The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

הדף היומי מסכת  יבמות דף נז יז' לעומר ב אייר  תשפב מפי מו"ר ר' בניהו שמואלי שליט"א

הדף היומי מסכת יבמות דף נז יז' לעומר ב אייר תשפב מפי מו"ר ר' בניהו שמואלי שליט"א

ישיבת נהר שלום - המקובל הרב בניהו שמואלי ·

Daf Hayomi
Vitesse :

שיעור בדף היומי/ מוסר/ פרשת שבוע/ בגמרא/ הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר הלימוד במסכת יבמות מוקדש להצלחת ה"ה דוד בן אסתר הי"ו לזיווג הגון נוי בת נטלי חיה מרדכי ישראל בן נטלי חיה אור גבריאל בן נטלי חיה ושלו שילה בן נטלי חיה הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּו‍ֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)

Extrait du cours

היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש שפ 17 יום לעומר שהם שני שבועות ושלושה ימים. הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו. אמן. היום זה יום פטירת רבי יעקב יוסף בנו של חכם עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה שהיה מרביץ תורה לעדרים פוסק גדול חכם גדול זכותו יגן עלינו ועליכם ועל המשפחה שלו ועל הישיבה כאן הנה אתם יודעים כמה עכשיו אנחנו בדיוק בימים הקדושים הללו שמכינים את עצמנו לקראת ההילולה הגדולה של רבי שמעון בר יוחאי רואים איזה חשק גדול היה לרבי שמעון בתורה כל

Lire la transcription complète ↓

Transcription8837 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש שפ 17 יום לעומר שהם שני שבועות ושלושה ימים. הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו. אמן.

היום זה יום פטירת רבי יעקב יוסף בנו של חכם עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה שהיה מרביץ תורה לעדרים פוסק גדול חכם גדול זכותו יגן עלינו ועליכם ועל המשפחה שלו ועל הישיבה כאן הנה אתם יודעים כמה עכשיו אנחנו בדיוק בימים הקדושים הללו שמכינים את עצמנו לקראת ההילולה הגדולה של רבי שמעון בר יוחאי רואים איזה חשק גדול היה לרבי שמעון בתורה כל עמלו הייתה בתורה ואז הוא זכה שכל מה שיוצא מפיו כך יהיה והקדוש ברוך הוא אוהב אותו אין אהבה כזאת ידוע אחר שבעת ימי חופתו של

רבי שמעון בר יוחאי עם ביתו של רבי פנחס בן יאיר הלך רבי שמעון לישיבתו של רבי עקיבא למד שמה 13 שנה רצופות בלי להפסיקים מה זה בן אדם עכשיו התחתן יום לאחר שבעתי מחופה מיד לאחר שבעתי מחופה הלך ללמוד בישיבה 13 שנה. תארו לכם איזה חשק בתורה, איזה חשק לאשתו. איך היא נותכה לעשות? ללכת ולעסוק בתורה?

לא רואה אותו 13 שנה עד שהמתינה להתחתן בתו של בפנחס בן יאיר. לא סתם מבת של אדם גדול. והוא היה לומד אצל רבי עקיבא 13 שנה. לא זזה ידו מתחת יד רבו היה אומרים רבותינו היה שותה בצמא את דבריו והכיר בו רבי עקיבא את אהבתו ומסירותו וכוחות והכוחות הנעלים שיש בו מכו תלמידיו שמח את רבי מאיר ורבי שמעון בהזדמנויות היה אומר לו רבי עקיבא לרשבי דייך שאני ובורך מכירים את כוחך הדביקות הייתה בו כל כך גדולה עד כדי כך שידוע שבשלטון רומי גזרו על ישראל גזרות משונות.

אחד מהגזרות לא ללמוד תורה. והיה רבי עקיבא מכיר קהילות ומלמד ומלמד תורה מתוך מסירות נפש. כידוע נדפס רבי עקיבא ונכבש בכלא ונגזר עליו מיטה. כשישב בכלא תודה רבה כשעשב בכלא דחק רבי שמעון בר יוחאי ונכנס [מוזיקה] כמו שכתוב בגמרא בפסחים קיב חמישה דברים ציווה רבי עקיבא את רשבי כשהיה בבית האסורים וכולי.

אמר לו, רבי למדני תורה. אמר לו, איני מלמדך. אמר לו, אם אין אתה מלמד אותי כבוד בורנו, אני אני אומר ליוחי אבא מוסרה למלכות. אתם יודעים שרבי שמעון בר יוחאי ה הוא נולד בגוש חלב ואבא שלו היה יוחאי והיה מקורב מאוד למלכות.

היו אוהבים אותו מאוד. היה פיקח גדול, חכם גדול. והיה אוהב את אותו המלכות. אמר לו, תשמע, אמר לו רבי עקיבא, יש לך שת עוד תלמד אותי כל כך אני רוצה כל כך ללמוד.

ואם לא תלמד אותי אני אגיד לאבא אבא יוחאי. גם זה דבר פלא. אבא יוחאי או יוחי אבא או אבא יוחאי. היום נלמד על זה.

הוא מוסרך למלכות. מסור אותך למלכות. אמר לו בני, יותר מעגל רוצה לנהג, פרה רוצה להעניק. אמר לו רבי שמעון, הוא מי בסכנה ואלו עגל בסכנה.

ניצח אותו ואז לימד אותו רבי עקיבא ואמר לו, אם ביקשת להיחנק, התלה באילן גדול. כלומר, אם אתה רוצה שהדברים שלך יהיו נשמעים הבריות יקבלו ממך, אז תתעלה באילן גדול. תגיד, למדתי אצל מורי ורבי כך וכך ואז אה תתעלה באילן גדול. אבל הבן איש חי אמר מה זה אילן גדול?

אילן גדול זה ייחוד הוויה עדנות. אם אתה רוצה אם אתה רוצה שישמעו דבריך תעשה ייחוד הוויה עדנות. אילן גדול אילן זה מתיי הוויה עדנות. אבל מה אתה רואה?

החשק הגדול שהיה לו רבי שמעון. כבר קשה איך רבי שמעון יגיד מילים כאלה סורך למלכות מה זה הפקרות אפשר לומר בלשון גוזמה אבל לא עד כדי כך יגידו לך אני אלך למשטרה וזה גויים רבי עקיבא היה כבר בבית האסורים מה יועי גם רבי עקיבא כבר שמה בבית האסורים מה זה יועיד לו אלא על פי הפשט רשבי היה לו חשק גדול מאוד רוצה מאוד מאוד בתורה ואין חכם כמו רבי עקיבא שיכול ללמד אותו, רק רבי עקיבא. אז אמר לו, אם אתה מלמד אותי טוב, אם לא, אז יכול לרדת מטמטה. עד כדי כך שיכול להגיע למצב כזה להידרדר חס ושלום ולמסור אותך למלכות.

אבל רבותינו אמרו שה אתם יודעים כל התורה שבכתב זה זה בזכר בזה תורה שבעל פה כל התורה בעל פה והסודות זה במלכות איך כתוב ואנחנו אומרים בפתחת אליהו מלכות פה תורה שבעל פה אם לא תלמד אותי אני אמסור אותך למלכות מה פירוש המלכות נשכינה. מי אחראי על כל תורה שבעל פה? זה המלכות, ספירת המלכות. זה השכינה הקדושה.

אז המלכות זה תורה של בעל פה. כן. יש פירוש בליקוטי מרן על זה אומר מה זה מוסרך למלכות אומר רבי עקיבא היה לומד תורה ברבים היה חושש תמיד שאינו חשמ חשב שזה גרם לו שיתאפס שהוא נתפס בגלל שלימד תורה לת תלמידים שאין המגונים. לכן רצה לעשות תיקון שרבו יצא מבית האסורים אמר לו תלמד אותי תורה שאני תלמיד הגון ואז תעזור בתשובה יהיה לך תיקון ישיב רבי עקיבא אין אני מלמד תורה אין למה הוא בן גרים צריך זכות אבות שתגן עליי ולכן אני רק מלמד ברבים לבד לא יכול אמר לו רשבי אני אתחיל כי יש לי זכות אבות וזה פירוש ליוחיה באו מוסכ שיגיע בדברי תורה שלי עד המלכות ועלה אותך עמי ואז לא יהיה לך פחד.

תראה איזה מעלת היה להם. החשק הגדול הייתה לו לתורה הקדושה, העתה אותו למעלות נסגבות. עד כדי כך זכה לפרש את הזוהר הקדוש. בזכותו נפסק מגפות.

