הדף היומי מסכת כתובות דף מב השיעור היומי כ מנחם אב תשפב מפי מו"ר ר' בניהו שמואלי שליט"א

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום רביעי בשבת קודש כ לחודש מנחם אב תשפב. הנה היום זכינו לעשות הטרת נדרים כמנה כהל קדוש בית אל. דבר גדול יש לנו עכשיו לקבל עלינו כמו בפרשת השבוע.

ואכלת ושבעת וברכת אדוני אלוהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך. זה מדאורייתא לברך ברכת המזון. אבל צריך להיזהר בכל ברכות הנה. קודם כל רבותינו הפליגו בסגולה של ברכת המזון בכוונה מתוך הסידור.

זה הסגולה הטובה ביותר לכל דבר. אם נשמירה מכל צרה, אם להצלחה, אם לפרנסה טובה, כמו שאמר יש לכיש, אם אכלת וברכת, כל הטובות והברכות שבעולם יבואו אליך. ככה הוא כותב בספר החינוך הוא כותב שמקובל מרבותינו ישמרי מהן שכל הזהיר בברכת המזון מזונותיו מצואין לו בכבוד כל ימיו. זהיר בברכת המזון מזונותיו מצויין לו בכבוד כל ימיו לא צטריך לטרוח על זה בכבוד יבוא החידה אומר המברך ברכת המזון בשמחה ובמקוררם סגולתו להיות עשיר המרשה כתב כל יהודי מברך בכת המזון כראוי אלה הברכות עצמם שמברך הם המליצי יושר

והס סניגורים הטובים להמליץ עליו בשמיים שישפיעו עליו שפע טובה וברכה פרנסה בקלות וברכה כך כותב המרשה אותו דבר מובא בזוהר הקדוש אמר רב יהודה גדול כוח ברכת המזון שמושיף כוח בפמליה של מעלה אז אומר אני רק אומר לכם את זה בעברית כי הוא אומר למעלה בשמיים יש מסתינים שמקטרגים על אדם שחטא שלא לא לתת לו פרנסה בקלות, אבל בזכות ברכת המזון בכוונה מצליח להתגבר על אותם מקטרגים ויתנו לו פרנסה בקלות.

כך כותב הזוהר. אז הנה, כל מי שמברך ברכת המזון כתיקונה, אז כל הברכות שבתורה א חלים עליו. אתם יודעים אני גם כל הברכות לא רק ברכת מזון כל ברכה וברכה זה תיקון גדול לאדם כל ברכה שרבנו הארי אומר צריך להיזהר מאוד מאוד בברכת הנענין שאדם אוכל בורא פרי האדמה בורא פרי העץ מוצלח מן הארץ כל דבר יכוון בכוונה לא יהיה מהר ברכה ראשונה ברכה אחרונה הכל אומר שהיה במרוקו יהודי אחד היה שמו שסון סליחה לא יהודי אחד היה לו פונדק באמצע הדרך למשל לענייננו כמו שער

הגרגאי באמצע היה שמה פונדק אז היו הולכים בעגלות מגיעים לשם יש שמה קצת מקום הערכה שאדם רוצה לישון קצת לנוח והוא נותן לבן אדם קצת אוכל מה שהוא אוהב קצת אורז קצת ככה נותן לו משקה, נותן לו לשתות קרים, חמים היה לו ברכה. למה?

מסביב לפונדק שלו היה מעיין מהשמיים. מים שמים מעיין חיים טובים. בקיץ היו כולם חונים שם, מתרחצים במעיין חינם, שותים מהמעיין, שמחים ונכנסים אצל הפונדק. בינתיים קונים מה שרוצים עוד תנחים מרוויח טוב ככה כל עוברים ושווים זה התחנה שלהם היה איזה אחד שמו ששון היה מקנה ממנו מאוד אמר לו תראה אתה יודע תמכור לי את המקום הזה כמה שתבקש יתן לך לא אומר זה אני מתפרנס בניי נחדיי המשפחה מורחבת כולנו פרנס נהיה עיני תלך לחיים טובים שלום כל איזה כמה חודשים בא אולי תמכור לי אולי תמכור

לי עד שהתייעץ עם המשפחה שלו אמר להם זה קשה לו העיניים שלו עלינו בוא ניתן לו איזה מחיר מופרז נחיה בזה אנחנו ובנינו אמרו לו טוב תקן לו אורחת מחיר נתן לו מחיר אבל מחיר אמר טוב אני אתן לך שילם לו את הכסף לקח פונדק אבל למזלו כל כס פה שם אבל המים המעיין סגר לא נותן מים בצר לו שהבינתיים לא באים אנשים גם האוכל יש לו טעם אחר גם הזה יש לו הכל אחר מה יעשה בצר לו הלך אז באותו זמן לגאון חידה אמר לו

אתה מברך על מה שאתה אוכל אומר לו אומר מהיום תקבל עליך לברך בשביל זה אין לך ברכה הוא מכר לך מכל הלב נתת לו הרבה כסף בסדר אבל תברך מה שמך אומר לו ששון אומר ושאבת מים בששון בששון שתיים ברכות שהכל ונפשות אם אתה תברך שתיים ברכות שהכל נפשות יבוא לך וככה עשה בך טוב והשם נתן לו והשם זיכה אותו ככה זה שאדם הוא מברך הברכה באה מן השמיים היה אומר הרב כל שסשון הרוממך אלוהי המלך וברכה שמך על עולם ויתי לכילה רוממך יחשוב ברוממתו יתברך

ואז יברך ויהיה ברכה כמו שצריך היה באה אישה אחת אצל המהרל דסק מסכין אמרה לו בוכה שהיא לא זכתה לבנים אמר לה אם אתציתי למה שאני אומר לך תברכי ברכת מזון בכוונה מתוך הסידור תפקטי בזע של קיימה כך היה הייתה מברכת נפקדה בזרע הקודש שקיימה היה אומר הסטייפלר ילדים שגדלים בבית שאמא ואבא מברכים ברכת המזון מתוך הסידור בכוונה יהיה להם הילדים האלה שמירה אגונה מיוחדת גם ברוחניות גם בגשמיות אם אבא ואמא מברכים מילה במילה הילד שומע את זה נכנס לו במוח שלו ברוך אתה במנגינה בטוב

זה זכות הרב יצחק זילברשטיין יש לו ספר מודיע שאתה בסדר הוא עליך בטובך יביעו יש לו יש לו כמה ספרים כן אחד הספרים שלו ביטובך יביעו שמה הוא כותב אומר היה תלמיד חכם אחד שהיה היה צריך לעיין בספריה היה צריך לעיין שמה איזה ספרי יד מכתבים עתיקים לקח איתו איזה שנדביץ מהבית לחם לאכול והיה שמה והיה לומד בספריה וברך ברכתם אכל את הלחם איזה ברכת המזון עשה הייתה שמה ספרנית הקשיבה לו רואה איך הוא אומר שלא נבוש ולא נתקלם ולא נתקשר לו להבחה אז כיוון שבילדותה

היא גדלה בבית דתי שאלה אותו מה זה לא ניכשל למה הוסיף אצלה אבא בסידור לא מופיע לה ככה מנהג של אבא שלו להגיד שלא כשר גם טוב היא אומרת לו, "תשמע, אם אתה יכול להראות לי את המקור הזה, אני אשמח." הגיע לבית שלו, הביא לה את הברכת מזון וציין לה על זה שלא ניקשר ושלח לה.

אחרי איזה חצי שנה מגיע לבית שלו הזמנה, חתונה, מבקשת ממנו האישה הזאת, "בקשה אישית, אני רוצה שתבוא לחתונה. הוא לא מכיר מזה, לא שכך מהעניין הזה, לא יודע מי זאת. טוב, אם כלה מבקשת ממני לבוא, אני אלך. הלך באה רק ראתה אותו, רצה הקרלה אצלו, אומרת לו, "תדע לך, אתה החתן, אתה המחותן הראשי בחתונה.

בזכותך הכל." אומר לה למה? אומר לו, "תשמע, כשהיא הייתה עומדת להתחתן עם גוי וכשהיא שמע הייתה לא ניכשן, לא ניקשן, לא ניקשן", התחילה להוריד דמעות. אני אומרת לו, "איפה זה כתוב? לא ניקשן?

אני גדלתי בבית דתי." אומר, למרות התנגדות פני המשפחה, היא רצתה דווקא עם גבוה. אומר, "הרגשתי שכשאמרת לו אני אקשל, זה קריאה מיוחדת אליי, שאני לא אקשל." החלטתי באותו רגע לנתק את הקשר ממנו. ביקשתי ממנו שלא יתקשר אליי ולא ידבר איתי יותר. וחזרתי בתשובה.

היום אני מתחתנת עם בן תורה רק בזכותך. ראית מה זה ברכת מזון? דקות. כן.

הצילה. בית בישראל דורות כמה זה דבר גדול רבנו הארי אומר אם מברכים בכוונה זוכים לרוח הקודש בכוונה תראה איזה דבר גדול זה אתה יודע במקובלים יש ארוך הברכת מזון או הרבה ארוך איזה כוונות יש בזה גם באכילה גם בברכת המזון למה ה אומר רב הארי באכילה יש הרבה ניצוצי קדושה למה הקדוש ברוך הוא ציווה אותנו היו במדבר ירדם מה ננסמה באנו לארץ ישראל עבודה קשה תחרוש תזרוע תזה תקצור תבשל תעשה זה למה יש הרבה ניצוצי קדושה צריכים להתקן אותם על ידי כל המעשים האלה מתקנים פלא

פלאות היום בשמיטה אסור לעבוד בקרקע למה השכינה יש לה עלייה הכל עולה לבד מי שעובד בקרקע עושה פגם גדול אתה יודע שאני הייתי אוכל הייתי נמצא אצלך מצחק כדורי כמעט כל לילה אז היה הוא היה בעצמו מכין לעצמו ארוחת ערב אשתו נפטרה הראשונה עוד לא התחתן מי בא מי נמצא אצלהו רק אנשים דופקים על הדלתות אז אני בפעמים הייתי בא ב12 כי הייתי יודע הוא לבד. אז הוא היה מכין לעצמו אוכל. אמרתי לו, אני אכין לך את החביתה.

