📖 הדף היומי מסכת חולין דף מ📖הרב בניהו שמואלי שליט"א כד סיון תשפו

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש כד סיבן תשפו. הנה זכות גדונה היא לנו בעזרת העל שועתו לשבת ובעזרת השם להשתדל על התורה ועל העבודה שם זכנו לעובדו לראה אותו ראינו איזה איזה עונש חמור נתן הקדוש ברוך הוא לקוח ועדתו שהלדמה בלעה אותם כולם חיים. זה עונש שלא היה כמוהו והם נשארים חיים למטה באדמה.

למעשה צריך להבין רבותינו אמרו למה הקדוש ברוך הוא נתן להם רוג אותם לגמרנו לא אומר גזרה על המת שמשתכח אומר הקדוש ברוך הוא רוצה שלא ישכח הדבר הזה שכל הזמן אדם יג כמה קצרה גדולה זה המחלוקת כמה רעה גדולה היא ומה היא גורמת שלא ישתכרו מליבם שיזכרו היטב הבריות מה עושה הקדוש ברוך הוא למי שמחזיק במחלוקת וכמה חמור המחלוקת לכן הוריד אותם חיים לתוכחי עמקי האדמה קילומטרים עמוק שאז לא ישתכחו מן הלב אני גם עם החזבלה יעשה חפירות חפירות לא היה בזמן רבי יונתן המשית היה

גם כן אותו זמן הגאון רבי יעקב עם דין >> היה עבץ היה יום אחד הם היה ביניהם חילוקי דעות ה תלמידים מכאן ומכאן עשו פלאגן גדול היה מחלוקת גדולה בין היו ובין נתן המפשית היה והנה יום אחד נולד אחד מקורבי עבד נולד לו בן והזמינו לעשות ברית מילה מי ישב סנדק היהץ אז הוא רצה להחניף לרבו להיעבץ אז הוא אומר לו כבוד הרב אחרי הברית הוא אומר לו אני רוצה ברכה בעוד שהי תינוק על הרגליים שלו אני רוצה שהוא יהיה הפך מרבי יונתן המשיתי >> נהנה

לו רבי רבי הגאון בץ נהנה לו בראש מה יעשה אבל הדברים התקיימו במילואם ברבות השנים השתמד אותו רחנימול היה חוטא ומחטיא את הרבים והיה היה כותב ספרי שמט ושמיצה והפיצם בישראל חס ושלום כאשר באו רבנים גדולים התחנן אליו תפסיק ממעשיך הרחים חזור בתשובה השיב להם יש לי רורי חרטה אבל אני אנוס למה אתה אנוס אומר אתם לא יודעים איזה ברכה בירך אותי היעבץ [נחירות בוז] שיגדל להיות הפוך מרבי יונתן אישית והדברים שלו מתקיימים במלואם אבל מה קורה צריך לדעת תמיד בסוף הרבנים עושים שלום ביניהם אבל

התלמידים הגבאים וכל המשמשים וכל אלה מסבים העסקנים שלבו את האש. כל אחד היה מסכן גדול. היה פה רב שלומזיל. הוא קבור פה אתם יודעים הולכים לקבר שלו.

תמיד היו בבית שלו חתולים היה מניח אותם לעלות על השולחן שלו. יש חתולים עומדים בצד הזה, שורה של השולחן ויש חתולים עומדים בצד הזה והוא אוכל והם ביחד מדברות אחת לשנייה ואוכלות מהשולחן ביקשו ממנו הרבנית והחסידים חבים היא תוציא את החתונים האלה מפה אמר אתם לא יודעים אל גלגולים גלגול של אותם מסקנים שבו את המחלוקת אלה של רבי יונתן המשיץ העסקנים ואלה של הגאון יעבץ הם רוצים תיקון מה אני אעשה להם תראה מה קורה >> מחלוקת בפרט בבית של הבן אדם קשה מאוד אדם יהיה פיקח

אף פעם לא יבוא לדיכ ואשתו והילדים או משהו מהם או בין הילדים ילדים עצמם בינו לבין אשתו אף פעם יהיה מחלוקת תמיד הוא המנהיג הבעל הוא המנהיג הוא פיקח הוא צריך לעשות >> איך גם בינו לבין אשתו וגם בינו לבין הילדים ואיך לעשות שהכל יהיה בחוכמה שכולם יהיו שמחים ולא יהיה מחלוקות פעם הגאון רב חיים שמעון לויץ הוא אמר בישיבה אומר צאו ראו כמה קשה המחלוקת. אומר, אנחנו ראינו בעינינו ישיבות קדושות שהחזיקו עצמם במעמדים, במצבים קשים ביותר. בכל זאת לא נחרבו.

אבל במה נחרבו? מחלוקת. חלק מת. >> כן.

השם צילנו. למה? כשאדם עושה מחלוקת נהיה לא ביתו בית של השטן [כחכוח] זה נהיה הבית הזה צריך שלום ואחדות א זוכים לתורה לכן אסור לעשות מחלוקת במריבה בפרט עם תמיד את החכם כתוב מי שעושה מריבה עם תמיד חכם כאילו עושה הוא דתן באבירם כ אשר יצאו על משה ואל אהרון בעדת כוח נתן באבירם הם עמדו עליהן אתה יודע ש הם ידעו דתן ואבירן שמשה ואהרון הם בני העולם בב עליהם להורגם. תראה מה זה מחלוקת.

יודעים היו דואג בין העולם הבא בכל זאת עמדו עליו להורגו בלשונם. מחלוקת זה קנאה בשנאה. זה של החפץ חיים. אומר שהתחלקה התלקחה מלכ בקשר למשגיח רבי ירוחם היו נגד לא רצו בהתחלה העלימו את זה מחפץ חיים אבל תלמידים עשו פרלמנט והם ידונו אם שי רבי ירוחם היה בא החפץ חיים היה לו הקמת נפש גדולה אומר דיבר איתם שעתיים במרירות נפש על המחלוקת בין הדברים הוא אומר להם הרמבם פוסק שכת מספרי לשון הרע מסכת סנהדרין אנשי כנסת הגדולה התאספו ביקשו למנות את שלמה המלך שמו התכנסו וביקשו

למנות למנות לא למנות למנות שאין להם חלק לעולם הבא שלמה המלך מלכים כתוב עליו ויעד שלמו הרע בעיני השם בעודם מדברים בעניין הזה בעד דמות דיוקנו של דוד ביד לפני אנשי כנסת הגדולה סיקו מה אתם עושים לא השגיחו עליה ירדה אש מן השמיים ולכיכה ספסלים כך כתוב בתנחומם פרשת מצורע לא שמו לב עליה לא השגיחו אפילו שראו שלא [כחכוח] מסכימים מן השמיים התכבצו עוד הפעם להוציא רצה לפוע פועל הקבו אותה מן השמיים יצאה בת קור אז לכאורה מה אכפת להם בשמיים החלטות פה הלכה כמו שקובעים

פה >> לא בשמיים >> אלא האמת מיום שניתן התורה לבני אדם יש רשות לבית דין של מטה כפי שמחליטים ככה יהיה אם חלילה היו פוסקים בדין של מטא שאין שלמה חלך לעולם הבא לא היה יכול להיכנס לעולם עולם הבא לעולם הם בחליטו אז אומר חפץ חיים תדעו לכם כל אחד מבעלי המחלוקת חושב שבפ הוא פועל למען האמת כל אחד חושב אני רק למען האמת אני בן תורה אני מתיגע בלימוד אני יודע דעו לכם [נחירות בוז] אם הרמבם פוסק שלא יועיד בעולם הבא עצות ולא יכניסו אותו

בזכות אז אתם חושבים שגם אני אצטרך לחבורה שלכם.

כל חביבותיי ללומדי התורה. אם כל זה מוטב לי שיעבדו אפילו 70 ישיבות ושאני אכנס לחבורה כזאת. לכן אני סוגר את הישיבה. לא הבנו קורר על מה נש שלמה המלך >> כתוב עליו >> במנחים ויע שלמה הרע בעיני >> השםש >> לקח כן לקח את הוסים >> לא ירבה לו נשים לא ירבה לו סוסים >> טו את לבבו כתוב אה >> ורב אמר לנו כמעט השתחווה לל >> כמעט ככה אמרו לא יודע >> שלמה המלך חכם מכל האדם איזה ספרים חיבר איזה עולם זה איפה באמת מי

יכול לדבר עליו המלך >> גם אומר שה החפץ חיים זה היה הזמן אצלו, זה היה החיים זה חשוב מאוד אומר ש בשביל לעשות שלום ולשכך מריבות היה מוכן לוותר הכל אז מספר הבן שלו שלפעמים היה מטייל אבא בחצר בית הכנסת שעה ארוכה עם אחד בבני הקהילה וידוע על שכמו של האיש ומסוכח עמו.

