הדף היומי מסכת מגילה דף יח כו בטבת תשפב מפי מו"ר שר בית הזוהר הרב בניהו שמואלי שליט"א

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש כו לחודש טב. היום יש בעזרת השם בישיבה תיקון גדול על טהרת המשפחה בעזרת האל ובשועתו. זכינו בעזרת האל להשתדל להשתדל להתקדש ולהר.

וגם כן בעזרת השם אחר יום שישי בשבת קודש גם כן הכנות גדולות לכבוד השבת המלכה שבת בעזרת השם של חודש את שבת משתדלים חזק חזק בעזרת השם נשתדל בעבודת השם הנה מתקרבים והולכים הלאה והלאה לעבודת השם אז יש לנו עכשיו בעזרת השם יתברך אתם יודעים אנחנו אמרנו היום בתפילה כי באור פניך נתת לנו השם אלוהינו תורה וחיים אתם יודעים מה זה האור של הקדוש ברוך הוא מחייה את האדם אם חס ושלום הקדוש ברוך הוא מסתיר את הפנים שלו מהאדם אפילו לרגע קטן האדם לא יכול לחיות

כל החיות שלו זה לאור פניך הנשמה של האדם זה חלקה ממעל היא חצובה מתחת כיסא הכבוד ירדה פה לעולם לתוך גוף נגוף עשוי מחומר בשביל לסגר את רוע מצוות שיהיה לו ניסיונות ויתעלה ויתעלה זה הגוף של האדם הנשמה היא גבוהה צריכה להיות קשורה עם השם והגוף החומרי הוא צריך לאכול בשביל לקיים את הנשמה אבל צריך להגיע שהחומר יזדכך אז אם אדם יכול להיות קשור להשם מקבל הערת פנים. זה על ידי שמתחזק באמונה ביראת שמיים. לומד תורה יכול לעלות מעלה מעלה להגיע למדרגות נסגבות. כמו שכתב המסילת

ישרים אומר את הסולם של רבי פנחס בן יאיר.

כמו שהגמרא אומרת בעבודה זרה בדף כ. הגמרא אומרת קודם כל תורה אחרי תורה התורה מביאה לידי זהירות אחר כך זריזות זריזות מביאה על ידי נקיות חסידות פרישות טהרה ענווה ככה זה לאט לאט אדם מתעלה אם הוא יודע לקחת את כלבלי העולם הזה שזה לא שווה כלום אשרה ואשר חלקו אתם יודעים מה שיש בגמרא איך היו מתקדשים. כתוב על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל, כך למדנו בתענית והיה היה מתפלל והתפילות שלו על המקום מתקבלות. הגמרא מספרת במסכת ברכות בדף לגמרא אומרת שהיה עם רבי חנינא בן דוסא היה ערוד והיה מזיק את הבריות.

באו אמרו לו לרבי חנינדוס אמר בואו תראו לי איפה החור של הערוד הזה. הלך רבי חנן בן דוסי הניח את העקב שלו על אחור יצא הערוד והקיש אותו עשה נס לרבי חנינא בן דוסא ובדיוק נבקע מעיין מתחתיו ואז מת הערוד נתן רבי חנינא בן דוסא את הערוד על כתפו כנראה זה היה משהו גדול הלך לבית המדרש אמר להם תראו בניי אין ערוד ממית אלא החטא ממית באותה שעה אמרו אוי לו לאדם שפגע בו ערות ואוי לו לערות שפגע ברבי חנינא בן דוסא. תראה איזה מעלה הגר רבי חנינא בן דוסא. היה בטוח בעצמו שהוא לא ינזק.

הלך הוא לכתחילה אצל הנח, אצל הערוד הזה. איזה כוח היה להם של קדושה. היה יודע. לא סתם היו שומעים עליו שכל מה שהוא מתפלל היה היה מנהייה, היה מתקיים היה מתקבל ברצון אצל הקדוש ברוך הוא.

היינו גם עכשיו בדיוק מתקרבים לפטירה של רבי ישראל אבו חצירה היינו רואים הנה עכשיו אמרו לי שנוסעים לרבי ישראל אבו חצירה ויש בעיות להיכנס אבל תדעו לכם שרבי ישראל אבו חצירה זה כתוב כצדיקים גדולים צדיקים במיתתם יותר בחייהם רואים שם ניסים ונפלאות היה רבי ישראל בו חצר פעם נסע לירושלים מנתיבות הגיע שעת המנחה הוא אומר לבעל על הרכב תעצור אני צריך להתפלל לא התפללתי עדיין אומר אני לא עוצר כי זה אני לא יכול פה לעצור אומר לא תעצור אומר לו האוטו שלו נעצר מה שהוא רוצה להמשיך הוא לא יכול עד שהרב גמר עם הקהל להתפלל את המנחה ואת הכל ועלה לאוטו אמר לו המשי תמשוך עכשיו אתה יכול. זה היה פלא. הרכב הרכב התחיל לנסוע. ככה זה הצדיקים הם יש להם כוח מהשמיים אוטומט עושים רצונם.

לא לא עוזבים להם מהשמיים משתדלים. אם אדם הוא מתקן את עצמו ומסתדר הכל מהשמיים מסתדרים לו. אדם צריך לתקן את המעשים שלו, ללכת בדרכי השם. ואז האדם מכין לעצמו כל בוקר אנחנו אומרים מלביש ערומים האדם כל אדם יש לו מלבוש צריך לתקן את המלבוש הזה זה אור שמגן על האדם אם הוא נקרע אומרים מברכים הנותן יעיף כוח שהקדוש ברוך הוא יתקן לו את זה אם הלך לגמרי אז הקדוש ברוך הוא נותן לו מלבוש חדש אבל האדם צריך להכין לעצמו מלבוש לעולם הבא כולו רמח איברים שעשה

גידים הכל מצוות מעשים טובים איזה לימוד תורה איזה דף יומי איזה יופי איזה הלכות קדושה טהרה היה מעשה במדרש הביאו שהיה רבי יהושע ו ורבי יוחנן הם היו מהלכים בדרך והנה רבי יוס כן והנה ראו להם מן השמיים בא איזה מלאך אחד עם בגד לא שלם חסר לו צברון נבהלו אמר חשבו שזה בשבילהם אמר לו לא לא אתם הבגד שלכם מצוין אומר זה הבגד של רבי יוסי רבי יוסי הגנן תלכו תגידו לו שהבגד שלו הוא לא שלם הלכו אמרו לו שאל אותם טוב מה עליי לעשות

שאל את החכמים רבי יוסי הגנן מה עליי לעשות אמרו לו אתה לומד תורה אתה קובע אתן התורה כן אומר צדקות אתה עושה אומר כן אומר תשמע בכל זאת תעשה הרבה צדקה לך תיתן עכשיו הרבה צדקה טוב אמר תלכו לביתי תאמרו לאשתי שהיא תיתן לכם קד מלא כסף קד מלא זהובים טוב הלכו אמרו לאישה אמרה אין בעיה מה אמר לכם אבל מה מלא קד גדוש או קד רגיל מה אמר לכם?

לא אמר לנו, אומר, אני אתן לכם גדוש עם ערמה. ואם הוא לא זה התכוון, הוא לא רוצה, זה יהיה מכתובתי, מהכסף שלי אני אתן. וככה היה. ונתנו למלא.

תראה. ואז הבגד שלו כמובן שהוא שלב. זה התיקון. אתה רואה אדם יש תיקון לכל דבר.

אדם צריך לעשות בגד שיהיה לו מושלם. אין מושלם יעשה תיקון. מה נעשה? לפעמים אדם חס ושלום מה נעשה?

הוא לא ידע הוא לא ידע את החומרה של הדבר והוא עבר. וגם לפעמים אדם עובר בלי כוונה על הבעיה. אז זה צריך חזק חזק שאדם א וזה כלל אם אדם הולך בדרך השם הכל מסדרים לו לא צריך להיות נביא רבותינו אמרו מי שלומד תורה הוא חכם חכם עדיף בנביא גם הגמרא אומרת מי שיש לו חולה בתוך ביתו מה יעשה ילך אצל חכם שיתפל חכם עדיף אפילו מנביא מה זה חכם חכם שלומד תורה, תלמיד חכם עדיף. היה מעשה שהיה עם רבי יונתן מפראג, היה המלך אמר לו פעם אמר לו שמעתי אצלכם אומרים חכם עדיף מנביא, חכם עדיף מנביא אז תגיד לי, אני עכשיו רוצה להיכנס, אני הולך לאיזה עיר, אני רוצה להיכנס תגיד לי מאיזה פתח אני אכנס?

תגיד לי, אני רוצה לדעת. אמר, "אני אכתוב לך מכתב ויהיה סגור. אחרי אחרי שתיכנס תפתח אותו." אומר, "אין בעיה." באמת הוא בא היה כמה פתחים לעיר גדולה, קטנה, בינונית, אחורית. אמר, "מאיזה פתח אני אלך?" בסוף בא לדעתו אומר, "אני אפרוץ באמצע החומה ואני אכנס את זה.

לא ידע לא יחלום על דבר כזה בסוף ככה עשה נכנס רואה אומר איפה הוא יכנס כתב לו פסוק מלך פורץ גדר ואין מוחה בידו אומר החול אומר בדיוק זה מה שאמרו רבותינו חכם עדיף מנביא ככה זה אדם שהוא זוכה הנה הוא מעלה הוא מגיע למעלות נסגבות הוא זוכה להתעלות לא היה אצל אלישע. בא אליו נעמן מצורע, אמר לו, אלישע, לך תבול בנהר, בנהר הירדן ותתרפא מצערתו. מי זה נעמה זה היה שר הצבא. אמר לו, " לך תטבול." נעמן אמר לעבדיו, "הרי רחצתי כבר בכמה נערות.

מה זה? חסר לי. חסר לי אצלי נהרות. בספחה יש נהרות.