אתם יודעים מה שהיה פעם שהלך שרשבי יש בזוהר חדש היה המעשה ש אחד החכמים הוא היה בעיר ורשבי הגיע אמרו לו אתה יודע יש פה דבר אנשים מתים אמר להם איפה רשבי את אמר ריבונו של עולם אני נמצא פה והמחבל פה ישר שומעים איך שהמחבל אומר תפנו את כל הדברים שלכם כל החיצונים המזכים אומרים מהר לפנות את הכלים לצאת מפה מהר למה רבי שמעון בר יוחאי הגיע אז היה החכמים החכם הזה הלך לרבי מאיר בעל הנס אמר לו ראית מה עשה רשבי יותר גדול ממשה אומר

אצל משה רבנו כתוב ואומר לאהרון קח את המחתה ותן עליה אש ואז תעצר המגפה הוא במילה אחת רק רואים אותו כולם בורחים אומר ידוע ש אומר לו רבי מאיר שמעלת רבי שמעון אין כמותה בעולם זה פלא פלאות איך רבי שמעון היה לו את הכוח הגדול הזה ואיך למטא ק את הדינים אתה יודע שמרו שהמסות נפש של רבי שמעון וצער המערה נזדקח עד כ שהגיע לבחינת שבת בחינת השביעי כמו שכתוב בזוהר מה שבת להשם חודש אף רשבי להשם קודש בפרשת קורח הוא אומר תחזה לטען מכאים אלה

על השלום ומה הוא השלום אומר הזוהר בחינת שבת דו שלמדלה לאב את התאה בשבת נסא שלום בעלונים ובתחרתונים אז זה שאומר שרשבי בחינת שבת הוא השביעי ועוד הוא היה רודף שלום ואהבה בעלונים זה שאומר שאין העולם עומד אלא על השלום השלום זה שבת שבת זה רשבי שרושה שלום בעונים ובתחתונים אותו דבר לדין לימוד הזוהר נהיה ממתק הדינים ונייה שלום בעלונים ובתחתונים וזה פלא למה לק בעומר אתם יודעים במזמור זה מכוון כנגד שם אלוקים אלוקים זה ראשי תיבות. יכול אני לפתור העולם מהדין אלוקים. גם יום בנג

בעומר השם של ה זה השם של בענכוח זה נהל. למה נהל?

זה מתראי האלוקים אומרים שהוא ממתק תנינים והוא המנהל. רשבי המנהל של הכל. איזה כוח גדול. לכן זה דבר גדול ב למה כל זה אתה יודע איזה ניסיונות והכל הוא עמד בכל ואדם שעומד בניסיון והוא זוכה הוא מתעלה מה זה הניסיון זה עוד נס ועוד נס ועוד להרמה ועוד להרים אותו למעלה ואדם זוכה אם הוא עומד בניסיונות זכות גדולה יש לו לכן זה הזכות הגדולה שאדם ישים לב על עצמו ולעשות לעמוד ותמיד לעשות חסד.

אתם יודעים שחסד זה מתראה 72. לב יהודי בדיוק 72. לב יהודי חסד. הלב יהודי זה חסד.

היה חייל אמריקאי אחד קראו לו וינגר. הוא הגיע למחנות לשחרר יהודים הבודדים שנטרו. ראה ביער בחור בגיל 12 סך הכל חופר גומה מוציאים שם מנורה איזה חנוקיה מכסף משהו. אמר לו החייל גם אני יהודי.

אמר לו הילד כן אני יהודי אבל לא נשאר ממני כלום. אבא שלו הלך בשואה. זה היה בדיוק אחרי השואה. אמא שלו הלכה ו הרגו את אבא שלו, הרגו את אמא שלו, את האחים שלו.

הוא נשאר לבדו. רק את זה הוא הצליח לקחת את החנוקיה הזאת. זה מאבות אבותיו. זה הוא הצליח לקחת את זה.

הוא שומר על זה. זה מה שיש לו. והוא אמרו לו, איפה אתה גע? הוא אומר, אני פה ביער הרבה זמן, מנסה לשרוד פה, אין לי איפול להיות.

אמר לו, "בוא, אני אקח אותך איתי לניו יורק. אני גר בניו יורק, תהיי אצלי, תן לך, יש לי בית גדול מאוד, תן לך איזה חדר, תכהיה בן אחת, יהיה לך שמחה אצלי בן אחת תהיה." טוב, הבא אצלו, מסאו ביחד, הגיע אצלו לבית זה אדון וינגר הזה, החייל שבירר איפה יש אנשים נפלטים. היה לו ידיד גדול שעובד ב במוזון לאומנות במנהטן. יום אחד עבר מהבית שלו, רואה את ה את החלוקיה הזאת, אומר לו מה זה?

אז הילד מספר לו שזה מה שנשאר לו וזה אומר לו זה שווה הרבה כסף. זה חנוקיה כזאת שווה. אומר אני מוכן לתת לך זה 50,000 דולר בזמנו. ובזה הוא היה יכול להיות לקנות בית, להתחתן, לפתוח עסק.

הכל היה לו בזה. אומר בשום אופן לא. זה לא מעניין אותי הכסף זה נשאר לי. לא רוצה.

אחרי כמה שבועות דופקים בדלת, שומעים דפיקה, פותחים את הדלת, נכנסת איזה אישה, היא הייתה במוזאון וחיפשה דברים ואמר לה שיש כזה חנוקיה. האומרת, אני רוצה לראות את החנוקיה הזאת כי להורים שלי גם היה חלוקיה כזאת. אני רוצה לראות את זה. אז ראו לה את זה והוא מראה לה את זה אדון ווינגר והיא אומרת מאיפה יש לכם את זה יהיה בדיוק כזאת חלוקיה היא היה לנו והיא בוכה היא אומרת שהיא אבדה את כל המשפחה שלה ועכשיו היא רואה את החנוקיה הבן שלה יצא רק ראה אותה אמרת

את מאמי את האמא שלי ראה אותה ואז הם ביחד עכשיו תראה איזה פלא אתה מבין אם הילד הה מוציא את זה מעצר והיה אצלו היקח זה הכסף והזהב ולא היה מעניין אותו מזה מהאבות ומהעולה איפה היה פוגש את אמא שלו עכשיו היה יכול אדם לא יכול לדעת מה הוא מרוויח הרבה בניסיון של רגע שאדם עומד רגע להמשיך את ה את המסורת להמשיך איזה יופי זה לנו יש דבר גדול שאין כמותו בעולם זה את רבי שמעון בר יוחאי מרון זה זכות גדולה זאת אז הנה ראינו איך

שכל אפילו מרן הבית יוסף מי לא היה הולך אצל רבי שמעון להתפלל פלא פלאות לכן כולם לנו להכין את עצמנו לקראת היום הגדול בעזרת האלו בשעתו השם יזכנו כן, אנחנו הולכים למשנה קודם המשנה נזכה לעשות צדקה.

אנחנו משניות שביעית פרק ג' משנה ה לא יפתח אדם מחצב בתחילה לתוך שדהו. יש לו בשדה סלעים. רוצה בעל השדה לחצוב מהם אבנים לבניין. אז באיזה אופן מותר לעסוק בשביעית בתבודת החיצוב שלא יראה כשהוא מתקן את השדה שלו.

אז הוא אומר, לא יפתח אדם מחצב בתחילה לתור שדהו עד שיהיה בו שלוש מרוביות שהן שלוש שלו על רוש שיעורן 27 אבנים שלא יהיה את זה אסור למה אחר כך זה נראה אם יש שתי אבנים שלוש אבנים ארבע אבנים הוא משבר אותם בשביל א להוציא את זה מהמקום שלו לתקן את השדה שלו היום כבר יש פטנט חדש יש מוציאים חופרים מוצאים סלעים גדולים במקום להוביל אותם והכל צריכים לאזור גם כן חצץ יש להם כזה מכונה מכונה תוחנת להם את זה על המקום את הסלעים מזה עצמו

נהיה להם הכביש נהיה הכל מחצב כמו בתוך שדהו שחוצפים ממנו אבנים לבנים אם היה מכוסי עפר פר ולא היה נראה אין פה חתין אותו בתחילה בשביעית שהר אומר לתקן שדה עושה כדי לזרוע בתוכו ולא להוציא אבנים לבניין עד שיהיה בו שלוש מרוביות שהיו נגדים ונראים מצב קודם שביעית שלוש שלוש שורות אבנים בכל שורה מעין שלוש אמות אורך בשלוש עמות רוחב בירום שלוש אמות שנמצא שהם תשע אבנים שכלבנו אמר עם בירום שלוש וכן בכל שורה ושורה הרי כז אבנים לשלוש שורות ובאחי נק עיקר שלצורך אבנים לבניין

לא מוציאה ולא לתקן סדר גדר שיש בו 10 אבנים של של משוי שיניים שיניים הרי אלה הוא ינטלו גדר שעומד בשדה שכל אבן היא משה שני שני בני אדם הרי הנה נטלו בשביעית שיעור גדר 10ה טבחים אין מטר פחות מכן מחצב וגוממו לא לוקח אותו לא עוקר ממנו את האבנים עד פחות מהארץ טפח באמת דברים אמורים מתוך שלו אבל מתוך שלחברו מה שהוא רוצה יטול במי דברים אמורים בזמן שלא התחיל ביום ערב שביעית אבל התחיל ביום ערב שביעית אין בעיה מה שהוא רוצה יתול כן אומר

רבנו עובדיה של מסוי שיניים שיניים שיש בכל אחת מהן מסוי שני בני אדם הרי אלה נתנו כולן אפילו הקטנות שבהם ולא מתחזק כמפני הגדר לעשות מקום שדה מקומו שדה פחות מכן מחצב ואינו נותן כולו אלא גוממו מניח מן הסלע בארץ טפח כדי ש שלא יראה ראוי לזריעה ומי דברים אמורים ד לא יפתח מחצב והדים גומ ממו מה שהוא רוצה יטול דלא מחזקתקן שדה כיוון דלבדהו אפילו בשל נמה לא מתחזק מתקן שדהם התחיל לטול מערב שבוע הגענו משנה ז' כן אנחנו היום בדף היומי בעזרת האל ובשועתו