אומר לו, אני רוצה איך שאני רוצה. אז הוא היה מכין איך שהוא רוצה את החביתה. עושה לו עם בצל, עם זה מתגן אותה טוב טוב. ואז הוא שם על זה את ה שני ביצים, מערבב אותם, שם אותם והופך את זה, אתה יודע, לבד ככה.

תראה טכה. יפה מאוד. יודע לסדר ואז הוא אוכל את זה עם לחם והלחם הוא לא רוצה לחם לבן והוא לא רוצה לאכול מבחוץ רק את הרח מבפנים הוא מלקט לחבש כן הוא מלקט אותו אמרתי לו למה אומר יש לו הרבה עבודה אחר כך לטחנות לטחון אותו לא כדאי זה מעמיס על צטומך לא אני אוכל לאט לאט עכשיו מה שנשאר אומר ביניהו הוא לא אומר לי תברך תתקן עכשיו גם הוא אוכל מסיימים לו קצת פירות כל הסעודה אוכל העץ האדמה הכל אומר אה תתקן אמרת לו כבוד

הרב מה זה תתקן אתה לא יודע יש בזה ניסוסות אז בבקשה תברך כן אז הייתי גם מברך כל פעם אומר אותו דבר הוא לא אומר תתכבד אומר אומר תתקן ככה היה אומר תתקן למה יש בזה ניצוצ קדושה כן זה דבר גדול שאדם אוכל בקדושה וכן זכה זכה מהשמיים וגם תראה הוא הריך ימים והיה אוכל מעט הוא היה מה אוהב לבשל אם לא חביטה הוא יבשל אם זה זמן חורף אז הוא מבשלרם שלרם הרבה זמן הוא שם אותם אלה אש קטנה עם תמרים אני ואני לא יכולתי

להריח את זה בכלל אף פעם לא אף פעם לא אכלנוצנו שלרם כן הוא הוא לא היה שם תה לא לא הוא היה שם תמרים ושרם הוא היה אומר לי תאכל תאכל תתקן אמרתי לו אני לא יכול לאכול את זה כבוד הרב למה זה טוב אבל לא לא יכולתי לאכול שלכם זה היה מתוק עם תמרים וזה לא הייתי אומר לראש הישיבה שהרב כדור אוכל שאל לכם באמצע אומרים הוא חשבה אוהב היה אוהב תמרים רבי יוטה צדקה עליו השלום היה מאוד אוהב תמרים אני הייתי מסדר שהגברת מזל

העירקית הייתה טבחית של ישיבת פנת יוסף הייתי אומר לה אני צריך שתכיני לי אם את יכולה אני אשלם לך היא הייתה מכינה משלמים לה מכינה בבא אל תמר זה זה של העירקים תמר הייתה מכינה כמה אתה רוצה שתי קילו פורים הייתי לוקח את זה כל בוקר אני נכנס לישיבה שתי עוגות ככה באבא הייתה ראש הישיבה היה כל כך נהנה זה היה היה מבסוט בעבע תמר בעבע תמר בית פולים בתפולצק זה אז זהו אז אני מי היום צריך לברך טוב ולתקן בסדר אנחנו במשנה רבותיינשמת גםשמת אברהם

בן נשמת אברהם בן אתמול לא הייתה מה מה נועם בן דבורה יעקב בן אליהו בן חנה רבי מאיר הכהן בן שולמית ורבי אבי נועם בן דבורה רבי אליהו בן הדסה המסעודה חזקאל בן גדע חזקאל בן גדעון שלום בן מאיר שלום בן מאיר אחר בן חם חזקאי בן גורג'י אני אמרתי לו לרבי יצחק בתתה מקפין להזכיר את אבא שלו איך [מוזיקה] כן אנחנו פרק רביעי הנה בדיוק יוצא העניין השולק הכובש זה זתים כובש זתים ירוקות בממלח ובחומץ או השולק מבשל ירקות פירות כמו שלרם המולח בשדה חייב

לעשר אה שולך שולך ש כן לא אבל איך איך שם גם מבשלים אותו במים המחמן באדמה טומן באדמה פירות ורקות שהתמחממו פטור המטבל בשדה פטור הפוצע זיתים שיצא מהם הסרף מהמירות שלהם פטור מהמעשות הכוונה סוחט זתים על בשרו אתה מבין מה הוא עושה לוקח זתים על הבשר רוצה שמן למרוח את עצמו בשמן פטור מלעסל אותם אם שחט ונתן לתוך ידו חייב המקפל התבשיל שגמר מלאכתו שלי היה עם שקפה אתם יודעים שסיר את החרצנים פטור לקדרה חייב פני שהוא כבור קטן תראה הכדרה זה כיבור קטן למה

הוא רוצה אתה רואה בתוך הכדרה היו שמים יין עם התבשיל למרק כלומר הוא עושה מין מרק לשים בפנים את התבשיל שהוא רוצה כן הכובש רכות או זתים בחומץ או ביין וכן השולך את ה את המולח או המולח אף בשדה חייו אם כן אתם יודעים אתם הפרסים יש להם א חמוצים שהם עושים אותם בחומת כמו למשל ה חצירים קטנים כן, הם חותכים אותם לארבע בפנים שמים שום וקרפס ובחומץ הם ככה קצת וזה אוכלים את זה הפרסים לא אה כן קטנים עושה לו ארבע על ארבע וזה נשאר

ככה כן כן מלכים בטח חוץ משום לעמפנים גם כן שום עגמשים גם מה פתאום הבטיח או את הקליפה אולי חשבתי את הטיח יודע את הקליפה לא רק אני יודע שעושים ראיתי פרסים שהם עושים הבטיח ממולה כן שהאור והמלח והמקח והתרומה והשבת והחצר המשתמרת כל אחד מהלו קובע למעשר אצל התרמנים גם עושים הבטיח ממולה היה הבטיחים ב אה היום יש הם יותר בצקשן אתמולצקצים הכל כן כן אתמול בבתיהם הם שבעו פה פה על הבצקים וזה אז התימנים שמה דיברו איתי אמרו לי מה אתה אומר לנו אנחנו

שמים בסיר בצק וזה אמרתי להם מה אתה מה אני יכול לעשות תפסיקו מזה כן המחמן באדמה המתמין פירות אחת הקרקע כדרך שריגנין להתמין פירות שאין שאין מבושלים כצורקה כדי שתבשלו מטבל פירות במלח או בציר או בחומץ ואוכל פטור ואנו קובר למעשר כמו הכובל ו המולח אלא אוכל מהן אכילת ער פטרו מן המעשר פוצע זתים ממעך וקוצש אותם כדי שיצא השרף דהיינו המרירותרות שלהם הסוחט זתים על בשרו לסוך גופו לתוך ידו חייב דמה שנתן לתוך ידו נחשב כילו נתן לתוך בור קטן דהינו החפירה שהיין והשמן יורדים

בה המקפה לתבשיל השולה פסולת שמעלה היין בעת רתיחתו נקפ נקרא מקפה ואם אחר שנתן יין בתבשיל והסיר מעליו החרצנים והזגים והצפ הצפין למעלה כפוי ערי כפוי ערי זה ואינו קובע למעשר כשאר מכפה יין בתבשיל שונן עירי אם תבשיל רותח אמרינ שהור קובעת מעשר לא הקפה היה נקבע למעשר מחמת האור גם היום כשאתה מבשל תפשי למעלה יש מין קצב כזה כמו איזה איזה לכלוך כזה זה לקדירה ריקנית קודם שנתן לתוכה התבש נתן בתוכה יין וכפהו הבלק המכפה בבוק קטן וחייב משנה ב' תינוקות שתמנו תאנין לשבת אתה

מבין מה עשו התינוקות הם שמרו להם לשבת תאנים ושכחו לעשרה לא יכלו לא יכלו למוצאי שבת עד שיעשרו כלכלת שבת בית שמאי פותרים בתי מחיבין רבי יהודה אומר אף לוקט את הכלכלה לשלוח לחברו לא יאכל עד שיעשר תינוקות שתמנו תאנים אז אומר כן בשדה די בבית בלא שבת כתשמענד יש להם מחשבה ניכרת בתוך מעשיהם לא יכלו מוצא שבת כן שכבעתן שבת למעשה סרוני עולם עד שהתאסרו כלכלת שבת כלכלת מלאה פירות שחדה לשבת ובתיללן מחייבין במעשה פני שאפילו קודם השבת כמה שהיחדה לשבת הוא קבע מין שחול

החברו נטבל מין ולא יאכל ערד שיעשה ואפילו לא שלחה לפי שכון שיחדה לשלחה והיה מקפיד עליה כמו בכלכלת שבת ואין הנחה כרבי יהודה הגענו משנה ג' כן אנחנו בגמרא היום הלימוד לרפואה שלמה של יפה אלבז בצולי כעבודה של ידי רועי לביא וכן לא נשמת ציון בן פחה ועזר שעל ידי הבת רונית ארגמן בסדר אנחנו מתחילים ללמוד תורה אז מקודם נגיד מתחילים היום פרק חדש בעזרת האל ובשועתו שווית אדוני תמיד כמ בני בל אמות שם איחוד קודש בריך שכין תחורכם השם כה כשם כל ישראל הנה אנחנו

באים לקיים מצוות עשה שלמוד תורה כמו שכתוב גיתה בו יומם ולילה ראינו לומד תורה נשמע כדי לקשר שורש נפשנו חד ששלם על שנדם העליון עו אלוהינו עלינו מעשה ידנו כל עלינו מעשה דנו כנו עם אדוני אלוהינו עלינו מעשה ידינו כונ עלינו מעשה ידינו כוננו יהי רצון לפניך אדוני אלוהנו ש דבר לא קשה דברך מו בחי שלא אמרת לא מותר סו מותר ולא קשור דברים דבר הנחה וישמח בהים רים במות תורתך תודה רבה צן אין בור בד חמונה העיני והביתה נפלאות מתורתך קמת ברוך אתה אדוני ברוך