מה אני צריך לבוא פה שיגיד אלישע לך לירדן אמרו לו עבדם אלישע אדם קדוש כדאי לך לשמוע לו כבר באת הוא הלך לירדן וטבל מיד נתרפה זה אני הרב אומר שומעים לו ומצליחים הוא לא האמין הוא היה כולו צרעת מתרפע הזה נעמן שר הצבא של ארם הסגולה זה בנהר או הסגולה זה ברב ש הסגלה ברב הרב יודע מה להגיד ואיפה להגיד ואיך להגיד יש לו את העניינים שלו גם אלישה אתם החיה הייתה מתה לא גחזי הלך עם המשענת, לא האמין שיכול לחיות את המת אז הוא רצה לנסות, הוא שם את זה על כלב, מת וזה חי. אחר כך כשחזי הלך עם המשענת, לחיות הנדם. למה? כבר הלך האמונה.

אלישע באמו את הילד וכן הלאה. יש הרבה ניסים על ידי שאדם לומד תורה והצדקות. סיפר לנו פעם אחד במעלם היה בישיבת פורת יוסף אני לא הכרתי אבל ה היה בישיבת פורת יוסף איזה אחד צדיק ראו לו רבי יוסף למד בישיבה היה חסיד קדוש אומר הרב שנולד לו בן היה מרוקאי דווקא נולד לו בן אחרי הרבה שנים חיכה לבן נולד לו בן רבי יוסף הזה גם הוא היה אדם טוב מתע עסק בצורכי ציבור באמונה ו אומר במלחמת העולם השנייה הוא היה בטורקיה הלך למסחר לטורקיה תפסו אותו

שם אמרו לו תלך מפה מטורקיה אתה אתה פה אור ריח לא יכול להיות פה לכן את העולם היה קשה אז מה יעשה הוא הלך למצרים מצרים אף אחד לא מכיר אותו הלך לבית הכנסת, אף אחד לא מכיר אותו, היה קשה, מלחמה גדולה עלה שם לעזרת נשים. זה שלושה שלושה א ימים לא אכל.

שמה הוא נח אכל. שלושה ימים לא אכל. תראה, אבא שלו היה חסידה קדישה. בא בחלום לראש הקהל של מצרים, אמר לו, "יש לי בן אצלכם והוא יושב בעזרת נשים, שלושה ימים לא אכל, בבקשה תדאג לו שיאכל." וככה היה הלך הלך הלך וראה אותו ונתן לו אוכל היו חסידים אומר הרב היה חסידה קדישה גם עוד דבר הוא סיפר עליו על רבי יוסי הזה היה אומר שרבי יוסף הזה הבן הזה אחר כך עלה לירושלים פתח חנות כאן במחני יהודה של נעלה ואומר הוא היה צדיק הבן הזה התחשק

לו יום אחד לנסוע כמה ימים למרון אז הוא רץ הלך למרון בלילה הוא יושן נרדם רואה באבא שלו בחלום אומר לו יא הבני החנות שלך פתוחה מרוב שהיה לך חשק ניסוע לרבי שמעון החנות שלך פתוח אומר אבל תמשיך תמשיך אתה אני עומד שמה אני שומר לך על החנות כמה ימים עד שתגמור אני מסדר לך את הכל אל תדאג ככה זה מי שדבוק בתורה כדודים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם מהשמיים ותגזור עומר ויקום לך הכל חביב אצל הקדוש ברוך הוא.

איך הקדוש ברוך הוא דואג לאדם? איך הקדוש ברוך הוא עוזר. הכל דברי פלאות. פלאות.

אז בעזרת השם עכשיו יש לנו הימים הקדושים הלנו ננצל אותם להתקרב להבינו שבשמיים בעזרת השם ויהיה בעזרת השם ישועה גדולה. כל אחד ואחד מאיתנו ככה תחזק. אני אמרתי לכם א תנצלו את הימים השובבים. לחזור בתשובה, להשתדל בכל עוז ותעצומות.

הנה למשל היום עושים תיקון לטהרת המשפחה. כדאי כדאי מאוד מאוד. אחר כך אדם יגיד, למה לא עשיתי? חבל אדם צריך להתקרב להשם לתקן את המעשים שלו.

אז בעזרת השם ב-12 וח מתחילים. עכשיו אנחנו במשנה קודם למשנה נעשה צדקה. [מוזיקה] אנחנו מסכת פאה פרק ב' משנה ז'. שדה שקיצרו הגויים קסרו אותה לעצמם לקחת את זה אחר כך מכרו את העומרים מישראל לא בשביל ישראל עשו את זה עצמו קרסמו כצרו הליסטים שודדים לא ברשות הבעלים לא לקחו את זה לעצמם נשאר שם כרסמו הנמלים את השיבולים שבראת הרוח או בהמה פטורה השדה הזאת פטורה מפאה למה לא נקצרה על ידי בעלים ישראלים פטורה למה כתוב בתורה ובקוצריכם קצר חציה וקצרו לסתים חציה בעל השנה קצר

חצי באו לסתים קצור חצי פתורה שחובת הפאה בקמה אז הוא לא גמר לקצורהזהקמה הוא לא גמר לקצור באו גוים גמרו הוא לא חייב הנה אומר רבנו עובדיה שדה שקיצרו הקוטיים לעצמן ולא שקצרו הפועלי כותיים לישראל דעזבי כאילו קצרו ישראל אינהם באו קצרו את זה לעצמם הגויים קרסמו הנמלים דרך הנמנה לחתוך הקני השיבולת מלמטה לזה קוראים לזה קרסום שו נכסמנה חזיר יער פתורה כתיב גבי פה בקוצריכם עד שיהיה אתם הקוצרים שחובת הקציר בקמה כלומר חובת הפאה של זה של זה ניחה בקמ וני די עם כלי סדה

חזרה פאה לעומרים וחייב להפריש פאה מן העומרים אני מילה אחד דקלה הוא דקהילה הוא אבל אח הוא לא קילה אותה כן משנה חטא כיצרו הליסטים חיציה וקצר הוא חציה הראשון וקצר וחצי האחרון נותן פאה ממה שקצר לא ממה שהוא לא קצר החצי קצר חציה ומכר חציה הלוקח נותן פאה לכל חובת הפאה מחציה הראש שחובת הפאה מחצי הראשון הניח המוכר בקמה שלו קצר קצר חציה והקדיש חיציה פודע מיד ד הגזבה הוא נותן פעל הכלומר האחרון נותן פעל הכל למה הוא שמח על זה בעל הבית הלוקח נותן

פאה לכל שחובת הפאה ממה שקצר נשאר בזה החצי שקנה הלוקח וה כאילו לא מכר לו אלא מה שנשאר בשדה אחר שהיוצא ממנה הפאה שראוי להוציא מאותה שדה לכן הפוד מיד הגזבר מוציא מן החצי שפדה הפאה הרי הוא ילה לשדה כולה גמרא היום אנחנו בעזרת השם דף יחז עמוד ב למ איי איי איי איי איי נגיד את התפילה הנה אני רואה את הרב חורש ואת הרב ספטי שמשמור לותם שלום כהן אין אין כן לומד איתנו הרב א יום חמישי רז לומד איתנו שיויתי אדוני לנרדי תמיד כי

ממיני בלמות שם חוד קדשה בךו שכתם אתחילכם שציות כה ואני שם כל ישראל הרי אנחנו באים לקיים מצוות עשה של לימוד תורה כמו שאמר כתוב גת יום תורה לשמע כדי לקשר שש להדליקה אם שורש למעלה העניין והנוענו עלינו סידנו כלו ו רצון לפניך אלוהינו שלא יר דבר תקע על ידינו ולא נקשל דבר הלכה ושמחו בנו חבר שלא מר טהור ולא טור טמ ולא מותר אסור ולא לסות ולא יקשרו חברך ברנו ממ תורתך תן כל מטעות מדיני איסור מדיני מונות אורים בלימוד מה שגידנו כבר מדינו דו

חונה תורת ככים שסף צעודה חתום תורה מודמ תורה חתום תעודה צור ברוך אתה אדוני מד חוקך חוקך אדוני ברוך ברוך אתה אדוני דני חוקך חוקך אדוני ברוך ברוך אתה אדוני חוקך ברוךותך שתעשה דברך שמעל אדו בודי אדוני עומדים בבית אדוני הוציא לכם חודש ברחו את אדוני ברחך אדוני סיון שי שמיים וארץ כן אז היום הלימוד להילול נשמת שמעון בן יוסף סעיד האדון ארבד דוד בן יהודית ודש על ידי יהודית גרנט שהיא ישועה בכל בית ושמחה וגם כן נגיד מזל טוב לנתאן שנולנד נחד מבינו בן בן

ציון שנהיה אבא שיהיה ישועה גדולה בנחת כן ואנחנו מתחילים עכשיו את את הגמרא אפרים שלך ישבות כן מאיר הממתקים לא היום הוא רומז דימ אמרתי לו לא עכשיו בסדר עד שיקראו לה בשבת שם והכל נראה צריך לדסמינר מה עכשיו צריך על סמינר כלום לא אתה תפילות מעש איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי א אי א מה מהמה אנחנו נלך לדף יז עמוד ב' למטה ש אי איי איי איי אי א איי איי וכיוון שפלו שקלו הפושעים התרוממת קרן הצדיקים

לכתיב וכרני רשעים הגדע תרומם קרנו צדיק את אמרנו קרני רשעים זה עמלק למה ר ומ זה הקרניים של רשעים אות ראשונה ואחרונה מתרוממת וכי כן כיוון שכלו הפושעים מתומת קרן הצדיקים לכתיב חוק שמגיע תרוב מלק צדיק כולל גרי הצדק עם הצדיקים באותה הברכה גרי הצדק ועלינו שנאמר מפני סבה תקום ועד ארתה פני זקן סמיך להם וכי יגור איתכם גר הנגר מה זה זקן זקן שקנח חוכמה צדיק קנח חוכמה ואז מפני סבבה תקום והדרתה פני זקן הזאת שם והכן מתרוממת קרנם בירושלים לכן אחרי ברכת על הצדיקים