ידעו כולם שאבא לא מטיין. זה רק כדי לשכך את המחלוקת ואת הכעס. ותמיד היה עליו הידו. גם לב אבן היה נימוח בתוכחה שלפץ חיים.

אומר אומר היה אומר חפץ חיים בעולם הבא לוקחים את הבן אדם דנים אותו מעלים אותו מראים לו כל המאוראות מה שהיה איתו כל החיים שלו בדקדוק מה היה איך הוא היה עם ציון משה מה פני ביתו ליד אמא שלו ליד אבא שלו >> כן איזה בושה >> משפחה ש >> כן תראו אתם רואים הוא אמר לכם שהוא חיידי צדיק וככה ובוא תראה מה יצא >> ובוא תראה מה עשה בבית בחדרי חדרים שזה לא סתם אמר רבי רבי יוחנן והיה בוכה לפני פטירתו אין יודע באיזה דרך

מולכין אותי >> למה על שמואל הנביא כתוב שהוא לקח את משה רבנו עליו השלום לעד מתוך פחדמת הדין מראים לו את כל המאוראות שלו בדקדוק אתם [נחירות בוז] יודעים, היה באחד המקומות איזה יהודי אחד קראו לו שותק. רק היה שותק, אף אחד לא הכיר אותו. כל זמן היה לו מת בשותק. הוא לא דיבר עם אף אחד מילה.

כשהגיע זמנו למות קרא לחברה קדישה קרא לרב של העיר אמר לו הוא עכשיו הולך לבית עולמו אבל הוא רוצה לספר להם למה הוא שותק ומה קרה איתו הוא אומר שהיה לו מחלוקת באיזה עניין עם החבר עם הסותף שלו והם סגרו אותה פחות או יותר, אבל סתם מחלוקת מה לעשות, איך לעשות הוא אומר שהם היו עוסקים בבדים ואשתו ירדה למחסן ולא היה שם הור הביא הנר והנר נפל והתלקחו כל הבדים והיא נשרפה בפנים. אז הוא אומר, הייתה לי אישה כזאת טובה והוא חשב אומר זה בגללי נשרפה. לא ידעתי מה לעשות. הלכתי לרב, אמר לי, "תקבל עליך שתיקה ותגלה, תלך לגלות.

זה התיקון שלך." אומר, ותדעו לכם, קיבלתי על עצמי גדרת תשובה, עשיתי הכל ואני [כחכוח] לא חזרתי יותר לוינה. הוא היה גר בווינה שמה זה היה. אומר, "אני מקווה שהתשובה שלי תתקבל. אומר אף אחד לא הכיר אותי אף אחד פה לא מכיר אותי אבל תדעו לכם זה הסיפור שלי לא תעשו מחלוקת אם אף אחד תמיד לוותר והשיב נשמתו ליוצו מה זה מה זה הבן אדם אי אפשר אי אפשר לדעת מה קורה אי אפשר לדעת פשוט כן צריך להודות זה היה יום אחד הרבנים מספר הזדמנתי לביתו של

רב שלמה זמן אוירבח פה משערי חסד ראש ישיבת כל תורה לנגד עיניי אני רואה מראה מחריד קבוצת אברכים מה זה [כחכוח] גוערים ברב שלמה זלמן ומתיחים בו בעזות מצח רב שמעון זלמן יושב ושומע דבריהם בקור רוח פנים סוחקות כאילו אומרים לו מילים יפות אחר שיצאו אברכים שאלתי אותו ילמדנו רבנו מאיפה יש לכם את הכוחות ואת העצומות הנפש הזה אתה לא ענית להם והם יצאו כמו שהם באו לא ענית להם כלום ויתי עשובה הלכו.

אמר להם אני אספר לכם מעשה שירה פה בנערותי פה בשכונה של שערי חסד ומ מזה כן אתם יודעים קודם כל האבא שלו הוא היה ראש ישיבת שער השמיים אבא של רב שלמה זן מנוכ היה מקובר גדול >> רב ליל אוירחן הוא גם היה נחשב ישיבת נהר שלום העיקר ביום מנימין בא בשורה לצשבי השכונה שהגאון רב אהרון כהן היה גאון גדול חתנו של חפץ חיים היה ראש ישבת רדין עולה להשתקע בארץ הקודש התימנים לא אומרים להשתקע >> כן למה זה כמו להשתגע מה מה אתה מפריע עכשיו

את הדעת >> תדליק שמה הרב בטת הרב בטת איפה אתה רוצה שדליקו פה תדליק לך נו אבל כשגיד לך ואופן אבל נמוך בואנה נמוך >> זה מפריע אף אחד לא [כחכוח] בעיה לו, רק אתה פתאום התעוררתך >> כולם לומדים >> בסדר הלאה אז העיקר הוא אומר הוא קובע מקום מגורה בשכונה אצלנו רב אהרון הדבר הור התרגשות מיד סור הכנות העמידו לרשותו כל מה שהוא צריך שיוכל לשבת על התורה בנחת היה שמחה גדולה בשער יחסד אחרי כמה חודשים הילד איננו רבו נעלם מעיני קל מקומו בית הכנסת

נפקד רחובות העיר לא ראו אותו עברו כמה ימים החליטו טובי העיר ללכת אחריו לחפשו ניגשו לבית בית הכל סגור אין קול ואין עונה ניסו לפתוח את הדלת הבית רכם מתוש שבא וחפצה השכנים לא יודעים מאומה מה קורה בלת ברירה הוכז בית הכנסת כל הודע איפה רב אהרון יבוא ויודיע עד שנגלה עליהם זקן אחד מסך לפי טומו שרא את רב אהרון יוצא מן השכונה לפני כשבוע עם כל המטלטלן בעגלה אז היה עגלות ועבר לעיר יפו על מה ולמה מה הלא מילנו לא כל חסרונו שגרו במשלחת יפה

לרב אהרון ליפו קיבל אותם בספר פנים יפות תודה רבה לכם על כל מה שעשיתם איתי ולמה אומר כשבאתי להיפרד מחותני לרגל עלותי לארץ ישראל מהחפץ חיים העליתי לו שאם הקבע מקום מושבי בירושלים או בצפת או שמה בחברון או ביפו שיב לי אין כל כך נפקה מינה היכן תדור אבל אבקש אותך תבטיח לי בתקי כף שבמבמקום שיש מחלוקת תברח במהירות לעולם אל תציג כף רגך במקום מחלוקת אומר הבתחתי בתקיעת קו נפרדתם ממנו בתוך התרגשות עצומה בדמעות לאחורה נתעוררה מחלוקת בשכונת שערי חסד אודות גבאות בית הכנסת מקמן

שזה כל כך חמור בעיני חותני נאלצתי לעזוב את המקום במהירות אפילו לא להגיד ברכת פרידה או משהו המשיך הגאון רבי שלום זלמן אומר להם אתם יודעים כששמעתי את זה הייתי אז צעיר לימים עשו עליי דברים רושם החלטתי שלעולם לא יתקרב לעניין שיש מחלוקת מאותן תבינו למה אני שתקתי לא להיגרע >> כן איזה יופי איזה כמה אדם צריך להיזהר לברוח אש אש אדם רואה אש מה הוא עושה בורח מאש מה הוא צריך את האש המגלה המוכות אומר הטעם שמשה רצה להיכנס לארץ ישראל הוא ראה בהר סיני

שעתיד להיות הרבה מחלוקות בתורה שבעל פה כמו למשל מחלוקת הלל ושמאי כמו שזה נרמז במשנה משה קיבל תורה מסיני משה זה ראשי תיבות מחלוקת הלל שמיים משה מחלוקת שמאי הלל ביחד וזה גם כן אותו דבר אותיות הכל שמע מסיני גם משה הכל שמע מסיני לכן התפלל שיזכה להיכנס לארץ ובזכות קדושת הארץ יוכל להרבות דעת תורה ולבטל מחלוקת שמביאה שלא יהיה מחלוקת אמר לו הקורבך לא הגיע הזמן של הגאולה אומר המגלה עמוקות הוא רוצה גם כן הוא רצה להיכנס לארץ לבטל עונש הרשעים בגיהינם כל יום כאשר

מתפללים ישראל שלוש תפילות יש לה רשעים מנוחה בגיהינם שעה וחצי בכל תפילה שמעת את זה כל תפילה לכן הכי טוב זה להתפלל אצל המקובלים >> שלום למה יש את הרשעים מנוחה >> מנוחה זה שיעור תפילה בקבנות הנה לכן יש לה רשעים בכל יום ארבע שעות וחצי מנוחה מאש גיהינם אז אם תחבר משך של השבוע זה 27 שעות 24 שעות של יום שבת 51 שעות לכן תפל משה העבר הנה ריבונו של עולם נה זה 51 לראה צרת הטובה אני רוצה להיכנס לארץ לבטל את המשפט הרשעים. הם

51 שעות אין להם בשבוע אין להם גיהינם. אני אבטא לגמרי. אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה רוצה להעביר את הנשעות מנוחה שיש לה רשעים לבטל לגמרי את דין הגיהינם והראה את הארץ הטובה.

