הדף היומי מסכת מועד-קטן דף ב בסימנא טבא יב שבט תשפב מפי מו"ר שר בית הזוהר ר' בניהו שמואלי שליט"א

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש, ערב פרשת פרשת בשלח, שבת שירה. שבת חשובה מאוד ובעזרת השם היום זה יב בשבת תשב. יופי, זכינו כולנו מכינים את עצמנו לקראת השירה ששרו עם ישראל עם משה רבנו כולם כאחד אפילו עוברים שבמעי מותיהן הוציאו ראשם והיו שרים ומזמרים לאל עליון כאשר הם ראו את הנס שלא היה כמוהו בעולם שנקרא הים סוף ל12 כרעים ועם ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והשירה הזאת הם אמרו אותה כולם ברוח הקודש כמו שאמרו רבותינו ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאן בן בוזי הכהן במראות הנבואה בין כל דברי השירה שהם אמרו ברוח הקודש נאמר גם פסוקים של נבואה בכניסתם של בעזרת האל ובשועתו הכניסה של עם ישראל לארץ ישראל על הגאולה השמה שתהיה בקרוב עכשיו.

אמן. עכשיו בעזרת השם יש בה, אומר הזוהר, יש בשירה סודות עליונים ורמים וכל כך יש בזה אה מעלה גדולה מי שאומרת השירה שעושה נחת רוח גדולה לשכונת עוזנו ולכן צריך לאומר אותה בשמחה וצריך לצייר בדעתו כל יום כל יום שהוא אומר כאילו עומד על שפת הים ביבשה לא רצפת הים ביבשה בתוך הים והוא והוא מסתכן איך שם מצרים טובעים בתוך הים ואיך שהוא נסול וזה הסגולה הגדולה לכפרת עוונות וזה דבר גדול שאדם שר ומזמר לכבוד השם יתברך איזה איזה זכות זה זכות גדולה מאוד הקדוש ברוך

הוא מחכה לשירה שלנו מחכה לה לכן צריך כל אחד לנצל את הזמן כל יום ויום זכינו מו כולנו אומרים את השירה להגיד את זה בשמחה ובטוב לבב בצורה לא רגילה אז עכשיו אתם יודעים כמה ניסים נעשו בים אחד מהניסים הקרקע נעשת פספס אבנים קטנות מוזיקות זה אחד נס שני עוד נס אחד אחד מהנשאים עם ישראל הו והמים להם חומה ממינם ומשמאלם והמים היו הולכים להם כמו אוהל אוהל כזה ואיזה יופי ואיזה צורה אז השאלה נשאלת הפספס הזה למה צריך שהיה עושה להם את זה חלק פ

פספס זה הפלא הגדול הקדוש ברוך הוא עשה איתנו ניסים כאלה בלי אוהל גם מספיק מה צריך אוהל שיהיה יהיה המים רק חומם ממינם וסמאלם אלא אומרים רבותינו אומר התוספות יום טוב הוא אומר דבר נפלא הוא אומר הקדוש ברוך הוא עשה לנו דבר כזה שגם הים שיבקע והכל שיהיה ניסים ונפלאות שהכל יהיה בחן באהבה ביופי מיוחד שאין כמותו כשהוא נותן את זה השולחן שזהב לעשות את הכל בחן ובאהבה וזה מלמד אותנו דבר גדול מאוד שצריך מאוד מאוד להתחזק בו שאדם הולך שמה הרמז בזה מה הלקח המוסר

אדם הולך בתוך הים ביבשה בתוך הים הוא צריך לראות המים להם חומה ממינה מוסם עולם איזה אוהל אומר לדעת שכל רגע ורגע אנחנו תלויים בחסדיו של הקדוש ברוך הוא בכל רגע המים יכולים להיסגר על עם ישראל כך כל רגע והם הולכים בשמחה ובטוב לבב והם בוטחים בקדוש ברוך הוא כל רגע כמו נסגר הם רואים איך נסגר עליהם על המסרים כל רגע יכול להסגר עליהם המים הם הולכים בתוך הים ביבשה כמו אדם הולך בתוך מנהרה של מים אם אם יגיע לו המים עד הראש גמרנו נחלק בפנים

מה יהיה? לא, כולם הולכים בשמחה. ככה צריך לדעת הרגשה.

כל אחד שהולך על היבשה בצורה טבעית, הוא תלוי רק בקדוש ברוך הוא שהוא מוליך אותנו והוא שומר עלינו. הוקע הארץ על המים. זה אמת. אתה יודע עוזי אומנו.

הקדוש ברוך הוא שומר עלינו כמה צריך להודות הקדוש ברוך הוא רגע רגע ככה זה הולך כל רגע ורגע שאנחנו חיים צריך לבוא להודות להשם יתברך להגיד לו ריבונו של עולם תודה רבה לך על כל החסד שאתה עושה עמנו על כל רגע ורגע ולכן צריך כל הזמן שאדם יש לו ננצל ללמוד תורה אם שמוע תשמע לכל השם אלוהיך וישר בעיניו תעשה ואזנת למצוותיו איפה התורה כל המחלה אשר שמתי במצרים אם שמוע תשמע לכל השם אלוהיך צריך לדעת התורה יקרה מפנינים מה זה יקרה מפנינים רבותינו אמרו לא

הסבירו מפנינים פנינים רגילים מפנינים מאבנים טובות זה יש עוד פסוק אבל יקרה מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים לקודש הקודשים התורה יותר יקרה מזה תאר לך אחד עכשיו הלך לקנות לאשתו למשל המרוקאים הם יודעים לעשות את זה טוב הלך יש לו הרבה כסף אתה מבין למשל מאיר הלך לקנות אשתו יהלום נכנס נכנס ל לבורסה של היהלומים אומר זוזו כולם מה אתה רוצה אומר תביא לי את היהלום הכי גדול הכי יפה הכי טוב טוב מה בחרו לו אחד יהלום אמרו לו אדוני זה שני מיליון אומר אין

בעיה כתב להם צ'קית הכל בסדר הביא להם יוצא בחוץ רואה בוויטרינה יעלום יותר גדול באיזה יופי אומר אני רוצה את זה אומר לו זה זכוכית זה רק ליופי הרעבה זה לא אמיתי אומר טוב תביא גם את זה שילם לו זה כמה לא הרבה זה 100,000 שילם לו על הזכוכית הזאת הלך אומר לאשתו מה אמר מה הבאתי לך איזה מתנה תבחרי לך איזה את רוצה? יש לך שני יהלומים. אחד יותר יקר מהשני. אפשר לטער אותם.

אפשר להגיד זה יותר יקר מזה. זה יקרה מפנינים. לכן אומר הכוונה לתורה יותר יקרה מהפנינים. זה בכלל שיהיהם הכי טוב.

זה שווה לזה. התורה היא לא התורה לא משאבים אותה לפניים. אבל למה יותר גדול מכהן גדול שנכנס לפניים ולפנים? תארו לכם עכשיו בא משיח כל עם ישראל קם לדחייה כולם קמים מהמתים כולם הולכים ל יש יום הכיפורים כולם הולכים לבית המקדש אתה יודע איזה כהן גדול שמה יעמוד עכשיו אהרון הכהן הוא עומד שם בכל עם ישראל אחריו והיה איזה יהודי חולה קיבל קורונה אומר לאהרון הכהן לפני כן תראה האבא שלו קיבל קורונה הוא לא יכל לבוא רצה לבוא הוא לא מרגיש טוב.