סמכו ברכת בניין ירושלים בונה ירושלים לכן למה אחד מתרומם את קרנם של הצדיקים בירושלים שנאמר שאלו שלום ירושלים שליו אוהביך צדיקים הם אוהבי ירושלים איפה השכינה שליו אוהבך לאחר ברכת הצדיקים אז מבקשים על ירושלים לכן אחר ברכת הצדיקים מבקשים עד ירושלים אחרי שביקדנו אז לכן עושים עכשיו לירושלים מיד אחר כך את צמח דוד עבדך מהרה תצמיעו שליו וכיוון שבנית ירושלים בא דוד שנאמר אחר ישובו בני ישראל וביקשו את השם אלוהיהם ואת דוד מלכה אתה רואה אתה רואה אחר שישובו לבית המקדש יבקשו את השם אלוהיהם ואת

דוד דוד מלכה זה צמח דוד אחרי ברכת צמח דוד אוהו שמע כולנו השם אלוהינו וכיוון שבא דוד בת התפילה שומע תפילה שנאמר ואביות אל הר קודשי ושימחתים בבית תפילתי הר קודשי יהיה אחר כך שימחתים בבית תפילתי זה גם לקראת כי בתי בתפילה יקרה לכל העמים.

יפה תפילתי צריך תפילה. המהות של האדם זה מתפלל. שהוא מתפלל הקדוש ברוך הוא שומע תפילה אדם תעשה אותו מלא. א' ל פית אדם איך כותבים אדם?

א' מלאה א' ל פ מה המילוי של זה אז של הא' לפם ד' מ ד' לא ד' נכון אבל ד' מה המינוי שלה ד לת אז מה נשאר ל ות אצל אצל הא' זה לפילוי אצל אצל הד לת אצל מ מ מתפלל אותיות מתפלל זה המהות של האדם שהוא מתפלל מתפלל שומע תפילה איך היא שומע תפילה אוי אוי אוי כיוון שבאת תפילה שמע כולנו בתפילה בתעבודה אומרים אחר כך יצא השם אלוקינו שהקדוש ברוך הוא יקבל את הקורבנות בית המקדש את העבודה שנאמר עולותיהם וזבחיהם לרצון על

מזבחי ברצה ושמחתים בבתפילתי עולותיהם חג מה כתוב ושימחתים בבית תפילתי אז כתוב בהמשך עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחים חרצה עושים מודים כן שבאת העבודה בתודה תודה רבה לך ריבונו של עולם איך נתת לנו שנאמר זובח תודה יכבדנני איי איי איי איי זובח תודה זובח תודה אחרי זחה בא תודה מה מה מה מה מה מה חבדנני אבל שנינו שנינו לכבדנני זב תודה יכבדנני אוי אוי אוי אוי ומה ראו לומר ברכת כהנים אחר הודעה למה אחרי שניסינו מודים ברוך אתה השם הטוב שלך ולך נה להודות מעושים ברכת

כהנים למה וישא אחרון תדע בלעם ויבריכם וירד מעשות החטות והעולם והשלמים שירד וירד מעשות החטאת ועולם והשלמים את הקורבנות רצה אז עשה תודה ואז עושה ברכת כהנים וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים אז הקורבנות מעציית הקורבנות אז הגמרא אומרת טוב אז מי אמר זה לפני הודעה אם הקודם אם הקודם עבודה אולי פירוש הכתוב שקודם קודם הוא יברך ואחר כך ירד מעשות אחר כך ירד לעשות לעשות את העולה והזבחים. מי אמר קודם יעשה את העולם והזבחים ואחר כך הוא יעשה ברכת כהנים? אולי קודם יעשה ברכת כהנים ואחר

כך ירד לעשות אומר לא סקדעתך אי אפשר לומר כך למה דכתיב וירד מעשות החטאת שירד לברך אחר שעשה מכתיב לעשות מעשות כתיב לא כתוב וירד לעשות את החטאת ואת העולה אלא מעשות ממה שכבר עשה בכוח זה הולך לברך את עם ישראל כבר עשה עשה לפני שברך הוא כבר הקריב קורבנות והוא עשה אחרי שהוא הקריב את הקורבנות הוא יכול לבוא ו כן ועכשיו הוא יכול לברך את עם ישראל השכינה שורה ולמה ולמרע אחר עבודה טוב אז כתיב הות החטאת והעולם והשלמים ואז הוא בירך שיגיד אחרי רצה

לפני מודים לא סקדעתה כתיב זובח תודה כלומר צריך לשמוח את העבודה לסמוך את העבודה להודעה זובח תודה אחרי הזבח תודה רבה מודים אנחנו לך מה חזיד שמרת היי שמוך היי אמר למה ראית לקחת את הפסוק זובח תודה יותר מאשר וירד מעשות החטאת ועולם והשלמים ולברך וירד מעשות מה הסתברה עבודה והודעה חדה מלטה אומר יותר מסתבר לסמוך עבודה והודעה זו לזו. למה שתי הברכות האלה זה עניין אחד.

גם להודות להשם זה עבודת השם זה גם מעשות זה גם עבודת השם תראה ראשי אומר אחרי אחר ישובו בני ישראל אחר ישיבו לבית המקדש ובגשו את הקדוש ברוך הוא דוד מלכיו סובח תודה אחר זביחת הודעה וירד מעשות החטאת והעולה חד מלתי אף הודעה עבודה של מקום היא להודות יש כמו שיש קורבן תודה זה גם חלק מהעבודה בטח זה שבה זובח זובח תודה יכבדנני ככה אומרים חמוס למה השבה בנו הראשון הוא נח כי הוא אחרי חמ תמיד אני אומר זובח תודה יכבדנני אז אני לא אומר סובח

אתה יודע איך בדנישמ כן צריך לדמוד צריך לראות אם זה ככה יש קמס לפני זה גם זה כפולה ככה אתה אומר שתי אותיות אדמות זובח דודיך בדן נני זה נשמע כאילו אה טוב אני לא לא שמעתי ככה אבל כן יכול להיות נלמד אנחנו לא ידענו עכשיו הסתכלנו ראינו חמש זובח תודה כבדנני ככה אני אומר אבל אתה עכשיו אמרתם לי אגיד זובח תודה בדנני פלא טוב אז נעשה נדר נלמז ונעשה נחליף גאולה נשמע ונעשה זוח תודה בדנני פה אין לו את הדגש הזה לא לא דגש השבע

ענה אני לא יודע אם הוא עושה של הישה איךים של הישה אפשר לראות בכל מקום אם זה ככה נעשה ככה יש לו הפעמים חת לא במחמה זאת הם לא ידעו לסבנ כמו היום גדול וח אז לא חט זובח תודה הנה אנחנו רואים בדפוס זובח תודה פסוק כג יכבדה למה בגלל בגלל שישטרחה על ה מעריך על הד ישמסד' אז שעה אחרי כמס שהיא תנועה גדולה הוא שנחבר עוד סיבה שיש אותיות אותו דבר אז יש שבנה יש בה בראשון זה נ כמו הללו שם גולג זה גם בסור

של עבודת השם הלו אומרים הלו הראשונה כן אומרים הללו נכון אומרים הללו זובח תודה יכבדה נה ככה צריך להגיד לכבדה נה למדנו היום ושם דרך הראנו בישע אלוהים טוב לאט לאט למדנו ושם ושם כן איןס שכר לא עובר שכר שכר למה כי אין כוד כל עוד שאין להניקוד זה לא פה גם אין לה ניקוד לא יש סתם אני לא יודע לקרואת שטע כן אני אני רואה שאני טעיתי לא אתה הלאה שאלתי איי טוב ברוך השם ומה ראו לומר שים שלום אחר ברכת כהנים למה תקנו אחרי

ברכת כהנים שים שלום כתיב ושמו את שמי על בני ישראל ואניבריכם ואני אברכם. אז אחרי שהם יברכו הקדוש ברוך הוא יברך אותם. מה מה הברכה? ברכה דקדוש ברוך הוא שלום שנאמר אדוני יברך את עמו שלום.

למה זה קרי? השלום זה קרי שמחזיק כל הברכות בו. רק במזמור ט שלוש פעמים נורך אחרי השני הולנן א זה בלי להגש כולנו איך אומרים את זהנ הונני לחט מה יש מ לא לא אין קמס חוננני חונ כן הלאה בוא נמשיך וכי מאחר ד 120 זהקנים ומהם כמה נביאים תיקנו תפילה על הסדר זה כל מה הגמרא הביאה לאל אז הגמרא אומרת אמרנו למעלה מה שאמר שמעון הפרקוני הסדיר 18 ברכות על הסדר אחרי שהסימחנו אותם למה אחד אחרי השני וכי מאחר ד 120 זקנים מהם כמה נביאים

הם היו בזמן בית המקדש השני הם קידמו את לפני שמעון הפקולי עוד היו אז מה אז אז מה הם תיקנו את התפילה ל הסדר שמעון הפקולי מה הסדיר הגמרא אומרת שחכחום שחום וחזרו וסידרו שחכחום וחזר שמעון הפקולי וסידר עוד דבר תדע לך מכאן וילך אסור לספר בזמחו של הקדוש ברוך הוא מלמד הנ ברכות אסור לאדם להוסיף עוד ברכות מדעתו רוצה להוסיף למה דמר רבי אלעזר מהכתי מי ימלןות השם ישמי יעקב תהילתו כתוב שמעון הפחולי אז למה כתוב וסדרו יש תיקון צריך להגיד וסדר מי שמתקן אלא

