הדף היומי מסכת מועד-קטן דף ז הלימוד היומי יז בשבט תשפב מפי מו"ר שר בית הזוהר ר' בניהו שמואלי שליט"א

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש יז בשבט תשפב. יום פטירת מורנו ורבנו הגאון הגדול רבי חיים פלצ'י. זכותו יגן עלינו ועלייכם.

אמן. הנה כולנו מכינים את עצמנו לקראת שבת המלכה. שבת פרשת יתרו מתן תורה צריך ללמוד מעכשיו את הראשי על הפרשה כדי שאדם ידע את כל הפרשה כל המצוות שיש בה עשרת הדיברות לדעת כל דבר ודבר שישאר לנו נכס לכל ימי חיינו ושנדע לקיים את הכל היום היום נדבר בקיצור על כבד את אביך 11 הדיברות כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה אשר אדוני אלוהיך נותן לך כל אחד הוא מחפש איזה הצלחה איזה סגולה שיהיה לו פרנסה טובה שיהיה לו חיים טובים שיהיה לו

בריאות קטנה תורה שלנו כתבה מפורש עצה טובה לחיים זה מצווה לחיים טובים גם בעולם הזה כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך ולמן טבלך על האדמה אשר השם אלוהיך נותן לך כתוב במדרש בשם אליהו הנביא כל מי שמבקש ימים ושנים עושר ונכסים וחיים טובים בעולם הזה וחיים ארוכים לעולם הבא יעשה רצון אבינו שבשמיים ורצון אבי ואמו פה חביבה מצוות כיבודם לפנים מי שהיה ואמר העולם מי שאמר והיה העולם ששקל כבודן לכבודו שקל כיבוד אבהם לכבודו של מקום כל העולם כולו של הקדוש ברוך הקדוש ברוך

הוא מה מבקש מאדם כבד את אבא ואמא מכבדם כאילו מכבד אותי וכל מי שמכבד את אבי ואמו הקדוש ברוך הוא משלם לו שכרו בעולם הזה או בעולם הבא זוכה לפרנסה טובה לישועה כותב רבנו בחי כמה גדול כוחה של כיבוד אבהם שיש בזכרי פירות גם בעולם הזה בשלווה הצלחה יוסיף לו הקדוש ברוך הוא אריכות ימים למה הרבה פעמים אדם מאבד הרבה זמן בשביל ההורים שלו של אבא ואמא שעות על גבי שעות לא יפחד ידע לו הקדוש ברוך הוא יעריך מה בטוב יוסיף לו בריבית את כל את

כל השעות האלה אומר אין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר של שום בריאה בעניין הזה אלו דברים שאדם מוכה פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת על עולם הבא כיבוד אבהם ראינו לא היה במסכת קידושין הגמרא אומרת עד איך אמרבי אליעזר עד איך כיבוד אבהם אמר לו צו לא מעשה עובד כוכבים אחד לאבי באשקלון דמה בניתינה שמו ביקשו חכמים אבנים לאפות ב60 ריבו שכר רב קהנה אמר ב-80 ריבו שכר היה מפתח מונח תחת מראשיו של אותו גוי של אבא שלו אמר להם אני לא יכול. אמר לו, אתה לא

נותן, אנחנו הולכים למישהו אחר, תלכו.

אבא יושב לא לזיז אותו. השנה הבאה נולד לו פרה אדומה. נכנסו חכמים ישראל, אמר להם, אני יודע שאתם רוצים את הפרה האדומה. מה הכסף שמה?

ביקשת תתנו פה. זה המסע הקדוש ברוך הוא. כמה גדול מי שמכבד את אב ואמו. שני דברים יקרים ביותר פרה אדומה אבן החושן איפה הקדוש ברוך הוא שם את זה צדותו שקיבד את אבא ואמא [מוזיקה] כל המכבד את אבותיו הקדוש ברוך הוא זוכה לטובה לא שוכח לו את זה דוד המלך בזכות שהלך משלחות אביו להביא אוכל לאחים שלו, התגלגל לידו זכות להתחתן עם בת שאול.

כתוב בזוהר, מי שרוצה ישועה באיזה עניין, יראה לכבד מאוד את אבי ואמו שרתהם במה שצריכים. איך הוא כותב? כמו שסוס וחמור משרטים לאדם ואז התקיים בו אדם ובהמה תושיע השם. מכבד את תוריו זוכה לסעד לשמיה מיוחדת זה לא קל זה לא קל זה קשה בפרט שההורים מזכינים זה צריך הרבה סבלנות וגם אם הוא מתבגר הוא לא בחור בגיל 30 ואז הוא גם מבוגר וההורים שלו מבוגרים והוא מבוגר צריך הרבה לכבד אותם וזה לא קל לא צריך להתכופף לשבת על הברכיים לתת לאכול לסדר זה דבר גדול

למשל הבנו צריך לדעת מה ההורים שלו אוהבים מה הרגש שלהם לעשות לפי מה שהם אוהבים למשל הוא יודע שהורים שלו אוהבים חורשי שמזי יכין להם יביא להם על מגע של זהב שתדל לא כתוב וילך ראובה במצריך עיתים וימצא דודאים בד בשדה ויבא אותם ללאה אמו ככה זה כל הנאות שיש בעולם יביא קודם כל לאבא ואמא שמח אותם וגם לכבד אותם בכל מיני כבוד לשמח אותם במעשים טובים לא הוא ילך בבגדים יקרים ההורים שלו ילכו בגדים בלויים ראית מה עושה כל שבת ת נתנן הוא לוקח את

החמין והולך עם החמין הכל יושב לאכול עם ההורים שלו מנשק אותם שם להם לאכול אבא כן אבא ככה עד שאבא שלו אומר תודה רבה נתנן השם יתן לך בריאות השם יתן לך אריכות ימים ככה הוא עושה יש לו אשת חי כל אישה מסכים נכוןסו ויותר לא אבל הוא מה הוא עושה הוא קם מוקדם הוא מתפלל מוקדם, הולך להרים שלו מוקדם אחר כך ב10 הוא מגיע לאכול עם כל המשפחה הוא אוכל פעמיים בשבת אתה מבין חמין לכל מקום זה טעם אחר הוא מסדר מהשמיים עושים לו את

זה קל גם בטח ממידה כנגד מידה איך כתוב מי הקדיני והשלם מי שהקדים כבודו להוריו לא נתתי לו בנים מי ש אומר הפלא יועץ מי שמקפיד על כיבוץ יהודה והם יזכה לריכות ימים ושנים טובות בעולם הזה וגם בעולם הבא ויצליח בכלנ תסתכל ככה הוא כותב ומידה כני אגיד מידה לא בתלה ואוכה פירות בעולם הזה ואז יזכה לבנים אגונים זה אמת אומר הזוהר הקדוש לא שומר בכלל מצוות כיבוד אבהם שהבן יאהב את אבי ואת אמו אהבה עזה בלב אומר הזוהר יותר ממה שאוהב את עצמו זה קשה

יאהב את אבי ואמו אהבה אמיתית אם רואה הבן את ההורים שלו שהם בצער ודאגה מצווה רבה לדבר עליבם דברי ריצוי ופיוס ושמחה עםישב את דעתם שיהיו שמחים שקטים כן זה מצווה צריך להסביר להם כל דבר הרבה פעמים אתה עושה לאבא שלך אתה רוצה לעשות אותו טוב אבל הוא לא מבין מה אתה רוצה והוא זקן הרבה הוא מבין אתה תדבר איתו הוא יבין תגיד לו תראה זה בשביל ככה אני מסדר את זה כך למה זה יותר טוב בשבילך אם היא נעשה דבר כזה זה אתה מסכים, אתה

רוצה, זה תיישב עליבו, נהיה לו טוב.

אני כל דבר ראיתי אומר למורבי אם הוא רוצה או לא רוצה. גם עכשיו היה פה לפני שבת, לפני שבועיים היה שבת של הרשש. אמרתי לו, "אתה רוצה לרדת?" אומר, "כמה זמן זה?" אמרתי לו, "כמה זמן שתרצה תשב." אומר טוב אני ארא אם לא אני לא מביא אפילו בשבילי זה טוב שהוא ירד שהאנשים ישמחו לא אתה רוצה רוצה פתאום הוא אומר אני רוצה ללכת לך אני לא רוצה אני לא יכול עוד לשבת נלך אתה יושב טוב יושב טוב כבר זקן הרבה הם זקנים צריך אה לשמוע עליהם

בטח שיהיה לו נחת גם כמה הוא יכול לשב את הבן אדם קשה לכן צריך לשמח אותו ועשו פה דג חריף לא נתתי לו את זה נתתי לו דג אשכנזי סלמון סלמון אשכנזי מה נעשה עם הגזר על הגב לא דיבר איתי כלום לא אמר לי מה זה לא דיבר כן העיקר אתה יודע רצות כן אני גם הולך אצלו כל שבת הולך מ שאיתי ילדים וזה גם אנשים אם אני אדע שזה משמח את אבא שלי אני מכניס אותם אפילו שלא נוח לנו כי לא תמיד זה מצב נחמד

אבל גם כשאמא שלי הייתה הייתה שוכבת וזה היית אומר הייתי אומר לה את רוצה אני אכניס אנשים יש פה אנשים בחוץ אומרת לי טוב בסדר מכניס שאר לו איזה שיר ככה שמח אותו והולך הוא אמר לי לפני שבועיים שלוש איפה אתה הולך תישאר פה. אמרתי לו, אבא, מחכים לי כולם בבית.

אומר לו, תשאר פה. אומר, פה צריך לחכות. אומר, למה אתה לא אוכל? אמרתי לו, אבל אשתי בבית.

אומר, לא, תאכל פה. אין אף אחד, אתה מבין? אחותי נמצאת ועוד מישהו ושמעון עד שגם הוא לא אוכל שמה אשתו לא שם הוא אוכל עם אבא שלי אחר כך הולך לבית זה זכות אבל הנה עכשיו קר אומר תיקח אותי לישיבה תיקח אותי נו עכשיו והוא קם באמצע הלילה, אומר, תיקחו אותי לישיבה, מה אני עושה פה? נו, תלך.

