📖 הדף היומי מסכת חולין דף מד-מה📖הרב בניהו שמואלי שליט"א ער"ח תמוז כט סיון תשפו

איך זה יוצא? איך זה יוצא? איך זה יוצא הפלסטיק הזה? >> אין לא יוצא.

זה נשאר ככה כל החיים שלה. >> ואז בשחיטה >> בשחיטה רואים את זה. כן. הכל מלא מסמירים.

כן. ברוגים למה אתה לא עושה? >> זה פוקמה לא סיפר לו את הדבר הזה. >> רואים את זה בפועל בבית מזבחים.

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו [כחכוח] יום אחד בשבת קודש יום ראשון כט סיוון [נחירות בוז] תשפו ערב ראש חודש תמוז זה מנה תשובה ממשמישים ובאים היום צריך לעשות תשובה מעשים טובים להכין את עצמנו לקראת הימים הנוראים והנה איזה זה שבת נפלאה הייתה שבת מיוחדת שבת פרשת קורח ראינו איך שמשה אומר להם כל אחד יקריב איש מחתתו ומשה מבקש מהקדוש ברוך הוא ואומר לו ריבונו של עולם אל תפל מנחתם אל תקבל את את מנחתם של עדת קורח הם הכל רוצים לעשות מחלוקת בכלל איזה חשש היה למשה

שהקדוש ברוך הוא יקבל תפילתם אל רשעים בכל זאת משה רבנו מפחד למה יובל על פי מה שהיה מעשה נורא עם החוזה מלוברין פעם יצא החוזה מלוברין עם כמה אנשים השם פמריה עם הפמריה שלו יצאו ביחד >> הוא צצה של יצאו לאיזה מקום שהם רצו ללך לאיזה שבת עם החסידים הדרך הייתה קשה היה הרבה עיכובים בערב שבת היו רחוקים עם מחוז חבצה אמר לו עזוב את המושכות תן הסוסים ללכת מעצמם. הגיע פעמניה לעיירה לא מוכרת בכלל. רחוקה מאוד מהיעד המקורי איפה שהם צריכים להיות.

חסידים היו בטוחים כאשר יהוד ידעו בני העיר מהאורח יתנו להם כבוד. החוזה מלובלין. אמר להם החוזה מלובלין שימו לב זה הכל מהשמיים. אבלני לא רוצה שת שתדברו עליי.

תגידו מי זה? אז [כחכוח] שמעו שמעות אבל לראות לא מכירים בעיניים. אז היה איתו נגיד איזה שבעה איש עם החוזה בלובלים אמר למה מסכים שתדברו עליי? אל תספרו עליי, אל תגידו זה החוזרים בלובני, אל תגידו שום דבר, תעזבו את הכל כך.

מה יעשו? וככה הם נכנסו מסכנים לבית הכנסת והגיעו ממש בשמוך לשבת, יכלו ללכת לאיפה שהם צריכים. אז נכנסו שם. זה היה איזה עיירה קטנה ו הם עמדו להתפלל והכל בשמחה, בהתלהבות.

מה יעשו זה? הכל רוצים מהשמיים. ראו אותם הקהל. כמה שהחוזה אמר להם, אני לא רוצה שתדברו איתי ותתפזרו, אז כל אחד אין לא היה כסף.

אז הקהל אומר, אני יכול לקחת אותך, אתה תיקח את זה, אתה תיקח את זה. כל אחד התחלקו באנשים אבל החוזה מלובלין הוא מעריך בתפילה המשיך הם בלי דברות צריכים ללכת. החוזרים נשאר לבד והוא מעריך בתפילה מי נשאר איתו השמש השמש לבד נשאר טוב חיכה לו הוא גמר את התפידה הפנים שלו אומר לו אומר לו אני תשמע צריך לצאת אני סוגר את הבית הכנסת אומר אני אין לי איפה ללכת ואין לי איפה לעשות סעודת שבת אז הוא אומר לו השמש אני בגיל 90 אשתי בגיל 85 אין

לנו מה לאכול אנחנו אוכלים יש לנו שתי חלות כל אחד חלה קטנה על זה אנחנו עושים המוציא ו ואיזה דק קטן בשביל שנינו אנחנו אוכלים אנחנו אין לנו אין לנו לתת לאורח לא ידענו אין שום דבר זה מה אמר להם החוזה לא נורא אם תסכימו אני אקח חתך מקרא מחטא מאשתך ביחד יהיה [כחכוח] לי שיעור ושאני אקיים את סעודת שבת זהו אמרו לו אתפדל 2000 רק לא נעים לנו אומר אין בעיה אני בא אם אני אקח לכם חתך זה יהיה מספקת לבעלה אומר כן באה איזה

שמח היה הזקן הזה שזכה להביא איזה יהודי לבית אורח בחיים שלו לא לא בסדר באמצע הסעודה איזה סעודה של חלב להקל שואל אותו מאיפה קובדו אומר לו אני מלוברין אומר לו אתה יודע אני הייתי המלמד תינוקות בלוברין היה לי איזה ילד אחד שהיה מפריע בסוף הוא יצא צדיק. זה היום קוראים לו החוזה מלובלין.

הוא היה שם והוא שהיה ילד. אז הוא אז הוא היה בורח מהלימודים והיה הולך ליער. והלכתי אחריו ליער לראות מה עושה הילד ביער. ואמרים שהוא צועק שמע ישראל והוא מתפנ והוא בוכה לקדוש ברוך הוא והוא דבק בהשם מקודם שהוא היה בורח ועד שהוא חוזר הייתי מכה אותו שהוא לא יעשה עוד פעם אבל כשראיתי שהוא צועק שמע ישראל והכל וגם הוא לא היה אוכל הוא היה מתענה ילד אז אני אה עזבתי אותו אמרתי הוא צדיק הילד הזה הוא לא הולך סתם לבעיות, הוא הולך להתפלל וזה.

אז עזבתי אותו ובאמת הוא אמרו לי שהוא החוזה מלובלין מה שהוא באמת הוא היה צדיק בהתרגשות. אז הוא שואל אותו הזקן, האם אתה ראית את החוזה מלובלין? אומר לו, כן, אני ראיתי אותו. אומר, "תדע לך, אני כל יום, אתה זכית, אבל אני כל יום מתפנן שאני רוצה לראות את החוזה מלומדים.

כל יום אני בוכה לקדוש ברוך הוא ואני כבר זקן וכל יום אני אומר שהקדוש ברוך הוא, אני רוצה לראות את החוזה, אני לימדתי אותו כשהוא היה ילד, אני עזרתי לו וטוב." אז בסוף הוא אמר לו שאותו הוא לימד, הוא התלמיד שלו, >> שהוא החוזה מלובלי, הוא רואה אותו אומר זה נכון, התרגש מה זה התחיל לבכות ואיזה ריקודים ואיזה מה זה היה שמח מאוד הזקן זה פלא פלאות תראה איך התפילה היא פועלת אומר אני לא יכול לנסוע לדלובלין עכשיו זקן הקדוש ברוך הוא שלח אותך כל העיקובים

האלה [שיעול] שאני התפילה שלא התקבלה שום אדם לכן משה רבנו התפלל אי אפשר לדעת לפעמים תפילה מתקבלת לכן משה רבנו אמר תפילה אמיתית היא מתקבלת ולכן הנה הזקן הזה צלחוזה מלובדים היית אבל מה היה סוף המעשה הזה שאותו לילה שהוא נסע החוזה בלובנים בחזרה הוא הלך בחזרה אותו לילה הוא נפטר הן >> הזקן ואז הוא חזר החוצאים מתובדים והוא הספיד אותו אומר היה צריך להיפטר מן העולם מזמן אבל תפילת נבעה מעומק הלב שהוא רוצה לראות את החוזה ואז הוא ראה אז הריחו לו עד שיבוא החוזה

מדובן יצא של כוח זכותם גן עלינו. >> כן. אנחנו נלך היום אנחנו ב עכשיו אנחנו בשיעור הראשון של הדף היומי היום הדף הוא מ אבל עכשיו אנחנו נלמד דף של שבת מד ביום שישי למדנו דף מג נעשה קודם כל שיעור של דף מד ונעשה הפסקה קטנה ונלמד דף מ בעזרת השם אז שיהיה בעזרת השם ישועות בכל בתי ישראל לפתוח דף מד אמר רב נחמן אמר שמואל שם טורבת צבשת שמה הגענו בחצי השני של העמוד 2 4 6 8 10 איזה 14 שורות מלמטה >> [כחכוח] >>

15 אמרב נחמן מצאתם כן >> עד כמה >> כן לא לא עד כמה >> עד כדי >> למעלה עד כמה עד כדי >> אמר רב נחמן אמר שמואל תורבתשת שניתן כולו מלחי אתה אצי או לא? עד שמה למדנו ביום שישי >> מד עמוד א' אח 15 שועות מלמטה נו שמואל ממן >> טוב >> יפה אמר רב נחמן אמר שמואל תרובת צב שת שניתן כולו מלחי כשר [כחכוח] תרובתשת אמרנו אתמול למדנו שטורבתשת זה החלק העליון של הבושת איפה שהוא מתחבר ללחי זה נקרא טורבת צבשת ולמדנו אתמול

שרב אמר ששיעור הנקב שבו זה של טרפות זה במשהו שמואל אמר שזה ברובו.

עכשיו הגמרא אומרת עוד דין. תורבתשת אמר שמואל תרובת הבשת שניטל כולו מלחי כשר. שניטל כולו מהלחי שהוא דבוק בו. זה עדיין כשר.

זה לא נקרא נעיקר ותנה תונה והתנה של המשנה להלן עוד מעט מסייענו לזה זה התנה של המשנה עוד מעט תלמד אותו תנה שלנו תנה תונה התנה שלנו לקמן כותב נטל לחי התחתון כשר הנה ניתן לחתון זה איפה שהבא שקשור בו ניתן לחרטון כשר הקנה והושת מחוברים על לחי התחרתון כשניתן הלחי בהכנסו סימנים מחיבורם ואתה אומר שזה כשר אז מתקיף לרב פפא איך ייתכן להכשיר כשניתן הבשת בחיבורו ויקע עיכור סימנים אנחנו למדנו שעיכור סימנים הבהמה נטרפת בזה ופה פה נעיקר הושת הנו חמש הלכות נאמרו למשה רבנו

מסיני אחד מהם זה עיקור שהיה הדריסה אחרת הגרמה ועיקור עיקור שהבושת ניתר פסק הגרגרת ממקומה אז איך אתה אומר לי זה כשר ויקע עיקור סימנים או לרב פפה עכשיו הגמרא מקשה אתה אתה מתקיף לרב פפה זה עיקרו סימנים עכשיו הגמרא שואלת אתה מה מקשה רפפה ש יש בכך פיסול של עקרו סימנים למה אתה מקשה על שמואל הרי לפי זה כאשר מתניתין ממנה הסתייע שמואל שמואל לקח משנה לכי התרטון ניתן לחי התרטון כשר מה אתה מקשה לו משמה שאתה אומר עיכור סימנים מבאר עכשיו את מתגמר אה

משתמה מתיתי נרב פפה לא קשיע עקורה היגמני כלומר הפיס שלקרו סימנים זה לא רק באופן כן שמנעקו הסימנים לגמרי מן הלחם מן הבשר ש כלומר נעקרו הסימנים לגמרי מן הלחם ומן הבשר שם הלכו לגמרי הה מה שהמשרה הכשירה וניתן לחי התרטון גו מגמומי מעילבי סימנים נחתח הלחי מעל הסימנים מעל הבשר שמפסיק בין הסמנים לבין הלחי הסימנים מחוברים עדיין לבשר זה לא שנאקרו קראו הסימנים עצמם השני הצינורות של הקנה והושת זה ניתן ללכי התחתון והסימנים היו דבוקים בו עדיין >> זה המשנה התירה אבל אם נעקרו הסימנים

לגמרי זה במשנה זה זה לא מה שלמדנו זה אסור אלא לשמואל שמכשיר כשניטל תרוץ הושת כולו מן הלחי שמשמע שהושת הוא כבר לא מחובר אפילו לבשר ר קשיה למה זה כשר הרי זה עיקור סימנים אז זה מתרצת הגמרא לא תמ כולו אלא עם רובו אל תגיד בדברי שמואל תורת צבשת ניטל כולו מהלחי אלא אם ניטל רובו מן הלחי אבל מיעותו עדיין מחובר בלחי אין בעיקר עיקרו סימנים רק בזה מכשיר שמואל הגמרא אומרת וגם ברובו כצד איך הוא מכשיר איך זה יכול להיות ואמר רבה ברחנה אמר

שמוא סימנים שנדלדלו ברובן טרפה אז זה גם זה עדיין אתה אומר ברובו אם ברובן טרפה אמר הרב ששה שישה בר דרב אידי אדי כפולי כפולה אדפרוקה אתה אה דקפולה כפולה אתה דפרוקה פרוקה אומר מה שמכשיר שמו שנתרו בו מן הלחי שנקלף מן הבשר מחובר בו נשאר מיעוט מחובר אז מיעוט המחובר זה במקום אחד לכן זה ב מכשיר אבל הטם [כחכוח] נדלדלו ברובן נטלש הסימן הפוקפורכה בכוח ממקום חיבורו נהקר כאן מעט כאן מעט כאן מעט אתה הכל מסביב זה אוחז על כמה עד חוטים לא >> זה

לא זה לא אוחז לכן לכן זה לא חיבור. עוד אמרנו במשנה ובסוכת הגרגרת גם זה טרפה. אם נפסק הגרגרת טרפה תנא כמה פסוקת הגרגרת שזה נקרא טרפה כמה פסוקת הגרגרת ברובה עם רוב הגרגרת. אמרתי לכם יש ושת ויש גרגרת ברובה.