ברוך אתה אדוני ברוך ברוך אתה אדוניך אדוני ברוך ברוך אתה אדוני חוקך ברוך ברוך אתה אדוני מד חוקך חוקך למדני אדוני אתה ברוך נו שיר המעלות הקדושברוך אתה אדוני מסיון ששמיים וארץ לפתוח רבותיי דף מב היום אנחנו דף מאמוד ב מתחילים היום אתם יודעים בעזרת האל פרק רביעי בעזרת השם ובשועתו לפתוח רבותיי דף מ א' עמוד ב במשנה התחלת הפרק להצלחת נתנאן בין י הכי וגם כן ידידנו אליעזר פנחס בן לאה שם ישמרהו וחייהו ברוך בן מסעודה רפואל ברוך בן מסעודה גם דוד משה בן עזר

מה מה דוד משה בן עזר איך איפה הוא שומע אה אני יודע אני יודע ראיתי איתו אתמולכן בטח שלום שלום שלום שלמה הכהן אה שלום שלמה הכהן בתגובה מה איתו זה ש פה שלום שלמה יצחק יצחק שלום שלמה הכהן בן גועד וגם רבי יצחק יצחק בן שרה כן בן שרה מה מה הנשמים של כן לא יודע לא שמעתי אה שלום נפל שבר את היד כן א כזה שיושב עלך א שלום כן כהן כן הוא נפל שבר את היד ויש לו גבס אחד כן קשה לו כנראה

הרב הוא סובר מאוד טוב אנחנו פרק נערה שנתפטתה נערה שנתפטתה בושתה ופקמה וכנסה של אביה וצער בתפוסה אתם יודעים למדנו למעלה שנערה שנתפטתה או נאנסה יש לה מקבלתי מקבלת בושת פגם וקנס זה היא מתפתה אבל אם נאנסה אז גם מקבלת צער מנוסף על זה צער. עכשיו באה המשנה בפרק הזה ללמד אותי למי נותנים את זה.

נערה שנתפתה אומרת המשנה, אתה יודע למי נותנים בושת, בושתה ופגמה וכנסה שחייב המפתא לשלם הם של אביה. והצער בתפוסה, דמי צער, חייב לשלם לאנוסה. מה זה דפוסה? הוא דפסה ושכב עמה.

זה אונס ככה הראשי אומר והצ והצער נמ להביא באנוסה בתפוסה שנתקרה או תפסה ושכב עמה תכף עכשיו אומרת המשנה עמדה בדין עד שלא מתאב בושטה ופגמה וקנסה הרא הרי אין של אב מת האב הרי אין של אחין ממתי זוכה בהן האב אם היא כבר עמדה בדין ובאו שני עדים וחיבו לשלם והעידו והכל בסדר אז בדין חיובו אותם לשלם זה נקרא עמדה בדין עד שלא מת האב היא כבר עמדה בדין כלומר בחיי אביה הרי עין של אב האבא זכה אפילו שזה לא בא לידו זה שלו. ואם מת אז הבנים שלו יורשים את זה. זה לא חוזר אליה אלא הבנים שלו יורשים. כלומר הם האחין שלה.

הם יורשים את זה. גם הצער זה של אבא שלה. למה? למדנו למעלה כי היה יכול למסור אותה למנובל מוקש חין.

אלוהי צטערה. כיוון שהיה יכול למסור אותה למנובל קי שחין אז זה של אבא שלה אני לא מבין מה הוא מותר לו דש זה מנובל אני לא מבין יש לו חנאה מזה אני לא מבין לא נותנים לו הרבה כסף בטח מה בא המנובל הזה מי התחתן בא אצל אבא אחד תמים וזה אומר לו תשמע אני אתן לך מיליון אומר טוב תיקח כדאי בדרך כלל כל צער שהבת מצטערת התורה לא זיקתה לאבא שלה רק הצער הזה של אונס התורה זיקתה לאבא שלה למה בגלל שהיה יכול לצער אותה

אתה נמס אותנו מלובן והיה מרוויח כסף אז האבא הוא לא זוכה בכסף רק על ידי שהיא טובעת בדין היא טובעת בדין זוכה בדין אבא לוקח את הכסף אתה מבין את הפירות כך זה הולך עמדה בדין עד שלא מתאב בושתה ופגמה וקנסה שהרי אין של אב מת האב אין של אחים כמו שאמרנו כבר אבל לא הספיקה לעמוד בדיין עד שמת האב הרי אין של עצמה למה לא זכה בזה האבא אז כיוון שעדיין לא עמדה בדין כלומר לא לא באו עדים ועמדה בדין והכל זה של שלה לא

זכה בזה אבא למה הדין הוא למה לא יכול לזכות בזה אבא לפני נכ בגלל שיכול להיות שהוא יודע ואז הוא יפתר יבוא ה האונס הזה והוא יודע או או המפתא ידעו בזה וכיוון שאם יהדו הוא פטור כמו מודה בקנס אבל בראש פגם זה לא שייך שהוא יודע זה ממון אז זה זכו בזה אחין אוטומטיק הוא הגיע מה רצית הרב ניציון משה הוא הגיע הגיע רק כן הנה די מביא לו מים מה תפחד כל הביכים האלה אני אומר ברגע ש מגיע 12 מבחס לי הכל של כן

כן כן תכף נלמד את זה לא עכשיו הגמרא גם תגיד על זה בגר אז האבא לא יכול להוריש לבניו זכות שיש לו בביתו כלומר כל זמן שלא הספיק לעמוד בדין ומת האב הוא לא מוריד זכות שיש לו בביתו לילדים עכשיו עמדה בדין היא טבעד מפושתה ופגמה וכנסה שהיא הייתה א בנערה עמדה בדין לקח זמן עד שעמדה בדין ועד שלא בגרה אם עדיין לא בגרה הרי עין של אב למה כבר אפילו שהוא לא גבע אותן זה שלו מת האב הרי אין של אחין אפילו אם בגרה קודם

מיתתו הרי אין של אחים כיוון עמדה בדין כבר אוטומט זכה בזה האבא לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה הרי הן של עצמה למה עדיין לא זכה בזה האבא רבי שמעון אומר אם לא הספיקה לקבוות עד שמת האב הרי אין של עצמה רבי שמעון חולק אומר חביבי לא לא ברגע שעמדה בדין כל עוד שלא קיבל האבא את הכסף לידו אין דבר כזה זה זה לא זה לא של ה לא תופס לא תופס כן תן לי פה שתי דפים תרים את הטלית איפה הטפים פה פה פה פה

אתה לוקח אליך בלי לא את זה שלי לא פה זה פה זה פה איפה שאני מצביע עליך איפה הספר הזה יופי כן כן, קח קח שיהיה לך גם בבקשה לא כי אני צריך לכתוב משהו הכל נמשיך רוצה אז זהו רבי שמעון חולק אומר אם לא גבוותה את הכסף ביד אז אין זה לא של האבא מתי זה של האבא שהכסף אם לא הספיקה לקבוות עד שמת האב הרי אין של עצמה למה רבי שמעון סבר לא עמדה בדין לבד מזכה להורשים מיתת האב אלא גוביינה אבל פי שכבר

טבעה אותה בדין האב לא זכה בהן ולא יכול להוריש אותנו לילדים הגמרא תבאר מה הטעם של רבי שמעון בסדר לאט לאט תראה ראשי זה אמרנו את הראשי הראשון לא הספיק ברבי שמעון שגסה שעד עד שבגרה לא עד שמת האב עד שבגרה עד שבגרה בסדר כזה לא הספיקה לעמוד בדין כיוון דלא עמדה בדין למהמון הוא לאורשו לבניו כרנקם אדם מוריש לבנו זכות זהתה לו התורה בביתו והדיף למקרא מת האב שעמדה בדין בין נערותה בין בגרה קודם מיתה בין לא בגרה הרי אין של החין דכוון דמדה בדין

זכה בהן אב רבי שמעון אומר אף על פי שעמדה בדין למה במון דאב לראשו לבניו עד מתי לידה כבר פרה מפרש את העמה למה זה טוב ככה מה מה הבעיה כל עוד שלא בא לידה לא זכה בזה אבא מי שבגרה בטח זכה בזה היא זכתה בזה לא אם לא לא עמדה בדין לפני שבגרה ולא הספיקה לגבות עד שבגרה גם גם אותו דבר גם מת גם בגר כן לא הספיק סיקה לעמוד בדין עד שמת העבר אין של עצמה זה מתינח כנס אלא בושתופגם דממונה חין בעלמה שמקרדל

אן נפקי בושת ופגם מתקוש עדה כן כן כן כבר אמרנו את זה שבושת ופגם זה שלהם הם יורשים את זה אכן לא מתי כש שמת האב זה לא שייך לקנס אתה מבין קודם כמו לא אבל לא מש אה כן טוב כן ארבע ש נמשיך עוד אומרת המשנה מעשה ידיה ומציאתה אבל פי שלא גבותה מתאב הרי אין של אחין זה דין נוסף מעשה ידיה היא עשתה בחיי אביה עבד עובדה עשתה מעשה מחת תפרה שרגה ומציעתה או מצאה ממון זה לא קנס כן אף על פי שלא גבותה

את שכר פעולתה מתאהב הרן של החיילהמה כבר זכה בעיניו מחיים והוא מוריש את לילדים שאלה ממי גובה את המציאה גמרא תשאל זה לא דומה לקנס. למה קנס? אנחנו אומרים יכול להיות שהוא יודע ויפתר.

