📖 הדף היומי מסכת חולין דף סח📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א כב תמוז תשפו

ימי בן המצרים 21 יום כנגד שם אקה להכין את עצמנו בעזרת השם לעשות תשובה שלמה ללכת בדרכי השם [כחכוח] לשמור את פינו לשוננו בעזרת האל ובשועתו ראינו ב בפרשה כי דור נדר להשם אוישה שעה והשבועה לאסורר על הנפשו כתוב כיידור נדר כפול כיידור נדר או אישועה לאיסור איסר למה זה לשון כפול לומר לך תדע לך אם אתה נודר פעם אחת זה עוד פעם יהיה ועוד פעם יהיה אם אתה נשבע זה עוד פעם אחד [‏צחוק] מושך את השני לכן לא לנדור בהתחלה אחר כך זה מושך עוד

וברך מינן בעוון נהדרים הגמרא אומרת ב בנים מתים השם יצילנו השם יעזור אומר רבנו אפרים לא יחד דברו לא יחד נדר לא כתוב לא יחן נדרו שבועתו כתוב לא יחן דברו >> זה אזהרה שאפילו דיבור אדם אמר לחברו אני אתן לך אני אעזור לך אני אהיה איתך לא נשבע לו לא נדר נדר אמרת לא יחדברו כלומר צריך להיזהר למה מי ש מי שחוזר בו יש מי שפרעה מדור המבול צריך להיזהר גם שאדם רק דיבר לא יחל דברו צריך להיזהר היה יש במדרש ב מעשה בדם אחד

קראו לו ברט את המיליון היה השם שלו. הוא הפקיד הפקיד אצלו אצל בר תמליון הזה איזה אחד ממרוקו >> הפקיד אצלו 100 דינרים כן >> הלך האיש אצל המפקיד אצל בר תמליון אומר לו אדון בר תמליון אני אתה זוכר שלפני שלושה חודשים הפקדתי אצלך היה לי כסף באתי לפה ובאתי לך לבית הפקדתי אצלך זכות של כסף אומר אני זוכר אומר אתה יכול לתת לי את זה אומר לא נתתי לך כבר זה הרבה כסף אומר נתתי לך >> אמר לו מה שהפקדת מה שהפקדת בידי כבר החזכתי

מסכתי לך אמר לו איך אתה [כחכוח] בא אותו לבית דין בית דין מה יגיד לו תשבע היה לו לבר תלמני מליון איזה מקד שהוא נשען עליו >> בלי זה כאילו הוא לא יכול ללכת [כחכוח] >> כן אמר לו בבקשה אני נשבע אני תביאו ספר תורה אומר קח את מקל ביד שלך והוא והוא לקח את הספר תורה והוא אומר אומר אני אומר ריבונו ריבונו של עולם אני נשבע בשמו שמסרת כל אני אומר כל מה שמסרת בידי כסף כבר מסרתי את זה בידך אתה מבין אומר מה מסרת

בידי מסרתי בידך איך המפקיד מרוב העצבים שלו זרק ככה השליך את המקל ואז המקל הזה נשבע נשבר והיה חלול בפנים היה הדינרים הדינרים והיו מתפזרים והתחיל המפקיד כלומר הטובע לקחת את הדינרים אומר לו ברמליון תיקח תיקח שלך אתה לוקח זה שלך תיקח אתה מבין מה הוא עשה מה הוא עשה הוא שם את זה בפנים אומר לו קח את זה ביד אומר אני נשבע נתתי לך מסרתי בידך אבל לא כתוב מה עונש שלו מה זה צחוק לא כתוב מה העונש שלו אבל כנגד זה המדרש מביא מעשה

נוסף ופה יש עונש גדול מאוד מאוד היה אישה אחת נכנסה ללוש עיסתה ולעפות את לחמה אצל אצל ה אצל השכנה היה לה שמה השכנה יש לה תנור מוס כבר כולו עם עצים מושג טוב היה לה עיס רוצה [כחכוח] להפות את זה בתנור שלה והיו צורים וקשורים לה בשמלה שלושה דינרים מישלא רצתה לעסוק במנרתה אז אה מה שהיה לקחה את ה את הדינרים האלה נתנה אותם על גבי צעיב של הראש שהסירה מעל ה והניחה את זה מקופל בצד כיוון שלא נזהרה טוב נפלו [נחירות בוז] התגלגלו במקומם

נתערבו בן אישה בתוך הבצק לא שמה לב [נחירות בוז] היא הפקה היא הפתה את הלחמים שלה והלכה שכחה ולא ידע שהדינרים תמונים בתוך הכיכרות. טוב, הגיע לבית בעלה אומר להתי נתתי לך שלושה דינרים איפה הם? אומר אצל השכנה.

הלכה הוא ביקשה אותם אצל שכנה. השכנה אמרה לה אולי ראית את שלושת הדינרין שלי? היו לה לאותה שכנה שלושה בנים. אמרה לה, תקבור אותה אישה את בנה.

אם היא יודעת מה עם הדינרים ההם. גרמו עוונות והם באמת בתה הבן שלה קברה אותו. והיא לא עשתה כלום. לא עשתה כלום.

אמרה האישה בעלת הדינרים לעצמה אילולי שהאישה היא הייתה חששותה בהם בדינרים לא היה קוברת את בנה אולי עכשיו היא תחזור בתשובה מחכה מחכה האישה הזאת לא באה להחזיר את הכסף באה אלי עוד פעם אמרה לה בתי אולי בכל זאת את יודעת איפה הדינרים למה היא עדיין אומרת היא מת להבן כנראה זה אצלה >> אולי אומרת עוד הפעם אם היא לקחה [כחכוח] הבן שלה השני וואי וואי מת לה הבן השני גם >> הוציאה מהפה שלה >> עוד פעם הלכה אליה אמרה לה ביתי אז היא אומרת כן

עוד הפעם היא אומרת תגבור את בני השלישי וקרע אמר לה בעלה האם את את הולכת לנחם את שכנתך הם בסעודת אברהם מביאים הם >> לחם מגישה לפניהם עוגות עגולות מביאה לחם אז היא אומרת לבעלה ניקח את הלחם הזה שאפינו באותו יום עם הדינרים אני אקח לה את זה ואז הלכו לעברות לנחם אותה בזמן שקציצצו פרסו את הלחם וואו באו שלושה דינרים כבר הבינו עד איך עונש השבועה מגיעה >> אפילו שבועת אמת מת >> ירויח את המקום >> כלומר אומרים לך בן זכאי בן חייו >> לידי

שבועה אל תיכנס לא זה לא קשור עכשיו ביך את המקום זה לחמיםמשלה זה לא קשור אבל יש כזה דבר אבל לא פה >> זה עוד במעשה אבל היא זה הקמח שלה והכל שלה ולא כצבה כלום. מעשה דומה כן >> כן אבל זה פלא פלאות >> יש עוד מעשה בגמרא בגיטין דף ל הגמרא אומרת מעשה מעשה באדם אחד בשני בצורת שהפקיד דינרי זהב אצל אלמנה והניחתו אלמנה בקד הקמח הפעתו בפת ונתו לעני. ימים בא בעל הדינר הזהב, אמר להתי תביא לי דינרים. אמרה לו יהנה סב הממוות

מאחד מבניה.

אם נהנית מדינרך כלום. >> וואי וואי וואי. ימים לא היו ימים מועטים עד שמת אחד מבניה. כשאמרו חכמים בדבר אמרו מה מי שנשבע באמת ככה נשבע על שקר עד כמה וכמה.

אז למה באמת? מה הסיבה שנענשה? שבה הגמרא לפי שתרשל מקום דינר. נהנתה קצת מקום דינר.

הרוחה בעוב עיסה כעובי דינר >> כן בסוף היה שבוע שקר אין >> כן לא היא לא חשבה שזה שקר בכלל אם לא היה הדינר הייתה עוד כמות מועטת של עיסה אז מקשה הבן איש חי למה כתבה הגמרא שזה היה בשנת בצורת אומר תוקף וחומר איסור שבועה אף על פי שזאת נתנה את הכיכר שהבתה צדקה לעני ולא סתם ולא סתם נתנה לעני בשנות בצורת שיש פיקוח נפש והדינה רכייה נפשות באותו זמן שהעולם מתים מרעב עם כל זה להועיל לה הזכות להציל אותה מעונש שבועה נענשה בבניה בר

מנן כמה צריך לות מוסר >> שמור פיב שמור פיב אוי ואבוי יש ספר כלי חמדה הוא מספר ששמע ממרל דיסקין אביו רבי בנימין אומר כשהיה רבי בנימין בלומזה הגיע לשם תלמיד חכם גדול ונדר ונשבע לשבת המדבש זמן מרובה ולעסוק בתורה בלי לצאת. אנשי המקום היה קשה להם לא יוצא איש בית המדרש לא שבתות לא היה עירוב בעיר נפצר מהם להביא לו אוכל משקה בשבת לא ידעו מה לעשות הבן אדם הזה לא יוצא ואין עירוב להביא לו בשבת יום אחד הגיע ללומע רבי עקיבא היגר אז בא

