📖 הדף היומי מסכת חולין דף פו-פז📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יב אב תשפו

[כחכוח] בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום אחד בשבת קודש, יום ראשון יב מנחם אב תשפו. הנה זכינו לזכות גדולה לשבת נפלאה שבת נחמו נחמו עמי יאמר אלוהיכם התחנו שבעה דנחמתה ובעזרת האלו בשועתו יהיה ישועות גדולות אנחנו נמצאים בשיעור הראשון ביום ראשון בעזרת השם היום הדף הוא דף פז הפז אנחנו נלמד דף פו שלמדנו בשבת אבל בתורה ברוך השם זכינו עשרת הדיברות וסיימנו איך פלא פלאות וקשרתם ניות על ידיך והיו לטוטפות בין עיניך זה מעלת התפילין כמה כמה היא חשובה מאוד, כמה צריך כל יום לדקדק בה. לא כתוב במדרש תהילים.

אמר רבי אליעזר, תסגור לי את הדלת הזאת. תהיה ילד. לא לרב, לא לרב. אני אומר בחינה אמר רבי אליעזר אמרו ישראל בני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אנחנו רוצים להיות גיעים בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פניאי עוסקים במלאכתנו מה לעשות אמר להם הקדוש ברוך הוא קיימו מצוות תפילין מעלה אני עליכם כאילו אתם מגיעים לילה ויום בתורה הקדושה ראית כמה מעלת הגדולה מעלת התפילית מעלה גדולה מאוד מאוד כמה זה זכות גדול כמו שאדם כל היום עוסק בתורה אז זה זכות גדולה זה דבר ראשון הלאו כתוב במרן כתוב במרן שאדם לא יסיח דעתו מן התפילין.

כתוב בהלכה בשולחן ערוך, חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה שלא יסיח דעתו מהן. בשאר הכוונות כתוב אפילו בתפילה בזמן שאדם עוסק בתפילה לא יסיח דעתו מן התפילין. אתם יודעים כשיעקב אבינו כתוב על זה וראו כל עמי הארץ תודה כי שם השם נראה עליך ויראו ממקשיעקב אבינו הלך להילחם בעשו כתוב בזוהר הקדוש שהוא לבש תפילין בא אליו עשו עם 400 איש איך הוא איך הוא ניצח אותו אומר כתוב שהוא לבש תפילין וככה הוא למה יש שמה שבעה שבעה בבין אז זינין ואלה כנגד שבע כוחות הפילו כל

השבעה ראשים של ה של הנחש של הסתר אחרה מפלא פלאות כמה זה כוח גדול יש על התפילין אז לכן צריך להשתדל על זה אנחנו עושים גם שבעה קריכות הרב משנבה האדמור משנבה היה אומר אומר לתלמידים כן כשהם מניחים תפילין אז עושים שבעה קריכות ביד אז הוא אומר תחשוב ואתם הדבקים באדוני אלוהיכם חיים כולכם היום זה שבע ואז ככה זה יגרום לבן אדם שיהיה יזכה להידבק בבורא עולם זה יקשור אותו לדבוק אותו בקדוש ברוך הוא זה כוח מיוחד בעזרת האל לכוון בזה. [כחכוח] היה עשיר אחד אבל

היה חמצן.

היה בא בשבתות בימים טובים, היה בא לבית הכנסת והכל, אבל בימי או לא היה בא. היה מתפלל לבד. שאלו אותו, איפה אתה כל הן שבוע מתפלל? אמר, אני לא מתפלל בבניין.

אומר, למה? אגיד לכם את האמת, אין לי תפילין אז אני מתבייש לבוא לתפילה. איך אתה מוותר על מצווה כזאת? היה לא אין ארוך לשחרה.

זה כמו אדם לומד כל היום. זה מקדש את האדם. קדש זה מקדש צריך להניח תפילין על הראש זה כנגד ארבע מוחין ועל היד איך כתוב במרן שציונו הקדוש ברוך הוא להניח ארבע פרשיות אין לו אין קדשני כל בכו ויה כביך שמע והם שבוע שהם מורים על ייחודו ואשר לא הכוח והמשלה בעליונים מתחתינים לעשות קרצונו שעבד שחורה נשמה ש במוח וגם עליהם שהוא עיקר התאוות והמחשבות אז איך אתה מה באיזה אופן אתה רוצה לוותר על דבר כזה? זה מי שלא מניע תפילין זה נגר פושעי ישראל בגופן גיהינם כלה והוא לא קנה.

איך אתה עושה דבר כזה? הוא רעד והוא החליט לגבור על רגש קמצנותו ויכחוש לו תפילין ואז הוא יבוא להתפלל במניין תפילין מהודרות. שאל את הרב פיפל קוסן כמה יעלה תפילין מהודרות? אמר לו 40 זהובים.

אז הוא אומר לרב, לא צריך שכבודו יקנה לי, אני אשתדל להשיג אותם ממחיר יותר מוזן. יש לו כסף, יש לו הכל, אבל קשה לו, קשה לו להוציא. אומר הלו עד עד אומר לו עד הקר שתקנה תפילים ותניח אותם ותזכה להיכנס לגן עדן. אחרי זה הופיע לתפילה אומר הציג לפני הרב תפילין שהקנה 40 ארבעה זהובים עלולה אומר זה לא מחיר הקלף והגעה איפה הסופר אין טוב אומר שמה אני אעשה שיהיה הכל הרלו בצב הראש של המוכר מה אני יכול לעשות אומר מה תרוויח בכך אתה לא תנצל

אחר כך מגיהינם החובה עליך מותלת לני תפילין כשרות הבין הרב ש אין מה לדבר לתו כמו שמצווה מדבר דבר הנשמע הוא לא רוצה לשמוע אחרי כמה כמה זמן הוא רואה הוא רואה בא אליו איזה תודה רבה בא אליו איזה אחד הוא הוא בא לבית הכנסת הרב רואה שהפנים שלו נפולות אומר למה פניך נפולות היום אומר מה אני אגיד לך נפלתי בפח אומר למה אומר בא איזה סוחר ממולך מכר לי אבן טובה שאין כונתה בסכום עצום ובסוף יצא שהבן מזויפת >> והוא אומר מזויפת איך קנית אומר

עשה יד אחד מומחה לאבנים טובות שיתעני בוכה נשולן אומר לךמה מה מה זה מה אתה מה אכפת לך שבן מזוייפת העיקר שאמר לך המוחה >> שזה טוב אז מה אכפת לך אם היא מזוי אבל הוא אמר לך כמו בעל התפילין מה אכפת לך עבון חלב [‏צחוק] מה אכפת לך שזה מזויב אז הוא כועה כועס מה אתה מדבר איתי מה זה יעזור מה אכפת לי שעוון תלוי בו ההפסד כולו שלי [כחכוח] אז אומר לו הרב שמעו אוזניך מה מדבר אתה מעוון אכפת לך זה העוון תלוי בו

זה שאומר שרנו לו ממצוותיך משפטיך הטובים ולא שווה לנו היינו חושבים, אתה מבין זה לא דומה לעסקים, אתה מבין אדם חושב חושב מה נעשה?

צריך מאוד מאוד להיזהר על התפילין. אתה יודע מה שהיה פעם עם המשנה של המלך? היה יהודי והם מזלזל במצת תפילין. כל אחד שבא אומר לו מה אתה מניח תפילין מה זה יעזור לך מה זה היה מזלזל בזה באחד ה באחד הימים יצא מלך לאיזה עניין מלחמה עם איזה מלכות והוא היה יושב במקום המלך הוא היה משנה למלך אז היה יושב בכיסא המנוחה יום אחד הוא היה שם בגינה של המלך באה מידת הדין אומרת אתה רואה לא מניח תפילין לכך וכך ולעג.

טוב, הגיע הזמן בא צייד אחד ירה באיזה באיזה עוף פגע בו, [נחירות בוז] הרג אותו, מה לא ידעו מה לעשות עכשיו עד שיבוא המלך עד ככה יקח זמן ועשו לו לוויה ושמו אותו בתח האדמה אבל לפתח הגיע המלך אחרי שלושה ימים איפה המשנה שלי מה קרה לו וזה אוהב אותו מאוד את היהודי הזה היה פיקח, מדריך את המלך בהרבה דברים. אומרים לו מה שקרה אומר זה לא יכול להיות תראו לי אותו. פתחו את הקבר אחרי שלושה ימים רואים אחד שני נכשים אחד על היד ואחד מסובב לו על הראש. ד הוא נבהל.

מה שעושים נוצאים לא יוצא. אמרו אף אחד לא יכול לענות לך את זה. זה רק הרב של היהודים. קראו לרב, הרב אומר לו, הוא היה מזלזל במצוות תפילין, לא מניע וגם לא נותן לאחרים להניח.

ולכן זה מי שלא עושה תפילין אז מראים לו מן השמיים, יגלו שמיים עוונו וארץ מתקומה זה קורה לו. בסדר? השם יעזרנו שאנחנו נזכה ככה לדקדק. אז לכן אדם מה צריך לעשות?

תפילין זה לקנות אותם שאדם הזמין אותם אצל סופר הכי מומחה והכי יפה ויודע לכוון את הכוונות וגם הבתים שהם יהיו הכי טובות זה לא פיפטי פיפטי והתפשר על מה שיש לו למה זה נצח זה זה קודם כל זה עיקר החיים של הבן אדם וגם מה הוא אחר כך כל יום הוא עושה מצווה סתם שתיס סא בעבונים לכן אין דבר כזה צריך לראות שהסופר איך הוא יהיה וה בטח הכי טוב שיכול להיות הכי טוב שיכול להישע זה זה הכי טוב שאפשר אה צריך שגם יהיה סופר שהוא

יודע והוא יראה שמיים ושיראה אתה מבין זה לא רבנו הארי אומר צריך שיכתוב את את הראש ביום אחד זה לא את הכל ביום אחד כן ולהכניס את זה באותו יום ולהשחיר את זה ו ישזה כוונות חזקות אנחנו משתדלים אני כבר פעמיים או שלוש עשיתי תפילין פעמיים או שלוש הזמנתי אצל סוף סופר פעם אחרונה הזמנתי צלח של אפל בואים למה >> הוא סופר אבא אח שלו אשכנזי אבל הוא כותב ספרדי מאוד יפה ורציתי לראות למה אני כזמנתי אצלו כי הוא ירא שמיים גדול וגם הוא דייקן הם

הם חזרו בתשובה בבת ים אצלנו והם היו נגרים עם אבא שלו ודייקנים כל עבודה שהוא עושה ביסידויות אז יש להם דייקנות הוא עושה כל דבר תראה גם עופר רבי עופר וגם אחי והם דייקנים הוא אח שלו הגדול הם מדייקים בעבודה כיוון שראיתי שהוא דייקן [כחכוח] וכל דבר רוצה שזה יהיה הכי טוב ושמתי לב עליו על הכל אמרתי לו תפשיו שאני לובש זה לא שלו לא >> כן בסדר זה של רבי חכם [כחכוח] השם יעריךמה בטו אחד של הרב טווין רבי משה טווין כתב אחד כתב לי

רבי רפאל כהן רבי רפאל כהן >> אח שלב שלום >> אח של הרב שלום הרב שרבי אמר אצלהם כן אז אני לובש את זה תלוי פעמים אני הולך לאיזה מקום, לוקח את התפילין ההם, יש לי עוד תפילין. למה? שיהיה הכי טוב שיכול להיות. גם הבתים, גם הזה תמיד צריך שיהיה הכי טוב.

>> רצועות כן מעניין >> כן, גם עשיתי ריצועות. כן. אני משתדל משתדל. לא, למה אני אומר לכם את זה?

