הדף היומי מסכת יבמות דף נד-נה טו' לעומר א דר"ח אייר ל ניסן תשפב מפי מו"ר ר' בניהו שמואלי שליט"א

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש ל לחודש ניסן תשפ. 15 יום לעומר שהם שני שבועות ויום אחד. הרחמני חזיר עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו.

אמן. אמן. היום זה ראש חודש. א' דראש חודש אייר.

שיהיה בסימן טוב ומזל טוב בשעת ברכה והצלחה חודש טוב ושבוע טוב לכל עמו ישראל הנה אנחנו חודש אייר אני השם רופאך שיהיה זה חודש של רפואה וישועה בכל בתי עמו ישראל בעזרת השם ובעזרת השם אדם צריך לדעת שמן השמיים עושים את הטוב ואת הישר. אתם יודעים שמסופר כתוב ש מי ש עושה טוב הקדוש ברוך הוא משלם לו טוב. החודש הזה זה חודש טוב. למה?

אין טוב אלא תורה. בו גידה רבי שמעון בר יוחאי סודות התורה גם היום הזה זה יום גדול מאוד שזה יום פטירת רבי חיים ויטל בלפני כן גם כן זה פטירת מהרי ברב וגם כן מהרי בן מגס שהיה היה כשהרמבם כותב כשהי הייתי בגיל שש נפטר מהרי בן מגס אז ככה וגם פטירת היעבץ היום גדולי עולם מאוד מאוד גדולים זכותם יגן עלינו. כותב רב סעדי הגאון בתהילים גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עליי עקב והשלמה להם בכל זאת אני אשלם להם טובה כפי שהשם

רוצה בזאת ידעתי כי חפצת בי אומר אני ריבונו של עולם גם איש שעשה לי רעה אני גומל טובה אומר דוד המלך שלמה להם טובה כי למה הכל זה אתה עשית הקדוש ברוך הוא תעילות סבת סיבות הוא שלח הוא אמר וכי נכנס אדם בבית המדרש מבק מבקש בבקשה ראיתם את רבי מאיר הוא פה אומר לו לא נמצא פה רבי מאיר עד לא הגיע אז מה יעלה אז הוא יצעק באחד מהם למה אתה לא מאיר אני מחפש את מאיר אז מה יכול לצעוק על אחד לבוא לנתניה להגיד

לו למה אתה לא מאיר יכול להגיד לו אדוני אתה רוצה את מאיר תחפש אותו במקום אחר מה נעשה אותו דבר בא אדם לחברו אומר לו תתן לי כך אני צריך כך הוא לא הוא לא יכול לתת לו סימן מן השמיים שלא רוצים שהוא יתן לך אז כלומר מי שמחשב בדעתו שהקות זה בא מן השמיים עילת העילות וסיבת הסיבות והכל אף אחד לא עושה לו רעה תמיד הוא ישמח אז ככה אנחנו צריכים בחודש הזה שכל דבר שבא זה יתכו לטובה מן השמיים כמו שמסופר על הרב מיתוש

אומר היה דואג לשלוח כל בוקר כל ראש חודש סליחה כל ראש חודש היה סולח היום זה ראש חודש כן סכום לאיזה יהודי אחד הקפיד כאשר עקר האיש ההוא דירתו ועבר למקום אחר גם היה טורח איפה הוא גר היו כולם שואלים אותו כבוד הרב מה כל כך אתה תורח לשלוח לו כל ראש חודש את אתה תורח אבל תגיד הוא לא קנה את העלייה בוא בוא תור אה תורם אבל פעם אחת הוא גילה למישהו את הסוד למה הוא שואל צח לו כל ראש חודש כל ראש חודש תולח

לאותו אדם אפילו שהוא עבר מקום תורח לראות איפה הוא גר איפה הוא נמצא אומר פעם אחת הוא הלך לטבול בנהר באותו שעה שהוא הלך טבל היה שמה אותו שמקבל את הכסף זה שהוא נותן לו כל חודש את הכסף הוא היה רשע מרושע אומר הבן אדם הזה רע מעללים הוא טבל הרבי אומר אני הכנסתי את הראש שלי במים והוא לקח קורת עש עץ והיה מים קרים בנהר. לקח קורת עץ ושם עליו שלא יכל לצאת מהמים.

אומר כמעט הוא לא יכל, הוא לא נשאר שם. אומר הוא רצה להטביע אותי עם הנער. אין לי טענה כלפיו. זה לא הוא.

זה השגחה העלונה. זה הקדוש ברוך הוא רצה. אבל בסוף הוא הציא לו את חייו. הוא הוציא את זה.

אומר זה שהוציא לי את חיי בסוף אני צריך לתת לו הכרת הטוב אני אשלח לו כל שנה כל חודש אני אשלח לו מתנה הוא הציד אותי בראש חודש שהוא הציד אותי היה ראש חודש שהוא הציד אותי כל ראש חודש צריך לו מתנה אבל הוא רצה להצביע אותך במים אומר מה שהוא רצה להטביע אותי זה לא הוא שליח של הקדוש ברוך הוא אבל הוא הציל אותי בסוף תן לו מתנה איזה איזה מחשבות אלה רק איפה מי יש צדיק הזה? זה דבר גדול מאוד אשריהם אשריהם אשרי חלקם

מי ש יודע איך להחזיר טובות ואיך לעשות נחת אז עכשיו בעזרת השם אנחנו פה זה שיעור עכשיו המקדים כלומר אנחנו עכשיו לומדים את השיעור של שבת למדנו ברוך השם בשבת פה יפה זה קצת דף ארוך אנחנו נלמד אותו ונעשה איזה הפסקה של כמה דקות ונמשיך על בעזרת השם על הדף של היום. אז בשבת זה היה דף דן. בבקשה אנחנו נתחיל איפה שמ בשבת התחלנו מהתחלת המשנה בחזרה אבל היום נתחיל מגופה איפה שהפסקנו ביום שבת ביום א שישי כי הזמן קצת ממהר.

ראיתם איפה כתוב גופה? אמר רב יהודה ישן לא קנה ביבמתו כן כן זה זה 2 4 6 8 10 12 14 18 19 בערך 18 19 סות שורות מלמעלה גופה גופה אמר רבי יהודה ישן לא קנה בימתו ככה למדנו למעלה אדם ישן ובשנתו הוא בא על יבמתו לא קנה אותה למה צריך שיהיה מחשבתו לצורך ביאה ברגע שאין מחשבתו לצורך ביאה אז הוא לא קונה דאמר קרא ה אומר למה משום שכתוב דאמר קרא יבמה יבוא עליה תודה רבה אין כלום יבמה יבוא עליה עד מכוון לשם ביאה

המשמעות שהוא לא קונה עד שהוא מכוון בביאתו לשם ביאה לכן הוא לא קונה יבמה יבוא עליה הפשט שיכוון שם ביאה ואתניה בן ער בן ישן אבם קונה הייתי ממתו כתוב מפורש בבריתה בן ער בן ישן גמרא מתרצת אמה בין ערה בין ישנה אבל הוא צריך להיות ער איך הוא יכול לקנות את זה בלי שהוא ער זה לא יכול להיות צריך בן הוא צריך להיות ער היא בן ערה בן ישנה גם ישנה זה הולך והתניה בן ער בן ישן הוא בן ערה בן ישן ישנה היא פה

אתה לא יכול לתרה ישנה זה חוזר עליה כתוב את שניהם כתוב בין ער בין ישן הוא בין ערה בן ישנה היא אז הוא משמע שהוא קונה כשהוא ישן הגמרא אומרת אח במעסקן במתנמנם הוא לא ממש ישן הוא מתנמנם ולאני ואיך ידם מתנמנם איך זה מתנמנם אמר הרב אש ני ולא נים ישן ולא ישן תיר ולא תיר, ער כלומר התרגום מתרגם ויקץ ויתער אמר השם ני ונונים תיר ולא תיר כגון דקרו לה וענה קוראים לו והוא עונה אבל לא ידע להדורי סברה שואלים אותו דבר צריך ערהור

צריך לעיין בדבר אבל לא יודע להשיב מזכיר וכי מדכירי לו מר מזכירים לו מה היה מה העניין אז הוא נזכר ויודע לדבר זה נקרא מתנמנם מתנמנם בזה יש בזה הרבה בהלכה מתנמנם למשל אסור לאדם להתנמנם בזמן קריאת שמע צריך להעיר אותו אסור להתנמנם מן תפילין מה זה נקרא מתנמנם האם האם אדם ישן מצטרף למניין או מתנמנם מצטרף למניין יש בזה הרבה דברים נכון סוכה יש הרבה עניינים מתנמנם גופה אמר רבה נפל מן הגג ונתקע חייב ארבעה דברים ובממתו לא קנה תראה נפל מן הגג ונתקע באיזה

אישה אז הוא חייב בארבעה דברים מה הם במתו לא קנה מה הם הגמרא אומרת בנזק הזיק אותה בצער, בשבט וברפוי. אתה רואה כל אלה הוא חייב. נזק למשל סיימ את עינה, קיטע את ידו, שיבר את רגלו.

כמה עבד נמכר בשוק, שמין כמה הוא יפה, כמה כמה הוא יפה, כמה היה יפה וכמה עכשיו יפה. זה כוונה זה נזכר קבעו בשיפוט במספר. כמה אדם רוצה ליטול להיות מצטער בכך. ריפוי חייב לרפותו שבט רואים אותו שומר קישועין כבר נתן לו דמי ידו ודמי חקל לו עכשיו ביטור עבודה של שומר קישועין אז גם היא הזיק אותה נפל ונקע בה והזיק אותה משלם אבל בבמתו הגמרא אומרת לא קנה [מוזיקה] אבל בשבת בושת לא חייב דמר בור אין חייב על הבושת עד שהתכוון והוא נפל הוא לא התכוון להזיק אמר רבה נתכוון להטיח בכותל והטיח בבמתו לא קנה צריך היבם להתכוון לשם ביאה עכשיו ברגע שהוא לא התכוון לשם ביאה אלא להטיח בכותל את זרעו והטיח בבמתו לא קנה אותה.

למה? לא התכוון בכלל לשם ביאה. אבל השם יצירנו תכוון להטיח בבהמה והטיח בבמה קנה. דקה כמכוון לשם ביאה בעולם.

התכוו את זרעו בבהמה והוא הטיח אותה במהמתו. סוף סוף זה שם ביאה. אז קנה אותה. עוד אומרת הגמרא, אמרנו במשנה אחד המערה ואחד הגומר.

אמר אולה מנין להרעה מן התורה אפילו שזה לא גמר ביאה דינה כביאה וקונה הרעה קונה ביבמה שנאמר ואיש אשר את אישה דווה ורלה את ערבותה את מקורה הערה מכאן הראה מן התורה אתה רואה כתוב באישה נידה ואיש אשר ישכה ואת מקורה נישה נידבה זה נידה ואת בערבותה בגילה את ערבתה את מקורה הערה אתה רואה ונחרטו כתוב בתורה נחרטו שניהם מקרב עמם אתה רואה ההרעה בנידה חייב כרת מכאן הרעה מן התורה רק הערה בהשקחה נידה שאר עריות מן העין טוב זה נידה וכיתם אני לך מנידה אנימד

כל עריות מנידה מה נדעה שכן מטמעה את את בועלה למה מה הנדה מטמאה את בועלה להיות כמותה טמאה טמא שבעת ימים כמו שהיא תמאה שבעת ימים גם בועלה טמא שבעת ימים לכן אין לנו ממנה לביעות אחרותרה לא הגמורה נכון אה לא לא זה התחלה תכף נראה מה זה טיפה אולי הכנסת העתרה אולי רק נשיקה נראה תכף אלא אתיה מאשת אח מאיפה לומדים בשאר דין הערה לא מנידה כמה נידע אני אתדכן לך אני אגיד לך שמה שנ נידה שכן מתמ את בועלה להיות כמותה לכן קונה בהרעה

לכן הוא מתחייב בהרעה אלא מאיפה לומדים שהראה קונה מאשת אח מאשת אח נכתיב ואיש אשר כך יש אשת את אשת שת אחיב נידע היא חייב ערות לאט לאט כתוב בהמשך הפסוק ערות אחיו גילה ערירים יהיו אז זהו אומרת הגמרא וכי אשת אחיו לעולם נידע על כוכך הכוונת הפסוק לא כך אלא כנידה מה שכתוב כי כךששת אחיו נידה היא כמו נידה מה נידה בהרעה אף אשת אח בהרעה כמו נידה אסורה בהראה גם אשת אח אסורה בהרעה מה אז גם דוחה מה אז מי מפה תלמד אם אשת

אח בהרעה כל הייסורים כל העריות בהרעה קונה הגמרא אומרת מהשת אח שכן בידו לרבות היבעה מקדש ואז כעלפה מה לשת אח אתה יודע למה נאסר בערעה כשכן בידו של האח לרבות איסור אשת אח יכול לקחת עוד אישה ועוד אישה אז יהיה אסורים כל אלה על האחים שלו על אחיו עוד אישה גם זאת אסורה על אחיו עוד אישה גם זו אסורה על אחים עוד אישה דאי בעקדש ואז כי אלפה אפילו 1000 קדם יקדש 1000 נשים כולם אחי ועשר בכולם אבל אין הם אבל הם לא אסורים כאמחותו

ביתו. לכן באמו אתה יכול להוסיף עוד אמא. כן. אשת אח אתה יכול לעשות עוד.