הגרגרת זה הקנה שנכתב רוב רוב רוב וכמה הוא בא מה זה איך מודדים אני מה זה זה צינור עווה אתה רואה ככה זה צינור >> כמה זה רובו רובי כותל או רובי גם עם האוויר כמה זה רובו וכמה רובה הרב אמר רוב עוביה של הגרגרת מתחילת הטבעת המקיפה את הקנה מלמטה עד צידו האחר שלקו שעה לקנה אז מצד העור שתחת צ הבהמה כלפי צד העורף אז כיוון שהזכור סועבה שמגיע לרוב העובי של הקנה עדיין לא הגיע לחצי חללו ואמרלה רוב חללו יש שומרים רוב החלל של

הגרגר חלל של הקנה הכוונה בלי נמדוד את הטבעת >> תראה למה יש מקום שזה יש לכם ציור תראו יש מקום שזה צר יש מקום שזה רחב מקום מה זה רחב הבשר ה מסביב הקנה יש מקום שהוא הרבה יש מקום שהוא מעט אז תלוי איפה אם בהתחלה התירוץ שלו זה רב אמר עוביה של גרגרת איפה שמתחיל הטבעת של הסחוס מלמטה הצידו אחר של הקום של הקנה המדידה שם מצד העור שתחת צובר הבהמה וכלפי צד העורף אתה מבין מהצווא עד העורף הזכוס הוא עווה לכן כשהגיע לרוב עובי

של הקנה לא יגיע עדיין לחצי חללו בכלל >> אבל ויש אומרים לא זה צריך להיות רוב חללה מה פירוש רוב חללה? אתה רואה זה העיגול יש פה יש פה חלל אם אתה רוצה אתה צריך לחתוך אתה צריך לחתוך ולחתוך ולחתוך עד שזה יגיע לחצי רוב החלל החלל של הקנה אתה הייתי מאי ראיתי את את ה צו בשעה בעמוד תשעצי >> ה הוא שוחט את הצינור הוא שוחט אז הצינור הוא זה הטבעת אתה רואה אז הוא צריך לדעת שהוא צוחד את הטבעת הוא יגיע הוא מגיע לפה

ככה צריך להגיע כמעט לחצי החל של החלל. הבנת אותי? ראית את הצייר זה ההוא פסוקת גרגרת דעתי לקמ דרב הגיעו [נחירות בוז] פסוקת גרגרת לפני רב לבדוק הוא לא פסק הביאו לא נבדוק יטיב וכבדיק לה ברוב עוביה מה הוא עשה סתכל על רוב עוביה של ה כלומר כמו שאמרנו מתחילת טבעת הזכוס המקיפה שמהצווא עד העורף הזכוס הוא עבוה אז לפי רוב עוביה ואז תעסר עם רוב עוביה זה תאסר אמרו לרב קנה ורבס הרב למתנו רבנו שלא שלא תרף עד שפסק ברוב חללה למה אתה אומר ברוב

עוביה צריך שימשיך שיהיה רוב החלל של האיפה בפנים [כחכוח] של הטבעת שדרי מה עשה רב שדרי לקמ דרב רחנה בדקה ברוב חללה אתה רואה ראה שאין החטך מגיע לרוב חללה לא כמו שהוא בדק ברוב עוביה ואכשר וזבין מינה מי זה רב כהנה רבא רב חנה בזבן מינה בתלסר אסתר פשיטי מסרה קנה מהבשר שלה ב-13 שעים פשוטים שלי המדינה אומר תראו לכם שזה טוב הנה אני קונה מזה וכי אביב בידחי ואתנה חכם שטומה אין חברו רשאי לטהר >> אם רב >> אם רב הרב אמר לא צריך

לבדוק אותה ב כן בעוביה איך איך איך הוא איך הוא טהר אם הוא עשר אין חבר רשי להתיר משנה אחד דרב לא אשר מסר [כחכוח] נכון רב רק בדק הוא אמר זה אסור הוא אמר זה כשר לא רצה לבדוקה ברוב עוביה אחת התלמידים לא הניחו לו אמרו לו אתה לימדת אותנו ברוב חללה אז לכן אין בזה שום בעיה הטוב שאלה אחרת וכיוון דאורבא חכם איך אכל מנעה אה כל בהמה שרו בחכם לא אוכלים ממנה הנה וה כתיב ד למדנו למעלה כתוב בחזקאל שציווה הקד הקדוש ברוך

הוא לאכול לעיני ישראל מאכל מאוס אז מה הוא אומר בא אומר אה אדוני אלוהים הנה נפשי לא מטומאה קודם כל ריבונו של עולם דבר ראשון נפשי לא מטומאה ונבלה וטריפה לא אכלתי מנעוריי והדעתה ולא בא פי בשר ביגול אלה שלושה הדברים מה פירוש א מה אם זה כפסוטו מי אוכל מה זה בקח גדולה שהוא לא אכל בשר פיגול מה זה לא פשוטו עניין שלי לומ תומאה שלאי ביום לבוא לטומה בלילה חס ושלום יש לי מחשבות כולם טהורות הכל בסדר לא אין לי דברים כאלה זה אחד

ונבלה וטרפה לא אכלתי בטח שלא אכלתי הכוונה לא אכלתי בבשר מעולם >> בהמה מסוכנת אומרים מהר מהר שחט שחט לפני שהיא תמות אבל אני ראיתי שבבית של ציון משה בישלו קוסקוס ביום שישי בבית שלא אכלת קוסקוס ביום שישי עם הרקית כן כן כן א >> אז איך אומר לו אכלתי בשר כוסכוס >> זה הכוונה תשחוט תשחוט היא מסוכת מות תשחוט בהמה מתוכנת >> כן זה לא קוסקוס שאוכלים לא אני יודע שקטו >> הרב דן אכלת קוסקוס בשבת או ביום שישי אומר לא אכלתי בשר כוסקוס [‏צחוק]

לא אכלתי >> לא אכלת >> ולא בא בפי בשר פיגול פיגול >> מהפירוש שלא אכלתי בבהמה שורה בחכם להטיל אותה שמרבנו נוס אמרו שלא אכלתי אתה רואה לא בהמה התיר אותה חכם היה בשאלה לא אוכלים משום רב נוסון אמרו שלא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה אז שניתנות לכהן זרוע לחייים קבעה אז אם איך אתה אומר ש שאכל מנסת קנה ממנה בשר ואכל הזה הורה בחכם אומר מילה מלטה דתליה בסברה מה שאין לכל מבהמה שלב החכם שההוראה היא מלתה שתלוהיה בסבר בסברה >> אז לא כדאי לסמוך

על זה אולי אין הסברה ברורה אבל רב ברחנה הגמרא שמה הוא קיבל מרבו הוא קיבל מרבו שהוא פסוקת הגרגרת זה דווקא ברוב חללה זה לא איזה דבר ספקות או סברות ולכן אכל מזה.

מה שואלת? כן כן באמצע השיעור בטיפוקה משום חשדה [נחירות בוז] שאמרו משום שהתיר אותם בגלל שהמוכרים לו בזול אז לכן הוא לא רדאי אתה מבין אסור הוא עצמו לקנות מהבשר שלא יגידו מוכרים לו בזול נאן נותן שכר על הורעתו ומחר כולם יבואו אצלו נושא פנים [נחירות בוז] תניה >> דתניה דן את הדין חכם שדן את הדין היו שניים היה להם איזה דין עיזה שדה או על איזה חפץ זיכה וחייב כלומר זיכה את זה וחייב את חברו או טמא ותהר או אסר בהתיר וכן העדים שהעידו לזכות

של אחד על שדה או חפץ כולן רשעין לקנות שדה או אותו חפץ אבל אמרו חכמים נכון שרשע מותר אם הוא בעל נפש רחק [כחכוח] מן הכיעור ומן הדומה לו שלא יחשדו ויגידו אה אה כן כן יש לכם קונניות אז איך עשה דבר כזה זה אומר אני מם מדיד מזבין משום מה דווקא דבר שנד בעומד שיש מקום לומר שהמוכר הוזילו אח מתכלה מוכרח כולם יודעים שזה משקל מוכרים את הבשר במשקל ול בכל בקילו יש שלט >> כמה עונה הכל בסדר כי הה דרבה בר כה דרבה שרה

טרפת את זבין מינה בשר היה איזה בהמה שחשדו עליה שהיא טרפה >> שרה טרפתה את התיר את הטרפה וקנה ממנה בשר ואמר אליה בת רב חסדה אשתו >> אומר אבא שרי בוכר ולא זה בעל מני המצרה אבא התריב בכור על פי מו ולא קנה מזה בשר אמר לה אני אז אמר להשיב לה הרב אני מילה בוחרה לשומה מזדבן דווקא בכור אסור לשכול את בשרו רק מעומד מוכרים אותו אחר מתקלה מוכח פה המשקל מוכיח מה שואל למה מה יקרה משום הומצה מעלייתה כלומצה הומצה מעלייתה זה בינוני

אז המשכן מוכיח מה תגיד יתנו לי חתיכה טובה של הבשר מוכרים לכולם בשר אלי הביאו משהו מיוחד כל יום נותנים לי מיוחד. איפה שאני הולך נותנים לי אפילו מבשלים לי את זה כבר חורשי סבזין הכל נותנים למיוחד. לא סתם מפרש בידה >> אמר רב חזם >> כל יומ >> כל יומם הומצא מעלתן זבנוני אמרתי את זה כל יומם מביאים לי בשר טוב כן אמר הרב חסד זה הוא תלמיד חכם חם ש אפשר לסמוך עליו להחזיר בדעת על פי טבעדי עין וכולי מה זה תלמיד חכם כזה

זה הרואה טריפה לעצמו אומר כשיש ספק טריפה בבהמה ויש בצד לאיסור וצד להתיר הוא לאחס על עצמו הוא עוסר הוא מורה לאחרים נהיתר אבל לעצמו >> מחמיר ואמרב חזדה איזה הוא >> שונא מתנות יחיה ראית מי ששונא מתנות >> זה הרואה טריפה לעצמו בוא בוא בוא ווא אתה רואה הוא לא חומד גם המון עצמו זה שונא מתנות גם את שלו הוא לא צריך זה נקרא שונא מתנות حي אתה יודע שחכם סמנן [כחכוח] מוצפי שהיה לו חתונות לילדים שלו אז היו באים אנשים מביאים לו מתנה לחתונה

היה לוקח את זה שם בצד כשיוצאים מהחתונה נותן לכל אחד אומר קר מיד את הרב מתנה עכשיו ותלך מפה מה תשמע לא זהו >> לא לוקח אבל אצל אשכנזים אומרים שנה מהתנות שינה יופי יופי מתנות בצחוק אני אומר שינה מתנות ואז נו נו יש אפשר לחיות ככה >> כן הכי טוב שאדם לא יקח שום דבר אם אתה רוצה להביא לרב אין יותר >> הופיא את הרב >> מביא >> אתה רוצה להביא לרב סול הרב תלוי מי תביא אם הוא רוצה [כחכוח] אם הוא רוצה רוצה למה

לא >> תביא לו בשבילך זה טוב הנותן זה מצוין טוב מביא לרב >> לא הנותן זה מצוין הוא זוכה לתת דורון לתלמיד חכם זה זה זכות לתת זכות אבל התלמיד חכם בעצמו הוא צריך לעבוד על עצמו שהוא לא צריך את זהחם תלמיד חכם באמת >> טוב בוא נראה השם יזכנו >> דרשמו בוזותרשמר חזדה >> תביא לי בן יודם דרשך משמ דרב חזדה כל מי כל מי שקורא ושונה והוראה טריפה לעצמו בשימש את חכמים עוסק בתורה >> האחרון לא עוה לא עוה זה בנייהו יש כתוב על

זה אחר >> איי איי כל מי שקורא ושובני בום ה בבם הבם הבם אבא דרשמו זותר משמרב חס והכל מי שקורא ושונה והוא טרפה לעצמו ושימש תלמידי חכומים עוסק בגמור עליו כתוב אומר הגיע כפך כי תוכן אצלך בתור אתה רואה מה זה הוא בעצמו קורא ושונה ושימש תלמידי חכמים ואז הוא הגיע כפך כי תוכן לא חומד גם המון עצמו נהנה מגיעו ולא גוזל הרב יבי תשע א >> חנו עם הרב מוסר בראשית חוכמה ואז באותו יום למדנו כי יריעה זו היא עשיית המסות זה ירעה זה

לא רק למוד תורה דרך אפסיע שנק מה זה הגיע כפך צריך יגיע [‏צחוק] כפיך זה הידיים אז אשרך וטוב לך אדם הגיע כפו לא יקבל מתנות אלא יגיע כפיך רבותינו דרשו שאדם הכפיים שלו יעבדו הראש שלו הראש לא מת והגיע כפיך כתוכן רק הידיים שלו עובדות את זה הוא אוכל טוב לכולם >> אבל הראש שלו בלימוד תורה איזה מנחות גפך כי תוכב וגם על זה המאמר יש מקבל מתנות והוא שנאם מה שקבל הוא מצד דרך ריח גל הלומד תורה לשמע ואינו [נחירות בוז] אוכל ונהנה משל

אלא אוכל מהגיע כפיו על ידי לימודו מקיים העולם והוא זוכה בטוב העולם מדין מציל ד מזותו של ים.