שאתם גם תעשו את ההכי טוב הכי טוב כן אנחנו הולכים לדף היום זה דף אמרתי לכם היום הדף זה דף פז אבל אנחנו עכשיו קודם כל זה שיעור ראשון מקדים נלמד דף פו בסדר דף פו תפתח כן בוקר טוב >> לפתוח לפתוח שיהיה לך זמן תקר את המכנב הזה תגיד להם אתה יכול לעזור לנו לא עכשיו שיעור >> השם יעזור השם יעזור לך קרך שמת בפנים בול >> בלי זה לא שווה כלום >> יפה בסדר [‏צחוק] במשנה >> במשנה הגענו למשנה יום שיסי הגענו למשנה תפתח

>> דף פו במשנה מהמשנה ועד המשנה וחזרת שועתו השם יזכנו להורדו לראה אותו >> העיקר שנזכה ללמוד תורה >> אמן >> זה זכות גדול מי שישב ועוסק בתורה הקדושה אין כמותו בעולם אני בזכותכם גם כן לומד אתה רואה אם לא איפה משנה כן >> חרה שותה בקטן ששחטו ואחרים רואין אותן חייב לכסות אתה מבין השחיטה היא צריכה להיות ראויה לאכילה שחיטה טובה שאפשר לאכול את הקוקוריק או את החיה הזאת את הצביא ואת האייל לכן צריך שיהיה יש שחיטה אז חשו שוחטים שאתה לא בסדר אבל אם

גדול [כחכוח] עומד עליהם אתה מבין למשל אפרים עמד על אחרי שותה וקטן הוא עמד עליהם אחרי שהוא למד בפורת יוסף הוא יודע לעמוד עליהם עמד עליהם וראה שהם שוחטים טובים ואז כששחטו הדם הזה חייב לכסות לדמו חייב בכיסוי הדם אם אין אחרים רואים אז לא מכסים >> לא למה לא חייבים לכסות בגלל שזה לא שחיטה ראויה להכיל אסור זה כמו נבלות וטרפות הנה עכשיו המשנה תגיד בינם לבין עצמן אבל אם השחיטה הייתה רק בינם לבין עצמם פטור מלכסות פטור מה זה פטור פטור אבל אם הוא

ירצה חסה בלי ברכה כמובן יש שכתבו אסור לכסות אתה יודע יש אומר אסור ושם מכסה למה באמת אסור לכסות אם יכסה את הדם בעפר יבוא להגיד ש שהעוף כשר לאכילה ואז יבואו לאכול אותו לשים אותו בסכינה וזה לא נכון לכן אסור לכסות זה שאמרו אסור לכסות כן כן בוקר טוב לכן לעניין אותו ואת בנו >> אתה רואה אותו כתוב אותו בינו לא תשחטו ביום אחד אז אם חרש שטה וקטן שחטו שחטו את האמא נגיד כן והחשב ואחרים רואים אותן אסור אסור לשחות אחריה ב אסור לשחוט

אחריהן את הבובה את הבן אסור למה זה כמו שזה הלכה אבל אם לא ראו אותם הנה בינן לבין עצמן רבי מאיר מטא שחט אחריה אומר השחיטה פסולה ולכן זה לא נקרא שחטו את האמא ומותר לשחוט את הבן שחיטה ראויה וחכמים אוסרים למה נכון שאחרים לא עמדו על גבם וזה חר שוטה וקטן אבל אולי באמת שחטו טוב והשחיטה הייתה שחיטה ומודים שאם שחט מודים שאם שחט מודים חכמים שאם שחט אחריהן שאין לו סופק את ה40 למה זה עבירה מספק מה אתה טרה בו לא ספק 40 מלכות

אולי לא שחטו כדין והיה מותר לשחט אחריה לכן לא ספק מספק לא סופק את ה40 זה המשנה עכשיו הגמרא גמרא רבנן מה ישנה הרשה דלא פנייגה ומה ישנה השפה דפיליגה הגמרא שואלת חכמים נחלקו על רבי מאיר אמרנו רבנן זה חכמים שנחלקו על רבי מאיר גמ שואלת מה שאנר בכיסוי אדם שאמרנו שמה לא נחלקו על רבי מאיר רבי מאיר אמר שפטור מלכסות [נחירות בוז] שם >> ושמה לא נחלקו על רבי מאיר להגיד שחייב בכיסוי מספק היית צריך להגיד שחטו בינן לבין עצמם חיה ומ שנספה באותו ואת

בנו דפיליגה הם אסור לשחוט אחריהם מספק למה מה >> זה עכשיו תירוץ תרץ את הגמרא רשע ימרינה חיים עם נכסות עם שחיטה מעלייתה היא והתלמ משחיטתן יפה מרו הרואים אם תגיד שיהיה לך מספק יאמרו הרואים שיש חיטה מענתיים זה משום שחטו יפה והתלם אכל משחיטתן יבוא לאכול מהשחיטה זה ספק נבלה לכן חכמים >> [נחירות בוז] >> אסור לכסות אבל ספנמ אז הגמרא שואלת אם זה התירוץ ספר הנמ כמן דקמר רבנן אסור לשחוט אחריהן אמר שחיטה מעליתה היא ותל מכל משחיטתן יאמרו זה גם אותה דבר תגיד

בספע למה אסור לשחות אחריהם אומר לא ספע לא ספא אמרה בסרה דלא כמבעילה הרואים שהטעם למה הוא לא שוחט אחריהם זה לא משום משום איסור סור אותו ואת בנו אלא בשרה לא קם בעיה לה הוא לא צריך עכשיו לבשר יש לו יש לו כבר אחד מה הוא צריך עוד כמה הם בבית לא צריכים כל כך הרבה בשר שיהיה טרי בריא אז הגמרא שואלת רשענמ אמרי ננק חצרה הוא צריך אם ככה גם ברשע אתה אומר שיבוא בכיסוי לא ניחו שיבוא לאכול משחיטתם למה אני אגיד לך אתה

יודע הוא רוצה לנקות את החצר שמה דם אז ולכן הוא מכסה את הדם לא בשביל לקיים מצווה אלא בשביל שלנקת לנקות את החצר מדם מה יקלמר >> לא לא אז הגמרא זה מתרצת שחט באשפה מה יקר למאמר טוב תגיד לי לנקות את חצרו אבל אם הוא שחט בתוך ההשפעה מה תענה על זה? כן בבית דין בא לשאול הוא בא אדם לשאול בבית דין אם צריך לכסות שחט בהשפעה אומרים לו שיכסה אז זה מה תאמר מה שבדיבו היה לחיטה זה י שלא יבואו לאכול מזה זה מה

תענה הוא תעמיך ספרמן באמלך מה יקלם ממר יאמרו שאסור לשחוט אחריה יבוא לאכול משחיטתן אלא רבנן הכולם מתפל באמת רבנן גם הרשע נחלקו על כל המשנה גם על כיסוי הדם ונתרלה לרבי מאיר אדמסיק לה למלתה והדר פניגוה הם >> אלא באמת הם חולקים גם >> מה שלא נחלקו ברשע המתינו לרבי מיר עד שיגמור את דבר אף ואז הם חלקו כן בסדר אני רואה שאתה רואה יפה שמח זה טוב אתה שמח בטח לזה משה קשור בשלמה רבנן >> בשלמה רבנן לחומרה אלא רבי מאיר מטעמה בשלמה רבנן

מבין את הטעם שלהם כמה שיש ספק אם שחטו כדין אז יש הלכת לחומרה >> אלא לרבי מאיר מה היא טעמה למה הוא לא חושש מספק צריך כיסוי ולאסור ולשות אחריהם למה אז זה התירוץ שאמרנו למעלה אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן מחייב היה רבי מאיר על שחיטתן משום נבלה. תראה מה אומר רבי מאיר מחייב על שחיטה כזאת משום נבלה מלכות מישהו משחטתן יש לה יש לה בשר דין נבלנה אין בזה ספק אצל רבי מאיר אז לכן ודאי לא צריך כיסוי אדם מה היא טעמה שזה ודאי

נבלה אמר רבי מ הועיל ברוב מעשיהן מקולקלין רוב מעשיהן שותה וקטן הם מקולקלים והם פוסלים את השחיטה, הם לא יודעים שום דבר יכול להשות שהייה, יכול חלדה יש הרבה בלאגן שותה הוא יכול לעשות איך שהוא רוצה הוא לא שם לב [שיעול] הגמרא שואלת אמר לרב פפא לרב הונה ברד רב יהושע ואמרלה רב הונה ברד רב יהושע לרב פפה אמר יהיה רוב אפילו מעות נמה למה למה אתה אומר רוב מעשיה מקולקלין לכן שחיטתם נבלה אפילו מיעוט מעשי מקולקלין גם שחיטתם נבלה למה זה רבי מאיר רבי מאיר

האיש למיעותה בכל התורה רבי מאיר חיש למיעותה >> ולכן סמוך סמוך מעותה לחזקה קודם כל סמוך מעוותה שמקלין חזקה של איסור היה להם קודם עם השחיטה איסור ויתרה לרובה אותו ואת בנו ויתרה לרובה הרוב של המתכנים על ידי הבשר של דין נבלנה דתנן איפה ראינו את רה נרובה דתנן תינוק שנמצא בצד העיסה הוא בצק בידו היה אדם לא שהוא עיסה ועכשיו הוא צריך לתת מזה תרומה הכהן חלה פרשת חלה צריך להיות קדוש >> צריך להיות קדוש תרומה כהן תינוק שנמצא בצד עשו ובצק בידו רבי מאיר

מטהר את הבצק ועיסה לא חושש שהתינוק טמא אותה חכמים מטמאין את העיסה למה למה חכמים מטמא פני שדרכו של תינוק לטפח הוא הולך בהשפעות הוא הולך שרצים מצויים הוא כל הזמן מטייל הולך רץ ממקום כל מיני מקום. אז לכן הוא הוא נגע בשרצים וכשהגיע לעשו הוא נגע בה וואזמ אותה.

>> מה זה תינוק? כמה כמה התינוק הזה? בן שלוש ארבע לוקח בצקוב יכול לקחת בצק >> לא לא הוא לא הוא תשמע מה הוא עשה הוא הלך הוא הוא הולך בבית בכל פינה הולך ברחוב מסתובב אז מסתובב אז הוא נוגע בכל מיני כאשפות כל מיני מקומות מלוכלכים ולפעמים הוא מוצא גם איזה איזה שרץ מת והוא נוגע בו אתה מבין ואז אמא עושה בצק אז הוא הולך איפה שהבצק הוא גם שמה נוגע לא ראית תינוק לוקח קצת בצק ביד הוא רוצה לא לא אוכל זה פלסטנינה בשבילוכן

בסדר [כחכוח] >> בפרט כל רואה גם שיש לו בצק ביד אולי לקח מתוך העיסה >> לא אולי אמא של מגיעים בכל מקום >> ואמרינן על מה טעם הדרבי מאיר >> יכול להיות שאפרים נתן לו גם בצקה לא משחקים לא תגיד דברים כאלה לפעמים אין לפעמים זה אתה תפריע >> נתנן >> תינוק שנמצא בצד עיצה בסק בידו רבי מאיר מטהר וחכמים מטמאין פני שנדרכו שתינוק נטפח בהשפעה ואמר לה מהתעמד רבי מאיר כסברום תינוקוד מתפחין בהשפעה ומעוד אין מטפחין וישה זו בחזקת טהרה עומדת אתה רואה עכשיו זה

הפוך האישה בחזקת טהרה עומדתמוך מעותה לחזקה תראה לרובה למה מעוטה שלא מטפחין חזקה של האישה שורה ולכן אתה לא יכל להגיד רוב מטפחין ולכן מתערים את העיסה >> אז למה גם פה לא נסמוך מעוותה השם מעשיהם מקורקלין חזקת איסור של החיה ונדון אותם כשחיטת נבלנה משרט את הגמרא אם אמרו בספק טומאה לטהר אז מה האם יאמרו גם בספק איסור להתיר רק עושים את הדבר אם אמרו בספק טומאה לטהר שהלכה למשה מסיני ספק טומאה טהור נעשה לידי תינוק אין בו דעת אז ספק טומאה טהור ודו מספק

שומעה להתיר ספק דאורייתה לחומרה לכן צריך לכן הואצרך רבי אמן אומר שרוב מעשהן מקולקלים עוד אמרנו אחרי שטה וקטן ששחטו הורה רבי כרבי מאיר היה ככה מעשה להלכה כרבי מאיר ששחיטתם היא ודאי נבלה בהורה רבי כחכמים שזה ספק נבלה פעם אחת אתה רואה הורה רבי כרבי מאיר שתתה ודאי נבלה פעם אחת אתה רואה אורה רבי כחמים ספק נבלה הם מנדי אחריתה איזה היה אחרונה תשמע אני אגיד לך מה היה תשמע דרבי אבא דרבי אבא בר דרבי חיא בר אבא ורבי זרא רבי אבא בנו של רבי

חיא בר אבא ורבי ז אתה רואה מה היו קוראים ילד כמו שם אבא רבי אבא בנו של רבי חיה בר אבא >> ורבי זרע אבוקימ בשוקה דקיסרי הפתחה דבן מדרשה היו עומדים בשוק של כיסר על פתח בית המדרש נפק רבי ימי ב מבית המדרש השקחינו ה אותם עומדים על הפתח אמר אמר להוא לו אמינה לכו בעידן במדרשה לא תקיימו הבריי לא אמרתי לכם בזמן שבית המדרש בפנים וכל החכמים לומדים אתם אל תעמדו בחוץ צריכים אותכם עם ישראל צריך אותכם אתם חכמים צריכים ללמוד מכם תורה דין

מה היא כן ש מצריך לשמעתה ואתה תחה שמלא יש אדם שצריך לו להבין איזה דבר לא תהיה השמועה בירורה לשאול לשואש בפנים אם הייתם שם הייתם יכולים לפרש להגיד רבי זרע על נכנס ס אחרי [נחירות בוז][כחכוח] דברים של רבי אמ רבי אבא לא על נכנס יתב וכמה בעיה להוא יתוק היה קשה להם בבית המדרש הם הנהו אחר איתה איזה הוראה של רבי אחרונה למה הורה רבי כחכמים והורה רבי כרבי מאיר איזה הוראה הייתה בחרוה שנדע איך לנהוג אמר לו רבי זרא שב קיטול ניד לאלה לסבא.

אם הייתם מוזבים אותי קצת בחוץ, הייתי [נחירות בוז] שומע את השאלה והייתי שואל את הסבא, את רבי אבא דין מה שמי עלה מאבוה ואבוה מרבי יוחנן אולי שמע מאביו רבי אבא ואביו שמע מרבי יוחנן ורבי חיה בר אבא כולו לתין יומין כמהדר תלמודי כמדר רבי יוחנן תראה מה זה רבי אבא כל 30 יום היה חוזר על תלמודו לפני רבי יוחנן כל מה שלמד באותם 30 יום.

באותם 30. תראה איזה יופי. [נחירות בוז] אדם צריך כל יום לחזור על מה שהוא לומד כמה פעמים שיהיה לו ברור. אחר כך סוף כל שבוע לחזור על כל השבוע.