אחי יכול לאסור עוד אשת אח ועוד אשת אח ועוד אשת אח אבל אמא אין עוד. אחותו אין עוד בתו אין. זה לא דומים. לכן אין ללמוד מאיסור אשת אח אלא עריות שנאסרות מחמת אישות כמו אשת אב כללתו חמותו אחות אשתו אבל אמו אחותו בתו מנין שאסורים בהרעה אלא את אלה הגמרא חוזרת ואומרת אתה מאחות אב ואחות אם מאיפה לומדים העראה שכונה למשל ביבמה מן התורה מאחות אב ואחותם נכתיב ערבת אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי שרו הערע הנה אתה רואה גם בהן כתוב ערעה אז

אתה רואה אף שאין בידו לרבותן רבות אחות אמך ואחות אביך בידו לרבותה לא הנה אז יש כאן נלמוד לכל העריות הגמרא עדיין אומרת לא יקר מברך מה לאחותיו ואחותם שכן יסו רבה מאליו וזה לא על ידי נישואין אז אפשר ללמוד מעין דין הערבה באמו, באחותו, בביתו, אבל אי אפשר ללמוד מאחות ואחותם את עריות הנאסרות מחמת קידושין זה לא מחמת קידושין אז הגמרא עכשיו מתרצת מחדה לא עטיה אחרי שמצינו שלוש מקורות לדין הערה אמרנו בנידה את מקורי הערה ואמרנו גם כן באשת אח ובאחות אב והם אשת

שת אח באחות אבהם אז מחדה לא אתיה באחד מהם בפני עצמו אי אפשר ללמוד על שאר הביאות תיתי חדה מתרטה תלמד אחד משניים תלמד משניים ביחד מאחד אתה לא יכול ללמוד תלמד משניים על כל העריות מאתיתי מאיזה נלמן איזה שניים נלמן מהם תיתי מאשת אח ואחות ואחותם לא מנידה נוציא את הנידה נלמד מאשת אע ואחות א ואחותם שגם מאחות א ואחותם אי אפשר ללמוד איסור הבא מאליו וגם וגם אשת אח ריחוד אל ללמוד שכן שבידו לרבות אבל מהצת הצבה שבהן שתיהן אסורות על משום ערבה ובשתיהן

עשה הכתוב הרעה כגמר ביאה נלמד לכל לכל העריות שבתורה הגמרא דוכה מה להנך שכן אסורים משום שאר אומר אשת אח ואחות אבהם הם אסורים משום שאר מה זה שאר קרבת משפחה אז אפשר ללמוד מהן דין הערעה לגבי כל העשרות משום קרבת משפחה אבל אשת איש לא שייך אליו סתם אשת איש אדם שהולך חס ושלום עם אשת איש זה חייב מיתה אוי ואבוי דמהם בם שאינו זה לא משום שאר מנין שאיסורו רק בהרעה אפילו רק הערה באיש את איש כבר עבר על איסור אלה תיתי מנידה ואחותה

ואחות הם תלמד מנידה שהיא אסורה משום שאר ואחותה ואחות הם המצת שב שבהן שאסורות בשום ערבה ועשה בהן הרעה כגמר ביאה גם כל העריות דינן כך הגמרא אומרת לא אי אפשר לדמוד מהם נענה שכן איסור הבא מאליו זה זה בא מאליו נידה זה בא מאליו אחות א ואחות אם זה לא הואי הלך התחתן איתם זה בא אלא תיתי מנידה ואשת אח אלא מאיפה תלמד שתי נסורות משום ערבה תיתי מנידה ואשת אח מזה תלמד הרעה שהיא זה מי שעושה הרעה זה איסור אור קונה בבמה מאיפה תלמד

מדידה ואשת אח שתי נסרות משום ערבה עשה בהם הכתוב ערה כגמר ביאה גם כל עריות אותו דבר דמי פרחת אין לך לברוך נידה אין יסורה משום שאר אשת אח אין אין אין אין איסור איסור הבא מאליו ולכן אתה יכול ללמוד משניהם טוב מתקיף לרב אחבר ברדרב קאה מה כלומר עכשיו אנחנו כן עומדים בצרועה כזאת שהראה קונה רק עשה ההראה קונה בנידה וכל היסורים של עריות שאדם עשה הרעה עבר על ייסור מאיפה לומדים את זה מנידה ואשת אח שצלם כתוב הרעה ומה מה שמה זה רק ההרעה

כבר עשה איסור אף כל העריות בהרעה עשה איסור מתקיף לרב דרבק מה ללידה ואשת שכן אין להם התר בחיי אוסרן תאמר באשת עיר שכן יש לה התר בחיי אוסרה כן נידה וישת אח אינם נתרות בחיי האוסרן כלומר אין נידה היתר כל זמן שהיא שופה אדם מי מי אוסר את הנידה אדם כל זמן שהיא שופה אדם היא לעולם אסורה אין לה התר במי שעוסר אותה שזה אדם ואותו דבר האח שמתיר את אשתו בחייו לאחיו גם היא מגרשה אין התר אח אסור אדם אסור לקחת את ששת אחיו

את אשת אחיו אסור לקחת גם אם אחיו לגרש אותה אסור אבל איש אם בעלה יגרש אותה מותר לקחת אותה יש לה היתר גם בחיי אוסרה מי עוסר אותה בעלה בעלה יתן לה גט יש לה היתר אז אם כן אותה והרעה אמר לה אמר לרב אחמטי לרבינה אתה אמרת אין להם התר בחיי אוסרן אתדע ויש אתח בחיי אוסרן אין להם התר אבל לאחר מכאן מכאן יש להם התרק בחיי אוסרן הוא דאין להם התר אבל לאחר מכן יש להם היתר אין אין דבר כזה נידה ביומי תלימיתה בכלל

הנידה תהפוך דפל משה הפכת כמה ימים ובס ואם מתהרתה תלוי הדבר גם אם מת או האוסרה כל אומר ש מה פירוש מת האוסרה פוסקת דם ראייתה עדיין אסורה כושבעצך אחרי שהיא ראתה את הדם מת הדם עכשיו אין דם ראתה את הדם צריכה שבעה ימים נקיים ימי טהרה אשת אח לא נטרת במיתת אוסרה למה בבנים תהיה רחמנא אם יש לה בנים היא לא ניתרת לאח בעלה גם אם ימות אחת של בעלה היא לא ניתרת.

גם אם ימות בעלה אם יש לה בנים היא לא ניתרת לא של בעלה אלא פריך אחי. כך תפרוך מה לנידה אר שכן אין אוסרה מתירן אין כוח באוסר להתיר אלא דבר אחר זה המתיר הימים מתירים את הנידה תאמר באשת איש שאוסרה מתירה מי שאסר אותה בעלהואה מגרש אותה והוא מתירה יפה אלא מאיפה אנחנו לומדים שימו לב מאיפה ללמד שהראה קונה אלא אמר רבי יוינה ויתם הרב רבונה בר דרב יהושע אמר כר כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונחרתו הנפשות העושות וקשו כל העריות כולם לנידה

מה נידע בהראה אבראה יפה זה טוב מאוד כתוב בפסוק כי כל אשר יעשה מכל התועבות האב ונכדו אחד מהתועבות זה נידה אז כל העריות כולן קשו לנידה כמו נידע בהראה גם כל העריות כולם בהראה הנה אתה רואה רש"י אומר שהרי כאן הוכשו כולן זו לזו ונידה כתובה בפרשת עריות יקח ועי פינן כולו מנידה הגמרא אומרת אל כן ואלה נידה דכתיבה גבי אשת אחלה מלי עכשיו אתה אמרת שלומדים מפה זה פסוק מצוין מפה אני לומד אבל למעלה אמרנו רצינו ללמוד איסור כמה מקום כמה מקומות איסור ההרעה

ונידחו אז עכשיו אני רוצה לבאר על מה שרצינו ללמוד למעלה ואלה אנידע דכתיבה גבי אשת אח למה אני רציתי ללמוד ממה שכתוב נידע גבי אשת אח למה צריך לכתוב בשלמה אם הייתי לומד משמה הרעה כמו ישת אח בהרעה אני מבין למה כשטוב כי הוא נידע בהרעה כך יש את אח בהרעה ממנה למדו עריות כולם עכשיו אני לא לומד משם אז למה לי לחדר אבונה דאמר אבונה רמזיבה מן התורה מן העין מאיפה לומדים שהיא מתייבמת ליבם היבמה מנעין הכתיב יבמה יבוא עליה מה זה רמז כתוב מפורש

בתורה יבמה יבוא עליה ויבמה מה זה רמז? רמז מאיפה? מה צריך ללמוד מנידה?

אלא רמז ליבמה שאסורה בחיי בעלה מניין. אתה רואה יבמה אסורה על היבם בחיי בעלה גם אם גירש אותה כל זמן ואין לו ילדים אסור לה מן העין אומר אי סברי מה צריך מה צריך על זה מן העין פלא זה סברה לא צריך בלימוד מדהמה רחמנא לאחר מיתת בעלה שריה מכא ובחייה על בעלה אסור לה התורה אומרת כישבו אחי ויחדיו ומת אחד מהן יהיה במה יבוא עליה דווקא אז מותר אבל אם לא אסור אז מה אתה צריך להגיד עם מיני ודין מה אולי הרמז אומר לאחר מיתת

בעלה מצווה כלומר אחר מיתת בעלה מצווה לאחיה במה בחיי בעלה אם גירש אותה רשות זה אין מצווה על אח בעלה לקחת אותה אבל רשות אם רוצה יכול לאחר מיתת בעלה אין בחיי בעלה לא אסור לקחת אותה מכל מקום הדיוק הזה זה לו בא מכלל עשה עשה ולבא מכלל עשה עשה אז אין בו כרת לכן שאל רב הונה מנין שבחיי הבעל שם קרש אסורה שתור עליו באיסור כרת לא סתם איסור אמר כרע זה פשוט אבל בכל זאת הגמרא מלמדת לי ואיש אשר יקח אשת אחי נידה היא

וכי אשת אחי נידה היא מה יש זמנים שהיא לא נידע מה פירוש נידע אלא כן נידע מה נידע אף על פי שיש לה התר לאחר מכאן משעת ייסורה בכרת אבל שחמ אף על פי שיש לה היתר לאחר מכאן בחיי בעלה בכרת אפילו בעלה גירש אותה לקרת אסור רק אם ימות בעלה אז יש עניין יבום אם לא ימות אסור פה זה אחד אלא הרעד הכתיב על גבי אחות אב ואחות אם למה למה לי למה צריך שם ערה אני יודע הרעה הוא כשו כל ערדן אני לא צריך

משם מהר אתה איתי לכתבעה מנבינה מרבה המערב בזכור מה הוא אוי ואבוי מה הוא מי שרק עשה הרעה בזכור זה מעשה סדום כמעשה ארץ מצרים זה השם יצילנו הוא רק עשה הרעה מני שהוא חייב שכבר עבר על את זכר לא תשכע משכבי אישה אז הגמרא טמאה זכו משכבי אישה כתיבה כתוב וזכרנו תשכבי אישה באישה רעה אסור גם בראה אסור אלא המערה בבהמה מה הוא שם צידנו זה נשמות טמאות טמא מטומ בתוך סיכל קלית אמר לה אם אין עניין להראה כתיבה גבי אחות א ואחות אם כי

למה כתוב אם הפסוק את שארו הערה זה לא לעניין הערה כתוב גבי אחות א ואחות אם למה דעת תבקש מד רבי יונה שרבי יונה אמר הוא קשו כל מכל אשר יעשה מכל התרבות האלה הוא קשו כל העריות לנידה אז אז לא צריך לי את זה אז תני עניין להראה דבהמה אם זה לא שייך לבן אדם אז בכתוב ערה תן עניין לבהמה כבר אומרת מי כתיב בהמה מחייב ומיתות בית דין היא הרי בהמה מחיי מיתות בית דין ומה היא טעמה כתיבה הדידה גבי חייבי קריטות נכתב גבי

מיתות בית דין הנה מיטת בית דין ממיטת בית דין אומר יא חביבי בכלל זה לא שייך לזה זה ההראה בהמה זה חייב מיתה בבית דין ולא כן מה הייתעמ כתיבים להראה דידה גבי חייבי קריטות אחות ואחותם זה חייבי כרת לכתוב גבי מיתות בית דין כמו אמא שלו אמו חמותו וני ממיתת בית דין בערה בבהמה ממיטת בית דין של אמו חמותו אומר לו דיקול קרה לדרשתה כתב בן המדתה לדרשה אומר כמה שכל הפסוק הזה זה בא לדרשה למה כבר האיסור שלה נזכר זה פרשת קידושים של אתמול

למדנו וכבר לפני שבועיים למדנו בפרשת החרמות אז לכן המלתה לדרשהתה מה היא דרשה איזה דרשה אחות אבהם פרשת קידושים לומדים לתניה כתוב בפרשת אחרי מותר אחות אביך לא תגלה האיסור זה בכל אחות אב בין מן האב בין מן האם בין שזה זה אחות האביו מן האב בין שהיא אחותו של אבא מאמא הגמרא אמר כשהתה אומר מן האב בין מן האב בין מן האם אין אלא מנאה ולא מנאם מי אמר גם מנ מנאם בדינו חייב כאן חותה אומר אי אפשר ללמוד כך למה חייב כאן וחייב באחותו

חייב כאן באחותם חייב באחותו מה אחותו שכתוב בה בת אביך ובת אמך מפורש בין מן האב מןהם כתוב מפורש בתורה בת אביך או בתמך אז בין מן האם בין מן האם אף כאן באחות אבם חייבים עליה בין מן האב בין מן האם יפה אז מפה לומדים או כלך לדרך זו ואם או תלך בדרך זו ואל תלמד אחות אביו מאחותו אלא מדודתו כלומר מאשת אחי אביו מה חייב כאן באחות אבהם וחיה בדודתו אשת אחי אביו מה דודתו מן האב ולא מנהם מי אמר גם מאבא גם מאמא

כמו דדתו זה דווקא מן האב והתורה לא חיבה על אשתדו מןהם למה למה אין אשתו ערבה על בן אחיו מם אף כאן באחות אב והם היא חייב דווקא אחות אביו ולא מנהם לא יהיה חיה באחות האב מן האם יפה אז הגמרא אומרת לו נראה למי דומה מי מהן יותר איסור אחות אביו ואם ממנו נלמד דנין איסור הבא מאליו מאיסור הבא מאליו כלומר איסור הבא מאליו זה אחות אבהם מאיסור הבא ואליו של אחותו ואל תוכיח דודתו חייבים עליה רק עם דודתו מאב שאין איסור הבא מאליו אז

אז יוכיח דודתו שאין איסור רבה מאליו אלא ידי קידושי דודו אז זה לא הוכיח לי אז מאיפה אני אלמד מאחותו או כלך לדרך זה אולי אפשר נלמד בדרך אחר דנין קרובי האב מקרובי האב כלומר דנין אחות אב והם שהם קרובי האב ולא קרובי עצמו מקרובי האב שזה דודתו ולא תוכיח אחות אחותו שקרוב עצמו אז כיוון שאין הכריע בדבר אין ללמוד אחותיו והם מאחותו ומדודתו אז לכן בא הפסוק לומר ערות אחות אביך לא תגלה שני לימודים מיותר באחות האב מיותר ערבת אחות אביך לא תגלה בין מן

האב בין מן האם הם איסור אחות אב זה בין אחות מן האב בין אחות האב מן האם עכשיו באחות הם מיותר ערבות אחות אמך לא תגלה זה מיותר ללמדתי שישרו אחות בהוא בין מן האב בין מן האם עכשיו הגמרא שואלת הנה אתה רואה איסור רחות בין בניאב בין מיניהם הגמרא שואלת למה אנימכבה באחות אב? למה צריך להתגיד איתור באחות אב? למה לכתוב איתור באחות אם?