כן. מקודם היה לנו יותר קשה למה הוא היה קם, הוא היה הולך והכל, פותח את הדלת, הוא הולך והוא לא יודע איפה הוא הולך. אבל ההיה לנו מצלמות, אנחנו רואים אותו. אנחנו אומרים לו תשמע אהבה אי אפשר ללכת עכשיו זה מוגלם אומר למה מה שעה את עכשיו שעה 11 בלילה איך אתה רוצה ללכת תסגור את הדלת תחזור לישון אומר איך אני אחזור לישון אני לא רוצה לישון הוא אומר לי אמרתי לו טוב אני אבוא אתן לך ספר למה אין עכשיו עכשיו לפעמים איפה אני בבת ים אני פה אני שם אני מחוץ לעיר אבל הילדים שלי באים בסדר.

כן כן הם צדיקים כן זהו צריך הרבה סבלנות אבל זה זכות גם אדם אז בזכות הכיבוד אבהם זוכה לרפואה שלמה ואריכות ימים. האור החיים הקדוש אומר, כל מצווה סגולה מיוחדת. מצוות כיבוד הבהם, אומר רבי חיים בן עתר, סגולתי היא לאריכות ימים וחיים טובים. למען יאריכון ימיך על מן היית טבלך.

עכשיו זה פטירת רבי חיים פלצ'י. אומרים הוא היה הוא העריך ימים הרבה מצבה טובה מאוד הייתה לו אומר זכה לאריכות ימים מופלגת והוא היה אומר זה בזכות שטיפלתי בהורים המבוגרים אפילו שכבר אומר נשתבשה דעתיו רבי חיים פלצ'י אומר אפילו נשתבשה כבר דעתיו מרוב זקנה הייתי אומר רבי חיים פלצ'י כי היום בזכותו יגן עלינו. היה רופא אחד גדול בשיבה. אמרו לו, "תלך תהיה מנען שבת החולים של עיר של א בקפלן בדרום וניתן לך גם מכפיל זכורת וזה אומר הוא הלך לשאול למה אומר להם אני לא יכול

יש לי הורים מבוגרים ואני פה על ידם הם לא רוצים שאני אלך לאף מקום אחרי זה תקופה והוא נשאר הגיע אומר קיבל מצרה הרבה יותר טובה גם בחרו אותו לראש הבוחנים בתחום שלו והרצאות כל הרצאה כך וכך אומר נהיה לו תראה מה כותב השולחן ערוך צריך להיזהר מאוד במצוות כיבוד אבי ואמו במוראם אין גבול למצוות כיבוד אבהם כל אדם מישראל חייב לכבד את תוריו בין קטן בין גדול בין בחור בין בעל אישה ובנים אפילו זקן מופלק מאוד בשנים חייב בכבוד אביו ובכבוד אמו זקן מופלג אבא

שלו זקן מופלג היה בכבוד אביו ואמו טוב, גם צריך לכבד חמי וחמותו.

כך כתוב בשולחן ערוך, גם האישה חייב לכבוד חמיה וחמותה. טוב, אז רכותם מיגן עלינו הזכות של רבי חיים פנצ'י וכל הצדיקים בעזרת השם ומשועתו. טוב. משניות מי שישב קרוב לזה זה יותר מדי כן שיעשה העיקר חם למאירש טוב טוב בוא בוא אין זמן נעשות דקה בתבת עזת בטבטיה רפואה שלמה מה בתפס חודיה בתפס זפסגים אחים רבים בלשפ בשביל ההורים ההורים מצטערים העיקר זה האח הגדול שהוא יתן כסף לקטן לא רוצים כסף לפעמים זה פוגע בשלום העומר אנחנו פאה פרק ו משנה ו תגיד א משנה וואו העומר שיש בו שעתיים ושכחו שני קבין זה 26 ליטר ושכחו בעל הבית בשדה אין לו שכחה.

שני עומרים ובהם שתיים. רבן גמליאל אומר לבעל הבית, חכמי הורים לעניים. אמר רבן גמליאל, וכי מרוב העומרים יופי כוח של בעל הבית הוא ראה כוחו. אמר לו יופי כוחו.

יופי כוחו. למה שני אומרים שכחה? שלושה אין להם שכחה. אמר להם ומה אם בזמן שהוא עומר אחד ובו שעתיים ושכחו אין שכחה שני אומרים ובאים שעתיים אין לו דין שלא יהיה שכחה אמרו לו לא אם אמרת בעומר אחד שהוא כגדי שתמר משני עומרים שהן כקריחות יפה רבנו עובדיה עומר שיש בו שתיים אונשך דכתיב נות שוב לקחתו עומר שאתה יכול להגביעו כולו קרחת ולשת אותו על כתפו יצא זה שסתה שאי אתה יכול להגבירו כולו כאח אמרו לו יפה יפה כוחוכדמרנן שתיים שכחה שלוש שנן שכךה לא אם

אמרת בעומר אחד שהוא כקדיש דין הוא שעומר אחד שיש בו שתיים לא יהיה שכחה מפני שהוא כגדיש ואני שייך שכרחה בגדיש אדם ש כזה ערימה תאמר בשני עומרים שהם כמו שאר עומרים קטנים כריכות כעגודות קטנות משנה ז' כמה שיש בסתיים ושכחה מלקצור כן על לא קצר אותה בשקצר שכח את הקמה הזאת בצעתיים אין השכחה אין בה שעתיים אבל היא ראויה לעשות שעתיים אפילו ש של תופח רואין אותה כאילו היא ענווה כ והיינו גרגרים בשל שלים של שעורים שהם מלאים וגסים וזה לא שכחה תראה רש"י רבנו

עובדיה כמה שיש בסתיים שכחו ענ שכחת דפן שכחת שכחת העומר כמה משכחת עומר שכחת קמה משכחת עומר מה עומר שיש בוסתים אין שכחף כמה שיש בסתיים אין השכחה ושכחת כמה פינם מכירה תכתיב ושכחת עומר בשדה לכבות שחד קר תופח מין נדק מאוד וקוראים לו בלעל רבי ג'לבן אדשים אני לא יודעשים אה יכול להיות זהו אז כמו שאתה אומר אתה יודע ובקמה של סהורים ער שדדפו ונענסו דקות כתופע אפילו אחי רואים נתן כאילוהים גסים גישאר שעורים ואם כשנחשוב אותם גסים כשאר סעורים יהיה בהם שתיים אף על

פי שעכשיו הם שדופות אין בהם שעתיים לא בשכין לפרש טוב ממש יחשבו כאילו הם כשעורים מגסים אלא בשעורים שדפו ונעסו כטובע מרינ בירושלמי רואים את השדופות כאילו הן מלאות ענווה של שעורים ענווה בו כמו ענווה בב כמו גרגיר של שעורים יפה כן זה עכשיו טוב לאכול את התפוח הזה, את הג'רבן ושים אותו בבוקר שאתה יוצא מהבית, שים אותו על על הגז קטן עם מים, עם תבלינים וקצת עלים ותבוא בצהריים ועשית לרבנית לכולם אוכל.

בב ג'בן מרוקאית זה אפונה כן או אפונה או עדשים עדשים מרק אפונים מרק עדשים אתה זורק בפנים כמה כנפיים כן או או גרונות קצת ואז הכל מסודר זה יסדר לך יפה יפה כן אנחנו בדף היומי היום אנחנו עומדים מסכת מועד קטן דף ז עשית אתמול את המבחן של שולחן ערוך כן עשיתי היום אצלי אני לא יודע אתה רוצה לראות את זה תראה אם שכחתי שביטי אדוני לנרדי תמיד כי ממיני בל אמות לא אני עכשיו לא מתקן אפילו שכח מה שיש זהו שם חוד קודש ריכו שכנתם

בתחילו חמודכם כתבת אתמול את המבחן או לא אה טוב יופי אני לא עשיתי אתמול היה לי איתי ממהר הנה אנחנו באים נקיים מצד השם של לימוד תורה כמו שאמר הכתוב אה אה כתבתי טוב בסדר לא אני הסתכלתי בספר ביקשתי ממנו שיתן לי 100 טוב אני תמיד מבקש לא תמיד עושים עוד כשרדה לדביקה שלושה למעלה אנשים מתקן ענון אדם ענין ענינו ידנו ידנו כנ אולי הוא למעלה אולי אולי לא עביר לו לך תן לו תגידו עשיתי את זה היום בבוקר שםחד יניתמו רואי רואי תגידו ביקשתי שיתן

לי 100 אבל רק אמיתיים באמת שלא יחשבו שאני עושה פולשתיק כתבתי לו בסוף מבקש תכתוב לי 100 אתה יודע זה 20 שאלות לחזור על כל החומ כן אתה יודע כמה אני חוזר ש לא לא עשיתי חבל אולי אני אעשה את זה רצ לפניך הלך בחבר שלא ולא ולא מרס מותר הדיור ואל תצא מפי דבר אדוני חוק ברוך אדוני חוקך אדוני לחוקך כך מדובר ברושמדו אדוני בדות צ ידכם קודש וברכו את אדוני אדוני סיון עושה שמיים וארץ בתמו סיבן בתמו רפואה שלמה אה אוי ואבוי שים אין

אה שומרים אין לי יוסף ואמרת לו שאני רוצה אמיתי אמר לי שאלות איך אפשר בטח דף ז שתפתחת דגמרא אה לא וואו עכשיו אתמול היה וואו שמאל היה וואו עכשיו לא מה כל יום וואו הלך קצת ספרים מוש זכות לא משנה שאני יודע מה אתה זהב היום כן רבי יהודה אומר משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו אמרנו במשנה מסידי האילן צד בכל המועד כדרכו שדה האילן הוא צד כדרכו רפואה שלמה למישהו חשבתי שנותן לך כן משדה האילן צד כדרכו ככה אמרנו מותר להציא את הפרפרת

הזאת שהתנשמת אין העיניים היא חופרת חולטה כזאת חופרת באדמה והיא מקלקלת את כל השורשים של העצים אז זה שדה האילן מיד תטפל בה כמו דרך רגיל כמו יום חול לא תחשוב היום תעשה בשינוי למה זה סכנה בשביל כל העצים? אבל בשדה הלבן שלא כדרכו. בשדה הלבן תצו את החפרת הזאת לא שלא כדרכו. מה זה שלא כדרכו?