דף זן נכון בסדר בן רבקה רפואה שלמה ליוסף בן רבקה חולי הרב אפשר לברך יהודי הרב אפשר לברך לודי שרוצים להזכיר אותו מרומניה לברוס מוציאים 10 שנים עליו והודל ציבין ביקש מפל היה אור קוראים לו אורן מנחלם מנדל בן לידיה מנחם מנדל בן לידיה שיהיה לו ישועות גדולות שבית אדוני תמיד כמני בימות שםחות בכותיות שם כל ישראל הנה אנחנו באים לקיים מצד עשה של תורה כמו שאמר כתוב ביומם ולילה כדי לקשר שורש נפש בשורש למעלה והנועם מה אלינו עלינו עלינו ידנו כנ רצון מפניך אלוהינו תנו

שלא יהיה רעד דבר תקלה קשה דבר כה שמחו בנו חברנו שלא נאמר טמא טהור ולא על טור טמא ולא על אסור מותר ולא אסור מותר ולא יקשלו לך בה תתך מכל מדור מד ממונות אין בור בלימוד תורה מה שגיד כבר מדבר חותך רוב כדור בלימוד תורה צור ברוך אתה אדוני חוק חוק אדוני חוק חוק ברוך אתה אדוני חוקך כך מדני אדוני אתה ברוךותך שתעשה דברך שיר המעלות הנה ברוך את אדוני כל עבדי אדוני מדי בבית אדוני בלות צודכם קודש ברכו את אדוני ברכך אדוני מציון עושה

שמיים וארץ דף נז נתחיל עוד פעם את המשנה בלי נדר למה זה דף נ עמוד ב נכון איפה רגע איפה זה המשנה צורה דקה עמוד ב למטה כן אמנם המשכנו אבל כדאי שנתחיל עוד פעם את המשנה בעזרת האלו בשועתו סיום משה פתחת את הגמרא כבר כל הכבודצחה להצלחת דוד בן אסתר נתן תלי חיה בת רשן שהשם מצליח אותם להם ישועות גדולות אמן ש דוד משה בן עזד גם דוד משה בן עזד בעבור שהוא לומד איתנו משנה דף נ עמוד ב במשנה למטה בעמוד אלמנה לכהן גדול

גרושה וחלוצה לכהן אדיות מן מן האירוסין לא יאכלו בתרומה רבי אלעזר ורבי שמעון מכשירין אתם יודעים כתוב אלמנה אלמנה וגרושה על כהן גדול אסור באלמנה כהן אדיות מותר באלמנה אבל אסור בקרושה עכשיו אלמנה הייתה בת לכהן, לאיזה כהן שהיא אלמנה. ובא הכהן גדול, רוצה להתחתן איתה או בתכהן והיא גירושה. בא כהן ידיעות, רוצה להתחתן איתה. מן ה עכשיו כבר מן האירוסין לא אכלו בתרומה.

אומר תנקמה רבי מאיר מן האירוסין כבר לא יכלו בתרומה. איפה תרומה? היא יושבת באת אבא שלה. אצל אבא שלה הוא כהן יכולה לאכול בתרומה.

אפ מירוסין כבר אסור לה לאכול בתרומה. למה? כיוון שהיא משתמרת לביאת פסולה. ואז כשיבוא עליה זה הפסולה עשה אותה חללה ואסור להגוע בתרומה.

אז עכשיו מן התורה מותר לה. מה שאסור לה זה רק מהתורה רק באמת שתהיה נשואה אז הוא יעשה להחללה אבל בכל זאת דעת רבי מאיר תנקמה שכבר מן האירוסים אסורה למה כי היא משתמרת בבית אבי אסורה לאכול בשעה שנתקדשו לאלו קדושי עבירה נפסלה מלאכות בתרומה לבנשה עם בת כהני אסור לה רבי אלעזר ורבי שמעון לא מכשירים אומרים לא לא כל עוד שינו לא נעשה חללה מה הבעיה תאכל בבית אביה מה הבעיה שלכם אומרים לא מה זה משתמרת היא עכשיו בסדר והיא בבית אבא שלה שתאכל אם

היא תתחתן ותבוא לידי כך אסורה נתרמלו או נתגרשו אלה אלה עכשיו שנישאו ללמנה שניאת לכהן גדול או התרסה לכהן גדול וכן גרושה לכהן אדיות מן הנישואין פסולות אסור להם יותר לאכול בתרומה כבר נעשו חללות אין מה לאכול שלהם עושה להם אוכל מתרום אסור לגוע אבל מן האירוסין כשרות אפילו לרבי מאיר כל מה שעשה רבי מאיר כי היא משתמרת לביאה אסורה עכשיו היא כבר נתגרשה באירוסין אז היא לא משתמרת לביאה אסולה ולכן מותר לה לכול העלמה תראה רש"י רבי אלעזר ורבי שבע מכשירים עד שתיבעל לו ותעשה

חללה כדרכת לא יחלש שני חילולין אחד לה ואחד לזרעה תרמלו רשו מן הכהנים הללו מן הנישואים סולות שביו חללה בביעתו אבל מן אירוסין כשרות אפילו רבי מאיר לא פסיד אלא מן אירוסין מן הירוסין בחייהן שמשתמברות לבאה פסולה אבל מתו לא זה המשנה גמרא תניה אמר רבי מאיר קל וחומר ומה קידושי רשות אין מאכילין קידושי עבירה לא כל שכן רבי מאיר אומר מדיין אני יודע שארוסה שהתארסה לאחד גרוש כהן גרוש היא אסור לדעת רבי מאיר כבר כבר מן האירוסין אסור לה לאכול בתרומה בבית אביה אז מאיפה

לומדים את זה שמשתמרת לביאה פסולה היא כבר לא יכולה לאכול בתרומה אז הוא אומר קרחומר ומה קידושי רשות אין מאכילים אתה יודע אישה שהיא התקדשה התארסה לכהן לא יכולה לאכול בתרומה. למה גזרה שמתשקה את אחיה ואחיות או לא משנה לא ככה אמד ישראל ישראל שקידש בת כהן יהודי ישראלי קידש בת כהן עכשיו היא כבר היא רק מאורסת והיא לא בבית בעלה היא בבית אביה אסור לה לאכול בתרומה זה קידושים רגילים אסור אין מאכילין בתרומה מאירוסין קידושי עבירה לא כל שקם שלא יכילו בתרומה זה קידושי עבירה

אם קידושי סתם לא מאכילין קידושי עבירה לא כל שכן זה יפה זה בחומר חזק תראה ראשי קידושי רשות כגון ישראל שקידש בת כהן שהי קידושי עבירה אין מאכילים כלומר אין מניחין אותן לאכול ניתנה לקמן האירוסים פוסים בפ כן גדול כלומר בקידוש העבירה זהו אז הגמרא אומרת אמרו לא אם אמרת בקשי רשות שכן אין לו להכיל במקום אחר בקדוש רשות למה לא אוכל בתרומה שכן אין לו לישראל להכיל במקום אחר אין לא יכול להכין לו את התרומה במקום אחר אין אבל אתה אומר בקידושי עבירה שכן יש

לו להחיל במקום אחר יש לו לכהן להכין תרומה מה מי שהיא ראויה לו יכול להכין אותו תלומה? זאת לא ראויה לו.

אבל אם הייתה ראויה לו זאת גרושה אבל אם הייתה ראויה לא היה לו כוח להכין. למה אני אומר שהתארסה לישראל אסור להכול בתרומה? כי הוא לא יכול בשום אופן בעולם להכיל אותה אף פעם תרומה הוא ישראל. אין לו להכין אותה במקום אחר.

אבל זה הכהן הזה שהוא לקח את בת כהן ורוצה עכשיו יא מהקידושין לא יכול למה הייתי כיוון שהוא יכול להכין אותה במקום אחר כלומר בראויה לראויה לא יכול להכין אותה אבל זאת גרושה הוא לא יכול להכיל אותה אז לכן לא יכולה כבר מהאירוסין לא יכולה הנה תאמר בקידושי עבירה שיש לו הנה לכהן זה להכין במקום אחר בראויה לו כך שמעתי בליבי מגמגם את למדנו את הרשי הזה נמשיך זה מובן הגמרא עד פה אה מאיר אתה איתי טוב אמר רבי אלעזר אמר אמר רבי יושע עכשיו זה

אמרנו דבר אופן אחד משתמרת לביאה פסולה מחלוקת רבי מאיר ורבי אלעזר ורבי שמעון דעת רבי מאיר אסור לה כבר מנהירוסין לאכול בתרומה אפילו שבבית אבי כהן יכולה לאכול אסור למה משתמרת לביאה פסולה דעת רבי שמעון ורבי אלעזר לא כל עוד שלא חלל אותה יכולה לאכול בוא נראה עוד אופנים שהיא משתמרת לביאה פסולה מדינה. בוא נראה. אמר רבי אלעזר, אמר רבי יושעיה, פצוע דקה כהן שקידש בת ישראל. באנו למחלוקת רבי מאיר ורבי אלעזר ורבי שמעון.

אתם יודעים כתוב בתורה לא יבוא פיצוע דקה לקהל השם. קרות שובה ובצוע עדקה כן אסור להם לבוא לקהל השם בקהל השם זה אחד המומים האסורים לבוא בקהל לא יבוא פיצוע עד דקה בקהל השם עכשיו כהן שקידש בת ישראל והיא משתמרת לביאה פסולה כהן הוא פשו עד דקה והוא קידש בת ישראל. אז עכשיו הבת ישראל הזאת אסור לה לאכול בתרומה. למה?

