור אינו קוצר מצווה לקצור ולהביא יש מצווה אלא מוכרח על מלכת רשות יצא קצירת העומר שזה קצירת מצווה דוכה את השבת משנה האב גול על ידי הבן השם יצילנו והבן גולה על ידי האב אבא שהרג את בנו בשוגג גם גולה גלות בן גולה על ידי אביו הרג הבן את האבא בשוגג גולה הכל גולין על ידי ישראל שהרגו בשוגג

בישראל גולין על ידיה הרג אות בישראל חוץ מגר תושב מה זה בישראל גולין על ידיהן גם חוץ מגרת תושב שאם הרג ישראל לא גולה אלא נהרג בישראל שרג בנוח מה זה יושב שקיבל על עצמו לא לעבוד עבודה זרה רשי אומר הרב מחוץ מגדש שני ישראל גולע וישראל גודן על ידיהן חוץ מגר תושב אם הרג ישראל הוא נהרג לא גולה אבל ישראל ככה ככה אבל ישראל שהרג בנח זה מחלוקת בראשונים וגר תושב אינו גול אלא על ידי גר תושב שר גדושב גדושב שקיבל לעבוד עבודה ז שכן

בגר צדק של ישראל כן גמלה האב גולה על ידי הבן ואמרת יצא אבא מכה את בנו אמרת למדנו במשנה הקודמת שהוא לא גונה יצא אבא מכה את בנו מחנך אותו דגמיר הבן כבר למד לא צריך להקותו בשביל ללמד אותו ולחנך אותו ואמרת אף עלגב דגמיר מצווה כעבית סר בנחקה מעדנים בשביל דנגרה זה לא מלמד אותו תורה מלמד אותו אומנות לא עוסק במצווה שודיה דנגרה חיותה היא דלמדה זה מצווה ללמדת בינו אומנות שאיך יחיה איך יתקיים איך יהיה לו פרנסה כל אבא צריך ללמד את בנו גם

אומנות משל אחד יכול ללמד את הבן שלו למקור פרחים איזה אומנות זאת להכין נכון להכין זה כן איך זה נקרא ב פרחן שוזר פרחים שוזר שוזר פרחן אומר פרחן זה שמח פרחן פ לא פרחן פרחן פרחן פרחןער פרחן בפ פרחן כן זה פעם ראשונה אני שומע שוזר פרחים אני מבין פרחן פרחן זהו פרחים כמו למדן יש בזה אומנות זה כן אה יש בזה אומנות זה לדעת כל פרח את את החיים שלו אם כמה שמש הוא צריך כמה צל כמה פעמים להשקות אותו ו לא סידור פרחים

אם אנחנו מדבר מי שמתעסקים פרחים הוא צריך לדעת איזה פרח איפה לשים ומתי וכאילו איך א נכון יפה כל פרח זה רפח ואמרת שפגב דגמיר מצווה כעביד פשו דנג ש דגר חיותה וזה גם מצווה לגמר אומנותה אחריתי כבר לבנן אומנות עכשיו מלמד את העוד אומנות לכן האב גולה הרג אותו והבן גולה על ידי האב מין היא מכה נפש בשגגה פרט למכה אביו שהוא לא גונה חייב ניט אמר הפלה קשיה רבי שמעון רבנן המשנה שלנו זה דעת הרבנן בוא נראה לרבי שמעון ד אמר חנק חמור מסייף

שגת סיף ניתן לכפרה שגת חנק לא ניתן לכפרה לרבנן דעמסף חמור מחנק אם הורג אבי בשוגג שגרצה איפה הוא שגרצ ניתן לכפרה על ידי גלות אז זהו הרבי שמעון הרבנן לרבי שמעון שאמר שמידת בית דין זה זה חנק זה חמור יותר מסעיב אז כיוון שמיתת בית דין זה בחרב הוא הדין כשהורג את אביו חייב מיתת חנק אז סתם רוצח חייב סיף אז דווקא שהגיע צעיף ניתן לכפרה כל רוצח שבמזיד היה מתכוון על ידי מתיף שוגגלה והתכפר לו אבל שגיעת חנק ההורגת אביב אם היה עושה את

