הדף היומי מסכת יבמות דף ה-ו השיעור היומי י אדר ב תשפב מפי מו"ר ר' בניהו שמואלי שליט"א
Daf Hayomi
שיעור בדף היומי/ מוסר/ פרשת שבוע/ בגמרא/ הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי הרב בניהו שמואלי שליט"א הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר הלימוד במסכת יבמות מוקדש להצלחת ה"ה דוד בן אסתר הי"ו לזיווג הגון נוי בת נטלי חיה מרדכי ישראל בן נטלי חיה אור גבריאל בן נטלי חיה ושלו שילה בן נטלי חיה הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)
Extrait du cours
היום אנחנו יום אחד בשבת קודש, יום ראשון. י באדר השני תשפ. הנה זכינו לעבור השבת למחוט את זכר עמלק לעשות נחת רוח ליוצרנו. מכינים את עצמנו. השבוע הזה יש בו ישועות גדולות. יש לנו חג הפורים אור גדול בעולם. סגור את הדלת ושיהיה ישועה גדולה בעזרת השם. תבדוק בינתיים גם את הטלפון.
Transcription16247 mots
Transcription automatique — peut contenir des erreurs.
בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש, יום ראשון. י באדר השני תשפ. הנה זכינו לעבור השבת למחוט את זכר עמלק לעשות נחת רוח ליוצרנו.
מכינים את עצמנו. השבוע הזה יש בו ישועות גדולות. יש לנו חג הפורים אור גדול בעולם. סגור את הדלת ושיהיה ישועה גדולה בעזרת השם.
תבדוק בינתיים גם את הטלפון. תראה גם טלפון. אז צריך בעזרת השם ככה להתגבר חזק לעשות רצון אבינו שבשמיים. איזה יופי שאיך הקדוש ברוך הוא סיבב עילת העילות וסיבת הסיבות שכל מה שחשב המן הכל נהפך עליו.
הכסף נתון לך מה שנכסף לעשות לעם ישראל בא עליו נתון לך הוא חשב לטלוט את מרדכי על העץ תלו אותו על העץ זה פלא פלאות איך מהשמיים מסדרים את העניינים אז צריך לדעת שהכל זה מן השמיים מהשמיים אין רואים שהכל זה לטובה אין מקרים מקרה זה השם רקם מקרה זה רק מהשם באחד השיעורים של ה באמונה ערב מפיצבוק עליו השלום האדמור מן פיצבורג אומר שהוא נסע יום אחד באוטובוס לאיזה לאיזה מקום אז הוא ישב עם הנהג לבד אבל הוא רואה שלנהג יש עוד הגה בצד שני
על ידו אומר לו מה זה אומר לו זה הגה סתם לא עובד אומר לו אבל אז בשביל מה צריך אותו אותו תוריד אותו. למה צריך את ההגה הזה? אומר שיש לו בן קופץ כל הזמן הוא אוהב ל לשחק בהגה. אז לכן נתי לו הגה שיהיה לו בצעצוע שהוא יחשוב שהוא מנהיג והוא משמח.
הוא יושב פה, הוא חושב שהוא מנהיג את האוטובוס והוא לוקח את האנשים. אומר אותו אומר למדתי מזה דבר גדול אומר הרב לתלמידים למדתי מזה דבר גדול אומר הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם ההגה המוביל את העולם זה אצל הקדוש ברוך הוא אבל יש אנשים שרוצים פה למטה להתערב בהנהגה העליונה מה עושה הקדוש ברוך הוא אומר אה אתם רוצים נותן להם איזה אגז של צעצוע הם חושבים שהם מנהיגים אבל הם לא יודעים שהקדוש ברוך הוא הוא מנהיג את העולם כל אחד יש לו חוכמה, יכול לייצר דברים, להרוויח יותר. הוא חושב, אתה מבין? הוא לא יודע שהכל זה בא מהקדוש ברוך הוא.
הכל שקול ומחושב. אז צריך בעזרת השם יתברך, פעם שמעתי מאחד שהוא אומר, איך עושים בבוקר? אדם בא, הוא עושה קפה עם חלב. עושה קפה עם חלב.
מה הוא עושה? אומר שם לתוך קפה סוכר. קפה זה מר קצת. סוכר, מים, חלב.
הקפה מר, הסוכר מתוק. והמים חמים. החלב החלב קר. בתוך הקפה יש מרכיבים הפוכים.
מה הם חמים? קפה קר, קפה שחור מר וה הסוכר ממתק אותו. אומר, יכול להיות אם יהיה מר או מתוק, קר או חם, אתה לא יודע איך זה יתפתח. אדם מתחיל יום, הוא לא יודע מה יהיה.
הכל צריך לדעת שהכל זה עילת העילות סיבת הסביבות. הוא רק יסתכל בכוס קפה וידע יכול להיות מתוק, יכול להיות גמר חס ושלום, יכול להיות חם, יכל להיות קר, יכול להיות לבן, יכול להיות שחור. זה אדם חושב לתכנן את היום שלו, הוא לא יודע שהקדוש ברוך הוא מתכנן עילת העילות וסיבת הסיבות. ככה זה העולם.
יש למען המנהיג והוא המתכנן את הכל. אז בעזרת השם נתחיל את הדף למה ממש מאוחר. כבר שעה 8 :30 כמעט ויש לנו דף זה לא פשוט אנחנו בראש העמוד הגענו ביום שישי אם אתם זוכרים אנחנו לומדים עכשיו שבא עשה ודוכה לא תעשה והגמרא אמרה מאיפה למדנו את זה יש גדירים לא תדבש שעת נז גדירים תעשה לך אסור ליבו שעת נזות לעשות לעשות ציצית בשעת נס גדילים תעשה לך ודורשים סמוכים וזה בא עשה ודוכה לא תעשה עשה של גדילים תעשה לך ודרשין הסמוכין הגמרא אמה בעולם מי אמר שדורכים סמוכים בדרך כלל כתוב מכשפה לא תחיה כושכם עם בהמה מות יומת סמכו עניין לו כלומר כמו שמכשפה דינה בסקילה. מי ששוכה בבהמה דינה בסקילה.
אף גם מכשפה בסקילה וכולי. הגמרא למדה כך. מפה למדנו שעשה דוכה לא תעשה. עכשיו אבל רבי יהודה אומר דווקא במשני תורה דורשים סמוכים שלא במשני תורה לא דורשים סמוכים אז הגמרא הביאה בגללמה במשני תורה הוא דורש סמוכים זה מה שכתוב לא תלבש שעתנ גדילים תעשה לך ודורשים סמוכים זה נאמר במשני תורה ולמה הגמרא אמרה אם באית משום דמוכח אבית משום דמופנה [מוזיקה] אחר כך הגמרא אמרה למה צריך לי באמת שני פסוקים בקלאיים הגמרא אמרה דרך ההלאה דרך לבישה לתנדבר רבי ישמעאל רבי ישמעאל אתמול למדנו שתנדבר
רבי ישמעאלים ונאמרו בתורה סתם בגדים ולא פרקת ולא פרטה התורה מה הם איפה כיוון שבצרעת בנג צרעת כתוב בגד צמר הפשתים משם לומדים כל מקום שכתוב בתורה תשאן בגד זה בגד שצמרו ופשתים אז למה צריך להגיד צר פשתים זה מיותר מפה לומדים זה ממופנה מיותר ולכן עושים דורשים סמוכים אז כל הטעם שהתורה כתבה צבשתים לו אחי כנ בצמסר רחמנא והקתי ועשו להם ציפר בגדיהם ד ישמעאל וכולי וכולי הגמרא דנה בזה בסוף הגמרא אמרה הצטריך סקדתחמנה כדיוקה דרבה למה רבה למדנו אתמול קבה רמ כתיב הכנף מין
כנף וכתיב צמר ופשתים הקצמר ופשתים פותרים במינן בין שלא במינן שרמינין אן פותרין אין במינן טוב זה רצית רציתי שיהיה לנו איזה רקע אבל עכשיו תינח לתנד רבי ישמעאל שלדעתו למדנו כל מקום שנכתב בגד משמעות צמרו ופשתים ואז במה שנאמר בגד כלאיים שעת נז לא יעלה עליך אז בזה למדנו זה מספיק כדי ללמוד שאיסור כילאים הוא בציצית בצמר ופשתים מדבד לכן צמר ופשתים שנכתבו פסוק לא תלבש שעני צמר ופשתים יחדם זה מופנה אז לכן אני יכול ללמוד מהסימוכים לא תלבש שעת נז גדילים תעשה לך להתיר
כלאים בציצית אבל לרבנן שהם אומרים שלא כל בגד שמור בתורה משמעות צמר פשתים אז אז התורה הוא צריכה לכתוב צמר פשתים בקלאיים לגוף האיסור אז מנה להוא הכלל הזה שיבוא עשה ויתחיל לא תעשה כלומר התיבות האלה הם לא מיותרות הם לא מופנות שנמד מהם סמוכין אז מנ להו אתה איתי ציון משה הגמרא אומרת נק נפק להוא מראשו לרבנן לומדים את הכלל הזה מאיפה אני לומד שיבוא עשה ויתחיל לו את העשה מראשו ראשו לחת דתניה ראשו מה תמוד לומר והיה ביום השביעי ירח כל שערו את ראשו
ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגל ח כך כתוב בפסוק ראשו מה תמוד לומר כיוון שכבר כתוב יגלח את כל שערו לפי שנאמר אז למה צריך לי כמה שכתוב כבר יגלח כל שערו אז למה צריך להיגלח ראשו פי שנאמר לו תקיפו פא ראשכם שומע אני אף מצורע כן כתוב בתורה לא תקיפו פאת ראשכם לא תקיפו פאת ראשכם זה לא משנה מה זה משנה אני גם מצורע אסור לו לגלח את פאת ראשו אתמוד לומר ראשו מותר לגלח את ראשו לטהרתו למה התורה אמרה יגלח את
יעשה את הראש קלבסה אתה יודע מה זה קלבסה את הכל את הזקן את הגבות את הראש הכל הכל הכל הכל לגלח וכסבר היתרנה הקפת כל הראש שמה הקפה יש מחלוקת יש מי שאומר מתי איזה נקרא לא תקיפו פרט ראשכם.
אתה רואה אדם שם צלחת על הראש פה והוא מגלח רק את את ה בתער. כל גילוח שבתורה זה בתער. הוא מגלח הכל פה מסביב בתער. משאיר באמצע קורבולת אבל הוא מקיף.
משאיר באמצע את השערות והכל מסביב זה לא תקיפו פאת ראשכם. אבל אם אדם מגלח את כל השערות זה זה לא זה לא לכולי עלמה זה עובר עליו שלא תקיפו פרת רשיכם אבל זה התנא סובר גם אם אדם גילח את כל שערו הוא עבר על לא תקיפו פאת רשיכם אז אז מה מה זה בא לומר ראשו עוד פעם ראשו ראשו ואת זקנו מה תמוד לומר לפי שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם שומע אני גם אף בצורע כן שמותר לו להקיף אתמוד לומר ראשו כלומר את ראשו מותר לו
לגלע וכסבר איתנה הכפת הראש שמה הכפה לכן צריך לי מצוות עשה דוכה לא תעשה אפילו שכתוב בתורה לא תגלה לא תקיפו פעת ראשכם באמצוות עשה של וגילח את כל באמצוות עשם של וגילח את כל שערו והוא דוחה את לא תקיפו פעת חשיכם אתה רואה אז הנה עשה של טהרת מצורע דוחה אתם של הקפת הראש מכאן יש ללמוד שכל עשה דוכה לו את העשה בכל התורה לכן בימום אם לא גזרה שווה עליה עליה לאסור את הערבה ביבום הייתי היה עושה את העשה של יבום דוחה אתיוב של
איסור עריות והיא הייתה צריכה להתייבם לכן כמה שמעלן שלא יתחה עליה עליה שלו אי אפשר גמרא אומרת לו עיקר למפרח מה ללו דעקפה שכן לו שאין שווה בכל נכון אי אפשר ללמוד מלו הזה לכל התורה כולה למה מה ללו דעקפה הוא לא שווה בכל הוא לא נוהג בנשים אישה אישה מותר לה לגלח את הפאות שלה אין היא יכולה לעשות קורחת היא יכולה איך שהיא רוצה לעשות כן לו דהקפה שכן שאין שווה בכל הוא לא נוהג בנשים לכן אפשר להדחות על העשה שלו של תגלחת מצורה דוכה
אבל אתה לא יכול ללמוד נשאר נשים שאר הנבים אלא אתה מזקנו שנאמר בטהרת המצורע הכלל שעשה דוכה לא תעשה לומדים את זה מהזקן שנאמר בטהרת המצרה תניה הזקנו מהמ לומר כמה שכבר כתוב יגלח את שערו אז למה צריך להגיד זה קנו לפי שנמה הופע זה קנם לא יגלחו איפה בדיני כהנים ופעד זה קנם לא יגלחו שומע אני אף כהן צרוע כן אסור לקלח את זקנו את לאומר זקנו כלומר צריך בטערת טו לגלח את זקנו וגם שהלו זה לא שווה בכל הוא לא נוהג בכהנים אז לכן
ואם אין עניין ללו שאין שווה בכלל תנ עניין ללו אבל שווה בכל למה כבר ממה שכתבה התורה ראשו אני יודע ללמוד שלו שלא שווה בכל נדחה מפני העשה אז תנה העניין הזה לליו השווה בכל שגם הוא נתח בפני העשה אז מפה מפה לומדים ולכן היה צריך עליה עליה ללמד אותי שפה לא יבוא עשה ואיתך אתה לא תעשה והכתריך עדיין אין צריך זקנו ללמד שניטחה עליו שאין שווה בכל מפני העשה אפילו שיש ללמוד מראש למה סתכלתחמנשנ כהנים מועיל ורב כתוב מצוות יתרות ואפילו לו שאין שווה בכל
דחה כמה שמעלן הייתי אומר חמורים חומרה יש צל הכהנים בדינים שלהם למה הועיל וריבה בהם הכתוב מצוות יתרות אז אפילו לו שאין שווה בכל יבוא עשה ויתחה אותו כמה שמעלן מזקנו דדחה יבוא עשה ויתחה את שלא תגלח כל זקנו אבל אבל עדיין אי אפשר לדמוד מכאן רק לליו שלא שובב הכל כלב שנאמר לכהנים אז מאיפה תלמד אלעת עתיה מראשו מה שנאמר במצורע כמו שאמרנו דהחתנה אבל לומד באופן שונה מהבריתה הקודמת ולכן אי אפשר לדחוט אותו נתניה ראשו מה אתה מו לפי שנאמר בנזיר אה הנה בן
נזיר כל ימי נדר נזרות טער לא יעבור ראשו שומע אני אף מצורע ונזיר כן שלא יכול להגלח לטהרתו מחמת נזילותו שמר ראשו דוכה עשה של תקלחת המצורע ואת הלו של איסור תגלחת הנזיר ואיסור נזיר זה לו שווה זה זה לו שווה בכל אז מפה תלמד שכל לו אפילו שהוא שווה בכל נטחה מפני העשה ולכן צריך עליה עליה אלא יקלם אפרח אפשר ללמוד מנזיר מה לנזיר מצורע שכן ישנו בשאלה אומר נזיר מצורע זה לב של יכול ללכת לחכם להישאל על נזרו ולהתיר לו אבל משאר להבין יתכן
שאינם ניטחים בפני עשה דווקא זה למה הן ניתחה מפני עשה לכול משאלה היא לא תמכי שלו שישנו בשאלה אם לא תאמר כך שלו שאפשר לשאול עליו הוא קל משאר הלבין הקמלדן עשה דוכה לא תעשה ועשה לגמר מנזיר אנחנו יודעים עשה לא דוכה לא תעשה ועשה אם יש ללו ללא תעשה יש לו גם עשה לא יבוא העשה ואיתך לא תעשה ועשה ומפה תלמד אם באמת אם קיימנלן דן עשה דוכה לא תעשה ועשה אז נגמר מנזיר שיש בו גם לו לו טער לא יעבור ל ראשו וגם עשה
של קדוש יהיה פרש שעל ראשו ונתחה ליו ועשה מפני עשה של תקלחת מצורע ותלמד זה לכל המקומות למה אתה אומר למה אתה אומר יבוא עשה וידחה לא תעשה אבל לא תעשה ועשה הוא לא יכול לדחות גם זה יכול לדחות כמו נזיר אלא מנזיר מה היתעמנו גמרינן נשאר ייסורים שיש בהם ועשה קדם מפרח שכן ישנו משאלה החנמה יק מפרש שכן ישנו בשאלה מה אתה דוכה יש לו בשאלה איסור הנזיר זה קל למה אפשר להישאן עליו לחכם גם פה אפשר לתלמוד ממנו לאיסור שיש בו לו בלבד למה
שכן יש לו בשאלה אלא לעולם הגמרא חוזרת אלא לעולם כלל זה שעשה דוחה לא תעשה גם רבנן לומדים אותו מקרה קמה מה מאיפה מיל תלב שעת נס צמ ופשתים יחדיו דירים תעשה לך מהסמוכים ואם תגיד לי אבל לדעתם אמרנו שזה לא מופנה זה לא מיותר אז איך אתה יכול ללמוד מהסמוכים האלה הרי זה לא מיותר אומר כן יש איתור למקרה ציצית תעשה לך גדילים למלי שמה מילה נפלו יהיה אומר, "אתה יודע למה אני יכול ללמוד סמוכין? למה התורה אמרה לו תלבש שעצנז גדילים תעשה לך?" היה
אומר ציצית תעשה לך כמו שכתוב פרשת ציצית ועלצו להם ציצית גדילים למי שמה לאפנויה למה נכתב בלשון כזאת ש למה נכתב בלשון כזאת כדי לדרוסמוכים מר שואלת זה לא זה לא גדילים בכוונה כתוב אני יש לי מזה דרשה זה לא מופנה למה לשיעורה הוא דעתה ללמד למניין כמה חוטים צריך שיהיה בציצית? כתוב בתורה גדילים.