היא בוא נראה מדינה. אבל היא זאת הבחורה היא משתמרת לביאה פסולה. כי הכהן הזה זה לא יבוא בקהל. אסור.

שמעון. רבי מאיר דאמר משתמרת לבי פסולת דאורייתא לא אכלה. במשנה שאישה שמסתמרת באבסולה דאורייתא אסור לה לאכול הנמ לא אכלה גם זאת משתמרת היא באבסולה דאורייתא ולכן לא אכלה בתרומה אבל רבי אלעזר ורבי שמעון דבר משתמרת ביה פסולת דאורייתא אחלה אם משתמרת דביעה פסולת דאורייתא היא כן אוכלת כמו שראינו פה שהיא איפה ראינו את זה שהוא גרוש והיא משתמרת לבוא אצלו עליו בית וזה לביעה זה משתמרת לביאה פסולה דאורייתא אסור לא לקחת גרושה אוכלת בתרומה הוא גרוש אה היא גם גרושה וגם הוא גרוש לא מה

זה קשור לא הוא כהן אבל הוא אסור לו לקחת הוא כהן אסור לקחת גרושה גרושה שהתחתנה מחותה לא לא אמרתי הוא רבי אלעזר ורבי שמעון משתמדבי בפסולה דאורייתא אחר בתרומה משתמרת אה בזמן האירוסין האירוסין שיטתם [מחיאות כפיים] הנמ אחלה גם זו שמשתמרתה פסולה בתרומה דאורייתא כיוון שהיא קניין כספו אוכלת וכהן כקיה נפש קניין כספו הנה ראשי אומר הנה מאחלה דקניין כספורי ואוכל את דבר תורה ועד דבעלה שביע חללה אחרה עד דבעילה אחראה עכשיו הגמרא אומרת ממי ממי מי אמר להשוות פיעות פסולות הללו דין עד כאן

לא לא כאמרי רבי אלעזר רבי שמעון תם שאלמנה שהתקדשה לכהן גדול מאכיל אותה בתרומה אלד יש לו להכיל במקום אחר יכול להכיל במקום אחר בתרומה אלמנה יכולה יכול להכיל ב ב במקום אחר באישה ראויה לו למה כך אלמנה הוא כהן גדול יכול להכיל בתרומת מי שהוא רוצה אבל לא אישה אלמנה ולא אישה גרושה לך תיקח לך בחורה צעירה טובה תאכיל אותה בתרומה אבל אחה עוד מעט תלמד תמתין תמתין אבל אחה דין לו להכיל במקום אחר לא אבל פיצוע דקה אף פעם לא יכול להחיל בתרומה אין

לו להכיל במקום אחר א לא יבוא פיצוע דקה בקל השם אז אז כ אם ככה לא יכיל את המשתמרת לבי לביאתו הפסולה הנה אחה אין להכין ראשי אומר שאין לך אישה שמותרת לו וכי תאמה אם תקשה ותאמר החנמי יש לו להחיל בבת גרים אם אתה אומר לי תשמע גם זה הפצוע דקה נכון לא יבוא בקהל השם אבל גרים לא נקראים קהל השם מותר להינסא לפצוע דקה לגריורת ולכן היא הכי בתרומה אם קידש ישראלית שמשתמרת ביאתו הפסולה אז לכן כמה שאת הגיורת זה קניין כספו הוא יכול

להכיל בתרומה כמו שפחה. יכול להכיל בתרומה גם את הישראלית הזאת שמשתמרת בה פסודה יכול להכיר.

הנה הגמרא דוכה. מה אתה חושב שזה פשוט לרבי הושעיה שפצוע דקה מאחת גרים? לא. וה מבעיה בעלה לרבי יוחנן מרבי יושעיה ולא פשיט לה את הבעיה הזאת.

בהמשך הסוגיה אתה תראה כבר שאל אותו רבי יוחנן מרבי שעיה בת גרים ולא פשיט לה אם זה פשוט היה פושט לו ראשי בת גרים דכסבר כהל גרים לא יקרה קהל ואינן בכלל לא יבוא בצועה דקה ונוסעה בהיתר ומאכילה אתה רואה קהל גרים לא נקרא קהל ויכול להתחתן איתה אומאכילה בתרומה והבעו מיני רבי יוחנן רבי יהושע כמה משמעתי אם לא פשיט אם האכילה בתרומה או התמר עכשיו נתרץ את זה את רבי יושעיה הביא אמר הואיל ומאכילה בלא ידעה אמר הועיל ומאכילה בעבדה ושבחותיו וכנעניהם הוויה אמר באמת

משתמרת לביאתו של ביצוע דקה אוכלת בתרומה אבל כל זמן שלא בא עליה ברגע שבא עליה עשה אותה חללה היא אסורה אבל כל זמן באירוסין כל זמן שלא בא עליה הביה אומר באמת משתמרת לביאתו שבצלוע דקה כן אוכלת למה לא בגל על גרים לא גרים הועיל ומאכילה בלא ידעה הוא היה בריא לא היה פצוע עד דקה ונסע אותה לפני שנפצע ונעשה ואחרי איזה שנה מסכן נעשה פיצוע דקה אבל מי שהוא נעשה פיצוע דקה לא בא עליה למה כתוב בו פצוע דקה בעיקר השם אסור לא בא עליה

אותה הוא מאכיל כל עוד שלא ידעה מאכיל אותה היא ניסאת לו חי איתה שנה שנתיים פתאום נעשה בצועה דקה מסכן מה יעשה אבל הוא בעצמו לא אוכל בתרומה לא אוכל לא מותר לו מותר לו חשבון מי אוכלת הוא כהן פצוע דקה מותר לו לאכול גם שבחה מאכיל רק אם הוא יקח אותה יעשה עשה אותה חללה אסור אסור לו לבוא בקל השם אבל הוא מותר לאכול בתרומה מה יעשה חשבתי שם בכלל השם גם תרומה השם זה ש לא תחתן אם לא ידע מ שנעשה פסוע דקה הרי

זו אוכלת כן הלאה את פה בסדר הנה ראשי אומר אתמר לשניה קושיה או מאכילה בלא ידע רבה אמר הוא מאכילה בעבדיו ושבחותיו הקנענים רבה אמר מאכיר את עבדיו ושבחותיו הקנענים הוא קנה יש לו עבדים אז כזה שמאכיל אותם יפה מאכיל אותם גם אותה יכול להכיל אז יש דבר כזה חורש תעשה מחילה תעשה מחילה כל הכבוד לךתי א קשה מסכן מעולם לא אמר אדם די לי צר לי המקום עומדים צפופים משתחווים רווחים ככה היה בבית המקדש זהחב כל כן כן אתמר רביה אמר אוילו מאכילה בלא ידעה

אם נשאה קודם שנפצע ואחר כך נפצע מסכן והוא לא בא עליה לאחר שנפצע ורבא אמרנו מאכילה בעבדיו ושפעותיו הקנענים אז תראה רשי בלא ידעה היה נשוי כהן אישה ואוכל בתרומה ונעשה פיצוע דקה הוא בא עליה לא תאכל בתרומה זה שביע חללה תבעל על הפסולה ואם לא ידעה מ שנעשה פצוע דקה הרי זו אוכלת משניים פרק קערן על מה מצינו בסוע דקה כהן מאחיד במקום במקום אחר יקח בקדושי עבירה מאחיל כל זמן שלא עשה חללה הגמרא דוכה רגע הביה לא אמר כרבה למה הביה לא אמר כרבה

מאכילה בעבדה ושבחותיו בקנענים אומר קניין דאישות מקניין דאישות ידפינן ולא פינן קניין דאישות מקניין דעבדים זה זה לא מספיק שמאכיל את עבדיו בשבחותיו. למה אנחנו רוצים קניין דאישות מקניין דאישות? למה זה קנה אותה באירוסין ארוסה ושמה גם כן זה אישות שהוא נשאה ובהתחלה לא היה פצוע דקה ואחר כך נסע בצוע דקה אז זה אישות מאישות ולא קניין דיישות מקניין דעבדים לכן לא למדתי כמוה הוא ורבה לא אמר כהביה שעם שכבר אכלה אין די במה שמאכילה בלא ידעה שם נשמה שהוא נשא אותה כשהוא היה בריא והכל

טוב וכבר הכיל אותה בתרומה כשהיה בריא כהן אז ממשיכה לאכול בתרומה כיוון שכבר אכלה קודם שנפצע אז ממשיכה אבל לא אישה שבכלל ישראלית עכשיו התרסה איתו קנה אותה אז מה בגלל זה עכשיו יכיל אותה הנה רש"י אומר שכבר אכשהוא בריא ואבא שהוא הוכיח מכך שמאכילה בלא ידעה כבר אכלה לא אמרינן מה אתה אומר לי כבר אכלה מקודש שנמצא לא אומרים שזה יועיל לאכילה לאחר שנמצא דילות האחי שכבר אכלה מועיל להכיל אותה לאחר מכן בת לא אומרים את התחייה הזאת כבר אכלה מקודם אז ואז יועיל להכיל