לרבי עקיבא הגר ו עלודות אותו תלמיד שמע את זה רבי עקיבא הגר אמר אני אלך לבקר אותו נכנס הרב מלומה ורבי עקיבא איגר לבחור הזה ו הוא התרגש מאוד הבחור אומר כיוון שאתה לא יכול לצאת מכאן לפי מה שנשבעת ונדרת לכן אני באתי פה לבקר אותך אז הוא לא יכל הוא אומר לו מדו צריך רבנו לטריח את עצמו וכל המלווים איתו אמר לו רבי עקיבא עגרידו ידעת מקודם שנבוא אליך היית נודר נדר אומר אס מזכיר כבוד הרב בעולם לא הייתי עושה דבר כזה אומר אם ככה

אז נתיר לך זה הפתח של הנדר ו מותר לך מותר לך מותר לך התיר לו את הנדר ואז הוא יכל לצאת זה צריך ל >> כן צריך אדם לא יכן דברו ככל יוצא מפי ויעשה לפעמים אדם גם מתפלל הקדוש ברוך הוא יוצא לו מילים בטעות מהפה הוא עייף יוצא לא פ אדם מתפלל לא אדם לא לא כתוב ל אותו אחד התפלל לפני הקדוש ברוך הוא היה עייף אומר ריבונו של עולם אני רוצה שתזמיני חמור במקום במקום שיגיד שאני ארכב עליו אומר הוא אמר בפה שלו טעה

היה עייב שרכב עליי ותכף היה אולי דה להגיד את זה בסחה ניצוב אתה מבין אמר את זה לא טוב >> אה ואז אוי ואבוי כשהוא הזמין לו אומר היה שר אחד רוכב על החמור על האתון והיא ילדה עיר קטן והיה קשה לעיר ללכת אומר לו בואנה אתה תרכיב את העיר הזה על הגב שלך אומר היית צריך להגיד ש שאני ארכב עליו לא הוא רכב עליי [נחירות בוז] זה קשה למה תפילה המילים שאדם מוצא מפהם דייק במילים >> [כחכוח] >> Š ארץ אחד הוא לא יודע פירוש

המילות הוא לא יודע להתפלל לא יודע כלום אבל מה השם נתן לו עשירות וגם נתן לו הרבה בנים היה לו יותר מעשה בנים זכרים כולם עומדים לפניו בליל שבת מברך אותם מה מברך אותם הוא לא ידע הוא היה הלך לבית הכנס לא יודע הוא היה שומע איזה אחד היה אומר את זמירות והיה אומר איזהו מקומן והכל והיה אומר אלוהלו נשרפין בבית הדש עושה את זה בניגון תימני מיוחד זה לא סתם טוב אז הוא היה נקלח לו בראש המילים אלו ואלו לסבד שאני הוא יודע זה תפילה

זה הוא לא יודע מה הפירוש אז כל יל שבת היו באים הילדים שלו כל אחד מברכת אלו ואלו נשרפים בזה שני אחד הרבנים שפעם בא להתארח אצלו ווא אומר רואה אתה שם את היד שלו ואינו נשרבים בבית שש פחד פחד נורא מה אתה עושה במקום לברך אתה מקלל אומר בליל שבת באו בחלום לחכם הזה אמרו לו לא טוב עשית ביטלת אותו מנהגו הוא אומר לפי טומו הקדוש ברוך הוא אוהב את זה לוקח את חמש אותיות המילים הללו עושה מהם צירופים של ברכות כל כולם למעלה צוחקים

ונהנים דגלו עליי עליו אהבה מדלג אותיות או תיבות התהפך מרע לטוב מה אתה עושה איך [כחכוח] תהיה >> הוא עשה צער בשמיים למה היה מצחיק אותם בן אדם בן לו >> אומר הרב הקדוש החתם סופר אומר, כל קדושת האדם תלוי בשבירת הפה. כל קדושת האדם, אומר במדרש כתוב שכוח שאל את משה, בית מלא ספרים, מה הוא שיחי במזוזה? שיב למשה, הן חייב.

אומר כי גם הם, כי גם אם תוכו של אדם יקדש כולו כמלאך, כלומר בית מלא ספרים. זה לא יועיל אם לא יקדש את הפה שלו, את הפתח של הפה שלו. אותו דבר, שמירת הפה, גם אם לא יהיה לו בית מלא ספרים, רק פתחי בים 80 מצוין. במקום סעודה, >> נכון?

אתה זוכר מה שהיה שמה? זה בפתח תקווה יש שמה בית עלמי נקרא סגולה. סגולה >> כן שמה יש מצבה עתיקה הראשונה בבית החבלות חקוקות עליה ביותר ברית קרטה לשפתיים אתה מבין? אומר מה הסיפור הזה אומר שמה הוא בשנת לפני הרבה שנים זה תרמת >> כן לפני יותר מ-100 שנה ביום יט תשרי תרמת נפטר שמה הראשון מה זה הם קידשו את חלקת הבית קברות כמנהג ישראל לקדש את החלקה של האדמה לפני שקובעים אותה קוברים בה קבורת הנפקר היה, הנפטר הזה היה מאותם אנשים שעמדו בשעת שקיצו את

זה בהנצה אומר נו בוא נראה מי יהיה כאן הנפטר הראשון >> עמד אחד מן הנצבים אמר בהלצה אין לי בעיה להיות ראשון לא עברו 10ה ימים הוא היה הראשון קברו אותו החליטו הרבנים לכתוב באותיות גדולות ברית קרטה לשפתיים אתה יודע מה שהיה גם עוד דבר א למר לכם שהרב תולידנו היה לו כסף והכל אבל הוא לא קנה דירה כל פעם היה מזכיר ועובר שנתיים פה מוציאים אותו מפה עוד שנתיים פה עוד שנתיים פה הרב של מרוקו היה קצברנקה מכניש מכניש אז הוא היה עובר דירה עבר

יום אחד שאלו אותו ו למה כבודו לא קונה דירה?

יש כסף, יש הכל, למה לא? אומר השכינה אין לה בית, אני אקח בית לא צריך בית, היא סובלת, אני אקח. אז זה היה יהודי, היה רגיל לעבור דירות. כל דירה מצא פפגם, כל פעם חיסרון אחר.

פעם אחת הוא מצא דירה כללבו. אומר לי אשתו פה יושב כיוטיה בטקס חלוקת הבית אומר מהבית הזה לא יצא רק לבית הקברות [גניחות] אז סר אחר כך רצה להמחיש להם אחר כך גדלה המשפחה מאוד לא היה ברירה ה חייבים לעבור הוא שכח מה שהוא אמר כשיוצא משמה מהבית ולעבור לדירה התמוטט ולקברו אותו מפה בית קברות לא היה עכשיו מעצה מצער פה בירושלים היה אמא של החתן התמוטטה באמצע הריקודים נפטרה אז כל משתתפי השמחה שאלו בני המשפחה מה יכולה להיות הסיבה למה היא נפטרה מה קרה תוך

כדי הדברים סיפרו בניה שהחתן הנוכחי היה בגין מבוגר ועבר צרות רבות החתן והתגרש אחר כך ניסא שוב ואשתו נפטרה אמו רצתה לראות בטוב בנה אמרה תמיד שהיא מתפללת שלא תצא מן העולם עד שתראה את בנה מתחתן פעם שלישית >> כן האם כמובן אמרה זאת בנוסח של תכבה בתפילה אבל כנראה שאסור להתפלא בצורה כזאת רק סיימו את ה חתונה טק עוד דבר אחד רק אגיד לכם אומר הרב מדנסון מספר אומר שאמא שלו מעולם לא נכנסה למסעד הייתה פעילה בארגון שיעורים תורניים מיוחד שיעורי הלכות לשון הרע כמה

פעמים הצענו לה לצאת מדי פעם לא אומר באותו יום שיראה פיגוע בירושלים עברה אמא שלו בדיקות והייתה צריכה לצום היא הייתה אמורה להצט באוכל אבל א היא שכחה לקחת ממה את האוכל אחר הבדיקות כן נכנסה למסדת צוברו שם מצאה את מותה אומר והבן שלה אומר לפני שהיא לפני כן היא דיברה עם הבן שלה מה היא דיברה תשמע בני אני קצת מבוגרת וכבר אני רואה את הסוף אמא איך את מדברת? את עדיין צעירה? את עושה חיל, את פעילה, את עושה הרבה דברים.

אומר, גם אני לא רוצה למות, אבל קראתי בספרים על חיבוט הקבר וכמה זה קשה. אני חושבת שאני לא אכל לסבול את זה. לכן אני מתפללת לקדוש ברוך הוא [נחירות בוז] אם אם הוא אם הוא רוצה לקחת אותי מן העולם שיעשה את זה בדרך קצרה קצרה שיכנס ישר לגן עדן ויתייצב לפני כיסא הכבוד אומר כמו שהיא אמרה אותו יום אמרה לו את זה >> באותו יום כך קרה לה אתה בשרה השמימה שב פה שב פה הנה פה פה איפה שבאת >> פלה פלאות תראה, כשאתה רוצה משהו

אתה לא צריך להת יש טבע המכונה היא חותכת היא עושה אתה צריך להתכוון ולחתוך לו היא טבעה ככה אומר אותו דבר הלשון >> הוא לא צריך להתכוון >> לדבר הלשון זה חותך זה אש >> השם יעזר הדבר כבוד שמו >> לעולם יוציא דברים טובים מה >> זבון זה לשון זבן >> זבן >> אה זבן לשון פה >> לשון טוב קודש >> לא אתה יודע שפעם א ביקש ממנו רבנו הקדוש מהעובד שלו אומר לך תקנה לי חלק הכי טוב בבהמה >> הלך הביא לו לשון איך בישל

לו את זה איך [נחירות בוז] מה לא עשה אכל את זה הרב מה אמר לולם? תודה רבה.