אמר לך חכמים הסכימו לסדרה ככה כתוב לבצ הרב אמר לו אי א אי השם יברך עמו בשלום הוא פרגוש להיות מלבוש הרב למה אני אשמח לשים שים שלום להתוב שבחר לך למה האל זה חסד שבדיל אם אדם מודע על הניסים שבורא עולם עושה לו שזה זה מלובש בטבע אז בהמשך שים שלום טובה ברכה אחים אחר יפה מכאן ואלה אסור לסבר ספרו של הקדוש ברוך הוא דאמר רבי אלעזר מה דכתי מי ימלא גבות השם ישמיע כל תהילתו למי נהל אמלא את גבורות השם למי שיכול להשמיע כל

תהילתו ואדם בעולם לא יכול להשמיע כל תהילתו של הקדוש ברוך הוא ולכן לא ראוי לי מלול גבורות השם רק מה שתקנו רבותינו זה הכל מי יכול למלא מי שיכול להגיד כל נפלאותיו של השם אדם לא יכול ואילופינו מלא שירה שלנו קרינה כהמון גלב אי אפשר אז לכן לא שייך אבל בעל שם טוב אומר מי ימלל גבורות השם ישמיע כל תהילתו אומר אומר רבי ישראל בעל שם טוב להימלל גבורות הגבורות זה דינים קשים צריך למלול אותם כלומר לכתוש אותם למתק כן למלול כמו ומללתם מלילות בידיך מי

ימלל גבורות השם אתה יודע מי יכול מי שישמיע כל תהילתו אם הוא עושה כל התהילים יכול למלול כל גברות השם אז על ידי שאדם קורא תהילים ככה אומר הבעל שם טוב הוא ממתק את הדינים אמר רבא ברחנן רבי יוחנן המספר בשבחו של הקדוש ברוך הוא יותר מדי נעקר מן העולם אוי אוי אוי שנאמר סופר היסופר לו כדבר אם אמר איש כיבולע כי אפשר לספר כגבולות השם היסופר לו שאני אני אדבר וארבה לו דברי שבח ואם יאמר איש לעשות כן חס ושלום יבולע מן העולם הנה ראשי

אומר אחי דריש להיסופר שבחו כולו כי הרבה לו דברי שבח אם אמר איש לעשות כן כי יבולע אוי ואבוי או ימם אמה כל השבחן ש בקבלה כתובים בתורה ככה לכן רשון עשמ כן הכל לפי הסודות העליונים דרש רבי יהודה איש כפר גיבור כפר גיבור היה כנראה שמה היו מתגברים על יצר הרע ואמר לה איש גיבור איש כפר גיבור חי מה דירתיב לך דומיה תהילה לך דומיה התהילה כל התהילה זה מי ששותק דכולה משתוקה מבחר הסממן והרפואה הגדולה יותר מן הכל כל זה השתיקה לא לדבר כלומר

פה לענייננו זה לא לדבר בשבחו יתברך ספמה דקולה משתוקה כן אתה יודע שכתוב בספר ראשית חוכמה למדנו החסיד רבי לפידות אומר העיד למורי שראה בחלום את רבי יהודה בן שושן ככה הוא אומר שם שאחר פיטירתו פה בגליל העניון פניו מאירות כחמה, כאור החמה וכל שיער ושיער מזקנו היה מכיר כהבוקה. כן.

שאל אותו על מה זכה לזה? אמר בשביל מעלת השתקה שמיו לא סך שיחה בטלה. אתה רואה זה לא מצאתי לגוף טוב אלא שתקע לגוף לענייני הגוף כתוב ב יש תוכמה אני לא מכיר האמנם אל הם צדק תדברון יפה שתיקה אל תבהל פיך ואל ימר פיך להוציא דבר לפני האלוהים כי האלוהים בשמיים ואתה על הארץ איי איי אתמול זה כבוד של הרב הגנו לשמה אתמול הנה ממשיכה הגמרא כי אתה רב דמי אמר אמר במערבה מילה בסלע משתוקה בטרן אמר אם מילה שווה סלע השתיקה שווה שני סלעים

כלומר השתיקה יותר עדיפה מהדיבור מה יותר עדף שתיקה מילה בסלע אם משה היה מדבר לסלח אז לא היו הלו כתוב שאלדד ומדד נתנבאו שמשה מת ושע מכניס מתנבאים אמר לה אם אמר לה תדע לך אם אתה היית מדבר לסלע אז השניים דד ומדד היו שקים אם היה משה זה זה כן אבל זה לא לענייננו למוסר שלנו אנחנו צריכים להידבק במוסר הזה עכשיו שבעזרת השם מאיפה צריך לדבר מדברים איך אמר לו כל ימיי גודלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב מי שתיקה לא אמרו רבותינו סייג לחוכמה

שתיקה שק לו אבל כמו שיקבר מילה בסדר המר שהמילה בסלח שני המלאכים ככה בוא נמשיך בוא נמשיך علىחנש אומרים משתוקה עכשיו זה מלישון משתוק בן איש חי אומר מילה בסלע משתוקה בטרה אומר היה מעשה במלך פגש שיניים אמר אם היו אמר להם אם ישאל ממני אחד מכם דבר אתה אתן לו תכף אבל אם לחברו שהוא לא ישאל עכשיו אני אתן לו בכפול. אז באמת אחד לא יכל להתאפק.

אמר לו תן לי 1000 זהובים. נתנו על המקום. אבל חברו נתן לו אחרי כמה ימים 2000 זהוב ששתק. אומר לכן אמרו רבותינו מילה בסלע נבהן להון רע עין.

אתה יודע שבזוהר כתוב אם משה רבנו הוא היה מדבר לסלע אז לא היה שום מחלוקת היה משתוקה בטרן בין החכמים לא היה מחלוקת כל המחלוקות בתורה בגמרא זה בא בגלל שמשה רבנו היכע את הסלע אם היה מדבר זה גרם למחלוקות אז לא היה מחלוקות לכן אומר מילה בסלע משתוקה בטן מה אומר אם היה בורא פעם אומר אם היה מדבר גם אל הצלע אז היו אומרים איך צלע שומע ובן ישראל לא שומע נכון גם כן סכילו שמה תירוץ שמה תיר משתוקה בטרנט אחר כך כך יש גם

מחלות כן כן יפה כראה על פה אמרנו במשנה לא יצא מנלן אמר אמר רבה תהיה זכ חירה זכרה כתיב אחימים אלה נזכרים פה בגילת אסתר כתיבתם בעניין מחילת עמלק כתוב זאת בספר מה להלן במחיית עמלק בספר על ידי קריאה אף כאן בספר חייב להיות במגילה על ידי קריאה לא על פה דווקא לקרוא בספר כתובזות זיכרון בספר חיית עמ מלך צריך על ידי קריאה בספר. גם כאן נקראה בספר. אז מה אם אדם כתב כתב מחיית עמלק זה גם נקרא כמו הוא אמר? כטוב זאת זיכרון בספר כתיבה

כמו קריאה ראינו שלא בשביל עומר לא הולך ספירת העומר כתוב צריך כתב זה בעיה כן כתב ספק לא יכול לברך לברך כאילו לא הפסיד את הכל בב במה דאי זכירה קריאי דמעיון בעלמה אולי שצריך רק לזכור במחשבה מי אמר צריך לקרוא את המגילה ללמוד אותה אומר לא סקדעתך למה דתניה זכור למה חייב בפה למה כתוב זכור את אשר עשה עמך עמלק לא תשכח אומר זכור יכול בלב כשהוא אומר לו תשכח הרי שכחת הלב אמור שלא תזכ שלא תשכח תזכור בלב אמר אני מקיים זכור בפה חייב

להוציא מהפה שלו כי כבר לזכור בלב כבר למדנו רשי אומר סמן לכל המשתוקה מבחר כל הסמנים זה השתיקה נלחת דומית תהילה מילה בסלע משתוקה בתנון ורצית לקנות את הדיבור בסלע קנה השליקה בשתיים קראת תרגום וכולי אין צריך לומר זה אבז קטנה כן כראה תרגום לא יצא איך דמה מה זה תרגום הילמה דכתיבה מקרא ויקרא לתרגום אם כתוב מקרא והוא תרגם אותה קורא אותה תרגום היינו על פה זה כמו קורא את המגילה בעל פה לה צריכה דכתיב התרגום וקרא לה תרגום כתוב ממש בלשון תרגום והוא קורא

תרגום אז יצא אפילו שקרה בלא לשון הקודש אה אמרנו לא יצא קרא תרגום לא יצא א לא יצא בגלל שקרה בלשון שזה לא לשון הקודש לא יצא שזה לא לשון הקודש בגלל כן בגלל לא לשון הקודש אבל קוראים אותה ללאזות בלעז וה אמרת כרבי בכל לשון לא יצא אז איך זה רב שמעון אמרת והיו בלעז יווני מה שאמרנו שקוראים לעשות בלעז יווני יוונית יעדיף המשאר הלישנות איך דמה הילמה מדכתיבה אשית וקרל יוונית היינו על פה אמר רבי ח אמר רבי אלעזר שכתובה בלעז יוונית כך קרא

אותה ואמר רבי אחאה מה זה שונה זה כן לא אמרנו שיפת אלוהים נייפת זה מותר רק זה התירו כמו רבן גמליאל לא ואמר רבי אחמ רבי אלעזר מנן שקראו הקדוש ברוך הוא איפה אני פה יעקב ואמר רבי חב אמר רבי אלעזר מנן שקראו הקדוש ברוך הוא ליעקב אל מה זה אל זה חזק אלי הארץ חזקיבור שנאמר ויקרא לו אלוהי ישראל ברוך הוא קרא ליעקב אין ליסקדעתך למזבח קרא ליעקב אין אם פירוש הפסוק שיעקב אבינו קרא למזבח אין ויקרא לו יעקב אין למזבח יעקב קרא אין צריך

ויקרא לו יעקב מבעלה היה צריך לתו ויקרא לו יעקב אז היה מתפרש שיעקב הוא קרא מזבח אלא ויקרא לו מי ליעקב אל הקדוש ברוך הוא קרא ליעקב אל ומי קרא או אין אלוהי הרוחות לכל בשר לא פה זה לא פה קראו ומי קרא אוהל אלוהי ישראל מתי לרב ושמואל לקטני החיובנית לא יצא על דמיה תירוצה הלאה מטבעי גמרא חוזרת למעלה כי ראה גפתית עברית שפת עבר הנהר גפתית גפתית מה זה גפתית זה לא מצרית כן זה מצרי נכון גפתית זה בצרית כן גם אומרים קוראים למשל

אגיפ גיפט או זיפט גיפט אבל רשי לא אבל אי אפשר לפתוח את הדרך אפשר אפשר תראה בחוץ תה בחוץ תה כולם פה בלי מסכה כולם פה בלי מסכהזה אמרתי אני אביא מסכה מתי קרה גבתית עברית עילמית בנעלם מדית יוונית לא יצא אז גם יוונית לא יצא.