גדיל זה שניים. למה? איך אתה עושה חוט? אתה כופל אותו לשניים.
גדיל זה שניים. נשמע יחיד כזה גדילים. גדיל אי אפשר להיות גדיל. אם לא תיקח חוט עם חוט תעשה אחד.
עצם המהות שלו זה שתיים. כן. זה שניים שני החוטים עושים צמה גדיל שיניים. אי אפשר לעשות גדיל פחות בשני חוטים.
מה שהתורה כתבה גדירים זה ארבעה חוטים למה מאות גדירים זה שניים אז הנה יש הציצית צריך שיהיה ארבע מה עושים לוקחים את הארבע האלה מכניסים בציצית נהיה שמונה כן עכשיו עשה גדיל כל חוס שמונה לא הגדיל כל חוט לא כל חוט עזוב כל חוט עכשיו צריך הכל כמה כמה מניין החוטים צריך שיהיה לך בציצית תקשורים בציצית 2 כ ש שמונה אבל איך איך זה בא שמונה מאיפה אתה יודע שמונה סבא שלך אמר לך אני אגיד לך כן זה כניך ויאמרו לך כתוב בתורה גדילים תעשה לך
היה מספיק שיגיד גדיל גדיל כמה זה גדיל גדיל איך אפשר להיות גדיל אחד זה שניים נכון גדיל שתיים נכון גדילים עוד שתיים נהיה ארבע תיקח את הארבע האלה כתוב בתורה פיטיל תפטול אותם בתוך אתה שומע תשים אותם בתוך החורניה שמונה אז זה ארבעה חוטים אחר כך התורה אומרת ונתנו על ציצית הכנף פטיל עשה גדי דיל תן ארבעה חוטים בכנף הבגד תכפול אותם יהיו ארבעה חוטים לשמונה תקשור אותם תעשה אותם כגידיל אבל מה ופוטלהו מתוכו כלומר אל תקשור אתה יכול להגיד תעשה גדיל אז אתה רואה אני
אראה לך הנה אתה רואה הנה זה דק לא משנה אבל אתה רואה הנה זה הייתי אומר את הכל תעשה עד פה הכל תעשה גדיל כזה אומר הוא פוטלהו מתוכו יהיה פטיל תעשה גדיל ותוציא ממנו ושישאר חוטים בחוץ כמו אנחנו עושים זה הכוונה הפוטלו מתוכו שיהיה יוצאים מהגדיר פטילין חוטים מופרדים אז אתה רואה מקצתו גדיל מקצתו ענף זה לשון גדילים אז זה צריך למניין חוטי הציצית וזה לא מופנה תדרוש סמוכין אתה אמרת לי זה מובנה למה כתוב למה לא כתוב ציצית כתוב גדילים ללמד אותי שזה מופנה
זה לא מופנה אני צריך ללמוד מניין החוטים אז הגמרא אומרת אם כן הם הקרה לא תלבש שעצר מרופשתים יחדיו למני שמפנו אם להגיד לי שאין דורשים סימוכין למכרה באיסור כלעיים יגיד ביסור כלים לא תלבש שעת צבשתים יחדיו למשמנו לדרוש ציווכין היחדיו זה מיותר והקט הם לתוכף שתי תחיפות לחיבור דחיפה אחת אין חיבור אומר עדיין רק מה אני זה לא מופנה למה מתי אני אומר שזה שעת נז את הצמר הזה גדירים ואתה מחבר אותם לפשתן זה שעת נזכפת אותם שתי דחיפות יחדיו שרק אם תחב את המחת
פעמיים לחבר את חתיכת הצמר עם הפשתיים פעמיים זה נחשב לחיבור זה מחובר יפה אבל דחיפה אחת נחף פעם אחת זה לא חיבור זה לא כלאיים לכן התורה אומרת יחדיו שתעשה חיבור החיבור הוא שתי דחיפות לא דחיפה אחת אז אומר לו אם כן נכתוב רחמנא לא תלבש צמר ופשתים יחדיו שעת נזמני שמנו מניה לאפנו עדיין הייתה הצורה צריכה להגיד לי לא תלבש צמר ופשתים יחדיו מה למה נכניס שעת נז אלא זה לאבנויה זה מיותר שעת נז צמיר ופשתים למה צריך בשעת נז אומרת זה מיותב ולכן דורשים
סמוכין והקטי מבעלה עד שיהיה שורע טבוי ונוז עד שיהיה שוע כלומר שיהיה הצמר והפשתים שוע שוע זה חלק חכם שוע חלק שיהיה מתוקנים יחד את טב במסרק בטבוי שיטבו יחד את הצמר והפשטים לחוצים ויהיה נוז זה לא מפונק אלא מה זה נוז שיהיה א הרוגים יחד להרוג אותם ביחד הצמר והבשתים שוע תבואי וארוג יחד דעת רבנו תם שכל אחד בפני עצמו מהחוטים יש שוע תבוי ונוז אחר כך מחבר אותם שועמי לך שוע חלק שיהיה חלק וויה מתוכן יפה כמו במסרק אתה מסרק אותו. טבוי זה יטבו
אותו יחד עם הצמר והפשטים נחוטים. נוז הרוגים אותו יחד. אתה רואה ששעת נזיקר איסור כלאיים.
זה לא מופנה אלא כולם משעת נז נפקה. באמת תיבת העצנז היא מופנת לדרוסמוכים. ואם תגידי זה צריך בשביל שוע תבוא ונוז גם אפילו שיש לתמוד מתיבה זו שוע תבוי ונוז היא לא נכתבה רק בשביל לדרוש את הסמוכית היה אפשר לא תלבש שקילאה עם צמור פשתים יחדיו כיוון שהתורה אמרה דווקא שעת נס מזה תלמד שוע טבוי ונוס וגם זה מיותר אשקחן אלא כולם משעת נס גמרנו. אז עכשיו יצא לנו מסקנה שגם לרבנן מאיפה הם לומדים שעשה דוחה לא תעשה?
מ כתוב בתורה ובגיד כיליים שעת נס לא יעלה עליך גדילים תעשה לך לא תלבש שעת נזכה לא תלבש שעת נז גדילים תעשה לך מה הקשר אלא זה בא להגיד לך שמותר לעשות בעשה של גדירים תעשה לך ודוכה את לא תעשה בזה מופנה של כלעיים בזה מופנה כראשי אומר הנה דאי להפנו לחוד כתוב לו תלבש כלעין צפשתים דפיקח מנ בלשון שעת נזמ אשכחן דתעשה ודח לא תעשה גרדה יפה שאין בו אליו לא תעשה שיש בו כרת איך אשכחן דדחה להצטריך עליה למשרה הלו שמה מה שיש עליה
פה אתה רק רואה שבא מצאנו עכשיו רק עשה דוכה לא תעשה לו שאין בו ש רק לו לא תעשה תעשה ודכן לא תעשה גרדה ישבור כלב אבל לא תעשה שיש בו כרת איך השקחן דדחה צריך עליה למשרה איפה מצאתי אני יכול לדחות לך להגיד לך תשמע שם נכון שבא עשה ודכה לא תעשה אבל מה ל אבל לא צריך את זה למה שמה יש התורה מאיפה למדה התורה למדה שבא עשה ודוכה לו תעשה במעליה עליה נכון שכתוב יבמה יבוא עליה וכתוב ואישה אל אחותה לא תיקח לצרו
רור לגלות ערבותה עליה בחייה מזה אני לומד אסור לקחת אישה שתי נשים שתי אחיות אסור אדם תחתן התחתן עם אחד לא יכול לקחת זה פשט התורה ואישה אל אחותה לא תיקח לצרור סור לגלות את הרבותה עליה וחייה אם מתה אשתו מותר לקחת את אחותה כמו יצר חורש האמא שלו היה לה שתי אחיות לפני כן נישואות לאבא שלו האבא שלו נסע אחת הראשונה הביא מנבת נפטרה נפטרה הלך נסע את אחותה בלי ייבום לא ייבום סתם הלך לקח את אחותה אחותה גם הביאה בת נפטרה כן הלך לחם
דופטיה אמר תיקח את השלישית תביא ממנה חמישה בנים מה השלישית של שלוש אחיות שלוש אחיות כןכ אמר תיקח את השלישית תביא ממנה תביא ממנה חמש בנים אמר לו חמיש דפתי אל תפחד עכשיו עכשיו זה התיקון. תיקח את השלישית, היא תביא לך חמש בנים וככה היה. הבן האחרון תקרא לו יהודה על שמי וזה זה יהודה האחרון. כן.
כמה זמן הוא חי? 107 שנים. חזק, גיבור, הכל. אז אין איסור לקחת לחיים.
רק זה בחיים. בחיים אסור. כתוב ואישה אל אחותה לא תיקח לצו לגלות ערבתה עליה בחייה אבל אחר מתמות עכשיו זה לא מדובר כך פה זה מדובר שאדם אחות הבעל של אחות אשתו הם לקחו שני אחים לקחו שתי אחיות אחיו נשע את אחות אשתו מותר שתי אחים שתי אחיות נפטר אחיו ולא ילדים עכשיו הוא צריך לייב אחות אשתו אסור זהזה זה לו עכשיו אז למה צריך עכשיו הגמרא שואלת אשכחן דעתי הסדר חי לא תעשה גרדה לאכן צריך לי להגיד לי זה אסור לא תיקח לא תעשה שיש
בו כרת איך אשכחה דרחד צריך עלי למסרה אגיד לך שמה זה בטח שזה אסור למה יש שמה כרט זה לא רק אליו רגיל גם יש כאן עט מי שלוקח את אחות אשתו יש כרת אז אתה לא יכול להגיד לי יבוא עשה ואת לא תעשה שיש בו כרת למה כתוב עליה עליה זה גמרא שואלת למה צריך מפה אני לומד כתוב מה יבוא עליה שמה כתוב אישה לא תיקח רחות על צרות לגלות עליה א למה צריך את העליה הזה הרי זה לה שיש בו כרת ובטח שאסור לו
לקחת שמה אתה צריך להגיד את העליה ללמד לי שאסור לו לקחת אותה לא תיקח הלא יש שמה כרת זה שהגמרא שואלת הנה אשכחן דת תעשה ודחי לא תעשה גרדה לא תעשה שיש בו כרת איך אשכחן דדחה צטריך עליה למשרה ואסור לייבם את הערבה בעריות יש חיוב כרת מנן שיעשה שמצוות היבום יכול לתרות לו של עריות וכי תמנ ממילה מה למילה תהין מאיפה הייתי יודע שהעשה שמצוות היבום יכול לתות לב חמוך של עריות שיש בו כרת עד שאתה צריך אתעליה לאסור לא רק סתם לא תעשה אלא
לא תעשה לו למה הבאתי לך את העליה לאסור אפילו לו שיש בויבום. איפה היה בעולם דבר כזה שיש אליו עם כרת ויבוא עשה ויתחותו שאני צריך פה לגלות לי שפה זה יהיה אסור.
איפה היה שהיה מותר שפה תגלות לי שזה אסור? הגמרא אומרת תשמע וכי תמנ ממילה מצינו שמותר למול בשבת עשה ש ביום השמיני מול בשר אורלתו מותר למול זה מלאכה מלאכה זה יש בו כרת מותר למול בשבת אז הנה אתה רואה זה דוכה לו ושיש בו כרת אומר מה למילה שכן יחטו עליה 13 ברצות למה יבוא העשה וידחה את ה את הלה והכרת הזה כי נחטו עליה איזה זה חמור. אז לכן הוא תורה את של שבת שיש בו כרת אבל סתם ככה לא. אז אומר טוב מפסח
תגיד מותר להקריב בפסח קורבן פסח בשבת מותר בשמה זה זה לו וקרט אומר לא זה לא ראיה מפסח שכן כרת מי שלא עושה מקובי פסח הוא עובר על כרת אז לכן עשה חמור אז דוחה גם את הלו החמור של שבת שיש בו כרת ואם תאמר מתמיד אם אתה אומר טוב נלמד מתמיד כל יום בשבת כל שבת בשבת מקריבים קורבן התמיד איך אתה מדליק אש בשבת עושה מלאכה טוב אש מלאכה בשבת זה כרת זה איסור חמור איסור אבל אצלנו לא צ הייתי אומר מאיפה אתה יודע שמותר
בגלל יבוא עשה ויתחיל לא תעשה לא מה לתמיד שכן תדיר זה למה הוא חשוב כל יום בכל יום לכן דוכה עשה חמור את הלב החמור של שבת מחדה לאטה מאחד מהמוצות שהבאנו שמצאנו שדוחה ברית פסח מתמיד לא עטיה אי אפשר ללמוד שיש בהן חומרה תיטי מתרטה טוב ילמד שתי מצוות יחד במהצד כמו מצאנו מילה ופסח מהתי מאיזה תלמד ממילה ופסח אם תלמד ממילה ופסח כשם שעשה שבהם דוכה איסור המלאכה בשבת שיש בו כרת כך יתח כל עשה בתורה אפילו לא תעשה חמור שיש בו כרת יכול
לדחות מה להצת השבהם שכן כרת שכן ענוש כרת לכן חמור פסח ותמיד ואם תלמד עם פסח ותמיד מה לצאת שבען שכן צורך גבוה זה בית המקדש ממילה ותמיד שכן ישנו לפני הדיבור זה עוד לפני שקיבלנו את התורה בהר סיני קודם מתן תורה לכן קורבן התמיד תבו לפני מתן תורה וגם זה חמור והליבה בדמן דאמר שעולה שקריבו ישראל במדבר עולה תמיד אבה אז אי אפשר ללמוד מהמצוות הללו מכולהוא שכן ישת לפני הדיבור גם אם תרצה ללמוד משלושת יחד יש להם לפני הדיבור אלא לומדים אלא מאיפה תלמד
איפה היה טיטי ללמוד שיבוא עשה וידחה לא תעשה שיש בו כרת עד שאני צריך עליה עליה להגיד לי שזה אסור אל תצטריך כלומר את הגזרה שווה של עליה לאסורום בעריות סרקד יודעתיתי מכיבוד אבהם העשה של כיבוד אבהם יתחיל של עריות דתניה יכול לה כיבוד אבהם דוחי שבת האם כיבוד אבאים דוחה שבת אבא שלו אומר לו תחל שבת לך תדליק אש אני רוצה תרדיק את התנור תמוד לומר איש ואב תרוב ותשבתותיי תשמורו אני השם אנישם כלומר אפילו שציווה ציוויתי לירה מאבהם אתבצותיי תשמרו לא תשמעו להם למה
אני השם אומר לכםלן כולכם חייבים בכבודי אתה ואביך ואמא שלך חייבים בכבודי לכן אל תשמע להם לבטל את דבריי ומה אליו דאמר להביו אמר לו שחט לי בשל בשבת ותעמה דכתב רחמנה את שבת תשמע אני השם עליו אחי היינו אומרים שדו חי שבת אפילו שיש בו כרת ולכן אני צריך עליה אומר לא לו דמחמר זה לו דרבנן אביו אמר לו לבן שלו לך תחמר אחרי הבהמה כלומר בהמה תעונת במסע לא היא תעונה כבר במסע והוא אומר תחמר עליה עובר בליו לא תעשה כל מלאכה אתה באמתך
אין בו כרת למה הוא לא עושה מעשה בגופו רק בקולו דיו אומר לה תצעי והיא שומעת אותו והיא הולכת בהופק הוא צריכה התורה לומר אם מצווה אותו אביו לחמר בשבת לא יבה עשה לא יבוא עשה של כיבוד אבהם ודוחט עליו שלא תחמר אפילו בכל התורה עשה דוחה לו שאין בו כרת פה מצווה אותו לעשות מלך שיש בכרת אפילו בכל התורה לא דוה לא צריכה תורה לאסור במצוות עשה שכיבוד אבהם אז מנין לך שעשה דוכה ליו שיש בו כרת הגמרא שואלת לאף דמחבר הגמרא שואלת ואפילו אחי
לא דחה אלא דקיימלן דעת תעשה ודחה לא תעשה דגמר מאחד דלא נדחה אם מדובר בבנבד זה מחמר שאין בו כרת מה אפילו אחי לא דוכה עשה ללו מה אתה אומר אם ככה יהיה קשה אלא דקן דעת תעשה מדחי לא תעשה להגמר מאח דלא נדחה טוב אנחנו עוד מעט נחזור על זה שפה אמר תמחק את ברכה הוא תחג את החמור עמוס כבר או עמוס כבר והוא אומר לו תיקח אותו לשם עכשיו איך הוא עושה את זה הוא יש לו רמז הוא אומר בקול הוא לא בידיים עושה
את זה זה מחמר זה בקול זהו אז לכן זה רק איסור דרבנן זה לא דאולי אין אין או נשקרת ת על זה כן אין עכשיו קשרים רגע רבותיי אנחנו נחזור אליכם כמה דקות בוקר טוב לכולם היום אנחנו בעזרת האל ובשועתו יום אחד בשבת קודש יום ראשון י באדר השני שני ביום חמישי הזה זה ערב יום פורים בעזרת האל ובשועתו יום חמישי בשבת יום אחד בשבת קודש באדן השני תשפב איזה זכות גדולה זכינו לאחר שעשינו בשבת את ההכניע את עמלק להכניע אותו לכופף אותו עד עפר.