טוב, מחר אמר לו, היום לך תביא לי חלק הכי רע בבהמה, הכי גרוע. הביא לו לשון. אומר, איך אתמול אמרת זה הכי טוב? היה מכיר.

אומר, "כבוד הרב, תלוי איך עושים את זה. איך מה מדבר? מה מוציא מפה? תלוי איך מבשל.

אפשר הכי טוב, אפשר אחיך. של הלביה גם >> כן כן נכון איפ הכל ביום אחד לספר ציון משהח דקות >> אי אפשר בבקשה אנחנו יחזכאל לב פסוק א' הלכו הגיסים טיול >> שלי טיול >> טיור שלטי עוד הפעם הלבו כבר ציולשיגרה לא נגמר יש קובס >> והב שנה ב1 חודש ואחד לחודש היה דבר אדוני אלי לאמור בן אדם סקינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפי גויים נדמת ואתה קטנים בימים ותרח בן הרותך ותתחל מים ברגליך ות לח מים ברגליך ותפרוס נהרותם אומר מדמה היית בעצמך

שאתה למול הגויים כיכיר בעדרי צון כי אתה קטנים אשר בימים כאילו אתה הכי גיבור בפני כולם בכו אמר אדוני אלוהים ופרסתי עלך את רשתי בקל עמים רבים ואלוך בחרמי אני פורס עליך יעלו אותך במצודה אצלי ונדשתיך בארץ על פני השדה אתילך והשכנתי עליך כל עוף השמיים שבעתי ממך חיית כל הארץ אומר אני אזרוק אותך באמצע הארץ ושם יאכלו אותך הקוקוריק והחיות ונתתי את בשרך על ההרים ומיליתי הגאיות רמותך לא חכו עם כל האיש אנשים שלו ושחיטי ארץ שפתך מדמך על ההרים והפכים מלאון ממך >> ממקה

וכיסיתי בכבותך שמיים מה זה כבותך מלכות כבוי מילת כבוי כי כשמכבים נר הוא מעלה עשן לפי גודל לנר כך מרבה עשה אומר אתה יש לך הצלחה כמו נר גדול אבל ככבה אותו והקטרתי את כוכביהם ש שמש בענן חסנו וירח לא יאיר אורו כל מאורי אור בשמיים הקדירם עליך ונתתי חושך ונתתי חושך על ארצך נום אדוני אלוהים וכעסתי לב עמים רבים בהבי שברך בגויים על הרצות אשר לא ידעתם ושימותי עלך עמים רבים ומלכים ישערו עלך שער בעוףפי חרבי על פניהם חרדו לרגעים איש לנפשו ביום הפלתך Давай

пока כן, עד כאן הגענו יא א' משניות בקודם המשנה >> כמה היום מציון משה >> מעשה רגיל נשמת יחזקל אריאן בן נזימה שלוש נשמת רבי עמוס חמוס בן פורטונה ברחבים עטיה >> בן ג'מינה ויעקב בן ויקטוריה ודוד בן צלן בן יפסלה יונתן בן חנה ורבי שאול בן פה בן רחל >> שאול בן רחל שלום בן רחל >> פרחיה >> בת >> בת צנימה פרח >> בת פ בתח >> אליהו זנג כהן בן סבך >> אליהו זנגע הכהן בן סבך משה בן רוזה >> משה בן רוזהח

בן טופ >> הרצל בן טופח ישראל בן ח >> ישראל בן ח >> אהרון בן רבקה ציון בן אסתר >> ציון בן אסתר בן חנינה >> מסי אמור יוסף בן חנינה >> שאול בן פיבי בן סבי >> בועז בן חיה בועז בן ח בועז בן חיה אנחנו כלים פרק יז משנה ב >> החמת נוד שהורה בפקעיות של שתי בנקב שמוציא פקעת של חוטי שטי זה הם דקים איכותי ערב אם אינה מקבלת של שטי אף על פי שמקבלת של ערב טמאה זה לא מובן טוב הפוך צריך

להיות >> לא של שטח יותר בית קערות ארגז לקערות שאין לו מקבל קערות נקב גדול פ שהוא מקבל את המחויין שזה יותר גדול מכערות טמא אף על פי כן כיוון שמקבל תמחוין טמא בית הרעי שעושים בו צרכיו שאינו מקבל משכין אף פי שהוא מקבל את הרעי טמאים משתמשים >> זה לא הולך אף פי אתה מבין כאילו עבר פי אם מקבל את הרעי באמת ‏M רבן גמליאל מטרה ונשאן מקיינן אותו נכון הסלין של פת שיעורן בכיכרות של פת אם אם כיכר פת נופלת מתוכם הם טהורות הפיפריות

זה ארגז של מזמרות שעשה להם קנים מלמטה למעלה לחזו טהורה עשה לה גפיים כל שהן מסגרת מחיצה טמאה >> כן אבל שמעון אומר אין היכולה אם אין היכולה להינטל בגפיים שאוכלזים אותה טהורה >> עד כאן שמת סימון במאר בן מזה פושה כהן בן יפה כן נכון שבית אדוני לנגדי תמיד כי ממני בעלמות שמיח קודש בריך שים מצלמד תורה כמ כתוב יומם בלילה לומדים תורה נשמקום אינו לעשותנו צון בוראנו אדוני אלוהינו פניך [נחירות בוז] שצפתותנו הבריאות שב צד שמעלות אדוניך אדוני מסיון עושה שמיים כן היום להצלחת

קייה בן שר משפחתו אתסמ בסמך רחמים מנשה בן רחל עוד היה בתח היום אנחנו דף סח פרק חדש היום בעזרת האלשועתו מסכת חולין זה פרק רביעי בהמה המקשה פרק נקרא בהמה המקשה בהמה המקשה לילד כלומר היא מתכשדתה מקשה לילד המקשה כלומר מחמת שהיא מתקשה בלידה רגיל העובר להוציא חלק מאיבריו אז לכן אומר הבהמה המקשה היא מתקשה בלדתה והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באחידה הוציא העובר את ידו ממעי אמו והחזיר אותו שוב לבטרל אמו ואז שחט את האם קודם שילדה מותר באכילה העובר מותר לא היד

עוד מעט נלמד את זה זה מחלוקת העובר מותר באכילה כל בבהמה אותה תוכל וגם עבר נחשב חלק בוא נראה הוציא את ראשו אבל אבל פי שהחזירו הרי זה כילוד אבל אם הוציא העובר את ראשו זה כבר נקרא נולד כמה שזה נקרא נולד היא לא אפשר מה אתה יכול לשחוט את הבהמה ואחר כך את הבן שלה תגיד את הבן שלה לא צריך הוא הולך תגיד לא צריך למה שחט את אמא שלו אז כמו גם שחט אותו לא גם פה כיוון שהוא כבר הוציא את ראשו הוא כבר

נולד ולכן זה לא מועיל שנשחט את האמא ולגיד יצא בזה גם כן העובר לא ניתר בשחיטת אמו כמה שהוא נקרא נולד כלומר אם הוא חי צריך שחיטה בפני עצמו ואם הוא מת זה נבלה אסור לאכול אותו עוד דין החותך מעובר שבמאיה מותר באכילה הוא הכניס את היד שלו למעיים של הבהמה וחתך קצת מהעובר שבמעיים שלה לא את שלה לא אותה עצמה עובר שבמאה והשאיר שם את החתיכה אותה חתיכה מותר עם שח אחת את האם אותה חתיכה מותרת באחידה אבל מן התחול ומן הקליות של האמא של

הבהמה עצמה אם חתך מן התחון ומן הקליות אפילו שבזה היא לא נעשת רפה חתך מן התחול ומן הכליות אסרו באכילה אפילו השאיר אותם בתוך הבהמה לא חלה על זה השחיטה למה אנחנו למדנו דווקא עם נקב זאת לפעב נחתך לו באסורים משום עבר מן החי זה הכלל דבר שגופה אסור כלומר דבר שנכתב מגוף הב מעצמה אסור שנשחטה אבל שאין לו גופה מותר. כלומר זה לא מגופה, זה מעוברה. זה מותר.

עד כאן זה המשנה. עכשיו נבוא נלמוד את הגמרא. אמרנו שאם הוציא העובר את ידו והחזיר אז והוא שחט את האמה, אז מותר בשחיטת אמו. אמר רב יהודה אמרב ועבר עצמו אסור.

אבל העבר עצמו שיצא אסור באכילה. כלומר, אם שחטת את ה את האם, אפילו שהחזיר את היד לבפנים, יהיה אסור באכילה. רק כל העובר עצמו מותר, אבל העבר אסור. >> כלומר, יכול להיות שהוא עבר מן החי, יחשב, יכול להיות שהוא יחשב טרפה.

מה הטעמה דאמר קראו בשר בשדהפה לא תאכלו כמה שיצא הבשר חוץ ממחיצתו נאסר כתוב בתורה בשר בשדה תרפה לא תוכנו אז ראינו שדה זה מקום בלי מחיצות ככה הוא היה בתוך מחיצות עכשיו שדה בלי מחיצות דרשו רבותינו נו כמה שיצא מהכותלי הם אז יצא יצא נחשב למחיצה בית הרכם שלה מחמת שהיה עובר בתוך כותלי הרחם אז כיוון שיצא ובא לשדה נאסר זה כמו טלפה אין לה התר ואסור לאכול לא תאכלו אפילו שחזר אחר כך מקשה הגמרא תנן בהמה מגשה לילד והוציא עובר את ידו והחזירה מותר באכילה מה העבר לא העובר אומר ראינו ראינו במשנה בהמה מקשה ללד והוציא עובר ידו והחזירה. מותר באכילה. מי מותר באכילה? לא.