די בעיתור אחת ואני אלמד אחד האחר ממנו במצינו למה צריך גם באחות אב גם באחות אם אמר רבי אבא הוא צריך כת רחמנא באחות אב רק באחות אב הכוונה שכן יש לו חייס לא היינו לומדים ממנה אחווה מהם באחות הם למה שכן מתייחסת כמשפחה יש לה חייס משפחת אב קורא משפחה משפחתם לא קורא המשפחה לכן חייבים מלא הגן כאשר אחות מהם אבל אחות הם שמשפחתהם לא קרי המשפחה אמה לא הייתי אומר לא התחייב עליה אם הייתה אחות אמו מאב והיא כתב רחמנא באחות הם לא היינו

לומדים ממנה לאחות אביו למה שכן ודאית י ודאי קרובתו אבל אחות אב אמה לא צריכה אחות אב אפשר שנה שהיא לא קרובתו אולי זינתה עמו וזה לא אביו מי אמר ואמה שבאחות אביו לא חידשה התורה לאוסרה צריכה לכן צריך להיתור לכל אחד בפני עצמו יפה ודודתו דפשי תלה לתנה דמנאב ולא מנהה מנ כי הגמרא הבריתה הסתבקה אם ללמוד אחות אב והם מאחותו שיסורה בין מן האב בין מנהם או מדודתו שאסורה רק אם הייתה דודתו מאב עכשיו הגמרא אומרת דודדו דבשית לתנה דמנאב דווקא חיובה באשת דודו

מן האב ולא מנאם באשת דודו מנ מנן נתנה שדווקא מנאה ולא מנהם את דודו דודו אומר לומדים בגזרה שבה של דודו דודו כלומר מגאולת עבד בדברי כתיב אך ערבה דודו גילה זה בדודתו וכתיב אתם בגאולת ערב ודברי או דודו או בן דודו יגעלנו מה להלל מן האב ולא מיניהם כמו בגולת ערב ודברי מצווה שיגלנו דודו אחי אביו מן האב ולא מן האב שהחי אביב קרוב לעניין גאולה יותר ומצוות גאולה מותרת עליו אחי אביו יותר מקרובי האם אף כאן מן האם ולא מניהם גם בדודתו נסרת אשת

אחי אביב מן האם ולא מנהם הגמרא אומרת והתמנן בגולת ארץ עבד דברי המצווה על אחי אביו מן האב תחילה המקרה או דודו או בן דודו יגלנו משאר משפחתו או משא או משאר בשרו ממשפחתו יגנו אז הנה אתה רואה משפחת אב קריה משפחה אבל משפחת אנה קריה משפחה מכאן ששם המשפחה הולך לפי אבא אבא כן עכשיו הגמרא רוצה לברר לידין אחות אשתו בוא נראה ועד התנאן שימו לב אדם הלך למדינת הים הוא גר למשל הוא היה גר בירושלים הוא הלך לגור עכשיו בניו יורק אמרו לו מתה

אשתו אמרו לו מתה אשתו ואחות של אשתו כבר נמצאת בניו יורק אמרו לו מתה אשתו ונשע את אחותה מאביה נשא את אחות אשתו דווקא מאביה יש לאשתו אחות מאותו אבא נסע אותה לא מאותו אמא הוא לקח עוד אישה לא מאותו אמא אבל מאותו אבא בסדר מאביה וא נתנה עם לא מתה אשתו ונסע אחותה מאביה אתה שמעת מותר לו אין בעיה אחרי שמתה אשתו חותה מאביה עכשיו לאישה הזאת החותה מאביה היא זה אמא אחרת זה לא אמא של הראשונה בסדר זה מובן עד פה היות ות שתי

אמאות אמתחורים אותו אבא אמא אחר האבא לביא בת ונפטרה אשתו נפטרה הלך לקח עוד אישה הביא עוד בת עכשיו אמרו לו מתה הבת הבת כל אמר אשתו נפטרה אז הוא הלך לקחת אתח את האחות השנייה רק מאמא אחרת אבל מאותו אבא בסדר שנמצאת עכשיו גם זאת מתה מתה גם זאת עכשיו השנייה מתה כלומר גם האחות מהאבא לא מהאמא מתה גם אישה זו הייתה אחות אשתו שמע רגע רגע אל תדבר איתי רגע זה קצת צריך לשים עד הסוף ונשא אחותה מאכה השנייה והוא לקח את האחות השלישית

אבל לא מאב אבא מאמא אחותה מאמא של השנייה מאמא של השנייה הבנתם עכשיו האישה השלישית הזאת היא בכלל לא קרובה של הראשונה שימו לב היא קרובה היא אחות של השנייה מאמא ומאבא אחר ובכלל לא קרובה לראשונה יופי. עכשיו מתה גם השלישית מתה. שמע מתה השלישית ונשא אחותה מאביה. הוא עושה זיגזג.

כן. עכשיו אבא אחר, אחותה מאביה. אחר כך מתה הגם הרביעית ונסה אחותה מאבר חמש נשים יש לו. אני אתמול אמרתי לו, אני מכיר שלושה אחיות היו מתו, שניים מתו, לקח את השלישית, הביא את יהודה החורש לא אבא שלך לא הנה היא ראשונה מתה, לקח אחותה אחותה מתה, לקח את אמא של חורש הביא צדיק גדול סיפור שימו לב, אתה איתי ציון משה פעם יותר מ בת של אמא, פעם בת של אבא כן כן כן כן בהתחלה לקח אישה נפטרה האישה הזאת שמע שהיא נפטרה לו בטוח נפטרה

שמע אמרו לו הוא נמצא בניו יורק חכה עוד מעט הם יחיו חכה כן בוא תראה את הסיפור תכף הם יחיו כן עכשיו עכשיו הוא לקח אישה נפטרה הלך לקח את אחותה מאבא לא אותו אמא זה בסדר נפטרה זאת לקח לקח לקח שלישית אחותה מאמא השלישית היא לא קשורה לראשונה נפטרה זאת לקח אחותה מאביהביה כן כן נפטרה זאת לקח אותה מאמא הנה עכשיו אז חמש נשותיו כל אחת מהן נחשבת אחות רק לשתי האנשים הסמוכות לה מלפניה ומאחריה השלישית לא בינה לבינה אחת לא עכשיו אני אנחנו יודעים

אשת אח הקידושין לא תופסים בה עכשיו אם נודע לו לבסוף שכולן קיימות.

כולן קיימות. היה הכל היה הכל שקר. כולם קיימות. מותר בראשונה אבל בשנייה שהיא אחותה אסור.

למה? לא תופס בה בכלל קידושין. זה זנות. לא, לא.

חכה. מותר בראשונה. גם מותר לו בשלישית כי היא לא קרובה לאח לאשתו. אין קשר.

למה? היא לא אחות אשתו. הוא בחמישית כן זה אנוסתו זה מפוטתו זה לא אז כבר שמותר בשלישית אסור ברביעית זה אחותה ובחמישית מותר בשלישית ובחמישית אתה רואה וגם כיוון שבביעית לא תפסו קידושין ופותרות צרותיהן הראשונה השלישית והחמישית פותרות את צרותיהן אם מתה עכשיו הוא מת שנשע את כל החמש נשים האלה אחרי שהוא ראה את כל הצרה הזאת מת מסכן הם הראשונה השלישית והחמישית הם פותרות צרותיהם כלומר אם יבימו או חלצו אה הנה אחת אחד מהן פותרות בכך צרותיהם. עכשיו מי שקידש את החמש נשים האלה בשנייה אסור בשנייה.

למה זה תחת אשתו הראשונה וברעית? למה היה חו אשתו השלישית? ואין ביאת אחת מהן פותרת צדה. אם מת הבעל הזה הם לאן רואים לייבום.

למה? אין ביעת אחת מהם על ידי היבם פותרת צרת הם לא רואים לייבום. אין. ואם הראשונה מתה שומע עכשיו ההיסטוריה הראשונה מתה בשאר אנשים קיימות עכשיו זה הופ הולך אחרת הראשונה מתה הוא בא על שנייה אז השלישית והרביעית לאחר מיטת הראשונה מותר בשנייה וברביעית למהבה בהם תפסו קידושין ופות צרותיהן ואסור בשלישית ובחמישית כלומר אסור בשלישית למה בפני השנייה למה היא אחותה ובחמישית בפני הרביעית נכון יפה מאוד זה קל על מה אחות אשתו ב מנאב ב מןהם אסורות שתיהן אסורות למה אתה רואה האחות השלישית אחותה של

השנייה מאמא היא ורק מפני שקדושה שנייה לא תפסו מותר בשלישית מכאן אם היו קידושה שנייה קידושין היה אסור בעלה בשלישית שהיא אחותה מאז עכשיו מאיפה אני מנלן מאיפה אני יודע שאחות אשתו בין מן האם בין מן האם יליף מאחותו מה אחותו במנאה במנה מה אחותו אסוריו בין כאשר יהיה אחותו מן האב בין מנהם אף כאן בת אביך או בת אמך כת מפורד בתורה אף כאן ולילף מדודתו מה דודתו אסורה מה דודתו מן האב אסורה רק אם יש את אחי אביו מן האב ולא מןהם אף כאן

יש אחות אשתותי תעסר דווקא מן העם ולא מן האם מרה מתרצת צאת מסתברה מאחותו אבל למיו את אחות אשתו יותר טוב ללמוד מאחותו שכן קרובה עצמו אחות אשתו מחמת עצמו נאסרה עליו כשכן קרובה עצמו מקרובה עצמו כי אחות אשתו מחמת עצמו נאסרה עליו ומקרובי עצמו זה אחותו דודתו משעיק דודתו זה בגלל שהיא קרובת אביו לא יותר אז הגמרא אומרת עד רבה מדודתו אבל למל דב שכן דבר על ידי קידושין מדבר על ידי קידושין אחות אשתו על ידי קידושין מדבר ש ידי קידושין אלא הגמרא חוזרת באשת

אח אלא הגמרא אומרת מאשת אח ילפינן כלומר מאמאיפה אני לומד שיסורה בין באשת אחיו מאיפה אני לומד שאחות אשתו בין מן האב בין מן האם לומד את זה לא מאחותו מאשת אח שאיסור אשת אח זה בין אשת אחי מן האב בין אשת אחי מן האם משם ילפינן את אחותשתו דכן אשת אחיו דבר על ידי על ידי קידושין קרובי עצמו זה בא על ידי קידושין של אחיו מקרובי עצמו מה שהיה כן בדודתו שאין עלה קרובת עד כאן אנחנו נעשה הפסקה של חמש דקות ובלי נדר ואנחנו חוזרים

אליכם אז כל טוב שוב לכולם אומר שיש שבר פה נתן לי סידן 3לים למה זה על חי למה זה על שתיים צריך את זה לחם צריכים את זה היום לא צריכים היום ביקש למה לא שלא ילך מה זה לא זה מריעש מאיר הגיע מר לנו את התורה חומצות חומצות בלי לימון לא לא גם לא דבש סוכס בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום אחד בשבת קודש ל לחודש תשרי תשפב חמש 15 יום לעומר שהם שני שבועות ויום אחד רחמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו

אמן היום זה ראש חודש וגם אחר ראש חודש היום זה א' של ראש חודש אייר בעזרת השם מחר זה בית של ראש חודש, בית ימים לראש חודש הנה זכינו שיהיה שבוע טוב וחודש טוב וישועות גדולות עלינו ועל כל ישראל אחנו אתם יודעים שצירוף החודש הזה זה ישמחו צרירוף החודש זה תהלל המתהל הזקל וידוע חודש ניסן היה צירופו יקוק ישמחו השמיים ותגל הארץ כסדר הפרשיות של תפילין דראש שזה קדשני כל בכור והיה כביאך שמע והיה עם שמוע יקוק אבל חודש אייר התהל המתהל הזכן וידוע זה תפילין

של רבנו תם הוויות באמסע למה ככ קב קדשתיקו בכו והיה כביכך והיה עם שמו עשמה אתם יודעים תפילין של של רש"י זה בבינה אבל של רבנו תם זה בחוכמה מעלה שלהם גדולה לכן חודש אייר זה בחוכמה מגלים בו סודות עניים ולכן ההילולה של רשבי בחי באייר ועל ידי זה יבקו מגלותיו ברחמיהם איזה לימוד גדול בלג בעומר לכבוד רבי שמעון בר יוחאי בחודש הזה בחי לעומר שבו ביום התחיל לרדת מן מנסמה המן מן השמיים לרדת לאבותינו בעזרת השם ולכן הוא מסוגל לרפואה חודש כי המן היה מרפא

את עם ישראל לכן חודש אייר זה ראשי תיבות אני השם רופאך כי הוא מסוגל לרפואה גם בחודש הזה התחיל בהר של מרים ים במדבר ורבנו הארי היום זה פטירת מהרחו השכע את רבי חיים ויטל מבארה של מרים אז בעזרת השם אתם יודעים גם אייר זה ראשי תיבות אויב ישובו יבושו רגע בעזרת השם אז יהיה בעזרת השם ישועות גדולות לכולם כל האויבים ישובו יבוא שו רגע ברגע אחת הקדוש ברוך הוא יחלק כל האויבים מעם ישראל אויב פרטי אויב כללי אויב גשמי אויב רוחני בעזרת האל ובשועתו כן

אמרנו אז בעזרת השם יהיה ישועה גדולה בכל בית כן אז צריך רפואות צריך ישועות דבר אחד הרפואות הגדולות כתוב בפסוק תולי ארץ על בליבהמה מי שהגמרא אומרת בסנהדרין מי ששק בשעת מריבה אז הוא חסך מעצמו מערעות שעתידות לבוא אם כמו שאומר רבי משה קורדבירו הדרגה הגבוהה ביותר של התשובה המעלות הגדולות כשמישהו אמר לו משהו לא נעים והוא מתגבר ומתעלה על הרצון שלו להגיב והוא שותק זה המעלה הכי גדולה כמו שכתוב אלוהי נצור לשוני מרע ונמקלליי נפשי תדום מבקשים מהבורא יתברך שנוכל לשתוק כמו שכתוב ונפשי כעפר

לכל דיה למה אנחנו מרגישים נמזים מושפלים נפגעים למה למה צריך לבקש את זה מישהו דקה ושפר רוח אומר אומר הקדוש ברוך הוא אני שוכן אצלו השתיקה זה חלק מהענווה.

כמה עולה ענווה? בדיוק במטריה. ע זה 70, נשים, זה 100 20 וה זה 131. סמל ל סמ זה 130 131 בדיוק.

סמ זה 100 פלוני. לא פלוני. כן סמאל ל כלומר מי שמתנהג בענווה אז הוא מכניע מתגבר על הסמ אומר ענווה כלומר מי שיש בו ענווה אומר הגאון חידה מלאך המוות לא יכול עליו למה סמ לא יכול לשלוט עליו לכן כשומע בז בזיונו ידום שתוק אתה יודע היה אישה אחת פגעו מובא ליד הרבה אנשים, שתקה, התגברה, לא הגיבה. עברו כמה ימים, יום שישי, תוך כדי הכנות לשבת, היא מדברת עם מישהו בטלפון, הרגישה היא יכולה, היא לא יכולה לטו לשמור את הסוד הזה, מה שעשו לה, לא יכולה.