בוא נראה. תנו רבנן כצד כדרכו חופר גומה ותולה במסודה. מה הוא עושה? חופך כמו בור קטן גומה שאיפה היישות הזאת העכברים האלה הם בדרך כלל לא אוהבים גומה ה היא חופרת בפנים והיא נכנסת לגומה חופר גומה שם שמה מצודה ואז הם באים לשם שם להם שמה חורכשי סבזי או או פלאפל או משהו הם מריחים באים אוהו אוהו אוהו באים לאכול והופ המסודה תופס אותם איפה מה זה זה תיבה אה זה המצודה אה טוב מה זה משנה קצד שלא כדרכו נועד שפוד ומכה עליו בקורנס ומרדה האדמה

מתחתיה מה עושה הוא לוקח שפוט גדול אותו לצ הוא חופר שמה גומה עכשיו הוא נמצא למטה אז הוא מועך אותו תק טק טק ככה הוא הורג אותו עושה לו קבוצו בני יהודה בן יפ אה בן היהו יהודה בן יפה לרפואה שלמה יהיה רגוע הנה תרא רשי אומר נועד שפוד במקום שאין מצויין ומרדי האדמה הוא ממעך אותן למה בדרך כלל לא ממעכים אותם צדים אותם ואחר כך זורקים אותם רחוק אז זה אומר עכשיו מה נעשה זה לא כדרכו ממעך אותם מכניס בפנים שפוד ואז איפה שהם נתפסים

שמה הם באדמה למטה והוא עושה להם קוצו הרמב"ם אומר לו את הגומה הזאת עושה בשינוי על ידי השפוד לא שהוא ממעך אותם כמו ראשי אומר ממעך תניה רבי אלעזר בר יוחאי רבי אלעזר בר יוחאי אומר שתיקו תיקון תיקון כשאמרו משדה לבן שלא כדרכו מה שאמרנו משדה לבן יצוד אותם שלא כדרכו לא אמרו אלא בשדה לבן הסמוכה לעיר אז שמה היא לבד שדה לבן אין בעיה שד ש שילך לשדה אילן אז אז שלא כדרכו אבל בשדה לבן הסמוכה לשדה אילן כיוון שהם קרובים לשדה האילן הם יכולים

להזיק ביותר אפילו כדרכו למה חוששים שהם יצאו משדה הלבן ויחריבו את האילנות הילכו לשכן שמה יש לו אילנות יחריבו יש להם דרך ארץ הם לא מחריבים אצל בעל הבית חושלכם כן, בפרט אם יש לו עצים מספן או איזה שרשים יש לזה.

ומקרין את הפרצה במועד. עושים קיר. נפרצה עכשיו בגינה, בשדה נפרצה איזה פרצה. מותר ברכול המועד אפילו לבנות אותה למה שלא יכנסו לבלאגן מותר קצרין רב יוסף אמר באוסה ודפנה זה ענפים של דקל זה אוצה של תמרים ודפנה זה עץ דפנה את הגדר עושה מעץ דפנה וקושר בהוצאה דקל בכונים של עץ דקל קושר אותם ומתנתה טענת צר בצרור ואין לו תחתית.

עושה אבנים אחד על השני אבל לא שם ביניהם תית לתפוס אלא רק ככה חומה של אבנים בלי תית כנראה זה רחב ויכול לעשות דפנה ביעבד גדר מדפנה הוא מגדל אותה באוצי הדקל יש לו אוצקל יש לו סיבים כאלה הוא קושר את העצה דפנה ביחד וככה הוא עושה את גדר צר בצרו מניחנים זה על גב אמר רב חסדה לא שנו אלא כותל הגינה אבל כותל החצר בונה כדרכו מה שאמרנו שמקרין את הפרצה ואסור לבנות כדרכו זה רק אם נפל גינה קוטל הגינה שלא יכנסו אלי אנשים לא

יפסיד לו בכך אתה יודע איזה גינה אתמול הזמרתי לך איזה גינה יש לו נכון נכון אבל כותל לחצר בונה כדרכו אבל אם זה כותל של החצר של ביתו לא מקרין אותה עושים גדרת באופן עריי אלא קבוע חזק טוב למה יכול לגרום הפסד מרובה למה זה סמוך לכשות הרבים שלא יכנסו לבפנים יכול למוד אבל בכותל חצר בונה כדרכו אומר רשי דיקה פסידה יתרה היא עילה בא גנבה וגנבי ממונה למה מסייע עלי האם נאמר שמותר לבנות גודל החצר כדרכו הנה מפה יש סיוע לרב חסדה מהמחלק בוא נראה

כותל הגה אתה שומע זה כותל שנוטה ליפול הוא גוחה ה כלומר שוחה לרשות הרבים שמה או לכל מקום שהולכים שם בני אדם זה סכנה יש סכנה בקיומו סותר ובונה כדרכו סותר אותו הוא בונה כדרכו למה פני הסכנה שלא יפול על הנוכים ברשות הרבים אתה אתה רואה בונה כדרכו. הנה ראיה לכב חסדה שכותל חצר מותר לבנות במועד כדרכו. הנה כן כן אומר לא הטעם כתקטני טעמה פני הסכנה שמה למה מותר אין להביא ראיה לקוטל שאין בו סכנה שמה יש סכנה שלא ייפול על אנשים לא תתיר לו

להפיל ולבנות כמו שצריך הוא לא יעשה וזה יכול להזיק לאנשים מפני הסכנה שלא תיפול על על הולכה ברשות הרבים שלא מבני הסכנה לא קשה לרב חסדה למה בכות חצר בונה כדרכו אבל פי דלק הסכנה קדמר תעשמע זה עכשיו לא כדי לסי לרב חסדה להקשות עליו בוא נראה ת שמה כותל הגוח לרשות הרבים סותר בונקדרכו מפני הסכנה מפני הסכנה אין שלא פני הסכנה לא למה תבתה דרב חסדה משמע דווקא בפני הסכנה מותר לבנות אם זה לא סכנה אסור אז קושי על רב חזדה אמר כותב בונה כדרכו

בליסחסס של נפילה אמר לה רב חסדה אתם סותר ובונה אח בונה ולא סותר אומר הטם שכתוב בפרטם מפני הסכנה למה צריך לסתור ולבנות אז היתר לפעולת הסתירה זה מסותר ש מבפני הסכנה אז איך רק מותר בגלי הסכנה לסתור אח בונה לא בכפילת סכנה מפני הגנבים ולא סותר אז מותר לבנות זה לא ראיה אתה מבין מותר לבנותו רק אם מצא את הכותל כבר שהוא סטור הגמרא אומרת מן לסתור ולא נבנה למה התירו לו עכשיו בכותל הזה זה שעומד שוחה לסתור ולבנות לסתור ולא לבנה עכשיו אין עניין

עכשיו לבנות שאם כן ממנע ולא סותר אם אתה רוצה שסתור לא רוצה שיסתור אם אתה אומר ששם נאמר ההיתר בפני הסכנה רק כדי להתיר לסותרו מפני שהוא נותן לרשות הרבים שלא ייפול אז למה מותר גם לבנותו לבנות אותו כמו רב חזן שלציל אתה אתה מנסתור ולא לבנה למה בניין הכותל אין בו סכנה שמחייב את הבנייה שלו במועד ה הקבוע מה היה לפני כן מפני הסכנה אין שלא מפני הסכנה לא למטה דרב חזר בלב חזר אתם סותר ובונה אז הסתירה עצמה זה מותר פני הסכנה אח בונה

ולא סותר אז הגמרא אומרת אתה מנמ לי סתור ולא לבנה למה בנינן החדש אין בו צורך סכנה שמחייב את בנייתו על הרב חסדה אתה אמרת שלא מפני הסכנה לא למטה דרב חזדה שאמר שבקותל חצר בונה כדרכו אפילו שאין סכנה לנפילה תרצה הגמרא אמר הרב חזה באמת מותר לבנות כותל בו במועד כדרכו למה מפני ההפסד של הגנבים זה הבעיה הטעם והטעם למה נאמר מפני הסכנה לד דין סותר. סותר ובונה.

ההיתר לפעולת הסתירה במועד שהיא מותרת זה רק מפני הסכנה. אבל כאן מה שאין כן כאן בכותל חצר הוא בונה אותה מפני הגנבים ולא סותר, אלא מותר לו לבנות. רק מה? אם הוא מצא את הכותל כבר סותר, אז מותר לי לבנות בפני הגנבים.

עד פה? בסדר? עכשיו נמשיך נראה. אז אומר לו, אם כמו שאתה אומר שההיתר שם נאמר בפני הסכנה רק כדי להתיר לסותרו בפני סכנת נטייתו לרשות הרבים, רק זה בא להתיר לסותרו פני סכנת רשות רבים, אז למה מותר גם לבנותו?