הנה עכשיו בעזרת השם כתוב ויחלו שיהושע את עמלק לפי חרב. מה זה והיה חלוש? ראשי כתב היה חלוש יהושע את עמלק הרג את הגיבורים שבו אבל אתם יודעים שעמלק הוא לקח איתו את הבחירים הגדולים. היה מכשף גדול והיה חוזה בכוכבים גדול.
והוא ידע כל אלה שלא ימותו עכשיו לקח אותם למלחמה את אלה שאין להם לא למות לא כלום לקח אותם לכן אמר לו משה רבנו ליהושע בחר לנו אנשים תיקח גם אתה חזקים שיש להם מזל גדול שהם לא ימותו מה עשה יהושע לקח כל אלה שנדו באדר השני כלומר שהם למעלה מן המזלות. המזלות זה 12 חודשים. אלה שלמעלה מן המזלות, אלה שנולמדו באדר השני, אין הכישוב שולט עליהם. אבל יהושע תפס את העמלקים, את כל העמלק שבאו להילחם בעם ישראל, חתך להם הידיים והרגליים.
זה כביחלו של יהושע את המלק. שלא יוכלו אפילו לא נגזר עליהם מיטה מה יעשה להם חתך להם עשה אותם כולם בעלי מומים אבל שאין כמותם חתך להם הידיים והרגליים זה מה שצריך עכשיו עם ישראל נתון במצב שרואים איך שרוסיה מתקדמת והיא רוצה היא לא יכולה אבל היא רוצה לכבוש את את אוקרא את קיב וזה הולך והנה עוד מעט הקדוש ברוך הוא יתן אותם בידם וזה אומר כאשר כמו שכותב הרב דוד ני הוא כותב אם ראית שרוסיה יוצאת למלחמה צפה ליבי ביאת המשיח אומר אם אתה שומע
מלחמות אל תתפלל על שלום תתפלל על ביאת המשיח ואבל זה לא פשוט זה צריך הרבה הרבה רחמים, הרבה ישועות שהשם יעזור שעם ישראל ישכול לבטח, שלא יהיה שום פגיעה בעם ישראל, שום כל מה שאתם רואים זה בא לדבר אלינו, זה לא ידבר אל הגויים. הגויים משווים בא לדבר אלינו שאנחנו עובדי השם, שאנחנו נלך בדרכי השם, נעשה רצון אבינו שבשמיים זה בא לדבר אלינו. לכן צריכים לעשות חזק חזק.
עכשיו אדם קם בבוקר ירוץ בעזרת הער שעתו לתפילה כמו שעכשיו כתוב צב את אהרון ואת בניו רש"י כותב אין צו אלא אלא לשון זירוז מיד ולדורות כלומר עכשיו בגלות אין לנו לא כהן ולא קורבן עולה ומנחה אלא יש לנו שיח ספתותנו כמו שאתה אומר בתפילת 18 אדוני שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך ובסוף אתה אומר יהיו לרצון רפי מכאן אנחנו לומדים שיחס שפתותנו מתפילתנו זה במקום הקורבן ולכן צריך לזרז עצמו כל אחד בעבודת השם להשקים בבוקר מוקדם לבית הכנסת לבית המדרש כמו שכותב בשולחן ערוך הלכה ראשונה
התגבר בר כערי ומיד שור בשנתו מה יאמר מודה אני לפניך מלך חי וקיים כמה צריך חזק חזק לפני שהתגבר עליו היצר הרע בכל מיני טענות ובלבולים בחורף יצר הרע אומר תשמע אתה יודע קר עכשיו ימים של קרה תישן תחת השמיכה מה לך צריך האדם להתגבר ירגיד את עצמו השקים בבוקר כתוב הבא להיטהר מסייעין אותו יגיד את הזמירות את התפילות אחרי התפילה הוא יכול מקום מוקדם יותר ילך למקווה יכין את עצמו לתפילה לא סתם בתשובה במעשים טובים אחר כך יקח לו הציצית והתפילין ויעשה כל מה שצריך
בחשק גם אחרי התפילה לא ילך לו לבית מיד אלא קצת תלמד קצת תהילים בקשות מהשם יתברך אחר כך חוק לישראל אחר כך דף יומי וזוהר יומי וילך הנה הוא אכל אוכל אוכל רוחני זה הדבר הגדול תראה מנשה אותיות נשמה הוא ישר אחרי התפילה מתחיל לעשות רצון השם ירוץ לא יעצל לא יהיה עצל העצל מפסיד הכל מי שזריז אוהו האדם איך שהוא נברא מבקשים מלו להיות זריז איך כתוב והיה האדם לנפש חיה מה מה זה מה היא חיה זריזותה הזריזות זה קונה את זה בגלל שאדם יראה
מאת השם יתברך מי שירא את המלך הוא זריז לעשות מצוותו מזדרז חזק גם צריך להיות יפה מלובש טוב ואז כובי השם יחליפו כוח איך כתוב אצל אברהם וישקה עם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו. מה זה חמורו? זה החומריות. אמר רבי שמעון בר יוחאי, אהבה מקלקלת את השורה.
למה? אתה יודע, בדרך כלל אדם אוהב את בנו, אדם רוצה לנוח, אדם אבל כשיש לו אהבה לדבר אברהם אבינו בגלל אהבתו הגדולה לקדוש ברוך הוא, ביטל אהבתו לבנו. הוא בעצמו קם, זריזות, נמרץ לקיים פיקודת הקדוש ברוך הוא. מה לאברהם אבינו לא היו לו עבדים?
והשקם אברהם בבוקר בזריזות. אותו דבר וישכם יהושע בבוקר זה מצד אהבה. אבל אם חס ושלום אדם עצל אוהו. בדרך כלל אדם שעצל האנשים מליזים עליו.
תראו אדם עצל הוא בריא בחור עומד בתוכבו מתעצל לא אמר שלמה המלך עשי איש עצל עברתי ועל כמדם חסר לב והנה על כולו כמשונים כוסו פנים חרולים גדע בניו נהרסה נתעצה לחרוש לזרוע לעדור כל הכל קצים ודרדרים והכל מלוכלך הנמלה עצלכם תראה שמה לכן אדם צריך אתה יודע מה זה רבותינו רואה דרך ארץ איך איך היא זריזה איך היא עושה וגם היא בורחת מן הגזל אני אומר נמנה אחת הפיילה חיטה אחת היו כולם באות מריחות את אותה חיטה והולכות לא לוקחות אותה מי שיש לו עצרות הולך לאיבוד. אסור לאדם להיות עצל. צריך להיות זריז. תאר לך.
שלמה המלך אומר בכוהלת בעצתיים מח מקרה בשביל ידיים ידלוף הבית. אדם צריך לקרות את ביתו יורד מים. אם הוא לא יסדר העצל הזה יתקלקלו לו כל הריטים, כל מה שיש לו בבית. הכל ילך.
אם הוא לא נקי יבואו עחברים יאכלו לו אחר כך את הדולרים מה הוא יעשה אם אדם נקרא לו טיפה הבגד יתפור אותו מיד אם אם הוא יחכה הכל ילך לאיבוד הבית צריך מאוד מאוד השתדל על זה איך רצה בת בתיה בת פרעה מה היא זכתה היא לא התעצלה נסתרה את הצלחה את המטה הקדוש ברוך הוא עזר לה אדם מתחיל הקדוש ברוך הוא עוזר איזה דבר גדול זה לכן אסור להיות עצל אדם צריך להיות זריז תמיד זריז ונזכר אדם זריז הוא זוכה הנה עכשיו ברוך השם אנחנו
מתקרבים לימי הפורים ימים שאין כמותם בעולם ימים הקדושים הללו הנה אתה יודע שעכשיו כתוב יג זמן קהילה לכל דבר ראשון בא לנו יום יג באדר זה יוצא יום רביעי יג היום זה י יום ראשון יום שני יא יום שלישי יב רביעי יג יג זה זמן קהילה לכל זה יום צום תענית אסתר צריך להתענות כמקום מוקדם באותו יום צריך לקרוא את כל התהילים שבעה קורטברית למה כמו שהקדוש ברוך הוא שמע לתפילות של עם ישראל באותו זמן גם עכשיו יש התערורות בשמיים ולכן הם עושים תפילות ומחיות והכל
זה שומע אחר כך יש לנו את קריאת המגילה צריך ביום הקרצום יתן את הזכר למחצית השקל אם לא למחורת לפני מנחה יעשו את הסדר של זכר למחת יש לזה סדר מנהג בתאל יש להם איזה תפילות על זה זה טוב ואז הוא מכין את עצמו גם בערב ערב פולים ילך למקווה טהרה ככה עושה מרחו צטאר את עצמו לפני כן למה נקראת המגילה מגילה זה ראשי תיבות להעביר גילולים מן הארץ. זה מעביר את כל רוח הטומאה. אז מי שהוא זריז הוא זוכה. אבל אם הוא אחד תעבן עד
שהוא הולך ועד שהוא עושה א בסוף הכל הולך לו.
השם יזכה אותנו להיות זריזים. אנחנו במשנה. אתה יכול לחכות לי ביבי? אה, אני יכול לתת לך את זה תכף.
אני אכין אה קודם כל צדקה שתיים ואחד. הנה שתיים והנה האחד. בבקשה ח רבי נועם בן פרה זה גודלה זה שמחה כן אנחנו אנחנו בעזרת השם מסכת כלאיים אמרנו אותיות מיכאל פרק ב אנחנו במשנה ה איפה היינו איתכם סיום משה איפה למדנו ביום שישי אצלי מסומן במשנה בד משנה ד' בסדר אני חושב טוב בסדר איפה שתגיד לי כן זה לא יכול להיות זה או ג כי אני בשבת למדתי אני חושב שבשבת למדתי ג ו וד בדרך הקוד חוזר על זהכן כן בוא נחזור על זה משנה
ג' העולם עוד לא הגענו אליהם למה עוד לא הגיע אל מקדימים מקדימים עכשיו זה גמי פרק ה משנה ט טוב יש לנו זמן משנה ג' כן הייתה שדה הוא זרועה חיטים ועדיין לא צמ לא צמחו ונמנח לזרוע שעורים עכשיו הוא רוצה במקום החיטים לשים שעורים ימתינה עד שתטתע אומר עד תתלי החיטה בקרקע שיעור הזמן הזה זה שלושה ימים בקרקע לחה ויופך ואחר כך יהפוך את הקרקע במחרשה למה לעקור את השורשים ואחר כך יזרע את השעורים עכשיו אם צמחה החיטה התחילו בלבצבץ עשבים ממנה לא יאמר עזרה
ואחר כך אפו הופך אלא אלא הופר ואחר כך זורע גיד אני אזרע קודם כל תעפור אחר כך תזרע כמה יהיה חורש כשהופך את הקרקע במחרשה כתלמי הרביעה כתלמי החרישה לאחר הגש הם עושים אותם רכבים אבא שאול אומר כדי שלא ישיר רובע לבית שעה לא צריך לחרוש אלא כדי שלא ישאר לו בלא חורשה רובע בוא נראה רבנו עובדיה עד שתטליע בשיעורה וכי שתשהה בארץ שלושה ימים בקרקע לחוב ביבשה צריך יותר ויופך יהפוך הקרקע במחרשה בשביל שלא יצמח הזרע כמה יהיה חורש שלא תאמר שהוא שהוא צריך לחרוש
תלמים תלמים קטנים סמוכים זה לזה אלא כמי הרביעה כטלמים שדרך בני אדם לחרוש אחר שתרד הרביעה שחושים תלמים גדולים כדי שלא יישאר רובע לבית סעה שלא יישאר בארץ מקום שאינו מאופח אלא פחות מ-24 בקרק שהוא חורש דהיינו רוב עקב לבית שעה ואין הנחה כאבא שאול עכשיו משנה ה לא ד' ד למדתי ג' עכשיו דרועה ונמנח לנועה לא יאמר אתה ואחר כך הופך אלא הופך ואחר כך נוטע הייתה השדה שלו זרועה קנבוס יש אומרים קרבוס זה זה קרבוס זה מין קמון או לוף זה מין בצל יהיה
זורע ובא על גביהן לא כך מין אחר שהוא כלאים עמהם הייתה אתה שדה הוא זורח עיתים נכנס זורח שעורים ימתין עד שתליע ואז יהפוך גם אותו דבר פה שאינן עושים אלה לשלוש שנים לא יהיה זורע ובא על גביהן למה שאינן עושים אלא לשלוש שנים פעמים הם צומכים אחר שלוש שנים התלעתם זה השרשים שלהם נמשכת שלוש שנים אז לכן צריך חייבים לעקור את השורשים של הקנבוס אוטלוף. תבואה שעלו בספיכי סטיס צומח מעצמה בלי חרישה וזריעה.