זה מה שמצא כן לא כתוב אף פי שלא גבתה מעשה ידיה ומצייתה אף על פי שלא גבוותה. מתאב הרי של אחר מעשה בסדר אתה אומר כך בוא נראה בגמרא מציאה זה מציאה אתה צודקה מי שמציה ראית את הגמרא גמרא שואלת את זה זה לא הבנייהו שם מעשה ידע מעשה יד שעשתה בחייה אף על פי שלא גבתה כגון שכר פעולה מתאב הרו של החינדי מי שבא לעולם זכה בו אב לא יודע מלכנס זה לא ממון עד שעמד בדין וידעו מי מודה מציעתה בגמרא פריך ממן גביה ראית

לא אבל אתה שואל שאלה יפה בטח שמה אתה צודק אבל יש את השאלה אני יודע שיש לך אמרת לך טעים בגמרא אני גם לא יודע מב מעין בגמרא פעם למדנו את זה שכא ימים לעומר אז למדנו מנה פעמיים כ אשתות מחכה בסבל מחכה בסבלנות צא איזה שטר חוק כן נמשיך מברר בעז לגמ מה קמהשמעלן תננה מה חידש לנו פה התנא שאומר לנו שהמפתא נותן להביה שלושה דברים כ נותן להביע בושת ופגם והעונס גם כנס א וקנס והעונס גם צער קטננה כבר למדנו למעלה בדף טל אמרנו

המפתא נותן שלושה דברים והונס ארבעה פלטה נותן בו המפתא נותן בו שדופגם וכנס מוסיף עלבונ שנותן את הצער אה לאביה אצטריך לה למה שנרנו פה אותנה עוד פעם שלאביה שמה לא כתוב נותן לאביה לאביה מפשוטה בטח זה של אבא שלה למה המדיקה היב מפתא אם אתה רואה שנלמד את זה ממה שנותן לה מפתאי לעצמה מפתא מדעת העבד אם אם מעצמה מפתם מה פתאום צריך לשלם הלוהים מחלה לו היא הסכימה מדעתה עבד ואז היא מחלה לו אלא ודאי שלבי נותן ולכן מה החידוש חילשה המשנה למפשיטי מפתא

ומה שמשלם המפתא קנס ובושת בפגם ודאי שזה להביא הנותן אותם צריך את כל זה למדנו בדף הקודם כל איפה לומדים שזה לאביה למדנו בנוריה בית אביה לא בנוריה כתוב בתורה כן תן להביא הנהרה זה על הקנס ועל הבושת ובגם אמרנו מסתברה מסתברה נכון על הבושתגם אמרנו מסתברהסרשם זה לא קושת תוספות א מדקי ה מפתג כנס ובושת ופגם פשיטת להבינ תדע לגביזה אזכיר לך עכשיו הואיש את הש עמדה בדין הצטריך לפלוקת דרבי שמעון רבנן העיקר אומר מתרצת הגמרא אתה יודע למה עוד פעם השמיע לי את הדין

הזה פלוקתה דרבי שמעון ורבנן החלקו בעמדב בדין קודם שמתאב אם התשלומים של האונס הוא שלה או של או של או של האחים דעת רבנן זה עמדה בדין זה של האחים למה אם המת האב זה של האחין למה הם ירשו את זה גם לא משנה אם עמדה בדין אחרי שמת האב זה של האחין אבל דעת מלפני שמתה אבל דעת רבי שמעון לא כל אות שלו גבותה זה לא של אבא זה גם אמר במשנה מה אמרת במשנה זה המשנה באה להשמיע עליך מה זה מי בא להשמיע עליך

המשנה זה המשנה נמדה אותך מהקשמלן המשנה מה היא קמשן בסדר כן אז למה משמיע לי פעמיים אמרנו הבעל שמיע לי פתוקת לרבי שמעון ורבנן מה למדנו שם כננתה לא זה מה שלמדנו שם לא כ לא ככה לא חושב בוא נראה עשיתי שתי נקודות אחרי פלוקתה לרבי שמחון ורבנ עכשיו בא להסביר מה הפלתה אולי שתי נקודות זה כאילו נגמר עניין לא אני עשיתי אז אולי תע כן שנם הנסת ופית את ביתי והוא אומר לא הנסתי ולא פיתי זה למדנו במשנה למעלה לא היה דברים כאלה משביעך אני

ואמר אמן הודה סליחה ואמר אמן נשבע ואחר כך הודע שאנס ופיתה חייב בקרן וב ובחומש וגם באשם גזלות רשי ככה אומר כן חייב כן קרן חומש והשם היא מודה אחרי כן בזהו השם גזלות אז כל מי שנתחייב לחברו ממון וכפר ונשבע לשקר והודע חייב מלבד מלבד השבת הקרן חומש על דמי הקרן יקר להביא קורבן אשם וזה נקרא אשם גזלות נכון למה חומש התורה זרה שצ חמישיתו יוסף עליו זה נקרא שם גזלות אבל לכן הכופר לחברו בחיוב של קנס כגון קנס של אונס ומפטא אין לו חייב

חומש ושם בסדר ונחנקו רבי שמעון וחכמים לתביעת אונס ומפתא שיש ב גם חיוב ממון של בושתפגם וגם חיוב קנס אם חייב חומש ושם על כפירתו על כפירתו של מה של חומש שעל בושת ופגם אז מה מי שכופר על חיוב קנס של אונס ומפטא לא חייב חומש והשם? זה לא ממש יפה זה טוב לא חייב אבל אבל מחלוקת של רבי שמעון וחכמים בתביעה של אונס אונס ומפתאט שיש בה חיוב ממון של בושת ופגם וגם חיוב קנס אם חייב חומש חומש ואשם על על מה על כפירתו בגלל

שיש בושתופגם בעל הקנס לא כן זה הגמרא בהמשכת ש אז על מה מחלוקת לכנס הלב של בדם מחלוקת על מה האב טובע אם האב טובה את הכנס או טובה את הבד מה העיקר תביעתו שבונו שני 10 שנים אז מה המחלוקת שלהם? מה עיקר התביעה שלך?

הקנס טוב מה דעת רבי שמעון? מה דעת חכמים? דעת שום עיקר תביעה זה על הכל דעת העיקר זה טביעה זה לא של זה יותר מובן פס אבל פשוט קמן דעת רבנן על על בושת ופגם בושת ופגם טוב איפה רשי אמר אמר את זה אפשר כן נמשיך בני אתה הנסת או פיטית את ביטי והוא אומר לא הנסתי ולא פיתי משביעך אני אני משביע אני משביע לך לא שאתה אומר לא הנסת ולא ביטית אוי לך ואמר אמן משבע אחר כך הודע למה שמע מוסר מהרב דן חייב בקרן

ובחומש ובאשם גזלות על זה זה חייב קרם זה אמרנו רבי שמעון פותר שאין לו משנים כנס על פי עצמו רק על פי עדים כן כיון שהודה הוא פטור על הקנס וכיוון שאילו מתחילה הודעה היה פטור מכנס גם כשקפר ונשבע לשכר זה לא שביעת כפרת ממון שהתחב עליה חומש והשם הנה אלא על פי עדים וכדי דילה לקמן כשתבעו אב מפטר כיכרנ אין שבועת כפירת ממון אמרו לו אז מה אתה אומר? רבי שמעון שלו שלו צריך להביא שם גזלות וזה למה?

אמרו לו אף על פי שאין משלם כנס על פי עצמו נכון כפר בכנס משלם אבל משלם בו שטוב גם על פי עצמו שהרי זה ממון ולא כנס כ עכשיו כשתבעו טבעו גם על הבוש של פגם אז כיון שהוא כפר בהם זה שבועת כפירת ממון וחייב על זה קורבן וחומש ושם רבי שמעון אומר לא רק עיקר היה הטביעה על הקנס רגע, אז כיוון שעיקר התביעה הייתה הקנס אז הוא לא חייב אז הכופר לחברו על חיוב קנש של עונש ומפתא לא חייב חומשו והעשם למה כי זה לא

ממון מחלוקת רבי שמעון ברורבנן כשיש גם בושת ופגם דעת רבי שמעון ניקח תביעה על הקנס ולכן פטור על פטור על ה מחומש ושם מחומש ואשם לא שהוא פטור שאם הוא כפר הוא כפר על הקנס הוא חייב ודעת רבנן מה אמרת הלאה בעומני הבמר רשי שאין לו משלם כנס פה משלם אבל משלם בו שטוב גם דממונה ושתקח דממונה כפרו כמה מפרש תעמד דרבנן דכסתם טוען אנסתא לא תבעו אלא בושתופגם ולא נשבע על זה על גפירית כנס מה אתה רוצה בסדר גמור כן לא אבל לא יודע ש

לא צריך להגיד לך אתה יודע לבד זה טוב זה יפה בעו מנה הבמרב אתה אטיצר משה אני לא רואה אה טוב בסדר לא אני רואה אני רואה בסדר אתה בסדר אתה איתי אתה איתי כן בסדר השוטר גם איתנו אין בעיה תראה איך יפה יושב יפה אלבר תלסיאן משקשיב מילה במילה למה זה שבבאר שבע עוד כן בעו מניה בימר הבא אז מה ה אה הרבה היה רבו של אבא רבא באי כן אה אתה פה באי זה רבו של רבא ואביה הבנתי שאתה פה הגיע ראשי אומר ראשי

שבר נחמני דרבה בר נחמני דרבה הבה צודק הה אומר לחברו אנסת ביטית את ביתי והמתיך בדין תראה ונתחייבת לי פלוס ממון והוא אומר לא הנסתי ולא פיתי ולא המתני בדין ולא התחלתי לך ממון ונשבע שלא היה דברים מעולם והודע ששיכר ושענס ופיתה ועמד בדין ונתחייב בממון עכשיו מה השאלה לרבי שמעון מאי כיוון דעמד בדין ממונה והוא מחייב עלי קורבן שבועה אתה מבין למה כיוון שעמד בדין זה כפירת ממון כבר התחייב עוד דין מה אפל גם לעמד בדין קנס עבה כיוון שבעיקרו קנס לוחת תורה קורבן שבועק

לכופר בדבר שעיקרו ממון אבל זה דבר שעיקרו כנס וכיוון זה דבר שעיקרו כנס על זה לא חיו תורה אמר להם ממונה הווה מחייב עלי קורבן שבועה אמר לו רבה זה ממונה הוה וחייב על זה קורבן שבועה יפה מובן טוב נכון אה אני אחזור לכם אני חוזר כן מאיר הוא שאל אותו אומר לו תראה אני רוצה לשאול את דעת רבי שעון אדם שבא לחברו אומר לו תשמע אתה הנסת פיטית את ביתי ואני לקחתי אותך כבר לבית דין בצפת ואתה הודת שם והתחייבת ממון והכל היה קשורה ואומר