הרב זמיד אמר זוכה ונוכל שני עולמות. העולם הזה והעולם הבא. אשרך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. >> אז מי שבא לידיו למשל ספק טריפה והוא מחמיר על עצמו נמנם מלאכול אשר בעולם הבא.

אבל מי שיגיע בהלכה ומוצא היתר ואוכלה אז אשר בעולם הבא ואשר בעולם הזה גם כי עכשיו הוא יכול לאכול את הבשר מה יעשה אתה יודע למה אדם עוסר כ הוא מסופק אז הוא עוסר לא יודע אבל אם הוא לומד כמו שצריך והוא יודע טוב את ההלכה על בוריה כך אומר המרשה יודע טוב את ההלכה אז זה מצוין זוכה ונוכח שני עולמות העולם הזה והעולם הבא אשרך בעולם הזה גם תו לך לעולם הבא ואל עזר כב משתדר בבן ניסה המדי לא שקיל לא היה לוקח בית הנשיא

וכי אבו מזמינני לאזין מזמינים אותו לאכול לבוא אצלהם לבקר לא הולך אמר אמר לו בא אמרו לו למה אתה לא בא אמרו לה אמר להם לא קבעה מורדכה מה לא רוצה לאכול ממכם חינם ומתנות אתם לא רוצים שאני אחיה דכתיב ושונא מתנות לחייה לא רוצה רבי זרא כי שמש מסדר לה שכין שולחים לו לא כי הו מזמינים להזיל היו מזמין אותו אצלהם היה הולך אמר אמרו לו איך אתה הולך התייקו התייקרו בי אומר הם מתכבדים בכך שאני סועד אצלהם אז הם צריכים לשלם לי שאני אני

באתי יש להם כבוד כולם או זה בא אז לכן זה כן אז זה מעלה >> אבל למה פעמיים התייקרו הם התייקרו בני ידע >> כן מה אמר >> אמר פעם אחת בגלל עושרי פעם בגלל [כחכוח] פרטי >> נכון רבי זרע הוא היה מיליונר היה עשיר גדול אז אומר הם מתכבדים בפעמיים גם אם יבוא בוא עשיר אצם מתכבדים גם אם בא חכם מתכבדים אומר אני מיש טרתה גם עשיר גם חכם [כחכוח] אתקורה מתייקרו בי אז זה כבר מאז יש לך כן אנחנו נעשה הפסקמיר בוקר טוב לכולם

כולם היום אנחנו יום ראשון יום אחד בשבת קודש כט סיבן תשפו ערב ראש חודש תמוז יום תשובה ומעשים טובים חייבים כל ערב ראש חודש לחזור בתשובה להתחרט על מעשים שלנו ללכת בדרכי השם לעשות מעשים טובים אם אפשר לקרוא כל התהילים עם שבעה קולט ברית, עם סליחות, עם שופרות, לבקש חכמים על על השכינה שבגלותה, באיזה צער, באיזה בעיות ולכן זה הזמן עכשיו חודש תמוז הצירוב שלו זה כו קי זה חודש של כבר התחילים יומי דין קצת ולכן בהם נחרבו שתי בתי מקדש עיני עיני ורד דמים לכן

צריך הרבה הרבה תשובה מעשים טובים וישועות דונות וכידוע בכט בסיון נשאו מכב בסיוון כב נסעו מקברות התאווה לחצרות מתי הגיעו בחצרות בכט בסיוון למה שבעת ימים תסגר מרים המטלו למרים שבעה ימים ואז הגיעו כמו היום לחצרות ואז נשלחו המרגלים. יש מחלוקת מתי זה היה. עוד יום לפני יום. העיקר שהימים ימים קדושים צריכים לנצל אותם בעבודת השם וזכינו לשבת המלכה.

שבת מברכין שבת מיוחדת. פרשת קורח. מה שאמרו רבותינו? קורח מקח רע לקח לעצמו.

מה העניין מקח רע? מה עניין מקח רע לקח לעצמו? אומרים שכל מה שהיה לוקח זה רק היה לעצמו. כל דבר לעצמו.

לא נתן לאחרים. לעצמו. חטף לקח עושר לעצמו. לוקח אוכל לעצמו.

לא דואג לזולת. זה היה הקלקול שלו. אדם צריך לדעת לא רק הוא נמצא, יש עוד אנשים צריכים לחיות. לקח לעצמו, רק לעצמו.

הבן איש חי אומר, עושר שמור לבעליו לרעתו. כלומר, אם האושר שמור רק לבעליו, אושר שמור לבעלו. אם זה רק לבעליו, זה לרעתו. זה יהיה רק לרעתו.

למה? מלת עשיר יש בה שי שזה שי עולמות ויש בה רע. העשיר בעו יכול לזכות לשי עולמות אבל לא משתמש שמתנהג יפה אז והוא רוצה את הכל לעצמו. אניר לו מקח רע לעצמו.

הכל. אם זה רע זה לעצמו. מקח רע לוקח לעצמו. ורנו איך שהאדמה פתחה ובלעה את קורח ועדתו.

כתוב בצוספות יום טוב שלא רק אדם מה נפתחה אלא נעשה נס ונעשה לאדמה פה ממש פה [כחכוח] קורח בוא אנה צועקת לו >> בוא עכשיו שהיא קורה לו הוא לא מאמין שאדמה יש לה שפה מיוחדת גם כן מתנונע מדבר האדמה קיברה כוח דיבור ודברי היו נשמים כצלול חד. האדמה הייתה מספרת בפורטרות מה שעובר על הכוח והנשה בבטן האדמה. כל העונשים וואי וואי מה זה כולם היו בוכים. קודם כל את מי התבלעה?

דבר ראשון את דתם ואבירם. כל אשר להם. אחר כך האדמה הרחיבה עוד את הפה והיא התחילה לנסוע. כמו אריה דורר ובא אצל נחי ואבוי איזה צרה גדולה יש אומרים שהיה חורים חורים באדמה אדמה התחילה לבלוע מהחורים פיר פירים כאלה כמו שעושים החזבלות שמה ואבוי חורים מפחיד האדמה התחלת לבלוע עכשיו היא מדברת על בן אדם אומרת לו אתה מקבל עליך לחזור בתשובה או אתה הולך עם קורח מדברת איתו אומרת לא אני הולך עם קורח לא שולחת לו כמו חבל כזה זה חגור כזה הופ חונק אותו בצבא

ומשליך אותו מושך אותו עיניה ממש מפחיד בור היו צועקים הקולות שלהן משמן הם מרחקים שמו להם רמקול והם צועקים כל היום דנים אותם [כחכוח] אומרים להם משה מלך ונביא אהרון כהן גדול התורה נתה לנו מן השמיים אין זה דבר פלא פלאות אין שום מסופני אבל זה גדול הדור בקי בכל התורה אין מסופר פנים חביבי איזה מחזה זה היה האדמה טועקת מדברת אליהם רודפת אחריהם תעמוד במקום שלך שלחת לו כזה מצודה חבל קושרת אותו פופ לוקחת אותו בפנים איזה בעיה זה היה ההוא הוא רץ פתאום תופס

לו את הרגל מה יעשה אנה מפניך אברח זה לא צחוק איזה בושה גדולה עכשיו הגענו פרשת חוקת פרשת פרה אדומה זאת התורה שציוה השם לאמור ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר לא עלה עליה העול אשר אין במום אשר לא עלה עליה העול רבותינו אמרו מצוות פרה נתנה לישראל למה להראות להם שהקדוש ברוך הוא מחל להם על עוון העגל ביום הכיפורים ירד משה מנהר באותו היום ציווה אותו הקדוש ברוך הוא לעשות משכן באותו יום איך יעשו משכן הקדוש ברוך הוא נתן מצוות פרה אדומה להר שיהיו טהורים

העגל תמ טומאת עבודה זרה כמו טומאת מת טומת עבודה זרה מת העגד טמא אותם עכשיו צריך להטהר לגמרי לעקור שים לב ציור משה לעקור את צורש הטומא אחר כך תדבר לעקור את צורש הטומא על ידי מצר פה אדומה זה זכות פרה אדומה זה שורש הטהרלה של עם ישראל כמו הוא עושה מנגינה הדיבור שלו זה מנגינה השם ישמוע אותך הרב מצד לפני כמה שנים אז בולען נהיה בול נהיה בתוך שערי כן כן כן צו למטה יכול להיות מישם אבל אף אחד לא >> אז עכשיו מצד פרה

אדומה זה שורש הטהרה א היו עושים אותה בטהרה מושלמת למה הם חטו בעגן יהיו טמאים צרה גדולה תבוא האם תיקנח צורת בנה זה העגל עכשיו צריך לנקות היו מפרישים אותו את הכהן גדול מבטו שבעת ימים קודם שרפת הפרה כמו כהן גדול ביום כיפור היה לשקת האבן זה נקרא שכל הכלים עשויים מאבן לא מקבלים טומאה כל שבעת ימים הכהן היהת האבן היו מזין על מאפר פרה אדומה כל יום אפילו מעיקר הדין מספיק רק שלישי ושביעי מעלה יתרה עשו ולכן כל פעם שמתחילים טהרה וקדושה יתחיל בהכי טוב

יעשה הכי כמה שהוא יכול למשל אדם רוצה בית שלו יהיה משכן לתורה יעשה הכי טוב מה הוא מביא לבית מה הוא מכניס לבית לא מכשירים תמיים לא אינטרנט לא צרות איך מה הוא רוצה שיהיה איתו אחר כך מה יהיה עם הילדים שלו מה יהיה לכן לכן צריך להיזהר.

הבית צריך להיות קדוש. הכניס את הבית זוהר, תורה, לימוד, שיעורי תורה. לא אינטרנט, לא מכשירים טמאים. כל הילדים הולכים אחר כך לאיבוד שהם יעזור.

זה בית, זה התחלה צריך להיות הכי טהור. אדם מתחתן, צריך ללמוד טוב טוב הלכות. איך יות הכל בקדושה, בטהרה. אז הכל מתקדש.

העיקר הטהרה זה לימוד התורה מטהר כשאדם לומד תורה הוא נמצא בשיעורי תורה יש מדריך המדריך אומר לו זה תעשה זה אל תעשה ואז האדם מצוין >> אז רש"י כותב בתחילת הפרשה ולפי שהשטן ואומות העולם מצערים את עם ישראל ואומר מה המצווה הזאת לכן אומר חוקת התורה חוק חקקתי גזרה גזרתי אין רשות להר אחריה זה הכל אבל בהמשך הפסוקים ראשי כותב טענו מצאת פרה אדומה ויקראו אליך יקחו משלהם עם ממונם מה פירוש כמו שהם פרקו את נזמי הזהב בשביל לעשות עגל משלהם הם פרקו ככבי בו כפרה משלהם. מה? מה עם פרקו? אתה יודע?

הרים של זהב עשו. הרים. איפה כל ההרים האלה של הזהב? עשו עגל קטן מזהב.

איפה כל ה 240 קילו היה שוקל 200. איפה הכל? דלף מהאוצר. אז זה אין א הכל הולך עםגאות.

זה שלוש שואלים א איפה זה? אתה מבין איפה אתה תיקח הישיבות לוקחים שואלים איפה אבל הם מה שלוקחים הכל כן ככה זה הולך עד היום אז לכן צריך עכשיו משלהם למה למשל לבן שפחה שתינב פלטרין של מלך אמרו לו תבוא האם ותקנח צועת בינה ככה פרה היא האמא של העגל מכפרת על מעשה העגל פלא פלאות אנחנו היום אין לנו מצת פרה אדומה אבל מה יש לנו פה ושלמה פרים שפתנו דבר ראשון בשבת נקרא פרשת פרה זה כאילו אנחנו מביאים פרה כן אחותיה טעמיה בפועל בא רוח

טהרה חופפת על עם ישראל [כחכוח] כמו שהיה בבית המקדש כל שנה אותה רוח טהרה היא באה תלוי בנו איך [כחכוח] אנחנו משתדלים ואיך עושים אז עכרב שבת חוקת הולכים למכווה למה שיהיה טהרה בשלמותה אבל רוח הטהרה הקדושה צריך להתנתק פעם אחת מהרעים לפעמים אדם אומר כן לאט לאט אני אעזוב את זה אין לאט לאט זה כמו דיאטה. אם אדם אם אדם אומר לאט לאט דיאטה איפה דיאטה? צריך פעם אחת חביבי החלטה כלומר מה זה פעם אחת?