הגרגרים נפלו ונופ ו זה מין עסב ש דומה לצבע תכלת. וכן מקום הגרנות שדשים בו הטבואה וקטנית שעלו בהן מינין הרבה צמחו מגרגרי התבואה והקותניות שנדושו כל מיני מינים וכן טלטן זה מיני הקותניות שאלה מיני צמחין אין מחייבן אותו לנקש למה כל אלה הם מזיקים ל אם ניקשו כיסאח אומרים לו עקור את הכל חוץ ממין אחד בוא נראה כאן בוסוב שמינים הללו אין התלעה והחרישה מועלת בהם אה זהו אני למדתי ד' זרועה ונמלך לנטע לא ימר אתה ואחר כך הופך אני עוד פעם חוזר זרועה הייתה
שדהו זרועה ונמלך לנטעה לנטוע בגפנים לא יאמר טע גפנים ואחר כך אני אהפוך את ממחרשה אלא הופך ואחר כך נוטע נטועה ונמלך לזרעה לא יאמר אזרע ואחר כך השרש העקור אלא משרש ואחר כך זורע אם רצה גומם עד פחות מתפח וזורע מה זה עכשיו הזה להוציא את השורש איך להוציא את השורש כן כן זרועה ונמנח לנועה שהייתה זרועה תבואה ונמנח לנועה גפנים גומם לשון גוממו אם השופי זה פרק גנשה כלומר קורא את הכפס אמור הקרקעה שלא ישאר גבוה מן הקרקע טפח כן הגענו למשל ה גמרא
נגיד את התפילה היום היינו נשמת שמעון בן יונה לנשמת חנה ענת בת שולים מלך מאירחה יונה שמעון בן יונה חממה כן עכשיו הלימוד של הדף יומי זה ידידנו דוד בן אסתר שהשם יצליח אותו גם כן הצלחת רעייתו התלי חיה בת רשלו בריאים שמחים ויזכו לחתן כל הילדים אמן שיויתי אדוני לנרדי תמיד כי ממני בל אמות שם ייחוד קדושברך שם כל ישראל אנחנו בנו קיים מצלמד תורה כמו שאמר כתוב גיתם בנינו ומי תורה נשמח כך ששח שלושה למעלה שקנודם העליון יהי רצון פניך אלוהנו שיר דבר על
ידינו לא קשה דבר לך זמחו בחבר שלא מרמ ולא טמא ולא מותר לסו אלא סו מותר ולא יקשו חבר לך וישמח בהם רננו במחתך תציל מכל משות וטעות בדיני איסור והיתר אין בדיני ממונות אין בהוראה אין בלימוד מה שגידנו כבר מדנאמת אז צדבר אמת כדוני יתן חור מפדעת צורחד תורה בלימוד בורצה אדוני חוק חוק ברוך אדוני חוק חוק ברוך אדוני חוקך חוקך למד אדוני בך אדוני צו ידכם קודש שוברכו את אדוני אדוני מציון עושה שמיים וארץ נפתוח דף ו נתחיל מדף ה עמוד ב איפה שכבר
פסקנו הלאה אבל נשמה סתמה הגמרא למדנו בעזרת בשתו גם היום חזרנו על הלימוד של שבת ולמדנו שהגמרא למדנו שיש לנו מאיפה לומדים בכל ה-15 עריות שלמדנו במשנה שהם פוטרו צרותיהם וצרות צרותיהן מהחליצה מניבום הם בעצמם ודאי לא ופותר צרותיהן מאיפה לומדים את זה מאחות אישה כתוב ואישה אל אחותה לא תיקע ליצור לגלות רבותה עליה בחייה ונאמר יה במה יבוא עליה והיא במה בדרך כלל אנחנו יודעים אז זהו לאישה אל אחותה לא תיקח לצור מה זה מדובר נאמר פה עליה ונאמר ב מה יבוא עליה כמו שמה
זה ביבום גם פה שכתוב ואישה אל אחותה לא תיקר על צרו לגלותה עליה זה ביבו וכתוב לא תיקח אסור לקחת אותה מפה לומדים כל העריות שבת התורה שהם אסורים ביבום ופותרות צרותיהם וצרות צרותיהם אותו דבר כולם בתו בת ביתו בת בנה בת אשתו בתה בת בנה כן זה הסדר כולם פותרות צרותיהם וצרות צרותיהם לומדים הכל מאחות אישה עליה עליה זה הלימוד הגמרא שאלה הלאה הרי למעשה כיוון שיש שמה לו שיש בו כרת אז לא יבוא לו שיש בו כר לא יבוא עשה והתחיל לו שיש בו
כרת משלמה התחיל לבד זה בעשה ודוכה לא תעשה מאיפה לומדים את זה מציצית כתוב לא תדבש שעת נס גדירים תעשה לך גם לרבנן המסקנה שגם לרבנן לומדים את זה משם גדילים תעשך אבל לא תעשה זה אליו שיש בו כרת זה לא תעשה רגיל זה יש בו כרת כל אלה מאיפה תלמד שיבוא עשה מאיפה היה לי סרקה דעתך לומר יבוא עשה תחלו שיש בו כרת עד שתצ צריך להגיד עליה עליה שזה אסור. הגמרא הביאה כמה מקומות שנלמד ודחינו אותם. עכשיו הגמרא אומרת אלא אצטריך צריך את הגזירה
שבה של עליה לאסור את היבום של העריות.
למה? אני בדף הה עמוד ב 2 6 שבע שורות מלמטה. אלא באמצע השורה אלא הצטריך. מה זה הצטריך?
צריך את הגזירה שווה של עליה לאסור ערבום של עריות למה סקדתךמנתיתי מכיבודם היה עודל דעתי להגיד שנלמד מכיבוד אבהם שהעשה של יבום יתחת עליו של העריות כמו שראינו בכיבודם שזה דוכה אז הייתי אומר גם פה יתחה בוא נראה מה ראינו לכן צריך להיעליה איך מה הייתי חושב ללמוד שאני צריך את העליה שתניה יכול יהיה כבודם דוחי שבת האם כיבודם אבא שלו אומר לו תבש לי בבקשה מתחשק לי לאכול שלרם היה קר אומר תבשל לי שלם מה סרק דעתךמנה יבוא עשה של כיבוד אבהם ויתחה לא תחללו
לא תעשה כל מלאכה לא תבערו אש וכל משותיכם מה מה פתאום נתניה יכול יהיה כבוד אבהם דוכי שבת לומר ישיבו באבים תראו ואת שבתותיי תשמעו אני השם אפילו שציויתי לרע מכיב מאם ולעשות מה שהם אומרים אבל אתשבתותי תשמורו למה אני השם אני אבא שלך ואבא של אמא ואבא שלך ואני ציוויתי אותם לשמור שבת וגם הם חייבים בכבודי מה אליו ובמה זה מדובר מה אליו דאמר לה אמר לו אביו שחט לי אתה מבין תעשה לי מלאכה אומר אני מבקש ממך אני צריך תשחוט לי את הבהמה הזאת
בשל תבשל לי בשבת וטעמה מה אז הי צריך לשמוע לו דמה ד כתב מנ שבתי תשמורו התורה כתבה אסור לא את אל תשמע לו תעמד כתב עליו אחי הייתי אומר שיבוא עשה של מורה כבודם ויתחו שיש בו כרת אבל התורה אמרה שלא תעשה שבתותי תשמור יש לי לימוד אז אותו דבר הייתי חושב לומר שיבוא עשה שלבו של יבום ואיתה לו שיש בו כרת גם לו של יבום אישה אחותה לא תיקח אפילו שיש בו כרטח אותו הייתי חושב לומר כך לכן צריך לי עליה הגמרא אומרת לא
אולי הוא יבוא גש לצד הזה בוא לפה משמה משם הגמ אומרת הבריתה עוסקת באיסור מלאכה בשבת אין בה כרת היא לא עוסקת במלאכה שיש בה כרת מה שהגמרא אומרת סקתחמן כיבוד אבהם שיבוא יהוד כיבוד אבהם דוכה שבת זה לא לו של כרת, זה לו של דרבנן, של מחמר. שמו הנה לו דמחמר. מה זה מחמר? יש בהמה תעונה מסע והוא כתוב לא תעשה כל כל מלאכה אתה כתוב בהמשך ובהמתך.
אבל אין בזה כרת מי ש האבא שלי אומר לו תחמר לי את הבהמה והוא יודע הוא היה הוא למד באספחן והוא יודע לעשות הוא יודע השפה של הבהמה הוא עוזר הכל מה ש אומר הראש מורם היא הראש שלה כל הזמן של הבהמה למטה חמורים פעמים חמור הם לא יודעים מה זה חמור נכון חמור חמור כן היוצ עוד תראה מה נהיה לו זה ה היה לו חמור שהיה מדבר איתו מיד גר היה לך חמור לא הוא אני היה לי חמור גדול הוא אומר היה לו חמור גדול טוב, הלאה. אז הגמרא אומרת, "לו דמחמר, אז אין בו כרת. מה זה לבד מחמך? כאילו הוא משמיע לו קול וה והחמור הולך.
אז לא צריך התורה לא צריכה מצד כזה. אז התורה בזה אמרה שין בזה מעשה. בכל הדוכה לא בכל התורה לא דוכה עשה לליו אז אחר התורה לא צריכה לאסור במצוות עשה שכיבו דברם אבל עדיין מן הען שעשה דוכה אליו שיש בו כרת עד שאתה צריך ללמד עליה עליה זה לא לא כמו שאתה חשבת מר אמר לי איזה שיש בו כרת איזה שאין בו כרת אז מאיפה אני אלמד עליה עליה גמרא אומרת אם לא לו דמחמר ואפילו הכי לא דחה מה רש"י אומר לו דמחמר אחר בהמה
שהוא בלו דלא תעשה כל מלאכה אתה ובאמתך בהליו לקרת דלא עביד מעשה בגופה כלומר דאמר בפרק משכשיר המחבר אחר בהמתו בשבת פטור ואפילו אחי לא דחה מה אפילו אחי לא ידחה ה לא יבוא מצוות עשה של אבא שאמר לו תלך תחמר לי מקבד את אביך ואת אמך ואיתך את הלב של את הלב של מחמר כול דרב רבנן זה דאורייתא אבל אין בו כרתה אבל אפילו אחי לא דחה אלא דקיימנן דעת ודחה לא תעשה לגמר מאחה דלא לדחה למי שאומר שבעשה ודחה לא תעשה למה למדנו את
זה מטר בכנעיים את אני אמרתי לך בא עשה ודכל לא תעשה מאיפה לומדים שגיד שעת לא תלבש שעת נז גדילים תעשה לך מפה אתה רואה דוכה את השעת נזר אז תלמד מפה שאסור למה פה כתוב מצאנו שאין העשה של כיבוד אבהם דוכה לאיסור שבת וכי תמה שנלווה שבת דחמירה אם תאמר לי אי אפשר ללמוד מאיסורי שבת לכל המצוות למה שנלווה שבת דחמירה למה מחלל שבת מי שמחלל שבת נחשב כעובד עבודה זרה זה חמור זה ממש החמור כמו עבודה זרה אה ולכן זה לא דוכה אבל אבל
עשה אח זה זה כמו עובד עבודה זרה לא תעשה שזה לא דוכה וכי תאמה עוד פעם שנלשבת דחמירה הם שונים מחל שבת נחשב כמו עובד עבודה זרה ולכן לא ניתחה לו של שבת שאין בו אפילו שאין בו קר אבל שאר ייסורים שהם לא חמורים יבוא עשה ויתח אתב שבהם במיפה נלמד מכלעים בציצית השימה אמר וכיתה משב שבת דחמיר דקיימן מחלל שבת כעובד עבודה זרה שי ואפילו אחי לו גרדה לא דחה ומני הוא לא גמרניין מה שואלת הגמרא אומרת לא והתנה בעלמה כאב ולא כפריך אומר הרי
התנא מצאנו שהתנה בדרך כלל בעוד שאר לבים למשל לו שלא יטמא הכהן לו לא תוכל להתעלם וולמד את זה מלב של שבת הוא לא אומר לך תשמע אתה יודע אתה לא יכול ללמוד משבת בגלל שזה חמורך כמו עבודה עבודה זרה אי אפשר ללמוד משם הוא לומד לומד בעלמה כנמר בעלמה בשעת ייסורים התנה בעלמה בשאר המקומות בשאר הייסורים היה למד משבת שאין עשה דוה ולא כל כפריך שאי אפשר ללמוד מאיסורי שבת למה לא פרח דתניה יכול אמר לו אביב יטמא אמר לו אביו, לבנו הכהן, תכנס לבית
הקברות כדי להשיב עבדה. יש לי יש שמה עבדה, תיכנס, תביא את זה.
או שאמר לו, אל תחזיר, יש עבדה, אמר לו, אל תחזיר את העבדה, אבל מצווה תעשה מצווה יחזיר עבדה. לא, יכול לשמע לו כיבודם, יתחה את האיסור, את הטומאה או יתחה את הלב של השבת עבדה. תמיד לומר איש שמו תראה ושבת אותה ששמורו כולכם חייבים בכבודי אז מפה למדנו ש אתה רואה שהלב של ייסורי שבת מלמד על מקומות אחרים שימום ואביו תיראו ותשבתותיי תשמורו לא יתה אבל אבל כן רגע אז כן למדנו מהשבת נשאר המקומות אתה לא יכול להגיד לי אל תלמד משם שבת חמורה כן למדנו
משם ואם כן אז תחזור תחזור עכשיו מה מה יחזור לנו אז כמו שאין עליו שביסורי שבת נטעם מפני עשה של כיבוד אבהם ככה להבין שטומאה ושבת על השבת עבדה הם לא ידחו מפני עשה שכיבוד אבהם אז אתה רואה שהתנא לומד לשאר הייסורים שהם לא חמורים אז עוד פעם נקשה עכשיו באיסורחמר אין בו כרת למה לא נלמד לכל הנבים שהם לא נידחים מפני העשהיסור מחמר אין בו כרת אלא בא כוכחנו לומבריתה מדברת ביסורי שבת שיש בהם כרת אמר לו אביו שחות לי בשל לי בשבת לכן צריך
לי פסוק אז ישמות שבכל התורה עשה דוכה גם לא תעשה שיש בו כרת נכון חזר כל הלימוד לך אלא משום דיקה למפרח מה להנלך שכן החסר מצווה באמת הבריתה מדברת בי שיש בו כרט ואפשר למל מכאן שעשה דוכה גם לו שיש בו כרת אבל עדיין אי אפשר ללמוד שגם ייסורי עריות שהם בהם כרת מפני עשה של יבור זה לא הייתי יכול ללמוד משום דיק מפרח מה להלך שכן מצווה כלומר השחיטה הבישול בשבת במה שישחט או יבשל בזה הוא מקיים את המצוות כיבוד אבהם אי אפשר לקיים
את המצווה באופן אחר בליל שיעקורת עליו לכן לא הפסוק שעוסר את זה היה מקום לומר שיבשל להביא בשבת אלא שבא הפסוק ואסר שאסור לו לבשל אבל מצווה טיבום אפילו שמה אפשר כיוון שאפשר לקיימה גם בלא שעקור אתב שלי זו אריות אפשר לקיים אותה גם בלא למה אני יכול לחלוץ לה צריך לייבם אותה אז הייתי אומר בכך היה מקיים מצווה בשחולץ אז מי אמר שגם באופן כזה היה מקום לומר שיבוא העשה ויתחה את הלו עד שאתה צריך גזירה שווה עליה לאיסור מי אמר שיבוא העשה ויתחת הלו?
בשתי מהם היה לך ללמוד מקום אחר טוב אבל אין לך ללמוד בשום מקום אז מי אמר שיבוא עשה ויתח את הלו הזה שיש בו כרת אתה איתי העבודה זה בסדר הרב הדוגמה אז רגע אחת אני רק אקרא ראשי תגיד לי טוב תנא בעל מכא ולא פריךשחתנה בעלמד לפשאר לוה כגון דלא לכהן ולו דלא תוכל להתעלם מלו דשבת חומרה לא פרכינן שנלב דשבת דחמירה אמר לה אמר לו כן אמר לו אביו לכהן התמבת את הקברות נשים עבדה או שהייתה עומדת בחוץ אמר לו אל תחזיר יכול לשמע
לו את המשב פינב דטומאה ולבד שבת עבדה מלבד שבת אלא לעולם דאמר לשחות לי בשלי אפילו אחי לא אצטרך עליה למה קל אפרח מה להשחות לי בשלי שכן אכשר מצווה בחילול שבת בעקירה בעקירת לא תעשה הוא מקיים עשה דכיבוד וזו הכשר קיומו ואי אפשר לקימו בלא עקירה תלב היא כך היא לא כתב את שבת אותה תשמור ואמנחה אבל ימום אבל יבום לא זה בלבד הכשר קיום העשה שהרי יכול לחלוץ ולא יעקור ליו של ערבה ולא יצטרך עליה.
נכון? יחושב להעביר את זה ולא זה. אלא אלא ברוך הבא רבי מאיר. כל הכבוד הרב.
אבל בטעם הזה של המגורה של ההורים שמה דוגמה היא לא מתאימה. למה? האבא מצווה. הוא לא יכול האבא להגיד לו תעבור על ניסור תורה בשביל לעבור על הדוגמה היא שונה זה שאומר זה זה התירוץ גם הוא חייב את שבתותיי תשמור אבא חייב בשבת כולם חייבים בכבודי לכן לכן הוא דחה את הלו הזה אי אפשר הגמרא דוכה אלא משום דיקלם מפרח מה להלך שכן אפשר מצווה זה למדנו נכון אלא למה הוא צריך לאסור בגזירה שווה סקת את החמנתית למה אני צריך עכשיו השאלה חוזרת למה אני צריך עליה עליה לאסור שאישה אל אחותה לא תיקח לצרו אדם שיש נפלה לפניו אחות אשתו יהיה בום אני מאיפה אני יודע שאסור לו ליקח אותה כי כתוב ואישה אל אחותה לא תיק עליה.