זה הפי זה על הברא. אם לפי דבריך שהטירוץ שלך אמיתי אז למה מותר לבנותו אתה נמ לסתוב ולא לבנה שהרי בינן הקותל החדש אין בו סכנה שמחייבת בנייתו במועד על רב חסדה השאלה אומר אתה תירצת לי בגלל ששמה זה החידוש לסתור נכון נכון אז אם כיפי דבריך שזה רק מפני הסכנה אז סתור ולא נבנה למה הייתה תול לבנות תירוץ חזק אותך חזק אז בוא נראה מה התירוץ איפה התירוץ תירוץ הוא צריך להגיד אומר באמת ההתר מפני הסכנה רק את הסתירה אבל יש צור בבני חדשה במועד

אם כן אתה יודע מה הבעיה אם לא נתיר לו לבנות ממנע ולא סותר תשאר הסכנה לולכי רשות הרבים לכן התנו לו גם לבנותו אבל הרב חזר אמר מותר לבנות בכל המשפח גם שכבר היה סתור אין סכנה הוא התיר לבנות אין לו בע הוא התיר לבנות בקנין הגנבים כן גנבים שןזה לא הגנבים כן הרשש כותב שקושי הגמרא זה לפי הנשנה קמה לאחר שדחתה הגמרא את ראיית רבח חזדה התם כתקטנ לכן הוא מקשה אם כן נסתור ולא לבנה הרש שואל את השאלה שלך אמר רבשה מתינמדקה לקטניהו בשביעית

בונה כדרכו גם המשנה מדוייקת כמו רב חזדה למה שכוטל גינה לא בונה במועד כדרכו ואילו כותל חצר אתה רואה בונה כדרכו ובשבעית בונה כדרכו אז הגמרא מברך דרך כותל של איזה מקום התירה המשנה לבנות כדרכו אימדחצר צריכה למר למה רק בגלל שאיסור שביעי תבנות כותל זה לא צריך להגיד לי את זה מותר לבנות כותל של חצר אליו דגינה אלא דיברה המשנה דגינה אז בשביעית אתה מבין בשביעית זה עוזר לגינה ואפרגב דמרזה כמן דעבית נתירותה לפראה והוא לא מפקיר אותם בשביעית בכל זאת מותר לבנותו בשביעית אתה

רואה אז מצא שהכוטל שמדובר במשנה זה כוטל של הגילה הוא אסור לבנות אותו במועד וכדרכו הותר בש בכרכו והוא הותר בשביעית אבל קותר חצר לא נדול בכלל במשנה מותר לבנות אותו בבועד למה כמו מפ מפני הגנבים והנשמע מינה כמו רב חזדה מפני הסכנה שלו תיפול על הולכי ברשות הרבים שלא מפני הסכנה לא כשהיה לרב חסד אמר בכותל חצר בונה כדרכו בי דלק תריץ לו קשיה לרב חסדה דקטנ במקום סכנה היינוסתר כשגוחה ובונה להשפיר אחד כמר חז של במקום סכנה בונה כדרכו כשהיא סתורה קודם לכן אבל

לא סתר לה במועד אתה במקום סכנה לסתור משום דקסכנה ולא בבניין נקסכנה אם כן דלא בנה מנע סטרה והבה סכנה אתה איתי ציון משה יופי. הנה הגיע היום ידידיה. לא ראית אותו כמה ימים?

היום ראית אותו. מי יהיה לו רפואה שלמה מתיתי למד דקה כרב חסדה דגינה שאין בונה במועד כדרכו. אין עליו בגינה בשביעית בונה כדרכו. אבל במועד אינו בונה כדרכו.

או משנה רבי מאיר אומר רואים את הנגעים להקל אבל לא להחמיר מותר בחג במועד לכהן לראות נגע צרעת להקל כלומר לטהר את המנוגע אבל לא לטמא לא להחמיר לטמאו. אם ראות הכהן שהוא טמא, לא אומר כלום. למה? אם הוא מטמא אותו, נמצא מצער אותו במועד.

התורה אמרה ושמחתה בחגך. איך תצער אותו? חכמים אומרים לא להקב, לא להחמיר. לא רואים בכלל את הנגעים.

אבל אם הוא לא הגמרא תגיד, אם הוא לא אומר לו, זה אומר שיש. מה ההבדל? לא, לא. עד שהוא לא אומר בפה, זה לא נהיה.

אם הוא מסתכל ורואה אני אומר לך עד שהוא לא אומר בפה זה לא נהיהפס הפה של הכהן קובע הדיבור יש ברשי הוא מביא ארבעה שלבים בקביעת מצורע קודם כל אדם טהור שהופיע בו סימנים מה עושים דבר ראשון מה עושה איתו הכהן בדרך כלל לא עכשיו הסגר ראשון כן הסגר ראשון רואה אותו הכהן ואין בו אחד מסימני שהוא סימן שהוא טמא מוחלט מזגיר אותו שבעת ימים אין הוא לא יכול להחליט עליו שהוא טמא לגמרי מזגיר אותו יש בו סימנים משהו אבל זה לא אומר שהוא מוחלט טמא אומר לו טוב נסגיר אותו שבעת ימים דבר שני זה מוסגר שני או הכהן, אין בו סומן טומאה מוחלט ולא סימן טהרה. סגרו שבעת ימים שנית. אחר כך מוחלט. אין בו סימני טהרה.

הכהן קובע שהוא מצורע מוחלט. אז בזה יהיה מחלוקת בגמרא. האם הכהן רואה בכל אחד מן השלבים את הנגע? אם הוא רשאי לשתוק או חייב לפסוק את דינו?

המנפקה מינה במחלוקת לעניין הראייה במועד. מה מה יהיה? כהן מוסגר אסור באשתו. מוס תורה מוסגר סליחה אדם שהוא מוסגר שלא יודעים אם הוא באמת הוא צרעת או לא אסור באשתו אבל מותר להיות בחברת בני העולם הוא לא משתלח וצ מחנה אבל המוחלט אסור בבני העולם הוא צריך להשתלח מחוץ למחנה אבל מותר באשתו באשתו מותר המוחלט אם מטאר אותו הכהן צריך לו שבעת ימים לטהרתו ואז אסור לו עם אשתו בשבעה ימים אבל מותר בחברת בני אדם סופר שבע ימים כן כן כן ואז אסור לו להיות עם

אשתו אחרי זה ההחלט אחרי שהוא מוחלט לא מוחלט מותר מותר אבל אחרי אחרי שאמרנו שהוא יחיד טהור מוחלט על זה שהוא נהיה טהור צריך אין מוחלט נהיה לא אומרים מוחלט אומרים עכשיו ש אמר אמר שיצא מצרעתו טהור בסדר הוא היה אז תדבר איתי כמו שצריך מות מוחלט לפני זה כן כן ועכשיו שהוא נה היה מוחלט מותר באשתו מותר באשתו הוא חושב שהוא טעות צריך שני ספירה כן ואסור באשתו אבל מותר לו עם כל העולם להיות יכול להיות כן כן כן מוסר עכשיו למה כל זה אני

אנחנו אומרים שיהיה נפקמינה בגמרא בהמשך שאדם יהיה לו את הרקע הזה אז יהיה לו נחת ראשי ראשי רואים את הנגעים להקל כלומר רואה הכהן נגע צרעת במועד לטהר לא להחמיר שאם רואה הכהן שהוא טמא אינו אומר כלום שאם מטמא נמצא מצערו במוען רחמנא אמר ושמחתה בחגך עכשיו נראה את זה בהמשך לא לא תי אף שמוכל צריך לספור זה שאחרי זה שהוא נתעב לספור לא איך הוא תבול במקרה תלך בן אין בן שהוא מוסגר סוכ מתוך הסגר מור מתוך החלט טוב, תראה, יכול להיות שאני טועה.

תמתין תניה. אבל ככה זה הדין תניה. רבי מאיר אומר, מה אתה צוחק? א עופר אתה זה ככה לא כי הוא אומר אף פעם הוא לא שמע את זה אז מה אני יכול לעשות תניה רבי מאיר אומר רואין את הנגעים להקל אבל לא להחמיר רואים נגעים במועד להקל עליו אבל לא להחמיר רבי יוסי אומר לא להקה ולא זה רבי יוסי זה כמו חכמים במשנה לא להקה ולא להחמיר אל תראה בכלל אדוני שבסד שאם אתה נזקק לו לכהן וראה אותו מתוך כוונה להקל אם הוא טהור נזכף להחמיר עוד פעם שאם אתה אתה נזקק לו להקל, נזקק לו אף להחמיר.

אתה מבין? אם אתה נזקק לו, הקורן ראה אותו מתוך כוונה להקל אם הוא טהור, הכוכח הוא טמא, נזכק לו גם להחמיר, אתה מבין? אז הוא מצער אותו במועד. למה?

הוא דעתו אין הכהן רשאי לשתוק. יותר טוב שלא יראה בכלל. זה כל זמן שלא ראה הכהן ולא אמר טמא אתה הרי הוא טהור גמור אבל לשתוק הוא לא יכול אתה מבין אם הוא לא יגיד זה לא יהיה אבל אסור לו לשתוק אומר רבנו חנא יש פסוק שנאמר לטהרו או לטמא טהרו חייב או ככה או תטהר או תטמא אל תשתוק אתה שומע אתה לא יכול לסגור את הפה של מאיר אין סתוק אבל בשמא לכהן למה הוא בא ל הוא קורא לו כדי שנקל עליו זה בעלה הזה

שיש לו סימטומים זה צרה שיבוא יצא באנטיגן חיובי לא פה השאלה מה לעשות אם יבוא לכהן לא יבוא לכהן או ש למה לא כדאי בכלל חכמים אומרים לא כדאי בכלל שלא יבואל תזכ אבל הרבי המשנה הנקמה אומר למה תלך אליו הכהן רואה אם זה טוב יתאר אותו יהיה שמח בבסוט אם זה לא טוב ישתוק וז כאילו לא היה זה מחלוקת אם הוא יכול לשתוק או לא אחרי שבוע שתיקה שתיקה כהודעה לא זה לא לא ככה פה צריך לטערו לטמאו מה פה לא בו לא מה קרה

השבוע עם הנגה נשאר אותו דבר גם כן מסגיר אותו עוד פעם שתיר משהו אבל לא להחמיר אתה רואה רק להקל במועד רק אם זה טהור יגיד טהור אם זה טמא וק יוסי אומר אומר לא להכב ולא להחמיר לא רואים במועד בכלל נגעים למה מסביר למה אל תראה בכלל כמו שרוצה מאיר שאם אתה במיר לא אומר כמוך מאיר אבל אומר שאם אתה נזכק לו להקל נזכק לו להחמיר אתה מבין אם אתה תזדק הכהן ראה אותו מתוך כוונה להקל אם הוא טהור על כוחו שאם הוא טמא נזכק

לו להחמיר למה הוא חייב להגיד לפי דעתו חייב להגיד מה הדין אמר רבי ברבנו הקדוש נראין דברי רבי מאיר במוסגר מה שאמר רבי מאיר שוראים נגעים במועד זה מצורה שהסגירה כהן שבעת ימים בהסגר השני אתה שומע באסגר השני ועכשיו נגמר שבעת ימים בתוך המועד אשר נגמרו הימים בא הכהן שוב לראות האם יש לטהרו אוה מאוד טומאה מוחלטת אז זה נראה רבי מאיר במוסגר השני הזה כתוב בחומש יש לו שלושה שלושה שלושה שלבים כן ואם בהר לבניי בעור בשרו ועמו כן מראה מן העור ושערה לא הפך

לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים אחר כך ורא הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פסע הנגע בעור וסגרו הכהן שבעת ימים שנית וראה הכהן אותו ביום השביעי שנית והנה כהנגע לא פסה הנגע בעור בטי הרו הכהן מספר אחת היא כפש בגדה שמעת צה ראה אותו אחרי שבועיים עוד הפעם עמד הנגע בתרו הכהן ואם פסות נפס המספרת בעור אחרי רא אותו אל הכהן אתתו ונראה שניתל הכהן וראה הכהן והנהפסת משפחת ועור ותמאו הכהן צרעתי כן מוחלט אז עכשיו בוא נראה אמר רבי אמר רבי

נראין דברי רבי מאיר במוסגר מצורת שהסגרו הכהן שבעת ימים בהסגר השני כמו שעכשיו הבאנו ונגברו שבעת הימים בתוך המועד בא הכהן שוב רואה אם יש לתערו אם זה לא פסע מטר אותו או לטמאות טומאה מוחלקת אם זה פסע ודברי רבי יוסף במוחלט שאם רואים נגעים במועד לגבי ראיית מצורע מוחלט במועד עכשיו בוא נראה עכשיו הגמרא תבאר אה אה אבל איך הוא יודע אם הוא מוחלט או בן לא רואה לא הוא כבר היה מוחלט לפני המועד היה מוחלט עכשיו הוא כבר שכר אותו עכשיו הוא בא לראות

את המוחלט הזה בשביל שאם אתה נזכק לו להקל אתה נזכק לו להחמיר כלומר ראשי מחל שרא הכהן אומר בטמ בן טהור אמר בנו דברי רבי מאיר במוסגר שורים מדברי רבי יוסי במוחט בהסגר ראשון שאם מטהר לה משמח לה אם לא מטהר לה מטמא לה יותר מדמעקרה אלא אלא מסגר לפעם שנייה אמרבה אה הסגר ראשון זה אחרי שכבר הוא סגר ראשון אמרבה בטהור כולה עמלה בלי גדל לא חזולה בעל הראשונה אצל הכהן בן רבי מאיר בין לרבי יוסי ולעלמה לא פניגה דלא חזולה לטערו לא צריך שכבר

הוא טהור אם מטמא אותו הפסיד משמחת יום טוב בשביל מה תבוא באצל הכהן הכהן הולך מהבית אומר לו אומר אני עכשיו לא יכול לא יכול לך לא יכול עכשיו תכי דק לכי לך בית א זה בפעם שרות מגעים כן אז הוא עד עכשיו יש לו חזקה שהוא טהור בהסגר ראשון אחרי שבעת ימים שהסגירו זה נקרא הסגר ראשון כול על מלפדיגדחזלה אם מטהר אותו משמח אותו אם לא מטהרו לא יטמא אותו יותר מאשר היה עד עכשיו מסגירו פעם שנית זה טוב כי פניגה תהפוך דף כפליגה בהסגר

שני מה שנחלקו רבי מאיר ורבי יוסי אחר ההסגר של שבעת ימים הנוספים שאז ייתכן שהכהן יראה אותו וטהר אותו אבל יתכן שיטמא אותו כמו בצורה מעולת ויצער אותו במועד בזה נחלקו מור סבר ו בכהן תלמטה אי טהור אמר לטהור טמא שתיק זה רבי מאיר נכון הוא אומר בכהן אם מטמא אותו הכהן כן יהיה טמא אם לא יטמאנו מטער מה יש לך תגיד לי סבר בכהן תלמיתה אני מסביר אבל אם יטמא אותו הכהן יהיה טמא אם לא יטמא אותה הכהן באמת הוא לא טמא לכן יראהו התור

כהן במועז ומה אי טהור אמר לטהור והי טמא שתיק אם יכול לט רינו אם לא יכולתוק ואז לא יהיה טמא מור סבר שאין הכהן רואה נגעים במועד לא להכב ולא להחמיר למה סבר לטהרו או לטמא או הנה מה אמרת כתיב אתה מבין הכהן אסור לשתוק חייב על המנוגע להגיד טרור או טמא אז לכן אם יראה אותו טמא יהיה חייב לומר זאת ויצער אותו במועד לכן ותו לא לבוא בהסגר שני ראשי מטמא למחלית בטומה חמורה מצערת מור רבי מאיר אמר דאמר רואה להקן לטהר אבל לא לטמא

סבר בכהנתם רחמנא מטמא להבטא והיא לא בעיה מטמא לא הבה טמא להכיך חזל להקל אבל לאחמיר חזל להעבר טמא לא נמלה כלום הוא לא עב טמא אומר רבי יוסי דמר לא להקה סבר לתרומט זה כהן דטמא לא מצא למשטק וד טמא ונמצא מצערו שמטמאו במועד אמר מור אי א אי א אי א אי א אי אמר אמור אמר רבי נראין דברי רבי יוסי במוחלט ודברי רבי מאיר במוסגר אמרנו עכשיו אמר מור אמר רבי נראין איך אמר רבי אמר מור אמר רבי נראין דברי רבי יוסי שלאיסור

ריית נגעים במוחלט אם הוא כבר מוחלט ובא ובא אל הכהן שטאר אותו זה רבי יוסי במוחלט הוא בא לכהן שיטאר אותו הוא כבר מוחלט אז למה נר יכול לטאר אותו רבי יוסי עושה ראיית נגעים נכון כן למה לא עושה רבי יוסי למה עבד עושה בוא נראה לא אמרנו במוחלט כברכ עכשיו הוא בא אלא הכהן שטאר אותו בדברי רבי מאיר במוסגר להתיר ראיית נגעו ולדון אם נעשותו מוחלט למה אז רבי מאיר אומר שישתוק לא ככה היה זה דעת רבי עכשיו בדעת רבי אמר מורא אמר רבי נראין

דברי רבי יוסי במוחלט לאסור ראיית נגעים במוחלט כבר ועכשיו הוא בא וזה אסור לא יראה אותו והוא בא שיטהר אותו למה לא יראה אותו בוא נראה למעשה זה טוב שיראה אותו הלאו כבר הוא מוחלט שיטאר אותו שיטאר אותו אם טאר טהר זה טוב זה טוב שיגיד לו טהור אז יהיה טהור ואם לא אז ישתוק והתניה יבחה בשם רבי אמר רבי נראין דברי רבי מאיר להתיר במוחלט בדברי רבי יוסי לאסור במוסגר הבריתה הראשונה מתיר רבי במוסגר ועושה במוחלט בבריתה השנייה עושה רבי במוסגר ומתיר במוחלט תנאה היא

אליבד רבי יפה בוא עכשיו נראה מור סבר צבתא דעל מעדיף לי הנה זה זה עכשיו מה יהיה עם אשתו הבנת זה השאלה עכשיו יבואו מה שדיברנו מקודם בתחילה מוסבר צבתה דע על מה עדיף להמור סבר צבתה אשתו עדיף להפש מכל כן עכשיו אז נראין תנאי ש הם נחלקו בדעת רבי התנא שעוסר במוסגר והתיר במוחלט אתה שומע זה בבריתה השנייה נכון לא הבריתה השנייה עשר במוסגר והתיר במוחלט התנה השר במסגר והתרי במוחלט בפריטה השנייה ראינו סבר צבותה דעל מעדיפרה הוא סובר בדעת רבי לשבת עם בני העולם

על מה עדיף למצורע מאשר להיות אם הוא מוחלט אז הוא יכול להיות עם אשתו ואם הוא מוסגר הוא לא יכול להיות עם אשתו יכול להיות עם אנשים אז סבתה דעלמה עדיף לכל מצורע מאשר להיות עם אשתו. ולכן המצורע המוחלט שעוסר בבני העולם יכול רק לשמוח בראיית הכהן.

רק לשמוח. למה? למה? למה?

שאם מטמנו הכהן לא יפסיד מקומות שהיה. שהרי כן הוא היה עד היום. ואם מטערנו יפסיד שכן חייב לספור שבעת ימים לטהרתו ויהיה אסור באשתו. אבל הותר בבני העולם.

נוח. לא יותר להיות מותר בבני העולם. חברים חינגה איפה הוא יהיה רצ משה אז רשעי הכהן לראות אותו במועד כמו אמר רבי מאיר אבל מה שאין כן מצורע מוסגר כעת הוא מותר בבני העולם אם מטמא אותו הכהן הוא יהיה מוחלט יהיה רק מותר באשתו ויהיה אסור בבני העולם הוא לא ויפסידנו משמחת יום טוב לפי כך אסור כדברי רבי יוסי אבל רבי מאיר אומר רק להתאר ולא לא להתמוד. אז מכך שרבי אומר לפי תנא אחד נראים דברי רבי מאיר במוסגר ודברי רבי יוס במוחלט או להפך נראה

שרבי מאיר ורבי יוסי חולקים בין במוסגר בין ממוחלט והסברה שלהם שרבי מאיר סובר שמותר לכהן לשתוק וכן הוא סובר שוודאי צבותה דעל מה עדיף לה לכן במוסגר יראה את הנגע שאם מטערנו ישמח אותו ואם יראה שהוא טמא ישתוק ובמוחלט סובר רבי מאיר אם מטמאנו הרי הוא כמו שהיה ואם מטהרנו וישמח שהרי במי סופרו יהיה מותר להיכנס למחנה ורבי יוסף סובר שאסור ל הכהן לשתוק ואז הוא מסתפק אם צבותה דעלמה עדיף לה או צבתה דונה ולכן במוסגר לא יראה את הנגע למה אם יראה שהוא טמא אסור

לכהן לשתוק ואצל לחוץ מחוץ המחנה אולי צתדע על מה עדיף להבוך אם יראה שאולי יהיה טהור אף על פי שיהיה מותר להיכנס למחנה אבל יעסר באשתו אולי צבתה את אשתו יותר טוב ורבי מאיר סובר כמו ורבי סובר כמו רבי מאיר אסור לכהן לשתוקרבי מאיר רבי רבי כמו רבי מאיר שאסור לשתוק שאסור לכהן לשתוק יוס והוא לא מסתפק מה עדיף לו אלא לחד תנה ודאי שצתה דשתו עדיף לה לכן במוסגר ראה שאם אתהרנו ישמח ואם אתה מאנו יהיה מותר באשתו במוחט לא יראה את הנגע שאם טהר