איך אתה אמרת לי יוונית יצא? אני לא יודע מי אלא להה מה שאמר רב שמואל זה הספע. מה? גפתית לגפטים, עברית לעברים, אלמית לעלמים, יוונית ליוונים יכי רב שמואל מוכים מתיטים בלעזבוני לא כבר בכל למה למה העמידו דווקא בלעזבוני כל אחד ללוע שלו אצפחה לספחה אומר אלא מתיתין כבריתה ברשמדובר מי שלא מבין לשון נעס לכן לא יוצא בידי חובה אבל בספר מדובר מי שמבין את הלשון אז יוצא ידי חובה וכי התמר דרבו שמואל בעל מה התמר רב שמואל דרביו לעזוני הכל כשר מה זה גם למי

שלא מבין יוונית פלא רגע בשר שפות אפשר להיות כמו לא אפשר אבל רק למי שמבין אז מה אמרת בכל הרב המעלה שלו יוצא כמו אשורית אשורית מי ששומע אשורית יוצא מי ששומע יונית יוצא כן כן זה דעת רק רב שמואל מתיתין כבריתה זו מתוקמה כראה בכל לשון דקטני מתיתין לא יצא כגון גפתית למדעים תראה גפתית למדעים זה כאילו פרסית למדעים ה הוא מדיט לגיפטים אה לא הם לא מבינים זה לא יצא לא יצא אם הוא קרא גבטית מצרית לפרסים לא יצא או בפרסית למצרים לא יצא

אבל קוראים אותה ללועזות בלעז איש כלשונו כן גפתית לגפטים כן בילו את אומרים שהמן היה מצרי בכלל אולי לבק מתכב אה לא הם צודקים המן בגלגול הקודם היה מסרי שהרג אותו אותו משה רבנו בגלגול הקודם היה מצלי ועכשיו ואז הוא היה זה עכשיו אמר אסר תהרוג אותו כמו שאז לא אבל חייבים לחזור עכשיו הוא היה פרסי ויכול להיות שכל הפרסים האלה של עכשיו הם פעם היו מצרים ככה מעניין מה היה מאיר כולם בשל מצרים היה קבלה עוד פני שלש מצרים כן זה לא זה לא רב

שמואל מה רב שמואל אמרו אם קרא אותה ב ביוונית לכולם יצא כן אבל איך הזבנו את המשנהזיםצ רק שמבינים כן שלאום לא יצא שלא לא הייתי אומר זה תרגום יוצאים ידי חובה כן בתרגום אבל בגלל מה בגלל שהוא לא מבין רוצים מרוקאים ומרוקאן עוד ועל קטנה יובונית ליוונים הנה כול על מה לא אתה רואה הנה הנו דאמר כרב שמעון בן גמליאל שרק מלבד לקשון הקודש דווקא ביוונית ניתן רבן שמון גנל אומר אף ספרים לא התירו שיכתבו אלא יוונית אז לפני יובונית עדי משאר הלשונות וגם מי

שלא מבין יוונית יצא כמו בלשון הקודש עושה גם מי שלא מבין גם יוונית אותו דבר אבל הבריתה סוברת כדעת חכמים מוכתר לכתוב תורה נביאים וכתובים בכל לשון דעתם אין הדיפות ללשון יוונית על כל שאר הלשונות ולכן אם קורה ביוונית צריך שיבין את הלשון היוונית זה לא יש הוא אומר יפטלו עם נייפת ואז שר ממרו הלכה כרבן שמעון בן גמליאל למה כל דבריהם כי אמרו הלכה כרבן שמעון היא אמרי הלכה כרבן שמעון בן גמליאל מנעני מילה בשאר ספרים יש עדיפות לשון יבנית אבל מגילה דכתיבו כתבתם אמה

לא כמה שמענן בגיל כתבו כתבתם אז הייתי אומר דווקא בלשון שהוא מבין אבל לא ביוונית כמה שמענן לפי רבי שמואל גם במגילה עדיף יוונית אפילו שהוא לא מבין משאר הלשונות והלוע ששמה שורית יצא וה לא ידע מה היא כאמרי למה יצא ידי חובה בקריאה הזאת הוא לא מבין כלום מדיבה אנשים ועמי הארץ מה נשים או עמי הארץ הם גם לא מבינים מה אומר ויוצאים ידי חובה מתקיף לרבינה אתוענן החשטרנים בני מיד עינין אלא מצוות קריאה פרסומי ניסא הכינה מ מצוות קריאה פרסומי ניסא וכי אנחנו יודעים

מה זה מה פירוש התיבה החשטרנים בני הרמחים מה אתה מבין מה זה אפילו אלה שבאספן לא יודעים מה זה החשטרנים שי יודעים לקנות המילה אלא מצוות קריאת פריסובי ניסא לקרוא המגילה פרנסם הנס גם פה לועש נשמה עשירית אפילו שהוא לא מבין יש מצוות קריאה פרסומי ניסע זה לא דומה שמה הוא מבין את העניין רק יש מנחת שהוא לא מבין אבל אם אדם שומע שפה שבכלל לא מבין אז אז אחרים מבינים וזה עושה בעולם את הרושם פרסומי ניסף על פי שאין יודעים מה ששומעים שואלים את השומעים

שומע ראשי אומר שואלים את השורעים ואומרים מה היא הקריאה הזו ואיך היה הנס ואז מספרים להם מה זה באמצע קר לא אחר כך אחר כך או לפני כראה שירוגין לא יצא בהפסקות אמרנו לא אבו ידע רבנן מי סירוגין תלמידיו של רבי לא ידעו מה פירוש המילה סרוגין שמעוה להמת דבר רבי דקעמרלו לרבנן בואי לפסקי פסקי היו נכנסים מעט מעט לברבי על מתי אתם נכנסים סירוגין סירוגין היא הייתה כל הזמן בבית רבי אז היא ידע תדבר יפה אז הזאת השפחה שמה אמה שהייתה בבית רבי אמרה לה

רבנן מה זה אתם מתסים קצת קצת עוד קצת עוד קצת עוד קצת עוד אנשים עוד קצת עוד אנשים סירוגין הבינו שסירוגין זה מעט מעט הפסקה הפסקה ועוד הפסקה ועוד הפסקה לא הבו ידי רבנן מה חלוגלוגות שמאוה להמתה דבר דעמרלי לההוא גברה דאבה כמבודר פרפרינה מבזר מין ירק שמו פרפר חינה עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך עד מתי אתה מפסר את החלגלוגות זה מין ירג שנקרא בארמית פרחינה למה זה עושה את האדם פרח יעני פרח שמח פרחן איך הגעתו בר השיר אומר פה פורקה כדי לומר זה חושה

סבזית כן מי שאוכל חורשי סבזית אין לו קורונה השבת צריך לעשות למה זה שבת מברכים עוד בוא נמשיך בוא נמשיך לבו ידר רבנן מה יסלסליהרומקה זה פסוק לא זה נאמר שמה לגבי תורה סלסליה תורמק שמעו מתה דבר רבי דהבה אמרה לההוא גברה דהבה מהפך במזיה היה אדם אחד שמה היה עושה לו בלורית ככה יפה ומסרק אותה ומסדר יפה יפה אמרה לי עד מתי אתה מסלסל בשעריך אתה עושה סלסול אתה מבין הוא שם שמה אתה יודע זה גלגלים ונהיה לו גומנה גומנהזה משחק כול מולחים לעומד בשער

אז הם הבינו שזה זה תהפוך ותחפש בתורה ואז היא תרומם אותך.

מסלסל למדנו שהסלסול לשון חיפוש והיפוך. לחפש להפך לכאן לכאן. מה אתה כל כך מחפש? כאילו יש לו את הדי הפרסים יש להם הרבה שערות מסורנים והם שמה הם מכבים את הדולרים.