טוב. ראה אותו הר כהן הגדול אהרון לפני שהוא נכנס לקודש הקודשים קורא לו אומר לו מה השם של אבא שלך? עכשיו אני נכנס לקודש הקודשים אני אתפלל עליו שם. תגיד לי מה יותר גדול זה כהן גדול שנכנס לפניים מלפנים או מי שלומד תורה מי שלומד תורה יותר גדול מה אתה הולך אצלו תלך למי שלומד תורה והוא יברך זה ההשוואה יקר מפנינים יותר מכהן גדול שנכנס לפניים ולפנים זה עיקר המפנינים ככה התורה היא חשובה לנו בעזרת השם נעשה שירה וזמרה כזה גדול לכבוד התורה הקדושה איך שהקדוש

ברוך הוא נותן לנו בעזרת השם אז הנה בוא נלך למשנה יש ארוך ה מאוחר רציתי לדבר היום על הבטו בשבט אבל בעזרת השם מאיר אני אדבר בטוב בשבט בני דר ביום ראשון תבוא מוקדם בסדר לעשות צדקה קודם [מוזיקה] תרמו תרמו 50 שק לא בקופה בסדר לך איזה משרד אלי אתה צריך כן כי תן לו תן לנו את מה שיש פה לציון משה תביא את הקופה לציון משה קח אותה כן תן לנו את יכול להשתי המוכר את שדהו אנחנו פרק ה משנה וזכים מצוות נתנל שם יתן

לך תמיד נחזיר לך אלף פעם טובות ושמחות וישועות אמן אמן השם יתן לך שפע וברכה אמ המוכר מותר והלוקח אסור אתה יודע עכשיו מי שמכר את השדה שלו עם הקמה המוכר מותר בלקת שלך אופאה אבל מי שקנה אסור לא תחלה פע צדך ולקת קצירך לא תנקט.

לא לזכור אדם את הפועלים על מנת שלקט בנו אחריו. ואתה מה עושה? מוחר פועלים על מנת שילקט על ידי זה מוריד לו הפועל משכרון. נמצא בעל הבת מרוויח חשבון העניים.

מי שאין לו מניח את העניים ללקות או שהוא מניח את אחד ואחד לא או שהוא מסייע את אחד מהם הרי זה גוזל את העניים. ועל זה נאמר אל תעשה גבול עולים. כמה זה צריך להיזהר המוכר שדה או שמכר שדה וקמתה אבל מחר את הקמה בד שר השדה עצמו שניהם אסורי בדג שך אופאה שאצל זה אני קורא שדך ואצל זה אני קורא קצירך המוכר מותר בלקת שלך אופאה אם הוא עני על מנת שילקד בנו אחריו שעל ידי כן הפועל מנקה לו את השכירות ונמצא פורע חובו משל

עניים את תשת גיבול עולים כלומר אל תקרא עולם אלא עולים לפרשי אלו עולה מצרים שלא תשנה אזהרות שבתורה שניתן ליוצא מצרים ו מפרשי עולים אלו בני בני אדם שירדו מנכסיהם וכלה עולים לשון כבוד כאלה שקוראים לסגי הור משניו ז העומר ששכחו פועלים ולא שכחו בעל הבית שכחו בעל הבית ולא שכחו פועלים עמדו עניים בפניו או שחיפו בקש הרי זה הרי אין שכחה אז הוא אומר בשעה שהספו תבואה לגדיש שכחו פועלים אבל לא שכח אותו בעל הבית או שכח בעל הבית ולא שכחו פועלים עמדו עניים בפניו

או חיפשו חיפו בקש הרי זה אין לו שכחה או חיפו לו את זה עניים בקש זה לא ולא שכחו בעל הבית כגון דבעל הבית בשדה וכא ודכאה גבה וזכה ב אבל בעל הבית בעיר הה שכךה אבל גם זה לא שכחו בעל הבית כן גמרא היום מתחילים בעזרת האלו בשועתו מסכת מועד קטן איזה זכות גדולה זאת שיהיה בשעה טובה ובישועה גדולה נגיד את התפילה משכיל את ביתחים זהשמים שוויתי אדוני נרדית מנדקים בינים בנמות שיחוד קדש כן כדשם כל ישראל הנה הנה הרבנו מקיים מצד השם שלהגיד את

הבו יומבנו לומ תורה לשמישר והנה עלינו יהי רצון לפניך אלוהינו בותינו שחזר בהם עיניים תורתך צעות בדמונות סוף מה שגיד כבר תורתך רוב כמטר כז קטן כסרים שחים עלסף קטן שמים בארץ כן נפתוח מסכת מועד קטן אז הנה בעזרת השם היום נתחיל בעזרת השם מסכת מועד קטן אתה יודע מה שכותב על זה בספר חסידים אומרה לך את המצווה דומה לאמת מצווה שאין לה עוסקים אומר זה מסכת מועד קטן הרבה מפחדים ללמוד אותה למה יש בה דיני אבלות כיוון שיש לה דיני אבלות אדם מפחד אבל מה

האמת שאדם לומד מסכת מד קטן אין אבלות הוא יוצא ידי חובה בלימוד הזה לא לא זה כך כתוב במפרשים כל העוסק בלימוד הלכות זכה בעזרת השם שלא יצטרך ליישם אותם הלכה למעשה ויזכה לאורך ימים ושנות חיים ושלום ישפו לו עכשיו המסכת הזאת מתחילתה בתחילתה היא מדברת נקראת מועד קטן למה בתחילה מדברת על חול המועד ובזוהר הקדוש שיר השירים כתוב דכל המועד ציירה דלתלה מגרמה כלום רק מהחמה מה אז זה חול המועד זה רש לו מהיום טוב הגדול טוב בוא נראה עכשיו לאט לאט דבר דיבור על

אופניו לפתוח את הדף אתה יודע איזה דף לפתוח אה ס משה א'ין משבינו אבל הביתסק דחלק מהחיים שפתאום לא יעבו מי אמר לך שלא שלא ייפול על בן אדם פתאום דברים לא נורמלים זה הכל תבין לבד מה אני צריך להרחיב לך באיזה את העניינים שנורמלי שאדם יהיה לו חיים טובים אמן שאתה תאריך ימים טובים וההורים שלך והחברים שלך לעתיד שלום כהן קיבלת טו בשבט הביאו לך טו בשבטן קיבל אה טוב בסדר טוב יופי שקיבלת בבא את לא למה צריך להבין פתח את המעבר מאיר בוא לפה

בוא על ידי פה אצלי בשטנול בוא הוא לא יכול לעזוב אותי בנפשו כשרה בנפשו קרלו יושב מול הדלת וזה קרח במועדה לא טוב הלאה הלאה עכשיו אנחנו לומדים דיני עשיית מנחה בחול המועד כתוב בתורה ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לאדוני אלוהיך. למדנו במסכת חגיגה מה שביעי עצור בעשיית מלאכה אף שישה עצורים בעשיית מלאכה לא עושים בהם מלאכה אבל לא בכל מלאכה נעשרו ששת הימים למה כתוב ביום השביעי עצרת מיתור הה השביעי שביעי הצרת השישה עצורים השביעי עצור בכל מלאכה ואין השישה עצורים בכל מלאכה

אלה יש בהם דווקא מלכת דבר העבד מותר, דבר שאין לו עבד מצוכרח מוכרח.

כלומר הקורה מסרה את זה לחכמים הם החליטו מה לעשות, מה לא לעשות ככה ראשי תכף נראה את זה. משקין משקין בית השלחים במועד ובשביעית. שדה מה זה בית שלחין? שדה שהיא צמאה למים זה נקרא שדה בתשלחין.