לא נכון לא היו דברים מעולם לא היה ולא נברא ואחר כך הוא הודע שהי דבר כזה בואו נשבע נשבע והודע נשבע על שקר והודע האם בזה מה יגיד רבי שמעון שצריך להביא קרן וחומש שם גזלות או או נגיד כמן דבר שם עיקרו קנס לא יביא נכון שזה נהפך להיות ממון אפילו שעמד בדין קנסוה זה עיקרו קנס אז לא חיו התורה רק על כובר דבר שחיובו עיקרו חיוב ממון אבל פה זה כמגון גזר תשומת יד לא שידם לו עבודה שעבד אמר לה ממונה הוה מחיהב עלי קורבן

שבוע כן שנשבע שקר כפירת ממון ככה הוסיף לו רב הר נחמני הנרת רשי כמדע עמד בדין כבר וה מודה לקמן הבא משלם שכבר חיבהו בדין דין ראשון על פי עדים אז שתה במונ כפרה וחייב הודים אף אגב דעמד בדין ואם הוד אהבה מחייב אפילו אחי לא מחייב בכפירתו קורבן שבועה היד קרו כנס לא חיבת תורה קורבן שבועה אלא על פקדון וצומת יד כיוצא בהן אתיו רבי שמעון אתיו עכשיו אומר הביה אומר לרבא כבוד הרב סתנשואי בוא אני רוצה להראות לך בריטה מהא רבי שמעון אומר יכול

לחברו הנסת ופית את ביתי. כלומר או הנסת או פיטת. והוא אומר לא הנסתי ולא פיטיתי. אמית שורך את עבדי ואתה צריך לשלם נקנס 30 שקנים.

והוא אומר לא אמית. או שאמר לו עבדו הפלת את שני וסימית את עיני. אומר לו הפלת את השן או שימת את העין. אומר לו העבד ואני צריך לצאת לחירות.

אז זה קנס זה לא חיוב ממון קנסות זה כמו שורו וחמורו זה כמו שורש של בן אדם מה השור שלו הוא הפיל את העין אז הוא יצא לחירות אבל פה התורה כנסה אותו שיצא לחירות יכול ונשבע והודע אחר כך יכול יהיה חייב קרם וחומש והשם תמיד נאמר הבריתה אומרת וכיחס בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את אמיתו או מצא עבדה וכיחש בעל שקר עלינו נאמר וחמישיתו יוסף ונשבע על שקר על נאמר בחמישיתו יוסף עליו את השמי הביא בראשו מה אלו מיוחדים שהם ממון

אף כל שהם ממון יצאו אלו שאין כנס או נס מפתא 30 של עבד יציאת עבד בשן ועין אתה רואה אומר ראשי אז אמרת לי שזה ממון ואיך אתה אומר לי עיקרו ממון שזה ממון אני אמרתי לך עיקרו כנס סליחה עיקרו קנס אבל זה מפך לנו המון בגלל הכפירה הוא לא עמד בדין לא עמד בדין אה כתוב פה ש נשבע וכיחס בה ונשבע על שקרה לחופשי זה גם טוב אתה לא יודע אם המתבדים גם צ לחפשי של זה גם רגע עודמה לפגל דעמד בדין לא אמרנו הפלת

את שני דמנמי כנסה אחד מן החמורים אומר לו אז הוא שואל אותו חזק רגע אבל לא הבנתי פה וכיחש בעם איתו בפיקדון הפקיד אצלו איזה דבר אומר שקר או בתשומת יד מה זה תשומת יד עבדתי אצלך או הלוותי לך כסף הלוואה הליי לך כסף או צומת יד או בגזל גזל ממש חטף לו או עשק את המיתו שכר שכיר לא שילם או מצא עבדה וכחזבון שעלש טוב עכשיו הבנתי כן שאני אדע את הכל מילה בשעמד בדין ואחר כך נתחייב בכנס הפייעדים וטבעו אותו לשלם כפר לשלם לו

ונשבע על שקר ואז הודה ועל זה אמר רבי שמעון שפטור מקורבן שבועה מה יש לך שאלה לא לא איך אני חכה לא אני אומר לך לא בוודאי עמד בדין ונתחייב בקנס על פי עדים ועכשיו הוא טובע אותו לשלם ועל זה אמר רבי שמעון שפטור בקורבן שבועה לא צריך להבין מה זה קורבן שבועה השם השם גזל זה נקרא קורבן שבועה השם גזלות וחומש והכל מה ליו שעמד בדין בבית דין אחד הוא בא עדים באותו בית דין וחיוו בדין על פיהם ועכשיו טובעו מה שחיו בדין וחזר וקפר

וקטני פטור לא מתרץ את הגמרא צריך ככה להגיד היה הרב אומר מקשה הגמרא מה שעמת בתין מתרצת את הגמרא לא בשלא עמד בדין למה להכניס את זה במוח טוב בסדר עכשיונו פעם שעו כן לא שלא עמד בדין עדיין לא עידו עדים שלא שאם יודע יפתר אתה מבין לא עידו עדים שאם יודע יפתר ויקנסו לכן פטור מקורבן שבועה לא זה לא היה מ מה לא כשעמד בדין שמה שאלה לא כשלא עמד בדין יפה הגמרא שואלת שואלת הגמרא והמדרשה בשעמד בדין שפהמ בשעמד בדין מאיפה אני יודע שרשע

בשעמד בדין דקט רשע אין לי אלא דברים שמשלמים עליהם את הקרת תשלומי כב ותשלומי ארבעה וחמישה והעונס והמפתא ומוציא שם רע מן העין תמר ומעלה מעל רבה איך דמ היא דלא עמד בדין כפילה היקה אלא פשוטה בשעמד בדין ומדרשה שעמד בדין ספרמה בשעמד בדין עד פה השאלה אז השאלה היא אמר לו לא תירץ לו לא שלא עמד בדין שואלת הגמרא ארי כיוון שהרישה של הברייתה שככה שמה כתוב שחכמים חולקים על רבי שמעון הם אומרים שחי חייב קורבן שבועה מדברים באופן שעמד בדין אז כיוון שהרשע מדובר

בשעמד בדין הספע שדברי רבי שמעון שבא לחלוק על חכמים גם מדובר שעמד בדין בכל זאת פותר רבי שמעון מקורבן שבועה אתה לא יכול להגיד לי לא שלא עמד בדין ואלת הגמרא איך אני יודע ואיך אבא אמר שזה מור נכון איך מנין שהרשע מדובר שעמד בדין דקטני רשע אין אין לי אלא דברים שמשמים עלים את הקרן כלומר אין לי שיתחייב קרן וחומש והשם אלא אלא כפירת ממון ממש דברים של שת קרן או של גנבה שיש בה תשלום מקפת תשלומי ארבעה וחמישה לא זה שאלה לא לא זה

השאלה כפן מיני אין אלה דברים שמשלמים עליהם את הקרן אבל תשלומי כפת צודק שתומר אבא וחמישה שזה קנס אתה מבין זה קנס והעונס והמפתא הוא מוציא שם רע מנין שגם חייבים כפרית ממון בשבועת שקר קרן חומש והשם תמעלה מעל זה מיותר מעלה מעל ריבה גם את אלו איך ידמה היא דלא עמד בדין כפלמיק לא שיך הרי יכול להודות ולהיפתר לא שייך להגיד כפל אלא פשוט בשעמד בדין ומדרשה בשע עמד בדין ואז חייב על זה גם כן קרן וחומש ושם והכל מדרש בשעמד בדין שפה נמ בשעמד

בדין אפילו אחי המרה בריתה שכנס א פטור מקורבן שבועה אתה רואה שאלוקים משה אמר הבא שלאחר שעמד בדין זה ממון זה שואל אותו הבילן רבה חזק חזק תראה ראשי מדרש מדרבנן פניגו על חיב קורבן שבועה הרי בשע מכל דשפה כלומר רבי שמעון דת לפלוג על בדכתה עירי אין שתחייב קרן וחומש ושם כפילה מיקה מי אמר דגנב דתבעי כפילה מי אמר דגנב דתבעי כפילה ועוד דין מהמודה ומפטר אלא פי שת שעמד בדין כלומר אם לא היה בית דין מי אמר שהוא בכלל גנב וגם יכול להיות שהוא

יודע ויפתר אלא פי שיתה בשעמד בדין ואליקטני יצאו אלו שכנס לכמה מפרש שעקרן כנס או לא למדתי עוד נכון אמר לה יכין לה לשילך ישב שעמד בדין שפה שלא עמד בדין מי זה אומר לו רבה בא רבה אומר לתלמיד שלו הבין תשמע אני יכול להגיד לך לא רשע שעמד בדין ספר שלא עמד בדין דברי רבי שמעון שלא עמד בדין והפוך אם היה עומד בדין היה צריך דעת רבי שמעון חייב וכולה רבי שמע וכולה רבי שמעוני אמר להכין נשנו יהלך ישב שעמד בדין סב שלא עמד בדין

לכולה כל הבריתה רבי שמעוני אין פה פה מחלוקת הוא עשה ברשע באופן שונה לשמי הליך חילוק בין עמד בדין ללא עמד בדין בשני דחוקה לא משנה נלנח זה תירוץ החוק אבל אני אתרץ לך אז למה זה למה זה תירוץ דחוק עכשיו הוא מתרץ ד אם כן אמרת לידתנ רשע רבי שמעון אומר אולית נספה דברי רבי שמעון אחרי זה שינוי דחוק. הייתה אומר לי תשמע שיגיד רבי שמעון אומר מהתחלה או בספר יגיד דברי רבי שמעון אז זה שינוי דחוק אלא מה נפטר אצלך כולה בשעמד בדין ורשה

רבנן שהם אומרים אחר שעמד בדין זה לא קנס זה ממון ואם חומש והשם אז לא רשע שעמד בדין ספר שלא עמד בדין שומע רשע רבנן שהם סוברים כמה שעמד בדין זה לא קנס אלא במון ומתחייב חומש והשם מחמת כפירתו וספר רבי שמעון שסובר גם לאחר שעמד בדין הוא לא מתחייב אבל מה הוא מודן הלך לעניין קורבן שבועה שפטור למה דרחמנא פטרה מבקחש וכאמנה ממונה להורשו לבנה ולהורשו לבניו באמת אני מודה שבזה סובר רבי שמעון לעניין קורבן ש פטור למה התורה פטרה אותו גם שעמד בדין מה

שאמרתי שכנס של עונס ומפטה לאחר שמד בדין ממון זה רק להורישו לבניו מורשו לבניו אבל עדיין לא הספיק לכבודו זה רק שו לבניו אבל אפילו שלא הספיק זה דעת רבנן בספר רבי שמעון שאחר שעמד בדין הוא לא חייב אבל מודה ללך לעניין קורבן שבועה שרבי שמעון פותר אז הוא חזר בו מה שאמר ממונה חייב קורבן שבועה כל אמר ש קורבן שבועה אמר שקורבן לא חזר בו מזה עכשיו הוא חוזר בו שומע ראשי לא כן אני לא ראיתי זה יפה מאוד עדיין לא נגמר הסוגיה נראה תכף

מה ומודן הלך לעיני קורבן שבועד רבי שמעון לפגם עמד בדין לא מחייב לך קורבן שבוע לראשו לבניו שעמד בדין אומר מת עד שלא הספיק בכבותו. הרי הוא של אחיה ולא שלה. אז כאילו חוזר אותו קצת.