אותה דעילות מאכי אלא שמה שכבר אכלה מועיל להאכיל אותה לאחר מכן בת ישראל שניסאת לכהן ומי היא תאחיל למה שכבר אכלה אתה רואה בת ישראל ניסאת לכהן ואכלה בתרומה מכוחו ומת מעווה כי היא תאכל לאחר מיתתו למה תגיד קודם מיתתו אכלה גם עכשיו תאכל לא אומרים כך איזה שאלה שכבר אכלה שכבר אכלה גם כן עשה תורה ישראל שנסת לכהן מי תכל שכבר אכלה נכון וכי תיח שכבר אכלה לא אומרים דבר כזה זה לא זה כמו שאני גורס לך די תמאכי וכי נוסיף וכי בת ישראל שניסאת

לכהן ומת וחי טרחון כשכבר אכלה אומרים תן היא תמשיך לאכול למה היא כבר אכלה אבל בעלה לה מת לא היא כבר אכלה ורבה מה יענה הזה אומר אי אפשר לדמות מיטת הכורן לפציעתו למה הטעם פקע קניינה שמה פקע קניינה מת קניינ קניינה נכון הקניין הלך פוסקת מלכו בתור מעכך לא פקע קנייניה פה לא פקע הוא חי הוא מצוע דקה חכה ממשיכה לאכול בתרומה גופה הנה יוחנן מרבי יושע בגוף הבאים הנה רבי יוחנן לרבי יושע פצו הדקה כהן שנשא בת גרים מה הוא שיכיננה בתרומה עוד מעט

הגמרא תבר את את צדדי הבעיה קודם כל שואל אותו מה הוא שיך אל בתרומה השתיק ולא אמר לו בלו מידי לסוף אתה גברה רבה אחרינה לפני רבי יושעיה באה מילה מלתה אחריתה הוא פשט את דבר שאל שאלה אחרת לא את זה פירש לו הוא מנו רש לקיש בא אליו רש לקיש שאל אותו שאלה את רבי יושעיה הסביר לו אמר לרבי יהודה נסיעה לרבי יושעיה אתו רבי יוחנן אליו גברה רבהו למה לא השבת לו על השאלה שלו זה שאל אותך שאלה קשה אחרת אבל ענית לו למה

רבי יוחנן שאל אותך פצוע דקה כהן שנסע בתגרים מה הוא שיכננו בתרומה למה השתיק למה לא ענית לו אמר לה דקבעי מני מלטה דלת להפטירי הוא שאל שאל אותי שאלה שאי אין עליה תשובה לכן לא עניתי לו אין על זה תשובה תראה רשי אומר אין צריכה תשובה יודע לפרשה ראשי מה אומר שאין יודע לפרשה למן שאין מי שיודע לפרשה יודע לפרשה אותו בכוס אה שאין אני יודע כן אני יודע לפרש טוב בוא נראה הלאה אני זוכר יש על זה שאין שהיא לא צריכה תשובה בכלל השאלה

בוא נראה לאיזה תנא הסתפק רבי יוחנן איל רבי יהודה שסובר שגירים אסורים למצוא עדקה בין בקדושתי כה בין לה בקדושתי כה לא אכלה הגמרא מבארת אם זה לרבי יהודה שסובר שגרים אסורים בבצוע עדקה למה יש מחלוקת בקידושין בין רבי יהודה ורבי יוסא אם כהל גרים הם בכלל קהל שמוזכר בתורה או לא דעת רבי יהודה גרים כהל גרים מקרה קהל שכתוב בתורה לא לא יבוא בצורה דקה בקהל השםלאג זה גם אסור לוקחת גרים זה דעת רבי יהודה דעת רבי יוסי כהל גירים לא יקרה קהל מותרים בבצוע

דקה לכהן הגירים הגירים גם בגלל האיסור הזה זה מחלוקת איזה כהן לא כהן לבת גרים אה הכהן בת גירים בגלל שהיא יכול להתע לא יכול זאת אבל אם היא ילדה קטנה עוד מעט עוד מעט חכה גיורת בוא נראה הגמרא בעצמה תדבר כן פה היה לא כהן אבל היה אחד מהרבנים היה עושה הפגנות הפגנות גדולות והבן שלו היה איתו בהפגנה והוא נפצע ונעשה פצוע דקה היה צרה גדולה ואז הוא גירש את אשתו עזב אותה והתחתן עם גיורת גהן היה רגיל גהן לא יכול הוא יהודי לא יבוא

פצוע דקה. פצוע דקה זה כל השם הצילנו שלא יהיה אף אחד גם ישראל.

אסור לו לבוא בקל השם. ודי שחס ושלום היום יש את הבעיה הזאת בניתוחים. לפעמים אדם יש לו איזה בעיה, איזה חולי ואז א יש עושים לו ניתוח וחס ושלום יכול להיות פצועה דקה בניתוח הזה. ואסור לו לחיות עם אשתו, לבוא בצוע דקה בעיקר השם.

ולכן כשנוגעים במקומות כאלה צריך ללכת לפוסק ואי הוא יגיד אם מותר או לא. כלומר ואיך ואם צריך ניתוח איך לעשות את הניתוח כדי שאותו אדם יוכל להמשיך לחיות עם אשתו. דקה זה אחד שהוא א כן רגע אני אכתוב את וה לרבי יוסי פה אני נכון בן בקדישותי כה איפה אני למען אי לרבי יהודה בין בקדושתי כאה ובינה בקדושות כאה לא אכלה אם למה אם בקדושתי כאה לא אכלה לאמר מור בת גר זכר אני פה אז אני פה למי הסתפק רבי יוחנן שהוא שאל הנה רבי רבי

יהודה שסובר שגירים אסור אסור בפצוע דקה כעל גירים נקרא קהל אז בין בקדושתה כה בין ש אם הכהן שנפצע עומד בקדושתו של הכהונה ואסור לי לספסולי כהונה ובין לו בקדושת כהה שאפילו לא הוא לא הוא לא נמצא בקדושת כהן מה נפשך לא אכלה בתרומה בגללו למה כי אסור לה זה נקרא קהל אסור דהברמור בת גר זכר אתה רואה היא נחשבת כבת חלל זכר פסולה לכהונה אז עשה כהן חללה בביעתו ולא אוכלת בתרומה ואילה בקדושת כהל לפי רבי יהודה ומותר לו ליסא פסולי כהונה לא אכלה בתרומה

דמרינל כהלגרים מקרה קהל גם אם תגיד הוא לא בקדושתה ואז מוסר לו כמה שהוא לא בקדושת כהן מותר לו כמה שהוא נאסר פצוע עדקה אז למה בקדושותי כאב ומותר לו ליסא פסולי כהונה מכל מקום לא אכלה בתרומה למה דאמרינן כהל גרים יקרה קהל אז גם הם כלולים באלם שלא יבוא בצועה דקה בקל השם אז זה ביאה פסולה תראה ראשי למען הנה רבי יהודה השסה בעלה מפרש והזיד עד שפה פשטה אבל רבי יושעיה לא פשט במדי כדי אמרן לעל הבעו מנה ואמפרשה דלת לפטורה אינה צריך הנה

אה הנה מה זה לת לפתורה אתה שומע אינה צריכה לפרש הוא צריך לפרש את זה דלמן קב בעלה איל רבי יהודה וכולי בשיבושו פני שני דברים חדה לאמרה לעל ולא פשט לה ואם כן דרבי יושעיה כאמר לה ואם כן לרבי יושעיה כאמר לה לכולם הפשטה במסקנה ועוד דכנסי ואז לפרושה ולא צריכה ועיילן וכנסי בשפת השמה על מה צריכה רבה אז רשי אומר בין מקדושתי כאלה כמה פרק ההרין בעיה כהן פיצוע דקה הנה תשמע כהן פיצוע דקה מה הוא בגיורת בקדושתי כאשר בגיורת ואחר בין קדושתי כאה

כהן הנעשה פצוע דקה בין קדושת כהן כה אסור בכל האסורות לכהונה בלו בקדושת קאה גם אסור ואין מוזהר מלהנס מליסה אישה פגומה ואין מוזהר מליסה אישה פגומה לא אכלה בסדר אבל לא אכלה אז עוד ראשי אם בקדושת כאלו אכלה לאמר מור בתגיר זכר כבת חלל זכר בת חלל פסולה לכהונה פרק עשר יוחסין וכיוון דקדושת כהה לא אכלה מרינזו פסולה לו ועשאה חללה בביאתו ולא בקדושתי כאה ואנסורה לו משום קדושת כהן אפילו אחי לא אכלה שאסורה לו משום פצועה דקה ד אמרת כהל גרי מקרה קהל אז

אסורה לו פצועה דקה לא יה בו בקל השם אפילו שהוא לא בקדושתו אסורה לו פילוקת דרבי יהודה ורבי יוסי פרק 10 יוחנן בפרק 10ה יוחסין עכשיו זה היא לרבי יהודה למן היא לרבי יהודה עכשיו היא לרבי יוסי שאומר שגרים מותרים בצוע הדקה בין בקדושתי כאה בין אם הכהן בקדושתי קה ואסור לסע פסולי כהונה בין לה בקדושתי קהה אחלה היא יכולה לאכול בתרומה למה דה אמר דה אמר אפגר שנשא גיורת איפה אתה איתי? אחלה אחלה אמרתי לך איפה אתה עוד פעם בקדושתי ואי לרבי יוסי בין בקדושותי

כאה בינה לה בקדושתי כאה אחלה עכשיו הגמרא מבארת הרי היא אוכלת בצורה עכשיו אם בקדושתי כאה למה אחלה למה היא אוכלת אחלה למה אחלה דהאמר אבגך שנסה גיורת בתו כשרה לכהונה אין בזה ביאת איסור גר שנשע גיורת בתו כשרה לכהונה אין בזה ביאת איסור אתה איתי וה בקדושתה כאה ואם לא בקדושתו ומותר לו לס פסולי כהונה אחלה למה אמר כהל גרים לא יקרה קהל הם לא בכלל עליו שלא יבוא פצוע דקה בגלל השם כי הגרים לא בכלל קהל אלא כלומר הוא אמר לו כן אלא ליבה

דאייתנא כל הבעיה של השאלה שבאו מיני רבי יוחנן מרבי יושעיה פצוע דקה כהן שנשא בדירים מה הוא שיכילנו בתרומה אלא עלבה דהית הוא שאל אותה ליבה דמה מן הוא אמר לו שאל אותי שאלה דלת לבטירי הגמרא מברת למן לאיזה תנא הסתפק רבי יוחנן אלא עלבה דהי תנה תנאן רבי אליעזר בן יעקב אומר אישה בת גרים לא תנסה לכונה עד שתהיה אמה מישראל אישה שהיא בת גרים לא תנסה לכרונה בשום אופן עד שתהיה אמה מישראל.