המשנה אומרת שהעבר מותר באכילה ויחלק עליך אתה. לא. ככה אמרת רבי רבי יהודה. אתה אמרת שהאבר אסור?

אומר לא. העובר מה שהמשנה אומרת מותר באכילה זה חוזר על העובר שנשאר בפנים. הוא מותר. כל היד לעולם >> כלומר בא התנ לחדש אפילו שיצא ידו של עובר עד זה לא נחשב לילוד רק היד אסורה אבל העובר עצמו לא נחשב לילוד והוא והוא הותר בשחיטת האמא יעובר מה מה יריה החזירו אפילו לא החזירו נמה אם זה חוזר העובר ר שהחזירו לרחים שמותר למה אפילו לא החזיר את אם זה חוזר על העובה בשלמה אם זה חוזר על היד אני מבין דווקא אם החזיר את היד אז ה

מותרת אם לא לא אבל אם אתה אומר לי זה חוזר על העובר מה אכפת לי מהיד >> גם אם לא החזיר אותו דבר >> חצת הגמרא [גניחות] הוא הדין אפלגב דלא החזירו ועדקבה מתנה שפה הוציא ראשו אף על פי שהחזרו ארי זה כהלות תנמר רשע הייתי כמה שרוצה לשנות לחדש שאם מוציא ראשו פי שחזיר זה כעלוד למה הראש זה כל העיקר תנן אומר רשע שהחזירו מותר כן זה לא ראש >> ראש זה העיקר >> כן ראש זה ראש הבנת הרגשת שהראש איי אי כן בבקשה גמרא

שואלת הנה מתננה >> כסף >> סליחה טעיתי בספע מה קמהשמענן כיון שהחזירו נאמר אגב הספע ספע עצמה מה מה בא להישמיע לי שאם החזיר ראשו אז כבר זה ילות כאילו ואז זה לא מותר בשחיטת אמו מה זה בא להשמיע לי דכיוון דיצר ראשו אביה ללידה את זה אתה רוצה להשמיע לי אתנה כבר אמדנו את זה בבכורות איזהו בכור נחלה ואין בכור הכהנים הבא אחר נפרלים אף על פי שיצא ראשו חי או בן תשעה שיצא ראשו זה נקרא אז מ טעמה דרוש דראשו מת אשו חי הבא

אחריו בכורן אחר מלוה אז הנה למדנו את זה נחזור אז אם זה בא ללמד אותי כן יצא ראשו אביה ללידה >> גם למדנו המשנה אומרת בבכורות איזה הוא בכור לנחלה ואין לו בכור לכהנים בכור שראוי לקבל פי שניים בנחלת אביו אבל הוא לא בכור שחייבים לעשות פדיון הבן לא שהוא כהן אם כל בכור שנולד צריך פדיון הבן ללכת לכהן ש לתת לכהן חמש פונט כדי לבדוק אותו 15 עים [כחכוח] פתרח >> כן כן בכור עכשיו אתה לומד איזהו בכור לנחלה ואין לו בכור לכהנים מה אתה

רוצה כל ה כל הילדים לקבל בהם חוזר לכ >> אז איזה בכור לנחנה שראוי לקבל פי שניים בן אבל והוא לא בכור לכהן הוא לא בכור שחייבים לעשות לו פידון הבן אתה יודע איזה בכור בכור שבא אחר נפלים נולד אחרי שכבר הפילהם נפלים כתוב פי שניים ראשית אונו אונו זה לשון ענינות ודורשים מכך דווקא מי שאדם מצטער על מיטתו נחשב כבכור יצא נפש לא מצטער מיתתו אבל פדיון הבן הנפש פותר את הבע אחריו בפדיון הבן למה כל שפותח את רחם האם נחשב כילוד ואפילו אם הוא

נפל נחשב כבר כילוד יופי כן כן טוב יופי טוב אני לאט לאט מבין אתה הבנת מיד עוד איזהו בכור נחלה ואלו בכור הכהנים >> הבא אחר נפלים זה בכור לנחלה אבל לא בכור לכהן למה הוא לא פתר את הרחם כן אבל פי שיצא ראשו חי של אותו נפש או בן תשעה שיצא ראשו מת אפילו אם כבר בן תשעה אז הוא פותר >> את הרחם מכהונה לא צריך ללכת לכהן שהכהן יבדה אותו אבל לנחלה לא אבל לכהונה כן אז טעמה דראשו מתעמה שלא נחשב הראשון כילוד לעניין

נחלה דראשו מת הה ראשו חי >> אפילו אפילו שלא יצא שר הגוף הבא אחריו בכור לנחלה מלוה לא רק לכהנים לא גם לנחלן למה כבר נולד נולד משהו כאילות בוצאת הראש אז [נחירות בוז] מה משפה את זה לבהמה כשר ראש אדם בהמת הש >> תמתין תמתין יכול להיות שהוא יבוא אבל הוא לא יבוא אני חושב ש לא וכי תמה השמענן באדם וכמה השמענן בבהמה אם תאמר אפילו ששנינו שם במשנה שבוצאת הראש נחשב כיעלות צריך לשלוט גם במשנה שלנו למה שמענן באדם שנחשב כילוד וכמה שמענן בבהמה

שיציא את הראש נחשבת לידה ולכן צריך להשמיע אני בשניהם למה דאדם מבהמה לא יעליף ייתכן דווקא בבהמה נחשב כיעלות בהוצאת הראש אבל לא בן אדם למה למה אדם מבהמה לא יעליף דפוסדור >> דאין פוסדור לבהמה לפי הבית הרחם של אין לו פרוסדור.

האישה יש לה פרוסדור ואת הרחם שלה גלוי. יוצא הראש כבר ניכר הלידה. באישה יצא להפורסדור לא ניכר בהלידה. אתה מבין?

זה לא נחשב לידה. צריך >> ובהמה מאדם לא יעלפה. ייתכן לומר דווקא אדם נידון אחר ראשו לחשיב פרצוף פנים דידה. יש חשיבות לפרצוף פניו.

זה מכירים הכרת בניהם על טבם אבל בהמה יתכן [כחכוח] שהראש שווה לשאר האיברים והיתי אומר שהולכים אחרוב הבהמה שתי לא חשוב >> לא הפוזור עד שיצא זה יש לו דרך ללכת >> אז באדם יש פוזור >> בבהמה אין הרחם של הגלוי אז כמה שיוצא הראש כבר ניכר הלידה >> באישה אפילו שיצא הראש לא ניכר הלידה זה לא נחשב ממש ללידה אז אם באדם שיש פה זור ולא נקרא בכל זאת צר של נקרא ילות כל שכן בבהמה עושה רשמה בבמה >> הייתי אומר [כחכוח] א גם כשיש

דופרוסדו לא נקר בעלידה זה לא נחשב ללידה אצל קודם כל הוא הולך לאט לאט אומר לך לאדם מבהמה לא יעליף אז למה אדם לא לומד בבהמה כי בהמה עלמה יצא להראש נחשב לנדה והאדם כן >> לא אומר לך >> אין לו חשיבות >> בסדר הולך לכן אצל אדם זה רק של הפרוסדו זה קרדה >> אצל אדם זה עד רובו הוא אומר שתראה ירכיים לאישה זה כי מי פרוסדור העולם הזה נקרא פרוסדור נכון אכן עצמך בפרוסדור כדי שתיכנס לתרקלין הגמרא אומרת אם ככה הנה מתננה גם בבהמה

כבר שנינו שהלידה תלויה בראש למה צריך לחדש לנו את המשנה מה שנינו שלים שיצא מקצתה זה שק שעובר במע שהורי בתוכו נקרא שליה. אז זה יקצה מקצתה מהרחם ושחט את האמא >> אסורה באכילה מהשיליה. >> למה? למה?

כסימן ולד באישה. כמו שבאישה השידיה כך סימן ולדבהמה. כיסימן ולד האישה כך סימן ולדבהמה. אז אסורה באכילה.

למה? כמו שבאישה שלי יש סימן שיש בתוך הבלד כך סימן הבלד בבהמה ולכן שלחו שמראש הבלד היה מונח באותו מקצת שיהיה שיצא ממילא כל העובר נחשב כילוד אתה [כחכוח] רואה מבואר שגם בבהמה הצאה את הראש נחשב ילוד אז היא אמרת אני ראיתי שיש קודם יוצא שליה אחר כך יוצא ילד >> של בסוף >> אה לא, קודם יוצא הילד, נכון? אחר כך יוצא, אחר כך יוצא השליה. א מה הילד היה בתוך השנייה?