סוף כל חודש לחזור על כל החודש. סוף כל שנה על כל השנה. חובה איך אדם ידע. אחר כך מה י >> מה יבה עלה [כחכוח] מה נפשט לבסוף מה הייתה הוראתו תה שמה דשלח רבי אלעזר לגולה הורה רבי כרבי מאיר הנה כרבי מאיר ששחיטה זה בודאי נבלה והקרבנן המורה הגם הורה כחכמים אין עליו שמאמינה ה דחריתה הוראתה אחותו זה ההוראה האחרונה כרבי מאיר שמאמינה ולכן ככה יש פסוק שזה נבלה שחט >> 100 חיות במקום אחד כיסוי אחד לכולן שמעת היה להם מסיבה גדולה לרבי לרבי כנראה היה איזה חתונה ובאו אלפי חסידים אז 100 חיות עכשיו 100 צבעים 100 צבעים צביעי זה אפשר לעשות אותו ממולח אתה יודע >> למה אין לו אין לו איסור של חלב צבי אין לו איסור חלב איסור חלב זה רק בבהמה בחיה אין איזרו חב.

אז הם היו מולכים אותו ואחר כך ממלאים את הכל, את כל הבטן, ממלאים אותה באורז ופניונס ובשר וסורגר את זה ושם את זה לילה שלם בתוך הבור על האש. וזה כל הלילה לא עושה פו פופו >> ובבוקר עושים פרוסות. >> כן. ככה זה היה בצפת בבית הכנסת הבואב שלושה כאלה צבעים היו ממלאים אותם כל הלילה של שבועות לומדים אחרי התפילה בבוקר זה עבד יפה יפה ואז כל אחד מקבל כזה פרוסה >> מתי יהיה פה מתי זה יהיה פה השלום >> הכל תלוי בך הכל אני שם

משהו אתה יצר רבנו דבר כד >> הלאה הלאה עכשיו יש תורה בוא מודים עכשיו לומדים >> שאלות יש לך הלאה שתביא דוזר זה [‏צחוק] >> זה זה אתה לא יכול להביא אתה אומר איפה >> שחט 100 חיות במקום אחד אומרת הגמשנה כיסוי אחד לכולם לא צריך לכסות בין שחיטה לשחיטה פעם אחת 100 עופות במקום אחד כיסוי אחד לכולנו טוב מאוד >> חייב העוף במקום אחד כיסוי אחד לכולנו רבי יהודה אומר חולק אומר שחט חיה יכסנה ואחר כך ישחוט את העוף ויכסה עוף לבד חיות לבד נראה

עכשיו הגמרא תנו רבנן אבל כשעושים בכפרות אז שכל אחד עושה לעצמו כפרה זה טוב לזכות לכסות לברך על כיסוי אדם בעפר אחד >> כל אחד וגם מי שעושה את זה זוכה לגיליו אליהו הנביא כך כתוב מי שעושה המצווה הזאת של כיסוי אדם בעפר זוכה לגילוי אליהו הנביא צריך לבקש רשות >> כן כי זה מצווה של השוחט אולי אליה הנביא עם האותיות כיסוי אדם >> איך >> אליהו הנביא עם האותיות כיסוי אדם >> יפהג רק ביד אסור בירגל >> עכשיו הגמרא תלמד אותך את זהחסנו רבנן חיה

כל משמע חיה במילת חיה בין מרובה בין מועטות כל חיה משמע הרבה חיות לכולם יעשה כיסוי אחד עוף כל משמע עוף במרובה במעט עוף אחד 10 עופות 100 עופות או כיסוי אחד [נחירות בוז] מכאן אמרו >> שחט 100 חיות במקום אחד כיסוי אחד לכולם 100 קוקוריק עופות במקום אחד כיסוי אחד לכולן חיה עו במקום אחד כיסוי אחד לכולן רבי יהודה אומר שאחת חיה חסנה אחר כך יש את העוף שני אמר חיה או עוף אמרו לו הרי הוא אומר כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא אמרו

לו איך אתה אומר ששחט חיהי חסנה אחר כך ישחוט את העוף ויכס שנאמר חיה או עוף אמרו לו לרבי יהודה הרי יש פסוק שאומר כי נפש כל בשר כל נפש כל בריה דמו בנפשווא דמו הוא הדם זה במקום הנפש הנפש תלויה בדם אז הגמרא אומרת מה קמהדרלה מה פירוש מה הם אמרו לו בזה שהם אמרו לו כנפש כל בשר דמו בנפשו מה השיבו לו בזה חכמים אז הגמרא מבארת חיק רבנן אתה לא לא יכולים ללמוד מאו לעשות כיסוי לכל אחד בפני עצמו.

תרך כתוב או >> לחלק >> לחלק האו מבאלה לחלק האו זה צריך לחלק לא לפה כתוב >> בא לומר אם שחט חיה בלבד או עובל חיה בכיסוי אילולי או לא היה חייב אלא שחט את שניהם ביחד הבנת הייתי אומר דווקא שהוא שחט חיה בעוף ביחד אל צריך לחסות אתדמו שחת חיה לבד לא צריך שחט עוף לבד לא צריך דווקא עשה שניהם בא או כי ישחוט חיה או עוף אז גיד לך לא אפשר חיה לבד לחסות אפשר עוף לבד לכסות אבל זה לא בא להגיד לך שזה

חייב להיות כך ואם יש לך פה דם של חייב העוף תחסה לא אומר כל אחד נפגת או >> לא ברכה אחת לכולם ורבי יהודה לחלק מדמון נפקה אומר כתוב ושפך את דמון בלשון יחיד משמע חיה לחוד עוף לחוד ורבנן מה יענו על דמו כתוב דמו אומר בזה לא נותנים נחלק >> טובה משמע גם על רבים אומר כשאומר דמו זה גם על רבים אומר דמו נכתיב כי נפש כל בשר דמו ונפשו הוא דמו על כל נפש בשר אתה רואה זה לשון רבים גם אמר רבי חנינא מודה

היה רבי יהודה עלין ברכה שאינו מברך אלא ברכה אחת ראית >> מכל כן כל השחיטות ברכה אחת אמר לרבינן לרב אחבר דרבא למר לרב אחבר דרבא לרב השנה מתלמידי דרב מהמעשה תלמידי דרב >> ש אמרת כאן שאין כיסוי זה לא הפסק בין השחיטות מה השאלה כאן שאין הכיסוי הפסק מתלמידי דרב? מה היה? דרב ברונה ורב חנן תמיד דרב אבוקת ובסעודתה היו יוסים מסעודה כ עלי הוא רבי סבבה ווא תראה מה רבי סבבה היה משמש אותם איך זה אדם כזה גדול אמרו לה אמרו לו אמרו אמרו

לו תלמידי רב לרב שבה ה בדבריך [נחירות בוז] תביא לנו כושח ברכת מזון אחר כך שוב חזרו בהם אמרו אב לשתה אומר מזוג לנו שנשתה בו אמר לי לאורבי סבבה אחי אמרב כיוון דמר אב נבריך יצר ללמשתה חביבי >> ישתה להם חמרה אתם לא יכולים עכשיו לשתות יין >> כבר נמלך אי אפשר >> עד שיברך לברכה הראשונה אתה רוצה עוד פעם לשתות יין אתה עוד פעם על היין למה אם זה לא מצטרף לשתייתו של הסעודה אז אם ככה הכנמה בשוחט חיה ועוף לרבי יהודה כמד התפלל

לכיסוי לאחר השחיטה הראשונה סיים את השחיטה וחייב לדבר ברכה אז לכן חייב הברכה על השחיטה השנייה הגמרא אומרת אחי אשתה הטעם משתה וברוך בהדה לא אפשר תלמידי לרב אמרו אבנבריך אז הוא סיך דעתו למה אי אפשר לשתות ולברך ביחד? לשתות ולברך ביחד זה לא יכול להיות.

לכן כשאמרו אבן לבריך נתנו דעתם לפסוק מהשתייה. אבל כשמכסה בין שתי השחיתות אפשר דשחית כחדה בחד בחדה חסה בחדה. אפשר מישהו לתפוס לו את העוף את זה הוא ישחט בזה הוא יחסה. אפשר לעשות את זה בפעם אחת.

צתמונים >> רק המרוקאים אבל יכולים את זה כן זה לא דבר פשוט ברך על הכל >> כן אנחנו נעשה הפסקה קצרה הפסקה קצרה ואנחנו חוזרים אליכם >> הפסקה קצרה >> יב מנחם א תשפו שיש שבוע טוב וישועות גדולות. >> זכינו לשבת נפלאה שאין כמותה. שבת עשרת הדיברות מעמד הר סיני שהרד הקדוש ברוך הוא על הר סיני ונתן לנו את התורה במעמד הגדול הזה של הר סיני פסקה כתוב פסקה זו המתן של ישראל כל הטומאה הגדולה שהייתה על ידי חטא אדם הראשון ונינו כמו אדם הראשון קודם

החטא איזה פלאות שזה מעלה נסגבה שאין כמותה לכן כל שנה כשקוראים בתורה עשרת הדיברות שזה מרגש מאוד זה [כחכוח] גם כן אותו אור גדול מתגלה ואדם יכול להיות נקי מכל טומאה יכול בעזרת השם להיות בריא כי במעמד הר סיני נתרפאו כולם היה רפואה שלמה לכל לכל עם ישראל נהיו בריאים לא היה בעלום, לא היה בעיות. גם זה היה שבת של נחמו, נחמו עמי יאמר אלוהיכם.

התחלנו שבעה דנחמתה ועכשיו מכינים אנחנו את עצמנו. נקרא טו באב, שזה ביום רביעי, יום טו באב. שלא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים וכתוב באב. כטו באב וכיום הכיפורים.

הגמרא אומרת בשתמ יום הכיפורים זה יום מכירה ו סליחה לכל העוונות אלא תו באב מה כל כך יום טוב בו הגמרא מונה לזה הרבה טעמים למה זה יום טוב אבל אתם יודעים שבריאת העולם מכילים את עצמנו ליום בריאת העולם בריאת העולם זה היה ביום כה באלול היה בריאת העולם וערב ויבוקר יום אחד היה קפה באלו. האדם נברא בראש השנה ביום השישי של בריאת העולם, אבל בריאת העולם היא הייתה בקפה באלול. ככה זה היה. עכשיו מתי אם ככה?

40 יום לפני שנולד אבלד מכריזים בשמיים שתבוא נשמה קדושה. 40 יום קודם. העולם גם יש לו נשמה. כמו שלגוף של האדם יש נשמה, גם לעולם כולו יש נשמה.

[כחכוח] אם הגוף של האדם הוא הנשמה פורחת ממנו חס ושלום, האדם הוא לא שווה כלום. מכניסים אותו מתחת לארד באדמה. הגוף חוזר להיות עפר והנשמה עולה למעלה. אבל גם לעולם יש נשמה.

הנשמה של העולם זה התורה. כשאדם לומד תורה הוא נותן נשמה. אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי. כן.

אמר כל מתן תורה זה נשמה של העולם. כל עשרת דיברות זה נשמה. אז מתי הכריזו על הנשמה הזאת, על בריאת העולם 40 יום קודם. תעשו חשבון.

40 יום לפני לפני כה 40 יום לפני כה לפני כף הה באלול לפני כפה באלול יש לנו אז 25 יום של אלון עוד 15 יום של אב זה בדיוק 40 אז לכן בתו באב 15 באב זה יום שהכריזו בו הבריאת העולם כלומר בשמיים הכריזו לכן זה כבר יום טוב וביום הזה כבר מכריזים איך יהיה העולם ואז מתחילים כבר להתפנל שיהיה כתיבה בחתימה טובה. לכן דורשי רשומות אמרו, אם תעשה חשבון חמישה 10 באב, חשבן חמישה, תכתוב חמישה עשר באב, יעלה בדיוק כתיבה וחתימה טובה. כי מאז 15 באב מתחילים לעשות כתיבה וחתימה טובה. כן?

תעשה לי את החשבון רבי חיים. העיקר זה נכון. זה נכון. אבל תראה, אז לכן 40 יום קודם, זה מתחיל ב-15 באב, זה השבוע.

לכן צריך לחשבן לנו את הימים הללו חזק חזק שאדם עכשיו יתחיל בכל המעשים שלו להכין את עצמו לקראת יום הדין הגדול והנורא. זה זכות מעמד הר סיני. אדם יכול כמה שפחות, כמה שיותר יהיה רוחני, כמה פחות מתאוות העולם הזה. עכשיו העולם הוא הולך יש בין הזמן זה נקרא הולכים לנוח יעני אוי אוי אוי זה כן זה הולכים קצת ל צריך להתחזק בלימוד זה העיקר העיקר >> סליחה >> לא לדבר עכשיו לא לדבר תסביר לו תסביר לו לא לדבר זה משודר.

שעכשיו נתחיל פרשת עקב. אחרי פרשת ואת חנן בא פרשת עקב. היה עקב תשמעונה. למה?