החלטה אחת. אדם לא מחליט איך אמר יום מי יתן טהור מטמא לא אחד רבותינו אמרו לא אחד היציאה מן הטומן לטהרה זה צריך לא אחד לא מספיק תגיד פעם אחת לא לא אחד ויתן טהור ותמן לא זהו זה כלומר שאתה אומר לא וגמרנו אם אתה אה אה נראה אומרים לו תלך בסדר תהיה בסדר אומר נראה נכון? אז לכן כתוב זאת חוקת התורה. למה לא כתוב זא חוקת הפרה?

אי אפשר לקיים את הפרה בלי להבין. כל מצוות התורה צריך לקיים בלי להבין. כמו שפרה אתה מקיים בלי להבין. סליחה הפוך.

כמו שפרה אתה מקיים בלי להבין. גם כל מצוות התורה לשם שמיים. מה תגיד זה הטעם ככה ולא אתה צריך באמת ללמוד את הכל לדעת טוב טוב את התורה מה טעמיה דקדוקיה אבל כשאתה עושה תעשה לשם שמיים לא תגיד אה התורה [כחכוח] אמרה לו הרבה לו נשים בשביל שלא יש לבב אני לא אסור לבב לא לא אתה אומרת לא זה לא >> לא זה לא אין [כחכוח] אין דבר כזה יגיד אין חוכמה הגמרא אומרת אדמה בנתינה היה גוי והיה מקיים כיבוד אבהם בהידור הייתה הייתה אבן יקרה

של החושן ובאו לקנות את זה ממנו אמרו שיש לו אמר להם אני רוצה את האבן אמרו לו חכמים רוצה לנו את האבן הזאת אמר להם בבקשה הלך להביא הרגליים של אבא שלו היו על ה על האוצר הזה איפה שיש לו את האבנים. אמר להם אבא יושן אני לא יכול עכשיו אמרו אנחנו צריכים את זה עכשיו אנר תלכו אז הוא קיים כיבוד אבהם הלכו קנו מישהו אחר שקיים את זה הקדוש ברוך הוא נתן לו מתנה מה המתנה נודה לו פרה אדומה באו ש חכמים לקנות אמרו אמר

להם כמה שהפסדתי על ה על האבן עכשיו צלמו בפרה.

אז אומרים רבותינו למה דווקא נתנו לו שכר פרה אדומה? לא השירו אותו בצורה אחרת. אומרים הוא ביטר על הרבה כסף בשביל כבוד אביו נהיה קטרוק בשמיים. אומרים תראה גוי כיבוד אב.

אמרו בשמיים זה מצווה שכלית. כל אבא כל ילד יש לו שכל לקבד את אבא שלו. אבא שלו נתן לו, עשה לו, עושה לו, זה שכלית. עם ישראל מוכנים לשלם הרבה כסף בשביל מצווה שהיא לא שכלית, לא מובנת, כמו פרה אדומה.

מיליונים מצוות פרה אדומה. חוק חקקתי, גזרה גזרתי, אבל מפסרים עליה עון אדיר. איזה קדושים עם ישראל. כאילו הגמרא מספרת על חזקיהו המלך כאשר היה חולה הגיע לשערי מוות בא אליו הנביא ישעיה אמר לו צב לביתך כי מת אתה ולא תחיה מת אתה בעולם הזה לא תחיה לעולם הבא אומר לו מה הפירוש מה קורה אני עבד השם אני לא זז מפי השם מילימטר חובר עון מפני שמן מה אתה אומר לי את הדברים האלה ענה לו הנביא למה לא נסעת אישה לא קיימת מצוות עשה פריה ורבייה מצווה

ראשונה בתורה אמר לו ראיתי ברוח הקודש שהילדים שלי יצעלו את הקדוש ברוך הוא יעבדו עבודה ז לא אכפת עליי צבו את השם יתברך לכן לא נסעתי אישה מה אני צריך אותם להביא לעולם ילדים כאלה אני רוצה עבדים של הקדוש ברוך הוא עבדי השם לומדי תורה רשעים אמר לו הנביא בידי כפש דר רחמנ אתה חייב לעשות [כחכוח] מצוות את המצווה הזאת מה לך להתערב כן אבל אני זוכר שהייתי אצל בבא מאיר ה היה היה ראיתי אותו אחד בוכה אומר לו כבוד הרב מה מה צריך לעזור נעזור

אומר כל יום אני מוריד קושי דמעות על הילדים שלי שלא יצערו את בורא עולם לא על עצמי זה נחרט לי אתה יודע הדבר הזה זה כל יום אני מוריד עליהם כל של טמעות שלא יצערו את הבורא עולם כל הציצאים שלי שלא ישארו את הקדוש ברוך הוא אומר עליי לא אכפת אבל הבינו שבשמיים זה שאמר לו חזקיה המלך הוא אומר לו אני רואה שיצערו את הקדוש ברוך הוא אומר די אלוהי אביך ועובדהו אתה בלב שלם נפש אל תחקור אל תל אל תעשה חשבונות תעשה באמת אתה יודע

חוק חקקתי גזרה גזרתי אדם חייב לקיים את מצוות אתה אומר אבל יבואו ילדים לא כל כך בסדר אתה מה אכפת לך אתה תעשה מה אתה צריך זה העבודה של הקדוש ברוך הוא באמת חזקיהו קיבל את הטענה הזאת אמר מחילה אני לא ידעתי אני עכשיו ש תשובה אמר לו ישעיה אי אפשר לא יעזור לך נגזרה גזרה אמר לו כל נבואתך וצה אפילו חרב חדה הואחת לצבות של אדם לא הית יש מן האבים מן הרחמים מיד ויסוף חזקיה פניו ולקיר מעפילה מה זה בחיות אמרו לו מן השמיים

מוסיפו לך 15 שנה אחרי שהוא נבריא הלך לקח את בתו של ישעיה הנביא אמר לי זכותי זכות דידי וזכות דידך יעבדו יצא שני ילדים מנשה ועוד אחד >> יום אחד מנשה לא רב שקה לא רב שקרב שק >> לא שני רב שקי זה היה שר סבא של צל חריב הוא הרג אותו הרג אותו חזקיה המנך הרג אותו שהיה ילד יום אחד אתה יודע אם היו היה לוקח אותם לבית מדרש בית כנסת >> על הכתפיים >> ולקח אותם על הכתפיים שלו אחד פה ואחד פה והבן שלו

אומר הילדים אומרים או זה איזה ראש טוב זה בשביל עבודה זרה ילדים קטנים שמע אותו אמר זה מי צריך אותו לקח אותו תפקה לו את הראש שלו פיצח ברצפה פוצץ מת מי נשאר לו את מנשה מנשה מלך יהודה עשה רע בעיני השם היה קודר הזכרות מספר תורה וכותב שם של עבודה זרה קודר הזכרות וואו וואו וואו מי עושה דברים כזה זה היה לו עבודה זרה צריך כל יום 1000 איש להרים אותה כל יום היה לוקח 1000 איש בסוף היום לא היו יכולים להרים היה יורד עליהם

קובר אותם הורג אותם כל יום הורגל לפיש איפה ראינו דבר כזה זה סוף דבר בזמן החורבן בא המלך בבל עשר את מן השמן שתיים לקח אותו לבבל שמה הדליק את הטורבו אש שם אותו בתוך הסיר התחיל לצעוק אלוהי הרם אלוהי כשדים אלוהיך >> [נחירות בוז] >> אומר אני זוכר לימד אותי יש השם בשמיים אלוהי האלוהים ואדוני אדם >> מה אני קורא לעבודה זרה אתה >> אם עכשיו אתה עוזר לי ריבונו של עולם אני את הכל שובר כל עבודה זרה רק אתה באמת באו מלאך השרת כולם

סתמו את כל השערים זה לא תקבל את התשובה שלו אין לו מה לעשות מה עשה עשה הקדוש ברוך הוא חתה חטירה מתחת כיסא הכבוד מנהרה צחב אותו מקבל תשובה ברגע הזה התחיל המטוס לעבוד >> קו פתורה זה נקרא מלט מטוס ללא טייס מז פלא פרעות שהגיע לירושלים היה באוויר אומר כל העבודה זרה שקר השם אמת משה אמת תורה אמת כל שקר בזוהר הקדוש כתוב שהיום מנשה הוא ראש ישיבה שבעלי תשובה הלו לא פעם אחת אחד האמוראים התגרה במנשה אומר איך זה הלך לעבוד עבודה זרה בא

אלמנשה בחלום אומר לו אם היית בשמני אני אשאל אותך קודם שאלה על מנשה כן >> איך מוצאים את הלחם הוא לא יודע מאיפה אתה בא לדבר עליי אומר, אם היית בזמני, היית מרים את השמלה שלך ורץ.

אז זהו זה עניין פרה אדומה. חוק חקקתי. כל התורה זה חוק. והמדרש אומר בפסיקת רבתי מעשה היה ביהודי אחד שהייתה לו פרה חורשת לא אדומה והיה צריך כסף מכר אותה לאיזה גוי אחרי שבוע בא אליו הגוי אומר לו צה את הפרה שלך היא היא לא עובדת בשבת גומר לה תעבור לא באה בא היהודי לחש לה באוזן היום עד היום היית בידי אסור לעבוד היום כתוב בתורה למען ינוח שורך וחמורך היום את ברשותו היום אתה את ברשות אבולבן לכי שמה הפרה התחילה לעבוד אומר לו הגא רוצה

אותה למה אומר מה עשית לה כישוף איך פתאום היא צטצזה דיברת על באוזן והיא זזה אומר לא אני אגיד לך אני יהודי אני אסביר לך בודי אסור לעבוד בשבת אח של היום את הקשית שלי הבהמה והרקלים כרגלי הבעלים אסור שבת ביד רשות הגוי שמע את זה אומר אם אם היא פרה מבינה מה שאומר לה מה שיש בורא עולם והכל אני יש לי שכל להבין שכל העולם מתנהג על ידי בורא עולם התבונן בדברים והתגייר.

קראו לו רבי יוחנן בן תורתה בן אשור. שם השור. הרמע מפנו אומר זה השור השורה השור הזה זה בשתי התגלגלה באותה פרה. اותו גוי שהתגייר זה היה אחשוורוש ככה אומר ה הרמע מפנו רבי מנחם עזריה מפנו פלה פלאות אז איך [כחכוח] אמרנו בפרשה הנוגע באמת לכל נפש אדם משבעת ימים הוא התחטא בו ביום השלישי ביום השביעי יתהר ולא לא התחטא ביום השלישי ביום השביעי לא יתהר דבר ראשון אתם אתם יודעים כתוב 6,000 שנה ועל מה השביעי חרוב כלומר העולם קיים 6,000 שנה אף השביעי הכל פייפן

אנחנו עכשיו בסוף האלף השביעי נשאר עוד 213 שנה יבוא משיח זהו אין יותר אז הרמבן אומר אומר הימים שלנו זה ששת ימים עשה השם את השמיים את הארץ ויום השביעי שבת מפל זה יומו של הקדוש ברוך הוא יום ראשון זה א000 ראשון יום שני אלף שני יום חמישי א000 חמישי יום שישי אלף השישי עכשיו אתה צריך לעשות איך איפה אתה נמצא ביום באלף השישי הזה ביום השישי כבר חצי אף השישי עבר למה מה אם אנחנו התשפו אם עבר זה כל הלילה עבר גם חצי מהיום עבר

כי נשאר לך רק 213 שנה פלא [נחירות בוז] פלאות הידוע אין יום דומה לחברו אין דבר כזה יום דו דומה לחברו אין שעה דומה לחברתה היום דכתוב היום לא למדתי מחר אני אלמד אין דבר כזה מחר זה תיקון אחר מחר זה יום אחר מעובד לא יוכל את כל חסרנו יוכל להימנות לא תיקנת את היום הזה אין לך מחר יש לוח אתה יודע המקובלים יש להם לוח כל יום איזה יום היום מששת ימי בראשית לא סתם יש לו כתובת אחרת >> יש לו לפי הספירות לפי הכל

כל יום כל יום זה משהו אחר אתה לא יכל להגיד היום כל תפילה זה אחרת זה עולם אחר זה חצי אחר בטח אתה לא עשית את זה אתה לא יכול להגיד מחר אני אעשה כפול השם יזכנו לעובדו נראה אותו שנזכה הנה עכשיו אנחנו כבר מתקדמים מתקדמים רק תלוי אם אנחנו לומדים אז דבר ראשון כמו שאמרנו היום צריך לבוא לפה בשעה 3 עושים א את התהילים נמשה כותי ברית ואחר כך מנחה וערבית ואחר כך השיעור כן צייר משה ‏ma פרק כ"ג פסוק מו כי כו אמר אדוני

אלוהים העלה עליהם קהל ונתון לזעבה ולבז >> ורחמו עליהם אבן קהל [צרחות] וברא אותיהן בחרבותם ביניהם ובנותיהם יערו ובתיהם בעץ שישרופו אוי ואבוי שבתי זימה מן הארץ ונבשרו כל הנשים ולא תעשהנה כז כזתכנה תכנה כן ונתנו ז זמתכנ עליכן וחטא וחטא גלוליכם >> תיסאנ וידעתם כי אני אדוני אלוהים וידבר אדוני אלי בשנה התשעית בחודש העשירי בעשור לחודש לאמור שנה תשעית חודש העשירי בן אדם כטוב לך את שם היום את עצם היום הזה שמך מלך בבל אל ירושלים ועצם היום הזה ומשול בית תמרי משל ואמרת עליהם

כ אמר אדוני אלו אלוהים שפות הסיר שפות ורם יצוק בו מים נראה מחר את הדבר הזה בלי נדר נלך לפסוק ג נתחיל עוד פעם כד בסדר שניות שנה אותיות נשמה בריאות חיים טובים לשמור שרה בת זה שרה זהבה בת שינה שינה שלאמר ראובן בן שרה ורוחם אברהם בן דינה ג'נת אנה בת יעקב בן אסתר שלוש בן >> נשמת בנימין דמ דבורה ציון יוסף >> ציון מר יוסף בן חנינה >> שאול בן שיבי >> בועז בן חיה >> רינה בת גורג'יה >> מרים בת חנון >> מרים

בת חנום דוד בצלם בן יפה שרה ורבי שאול בן פה ונתן בן חנה פרח אמא פרחיה בת צלמה [‏צחוק] אליהונג הכהן כן ב אמא אומ חיה בצלחים سلمان هلا عيור שנה בטח ש לא יצאת מסכת כלים פרק יא משנה ב' כל כלי מתכות שיש להם שם בפני עצמו טמא כלי מתכות לא צריך בית קיבול אבל צריך שיהיה להם שם בלי שם לא מקבל א טומאה >> הלור חוץ מן הדלת ומן הנגר דלת של מתכת או נגר זה מין בריח המנעול שבתוך הדלת >> והפותח שתחת הציר

קטנה של ברזל שנותנים את הציר של הדלת והציר >> שהדלת מסתובבת עליו והקורה של מתכת מעל הדלת והצינור שנאסו לקרקע אז לכן לא מקבלים טומאה כל אלה הם צורך הקרקע כל המחובר לקרקע כקרקע שני ג' העושה כלים מן העשת.