כיוון שהיא בהר כל המים שיורדים, הגשמים שיורדים הם לא נתפסים בה וזה יורד ואז היא צמעה. היא צמאה למים. מאיפה אני יודע שלחין זה צמא? זה פרסי קורה פה.

פרסים אומרים בשדה בזה של ההין של היא מתרגם בתרגום ואתה עייף ויגע עייף זה צמא הוא מתרגם ואת משל היא אתה צמא אז זה משל בשדה בתשלחין משל הן שהם זה צמי התרגום אומר משל היא צמאה משקין בית השלחין במועד לא מספיק למגשמים היא צמעה עוד למים אז מותר להשקות אותה שלא יביא הפסד ובשביעית גם בשביעית אפילו אסור לעבוד באדמה מותר להשקות אותה בין ממעיין שיצא בתחילה בין ממעיין שלא יצא בתחילה מה שהתירו חכמים לשקות במועד מותר בין ממעיין שיצא מתחילה שעכשיו התחיל לנבוע המעיין הזה

הוא לא זרם עד עכשיו בדרך קבועה ועכשיו אתה צריך לעשות לו מסלול ואז אם אם זה עכשיו מתחיל חדש אז זה יכול ליפול הקירות שלו יכולים ליפול להתקלקל ויהיה לך תריכה גדולה עכשיו אז בין ממעיין שיצא בתחילה עדיין אין לו דרך קבוהה וחוששים כמה שזה חדש אולי יפול העפר צדדים ואז יהיה לו טריחה יתרה בין ממעיין שלא יצא מתחילת זה כבר שנים עובד זה בטח שמותר אבל אין משקין לא ממי גשמים למשל יש לך פה איזה אספה שלולית של מי גשמים אסור מזה לא משקים את

השדה בית השרחין למה זה טריכה יתרה איך משקים רק ממעיין מה איך ממעיין המעיין הוא הולך בין השדות יש לו שבילים עכשיו חמש דקות לוקח השדה של משפחת איצ'ר, חמש דקות לוקח שדה של משפחת כהן יש שכרים סוגר את זה בשכר שמגיע לאיצ'ר סוגר את זה אחר כך פותח סוגר את זה אצל וככה זה נכנס ככה זה הולך לבד כן אלור ככה זה היה במרוקו נכון לא טוב מבין איזה כיף נערב מי אמ מעיין עצמו שמ עכשיו יוצא קיר יוצא מעיין נכון נכון הוא בונה לו

שביל ללכת נכון השביל השביל הזה יכול פה לו קירות קצת עפר בפנים אז יהיה לו עלרכה מותר תודה אבל אין משקין לא ממי גשמים למה זה צריך לקחת בדליאים ולא ממי הקילון קילון זה בור עמוק שיש בו מים זה נקרא מקילון לא זה צריך לקחת אותו בדלי כן עמוקה כתב כן זה קילון עמוקה ואין עושים יש לך תמונה כן מהר ואין עושים עוגיות לכפנים אתם יודעים מה זה עוגיות זה גומות מסביב העץ עושים כמו גומה שהמים ישארו שם זה לא עושים במועד ולא בשביעית. רבי אלעזר

בן עזריה אומר, אין עושים את העמה בתחילה. זה תעלת המים. זה נקרא אמה.

אם לא הייתה קל מעולם, לא עושים במועד. למה קוראים להמה? אמה רוחבה ואמה עומה. אין את העמה בתחילה, במועד ובשביעית.

גם אסור לחפור את האמה, גם בשביעית. הלאה. חכמים אומרים עושים את העמה בתחילה בשביעית אפילו בתחילה בשביעית למה זה לא נראה כמו שהוא עדר ומתקנים את המקולקלות נפל עפר בתוך ה איזה שמקרחות מים כל המקום מותר ומתקנים את המקולקלות במועד ומתקנים את חלקולי המים יש לפעמים שברשות הרבים יש להם כינוס של מים שתייה נופל בפנים עפר מותר וחוטטים אותן לנקות חוטטים מחטטין לנקר להוציא מפנים צרורות קצמים כל מיני עפר שיש מתקנים את הדרכים את הרחובות ואת מקבות המים מתקנים במועד את הדרכים את הרחובות את כל

מקבעות המים ועושים כל צורכי הרבים ומציינים את הקבעות שלפכים סיד עכשיו זה קבר שידעו שלא ידעו שלא חס ושלום ילכו הולכי דרכים יעברו במקום טומאה אין בזה תרחה כל כך אתה שופך סיד והולך ויוצאין אף על הקלאיים גם בדיקת הכאיים שנזרעו בשדות כדי לעקור אותם יוצאים אף על הקלאיים רשי משקין בתשלחים במועד צדי שהיא עומדת בהר וצריך לשקותה תמיד משקין אותה אפילו בחול של מוען פי שהוא לא הפסד גדול אם לא משקה אותה ודבר של הפסד התירו חכמים תורח בו בחולו של מוען כמו שאננו מוצאים

במסכת חגיגה הנה נכתיב ששת ימים תאכל מצות ביום השביעי עצרת לאדוני אלוהיך מה שבי עצור בעשיית מנחה שיש שעה עצור בעשית מנחה אם השביעי עצור בכל מלאכה אף שישה עצורי בכל מלאכה אתמדמר שביעי השביעי שביעי עצור בכל מלאכה בין שישה עצורים בכל מלאכה הלא זה לא מסר לכתוב אלא על החכמים אומר לך איזה מלאכה אסורה בחולו של מועד ואיזה מותרת ומלאכה שיש בה הפסד אם עושה אותה כגון להשקות בית השלחין התירו חכמים שבעיין תפרש בגמרא מעניין שיצא בתחילה לעכשיו מתחיל לנבוע שעדיין לא יחזיק דרכה בין

ממעיין שלא יצא בתחילה אלא מעיין נובע זמן מלובה אבל לא ממיגשמים שום דין בריכה יתרה כן תפרש יש בגמרא תבתך תנה זה הכל יותר ח מהתחב שס כל העבוד לא לא זה ביכול המועד בשביעית אסור לעבוד בקרקעה זה לא על השביעית אני פרטי בכולה אחר הוא אמר כל המלאכות גמרא השתא יש לו צל משה אתה איתי או אתה עסוק עם אנשים מרג אה יופי אנחנו אמרנו בין ממעיין שיצא בתחילה בין ממעיין שלא יצא בתחילה הגמרא מקשה אשתומר ממעיין שיצא בתחילה דעת אן פולה משכין ממעיין שלא

יצא בתחילה דלאן פולה מבעיה שאלה יפה אומר אם אתה אומר משקין ממעיין שלא יצא מתחילה שיצא מתחילה סליחה שיצא עכשיו זה מעניין שיצא עכשיו זהנן פולה הוא יכול לבוא ליפול בכל זאת אתה אומר מותר להשקות בזה ממעיין שלא יצא בתחילה שהוא כבר עובד 10 שנים והוא הוא חזק והוא טוב שהוא לא אין חשש שייפול לא כל שכן שיהיה מותר זה השאלה עוד הפעם אשתומר ממעיין חדש שיצא בתחילה שעדיין דרכו של המעיין לא קבועה וחזקה אז יש לחשוש דעתנן פולי הקרקע שספר תבוא ליפול ואבות תריחה יתרה