קושרים אתה יודע פרשת ואתחנן קושרים אותו עם עשרת הדיברות. עקב זה אותיות קבע שצריך לקבוע עיתים לתורה באופן קבוע וגם קבע זה לשון גזרה כמו שכתוב וקבע את קובעיהם נפש מה פירוש צריך לקבוע אתים לתורה צריך לגזול זמן התורה צריך ללשון גזירה אין דבר כזה אדם אומר אני אין לי זמן אני עסוק, אני טרוד, אין דבר כזה, אין זמן אין אין מושג כזה יש לו רוצה לא אין לי זמן זמן יש רק צריך האדם שהוא יגזול איך אומרים לקבוע עיתים לתורה לגזול זמן התורה יעשה מלאכתו

עריים ותורתו קבע כי הם חיינו ואורך ימינו בהם נהגי יומם ולילה כל יום את הדף היומי ולחזור ולחזור כל יום זוהר יומי כל יום הלכה יומית ולכן כתוב והיה עקב תשמעון אם אדם קובע את התורה אז הוא שומע בכל השם אז השם שומע בקולו יזכה לתורה וגדולה במקום אחד אדם שזוכה ללכת באמת לדרכי התורה הוא זוכה אבל מה פירוש עקבע זה והיה עקב תראה דבר יש פלא פלאות אתם יודעים מחילה רבי חיים עוד מעט עוד מעט למשל עצרת הדיבירות >> בדיוק תודה הנה ראית עשה חשבון

עשה בדיוק עכשיו מה פירוש יש דבר פלא פלאות יעקב אבינו הוא רומז על עשרת הדיברות איך הכל רמוז ביעקב עקב הוסיפו לו י נהיה יעקב עכשיו י של יעקב זה עשרת הדיברות [נחירות בוז] עקב בעשרת דיברות יש עקב תיבות בכתר אותיות בעשרת דיבות יש עקב תיבות 100 שהים בשתיים תיבות ויש 620 אותיות עקב עקב >> כתר איך אני רוץ [כחכוח] איך אני רומז את זה ביעקב אמרתי לכם י זה עשרת הדיבירות עקב זה עקב תיבות שיש בהם י י כמה זה קי >> 20 >> יפה

20 למה תעשה י מלאה יוד זה 20 תעשה חשבון של 20 ע שמ יעלה כתר 620 זה כתר אותיות שיש בעשרת הדיברות אז י של עשרת הדיברות אמרתי לכם זה עשרת הדיברות י של יעקב זה עשרת דיברות עקב זה עקב תיבות תיקח את היאה תעשה אותה כמה היא עולה 20 ותעשה 20 כמה עולה כתר כתר אותיות עכשיו כל זה לכן זה עקב תשמעון זה רמוז בעקב אבל יש בזה עוד דבר גדול מאוד על על מה הם היו כתובים על הלוחות יעקב אבינו היה לו ארבע נשים

רחל ולאה זפה ובלהה אם תעשה את הגרמטריה שלהן זה יעלה לוחות בלי אבל לח ת לוחות תעשה לו קובוץ ללמד נעלה לוחות תראה פלא פלאות למה האישה היא המחזיקה את בעלה אם אדם מביא לבית חיטים חיטים כוסס יש אישה היא מחזיקה את כל הבית היא הלוחות שמחזיקה את התורה, את האותיות של התורה היא הלוחות זה לכן זה בדיוק יעלה גם אתה הזה ולכן זה רמוז שם בדבר הזה וגם עקב זה בא לרמוז סוף מה זה עקב עקב עקבתה דמשיכה עקב תשמעון למה [נחירות בוז] אדם בכבתה

דמשיכה יהיה כל כך צרות יהיה חייב לשמוע בכל השם אז למה נדם לשמוע בסוף תשמע מהתחלה אני לא בסוף תהיה חייב לשמוע לכל השם אז למה בסוף למה למה לא תשמע מההתחלה בכל השם רבותינו אמרו על זה משל למלך שאמר לעבדו לך תביא לי אני רוצה מתחשק לי היום לאכול דג לוקוס העירקים אין להם לוקוס א דג לוקוס רוצה לאכול דג לוקוס ותבשל לי אותו אחרי ימי מטריפולי הלך העבד הטופש הזה וקנה דג לא לא ידע לקנות דג קנה דג מחולל לא טוב דרג ישן סירחון

היה לו קורונה והעבד אז הוא לא הריח שזה מקולקל היה לו חולי הנשלה ככה זה היה השבוע בבן איש חי ברכת הריח אז היה לו חולי הנשלה הוא לא הוא לא מריח >> ואז הוא הביא הביאו לו הביאו לו א זה דג לא טוב והוא לקח אותו וזה למלך הלך הכין אותו יפה יפה וסידר אותו יפה אתם יודעים מה זה איך מסדרים שמה זה גורמה א מה זה נקרא אצל השירים גורמה >> אה אלה מארגנטינה הם יודעים כן איך זה זה אבל מה הביא את זה

למלך יפה מאוד אבל הריח ברבנן אומר לו המלך אתה לא מתבייש לך דבר כזה גדל אומר תבחר לך אחד משלושה עונשים או תאכל את הדג המסריח הזה שבישלת אוק >> או תקבל 40 מלכות או תשלם 100 לירות זהב הוא קמסן בוקמונה איפה הוא ישלם מעל ירות זהב ולקבל מכות לא כדאי אומר אני אוכל רק התחיל לאכול מכי ראשון מכי אי אפשר לאכול בא לשים בפה מכי אי אפשר אמר טוב הוא מוכן לקבל מלכות נתנו לו אחד שתיים שלוש מכות הולך לצאת נשמתו אומר לא רוצה אני

מוכן לשלם אז גם אכל גם לקה גם שילב אתה מבין אין מה לעשות זה שאומר ויעקת תשמעון אל תחכה עד הסוף >> ממילא בסוף תצטרך לשמוע תעשה את זה כבר מהתחלה אלו שמוע מזבח טוב לשמוע בכל השם שלוש עונשים על עוון אחד >> אז על זה צריך להשתדל על זה. תסביר לו, לא מדברים פה. כן.

אז עכשיו מה שראינו, פלא פלאות, עשרת הדיברות פותחת באות א'. אנוכי השם אלוהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים למה לרמו שהקדוש ברוך הוא יחיד ומיוחד וגם התורה היא אחת בשיל לא תשתנה באף זמן כי הם חיינו ואורך ימינו בהם נהגי יומם ולילה עכשיו ולעתיד אי אפשר לשנות אותה כמו שאומרים החוכמולוגים צריך לעשות קצת תיקונים אתה יודע החוכמולוגים אומרים צריך קצת לתקן את התורה לפי העת לפי הזמן השם יצילנו במקום שהם הם ידעו להתאים את עצמם לתורה הם רוצים להתאים את התורה אליהם למה הדבר דומה אתה יודע

אחד היה הלך לסדלר שעשה לו נעליים הסדלר עשה לו נעל קטנה הוא לובש מידת 43 עשה לו מידת 39 עכשיו זה לא הולך הרגל מה הוא יעשה אמר לו אמר לו הסדנ בוא אני אחתוך לך את הרגל שהדע שלך יכנס בפנים אומר איזה שכל אתה מבין מה הוא עושה או שהלך לקובעה רצה לעשות כובע כן לעשות לו כובע והקפליו שנקרא כפליו כובע אומר וזה צר לו אומר טוב כן נעשה לו משהו בראש נשייף לו ש קצת אנחנו צריכים להתמין להתאים את עצמנו לתורה לא הפוך התורה

למעשה בראשית ברא אלוהים מתחילה באות ב' שהאות א' קודמת לב ככה התורה קדמה למעשה בראשית כל התורי כל תריג מצוות קדמו לבריאת העולם. קודם כל הקדוש ברוך הוא ברא את התורה. תתגעת דורות.

קודם זה היה התורה. לכן עשרת דברות פותח באות א'. אותי והמשניות תורה שבעל פה במה פותחת? באות מ >> מי?

יפה. הגמרא פותחת באות ת התלמוד [נחירות בוז] תלמוד >> סימניך אמת ראש דברך אמת החותמת של הקדוש ברוך הוא אמת גם הא' פותחת את עשרת הדיברות זה י י למעלה י למטה ו באמצע שם הויה ברוך הוא וגם הו זה ו בסיון קושרת את הכל בעזרת השם השם יעזור שזה הנה זה כל זה היה הקדמה שזכינו לשבת של עשרת הדיברות וגם אמרתי לכם כבר שבת לחמו ועכשיו אנחנו בעזרת השם מתחילים להתקדם >> בעזרת השם ביתברך שרוצים בניית בית מקדשנו וצריך להתקדם อ מה רציתי? אבל העיקר

עכשיו בימים הללו אתם יודעים מתחילים עוד מעט כבר אפשר כבר ב-15 באב להתחיל אה להתחיל בעזרת השם את ה זוהר תיקוני הזוהר שזה טוב להתחיל אותם ב-15 באב או בראש חודש אלול ולסיים אותם >> ביום א ביום כיפור כן כן, זה דבר גדול, זה זכות. אז הישיבה גם אפילו אפשר פה מחלקים מי שרוצה אז הוא יכול לקבל פה אה בעזרת השם יכול לקבל פה את התיקוני הזוהר.

אם הוא רוצה לקרוא בזה אז יהיה לוכיס. >> יש קטן שמים בכיס. כן זה טוב. לכן זה רמוז בפרשה והיה עקב תשמעון אתם יודעים בהיות הוויה יקוק [נחירות בוז] עקב תשמעון אומר והיה עקב אם אתה רוצה שבו כתוב מי יודע מה יהיה בעקבתה דמשיכה כמה די דינים, כמה מלחמות, כמה בעיות.

אם אתה רוצה והיה עקב, שבדור עקבת דמשיכה יהיה אותיות הוויה והיה עקב, שזה רחמים, מה תעשה? תשמעון. תשמעון זה אותיות תורת שמעון צריך ללמוד תורת רב שמעון בר יוחאי. זה תשמעו נגרוס בזוהר הקדוש, תקני הזוהר.

לכן עקב זה ראשי תיבות עשה קביעות בזוהר זה שאדם יגרוס זוהר ויה עקב תשמעון את המשפטים האלה את המשפטים האלה גימטריה אחר שדה בית אברהם אבינו קרא לבית המקדש הל יצחק אבינו קרא למקום ויצא יצחק לסוח בשדה יעקב קרא לזה בית על ידי תורת רבי שמעון בר יוחאי תורת שמעון כיף תשמעו תורת שמעון אז תזכו את המשפטים האלה תזכו להר בית שדה לבית מקדשנו תפרתנו זה עכשיו העניין בעזרת השם ובשועתו אז זה צב השעה עכשיו כל יום חצי שעה זוהר זה נשמת התורה לא אמר לו

רבי שמעון אליהו הנביא צ רבי שמעון ביוחי כמה בני נשה התפרנסון והקיפת דמשיכה מה חייבור דילך אומר לו המזכנים יזהירו כזוהר כי הנה רבי שמעון בר יוחאי חבריו אומר הזוהר זה תיבת נח הזוהר הקדוש זה תיבת נח אומר אי חיבורה כך כתוב בזוהר אבנה אבה כגבנה לתיבת נח להתכנס [נחירות בוז] בה כל מין ומין הכי מתכנס נשין באי חיבורה כל נשמתין צדיקיה אנשי מידות נתמר באון זה ישר להשם צדיקים יבואו בו חיבור זה תיבת נח הבעיות שלקבתה דמשיכה בעזרת השם זה סוד גדול אתה יודע מה

שאומר השבוע זה פטירת גלי עמוקות נכון זה היום בלילה אני חושב ביג תראה בלוח ביג תראת המגלה עמוקות אני חושב כן אז אני אגיד לכם חידוש יפה יפה משמו של המגלה עמוקות קראו לו רב נתן שפירה כן לא כתוב אבל כן זה זה הפטירה שלו וככה נראה לי יג >> באב בסדר זה לא כתוב נו אבל ככה זה >> אז הוא אומר בענייננו עכשיו על רבי שמעון בר יוחאי קודם כל אתם יודעים שרבי שמעון בר יוחאי זה בחינת שבת ככה כתוב בזוהר מה שבת להשם קודש

גם שמעון בר יוחאי להשם קודש עכשיו תראה אומר בנגלה מוקוד יש כבסה אחת בן 70 זאבים כמו שאמרו רבותינו עם ישראל זה כבסה אחת בן 70 אומות העולם מצד אחד יש את ישמעאל שהוא אחראי על 35 אומות מצד אחד יש את סמ מצד עשו שהוא אחראי על 35 אומות זה כל אחד 35 ועם ישראל באמצע בין 35 האלה ל-3 שאלה השר של ישמעאל היום נכון >> היום בלילה >> היום בלילה כן השר ישמאל של ישמעאל זה נקרא רהב השר שלו ביחד איתו זה 36 השר של

סמ מ השר של עשו זה סמ סמ א ל ביחד זה גם 36 איתו 35 מפה עם 35 מפה עם אלה מול אלה ככה זה הולך כתוב אצל אברהם ויקח לו את כל אלה ויבר אותם בתאוך שבו אומות לקח אברהם אותם אבינו חילק אותם משני ענקים עם ישראל פנימ מים בקדושה באמצע בשביל להכניע את שני הצדדים האלה. אז אומר המגיע מוקות יום המנוחה של עם ישראל זה יום שבת. יום המנוחה של ישמעאל יום ג'ומע יום שישי. יום שישי השמענים לא עובדים נכון ויום ויום המנוחה של

הנוצרר זה יום ראשון.