ואז הוא יצא ואחר כך שם מחכים שעה. זה לא שזה קטע לבד וזה לבד, לא >> הרב, אבל אם יש שתיים, אם יש זוג אז יוצא ראשון, יוצא השנייה שלו לפעמים ראשונה, אחר כך יוצא השני. תלוי באחד התינוק יוצא ראשון ואחר כך מחכים שבי הכיסא. אבל [נחירות בוז] בשם יש שתיים לפעמים אחד נולד לישון מחכים לשני אבל לפעמים השילה יוצאת ראשונה שיש >> שלם יהיו בשתי שלות שים שתי שלות כן ישתורים שתי שלות >> יש גם כאלה >> בוא נראה >> יכול להיות >> דין אני

לא מבין טוב אבל נלמד >> איפה אני אמרת בשלמה שלא כמו רב יהודה והחזירו דרשה דווקא מה שכתוב ברשע החזירו זה כדי להתיר את היד שצאה וחזרה תנספה את רשה לכן אמר החזירוש ברשע שנינו גם במשתנות את רשע הרשע יש שם חידוש אל אמרת לא לא דרשה דווקא ולא דספא דווקא למה לי מתניקל אלא אם אתה אומר כפו שתרצו בשיטת רבי יהודה מה נאמר במשנה החזירו מותר זה על בואר עובר >> אבל אפילו אם לא החזיר את ידו אז זה לא דווקא למה החזיר רשו זה

לא בדווקא ולא ולא שפה דווקא כבר לשת במשניות >> במקום אחר [כחכוח] אז למה אני מתנה כלל למה בכלל צריך לשלט את זה לא זה דווקא ולא זה דווקא ואומרת לא לעולם עולם העובר באמת מה שכתוב מותר מה שקשה אם כן מה הועיל מה ש זה חוזר עלו בר מה שקשטני אז מה הועיל מה שהחזיר ידו הרי גם לא שהחזיר מותר העוב כדי אמר רב נחמן בר יצחק לא יצרח למקום חתך החנמנו צרך למקום חתך אם על הוא חתך אם הוא חתך מה שיצא מהבהמה אז

בזה אז אם החזירה הבהמה את ידע מותר אותו מקום של החתך.

אם היא לא החזירה זה לא נחשב זה אסור המקום החתך. אז החנה מאו נצרכה אין לה מקום חתך. אם היא לא החזירה אז המקום החתך אסור. מהזה >> מה יש במקום החתך ש >> לעולם אמרתי לך זה העובר שהחזיר את את העובר וזה מותר.

זה נתר בשחיטת אמוכ >> אם כן מה הועיל מה שהחזיר את ידו >> אם זה חוזר אז כלומר העובר מותר נכון יהיה אסור >> אז מה זה הועיל מה שהחזיר את ידו גם שלא החזיר ידו יהיה מותר >> א כדי אמר רב רחמן בר יצחק לא נצרך אלנה מקום חתך אם חתך מה שיצא מהבהמה אז אם החזירה הבהמה את ידע ואחר כך שחט אותה אז אותו >> כן אבל אם לא החזירה זה לא נחשב מתוך הבהמה וזה אסור החתך הכל >> אז החנמנו נצרחה אין על

מקום חתך כלומר דווקא החזיר מותר זה לא את כל היד זה מקום החתך צריך לחקום החתך אסור צריך לחתוך עוד חת >> עוד אחד >> כי סוף סוף זה עמד על מקום פי הרכב דן נטילה משהו >> מה קרה היום >> מזל טוב >> חשבתי כבר יצאת ידי חומה >> יום שלישי יום שלישי >> יום השלישי ללידה >> אהז >> קח כהן תשמע תבוא כל יום עוד כהן שם אתה גם קח תפוס תפוס יפה תפוס גם אתה אוי בוא הנה תתחילו לתפוס יפה פה תפוס יופי

הרב כיוון הנה >> תפוס לו לרב פה הופה >> מה אתה עושה תגיד תפוס >> עוד פעם אתה לא תפס נו תפוס מר הם הלכו נולדה לו בת >> יצחק >> ביום א זה ביום שישי לא יודע להפר >> קרא להפרט כן >> עכשיו הוא נזכר להביא לנו לפה נראה מחר מה הוא יביא >> אמן שבע >> תפורס להם תפוס הרב בת שפרסמן יאללה יהיה להם תפוס תפוס >> יופי צל משה אתה יודע לתפוס את זה >> קח קח חיים קיבלת >> אני קיבלתי >> תפוס

לו שם תפוס לו עוד אחד >> אני אתתד אני אתד בבקשה שם תפוס לו זהו גמרנו הלאה >> הנה בבקשה בוא קח קח הלך תיקח קח אחר קח >> יופי אה מי זה? בבקשה בוא תחלק להם את הזה. בואנה, זה לא הולך ללמוד עכשיו, אבל חכה עם זה קצת. עוד רבי חיים מה זה זה?

זה אותו דבר זהג לא קיבל >> הלאה איזה >> מה אתה צריך לא קיבל מישהו לא קיבל אתה קיבלת >> תן לו תן לו >> ככה בוא נמשיך ללמוד עכשיו אחר כך אני אעשה עוד פעם ועוד פעם זה לא ככהזה נראה חת גם הוא שיש הוא מחלק יפה מחלק לנו דברים מאוד יפים בחיים או זה חושב זה הפקרות פה נו בוא נלמד תורה מה זה תשמע >> תשמע >> איפה הגענו תשמע בהמה עכשיו זה קושיה על רב יהודה נראה בהמה המקשה לילד הוציא עובר את ידו

והחזירה ואחר כך שחט את אמו מותר באכילה למה בשעת שחיטה זה היה בפנים דבר על היד >> אז שחט את אמו הוציא את ידו שחט את אמו אבל שחט את אמו ואחר כך אסור באכילה אתה רואה מפורש אז קשה על רב יהודה עוד הפעם ת שם עמנו בבריתה מאמר שילד הוציא עובר את ידו והחזירה ואחר כך שחט את אמו אחרי שהחזיר את ידו מותר באכילה אבל אם שחט את אמו ואחר כך החזירה אסור באכילה >> היד >> אז הולך על היד >> לא אסור היד באכילה

>> הוציא את ידו בחתכו ואחר כך הבנת את >> וריתכן הבתי >> הוציא את ידו וחתכו מעובה ואחר כך שחט את אמו שבחוץ טמא כלומר כדין עבר מן החי ואסור שבפנים טהור ומותר בשחיטתם שבחוץ נבלה >> העבר מן החיים מטמא כדין עבר מנונה >> למה אמר מקשה הרב למה אתה חמשה להגיד זה לא ככה >> מה >> למה אמר למה אמר מקשה להגיד זה לא ככה למה ערב אה איך לא מתי היא מוציאה את היד שהיא מקשה לילת אז פעמים הקושי של הלדה גורם להוציא את

היד סתם ככה מה היא תוציא >> היא נעשת מסוכנת >> היא רוצה לדת >> ולכן הוא שוחט אותה כדי [נחירות בוז] >> שחט את אמו ואחר כך חתך את החלק שיצא בחוץ הבשר מגע נבלה הבשר של העובר והבהמה הם טמאים טומאת מגע נבלה למה הם נגעו בעבר שנחתח מדין נבלה למה לא חלה השחיטה עליו בכלל דברי רבי מאיר כל העובה >> כן כל העובה והבהמה >> למה כי הוא נגע בעבר >> הבהמה גם כן נגעו בעבר כלומר אם העובר יצא מת אז היד נחשבת כנבילה גמורה

אם יצא חי אז דין היד כעבר מן החי שמתמאה כנבלה והבשר זה מגע נבלה אתה איתי דברי רבי מאיר חכמים אומרים מגע טרפה שחוטה הבשר טמא רק מגע טריפה שחוטה כדי מי שנוגע בטרפה שנשחטה אתה יודע יש דין טריפה שנשחטה דין ה אז העבר הוא מטמא את העבר הוא מטהר את העבר מדין טריפה לא טמא אין >> לא היא לא מ לא היא לא טמאה מדין תורה אבל חכמים גזרו עליה טומאה ככה זה הדין >> אמרו שאחת מת שהעבר הזה היה בחוץ אז הבשר של העובר

מטמם בנגע נבלה לפני זה >> איזה החזיר >> לא כי בר שאמרנו החזיר >> לא לא כתוב החזיר לא דברי רבי מאחמים אומרים מגע טריפה שחוטה קטנה מעט רשע בתחילת הבריתה הוציא עובר ידו והחזירה ואחר כך שחט את אמו מותר באכילה מה מותר באכילה מילה והעבר בר >> אז אותה רואה לא כמו רבי יהודה אבל מפורש כתוב את זה על עבר על היד מה >> לא העובר פשטות >> שאם העובר מותר השאר העובר מותר כעבר אסור היא העובר היא מסבה שחט את אמו ואחר כך החזירו

אסורה באכילה ויעובר המה היא אסורה הרי ראשו בו בפנים אומר לו כדי אמר רחמן בר יצחק לא נצך אלא למקום חתך שאם היד הייתה בחוץ אמרנו שמה שחיטה הוא אסור החנמה לא נצרך אלא מקום חתך העובר מה שאסור אם העבר היה בחוץ בשעת שחיטה נעשה מקום החטך >> האמת היה תמיד אסורה >> איך >> אז היד תמיד >> כן אסורה >> הנה עוד קשה על רבי יהודה והייתה במיךאה אתה וי מתניתה בידה כשבא מקום חוזאה הביא איתו ברייתה שדורשת יש פסוק כל בהמה מפרסת פרסה בשושע

שע שתה פרסות כתוב פרסה וכתוב פרסות אומר לפעמים אתה אוכל עבר של עובר שנמצא בתוך פעמים שאתה אוכל מקצתם מה היה פרסה החזיר אכול פרסות איך אכול כלומר אם החזיר אתה מבין אם הוציא שתי ידיו הוא פרסה אחת החזיר את אחת החזיר אם הוא הוציא שתי ידיים פרסה אחת החזיר ואחת לא החזיר אכול את זחזיר ולא את השנייה פרשה אכול את כתוב כל בהמה מפרסת פרסה למה מפרסת פרסה? יש פרסה ויש פרסות. פרסה אכול. באיזה אופן מדובר שהתורה אומרת כל בהמה מפרסת פרסה.