יהיה אסור במסופרו לאשתו ולא יוכל לשתוק ולא לומר שהוא טהור לפי התנא השני רבי ודאי צבת דעל מה עדיף לה לכן במוסגר לא יראנו שאם יראה שהוא טמא יצא חוץ למחנה והכהן לא יכול לשתוק ובמוט יראה משום שאם יהיה טהור הרי מותר במסופרו ואם מטמאנו נשאר כמקודם נחזור אז עוד פעם תנאה היא אמר מור אמר רבי נראין דברי רבי רבי יוסי במוחלט וכבר שכבר הוא מוחלט ובא הכהן שיטהר אותו לדברי רבי מאיר במוסגר להתיר ראייתו בוא נראה ואתני עיבך שנראין דברי רבי מאיר להתיר במ דברי

רבי יוסי לאסור במוסגר אז מר מתרצת תנאי עליבה דרבי שתי ברייתות נחלקו עליבה דרבי מור שעבר צבתא דעל מעדים התנה שעשר שר במוסגר והתיר במוחלט זה בבריתה השנייה הוא אומר שבדעת רבי צבתא דעל מה עדיף לי לכל מצורע יותר טוב להיותם עם חברים מאשר להיות עם אשתו לכן המצורע מוסגר שאסור בבני העולם יכול לשמוח בראיית הכהן שאם מטמא אותו הכהן לא יפסיד כלום ואם מטהר אותו יפסיד שחייב לספור שבעת ימין את העלתו ואז אשתו אסור להו אבל מותר לו בבני העולם זה יותר עדיף לו אז

לכן רשאי הכהן נראות במועד כמו רבי מאיר אתה איתי מה שהיה כן המצורע המוסגר שבעת ימים מותר בבני העולם עכשיו נכון מוסגר מותר בבני העולם עכשיו אם מטמא אם מטמא אותו הכהן יעסר בבני עולם יפסיד משמחת יום טוב לכן אסור כדברי רבי יוסימו סבר התענה שאסור במוחלת והתרי במוסגר בביתה הראשונה סבר צבתה דשתו עדיף עליה לשבת עם אשתו לכל מצורע להיות עם אשתו יותר מבני העולם לכן רואה הכואה במועד המוזגר כדברי לא מעניין אותו העולם כדברי רבי מאיר שאם אתערנו שמחנו ואם טמאנו מפסידו ו מבני

העולם מותר באשתו שעדיף לו ואז הוא משמח אותו במועד אבל המוחלט הכהן אם הכהן לא רואה אותו כמו רבי יוסי למה אם אתהרנו אפילו שמתיר אותו בבני עולם נאסר באשתו אז אמרנו שנחלק התנאים הלבד רבי האם שמחה ביום טוב למצורע להיות מוסגר ומותר בבני העולם או יותר שמחה להיות מוחלט ולהיות מותר באשתו.

אז הגמרא זה אומרת מקשה לממראה דמוחלט מותר בתשמיש. האם מכאן אתה רואה שמוחלט מותר בתשמיש המטע? אומרת אין מותר. והתניה יש ראיה לזה.

והתניה במצורע שניתר מצרעתו וישב מחוץ לאהולו שבעת ימים שה אסור בתשמיש המטעה חוץ לאהולו לחוץ לאהולו אהולו זה בית המטהר בשבעת ימי ספרו יהיה אסור כןזה לא לא זה ראיה ראיה למה מותר זה מותר מוחלט מוחלט מותר כן איפה אתה רואה שסו זה מצורע שנטער מצעלתו עכשיו וישב מחוץ לעולות שבעת ימים זה ימי ספרו אתה שומע בימי ספרו אסור ספרו של הטהרה של הטהרה מחוץ לעולות שלסכן אותו דבר בסור אבל לא כן מותר לו לבוא בצורה מלאפ אני אגיד לך מה כתוב זו תהיה תורת המצורע

ביום טהורתו והובה אל הכהן ויצא הכהן מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפע נרפע נגע עצ צרעת מן הצרוע וציווה הכהן ולקח למטהר שת ציפורים ויזעל המטאר מן הצרע שבע פעמים בתעירו ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהולו שבעת ימים מפורש יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאולו שבעת ימים בוא נראה את זה בגמרא והתניה וישב זה ראיה זה ראיה וישב מחוץ שבעת ימים זה נקראים ימי ספרו שיהיה אסור בתשמיש המתנה למה נצטווח חוץ לאה או לא ואין אה או לא הנה אשתו הנה הגמרא אומרת שנאמר לך

אמור להם שובו לכם להוליכם שהתיר להם התשמיש שכינה התירה את נשותיהם רבי יהודה אומר שבעת ימים הספרו לו ימי ספירו התחדש עליו איסור ולא ימי חילוטו זה הנה מפה ימי ספרו ולא ימי חילותו רבי יוסי ברבי יהודה אומר איסור המשורע בתשמיש רק להמשיך עליו את האיסור שבעת ימי ספרו אחרי טהרתו וקלמחומר לימי חילותו מהסור שטמא אסור ואמר רבי חיא דנתי לפני רבי לימתנו רבנו יותם לא היה לו לא היה לו לעוזיהו אלא במחילותו אתה רואה בנו של עוזיה לא נתעברה עמו שומע ביותם עוזיהו בןזו כן

אוזיהו היה מצורע אתה יודע ברכה בונג צרה עד 25 שנה לא היה לו לעוזיה אלא במחירתו. היה מצורע במי ספרו לא נזכק לאשתו רק בימי חילותו. אמר לו אמר לו רבי רבי חיאף אני כך אמרתי בצורה מוחלט מותר בתשמיש. למה כתוב וישב מחוץ לעולם בימי ספרו?

אתה לא יכול ללמוד קל וחומר לימי חילותו. מה היה אצל עוזיהו מלך יהודה הוא נעשה מצורע אחרי שנכנס להיכה להקטיר כתורת כיוון שנכנס להיכלה להקטיר כטורת בו צרעת אסור הוא לא כהן ונותר בצערתו עד יום מותו כתוב שמה בזמן שנצטרה אוזיהו רעדו מזוזות ההיכל ונתמנה בית המקדש עשן ורעשו השמיים וביקשו לשרפו כמו שנשרפו 250 אנשי קורח אנשי קורח וואי וואי וואי שהקטירו כתורת למה אותו לו וביקשה הארץ לבראו כקורח שנבלא באדמה ויצא בת כל ואמר כשון זכרון זיכרון לבני ישראל ולא יהיה ככוח בכעדתו כלומר שהמערים

על הכהונה לא יענשו עוד כקורח בבלעה ולא כעדתו בשרפה אלא כאשר דיבר השם ביד משה היינו כמשה שנצטרע בידו כדבר השם בשנה הבנה ידך בחיקך אף חוזיה הוא נאנש בצרעת כמה זמן היה עוזיהו היה מצורע 25 שנה שישעיה התנבע על גלות עשרת השבטים 65 שנים לפני שגלו ובעוד 65 שנה יחט אפרים מעם והוא לזו נאמר לאחר הרע שנצטרה עוזיהו שאז התחיל ישעיה ישעיהו להתנבא כך כן וישראל גלו גלה מעלדמתו וכך הוא חשבון השנים שנתיים שחלפו מנבואת עמוס עד שנצטרה עוזיהו ועוד 25 שנים מאותו יום עד

שמת ועוד 16 שנה שמלאך יותם בינו אחרי מותו קבוע ארבע מלכים ועוד 16 שנים שמלאך אחז בנו אחריו ועוד שש שנים של מלאך חזקיהו בינו ראית איך זה הולך אוזיהויותם אחז חזקיהו כל זה ישעיהו חי בכל המלך כל כן אז הנה אתה רואה שגם עיבורו של יותם היה בימי חלותו, לא רק לדתו, והוא לא עשה חס ושלום באיסור, הוא עשה בהיתר. אם לא כן היו לוקחים את אותם להיות מלך, עשה בהצל שיהיה בצורה זה עוון אחר. מה זה קשור?

כתורת עשה אסור מה שהיה עם אשתו. זה מותר. הוא היה מוחלט פה רעיון זה מ שהיינו ילדים אז היו בלוויות היו אומרים את זה בשנת מות המלך הוזיהו וני יושב על כיסא רם וניסא בשול מראים את ההיכל צרפים עומדים עם מעלו שש כנפיים לאחת בשתיים יכסה פניו ובשתיים יכסר רגליו ובשתיים יעופף ככה כל הילדיםשמ יושב בסתר עליון ואומרים את זה כן גם אל הסדר למה זה דרך ארוכה הוא אמר לא יודע ככה היה היה לוויות היום לא שומעים את זה נכון עניין אהבת הפלה אה כן

איזה מות המלך וזיהו תראה איזה אני מציאר את זה נשאר לי במוח לבה תראה אני רק הייתי צדיקים הוא לא מתה כמת ראשי גמרנו את זה לא איפה הגענו כרשי מור בתניהחד דברי רבי מאיר במוחלה דברי רבי יוסי במוסגר מוסבר צבותה לאשתו עד לפני לאכי חזל במועד חז במועד בהסגר שני ואם מטערו משמחו ואפילו מטמחליט ל הוא משדר לחוץ לשלוש מענות ולתצבת דין שדעלמה אפילו אחי לתצערה לצבותה דשתו ומותר באשתו להתייחד עמה במחלותו דברי רבי יוסף מולל ד אפילו מטאר לאף עלגב דשר למחנה ישראל לצערה

תצד שתו זה אסור הוא כן זה מתאר למחליתו מבעלה מחלותו כן למחילותו מבמנה שבע ימי ספרו במי ספירו אסור בתשמיש מטע לכתיב וישב מחוצה לא שבעת ימים וזה אשתו דכתיב שובו לכם להוליכם מוספת דעל מדיפה התנרבי דברי רבי מאיר במוחל דברי רבי יוסף במוסגר סבר סבת דעל מעדיף לכי חז מחלותו מטמאו לא מטמא יותר מדמ עיקרה ואם מטרו משמחו צבת דעלמה אבל גסמת צת דעלמה דבר במוסגר דלא חז מטומ חוץ שלוש מחנות ולדצבת דעלמה מצער להספא אסור בתשמות ולא מחנות יותם לא היה לעוזיה במחנותו כלומר