זה במזיד היה מתח מיטת חנק חמורה אז הוא לא מגיע לו בשוגג להתכפר על ידי גלות זה דעת רבי שמעון זה משהו מה זה זה כיוון שככה זה חמור אז אם יעשה בשוגג לא מגיע לו כפרה גלות חוזרת לכפר כאן היא לא עוזרת זה חמור כן משהו בגלל שהוא חמור לא עוזר אותו כן מה הסברה בזה מה זה לרבנן דאמרי ציף חמור מחנק הורג אבי בשוג גיגה סיף הוא שענוש במזיד זהסיף היה הורג את אבי במזיד היה עושה היה נענש בסף ממילא המשנה שלנו זה רבנן

ולכן גס ניתן לך פרן לידי גל משנתנו זה רבנן רבה אמר גם הבריתה נשתנת לפי דעת הרבנן והיא לא באה למעט הורג אביו שאינו גולה אלא פרטה עושה חבורה באביו בשובה ולא מת לא גולה ולא מתקדתחמנה כן דמזית בקטלה הוא כמה שמכה אבי במזיד חי מיתה בשוגג למד יגלה מי שהכע את אבי בשוגג ווציא ממנו דם יגלה כמה שענן דווקא מכה נפש שמת אדם אז גלות אבל מזכי אביו עשה בו חבורה אפילו שהוא חייב מיתה לא אין גלות הכל גולין על ידי ישראל אבל במשנה ראינו

שגולה לא על חבורה לא כתוב במשנה מטהרג אותו זה הפירוש של המשנה הכל גורן על ידי ישראל וישראל גורן על ידיהן הכל גורן ידי ישראל תו ימי מה זה לילו רבות יהיה עבד קוטי כלומר עבד קנעני שהרגו ישראל בשוגג או ישראל שהרג אותם בשוגג כולם גולים מביאה הגמרא סיוע דנדתנו רבנן עבד וקויטי גולה ולוקה על ידי ישראל זה כמו אישה עבד דינו כמו אישה וישראל גולב אלוקי על ידי קי ועבד והוא זה אותו דבר כל אחד אנשים בשלמה עבד בק קותי גולה על ידי ישראל ולוקה

על ידי ישראל גולה דקטלה ישראל בשוגג ולוקה ולוקה דלתיה שכלל קיללו את ישראל בשם אלא ישראל גולה ולוקה על ידי כותים יש למה גולה קצה הרג אותם מה ישראל חייב גלות אלא לוקי המייה כתוב הרי אמרה תורה ונשיא בעמך לא טהור ועושה מעשה עמך זה קוטים לא עושים עשה עמך זה לא חייב על קללה שקלל אותו אלא אמר אברהם בר יעקב כגון שהעיל בו והוא זם העיד ישראל שהקותי חייב מלכות בסוף נמצא זמם זה לא נכון מלכים אותו נכבתי הם ככה אז אותו דבר דכבתי גבי

עבד צריך להסביר שהעבד לוקע על ידו שהעיד בו והוא זם שהעבד העיד ישראל שהחייה מלכות והוא זם הבת ברדותו אלא אמר החברי דרב אח במזכנה כגוף שעיקר הוא הקאה שאין בה שווה פלוטה אז חי מלכות דאמר רבי אמר רבי יוחנן יקר הקהל שאין בה שפלוטה לוקה ולא מכישינן הקהל לכללה כמו שכללה קוצי פטור לאח כן עד כאן ברוך השם בחרת מוגד יום הוא חמישי הפרחי וזה שכית שיש לך ענווה שך הלכות ברכה השם הבו ראיתם שעכשיו התחלנו לו שולחן ערוך צריך שכל אחד ילמדת לא נעזוב

הנה ראיתם הרב עופר מזרחי כבר איפה כבר 10 פעמים חזר על אותו מרן אומר מרן לא השתיל מעומד תפיני צוצות נטצין רגליו סו לקרות שופך אם לא שיעמוד במקום גבוה או ישתין את עבר תחוח ואז זה לא יתיז ניטוצות יד יזהר שלא יהיה חוז בעמה וישתין אם לא מעתרה או למטה פני שמוציא שכבת זרע לבטלה אלא אם כן הוא נשוי תת חסידות יזהר אפילו הנשוי כן צריך להיזהר בזה.