כן. כן. רק לעניין קורבן תשבוע חוזר. כן.

אז מה יוצא עכשיו בתירוץ הזה? מה דעת רבה מהדעת הביה בזה? אותו דבר נכון למה בסב זה כנס לא קשה רק תקשר כן אבל מה דעת רבה שדעת רבי שמעון שזה ממון לא ראשון לבר אבל לא לעניין לחייב אותו קורבן שבוע ש על מה זה על עמד בדין כנס כנס עמד בדין בקנס ואחר כך נשבע עליו וודעה אבל זה אם היה בבית דין ובאו עדים ואמרו ככה וככה הוא ראה שהחרת מול חטע רק רגע והודעה חייבו אותו והודעה אז מה הדין שהוא פטור לשבוע כיוון סוף

זה כעיקר אבל זה נחשב ממון לגבי הרב למה באמת הם לא חוששים נחשב ממון להורישו לבניו יאללה בסדר למה הם לא חוששים לזה שאם באו בבית דין באו שני עדים ומעדים הוא יודע עכשיו זהו הבית דין מחייב אותו מה הוא עשה אמר אני מודה למה כדי לפתור את עצמו מהכנס מה לא חוששים לזה אני לא יודע הלאה תכף נראה אמר רבה רבי שמעון אומר אתה עכשיו בא הגמרא מקשה על מה שאומר הבא המשנה שלנו ראינו אחרת אתה רבי שמעון אומר אם לא הספיקה לגבות מי מהעונס

האישה הבת הזאת הנערה מן העונס עד שמתאב הריעין של עצמה אמרת ממון בניו להרו שלבניו לעצמה המים דכין בעלמהבה למה עמד בדין זה ממון אמר רבה הי מיתה קשה קשי כלומר הקשו בהקשים בהשו היו מתקשים ברבה ורב יוסף 20 ותרתן שנין אתה יודע רבה הוא היה ע סיני ועוקר הרים רבה ברחמני ורב יוסף היה ה בקי רב יוסף מה היה בקי היה רבה בקי בכל הדברים כן מראה חיטיה ורב רבי יוסף היה סיני ועוקר הרים. רבני עוקר הרים.

אז אמרתי לך רב יוסף היה סיני סיני לא רבי יוסף היה כן לא עוקר הרים הוא חבא היה עוקר הרים וזה רב יוסף סיני לא יודע אם סיני סיני ועוקר הרים זה ביחד הר מפולפל הר נחמני אה אחד מפולפל אחד אחד אחד היה מפול אחד היה יודע את הכל כן זה נקרא סיני מה אומרת ראשי סיני זה היודע 20 שתי הן ימי סרירתו של רבה הוא מת ישב רב יוסף בראש מסייעו מן השמיים פרקה להיות לשם לפי שהיה רבה חריף ולא קראו עוקר הרים רב יוסף

כן קראו נכון רב יוסף היה בעל שמאות חביבי תן לי ללמוד עוד מעט תדבר עניין ורב יוסף היה בעל שמועות משנה הוא משנה וברייתה לכך כראו סיני יפה נכון זה קראו אותו סיני זה קראו אותו עוקר הרים אז השיבו קודם את רבה זה עזר לו לרב יוסף הרבה אתה יודע הוא העריך ימים ואחר כך הוא היה ראש ישיבה רב יוסף כשנהיה ראש ישיבה סיעו לו מן השמיים שיתרץ את זה אמר רבה זה רבה עכשיו אומר בא' ה מתקשה ברבא ורב יוסף 20 שני קשו בליפרק עד

תיב רב יוסף ברשע היה ראש הישיבה אחרי שמתרבה ופרקה מה מה תראת שנת נתן דרכה ונתן האיש השוכב עמה להביא הנהרה 50 כסף מכאן לומדים לא זיקתה תורה לאב אלא משעת נתינה כל זמן שלא ניתן לו אפילו שעמד בדין לא מראשון לבניו זה לא שלו חיקמה רבה שלפי רבי שמעון אחר אחר שעמד בדין ממונה והורישו לבניו בשאר כנסות שבהנון זוכה לאחר שעמד בדין להורישו לבניו אבל לא בק של אונס לא בקנס של אונס ומפתא רק שהוא נתן לאבא זה שמה מי אומר את זה רבי יוסף

קנס של אונס ומפתא לא זיקתה תורה לאב לאב משט נתינה משעת נתינה אה שכתוב נתן האיש נתינה ככתיב א לוי תלך איתי את אל את אל תפחד ממני לכתיב תלך איתי אל תפחד אני מסתכל בראשי יופי דכתיב ונתן האיש השוכב עמה להביא הנערה איזה שר כנסות יש למשל כפל ארבע וחמסות שור הרג בד מוצא שמה שאמר שמס יפה טוב נמשיך לא לא נושה לעצמי סיכום לי הרב לא למה שאני אדע אתה מבין לא מה פירוש שאני אני אהיה מונח בגמרא יותר אז ראית איזה דבר גדול

זה תראה רבה שמינו אותו ראש ישיבה נהפך להיות ראש ישיבה נשיא ואז נהפך להיות אדם אחר מהשמיים משלימים אותו נותנים לו כוחות מיוחדים שהוא יכול לפעול אחרת והכל ולהבין אחרת ולפסוק אחרת הכל נותן לו סיעתא דשמיא מיוחד מהשמיים ככה זה הולך בכל אדם משל חולה תעשה אותו תעלה אותו מדרגה תקרא לו שם אחר והכל הוא בתש אומרים על ה רב חיים זונד היה בעצמה שמו חיים הוא חלב היה יכול ללמוד בא המאריל דיסקין הוסיף לשם יוסף ואז נהיה תותח הברי ואז אמר הרב תקראו לו קודם

לא חי עם יוסף יוסף חי עם זולפת אם אדם הוסיפו לו שם ואחר כך הוא מזה נטרפה ונהיה אז לקרוא לו את השם שהוא נתרפה בו קודם הרב על הפסוק הזה מי שנדר שהוא קרא השם רבי רבי שמעון הבן של השם רבי שמעון שמעון והוסיף עוד שם זה בורע מהנדר הזה לא בסדר יכול ככה היה איתי אני קראתי אני אמרתי לרב א הפתחתי לו ביקש ממני הרב א הנכד של רבי יוסף חיים רבי דוד חיים הנכד שלו ממש הייתי אצלו הוא בירך אותי ברמתגן הוא היה

הוא בא עלה לארץ והייתי אצלו אומר לי מה קוראים לך בנייהו הוא אמרתי לו אומר לי התחתנת אמרתי לו לא אני בן גיל 18 אומר לי טוב אני מברך אותך אתה תתחתן אבל אבא שלך היה צריך לקרוא לך בנייהו ויוע בתנאי שתקרא לבן שלך יוע אתה מוכן אמרתי לו כן אומר שבך אותי 10 דקות ואמר לי כך יהיה אתה תראה באמת זה היה א חודש אלול יג אלו פטירת רבי יוסף חיים זה היה לכד ככה בירך אותי ואחרי זה אחרי החגים חנוכה התארסי פורים נולד לי

רבי יוסף באתי לחם יוסף לחם בציון אמרתי לו עכשיו איך אני אקרא לו יוע אני יכול לקרוא לו יוסף יו ידע אומר טוב בסדר אפשר זה יוצא יכול לחופה אתה יכול לקרוא לו אז לכן רבי יוסף קוראים לו יוסף ידע זה היה הברכה ומה הוא בירך אותו אומר לי תראה אתה יהיה לך אתה תתחתן ויהיה לך בית לפני שתתחתן וככה היה ואבא שלי לא היה לו שום כסף ולא לי כלום וקניתי בית בדמי מפתח אמנם אבל לפני שהתחתנתי תראה כל זה הברכה בןציון של חכם דוד

חיים הנכד של רבי יוסף חיים הוא ברך אותי ואז כשראיתי שהוא אהב אותי ודווקא התייחס אליו יפה אמרתי לו יש לכבודו כלים של רבי יוסף חיים אומר כן אמרתי לו יש לכבודו את הגביע שהיה עושה בו קידוש אומר כן אתה רוצה לראות אמרתי לו כן אמר לבת שלו תוציא תוציא לו ואז הוא הציעה והראה לי את ה את הכלים אמרתי לו אפשר לשתות בזה זה אומר לו זהו איך אתה רוצה לשתות אבל הוא ראה שאני קצת קצקעב לי אז הוא מילה לי את זה סוכריות את