דע לך בזכות עסק התורה אפשר לבטל את הכל. ראינו איך דתן ואבירם שלח משה לקרוא להם אומר הוא לא באו כי תסתר עלינו גם מסתרלר לא הסכימו לבוא אז היה אומר רבי עקיב עיגר התנהגות זו היא עדיין רחוקה, היא חוצפה הגדולה ביותר אבל היא תשרה בדור של קבתה תמשיכה. אומר [נחירות בוז] שבדור קיצה של ממשיכה ישבו שני רבנים זקנים על ספסל יעברו ילדים נערים בחורים יגיד להם ראיתם את החוצפנים האלה לא קמים לפנינו הזקנים הם המערים אומרים על הזקנים ראית מה זה פלא פלאות הדברים האלה

בשביל זה תמיד צריך שיהיה רב שהוא מה שהוא אומר על פי האישה כל עמי [נחירות בוז] הבית המקום קור הישיבה האנשים יש רב מה זה משנה הרב מה אומר עושים זה הכל זה הכי טוב אין א פה ככה היה אתה יודע בניר שלום היה הרב שרבי לא היה אף פעם בעיות היינו אומרים מה הרב אומר כך יהיה זה הכל באחד העיירות ברוסיה היה שמה איזה משפחה מיוחדת במינה. הם היו חוכרים מהפרית את הפונדק וזה היה מפרנס כמה משפחות, צדקות, מחזיקים.

היה הבעל הפנדק היה מפחדס את המשפחה, מאמין בתורה, במצוותיה, אבל לא יודע מה זה כוח של צדיקים. אבל אשתו הייתה מאמינה גדולה. אומר, בימים נפל עליהם איזה גזירה, הפריץ היה צריך באופן מיידי למזומנים, אלא את התשלום של החכירות במשהו לא רגיל שאי אפשר לעמוד בזה. היהודי לא ידע את נפשו.

מה הוא יעשה? סכום כזה גדול. מה? מה יהיה עם כל המשפחות?

האישה אמרה לו, "קום מיד תיסע לרבי. קום תיסא לרבי. [כחכוח] אומר לה מה יעזור לי הרבי? יתן לי יתן לי כסף יתן לי סכום של הלוואה.

מה מה את מדברת? צל הרבי. עברו ימים מועד הפירעון מתקרב הוא צריך הפריץ מגיע הוא לא יודע איך להמציא את הכסף. אשתו אומרת לו, אמרתי לך צל רבי נראה ישועות אני פעם עמד איזה עצם בשבת בסעודה שלישית בגרון איפה >> בגרון עמד עצם >> אז התפללתי והכל אחר כך אמרתי נלך אז היה ביקור חולים ביקור חולים שהוציאו לי את טוב בדרך אשתי יש לה רבנית שהיא הרבנית פינקן היא לא עוזבת אותה כל דבר מדברת המתשמע בוא אני חייבת לדבר עם הרב פינק אמרתי לה מה היא

תעזור לי עכשיו הרבנית פינקן אומרת לא אני מתקשרת אליה מתקשרה זה הרבנית שלה היא כל דבר מדברת איתה התקשרה אליה היא אומרת לה שזה בעלי עמד עצם בגרון אני אומר טוב איפה הוא על ידיך כן תשימי לו את הטלפון באוזן אז היא עושה את הלחש חד אחד בוא לו בוא לו וזה וזה ויצא מרוב שאני צחקתי יצא לי העצם שהיה >> אה >> לא משנה איך היה אבל זה פטנט דרך הטלפון היא עושה לי נחש [‏צחוק] ואני צחקתי וזה יצא היית [‏צחוק] >> העיקר היא אמרה

לו תלך לרבי והוא הוא הלך הלך ל ואומר ל רבי מפרט לו את הצרה שלו והיה שמה עוד יהודי שבא לבקש איזה עניין ברכה ה הרבי כתב להם אמר תכף אני שלח להם תשובות כתב להם בדף לזה תשובה לזה תשובה ה השמש מרוב המהירות הוא החליף את התשובות ההוא היה חולה כתב לו הרבי לעשות כוסות רוח >> ולזה כתבנו יבוא לך ישועה מן השמיים אז החולה כתב לו עכשיו כתוב לו יבוא לך ישועה שמיים וזה שיש לו חובות תעשה כוסות רוח הוא רואה כוסות רוח אמר

אמר באספוק ו אני צריך כסף אומר עכשיו אני לא רוצה להחזב את אשתי נגיד לה הכל בסדר בא לבית לא גילה לה את התשובה הפצטיר בו תביאלי את התשובה הוא רק כתוב לעשות כוסות רוח מה אני חולה היא אומרת לו תשמע אתה חייב לעשות כוסות רוח אני מביאה את הבן אדם >> שיעשה לך לא אבל מה שייך?

בקיצור, ביקוחים ביכוחים שכנעה אותו, עשו לו כוסות רוח והנה בא הפריץ, הגיע שטרי הפריץ לקבו את הכסף נכנסו לבית רואים אותו עם הכוסות רוח כולו יורד דם, הגב פצעים, חבורות היא אומרת לפריד שבעלי חונה הוא לא יכול לקום מהמיטה שבו השוטרים בידיים ריקניות הפריץ אמרו לסיבה הוא אמר מה זאת חולה יכלו לחקום מהמיטה תביאו אותו עם המיטה השוטרים באו יש לה את התפרץ אמרה אני יודעת מה קרה בטח הלך לנסות להשיג את הכסף תפסו אותו שודדים יקאו אותו ותראו מה גרמתם לנו היא אומרת אומרת תראו

אני לא יודעת מה קרה אבל כנראה שהוא הלך להביא את הכסף תפסו אותו שודידים לקחו את הכסף הרביצו אותו ותראו מה קורה כסטי דם היא בעלה בראש הפרית שומע את זה רואה עוד רגעים אומר אני מאוד מעריך את הטריך שטרחת למעני ובאת ומסבירה לי כתמורה לכך אני מעניק השנה את הפונדק בחינם אומר אבל אין די בכך תן לו את המאות של יבה בשבילך הוא לב מאות הוא צריך להחזיר את כל הכסף גם תרופות אז גם את זה תקבלי פסק הפרית בא לשוטרים להשאיב אותו לבית סכום

גדול של כסף אומר תראה מה יצא מהכוסות רוח גם קיבל כל כך הרבה כסף אה זה ראית שומעים לרב כן אותך >> זה כן שמים למה >> כן לך לאיחזקאל כן מאיר זכית אתה מה הוא זכר >> שהוא לא עושה מחלוקת מוותר גם אתה זכית בך תברח אנחנו פרק כ"ג פסוק יא בתר אחותה או ליבה ותשחט ערבתה [כחכוח] ממנה ותזנותיה תזנותיה מזנונ אחותה אמרנו שכל זה היה בשביל העולי איך קראו להם >> העולה >> העולה והוליבמה מה >> ההולה? מה? ההולה הגדולה וההוליבה ההולה אחותה אז

הוא מדבר עליהם איך איזה עוונות וואי וואי וואי אל בני אשור ערבא פחות וסגנים כלובים נבושי מכלול פרשים רוכבי סוסים בחורכם את כולם שלח לעסור לעזרה ויר כי נצמעה דרך אחד שתיהן וואי וואי וואי וואי שחקה זינתה בפועל צבאה בתוסף על תזנותיה בתר אנשי מחוקה מחוקה על הקיר צלמי כסדים חקוקים בששרה בששר שר וואי וואי וואי הוסיפה את הזנותיה אומר בראתה אנשים חקוקים על קיר צנמי אנשים שכשדיים מצויירים בצבע הששר מיני ציור אומר ראשי שם מן צבע חשוב אומר המצודות ציון >> חרורה אזו במותהם טבולים