אם ההוא בא רוצב פרסות [נחירות בוז] באחד החזיר. רק פרסה אחת כול. פרסה השנייה שבחוץ לא תאכול. אבל במה שכתוב פרסות אכול.

פרסות עם פרסות החזיר שתי פרסות החזיר שתי ידיו את שניהם למה לא משנה אחד או שתיים >> לא משנה אחד או שתיים >> אם החזיר >> רוצה לשב לך את הפסוק >> לא מה כתוב פרסה פרסות לא שלא יחשוב שכתוב החזיר >> אז לא משנה שהחזיר משנה אחד שני >> לא מה אליו פרסה אכול את הפרסה אליו החזיר >> מה אליו החזיר פרסה אכול >> אכול פרסה >> אכול פרסה שהחזיר אז אתה רואה שהחזיר העובר אתדו מותר לא כמו שאתה אמרת רבי יהודה שלא בבקשה ראיתי

כן הנה >> שעוד לא שחטו את האמאחר כך שחטו את האמא >> כן כן זיר של >> מה מותר הכל מותר זה השם די נכון בשאלה עכשיו זה מותר הכל גם הפס >> מה שלא החזיר אסור מה שהחזיר מותר >> כן משמע גם הפרסות >> הגמרא אומרת לו כוונת הבר הייתה >> החזיר פרסה אכול את העובר [כחכוח] לא את הפרסות מדובר על >> לא את הפרסה שהחזיר >> יעובר מהעריה החזיר אפילו לא החזיר נמה מותר העובר באכילה עוד פעם אמר רב הצגנו נוצרך להמקום חתך שאם

החזיר פרסה כל מקום החתך שלה אם לא החזיר את הפר ואם החזיר שתי פרסות מקום חתך של שניהם ואת קרעקנסלה מה אליו חי דבר חד למקום חתך >> הגמרא אומרת כתוב הביא שתי פסוקים פרסה פרסות >> ואם לא בא להתיר אין לה מקום חתך כיוון שאשתי את זה ביד יד אחת מה צריך להשמיע נכסה גם בשתי ידיים אלא ודאי מידיו חד לעבר שיצא והחזיר שמותר ואחד למקום חתך ולא כמו אתה רבי יהודה לא אחד למקום חתך ואחד לקות במעי פרה כלומר פרה שהוליד הבלד שמה זה

ולדוליד הבלד כמו גמל שפרסותיו כאילו טוב וסגורות לא פתוחות כמו פרה בד רבי שמעון רבי שמעון קלות בן פרה אסור >> כן כן סתם בהמה הולידה >> פרה בסימן קלות שהרגליים שלו צריך להיות סדוקות והפרסות שלו קלות כמו גמל הנ מילה אתה רואה >> יצא עולם קלות בן פרה אסור ומה זה בא לומר אני מילה אחד יצא לאביר העולם אבל במעמו שרה למה הואברותר בשחטת אמו כאילו אז כאילו פרסה שהיא פרסה אחת אכול כלומר אפילו שהיא אחת והיא לא פרוסה אכול אותה >> אבל מתי שלא

הוציאה אותה החוצה >> מתי שב >> שלא הוציא החוצה >> יפה ראית פרסה >> שזה עכשיו זה לא >> כל עוד במחרי שחקו והוציאו אותו והוא קלות יותר לאכול >> כן כן כן >> נכון בדיוק הוא לא >> גם לתימנים הוא אומר גם לתימנים יכולים >> אולי אמר רבי יוחנן עבר עצמו מותר >> כשיצא עם החזרו מותר חולק על רבי יהודה אמר לרבי יהודה לעולה והרב ושמו דמיו עבר עצמו אסול הוא הביא בשם רב למעלה אמר לה מה אני אעייב לי מעפרה דרב שמואלנו ומנין עלינין

מי יתן לי מעפר כבריהם ואני אמלא בו את העיניים הם גדולים בעינינו אלא הכי אמר רבי יוחנן חולק עליהם יכול לעשות >> הכל היו בכלל בשר בשדה טרפה לא תאכלו עשרו באכילה כתרפעה אין להם התר גם אם חזרו שפרידך כתוב לוב גבי חט שיצא חוץ מחיצתם וחזרה אסור לתוך העזלה אתה רואה חטאת יצא חוץ למחיצות העזה חזרה לתוך העזרלה אסור שלא היה צריך לפרט שהרי בכלל תרפה אלא חטאת דפרתך רחמנא באסורה גם אם חזרה אבל כל מילה כיוון דהדוש שרי כך לימד אותם רבי יוחנן המשנה

>> אז שעלתו עכשיו עולה לרבי יוחנן אז עכשיו הוא מקשה על עולם רבי יוחנן מטבעי בשר בשדה טרפה לא תאכלו אתה איתי לא >> בשר בשדה טרפה לא תאכלו מה תמיד לומר למה הזכיר טרפה היה צריך לומר בשר בשדה לא תאכלו לפי שמצינו מעשר שני ביכורים עכשיו עלפי שהצ חוץ מחיצתן חוץ בחזרו מותרין יכול זה אף זה כן אם מוציא את ידוכ זה יהיה מותר תמר טרפה אסור חיצתו זה גם כן >> זה אסור נקרא שריפה שאסור לעולם מא תלמודה שלומדים מלשון טריפה שאסור גם שיחזיר

אמר כי טריפה מה טריפה כמה ש טריפה שוב אין לה היתר לעולם אף בשר כמע שיצא חוץ מבחיצתו שוב אין לו היתר אז תיופתא דעולה תיוטה שאל את החכמים תיוטה דעולה כן אין לי תירוץ יש לך תובתה דעולה אין תירוץ זה תיובי יוחנן הוא >> אולי ורבי יוחנן >> לארבי יוחנן >> אמרמור >> לא הב >> לפי שמצילו במעשר שני הוא ביכורים שאם יצאו מחוץ מחיצתם חזו מותרים >> מה לא קיבלת את זה לא קיבלת >> אז מה עוד הפעם עוד ח בן השם מה אני

אעשה איתו זו >> ש מגנט >> ראש מגנט >> בבקשה כן מה צריך >> סליחה אה זה >> תדע לך לא יעזור שום דבר מונדי [‏צחוק] כדורגל ברוך השם יש נכדים תתן להם משחק איפה אני אמר מור במערבה נכון >> אמרמו >> אמרמור לפי שמצינו מעשה שני ביכורים איכן מצינו שמותרים תכתיב לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותרומת ידיך בשעריך חוץ לירושלים הוא דלא תכול אבל יצאו חוץ לחיצתם וחזרו מותר להין אין בעיה בזה במערבה מתנו אחי רב אמר יש לידה לאיברים או עבר שיצא כילוד

ואפילו חזר אסור יוחנן אמר אין נדע לאיברים עבר שיצא אם חזר זה לא ליד מותר מה בני הוא >> זה בס >> מה ההבדל בין ראשון תראה שנינו נחלקו רבי יוחנן החזיר ידו יקבלננו למסר מאות עבר שבפנים אם יצא רוב העבר ונשאר מאותו בפנים למערבה שזכירו לשון עדע אז זה נחשב עבר כהלות אפילו מעוד בפנים נעשה וללשון ראשון >> רק מה שיצא >> כן רק החלק שיוצא בעיה להור [נחירות בוז] לרבי לדבריה האומר אין נדע לאיברים הוציא עובר את ידו והחזירה וחזר והוציא את ידו האחרת

והחזירה עד שהשלים לרובו מה הוא הבנת מה הוא עשה זה עובר מפריע הרבה הוציא עד הזור החזיר הוציא רגל החזיר הוציא עוד יד החזיר כנראה ראה בחוץ את הרבי עופר מוציא עוד פעם >> מה הוא מאמרינא נפק לרובה ונחשב לילוד הודיל כבן דהדר הדר >> כל פעם זה >> כן אם תוצא לומר כיוון דהדר הדר באמת זה לא נחשב לילוד >> העוברכשוחים את האמאומ ש >> לא כן מה זה משנה >> אין לו תקנה זאת אומרת אי אפשר לשחוט את העובר אחר כך ואז א ש

>> תלוי אם הוא הולך >> אבל לא צריך הדין לא צריך >> תמסה לומר כן דדר אדר הוציא עובר את הדו וחתכה חזר והוציא את הדו אחרת וחתכה עד שתי מלובו מהי מאמרינן עדנפיק לרובה הנפיק לרובה בא יצא הרוב נחשב כילוד אז גם מה שבפנים נחשב כילוד או דילמה רובה בבת אחת בעינן >> זה לא נשב לילוד למה צריך רובד זה בעינין >> לאצ >> מה אני אמרתי את זה הרב אמר אם אתה בצד לומר אמרו לחזור >> לא אמרתי אם תמסה לומר >> לא זה