מפה אני לומד שזה מדובר ביבום ואסור לו לקח אותה. לא אני לא צריך את כל זה לא צריך תעלה להגיד לי את זה אלא מאיפה אני אלמד? לא יבוא עשה ויתחלו שיש בו כרת. זה הכל.
מאיפה תלמד שיש עשה? שב בא עשה במקום אחר ראית שבא עשה ודוכה ליו שיש בו כרת אם מצאת מקום אחר אז צריך להיעלה עליה אבל אם לא מצאת אז זה מספיק יש לי כבר אני יודע זה אם זה לו גרדה אז יש לי שעת נסגדילים תעשה לך אבל זה לו שיש בו כרת בשביל מה צריך עליה עליה זה עכשיו זה הגמרא אלא הצטריך סגדתחמנתית מבניין בית המקדש לתניה יכול יהיה בניין בית המקדש דוחה שבת הייתי אומר שיבוא עשה דוחט לא תעשה שיש בו כרת מאיפה לקחת
לשמור הוא מאיפה אני יודע שיבוא שיבוא מאיפה תיתי בניין בית המקדת תניה יכול לה בניין בית המקדש דוחה שבת אתה יודע שצריך לבנות בית המקדש זה מלאכה זה בונה זה עושים האם בשבת גם דוכי שבת בשבת תלמוד אמר את שבתותיי את שבתותיי תשמרו מקדשי תראהו כולכם חייבים בכבוד את שבת תשמורו ומקדש תראהו ומה אליו שמדבר הברייתא בבונה וסותר בשביל צורך בית המקדש מלחות שיש בהם כרת ותעמה דכתב רחמנ בתותה תשמורו ואז ואם מקדשי תיראו אם לא אסור לבנות עליו אחי דחה אבל אם לא ישאר לי
פסוק מפורש יבוא עשה ויתחילה לו את עשה שיש בו כלומר הייתי אומר יבוא עשה של את ועשו לי מקדש עשו לי מקדש ויתחה את המלאכה של שבת אפילו שיש בו שכרת מלאכה לבנות לסתור לסדר איך זה אפשר אז הנה אתה רואה בגלל שיש לי פסוק עליו אחי כן היה בא ודוכה אז לכן צריך להי עליה עליה הנה ראשי אמרת הגמרא אלא לא למדתי פה אלא צריך קדעתך כן כן לא היית איתי כן שח את כל המהלך לא לו דמחבר פה הגעתי גמרא דוחה עכשיו תראה רשי
יש מה אליו בבונו מסותר מה אליו בבונה מסותר צריך למסר אף על גב דאב מלאכהו ויקרת אליו דשמנה מנה תעשה דועסו לי מקדש ודח אליו דשבת לאב דמחמר מה שהבריתה לא מדברת בייסורים אלחת לשבת שיש בהם כרת בבונה וסותר אלא שאין בהם כרת לכן אם לא שהייתה התורה אוסרת לעשות לעשות כך הייתי אומר יבוא עשה של בינה בית המקדש ויתחת עליו דמחמר אלא אבל מה בפסוק ואומר לי שלא יעשה אז אם כן למה צריך עליה עדיין למה צריך עליה זה עכשיו אותו דבר כמו למדנו למעלה
ואפילו הכי לא דחה מה אם אתה אומר עכשיו בראיתה מדברת באיסור שאין בו כרט מה אפילו אחי לא דחה אתה אומר שאפילו אחי לא דחל אליו של ועשו לי מקדש אז אם ככה קשה וא דקמלן דעת תעשה ודכן לא תעשה מגדילים תעשה לך נגמר מאחד דלא דחה וכי תמה שנלווה שבת דחמיר מחלל שבת כמו עבודה זרה וה והתנה בעלמה כאב ולא כפריך הרי בשאר ייסורים התנא למד ו ולא אמר אי אפשר ללמוד מאיסורי שבת איפה ראינו דתניה היה יכול אמר לו אביב יטמא או שאמר לו
אל תחזיר תמית הקברות הוא אמר לו אל תחזיר את העבודה יכל לשמע אותם אמר יש תראהו שבת ששמור כולכם חייבים בכבודי כמו שאיסור שבת לא נתחילים מפני העשה של כיבודם כך כל הייסורים של טומאה והשבת עבדה ניתחים מפני העשה של כיבודם אז לכן בהתנה הם לא ניתחים מפני העשה של כיבודם אתה רואה שלומד התנשאר ייסורים מישורי שבת עכשיו תקשה שוב אם הבריתה מדברת באיסורי שבת שאין בהם כרת למה לא למד כל שאר הייסורים שנעשה דוכה אליו שאין בו כרת יפה בשבדיק מפרח מה להנלך שכן הכשר
מצווה באמת הבריתה מדברת בצורי שבת שיש בהם כרת בונה סותר כלומר מה מה זה בונה וסותר של בית המקדש אבל יש מוד מכאן שעשה דוכה אליו שיש בו כרת אבל עדיין אי אפשר ללמוד להתיר יבום בערבה ממש מצווה פה בבנין של בית המקדש קל מפרח מה להנלך בונה סותר לצורך בית המקדש עשה דוחה את ההכשר מצווה בכך מתקיימת המצווה בוא נ אי אפשר לקיים אותו ו באופן אחרון בלא עקירת עליו למה ביום ביום חול אז כל דבר תגיד אתכול ביום חול גם על היבום אומרים על
ידי חליצה אפשר מה אני עושה חליצה לא עושה עיבום בכל זאת שאני עושה את המצווה לא אבל אפשר בלגמרי בלא עקירת גם יבום אבל הוא אבא שלו מבקש ממנו עכשיו מה גיד לו בניין בית המקדש מדבר בניין בית המקדש אבא שלו מבקש ממנו מבשל כן מה אבא שלו לא צריך שאבא שלו אה זה לא אבא שלו אבא שלו זה על שמון לא לא זה חוזר על זה אלא שקדעתךמן תיתי מבינה בית המקדש יכול יהיה בי בית מקדש לוח שבת שבתותה תשמורו על זה זה חוזר אבל
תראו בעלמה כפריך התנה בעלמה שכמו שהיה למעלה שעל טומת כהן וזה שהוא אומר לו אהבת הוא לא הקשר משב שזה רק על הכיבוד הבים לא על הנה כן זה צריך להיות כך בחזר זה קול זה אז כל בכל התורה מותר לעשות אתה שומע כיוון שמשם הייתי לומד שדווקא שמה התורה לימדה אותי בכיבוד אבהם שבתותה תשמורו שאסור אז הייתי אומר בשאר המקומות כן מותר למשל בבינה בית המקדש יהיה מותר לכן צריך לפסוק את שבתותיי תשמרו מקדשי תראהו הבנת הלו מה זה בא ללמד אותי דווקא פה שיש
לך כיבוד אבהם בא פסוק משה אומר תשמרו אני השם שזה אסור אז הייתי חושב במקומות אחרים יהיה מותר בניין בית המקדש לא שבת ביד בית המקדש יהיה מותר כמה שמנן אסור מקדשית יראו נכון מכוח הפסוק כן מכוח הפסוק אסור שמה הייתי אומר דעת אבל אבל פה זה אפשר בלא עקירת לו ביבום אפשר בלא עקירת של איסור עריות יכול לחלוץ לה אז למה צריך ללמוד בגזירה שווה עליה יפה בכיבוד הורים זה עכשיו מצווה הייתי חושב שזה לא חט אבל איפה שאין עכשיו מצווה זה יש לי מצווה
אחרת שאני יכול לעשות זה לא דוכן שמה רק היה לכבוד שמה היה לכבוד שבת ולכבוד אבא לא לכבודי פה זה גם לכבודי כזה בית המקדש לכבוד השם וגם ש תבשלי אז כדי לקיים את כיבוד צריך לבשל דרך כן כדי לכבד אי אפשר כלומר הבריתה מדבר בריסורי שבת שיש בהם כרת באמת הוא חוזר בו זה לא מחמר אלא בונה סותר וב אפשר ללמוד מכאן שעשה דוחה גם לו שיש בו כרת אבל אי אפשר ללמלוד מפה להתיר ריבום לערבה למה אני אקנה מפרח מה להנח בונה סותר לצורך
בדם בית המקדש שכן הכשר מצווה העשה דוחה בכך מתקיימת המצווה אין אין אפשרות לקיים באופן בלא עקירת לו. לכן בכל התורה מותר לעשות כן בבית ביני בית המקדש צריך התורה לאסור זאת אבל מצוות איבום אפשר לקיים בלא עקירת לו למה יכול לחלוץ לה אז עכשיו אם ככה עדיין נגשה למה הוא צריכו ללמוד בגזירה שבה עליה לאסור זה אז הגמרא אומרת הכשר מצווה ציפוקני מהטעם על זה עדיין נשאר בשאלה אבל בינתיים הוא שואל אם הפסוק הוא הוא לא ברק ללמד שעשה דוכה אלא כאשר שיש בו הכשר
מצווה איך שמצווה טיפוק למתם בבריתה הקודמת אמרנו איש מתרוב ואת שבתותה תשמורו אז בערכנו שאת שבתותי תשמורו מקדשי תיראו זה בא לומר שאף שלא במקום אשר מצווה דוחה עשה את הלו שיש בו כרת הנה הכי נמ באמת לומדים שעשה דוכה גם לו את לא תעשה שיש בו בו כרת מקום אשר מצווה אז שבתותיי תשמור ומקדשי תראה עולם לי זה מבעלה לך דתניה יכול להירא ממקדש רגע אז הנה אחינמי שמאשר לומדים שדורה ש שרש מלמעלה ירשם מצווה למה צריך פעמיים פעמיים זה מקדש עוד פעם לחשוב מצווה
מה עוד פעם באותו ליבוד מקדש מצווה כי הוא בונה בצורך בהתחלה זה לא היה מ שבתותה תשמור וכיבודם בהתחלה למדנו מכיבודם הכשר מצווה ודכינו ופה זה הכשר זה הכשר מצווה ופה זה יכול לעשות את המצווה על ידי דבר דבר אחר בעיבום נכון למעלה למעלה מה אמרנו אמרנו שה שזה אי אפשר לעשות בצורה אחרת כיבודם זה חייב חייב לעבוד ולכן התורה אמרה ולכן התורה באה הפסוק ללמד אותי שלא יבוא עשה ויתחיל לו את עשה הבעלמה הבעלמה יכול לדחות צריך עליה לכן צריך עליה אבל אמרנו אמרנו לא
אבל פה זה הכשר זה לא ממש האיסור עצמו אי אפשר ללמוד משם לא ככה היה למעלה שלא נוכל ללמוד הייתי חושב שזה דוכה בגלל שזה מצווה זה אלא דקימנן נעשה עשה ודכל לא תעשה לגמר מאחה וכיתה משנה ל שבת דחמירה תנב בעל מכאה אני חוזר עלמעלה אני הלכתי ללמעלה לסוגיה בהתחלה נתניה אני יכול אמר לו אביו טמא או שאמר לו אל תחזיר יכול לשמע לו מצוות כיבוד אבאים התחתית איסור הטומאה תמר שמו ואב תלו שבתות ששמורו כולכם חייבים בכבודי אז כמו שעליו שבאיסורי שבת יתחה בפני
עשה של כיבוד אבהם ככה נבין שטומאה ושבת א שבת עבדה נדחה מפני כיבוד אבהם אתה רואה שהלמד על התנה לומד מאיסורי שבת ישאר ייסורים אז למה מדברי הברייתא איסור מחמר אין בו כרת למה לא נלמד כל הלבין שלא נתחין מפני מפני העשה מפה נלמדה זוכר אני לא זוכר אלא ודאי אלא ודאי בא כוחנו שהבריתה מדברת באיסור שבת שיש בו כרת שאמר לו אביו שחוט לי לא אמר לו תחמר ומה שהיו צריך הפסוק לאסור יש ללמוד שבכל התורה עשה עשה דוכה גם לא תעשה שיש בו כרת
משום זה יקר מפרח באמת הגמרא בר הייתה מדברת בלו שיש בו כרת אבל יש ללמוד מכאן שעשה דוכה גם לא תעשה שיש בו כרט אבל עדיין אי אפשר ללמוד שגם איסור אריות בכל המקומות אני אגיד לך יבוא עשה צא ואתח לא תעשה שש בו כרת מאיפה אני לומד דווקא אח של ביתותיי תשמורו אבל בשאר המקומות כן יבוא עשה תחלו שיש בו כרט אבל עדיין פה אני אצטרך עליה למה כי יכול לעשות את זה אפילו שאיסור אריות יש בהם כרת יתרה תעשה של ייבום הייתי אומר למה
משום דיק קלים מפרח מהלנח שכן הכשר מצווה אבל זה אי אפשר לעשות אותה דרך אחרת אז לכן צריך להפסוק עליה לאסור אתה איתי לכן צריך פסוק בטם צריך פסוק צריך דווקא איפה שיש אכשר מצווה צריך פסוק הייתי אומר כיוון שעושה את המצווה באותו זמן אז צריך פסוק זה אסור לא זה איפה שיש הכשר איפה שהמצווה נעשת כך זה פסוק שבתותיי תשמורו ואז אז האיש שמטאות שבתותי תשמור כולכם חיימים בכבודי אז זה לא יבוא עשה ויתחיל לא תעשה שיש בו כרת אי אפשר או יסוס קהילה לא
משנה מה לא יבוא ויתחה אבל איפה שהתורה גילתה גילתה איפה שלא גילתה הייתי אומר שיתחה לכן צריך עליה לכן צריך עליה לא אבל עדיין פה אצלנו זה לא בגלל זה אצלנו זה יבוא בגלל פה בגלל שם אני אומר לך אין אפשרות אחרת זה הכשר מצווה אין אפשרות אחרת אבל במצת יבום אפשר לקיים גם בלושי עקורת לו שלסור עריות יכול לחלוץ לה ולא לה במה אבל ביבו אז בק מכה היה מקיים מצווה אז הייתי אומר שיבוא עשה ויתח את הלו הייתי אומר שבוע עשה ויתחה את הלו
מאיפה אני אלמד שגם בצורה כזאת נכון שגם בצורה כזאת שיש עשה שזה אפשר לקיים את זה בצורה אחרת יהיה אסור הייתי אומר אולי יבוא עשה אתה לא תעשה לכן צריך לכן צריך פסוק עליה שיהיה אסור מה זה יקר מישהו חסחנו את כל זה לא באמת אלא אלא חוזר בו לא כל זמן אמרתי זה מדבר עליו זה מחמר מה אפילו אחי לא דחה אלא דקמננה תעשה ודחה לא תעשה לגמר מאח וכיתה משנה לה בשבת ואתה בעלמה כאה ולא כפריך שאני שלבת החמירה איפה ראיתי בכיבוד אבהם אתה
רואה אלא באמת זה לא חוזר עליו דמחמר זה חוזר עליו של איסור ממש כ של איסור כרת אמר לו אביב שחוטבשל לי למה צריך לי פסוק שיש ללמוד שבכל התורה עשה דוכה גם לא תעשה שבשמו כרת לכן פה צריך להפסוק לאסור נכון או לא שני עד פה אני בסדר נמשיך אלא אם ככה באמת הברית המדברת בלו שיש בו כרת אבל יש ללמוד מכאן שעשה דוכה גם לא שיש בו כרת אבל עדיין אי אפשר לדלות מכאן א שגם באיסור עריות שיש בו כרת איתך איתך אי אפשר
ללמוד לכן לא צריך עליה לא צריך עליה למה משדיק למפרח מלא הלך שכן אבל איפה שאין אשר מצווה איזה כרת זה דוכה איפה איפה הכשר מצווה בשבתורים כן בסדר אבל שאין אכשר מצווה כמו ביבום אז אבל במצת יבום אפשר לקיים אותה גם בלו שיעקורת של ייסור אריות נכון על ידי ש יכול לחלוץ לה לא לייבם אותה גם בכך הוא מקיים מצווה אז מניען שגם באופן זה היה מקום לומר שיתח עשה אתיו עד שצריך ללמוד עם מגזירה שווה עליה לאסור חזרתי לשאלה הראשונה לא צריך לי עליה