סרח העודף ברשיהם מראה שלישים כולם דמות בני בבן כסדים ארץ מולדתם כל צלמי הכסדים היה במראה שרים ומושלים זה דמות היה דמות בני בבל שיושבים בכסדים ותעגב עליהם למראה עיניה [כחכוח] ותשלח מלאכים עליהם כסדימה חשקה בעבור מראה עיניה שראתה יופי צל מצולתם ויבוא אליה בני בבמשכב דודים ויטמאו אותה בתזנותם ותתמבם ותקע נפשה בהם >> מהם בטרל תזנותיה בטרל את ערבתה ותקע נפשי מעליה כאשר נקע נפשי מעלה לאחותה גם זאת תראה איזה איפה איפה הם היו עם ישראל ואיזה צרה משל לעבודה זרה >> בתרבה את הזנותיה

זה משלכ משל לעבוד >> תזנותיה לזכור את ימעוריה אשר זנתה בארץ מצרים ותע גבה על פילגשם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם ותפחדי את זימת נעורייך בעשות ממצרים דדיך נמען שדה נעורייך עד כאן רגע אפתח עוד הפעם מז אומר בן אדם היו לבני ישראל השיג לכן כוא אמר השם אלוהים יעניות כולכם משיגים קופץ אתכם אל תוך בבל ונביא תחו לראות תפל עם הארץ עשקו וי דבר השם אלימור בן אדם שתי נשים בנות הם אחת היו מה אומר רש"י תראה מדנן דינון כתרתן נשין שני מדינות

במרחב עם ראשי תיבות רוצה לומר שתי מלכויות באו מכניסיה אחת מלכות יהודה מלכות אפרים ותזננה בעת את נעוריהן כשהיו במצרים עמהם שהם הם ביותם במצרים מעכו המנאפים את שדיהן זה לא זה לא משל מה זה משל הלוואי שזה לא היה משניות אה היום זה פטירת רבי הרבי מסעוד הכהן חדד היה ראש ישיבת בת זכותי הגל עלינו גם רבי אברהם סלם הסבא של רבי אברהם סלם הזה אבא של רבי נתן >> שניותלאשמחל בת חיה >> אחל בת >> חיה חיים בן בן בימה ומרדכי אור בן מנקה

ושלמה ששנה בלנת כן פרק ט משנה חדק טוב דקת אדרבה יש כנראה מי שאומר אבל הפשט כן זהו שת שמש תהיה מוכן לכל א בחינ >> שבנחת שבנח מכירה תנור שנקב מעינו זה תנור שמוצד צמיד פתעין של התנור זה זה החור שעשוי בו כדי שיצא דרך העשן היה אחור מרוח וסתום בתקב שיעורו הנקב הזה שיבטל מתמיד בתין מלא קוש נכנס ויוצא או הפרך הפלך כוש של הפלך נכנס ויוצא >> לא מרד זה כבר יותר דק דולך כשהנקב יהיה רחב עד שהואכל הכוש להיכנס ולצאת בו ברווח

>> שאם הוא דולק לא יכווה רבי יהודה אומר שלא דולק לא צריך יכול להיות גם שלא דולק לא צריך עובר כשהוא דולק נקב מצידו של העין שיעורו כמכנס ויוצא שלא דולך ביהודה אומר דולך כנק מצידו רבי שמעון אומר מן האמצע המחלוקת מן האמצע אם ניקם באמצע נכנס מן שלא דולך מן הצד נקם מן הצד כלומר בדופן אין נכנס שיעור הנקב כנוקו שלא נכנס לנקב אלא ממש שווה אליו לכן היה אומר במגופת אחבית שנקבה שעורה כמנו מיצה שנהיה של שיפון עובח קשר השני בקנה שגדל בו שיפון

זה עשוי קשרים קשרים צריך שיהיה הנקב רחב כמו עובי הקשר השני של הקנה מן האמצע הוא נקבל במלופת החבית מן האמצע נכנס >> נכנס >> שיעור הנקב זה כמו הקשר השני שהוא נכנס לנקב מן הצד לא חייב אין לו נכנס שווה אליו וכן היה אומר בחצבים חצבים זה קדים גדולים חצבים גדולים שנקבו שעורה מלא מלא מיצה שנייה של קנה >> שיעור הנקב מוציא את החצבים כובש קשר שני שבקנה שני מן האמצע נכנס מן הסדל אין נכנס דברים אמורים בזמן שנעשו ליין חיות חצבים ליין אבל אם

נעשו לשאר משכין שמן דבש חלב אפילו כלשהו טמאין פעמי דברים אמורים בזמן שלא נעשו בידי אדם אבל הנקב מעליהן נקרא בו אבל נעשה בדי אדם אפילו כל שהוא נקע בו אם עשוי לאחנין שען כזיתים עשוי למשכין ומשכין עשוי לכך ולכך נתילין אותו לחומרו בצמיד פטיר ובכונס משקה פרק י >> פרק י פות לראות את הרב תודה רבה לא שכחנו אותכם רבי שלום לא שוכחים אותכם >> כל מצוות השם ישמרך שננו מאיר לארץ >> השם ישמרך [כחכוח] תודה רבה תודה רבה זכינו אלו כלים מצילים בצמיד פטיל

הנה עכשיו הוא ימנה אותם כלי גלים שנעשו מגדלי בקר, כלי אבנים, כלי אדמה, כלי חרס, כלי נתר, זה חומר. עצמות הדג ועורו, עצמות חיה שב ועורה, בים אבל הוא וכלי עץ הטהורים שלא מקבלים טומאה.

כל אלה מצילים בצמית בתירית בין מפיהם, בין מצידה, בין יושבים שוליהן, בין מותן על צידיהן, הם מצילים. היו כפויין על פיה הן מצילין כל שתחתיהם עד [כחכוח] התהום בליעזר מטמא >> מטמא >> לדעתו כלי כפוי על פי הוא לא מציל צריך שדווקא יהיה מוקף צמיד פטיל >> זה לא זה לא עוזר עוד >> שצריך להתפטל עליו כמו יש לך מצים >> על הכל מצילים כל הכלים הללו שהם אמרנו מצילים את צמיד פטיר על הכל כמך כל מה שיש בתוכם אוכלים משקין בגדים כלי חרס כל מה

שיש חוץ מכלי חרס המוכב צפטית שאינו מציד אלא על אוכלים ועל המשכין כל זהו אבל שאר הכלים מצילים הכל אני חשבתי שכלי צמיד [כחכוח] פטיס זה רק בכלי חרס אומר לא בעוד כלים כללים של כלים שלא מקבלים >> בסדר הגענו משנה בית מאיר או משה תפילת בית המדרש שבי אדוני מני ברמות שמחבר [צרחות] ור אלוהינו עלנופךנו שלא תצילנו מכל טעות מו נותן לנו לך ערוב כמה תזהר [צרחות] קטעמרתי כי אתדוני אדוניכם קודש אתציו שמיים וארץ כן נפתוח היום אנחנו דף מ מ מסו מים >> מה

>> אמרתי לרפואת א צופיה רות בת שולמין שאבא שלה התנדב בפלין צופיה רות בת שולמית ואפרים תנו לשמט הנה בצור רוצה לא אמרתי >> לא אמרתי >> אהרון בן רבקה בן ציון בן >> בן ציון בן מרים יוסף מר ציון מור יוסף >> בן חנינה >> שאול בן פיבי >> בועז בן בתס >> איריס בת אסתרזנגי >> יהו זנגי הכהן >> בן סביחה צל בן >> יוצל בן תופחה >> משה בן רוזה רבי דוד בן צל בן יפה שרה נתן בן חנה ורבי שאול בן פה

>> פרחיה בת >> פרחיה בת סלימה אתה חושב אתה עובר מקום מקבלים עוד פעם לא קפיד עליי זה גם ככה אפשר לראות אותך יותר טוב אפשר לראות יותר טוב אמרתי רב ש מסך גדול כ מסך גדול לא כזה >> לפתוח דף מ >> משנה דף טעל עמוד ב שתי שורות מלמטה اه يا השוחט לשם הרים, לשם גבעות לשם ימים או לשם נהרות לשם מדברות שחיטתו פסולה זה אפילו פסולה אבל מותרת בהנאה זה לא זה עבודה זרה ממש למה עליהרים אלוהיהם ולא ההרים עצמם אלוהיהם נראה את