הגביה ונתן לי ביד כן כסף היה הגביע היה מכסף טהור אבל יש לו עם רגל והוא מעשה רשת יש בו שמות הקודש מסביב ובפנים יש זכוכית שלא שלא ירד כיוון כיוון שזה פה הכל רשת שלא יצא אז יש זכוכית וככה זה היה כן אה גביע ולא כן גביע לא כן שקפוסקיה לא לא אין אני גמרתי את זה הוא רצה להשאיר לך אני גמ יודע אפילו אם השארתי לאשתי מזה לא נתתי אבל לאמא שלי באתי סיפרתי לה נתתי כן, אני זוכר איזה איזה מה זה ברכה של

צדיק. בירך אותי 10 דקות 10 דקות הוא הצליח להביא איתו שלוש ארגזים כתבי עת וכל מיני דברים. כן הלאה יפהזה מחלק סוכריות עכשיו הבנו את הסב יש את הפסוק שמשתי את הקטע הוא מעלה מעל הוא מעלה מעל בהשם באמיתו בצומת יד ובגזל נכון ובגזל כן אז עכשיו למה הוא אומר מעל מעל בהשם הוא מעל שכחש בעמיתו וגזל ומעל בחשבון שהקדוש ברוך הוא הקציב לו אני קצבתי לו 100,000 שק אתה גזלת ממנו 1000 שק אז הוא מל גם בשמיים יפה אלא מעטה הגמרא שואלת שלא נצא מהעסק

עבד וואי וואי וואי אלא מעט הגבי עבד נכתיב כסף שלשים שכנים יתן לאדוניו הכי אמן לא זקת התורה לאדון למשעת נתינה א כן שכתוב יתן נתן כמו שאמר דרשת לי לא דיקת תורה עלב משעת נתינה אז גם פה גבה מה עבד נגע נגח אותו שור המיט את העבד חייב בעל השור לשלם כנס לאדון העבד חייב לשלם לו 30 שקרים תן אדוני הכי נמלנו זקתה תורה לאדון אין לה בשעת נתינה למה כתוב יתן למה אומר הבעל שלפי רבי שמעון רק בקנ שלנסופתה זוכה האב לאחר נתינה הרי

פה כתוב יתן לא אומר יתן לחוט ונתן לחוט יתן לאדוני משמע לשון ציווי לעולם הוא מצווה לתת לאדוניו לכן לפני הנתינה כבר נחשב בקנס כסף אבל ונתן משמע דבר הנתון מיד ליד הרב הוא חי לא איפה צה סוכר לא הוא נותן ללכת לא הוא הבן של בית הבן שלך מיעקב הוא אה פה בירושלים כן לא יודע איפה אם בירושלים משתמח כן בארזית בן של יעקב יש לו אולי בנים שלו עוד חיים הם היו באנגליה הבנים שלו נחמדים אני ראיתי אותם כן יש לו נכדים יש לו

בנים נכדים לד רבי דוד תלמידי חכמים לומדים פה בישיבות יש לו לא בני ח בבית שמש יש הם לפה הם שאלו אותי על הגביע הזה יום אחד מהם הביא גביע שאל אותי אם זה זה אמרתי לו לא זה לא זה כן אמר לי איזה גביע היה הסבא הראה לך אחד מהם הביא הביא לי את הגביע אומר אם זה רע לך אמרתי לו זה לא זה כן כן אחי תנו תמר וכיחש תמוד מר ונתן מבעלה אם אתה אומר שחילוק הקנס שלא נסו בפתם משאר כנסות זה לא

ממון אפילו לאחר העמדה בדין למה הברייתה אמרה בדברי רבי שמעון יחול יהיה חייב קורבן תמ וכיחש שמשמע שהלימוד ממה שקנס זה לא דומה לגזומת יד וכיחש בעמיתו תמר ונתן מפעלה שהרי עיקר למה עיקר שפטור מקורבן מונתן שלא זיקתה התורה רק משעת נתינה ועכשיו זה לא ממון למה וכיחש איפה איפה הבוא תמור כיחש וברתה בדברי רבי שמעון כתוב בכיחש אה כן ב עמב למטה כן אמר רבה צטריך תרצת הגמרא כי הצטריך וכיחש כגון שעמדה בדין ובגרה ומתה דעתם כיירית אביה מנה דידה כירית אומר באמת למה אמר

וכיח שאין חומש ושם רק בחיוב ממון מעקרו למענה של אונס ופתא לאחר שעמדה בדין למה שהוא לא חייב המון מעיקרה כגון עמדה בדין ובגרה קודם שהספיקה בקבותה ומתה דעתם כי קיירית אביה מנדידה קיירית הוא זוכה בקנס מכוחה שהרי לדעת רבי שמעון לא הספיק לקבוות קודם שבגרה זוכה הוא היא זוכה סליחה היא זוכה אבל אפילו קודם שבא קנס לידה א כשמתה זוכה אביה בקנס על ידי שהורש אותה אפילו קודם שבא לידה לכן צריך לומר בבקרע אש שפטור מקורבן י יצו אלו שאין כנס ממון הוא כן מה

שהאמנו בבריתה שרבי שמעון פותר יותר מקורבן כבר נעשה כנס לממון אז למה יצאו אלו שאין כנס אחר עמדה בדים ממון האף זוכה מכוח ירושה לא משום כנס אמר רב רחמן בר יצחק יצאו אלו שקרן כנס מתחת חיה בהם בשום כנס אז יוצא עכשיו שלא כל דבר שכתוב יתן מתן נתן לי ששוכ אתם דכים את זה כי פה היא זכתה כבר בזה המתלן זה לפני שהזכה זכה בזה ממנו שזה נתן זה דבר שניתן מיד ליד בסדר כי יצאו אלו שאין כנס ממונו אמר למצקרן כנס תיבהם עכשיו

מקשה הגמרא על רבאה יש בשבועות כתוב רבי שמעון פותר שאין לו משנה כנס על פי עצמו אמרנו פותר מחומש והשם את העונס והמפתא שכפר ונשבע לשקר אמרנו שמה מה רבי שמעון פותר שלא משנה כנס על פי עצמו אין על פי עדים כיוון שאינו מתחילה הודעה לא היה פטור מקנס אבל גם כשהיה כיוון שמתחילה הודה היה פטור מקנס אז גם כשכפר ונשבע לשקר זה לא שבעת כפרת ממון זה עיקרו כנס תעמד לא עמד בדין העמד בדין משלם על פי עצמו קובן שבועמ מחמר רבי שמעון בבריתה יכול

אומר לחברו הנסת פיטת את ביתי יכול חייב תמיד לומר וכיחס ואמרנו ברטה שעמד בדין גם לאחר עמדה בדין פטור מקורבן שבועה למה כתוב וכייחס רבי שמעון את דבריהם דרבנן כאמר לבוא מה שאמר במשנה שעונס ומפתא פטור מחומש והשם שלא משן מקנס על פי עצמו זה לדבריהם דרבנן כ אמר לו את הטעם הזה מה אמר להם נדידי אף עלגב דעמד בדין רחמנא פטר אפ שזה נקרא ממון כאילו רחמנא פטרמי וכיחש שלא חיו תורה בכפירה בדבר שעקרו חיוב ממון כאותם המנועים אלא בדבר שעיקרו ממון אלא לדידו הודילו

מהטחד לא עמד בדין דכי כתבה כנסה כתבה שלא תבעו האב אלא על קנס ולא על הבושת ופגם ומודה בקנס פטור ממנה כפירתו היא לא על כפירת ממון שהרי אם היה מודה בקנס היה פטור אז למה אתם מחייבים אותו חומש והשם לא צריך להיות חייב חומש והשם רבנסברה כי כתבה בושת ופגם כתבה תביעתו זה לא על הקנס אלא על הבושת ופגם לא על הכנס זה מה שאמר בדם כן זה העיקר לכן חייב חומש ושם ומה כמפליגי אמר פפה רבי שמעון סבר לא שבי כינש מדי דקייץ וטבה

מדי דלא קיץ רבי שמעון אומר אדם לא עוזב את התביעה של הקנס דמיו כצובים 50 כסף וטובע את הבושת וגם שלמהם לא קצובים צריך לשום כמה בושת כמה פגם רבנסה תברה לא שבי כיניש מדידימוד לא מפטר וטבה מדידימוד במפטר למה שמה אם יודע יפתר ולכן לא יעזוב את זה אז זה המסקנת הגמרא נכון רבי שמעון סוברת לא עוזב נכון אדם קיץ דבר שקצוץ כמו 50 והתובע דבר דלא קצוץ ולכן מה לכן עיקר ה הכיחש זה על הקנס שמעיקרו כנס ולכן הוא פטור על זה קורבן תשבוע

אומרת שעיקר הכיחה זה על הממון על הכו של זה לא חוק אז הם גדול ש00 אם היה שם זה הקל הכנס אז הוא היה פת בטח בסדר בוא נראה רשי חר איפה הגעתי ברשי אחי דש נקנס דונסומפתש כנסות אפילו עמד בדין לא ממונה הוא כיחש בתמיכה כלומר מהרנסש לפטר מוקחש כך יד אפשר כנסות כלומר מד לא דמה לתשום יד למער תחילת ממון תפקדשת ליו ממונה רחמנ אמר ונתן לו תורה עד שעת נתינה כרנס פיטוי בהדש כנסות לפטורה מכן משום כנס לא מצן כגון שמדנו בגבי שמעון

דדה דכי דפליק במתיתין ולא הספיקה לקבות עד שמת האב חינ מפליק ולא הספיקה לקבות שבגרה כמה נחמה הרי הן של אב רבי שמעון הרי הוא של עצמה ומת אחרי כן ילדת לאביה כדה ממון גבור ואפל גם זה לא מטידה לגבי דידה לא שנה משאר כנסות בשעת עמד בדין ממונה וכי מיתה ירית הוא כל זכות שהיה לה בו היא כך מונתן לה מצב לבןשס מ כחש שום דקרו כנס יחיד זה משעמת בדין אוקמת וכבר נעשה ממון הכי קטנה צו אלו שאין כנס או ממון הוא שאין משנה

כנס מודה ומפטר על מטעמד רבי שמעון משום מודה מפטר הוא והעלתה אלא כשעמד בדין חי גרסינן העמד בדין ד שלפי עצמו קורבן שבוע ממחיב הכבנה פתרים מקורבן שבועה כחשב בעמיתו שלא פירש בו דברים שרן ממון הוא מודה בקנס פטור וארי לא תבעו אל כנס לבדו עליו נשבע כיוון דיודה לך כמן לא משלם כי כפרה לממן למה מונה כפרה עד כאן. מקווה שהבנו את הסוגיה.