בשביל מה צריך עליה אני יודע לבד נכון שב מאיפה הייתי יודע להגיד הייתי אומר שיבוא עשה סליחה הייתי אומר שיבוא עשה ואיתכן גם לו שיש בו כרת אלא סרקת התחמן מבני בית המקדש למה אני צריך לאסור בגזירה שווה סגת אתחמנתיתי כלומר מאיפה הילד ללמוד שיתך עשה את הלב שצריך ללמוד עם גזירה שווה עליה אומר אני אגיד לך מאיפה היה לי סגרת חמן תיתי בגזירה שווה מבני בית המקדש לתניה אני יכול יהיה אני חוזר על הכל כן יכול יהיה בניית בית המקדש לוחי שבת אמרת שבתותה תשמעו
מקדשים תראו כולכם חייבים בכבודי מיליוב ובונה וסותר זה מנחות שיש בהם כרת כתב רחמנן שבת ששמור עליו אחי היה מקום דחה ויבואו מצוות עשה של ועשו לי מקדש ידחה גם לם שיש בו כרת בסדר שבונה בסותר בס כן לא ובקלת זה אני אצטרך עליה לא לו דמחמר אותו דבר כמו למדתי למעלה לו דמחמר ואפילו הכי דחה ואפילו הכי לא דחה ואלה דקיימן ד תעשה ודחה לא תעשה לגמר מאך דלא דחה שלא ידחה נכון וכיתה שנלב דשבת דחמירה מכאן שם מחל שבת זה כמו עובד עבודה זרה
ולכן ולכן מה אימור את תגיד לי תשמע אתה יודע אפילו אחי לא דחה ואלה דקה לנן דעת תעשה ודחי לא תעשה נגמר מחד לא דחה וכי תמ לא אי אפשר מפה אי אפשר ללמוד שני לו שבת דחמירה אבל בכל מקומות זה לא חמורת והתנה בעלמה והתנה בעלמה כאב ולא כפריך שלמוד משאר ייסורי שבת אני יכול אמר לו אביב יטמא הנה זה עכשיו אבימר לו טמא או שאמר לו תחזיר יכול לשמות הראשון תלו כולכם חייבים בכבודי אז כמו שאיסורי שבת לא נתחילים בפני כיבודם גם איסור של
טומאה ושבת והשבת עבדה לא ידחו מפני עשה שכיבוד דבהם אתה רואה אז אתה רואה שלומד התנשאר ייסורים מאיסורי שבת אז אם הבריתה מדברת ביסורי שבת שיהיה בהם כרת למה נלמד שאר הייסורים ממנה שעשה לא תחל תעשה אתה אומר לי כל הזמן יבוא עשה ואיתך לא תעשה מפה נלמד שלא עשה לא יתך לא תעשה אלא משום דיקה למפרח מה להלח שכן מצווה באמת אתה הייתה מדברת ביסורי שבת שיש בהם כרץ בונה סותר ואפילו אפשר ללמוד באמת שעשה דוכה גם לא תעשה שיש בו כב אבל אי אפשר
עדיין ללמוד מפה מפה להתיר את הייבום לערו אי אפשר למה שבדיק על מפרח מה אנחנו בואו נה סותר לצורך לצורך בדי בית המקדש פה שכן העשה דוכה זה הכשר מצווה ש שמה בשבת כן אתה שאלת על זה בשביל זה חזרנו על הכל שבזה מתקיימת המצווה אי אפשר לקיים באופן אחר בלא עקירת עליו לכן כל התורה מותר לעשות אבל בניין בית המקדש צריך התורה לאסור אתה הבנת אסור אבל מצוות טיבום אפשר לקימה בלא עקירה עליו יכול לחלוץ לה אז עדיין למה הוא צריכו ללמוד בגזירה שבה של
עליה כן אז ראשי לא אמר על זה עכשיו הגענו לפה צון מצווה לא אבל השאלה שלו הוא אומר זה לא הכשר בניין בית המקדש מה זה הכשר מצווה למה לא אכשר מצווה הוא שותר בונה הוא בונה כדי לקיים את מצוות העשה של גם איבור אתה עושה כדי לקיים את המצווה של היבום נכון אבל פה זה בשבת ציבות אבל אתה יכול לחלוץ יכול לחץ גם מן יכול לעשות ביום שישי ביום לא זה לא זה זה באותו רגע באותו מצווה לא שייך כזה טיפוק למעטה מי שבי תר
דשר מצווה הוא ולא דח למה לידר מכתב חד שבתותה תשמורו אלא לתל מנד אפילו בלא הכשר מצווה אליו כתב כר בהד לא דחה בוא נראה הנה הכינמ איפה אני פה עכשיו מצווה תיפוק למעטה אז הגמרא משאים הפסוק בא ללמוד אישעשה אם זה לא בא ללמד שעשה דוכה רק כאשר יש בו הכשר מצווה אז הכשר מצווה טיפוק למעטם כבר בברתה הקודמת ישמו בבית צראות שבתותה תשמורו אלא ודאי שבתותי תשמורו מקדשי תיראו פה זה בא לומר שגם לא במקום הכשר מצווה דוכה גם את הלב שיש בו כרט
הנה הכי נמ באמת לומדים שעשה דוכה גם לא תעשה שיש בו כרת במקום הכשר מצווה אז שבתותה תשמור מקדשי תראה עולם לי אתה מבין זה מיותר כבר אני יודע אם אחי זה יכול להיות שיכול תלמוד מלמעלה כן שלומדים עשה כאילו שתי זה של כן אז למה אמרת אותי לבית המקדש אותו דבר מצווה מה פעם כבר למדתי שזה כשיש מצווה ממש לא יבוא עשה ויתחיל את עשה שיש בו כרת שם מצווה שלומדים מעשה הנה אחינמן שלומדים שעשה דוכה גם לא תעשה שיש בו כרת במקום הכשר מצווה
מהפסוק במקום מצווה ד כן ממש מצווה במקום עכשיו מצווה במקום שיש עכשיו מצווה למה זה דוחקש מצוה לא מצווה זה לא דוכה כמו דוכשר מצווה הוא אפילו בלי מצו רוצה להגיד ש למה צריך פעמ שבזותה תשמעו מקדשי תראהו זה בא לומר שגם שלא במקום הכשר מצווה דוכה את שיש בו כרת ולכן צריך עליה הגמרא אומרת הנה אחינמ באמת לומדים שעשה דוכה גם לא תעשה שיש בו כרת במקום אשר מצווה ותשבת אותה תשמור מקדישית העולם הני זה מיותר מקדשי שבזתה תשמור מקדשי תראה הוא כבר יש לי
את זה למדנו שצריכים אותו ללמוד שלא במקום אשר מצווה שזה דווק זה למדתי כבר אשר מצווה למדתי לא שלא במקום שר מצווה מקיים את המצווה מקיים את המצווה על המקום גם מקדש תראה זה מקיים את המצווה על המקום נכון אבל למה צריך פעמיים מצווה כדי אחד שילמד בשלו במקום אשר מצווה לא לא אין איפה כתוב את זה איפה רשי תיפוקי מעתה משמו ואביו תראהו דשב מצווה ולא דכה למה לילד החי שבתותי תשמורו פעמיים איפה זה חוסר איפה זה חוזר על איזה מילים טיפוק למעטה אשר מצווה
טיפוק למטה מי שמעון בבית תירושל מצווה הוא ולא דחי למה לי למעידר מכתב אחה את שבתה תשמור גם זה הכשר מצווה בעמים ממש כן אלא דלא תילף מינה אלא עליו דתילף מינה ואפילו בלא הכשר אתה שומע היא לא כתב כרב באדיה דלא דחה אמרינ דדחה אם לא כתוב במפורש גם בלאכשר מצווה כמו מה ביבום איפה אני לומד אז תודה שמור למה אני צריך אותו לשל המקדש להגיד לי על שלו בהכשר מצווה שבכל זאת זה דו ואת שבת תשמור קדישי למה יכול להתיר אדם ממקדש וישתחווה לו
אז הקדימות כנראה הוא לא הוא לא הוא לא בדיוק כך אם לא כן זה לא מיותר מאיש אמו ואביו תראה דכשר מצווה ולא דחל מכתב אחת שבתותי תשמורו אולי זה לא שבתותה תשמור בן מקדש תראהו זה על משהו אחר למה עכשיו הגמרא אומרת מבעלדתה בוא נראה מה הגמרא אומרת אלא מי כבוד מה אמרנו שבאמת לומדים שעשה דוכה גם לא תעשה שיש בו כרת במקום הכשר מצווה מהפסוק ההש מצווה תיפג למעטה אומר חי מלמד מעט באמת כן נכון נכון ככה הפירוש כן נלמד מהם וזה לא דוכה
וזה לא דוכה ובאמת עכשיו צריך תעליה נלמוד מהתם מאי שמו ואביו תראה שבתותה תשמורו כן משמה אני אלמד שק ככה אני מבין את הגמרא רק אכשר מצווה זה דוכה אבל מקום שאין אכשר מצווה זה לא דוכה הנה אחינמה אל תתחיל נכון וטותי תשמור שר למה מלדתניה יכול להתרמקדש ממש אתה מבין יחשוב את המקדש זה אלוה שתחווה לו יכול להתרדם ממקדשמר שבת אותה תשמור בית מקדשי תיראו נאמרה שמירה בשבת ונאמרה מורה במקדש שמירה בשבת מורה במקדש מה שמירה מורה בשבת הוא כשנה כתוב פסוק אחד שינה לא
משבת אתה מתיירה אלא במי שהזהיר על השבת אמורה מורה במקדש לא במקדש אתה מתרה אלא ממי שהזהירה למקדש לא מהמקדש עצמו תפחד בסדר זה העניין ואיזו היא מורה מקדש שיש מורה שהשם הזהיר על המקדש מה זה מורה המקדש לא יכנס אדם להר הבית במקלו במלעלו בפנדותו בפונדתו לא במקל אתה אתה יודע יש לך מקל אה משה לא יש אחד אני מכיר אותו פה הוא בא עם מקל השאלה אם מותר לו להיכנס למקל לבית המדרש או צריך לשים את זה בחוץ ולהיכנס בלימקל כי בבית המקדש לא
נכנסים עם ה עם המקל צריך לשים בחוץ לא אבל זה תלוי איזה זקן אם זקן שהוא לא יכול בלי זה מותר זה רגל שלו יש זקן שהוא לא יכול בלי זה זה הרגל שלו עוד עודקב לא יכנס אדם די די במקלו במנענו בפונדותו בפונדתו אתה יודע מה זה ציון משה זה ארנק שיש לו במותניים יש רבנו עובדיה אומר זה זה פונדתו זה בגד שהוא שם לקבל את הזעה שלא לתנאר הבגדים זה לא יפה לבוא בבגד כזה לצאת זה לא לא הולכים כך אבל רש"י פה אומר
ראשי פה פונדתו ארנקי שעזרו לו במותניו אתה איפה הכסף שלךס לא פה יש לך חגורה דברים אחלים טוב שניית גר זה בכיס אחר כך במזרון עוד כל הכסף אתה מביא בכיס אמרו תמיד בן אדם שלשת כספוט שלישד נכון נכון תשים שליש בתוך מתחת לארד תשמור רק תשים שלא יכל אותו הרבה זמן תשים שמה לא עחברים לא יבואו באדמה אבל תשים שלא לא יהיה אש היה לי חנות היה יוצא לי משמה זה לא אכפרים איך אומרים הגדולים גדולים למה הם היו מריחים הרבה דולר הם היו עוד
כן לא עכשיו לא עכשיו אז אומר ולא באבק שעל רגליו ולא יעשה נקפטריה מעבר כפדיה זה זה כן יעשה קיצור קיצור ורקיקה מכל וחומר גם לא ירוק למה כתוב אין לבוא אל שער המלך בוסק לא לבוא מאוס אז בטח שאסור לרוק אבל גם בית המקדש ה צריך ללכת יחפים נכון לא במ פה לא כתוב את זה כתוב במקלו אה במנעלו כן כתוב במנעלו צריך ללכת יחפים אבל אתה יודע מה שכתוב שצריך ללכת ירפים זה רק בשעת עבודה הכהנים הכהנים הכהנים בשעת עבודה צריך יחפים אבל לא
בשעת עבודה הם לא צריך ללכת יחפים אבל מנעל אסור יעני יכול לקחת פרוז מכות גרביים יכול להיכנס עם גרביים אבל לא אבל לא במנעל אבל זה על כל הר הבית מדובר הוא מדובר על הר הבית לא רק על כן הר הבית ועזהרה כהנים הם א זה על המקדש עצמו לא שי מה ש לא לא אני אגיד לך מה שהכהן חייב ללכת שאסור שיהיה חוצץ בין הרגל שלו ל לקרקע זה רק בשעת עבודה אז עזרה לא עזרה זה רק שהוא עובד כן אבל איפה הוא עובד בעזרה
לא עובד בער הבית לא מי שמה כבר שמה מנעל לא אבל פלאות כן וגם בהר בעזהרה מותר לו להיכנס עם הנפלאות הנפלאות כןשם אות אתה יודע שבמדרש כתוב כשבא אלכסנדרוס מוקדון ביקש לעלות למקום המקדש כתוב שהרגיש בו גביעה בן כוסם הלך עשה לונפלאות נתן לו על כל רגל שתי הנפלאות ושם לו למעלה על הנפלאה יהלומים ככה שיהיה יפה וילך אמר לו תיזהר באמת ככה ההלכה מותר זה מחלוקת אם צריך לגמרי יחף אמרנו שהקודם היו חולים כל הזמן בזמן הקורבנות עבודה בזמן העבודה שמות אבל אני אומר
לך זה לא בשעת עבודה אני מדבר איתך אה לא בשעת עבודה לא בשעת אתה לא שומע אה בזמן עבודה רק יחפים כן שלא בשעת עבודה מותר 60 זה כל הנ אותו דבר אבל הרב העניין הזה של מובני ואין לי אלא ש אלא עוד מעט עוד מעט לא עכשיו ואין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים הנה תראה בזמן שאין בית המקדש קיים מנעין שחיה במוראו שיה נוהג בבניינו כמו שהיה בבניינו היום תעמוד לומר את שבתותיי תשמעו מקדשי תראו מה שמור מורה מורה בשבת לעולם אמורה אמורה במקדש
לעולם אתה רואה שהפסוק הזה הוא לא מיותר שילמד ממנו שיבוא עשה דוכה לו ש שלא במקום אז למה צריכים ללמוד איסור ייבום הערבה מגזירה שווה זה לא מיותר זה ההמשך עכשיו זה סתדר מה נעשה כפדראיה עליך קצר הלילוכו שלא להקייב ויכנס בפתח זה ויצר שכנגדו ולא לשם עבודה אלא אלא אלא כן ככה מכל מכאן וחומר המפרש בברכות פרק הרואה מכי אין לבוא אל שער המלך בלבוסך הנה שאיןו מאוס כחומר לרוק שהוא מאוס לפני הקדוש ברוך הוא מה אתם נמר והוא כבר נאמר לו תעשה כל מלאכה
עכשיו נלמד איפה זה אלא כל הרב כל מה שהגמרא שואלת על על העשה זהיר מורה מקדש רק לא לא הקורב רק מור מקדש אלא סקדת דעת החמנה למה צריך מגזירה שווה עליה עליה סקתחמנה תיתי והבעלה החזון שאלה הראשונה כן למה צריך ללמוד מגזירה שווה א בלי זה אני יודע שזה אסור אלא שקתחמנתי מהבערה שגם בו כתבה התורה שעשה דוכה לו שיש בו כרת דבר רבי ישמעאל תברש בכל משבותכם מה תמוד לומר מה תמוד לומר הנה רבי יוסי לליו הנה רבי נתן לחלקתני על דבר יצא דברי
רבי יוסי ונתן אומר לחלק ואמרבה נתנה משתנה לתנא מושבות קקש לתנה תנה מושבות כקשינה מושבות מה תלמוד לומר מכני שבת חובת הגוף היא חובת הגוף נוגת בין בארץ בין בחוץ על הארץ משה בד כתב רחמנא בשבת למראה אלא אתה יודע למה צריך ללמוד עם גזירה שבה סרקתמן דילדמה עברה כתוב בתורה שעשה דוכי אליו שיש בו כרת מהמערה כיוון שיש לימוד נוסף אמנו לעניין להכשר מצווה תן אותו לעניין שדוכה גם שלא במקום הכשר מצווה תניה כל משמותכם דבר רבי ישמעאל לא תברו עש בכל משמותיכם מתמר מה