די, חייבת להתפרץ, לדבר, היא רוצה לספר למישהי על מה שפגעו בה. באותו רגע היא נזכרת מה שכותב החפץ חיים ומה זה מעלת השתיקה והכל מחליטה להתגבר אחרי חצי שעה היא מזדעזעת האישה הזאת מה היא ובעלה קנו סכינים למטבח סכינים למטבח לטפל הם רואים הם שמו את זה איפה שהילדים לא יכולים להגיע אבל היא רואה הילד שלה בן שנתיים עלה רצפה עם סכין גדולה וחדה ואיפה שם את זה בפה שלו היא לא יודעת לעצות עכשיו אם תצעק זה הוא יודע ממש הייתה בצרה גדולה מתקרבת לבן תוך

כדי מחשבות איך היא תוציא לו את זה פתאום הוא מגיש לה את הסכין אומר לה אמא קחי ולא היה שום חתך שום ציפת דם אומרת אני לפני חצי שעה שמרתי על הפה שלי. הקדוש ברוך הוא שמר על הפה של הבן שלי. אומר, איך אני לשתוק ולא אידום ולא יבוא דם?

אומר, אני עשיתי אידום ואז אין דם. והנה עכשיו אתם יודעים היום זה פטירת מהרחו. רבנו חיים ויטל, תלמיד רב הארי. גם פטירת מערי ברב, גם פטירת היעבץ, גם פטירת הרב א רבי יוסף בן ניגש.

כל אלה הגדולי עולם שאין כמותם בעולם, הזכותם יגן עלינו. נגיד לכם משהו על רבנו מערכו זכותו יגן עלינו ועלייכם שהיום זה הפטירה שלו אתם יודעים כתוב באגרות רב שלומן שמארכו לפני שהוא בא אצל הרב הארי טרח הרבה הרבה ללמוד קבלה והיה לומד מאוד מאוד עריכה גדולה והיה לומד כל הפירוש על הזוהר והוא כתב פירוש יפה על הזוהר והוא עשה הרבה הקדמות מהיה לפניו היה רבינו משה קורדבירו וגם הוא הרמק היה רבו גם הוא עשה ראה הקדוש ברוך הוא את לבבו הנאמן איך שהוא צדיק ותמים מערכו

ואת החשק שלו הגדול להבין סודות התורה נגדה אליו לרבנו הארי שהיה אז במצרים אמר לו תשמע אתה אומר לו שאין לו הרבה זמן להעריך קמים לכן מבקש ממנו הוא בא לעולם ללמד את רבי חיים ויטל תורה שהוא נשמה קדושה והוא ימלא מקומו אחריו רבי יוחי ויטל לכן אומר תעלה לדמסך לירושלים לארץ ישראל תלך לצפת תשב שם ותקרא למלכו שיבוא אליך ואז אז אתה תלמד אותו תורה וכל העולם על ידי זה יסתדר גם יהיה שיבת נהר שלום הכל יהיה בסדר טוב רבנו הארי נפרד מחמיב אמר לו

תשמע חביבי נכון שאתה עד עכשיו כל כך עוזר לי נתת לי כל טוב ואת הבת זה היה דוד שלו כי הוא נשע לאישה את בת דודו בגלל שאמא שלו באה לגור אצלה ואז ויש לו ילדים הכל אמר לו אני אעלה לארץ ישראל כי כך אמרו לי מן השמיים ונפרדו אמר לו אני איתך תעלה הגיע לצפת ואז הוא בא בחלום לקרוא לו ל הוא בא בחלום לקרוא לזה לרב מארחו כל יום היה בא אליו אומר לו רבי חיים אני באתי לפה במיוחד בשבילך תבוא תלמד איתי קבלה

רבי חיים לא שם לב עוד פעם עוד פעם אחרי שבוע אומר לתלמידים שלו אתם יודעים בא אליי איזה רב אחד צעיר שבא ממצרים קוראים לו רבי יצחק לורי אשכנזי אומר לי אני באתי לעולם בשבילך בוא בוא לפה תלמד אצלי קבלה הוא לא התייחס לזה למה הוא אומר אני לא צריך אותו הוא לא ידע מה מעלתו אבל לאט לאט לאט לאט היה בא אליו כל יום והוא היה מתקשה באיזה דברים קשים ותורח הרבה לפרש יום אחד היה דבר קשה אחרי חצי שנה קשה מאוד והוא טרח רבי

חיים ויטל לפרש את זה אמר עכשיו ניסע על הרב הארי ונראה מה המצב יודע לפרש את הדבר הזה בוא נראה רק הגיע לצפ שפט חיפש איפה רב הארי הוא לא צריך לשאול את א דדשי או את ציון משה איפה הוא גר הוא רואה בכוכבים תק טוק טק מחלק את המקום אומר פה המקום ואז הוא הגיע אצל הרב לראות אומר לו תשמע אומר לו רב ארי אתה רבי חיים ויטל נכון למה אני בא אליך כבר חצי שנה אתה לא בא נכון עכשיו באת כי חשבת שאתה אתה

פירשת את מה שכתב בזוהר שהיה לך קושיה פירשת לך הפירוש הוא כך וכך וכך ומה שהיה לך שאלה שמה הפירוש כך ומה שהיה לך לפני כמה זמן הפירוש כך ועכשיו תשמע אתה זלזלת חצי שנה אני מחכה לך על זמן קצר אין זמן ואתה לא בא עכשיו תלך לך עכשיו מה יעשה זה הלך לקח חדר מאיזה בן אדם מסכי מכיר אצלו חדר ישב שמה שלושה ימים עם שק ובחיות בוכה לקדוש ברוך הוא אחרי שלושה ימים בא רבנו הרי אומר לו בוא בני בוא נתכפר לך עשית תשובה

נתכפר בוא תשב ואז התחיל ללמוד איתו רבנו רבי חיים ויטל ראה זה מעיין המתגבר שאין כמו זה אמר לו בוא מקודם נזכר אותך לטיול לקח אותו לטבריה ים של טבריה שם אותו שם בכספינה. רבנו הארי היה לובש תרבוש. אתה יודע זה זה הכובע האדום כזה הוא במצרים אתה יודע זה תרבוש.

אה כן הפך אותו שם לו מים בפנים אומר לו תברך שהכל שתה את זה מאותו רגע אומר מארכוא נהיה לו נפתחו לו כל מעינות החוכמה וכל מה שהוא לומד הוא לא שוכח. זהו יש לויש זיכרון אדיר והכל מכורין חדשים הכל ואז היה מלמד אותו רבנו הארי לימד אותו שנה וחודשיים שנה ושליחה שנה ושמונה חודשים כל התורה הזאת כל התורה של א רבנו הארי לימד אותו שנה כל מה שאתה רואה היום עץ חיים שמונה שערים שער הכוונות שער גלגולים שער רוח הקודש כל זה בשנה בשנה ושמונה

חודשים כל זה בקומפיו שלו במחשב במוח אחר כך הוא כתב את הכל כל זה הרבנו הארי לא כתב הוא כתב את הכל אחרי זה זה פלא פלאות הוא הזהיר אותו רב הארי אמר לו דחילק לא תגלה את זה לאף אחד אבל רמךוא לא הבין מה שאומר לו הרב לא הבין אותו הוא אומר מה זה למה דווקא אני לבד למד. יש פה רבנים בצפת שאין כמותיו. מהר מלשך זה מורב רבי מארי אבוהב היה רבו של הבית יוסף.

יש פה רבנים שאין כבותיו בעולם. אומר לו, "תשמע, אל תביא לי אף אחד. למה? זה לא טוב, זה מזיק.

אני באתי בשבילך, אל תביא אחרים." ככה היה צריך להיות. אבל הוא לא שמע. אומר לא צריך כולם לזכות ואז זה גרם קפול גדול ובעיה גדולה אבל רבנו הרי היה לו מסירות נפש גדולה בשביל מהחור יום אחד אמר לו רבנו הארי לימד אותו כמה ייחודים לעשות ואמר לו לך ותעשה אותם איפה מערת הבי ורבה לכפר אבנית מערת בעבר הבא תשתתח שם והם תעשה את הייחודים האלה הם ידברו איתך בברבה הם סרו לך סודות גדולים והוא בדרכו הלך לשם עשה את הכל וגילו לו וחזר כשבא רבנו הארי עמד לו אומר לו מה קרה כבוד הרב אומר אני רואה באת עם בן ההו בניו ידע מתאברה בך נשמת בני ובני לדע אחר כך מה נודע? ניטע לרבנו הארי שהוא כשהלך לכפר אבנית זה בדרך זה לבריה.

איפה ביריה? שמה יש קבר בין ההיה ובין יידה והוא ישב שם בלי מתכוון. הוא לא ידע שזה קבר ביניהם ובין אדע. חזר על כל הייחודים בשביל לעשות בכפר אבנית ואז נתלבשה בו שמה זה קברו של בניהם ובן אדם התלבשה בו קבר ביניהם התלבש בו הנשמה ואז שהוא בא לרב הארי רואה איתו נשמת בני ובן ידע תראה מה זה היה פלאי פלאות וכן הלאה היה דברים שמה גדולים גדולים והוא זכה ככה ל לקבל תורה מהרב הוא אמר לו יום אחד הוא רצה שיגלה לו הרע שיגלה לו איזה סוד גדול סוד קריאת ים סוף ואיזה סוד גדול של האיילה אמר לו הארי זה מסוכן לא כדאי אבל הוא הכריח אותו רבנו הארי גילה לו אחר כך אמר לו רבנו הארי שנגזר על הבן שלו של רבנו הארי להיפטר מן העולם.

כן. למה הוא גילה סודות שלא היה צריך לגלות? אמר לו, "אחר כך בוא נעשה. תראה, כיון שהבאת איתך הרבה אנשים זה בעיה, אבל למה זה חרטה גדולה צריך בשביל לא יודע מה נעשה?" אמר לו, "תדע לך שאם נאסוף כולנו ביחד ונהיה באהבה ואחבה שלום וריעות יהיה טוב.

אם לא יהיה בעיה." כולם ביחד. ושבעה חודשים היה באהבה ואהבה. אחר כך פרצה מריבה בין הנשים בחצר ומשמה זה הלך לחכמים ואז אמר לו רבנו הארי עד כאן. עכשיו נגזרה הבעיה הגדולה ואז הוא היה בקבר שמיה ואבתיון ואמר לו שמה תתפלל על משיח שלא ימות על ידי הרמינוס רשי היה משיח בן יוסף.

ואז אחרי כמה ימים נפטר הבערי והוא לא הבין שאומר לו תתפלל למשיח שלא ימות שזה הוא לא הבין הכל העלים מן השמיים אחר כך מאחור בא לירושלים להתפלל אצל הכותל המערבי היה פה מעיין מגיחון רצו לפתוח את זה היה פה מושל קראו לו אבו סיפן והוא רצה לפתוח מגיחון ואמרו לו מה שנעשה אי אפשר לפתוח רק הרב של היהודים יכול והוא פה רבי חיים ויטל בן המוסלמים ידעו אמרו לו תשמע החכם הגדול של היהודים פה הוא יכול לפתוח בשמות הקודש ישרך שלח אליו לקרוא לו מה

עשה הרב מארחום הוא ידע מה הוא רוצה עשה קפיצת הדרך ברח לדמז בא אליו רבנו הרי בחלום, אמר לו, למה לא פתחת מגיחון? אומר לו, "רציתי להשתמש בשמות הקודש, אבל השתמשת לקפוץ." אומר לו, אם היית פותח, אתה גלגול חזקיהו המלך, אבוסיפן גלגול סנחריב, אתה סגרת את זה לסנחריב, עכשיו היית פותח, היה בא הגאולה אומר, טוב, אני חוזר מיד עכשיו כבר עבר הזמן. ברז פלא פרעות איזה דברים היה טוב יש הרבה מה לדבר אבל זכותם יגן עלינו ועלייכם ויהיה ישועות גדולות נלך למשנה כן הלו איפה המשנה

כן משנה אותיות נשמה אנחנו כן כן בפרנו בן תורה קודם כל נעשה צדקה כן תישן תישן אדם כב לא הוא לא בא פה בשבת צדקה בתמיד אני אזכה לישון ככה עוד אנחנו משניות שביעית פרק ג משנה א'מת מתי מוציאין זבנים להשפטות אנחנו אמרנו שבשביעית לזבל את הקרקע במה שרגילים לזבלות אסור בשביעית גם להוציא את הזמן בביתו לעשות שם ערימה בקרקע בשדה זה אסור אז ממתי מוציאים זבלין להשפטות מאיזה זמן מותר בשביעית להוציא זבלין לשדה כדי לצבור אותם להשפטות, כלומר ערימות. ואז השתמשו בהם לצורך השנה השמינית,

לא לצורך השנה השביעית.

אומרת המשנה, מי שיפס מיפסקו עובדי עבודה, יש גורסים עוברי עבירה שה משעה שהנוכרים או עובדי או עוברי עבירה הפסקו לעבוד את צדותיהם בשנה השביעית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר מי שיבשו המתוק מי שיבש המתוק הזבל הוא ממתק את הפירות. רבי יוסף אומר משיר קשור כלומר שיתייבש עד שיעשו בו קשרים תראה רבנו עובדיה ממתי מוציאים זנין השפדות דרך עובדי אדמה לקנוס על זה מקום אחד בשדה ועושה שם השפה גדולה עד שהוא מפזרו בשדה לזבלה כשיפסקו עוברי עבירה לעבור את הארץ בשנה השביעית קודם שהפס פסקו עוברי

עבירה אסור שלא יעברו מעוברי עבירה הוא מזבל שדה הוא מוציא בסורים שכתוב בהם עובדי עבודה והיא היא שיבש המתוק שיהיה יבש הזבל שניתן שנותן מתקה לפירות תראה מה עושה הזבל ממתק את הפירות מי ש מי שיקשור שיתחיל להתייבש מתעב ונעסק קשר ישרים קובעים דבריהם להיות שווים ירושה מפרש משיבה שמתוקס דקין שבברכאה שהמטר יורד מתמלאים מים ואינם מתייבשים אלא לאחר זמן ונקראים מתור על שם מתקו לו רגבי נחל משנה ב' עד כמה מזבלן כלומר כמה מותר להוציא להשפטות מה שיעורה השפטות עד שלוש שלוש השפטות לבית שעה

לסטח של בית שעה זה 50 על 50 אמה מוציאים שלוש השפטות כלומר שלוש ערימות של 10 10 משפלות. כל ערימה יש לה 10 10 דלאים של שלט לט. כל קופה זה 15 שעה.