משקין כתוב משקין בכל מועד ממעיין שלא יצא בתחילה כבר חזיק דרכו זהלא תילין פולה בעיה צריך המשנה להשמיע אותנו שמשקים ממנו בחולו של מועד הרי כל שכשמות ראשי דעתן פולי הקרקע שסביב דסיק דרכה משקין חולש מועד ולא חשיב דין הנפיל וזיבח בעין שלא יצא מתחילה שכברחזיק דרכו מבעיה דמשקה ממנו בחולו של מועד אמרה תרצת הגמרא הצטריך דין המעיין הקבוע שלא יצא בתחילה צריך להשמיע לי מה החידוש בו איתן המעיין שיצא בתחילה דווקא במשנה המעיין שיצא בתחילה אבמנה אח הוא דבית השרחין אין דווקא מעיין דווקא בית

השרחין מותר להשקות במעיין שיצא בתחיל אבל בית הבעל לא שדה בית הבעל א שדה בעומק שהיא לא היא לא צריכה השקיה אתה מבין הבעל שלה נותן לה את יש לה יש לה שפע למה יורד גשם היא בעומק יש לה כל הזמן מים כי כל המים מבאים לעומק אז יש את המים זה נקרא בעל כן זה נקרא בעל שדה בעמק נקרא שדה ד הבעל עוד גמרא תגיד למה אז אז זה נקרא בעל אז לא אז אמרתי לך אשתית למעיין שיצא בתחילה מנה אחה דבית אשלחין אין דווקא

בית השלחין מעניין שיצא עכשיו בתחילה מותר להשכות אבל בעל אסור זה מובן לא משום דעתן פולה למה דווקא בית אצלחים מותר ובעל אסור שלא יבוא ליפול החומה יהיה לו טריכה יתרה אבל במעיין שלא יצא בתחילה, מעיין שזה כבר עובד הרבה זמן דלאטנלנן פולה אמא אפילו בית הבעל נמה אפילו שדה בית הבעל מותר להשכות לקחת את המעיין שיעבור דרכם הקירות לא יפלו אין בעיה מה יש כמה שבענן לא שנה המעיין יצא בתחילה לא של המעיין לא יצא בתחילה דווקא בית השלחינן בית הבעלות זה החידוש בא להגיד

לך אפילו מעיין לא יצא מתחילה בתבעל אסור זה לא משנה מה מעניין יצא בתחילה לא יצא בתחילה דווקא שלכין מותר ואת הבעל אסור לא תגיד לי תשמע כבר כיוון שאין בזה שום חשש אז מה הבעיה תן אשקה לא אם זה בעל לא צריך לו מים אל תשקה אותו מובן לך או לא מה זה כבר על החומות של המי זה כן כן אז מה הולכים מפה זה חדש עכשיו נהיה אם זה חדש עדיין לא החזיק ואז יפול לתוך המים ויהיה לו הרבה עבודה לנקות אזנו תרחה תרכה

אבל אמרנו במשנה שלא חוששים שלא הבנתי עוד לא חוששים שהוא אישול שיפול לא חוששים מותר אם זה אבל איזה שדה בתשלחים תראו תצי שמם משמע די בית השלחין נשנה דצחותה מאיפה אתה יודע בית השליחין לשון יובש וצימאון הוא דכתיב ואתה עייף ויגע תרגמינן ואת משלה ולאה הנה היום זה פרשת עמלק גם כן ואתה עייף מה זה עייף עייף בצמא עייף זה שמא ויגע מתורחתך מתרגמינן ואתה עייף ואת משל היא ולאה שאתה צמא ועייף צמאון מכונה משל היא שדה צמאה זה שדה של ההן הה מתחלף בחטא

אתה מבין זה היה מפחן א רשי אומר לקחתי את זה מעצמי אחרון לא הודה ש הפרסים מחליפים אז אני אומר כן למה לא טוב שאני אומר הפרסים מחליפיםחה אז מה אתה רוצה לא מש מאיפה אני יודע שהזה משניה אסתר להתח במקום חתך אתה לא אומר לא אומר לך ציומ ששתיל זה לא חשבתי שזה בור כזה אבל אני לא שזה לא ש מה זה בור הגמרא עצמה אומרת ש אבות לא לא אחרי שראיתי פה אז אני יודע להגיד לא לא תקבותזה מה נתנה נו מה אני אעשה

לך אתה שלך טוב כמה שמען הלאה ממהשמע דהי בית הבעל שני דמציתבותה היא זה לשון יישוב שהיא שדה בית הבעל היא לא צמעה למים היא מיושבת טוב לה היא מקבלת יש לה נחת אתה יודע מה זה מיושבת אין לה דאגות יש לה בנק עם צינור ארוך הכל מזרים צריך טו בשבט זה מזרים צריך סעודות מזרים ביטחון אהשת ביטחון רשת ביטחון יש נהר גדול עושה שלום בכולם. הנה זה לעשות בדאגות.

אתה שומע? כתיב כיל בחור בתולה תרגמינן הרי כמ דמיתותיו עולם עם בטולתה. כמו שיושב מתיישב עולם עם בתולתה בחור עם בתולה. דתבון בגבך בנייך אומר ככה אני רוצה כמו איך בחור שמח עם האישה שלו מבסוט יושב שמח איתה הולך למזמין אוכל אצל אה נתנל עושה לו אוהו איזה יופי אתה מבין עכשיו כן תתבון בנייך בגבך תתבון בגבך בנייך תשבו בתוכך בנייך בירושלים כך ישבו בנחת שקטין אתה יודע איך הוא אומר יום משה על הכיף כפק ככה איך היה בטבע נכשי אומר שדה הוא בעמק ואנו צריך

להשקאות ואין בהפסד אם אין משקה אותה כמה שנטין דת בנו מעניין שלא יצא בתחילה בן שלכין בית הבעל אפילו מכן מנתנה דמתיןסיד שרה למטח בד בחול של מועד כגון מת שלחין זה לא למדתי מנתנה דפסידה אין הרווחה לו מי זה התנה של המשנ שהוא סובר טריכה לשם הצלה מהפסד מותר לטרוח בלבית השלחים כלומר מותר בכולו של מועד אבל תריכה שזה לא להציל מהפסד אלא רק להרווחה כלומר שיהיה הגידולים יותר יפה שיהיה משהו מיוחד להרווחה לא כמו שדה בית הבעל אם אתה תיתן עוד מים או ואפילו

מקום בסידה מטריך לא טריכים אפילו הפסד לא תורכים מותר להשכות אבל בלי טריכה לא לדלות בדלי לא ללכת מהבור העמוד ואפילו במקום פסידה מה שאמרנו שזה שדה של החיים דווקא בהשקיה ממעיין שאין בזה תורח מותר אבל מטרח לטרוח ולהשקות מהגשמים ומהקלוח נמה לו תרחינן מי זה התנה אמר אבונה רבי אליעזר בן יעקובי נתנן רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את ישקה את השדה כולה.

אתה רואה רבי אליעזר בן יעקב אומר בחול המועד מותר למשוך מים חריץ לחריץ בקרקע. יש כבר בין האילנות יש חריצים. מותר להוביל את המים בחריצים שבין האילנות מאילן לאילן שלא יפסלו. אתה מבין?