אמא שלה היא יהודית ואכי כן בעיה לה. עכשיו ככה הסתפק רבי יוחנן באישה כזו שאמא שלה מישראל. כשרות מתוסף הבא. זה כן כן האם רק כשרות מתוסף הבא ואחלה או דין הקדושה מתוסף הבא ולא אכלה האם רק כשרות נתוסף בה באישה הזו שאמא של עם ישראל עכשיו כשרות מתוספה בה ורויה להינסא לכונה אבל היא לא בכלל כהל ומותרת להנסה לבצוע עדקה כי היא לא נקראת קהל אבל בכל זאת תינסה לכהן היא יכולה בגלל שהיא תוסף בקדושה כיוון שהיא מה מישראל ולכן אוכלת בתרומה כמה שלא נפסה לה בביאתו עודין מה קדושה מתוסף הבא שגם קדושה לא רק כשרות מתוסף הבא אלא קדושה מתוסף הבא והיא בכלל קהל עם ישראל ואסורה זה ינסה למצוא עדקה ולכן לא אכלה בתרומה למה הוא יעשה אותה חללה בביאתו?

אז אסור הנה תראה רשי עליבדתנק בעיה לרבי יוחנן כגון דמ עם ישראל כשרות תוסף הבא וריה לכונה ולב קדושה להיקרי קהל מותרת לפצוע עדקה ואוכלת ממה נפשך דנ בקדושת כהה הרי זו מותרת לו משום פצוע דקה לא מצטר בה יקרה קהל עוד דין מה קדושה נמי התוספה בה וקהל יקרה ואסורה בצוע דקה ולא ולא אכלה לשנה חרינה מפי המורה בת גר לגרות כם בעיה עליה ליבה דרבי אליעזר בן יעקב מה קשות תוסף הבא דאמה מישראל לקרי קהל אבל בת גר וגיורת לו קהלי ואחלה שמותרת מצו

עדקה והילה בקדושה כהה תצר עליה משום כהונה עודמה קדושה תוספה הבא להינסא לכהונה ואחד דיןמה מישראל דקדושה לטבה קשות שט מהווה ובכלל קהל היא ואסורה למצוא עדקה ולא אכלה ולשון ראשון נראה עיקר תשמע כי אתה רבי אחינה מדרמהדרום אהרומה לא לא כי אתה רבי אח בר חנינ מדרומהא אתה והייתם מתניתה בידה בא והביא משנה בידו תלמוד בידו ויש לסמוך על זה מה הוא אומר מנין נמצו דקה כהן שנשא בת קירים שמאכילה בתרומה יכול להכיל אותה בתרומה נסע בת גרים יכול לאכול בתרומה שנאמר וכהן כיקנ נפש

קניין כספו יאכל בו מעטור של נפש פצוע דקה מאכיל את אשתו בתרומה לא משנה מי זאת. אתה רואה פצוע דקה אוכל בתרומה ומאכיל את אשתו בתרומה. ככה הוא הביא איתו. השאלה היא למעלה לרבי יהודה.

הגמרא מבררת מי צריך את הלימוד הזה? לא הנפש מיותר כי יקנה כי תהיה קניין כספו למה צריך להגיד נפש מפה דרשו שפצוע דקה מאכיל את אשתו למען אייל רבי יהודה האמר בין בקדושת בינה בקדושתי כאלה כמו שאמרנו למעלה הנה רבי יוסי למה נקרה אמר בין קדושה בין קדושותי כאלה אלא לו לרבי אליעזר בן יעקב שמע מן הכשרות התוסף הבא כמה שמותרת להנסה לכהן לא נחשבת לקהל ואחלה שמאמינה הנה אוכלת תרומה תמר יש שורה אחת יש חופה לפסולות מי זה רב אמרב אתמר רב אמר יש חופה

לפסולות שמואל אמר אין חופה לפסולות זה כהן גדול שהכניס אלמנה בת כהן לחופה קודם שקידשה עדיין לא בא עליה כבר פסל אותה מלאכוב בתומה למה הכנסתה לחופה נחשב כמו שבא עליה זה דעת רב יש חופה לפסולות. הנה ראשי אומר כהן גדול. מה זה יש חופה לפסולות?

ישר הכניסת לחופה לא עשה קידושין לא עשה כלום. יש בגמרא חופה קונה. אדם ישר לקח אישה עשה לה חופה קונה. אז יש חופה לפסולות.

דעת רב יש חופה לפסולות. כלומר כהן גדול שהכניס אלמנה בת על תראה מה עשה כהן גדול שהכניס אלמנה בת כהן לחופה היא אלמנה בת כהן ואסור לקחת אלמנה ולא בא עליה ומעקרן למלו קדשה אפילו אחי פסלה מתרומה דבן השעה דחופה ככניסת בעילה דביה אותה ביה כאילו כאילו אין לא היה ביאה לא של אבא שלה יכול לא קודם כל תדע לך מאיר שיש דבר כזה שאדם בלי קידושין לא קידושין ישר חופה קונה חופה עצמה קונה בלי להגיד כלום בלי לא מברכים את הברכות מה זה בלי להגיד

כן החופה קונה באים מתחת לחופה כן כן באמת חופה זה בתוך בית סגור זהו לשם חופה זה נקרא חופה כמו שם עליה טלית עליה ועליו זה חופה רגע ואם אם הכהן הזה לקח אותה זה פוסק את אותה מלחום אבא של התחומה דעת רב יש חופה לפסולות כלומר כהן שלקח אלמנה בת כהן לחופה קודם שקידש אותה תתוספות אומר שעשה בקידושין קודם שהכניסה לחופה חופה פסולה פוס אותו מלאכות אז זה פוסל אותה מאכילת רומה למה הכנסה החופה זה כמו שבא עליה. שמואל אמר אין אין חופה לפסולות אין

בעיה. כיוון שעדיין לא בעליה יכולה להמשיך לאכול בתרומה בבית אביה.

אין בזה בעיה. אמר שמואל עמוד ב זה הוא מודה לי אבא בתינוקת פחותה מבת שלוש שנים ויום אחד ואין לה ביאה אין לה חופה הבא זה רב רשי אומר משום דקשיש מינה קרב קרא לאבא כמו לשון נשיא רבי ככה היה אז הוא אומר מודה לי אבא אני אומר אין אין חופה לפסולות ויכולה לאכול בתרומה אם עדיין לא בא עליה מודה לי אבא בתינוקת פחותה מבת שלוש שנים ביום אחד שהוא לא קונה אותה בחופה הזאת למה הוא אוין ואין לה ביאה אם בעליה לא נפסלת באכילה תרומה

זה לא נקרא ביאה למה מי שבא על ילדה פחות מגיל שלוש זה כמו נותן עצבע עין אז כיוון שאין הביאה אין החופה אז יכולה להמשיך לאכול בתרומה שמים בבקבוק נותנים לה בקבוקון של תרומה כן שמים בבקבוק ככה אמר כן גם אז אמרתי את זה וואו וואו אני כותב ככה זה אתה רואה מה זה מה אני אעשה אז ראית רבי חיים הוא קורא לו אבאש זה תואר של כבוד אתה יודע שפה הגרא אומר מותר לאדם לקרוא לאביו או לרבו בשם פרטי אבל שהוסיף שם אבא ככה כותב

הגרא כמו רבי שמעון בר יוחאי אמר קרא יוחי אבא אמר לרבי עקיבא אמרתי לכם היום אני אגיד לכם על זה אני מוסריך ליוחי אבא כיוון שהזכיר אבא אמר יוחאי התואר אבא זה נשיא רבי נשיא רבי לא אמר שלמה המלך ואתה אדוני אלוהי ישראל שמור לעבדך דוד אבי את אשר דיברת לו אתה רואה הוא אומר בבקשה תשמור מה שדיברת לדוד הוא אומר לדוד דוד אבי לא אומר אבי דוד דוד אבי אתה רואה לא השכיר שום תואר כבוד לפני כן מה זה דכיר דוד דוד עכשיו מה יהיה