מי באמצע? עם ישראל. בנקדשתי בתוך בני ישראל. אמרו רבותינו אם היו ישראל שומרים שבת ראשונה מיד היו נגלים עכשיו קליפת עשו זה עורב זה אמר השר שלהם זה של ישמעאל זה רב אבל הקליפה הסתר החרה שלו זה נקרא קליפת עורב של עשו זה נקרא זרזיר >> לא בחינם מלאך הזרזיר אצל העורב ככה למדנו את זה עכשיו בגמרא בחולין אלא שהוא מנו עכשיו תראה שני קליפות האלה זרזיר עורב מי מכניע אותם השבת ועכשיו תעשה עוד פעם מגמתי רבי חיים זרזיר עורב בדיוק מתיה שבת >> בדיוק שבת

>> שבת מכניע אותם איך זה איך זה איך זה ככה אומר מגלה עמוקות איך זה מכניע אותם אומר הם ביום שישי ונוצרים ביום הראשון ואנחנו באמצע יום שבת מה השבת באמצע מכלה אותם מה היא עושה הקדוש ברוך הוא ציווה אותנו להוסיף מחול על הקודש להוסיף קודם כל בכניסת השבת תוסיף שעה כן צאת שבת שעה גנבת להם שעה מפה שמת בשבת אצלך גנבת להם שבת מפה שמת בשבת אצלך בזה שאתה לוקח להם אתה מפיל אותם מפיל את הקליפה הזאת ולכן תראה דבר פלא בקידוש של שבת שאנחנו

עושים קידוש איך אנחנו אוכרים יום השישי ויכולו השמיים והארץ וכל צב ויחלים כמה תיבות יש 36 ספרו אותם בסידור יש לכם על זה מספר סיפור 36 אחרי זה מברכים בורא פרי הגפן זה עם ישראל שלו לגפן אחרי זה עוד הפעם אשר קידשנו במצוותיו ורצה בנו בשבת קודשו בעברון עוד פעם 36 מפה 36 מפה 36 באמצע זה עם ישראל זה הגפן מכניע אות ואת זה איך הם קליפות 35 כן השבת זה מתרי 702 כמניין זרזיר אוהב להכניע אותם אם כב אותיות התורה והמן צפח זה זך אותיות

אז תעשה אם ניקח שם הוויה כפול 26 שם הוה זה 26 נכפיל אותו בכז ב-27 בדיוק 702 אתה רואה שבת זה קדושה שת השבת זה זך אותיות התורה על ידי שעם ישראל מקבל עליהם את השבת מוקדם מכניע את הקליפות האלה עכשיו לא סתם אומרים שרשבי זה בחינת שבת אז הוא מכניע זה השבת הזה שזה חשבי הוא מכניע את הקליפות האלה לכן תראה דבר פלא פלאות שמעון בר יוחי גמתי שבת וזה גמתאי רופעת אז מי שמבטל את הקליפות האלה זרזיר ועורם עשו בן ישמעאל זה השבת ולכן

לכן צריך בעזרת השם [כחכוח] להשתדל על זה על השבת שזה גם שבת כפשוטה וגם שבת זה זוהר זה רשבי שנקרא שבת שהשם מזכה אותנו להכניע את הסתרהחלה וללכת בדרכי השם כן עכשיו מאוחר כבר נלך לדף היומי קודם כל אנחנו יחזקאל אבל לומדים את הנביא על הסדר אנחנו ב פרק לאז פסוק כה וישבו על הארץ אשר נתתי לעל דיני יעקב אשר ישבו באבותיכם וישבו עליהם ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם וחרדתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרבתי אותם ונתתי את

מקדשי בתוכם לעולם והיה משכניהם והייתי להם לאלוהים והם יו לי לעם וידעו הגויים כי אני אדוני מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם ככה אני מקדש אותם וידבר אדוני אליבור בן אדם שים פניך את גוג ארץ אמרו נשיא ראש משך וטובל וינבא עליו כפלת מילות גוג נשיא עליהם ואמרת כ אמר אדוני אלוהיםני אליך גור ניסי ראש משך וטובל ושובבתיך ונתתי חחים ברחיך חכים זה הטבעות שמסימים בלחי החיה נמשוך אותה חי בל חייך והוצאתי אותך ואת כל חלקך סוסים ופרשים לבוש מכלול כולם כעל רב צינא ומרן

תופסי חרבות כולם פרס סקו שופות איתם כולם מרן וחובע גומר וכל אגפיה בתורמה ירקט צפו וכל ארפיו עמים רבים איתך יכון ואכן לך אתה וכל כך ניקנים עלך והיית להם למשמע מימים רבים תיפקד באחרית השנים תבוא אלרץ משובבת מחרב מקובצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחורבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כולם השם יעזור נראה הגענו שניות >> כמה היום ציון משה קרה היום [‏צחוק] >> לא אלה שלא היו ביום שישי מי שלא היה שש הייתי יום שישי אני הייתי הרב לא היית ויברח

הוא היה הרב >> אתה יודע יכול לבוא גם באמצע הלילה להגיד דיתי יש זמנים יש פה יש לי פה יש פה הוכחות >> אבל יש זמנים שבאים ללמוד יש זמן מתי באתל >> הוא בא >> הוא היה בהפגנה הוא בא להבק >> מהר >> הלשקה מהסקה שחר ואילו נשמת נינה בתנדרה מלכה >> אברהם בן בתיה נשמת רבי יעקב בן קטוריה רבי עמוס חמוס בן פורטונה רבי רחמים בן ג'מיילא >> רבי יעקב בן ויקטוריה אמרתי ורבים >> שאול בן תופחה >> בן [נחירות בוז] פה וגם כן

>> יונתן בן >> חנה ורבי דוד בצלפ >> בניפסברה >> מה אמרת >> כן יש >> גטא אברהמו >> בתח >> בתח אזו זנג הכהן >> בן סביחה >> בן סביחא >> משה בן רוזה >> בן טופ >> רצל בן טופח בן חניה >> הרב צ >> הרב צימו יוסף בן חנינה שאול בן פיבי >> ש בן פיבי >> בועז בן חיה >> בועז בן חיה בור >> רינה בת ג'ורג'ט >> פחיה בת צלימה >> גדון בן רחם גידון בן רחם >> גידון בן רחם >>

רבי ישראל בן >> חווה >> אהרון בן רבקה ציון בן אסתר >> בן ציון בן אסתר דן בן אר >> דן בן בן האמא בת >> סרח בתחסן בן >> ניסן בן סה נשמע מדבור הפרחה >> דבור הפחה >> בת גורג'יה חזקה >> חזקה בשמחה אם זה פה כל שנה ש לא כולל לא יודע מה זה כולל מה קורה גמלה משניות הגענו משנה ג' פרק כ ש משנה ג מקן שעשאו בית יד הקרדום באופן ערג רק חיבור לטומאה בשעת מלאכה שמשתמש במקום המקל חיבור לו אם

נטמע אחד גם השני נטמע אבל לא בשעת מלאכה מקן לא חיבור לו.

אדיוסטר זה מקל עת שיש בכל אחד נקב מפולש. ויתדות הברזל תוחבות בנקבים האלה שהקצבותיהם גוללות אנשים תחוט שנטו. דיוסטר. דיוסטר.

שני שני צדדים דו צי זה צד דיו סטר צבוי צדודים חיבור לטומאה בשעת מלאכה קבעו קבעו בקול נס את הדיוסטר הזה על ידי שתי דתות במות ארוך טמא ואין לו חיבור לו עשה בוודיוסתר אין טמא אלא צורקו חלק הנצח בשביל הטדות עשה בו כיסא >> כתוב לך עשה בו כיסא >> כתוב עשה בו כיסא אין טמא אלא מקום >> אתה המשכת >> אני עוד לא שם נגים >> אנישחבעו בכמו לא לא >> אין לו חיבור לא עשה בודיוסתר אין לו חיבור >> אין די די אין

לו טמא אלא צורכו חלק שנצר בשביל הטדות עכשיו כיסא שקבעו בקולנס חיבר לקולנס מסמירות טמא ואין לו חיבור לו הקולנס לא חיבור לו כיסא עשו כיסא תיקן מושב בראש הכולנס אין טמא אלא מקומו קבעו בקורת בטבת כיסא שקבע בקורת בטבת למעלה בקורה איפה נותנים את הזיתים טמא ואין לו חיבור לה עשה בראשה כיסא טהור אין הכיסא מקבל טובה מפני שאומרים לו עמוד ונעשה את מלאכתנו אי אפשר לשבת שם >> שנה ד ערבה גדולה שנפחתה מנקבל רימונים מחזקת יותר נשאר קבין שנפחתה מנקבל ניקב מנקב גדול שלא

יכול לקבל אפילו רימון רבי עקיבא מטמא את המדרש חכמים מטהרים מטומת מדרש עד שיקצץ שיקצנה ויעשנה רב לישיבה עשה אבוס לבהמה פי שקבע בכותל טמאה מקבל אתה מת אושרת כן גמרא היום אנחנו אמרנו לכם דף פז הגענו לשם מקודם תפילת בית המדרש קודם שבית אדוני לנגדי תמיד כי ממני בעל אמו שמיחוד קודש בריך שכילכם כ באותיות ות ביחודש בז של תורה כמו שמ כתוב בנו לעשות חתוח ליוצרנו לפניך ולא חלך ושמח בהם תצכל בד שגיד תגידי כבר בד גיני [צרחות] והביטה נפלאובוס מצורתך אי א גני

אדוני הנה בערכו את אדוני כל עבדי אדוני אדוני ללות סבבו ידכם כבובש וברכו את הד כן רבותיי לפתוח דף פז מסכת חולין דף פז אנחנו במשנה למעלה פתחת צי משה כן כן זה לך הוא שם לב עליך אמיר אם אתה משחק או אתה [‏צחוק] >> רפואה שלמה תגיד >> רפואה שלמה >> צופי בת צולמית >> סופי בת שולמית לטעל בת דגנית >> לטעל בת דגנית >> רח בת רחל >> רח בת רחלן בן לא דן בן לאה >> דן בן לאה כן צופיה רות בתשולמית לא

צופיה בתולמית שולה סליחה לא צה שלמה >> נן לבצע פדיון לבצע פדיון בסדר זה תיקח עכשיו בשבילך קראתי את המכב מראה לך אתה לא רואה אתה לא יכול >> פדיון כתוב פה לא נבצע פדיון קח תן לו את זה בשבילו >> כןס תודה רבה לך שחט בלא חיסה וראהו אחר חייב לכסות [כחכוח] אדם המצווה שלו שחט את העוף ולא חיסה שוחט את אדם זהראה אחר ששחט, רואה אותו ששחט >> וראה שאדם לא חיסה את הדם, חייב אותו אחר לכסות את הדם. חייב. אומר אדם שרואה דם

מגולה חייב לכסות אלא שהוא יודע שזה דם של חיה עוף. לא סתם.

כיסהו ונתגלה. אדם שחט והיה לו עוף וכיסא את הדם ברוח ונתגלה. פטור למלכסות פעם נוספת. אתה יודע זה אפילו אם כיסא אפילו אם גילה אותו בידיים כיסא הרוח חייב לכסות אתה רואה אם כיסא הרוח חייב עוד פעם לכסות זה לא מועיל צריך ושפח וכיסא בעצמו נראה עכשיו את הגמרא ושפך וחיסה תלו בכיסוי אדם ושפח את דמויסה בעפר מי ששפח יחסה ושפח בחיסה השוחט עצמו מצווה עליו לכסות את הדם אם אתה העוף שלך ואתה רוצה לכסות כך שרשות מהשוחט שחט ולא חיסא וראו אחר אומר מנין שחייב

לכסות אותו אחר חייב לכסות שנאמר ואמר לי בני ישראל אזהרה לכל בני ישראל זה כתוב בפסוק ואמר לבני ישראל שצריך לכסות את הדם אז אזהרה לכל בני ישראל שיכסו את הדם >> כתוב כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואומר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו כל אוכליו יקרטני ידח ושפח ושפח וחיסה במי ששפח בוא יכסה כן אמר ביד ביד ששחט בוא יכסה >> לא יכסה >> שלא לא יכסנו ברגל אז רגע יכול לכסות את זה בסכין עוד מעט >>

אך לא יכסנו ברגל למה דרך ביזיון שלא יהיה מצוות בזיות עליו מי עושה דבר כזה מכס צה ברגל לא עושים דבר כזה גם התימנים הם מכסים ביד >> אפילו שכואב להם הגב לפעמים >> הדליקו >> מפריע לו המזגן פה צדיק אחד מפריע לו כואב לו הגבזה חליק >> לא עוד פעם חזדיקו את זה מחילה >> מחילה >> תגיד לו ישר תני הידך תפסיק אותי כל רגעך >> כמה מחידות אשתך שפך >> דני הידר ושפח וכיסה מי ששפך הוא יכסנו הנה מעשה באחד תשמע מה היה ששחט

וקדם חברו וכיסה וחיבו רב גמליאל ליתן עשרה זהובים למה חטף לו את המצווה שמותלת עליו חייב אותו רשות >> עכשיו למה שלא יתן לו קוקוריק יתן לו עוף אחר >> שיכסה >> כן שישחט ויכסה >> אומר כן המצווה הראשונה הלכה זה מצווה אחרת שגם אם כהיה מצווה אחרת זה לא משלים את מה שביטל את החיוב של המצווה הראשונה זוגים זה משלים את אותה מצווה שהוא הלך לו מעובד לא יוכל לתקון >> זה קנס שכנסו חכמים >> כן נכון מעשה ביחד אחד ששחט בקדם חיסר חיבון לתת

10ה זהובים בעיה להוא שכר מצווה או שכר הברכה מה שחייב אותו עשרה זהובים זה שכר של המצווה של כיסוי הדם או שכר הברכה על הכיסוי למה היא נפקה מינה לברכת המזון אם אדם חטא מחברו את ברכת הזימון הוא יכל להוציא את כל הקרה לידי רובה בברכת המזון >> שיש בה ארבעה ברכות ברכת הזן, ברכת הארץ בוני ירושלים הטוב והמתיב.