אפילו מי שאין לו נשואים מותר לסייע בביצים. כן למדנו שלוש הלכות הרמב"ם יש מציאות שאדם מסכים בעמודה לא צריך לא צריך לא אבל יש מצ כזה רק רגע אני לא מדבר איתך אין אין בזה זה נגמר זה נגמר זה נגמר ה מהדים מה באחי מקבועות מזיקים חברים מסיח תביא הרמב"ם אחד נזכין לא גדול מהסתק כן ממון אומר הרמבם כל נפש חיה שהיא ברשותו של אדם שהזיקה שהזיקה הבעלים חייבים לשלם שהרי ממונה נזק שנאמר כיגוב שור את שור איש את שורעו אחד השור ואחד שר בהמה חייב

ועוף לא דיבר הכתוב בשור אלא לה בהוה כלומר בהמה בן מזכן וכמה משלים מזיכה בדברים שדרכה לעשותם תמיד כמנהג ברייתה כגון בהמה שאכלה תבן או עמיר או שהזיקה ברגלה כדרך חידוכה חייב לשלם נזם מנפה שמנחסיו שנאמר מתב שדה ומתב קרבון שלם מהזה מקום אתה יהיה זה פיטות ואם שנת ועשתה מעשים שאין דרכה לעשות תמיד מזיקה בהם כגון שור שנגח או נשך חייב לשלם חצי נזק מגוף המזיק שנאמר מכירו את השור החצו את כספו למה זה לא דרכה זה דרכה ללכת ולהזיק או דרכה לאכול כצד שור

שווה מנה לשלם זה שנגח שור שווה 200 שור שווה מנה שנגח שור שווה 200 והמיתו הרי הנבלה שווה ארבעה בעל השור חייב לשלם שמונה שור חז חצי נזם חייב ואינו חייב לשלם אלא מגוף השור שהזיק שנאמר מכרו את השור וחצו את כספו שור החי כך אם המית שור שווה 20 לשור שווה 200 והנבלה שווה מנה אין בעל הנבנה יכול לומר לבעל החי תן לי 50 אומר לו הרי השור שהזיק לפניך כחו לך אפילו אין שווה אל דינר מה אתה אומר בחו את השור החי חצו את

כספו של השור עצמו מדברים על מגוף השור זה זה פסוק בסדר אבל אם הם כל הנבלה שווה את כל החצי נזק ישלם לו את כל הנבלה צ לא מה פתאום שור שווה מנה שנגח לשור שווה 20 והמיתו הרי הנבלנה שווה ארבעה חייב לשלם שמונה שהוא חצי הנזק ואין חייב לשלם מל גוף השור שהזיק שנאמר מחות השור החי לא אתה רוצה מה פתאום גם הולכים את השורח חי תן לו את הנבלה ואת ההבדל ואת ההפרש לפחם ממית שור שווה 20 זה שור שווה 200 והנבלה שווה מנה

אין בעל הנבלה יכול לומר לבעל החי תן לי 50 אומר לו הנה השור פה שזהכל הפס כל מה שאני צריך לשלם חמישה מעשים תמים יש בהמה והיא מועדה לאחד מהן עשת מועדת לאותו מעשה ואלוהן ואין מה אין מועדת מתחילתה לא ליגע ולא ליגוף מה זה ליגוף להתחכך ולהפילין חכך לדחוף ולא לשוך ולא לרבוץ על כלים גדולים ולא לא לבעות והיא מועדה על אחד מהן הרי זה מועדת לו אז היא לא מועדת לבעות ידע טובה יעני ידעת שאסור לבעות ולתת רשייה פעם השלישי אז זה ניגוח מועד