עכשיו יש הרבה בפרס בספון קוראים יש מולה אבא האיש עצמו האבא אבאבא קוראים לו אבא עכשיו האבא ש הבן שלי יכול להקות לו אבא זה שם אבא שלו מורבי הבא שרבי היה בן שחר לו על שם אז היפה ללב כן כן יוסף היה קורא לו אבא כן זה משהו אחר זה משהו אחר ואבל רוב האחרונים אומרים שמותר לקרוא אבא שמותר לקרוא מה אם השם של אבא שלו אבא מותר אבא מותר למה הוא לא בא לקרא לו בשם אבאשם שלו הפרטי כן אנחנו היה לנו בישיבה אחד

קוראים לו אבא היינו קוראים לו מול אבא אח שלך בציון חמרדכי אבא שאול אבל היה קוראים לו אבא מרדכי אבא שאולא אבאב כן ככה היה השם שלו היה תלמיד חכם גדול הוא נפטר עליו השלום אבל היינו עושים איתו הרבה עניינים היה לו גם אחיה לו אח שעול אבל היינו הולכים ביחד יושבים הרבה יום שלם ביחד כן כן אומר לו אהבה הוא היה שכן של האדמור בבית וגן א זה המעם שינוב כן באותו בניין של של עכשיו אז אני זוכר שנולד לו בן לאדמור מעם שינוב אז

הוא מתפלל אפילו בלילה אז הוא עשה לו ברית מילה דקה לפני אצת הכוכבים משהו או דקה לפני השקיעה עדיין ביום השמיני עדיין יום השמני יש לו כל מיני עניינים אתה יודע הבדלה ההבדלה והכל זה ביום ראשון שלישי כן ועד מתי הוא היה גומר את המצות ואת הכל זה היה סיפור גדולחה גאון גאון גדול כן כן אנחנו לא מבינים בזה אז לכן אנחנו לא לדבר כי לא מבין אנחנו חוזרים לגמרא בת שלוש עם הבת בוכה אמר שמו לי אבא בתינוקת פחותה מבת שלוש שנים ויום אחד הועיל

ואין לה ביאה אז היא לא נפסלת אין לה חופה אמר אבא מודה לי אבא תראה אמרנו אויב ואין הביאה אין ביאתה פוסלתה מתרומת אביה אין אין חופתה פוסלתה אמרה אףננה מתננה גם אנחנו למדנו שפחותה מבת שלוש שנים אין לה ביאה לפוצל אותה מאכילת תרומה אז גם אין לה חופה בוא נראה בת שלוש שנים ביום אחד מתקדשת בביאה אם בת אם היא יותר מבת שלוש שנים בת שנים ביום אחד מתקדשת בביאה כמו כל אישה ואם בעל היה באם כנאה זכה בינכס אחי יורשה מטמלה קנה אותה וחבים

עליה משום אשת איש תראה מה זה אם קיבל הקידושין עליה היא ילדה בגיל 3 וחצי ואבא שלה קיבל חייבים עליהם שום אשת איש ומטומע את בועלה לטמם משקב תחתון כעליון בועלה שבא עליה כשהיא נידה אם יש לה כזה דבר לטמא משכב תחתון כעליון יכול לטמות אוכלים ומשקין כמו עליו של זו שמטמא אוכלים ומשקין ניסאת הכהן אוכלת בתרומה מכוחו. אתה רואה? אם היא ניסאת לכהן היא וחצה להיות בתרומה.

ואם היא בת כהן הוא בא עליה אחד מכל הפסולים חלל, נתין ממזר פסלה פסל אותה מניחות בתרומה בבית אביה. בייתה ביאה אין מה לעשות. אז הגמרא מוכיחה רק תינוקת בת שלוש שנים ביום אחד הוא תפס עלה בביאה. הוא דמפסלה בביאה פסלה מפסלה בחופה אה פחותה מבת שלוש שנים ביום אחד לא מבסלה בביאה לא מבסלה נמחופה שמה עמינה הנה הביא לו ראיה משמע דווקא בת שלוש שנים ביום אחד אבל פחות בת שנים שלא מסלה בביאה גם לא מסלה בחופה הנה תראה הראשי אומר אפננה מתננה דין ביאתה

פוסלת וכיוון דין בעיתה פוסלתה כל שכן חופתה פוסלתא חשיבות חופה אין אלא משום שהיא קרובה לביאה והכדביאה לא חשיבה כל שכן חובה חופה ומטמאה את בועלה אם נידהי לטמא בועלה משכב תחתון כעליון במסכת נידה מפרשת לה שיהיה תחתון של בוע נידה כעליונו של זו שמטמא אוכל ומשקין והם מטמא אדם וכלים כתחתון שנידע עצמה שהוא קרוי מדרס ואב הטומאה מן הפסולין כגון חנן נתיר ממזר או אלמנה לכהן גדול פסלה מתרומת בית אביה אמר רמי ברחמה יש חופה לפסולות בנידון הזה שיש חופה לפסולות באנו למחלוקת רבי מאיר

ורבי אלעזר ורבי שמעון כמר האם משתמרת לבי בסולה נפסלת מאכילת תרומה כמו שנחלקו רבי מאיר ורבי אלעזר ורבי שמעון מה לרבי מאיר ד אמר קידושין פסלה חופנ פסה כלומר לרבי מאיר אומר קידושין פסלה מנכל טומא ככה אמרנו במשנה חופנ מפסלה לרבי אלעזר ורבי שמעון דמרי קידושין לא פסלה מאכילת רומה חופה למה לא פסלה מאכילה תרומה הנה תראה רשי לרבי מאיר דמר קדושין פס חופה בלא קדושין מפסלה חופה אין הקריאה בלא כסף או שטר קדושי ביאה וואי חופה אינה קונה בלא כסף או שטר או קידושי ביאה

כתית פרק קידושין נכון זה דף ה עמוד ב אני זוכר בלי כלום מקונה אני טועה מקל וחומר ממה היא גמרא דוכה מי אמר מי אמר מה שאומר המיבר חמה שסברנו למחלוקת דין חופה לפסולות שנו מחלוקת א של משתמרת לביאה פסולה דין מעד כאן קמרר במאירתם שנפסדת מאכילת תרומה אלא בקידושין דקננה אבל חופה דלא קנה לא חופה שלא קנה בלא קידושין אז זה לא תפסד מחמתה מאכילה תרומה אבל אני יודע שחופה קונה בלי קידושין אומר אין הלכה כרב הונה שמה חופה קונה כת מוכרח בסוגיה הנמ עד

כאן קמרי רבי אלעזר ורבי שמעון אלא בקידושין דלא קריבי לביאה אז הם אומרים שבאמת יכולה לאכול מתרומה מחוסרת חופה חופה דקריבה לביאה הכי מת דפסלה באמת זה נכון אלא אי קלממה בפלוקתה דנתאה אתה רוצה להגיד במנחלקו בניין בעניין זאת חופה כתנה של חופה בפוקה דני אלי ניסאו זו וזו כשרות ופסולות או שנכנסו לחופה ולא נבעלו אוכלות משלו ואכלות בתרומה מי זה נישאו זו וזו?

כשרות ופסולות או שנכנסו לחופה ולא נבעלו עדיין אוכלות משלו ואוכלות בתרומה נכנסו לחופה ולא נבעלו מכלל דין נישאו נישאו ממש מכלל דין נישאו נישאו ממש וזה לא ככה הביאה פסולה לכולמה פוס מאכילה תרומה אלא ליו כגון שנכנסו לחופה ולא נבעלו וכטן אוכלות מי שלא ואוכלות בתרומה הרי שאין חופן לפתולות רבי ישמעאל בן אשר רבי יוחנן בן בן רוכה אומר כל שביעת מאכילתא חופתה מאכילתא לכל שאין בטה מאכילתא אין חופתה מאכילתה טוב אי אפשר את זה כל הסוגיה נחזור להפסיק אפשר להפסיק אפשר להפסיקה בלילה עוד פעם

כן כן עוד הפעם החלפתי את ההתחלה את ההתחלה עמוד כן הכל בסדר כן אז לא לשכוח שהיום בערב בבתיה מדהירים את הזוהר הקדוש א זוגות זוגות שבוע ימים זה אבל לומדים לילה יום שבת ליל שבת אני צריך כל הזמן לומדים שניים אז לכן אני צריך את הכוחות שלכם כן אתמול הזכרתי את הטלפון של הטלפון של א אבינוע מורחי הוא האחראי על זה אז מי שרוצה אז הוא יכול להתקשר בבת ים להבינוע מורחי ומספר טלפון 05 62 4 62 4 60 69 פעם 0 5 0 2

4 60 סליחה עוד פעם 05 62 אה גולן בסדר אתה יכול ללכת לשם לקרוא קצת זוהרמה אה מה? אה, אתה צריך לטפל באמת. טוב, אני גם כבר עם יופי. אתה טוב זה עניין עוד עניין בסדר מות תקרא עיקר תקרא משה אתה קורא זוהר כל יום יש לך סדר בזוהר טוב תפסתי אותך עכשיו מה תעשה מזה ומזה אתה לך ידך למה?