עוד בית המקרה ש שהיו באים גנבים שמים מצבות פה כן לנו לאבויה דרבנן מה אשלך על השם יהבך אמר רבה ברחנה זמנה חדה זינה בהדה ההוא טייעה יום אחד הלכתי עם איזה זוכר אחד ישמעני וקדרנה נתונה הייתי ה היה לי מסע על הגב שלי הייתי מרים מסע אמר לי שכל יהביך ושתי הגמליי תיקח את המסע שלך תשים אותו על הגמל שלי אז הבנתי שיהיהבך זה המסע שלך כן צריך אדם כל ביטחונו שדי יאבך וש שתה הגני תביא את החסרונות שלך תשים את זה עליי ככה אומר

הקדוש ברוך הוא אני מפרנס אותך אתה אל תדאג יאפכה שיק יהיה בך יפה יאבך יות כ בך נחמדבחן הוא צריך לשב את זה לידי במבחן הוא צריך לשב זה לידי אתה לא צריך להעתיק, אתה לא מעתיק מתמטיקה מתמטיקה בבא חמבויה דרבנן מי ותתיה במטה השמד שמעו על המתה דברי דאבת אמר לחברתה שכל תתה ותתי בתה קחי את המטה ותטתי את הבית אז הבנתי שזה לכבד לנקות את הבית אתה יודע זה נאמר על בבל שהיא תחרב ואז זה תטו אותה במתטה אומר אני תתרוקן לא יהיה במאומה

ככה יהיה בספען תנו רבנן תנו רבנן כר סירוגין יצא פסק אמרנו יצא אבל סירוסין לא יצא קרא אותה למפריע רש"י אומר למפריע כמו סרס את המקרא ודורשהו וכן יצא מחותך מסורס רבי מונה אומר משום רבי יהודה אף בסירוגין עם שעה כדי לגמור את כולה חוזר לראש אתה רואה גם אם בסירוגין הפסיק והרבה זמן חיקד לגמור את כולה חוזר לראש אמר רבי יוסיף הלכה כרבי מונה שאמר משום רבי יהודה שאם שעה הרבה זמן חוזר לראש אמר לי אביה לרב יוסף כדי לגמור את כולה מאך דכאה נספה

עוד מרשה לשפה מה זה כדי לקבור את כולה מהתחלה לסוף או מאיפה שהוא באמצע שם פסק פסק אמר מרשה לשפה אם כן אתה דברך לשיעורים לא לא מהתחלת המגילה עד סופה זה עם שעה כזה זמן למה אם לא תגיד כך מאיפה שהוא פסק אז נתתברך כל אדם לפי איפה שהוא פסק זה לא מסתבר יש זמן קבוע אמר רבי אבא אמר רבי ירמיאבא אמר הלכה כרבי מונה שאם שעה כדי לגמור את כולה חוזר שמואל אמר אין הלכה כרבי מונה בסורמת נוחי שרבי אבא אומר הלכה בשם רבי

ירמיה שהלכה כרבי מונה בפמדית אמת נוחי אמר רב קנה אמרב הלכה כרבי מונה שמואל אמר אין הלכה כרבי מונה רבי מתנהבחה הרב אמר אין הלכה כרבי מונה שמואל אמר הלכה כרבי מונה אמר רבי יוסף נקודר ביבי בידך כמו שאמר רבי ביי למה שמואל אמר שהלכה כרבי מונה שצריך לחזור למה מצינו עוד מקומות לשמואל ה הוא דחיש ליחידה הוא מחמיר כדברי היחיד גם כאן מסתבר לומר שהוא החמיר כדעת רבי מונח תנן איפה ראינו שומרת יבם אישה שמת בעלה בלי בנים אין לה ילדים ומת בעלה עכשיו היא

צריכה להתייבם לאחיו היא שומרת טיבום לאחיו ממתינה לאח הגדול שיבם אותה או יחלוץ לה שקידש אחי את אחותה אח הקטן יותר הלך וקידש את אחותה נתן לה טבעת הרי את מקודשת תהיה אבל עדיין לא היה חופה משום רבי יהודה בן בתרה אמרו אומרים לו המתן עד שעשה אחיך הגדול מעשה יפה עכשיו מה הבעיה פה כדי שת אחותה כתוב בתורה ואישה אל אחותה לא תיקח לצרור לגלות ערבותה עליה בחייה אסור לאדם לקחת שתי החיות עכשיו זאת היבמה הזאת היא זקוקה לכל האחים מצווה בגדול אבל כולם יש

להם זיקה אליה כאילו היא האישה שלהם באיזה אחוזים עכשיו הוא קידש את העותה כמו הוא לקח שתי אחיות בעיה לכן מה אומרים לו? אומר לו תמתין עד שאחיך קודם כל יעשה או חליצה או שיסא אותה ואז אתה שניים לקחת שתי אחיות אין בעיה אבל תמתין בינתיים אתה לא יכול לקחת אותה למה זה כמו אתה נשוי לשתי אחיות לקחת שתי אחיות לך לאיש אחד אי אפשר ואישה אחותה לא תיקח מתי הוא קודש לפני שהוא נצטר לפני שחתר אחרי לא מסתמע אחרי למה אם זה אם זה לפני

אז היא גם יכול להיות חייב רק חליצה אי אפשר ריבון למה יכול להיות שזאת אשת אחיו אם היה נשוי איתה אז בוודאי שהיא לא הייתה הייתה יוצאת לחירות זאת אומרת למה זה זה ה הוא לא אי אפשר לקחת אותה תיקר צרה צרה צרה זה אישה אדם שיש לו שתי נשים אחת נקראת צרטה מרדכי בן חנן ליל נשבת סעדיה בן סביחה כן חרי בנינו שמר כן כן הוא גם נותן לליל שישי כן הלאה הלאה כן אבל הביא של אלית או הביא של מלכות ות משהו משהו חני

אה טוב טוב הלאה הוא מבסו הוא רוצה בשביל הקהל מהתי יום שני לא השם יום ראשון אותם שומרת יבם ראשי אומר מצפה ליבמה ומצווה בגדולם. בא אחד מן האחים וקידש את אחותה של יבמה. אחר שנפלה אתה רואה רש"י אומר אחר שנפלה היבמה לפניהן אומרים לו אמת מ לקוצה עד שיעשה אחיך הגדול מעשה בימתו או לחלוץ או ליבם אבל בעוד היב לפני כולן אבל בעוד בבא לפני כולן לחלוץ ולא יבם הרי לכל אחד כאשתו על ידי זיקה טיבו ועשו באחותם משום אחות אישה כסבר זיקה אפילו בתרה

בכל שכן בחד פליג רבנן עלה והמריד בשני אחין הן אין זיקתו מיוחדת להיות מוטלת על אחד מהן להיות כאשתו ומותר באחותה אז בוא נראה מה הוא אמר משום רבי יהודה בן בתלה אמרו אומרים לו אמת שעשה אחיך גדול מהעשה אמר שמואל הלכה כרבי יהודה בן בתל חכם אמרו לא צריך היא לא זקוקה לו זה אח הגדול גמרנו לא לכולם היא זקוקה ואז הוא אמר הלכה כדברי כן ב מובןזל כן תנו רבנן שלמו שאתה איתי או אתה בקפה תנו רבנן השמיד באסופי אותיות או פסוקים וקראן הקורא

כמורגמן המתרגם יצא קרא אותם כמו בעל פה אתה מבין שקוראים בעל פה מתרגם בעל פה מתרגם רגע היא לא כשרה תיבה אחת כבוד הרב שרה כזה אותיות ברגע שחסר מילה לא נורא לא נורא חסר אפילו הרבה אפילו רק במגילה כן כן לא בתפילה בזות ולא בס לא לא אבל למה אומר המתורגמן מה כתוב השמיט הרי הוא כמטורגמן המתרגם כ מתורגמן הגרא אומר שומע למה אמר מתורגמן המתרגם אלא אפילו שהוא קרא את המגילה בשתי שפות קרא אותה עד עכשיו עברית ועכשיו רק כאילו קורא המתורגמן שמתרגם רק

הוא קורא וזה עכשיו מתרגם להם את זה בלועזית בתרגום יצא זה הגרה הגרה אומר מניים מטווה היו באותיות מטושטשות או מקורעות או אם רשומה נקן קשר פסולה ופה לא נכתבו כלל קשיה הבקולה ה במקצתה מה שאמרנו כשכל המגילה מטושטשת זה פסולה אבל מקצתה השמיד הסופר מקצת תיבות כשרה השמיד דילג בהסופר פסוק אחד קראת קורא רש"י אומר כמתורגנם מתרגן על פה לא כן כן מתי והיו בא אותיות מטושטשות גמרנו את הקושיה ואת הטירות אם רישומן נקלקשה פס פסולה אז כל שכן אם לא נכתבו בכלל מה אומרת

לא אם כולה מטושטשת פסולה אבל לחסר בה תיבות אותיות לא בכולם מעט כשרע תנו רבנמה קורא פסוק אחד לא יאמר יקרא את כולה ואחר כך יקרא אותה אותו פסוק השמיט לא אמר בכלל לא בעל פה לא ולא בפנים אלא אמר אני אקרא את כולה אחר כך אחזור על אותו פס פסוק אלא קורא מאותו פסוק וילך יפה נכנס לבית הכנסת ציבור שקראו חציה לא אומר קרא חציה עם הציבור אחר כך יתרה חציה אלא קרא אותה מתחילה ועד סופה ביחידות כי זה לא שווה זה זה מפריעה כשרה

מגילה כשרה כשחות מה שקרה כן זה מגילה כשרה וחסר בה היא כן כן חסר כשר מתנמנם יצא אמרנו אם קרע אותם מתנמנם את המגילה יצא איך היא דמ מתנמנם אמר רב השניים ולא ניים ישן כצת אבל לא לגמרי תיר ולא תיראר כצת אבל לא לגמרי לא דקראו לוענה קוראים לו שומע ולא ידע להדורי צברה אבל שואלים אותו אותו בהבנה לא יודע להגיד אומר כן לא אמר לו וכי מתכירו את כ האם ככה זה היה וכך וכך כן אז אתה יכול להראות לי ציומו של מה זה

ניים ולנים רדו לא לא הייתי רד הקפה ה ראשי תיבות הורים ראוי ישן מעודם שלא נכון צריך לפני שקוראים את המגילה לישון למה מי שקורא שומע מתנמנם לא יצא לא יצא בפרט אלה שרגילים בערק בדשי וזה זה בעיה ארבע שעות לא בכלל אה הם עייפים דווקא אדם שהוא לא אחר הוא לא הוא לא הוא לא ישנון אדם אוכל הוא נהיה ישן אדם הוא לא אוכל הרב קוראים את זה בצוםכל לא בכל העולם בצום נכון נכון אנחנו פה בירושלים אצל הרב עמוס ב לא יש לפעמים מתי

תלוי מתי כן אה שנה שעברה השנה אבל יהיה פורים של פה ביום שישי בעזרת השם אוהו איזה תיקון גדול זה יסוד זה חוט גדול כותב היה כותבה דורשה או מגיעה אם כן יבו יצא איך היא דמה היא דקה מסדר פסוקה פסוקה וכתב לה קורא את הפסוק וכותב אותו כיוון בו יהווה מה זה יעזור על פרו קורה על פה מה זה יעזור אלנה דכתב פסוקה פסוקה וקרנה כותב קודם את הפסוק במגילה ואחר כך קורא מי יצא ואמר רבי חלבו אמר אחבר גוריה אמרב הלכה כדברי אומר כולה

צריך לקרוא כל המקילה כולה צריך להיות לקרוא את כל המגילה כולה ואפילו אם ד אמר איש יהודי צריך שתהיה כתובה כולה אפילו מי שאומר אפשר לקרוא את המגילה מאיש יהודי לא צריך מהתחלה אבל צריך שיראה כל המגילה כתובה.