ובלבד שלא ישקה את השדה כולה. דווקא אילנות שצריכות הרווחה. ענינות של סליחה שצריכות שלא ימותו, שלא יפסדו זה יותר גדולה לא למה ציל לעשות חריצים לא לא לא למשוך את המים לעשות חריצים חריצים בנויים ועומדים כל הזמן כל הזמן מה זה זהעצמו מכינים את זה זה שנים מכינים מיוחד בשביל הזמן הזה תגיד לי אתה היום נולדת יש הכל הכל מוכן אומר למשוך מים מה זה משוך תשפוך מים במקום אחד וזה מושך לכל המקומות אני שואל אותך עכשיו אתה בבית יש לך ברז במים יש לך מים

בברז איך נהיה איך נהיה יש לך שכל מה לא חבל תלך תמשוך מים מהמעיין תכניס בתוך הצינורות לא משמע מהגמור ככה זה ככה זה בנוי אתה פותח מקום אחד כל ה כל הצינורות מתמלאות זה משהו אחר אוי אמר אב הונה רבי אליעזר בן יעקובי אתה רואה רבי אליעזר בן יעקב אומר תדליק פה את התנור מי חיפה לי את זה גם הדלת פתוח גם התנור יהיה בסוף מה יהיה איתנו מי קיבל אה זה על אחד ש תודה תודה כן ציון משה שלא תתקרך תשים סוודר תשים סודר

עושים קרח קטן מאילן איך שמכולו של מועד יש מים תחת לאילן עושים דרך קטן מרגל שמשכו עמים אה עושים עכשיו ככה בנו אה לא חשבתי כך טוב יפה הנה מותר אפילו לעשות זה תרחה כן זה המשל איפה אתה רואה את זה מושכים המים מאילן לאילן בחולו של מועיד אם יש מים תחת אילן אחד עושים דרך קטן מאילן לאילן כדי שימשכו המים מעילן זה לאילן אחר כן כנראה זה לא קשה כל כך לא הוא לא אומר יש את יש את התעלות רק הוא מושך את פותח אותו

כמו לפתוח את השכל אה יש לו ציור כן הרב ומה מה מה כתוב בציור אומר רשי אם יש הוא מביא את רשי הציור לא מצא לו מה עושים כן הוא לא מצא לו עכשיו מה אתה עושה לא לא אבל בסדר כן ככה כתוב ברשי כמו שאתה אז מותר אפילו לעשות חריץ אני אני מבין בין זה כמו שהיום יש צינורות. לא ככה הבנתי.

רש"י לא אומר ככה. כמו שהיום יש צינורות. איך איך משקים את השדות, את האילנות? איך משקים?

יש כן יש צינורות כבר קבועים. מה זה הכל עומד? גם אז אז היה ככה בטח כל השדות היה תעלות. בטח היה תעלות.

איך הייתי הולך להירחו? יש להם כל אחד פרדס. איך זה הולך? יש מעיין זורם סוחר פה נכנס לשדה של זה הולך בין התעלות משקה לו את כל האילנות על המקום ברגע לאתי לא ממצרים הכל עובד ככהזה דיו ובאים לא לקח אותם לאסוף פעם זהות אני אקח אותך יאללה אתה ממשיך אתה מפרדס אתה מטיל בפרדס האמיתי תשמע אני אין לי זמן עכשיו כל רגע אתה תעשה לי תקיעה זה לא הולך ככה אתה תהיה רגוע אי אפשר כל רגע אתה תתקע אותי לא לקחת אותי לפרדס כן כן

מה שאתה אומר ראשי לקחת אותנו בכל מקום שנתי כל דבר שומדים כן אמר רב הונה רבי אליעזר בן יעקובי ניתנה רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכים את המים מאילן לאילן בלבד שלא ישכה את השדה כולה אתה רואה זה מותר אז הגמרא אומרת אם שמעת לרבי אליעזר דרב דרווחה דלא דרה דרכה במקום פסידה משמעת לה הגמרא דוכה את זה אי אפשר להוכיח שרבי אליעזר בן יעקב הוא התנה של המשנה למה נכון שראית שלאסור את השקיה אבל רק בהרווחה לא לעשות במועד בכך הוא סובר כמו המשנה אבל

תראה יתרה השקיית בית השלחים במגד גשמים וחילאון לאסור את כדבר כזה אתה אומר עכשיו צריך להשקות אותם מ מחילון מבור ראית שהוא אומר שאסור זה הוא לא אמר מי זה התנא שאמר זה אסור אלא אמר הפפה המני רבי יהודה היא נתניה המעיין היוצא בתחילה משקיע ממנו אפילו שדה בית הבעל אתה רואה זה לא ככה זה רבי יהודה מעניין שיוצא בתחילה עכשיו אפילו בית הבעל מותר להשקות בו שזה השקיה לרווחה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין משקין אלא שדה בת שלחין שחרבה הנה שיבשה ורבי אליעזר

ורבי אלעזר בן עזריה אומר לא כך לא כך אלא יתר על כן אמר רבי יהודה לא יפנה אדם עמת המים וישכה לגינתו חורבת ו כלומר לא יפנה אדם עמת המים וישקה לשדה שצריכה מים יותר משאר בית השלחין למה זה טריכה תרה כגון לגינתו יש בה זרעים החורבן נטע בה איזה נטיעות בכולות של מועד אסור מה היא חרבה היא חרבה ממש אם את רבי יהודה להשקות ממעיין שחרב לגמרי הילם השדה שחרבה והבשה ממש נסתבור למה לידי משקלה אין בו כלום בור מה מה ישקה אותה אמר הביש

שחרבה ממעיין זה ויצא לה מעיין אחר תהליך חרה ממעיין זה עכשיו יצא מעיין אחר רבי אלעזר בן עזריה אומר לא ככה ולא כך לא שנה חרב מעיינה והפסיד ולא ישכנה לא שנה לא חרב מעיינה ולא הייתה רגילה למים מעיין שיצא בתחילה לא לא משכים ממנו וממי מי אמר שרבי יהודה זה התנא של המשנה בסדר עד פה בסדר תראה ראשי אה לא ישקה את השדה כולה בבית הבעל קמר דברך על מנרוח משר רבי אליעזר על מחרבה ממש שנסבור הריבה ממש שנסבור למה למשקה לההי לה אין לה

תקנה לעולם שחרה ממעיין זה שם מעין אחר שחרה מעיין אשר גילה לשתות ממנה דקם אשר גלה לשתות היא לא משכילה עכשיו תפסידה יתנה אפילו אחי לא שר רבי יהודה אין להם שיצא דליו תריכה הוא אבל מקשמים אומר כילון תרחה הוא לא שרה אפילו לבית השלחין הנה אז אתה רואה דווקא מהיד שיצא עכשיו הוא מרשה להבין ממנו את המים אבל להשקות ממש בדלי אסור ועוד חזניקמה רבי יהודה לא יפני מים על מדי לא שר רבי יהודה תריך תרע על מה מתין רבי יהודה דר רבי אלעזר בן

עזרי לא שנה אחריו מעיינם ממעיין שיצא לה בתחילה לא שלנו חריו את הבי עשר ומי מי אמר שרבי יהודה זה התנא של המשנה שדיבר רק במעיין שיצא בתחילה דין מעד כנוק אמר רבי יהודה בית השלחין בית הבעלו מוזכר להשקות במועד אלא אלא מעיין שמדובר במעיין שעצא בתחילה למטלין פולה שלגביו יש חשש אבל שיבוא ליפול אבל מעיין שלא יצא בתחילה וזה כל הזמן הוא נותן כל הזמן לא תן לנפו אין חשש נתריכה יתירה שיבוא לנפול אפילו בית הבעל נמה אולי באמת תיר רבי יהודה גם בית הבעל

כיוון שלא יצא מתחילה הוא יתיר גם בית הבעל להשקות בו אז מי אמר זה המשנה הגמרא אומרת לא זה רבי יהודה למה אם כן מתניתין אמן תרמיה אם נאמר שזה לא רבי יהודה על מי תשליך את המשנה אי אפשר להעמיד את המשנה כרבי מאיר הוא מתיר אפילו להשקות מהבעל מה שהמשנה עוסרת ואי אפשר להמין את המשנה כרבי אלעזר בן עזריה הוא עוסר כל השקיה אלא לרבי יהודה לא שנה מעניין שיצא בתחילה ולא שנה מעין שלא יצא בתחילה בת שלחין אין בית בעלו אז למה כתוב מעניין

שיצא עכשיו ועד קטני מעניין שיצא בתחילה שיצא עכשיו יודע אחר כוחות דרבי מאיר אפילו מעיין היוצא בתחילה אפילו מעיין זה כוחו של רבי מאיר אפילו מעניין שיוצא עכשיו יש חשש של תריכה יתרה משקיעים ממנו אפילו שדה את הבעל אפילו שזה רק לרוחה מותר אבל למה זה עתיד ליפול עלול ליפול לא דעת רבי מאיר זה מותר אבל באמת את רבי יהודה גם העניין שיצא מתחילה גם העין שלא יצא מתחילה מותר להשקות את שדה רק בית השלחים.