זה אז מי ששוחט בהמה לשם עבודה זרה אבל למי להר אומר זה ההר הזה זה עבודה זרה שוחט אותו לשמו לשם ההר הזה שזה זה בשבילו עבודה זרה או לשם גבעות הייתה שמה איזה גבעת התחמושת או לשם ימים שעשה הים >> כן את הים לשם נהרות לשם מדברות שכל אלה שחיטתו פסולה זה נקרא שחיטה לעבודה זרה אבל מותרת בהנאה תכף נראה מהר בהנ >> במה א הה >> לא הבהמה הבהמה מותר למכור אותה לגוי בטח >> הרב אפילו [נחירות בוז] לעבודה זרה מותר בהנאה >> לא

זה לא נחשב עבודה זרה זה רק מדרבנן שלא יטעים אם היה ממש עבודה זרה >> בטח שאסור בהנאה נראה שניים אוחזין בסכין בוא נראה תכף מחכה אחד מצד זה של הסכין אחד מצד זה בשוחטין אחד לשם עבודה זרה אחד מכל >> מכל אלנו עבודה זורת האלה הרים גבעות ימים נהרות ואחד ישם דבר שקשר לךם סתם שחט [כחכוח] מסתם שחיטתו פסולה כן סתם זה לא נאסר בהמה לעבודה זרה אבל במעשה כיוון שפה שוחט הם לא נאסרים משום עבודה זרה אבל כיוון שפה הוא שוחט במעשה אז זה

נאסר >> אבל זה גם מותר בדכן גם מותר באדם גמרא הנה מי ששוחט את שם הרים אמרנו שחיטתו פסולה פסולה אין זבח מתים לא משמע כך דווקא אסורה באכילה כמו בשר שלא נשחט אסור באכילה אבל זבחי מתים זה נאמר קורבן של עבודה זרה וזה לא נאסר את הבהמה. אם ככה אתה מעמיד את את המסקנה שלך שזה הפירוש אם ככה אור מין השוחט לשום הרים יש בריטה מפורש במ ששוחט לשום הרים לשם הר לשום גבעות לשום ימים חסר פה לשום נהרות, לשום מדברות לשום חמה ולבנה לשם

כוכבים ומזלות לשום מיכאל השר הגדול לשום שלישור קטן תולעת קטנה באדמה כאילו מיכאל השר הוא הגדול שבבריות והתולעת היא הקטנה שבבריות. הרי אלו, תשמע מה הוא אומר?

זבחי מתים אסורים בהנאה. איך אנחנו אומר במשנה שזה לא נאסר בהנאה? זה רק פסולין אבל לא אסורים בהנאה. >> מיכאל שר מת שר חי >> חי בשמיים.

>> למה פסול? >> אסור זה עבודה זרה עשה את מיכאל. אסור בלתי להשם לבדו רק לכבוד השם גם אפרים עשו לא משנה למי לא אדם יגיד הוא שוחט לשם אפרים אסור >> יש מלאך שקוראים לו אפר >> בן אדם >> שם אדם אסור >> אסור >> לא מכל זה מלאך >> הריזמתים אמר הביה לא קשיה ד אמר להרד אמר לגדה הר מי ששוחד להר עצמו זה אין אין אז מותר בהנאה אסור הפסול אבל מותר בהנאה למה ההר מחובר לקרקע >> כל המינויים במשנה מחוברים לקרקע לא

נעשה עבודה זרה והם לא עוסרים על מה שמקריבים להם לא נעשה עבודה זרה השחיטה כיוון שזה ההר לא יכול להיות עבודה עבודה זרה אז אם הכרת לשם ההר זה לא היא לא רק פסול מדרבנן למה שהמי יטעו ויחליפו בהמה כזו עם בהמה שנשחתה לשם עבודה זרה של ממש וה הברתה שעשרה בהנאה דאמר לגדה דהר למזל של ההר זה לא מחובר המזל הוא הולך אתה יודע שהוא מסתובב בכמה מקומות >> זה המזל זה המלאך המלאך >> כן הוא מסתובב לפעמים היה אחד הלך לחפש את המזל שלו

כן בסוף הוא פגש אתה שמעת את זה מאיר >> הוא פגש את השר של המזלות >> אה שימח אותו מאוד אז ה אז הוא הלך ו >> הוא היה שמה בדרך הוא ראה איזה עץ אין לו פירות כל העצים בשדה הכל מציאים פירות ושלו לא מוציא פירות. העץ הזה הוא אומר לו הוא ישב שמה קצת לנוח אומר לו מה אתה עושה פה אומר אני הולך לחפש את השמזלות כי המזל קצה אומר לו תעשה טובה דחילה כשתלך לשר של המזלות תספר לו גם עליי שהוא עץ פה

לבדו לא גודל לו הפירות אומר אני אפגוש אותו ואדבר איתו המשיך הלאה רואה איזה נסיכה איזה יפה הכל כול אומרת לו לאיפה אתה הולך אומר להסר של המזל אין לו מזל אומרת חילה כשאמד הולך להתחתן כשת תפסול אותו תגיד לו שאני גם כן טוב המשיך הלאה רואה אריה פיסח אומר לו כשגם כן אומר לו אומר תראה אין איזה מזל יש לו אין לו רגליים אין לו אין תכילה כשילך לשר סופות מה מצא השער הוא שואל אותו, תראה מה נעשה עם ה עם העץ?

אומר, יש מתחת, תגיד לו לעץ, יש מתחתיו עון >> מטמון >> מטמון שאין כמותו. הוא הלך לפס את המזל שלו כסף אומר יש תחת העץ מטמון אין שקם אותו קח אותו לך לשם תגיד לו שיוציאו את המטמון ואז יגדל העץ אומר טוב או אומר במה נעשה עם הנסיחה היא גם רוצה אומר תגיד לה את הראשון שתפגוש תתחתן איתו מה נעשה >> עם האריה אומר תגיד לו כשימצא אדם בלי שכל שאכל אותו. אמר טוב הוא שכח להגיד על עצמו אתה מבין אז הוא רץ לעץ ואמר לעץ

ככה אמר לי אומר טוב בוא אתה תוציא את הכסף תק בשבילך אומר לו אני ממהר לנסיכה אבל תוציא את הכסף איזה טיפש מטופש ראיתם איזה מזל הוא הלך כבר ליח >> לש אומר את הבן אדם הראשון תפגשי תחתני איתו אומר בוא תתחתן איתי אתה אומר אומרת לו לא אני ממהר לאריה הלך לאריה סיפר לו את כל הכוחותו ואומר באתי עכשיו אליך אומר מה אמר לי בשבילי אומר כשרי אדם בלי שכל תאכל אותו אומר איזה שכל יש לך אתה ראית כל זה הביאו לך מהשמיים הבאת למזל

של ההר >> מר אתה יודע זה היה במר כמה עשה [‏צחוק] >> עוד שמו לבעלו איפה הלכ >> אז זה עבודה זרה דיקמ דקתנה דומיה דמיקא זר הגדול אתה רואה שם עמינה גם הוא לא מחובר זה כן עבודה זרה מכאן זה שר אז השמ מדבר שהוא מדובר בשחט להר עצמו לא אלא למזל איך איך >> מיכאל זה שר מי מי אמר אמר לך שפה מדברים אם זה לשר זה מועיל כמו שראית מיכאל זה מועיל גם השר של ה >> של ההר >> השלשול קטן הזה מה

זה השר של השלשול הקטן >> שואל את זה מה זה הולך מה אתה רוצה ממנו >> גם שם מה >> לא אבל הוא הולך השלשול >> בהמה זה לא נאסר >> נכון בהמה לא נאסרת זה שהוא שולד והוא אין הנאסר משום עבודה זרה שדרשו רבותינו שהעובד בהמה אסור להקריב אותה למזבח שבעל חי אינו נאסר על ידי שעובדים אותו מכל מקום נקרא עבודה זרה והקורבן שמביאים לו נאסר >> אלא שהוא עצמו אינו נאסר >> יש מוקצה בין האב >> הן נזבח את תועבת מצרים ולא זכרונו אתה

לא הבהמה שלהם זה עבודה זרה שלהם >> יש מוקצה בין האבד >> אבל היא לא נעשה סרת >> כן למה לא אותו דבר על ההחר אפילו שהיא לא נסתה השחיטה של עבודהז >> כן זה לא זה לא הולך זה מחובר יש כללים אם זה מחובר זה לא תופס אמר אבונה הייתה בהמה דרח חברו רבוצה לפני עבודת כוכבים כמה ששחט בסימן אחד השרה סבר לה כידם אמר אולי אמר רבי יוחנן שם הוא משתחווה לבה חברו לא עשרה למה אדם לא עוסר דבר ש שלו בכל זאת עשה