אי אפשר כותב פסוק וקורא אותו כותב פסוק צריך כל המגילה כתובה ואז יכול לקרוא מבפנים אלא דמנחה מגילה כמה וקרא לה מינה פסוקה פסוקה וכתב לה יש לו מגילה כשרה עומדת לפניו ואז הוא קורא משם פסוק והוא כותב ככה צריך אסור לכתוב בעל פה גם ספר תורה ככה עושים כן חייב לקרוא מפי קריטיו יש לו את הזה יד נכון והוא כותב רבי מאיר כתוב אמרו שהוא אולי הוא כתב אותה ואחר כך קרמ הנה גופה אמר רבה ברחנן אמר רבי יוחנן אסור לכתוב אות אחת שלו מן

הכתב הנה אתה רואה מתי אמר רבי שמעון בן אלעזר מעשה ברמאיר שהלך לעבר שנה ועשיה איפה זה עשיה בחוץ לארץ ולא היה שם מגילה וכתבה מליבו וקראה מזכרונו כתב את כל המגילה ועד קרא אותה מנקתיו זה בעשיה אז איך אתה אומר ש שאסור לכתוב רק מפי הכתב לכתוב זה מקל אבל זה היה בשט הדתחק שנרבי מאיר דמקיים ב ואף עפך יישרו נגדך ירו יישירו נגדך נכון אף עלפך יישירו נגדך הם מיושרים אצלך כלומרצ אצלו הכל היה מיושר מה אומר רש"י אין ראשיגש חושב שבטופיה מיושרים היו

אצלו שידע את כל התורה בעל פה לא חושש שיטעה אמר אמר לרמי ברחמה לרבי ירמיה דבטי מה ואף עפך ירו נגדך אמר לו אלו דברי תורה הדכתי והוא התעיף עיניך בו ואינינו אם תסיר עיניך מהם תסיח דעתך מדברי תורה ותרצה כל הזמן ללכת למלונות ולפרג וכל מיני מקומות איי איי איי אז זה הולך כרף עין בורח ואפילו אחי מיושרן אצל רבי מאיר זוכר את הכל בעל פה ישירו נגדך היה סופר אבל זה היה שעה התחלנו מה אין מה לעשות בן פורת יוסף בן פורת עלי עין

אתה יודע עין זה אף אפך ירו נגדך מתкаב שתי אתה יודע שרבותינו דרשו אם אדם העיניים שלו רואות איזה בעיה אצל חברו רואה שחברו לא בסדר צריך צריך להגיד לו עף על עפך ירו נגדך סימן אתה לא בסדר אם ראית בחברך קשות עצמך אףפך ישירו נגדך הנה אומר התרמה למגילה ומעתיק ממני צריך להשמע אינן דרך דמעתיק ממנה אם כיבני בו יצא תעיף עיניך בו ואינינו תכפול עיניך ממנה הרי משתקחת ממך כרף עין רב חזדה אשכח לרב חנאל דבק כתב ספרים שלא מנקת אמר לי ראויה כל

התורה כולה להיכתב על פיך בעל פה אין אין בעיה איתך אתה יודע את כל התורה בעל פה אלא ככה אמרו חכמים אסור לכתוב אות אחת שלא מנקה תו גם למי שהוא לא חושש שמו יטעה דקה אמר כל התורה כולה ראויה שתכתב על פיך מכדי מיושרים אן אצלו והרבי מאיר כתב אומר כן שעת הדחק שעה לא היה ברירה לא היה ברירה מה יעשה הבישרה לדבר לדבר ברחבו למכתב תפילין ומזות שלא מנ כתב כמן כיד יתן יותר לו מוכר תפילין היה וימר לו אני מרשה לך כהית דן

תני רבי ירמיה אומר משוב רבנו תפילין מוזות נכתבות שלו מן הכתב ואין צריכים שרטות והלחתה תפילין אין צריכים שרטות מזוזות צריכים שרטות אידי ואידי נכתבות נכתבות בין תפילין שלא מנקתיו מה הייתה מה מגרז גרסין אדם כל הזמן אומר אותם שמע ישראל כל הזמן הייתה כתובה בסם מה זה שם אתה שומע אז אפשר לקרוא תפילין ומזוזות איך אפשר לכתוב גם בעל פה חידוש שם שמה זה מין צבע צהוב שקרה אמר הברלה סקרתה שמה צבע אדום קומוס קומה שרף אילן קנקנתום חרת דושקפה זה שם שצעים בו נעליים

שחורות שם רש"י אומר שם מנענים שחורים דפטרה דמליח וקמיח ולא עפיץ מה זה דפטרה זה עור שמעובד במלח ואחר כך במים וקמח ולא מעובד בעפצים נייר מחקה נייר זה עשבים דבוקים בדבק זה לא מעור של בהמה כמו הנייר שלנו עד שתהה כתובה אשורית. אמרנו במשנה לא יצא שתי כתובה אשורית לשון הקודש למה דכתיב ככתבם וכזמנם קימו וקיבלו היהודים עליהם לעשות ימי הפירים ככתבם וכיזמנם ככתבם של היהודים זה לשון הקודש שביונית זה בסדר כתוב אשורית כתוב אשורית ביוונית על הספר מלן את תהיה כתיבה כתיבה כתיבה חב

כתוב אסתר המלכה כתיב אתה אומר להם ברוך מפי מפיב יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו אתה רואה כתיבה על הספר זה קלף מעובד וצרי גם דיו כן נעשה את ההלכה אה אה בעזרת שועתו למה תקרא אותה תקרא אותה תכף תכף לא עכשיו אנחנו הלכות ברכת הפירות סימן רב סעיף י ד אגוז רך שמבשלים אותו בדבש וקוראים לו נוס מוסקדה מברך עליו שהכל הגהה וכן אותם מוזגוזים שמבשלים אותם מדבש בעודם ירוקים מברכים שהכל אתה יודע זה מדבר לוקח אגוז רך שלא נגמר

גדולו הקליפה שלו עדיין היא לא קשה לוקחים אותו עושים אותו מרכחת עם הקליפה שלו מתגנים אותו בדבש אז אז מברך על זה שהכל למה אנשים לא נוטעים את זה על דעת לאכלו בקליפתו למה זה לא נגמר גידולו אלא לאכול את הפלי כשיתבשל בפנים אבל מרן כתב שבסעיף ב' שפרי בוסר שראוי לאכילה על ידי הדחק חוץ מענבים מברך כבר ברכתו אז אומר פה הבי ביאור הלכה שבסעיף ב' מדובר בפרי שבגד שבגדולתו יהיה ראוי לאכול חי לכל אדם לכן אומרים שגם אתה בקטנותו אפשר אבל פרי ש שפרי

זה גדול לא ראוי לאכילה לרוב בני אדם כשהוא חי לכן אין עליו שם פרי בכלל זה ככה האגוז הזה סעיף טו על הצוכר מברך שהכל וכן המוצאץ קנים מתוקים שהכל הסוכר זה זעה בעלמה שאדם אוכל זה שהכל גם אפילו מי שמוצץ תקני סוכר שהיינו ילדים היה את זה הרבה כל הפרי סוחטים אותו מברך עליו המיץ שלו שהכל נהיה בדברו חוץ מענבים אז לכן זה עד הסוכר מברר שהכל אבל אם אדם למשל יש על ידו פרי של בורא פרי העץ ויש לו את הסוכר של הקנה הזה.

אם הוא יברך קודם כל על הפרי ב פרי העץ ויכווה לא לפתור את הקנה. למה?

זה יכול להיות שזה יפתור אותו המים שלו של הקנה הזה. איזה יש לזה כבות זה לא זה קנה סוכרסוכר. כן. אז הוא מברך על הבץ?

לא על זה לא שומע מה אני מדבר. תפוח ברכה תפוח מכוון לא לפ יש לו תפוח מכוון לא לפתור אותו כל שנה מתחלף חים תקנה בצל אבל הוא תפל לו הוא לא מה תפוח בסוכר לא לא הקנה סוכר בחוץ לארצל יש להם מכשיר מכניסים אותו יוצא הימיץ שלו שהכל כ גם אתה מוצץ את זה לא איך אתה אוכל את זה אבל הוא עושה למשל א המינין הוא עושה יופי. אתה יודע מה זה יופי? זה תפוח שהוא עוטף אותו בסוכר.