זהו וזה המשנה זה רבי יהודה אני מקווה אני קצת ממהר אני מקווה שזה מובן מעטן פול מעין שלא יצא בתחילה אפילו בית הבעמשרה רבי יהודה אומטתי דקת מעין שלא יצא בתחילה בתשלחן אין בטבע לא לו רבי יהודה אם כן מתתי מן תרמיה לא רבי אלעזר בן יעקב ולא כרבי מאיר דשרה אפילו בית הבעל לא כרבי אלעזר בן עזר יד אפילו בית שלכינו שמען שצחינה אלא לרבי יהודה לא שינה מתתית כרבי יהודה היא יודך כחול רבי מר אפילו מהן שצ בתחילה ש אפילו אפילו לבית הבעל יתמע

גמרא המנקש והמשקי מים זה רעים בשבת משום מה מטרינבה המנקש זה תולש עשבים רעים על ידי כך צמחו הטובים צמחו טוב למה הם לוקחים את כוח האדמה תולש את המשקים את העצבים הרעים שהטבים הטובים יעשו טוב והמשקה מים לזרעים בשבת לעיקרי העשבים. אתם יודעים יש שלוש מלאכות עיקריות אסורות בקרקע. חורש, זורע, קוצר. עכשיו משום מה היא מטרינבה?

מי שמנקש במשקי מים לזרעים, מה תטרה בו? מישהו זורח, חורש, קוצר, זה לא תולדת מלאכת קוצר. למה? מטרתו הפוכה.

הוא מתכוון ללקות עשבים כדי לתקן את העשבים הטובים שהם יצמחו יפה. אולי זה זורע. רבה אמר משום חורש, מלאכת חורש. הוא חורש ואז זה גורם יקבל אוויר ושמח.

רב ספר אמר משום מלאכת זורע. חוצר לו זה לא שם אבל זה גורם לגדול הוא מנקש את הרע ואז הטוב גודל יפה גודל יפה כן דין מעתה תראה ראשי מנקש טולש עשבים רעים מתוך הטובים חייע קרה צמחינתפה משקי מים בזרעים זורע מים בעיקרי עשבים משקי מים מטרנן בד מים מנח כחשנן זה מד קוצר שומע לא חשינן שלא מתכוון תולע עשבים אלא לתקן העשבים הטובים שבשדה חורש וזור קוצר מן החותן נראה אמר רבה רבה אמר משום חורש אמר לו רבי ספר אמר משום זרוע אמר רבה כבתי

כת דידים הסתברה מה שאני אומר לך זה חרישה למה מה דרכו של חורש לרפויה רעה הינ מרפויה רעה הדרך החורש הוא מרפא את הקרקע מרפא אותה יכנס באוויר יפה יכול לגדול יפה גם ה המנקש הוא משקה את הקרקע הוא מרפיה רעה אמר רבי יוסף לא כבתי דידים מסתברה זה ריעה מה דרכו שזה זורעצמו פירה הפירות זורע לצמוח את הפירות הכנמה לצמח למצמח פירה הוא מנקש שיצמח יפה הפירות כשהוא מנקש אז זה צומח נקרא תולדה שצומח לפי המחשבה זה הולך זה לפי המחשבה הנה לרפויה לרכך משום

חור זהו בוא נמשיך אמר לאבא יהיה לרבא לדידך קשיה ולרב יוסף קשיה גם מה שאתה אומר מטרים בו משום חרישה קשה וגם מה שאמר רבי יוסף משום זריעה קשה למה דידה קשה משום חורש אין משום זורע לא מה רק התחייב משום חורש משום זורע לא התחייב הרי זה גם ריפה את הקרקע וגם מצביח את הכפרות יוסף קשיע משום זורע אם משום חורש לא אז יוש שני עבודות הוא גם מרפא את הקרקע וגם הוא מצמיח וכי תמה כל אחד יקטרטה לא מחייב אלא חדה ולכן אתה אומר

כל אחד אומר אם יש שני דברים לא חייב רק על אחת מהם ואמר רב כהנה זו וצריך לעצים חייב שתיים אחד משום נוטע ואחד משום קוצר אתם שזומר מחתך ענפים מבשין של גפן והוא צריך גם את העצים להשתמש בהם בנפשים האלה רוצה להשיג בהם את את התנור חייב שתיים אחד משום נוטע שבגלל שהוא מזמר את הענפים אז זה נוטע טוב את העצים התגדלו יפה ואחד משום קוצר הוא קוצר את העצים אז הוא צריך אותם אז הוא חייב משום שניהם אתה לא יכול להגיד לי איפה שיש

שניים הוא חייב רק אחת אז הנה פה יש שניים אז גם לך לרבק שיש שם שאמרת משום חורש גם לרב יוסף שאמר משום זורע יש שניים גם חורש גם זורע כשה משום חורש רשעין משום זורע לא המיל מחיה בתרו העביד תרואיו ושקר ממנחת חייב תרתה זה אומר בשבת זה וצריך לעצים חייו שהוא קוצר שהרי צריך לעצים חיים משום נוטע שום הזיבור גדל טפה נמשיך תיב רב יוסף רבא אתה רבה אמרת משום חונש עכשיו בא רבי יוסף מקשה לו המנקש מה זה מנקש אמרנו מוציא עשבים רעים

והמחפה יש מכסה את הזרעים בעפר מחפה אותם לכאיים אבל זה עושה את זה לכאיים הוא מנקש ומחפה בקלא לכלאיים זה זרעים של כלעיים לוקה למה לא תזרע קרמך כלאים? הוא זורע כליים אם הוא מכפה או מנקש. רבי עקיבא אומר אף מקיים.