לא נתעברה עמו דאותם אלא במחל חלותו דעוזיהו דעוזיהו היה מצורע ולא נזכר ששתו במי ספרו אלא במי חלותו ואני ככה אמרתי אה היה לו בכלל למותו בצרת נכון אב אני ככה אמרתי דמצורע מותר בתשמיש מותר דבש מחוץ להולא במי ספר כתיב רבי סבר מדיגלה גלה כי אמר מספר מן חלותו במהק מפליגי מה טעם מחלוקת התנאים רבי יוסף ורבי יהודה סבר גלי רחמנא במספרו אסור בתשמיש אז כאשר שר ממנו הצרעת כל שכן במחילותו או שהוא מצורע בטח אסור באשתו אמר סבר מה אם דגלה גלה מה זה

לא גלה לא גלה איסור במספרו גילה אסור אסור במחילותו לא כתוב אסור מותר זהו בממרה דבקה כהן תליה מיניתה הן עכשיו בין רבי מאיר בין רבי יוסי ביד הכהן להחליט אם לטמאו או לא לטמאו אז הגמרא שואלת מה בכהן תליה מנתה הנה כן חביבי בכהן בתניה איפה ראית וביום הראות בו בשר חי מה שיש יום שאתה רואה בו נגעים ויש יום שאתה רואה בו את הנגעים מכאן אמרו חתן שלנת בו נגע נותנים לו שבעת מהמשה לא ולבתו ולכסותו גם לא שלא לראות משלא יטמן נגעי גוף

לביתו נגעי בית נכסותו נגעי בגדים וכן ברגל נותנים לו שבעת מעל רגל כהן לא רואה את הנגע דברי רבי יהודה רבי אומר אין לו צריך הרי הוא אומר וציווה הכהן ופנו את הבית ותרם יבוא הכהן לראות את הנגע ואחר כן כן יבוא הכהן לראות אם ממתיננו דבר רשות שיפנה את כלי הבית לא כל שכן דבר מוסה תמתין לו חתן רגל בטח תתיר לו כלומר שלא יבוא הכהן לראות אז לא צריך להפסוק כזה מה היא ביניו הרי בין רבי יהודה בן בין לרבי שאומר וציווה הכהן רשאי

הכהן להמתין מלאות הנגע מה בניו אמר בי משמעות דרושיני כבניו מאכומדים ורב אמר דיבר על רשות כבניו גבי עיכוב ריאת הכהן לדברי הרשות רבי יהודה לומד מביא מרעות בו חתן רגל ממתינים אבל דברי הרשות לא ממתינים הרבי סובר גם דברי הרשות חביבי מה הוא חבל על כל מה שיש לו בבית רשי למרד בן כהן תנימית פריך בן רבי מאיר בן רבי יוסיד רבי מאיר אמר בהדיה אי טמא שתיק רבי יוסי כ אמר אין רואים כלל מכל דרבי יוסי צבר יה לא בעל לא חזה לה ולא

ולא הווה טמא נתנו שבעת ימי משתה דלא חזין מטמלה לכסותו אם נראה הנגע בכסותו אם ממתי דבר רשות ש מי לו שהם מטמאין עד שמפ את כל הכלים שבבית פילום גופ ממתין דבר הרשות גופ ממתי לדבר רשות כל שמת מצוה כגון חתם ברגל קרש קרב דרבי יהודה ביום בו ומכאן אמרו חתן רגל דנו מצווה ממתינו אבל דבר הרשות אין ממתי בטומן דגופה רבי ורבי צבר בדבר הרשותנו כנרא דרבי טומאה דגופן להמתין לו מטומאה דביתו ורבי יהודה הוא אמר ביום מרעות בו למה לא ילמד בציוה הכהן

מתן לא גמרינן דחידוש טומאת בתים זה חידוש אין לך בו אלא חידוש קדושה עצים ואבנים ועל מה לא מטמו וכך מטמחה בעצים ואבנים לא מקבלים טומאה אבל פה בנגעי בתים דין נגעי בתים חידוש אז אי אפשר ללמוד מה מהמתנה למנוגע בנגעי בתים בנגעי הגוף למה נגעי בתים זה חידוש אפילו כלי אבן לא אמר לו אומר ביום מרעות בו למה לא וציוה הכהן ופינו את הבית הלו איזה פסוק רבי רבי יהודה רבי יהודה לומד מבאות בו למה לא ילמד וציוה הכהן פינו את הבית אומר מהתם לא

גמרין ציווה הכהן פינו את הבית למה זה חידוש הוא נגעי בתים לא לא אין לך בוא אל החידוש אתה לא יכול העצים ואבנים בעלמה לא מטמו והחמ תמו אז אי אפשר ללמוד נגעי ב נגעי הגוף מניגעי הבתים הזה ורבי שלומד בציוע הכהן למה לא ילמד ביום מרעות בו אמר צטריך די כתב רחמנא וביום מרעות בו אבל מינה לדבר מוסב אין ממתינים אבל דבר רשות לא עכשיו כתב לכן כתב רחמנא בצבע הכהן שממתינים גם מדבר הרשות מי כתב רחמנ בצבע הכהן שמדבר בהמתנה לדבר הראש נגעי בתים

אבלמנה הנה אין ממתיין גם לדבר הרשות על דלו טומאה דגופה אבל טומאה דגופה אמה מחזר חזילה הכהן מיד לא ימתין צריכה לכן לכן צריך ביום מראות בו גם בנגי הגוף ממתינים לדבר מצווה בסדר רשי עצים פשוט כלי עץ לא מקבל טומא ורבי אמר אצטריך אף גב כלומר אף גם דליב טומן דגופה מתומן דלב גופה לדבר רשותיווח הכהן צריך ביום מרעות בו אבל טומ דגופה אמא לא זהלא ילב טומאה דגופה מטומה דליו גופה מדבר רשות מוציוח הכהן דבר מן החידושו כמה שמנ מראות טומה דגופה דממתנו לדבר

מצווה ששכחה דממתנו טומאה דגופה מעדבר מצווה יקור עליוצה הכהן תינו טומגופה זה גם לרשות של נגי רשות הלכות ציו משה זה אח שנתן מאשדוד הוא גם מהעדה שלכם חסי חסי כן חזק הנכוד ברכת הפירות סימן רלכה סעיף בטועם את התבשיל אינו צריך לברך עד רביעית ואפילו אם הוא בולעו ויש אומרים שאם הוא בולע טעון ברכה ולא פתרו את התועם אלא כשחוזר ופולט ואז אפילו על הרבה אינו צריך ברכה בספק ברכות להקל אפילו שאסור להנות מהעולם הזה בלא ברכה אפילו טיפה אסור לההנות בין באכילה בין בשתייה

זה רק שמכוון לאכול ולשתות אבל פה כוונתו לטעום לראות אם חסר מלחסר איזה תבלין אז לא צריך לפרך לא לפניה ולא לאחריה אז התועמת התבשילנו צריך לברך עד רביעית ואפילו אם הוא בולעו טועם מוכן לא משנה מה והתועם את התבשיל לדעת אם חסר מלח לא צריך לברך עד שהוא רביעית כלומר אם אם זה תבשיל של משקה זה רביעית אם זה אם זה מרקיטוש זה ברביעית אם זה אוכל אז זה בכזית אפילו אם הוא בולע את התבשיל לא צריך לברך למה אין כוונתו לאכול יש חולקים אומרים

אם הוא בולע מני התבשיל והוא לא פולט אותו צריך לברך ומודיה אמר ספק ברכות להקל חלס אז אז בס הרב מחילה אם הוא טעם רביעית על מנת לטעום אז לא מברך זה רביעית לפעמים אדם לא הצליח לא הלך עוד טיפה תכף עוד שנייה מי שבירח על מאכל נתן אותו לתוך פי בשביל אכילה אתה שומע והוא פרט על לא הברכה זה לא ברכה לבטלה למה סוף סוף אחיך נהנה ממנו לתחילה טוב שיקח מהאוכל יטעם טיפה יבלע הכוונה עכשיו אדם אכל כזית לשם אכילה לפני שהוא בך ברירה

אחרונה הקית מה שאכל לא מברך למשל אכל הרבה קרמבו והיה בזה ביצים מקולקלות הוא מסכן אז אחר כך חס ושלום שלא יכיא לפעמים זה לא טרי צריך לדעת גם לאכול טרים צריך לברך על זה אז לא אם אכל כמות גדולה והכי חלק מה שאכל ונשאר לו במעים כזית צריך לברך ברכה אחרונה. אם לא נשאר לו במעם כזית לא צריך לברך לאברך על הקרב פה או על הבשקובי ברכה אחרונה.

לא לא דיברתי פה על זה עכשיו רק אני אומר משל משלוג לדוגמה זה לא המקרה זה לא המקרה כי הוא לא יקר לא יש אתה יודע הם אוכלים מסטיקוס אתה יודע מה זה מסטיקוס? זה גומי לעיסה מסטיק מסטיק מסטיק תמני לא לא מברך על זה שהכל למה יש לו טעם המסטיק כן מי בולע המסטיק אתם באספן הייתם בולעים את המסטיק לא מסטיק אה היה אמיתי הילד היה בו מקל היה מגמר טוב סימן רגע דין קדימה בברכת הפירות היו לפניו שים לב ציון משה לא לדבר היו

לפניו מיני פירות הרבה אם ברכותיהם שוות ויש ביניהם מין שבעה מגדיל מן שבעה אף על פי שאינו חביב כמו המין האחר אתה מבין למשל יש לו אפרסיקים משמשים אגוזות תפוזות ויש גם בפנים יש תאנים רמונים אבל מהח חביב לו אוהב משמש אוהב משמש דובדבן בכל זאת יקדים מן שבעה אומר מרן ואם אין ביניהם ממ שבעה מקדים החביב מה הכי אוהב את המשמש ואין ואם אין ברכותיהן שוות אפילו יש בהם ממין שבעה כגון אפילו יש בהם ממין שבעה כגון יש לו צנון וזית זה אין ברכות שבות

צנון זה אדמה מה זית זה ב פרי העץ איזה מן שירצה יקדים אפילו אין לו חביב למה הברכות לא שוות אתה יכול לברך קודם על האדמה אפילו שזה לא חביב ויש אומרים שגם בזה צריך להגדים החביב ונקרא חביב המין שרגיל להיות חביב עליו אפילו אם אתה חפץ במין שני אתה יודע זה חידוש עכשיו מה שאומר מרן ב עד עכשיו היה יופי מבעה עדיף אם כולם אותו ברכה מן שבעה עדיף עכשיו אם זה לא אותו ברכה זה צנון וזה זית תעשה שאתה רוצה למה זה לא אותו

ברכה מתי אני אומר לך תגדים מן שבעה שזה אותו ברכה עכשיו שזה לא אותו ברכה אה יש אומרים יקח את מה שחביבדמה עכשיו בוא נראה לאט לאט כל דין קדימה בפירות זה דווקא ש דעתו לאכול מכל המינים. אם אין כולם לפניו או שאין דעתו לאכול מכולם, לא שייך בזה קדימה בברכות. זה כלל.