מוסיפין על המשפלות ואין מוסיפין על ההשפטות. יכול לתת יותר מ-10 משפלות בערמה אחת אבל לא להוסיף שיהיה יותר השפטות. כלומר צריך רק שלוש השפטות לא יותר. רבי שמעון אומר אף על ההשפטות גם מותר להוסיף עוד אחרי מה משפלות קופות שמוציאים בהם שכל משפל מחזיק לטח שהוא משוי על חמור והלטח חצי קור טוסאין מוסיפין על המשפלות נותן בהשפעה אחת משפלות כמו שהוא רוצה והם מוסיפין על האשפות לעשות יותר משלוש אשפות בבית שעה שלא יראה כזבל שכ כמזבל את השדה רשמעון אומר אף על האשפות מוסיפין כמן שיהיה

ציבור גדול במקום אחד אומר זה כמזבן ואין הנחה כרבי שמעון גמרא היום הלמול דינו נשמת גרשון בן יהושע ואינס הואש על ידי הבת חמדה בת גרשון ונסלוזרי הלימוד להצחת ידידנו דוד בן אסתר ואין התרי חיה בת רשל שהשם הצליח אותם בבריאות ובשמחה שויתי אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בעל אמות לשם שם איחוד קדושה ברכוש חילו כמות על השם אותיות כן באותיות ו בחודש שנים בשם כל ישראל הנה אנחנו באים לקיים מצד למוד תורה ללמוד תורה לשמ כמו שכתוב והגיד ביומם בלינו תורה לשמר שורש חב שורש

למעלה עניין העני הענייון והנועם אדוני אלוהינו עלינו כן עלינו כנפניך אלוהינו בנו שלא ירע דבר תקלה ידי ולקשר דברך זכרו בנו חברנו של טהוב ולא על אסור מותר ולא קשו חברנו שמח בהם עיניים במות תורתך תצילנו מכל מקשות וטעות אן בדינים יסור והתר בדיני ממונות אין בן ולימוד מה שגינו כבר מדנו על האמת י דבר אמת כי אדוני חוכמים פדעת תמונה גל עיניים והבי נפלות מתורתך יערוב כמתרה לקח תזר קטן עמרתי כי על דש וכירביבים על עצם צר תודה חתום תורה בלימוד בימוד תורה בך אדוני

חו אדוני חוק בך אתה אדוני חו סיד לכם קודש ברוך את אדוני ברכנו למציון שם שמיים וארץ היום אנחנו דף נ כבר למדנו בבוקר חזרנו על הדף של שבת בדף דן הנה הרב דן הגיע עכשיו אנחנו דף נמ עמוד ראשון ה עמוד א' כן כן כן צייר משה שתמיד תהיה שמח אבל לא לדבר פה לא מדבר רק שוחק דוד בן מי דוד בן לא שי ישועה לאח שלא מדברים אהכן עזוב את הדברים האלה אחר עכשיו תשאל אותו בצד בצד אחר כך תשאל מה אתה צריך את

הדברים האלה תגיד הוא לא סובע זה משחה הלאה זה הצבע הטבעי משיך כותב ככה יום יום לבן יום שנשי עוז אלא הגענו אלא ולילך מדודתו ראיתם לא לא ראינו 2 ארבע למעשה הגעתי יותר אבל פה הפסקתי ביום שישי אז נתחיל מפה ולילף מדודתו אנחנו המשכנו היום אלא מאשת אח הגענו אבל באשת אח גופה מנלן בוא נראה אנחנו אה בדף עמוד א' שורה שלישית סליחה שורה שתיים רביעי תפילי ז מדודתו אני אגיד לכם מה היה היום למדנו לפני איזה חצי שעה מה שלמדנו רצינו ללמוד הערעה מאיפה

לומדים הערעה מן התורה מנעין כלומר שאדם למשל קונה אתמתו בהראה שזה לא גימר ביאה טיפה טיפת ביאה מן העין הגמרא תגיד מה זה הרעה עוד מעט אמרנו בסוף הגמרא היא רצתה ללמוד מכמה מקומות.

בסוף הגמרא אמרה אלא הגמרא אמרה אלא אמר רבי יונה והיתמה רבונה בר דרב יהושע עמר קרא כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונחרטו הנפשות העושות וקשו כל העריות כולן לנידה מה נידע בהרעה אף כל העריות בהרעה כך למדנו כלומר משם לומדים כמו בנידה בהראה אף כל העריות ב בהרעה אז הגמרא אומרת אז למה צריך שיהיה כתוב נידע גבי אשת אח כי הגמרא בהתחלה רצה ללמוד מאשת אח שכתוב אצל נידע שזה בעראה גמרא תרצה הגמרא אומרת טוב אלה הרתיבה על גבי אחות אב ואחות אם למה לי

הגמרא אמלך באי מנ רבינה מרבה הגמרא אמרה כל הפסוקים באו לדרשות והגמרא דרשה מהם דרשות אחר כך הגמרא אומרת שהגמרא למדה לי אחות אשתו בין מנאב בין מנהם. כלומר אחות אשתו גם שהיא תהיה מן האבא, גם שתהיה מן האמא הם אסורות אסורה עליו. מנן מי אמר שאחות אשתו זה גם מן האמא? אנחנו יודעים מן האב.

אולי דילמה מן האב כן מן האם לא. אחות אשתו בין מן האב מןהם כל מותה לו תיקח לצרור קיימת אסור לקחת בין אם אחותה מאבא בין מאחותה מאמא מאיפה לומדים מנן יף מאחותו מה אחותו בין מנאב בין מןהם כלומר למה כתוב אחותך בת אביך או בת אמך אסורה עליו בין מן האב מןהם עף אחות אשתו בין מן האב מנהם בסדר בלי לאף מדודתו אתה איתי חביבי טוב בסדר בליף מדודתו תלמד למה אתה לומד מאחותו את אחות אשתו אתה לומד בין מן האב בין מן מאחותו שזה

בין מן האבין מן האם תלמד מדודתו מה דודתו מן האב ולא מן האם אףק מן האב ולא מןם אתה אומר לי אחות אישה זה במנה בן מנהם למה לומד מאחותו ששם כתוב בת אביך ובת אמך טוב אבל מי אמר תלמד מדודתו ותודתו אסורה דווקא אם היא הייתה אשת אחי אביו מן האב אבל אשת אחי אביו מן האם היא מותרת אז תלמד משם ואז גם כן אחותו מאבא דווקא תהיה אסורה אחותו מאמא תהיה מותרת אחות של אשתו אומר מסתברה מאחותו אבל אלמלף שכן קרובה עצמו מקרובה עצמו

דווקא אחותו למה מה למה אחות הם יותר טוב מאחות אשתו את אחות אשתו ילמד מאחותו לא מדודתו למה שכן קרובי עצמו אחות אשתו מחמת עצמו נאסרה עליו מקרובה עצמו אחותו אבל דודתו זה בגלל שהיא קרובת אביו זה לא שלו הדרבה מדודתו אבל אין לו שכן דבר דבר על ידי קידושין מדבר על ידי על ידי קידושין דבר הבא על ידי קידושין זה אחות אשתו. ומאיפה הוא ילמד? מדבר הבא על ידי קידושין מדודתו.

על ידי קידושי דודו נאסר בן אחיו. יפה. דודתו. כן.

דודתו. מה זה דודתו? זה אשת דודו. דודתך היא אשת אחי אביו.

אלא הגמרא חוזרת בה. אשת אח אלא מאשת אריל פינן דכן דבר הבא על ידי קדושי וקובע עצמו אתם יודעים אשת אח מאיפה אני לומד אחות אשתו בין מן האב בין מן האם לומד את זה מאשת אח שאיסורה בין אשת אחיו מן האב בין אשת אחיו מן האב מפה לומדים את אחות אשתו דכן דבר על ידי קידושין בקרוב עצמו אשת אחיו זה דבר שבא על ידי קידושין של אחיו וזה גם נקרא קרובה עצמו למה דודתו זה רק קרובת אביו זה לא קרובה עצמו בסדר מה קרוב עצמו

שטח גם לא עוד אחיו זה אחיו וזה קרובה עצמו אשת אחיו אבל דודתו זה קרובת אביו לא קרובתו זה בגלל אביו איך שתח זה לאחות זהותה דרגה כן כן זה קורצ אז גם זה קורצ זה קרוב אחי אחי זה קור עצמו אחי ראשי אין אחד קטן החשוב צית אה למעלה אחות אישה קרובה עצמו חשיב לה שמחמת עצמו נאסר עליו ולא מחמת אביו להפוקי דודתו דקרובת אביו היא ואשת א גופה מנלן מאיפה אני יודע אשת אח שבאמת גם מן האבא גם מן האמא דתניה ערות אשת אחריך

לא תגלה בין מן האב בין מן האם יש איסור מן התורה כתוב ערות אשת אחיך לא תגלה וזה נאמר בין מאשת אחיו מן האבא בין אשת אחי מנם אתה אומר מן האב בין מן האב בין מנהם או אינו אלא מן האב ולא מנהם לא אסור רק אשת אחי מן האב ולא מנהם מי אמר כתוב בתורה ערבה שתחיך לא תגלה אולי זה רק מן האם ולא מן האם בדיין הוא חייב קל ואיך חייב באחותו ככתוב חייב הכתוב כאן באשת אחיו וחייב כתוב באחותו בין מנאב בין מן

האם מה אחותו בין מן האו בין מן האם חייב בה אם היא אחותו בין מנהב בין מנם אף כאן בשת אחיו בין מן האב מנהם הגמרא אומרת אוקלך מקשה הברייתא אוקלה לך לדרך זו חייב כאן מי אמר לך כך ללמוד חייב כאן באשת אחיו וחייב בדודתו אשת אחי אביו מה דודתו מן האב ולא מנם כמו אמרנו למעלה לא אסורה רק אשת אחי אביו מן האב ולא מנם אף כאן באשת אחיו תאסר מן האם ולא מנהם הגמרא אומרת לא נראה למי דומה דנין קרובה עצמו מקרובה עצמו

ואל תוכיח דוד דודתו שכרובי האב אתה רואה זה קרובה עצמו אשת אחיו אשת אחי קרובה עצמו מקרובה עצמו אחותו ואל תוכיח דודתו קרובה האב כמו דכינו למעלה הגמרא מקשה אוקלך לדרך זו דנין דבר שעל ידי קדושין דבר שעל ידי קידושין מה הדבר שעל ידי קידושין מדבר שעל ידי קידושין זה דודתו ואל תוכח כך אחותו שאיסור הבא מאליו תלמוד לומר ערבות אחיך הוא במינה היא מאיתור התיבות ערבות אחיך היא שהם לא נדרשות לעצם אישור רשת אחיו זה לא צריך אותם אז מזה אני לומד גל האיטור פעמיים

לא כבר למדתי את זה שאת אחיך תדל אחיך כן איתור הלשון ערבות אחיך היא כן נכון עוד פעם חוזר חוזר כתוב ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך היא זיתור התיבות ערות אחיך היא מיותר בין מן האב בין מן האם ואמה אידי ועידי באשת אח חדד יש לה בנים בחיי בעלה וחדד אין לה בנים בחיי בעלה שני הנימודים זה לא מיותר ללמוד לי שחייבים על אשת אחיו מהם זה לא מיותר שאני אלמד על אשת אחיו מנם אלא אידי ואידי באשת אח דווקא מן האב ערות אשת

אחיך לא תגלה ערות אחיך היא זה באשת א מן האם תגידי אבל ערבת אחיך מיותב חדה יש לו בנים למדנו אשת אחיו יש לה בנים בחיי בעלה אפילו גרשה אבל יש ו יש לה בנים וחדה דאין לה בנים בחיי בעלה אסורה אפילו גרשה ובחיי בעלה אסורה אה עם גירשה ימות תהיה מותרת כן תהיה מותרת חיי בעלה עם גדרשה חי בעלי עם גרשה היא מתייבמת לא אם יש לה בנים לא לא אם אין לה בנים חייב בנות אבל היא געשה כבר לא מי ואישה אל אחותה לא

תיקע בחייה לא אשת אחי אסור בחייה אסור אשת אחיו אסור האח גילש אותה הוא נפטר והוא נפטר א אם הוא נפטר מותר אפילו שגירש אותה דווקא אם אין ילדים לא גיר אני מבין אבל אם גירש אותה כבר זה לא לא אם לא גירש אותה אסור אם גירש אותה למה כבר אין אין מה לעשות זה לא בתוכ היא כבר כבר אסור היא כבר כבר לא אחות היא כבר לא אשת אחיו בפרט מסבר זה שיך ואמא אידי ואידי בישת אח מנהב חדה יש לה בנים אז אסורה לו

בחיי בעלה וחדהד אין לה בנים בחיי בעלה כמו מתרצת אין לה בנים בחיי בעלה לא צריך פסוק ורבונ נבקה למה שמה למדנו רב רב הונה אמר מה נידע יש לה היתר לאחר מכן בשעת יסורה בכרת אב אשת אח שיש לה היתר לאחר זמן בחיי בעלהם גירשה היא בכרת היום למדנו את זה נד עמוד ב תראה היום כבודו חסר אומר את הכלל הזה לא צריך לפסוק כבר למדנו מרב הונה רב הונה למד מה נידע יש לה היתר לאחר מכן ובשעת איסורה בכרת אף אשת אח שיש לה

עבר בחיי בעלה אם כרשה הרי היא בכרת חיי בעלי גרשה מדרבונד דטיף אשת אחיו נידה היא כדלעל ראשי ואמא אתה איתי ציו משה אני רואה שאתה יושב פה ואמא מרד אותך יושב טוב לא תגן סודות על ידו עכשיו להגיע אידי ועידי באשת אח מן האב וחדד יש לה בנים בחיי בעלה חדד יש לה בנים לאחר מיתת בעלה אני אגיד לך גם ערבת אשת אחיך לא תגלה וגם ערבות אחיך היא שניהם באשת אח מנהב וחדד יש לה בנים בחיי בעלה חדד יש לה בנים לאחר מיתת בעלה

אומרת לו איסור ישתחי יש לה בנים לאחר מיתת בעלה לא צריך הקרה למה מדה רחמנא הוא מת אחד מהם ובן אין לו יבמה יבוא עליה שמע אין לה בנים מותרת ה יש לה בנים אסורה אז זה כבר אני יודע אני לא צריך לזה פסוק מרוב ודין מה אין לה בנים אסורה לעלמה ושרה ליבם יש לה בנים שרי לעלמה ושר ליבם הנמ אולי בלי הלימוד מהפסוק היה אפשר לומר שאשת אחיו שאין לה בנים אסורה לעל מהשריה ליבם ואילו אשת אחים שיש לה בנים שריה לעלמה יש לה