עשת זה גוש של מתכת. מן מן החררה מתכת של ברזל כמו עוגה. מן הסובב של הגלגל. טס של ברזל מסובב לגלגלים של עץ.

מן הטסין דוחות של מתכת. מן הציפויין ציפוי מתכת שעל כלי עץ. מכני כלים מהגני כלים. מה זה כניים?

כלים זה בסיסים של הכלים בסיסים. >> מאגני כלים זה מהשפה שלהם למעלה. מאוזני כלים איפה שאוחזים אותם צים להם אוזן >> מן מן [כחכוח] השחולת שיר >> הפסולת זה פסולת שנופלת מן המתכת מן הג מן הגרוד [‏צחוק] מן גורדת הנגרר מן הכלים טהורים לא חוששים שבאו מכלים טמאים לא אומרים חזרו לטומעתן אולי באו מכלים טמאים רבי יוחנן בן אורי אומר אף מנ קצועוצת כלים נקצץ מהכלי שעשי אותו רוצים להקטין את הכלי משברי כלים מנגורטים גורטאות מן המסמרות שידוע שנסו מכירים תמאין שמה הייתה תומש הלאה מה

נעשה >> מן המסמרות שידוע שני עשו מכלים טמאין מן המסמרות עשוי כלים מן המסמרות סתם בית שמיים טמאין ובתילי מטערין למה לא גוזרים על מסמלות הגענו משנה ד' מר זה מסיק >> כן למדנו שתיים >> שניים לאט לאט מהר >> אתה הצלחת דל דוד בן רבקה חיה רותם בת שושנה רבי ישראל בן ח >> רבי ישראל בן ח >> אהרון בן רבקה >> בן ציון בן אסתר כי אני רוצה להגיד לכם עכשיו תפילת בית המדרש שבת אדוני נגדי תמיד כי ממיני בני השם חו קודש שם

כל ישראל >> הנה הנה אנחנו באים כ מצד השור כמו שכתוב ביומם ובלילה דים תורה לשמק במקום לעשות נעלצרנו ולעשות צל בורנו ונו אלינו עלינו ולא יקשו בחר קש דבר מצותך בד שמך כבר מדמת תזכותך שתעשה שמ אדוני אדוני העומדים בבית אדוני בלילכם קדוש ברוך הוא אדוני ציון שמים שמים וארץ יש איזה דבר יפה שהואעל ה-18 טרפות עכשיו ש לומדים חולין לפרשה שלנו אני רוצה שרבי מנשה שמע יש כתוב על הפרה אדומה ושחט אותה לפניו כתוב בתרגום א בתרגום יונתן ואבדקנה מ-18 טרפויות אז מקשים במפרשים

הלא כתוב מנין שהולכים אחר הרוב הגמרא אומרת בחולין פה למדנו בדף יא מנין שהולכים אחר הרוב בפרה אדומה למה כתוב ושחט ושרף מה שחיטתה כשהיא שלמה אף שרפתה שהיא שלמה >> ושמי פרה טריפה היא ולא אלא הולכים אחר הרוב רוב פרות לא טריפות נמצא ששריפת הפרה כשהיא שלמה לא בודקים אותה איך אומר תרגום בן נתן בודקין אותם ב1 טלפות אלא זה אומר הרב מריא שמאי וכתוב בברי של מלאכת המשכן כל 40 שנה שהיו ישראל במדבר היו הולכים לאורך העננים לא ראו לא ראו שמש יר ריח

הענן היה מאיר להם וכתוב הענן היה מראה להם מה שיש בתוך הפח עכשיו אתה רוצה לבוא לפח לקחת שמן אתה רוצה לקחת אורז אתה רוצה הענן מאיר אומר לך פה יש חצי יש רפע יש כך או אתה רוצה לדעת כמה כמה כסף יש בקעקורה אז הוא מראה לך הענן הוא מאיר הוא עושה רדגן וזה פותח אז לכן עמוד הענן היה מראה להם כל מה שיש בתוכו אז גם היה פודק את הפרה היה באים עושים פרה אדומה בחיה שהיא שלמה רואים אותה את כל לבר את כל

רפויות הכל אבל לדורות אין עננים שערב במי הפרה היו צריכים והכיח לסמוך על הרוב. זה תירוץ אחד.

תירוץ שני, משך הדורות היה כהנים גדולים, [נחירות בוז] צדיקים גדולים, היה להם כוח ראייה. היו מסתכלים על הפרה, יודעים אם היא תרפה או לא. לא אמר מימיי לא ראיתי עור שיוצא לבית הסרפה. חכמים אומרים, לא ראיתי, אין להראיה אבל לא, הם היו יודעים.

[שיעול] מה אתה רוצה? אומר היו הצדיקים יודעים לראות [כחכוח] אבל יש בדרכי משה כתוב שהרב יהודה חסיד היה יודע להעביר את הידיים שלו על הבהמה והיה בעודה בחיים אם תשפיל לארץ תחת ידו כלומר היא תת ודקשלה אם את הרפה לב נשבר ונתכה אלוהים לא תוזה זה התשבץ כותב שככה היו עושים לפרה אדומה מביא את היד אם היא כופפת ודושה נמוכה סימן שהיא בסדר טוב זה אחד לא ראיתי את זה השבוע זה שבע שמונה למעלה כולם נפו הלכה למשה מסיני או הולכים אחרי הרוב >> נכון הלכה

למשה מסיני הולכים אחרי הרוב כן מסמיש >> לא מסכים כ לפתוח את הגמרא אנחנו דף מ בעזרת השם אמר רב יהודה כן תקורד תקרו בי למה פעמיים רבי דן >> גם הרוחניות וגם >> כי היה גם עשיר וגם זה כן אמר לך הרבים מנשה כבר הרב בשבת >> לא אוו הנה הפרופסור הגיע שב שב פה שב שב חבוד אמר רב יהודה אמרב נקבה כנפיה >> נקבה >> כנפה >> כנפה כנפה כנפה כנפה אמר רב יהודה אמר רב נקבה כנפה מצרפים הגרגרת שיש אמרנו שצריך להיות הגרגרת

זה הקנה הקנה שהוא נחתח ברובו טרפה אבל אם במעותו כשרה שמע יהיה הדין נקבה הגרגרת בהקפה ההיקף שלה בנקבים קטנים כמו נפה סמוכים אחד לשני. הגמרא אומרת מצרפים. הנקבים מצטרפין ואז זה נאשש.

אם יש שיעור כזה נגמר טרפה. יש אומרים שגם המצטרפין הנקבים עם מה שביניהם. השך אומר אבל הרן וה ועוד מפרשים אומרים לא רק הנקבים עצמם והרמב"ם כך פוסק רק הנקבים אם יש בנקבים כן דף הם מצטרפים הנכבים >> נחמדש >> אמר רב דמרב נקבה כנפה מצטרפין לרובה מצרפין לנו כן לרובה ואז זה כפסוקת הגרגרת עוד הפעם אמר רב יהודה אמרב נקבה כנפה מצרפין נרובה מתיב רבי ירמיה מטיב רבי ירמיה אמרנו יש משנה באהלות שאומרת שגולגולת שחסרה מלא מקדע לא מטמאה מגלגלת שיש באיזה בית באיזה אוהל

כל הבית כל הנכנס לבית נהיה טמא הבית עצמו זה לא טמא מי שנכנס לבית כזה מעיל עליו הגורגולת נהיה טמא הגורגולת יצא הבית האור אין בעיות זה לא צרעת צרעת הבית טמא אבל אם יש גולגולת בתוך בית שלמה הבית המי שנכנס לשם נטמע אבל אם חסרה מלא מקדח זה מטבע ה היא לא מטמאה באוהן הבית האדם שנכנס טהור לא מטמא באוהן שמה המשנה כמה למדנו כמה תחסר הגולגולת ולא תטמם באוהן בית שמאי אומרים כמנו מקדח בתלל אומרים אתה יודע כמה תחסר בתלל אומרים כדי שינתן מן

החי וימות אם חיה וינתל מן החי וימות הנקו באיזה מקדח אמרו רבי מאיר אומר במקדח גדול שלקע חברים במקריח קטן של רופאים אז אמרנו שמה בגמרא בבכורות שהורם כדי שינת מנחה וימות זה כסלע וכמה שהוא כסלע מלא מקדח גדול שנשקה >> כמו איס >> מה זה משנה זה כמו מטבע >> אם חסר כזה >> אז זה אז זה מתרע זה לא נהיה טמי הבית למה זה לא יכול לחיות לבן אדם בגלגולת שיש עכשיו מתיבגורגורת שיש בנקב אחד ארוך אמרנו שקודם כל גולגולת שחסר כבו מקדח לא

מטמאה באו אבל הוא בגולגולת שיש לה נקר ואחד ארוך שאם אם נעגל את האורך של הנקב יהיה כמו מו מקדח תאסוף אותם יהיה כמו קודש של מקדח אפילו יש בה נקבים הרבה מצטרפים לו מקדח ואז זה לא מטמם באוהל אם יש נקב אחד ארוך ויש לו נקבים הרבה לא מטמא באוהל על מה כבן דשאורה מלא מקדע כלומר שיעור של חסרון בגלגולת שהוא בעיגול זה מלא מקדע אז גם כשיש נקבים הרבה למלא מקדע זה מצטרף ולכן הבית לא טמא. הכי נמ שואל בירמיה הכי נמ כך נאמר

בגרגרת פסוקת הגרגרת אמר שעורה ברובה אבל גרגרת שנקבה שהוא ראה בכיסר ככה הדין לקמן נראה גרגרת שנקבה אם גרגרת [כחכוח] נחתכה זה מרובה אבל אם גרגרת נקבה יש להם נקב שהוא רב בקיסר דף נד איפה זה נקמן למדנו את זה אולי ראינוש נד >> נד עמוד א נד עמוד א לא למדנו את זה לא לקמן נד עמוד א' השיעורה בקיסר א ככה כיוון ששיעור של נקב במקום אחד זה כיסר אז אם יש פה הרבה נקבים לכייסר מצטרפין למה אמרת שמצטרפין הרוב נקבת שנק מצטרפין ואי כפסוקה

את הגרגרת מרובה והטרפה למה לרוב צריך שיהיה שיהיה מצטרפים כישר למה אמרת לרוב אז הגמרא אומרת מובן השאלה כן >> השתמתיתה הדאמר רבי חלבו אמר רב אמר רב חמה בר גדיה אמרב נקווים שיש בהן חיסרון מצפין חיסה דווקא נקווים שאכן באמת מצפין ניסה שיש בהם נקב חיסרון אז זה ניסא נקב אחד אבל שאין בהן חיסרון תבינו הוא בא אם אין בהם חיסרון זה רק נקב נכנס ויוצא אבל חסר לא חסר זה ברוב >> אז מה שאמר רב נקבה כנפה זה נקבים שאין בהם חיסלון >> זה

טוב אמרבר חנה רבי רבי יהושע בן נביא נטל להם הרצועה מצטרפת לכי אם מן הגרגרת אתה רואה זה הגרגרת ניתן הרצועה לאורך הגרגרת אם יש כשנעגל אותה כישר אז נקב שיש בו חיסרון והיא טרפה מצטרפת לכיסר טרפה בעולם הנה רבי יצחק עכשיו זה עכשיו זה הפך לנו זה לא רובה ש אתה מבין פתאום הלכנו לשני דינים לעוד דבר לעוד דבר קיסר שצטרף לקיסר אם יש נקב קיסר בגרגרת זה תרפה >> אה [כחכוח] >> חסר כן חיסרון >> אה זה לא >> חסר חסר חור חור חור

ממש באים הנה רבי יצחק בר נרחמנים מרבי יהושע בן נביא נקבה כנפה מה הוא הגרגרת מה אמר לו מה אתה שואל הרי אמר לי הרי אמרו נקווים שיש בהם חיסרון מצטרפן חיסה שאין בהם חיסרון מצטרפים לרובה אם זה ככה מצטרף ליסע לא אז שואל לו טוב טוב בעופה מי הכנה שלו דק אין בזה אוחב מי מחכים >> מה דינו כנקבה גרגרת כנפה אמר רבי יצחק בר נחמני לדידי מפרשה מנדרבי אלעזר מקפלו מניחו על פי קנה כנמר מקח את כל הנקבים האלה חותך סביב הנקבים עד שיהיה

מקפל ומניע על פי הקנה מעליו של התרנגון נכון נכון?