מה שהי עם כולם לפניו וגם דעתו לאכול מאכול. עכשיו אם זה ברכתם שווה והיו לו הרבה פירות, יש ביניהם עם שבעה, מנגיד מין שבעה. אפילו שחביב המין האחר. מעלת מין שבעה עדיף.

אם אין ביניהם ימין שבעה החביב שרגיל בו תמיד אתה רואה מרן אמר מה זה חביב שרגיד בו תמיד תמיד אוהב את זה עכשיו למה מקדיבים מן שבעה ישתבחה בהם לארץ ארץ חיטה וסורה גפן תל ולמון ארץ זה שמן ודבש ז שמן זה זית דבש זה תמרים אז הקדימה בברכת העץ זית אתה יודע קודם כל זתים אחר כך תמר אחר כך ענ נבים אחר כך תאנים אחר כך רימון למה מה קודם לארץ אתה שומע ארץ זת שמן ודבש הזתים ודברים קודמים בארץ השני אחר כך עניו זה

שלוש תאנה ארבע רימון חמש איך אתה תדע את ש הגרעין למה בזית גרעין אחד בתמר כמו שתיים מחולק באמסע בענב שלוש יש ארבענים יש גינים יש כצד גרעינים כאלה כמו גרעינים ורימון כולו גרעינים אבל זה כמו גר מקדימין אז מי שבעה ששתבחה בה אמרנו לא הלאה אפילו עכשיו מה יהיה הדין חצי פרי יש לו מין שבעה חצי פרי לא שלם אם יש שני פירות שונים ממין שבעה אחד חצי והשני שלם חצי תאנה ורמאון שלם תאנה עדיף אפילו שזה חצי למה הוא מוקדם בפסוק אם יש שני

פירות מאותו מין שבעה אחד מהם שלם והשני חצוי מקדים לברך על השלם אם מקדי כן שניהם ימין שבעה מקדים השלם אפילו החצי חביב יותר השלם עדיף עכשיו יש לו פרי חדש שחיינו ויש פרי ממין שבעה יקדים פרי החדש ויברך תחילה על הפרי הזה ואחר כך שיחיה לו ככה אומר חם עובדיה עכשיו אין ברכותיהם שוות תמיד צריך להקדים מזונות יש לפניו העץ והאדמה הם קודמים בברכת שהכל כל דין קדימה דווקא עם הפירות שלפניו ברכותיהן שוות אבל עם מי לפניו העץ והאדמה דעת סתם מרן שאלה שירצה יקדים

אפילו לא חביב אותו דבר פסק חמובדיה למה רוצים לברך רק ברכה אחת נותנים את המעלה למין מן שבעה אבל שתי ברכות מה שמקדיל את המין השני לא חיסרתי לו כלום שהרי גם על המין השני יכול לברך לבד אבל דעת הבן איש חי בכף החיים ברכת העץ תמיד קודמת סיימניך מגע אש מזונות גפן עץ אדמה שהכל תמיד עדיף להקדים פירות העץ זה פירות פירות האדמה אלא אם כן האדמה חביב הרבה הרבה ופרי עצו חביב אפשר חצי תעמר על החצי אמין שרגיל זה נקרא חביב כמה עד עכשיו

למדנו הלכות? סעיף ב'. ולהרמב"ם אם היה מין אחד חביב לו יותר בין שברכותיהן שוות בין שאינן שוות בין שיש בהם מין שבעה בין שאין בהם מין שבעה מקדים החביב לו אז באותה שעה ואם אין רוצה בזה יותר מבזה אם יש בהם שבעת המינים עלה מברכת אילה לפי כללי הפסיקה סתם ויש הלכה כסתם לכן ההרכה כמו שלמדנו בסעיף א' אבל כאן מרן מעתיק דברי הרמב"ם. למה?

הכבוד של הרמב"ם הוא אחד מגדולי עמודי ההוראה. אז מי שעוסה כדעתו יש לו על מה לסמוך, לא מסניחין אותו. אז לכן הרמב"ם מן מין אחד חביב לו יותר אפילו בין אם בריכותיהם שוות, בין שלא שוות, בין שיש בהים מניין שבעה, בין אין בהם שבעה, מקדים את החביב לו אז באותה שעה. אפילו זה אדמה מקדים את זה ואם אין רוצה בזה יותר מבזה תקדים את מין שבעה מברך עליו תחילה זהו עד כאן מהיום עכשיו מה רצית אתה קניתי פה שלצ מה לעשות שנים שמה שהרבה אנשים עושים

בפה אני לא יודע אני לא מכיר את זה אגם אני לא יודע מה בדיוק צריך ללמוד בראשית תמן תראה אתבגש אתזה שבת תראה אם ככה שבת קובן שחיט לא נראה בשבת בתר בתח שבת ברית עולם דצדיק ישראל בנות ישראל 70 שע שבת ונהר התנהד והתנהד התנהדת קרן פן הרב התנהדת קרן נחלדומים עדן עילה עליתמן שנה צדיק שביעי שבת וכע ביום השבתי ודאי לכל כל בשבת מוביאות השבת שטעים כי להיות גרים נשמת שדילה ונחלה ישראל ישראל רבים וכענות קודש דשא שבת על כן בו מים מים אין

בו וקבלה גרל שברהם תחול על תמעליך רגלך ועלי אמרה שכנתה בשעת קותיך אין בשנה חי תרדי יעקב ואל תרדי יעקבח ישראל יעקבחר פתום הכורת אתנו שקורנו לפניך את קטורת הסמים בזמן שבית המקדש קיים סליחה זוהר זוהר תודק זוהר דף 345 ואם ה נקודה תקן בחתפש מנהר כדי כד כל שכת בדה ועלדה ויקם משה את המשכן נקודה דבר שקיעה תד מכאן ומכאן כשבנים כיכר כרדן דן הדנים כדור אל תן לשב על צריך לדעת שתקעחר כן חמם דשתקעד ונקדוש כד בגדוש משה הוקרדתקעד אדוני אלוהינו שק תורה לפניך

כתורסמים מזמן שבת שקשר ציווית אותם עליד משה אך ככתוב בתורתך ויאמר תעשו עשיתם מבחן כולם של שולחן ערוך אני כבר עשיתי את המבחן שלח לי את זה לעשות כולם את המבחן של משה עשית מבחן שהוא אה טוב מה זה קשור בזה לקבל את מזרח יש עשה שאלתי אותו כבר אמר לי עשה כל כבוד לו אדו אותם משה כתוב ויאמר אדוני משה קל לךמים נתחמים זק משה קע לךמים נטשמים זכה בבד בבד אדוני משה קח לך סמים נטה שסמים מר יה בבת בתחנו שמוא הו בדבחזו אינו

ועשית אותה כודש לך שמה קודש חדשים תהיה לכם נמר והקטיר עליו אחרון צמ בבוקר טבו את הנרות הנרות בין הרבים יקר כותב לכם כ 368 מנים בה 36 מני בכל יום מחציתו בבוקר מחציתו בערב מה עשיתו בבוקר מה חציתו בערב מה שנים מרים שמה מכניס קדול נותן מהם חו חזר חיים מצד דקה דקה 11 סמנים היו בהו הן הצורי והציפורן והחל בנה והלבונה משק מנמוצעה שבולת נרת כ כפרסמה עתיק מלח אף כיפת הירדן כל נתן בבס כפ בעל שמעון בן גמליאלטף צך כתב קר שני למה

היא באה כבסי למה הוא בא כדי לשרות בצפון זה הלו רבי נתן אומר שהוא שוחר כך הכל מקור טוב של דבש יכול לעמוד בבין שת ככל שעור מעט צורי מעט דבש נכות לות מעד צורי מעדבש נכות לות משקדים ויאמר משה לכם כתם משקוף שתם לא תצח בתוקר משקוף ועל שתהגוף ו שצחושה קצני שלוש געים משוחדים כח שלוש געים משוחדים אחד הוא בא מנור ארבע גבים שנים שני מו שני שני ממני עזדוני להושיעני לנגן על בית אדוני אדוני להושיעניין ננגן כל ימי חיינו על בית אדוני זה

מעשה מנושדו כמד שכן עשה את המנה ויום אומר משה ארבע עלים כצר כאשר דיבר משהו עמוד בי ויאמר משה אחרון כחת על צב לפני חרון כדע בגפה מגפה צרה ויאמר משה ארון קח כדה אין העצה נימ ואני אשר אני אשר עוזר ליצר ביום לאחוננו יעמוד פנחס ויפן צר המגנו שבסתר רגח שמך אשת חי מצטוב צמפ זכת ששגע דין עשית פחפש יוסף צע קוראנו שלי רצון לפניסותיו שישנו חלש כבר היו ארבע מילים שספר אם ארבע מתוק כוח השם כנו השם צמלאכיך הקדושים הממונים עלנו עד עולם כועשם

פושם תחית ותשמין כל המשכים כל המקדש הקדושה שתפות כ שכתוב שלום אחרשבתי חיה רעה מן הארץ חרב תעזור עבכם מי שברך לאבותינו הקדושים צרון ברך בשמוצה הקדוש כעל מה יברך את זכרון ברגות בשמחה וישועה גדולה נעל שמחה משנה גשמי ורוחני כל אשר תפנו תזכינו תצליחו בחיים טובים כן יהי רצון ונאמר אמן אמן ‏Ab