בפני עצמו לא אדם מועד בכל הדברים דיברת על בן אדם על השור שורים על שור מה זה מאוד אבל השם את מנחנתה לאכול את רילה והרגל מועדת מתחילתה לשבר בדרך חילוכה והבהמה מועדת מתחילתה לרבוץ על פחים קטנים וכיוצא בהמעך אותן בחמישה מיני בהמות מועדים מתחילת ברייתן להזיק אפילו אין תרבות לפי כך הם הזיקו או המיתו מגיחה או בנשיכה בדריסה וכיוצא בהן חייב נזק שלם ואלו הן הזאב והארי והדוב והנ והנמר והברדלס וכן הנחה שנשך אחרי זה מועד אפילו היו היה תרבות כל אפילו גד בבית ואתה

מחנך אותו יעני יש חינוך לנחש הזה כל מועד משלם נזק שלם מן היפה שמנכסים כל כולתם משלם חצי נזק מגופו במים אמורים שנכנסה בהמה נשות הנזרק וזה קתו ואני נכנס הנזרק לרשות המזיך וזה כתוב בהמה בהמצו של בעל הבית הרי זה פטור על הכל שהרי הוא אומר לו הל נכנסת לרשותי לא הגיע לך אזך זה מפורש בתורה שלח את בעירו בער בשדה אחר חטא הזה גשות שות הרבים בחצר שאין של שניהם לא מזיק ולא נזק או בחצר שישל שניהם והרי מיוחדת להניח בפירות ולכניס בבהמה כגון

הברכה וכלצפה הם בשן ורגלזק כדרכה הרי זה פטול פני שיש לה רשות לך בקדרך בהמה להנכד קבל לאכול סבור כדרך חילוכה ונקה או נקפה או רבצה או בעתה או נשאר אם תמים משלם חצי נזק מועדת היא משלם נזק שלם ט אם הייתה חצ שניהם יועדת פירות ולא הכניס את הבהמה והכניס אחד מנשבן בהמתו זכה חייב ואפילו על שן ועל הרגל כן ה הייתה מועדת לבה שניהם והיה רשות לאחד מהם מלבד להכניס לבני הפירות והזיקה פירותיו חייב על השן ועל הרגל ג י שלושה אבות נזכין בשון

הקרן והשן והרגל תולדות הקרן נגיפה נשיכה רביצה בעיתה תולדות השן התחקך בכותלנייתה והזיכה בחוכך וכן אם תנפה פירות תלדות החג הזיכה בקופה דחילוכה או או שהזיכה בשערה חינוכה או שקשקשה בזנבה או בערוקב שעליה בפורביה שבפיה בזוג שצברה וכן חמור שהזיק במשעים בשעת הילוכו ועגלה המושרת שהזיקה בשעת משיכתה כוללת תולדות רגל הנו ברשות הרבים פטורים ברשות הנזרק משלים נזרק שלם יא קשקשה בזנבה קשקוש רב שאין דרכה תמיד והזיקה ברשות הרבים שקשקשה בגיד שלה שלא ברשות שות הרבי זיקה פטור אם תפס הנזק גובה חצית נזק ממש ממה

שתפס שזה הדבר ספק הוא אם אין לו תולדות הקן שהיה בשוט הלבים תולדות הרגל שפטור עליה בשוטבים כמו שבארנו יפה דווקא זה מובן בסדר כן זה הלכתוב אותך ברוך השם הנה זכינו בזוהר צה צריך לדאוג להרמבם מה סליחה גמה לא נגמר איפה אתה יושב חומרות חדשים לא צ לא יודע איך אוכלים את זה לא יודע מה זה איך אוכלים איך מזמינים? זה לאכילה לא לה לאכילה לא אתה צריך להגיד את זה לאפלב בו הוא אחרי הזה בארון בארון ישר דף ת הטשו אמר התעפון כל לגבי