במעשה עשה רע את שלו שלו >> אה כן עוד פעם אמר רבונה הייתה בהמת חברו >> לא חייב שתהיה ריבוצה מוכנה >> מוכנה לשיטה >> כן ריבוצה מוכנה נכון כל שכן אם הייתה עומדת וכולי לפני עבודה זרה כיוון ששחט בסימן אחד לשם עבודה זרה שעומדת לפניה עשרה >> למה הוקרבה לעבודה זרה מעשה אפילו שאמרו שבהמה שוקצה לה לקרב לעבודה זרה אסור להקריב למזבח שמידות לא נעסרת >> בעצם המעשה הזה >> עשה נעס סן זה נאסר >> כי העדה אמר אולי אמר רבי יוחנן לפי שאמר משעבד

לבה חברו לא עשרה סמעשה עשרה מה שואלתי רב נחמן רבונה שוחט חטאת בשבת בחוץ לעבודת כוכבים כלומר מחוץ לעזהרה בשביל עבודה זרה חייב שלוש חטאות למה שבת >> שבת עבודה זרה שתת קדשים בחוץ אז השוחט חטאת זה נחשב כשוכט בהמה שהיא לא שלו, היא של גבוה לא של המקריב והיא אמרת כיוון ששחט בסימן אחד אשרה בבהמה שלו שלו השחטי חוץ לא לחייב היה צריך להתחיב למה כבר שחט סימן אחד שם עבודה זרה נשרה בהמה נפסלה לשחיטה אז מה שהוא ממשיך ושוחט זה מחתך בעפר אתה מבין

זה לא לא חייב עליה שוב שתקדשי בחוץ כבר היא לא של הקדש נעשרה בהנאה חתך בעפר זה לשון זה חתיך בעפר זה קצת לשון אמר רשי ש עפר עבודה זרה כמה שזה ראית אדם חותך עפה >> כאילו זה דבר שלוש כזה >> הכוונה זה חול >> שהוא חותך בעין טעם כמו פול גז מחדי רב הונה כמן אמרה לשבעת קאולהפ >> סליחה תרצ את הגמרא אמר פפה אכב בחטת העוף הסכינה כולו בעדה דדקת יפה מה שאמרנו חייב לשחידת קדשים בחוץ זה חטת העוף הכשרה בסימן אחד אז

הכל בא בהדה עד הדידה >> אפילו שזה >> שלא עבודה זרה עד סוף הסימן זה כן כן ואז כבר נעשה שחיטת קדשי מושלמת בחוץ וגם עבודה זרה הכל ביחד בה עבודה זרה זה לא לפני שעושה רוב סימן >> עשה קצת אפילו קצת עשה בחס המליקה בחוץ חיצה >> כתוב עושה במק אבל מה רגולה אחד בא סימן אחד נכון >> זה בהמה >> בהמה אז אפילו שאין לך הכשר שחיטה בכל זאת זה הוא חייב עלזר >> נכון אבל לא שכוט החוץ >> לא חייב כל הס >>

בגלל שהוא חיב לעבוד את הזוהר זה כבר שכו חוץ >> טר שזה חטת אוב שזה גם שכוט >> לא שבחת טוב צריך רוב סימן אפילו פחות מרוב סימן למה פחות >> זאת אומרת בבהמה אפילו סימן אחד נס זה לאשר שחיטה לא צריך סימן אפילו שמעשה כל דור עצם המעשה כבר עושה אותו כן כנראה זה לאבו דווקא סימן אחד דו דוקצי >> כן כן בהשר של הגמרא תראה כלום זה קשה >> למה אז איך זה מתרץ אזחת טוב זה לא מתרץ בהתחלת הסימן הראשון כבר >> למה

כיוון שזה בהחזרה במעט סימן אז כולו בעדי קעטה >> למה פחות מחצי סימן כבר נאסרת שזה שוכחת חפ >> לא כנראה היא לא נאסרת עד שיעשה חצי סיבה בהתחלה זה לא נסגמר תשאל בוא תמשיך מכדי רב הונה שאמר שוחט סימן אחד לשם עבודה זרה בבהמה שילו שלא עשרה כימן אמרה לשמעתה כעולה שהמעשה עוסר אפילו בדבר שאין שלו ועולה שאמר ועשה מעשה השרה מעשה כל דוקה אמר שאפילו אם שחט פחות מסימן מיד שהתחיל בשחיטה מעשה קודו יש יש מעשה כל דהו זה צריך להיעסר לדעת רבונה ואפילו

[נחירות בוז] אם נעמיד בחטת עוף קודם גמר שחיטה כבר נעשרה בהנאה וזה לא של קדשים למה חייבים מנע משום שחיטת חוט אלא ואומר בגמ מר זבחה ועובדה באמת לא מדובר דווקא בחטאת העוף >> אלא אפילו בבהמה >> והוא אומר >> ש >> עד סוף כן בעבודה זרלה עד לסוף השחיטה לא התכוון לשם עבודה זרלה לא נאסר רק לסוף השחיטה ואז הוא מתחייב בשחיטת חוץ ומשום עבודה זרה ואז הוא מתחייב גם משום שבת הכל בא ביחד כי מריה חטאת שמעינן כל זבח אם מדובר שבגמר זה בכל

ז עובדה למה נקדבר דוגמת חטת מה צריך להעמיד בדבר שחיטתו בסימן אחד כחטת העוף היה מובן למה אמר חטאת אבל לא צריך להגיד חטת העוף גם בהמה אז כל זבח לא חייב חטת מהיר חטאת שמינן זבח כל הקורבנות אלא אמר מוזות משמדל בפפה באמת בחטת העוף מדובר בחטת העוף ולא נעשה רק בשעת שחיטת קדשים בחוץ במה זקנה כגון שהיה חצי קנה פגו מהיף >> והוסיף עליו כלשהו גמרו זה יפהחוץ >> הוא בעדה דדדי כעתיה יפה כמ חכמים אומר בגמר בו עובדה עתיקנו זה עובדך הוא אומר

לבהמה הוא אומר לה בז עובדך >> לא יכול להיות לא עובד את >> גידלתי את הרגל שלהם ועשיתי סופית לא יודע שמה >> כן לא יודע אמר פפאל דמר אבונה סימן אחד אם לא היה אומר אפילו סימן אחד להביה חטתיוטה לא היינו יכולים להגשות על על עולה. למה?

מה היינו בתרצים? מה עם מעשה? מעשה רבה שמעשה שאדם עושה חברו דווקא שחיטה מושלמת אבל תחילת שחיטה לא נאסרת בשום עבודה זרה. זה היה מובן הטעם חייב שחטת קדשים בחוץ לא נאסר רק אתה שחיטה ואמרפיל ואמר אבונה בהמת חברו על ידי מעשה להביע חטת ובתה לא היו יכולים להקשות מה הייתמה דידה מצא השר חברי לא מצא השר לכן כון שקדשים הם לא שלו הם לא נאסרים לכן אין חייב עליהם משום שחיטת קדשים בחוץ זה שלו לא שלו לא שלו >> פשוטה נכון אם לא היה עומר

אבונה שעושה דבר שאין שלו במעשה כלשהו לא היה קשה מה באר פפה לחדש מה עודת כנדקנ לכפרה כדידי דמי אה כמה שעלן תצאת הגמרא לעניין זה זה כמו שלא כיוון דקנלה מקדיש לכפרה אז אפילו אם נסביר שאין אדם עוסר דבר שאינו שלו אפילו כשיעשה מעשה אז למה לא עשרה בהמה מחמת מעשה עבודה זרה הרי שלא היא לכן כמה שענם שרק מחמת שסבר אבונה שאדם עוסר במעשה דבר שו אז קשה עליו אבל בלא זה אין קושיה למה למה הקדשים הם לא נחשבים שלו של השמיים >> אפילו

שזה חטת שו מעשה >> זה הכפרה שלו >> כי זה לא שייך לו >> לא זה כן כפרה של זה כפרה הלכת שימן נעץ רב נחמן רב עמרם רב יצחק נחמן עמר יצחק אה רב נחמן רב אברהם רב יצחק אמר אין אדם עוסר דבר שאינו שלו >> אפילו ידי מעשה גמור אז זה לא כמו רב הונה >> אתה יודע זה משהו פלא איזה עושים סימן ואחר כך אומרים נחמן רמרם שלא יגיד את הסימן הזה יגיד אה שדם יזכור את השמות את הסימן >> אין אדם מוסר