כן. >> כן. >> מקפלו זה מקפל או מקפל זה חותך? לא יכול לקפל.

>> המאיר כותב מקפלו חותכו. >> בלשון מקיפלו את האבנים. אם חופה רובנה הנקבים האלה חופה רוב כנה טרפה אם לאב כשל קוקוריק זה >> קטן >> רשי אמר חותך ממטקבים שהוא יוכל לקפל >> אמר הפפה בסימניך נפיה איך תזכור את הבדיקה נפיה זה מכסים עגול ב אה יש עיגול >> ענפה בירעות של בזנה בסוס ריעות זנב סוס מה פירושחוז המירי אומר לא [כחכוח] עושה שיעור הקף הקנה בצורת נפה הנפה רשי אומר מה זה יראות זה ענסוס מז חוטר בשביל לקבל >> נפחתה כדלת כלומר נחתח חלק

מן הקנה לא נטלש הוא מחובר כמו דלת נפתח ונסגר אתה יכול לסגור אותו אמר רב נחמן כדי שיכנס איסר לרוחבו אם נכנס מטבע לצאת ולבוא ברווח הזה אז זה תרפה ש קרע בבשר כל לא דרך עוביו לרוחבו >> אומר זה יותר גדול מכיסר כן זה צריך נכנס בצ נסדקה הגרגרת לעורכה אמרב אפילו לאשתייר באינחול חוליה אחת, טבעת אחת למעלה וחוליה אחת למטה כשרה יפה למה זה נמתח יכול בעשך הזמן שזה נמתח זה יכוללהחבר >> להתחבר להידבק אמר הוא הקמד רבי יוחנן אמר מה חוליה או מה

חוליה דקמרב מה צורך בכלליות אלא אמא אפילו לא נשתייר בה אלא מה שהוא למעלה משהו למטה כשר לה אמר הוא הכבד רבי יוחנן ש רבי יונתן אחי אמר להוא ידעין חברי בבלאה לפרושי כהי טעמה מה יודעים החברים שבבל מפרש כמו הפירוש הטוב הזה שאני פירשתי למה למה הוא חשב ששמה בבא בן לא יודעים ביחס >> אירץ מחקים תנא רבי חיא בר יוסף קמנד רבי יוחנן כל הצו כולו כשר לשחיטה מטבעת הגדולה שמקיפה את הקנה כל הצו עד כלפי ראה התחתונה, העונות התחתונות של הריאה. הריאה מחולקת

משני צדדי הלאונות, כמו אוזניים כאלה, כנפיים יש צד מצד ימין שלוש ומצד שמאל שתיים.

אמר רבה תחתונה שהיא עליונה היא שהיא עליונה כלומר מה שאני אומר תחתונה זה כשהבהמה תלויה ברגליה והראש שלה כלפי מטה שהיא עליונה כשהראה כלפי מטה היא הסמוכה לקנה שאני אומר שיעור הצבא כל שפושט את צברה ורואעה רואעה ברחו בלבד שלא תענס למה אני אומר שיעור הצו כשר לשחיטה פושטת צברה ורואעה אוכלת כל מה שנטח אז זה צווא אבל אם היא תהנה או ש תמתח יותר מדי זה לא זה אלא צריך שלא תאנס לכן אני טולע אותה מלמעלה ואז צבא רגיל ככה אתה מודד לכן אמרתי >>

הכלפי ראה תחתונה שאמרו אינה תחתונה ממש שזה בכלל כל הראה אלא העליונה שם >> בעיה רבי חננה ויתם הרב חנניה עצמה מה הוא למתוח את הסימנים בשעת שחיטה פחדה מרבי מנשה והיאסה את עצמה נמתוח ושחט אותה במקום שנטח על ידי המתיחה הזאת מה הוא כיוון שלא נמתח ביד אדם זה בכלל הצוואר או כיוון שעשה את עצמה זה לא בכלל הצוואר תקו תשביא את הארץ צריך שתהיה בלי מתיחות >> כן הטיב רבי יוחנן ורבי שמעון בן מנקיש נפק מנתם מביני איזה דבר הנס בסימנים ושחט פסולע השוחט

מתחנס בסימנים מתח אותם בכוח ושחט זה פסולה נקב הכנה למטה מן החזה נידון כראה נצטרפה בנקב מה שהוא ופסול כלומר זה לא מקום שחיטה אם נקב הקנה למטה מן החזה >> זה לא אין לו דין כמו קנה אלא השיעור שלו כראה >> תנו רבנן איזהו חזה שכתוב בתורה מאיפה תדע מה זה חזה של הפרה הרואה את הקרקע כל הבשר התחתון שבבהמה שרואה את הקרקע לא מה שבגובה הצלעות בצדדים הדין זה רוחבה של החזה אורכו הוא מאיפה שהבהמה תלויה ברגליה להפשיט את העור עד תלוי למטה למטה

עד הצווא כי היא תלויה הפוך למטה עד הצווא תחילת הצווא למעלה עד הכרס >> הנה ויחד אם הוא חוטה שני צדעות הקטנות העליונות שסביב הכל בשני דפנות כלומר שני צידי הבהמה אלך והלך וזהו הנה כלומר אחת מכאן ואחת מכאן זהו חזה הניתן הכהנים איפה הוא הכהן במר הנה אפשר לתת לך מה זה לא צמעלה איפה הו איפה לא >> איפה אתה למטה עד הצבא אחר כך כתוב למעלה עד הלו כשהבהמה תלויה ברגליה צריך להמשיך את האור והעור שלה תלוי למטה זה שיעור החזה אז למטה כלפי

הראש התחילת הצווא ולמטה כלפי הרגליים עד הכרס עד הכרס שמה חותך גם צלעות וזהו הצלעות שלכם הצבא צה לדעת מה זה החזה זה אומר לך כן >> מה זה למעלה עד ציון ציון שורה הגדול על ראש של הבמה למטה >> כן כן למטה עכשיו אתה עולה למעלה >> עד הכרס >> הכרס הוא עליון והראש שלה למעלה >> אז מה זה למטה >> התחלה שאמר אני רוצה לדעת איזה חזה >> זה הבשר התחתון שבבהמה שוראה את הקרקע לא מה שבגובה הצלעות שבצדדים זה רוכבו של מה זה

אורכו >> כשהבהמה תלויה ברגליה מראשה תלוי למטה להפשיט בסדר עכשיו לא עכשיו אני מדבר דבר איתך השיעור החזה למטה זה כלפי הראש עד תחילת הצו למטה כלפי הראש עד תחילת הצווא איפה שתלך עד תחילת הצווא זה למעלה כלפי רגליים עד הכרס >> מה הכרס את הצבא >> כן משהו כזה תראה תמונה אין לך תמונה יש פה סוף המס >> פה אין 19 לב שצ >> יש עוד תמונות לא >> טוב לא צריך לא צריך מאר אתה בסדר כן >> יש לו תמונה ציון משה >> כן

כן >> יופי נמשיך >> ניקב קרוף של מוח אוי ואבוי נקב קוב של מוח הרב שמואל דבר תרביו קרמה אלאה מה שאמרו קרום של זה קרום העליון שעל המוח הוא מחובר לעצם הגולגולת הוא נטרף בנקב של משהו אבל גם דלא נקיב את התאה אפילו אם לא ניקב הכירום התחתון שמחובר למוח עצמו כלומר הוא מונח בתוכו בתוך הכיס זה ניקב אלא המעל שמחובר לגולגולת ואמר לה עדקיבתה לא טריפה בנקב קרום העליון עדקיב גם את הטעה אמר רבי שמואל בר נחמני בסימניך חיתה דמתנח במוחה הקרום התחתון הוא

נקרא שק שמונח בו המוח חיתה דמתנח במוחה מהס >> למה קרום התחתון זה מקיף את כולו את כל המוח כמו שק שסל שניתן בו בתוך כל המוח אבל הקרום מלמעלה זה רק מה שעלה העליון ושימני חיתה דמתנח במוחה אמר הבבר חנה אמר רבי יהושע בן נביא איך תפחיד בשני הקורומים של המוח כנג כנגדו בביסים ניכר כי אין הביצים של הזכר שגם שמה מוקף שני קרמים אחד חיצון ואחד פנימי איפה שהביצים מונחות בו אמר רבי שמעון בן פזר רבי יהושע בן שהוא בכפרה מוח שבקדה נידון כמו

איך זה איפה זה גדר מוח בגולגולת כל עוד שלא יצא לחוץ חוץ השדרה הוא נידל כמו לא יוצא על המיגולגולת הולך המוח לחוד השדרה לא יצא לחווד השדרה הוא בתוך הכיס כל מה שנכב שמה שהוא התחיל התחיל למשוך כדי לצאת מן הגולגול צד חוט השדרה נדון כחוט השדרה זה לא נתר בפסיקת רובו בפסיקת רובו של השדרה מאיכ מתחיל להימשך החוץ של השדרה אמר רבי יצחק בר נחמן לידי מפרש מנדר רבי יהושע בן נביא כמין שהנה פולין יש אתה יודע שתי בולטות עשויות כ כמו גרגירי פול

>> שתי עצמות עגולות קטנות לבנות מבריקות עומדות משני צידי פתח הנקב הגדול דרכו יוצא חווד השדרה מעצם הגולגולת יש לך את הציור שני פול זה שלך של משה >> לא פול שלך >> פול שלך תשים בכיס >> [‏צחוק] >> כן שלפולין יש בוא נכין על פי הקדרה על פתח עצם הגדרה הקדרה זה הגולגולת מקום חיבור הצו לגולגולת מן הפולים ולפנים לצד הגולגולת זה דין מוח כנגדם >> כלפנים נטרף במשהו מן הפולים ולחוץ חוץ כן חוץ זה דווקא בפסיקת רבו פולין עצמן בדינם איני יודע כמו מוח

כמו גולגולת מסתברה כלפנים אה >> חשבתי שזה לא רבי ירמיה בדק בקוקורי בעופה ואז כך כמין שני פולים מונחין על פי כדראה גם שם יש שניים גם לאדם יש פולין. מהאדם הם לומדים, מהבהמה לומדים על האדם. נקב הלב לבית חללו. אמרנו במשנה זה טרפה.

נקבת חלו בערבי זרה יש בבל שני חללים איזה חלל באיזה מין החללים יעניפני >> לבית הלל קטן לחדרים הקטנים סביב החלל האמצעי חלל >> לבית חלל קטן >> אה יפה אני טעיתי בערב זרה האם לבד חלל קטן או לבית חלל גדול חדרים בקטנים סביב החלל האמצעי או האמצעי שהוא הגדול שבלב הלב מהאמצעי יש לו מסביב חלנים חשבתי יש ימין ושמאל מהצמר ביה מה תבעלך מילותן אמרנו במשנה רבי שמעון אומר עד שתנג בבית הסמפונות בית דין בדין אחר נקב הראה רבי שמעון אומר לא טריפה עד שתנחב

לבית הסימפונות זה קנים קטנים שמסטעפים מן הקנה בתוך הראה יש בהם שניים גדולים והם קרועים סמפון גדול רבי שמעון אומר עד שתנדרה בבית בית הספונות ואמר רבת החליפה אמר רבי ירמיה הבא אמר רב עד שתנקב שלא טרף עד שתנקב בסימפון הגדול אז כמו שבנקב הראה לרבי שמעון סובר שיתכנס הנקב פנימה צריך לסימפון הגדול גם בנקב הלב שיכנספון הגדול אומרת לא זה לא דומה חיישתה אתם לבית הסימפונות קטנים לא סימפון בית הסימפון פונות מה הדמיון לאחדש שפכה סיפונות כולהו למקום שאלם נשפחים כל הסימפונות לכן זה הסיפון

הגדול והכל לבית חלל קטנה מה לי חלל גדול מה לי חלל קטן הכל נקרא חללו אז מה הדין החלל >> אז זה כל החלל אבל הוא לא חותך את אני הנקב >> הוא לא חתך חיישת זהו זה נקרא כני הלב מה זה כני הלב תכף הגמרא תפרש רב אמר במשהו שמואל אמר ברובו הני הוא קני הלב אמר רב בר יצחק אמר רב חלב שעל גבי בדפנות השומן שיורד על הצלעות מן השדרה דפנות צרכה דעתך לבן כזה >> תעלה על דעתך יש טריפה בדפנות בחלב הזה אלא