בנים מותרת לעולם בלא יבום אבל ושריה ליבם גם ליבם לכן צריך לפסוק לאסור על היבם מה אין לה בנים מסבע הלך בעלה לרכתה אבל יש לבנים רשות אם תרצה תיקח זה מצווה אין הבנים רשות סות הנה המ אין הבנים אין יש בנים לא ולב בכלל עשה עשה וזה אין פה כרת זה אני אלמד שאין כרת כלומר גם אני יכול ללמוד באשת אח אשת אחיו שאין לה בנים אז כן מתיבמת אבל יש לה בנים לא מתיבמת אלא אז אם אפשר ללמוד מנ שבא ללמוד מכלל העשה זה

עשה ולבא מכלל עשה דינו כעשה אז זה לא אנו שקרת כמו עריות ולכן צריך לי הפסוק לאסור רשת אח שיש לה בנים לאחר מיתת בעלה שילמד אותי שיש כרט אומר לו כתב כרע אחרנה ערות אחיו גילה ממה משם נלמד שהסורה שת אחיו שיש להבנים באיסור כרת והפסוק ערות אחיך היא זה מיותר שאיסור אחות אשתו ובין מן האב בין מן האם אחות אשתו אשת אח רחות אשתו עוד לא וממילא אי אפשר לפרש שיש את אחים שיש לבנים יהיה ל רשות להנסה לאבם תראה ראשי לו הבא מכלל

עשה יבמה יבוא עליה אבל כרת לקה כתבקרה חרינה ערות אחי גילה אף אשת אח מנהם לא למדנו אז זה פשוט להגיד שהיא בכרת שת אחי שת אחי שיש לה בנים נכון הייתי אומר ל בא מכלל עשה ולא היה שקרת לכן צריך לי לאסור את אשת אח שיש לה בנים אבל עדיין לא יודע שזה כרת זה מן אב עדיין הגמרא אומרת כתב קר חרינה לכן הייתי אומר אז לכן עכשיו פה התירוץ כתב קרע חרינה ערבות אחיו גילה מזה אני אלמד ש שאשת אחיו שיש לה בנים באסרו

כרת והפסוק של ערבת אחיך היא מיותר שאיסור אחות אשתו זה בין מן האב מן האם בסדר כך מה שתשח ממנו לומדים אחר כך הלכות שת עכשיו זה שכי לא אני אומר לך בגלל שזה מיותר ואם זה לא בשביל אשת אחיו וזה מיותר זה אז לכן זה בא בשביל אחות אשתו בין מן האב בין מן האם כן בשביל לשטח נגיד שגם מן האב מןהם תראה מד הפסוק של ערות אשת אחיך לא תגלה ערבות אחיך היא יש ואיש אשר יקח את אשת אחיו נידה היא ערבת אחים גילה

ערירים היא היופר השם מה המכשעה ואמא אשת אח זה קל רק צריך לשים לב שנלך ביחד וזה יהיה בסדר נכון מאיר יפה שתה קצת קאוה אני טוב מאוד כן זה מראה שכל הלילה למדת ואם האשת אח מנהם כאשת אח מנהב אני אגיד לך איסור של אשת אח זה מנהם כמו אשת אח מנה האב מה אשת אח מן האב לאחר מיטת בעלי השריה בלא בנים מותרת להתייבם אשת אח מן האב נכון אף אשת אח מנהם לאחר מיתת בעלה שריה אה יהיה מותרת להתייבם אמן אין דבר אמר

קרא היא באבי אתה תה ערבת אחיך היא מה באיסורה איך שהיא איסור כרת יהיה כלומר אשת אחיו מאם אסורה לעולם תמיד היא בכרת אין תקנה למדנו גזירה שבה אחווה אחווה מבני יעקב שאין חובת טיבום אלא באחי מן האב אף שתח מנהם לאחר מיתת בעלה בלא בנים שריה ועם טוב הראש אפילין נחבה אחבה מבני יעקב כמר אחי מנאב מצווה מן האם רשות אה רבות אחיך היא ומהי קרה מרבינשת אח מן האם אחותו דכתב בכרת למלי עכשיו אמרנו שמאיפה אנחנו יודעים איסור הרעה בכל העריות העריות מאיפה למדנו

מרבי יונ יונה הוקשו כל העריות ככל אשר יעשה מכל התועבות ונחתו הנפשות העושות מקרבם כולם נקשו שנידה אז למעלה למדנו אחותו דכתב בכרת כתוב שמה ואיש אשר יקח את אחותו בת אבי ובת אמו כתוב ונחרטו למה לי הרי הוא קשו כל העריות כל העריות שנאמר בהם כרת ונכרפו העושות אז הוא קש כל העריות כן תזכה למצוות ונח כרטו כל הנפשות העושות למה אני צריך אחותו שבכרת כבר הוקשו כל העריות ונכסו כל הנפשות העושות לנידה אז הגמרא אומרת מתרצת הגמרא אתה יודע למה צריך לקרט באחותו לך

רבי יוחנן שאם עשה כולם בהלם אחד חייב על כל אחת ואחת אחותו הייתה בכלל כרת של כל ער עריות ולמה יצתה ללמד על כל העריות כשם שח אותו אם אוחדת שהיא ערבה וחייבים עליה בפני עצמה אף כל ערבה חייבים עליה בפני עצמה ללמד אותי שאם עשה כולן בהלם אחד חייב הכל אחת ואחת אם לא הייתה כותבת התורה כרת פה שאין אתחייב בכל אחת ואחת הייתי אומר מתי הוא חייב כרת עד שיעשה את כל אלה יעשה כולם בהלם אחד אז חיים חטת אחת זה משהו פלאי רבי

יצחק ד אמר כל חיבי קריטות בכלל היו ולמה יצא קרת באחותו לדונו אחותו ולמה יצא כרת באחותו לדונו בכרת ולא במלכות אז אם כן לחלק לק מלן עד כאן ככה גושים רבי יצחק ד אמר כל חיבי קריטות בכלל בכלל הפסוק כי כל אשר יעשה מכל התוות האלה מנחו על נבשות היו ולמה יצא קרת באחותו להיכתב לדונו בכרת כל אמר שהיה בכלל ויצא מנקהל ללמד על כל הכלל כולו יצא ללמד שכל חיבי קריטות בכרת ולא במלכות גם אם יתרו בו למלכות לא לוקה אם כן לחלק מנלנן

אז עכשיו לפי זה מאיפה נלמד לחלק כרת לכל אחת מן העריות רבי יצחק איך ילמד הוא אמר למה למה כתב כרת באחותו לדונו כל דבר שהיה בכלל ויצא ללמד ויצא מן הכלל לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הקחצה כל חיבי קרטות בקרת לא במלכות אז לחלק מנהל לאן אה זה חוזר כל החייב אומר נבקן מביא אלישע בנידת טומאתה לחייב על כל אישה ואישה את הדגיש הפסוק ואין אישה בנידה טומאתה לא כתוב ואל הנידה לא תקרב אלא כתוב ואל אישה בנידה טומאתה לא תקרב מפה

לחייב על כל אישה ואישה תראה רש"י ערות אחיך אמר חותך אחותו דכתב בקרת למלי כדרשת וקר יתרה תקולו כרת דחותו מה הי תדרוש בה כבר נכתב כל עריות ונחתו הנפשות העושות חייב על כל אחת ואחת ולא כתב אלא אחד כרת כולהו ומנ אחד דעבדינו לכולהו בעלם אחד לא מחיה ולחדה אשת דבר שהיה בכלל מן הכלל ללמד על הכלל כולו ללמד על הכלל כולו מה אחותו מיוחדת שהיא ערבה וחיים עליה בפני עצמה אב כל שערבה חיים עליה בפני עצמה לכרת ניתן ולא למלכות תרו למלכות אין אלוקי

דלם שניתן להזר כרתו כך הן לוקחים עליו דל לעולשו כרת אלא אם כן הזהיר עליו היא כך חזרה לאלו למלכות ניתנה אתה יודע מאיפה מביאל אישה חלק על כל אישה ואישה שבפרשה זו להבלן מרטב ולנידה לא תקלב שהגמרא מקשה דודתו דכתב רחמנא ערירים למה לי אחרי שיש לי כבר שאני יודע שחייבים בהרעה מאיפה מ מ מדברי רבנו יונה מרבנו יונה שמה אמר יונה כל ה קשור לנידה כל התועבות אז למה צריך בגדודתות כתב החמנא עררים יונש כרת למה לי הלוקה שו כל העריות אומרת לכדרבה דרבה

רמא כתיבים ערירים יהיו משמע שיהיהו להיות ערירים כלומר מה זה ערירים הבנים שיש להם עכשיו ימותו הוא כתיב ערירים ימותו משמע אותו שאם עכשיו הם ערירים ישארו ככה עד מותם ואם לא ערירים כן כיצד יש לו בנים השם יצילנו קורה ערירים יהיו אין לו בנים הולך ערירי נשאר כך למה זה מכוש למה צריך דודתו דכתב ערירים למה צריך את זה הערעה יהיו וימותו מרצתך דרבה דרבה רמי כתיב ערירים יו משמע שיהיהפכו לי לערירים כלומר הבנים שיש להם עכשיו ימותו בחייהם וכתיב בדודתו זה בדודתו כתוב זה

באשת אחיו בדודתו כתוב ערירים ימותו כלומר אם עכשיו הם ערירים כך ימותו. מה זה סותר את הקודם? זה ערירים שלא אם יש להם בנים ימותו.

הבנים קברו אותם. ופה כתוב שאין ימותו שאין להם ילדים עכשיו וימותו ערירים. כן. למעשה זהם יהיו להתילה שארו כך עד יום.

רשי אומר ש כלומר אם לא אם הם לא ערירים הם לא יהפכו להיות ערירים דווקא אם עררים ימותו כך אבל אם לא עררים לא ימותו ילדים שלהם עד כצד אומר לא זה ביחד הולך יש לו בנים קוברן אין לו בנים הולך עריר יש אצילנו היינו אינו נמ כרת שזעו נכט עררים היו לשעת מתתן משמע סופן ערירי דם יש לו בנים ערירים ימותו משמע דם היו עכשיו ערירים כן ימותו אפילו יוולדו להם לאחר מעשה הגמרא אומרת הצטריך צריך למכתב ערירים יהיו עונש ויצריך למכתב ערירים ימותו לי

כתוב רחמנ ערירים יהיו שמשמע שסוף פעם להפוך להיות ערירים שבנים שיש להם עכשיו ימותו מנה עד חטאה ענוש ערירי רק על בנים שהיו לו עד החטא אבל מחטא אבא אלך לו לא אכלו עליו עריררי כלומר בשעת מיתתם הם לא הם עררים יכול להיות שיבואו ילדים אחר כך כתב חמן מן הערים ימותו מי כתב חמן הרים ימות מנ מחטב אלך אבל קרה לא צריכה יפה כן בפנים למה דווקא לא עשה תשובה אין דבר שעומד בפני התשובה די כתב רחמנ ער מיו מן עדולד חתה ואיך היא משמע

סופה להיות עררים שימותו בניהם שיש להם עתה ויו עררים שד מתתם ימות עררים דבנים דבו למחיטלך לא מטחמן ערים מותחת אלך דרכי שמם מחטתם איסו ועלךים ימותו אבל בנים בעיקרה לא מט כתב רחמן ערירים יהיו סופן ערירים מדכתיב ערירים יהיו מכל דשת ערירים כן הרעה דחייבי לבין מנלן אמרנו שיש איסור ההראה בעריות למה מהקש עריות לנידה ערה דחייבי לבין מן עלן כלומר ממזרת אסור לקחת ממזרת רק הערה בא כבר חייב לקחת ממזרת זה לו מאיפה לומדים בלבין גם זה רק הערעה כבר כבר התחייב שמה היה

כרת אומר מדגלה מדגלי רחמנא שכבת זרע על גבי שמחה על העופה מכלד החיבי לבין והראה למה כתוב כבי שמחה קנענית שמאורסת לעד לעבד בדברי שכבת זרע שבא עליה מי שבא עליה לא מביאה שם בהרעה אלא עד גמר רביעה שכומר שאז יש שכבת זרע מכלל חייבי להבין אחרים ממזר שבחה זה בהרעה אז רבה מדיגני רחמנא בחיבי קלריטות מכנן דחיול לבין בגמר ביאה אתה אתה אומר לי חיבי נביאים בהרעה אם בחייבי קריטות זה דווקא בהרעה כבר בהרעה חיה מכלן חייב להבי לא מתחייבן בגבר ביאה אמר השם אם

כן אשתו כרה משפחה ערופה למה כתב שכבת זרע בשבחה חרופה ינק משה חייב ולבין בגמר ביאה מה שכתבה התורה בשבחה חרופה תגיד לי שחי ולבין בהראה הגמרא מבארת הרעה דחיין דכונה מנלן למה זה איסור יותר קל זה רק נוהג בכהנים לא בכל אדם את כחה כיחה אומר כתוב אישה ואחלה לא יקחו וכתוב אצל אחותו איש אשר יקח את אחותו ושמה באחותו זה איסור ההרעה הנה חייבי עשה מן מצרי אדומי דור שלישי מן שיסורם והראה תראה ראשי שברה חי ולבין היא תכתיב בה לא יהיה קדש גרחמנ

דלא מתה שם עד שיגמרו בביטו דכתיב שכבת זרע וכיבי מלכות דלב דשם כגון מם בשבחת שאין שאין בשבחה שאין חרופה מחייב שבחה חרופה שבחה קנענית אמר רוצה להבדבר שמותר בה כתיב אם אדוני יתן לו אישה שתוקרה דלא דלא לגלה שכבת זרע בשבח רופבנה מנה כי חבל בגמר ביאה דכונה מנשפחה לא גמר אליפה חרופה כחגב חייב כרטות איש אשר קח את אחותו כתיב חי כהונה לא יקחו חי עשה כג מצרי דומי עדור שלישי מלנדסיר עדו בישראל כב ועשה דכתיב דור שלישי יבוא ולא שני ולא בבא בכלל

עשה עשה אז זה עוד פעם לחייבי עשה מנלן מצרי אדומי איפה אני יודע שיסורם בהרעה אתה הביאה כתוב ביאה בחייבי עשה בנים אשר יבלדו להם דור שלישי יבוא להם בקהל השם וכתוב מי ביאה בחייבי לבין לא יבוא ממזר בקל השם אז מה הביאה בחייבי לבין זה בהראה גם ביאה אסורה בחיבי עשה זה בערעה הנה ראשי ראשי אומר מחיבי לבין נכתיב בה לא יבוא ממזר יה במה לשוק מנלן אמרנו יהמה עלפני שחלצו לה אסורה לשוק אז מי שהלך איתה לפני שחלצו לה מאיפה אני יודע שזה כבר