דבר שאין שלו תראה יש פירוש אחר ברשי ראית >> על מה >> על זה אין אדם עוסר דבר שאין לו שלו אפילו ידי מעשה גמור לא כמו רב הונה שגם הם מודים במעשה גמור כשחיטה שלמה לא חלקו אלא במעשה קטן כתחילת שחיטה אומר הרמבן והרן מיין תראו זה הוא דעת רבנו חנן אין שאף ניסוך אין לו נחשב מעשה גמור שהרינו ניקר במים שניסחם לא משתנה המים לא השתנה >> [נחירות בוז] >> מטבעי השוחט חטאת בשבת בחו בחוץ לעבודה זרה חייב שלוש חטאות ככה אמרו למעלה וכמינן

למה נקתה בריתה דווקא חטאת בחטאת העוף ובחצי קנה פגום יפה מאוד טעמה שלברתה שחיה ב שחיטת חוץ למקדש לחטת העוף הוא דקולו בדדיד כעתיין כמה שזה חצי קנה פגום אז הכל הטום השחיטה הזה >> תהפוך דף מ איזה >> אבל זבע אבל שער זבח לא חייב עליו משום שחיטת קדשים בחוץ למה בתחילת השחיטת עבודה נאסר והיא אין אדם עוסר דבר שאינו שלו אפילו במעשה יריה חטאת העוף אפילו חטאת בהמה הרי חייב משום שחיטת חוץ למה לא נעסר את הבהמה קדשים זה לא שלו אדם לא עוסר

דבר תרצת הגמרא כמה דקני לכפרה כדידי דמיה לעניין זה זה כדידה למה בנאסר הבהמה למה כל זה הוא זה כמו שלאפר >> למה למה אז למה אז למה בחטור >> כתוב אברהם >> כן אבל זה עכשיו שלו >> מה קרה אמרנו תני כפרה חמה תכפר שלו בסדר שלו זה של >> אז למה הוא חייב בנ למה לא אמרת חטא חט אתה לא יכול כי זה לא בג זרה זה הראשון מצד שזה לא ש >> אה מצד ש אז גם חצות זה של מצד כפות >> כן

ביחד שלוש >> רק בחטת העוף זה בבחת זה לא בחז אחר הזכרה של חמיום או בלילה בלילה כוד ג שנים אוטובוסים מיוחדים ול הלכות יב סימן רד הלכה יב גמרתי את הפרים מה אתה יכול להמשיך צך לשבת כי אני לא עושה כלום גמ >> לא גמרתי את הבפרים אמרתי >> אה אזבי מחר עוד שני אביא מחר אני הרבה >> כל שהוא עיקר וימו תפלה מברך על העיקר ופות את התפלה בכל דבר שמערבים אותו לדבק זה קודם כלל אחד עיקר ואמות תפלה מברכים על העיקר או פותחים

את התפלה אבל עכשיו בכל דבר שמעריבן אותו לדבק או כדי לתן ריח או כדי לצבוע תבשיל הרי זה תפלה רק רוצה לדבק אותו או לתן ריח לתבלין או לצבוע אתה תבשיל כמו אתה עושה קורקום אבל עם ערב כדי ליתן טעם בתערובות תבין מין דגן הרי זה עיקר למשל הוא הוא שם את השניצל שניצל עשה לו איפ >> ציפוי של פרורים אבל אם רב כדי ליתן טעם התערובת הרי הוא עקר פקח מיני דבש שמבשלים אותם ונותנים בהם חלב חיטה כדי לדבק.

לא ראיתי את זה אף פעם חלב חיטה ועושים מהם מני מתקה. מה זה? מה זה חלב? אני לא יודע מה זה חלב חיטה.

זה סולת מה זה ועושים אינם מתקע אינ מברך בור בני מזונות מפני שהדבש הוא עיקר ונראה להם רב כדי לתת בהם אתבת שהוא עקר דווקא שיש לו ממשות בין הדבר שנותן טעם אבל בשמים שנותנים לתוך המרכחת אף פי שהם ניתנה טעם הם מברכים עליהם זה ביתם ומעות אבל בי שנותנים טעם לכן היום יש אתה יודע מזהר אני מסים אותם בתבשיל זה הכי טעם טוב לכן נוהגים שלא יברך רק על המרכת ולא על הבשמים שבהם הוא לא זה אולי עוד מעט הרב יפרט את זה אומר בסימן

רח הוא מפרט אותם >> אה ריב כל דבר שהוא מסופק בבריחתו ברך שהכל זה כמו אין דרך לדעת מה זה הנה הכומר כתב ערוך השולחן צריך לומר שהחידוש הוא שאף עם רוב הפוסקים מסביר עלי לברך ברכה מפורטת בכל מקום מברך מספק שהכל אך כף החיים דווקא בספק אם נברך עם לא הולכים אחר רוב הפוסקים אבל בספק מה לברך בזה הולכים אחר רוב הפוסקים וין שם שכתב כן עניין יין מבושל צרף שלא אל כך כברכתו ויתכן שלמעשה לא היה מורה כן בבחי עוד הלכה סימן רה על

הירקות מברר בורא פרי אדמה ואפילו בשלם בשם >> וכן כל פירות וקותניות שטובים חיים ומבושלים וברך [נחירות בוז] עליהם לאחר בשודם כברכתם מרויה להם קודם שבשל אבל קרע וסלקוב כיוצא בהן שטובים מושלים לא טוב חיים כן מעכרוב זה כן כשם חיים מברש הכל אחר בשולה בברי האדמה בטומ שומים וקרתי שהם כשהם חיים בורא פרי אדמה לאחר בשלם שהכל אה למה למה דמחשבה נשתנו לגריעות אפילו בשילם אם בשר נשתבחו אין השבע מצד עצמן אלא מחמת הבשר שבהם ולכן זה שהכל מקר כי אפשר לאכול אותו שהוא לאכרים

האלה לא אבנים >> בכלל לפי הארי לא אוכלים קוט א >> חיים יש בזה הרבה מחלוקות בעניין של השומים שומעים הפוך דקה שכל שהם חיים שזה תשც ש רגע מה >> בשום בצלים [‏צחוק] שתנו לצת טעם בתבשילך עליו שהכל הכל >> ירקות שנשתל בתשית כדי לירקות עצמן >> למדתי מה זה >> בצל מתוגן אני קורא למטה שברכתו ב פרי אדמה תיגן הבצל כדי להשבי מרק בצל מבצלים מתוגנים אומר רבי שלמה זן מנובח תברך עליו בורא פרי האדמה מה עכשיו מה אתה מברך על מרק ירקות בפועדך

על ירד >> האם זה תחום >> כן אבל בצל גם בצל בדמה >> כן היום יש לך המרקים היום זה מודה חדשה זה עושים תוחנים את את הכל וזה בא לך כזה א זה לא חדש זה כל שהכל לא >> נהיה כמו זה כמו מיץ כן מחלוקת >> מעוב הראש אומר הפרי בפנים יש חתיכות אה גוף הפרי שקוף הפר אנחנו כל כך מרק שיש בו ירקות ובשר ואוכל רק הירקות עם המרק בריקת הירקות פותרת למרק >> כתב שנבורה עות יג שברכת הירקות פותרת למרק שהמרק תפלירקותם

הבשר >> ואם דעתו לאכול לא הוא לא רוצה לאכול את הבשר עם דעתו לאכול המרה כגון ביום קר שהוא שמא לפעמים גם המרק עיקר כותב שאם המרקסרי את המרק צריך שכל לא נפטר ב >> נכוןצ >> כתב האר לציון פרק [כחכוח] יד הלכה לא שאם אם ברכת המרג בתורת ודאי כגון שהתבשל עם בשר צר יברך על המרק יפתור ירקות של הכל >> אין כי הבשר שמה >> אם נתן במרק אבקת מרק היום הכל הולך עם אבכות גם מה שיש לכם אתה עושה אותו סמיך וזה זה

הכל חרות לא >> תלוי מי עושה אותו אה כן בבית עושה טוב אבל שום בית >> אני אברך על זה אדמה >> על שום >> מבושלת היום כמעט שהוא חי זה בריא אבל שום חי זה >> מה לא בריא שום חיזה שקידי מרק עכשיו מרק שקידי מרק נראה לדעת המשנה ברורס דשר אפו הדוף שנין תחילה עגר נתנו עליהם המרכת בכוונתו לאכול שניהם לברך על שניהם שגם צריך לברך על שניהם כן כתב חוט השני שאם שם הרבה שקידי מרק אז מה גם זנות וגם שהכל לך משהו