היא אמרת שכר מצווה של ברכת המזון זה מצווה אחת היא אין חייב לו רק 10ה זהובים היא אמרת ברכה שכר ברכה אין ארבעה מי אז צריך זה 40 מחידה 40 זה 40 צריך זהובים שזה כתוב בשיר השירים האלך שלמה ו200 לנותרים את פריו היושבת בגנים חברים מקשיבים לכולך שמעיני הא1000 זה 100 ברכות כל ברכה 10עשרה זהובים ה1000 זהובים לך שלמה מי שהשלום שלוכבות הקדוש ברוך הוא כל יום חייב אדם עכשיו ביום שבת חסר לו 20 ברכות >> מה יעשה >> יום שבת חסר 20 איך משלימים

אותם על ידי ברכות העץ האדמה עצה בשמים מיני בשמים שהכל כן אז זה אז אז זה צריך אבל הערב 200 איך תשלים את ה-200 זהובים לנותרים את פריו יוכלו פירות בשבת קונים פירות א מביאים מביאים הכל מביאים יש בשבת תאנות ענבים יש הכל גם פה מביאים כן כן 200 נותרים אתו אבל היושב יושבת בגנים חברים מקשיבים אומר זה אלה יושבי תלמידי חכמים הם יושבים בגנים בתורה אין להם אין להם כסף לקנות פאות מה תעשה איתם איך השלימו >> אומר חברים מקשיבים לכוליךשמני הוא יקשיב לברכות של

ברכות התורה וכל מיני ברכות וכך [כחכוח] יצא ידי חובה כיפור >> מה יעשה כמו יום כיפור כן ואמר לנו חכם יוסף עדס עליו השלום >> מה זה אני לא יודע הוא אמר >> ת שמע ד אמר להו צדקי לרבי מה אומר לו לרבי מי שעשה הרים לא ב לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים. דכתיב הנה יוצר הרים ובור רוח. זה יוצר זה בורא. >> אז זה שני שמות.

זה יוצר זה בורא. מי שברא את הדברים הגשמיים כהרים לא ברא את הדברים הרוחניים. רוח אתה מבין? כאילו ברא דבר גשמי הוא לא ברא את הרוחני.

זה פירוש מרשה. זה עוד פירוש. כן. לא ברא רוח אמר לי שוטה שפידפה דקרא תראה סוף בפסוק מי זה אדומי צבעות שמו אתה רואה אחד הוא שברא את כולם השם אחד שמו אחד הוא השם שלש שני הסבעות שהם הגשמי והרוחני איי איי איי איי איי הוא של הרוח הוא של הבריאה הכל אמר לה נקות זנת יומי דרנחתובת אמר לו אותו צדוקי תן לי זמן שלושה ימים אני אחזיר לך מה שאתה אומר לי אני אחזיר לך אתשובה תיב רבי תלת בתעניתה תראה מה שהוא אומר תלת תעניתה

ישב שלוש ימים בתענית שלא ימצא אותו צדוקי למה רבי הוא היה נשיא ישראל והכל היו מתאספים מתוכחים למה אם ינצח אותו יחילול השם לא רוצה שיהיה חילול השם זה חילול השם כהבה כן כהבה בעברך >> כשרבי רבנו הקדוש יום אחד רצה לעשות סעודה מקרח יש אומרים לא מברח מקרח >> לקרוך את הסעודה שלו שלושה ימים של התענית מדבר >> לעברות את עצמו מהתענית שלושה ימים כן >> מברח >> מברח יש אומרים ראש מקרח כן למה תרגום שלסעות זה מקרח כי בהם מברח פה כתוב אמרו לה

בני הבית צדוקי כאי הבבבה אומר הוא בפתח חושב שבא צדוקי להשיב לו אמר רבי על עצמו באיתנו בבורתי ראש כלומר בסעודה שלי נותנים לי דבר מר ראש ועל ענה ולסוף בא אותו צדוקי >> זה לא אותו צדוקי צדוקי אחר [נחירות בוז] אמר לריבים מבשר טובות אני לך אל ת אל תחמיץ פנים לא מצאת ששובה בך הצדוקי מה עשה >> נפל מ נפל מנג במת >> אמר לו רצון לך שתסעוד אצלי אמר לו רבי לצדוקי שבסר לו את הבשורה הטובה רצוך שתסעוד אצלו תרוח תצה לאכול משהו

אמר לו הן כן כן בטח אני רוצה לצבת על שולחן רבנו הקדוש אוכוך לאחר שאכלו בשתו אמר לו רבי פי מה תרצה עכשיו כושל ברכה ברכת מזון אתה שותה או 40 זהובים אתה נוטל במקום שתברך הוא לא רצה שיצטרף עמהם בברכה ויענה אמן מי שעונה אמן כמברך לכן אמר לו קח 40 זהובים ותסתלק מכאן מיד קודם ברכת מזון כל >> אז אתה רואה קודם כל אתה גם לומד ששומע כעונה קודם כל יוצא דרך חובת הברכה 40 >> כן וגם אתה רואה עכשיו למדת שיש פה 40

זהובים >> על ארבע ברכות >> כן אמר לו כושל בכך אני שותה הצדוקי אומר לו אתה ועד כ ואמרה כושל ברכה יש ב ארבע ברכות שווה 40 זהובים אז הנה אז אתה יש לוכע מכאן שעשה זהובים זה שכר ברכה אמר רבי יצחק עדיין ישנה לאותה משפחה של הצדוקי בן גדולי רומי קוראים אותה משפחת בן יוניוס >> לוליאנוס זה אליהו אליהו מה זה משפחת אליאס אליסיהו >> זה של הגוי לאן >> זה צדוקי כתוב מי לא כתוב >> מה כתוב לכם >> מינה >> אה מינה כן

כתוב צדוקים אולי אתה צודק ואני קורא לזה רגע אני בודק צדוקי כתוב פעמיים >> כיסא ונתגלה אמרנו במשנה כיסא ונתגלה פטור בנכסות אמר לרב החבר דרב לרבשה מה ישנה מה שבת בדה דמרמור השב אפילו 100 פעמים למה פה אתה אומר כיסה ונתגלה פעם אחת נתגלה לא חייב להמשיך לכסות ועשבת עבדה השם אפילו 100 פעמים >> למה שלא נדרוש בחיסה וכיסה וחיסה וחיסה אפילו 100 פעמים למה לא >> השב השב תשיבהם >> אפילו 100 טעמים השב במילה השב יש 100 טעמים >> אמר לי אתם לא כתי

מעותה חכיתי מאותה וכיסהו פה יש מיעות חיסה הוא פעם אחת שמה אין מיעותה כתוב >> כיסר הרוח אמר רבברחנא אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שחזר ונתגלה אחרי שכיסתה [‏צחוק] אותו הרוח אבל לא חזר ונתגלה פטור מנח מכסות למה כבר אדם מכוסה מה עוד פעם מכסה >> אז הגמרא שואלת עדיין כ כי וכי חזר ונתגלה מה יהווה היתחנה מה למה חייב לכסות הרי כבר כבר נדחה מצוות כיסוי הדם הזה בעת שהיה מכוסה כבר נדחה כמו קורבן נפצל מהקרבה שוב לא ראוי לעלות על המזבח אמר הפפה,

זאת אומרת אין דחוי אצא מצוות רק בקורבנות יש דחוי לכן אם נדחה שהיה מכוסה חוזר להתגלה עוד פעם חזה חייב ומה ישנה למה בכיסה רוח פטור מנכסות אם לא נתגלה מה הוא מהדתניה מה ישנה מהדתניה שוחט מדבר אדם בקרקע חייב לכסות אפילו שהוא שהוא לא גלוי אתם רישומו ניכר למה חייב נבלע בקרקע רואים רושם של דם למעלה לכן חייב לכסות אבל אם הכל מכוסה בעפר לא צריך דם שנתערב במים אם יש בו מראית דם חייב לכסות בתערובת יש מראית דם איך אותו >> יש לו מראה

דם אבל כל המראה דם תחסה >> אם יורד גשם אז איך מהרגשם גם כש מרדם הגשם מכסה את הדם תעשה אם אתה רואה >> רואים דם אבל אם אני אחסה אותו הוא לא יהיה ניקר אם אני אחסה אותו בלר יהיה ניקר של דם יש שמה >> אם אתה רואה גם בגש רואה דם חספ >> אם אתה רואה רואה דם תביא הרבה עפר תכסה תביא ממעלי הדומים שמה עפר אדום >> הלאה >> אז זהו הלאה אבל נתערב ביין שזה גם אדום ואין מראה אדם נקרא ר בו

רואין אותו כאילו הוא מים את היין כאילו זה מים ואם היה בשיעור כזה של מים היה נראה עדיין אדם חייב לכסות ואם לא אז לא היה לא ניקח פטור עוד דין נצערב >> בדם הבהמה או הלו רק עוף צריך כיסוי >> צריך כיסוי בהמה לא צריך נתערב בדם הבהמה מה אוהב יין באדום אז איך אני יכול להשביר אותו למים >> אז אני אמרתי לך תחשוב >> תחשוב אחר כך >> שיעור כזה תשמע שיעור כזה כמה יש ליטר >> אם היה בתוך ליטר מים שופך דם והיה

נראה אדום >> אז זה חייב כיסוי אם לא היה בתוך ליטר דם נראה אדום לא צריך כיסוי בסדר >> בסדר גור או בדם חיה נתערב לו עכשיו >> דם הטעון כיסוי בדם החיה בדם מה זה חיה לא שש אחת הוא חיה >> הכזה של חיה הכיזו לו היא היה לה לחץ דם לא הרגישה טוב בחיה והקיזו לו דם אויר טרינה >> שנפצע >> אז דם כזה >> לא צריך כיסוי דם שחיטה טוב בוא בוא בוא בואו כאילו אין מים גם את הדם רואים כאילו מים אם

יש יש רבי יהודה אומר אם נתב בדם בהמה חיה טעון כיסוי אפילו שלא היה בו מים אין דם מבטל דם ולכן זה לא משנה כמה לא צריך שיהיה בטל במיםדם שאלה כזה כן אין דם מבטל דם כיוון שזה דם >> לא מבטל דם שהנפש יוצאת ממינו לא בטל י שצתו ממנו >> ביין זה בטל >> כי זה שני מוד דין דם הניטז הוא עשה גומה לשחוט בפנים וניתז לבחוז בשעה על הסכין דם שנותר על הסכין שחט בה חייב לכסותין לו ד >> חייב לכסות צריך לגרור

את הדם מהסכין להניח אותו על עפר ואז יכסה אותו >> אי איי איי אי א אי א איי אמר רבי יהודה א מתי צריך לכסות דם שניתז בזמן שאין שם דם אלא הוא שחת ציפור קטנה אבל יש דם שלא הוא פטור מנכסות אדם הניטס על הסכין למה לא צריך לכסות את כל אדם מספ מספיק שיכסה מעט הנה זה המשנה גמרא בסקין >> או בסכין כן >> חסות עם הסכין אתה >> כן של מצווה >> לא אדם שעל הסכין אמרתי לא >> סכין אז מה זה יצא

>> כי זה כלי של מצווה >> למה לא >> לא אבל למדנו שכן עד עכשיו אתה אסור לכסות [‏צחוק] ברגל >> ברגל >> בזה ששחט בזה כסה >> מה שחט ביד או בכלי ששחט >> ככה זה הפירוש למה יש לך פירוש אחר >> לא ביד ביד זה ביד למה בכל צב גם >> לא אתה אומר בזה ששחעת >> הגמרא אומרת בזה ששחת ביד יחסה ביד >> אז תשמע הוא שחד בסקין גם ימין שלא יחסה ביד שמאל >> אז לא רק בסכין אם אני קח כל סך

>> לא רק לא רק בסכין >> לא השאלה סתם לדעת אם יקח ויחסה זה מנוע >> זה מצווה >> הוא חייב ביד לתפוס את החול ולחסות אני תמיד עם היד טוב אתה עושה הכי טוב זה לתפוס ביד ולכסות אבל אם אתה תברך ותזיז את זה עם הסכין בסדר >> אז זה גם אומר שמו שח ביד ימין שלא יכסה ביד שמאל ב >> צריך תמיד באותו יד >> לא כי >> לא ביד מכל זה חומרות חומרות הידור הידור הידור >> הרב אם נכסה עם זה בסדר >>

לא כדאי לא לא >> מה פתאום זה לא יפה זה משהו זולות מרגל >> זה לא יפה מה זה מטתה >> כן המרוקאים הם לא יכולים לגוע בעפר בידים >> רוצה לקחת תכף גם כפפה >> לא לא לא קח ביד תגיד תגיד לשם ייחוד תחסה כמו בן אדם מטתה פטטתה >> אם השם יובה גם המטה רוה עוד מטתי גואל אתם עושים במטתה מה פתאום הנה הנה אתה רואה חס ושלום אתה רואה לא עושים עם מטתה דנם דם שנתערה במים אם יש בו מראית דם כשר לזרקה

אתה רואה זה עכשיו לזרוק את הדם על גבי המזבח.

עכשיו הדם שהיה לו שזרוק אותו נתערב במים ויש בו מרא דם כשר לזרחקה. טרב ביין רואין אותו כאילו מים. נתרה בדם בהמה או בדם החיה רואין אותו כאילו מים. הבן אדם אומר לא לא אין דם מבטל דם.