כאן אם [כחכוח] אם תמסא לומר כיוון דדר הדר >> ולא מצטרף מה יהדין הוציא עובר ידו וחתכה [‏צחוק] חזר והוציא ידו אחרת חתכה עד שהשלמה לרוב מה הוא ממרינה הנפק לרובה הודיל מה רובה תחל בען >> תשמה בוא נראה >> זה עניין כאילו לתת מה שנשאר בפנים >> מטר תה שמה זה הכלל לגמרי >> בין הגר >> דבר שגופה אסור דבר שגופה אסור נכתב לגוף הבהמה קודם שנשחטה חתך מתחול אמרנו אסור שאין הגופה מותר שאין גופה להתויה מי מה זה ברבות לא תהיה כהיה גבונה שנשאר

המעוט עובר בפנים ורובו יצא מחותך אז מה בפנים מותר למה זה לא נחשב ליהלות לאט הוא יהיה קלות ולאט שנולד מפרה אבל פרסותיו קלות וסגורות כמו גמל במעי פרה בנמצא במעי פרה שמותר באכינה >> תהיה קלות במעי פרה >> והליבד רבי שמעון הוא עשה אותו לאכילה אחרי שנולד >> גבד אמר רבי שמעון קלות בן פרה אסור אני מניך דיצא לאביר העולם אבל במעמו כלומר אחרי ששחטת אז הוצאת אותו שראה ככה למדנו למעלה כבר אי אפשר הכל ביום אחד שתבין אהסוגיות >> כן יפותר רק מה צריך

צריך להכין את זה לא זה קל רק מה צריך זה הרבה הלכות צריך שייך לא תיקלי בזה ש אוי זה מנשה קח את זה זה טוב כיס >> זה לא כתוב טוב קחי 100 ספרים לא אמרתי לך שתפתח לא אמרתי בך >> עשית לי בלאגן תסדר לי וא תעשה תביא לי את המכסה פשוט שאת הכל היה לי מחלה הוא רצה לעזור לי אבל הלכות הרב >> שנולד משך הזמן בחיים שלו יכול להפיץ >> לא הבנתי מה שאתה אומר ש גודלים שיניים שבן אדם גודל >> אולי

יפרס פרצה אני לא יודע >> לא אין סיכוי יהפך קושי אורו ונמר לך בורבורותיו לאכול >> אבל אם זור רק במי אמו >> במאי אמו מותר אם זה היה במאי אמו נולד לא עכשיו היא ילדה ושמו אותה בבית החלמה >> אם זה אסור לאכול את זה אם שחטו את האמ ובבטן היה לה כזה זה מותרם >> גדל רק לפי רבי שמעון כן לא ליקו >> הלכה לא שלי ש לא >> שלי מותר מה ההדמה זה בגלל שזה קלות הקרות בדר הוא יצא בבני לבני עמו והוא

גדלים שהוא גדל אפשר לשח לאכול אותו בלי לשח >> כן כן רק מפני מראית העין שוחטים אותו אבל מותר הקורדים היו לפעמים צריכים אוכל לשבת והיה להם כזה שנולד יצא ממע אמו והתחיל ללכת היו יכולים לחתוך לו רגל ולבשל ברחמים >> לא כן בן פקועה >> אה בן פקועה אחרי שהוא שחט פרה >> אין בו אני לא צועק שכותכם את >> בטח שצועק זה כואב אכפת להזה >> ראית איך היא צעקה והיא אומרת לו תז איזה דבר זה >> באמת היא הייתה צועקת לא נעים זה

לא כדור כן לאכול את זה ומה מברך הנה מה מי שנעשה לו נס איזה ב סימן ריט הלכה ב מה מברך ברוך אתה השם מלך גומי טובות שגמני כל טוב והשומעים אומרים מי שגמנלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלעצע >> זה נצח אתם מוסיפים איפה >> תכף נראה במר כתוב כך כלומר מה מה זה גומה לחייבים? הוא לא זכאי בכלל וגם לוות טובות חסד. אומר הבן איש חי אומר שקודם הגורמל יגיד הודה השם בכל לבות ישרים ועדה כבר אומר אודו לאדוני כי טוב כי לעולם

חזו הללויה הודה השם בכל לבב חזון עובדיה אומר מנהג טוב הודע השם בכל לבב סודשי ועדה יודעו לאדוני חזן בני אדם שגמלהני כל טוב מה אתם בפסוקים כל טוב או כל טוב >> דעת כף החיים כל טוב >> כל טוב >> סוף הברכה אינו סמוכה כן החזון עובדיה אומר הביא בשם ספר נתיבי עם שהמנהג בירושלים לומר בשורק טבעי עם המנהג >> הרב מזוז פסק כל טוב >> בסדר >> והגאון רבי שלמה זלמן איך אומר כל טוב ועדיין לא אין לו כל טוב >> וכתב שלכן נראה

לומר שגמנלי כל טוב כנגד סידור הרב וסידורי תימן בסדר תמן מה כתוב >> תשמע זה כותב שאצל אבל בן שחומר הכל טוב נכון >> גם בברכת מז לא להגיד חוזר אף החם לא יודע >> גם ברכת מזון לא כלום אלא טוב >> כן לא יודע >> מה ההבדל >> ברכת מזון לפעמים אומרים כל טוב >> כן מה ההבדל טוב או טוב >> לא יודע הנה הרב עשה עשה דרשה יש מישהו אומר שאסור להגיד א בקשה באב את ה מסכים חייבים סליחות צריך לברך ברכה זו בפני

עשרה בתרי מני רבנן [נחירות בוז] לכתיב ירוממו בקהל עם ומשב זקנים יעלו ואין זקן מי שקנה חוכמה ולא שכיח רבנן לא יניח מי לברך ונהגו לברך אחר כעת התור לפי ששם יש עסלה ואם ברך לפחות מהסלה ישמורים שיצא ויש יש שלא יצא וטוב לחזור לברך בפני עשרה בלא הזכרת שם המלכות ד' מה מה גם אישה צריכה >> צריכה גם פה שיש 10 >> עושים את זה שעשה ברית מילה היא מברכת אפשר מסק הרבה טועים פחות בעזרת נשים שזה עזרת נשים חשומה לגמרי בעני יברך ויכוון נוציא

אותה הרב עובדיה אומר שאפשר לברך תשע באב א הגומן כף החיים אומר שזה מחלוקת אבל במנחה אפשר להקל בסדר >> למה דווקא שבת שיחק אותו >> לפעמים אה הוא לא בטוח תראה כמה שיותר מהר צירקים מאוד בזבשון הנה אם בירך אחר ואמר ברוך אתה השם מלך אשר גמלך כל טוב וענה אמן מה אחר אמר ברוך אתה אשר גמלך כל טוב אמר על חברו והנה אמן יצא וכיל אמר בריך חמנ מלכה דע דבן דבכן לאן בענם אין יצא זה לא ברכה ברוך הוא השם שנתן לנו אותך

>> מה יש דבר כזה שאדם יכול לברך בשביל חברו שגמרי כל טוב אה >> לאבא אפשר לא >> לאבא >> אשר גמל כל טוב לאבי הוא מביא פה >> שמעת כתב המשנה ברורה שגמ לאבי או לרבי כל טוב ואם בפניו יאמר שגמנך כל טוב ולא יאמר לחייבים טובות שבזה פוגע כבר אבי שברך לפניו רשי לברך הגומל אומר שגמלני ואם בפניו ראוי שמר ברוך אתה השם כל מלך העולם שגמלך כוב כעים כתב היות ויש מחלוקת בסבר ברכה ואין אחרי בברכה לא גו לברך על אביך פה אבל

היום לא נוהגים להגיד כך לא נוהגים לעשות מש >> אתם אצלכם לא אבל אולי יש שכן >> שמענו >> טוב לא לא תקבל איזה סוכריות הלאה כהן קיבלת סוכרות כאלה כזה קיבלת כהן אתה >> אז אין לי >> לרב לדעתך הוא לא קיבל תן לרב משה תן לו גם את זה למשה שיהיה לו גם זה אתה רואה זה דבן דבן תן לו גם כדורדים >> אם אני אומר אני מוציא אותך ידי חובה >> אין בעיה >> אז מה ההבדל בין זה לבין זה >> לא אני

מוציא ידי חובה >> אתה צריך לעצמך >> כן אני מוציא אחרים >> ואתה מוציא אבל פה אתה לא צריך לעצמך אתה רק מוציא אתה רק רוצה בשביל אבא לברך איך פשך >> זה מחלוקת הנה ראיתי אותך איפה אתה שמוציא תפוס >> תפוס יופי כן קח גם לבןגם רוצה להגיד >> אה אולי אני ראיתי שאומרים לבד גמלני אומרים גמלים מוציאים אחרים >> כן אני יודע אומרים גמ אה כן יכול להיות >> זה סברה מה שאתה אומר >> שומע כעונה אז כאילו כולם >> כאילו כולם מברכים כן

צריך להגיד ש >> אם הוא מוציא אחר צריך להיות אותה סיבה סיפור טוב שלא חייב >> לא חייב מה זה נסע זה לא הרגיש טוב העיקר התחייבו בברכה הזאת אז התוניזים הם אומרים כל טוב בבניג ירושלים נגיד כל טוב מניין מרוקו כל טוב טוב יאלה היקרח תחליקו על הטוניזאיםלא מתעסקים אומר אין נוסעין נשים ואין עושים סעודתים לראש חודש עד התענית אבל להרס ולא סעודה מותר מה זה לעשות קידושין יעני בראש חודש עד התענית לא יקנו בגדים חדשים אפילו הם קונים על מנת ללבושן אחר כך אם