זה עכשיו מה זה הולך משהו אחר לא תבראש כן בסדר עכשיו הוא אומר מה תלמוד לומר למה זה יצא כתוב סו כל מלאכה למה אני צריך לת למה צריך את הפסוק לכתוב איסור מיוחד עברת אש בשבת כבר נאמר איסור כולל לכל הש לא תעשה כל מלאכה זה למדנו למעלה מרשי בפרשה מה תמוד לומר על על ידוע השאלה הזאת מדוע יצתה מלאכה משאר מלאכות אי לרבי יוסא אליו למר שאין מבעיר בשבת חייו מיתה כישאר מלאכות אלא רק עליו והנה רבי נתן נחלק לא צריך עד שיעשה את
כל המלאכות כולן אלא אפילו מלאכה אחת לתניה עברה ללהבצ דברי רבי יוסי רבי נתן אומר לחלק ואמר רבה תנאה ש דבר רבי ישמעאל מושבות כקשיעלה מושבות מה תמוד לומר משמע שנוהג דין זה בכל מקום שאתם יושבים אפילו בחוץ לארץ בכל מושבותיכם זה קשה לו תבערו אש בכל מושבותיכם מה תלמוד אמר מדי שבת חובת הגופי מותרת על האדם לא חובת הקרקע זה לא שביעית זה לא עורה זה לא כלאיים וחובת הגוף נוהגת בין בארץ ובין מחוץ לארץ אז אם כשאין משהודה כתב רחמנא בשבת למה לי ממשיכה
בריתה ואומרת שוב רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפי שנאמר וכי יהיה ביש חטא משפט מוות והוא מת מה זה חטא משפט מוות חיסרון פה וכי בי איש חטא משפט מוות וומעת זה היה חייב מיתת בית דין שמריז שומע לא עכשיו שומע אני בין בשבת שיש להמית אותו לא לא בגלל שאין זמן בסדר זה יוצא מהעניין יוצא מהעניין שומע אני בן בחול ב בשבת אז גם לחלל בכך את השבת בין בכלל בשבת ומה אני מקיים מחללי אמות יומת כל העושה מלאכה בשבת מחלל בשאר מלאכות חוץ ממיתת
בית דין זה מותר יעני יהיה מותר לבית דין להרוג או אין אלא אפילו מיטת בית דין מחללי מותבת זה אסור גם מיתת בית דין ומה אני מקיים וומת בחול ולא בשבת און אפילו בשבת תמוד אמר לו תברו אש בכל משבותיכם ללנו אומר והיו אלה לכם לחוקת משפט דורותיכם בכל מושבותיכם מה המושבות האמורות להלן בדין רוצח בבית דין המושבות האמורות כאן ביסור ההבערה בשבת בבית דין הכתוב מדבר ואמר רחמנא לא תבערו כלומר אסור להעמיד בשבת אסור להביא מה הוא רוצה לחמם את ה את הפטיליה לשים לו
בפה את העופרת הרב זה מיטה בשריפה אז איך אז איך עושים כן איך עושים שריפה עושים איך עושים לא יכול לא לא מתליקים אש לא מדליקים אש ב בסדר אבל אם עושים איך עושים לא יודעים רוצה את זה כל הזמן מה אומר לי לא יודע מה אליו ביום הראשון ומה אליו רבי נתני אמר לחלק צתה אתה רואה מה זה הבריתה? הבריתה עוסקת לעמיד בשבת מה מה היא לאב רבי נתני דאמר לחלק צתה כנמר ללמד על כל שאר המלאכות שחייב גם אם עושה מלאכה אחת לבדה ועונש
שמבה בשבת בכל המלאכות שיש בהם כרת ועמ שאסור להמיד תבערו בכל משבותכם הלו אחי כלומר בכל מושפתכם זה הכוונה גם בבית דין אסור עליו אחי שלא היה כתוב בפסוק במפורש בכל מקום היה הייתי אומר דוחה יבוא עשה של מיתת בית דין והומת ודוכה איסור עברה בשבת ויהיה מותר לעשות את האש בשביל לחמם את ה את ה את הפתילה הזאת לשים לו בפה מצוות אז הנה אתה רואה מפה שיבוא עשה ויתחיל תעשה שיש בו כרת אז פה דווקא שיש פסוק מפורש אבל בכל מקום הייתי אומר יבוא
עשה לא תעשה ולכן צריך להיעלה עליה לא רבי יוסי בריתה לא סוברת כמו רבי נתן עברה לחלק יצתה אלא זה רבי יוסי שאמר עברה אליו יצתה יפה לכן אפשר ללמוד צריך התורה לאסור למה הם לא כנה מקום לומר שתחי עשה והואמת את את הלו לבד הגמרא שואלת ואינבי יוסי שיש להוכיח כמו רבי יוסי אם דמ רבי יוסי עברה לל עברה גרידתה עברה דבית דין בשול בטילה הוא ואמר רב שש מה לי בשטילה מה לי בישול סמנים זה בישול זה לא הבערה סתם סתם אש כן אבל
זה עברת בית דין פה בשביל להרוג את הבן אדם זה בישול עופרת מתייחה וזה מבשל לכולע עלמה זה היה במשכן ואסור מלכת מבשל עונשה כרת אז גם רבי יוסי זה עונשה כרת איסור הבישול בשבת יש בו כרת אז גם תגיד רבי יוסי אז אתה רואה יבוא לו עשה ודוכל אותה כן ולכן אני צריך עליה עליה אמר רב מי ברשה הייתנה לא משום דעת עשה ודחי לא תעשה אלא משום דמיתה מכל חומר ואכי קאמה מה אני מקיים חנימות יומשר מן החוץ ז בית דין אבל מתין דחייה
שבת מקל וחומר ומה העבודה שהיא חמורה ודוחה שבת וציכה דוחה אותה שנאמר מזכי תקחנו לבות שבת שנלחה מפני עבודה שתחלה דוחה אותה לכן צריך לראות תבערו לאסור מיטת בית דין בשבת זה לא בגלל עשה הקדוש ברוך הוא הרבה כן זה אי אפשר רגע אבל איפה אנחנו נעסור פה אמר רב שמי ברשם עד לפה יש לנו רעיה שצריך כן זה זה צריך לחזור את המהלך איך אדם איך טוב זה חביבי זה לעשות לנו שמח רשי לו ליצתא לומר שאין חייבים עליה כרת וסקילה נחלק שלא תאמר אנו
חייב סקילה עד שיחלל שבת בכל מלאכות כרץ העברה מן הכלל לחלק מה עברה מיוחדת שהיא אב מלאכה חייב להקרת מסכילה מפני עצמה אף שהוא אב מנחה ואמר אב משה בותכם בכל מקום שאתם ישבים אפילו בחוץ לארץ חבד הגופליה בקרקע כלעיים בתרומת המעשהו אינו והיו אלה לכם קב מיתת בית דין דתי פרשת רוצחים מה משבעות מורות בעלה ממיתת בית דין הכתוב מדבר אב מלאכי וכרת אפילו אחי לו דשמנה תעשה דומת ודחלת פטילה של עבר מתוך שמתיך וזורה לתוך פי ורא והי בישול גמור הוא והמנכה הוא ממשכן
פינן בישול סמנים היה במלכת המשכן לצבע תכלת ותולעת שני אמרב שני התנה ציר דנסי דקר מסר מתת בדין בשבת משום די לאשמעינמ דחיה שום טעמה דעשה דחה אלא משו דבלה בקבח אומר דדחה שבת כן, אנחנו הולכים הלאה.
רגע, רגע, מבחן קודם. בוא בוא אתה יכול לחלק מה זה שתי דפים אתה יודע שיחפש אחריו מה זה למה זה שתי דפים אז אולי זה לא של פה תראה תן לו תן לו קודם את ההתחלה תן את ההתחלה תוציא תוציא האנשים כבר כמה שני בפים האם קודש יש לכם דפים דפים כן רבותיי לחלק דפים לחלק את הדפים דביא דבי האם קודש ניצל מטומעת מת על ידי צמיד פתיד לא ניצל נכון חומר בקודש נראה מה נצ חומר בקודש מבתרומה מה לא אוכל אוכל ניצמיד פתח של קודש
לא של תשומה לא נמצא שמלך נכון חודש ניצוא הוא ניצ רק האוכלים ניצל אבל כלי כלי שטף לא כן אם דווקא כלי אוכל וכלי חרס אוכל האוכל האוכל נצחרת כן בשאר הדברים לאוכל מתפת זה כלי זה אוכל מה שיש ב קודש אומר מה אמר לך אוכל של קודש מיד פתח זה של הכלי זה לא מהת גנבים הרב ככה בדיוק מה גנבים גנבים שהחזירו כלים האם נאמנים לומר שלא נגעו בתוך הכלי של קודש אה נאמנים נכון שיעשו תשובה מה עשו תשובה בגלל שעשו תשובה הם נאמנים הם
מחזירים הם עשו תשובה לכן הם מחזירים אחרת לא שלושתרו פה כתוב כלי של קודש שולחן לחם הפנים שהיה עץ ומצופי זהב האם נידון כעץ או כזהבעץ מעץ הוא קבועץ כי התורה הוא ככה אני זוכר שהוא קבוע לא מחובר לקרקע הוא אותו לא בגלל שהוא מתלטל אז הוא מקבל טומאה אז הוא מקבל טומ רגע אבל זה כלי עץ זה כלי עץ העשוינחת לא עשו לנחת בגלל שהיום ברים לא אבל אין לו אין לו זה נקרא כלי יש אין לו פה מסביב יש לו לבזבז יש לו לבזבז
יש פה אני חושב שכבל טומה בגלל שמראים אותו אז מה השאלה מה הטעם שמקבל טומאה בגלל שהו הפנים מראים אותו מתלטלטלט דווקא מקבל טועה כן זה הוא מקבל הוא נחשב כדי של נחל בגלל שהוא בלחם הפנים אז זה נחשב שהוא מטלטל הרב אם שולחן הפנים היה קבוע אז איך היו מרימים אותו להראות לכל העם את הלחם הפנים תראו לחם חם היו שיש אוקיי ארבע מאיזה פסוק למדנו עכשיו זה במות כן נופלת לפני מאיזה פסוק למדנו שאם נופלת לפני אדם אחת מעריות לייבום לא ייבם לא אותה
ולא את צרתה מי יודע לצרו עליה לצר באישה אחותה לא היום פסוק מה פסוק עליה בחיים עליה בחמה יבוא עליה בחייה אחותה לצרוב עליה בחיה לצוב בסוף לא תיקח עליה תיקח עליה לצור בסוף בחייך לצרוב עליה לצור בחיה רגע אבל זה זה החוק שעה איפה כל הערב כולם לומדים ממרה כן רגע אבל איך כתוב מאיזה פסוק שאם נופלת לפני אדם אחת מעריות לאיבושה כבר גם לא אבל צריך לטוב גם את צרתה שישה ויש באמת כן או מתה כבר האישה אותו כן זה לא כל אלה שבקר
שלב שיש בו כרת אז אתה לא מאח בסדר אבל הוא לא שאל הוא שאל שנייה הוא שאל מאיזה פסוק אחד גם סקילה נלמד מעלי כרת לא סקירה סקירה זה שש עריות ש שש עריות מלמדים אותם אחר לאזה שאלה אחרת אין ציבור אין כלום מה אתה אומר לי שמה אין מה זה שייך ייבום שמה אין צרה שמה צרה מותרת איפה שס שמעון אחיו של ראובן שימו לב שמעון אחיו של ראובן נסה לאישה את בת ראובן ונפטרה לבית עולמה ושוב נשאה אחרת זה השמעון הזה שמעון אח של
ראובן נשה לאישה אבת ראובן ונפטרה לבית עולמה. מי הבת הזאת? הבת.
אשתו. אשתו. ושוב נשא אישה אחרת לגמרי. זה לא כן.
לצא אישה אחרת לגמרי. ונפטר שמעון ללא בני ונפתא אשתו לייבום לפני ראובן. ממקודם הבת הייתה שם. האם צריכה מראובן יבום או חליצה או פטורה?
חיימת יבום. הכל. מצ רק הלכות זה בעיה שת אחים נוסע את את בת אח זה מותר מה מותר עכשיו מותרה הוא לקח את האישה איזה צרה עכשיו מותר להבשים אין שום בעיה אחרי מיטה זהו אין פה שום צרה זה בעיה צק ברח יש את מור תראה עכשיו איזה שאלה האם עשה דוחה לא תעשה כן השאלה האם תעשה לא תעשה שיש בו לא לא כתוב לא כתוב לא כתוב איפה לומדים ואישה יש כמה לימודים על זה גם לרבנן אה כן האם עושה דכו אתה עשה מאיפה לומדים בסמוכים אה לא מעלה הזה דוכה כרת עשה דוכה לות זהו ציצית שם עוד משהו לא תחשוב שורש ח לא חייב כר הוא לא רשם לא מהפר באיזה אופן גם לרבנן לומדים מפה זה מופנה. שאלה אחרונה ז'.
מן התורה אין איסור שעת נזבן לומדים בשעת אלא אם כן שוע טבוי ונוז באר תודה רבה מה שוע מה זה שאלה כלכלה מה השועקה חלק במסרק טבוי טבוי מה שנוז? נוז זה ביחד הרוג. מה זה שזה טב? מה זה חלק?
חלק טבוי. מה זה מסק? גולח למשעיין לא מה אמרנו? מה זה?
נו זה מפונק לא זה לא מה זה טבוי טבוי זה טבוי קשור מה לא זה כ אה כמשמעו כמשמעו ככה אני כתבתי אז מה זה נוז נוז ארוג 100 תכתבו לו זה לא תבי בבקשה 100 מה כתבת אז רגע אה אתה הכי פיקח טוב אתה תפסיד את המתנה כולם לבוא חזרה שלא תפסיד אף פעם רק יש כן הלאה עכשיו אנחנו בהלכות צריך להביא לנו איזה הלכות שיהיה לנו מסודר יפה כן הרב אנחנו בהלכה סימן רמ סימן רמ ה איזה הלכה הגענו? הלכה ד' ציון מה כתוב
לך? אני חושב ד' נכון לא לא ד' למדנו ה ד' למדנו למדנו אה א ד דלמד ד' יכול ביום שישי למדנו לא לדבר כאן כן בסדר סליחה חביבי סימן רמ הלכות שבת סימן רמ הנחת ד הוא אומר ד ד או ה אני זוכר שהגענו לה' אבל לא משנה זה הגיע כן הגענו לה' מותר לישראל לת אתה איפה כתוב לך דן כתוב אבל אתה יודע לחשבן חשבונות לא רש מותר לישראל ליתן שחורה לגוי למכור אם קצת לו שכר בלבד שלא אומר לו מכור לי בשבת כלומר למסור
סחורה לגוי למכור לו ולא קצץ לו שכרו פה קצץ לו מותר מותר לתת מותר לישראל לתן לו סחורה לגוי למכור למכור לו סחורה אם קצת לו שכר אומר לו אתה תקבל ממני כך וכך בלבד שלא יאמר לו מכור בשבת ואז הוא מוכח כדרכו מה אכפת לך מתי הוא ימכור אז למה הוא עושה הדעתה דנפשי עביד והוא לא שלוחו עכשיו עוד דין תנו שלקחו ישראל משכון מגוי וקיבל עליו הגוי שמה שיעלה שכר התנור יתן לישראל ברבית מעותיו מותר לית שכר שבת לפי שהוא ברשות הגוי ואין לישראל
חלק בו וגם אין ישראל אומר לו עסוק בשבת וגוי כי כטר בנפשי טרע לקיים תנאו כן זה הלכה ב אז שנייה שלנו היום. לא, לא, זה אותו המשך.
הלכה א' ה תנור שלקחו ישראל משכול מגוי. וקיבל עליו הגוי, מה הגוי אומר לו, תביא לי את זה. שמה שיעלה שכר התנול יתן ישראל בריבית מעותיו. מותר לקחת ריבית מגוי.