הנה אמר בחיה ברבא מצאת לי בהלכה יופי נראה. הנה מכסה בידו >> או בסכין או בכלי אחר אבל לא ברגלו שלא יהיה מצוות בזויות עליו וכן לא במטה לא כתוב >> לא זה בסדר בכלי אחר >> הוא לא אמר לוט יכול להיות כלי אחר >> מה זה משהו אחר זה מידו אחר לא בכלי אחר גם קח חולזה >> לא ידעתי את זה בעיה דווקא ברגע שאתה תיקח מהדר את הכיסת הכוונה לא סקין סקין ממש קטן יש בלוקח בלוקח קטן הסבל את חו >> כן אבל זה

לא יפה זה ביזיון כזה מה זה מה >> כל הרעיון הוא לדעת לך בית המצת של ז >> אמר רבי חיא ברבא אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שנפלו המים לתוך הדם אתה מבין לא אדם נפל לתוך המים נפלו המים לתוך הדם של הקורבן אבל נפל אדם לתוך מים ראשון ראשון בטן כל טיפה שנרפת לבים עוד טיפה בטל עוד טיפה בטן ואז זה פסול זריקה גם אם יש מראית מים מראית דם אתה מבין >> גם בטל >> למה זה נדחה בשעת הוא נדחה כל טיפה נתחתה

כמה כמה אמר פפה כיסוי אנו כן הוא אה >> אפילו נפל דם לתוך מים >> ולן כיסוינו כן >> אז מה מה זה רשי אומר >> רגע רגע אני באמצע הגמרא >> אמר בחבר לא שנו אלא שנפלו המים לתוך דם אבל נפל הדם לתוך המים ראשון שתבטל כל טיפה שנפלה מתבטרת ואז היא פסול זריקה אמר פפה תדע לך זה לעניין זה אבל >> למה כמה שנטחה בקורבן אין מה לעשות יש לו דין דיחוי לעולם בקורבן כיוון שנתחה יש לו דין דיחוי לעולם אבל עניין כיסוי שאפילו

נפל דם לתוך מים חייב לכסות אפילו שתחילה בטל שה כשהולך ורבה אדם רבי אדם רבי אדם לא אומרים כמה שנדחי דחי לעולם אין דחוי יצוות דווקא בקורבנות יש דחוי בכל המצוות אין דכוי עכשיו מה אתה רוצה אלא שנפלו מים לתוך הדם >> לכן כל טיפה וטיפה שנפלה בפנים בטלה בתוך הדם היא כך עד שלא תה בו מראית דם כשרה. >> יש הבדל מי קדם למה? >> האם קודם כל ה >> מה אתה רוצה?

>> אז מה זה? אם נפל הדם לתוך המים >> אם נפל כן אבל אם נפל >> כמה כמה בתים >> א הים >> לו >> מים לתוך הדם מתבטלת >> עד שיהיה עד שיהיה >> עד שיהיה מראה מים אז פתול אבל כל זמן שזה מראה דם זה חייב בסדר >> אמר רבי יהודה אמר שמואל מה לא יוצא מהגרון של של הבהמה יוצא מים >> במסכת זה ברגע שוחט הדם יוצא קילון של דם איפה הוא נכנס מים שם >> איזה שאלה יש [‏צחוק] לך שאין הפיקח של

הפיקחים אתה >> קודם אמרת שיש גשם זה [‏צחוק] >> מישהו פתח לו יראמים מה שקת ידיים >> מה הוא שחט לתוך כלי של מים הוא לא שם לב היה כלי מים >> מה חסר לך דברים איפה נכנס המים משם >> אל תדאג אל תדחים ש מים משפחה עליו >> טוב שאנג'ל יושב אותך תכף הוא ישפוך מים הוא יראה לך [‏צחוק] איזה שאלה שאלות אלא אלה >> אבל שאלות יפות אתה מעורר אותנו רבי בסוף אנחנו נמצא את המים >> שלנו לא סתם אני אומר שאתה מתוק אתה

רואה אמר יהודה אמר שמואל כל מראה הדמות מכפרין תשמע מה אומר ומכשירין וחייבים בכיסוי כל זמן שיש בדם מראה הדמות זה קשה לזריקה וזה גם מכשיר את האוכל לקבל טומאה וחייב גם כן בכיסוי הדם מה יקרה משנן מכפרין דנן מה זה בעלהשמעני בדם הזה מכפרים בזריקה כבר שנינו במשנה בזבחים ואם בא להשפיע אותנו חייבים בכיסוי אתה נהנם אומר לו מכשיריני צריך עלה אם יש בו הדמימות זה מכשיר מה מכשיר מכשירי נמגמר שואלת מכשירי נמ מה החידוש אי דם אך שואה מכשר תמיד דם >> מכשיר >>

משיר >> אם היה מכשיר שוא מכשיר אז מה הבעיה שלך לא צריך שתמדו בימי גשמים רבת [נחירות בוז] אדם מי גשמים הם לא מכשירים רק עם גילה דעתו שהוא רוצה בהם >> אבל אדם אפילו שלא חשב שירדו על הפירות מכשיר מתחילה הוציא את הדם מרצון רב שמואל השמיע לנו שאותו דם שיש בו מראה במכשיר כמו מקשמים נמ כן זה שקיד ורמה אחשינו לוקח ביד את המי גשמים ושופך איך ודאי שהם מכשירים חישב אותם החשיב אותם והצריכה שנתמדו מעליהן המשמים בתוך הדם התחרבו מעליהם זה תה רואה

זה השאלה שלו >> של הנה נהיה בלי שירצה >> מעליהן רבי עשה זה [כחכוח] עוד תירוץ למה הוא צריך לחדש מכשירים רבי יסנרביל >> אומר בצלילתה דדמה המים הם מהדם עצמו כשדם נקרש יש סביבות צלילות כמים מראה אדם מכשיר אם לא לא מכשיר >> למה זה לא נחשב לא דם ולא למים יש לו מר >> ד איפה אני? רבי רבי ירמיה >> זה נקרא >> רבי רבי שהוא כפו נהיה לו >> נכון רואים מסביב כמו לבן צל כן רואים כמו דם דם דם משקף >> אז

זה מכשיר >> כן אבל יש לו יש לו מעט אדמו >> אבל זה לא עכשיו >> רבי ירמיה נפטי אמר אומר מי שאוכל את אותה מים שסביבות הדם על מושכרת מת אם יש בהם מראה הדמימות אבל והוא דאיקה כזית חייב [נחירות בוז] על זה תן תתנה אם יש כזה אדמימות מטמאין באוהל אם זה של בן אדם נכון והוא דהיקה רביעית מדם גמור תננתם כל משקה זה עומד על קדש >> כן כל משקה >> כל משקה המתהורים כגון הדמעות של המת או חלב של אישה טהורי לגמרי

חוץ מדמו שהם מטמאים באוהל המתכל מראה הדמות שבו מטמאים באוהלמקה המתאורין רומיני משקה טבוליום כמשקין שנוגע בהם כמשקין שנוגע בהן >> ואלו ואלו כלומר משקה היוצא מתבול יום משקה שנוגע בהם תרומה הם אין מטמאין מה מפריע אתה מה זה הבאת תהודות ואלו ואלו אין מטמאין את הקודש שיתמד דבר אחר שלא פוסלים אותו שר כל התמאין שלא תבול יום בין קנים בין חמורים משקין יוצאים מהן כמשקה הנוגע בהן ואלו הן תחילה ראשון טומאה ואלו הן משקה היוצא מהלו משקה שנגעו בו ו ואלו ואלו לא אלוה הן

אני טעיתי אני טעיתי >> ושאר כל הטמין בין קנים בין חמורין משקין יוצא מהן כמשקה נוגע בהם ואלו ואלו תחילה גם משקה יוצא מהם משקה שנגעו בו נעסין תחילה כן אמר ראשון טומאה שזה מטמא שני והשני טמא תרומה טומאת שלישי חוץ מן המשקה שהוא אב הטומאה חמור מראשון כמו זובו של הזהב או רוקו או ממרגליו או שכבת זרעו מהי קלין ומהי חמורין מה אמרת לי קלין תמאין ומה אמרת לי חמורין שזכרו במשמ במשנה מהב קלין שרץ וזו שזה אבא טומאה וחמורין זה משקה של מתב >>

שזה אבי אבות הטומאה שיוצא מן המת אז גם חלב שיוצא מן המת וגם דמעות שיוצא מן המת מטמא לו כמו אתה אמרת ליז >> אומר לא קלין השרץ וחמורין לזהב מה שאמרתי לך תמין חמורין לא כוונה למת אלא קלין הכוונה לשרץ שלא מטמא אלה עד הערב חמורין נזב משבעת ימים אז אבל המשקה של המת לא טמא מישנה זהבד גזרו ברבנן מ ש שנה מד לא גזרו ברבנן >> למה מת לא גזרו בו רבנן שהדמעות שלו הכל בסדר זר דלא בדילין שמנה לא מתחקים הוא חי הוא

הולך גזרו ברבנן הרחקה מת דבדילן שמנה לא גזרו ברבנן עד כאן >> או אתה רוצה עד המשנה >> בסדר כתוב את השם קודם אוי השם זה בני שערה לא מס אם האמא חולין והבן בן עולה שומע זה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד מאיר אתה איתי >> האמא חולין >> זה לא קודש והבן צוותו עולה >> עוד לא נתן את >> עוד לא נתן א תחלק כבר כמה זמן אתה צריך לחלק >> תיתן להם פה כמה אחדים ואחד יעביר לשני כל אחד מקבל ש תודה

לך טוב שיש לי על מי על מי לדבר אתה מבין יאלה >> אתה רוצה גם >> בדיוק שלוש קודשים >> תודה >> אם האמאין בן >> אם האמא חולין והבן עולה ושחט עולה ואחר כך שחט חולין בבית המקדש עבר באיסור אותו ואת בינושקודשים יודע לפי מי שאומר שה מסוה >> אם שחט אותה בעזהרה מה המשנה הולכת עליבד רבי שמעון >> שאומר שחיטה שאין הרויה לו שמה שחיטה מחלוקת זה טוב מה >> אם שחט בעזהרה הראשונה כשרה השנייה פסולה שחיטה שהיא לא ראויה לא בשחיטה >> אז

לכן הוא לא לוקה ואם שחט בחוץ אז לוקע על הראשונה משום שחיטחוץ והשנייה מה הוא שחט הוא האמא חולים והבן עולה מה הבעיה ושחט עולה איפה שחטת עולה >> במשנה >> בפנים >> במשנה כתוב שני מקרים כתוב >> ואחר כך שחט חולין אם עבר באיסור אותו ואת בנו זה הכל השאלה יש לי אחד שחטתי איתו ביטור עולה בתוך הבפנים איןזה אין בעיה אחר כך הלכתי לשחתי את הם בחוץ לפי הפתי זה שחיטה שאין ריה כי זה לא להכיל את אדם העולה היא לא נאכלת לאדם >>

אבל לפי מי שאומר שהמזבח זה האכילת המזבח זה גם נחשב מי שיצא החוצה גילה דעת זה נחשב אותו אם הוא גילה לשחות את עם הזכה הדבר איסור אותו ביתחיטה שאין >> לפי רבי שמעון אם שחיטה שאין לאכילה אין שחיטה >> שמה שחיטה ולכן ולכן אין אותו בן >> אין איסור של אותו ואת בנו >> למן דמר >> אבל למן דאמר שיש פה אכילת מזבח >> אכילת מזבח מחשבת אכילה >> שאכילת מזבח >> [כחכוח] >> נחשבת אכילה יש איסור >> זה הכל ב תהיתי מאיר >> ב

שחט את האמא ואחר כך שחט את הבן >> קודם כל את האמא ואחר כך שחט את הבן ונמצא טריפה >> מי האם או >> האם עבר באותו ואת בנו משמע מה? הבן אמצא את הרפואה כן לשון המשנה >> אז רבי שמעון פטור למה שחיטה שאינה ראויה פטור >> למה זה שחיטה שאינה ראויה השני זה שחיטה שאינה ראויה >> של טריפה >> איפה עובר את האיסור בבן כיוון שהבן יצא >> אה יפה צודק לרבי שמעון >> פטור כי זה שחיטה >> ולחכמים חייב >> שניים שקנו אחד

את הפרה והשני את בנה ורוצים לשחוט באותו יום מי קודם >> זה שקנה ראשון >> ואם קדם השני ושחט זכה בורך מפי העניין מחכה >> יש לו שכל מוכר בשר >> בא השני אומר מה אני אחכה לו והוא שחט תבוא עליך ברכה זכה [כחכוח] >> זכה ונזכר שני זוכר מי ש ד >> ד שחט פרה ואחר כך שני בניה כמה ייסורים עבר וכמה לוקה >> על כל בן נוקה אחד 80 >> כל פק 40 [כחכוח] >> על כל בן 40 >> למה כל אחד זה איסור

בפני עצמו >> ה המוכר את הבן אחר שמכר את האמאצריך להודיע >> האם צריך [נחירות בוז] להודיע על הקונה תלוי מתי >> ארבע פרקים בשנה >> ארבעה פרקים צריך להוד >> רבי עושה גלילי גם ב >> במיגם ערב >> ערב כיפור בגללים נכון בגלל תן מה זה 400 >> אם זה אם זה חתונה צריך להודיע להחתונה ערב יום טוב אחרון של חג ערב סרב עצרת ערב של חצר גם ערב ראש השנה מחר מחתר אבל >> ו כתוב בתורה אותו ואת בינו לא תשחטו ביום אחד מה

הוא יום אחד >> כמו מעשה בראשית אחרי הלילה >> יום אחרי הלילה >> זה שהוא התכוון >> לא כי בקודשים זה הפוך הלילה אחרי >> לא התכוון על זה >> יש אומרים שזה יום המיוחד >> מה זה >> יום אחד יום מיוחד השתדל גמור לא >> לא יודע מה זה בהמה ז' מאיר >> בהמה חיה עוף מה חייב בכיסוי אדם בהמה >> אה לא צריך >> חיה בעוף הכל >> רבי אומר יום אחד יום המיוחד טעון קרו >> איזה יום מיוחד >> יום מיוחד שיש ארבע