נקראו בגדיו אין לו אחרים או שמוצא לגנות בזו נקנה אחד שעב יהיה מחיר מותר לקנות בגדים שאין חשובים ובכלל זה גרביים נעלי בית כדומה מותר לקנותיו וכן מותר לחדש נעלי גומי [כחכוח] באגם את שעב עצמו אתה יודע היום יש כעיני נעליים שלתמלות זהם הכי טובים זה מותר >> בלי עור >> אבל זה יותר טוב מ1לף עור אבל זהו חכמים מה אמרו זהו עור עור את יש לך נעליים כאלה >> לא כן גם הנה יש לך >> אבא שלי אבא שלי שחר במל אמר לו אומר אסור

לספור בגדים חדשים או לייצר נעליים מראש חודש המנהג לכבש הבגדים וללבוש בגדים מכובסים חודש עד שבוע ש בתשע ובני אשכנז נהגו להחמיר >> גם נתרחץ אנחנו מתרחצים עד שבוע שחשעה באב אבל הצ'יקנס לאדם שבוע שכל >> כן נראה יין הרמבם קיבלת יש >> לבן כן >> כדור קיבלת קיבל כדור אשל של תבדוק >> אנחנו פרק חמישי קל לב המסית אחד מישראל בין איש בין אישה הרי זה נשכל אף על פי שלא עבד המוסד ולא המסית עבודה זרה אלא פני שהוא ראה הוא לעבוד בין שהיה מסית

ידיות בין שהיה נביא בין שהיה מוסט יחיד או איש או איש או אישה או יחידים מיטתו בסקילה המסית רוב אנשי העיר הרי זה מדיחה ואינו נקרא מסית מדיח היה זה שדי רוב העיר נביא מיתתו בשחידה ונידחים הרי הם כיחידים כאן שהעיר נידחה עד שהיו מדיים שניים ואחד אומר אמרה לי עבודה זרה אחד שאומר אמרה לי עבודה זרה עבדועה או שאמר אמר הקדוש ברוך הוא עבדו עבודה זרה הרי זה נביא שהידח ומוחו אחריו רוב העיר נסכל המשית שהסית בן לשון רבי מן לשון יחיד אחרי זה נסכל

קצת אומר לחברו אעבוד עבודה זרה אלך ואבוד נלך ונעבוד בעבודה פלונית שדרך אותה עבודה זרה להעביר בהזבח אלך וזבח נלך ונשבע הכתר אלך והקטר נלך ונקטר הנסך נלך ונסך נלך וננסך ישתחווה לך ושלחו נלך ונשלחוה הרי זה כמסית הסיט שניים הרי הוא הרי אין עדם והם מביאין אותו לבית דין ומען דינם שכך אמר מסוכלין ואם המס צריך אתך אמר אחד הוא אומר יש לי חברים רוצים בכך ומעדים עליו עד ששית בפני שניים הוא מערים עליו עד ש לפני שניים כדי להורגו אם לא רצה מסי שניים

מצווה להחמין לו כי למר לכבא אחד כל חיבי מיתות שבתורה אין אין מחמינים עליהן חוץ מזה כיצד מכמינים לו המוסד מביא להם מעמידן אפילו כדי שיראו המסיד וישמעו דבריו במקום אפל ולא יראה אותם והוא אומר למסית אמר מה שאמרת לי ביחוד הוא אומר אומר לו למצד משיב איך נניח לאלוהינו שבשמיים ניך לעבודה זרה אלילים אם חזר בו או שסתק פטור אמר לו כך היא חובתנו וכך יפה לנו עמדים שם ברחוק הביאים אותו לבית דין וזוכין >> נכון זוהר אמרו מרי מדנית אנחנו דף תטו אמרו מרד

נקבך זקח ד בעלשובה שכו נשב ישראל ת מה הוא אומר לו ואנדרת קודשבריך שכנת אלא ות החזרת ובגינך התפרקו ישראל ויחזרו להתרקון הכוונה יגאלו ישראל ישיבו בנים לרבולם ולתחילה נמשיחין למפרק ישראל בר מנח רק על ידך אתה לא משיח בן דוד לא משיח בן יוסף ופגינה חילון מתעכבן שלן יקרצופים אמר לרגיר בלבד מרצות כדקבל פרס ממר בד פרס ממר וז ‏No. עד כאן קשה תודה אדוני אלוהינו שתר לפניך עת כתורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר ציווית אותם על יד משה נביאך כך כתוב בתורתך ויאמר

אדוני אל משה קח קח לך סמים זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני אל משה קחניך שמים נטף ושחנת ועל בן הסמים זכה בד בבדיהם ויאמר אדוני אל משה כעניך סמים נטף ושבח מנה זק בד בבד יהיה בבדק ויאמר יהיה בבדק יהיה בבק הזה זה חזנו למה צלח שפ שמור ועשית אותה כח קודש שת מן הלך מתן מועד אשרך שמ קודש חדשים תן לכם מפתיר עליו אהרון כתור צמע >> אהרון בן מלפני אדוני נשמה שלי רבנן פטומה כד 368 מנים 375 כמחטו שלושה מים מתים שמהם גדולים

הם עוכורים חזר הם מחתשת בערב יום הכיפורים כ חיים מצד נדקה על סמנים היו בא ואלו הן צורי והציפור חן בינ 70 מנה מורציע שישה 16 כילופ שלושה כמ תש לא מצא מלחתן שמעון כתב מפ מכסים פני הכבוד תניה רבי נתן אומר כשהוא שוחק אומר הדקט תבדק פני שכל בסמ חצ שני שמנו אמר זקם כמדת כשר כפר שנה טבא ששכות של דבש אדם יכול לעבוד נח ולמה הם מערבים בדור אמר ככל וכל דבר שכתוב מנו כנפו עסוק חו מזמץכם וירידו לאיש [כחכוח] מנחה מעד צורים שנכות

בוות מושכנים זהח מעד צורי מעט דבש כל פשומר עליהם ישראל עסוקח ש מנחה מעד צורי מעדבש נכות ולאות פשק משה נכ להם שכו לכם צים שפחותיכם שוחטו הפסח קחתם אגבת אזורם בדם בסף והגעתם אל המשכות שתמזות מן אדם ש בסף תם נותן סתח בוקר ברקוף א שת מזוזות לפתח לא יתנה משכי לבוא בתיכם לנגוף שמרתם את הדבר הזה לחוק [‏צחוק] חבל שתיכם כאשר דבר שמרתם את העבודה הזאת והיה כימרו עליכם אליכם העבודה הזאת לכם ואמרתם זה פסח לדור של בסח בתי בני ישראל מצרים פות מצרים

ובתינו הציל קודם שלחרו עשתמנו זהב טהור שעשה אתכה וקנה גביעי כפתור ממנו היום שישה קנים יוסאי מציד שלושה קנים עולם מציד אחד שלושה כנצד השני שלושה גבים שוקדים קנה אחד פלח שלושה גבעים שוקדים קני אחד פלח כן ששקנים מצורה במה גביעים שוקדים כפתונה הפחה כבתו תחת שניים כבתו אחד שני ששקנים צאים ממנו כפתוריהם עניין שפתורים כולם קח אותם עזרת השעה ככה זהב טהור כן זהב טהור עשה אותה ואת כליה אדוני שענגן חנו בת אדוני אדוני אלו שנגשה זכר על דרך משה משה כן עשה אתמנור משה

ועל המזך מהרה עכפת וככה אהרון משה יתן את הכתוב לכפר עליו עמוד בצמגפה משה פתחה מוען מגפה ויאמר משה כתנש מזים כתוב לך מר אלי עפר קצ צפני לא חן הנגב אחרון כ שזה במשה על מד ב משהפ נחצה ויאמר משה אהרון כחמת זה נך מהרה אל העדה חפר עליהם ככנג וכ משהו חנג בעם תן דפ היה עמוד אין מתעצר ואני אשיר עוזך נן הבוקר ח תגיד את מסגב צר לי לי צר ביום בוקרן עוזך ואני שעוזך לבוקר חגרלי צרן וזך שוזך לבוק מסגר לי צר

עוזני עוזך בוקר חזך צעזך עוזר כחוזר מנסח ביר אלוהים כשמ אותו כלפסי ארץ ויעמוד פנחס >> ויפל ות עצר המגפה נועם אדוני אלוהינו עלינו כונ עלינו סנו כולניהו יושבסתר עדי דחלוך פול מצידך אלך בעיניך תבין שבד השם אדוני מחסי לא תעונה עיניך אגב לך שמך יכול לך כפיים צך פגש חשקני אורך הרי בשועתי יהיה בריא אולם >> אשת חיים מי ימצא רחוק מפנימך בתחלב בעלה משל סוף טובו ולא רע כל ימי חייה שצוף אשתים טעמה כי טוב שחרה לא יכבה בלילה נרה שש דע אה שערים

בעלה עוזר לבושה אחי בחמה בערכם תרם סין קדוש ברוך אמן צוד לפניך פתום הכתורת כבישו רחמיך כעשך מעלינו כל שברך לאבותינו הקדושים יצ יעקב משה ואהרון הוא יברך כל הקהל הקדוש כדעלמה יברך אתכם זכ בותנה נורה מעליה חיים טובים ארוכים בריאים שמחים שפעבר ברכה עד בלידי >> כל מה שאתם צריכים השם יתן לכם מן השמיים לטובה ולברכה >> לישועה לחיים טובים בשורות טובות >> ישועות גדולות כן יהי רצון ונאמר אמן >> אמן א