בנבו תרמין דחודש בלחו צכתיב פני אדוני שיחו לפני אדוני ודאי כל חן במה התעסק מה שתדל אדם בתובת במילה כולו להעומת אביד מהצלות מסכנה כולנו תרמין דילה תבת למסכנה אלוק דמעו בתרעומה כמ מלכה קדשה לחודש קד מקבל קמ דופה לכל דעלמה משה כמה ימים בעפילה דכל מסכנה ברוך עצית מיד כצ מסכנה כח עבד מעניה ומסכנה דבוש דמלכות כמסכנה אמר תפילה נכתיב תפילה לדוד זכנני וגן כי עני אמר לקדש ברוך דוד למלכנת ושניצל מלכין תקיפיים תמיד גרמך עניביון מיד ארצה בשבק מנדבון ועני אמר שמי כל דוד

אומר רבי אלעזר שברכה אמר ואם כל דבר גר עניג עניים כל כמה מסכנים בלא רשות על עבד ברש כמסכנה צלות בצות ד מסכנים חברת בסדו דון על תקבלת בכותה כמ קדושה מלכה קדשה מלכה שמה בארבעה רוחים שווה כך מידה מסכנה שווה כך מידה חסידה שווה כמ בידי בידי אדו בדי בהדי עבדים שמד אינו דמ קדושת שמה ש מסכת כי אני שניע למה אחי כדי חסיד לך תשובה מסרה בשם ו מקבלו עד פרע מה אז אינו תקס מן אלא צריך לפרשה קרל מניו וישה והוא כל החוכור

בתה ולא נת חמץ אלא כדפוזענו חיידב כל משר דוד בטיל בהדעים 24 משום וכנה עלבת מני הכהן צד חלק בהסתכלותח גרמר עינוך ופחי חורס לדור הכהן וכול משכב ועל שרגו חסידים בו לפני כתורים זמן ש כאשר סתם משה כך כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קע לך סמים נטף שנת מן הסמים ולב זכה בת ובד יהיה אומר אדוני משה גר עליך סמים טף שואלת חן שמים בונה זקם בן בבנים ויאמר אדוני משה קח לך סמים תף חן בן סמים ונה זכה בת בבד יהיה יהיה יהיה בבד

זק וימר יהיה בבד בתקמר יהיה בבקמר הור דב הזו הזים בבוקר בבוקר בתמו את הנרות הנרות הגמכם בכל יוםחתי ערב עצורים ציפור שנת שמעון הצור עשו חוז מכל את הדבר הזה שמעתם את העבודה הזאת לכם בניכם עבודה הזאת לכם אמרתם צורה כפתור צד שלושה אח שלוש גים שוקדים אחד כדוש גבים שוקדים אחד כדורים ששקנים צמנורה ומנורה ארבע גבים שוקדים שני מנה שני כתב כיכר אדוני אדוני משה תן עני אשרך זךצוים פחנו שניך לא תונה לך מלך אורך ימים בו בשעתי ח אשת חיים נמצא בחפעלה ושנה

לא יעזר ששוני שך משנה כל לבוא שש עסל שערים בעלה ושני ארץ הדין עוזר לבוש פה בחוכמה עצופיה חונו גדול יהי רצון מפניך בדנו רשום מקוב לפניך בזכות פתאום הקטורת בזכות פסוק לא צריך לא צריך גופ רפואה שלמה לכול עמך ישראל לאמורנו רבי רפאל מאיר ניסים מזוז בין רבי מצליח וחמסה חמסנה אם שיהיה לו רפואה שלמה בשעות עולם חיים טובים גם מברך את רבי יהודה עדס בן חי סתם וגם רבי משה צדקא פה ש מפעל שלמה שם מור מלאך מה השם יש לך תל תל בדק

איתכי ראתור כן לו שם השם כל המקטרגים מר אמן שבנחבותינו הקדוש משברך בשמוצה הקדוש וכן המאזינים דרך הנבין דרך הפלאפון גדל מברך אתחון זכר חון בבריאות קטנה זכו לשנים רבות נעימות וטובות מועדים לשמחה ישועות דונות תמיד תהיו שמחים חיים טובים כן י רצ