טעים בשנה שהוא טעים קרוב שהוא אדה פרקים בשנה >> מה זה אומר >> שיש ימים מיוחדים שצריך להודיע שהוא >> זה לא מדבר פה על הודעות >> מה פתאום >> מה זה יום באותו בינו לא תשחטו ביום אחד מה זה יום אחד לאן יום אחד זה יום הלילה >> ורבי אומר יום אחד יום המיוחד >> יש ימים מיוחדים >> 100 >> הלו >> 100 בבקשה כל מצוות >> הוא רוצה ללכת כן >> אם הוא רוצה ללכת כן או אתה רוצה זה משהו אחר הלכות נגיד אשתי

יכול נגיד לה שהכל יהיה בסדר מה נגיד לה מה נגיד אני אעשה מה שהתגזרתם עליי >> לא גזרתי אותו >> אני יוצא >> בעזרת השם >> השם יעריך מכם בטוב >> תביא לו צעצוע אבל יש לו ממתק תבין אה יש ספר אנחנו סימן רל הלכה רחוק רחוק מה זה זה בר מינה זה מסוכן ילדים קטנים תן את זה לזה הוא גדול מתאים תן לו את זה את החמש אבנים כן מה אתה נותן את זה לילד בא עם אחותו הלו בא עם אחותו איפה המ >> אל

תעזוב את זה לא חשוב או יפה הבן של >> א של >> פיניס או יש לך פרוטקציה >> תודה רבה >> יופי אתה הנכד של רבי עמוס בוא קח מפתח פתח את כל הזה וגם ספר יהיה לך >> כן כל טוב >> כן כן זה הבן של רבי עמוס פיניש להחן זית זכית בחמש הבנים זה לחופש בוקר טוב הנכנס להכיסד הנה אתה רואה אומר איפה הלך מאירחנו עושים >> לא זה בשביל רפואה אתה עושה תלוי אוי באמת קשה >> הנכנס להכיס דם אומר יהי רצון מלפניך

אדוני אלוהי שעסק זה לי לרפואה >> כרופא חינם אתה ולאחר שהקיז יאמר ברוך רופא חולים אז הם היו מקיזים דמה היה להם תולעת כזה כזאת או בסכין זה תלוי בשם אומלכות זה לא >> לעולם יהיה אדם רגיל לומר כל מן דביד רחמנה >> לתו עביד גם על מה שעבר גם על מה שעתיד יאמר והטוב בעיניך עשה טוב בעיניך עשה ריבונו של עולם השם יעזור שיהיה תמיד טוב לא יכול סימן רל אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהריים ישן >> בדרך כלל זה לא [‏צחוק] ישנים

ביום מה זה יושנים >> ביוםת >> לא רק שבת עכשיו מדבר שבת יש מצווה לישון עכשיו זה יום רגיל בלילה יושנים והיום לומדים עכשיו עם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת הצהריים ישן היום זה כולם יש להם מחלה צריך לישון שנת הצהריים שניעו משנתו אינו צריך לברך אלוהי נשמה שנתת בי ויש אומרים שיקרא קודם שישן והיא נועם שבסתר עליון בלבד שלא יעריך בה שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס שישיתי נשמין חטי שעה ואבזה המעט לא תהיה כוונתו לאן ד גופו אלא להחזיק גופו לעבודת השם יתברך

זה ככה ירגיד שיהיה לו כוח לעבודת השם וכן בכל מה שיהיה בעולם הזה לא יכוון הנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך כדכתיב בכל דרכך דעה ואמרו חכמים כל מעשיך היו לשם שמיים אפילו דברים של רשות כגון האכילה השתייה הליכה ישיבה החקמה תשמיש והשיחה וכל צורכי גופך יהיו כולם לעבודת בורא כה או לדבר גורם לעבודתו שאפילו היה שמא ורעב אם אכל בשתה להנעתו אינו משובח אלא התכוון שהוא רבשתה כפי חיותו לעבודת בוראו גם הכי טוב לאכול מ שיראי מצווה למשל שבת מה הוא יאכל יש לו עכשיו שבת

נשאר לו אוכל של שבת כל יום יאכל אוכל של שבת כמה שיכול שלושה ארבעה ימים זהמה שיאכל קודש כל כך היה הרבנים שלנו ככה היו אוכלים אוכל של שבת.

חם בן ציון אבא שאול כל יום היה אוכל אוכל של שבת. שלושה ימים ראשונים >> היה אוכל אוכל של שבת. למה? שיאכל אוכל קדוש.

שלא יהנה מהעולם הזה סתם צריך להזהר. וגם אדם לא יאכל יותר מדי מה שצריך לו לרפואתו. וגם לא לישון יותר מדי וגם לא פחות. למה?

מי שיושן פחות זה מזיק לגוף. צריך שש שעות לישון. זה זה התרופה. כלומר במשך 24 שעות לישון שש שעות אתה יכול לחלק את זה בלילה ארבע שעות ביום עוד איזה פה הרב שבי למשל ביום הוא לא בלילה לא היה יושן בכלל אולי 20 דקות הוא יושן למה אומר כל הלילה לומד ואמרו חכמים כל מעשיך לשם שמיים אפילו שדברים רשות קורון אחי להשתייה וכן כן אפילו לשב בסוד ישרים לעמוד במקום צדיקים ללכת תמימים אם עשה לנ עצמו ושנים חבצו את אהבתו אינו משובח אלא אם כן עשה

לשם שמיים לכן בשכיבה אין צריך לומר שבזמן ש יכול לעסוק בתורה במצוות לא יתגרה בשינה ללג עצמו אלא אפילו בזמן שהוא יגיע וצריך לישן כדי לנוח מגיעתו מסע לנן גופו אינו משובח אלא תכוון לתת שינה לעיניו לגופו מנוחה צורך הבריאות תמיד יגיד בפה שלקוח על עבודת השם שלא תטרף דעתו בתורה מחמת מניעת השינה חם בתשמיש אפילו בעונה אמורה בתורה אם עשה להשלים את אהבתו לענה את גופו זה מגונה אפילו תכוון כדי שיהיה לו בנים שישמשו אותו ומלאו מקומונו משובח אלא התכוון שיהיה לו בנים לעבודת בוראו

או שתכוון שיהיה מצווה לא עונה כאדם הפורח חובו לכן בשיחה אפילו לספר דברי חוכמה צריך שיהיה כוונתו לעבודת הבורא או לדבר מביא לעבודתו כללו של דבר חייב אדם סוני וליבו כל דרכה ולשכול מעשה במוזני שכנוש כרורה דבר שבו לידי עבודת בורעו יתברך יעשהו ואמנם לא יעשהו מי שנוהג כן עובד את בור תמיד בכל דרכיך דעהו מה שתבון בכל דרכך כן יש אנשים שהם יושבים ללמוד ואחרים מפרנסים אותם היום זה יותר טוב מאשר אדם יעבוד למה הלוואי שישב וילמד והכל ו ולא יהיה ולא יהיה בעיות הם

שאדם יוצא לעבוד זה בעיות צריך שיהיה ירא שמיים כולהי ואולי הרמבם שנייה שנייה כמה דקות איפה הגענו?

אתה יודע יב או י? קצת מבטלה דף קמג קטע ראש אוזנה ראש חותמה ראש הצבעה פחסה בפניה פי שלא חסרה או שמחרה לצורף ישראל הרי זה בטלה אבל אם משכנה או מכרה לגוי או לישראל שאינו צורף או שנפלה עליה מפולת ולא פינה גנבו הליסטים ולא טבעה חק בפניה אשתין בפניה גררה זרק בה את הצורה זו אין הבטלה זה לא יעזור אני זוכר כשהיינו ילדים אז אמרו שחכם א חכם סלמה מוצפי קנו לילדים שלו בובה אתה יודע היו קונים אה עגלה של תינוק עושים לו בובה כזה

לא לילדים הקטנים >> כן אז הוא היה חותך להם מיד את את האוזן את ה שלא יראה כמו כן כן כי הילדים הם היו שכנים שלנו היו בוכים הבנים של פנירי פנירי הנכדים של החכםח סלמן >> חותך להם טוב עד כאןמה אין זמן כן זוהר אנחנו דף תפז דאפי כשמש דמי החורח מבועין חד מפנש זקצים בבוע צונן ברחמנתחות חמים בדינה אתה רעיה ממנה בריך לבנה קדישה ואמא תודהר לי בירך את רבי שמעון בר יוחאי בזמנה דתמר עליי קיבה השמש קבע השמש בא השמש זה שקע השמש

דך שכנ פני הורי ירעבד יניר להרח שב הוא אומר מה זה קבע השמש היא עכשיו הולכת תחת הנערות מחממת את כל המים היא עוזרת לעם ישראל ועוד אמר בוצינה קדישה ודאי אנטור כולה דאמרם יהיה נביאכם אל תודע גין דק גלימה להלך זה מה שיש פה אמרת אסור הנה אתה הגדול הזה מדוע לבסנה גידו רחמית מרבע לא ינ אתה מבין זה אש קרה הייתה למה זה אש של רחמים אז לא שייך שיברח את השני יש מושג של אש קרה חמש לאורים תלת קרני החמה עד הוד תמן

עד הודו נהרים ראיה מאמנה תו ונתן חול דשה שתמד לכול לך תיבו אפילו עד הוד גנד פני משה פני חמה חמש צ להמשיך תרעין דבינה אתה רואה פני משה כפני חמה פני יהושע מי היה אומר את זה >> הזכנים למה דווקא זקנים? אלא עם ישראל כשהיו במדבר, [כחכוח] שהיו הולכים במדבר 40 שנה הם לא הורחמה. למה היה ענן?

עננים מכסים ענן השם עניים יומם מכסים בענן אז לא ראו מה זה שמש מה זה ירח אזקנים שהם ראו מקודם את השמש לפני שהיו במדבר הם היו כבני משה כפני חמה בני יהושע כבני מפנה הם ראו מה הבדל בין השמש לבנה זה קנים וגם אפילו שנגיד רואים יגידו להם לא עכשיו יהושעצ צעיר משה זקן חכה כשישוע יהיה זקן גם יהיה פניו לפני חמה אומר לא הזרקנים אמרו הם ראו את את משה רבנו שהיה צעיר שהיה צעיר היה פניו כפני חמה אפשר להגיד זה פירוש חזק מפרשים אומרים את זה שבדור היו הורים עכשיו שעם ישראל היו במדבר הם לא ברכו 40 שנה ברכת הלבנה. הבנת? >> לא ראו את הלבנה. >> לכן אחרי שהם יצאו משם הם עשו שמחונה בברכת הלמנה.

לא >> 40 שנה לא לברכו ברכת הלבנה. מה יעשה עם זה כבודו? איך היה התיקון של זה? תום הכתורת.

אדוני אלינו שקטורות לפניך את כטורסמית שבית המקדש קיים כאשר ציוית אותם אל משה ואכ כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קעניך מים נטף ושחנת וחן בינסמים לא נזכה בת בבדה ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף ושחלת וחן בן סמים וונה זכה בד בבד ויאמר אדו משהךמים בבדה יהיה בבק וימר יהיה בבק ויאמר כך יהיה בבקשה היה הוא יד חזבה הזמן רואה הוא דבזו מסבת מסך שמוא ועשית אותה קודש אשר קדש בבוקר בבוקר הכם מכניס מהםחים חזרנו בערב יום הכיפורים תן לכם צדק הדקה 11 סמנים

היו בא לו הצורי והציפורן ואחינם והלב שנור מלח רבי נתן בבלי אומר קוש נתן חס הרמבן שמעון בן גמליצה היא באה למה הוא בא הלו נתן אומר שהוא שוחק בני שעקול פחש אין אדם יכול לעלמה בדור בכל דבר שתמנו של ויאמר עליהם ישראל מזמרץ מעורי ומעד שני חבלות מושכנים להם זקניכם והורידו צורים בלושדים יאמר עליהם ישראל געתם לא תצ בוקר שתזוזות את העבודה שמרתם את הדבר הזה חניך העבודה זאת לכם ואמרתם זהפסח פס בנימצרים ואנו קפו את מצרים בצחו ויסמנורה זהב טהור מקשה עשה את המנורה

ירכה וקנ גבי כשלושה קנים נוציאים צד שלושה כניצד אחד ושלושה כן צדה השני שלושה גבים שוקדים קני אחד שוק אחד כפתוב פע שש מצאים המנורה ובמנורה ארבעה קבים שוקדים כפסח שני הקנים ממנה וכף תורה בנו כולם שחס נרות השבע ככה אמר ותודה זהב טהור כיכר זהב טהור עשה אותה ואת כליה אדוני להושיע >> אדוני [צרחות] להושיעניין זה מעשה שזכב עד ירך ויאמר משה קח את המחת תן עליה משה בין המתים ובצר ויאמר משה מעל המזכף פני אחרון כש במשה תכפיע בין המתים מגפה מגפה נחצרה ויאמר

משהר עלש מעל המזבחים גדם קצ בן משה כדור על יעמוד בנעצר גפון החג נעצר שצך אמר ב חג שעוזך הבוקר חסדך כי היית מסגב לי עד הבוקשר ואני >> אני אשיר עוזך בוקר עוזך אלוהים כןרץ פחפנו עלינו עדיין צך מפחד לילה מחצך גשניך לא תונה אליך רע בעני והני >> חוק בך לבעלה ושל רוטוב זרדים שיש לו שדיק שקרח היופי בכגד חתגאה לעמפך שבעתנו קבל תיבות שובחרון הפ שברך לאבותינו הקדושים אברהם כלום שם יוסף דוד שלמה הוא יברך וישמור מזור כל הקהל הקדוש הם ונשם לכם

גם אותם שמאזינים דרך הלבין השם אותם כל הברכות כל הישועות שבה וברכה וישועה גדולה וחיים טובים וארוכים כן י רצון ולאמר אמן >> אמן ‏am