בהראה היא למן דאמר לו לו אי למנדה אמר עשה עשה וא מי שאומר שזה לו לא תהיה שתמית החוצה לאיזהר היא סורך כמו כל בהראה הנמד אמר שיבמה זו אסורה באיסור אש עשה יבמה יבוא עליה אזמוק אז עשה משמ דווקא יבמה יבוא עליה ולא אחר הרי לבבא בכלל עשה כעשה סרועה בהרעה כמו למדנו למעלה במשי אומר בלאחליצה מנדגמרבי הנה מדה אמר לה דכתיב לא תהיה שתמיד פילן ל חייב ולבין אם ד אמר עשה דכתיב ב יבוא עליה ולא אחר ולב בכלל עשה עשה ו לא תהיה

מפקלה קדושים תופסים בה ואחרי כך אמר לא יהיה בהביה לזר פקה לרב ושמואל היא באישה קמה אלא יבמה ליבם בןלן יבמה שנקנת ליבם בביאה קונה אותה גם בהראה מאיפה את תהיה ביאה ביאה כתוב ב במה יבוא עליה כתוב בחבדנו יבוא ממזר אז זה כמו בו וערעה גם זה וערעה אישה לבעלה מנלן שקונה אותה מתקדשת בעראה אתיה כחה כיחה כחה כיכ איש אישה ובעלה וכתוב שמה ואיש אשר קח כשם שיסורי חיבי כרטות בהלחאה גם קידושי ביאה והראה אלא במרשי מלנן דקנלה בערה אישה לבעלה עניין מקדש בביאה

מנן דערה מקדשה כח כרחקה אישה ובעלה מכל לפיני קידושי ביאה כתיבה כיחה כתיב אתה מחבי כרטות כיחה עכשיו שלוש פעמים שלוש מקומות כתוב בתורה שכבת זרע אחד בביאה באשת איש סליחה באחד בשפחה חרופה ואחד באשת איש ואחד באיסור סותטה אלה השלושה כתוב בביאה שכבת זרע אני אעשה לך הקדמה לא טוב לך אני רק אומר לך שיש שלוש מקומות כתוב עכשיו נראה נכון זה הגמרא אמר רבה למה דכתב רחמנ שכבת זרה בשבח רופה זכבת זרה באשת איש שכבת זרה בסטה אחרי שאתה יודע שכתוב בשלושה אל מקומות

אז הגמרא שואלת למה דכתב רחמנא שכבת זרע דווקא בביאה גמורה הרויה להוזריע בשבחרה למעט לי הרעה שזה לא בשכבת זרע באשת את איש הרי שם בער אמרו בהרק נכון באשת איש נתרבה דין הרעה בהיקש אמרנו ברבנו יונן למדנו אישה לא אשת איש האישה איפה אתה הוא קונה אישה הוא קונה את זה בהרב אבל לא אשת איש שיכול לא כתוב שלושה דברים שכן כתוב באשת איש שח זה קליטות מה ש כל האריות קרט אמרנו הרה בסדר את למה צריך לכתוב כלומר השאלה היא למה צריך לכתוב שכבת

זרע באשת איש הרי באשת איש זה הרעה כמו שלמדנו ברבנו יונה שלישית למה צריך לרבות שכירת זרה בסותטה לא שתישות יש כתוב בתורה איש כס אשתו מעלה ובעלה בו מעל ושכב איש אותה שכבת זרע בעלה חשדה שנבעלדם זהב התרה בה שלא תסתתר והיא עברה על ההתראה ונסתרה עמו אבל אם אמר אשתי זה לא כולל גם כן בסטן גם יש מי עשויש אז למה התורה כתבה גם באשת איש וגם בשטה לכאורה זה כתוב ש בהרה למד יש יש את שנסת בהרה כתוב כן בוא נראה שבחר למה

צריך כדי אמרן שגם תחייב מלכות על הרע הגרידה אבל קורבן בן השם לא מתחייב רק על ביאה גמורה למה אני מכתב שכבת זרע באשת איש ואל אשת אמיתך לת שכבתך לזרע וית רבה בערעה מקשה דרבי יונה זה אחד שכבת זרע בסותה נסתרת דנאסרת מספקתי ושכב אישותה שכבת זרע למה צריך לכתוב את זה אז הוא אומר כדמרן סותטה סליחה שבחה חרופה כד דמרן זה בעניין גמרביע זה לא תמ כיידם חייב מלכות והראה חייב נמראה אז הוא התחייב קורבן דווקא בביאה גמורה כלומר באמת בערעה הוא מתחייב מלכות

אבל קורבן דווקא הביאה גבוהה דשת איש למה דווקא פרט למשמש מתו הינו חושבים מתה לא עבר מת יש לי סיפור למטה טוב עזוב עזוב עוד מהגמרא תביא מה להגיד בלי קישוי פטור ראיתי למה באופן כזה לא ראוי להזריע אני אמן דאמר משמת משבחות פטור אמן דאמר חייב מה יקר ממרסומר שמשמש בעבר בעלות חייב הרי אי אפשר לברש את כוונת הפסוק אז מה יקרה לממר למה צריך להגיד באשת איש שכבת זרע אלא פרט למשמש מתה אתה בנתשת איש ומתה מה מתה ממש היא מתה והוא לא יכול

להתאפק הוציא אותה מהכבר ועשה בה מעשים את החמאחר מיתנמ יקרה שארו הרי כהן א מותר לטמ כי אם נשארו הקרוב אליו אחרי מותה זה אשתו אם הלחייב על הקשת איש כמה משה על שכבדך לזורע חייבים על ביעתה כשהיא לא ראויה להזריע לא חייבים זה לא חייבים דווקא כשהיא ראוי להזריע אז חייב אם לא אפשר להגיד את זה בכל העבר מה זה ילמד לך למה ככה הלאה הרי רש"י משמש מתה איש לאחר מיתתה צדק לך לאחר מיתתה שארות דבעל המקרה כתיב גבי טומה כי אם נשארו שר

זו אשתו לחייב עליה דסותה רמני כדתניה שיםצ משה לכד זה תניה שכבת זרע פירט לדבר אחר אתה רואה מה שכתוב דווקא שלא ישכב אם נסתרה שכבת זרע כתוב שם חוץ מה דבר אחר מה מה היא דבר אחר אמר רב ששת פרט זה שכינה לה שלא כדרכה הוא קינלה לה שלא תסתתר והוא היה דעתו למע אותה יודעת שהיא עושה פנ הוא יודע שהיא עושה פטנט שלא כדרכה חשד אותה שלא כדרכה והיא עברה על הכינו וניסתרה לה הוא קנה לה בפירוש אומר לה אני מקנה לך שלא תסתררי

עם פלוני להיבעל לא שלא כדרכך אז מה זה בא להגיד שלא על זה על זה לא מ היא לא נעשה סותטה הנה ראשי שגינ שלו כדרכה שהיה חושדה עמו בכך אתה מבין וכשאמר אל תסתרי עמו ידוע לכל דלדעת כך זירה דלא חושדה עמו בביאה אחרת שנה אחרינה שקינה לה שלא כדרכה אל תסתרי עמו להיבעל לא שלא כדרכה שם מצילנו אמר לאביה אמר לרבה אמר אמר לרבה משכ אישה כתיב אז זה כתוב איך אתה רוצה ללמוד מהפסוק לחלק בין ביאה כדרכה לביה שלא קר דרכה כתוב משכבי

אישה קשו משכבות שבאישה לכות דיניהם אז גם זה אז זה בן כוכח כמה חייב זה הכל מה זה משנה איך אומר אלא אמר רבה פיר שקיננה דרך איברים הוא קינ לה שלא שלא כל מיני איברים שהוא רוצה לגרוע בה הרשע הזה שמסתתר עמה ומפתא אותה ואז הוא נוגע בה בכל מיני איברים זה הכוונה אומר אני מבקש שמך אל תסתרי איתו עלזהרה כזאת היא לא נעסת סותטה דרך איברים מעוכ דדים ודש מבחוץ בשאר איברים אמר לה פרצותה עשה רחמנה מה יש צריך פסוק למעץ צותה מכינו דרך

איברים מה זה מה וכי מעשה פריצותה לבד עשה רח רחמנא אמר להביה אומר לרבה מה פרסותה עשה רחמנא זה לא שפוה הרי זה פשוט שזה אסור מה איך אתה רוצה לה לא זה התורה לא תבוא תגיד שזה כינה לה בשביל דבר כזה והיא נעשת סותטה בדבר כזה על בעלהם לא יפה לא טוב ודאי שאסור אבל לא נעשה בזה סותטה אלא אמר הביפר שכינה בנשיקה כנמר נשיקת עבר באותו מקום אם עברה על זה נעשה צותה לא נעשה צותה לא רואה לעזרה אני למד אמר הרער זו הכנסת

הטבע נשיקה זה לא נחשב הרעה אז המובן שהתראה של נשיקת עבר זה לא התראה אלא מה דמר נשיקה מה יקלמר ההראה זה נגיעה אז אם כן חייבים על זה אז זה בזה התראה מועיל ניסותה אלא לעולם שכינה לה דרך איברים והצריך להשמנו שגם רק מעשה פריצות אפילו שזה לא רק מעשה פריצות גם צריך סגדתחמנה בכפידה דבעת רחמנה וככפית כמה שמעלה איסור סותטה זה מקפידה של הבעל ופה הבעל מקפיד לא נעסרת בכינוי דרך איברים רק בכינוי בביעה שרויה להזריע שבנה אמר שמואל הרעה זו נשיקה כלומר אני

יכול להגיד שלושה דברים או נשיקה או הכנסה תתה או אגיד כל הגיד אז זה שמה שמואן עראה זו נשיקה משל האדם שמניח אצבעות על פיו אי אפשר שלא ידחוק הבשר ביאה בשבח חר חרופה זה נחשב נשיקה נחשבת להראה אתה מבין אם אני אומר לך הטרה זה גמר ביאה הכניס ההרעה זה נידון כגמר ביאה משמע שהרעה זה כן מתים רב שש שת שכבת זרע אינו חייב אלא על ביאת המרוק מה אלה המרוג אתה רואה אין הכוונה גמר ביאה חייבים עליה בשחה חרופה כלומר מירגיד לא מירוק עטרה

זה מספיק רק העטרה בפנים זה נהיה כת רב דבי אמר רבי יוחנן הרעה זו הכנסת עטרה אמרו לו והרבאברונה לא אמר אחי אמר להו או הו שקר אונה שקרי כלומר אני קיבלתי מן רבי יוחנן הוא קיבל מן רבי יוחנן או שקר או אני שקר אבל אם יגיד שקר טעה כי אתה רבין אמר רבי יוחנן הערה זו הכנסת הטרה ומרוקגיד זה גמר ביאה הדבר עכשיו אדרבה ברבר ברחנה ודאי פליג שהמיד את הכנסת הרעה הכנסת עתרה כהראה אה זה לא אדרבה לא לא אני טעיתי עדבא ברחנה שמה

הכנסת לשבת גיגי מרביעה ודאי פליג אד שמואל למה פליג אמר נשיקה נחשבת כהראה הרבין חולק שלשמואל רק נשיקה זה הרעה אבל הכנסת הטרה זה גמר ביאה רבי גמר ביאה זה מרוק גיד הרעה זה הכנסת הטרה אז נשיקה זה אפס או שאין מחלוקת ביניהם לדברי כולם מרוג זה גמר ביאה נשיקה והכנסת הטרה דבר שניהם זה ושמואל דיבר על נשיקה ורבין דיבר הכנסת העתרה אין חילוק ביניהם מנשיקה ועד הכנסת עתרה הרעה קרלה שמואל ורבין בשם רבי יוחנן מור המחדה זה כל זה הרעה כי אתה רב שמואל בר

יהודה אמר רבי יוחנן הראה זו הכנסת עתרה גימר ביאה גמר ביאה ממש כאן ואלך אין לנו נשיקה פטור עליה פליגד שמואל אתה רואה פחות מכאן הכנסת הטרה פטור עליה חולק על שמואל כאן ולך אומר רשי מכנסת על מטה אין לנשיקה או פטור מדפטר בנשיקה ודאי פני גדש שמואל נשיקה קרה לה הרעה והראה רבי רבי נלה לחיובה בולק רבי יוחנן כן הלכות יש היום מבחן כן על הגמרא לא זה רק שבע שאלות כן הלאה הלכות רגע נעשה קודם אולי את המבחן לפני ההלכות אז בבקשה חלק להם

את המבחנים בקשה לחלק את המבחניםלא קיבלנו את חנים שלא קיבלנו אתה רציני משפח אבל לא עכשיו אני באמצע הלמכה ברכה שך תהיה בריא ושמח והשם איתך כל הגזרות טוב אין גזרות יש רק טובותכי הלכות כמו ב הכי הלכות ארבע חודשים וחצי משפחה פרץ של פרץ או שם ישמרך נכתוב רבותיי יש לכולם מבחן כתוב בניהו השם נכתוב את השם בני כולם יקבלו אני לא זוכר את ה את השבות של רבי עקיבש באר הפסוק באשת יפה תואר ועשיתה את ציפורניה זה בכלל זה שני פירושים נכון את או

לגזור את ציפורניה או לגדל או לגדל את ציפורניה אבל מי זה חלקי שב אליעזר תנאים רבי אליזר ורבי עקיב הוא אומר לגזור ציפורני רבי אליעזר לגזור ורבי עקיבא תגדיל כן שתיים בן הבא מלקיחת אישה אסורה מתי ממזר שיש איסור כרת לא גם מחלוקת דעת רבי עקיבא איסור לו כתוב לפחות של מתוך חמש דוגמאות שמעון צמעון תבי שלוש רבי יהושע מזהחרון רבי עקיבא תשאר ורבי יהושע כן יהושע אומר לא אומר מציו ויש חמישה דברים אבל כן יש אומרים גם עם איסור עשה לרבי עקיבא אומרים אסור ל

אפילו שלא שש כן רבי סימן לא מספיק שלוש אה שמעון התמני בעקיבא אומר לו כן בשעת לידה קובעים לאדם סך שנים לחיות האם ייתכן שהיוסיפו לו על שנים אלו שחזקיהו המלך לא השאלה זה מחלוקת אם אצל חזקיהו אם אצל חזקיהו זה היה שקבעו לו כך וכך שנים כבר מן השמיים מהתחלה ואז הוסיפו לו מן השמיים על השנים או שקבעו לו את כל השנים הללו והורידו לו ועכשיו השלמו לו כן בדיוק כן אבל מי זה החכמים צריך להגיד את השמות לא חובה אה לא מוסיפים לו וחכמים