שעל גבי דופני הראה יש כנס של שומן שיורד כן שתי ערוגות הריאה דבוק בשדרה מחובר לחלל הלב יש לכם ציור יש לך מעניין איפה זה הלשומן >> איךשומן כ מה זה שעל גבי דופני הראה זה יורד אמר ממר משפד רב נחמן תלתקנה מצפצלים מן הקני הנשימה אחת פריש לדיבה אחת פריש לראה אחת פריש לכבדה דראה כראה הנצף בנקב משהו של הראה כראה דכבדה ככבדה דליבה מה הדין זה פליג רב שמואל למעלה אמרנו אחד ללב אחד לר אחד לכור ברחיה מתנה אבחה דראה ככבדה דינו ככבד שלא

נצטרף עד שנטל כולו דכבדה כראה שנדר במקרה משהו כבד פלא דליבה פניגה אז רבי חיא בר יוסף אמר מר לשמעת דרב שקנה על נצטר בנק מה שהוא כמ שמואל אמר לה אחי אחי היא אחי אמר אבא לא ידע בטרפות ולא כלום אבא זה רב אם כך אמר רב למה שמואל היה קורא כך לרב משום כבוד הרב היה ראש ישיבה בסורה ושמואל היה בנרדעה לא ידע שמואל את דברי רב עד שהלך רב חיה בר יוסף ואמר לו חומר ראשי שמואל אמר למעלה ברובו אמר משהו הנה אמרנו

במשנה נשבר השדרה ונפסק החוט שלה לנו רבנן חוט השדרה שנפסק ברובות רפה דברי רבי רבי יעקב אומר אפילו ניקב מה שהוא טריפה הורה רבי כרבי יעקב אמר רב הונה אין הנחה כרבי יעקב אפילו שהור רבי כרבי יעקב אין הלכה כרבי יעקב וכמה רוב בושר חוץ סדרה רב אמר רוב עורו של החוט כלומר מה זה רוב עקף עק ע הי עקף עורו קום עווה ואמרלה רוב מוחו של החוט מה ידע מה רוב מוחו כל שכן רוב עורו למה העור הוא מחזיק את המוח החוט שנפסק כן שנפסק

רוב העור >> איך >> אם העור נקרא למן דמ רוב אורו רוב מוחומי תעש ד אמר ניבי אמר אבונה רובו שאמרו רוב עורו מוח זה לא מעלה ולא מורידזה >> אה מה זה למה הוא מחזיק כאילו את הכל >> אבל תמיד ד יודע המוח זה העיקר מה זה >> כן אבל יש מי שמחזיק אותו רב נתן בר אבין אבל יתים כמן דרב והוא בהמה שר בדק ברוב עורו ומצא שננו סתכלו בו בדק ברוב [נחירות בוז] מוחו >> לראות אם גם הוא קיים אמר לי אם רוב

עורו קיים מוח זה אינו מעלה ואינו מוריד אמר ברחנאמר רבי יהושע בן בינתמרך פסול חו חודשן נתמרך טריפה נתמסמס פסול איזו המרכה איזו הסמסה המרכה כל שנשפח כקיתון נתרקח המוח של החוט ונעסק כמים מסמסה כל שאין יכול לעמוד אז חשבתי מסמסה זה פחות מנזמר רך בארבי ירמיה לא למדתי את זה לא >> בארבי ירמיה אינו יכול לעמוד מפני כובדו זהעב כבד מהי טקו חומרה ברב אמר נתמסמס פסול ונתמזמז נתרוקן חלק מן המוח מאליו כשר בטבי רבי שמעון בן אלעזר אומר נתרוקן חלק מן המוח מאליו מתיב

רבי שמעון בן בן טבעי רבי שמעון בן אלעזר אומר בהמה שנתמזמזמוה טרפה איך אתה אומר לי בסדר הימסמס אתמן לא נתמזמז הני והנביא ויתיב במסותה חזניה [כחכוח] וגברה לתרש אותו אדם אחד שהקע את ראשו בכותל ונתרועקן מעט מהמוח שלו אמר הוא נתמזמז מוכידן הוא אומר בדאגה תראה מה נהיה לו לאב דלא חי >> אמר הביה לא לומר שאין לו מוליד אני יודע המכה החזקה הזאת גמר לו הדרך כלל חוץ סדרה אמר רבי יהודה אמר שמואל עד בין הפרשיות איפה התחיל להתפסל לכאן ולכאן מול הירכיים רב

דמי בר יצחק אבא קבעל למזל לבחוזאה אתה לקמן דרבי יהודה אמר לך בלימון בין הפרשות איך ירא לי איפה זה בין הפרשיות אמר לזילה תן לי גדי לך תביא גדי הייתה לגדי שמנה וילו גדי היה בנהר שלום הגדי הזה אכל הרבה נהיה שבנה רואה את הפיצול ל אמר לי בלעה תפא ולא ידיע אומר לו כיוון שהשמן שקוע חו הרבה בפנים >> היתן לי כחוש אז מה הפילו עכשיו כחוש >> אמר לי בליטן תפא ולא ידיע בולט בו עצם של הקלוית הירך דוחק לראות אמר לה תג

מרח גמרא אחי אמר שמואל עד אחת טרפה עד המקום הראשון שבו נפסל לחוט טרפה >> שלישית מבין הפרשיות כשלה שני איני יודע עוד תשובה באר אבונה ברד יהושע שמע שמואל עד אחת רפה עד ועד בכלל אותי עד ולא עד בכלל אם תמסר בפמס לאמר בסדר לאט לאט כל דבר חי נפעל חי לכתוב את השם יש עד כך אתה גם תכתוב מה איך תקבל פרסים כתוב השם בני הים שלך חורש השם ישמור >> אתה זוכר אותי הפנים לא קר רוצי >> עכשיו אני מזגן קצת עם הרב

יצחק שהייתי אצלך פה >> כן כן כן מה זכה >> המבחן עשתי בטלפון כבר >> מה אתה אומר >> הוא עשה את המבחן כבר בטלפון גוי שנתן את בהמתו ליהודי שלא תהיה שם אישה בוא אישה לא טוב שתפל פה אסור מה יש כזה בגיל כזה תן לו אישה ירורים זורני זה אשתו אני אמרתי גבר >> בסדר נראה מה נעשה שישחט עבורו ושמענו את הגוי שמכוון שהבהמה תשחד לכבוד >> עבוד אדם עבודה זרה בר מינן האם נאסרה בהמה או דין מה בתה שוחט זלינן >> לא נסה

>> מחלוקת דעתנמה >> נאסרת >> לרבי יוסי הולכים בתר שוחט ב השוחט בהמה ובשעת שחיטה מחשם שא זריקת דם לשם עבודה זרלה נפסלה הבהמה מהעבודה לעבודה >> לרבי יוחנן פסולה רבי עזר >> רבי שמעון בן לקיש לא >> כן רבי שמעון בןקיש רביע רבי חנן קשה >> כיצד תרצה הגמרא את מה שבמשנה כתוב שוחדש שם ימים השחיטה פסולה ובבריתה כתוב שזה זבחי מתים ואסור אפילו בהנאה זה למזל מזל שלא עשה >> שם היה שרו של ים זה >> אם שחט לשם ימים פסולה בשר >> למה

רק פסולה אבל הבשר מותר בהנאה >> כי לא נעשת עבודה זה אסור בהנאה זה זמן שלה בזר מוסר הנאה [כחכוח] היה סתם שום בנחת >> שם הים פסולה למה לא נעשת עבודה זרה בשר כשר מותר בהנאה אבל למלאך של הים >> לשר הים הממונה זה נקרא שבחי מתים זה עבודה זרה >> המשתחווה לבהמת חברו הנה מסרה בהמה >> לא אדם לא יכול לעשות סות דבר שלו שלו תלך עכשיו תעוה לכל הבהמות מה >> תסור להם את הכל >> אמת יפה דימה משהו שלא >> מדוע אסור

לשחוט לתוך הים שלא יאמרו עליו שהוא שוחט את שר של ים שחט לשם עולה במקום לחולין סתם זה לא לחולין סתם לא לקורבן מה הדין >> למה מפחדים שמי יאמר שהגדיש שם עונה ואמר משטר לשחוט בחוץ אז זה מחלוקת אם שוחטים אם כן או לא לרבי שמעון כשר אבל שיטה פסולה נכון >> כן פסולה >> מי אומר >> תנקמה כנראה שלא יאמרו שהקדיש לשם עולם ואמרו מותר לשחות בחוץ היום >> לרבי שמעון כשרה לא חוששים שמיומ קנ עד עד המשיך אותו [אנחות] שוב עד חצי אם

נעשה נקב בכנסת בהמה לפני שחיטה האם פוסרת ונעשה טריפה >> זה כבר קנה >> קנה על רובו >> קנה לא >> בסוכת הגרגרת ברובה אבל זה קיסר הזה אינו בשיעור הפוס של ה >> אם אינו בשיעור הפוסקה ארובה נעשה נקר בקנה עד רובות מחלוקת משערים מחלוקת משערים אם ברוב הביה או ברוב חללה אנחנו ברוב חללה זה השאלה שחלה לא אבל תכתוב את השם שלך שזה 100 חשוב ה כל יום אתה לומד דף ימיך >> נחמד הלכות מאיר כל צוב כל צוב אני אבוא איתך הוא רוצה

שני סימן רחו זה איך לעשות מזונות מה מברכים מזונות כשנותנים קמח לתוש שקדים שעושים לחולה אה יהיה להם כזה רפואה לחונה אם עושים כדי שיסעוד הלב מברך בורא מיני מזונות ואם נדבק ועל מה אין לברך בורא מיני מזונות וטוב להחמיר ולגומעו לאוכלו בתוך הסעודה [כחכוח] לאחר ברכת המוציא הוא פטור ממה נמשך מה זה שקדים? זה בריא ללב. לא קמח שנותנים לתוך השקדים שעושים לחולה אתה יודע מה היו עושים לו >> במעשה השקדים הדרך לעשותו גם לסעוד כן לא יודע מה זה אכל דגן חי. מה זה?

זה כמו חיטים. >> או עשוי כליות או שלוק והגרעינים שלמים. כן. ככה אנחנו עושים.

זה שלווה. שלווה. אז כן. עכשיו היה פה חתונה של הרחמים.

רחמים היית בחתונה אז אבא שלו קוראים לו שלווה ראיתי אותך בתמונה עם רחם שמחתי שהייתכן רחמים הוא חבר טוב מאוד אז אני אמרתי לו שיש לי חברים בבת ים שקוראים להם שלווה אני מביא להם כל פעם חבילות שלווה זורק להם זה דגן חי עשוי כליות או שלוק והגרנים שלמים רבי משה כשהיינו ילדים היו לוקחים את החיטה ועושים אותה במחבת >> אה >> זה נהיה כמו חים כמו בוטני כזה >> כן כן כן בטו בשבט הסבתא הייתה עושה את זה במחבת ראיתם את כן זה ממש טעים

גם >> אהצוות לקודם היינו את זה כן בחות גדולות משמשים אתחיתם כן >> אה קודם שהוא אומר שולקים אותה ממלח >> קורם יודעים את העבודה >> כן לא לא היה חי הייתי אולי הייתה שמה את זה במים לפני כן את זה אומר חביות אחד דגן [כחכוח] חי או עשוי קניות או שלו כבר גרענים שלמים אינו מברך אלא בורא פרי אדמה לאחר בורא נפשות זה בעיה קצת היום יש נזית של א חיטה חיטה חיטה [כחכוח] בשבת הם אוכלים חמין >> חיטה >> כן זה נקרא חיטה אצלהם

>> אה כן זה אולי [כחכוח] דבוקים מאחד בשני >> לא דבוקים >> אין מברך אלא בורא פרי האדמה לא אחרי בורא נפשות מה אתה מברך אם אתה בתנאי הכי טוב לאכול את זה באמצע הסעודה אם לא כן מה תברך ברכה אחרונה נפשות אומר ואז נברך לפניו בורא פרי אדם היינו באוכל חטין כיוצא בהן דרן לאכול כך אבל אוכל שעורים שלמים ואפילו כלים באש אינרים לכאון רק על ידי הדחק הם מברך חג שהכל למה זה עושה כאבן והתוספות נסתפקו אם יברך לאחריו ברכה מעין אין שלוש או

אדמה אה זה ולכן כתבו שנכון שלא לאכלו אלא בתוך הסעודה ויפטרונו ברכת המזון זהוזה לא אבל לפעמים ביום ראשון חכם משה נשאר מהחמין עכשיו מביאים את זה ואני לא אוכל לחם עכשיו מביאים את החיט ולא אוכל לחם זה בעיה מה תברך עליהם >> לאדמה >> אדמה אבל מה ברכה אחרונה >> זה לא טרי >> טוב לא לאכול הלאה לאחי אבל זה היהודים >> כבר יורד >> צריך לחמם את זה הנה אומר ברכת השלווה לעניין ברכה ראשונה בחדה בורא פרי אדמה לכן פסקור לציון חזון עובדיה זה