מה קרה? הנה דדשי יש לו סדר בזוהר יש לו סדר בדף יומי אנג'ל יש לו גם סדר בתהילים לא גם בדור ארבע טפים כל גם אני אומר גם אתה רואה כל יום ארבע דפים בזוהר וכל יום תהילים וגם הוא לומד מטבע ברכה ולומד הכל שלא ציון משה גם לובת כל הזמן כן הוא מלמד אותנו מטבע ברכה זה שלו זה כן אנחנו סימן רעא הלכות שבת הלכה יב לא קידוש בשבת זה יפה ההתחנה הזאת מה יש אחר שקדש כן אחר שקידש על נוטל ידם ומברך על נטילת ידיים. ישר עושים קידוש אחרי קידוש נטילה. ואם נתן ידיו קודם קידוש גלה דעת דרבתה חביב הלה.

הוא גילה דעתו שהלחם חשוב לו הרבה ולא יקדש על היין אלא על הפת. הגהה ויש אומרים לכתחילה יש ליטול ידיו קודם הקידוש הוא לקדש על היין. אוו לכתחילה וכן המנהג פשוט במדינות אלו ואין ישנות רק בליל פסח כמו שהתבאר כן הם נותנים ידיים לפני קידוש אין לשנות דווקא בלילה אבל בקידוש של יום יותר טוב לקדש על היין כן, אנחנו לא עושים דבר כזה. אנחנו עושים לפי הסדר.

נוטלים ידיים או ועושים קידוש. נוטלים ידיים מברכים המוסי. אבל מי שגילה שהפת חביבה לו, כנראה יש לו אישה יודעת לעשות טוב טוב פת, שמה על זה קצח וכל מיני דברים טובים והיא עושה את זה גם עם לחם כוסמין אוהו בליל פסח יג צריך לשתות מכושר קידוש כמלאו לכמו דהיינו כדי שיסלקנו לצד אחד מפי וראה מלא לוגמיו והוא רובו של רביעית יפה כל שיסת תראה מה זה אם לא יוצא ידי חובה כלומר לא יצא ידי מצווה כתיקונה. אז כדי לקד את המצווה כתיקונה צריך לשתות מלא לוגמיו.

בדיעבד אם לא שתה מלא לוגמב יצא ידי חובת קידוש. אז רגע, כל אחד צריך הוא מספיק המקדש ממנו לוגמב אחד מהצי טוב זה רביעית זה בסדר ככה שיניתי גם שמה הייתה התחלה כאיב גדול כן שיניתי קצת את הלשון שאין טעויות פסקה אחת שתי פסקות היה כתוב אסון גדול כאב גדול לא אבל היה כתוב אבל אם לא טעם המקדש ותעם אחד מהמסובים כמלא נוגמיו הנה הנה מה שאמר כבודו יצא ואין שתיית שניים מצטרפת לנו לוגמה בכל מקום זמן המוחה שיתעמו כולם הוא יתעמו לא ויש אומרים כיוון

שבין כולם טעמו כם לא לוגמם יצאו שתיית כולם מצרפת לכשיעור יש שומרים כיוון שבין כולם טעמו מלא לוגמה ויצאו והגאונים סוברים שאם לא טעם המקדש לא יצא וראוי לחוש דבריהם ודווקא בקידוש לא טעם כן לא טעם ודווקא בקידוש אבל בשאר הדברים הטעונים מודים הגאונים תסגעימת אחר כן אמר מה זה טאונים קימו מה כל המזון סגר מטעימת אחר לא זה לא בספר הזוהר הקדוש זה בספרים הקדושים בספר הקדוש לא מחילה אפילו שתיית כל המשובים מסתפים לא למענו להרכת טו הפעמים האחרים חייבים מהכוס של המקדש הוא יכול

למזוג להם כל אחד בכוסו. יכול כל אחד למזוג בכוסו. זוהר הקדוש קיבלת הזמנה שלום קיבלת הזמנה הביא לך בסדר אנג'ל קיבל הזמנה אנחנו דף 401 קדנתי יצחק חלדה כדן כל האו לטב דינה בזכות דין דינה למד בזכותה בגז שלי דינה של די בזכותה דוד של דינה בזכותה דו של דמנות כג דיומהשנה כד בעלמה בעצלת רחמג שופר כגבנדרז ובלח דינה קב זכותה בגד אחד כמה דינה בזכותה כל ה בחבורה ועת בשלמו כדי ועולתה כספיע ללת לרשות געלמה דן כלחד כתנה בלא זכו דינה ד ישראל תל דינה

בזכותה שרמין להל דינה בזכותה נסדר עבודה זרה דת חוכ מסות דילן אתה רואה אסור ללכת לדון אצל עקום כתיב לא עשה לכו משפטים באדעום מסת ישראל כל מדין די ולאזכות דחתגרה גרסה בדינה בנות זכות אדוני אלוהינו שקטו לפניך כתורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר צוית אותם משה נוח כך כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת וחל בין הסמים ורגונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטב ושחלת וחל בנסמים ולבונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קע לך

סמים נטף ושחלת וחן בני הסמים ולבונה זכה בד בבד יהיה יהיה בבת בדקה יהיה בבת בתקדמ יהיה בבת בתק ב נפ לך קח משה אדוני ויאמר הזו ה דב ועשית כתוב קודש שקת ממנה דקת מפני עין אשר עין לך שמה קודש חדשים תן לכם נאמר הפיר עליו אהרון כור צמים בבוקר בבוקר והטיבו את הנרות הקטרינה לות אהרון את הנרות בין הארבים קטרנה כתוב מלפני אדוני דורותיכם תנו רבנן פטום הכדורת קצת 398נים היו 395 כמנה בכל יום חצית בוש מכניסורים חזר שבערב יום הכיפורים כדי לחיים מצד

דקה מן הדקה 11 סמנים היו באבנון הצורי והציפורת והח בנה ו מש 70 קציעה חכה שש תשעה שנתין מביא חמר חבר עתיק מלח מלח מדרשן כל שרבי נתן בבלי אומר אף כתפת הירדן קושי נמצאת בדבש בסדה מחצח אתם כפרה 60 רבן שמעון גמליצב מעצב קרשנ למה היא באה כדי לשבות בצבון כדי שתינקס מהמד שות צבשת חזה וחלו מרגלייםפ אלא שאין מחסים גלימקדש פני רבי נתן אומר כשהוא שוחק אומר כבשון לא שמ כפרה 70 שנה טוב של דבש אין יכול לעמוד בבן מערבין בדבש התורה כתוב שאין

אדוני ויאמר עליהם ישראל בנו כבודות עשו כחור מזמרת הארץ לאיש מנחה מעד צורי מעדבש נכות וותים מושכדים עליהם לבכן זות עשו כחו מזמרת הארץ מנחה מעד צורחות בקדים ויאמר עליהם ישראל אם כן פות עסוק חו מזמרת הארץ ש מנח מע צורים לות מושק משה בסגעתם אדם אשר בס עוד בוקר ועבר אדוני מצד על שחפא יתן למשב אל בתיכם נגוף סבצה וקנגע חיה ממנה היום שלושה קנים נוציאים צד שלושה כנצד אחד ושלושה כנמצ שלושה גביעים משכנים אחד גדול בפ שלושה גבעים משוכנים כן אחד גדול כשנים צים

מן עולם ומן עולם גבים שוקדים ככה שני עק ממנה ככו שני הקים ממנה כבות שני הקנים ממנה שק ממנה כפתורם ממנה היו כולם מקשחת זהב טהור יעשה שבעה ככה אמרת זהב טהור ככה זהב טהור עשה אותה ואת כל כך אדוני להושענותי לנגן ענו על בית אדוני אדוני להושיע כמראה שנראה אדוני את משה כן עשה את המנורה ויאמר משה לארון כמחת ותן עליה אש כסף ארון משה תוך הקבע עלם ויעמוד בין המתים ובין דעת בגפה ויאמר משה אהרון כמע כסף הנף ויקח אהרון כאשר זה משהג בעם

ויתן את הקדוש בנעמוד בן המתים ובןצר המגפה פחפה נעצר ויאמר משה אהרון כחמז ר מחפר עלים צפני חנג ויקחון כאשר דבר בעם ויתחני אשר ביום צר לי צח ביום ואני ואני אשר עוזר בוקר חכת מסכב צר לי צר ביום מסביר ואני ואני אשר עוזך בבוקר חזג לי צר ביום מסגשר מנצח בן אלוהים כולם הארץ עמוד פנחס ויפלצר המגפה והנו אדוני אלוהנו ענינו ענינו בסתר העליון בצל שדינן מרדולי מה עשו תעבור א הוא יצא לך פעמות בברתו הוא יעשה לך גביא לך עוד אחד כי גם ממני

צךפ מתו מפחד לילה מחנו מקצ מכל מצידך וב ממיניך אך לא גד עונך לא תאונ רעך כפ תרמוני עיני אשת חמצ בעלה כל ימפ והית כוני בעוד לילה זממה מה מקבידים עליו נכון אגז ממסדה ותיקרב חקר בעוזמות עניים עשתופליכות שדו עולם שנים קדמוניות בכ קדוש הפניס ואותיות בית ישראל מוקים רפואה שלמה לכל חולי עמך ישראל וגם לשילו בן רחל ארבע מינויים שהם מספרו כשם צמלכשמ ישראל חנו שמוצתנו ובואנו הקדושה צועי וגלי שברך רבותינו הקדושים אברהם ציעקב משה ואהרון ושמונצו כל הקהל הקדוש כדעל מה יברך ידון

זכה כון בבריאות ובשמחה אורך ימים דשנים רעננים בריאים ושמחים כל טוב לכולם