אומרים מוסיפים לו מה זה הם לא מוסיפים לו משלימים לו הכוונה כן זכה משלימים לו לא זכה פוחטים לו ומי זה השני חי הם אומרים מוסיפים לו נכון ארבע שתי הבמות שנפלו לפני הבם אחד ונתת גלזו וגזו האם מותר בקרובותיה של השנייה מחלוקת גם איך אין יהודה לא גמלת מורידים חמש האם מותר לחתן נגרור קבוע בבית חמיב זה טוב אז מה זה שאלהיש הרב מנדס הראשונה אסור לכולם עלמה לא אביד אפילו סוף שמותר בגלל שמרדע הם אומרים שמגיד רק על מי שמקדש מבי ולא על זה

שו אבל אומר שזה ממל כן שת כן שש כהן שנתן גט לאשתו ואמר לה הרי את מגורשת ממני אין את מותרת לכל אדם האם יכול להחזירה מטעם שהגט אינו גט לא יש ריח הגט הגובה שהוא אמור מיני אמר אסורה לכל העולם כן איפה למדנו את זה מאישה יכול להביר אותה של גרשיגרש שבע הבא עלי במתו באונס כנאה כן בשיטה והיא במה בעל כורכה יבוא יבמה יבוא עליה יבוא יבוא בכל אופן כבוד 100 הלכות דווקא זה נחמד אתה יודע זה מ שו אותו פעם היה שוקולדים זה

רק רצו אתה יודע לחנך מי עוד עשה מבחן? היום ראש חודש דווקא היה מתאים שיהיה איזה ממתק בסדר מחר מחר גם ראש חודש טוב משה מחר גם ראש חודש תוסי מהמחסן בסדר לא מילה אותו אחרי פסח איפה קוראים לו את זה שהוא כש לא יכול לתת לכל אחד חבילת קפה לא מחיבי גם קיבלתים משהו שאפשר להשיית ישמונלה אסור מה קרה? כן אנחנו סימן רעא רבי עקיבא איגר הלכה ו אם גמר סעודתו וקידש היום קודם שבירך ברכת מזון מה אנחנו דיברנו ביום שישי עשה היו שותים ונקדש

קידוש ונאסר עלינו סטות קודם שקדשו עכשיו הוא גמר סעודתו וקידש היום קודם שביר ברכת המזון מברך ברכת המזון על כוש ראשון ואחר כך אומר קידוש קידוש היום על שני מה זה פסח ראשון או שני לא זה קידוש זה קידיש היום גמר סעודתו קודם שקדש היום אז עושה ברכת המזון על אחד אחר כך עושה קידוש על שני וצריך להזכיר שתשבת בברכת המזון אף על פי שמברך קודם קידוש ויש אומרים דין מזכיר ששבת אז מתחילת הסעודה וכן עיקר כמו שיתבאר אל יש מחלוקת אם יטעום מכו של ברכת

המזון כל שיקדש גם אם צריך לאכול מעט אחר הקידוש כדי שיהיה קידוש במקום סעודה וישובים דב בגמר סעודתו אנו מברך ברכת המזון תחילה אלא פורס מפה ומקדש מברך המוצי ואוכל מעט ואחר כך מברך ברכת המזון והכין נהוג להוציא את נפשו בפלוקת צברה הראשונה פה ואיפה אנחנו עוסקים אסור לטעום כלום קודם שקדש אחר כך והם היו שותים תחילה מברך ברכת הקידוש בלא ברכת היין ואחר כך מה אמרנו שניים שהיו שותים ואמרו בואו נקדש קידוש היום נסר להם לשתות עד שקדשו הם רצו לחזור לשתות קודם שקדשו עכשיו

זה היה יושב בסעודה נכון הוא היה יושב בסעודה ומה נהיה השבת לפני ש לפני ונזכר קודם שאכל יקדש על הפת אחר כך יאכל אבל בהבדלה יאכל תחילה הרי אין מבדילן על הפת עכשיו מה נעשה גמר סעודתו ביום שישי וקדש היום קודם שבירך ברכת המזון עכשיו מה יעשה? מברך ברכת המזון על ראשון אחר כך אומר קידוש היום על שני אז הוא נתן לידם מה הם אחרונים התחיל ברכת המזון ראה שקדש עליו היום התחיל מברך ברכת המזון לכוס ראשון למה כיוון שנתן לידיו צריך לברך תכף אבל לא

לא אם לא נתן ידיו גם הדעה הראשונה דפורס בפה ומקדש אבל אין אומר אומר שניהם על אחד אין עושה מצוות חבילות וצריך להזכיר ששבת בברכת המזון אבל בי שברך ע על קודם קידוש הבנת אדם כלל לו שבת והוא אכל כשלא היה שבת צריך לברך אבל אם אם שכח לא נורא אגב יש אומרים דינו מזכיר ששבת זה מתחילת הסעודה אז בפה התחלת הסעודה מה היא הייתה ביום חול גם אם צריך לאכול מעט אחר קידוש ויש מחלוקת אם יטעום מכו של ברכת המזון קודם שיקדש מה שהוא בירך

ברכת המזון גם אם צריך לאכול מעט אחר קידוש כדי שיהיה קידוש במקום סעודה אה גם זה יש מחלוקת יכול להיות שמה שהוא אכל לפני זה זה כבר יצא ידי חובה אבל איפה הוא אכל את זה בעוד יום כן אז כד יש מקום סעודה ויש אומרים דאב בגמר סעודתו מברך ברכת המזון תחילה אלא פורץ בפה מחדש מברך המוסי עוד פעם אה ואוכל מעט כזה זית שיהיה חשוב במקום סעודה ואוכל מעט ואחר כך ברבקת המזון והכינה הוא להוציא את נפשו פלוקת הסברה אנחנו אף פעם לא נקענו למצב

כזה לא מה אנחנו רוצים אנחנו מוקדם אוכלים וחלסנה אחר כאשנז הם רוצים לאכול מורחה ואז הם נופלים לזה הם התפללו מנחה עושים סעודה אחרי מנחה ואז הם נכנסים ללילה ואז הוא פורס מפה והוא עושה קידוש ועוד פעם הם נותנים ידיים בדברך המוציא ממשיכים לאכול פה בגלל שאמרו מים אחרונים אמר מוצי כי אמרו עשו מים אחרונים כן הנה כתוב שעשו מהם אחרונים ואז הם ממשיכים לאכול את האוכל חלסנה אחר כך ואחר כך ערבית כן זה כן גם אולי צרפתים אה אצלכם עושים כזה צריך להדפיס עכשיו את

זה הזה של רבי שמעון הילולה הילולה דרשבי לעסודות לקדוש ברוך הוא כן כי אני מחפש את זה תפסתי אותו לא לילוי נשמת כל האלה 45 גם אני אמרתי להם שנעשה יש נרונית מחשמל עולה שקל נביא כזה נרונית ניתן לכל אחד בשכין נעשה על זה שמות 45 ההרוגים נשמתם שאדם קצת צטרמר כן וניתן דיסק וגם כן חוברת הלו שאדם יעשה לנשמת ההרוגים הזה גם צריך להדליק שמה מנורה גדולה לשמע תהרוגים כן 45 אבוקות זה לא הפקרות שאנשים מצטעומר וכל אחד לו את התמונה שלו גם לא שזה

יראו מהשמיים שאנחנו כואבים וכל אחד ילמד מוסר לא לעשות בעיות כלומר צריך לעשות בזמן טרעה כשזה היה לפני 110 שנה אז החכמים עשו סייגים, אמרו קודם כל נשים לא יעלו שבע שנים.

למה אם תלוי את זה בפריצות? כן, אבל צריך להגביל איזה הגבלות של קדושה או של איסור דיבורים או מה הגורם? זה דבר גשמי שעושים זה עושים. צריך נכון גם זה צריך אבל בעיקר מה צריך זה מהשמיים כועסים עלינו טוב אחשזה כן אבל זה לא אבל כל שנה יש את זה כן נכון נכון זה רוחנית כן כן אדם צריך לדעת שהכל מהשמיים לא ילך לדרוך עלו כן ז' אף על פי שאסור לו לטעום קודם קידוש אם טעם מקדש מה זה אם טעם מקדש לפי כ בטעות כל

זאת אוטע שמה אה נכון מחלוקת משהו אסור לטאום כוונה לאכול אם טעם בכל זאת ואכל משהו בכל זאת קבת רחמה קדש אם לא קדש בלילה בן משוגג במזית יש לה תשלומים לאחר כל היום ואומר כל הקידוש של הלילה מלבד ויכולו אז ואחר כך יעשה עוד קידוש של היום או זה יוצא לחובת שתיהם הקידוש של היום למעשה זה רק בורא פרי הגפן צריך קדש אומר כל שנזכר אפילו בלילה צות חזה התפתח זה הגענו טוהר ירוי אנחנו בדף א 392 למטה 92 ש 392 חד יעקב נתי לךד

כדי נקרא כל הרצון שלום ודו עת רצון מכאן מול שרבר כשרן ואפג דתנן דרומית מזרע כל ה חדה כן רוחקות חדה ומן שר אברהם דמינ דק אהבה כדי אין נכון והתמניין מכל טוב ספק לו את כל המעך לכל אדן שד נכון מגור לה כדי קרך אין שדיקמרן בהסתפק כל על קדתבר דקדתבר עליכם בקיומיו ולהבה קים עד גליחד אברהם דתגלי אברהם בחי חלה כדי נאמר לעל מדי ספוקת זנ מני על תקיימה בגן כך אין שדי קרה אין שדי לאכול הבה וזמין קדוש יללה תכנה לזכרת למען תנקו

שבעתם אישותחומך למען תמות שתנגתם מזיז כבודה חזיז שודתנחומה וזיז כבוד כלו בהכלה וכדי דזמנ כב מל אברהם קבנים שרה קב ואברהם יצחק וסמלה שנים זכות בדינה קדישה עד כאן תונ אלונו שקטור לפניך הסמים בזמן שבקשר ציבית אותם על יד משה נכת ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף שחנ בנסמים זקם בד בבד יהיה ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחר בנה זכה בבד משה קח לךמים נטמים זכה בבקד מרה בבקר יהיה בבקזו הז הזו אותה אשר קודש קדשים עלבוקר רבנ בתום הקטות כ 398 מ

365 כ מניין ממה מנה בכל יום חציתו בבר שלוש מת ש מכניס כהן גדול נותן מהם לעולם כיפורים חזרה מתשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מצד דקה מדקה 11 סמנים היו באנו הן הצורי והציפור בני בני בנשק 70 מור קציע שבקש שיש 16 גש בי חמיקשו בנת כפתן קושי אם נתן בסוף אח רבן שמעון ואין גמליאל אומר מצב שנה למה היא באה כדי שפ כדי שתה נכ למה הוא בא כדי לשות בצפון כדי שתי עזה והלו מרגליים יפין לילה שכסים כבר תניה רבי נתן אומר שהוא

שקומת פני שהכל יפה לבמים לחשנו דבש יני ויאמר עליהם ישראל אביהם אם כן פוזות אל סוכחו מיזים שלום בית שלום בית שלום בית ויאמר עלים כזות עשו בחזמרתכם מנח מעד צורים לבכות בטנים ושכ ויאמר עליהם אביהם כן איפה אוו זאת עשו כחו מזמרת הארץ בכניכם ורידו לאיש מנחה מעד צורי מעדבש נכות לותנים ושקדים ויאמר עליהם ישראל אביהן מכן איפה זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכדיכם ורידו לאיש מנ חה מעד צורי ומעד נכש משהו אומר עליהם משכו לכם צון משפחותכם פעס קחתם אגודת סוף לתהיהם בדם אשר

בסף והגעתם אל המשכתי המזוזות מן אדם אשר בסתם לא תצאו מפתח בתו בוקר ועבר גוף מצרים וראה אתה ם על המשקו ועל שתי המזוזות עשה אחד לפתח ולא יתן מה שבוא אל בתיכם עם גורף ויעסמנורה זהב טהור מקשה עשה את המנורה ירכח וקנה גביע כפתורי הופכה ממנה היו ושישה קנים שוציאים מצידה שלושה כנה מנורה מצידה אחד שלושה קנים מנורה מצדח השני שלושה גביעים משוקדים מקנה אחד כזו ופרח שלושה גביעים משו קנים קנה אחד כפתוב בפרח כן יש שתקנים היוציאים מן המנורה ובמנורה בעגבים שוקדים כפתורה וכפתור

תחת שני הקנים ממנה וכפתור עד שני הקנים ממנה וכפתור עד שני הקנים שקנים ממנה כפתוריהם וקם ממנה היו כולה שעה אחת זהב טהור ויעשה את ניהיה שבעה אמר ככה אומר תודה זהב טהור כיכר עשה אותה ואת כליה אדוני להושיעני אונרותי לנגן חיינו על בית אדוני אדוני להושיעותי לנגן ולימ חיינו על בית אדוני זה מעשה המנורה מקשה זהב עדך עד מקשה היא כמרא אשר ראה אדוני את משה כן עשה את המנורה ויאמר משה אהרון קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים כתות והולך מה אין

העלה כפר עליהם כת כסף לפני אלוה יחל הנגב ויקח אהרון כאשר דיבר משה ויעמון א בין המתים בין החיים צר המגפה וישוב משה פתח א והמגפה נעצה א ויאמר משה אהרון קח את המתה תנשך מה אל העדה מכפר עליהם כצ קצב לפני נגב יקח ארון כאשר דבר משח נגב עם הגדול חפ וימוד בן ביניהם צר המגפה היה שב משה פתח מגפה נעצר ויאמר משה אהרון כעת מתך כפר עלם צח קצרון דבר משהו דעתפה מגפה נעצרה שלך אשרך נצח בגנות כל הארץ ויעמוד פנחס ויפלם את המגפה

עניון גשם עשים בעוך כך חילה ותיתן תר עשה פיה פתחה בחוכמה צופיה לכות בתנו המלך גדולת ימינך זוכר קדושתך ים ישראל בכוח השם חוששים הגמרא בן מספר מתו כ השם שהוא שם משתכים לכן יעלו כל ניצוצי הקדושה שבתכלפות מקום קדוש עליכו שכפות בגרי מתים כר נפשי כני עבדך שכתובתי שלום ש מחשבתי חי רע מן הארץ חרב לא תעבור בארצכם מלא צפי שבחבות הקדושים כל הקחל הקדוש שיהיה לכולם חודש טוב מבורך שבוע טוב הצחות גדולות ישועות גדולות ונחת ושמחה נזכה ליסודות התורה נזכה לך בדרכי השם לקדש

שם שמיים לעשות נח טוח גדול לבורא עולם וחיים טובים על כולם וכן יהי רצון ונאמר אמן ‏amين