צורתו עליו הגם מי זה >> גרות משה הסתפק בזה זה למה כל האשכנזים הם מברכים על האורז בורא מיני מזנות לא אשכנזים ברכים פרי אדמה מזונות >> אנחנו מזונות כן >> אומר ברכה ברכה אחרונה אומר האור לציון לא יברך כלל מחמת שני ספקות א' שמדי בזה זה שהוא כלוף ב ספק התוספות שם צריך לברך עליו על האדמה מה זה על האדמה יש על העץ והפרי העץ על האדמה והפרי האדמה >> הפעם אה זה תוצות אומר זה לא שתה לא שמתי לב א יש כמו שיש על

העץ פרי העץ >> על המחייה בר כלכלי יש אל האדמה ופרי האדמה שמעת רבי באברהם אה חידוש ואף על המחיה יכול לומר אין מין מזון מר על האדמה פרי האדמה כמו שמפרי >> אלא זה לא מצינו שתתנו נוסף זהדמה או מזונות >> מזונות אם זה פרחיות [‏צחוק] הורה זה אדמה ראית >> אם זה תבשיל אורז זה מזונות פרחיות אורז שתה שמה זה קצת ג'בן וכל מיני דברים זה אדמה כן נכון פרחיות אורז אנחנו ברחים אדמה הרב למה אנחנו לא ידעתי נפשות יש בורגול גם בורגולק שזה

כתוב >> אז זה מה הדין בסוף על המחייה הוא איך שותח חושבים שמד אנחנו פשוט היום יש כל מיני חטיפים כאלה שהם עשויים מקמחים שונים >> מה דינם מנה כן >> מה עושים כל העולם יש ששמים בחלב זה כל מיני דגנים בחלב ויש כדורים א כאלה אני רואה מרובעות >> קריות קריות >> קריות >> קריות בנים >> זה מזונות >> יש בזה חיטה זה מזונות אבל יש את את הצהור חודש >> איפה אני יודע מה זה מה זה הצוריות בלילה וניליש זה קר מזרות והוא לא

שלם והוא מעוד הוא לא שלם והוא מעוד הוא שלם הרב יש כזה זה גם פצפוצי אורז שעושים גם ברורך עליו אדמה כמו הקומפלקס הזה של הדגנים יש כזה >> זה ממש זה מתוק לא >> זה נקרא נראה נראה פצפוצי אורז זה נראה אורזר כמוז >> לא יודע קמח אפילו של חיטים ברך עליו שהכל פעם אכלת קמח >> מי אוכל קמח לא אבל כנראה מערבבים באיזה אלה הצפעונים מערבבים בקמח כל מיני [‏צחוק] איפה הוא לא פה מחר קרא לו את זה >> אפילו שחמתים ורך עליו שהכל

חר בור ור נפשות לא שנדחן דקדק לא שנחן קצת לא ראיתי אף פעם אוכלים ראיתי ביזדים שהייתי ילד שהייתי הולך לשם לפעמים אז הוא אומר תפתח את היד עובר אחד שם לך ב ביד חופן כמו קמח פה מפחד מי זה מה זה זה היה מה אתה לא יודע מה זה זה היה חומוס תחון עם כל מיני תבלינים >> והיה פעמים אומר לי זה חלווה חלווה תאכל היה עושה את זה כל מיני ערבוב כזה פפו >> פפו >> למה קמח >> עם הקמח הזה עם המתק >>

אה כן היו מזה גם >> אה לא לא ראיתי את זה אף פעם פפו >> יפה אתה שמעת הוא אומר שהם היו ממלאים חבית של חיטים שורים אותה עם מלח ומה מלח מרטחים את כן ושאכלים את זה טעים איש חיים עושים והיה לנו מן מין מחקש בתוך ומעבירים על האש היה למטה זה היה בגללגלית כזו היו שמים את ה את הבוט וגרעים היו עושים את זה לך תבין מה עשו זכיתם >> דף קח הלכה י כל המיסים עליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מנצ צ

דרכה תשמע מה הוא אומר הרי זה חילה את השם הוא ביזה את התורה וחיבה מאור הדת וגם רע לעצור נתן חיה מבין העולם הבא אסור להנות מדברי התורה בעולם הזה אז מה נעשה אומר לא לעשות כסף משנה אמבור חכמים כל הנה מדברי תורה נטר חיה מן העולם ועוד אמרו ציוו חכמים לא תעשה עתר להתגדל בהם ולא קרדון מחפור בהם ועוד ציפו ואמרו אהב את המנחה שנע את הרבנות חותרה שאיןמה מנחה סופה בטלה סוף אדם זה ש מנסתם את הבריות אי אפשר בלי פרנסה מעלה גדולה היא

למישהו מתפרנס במעשה אדיו תנת חסידים הראשונים היא ובזה זוכה לכל הכבוד וטובה שבעולם הזה לעולם הבא שנאמר הגיע כל כפיך כתוכן אשריך בעולם הזה טוב אנחנו הבא לנו בגמרא >> אין דברי תורה מתקיימים נכון אלא במי שמרפא עצמו עליהן ולא באלה שלומדים מתוך עידון מתוך אכילה משתייה מי שממי את עצמו עליהן מצאר גופו תמיד ולא יתן שאלה לעיניו להפעפיו תנומה אמרו חכמים דכם זאת התורה אדם כימות באו זה פרשת שבוע אין התורה מתקיימת מי שמית עצמו בעול בעולי החוכמה כן אמר שלמ בחוכמתו התרפית ביום צרה

צרך כוחך ועוד אמר אם אם חכמתי אף חוכמתי עמדה לי חוכמה שלמדתי באף היא עמדה לי אמרו חכמים ברית קרותה שכל היגיע בתורה בית הכנסת לא מר משקח יכול להגיע בתלמודו בצנעה מחקים שנאמר בעצים חוכמה יכול למשמע קולו בשעת תלמודו תלמדו מתקיים בידו אבל הכוכה ולחש במרה הוא שוכח פי שמצווה ללמוד ביום ובלילה אין אדם לומד וב חוכמתו אלא בלילה פיכ מי שרצה לזכות בכתר תורה יזהר בכל לילותיו לא יאבד אפילו אחד מהם בשינה ואכילה בשתייה ושיחה וכ יוצא בהן אלא בתלמוד תורה דבריך חוכמה אמרו

חכמים אין אין גורנה של תורה אלא בלילה קומרני בלילה כל העוסק בתורה בלילה חוץ אחסד נמשך להיו שנמד חזור עמי כל בית שאין שנים בתור תורה בלילה יש אוכלתו כדבר השם בז שלא ישגיח על דברי תורה כל על קר וכל וכן כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואין עוסק או שקרה בשנה אופרש דברי העולם והניח תלמודו וזנחו הרי זה בכלל בוזה דבר השם אמרו חכמים כ מבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני מקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר בעניין זה מפורשו בתורה הרב אומר השעבדת את

השם בשמחם צוב לבב מרוב כל ועבדת את אויבך לציבך ואחרך מפחיד זה מפחיד זוהר דף שיח >> מבין אוו זה גם זה בסגרה לסכן נשרפה על דם [נחירות בוז] צדיק שמחה מתעל ורזה נן פין ורבנין תנרה להתנחרה נסתלקה בסליח בעין תורה והוא גדול כדי להחורה בקוס חקיק גניפלה ראש תנהגה בחזמדם צדיק תנעגת אריה לעלפי אדם צדיק שמחד חקז כשרה בתקפה והוא גיבור כדי אחוריק גנפלה תרש בחזמק בקונן בכול בגל בצור הדה בשמה חדנו רע כדהן כב על פני אדם כל הגדול הגבור דעלמה קורס קצר ומה

כנצן זרע זרע עד על מה שופטים ושוטרים תיתן לך מכעריך אז שמחר אשר השם אלוהר תן לך שבדרך פחודדה מנה שופטים ושוטרים מינוי מינוי של שופטים ועוד [שיעול][כחכוח] הרמק גורס מינוי תראה ועוד כאלוהים שופט כי ינה כ בתרכה כתיב [כחכוח] אלוהים שופט זה השפיד ה רני שופטים תוציא את הפה יהיה שוטים שוטרים תוציא את הט ט יהיה שותים לא תרש נכון תרש [שיעול] מספר דינים וזה הרים דו טוב השם יזכנו לעבדו איך תביד מה כתוב אדוני אינו שתפניך תורת הסמים זמן שבית המקדש קיים כאשר צווית

אותם מש כתוב בתורתך אומר אדוני משה קח לך סמים הסמים זק בד בד ויאמר אדוני משה קח לך סמים נטף שחסמים זכה בד ויאמר אדוני משה קח לך הסמים טעף שסמים בד בבד יהיה יהיה בבדק יהיה [כחכוח] בייה בבקשה איך הוא עשית אות קודש אשר לך שמה קודש >> קדש תלחת עליו אהרון כתוצ בבוקר בבוקר עות אהרון בן קרנה אדוני לדור >> [שיעול] >> תלו רבנן פתאום כתוב כת 398 היו בה5 כמה מני בכל יום חצו בג שלושה מני מתרים שמהם מכניס כן גדול ותה מהם

לחם יום הכיפורים מתשת בערב יום הכיפורים קיים מצם דח סמנים היו באו הצורי ציפור חל ביני לב 70 מנה כמו ופצעם שבו בחרקום מניח 12 חמיק מלחמ שהוא רבי שבש בס הרמבן שמעון בן גמליצ מצד ברוך גש למי בא למה הוא בא כדי לשרות בצמו שתעשה עולם פינ אלא ש מכניסים מקדש פני הכבוד ת רבי נתן אומר שהוא שוחק אומר דכת שהכל בסמים פשו של רב שמעון גמאל אומר צורך שמה היא באה למה הוא בא לזו לו מהגליים פינה בק תניה נתן אומר כשהוא שוחק אומר

דקטב תבדק פני שהכל יפה לבסמים פתמח שב שמנו אדקן אם כמידתה כשר חצאים כל החיים מיתה רק 20 שעות הילו היה נותן בקורטו של דבש אין אדם יכול לעמוד פניך ולמה אין מעריבים בדבשו כל סוף חד מים אומר עליהם ישראל בן כן איפה זאת עשו כחו מיזים את הארץ לכם לא יש מנחה מעד צורים עדש דבר בלות נותנים שקדים ויאמר עליהם נביא אם כן אפזות עשו כחול זימתכם רו לאיש מנח מעד צורים עד שנכות ולא פנים מושכדים ויאמר עליהם ישראל אבנו כסחו מזמץ מעדור ומעדים יקר

משהו כנס לכם כתס כעתם שת מזוזות אין אדם שסדם נותן צאו שפח בתו בוקר ואמר נמצאים אתה יודע על המשק שתי המזות חפח ולא יתב גוף שמעתם את הדבר הזה חוק לך בניך כי תבוא אל אשר יתן אדוני לכם כ שמעתם את העבודה הזאת היה כיו לכם בניכם עבודה הזאת לכם מרתם זה מחפש אחוני שפסח בנימצע שתחבו ויסת מנו זרב טהור שעשה את מנחה ויקה כפתור חיה ממנה היו שלישה קנים יוצאים מצידה שלושה קנים מצידה אחד שלושה קנים צדח השני שלושה גבים משוקדים קני אחד כתוב

פש גבים משוקדים קני אחד כפתוב פלח כאלה ששקנים צים מן המנורה במנורה בעגבים שוקדים כפתור כפתור תחת שניקנים ממנה כפתור תחת שח שני הק שש תקנים ממנה כפתור קנות מן היו מקשח זה טהור ות שבעה זה כיכר זהב עשה אותה כל כניה שנו לנגן חיינו שענו לנגן חיינו בית אדוני מעשה חם דרכ ש משה כן עשה אתה ויאמר משה נשפ כף על חנה גבח דבר משהו חמוד בן בן מגפה שב משה פתח מגפה נעצר >> ויאמר משה אחד אמרת עליהם כן יחמ בצפצ היום משה עליהם

צקר משה בין המתים ובין צר ואני אשיר אוזך נן הבוקר חסדך צ בן עוזך אשר עושך חסדך צךני ואני אשיר עוזך חסך צזך שניחונה דעמים אלוהים ארץ זה ארץ ויעמוד פנחס וילגנוח השם רעך חמצא חיתן ככה פני שחקיו צת יודע רצפסנו כל ישראל אדוני פנים גדול מענינו כל ישראל [נחירות בוז] מילים מהבן ש מספרשמות צפה למלכ כל דברנו דונם כוח שםפ שהוא שם תקרא גזר דת שםפ שהוא שם תחת כל המשחטים כלגים שלנושנו אותיות שחדנו כל הקדושה שתוך הקליפה מקום קדוש קליפות בערים מתים כל צור

נפשי כי אני עבדך כן בג שכתובת שלום בארץ מחר משפטי חי רעה מן הארץ חרב >> לא תעבור בארצכם פניך יצועלי שחבותינו הקדוש מצך שמור בצור כל הקהל הקדוש >> אמן >> הם שהם בניהם בניהם גם אותם שמזינים דרך הנביא דרך הפלאפון כל הברכות ישועות היום זה ערב ראש חודש יהיה חודש טוב ויהיה שעון דנות ויתקבלו התפילות כל מקום לחזור בתשובה לעשות תפילות שגם התפילות תתפלל על רבי רחמים עתיה בן שמינה וגם על הרב חזקיה דוב הכהן קוק >> בן שושנה