רואה כנראיים ולא עוקר אותם לוקה. משלמדידמינה משום זורע שמנקש בשבת חיה משום זורע. היינו דסיר הזריעה בקלאיים צריך לא תזרע כלעיים אלא לדידך דאמרת משום חורש איזה חיוב יש מנקש בכאיים חרישה בקאיים טוב חרישה הוא מנקש בכאיים זה חורש מה אסור לחרוש כלאיים בשעת החרישה עדיין לא זרע כלאים קודם כל חורשים אחר כך זורעים אמר להם שהוא מקיים אומר נכון מנקש הוא לא לוקם משום פעולת הניקוש שזה חורש אלא משום מקיים את הקלאיים לא מסלק אותם מדקתניספה רבי עקיבא אומר אף מקיים מכלת קמה למה מישהו

מקיים הוא בספר כתוב מישהו מקיים אז תנמה אתה אמר לא מישהו מקיים אתה אומר מישהו מקיים כולו רבי עקיבא היא אין אין מחלוקת בבריתה זה תנא אחת ומה טעם כאמר כוונתו בספע מי שמנקש חיה משום חורש חיה משום זורע וטעמה מי מנקש ומכפה משום מקיים מקיים כלאיים רבי עקיבא אומר אף פעם מקיים כלעיים זה הכוונה הוא מקיים את הקלאים זה מנקש וזונע מקיים חופא מכפה מה היתעמד רבי עקיבא שאומר מלכות על קיום כלאים ניתן הצדיכה לא תזרע כלעים אין אלא זורע ממש כלאיים מקיים כלאים לא

עוקר אותם מנין אתה אומר כליים שדך לא אם מצאת בשדך קעיים לא תשאיר תעכול משלם לדיד מןד מנקש משום זורע משום אחי מנקש בכלאים לוקד הסיר הזריע בכאים תלו תזרע חרישה לצורך זריעת כלאים דבשעת חרישה לקעים כלל אמר להם מנקש אין אלוקי אלא משום מקיים תמר זה כלאים לא ואפל גבלי כתיב לו תזרע כלאים קורעים ודורשים לא כלאיים לא יהיה כלאיים מכל מקום שחייב אתה לבטלו זה קורה כמו פרסי שעדך כלים לא אתה מביא בתורה לא כתוב ככה הוא הופך תנן עופר עד פה בסדר או

אני אחזור מאיר אני אחזור משקין בתשלחין במועד ובשבעית אמרנו את זה במשנה במשנה שלנו משקין בתשלחין במועד ובשבעית משנה בא במועד משום דרחו משל מובן ההיתר להשקות שרק משום תרכה אסור במלאכה במקום בסידה לא שרו רבנן לכן מותר להשקות בשלחים במוען תריכה אין דבר אלא בשביעית בין אם דמה משום זורע בין משום חורש זרה בחרישה שב השביעית משנה למה מותר משקין מת אשר יחיד בשביעית למה הרי בן תגיד משקין זה מישהו זורע בן תגיד משקין זה מישהו חורש מה וכי מותר לזרוע ולחרוש בשדה בשביעית שתמים

תעבוד אסור תעשה כל מלאכה אמר הביה בשביעית בזמן הזה ורבי יהודה היא אומר זה שביעית רק עכשיו בזמן הזה התיר השקית הפסד שביעי דרבנן חכמים עשו עבודת הקרקע התירו מלאכת הפסד זה רק דירבנן חכמים אסור ואבל מותרת מלאכת הפסד הצילו נתניה רבי אומר זה דבר שמתעשמות למה התורה כפלה בשתי שמיטות כתוב מדבר אחד שמיטת קרקע אחת שמיטת כספים בזמן שאתה משמט קרקע אתה משמט כספים שאם הי אתה משמת קרקע אם הי אתה משמת כספים אתה רואה יש זמן שאתה משמט קרקע זה מה רוצה לתת לך

דוגמה יש זמן שאתה משמט קרקע זמן שאתה לא משמט קרקע בזמן שכל ישראל עלדמתם יש בית המקדש יש דין שמתע כולם פה יש דין שמיטת קרקע אבל לא כל עם ישראל עדמתן אין זה רק מדרבנן כל היום מה שאנחנו עושים שמטה זה דרבנן לכן כן, אסור לעשות שום דבר בשמיטה. יש עילוי לשכינה, יש שמיטה, הכל.

אבל מה הם אמרו? והם אמרו, הם אמרו, חכמים אסור לעבוד בקרקע, אבל קרקע בית השלחים ואם לא תשקה אותה היא תיפסת, הם חכמים התירו. בן אדם שוב חורש לפני כרב ורבן בן שקר שוב חורש אחד אמר משו זורח בשבעית משנה הנפקה מישוב בקציר חשוב כן ובקציר תשבוטמרן אם אין עניין לשבוט שאינו צריך שהרי כבר נאמר כל מיני לכת כל מלאכה תנ עניין לשביעית שביעית בזמן הזה דרבנן רבי יהודהבנן בסידש רבנן וזה דבר שמת שמות כתיבשמדת כספים המכנה זמן שתה משמת קרקע וכלל זה כזמן שאתה שזה

לא משמרקע וזה בזמן הזה גם בגמרא הרב גרס רבי יהודה אבל כתוב ברבי אז אני טעיתי כן אמרבי ורבי דתני רבי אומר זה דבר שמיתה שמות אמר פילו תמר רבנן אבות עשה רחמנה אפילו תממה מה רבנצח חולקים על רבי אומרים ששביעית בזמן הזה דאורייתא אבות עשה רחמנה, תולדות לא עשה רחמנה. טוב, נעזוב את זה לשבת קודש.

ביום יום ראשון נבוא מוקדם. למה? שיש לנו שני דפים ויש לנו ערב טוב בשבט. הלכות שלא לדבר כן אנחנו היום הלכות ברכות ברכת הפירות סימן רח סעיף ח מדבר הוא לא מדבר בסדר הוא רק מעקן אותו מים החמין הכל בסדר מוכן מוכן עוד עלפת דוחן הוא הוא פליזו או שאר מיני כותניות מברך שהכל ואחריו בורא נפשות כן אתה יודע זה יש היום את זה גם כן נושאים מדוחן אה זה כל מיני שאר דברים חוץ מחמשת דגן ומאורז זה אתה מברך על זה שהכל רק על חמש

בדני דגן מברכים בורא מני מזונות עכשיו פ או המוציא לחי מן העת הפת הזאת זה שהכל יש את זה היום אנשים שעשו להם אה גלוטל גלוטן יש להם כמו לחם כזה מיוחד זה שהכל נהיה בדברו בסוף מברכים ש כן הגה העושה תבשיל משאר מיני כותניות נשאר שלמים וטובים מבושלים כמו שאין חיים מברך בורא פרי האדמה תמעכו לגמרי מברך שהכל כן שעשו זה לחם כן זה כמו פיטה כזאת בלי אוויר יש פה אתה יכול לקנות שלא תדע מצרות יש אוכלים את זה לרפואה לא לא הרבה פעמים

עושים זה ממולה כזה בצק ממולה אתכל הדברים מהכל מדוחל כן כן גלוטני עלפת דוחל כתוב לך אושר מיני כותניות ברך שהכל גם שאר פרי האדמה אם נעשה פת משתנה מניותה מברך אותו דבר שהכל זה לא משתנה למעליותה אתה מבין סעיף ט רב קמח דוחן הואשר מיני כותניות עם קמח של חמש תפיני דגן ובשלו בקדירה מברר בורי מני מזונות ועל המחיה איזה ערב ערב קמח דוחה נשאר מיני קותניות עם קמח של חמשת מיני דגן ובישל אותו בכדרה וברך בורא מיני מזונות ועל המחיה ואם עשה מנו פת

מברך המוציא ברכת המזון אה יפה אפילו שמעורב האמת שהיום מערבים בזה אלה המעפיות שיצא להם נח אם טוב לא בגלל זה ודווקא שיש באותו קמח מחמשת למי המינים כדי שיוכל ממנו כזית דגן בכדי אכילת רס אה ככה אבל אם אין בו זה אשור בחמשת המינים אין לו מברך לבסור ברכת המזון אין בתחילה מברך המוציא כיוון שיש בו טעם דגן על פי שאין בו כז חלת פרס ובסוף על המחיה ומי שלא בקדם ו תחילה בורא מזונות ואחר בורא נפשות אז היו מגיע לבן אדם בפיטה הגיע לו