תבינה אם נראות. דע מה להגיד לך הלכה טז שים לב מאיר על פלפל וזנזבין יבשיים ועל הקלאו של גרלופולי ציפורן וכל כיוצא בזה שאין דרך לאוכלם אין על ידי תערובת אין מברך עליהם כלום וכאילו תבלינים שאין דרך לאכול בנפרד רק על ידי תערובת אין הלכה אין הנאה בזה זה באכילה אתה היבש אין בו טעם ממש אז זה כמו הסוכר לפעמים אם אתה אוכל את זה על ידי תערובת ממש ככה זה צריך לברך על הבור פרי האדמה אם זה ראוי אם אתה לוקח את התבלין הזה ואתה

לוקח אתה תוחן אותו ואתה שם אותו עם סוכר ועם הזדבה אתה יכול לברך על הבא אדמה אבל אם אתה אוכל אותו כמות שהוא זה לא מברכים עליו כלום שומשום בט היום אני יודע שאנשים הם אוכלים כינמון מוצצים כינמון אני עושה עם זה גם קנה סוס רוח כפי אז לאכים עליוני כ טוב נראה את זה אחר כך זה קנילה עד כאן עכשיו זוהר בראשית תמן בראשית תמן תראה תמן שבת כגנ בראשית בראשית שבת שבת לעשות את השבת שבת דק בשבת ונ שבת עולם צדיקה חד שביעי אבן

עונג שבת ונהר יוצא מעידן להשקות את הגן ונהר התנהר ויתנה התנהד תקרן נעפג תנהד תקרן חנקדמים עניית עראת אלוים זולתך א ועבר בן אבא ואמ 500 שנה צדיק שביעי מתכנ זכה לשבת משה ביום השבת וכיו ודאי כל מדך זכו לגנם 40 מלכות חס אחד נו לקבל 40 מלכויות חסח בשבת ואנו עשר דלקה לחנחש שעוג שבת מלאכות ישראל קובל מלכויות יסות השבת שתיים נחש מדמדה גרים דג נשמתה ברשות ונעלה ברשו אחר חו דגרים ישראל ישראל רבים כן ברשות שבתי חורך בשבת מר והבורק אין בו מים מים

אין בבנ וכבילה נוכל ו כמו שו בשבת וכדשקחתני בורחת ככבר תמרבה מפניסות אנוכי בורחת תחול עלית נעליך רגליך נעל מטוכ המקום אשר שבת אברה שכנת בשלת קותוכח בשינה אחצתי את רגלי חתנפ בשבת שיהיה בלבושג מחליף מוסי קודש כל המוסים מוסיפים בשבת גור גורע שלום כל המוסים מוסיפים שתרה בשבת ואתה תר ואת יעקב יעקב מחרית דרכנו לכל החוסים בו פתוח דף 265 והבו את המשכן אל משה כתיב רקיעקרן מסתג חדש בהזכר סתכל החיה בטש בו רוח מסתלק כוכתיב החיות ועל הארץ פנים כתיב כרוח החיה באופן פנים

המים מסתלק אחת בטעשה עבירה עליו צליק לי ארבעת חות חיה מנו סל כל לעלה עד דמתי לגבי לגבי זרעה יינוכת בתולות אחרי הרעות מבות לך מגן דרב עקרו ולא זזו מן חיה קורס לעלמ כמיתה דקוס לגבי ענה ד מעל הארץ וכל הסתלקת לעלה ונלקין לה כדי כתי ו את המשכן אל משה ו את המשכן אל משה כמה דעת מר מובאות לך תי ויסו את התיבה אל משה כמה דעת מר דמות כמרי אדם עלה מלמעלה יורזדם ומנן דקרי אדם דכתיב לא ידון רוח באדם לעולם בשגם ובשר

והיינו משה בגין כך עליכסיד לאדם כמה עלה והיינו משה ויביאו את המשכן אלן ארבעה חבן כצלקן כתקעמרען פתום הכורת והמדנו אלוהינו עלינו כ עלינו מעשהנו כל אתה הוא אדוני אלוהינו שקטירו אבותינו לפניך את כתורת הסמים בזמן שבית המקדש קשר ציוית אותם עליד משה נביא אך ככ כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף חנת חנה סמים מונה זכה בתהיה ויאמר אומר אדוני אל משה קח לך סמים ושחנת וחסמים בונה זכה בד יהיה ויאמר אדוני אל משה קע לך מים נטף ושחלת חל בנה שמים

ולבונה זכה בת בבד יהיה בבד זקה שחלת אדוני ויאמר יהיה בבד יה בבקר הזו הדב ז עשית אותה כחודש כתבךת ממנה לפני הדרכך שב קודש קדש ת עליו אחרון כתור צמים בבוקר בבוקר ציבו את הנרות העלות אהרון את הנרות בור תמיד פני אדוניכם תנו רבנן פתאום קטן 398 מנים היו בה5 קניון ממה מנה בכל יום אחד שלוש מת שמה גדולהם חזקים כדי לקיים מצד כהסמנים היו בה ואלו הן הצורי והציפור ו בל 70 מור וקציעה שבולת נרד חרכו משק שיש 16 כילופה שלושה כנמפסין מביא חמר

חיבר עתיק מלח סדומי דרובע מלא שן כשהוא רבי נתן אבלי אומר אב כיפ פתן גשים נתן בבש ואם חיסר אחד מגבני חיים רבן שמעון בן גמליאל אומר הצורי אלוהל אשרף הנוטף מעצדבות קשנה למה היא באה כדי לשבות בצבון כדי שתה סמה ובא כדי לשות בצבון כ שת עזו מרגליים יפין לילה ש מחזים גלי מקדש בני הכבוד תניה רבי נתן אומר כשהוא שוחק אומר הדק הטב הטב הדק ונ שהכל יפה לבסמים בטמן לחצרה נ שאני שבע לא שמענו אמר רבי יהודה זקלן אם כמידתה כשרה לחצאין ואם

חיסר אחד מכוסני החיים מתה תבר כפרה אחת ל60 או ל70 שנה שצאים ואותב כפרה לותר בכור טוב של דבש אין אדם יכול לעמוד מפני רחה ולמה אין מערבין בדבש פני שהתורה ככו כל דבש לא תקטרו ממנו שאל אדוני ויאמר עליהם ישראל אביהן אם כן פותחו מזמרת הארץ כיכם שנח מעד צורים ומעדש נכות ולות בוטנים ושקלים ויאמר עליהם ישראל בנו כפזות עשו כחום מזמרת הארץ וככם מנחה מעד צורי ומעד דבש נכות ולותנים ושחדים ויאמר עליהם ישראל בן נמכ איפה זאת עזוב בחו מזמרת הארץ בכניכם והורידו לאיש

מנחה מעד צורי מעדבש נכות לות מותנים ושכנים משה להם לכם שפסה כתם והגעת תמשכוב שתמדות מן אדם אשר בסך ואתם לא תצאו מדו בוקר צרים וראה אתם על שתי המזוזות צח משחין בתחור זהב טהור מקשה עשה את המורך וכנג חיו ויש שישה קנים יוצאים מצד שלושה קני מנורה מצדה אחד שלושה קני מנורה מצד השני ש גביעים משוקדים בקני אחד כדורים משוקדים בקנה אחד כדור כן אין ששק יצח שנעקנים וכבתו חד שני קנים ממנה בכתור שני קל ממנה ששתקנים צאים ממנה כפתורהם וקם ממנה היו כולם שחב

טה ויעס את נרות שבח זהב טהוב כי זה עשה אותה ואת כל כדנג אדוני אדוני להושיע לנגן חי על בית זה מעשה זהב עד שמראה ש משה כנס אתה ויאמר משה לארון קח את המחתה ותן עליה אש כרון כאשר בר משה והגפה שגפה נעצר ויאמר של אהרון קח מתה ותן עליה אשכה כיצ ויקח חרון כאשר משה ורגע עם ויעמוד בן המתים בין חם מגפה מגפה נצר ויאמר משה אהרון קח את המחתה ותן עליה שדבר אד מחבר עליהם כיצג ויקח אהרון כאשר דיבר משה תוך נגעם ויתן

בן החיים מגפה שפתח וגפה צרה ואני אשיר עוזך רנבח את מסגזרני ניש חזך לבוק שעוזך לבוק ואני נצח בן גן מזמור שירנו כנו אותו כלי ארץ יעמוד פנחס פלל צרך ממניך אשת חצוב שתים ועוד [מחיאות כפיים] כטוב שנים בשבת זקני ארץ עו לבושה ותזחק ליום אחרות פלך בחוכמה סופיה הליכות בתה ויעב בנות עשו חין ואת עלית כולנה שקרחן בן היופי שבות עמנו מסגב לנו יעקב אדוני שיע כי מעולבו שנים קדבוניות ענכ גדולתי מנךצ נגבתך תמיד גומנ חסידך יחיד גא לעמך פני זוכשנות י רצון לפניך אלוהינו

בזכות קריאת פתום הקטולת בזכות פסוק ותיבותיו וותיותיו ונכודותיו ושם חמלינו כל ישראל חנוח תכנס לנו פשו עלינו כל ישראל בהם צ גופנו מוקים עוני שפו שמכור חולמך ישראל שם המלאך משכי גופעות ואשר כבר היו ארבעה מילוים סג מהבן כל מותן שמ השם כוחלו השמות צה למלאכך קדשים שישמרו ואם לנו דברנו בכוח השם חלפו שהוא שם תקנו שם שהוא שם כלים כלים בשנו מות ש הגדול כן יענו כל צי הקדושה שבתוך מקום קדוש נפש כתוב נתארץ מערי שבתי חי רעה מן הארץ חרב לא תעבור בארצכם יו

לרצון רפי ויזון בפניך יצורי וגואלי מי שברך בותינו הקדוש אברהם ויעקב משה ואהרון סבי שלמה יברך ושמו ור הקהל הקדוש כדעברך זקירות בסחה ושועה אורך ימים שנים רעננים שמחים שעות גדולות חיים טובים ונחת גשמי ורחניים וכן יהי רצון ונמר אמן אז כל טוב לכולם כל יום ‏v