מותר לטוב שכר שבת אפילו שלא בהבלעה אין צריך להתנות כלום כאילו הוא בא לקחת את התנור בחזרה שם כן הוא בא לקחת את התנור בחזרה ואומר לו שאני אתן לך מה שיעלה מה זה מה יתן לו הבחיר של התנור זה ריבית שכר התנור יתן ישראל בריבית מעותיו מותר ליטות שכר שבת גוי הגוי יכול יכול להזכיר את התנור לשבת הגוי עכשיו בא לקחת את זה בשבת התנור נמצא אצל הגוי לא אבל כתוב תנור שנקחו ישראל משכון מגוי כן ואז הוא מחזיר לו לגוי עכשיו וקיבל עליו הגוי
והוא מחזיר הוא בא אומר אומר לו תשמע תביא לי את זה ואני מה שיעלה שכר התנור זה הריבית שלך משהו הרבה מה זה הריבית ואני חייב לך עוד כסף הקרן אני חייב מותר ליטות שכר שבת בינתיים הריבית ודאי מותר לקחת לא מדברים עליה עכשיו לא דנים עליה לפי שהוא ברשות הגוי ואין ישראל חלק בו וגם אין ישראל אומר לו לעסוק בשבת הגוי קטורח בנפשי טרח מותר אם א כן אם הפו גויים בתנור של ישראל בשבת אם הפו גויים בתנור של ישראל בשבת על כוחו ונתנו לו
פת בזכר התנור אסור לההנות ממנוש בשביל גויים אפו בתנור של ישראל בשבת בעל כוחו לקחו לו את התנור שלו ונתנו לו פת בסכר התנור אסור ליהנות ממנו גם אם נתנו לו כסף שבת כן במשנה ברורה אומר לו דווקא דוא הדין הם נותנו לו מעות אסור לקבל מהם אבל היה כזה מעשה בפת דיני השאלה והשכרה לגוי בשבת ובו חמישה סעיפים מותר להשאיד ולהזכיר כליו לגוי ואף על פי שעושה בהם הלאכה בשבת למשל יש לו מכונית רוצה להזכיר ממנו מותר להזכיר לגוי אפילו שנוסע בה בשבת נשאנו אנחנו
מצווים על שביטת כלים לא בהמתה בהמה אסור לא מצווה עליה שביטת כלים אדם לא מצווה כמו מצו מסכים ושאומרים ויש אומרים דכלים שעושים בהם מלאכה כגול מחרשה בכל צבע לגוי אסור להזכיר לגוי בערב שבת וביום החמישי מותר להזכיר לו בד שלא יתו שכר שבת אלא בהבלאה כגון שזכיר לו לחודש שלו שבוע אבל להשאיל לו מותר אפילו בערב שבת. מי זה עובר שאתה השאלת לו? לישראל מותר תמיד להשאיל אפילו בערב שבתנאה אפילו כלים שעושים בהם מלאכה הגהב וכן עיקר כיסברה אחרונה אבל דעת השולחן ערוך לא כך
כמריף והרמבם למה הריף והרמבם הם אומרים לא יזכיר כליו לגוי בערב שבת אבל ברביעי בחמישי מותר למה מטעם שלש שביטת כלים זה אסור אתה כבית שמאי תסביר לו אדם מצווה שביטת כליו כמו שביטת בהמתו אבל בת ספירו ספיר עליו שביטת כלים אין אדם מצווה עליו ממילא מותר להשיר להזכיר אפילו בערב שבת מכל מקום גם הם סביר הרי לכל הכלים אין התר להזכיר רק בהבראה אבל לא על שבת לחוט ומותר להשאיל לו בערב להשאיר בערב שבת אפילו שמתנה עם הגוי אף עלגם שמתנה שהגוי יחזור וישאיד לו
לאמר מחי גמנ דווה כשכירות מרן זהג הגעה הגעה אה זה הגעה עד כאן הגענו ב בסדר זה ה הייתי לפניס זה ה זה ה לא אני זוכר שלמדנו תודה לך זוהר רגע אולי נראה הלכות פורים כמה הלכות פורים שנידע איך להתנהג בפורים אין אין עבודה תשים משהו על פורים שים שש על פולים לא אין עברתי על זה אבל אין גם כן לא למדתי היום בליל פורים ובשים מקדי יום טוב קודם שהולכים לבית הכנסת ויש חסידים שחסידים שנוהגים ללך למקווה בערב פורים ככה ככה עושים ככה היה
נוהג מהרחו כותב רבי חיים פלצ'י בתפילת ערבית אומרים על הנשיאים אפילו הם גדול להתפלל ערבית אבל קודם כל יש לנו צום תענית אסתר תענית אסתר צריך כולם נצאו וצריך צריך לבקש רחמים. זה העיקר.
אדם מבקש רחמים. אז זה אומרים על הניסים אפילו אם הקדימו להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים. ראית אפילו הקדימו אז צריך להגיד גם כן על הנסים יש נוהגים להגיד מזמור על הילד השחר לפני ערבית אנחנו לא אומרים אותו לפני ערבית בבוקר אומרים על הניסים מתפילה בברכת המזון בלילה וביום בעיירות המספקות אם הם מוקפות חומה מאוד יהושע בן שעושה בפורים בספק בשני הימים יאמרו על הניסים רק ביום יד אדם ולא בטו משום חשש הפסק קריאת המגילה בלא ברכה שר מצוות פורים שלוח מנות נתנת שות גם כמספקה בשני
ימים רק מה לא מרבים כמו ביום יד חמובדיה אומר שהם יכולים גם להגיד ביום אה ביום טו אלה שביד ד עושים פורים על הניסים בתפילה זה לא הפסך אומר שאפשר לומר אתה עוד מחכהני ככה הרב שחיינו שהוא ברך על המגילה הוא צריך לכוון על כל המצוות שהוא כן נכון נכון מי ששכח לומר על הניסים בתפילה אינו חוזר אלא אמר אחר אלוקי נצו בסוף התפילה מודים אנחנו לך על הניסים על הפורקן אחר תפילת 18 יאמר החזן בבוקר יאמר החזן חצי קדיש ולא או בלילה אחת תפילת 18
בעלי יאמר החזן חצי קדיש בלבד ולא יאמר תתקבל פי צריך לומר ואתה קדוש ח קריאת המגילה אז לא אומרים תתקבל חר קריאת ת המגילה בבריכותיה מתחילים ואתה קדושב תלות ישראל אחר כך אמר שליח ציבור קדישתקבשר למעלות סע עיני קדיש שישלמה ועלינו לשבח טוב לאט לאט זוהר לא הביאו לך אני דבר תשבן כלום לא צריך ט אנחנו מעויבוא עמני כמה רבי שמעון רזה לחוכמת מגזרה דינה קשה כתבדה כדת לרז חדשה ככול אמר קודש בריך כעד ישראל זכאן תגברי על כל חדש והתגבר חלד קשה חס ושלום בשעתי
עמלק ישראל דינה ברח כל ברפידים ברפוי ידיים פה לחודשה כן זמח כרבה ישראל חדה חד גדי כנעני אמר רבי שמעון נעלה ותה כרוגה לקדוש ביך נלה כמדבריך נסב לגברתה לרשימה קדישהון נעלה תולח מדית רעית על כל פנים קדושה בכבה קולה ויאמר משה לושע בחרנו אנשים לחם בעמלק כמה חמה משה זגמקודשברו פקיד משקל אמר משג זהתי כאשר משה ידו גב ישראל ישראל דק משהתאז בקרב נצלו על ידו אמר רבי שמעון קלי בעיניך קרי דעמלק תחסמין יומל הוא זמנה והוא זנ מלכ בגוג ומגוג שתקע כבתה ולגין חייל
תקן סגין אל בגין חוסק קדשה ויאמר משה יהושע יהושע חרה ואב רבי תושע בנער כמה תקפן מנה אלא משה ברוך הסתכל וידע חמ חמהסמ תקיפה יהושעז מדרגע שתקע התי בשכנת זמנה ליו אחי ד במשה נסחיד שתקר יהושע אחד מינה במבי שמתר דקר נער ביצירה והיינו דאמר רבי יהודה דרטיב תראה ירושלים עיניך תראה ירושלים לבן שענן אוהל בלי יצען בליסע יתדותיו לנצח ירושלים ירושלים דלי דקר אוהל בסען דני שגרת למר בגלותה בדורז דכתיב יהושע רבינו נער נער ודאי לא אוהל בלשען מנמד בכל יומה ויומה יניק משכינתה
כמנער דלילה לא מש ויניק מינה את הדירה כך הוא הנער דלתה מוש מתוך האניק מינת הדירה כנקמה משה עמלק משות עלה מיד משה יהושע בחרנו אנשים צחם בעם דילך קרבתה זקבד לו נשים זכאים בני זקאין ת חזך פתום הכורת אדוני אלוהינו שטור לפני כטורסמים זמן שבקת אותם משה כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה לך מים נטף חן בסמים בונה זקן ב משה קח לך סמים נטף ושואל בנסמים זקן בדיה ויאמר אדוני משה קח לך מים נטף שחלת חין בנה ז בת בבד יהיה בבד בקמר יהיה בבד
בקמר יהיה בבק הזו ועשית אותה כתוב קודש אשר קודש קודשים עליו אהרון כות בבוקר בבוקר נרות בן ארבק דבר כות קצ 368 מנים היו ב 365 כחמה מנה בכל יום חצובים ש מרס גדול הכיפורים חזר בער הכיפורים כדי לקיים צבדקה מדקה ואנצורי והציפורן חין בעני שקום מלך רבי נתן אבלי אומר כשיים נתן בדבש ואם חיסר אחד מכל החיים בגב כן כש עזו מג מפנ של מכסים במקדש בני הכבוד תניה רבי נתן אומר כשהוא שוחק אומר הדרך הדרך פני שכל יפה לבמה עצים גשר שמנו אמר רבי
יהודה זקנים כמדתה כשר 70 שחור טוב של נבש אין אדם יכול לעמוד נרח למה הם מערבים בדב פני שתו אמרה ככוסר כתוב מנו של אדוני ויאמר עליהם ישראל אביהם כן איפה זאת עשו ברכות שעות שבכל ויאמר עליהם ישראל אבין אם כן איפה זאת עסוק מזרת הארץ בכל מנחה מעד צורי מעדב שליחות ולא בוטים ושכדים ויאמר עליהם ישראל בנו אם כן איפה זאת עשו חו מזתחם האיש מנחה מעד צור ומעדש מושכדים ויקרא מוש ישראל ויאמר עליהם ישחו חו לכם צפחות וקחתם אגודת יוסף ותבלתם בדם אשר בסף
והגעתם משק מן אדם אשר בסף ואתם נות בוקר מצרים על המשקוב שמזוזות על הפתח ולא יתן משכ לבוא את בתיכם נגוף היה עשתמנורה זהבתו מקשה עשה את המנורה ירכה וכנגה כפת הופך חיה ממנה היום שלושה קנים יוציאים מצדיה שלושה קנים מרונה מצידה אחד ושלושה קנים מרונם מצד השני שלושה גביעים משוקדים בקנה אחד כפתו בפרח שלושה גביעים משוקדים בקני אחד כפתו בפרח כן ששתקנים היוצאים מן המנורה ובמנורה בעה גביעים שוקדים כפתורי הופכה וכפתור תחת שני הקנים ממנה בכב תור תחת שני קנים ממנה בכבתור תחת שניה קנים
ממנה לפני ששת הקנים היו צים ממנה גב תוריהם וכנות ממנה היו כולם שעה אחת זהב טהור היה עשה אתיה שבעה אמר ככה אמרת זהב טהור ככה הטורה ואת כליה אדוני שי עיניותנגן חיינו על בית אדוני לנגן חיינו על בית הדע בן עולם שזה זב עדך משה גם כמרא שראה אדוני את משה כן עשה אתה ויאמר משה ארון קח את המתז אלא מחבר על חנג ויקח ארון כאשר דיבר משהו קח הנגף בעם ויתן את הקצפה עליו ויעמוד בין המתים ובין החים עצר המגפה שח משה מגפה נעצרה
ויאמר משה אחרון ככה אמרת זה קטורת והולך וה לפני על צ כסף פני הנגף ויקח הארון כאשר דיבר משתגנגף בעם יתן יעמוד בין המתים בי מגפה מגפה נעצרה ויאמר משה אחרון כחת מצות ולך אדם מכפר עלם כיצחק כצפח הנגף ויקח אהרון גשר דבר משה תוך הג נגב בעם מה יתן ויעמוד בין המתים בין החיים צה מגפה שב משה מגפה נעצר ויאמר משה אהרון כחמש בזלך אלה מכפר עליהם כי צבחנג ויקר אחרון כאשר דיבר משה ויערצת תורה עמוד בגפה שגפה נעצ צנה עוזרך בוקר חזר צר מסגש
בוקר חזר לי בזגת כי חזר ואני ואני אשיר עוזך ביחך כיתבצר ביום כי חסך לבוקן וזכר עשיר ואני למנסה בגללנו חס ויפל צ המגפה עלינו שבסתר עליון יום בת שדינו על מצד הוא יציא לך הוא מתו לא צירה מפע לילה מחים פ מצידך גש רק בעיניך תבך רע כמך על כפי אשת עצב לבה ושל טוב חיה דשמעלה תיתן לנו מדים לבושה פה חוכמה צופיה הליכות אדוניות אדוני המלך קוראנו אנה בכור גדול הנך כבד גיבור ברח בזקבל צנוע רצון קריאת פטום הקטור פסוק טעמים ראש תיבות מעלינו
כל חנופנים הדין הגדול שפחנו בתלחצנו מוקל כשב מילוים מתוק השמות למלאכיך הקדושים ששמרו לנו כל ישראל אחנו דבר מגפה כל דבר רע שמותנו אתה ועד עולם כוח השם לפו שם תקשר דינינו שם ששם תחיל תשמיד כל המשמטגים כמת שלנו בשלושנו וכן יעלו כל הקדושה אשר בתוך הקליפות קום קדוש משפטי חי רעה מן הארץ חייב לרות צריפים לפניך צלי עוד שנייה למה יש לנו המבחן של ראשי עוד רגע חציך הרבה רבי מנשה עוד רגע עוד רגע עוד רגע נבחן רגע אחת זה הולך מהר לכתוב בניו ידגר
כתבת בני יהו שיתנו לי אני אכתב שיתנו לי מי שכותב בניו מה אתם רוצים שאני אהוף הרב לא אתה לא חייב האם לכל הדיברות הנאמרות קריאה שלא מתייחס מה אני האם לכל הדיברות נאמרות קריאה מה היו ההפסקות משמשות? לא, אבל לכל הדיבורות נאמרה קריאה.
כן. תזכור שלא נת לי אף. אני אכתוב את זה בפרוטוקול שלו. זה לא אני מחלוקים מקבל גם כן.
הוא הוא נותן הוא מ אה הוא הוא כן מה היו ההפסקות משמשות שיתבונן נכון אני בעצמי כמוך לומד לא מחלק אני ראיתי שהכל נתן נתן הכלי לא התייחס האם גם ישראל שמעו רבי חיים אתה יכול לתת לו מבחן הביא לו למי לאיזה ידגרג אומר אני יודע את כל התשובות לא נותנים לי אבל כל תשובה עם תפשית עם קוש עם לא אמרתי אם אני יודע אבל אמרתי לא נותנים בשך לא נורא עשינו האם גם ישראל שמעו לא עכשיו איך הכל נפסק באוהל מועד הסבר מה מלמדת לי
כל תיבה בפסוק אדם כי יקריב מכם קורבן מן הבהמה אוהו אדם ולא מנג אומר אדם הראשון שרים לא מנגז הכל בשביל כן אדם ככה מן הבהמה מכל הבה בקרציא את הנעבד לנס להוציאצבד המוצא להוציא את הנובח שמיש מן הבקר להוציא את הנעבד נסו והוציא את המצע כוכב הוציא את הנוגח שלי מן הבהמה מה מן הבקה ומן הצאון? רגע יש עוד איך כתוב פסוק מנצון זה שמית לא אתה מוקצה כתבתי מן הבהמה לבלבל בסדר קורבן עולה קורבן עולה זכר או נקבה זכר כך כתוב בתורה ומה הדין
אם תערבו עולות בעולות או בחולים מה ביחד ונרצה לו על מי מרצה עשה האדם המלך לעשות לא הוא עושה לבד ידג הוא יודע את הכל האם השחיטה בכהן לא לא חייבת מהקרבה ויקריבו מהקרבה בכהן כן בעלתם דם שנתערב כשר או לא אם יש את רובו זורק אותו בול בסדר עולה וזרקו איך הסדר תרך חמש זה 100 אין זמן מי שברך לאבותינו הקדושים אברהם יעקב ברך כל הקהל הקדוש כדעל מהברך זכה אתון בבריאות ובשמחה וישועה אורך ימים דשנים רעננים בריאים ושמחים יהיה שמחה בכל בית וישועה בכל
בית כן יהי רצון למר אמן רבי חנניה בן אמן ‏No.