פיטה פיטה אני קונה לחם עם שבעת בנים אוהו גם רימון מקבל הרב אפלבון הרב אפלבול יודע זה כולם יקבלו כולם רגע זה מובן ערב קרמחדוח נשאר מיני כותניות עם קמח של חמש מיני גדלן בשל אותו בגדרה מברך בורא מיני מזונות ועל המחיה אז העוגה שהרוב שלה זה סוכר וביצים והמיעו זה קמח ומברך בורא מיני מזונות בעניין ברכה אחרונה זה בעיה קצת אם אוכל כזית מיני דגן תוך אכילת פרס היום מה הולך בלחם תגיד לנו יודע הרב הוא יודע פיטות איזה לחם היום כל הלחמים שיש פה

מה מדובר לא מה שאתה היית עושה פיטה מה זה הולך קם מחרגיל הכל פיטה רגילה קח רגיל קמח קמה אלה שעושים קמח מלא או מערבבים חצי חצי לא חייב להיות בזה מעורב עוד דברים שזה יהיה לחם טוב אבל הרגילה לא מים סוכר זה משהו אחר סוכר ומלח זהזה זה בכל בית סית בעולם יש סוכר ומלח מחתיר לא שצק שלא יש על ספר שלמחים אחרים היום צריך לדעת שאדם צריך לאכול מהקמח עצמו כזית ואז הוא יברך על המחיה אם לא אכל קמח אפילו מילוי של כל מיני

דברים של בורקסף זה לא מצטרף זה לא מצטרף לזה לאכילו לברך בורא מיני מזונות כן אבל בסוף ברכה אחרונה לאכה למחה הרב אז בפנו יכול לברך עליו תצעק מה זה פה לא מחילה לא אם אני עשו בתוך הפצים כל מיני דברים זה נהיה בצ אין בעיה אז אז זה כולל כן כן כן אבל אני אומר לך מילוי מילוי בטח הוא העיקר על סעיף י יותר טוב זה טהור כבוד הרב היום היום לחשום אחלה ושמים לו סוכר אז מברכים עליו מזונות בברכה אחת י י י בברכה

אחת מען שלוש של פירות לחוץ לארץ חותם על הארץ ועל הפירות אתה רואה ברכה אחת עו של פירות לחוץ על הארץ חותם על הארץ ועל הפירות בארץ ישראל חותם על הארץ ועל פירותיה תלוי מאיפה הפירות האלה שבעת המינים אבל מאיפה עכשיו יש הנביא בחוץ לארץ על הפ ואם בחוץ לארץ מפירות הארץ חותם על הארץ ועל פירותיה גם בסדר זה מובן נמשיך עכשיו למשל יין של ארץ ישראל גפנה שחוץ לארץ ישראל גפנה גפנה זה מהארץ זה או שהשם יתן לך בחנות ושמחה שתהיה בריא בברכה מעל דיין

אין בסדר טובתה בריא ושמח בברכה מעין שלוש דיין אין חותם על הגפן ועל פרי הגפן אלא על הארץ ועל פירי הגפן או על הארץ ועל הפירות מה ברכה מעין של יין אתה אומר על הארץ ועל פרי גפנהגע פירי הגפן ישראל כן אם זה של ארץ ישראל לא שירוץ לארץ גפנה זה ארץ ישראל כן ישראל בעין שלוש חותם על הגפן ועל פרי הגפן לא חותימים היום על הגפן על פרי הגפן אלא על פרי הגפן כשתה יין חתם בטעות על הפירות במקום על פרי הגפן אז חותם לא

יצא את חובת הברכה עוד הפעם ברכת מען שלוש אדם ששותה יין לא חותם על הגפן ועל פרי הגפן הוא לא אומר ברוך אתה השם על הגפן ועל פרי הגפן לא אומר אלא אומר על פרי הגפן כאשר שותה יין חותם בטעות על הפירות במקום על פרי הגפן לא יצא ידי חובתו מרן אומר ש מה אומר או ככה או ככה אומר בברכת שלוש דיין אינו חותם על הגפן ועל פרי הגפן אלא על הארץ ועל פרי הגפן או על הארץ ועל הפירות בסדר לא אבל לא על יין זה

ברכת מן שלוש על הארץ ועל הפירות זה על פירות על יין הוא כותב כף אחר שמ מדברי השולחן ערוך שבסביב זה אין הכרע לא צריך חותם זה לא צריך חותם ההלכה לא כן הלכה הוא יב מזכירים בו מאין המעורה בשבת ויום טוב ראש חודש אבל לא בחנוכה אופורים מזכירים בו בהן המאורה בשבת רצב חריצנו ראש חודש סמחנו ביום ראש חודש הזה אבל לא בחנקה הפורים אם אכל פירות משבעת המינים ואכל מיני מזונות שתי היין כלול הכל ברכה אחת ויקדים המריאה אחר כך הגבן ואחר כך לעין

עץ ואמר על המחיה ועל הכלכלה ועל הגפן הגפן על העץ ועל פרי העץ חותם ברוך אתה השם על הארץ ועל המחיה ועל פרי הגפן ועל הפירות זה ידוע עוד כמה הלכות נשארג עוד אחד עוד אחד גם יג אם אכל פירות משבעת המינים ואכל תפוחים אינו צריך לברך על התפוחים בורא נפשות שגם אין בכלל ברכת על העץ שגם אין פרי העצם בטח לכן יותר טוב לברך קודם נפשות ואחר כך על העץ אבל אם אכל תפוחים ושתה יין צריך לברר בורא נפשות על התפוחים כל שכן אם אכל

בשר או פרי אדמה ושותה יין או אכל משבעת המינים צריך לברך על כל אחת ואחת והוא הדין אם אכל בשר ודגים ואכל מחמש את המינים אין אין ברכת למריה פותר את הבשר ואת הדגים למה זה לא זה לא גודל באדמה אתה מבין אין מה לחשוש אבל הרב אם הוא אכל נגיד תפוח ותמר שיעור והוא רוצה והוא רוצה לברך על התמר קודם הם שלוש הוא פותר את התפוח או ש כן כן לא טוב אז לכן עדיף לעשות הכי טוב שישתה מים וזה יברך על זה בורא נפשות

שות אז הקדים לברר בורא נפשות אחר כך מען שלוש גם אם אכל בשר או שתה מים יקדים קודם מען שלוש אחר כך אחר כך בורא נפשות זה אין בעיה רק בפירות עוד הלכה יופי כן זה כבר פותר בראשית תמן תראה תמה שבת כג בראשית בראשית ונ שבת אלו שבת לעשות את השבת זכ שבתה לא טעמ לא טעם אלה זקע שבת תפצח שבת תראה איזה אחד שבת ברית עולם צדיק דר גן ונה תנהגים 500 שנה צדיק זכשבת כאילו בד גרם ישראל דעק ישראל גדשות חודש שכה שבת

ב מים כי המקום אשר אתה עומד עליו השבת שבת שסים בכל על הקודש או כל המוסים לקחת את את הזה בסדר כל המסים אה רביח מי שברך לאבותינו הקדושים אברם יצחק ויעקב משה ואהרון שמה יברך בשמו מצו כל הקהל הקדוש כדי לעברך כלום זכה אתכם בבריאות בשמחה וישועה אורך ימים דשנים רעננים בריאים שמחים וכן יהיה רצון ונאמר אמן רבי יחנניה אז שיהיה שבת שמחה שבת שירה שבת עם הרבה ישועות והרבה הצלחות אמן ‏Ja.