כן. כן. צריך עוד לחזור עליה. כן.

כן. נכון. זה לא פשוט אבל מה זה טוב? זה טוב.

בסדר. הלכות של משה. איזה הלכה הגעת אתמול? א טו נכון טו סנדל שנפסק רצועות הפנימית הסנדל שלהם נפסק רצועות הפנימית עדיין תרועת כלי עליו הוא מותר לטלטלו למה עדיין זה משמש כמו סנדל נפסקה חיצונה בטורת כלי ואסור לטלטלו.

סימן סימן שח הלכה טו. בסדר שדה שנפסק רצועה הפנימית עדיין תורת כלי עליו מותר לטלטלו. אבל נפסקה החיצונה בטל מתורת כלי ואסור לטלטלו. ואם הוא בכרמנית שהוא לא נשמר שם אז מה יעשה?

מותר לקרוא עליו ג מילח שהוא מאכל בהמה לתקנו שלא ייפול ברגליו כדי שלא יאבד המנעל בחצר שהוא נשמע שם אסור למה מוקצה אבל המנעלים שלנו הם סגורים אז הם לא מוקצים ועדיין הם ראויים נפגישה למשל מה שלו בציון משה זה לא יקרע לו גם הסוגר שלא יקרע לו אבל זה לא לא בעיה אבל אתה יודע לפעמים מאיר הלך פעם בשבת הוא קנה נעליים מצרפת והעכב של זה נפל בשבת, נהיה לו כמו פיטה, נעל פיטה. אז אומר הילקות יוסף כותב, אם אפשר להשתמש באופן ערי נחשב הנעל

כמוצא אם כן, אם אי אפשר להשתמש ואסור לטלטל אותה בשבת. אזה צופ לה תפלל ביחיד תפלל בבית אסור לו לצאת תפלל ביחיד בבית כנסת אה קראנו לו בבית כנסת יש חילקו אם אפשר לתקן את הנעל ביום חול אז א כן ככה אומר רבי דוד אני רואה פה הם כותבים ועוד יש אומר ראש הכולל המשנה ברורה טלה ואפשר לתקנו או לא לפי זה יש לדון קצת דדין כאשר יש דרך לתקן העקב ו יש לדון מדוע משתבורה הנקת הטעם משום שאי אפשר לתקנה טוב בוא נראה מעריך עכשיו

הלכה טז ש חלוק שקיפסו אותו ודחבו בו קנה לטלות בו ליבשו שלא לשומתו מן הכשלא יכול לשומתו מן הקנה קול כן יכול לפשות את החלוק מן הקנה אבל יקח הקנה מתוכו אסור לפי שאין לו כלי אולי היום הכולב שלנו זה כלי ואם תחבו בו כלי מותר לטול מתוכו הנה אפילו מלאכתו לאיסור דוה לצורך מקומו כי שנשמתה אפילו אחת מערכותיה אסור לטלטלה למה זה גזרה שמה יתקע בחוזק ואסור משום מכה בפטיש או משום בניין וכן ספסל ארוך שנשמת אחד מרגליה כל שכן שתיים דסור לטלטלו להניחה סוצל

אחרת להניח עליה אפילו נשברהם מבעוד יום זה אותו טעם שלא יבוא זה אלא אם כן ישב עליה כך פעם אחת קודם השבת אז אם זה ספסל שאי אפשר בשום אופן לתקנו כמו נאבד הרגל אין מותר לשבת עליו כן פשש כן ככה אומר המשנה ברורה גם אסור להכניס רגל לשם משום בניין הרגל של הספסל של הספסל מלך בונה עכשיו מה יהיה הדין מטה הכרש נשמת הלך מאחור מותר לטלטל את המטה כן למטה יכול גם להשתמש במטטה איךשהואמקל במקל לא כתוב סתם מה שאסור הנה הוא כותב אמנם

בהלכות שבת כתב לאסור בזה והתי רק בהופעה שנשבר המקל שלא יבוא להבריג אותו עכשיו מה יהיה הדין גלגל של עגלה של הילדים יצא מותר לך לטלטל את העגלה גזרה שמה תבוא לתקוע את הגלגל אז הוא אומר הגד רבי שלמה זמן ירבוח והרב אלישיב שעשו לתרה שמ תקננה יז נבנים שנשארו מהבניין מותר לתרטלמעתה לא קמ לבניין אלא למסגע עליו סמוך עליהם ואם סדרן זה על זה גלי הדעת שקצני בניין ועשו אותם אפילו צריך גופה במקומן למה זה מוקצה מחמת גופו כך כך כתב ראשי בספר ההורה ולמדעת

הרתבה מוקצה מחמת חסרון כיס הגענו זוהר כן הרב לגבי המטה נכון יש לה הברגה למטה עכשיו אם אם זה יתפרק להברגה יהיה מותר לו להחזור למה זה לא חיבור קבוע זה לא קבוע לא זה לא קבוע אתה יכול לברג את זה מטה שתו הברגה אתה יכול לפרק מתי שמה אם הוא מחזיר את ההברגה זה בונה לא בונה זה כמו קשר חושב שיהיה אפשר היום איש חי לא ארשה לתרגם בכלל שום דבר גם פה יהיה מותר מה זה כן כן אתתרגם משהו את הזוהר תראה בירף פעלים

יש כן זוהר כן אני לא יודע טוב א כתבתי על זה פעם לא יודע איפה למה הבן איש חי לא הרשה זה של א זה רבי אליעזר רבי אליעזר אתמול עשה מהורט עשה וורט לבת שלו שלמה היית רק הוא נתן את המסכת שותף הנה הבאתי את כל אחר אני הרב בטח אתה תמיד רק מביא טוב כ אמר רבי יהודה יעבנו דף 359 אמר רבי יהודה ותב נוקד אלוהן דעקו להי פנ מספן על התקיים בעל בגינה הי וואי וואי אמר רבי יצחק ולמה סתכלסתכל הסתכו שמנו אמר

מספעשה לעלמלק אבא מעלמה ביך לי צל עלי זכות גן עלי אמרו מן הואבוך אמרו בדרש נתנו קיבו על כפו טלת מילין אז סדור מילים כמבי שמעון זכות לה קדשבריך לאן דר דורית עשינו לאן בני ולעלמ איזה יופי רבי זקיה דרבי שמעון אמר לה היקר קורבן קרוב מבלה או קרבות מה קורבן אמר לידו לגבי חבריה קורבנו קרין קדיש כו קלה כשרן דתידו כו אחד ביחוד שנים תכנה שמכישה קוד קדק חזהדכתיב קורבן אדוני קורבן קדשין קדש חמין שמ קדש כל אדוני אלנו שב כסמים זמן שבית המקדש קם

כשר סם משה בתח ויאמר אדוני אל משה קח לךמים נטף ושחנן הסמים ולבונה זכה בביה ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטש בסמים זכה ויאמר אדוני משה קח לך סמים זק יהיה בבד בזקה בבד בת זק וימר יהיה בבקשה הזו הזוזו מועד שעך שמקודש קדשים תח עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר הנרות בין הערק מפני אדוני דבן פטום הכתורת כצ 368 מ 300 מנה בכל יום אחת טוב שלוש מתים שמה גדולים כדי לקיים דקה מדקו הצורי והציפור חמר נפש לרבן שמעון בין גם כתב למד לשב

כדי לשבת עזו מרגפי שזים רבי נתן אומר שהוא שוחק אומר כל שליש כמח שנה שצור טוב של דבשן אדם כל לעמוד בניח מרבים בדבש נשמר כס דבש ממנו של יומר כפזות עשו כחו מזים רעת הארץ בכניכם ש מנחה מעד צורים מעדש נכות לות בושקדים ויאמר עליהם ישראל אם כן אפזות עשו קחו מזמרת הארץכם מנחה מעד צורים דבש נכות לות בטני מושכנים ויאמר עלם ישראל כפזות עשו כחו מזמר הארץ מכניכם איש מנחה מעד צורים מעד לב שנכות לות בוטים ושכלים ויקרא משה לכני ישראל ממר עלים שםפסח

קחתם גודת בסף והגעתם אשר בסף שגיע גביע נוצ מצידה שלושה קנים מלעולם מצד אחד ושלושה קנים מ צדע השני שלושה גביעים משוכדים בקנה אחד כפ שלושה גביעים משוכדים קנה אחד כפתור כן שקנים צים מן המנורה הוא במנורה ארבעה גב שוקנים כפתורה כפתורות אחת שני הקים ממנה כפתורות אחד שני הקים ממנה בכפתור אחד שני הקים שש הקים יוצאים ממנה כפתור הם קנות ממנה היו כנחת זהב טהור ויעשה את נרות שבעה אמר ככה אמרת זהב טהור כיכר זהב טהור עשה אותה וולכליה אדוני לא שענון רינת גן כל

חי אדוני אדונינו לנגן כל הדור ויאפים כצר קצב פני ויקרון כאשר דבר משה וירצים בן מגן מגפה נמצא כפרים קצר כפני גב ויקח כאשר דיבר משה נגעם ויעמוד בים צרה ני אשרך בוקר ביחזך בוקר מסגב לי צר ביום כזבני ואני אשרך בוקר אלוהים פחנו אלינו ענינו יושב בספרון מזה שדיצוא יצך מפעד מפחד לילה חכב ישים מצך לאך רעך שישועתי אני ממהר היום מי שברך לאבותינו הקדוש שאם אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון דברך כל הקהל הקדוש מלכדמה לברך אתחון זכי בפרט לברך את הבן שאין רבי אברהם

כספי שהם ישמרהו ויחייהו בבריאות ובשמחה אורך ימים שות חיים שלום לכם בבריאות בשמחה שועה נורא מענייה וכן יהי רצון ונאמר אמן אמן ‏M.