אחר הכי טוב הרב קדורי היו היה מדבר איתי בשביל בליל השענה רבה הם עושים הם עושים פתיטים כאלה >> שרי >> אהזה שרי >> כן נכון שערי הם אבל הוא אומר לי שהיום הוא אומר להם שיביאו אורז מנגוריון זה >> כן אומר זה זה אומר זה למה זה סימן של גשם כמו טפים אתה יודע גם אשכנזים יש להם כזה אתה יודע את זה הרב דם א פסח הם משמים אז >> קרי זמח >> לא זה לא קמח >> זה לא קמח זה טיפות של ביצים שקדי

מרק זה לא מזונות כן בטח >> שלם אתה מברך למה אדמה ירקות אם עשו את זה מקמח תשקידי מרק >> זה מקמח אה [כחכוח] >> כן כל שבת מביאים פה עוגות הוא שואל אם זה מקמח עם קמח >> מה זה כל שבת >> תביא פה עוגות אתה אתה שואל אם זה התמנה של לוי >> הוא שואל אם זה של קמח אם זה עשוי מכמח הוא שואל אותו דווקא בזמן האחרון אתה לא שואל זה עשים מכם אחים יש כמות קמח בשביל הברכה לאכול שיעור את יודע רק

טרוס >> לא הוא רוצה דברך אחרון אחרונה רוצה לפעמים את עושה קמח >> אין לי קמח >> אני יודע אני יודע שמח אותו >> אני גם רוצה לשמח אותך קרי זלך קרי זה קרי זלך זה שהכל >> כן עושה עם המרק המרק זה גם שהכלז זה שהכל זה בעיה >> קריזי בסדר >> אנחנו דף קד הלכה ז הלכות תלמוד תורה היה מנהג המדינה לקח מלמד תינוקות שכר נותן לו שכרו חייב ללמדו בסכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה רואה כל התנך הוא יודע לקרוא אותו יפה יפה

צריך להתורה מיוחד מוחד שידע ללמד את התלמידים איך לקרוא בתורה איך הקריאה בדיוק לא לא כן אתמול למדנו פה על הקייקים שמעתם ב הם נהנו שאני אמרתי להם איך אתה גם כשאמרת הצילו זה גם בעצילו לא רציתי להצחיק אותם חיים >> שהשם ירך עמך בטוב >> אמן >> אוהו הולך >> מקום שנגו ללמד תורה בכתב בסכר חבוד הרב מקום שני נהגו ללמד תורה שבכתב בסכר מותר ללמד בסכר תורה שבעל פה אסור למדתה בסכר שנאמר ראה לימדתי איתכם מה אני בחינם לימדתי אף אתם בחינם למדתם ממני

וכן כשתלמדו לדורות בחינם כמו שלמדתם ממני [נחירות בוז] לא מצא מי שילמדו בחינם ילמד בסכר נלמד בסכר שני אמר אמת כני יכול ללמד לאחרי אמר ואל תמכור עלמטא אסור לו ללמד בסכר פי שלמדו רב בסכר כל איש מישראל חיה בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל ניסואים השם מצילנו בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו אפילו אני הם חזר לבת אחים אפילו בעל אישה ובנים חייב לקבוע עליו תראה בעל אישה ובנים זה יש לו הרבה טרדות אה חייב לקבוע לו זהמה

ללמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה אתה יודע זה אומר הדורת הדברי תורה נמשו לחלב אחד הטעמים עניין נמשו חלב אפילו >> כן נכון זה עוד דבר אבל [כחכוח] אי אפשר אי אפשר להגיד תשמע אני אחלובה הבהמה רוצה שיחלוב אותה היום לא יכול להגיד מחר כל יום חייבים לחלות את הבהמה אי אפשר לחזור מחר לכן נכתבו נמשי לחלב כל יום חייבים לחלו אה אצלכם היה בעיר העתיקה היה [כחכוח] לכם בהמות לחלוב עזים לאיו >> ערבים היו באים כן ולבית עם העז >> ונותנים אחרים

חלב כן >> אבל לא היה פרות עם חלם >> זה יותר טוב עז גם פה היה >> כן אז אם היו באים לבית >> פה היה הרב שרבי היה רוצה חלב אז היה אומר לנו תלך לאדם פה ביחידה אני איך קראו לו אני אגיד לך א היה גר כאן באגריפס באמצע וירידה למטה אה שוכחתי את השם שלו זה שם ידוע >> לא לא אומר תלך אצלו ותסתכל שהוא חולב לך הוא יהודי אבל לא שיביא לך טרי עכשיו שהוא חולב לך את זה תסתכל ותביא אתה את

הכלי לא תיתן לו שום כלי אחר שיביא לכלי היה מקביד זה כן אז היינו לא אנחנו רוצים לראות רק ככה אז הוא אומר אתם של הרב שרבי אה כן אבל אני לא הייתי מתווכח איתו רבנו נותן לו עוד קצת כסף אומר לו אל תעשה בעיות תן לי להיכנס אני אראה שהרב יהיה שמח אני אצלם לך זה היה שמח אחר כך לא היה הרב שרבי היה רוצה חלב היה בבקבוקים היה חלב בבקבוקים אבל הוא לא היה היית מביא לו לרב שרבי אם הבקבוק לא נקי אין בו

נקודה אחת שחונה הוא לא לוקח אותו אנחנו אומרים לו כבוד הרב זה הבקבוק מלך מלוכלך החלה בפנים נקי אומר לא תחליף אני מה הייתי עושה אז מביא טילפה בסבון רוחץ לו את הבקבוק וזה מביא לו את זה אומר אתה יודע להביא לי את זה הוא היה רוצה רק שיהיה נקי נקי איזה צדיק היה עכשיו כן כן, גדולי חכמי ישראל [כחכוח] היו מהם חוטבי עצים, מהם שואבי מים, מהם סומין, אבל פי כן עוסקים בתורה ביום ובלילה. ואין מכנל מעתיקי השמועה. איש מפי איש מפי משה רבנו. זוהר

זה הכל חליפה.

זה חליפה אתה יודע קובע וזה עם הרב אתה ביחד צב [‏צחוק] [כחכוח] >> נכון גם לי יש כזה דומה מאוד יפה לו תראה זה לא החליפה זה ה נכון >> לא תמת חליפה >> עד אם אתה די חייב אדם ללמד תורה ללמוד תורה עד יום אותו שנאמר אופןסור מדבך כלמך כל זמן של עסוק בלימוד הוא שוכח אוה חייב חייב לשמדתו שליש בתורה שמכתב שליש בתורה שמעלפה שליש מה שליש בתורה שמכתב זה הרבה הרבת מה >> עד שיהיה רגיל בזה עד ש עד שמכיר אחר כך כבר

ושליש בתורה שבעל פה הוא שליש ימים יסכין חרי דבר מרשתו ציד דבר מדבר מדמן דבר לדבר זה הגמרא בדין במידות שהתורה נדרשת בהם עד שידע איך הוא עקר המידות איך יוצא האיסור מה מותר כיוצא בהן בדברים של פה השם בעניין זה הוא הנקרא תלמוד כיצד היה בעל אומנות והיה עושה במלחתו שלוש שעות ביום ובתורה תשע שעות תשע אותן התשע קורה בשלוש מהם בתורה בשביל מכתב שלוש שעות בתורה שבעפם שלוש שתבונן בדעתו להבין דבר בתוך דבר בדבריך קבלה בכלל תורה שבכתבן פירושם בכלל תורה שבעל פה והעניינות

הנקראות פרדס בכלל התלמוד פרדס כמה >> במחים אמורים בתלמוד מה שואש מה שאני אומר כי לא >> במי דברים אמורים תלמודו של אדם אה הנה אבל כשיגרל בחוכמה ולא יהיה צריך לא ללמוד תורה שם מכתב כמו שאמרת כבוד הרם ולא נעסוק תמיד תור שבע פיקר בעיתי מזומנים תורה שמכתב דברי השם עק כדי שלא ישכר דבר מדברי תורה לפני כל ימם לתלמוד בלבד לפי רוחב ליבו וישוב דעתו אישה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אין לה שכריש כדי שלא נצטות חוש דבר שלא מצווה עליו אין שכר

כסכר מצווה שעושה אלה פחות ממנו על פי כן יש לה שכר בציבור חכם שלא ילמד אדם את ביתו תורה כמו מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת תתלמד והן מוציאים דבר התורה לדברי הבי לפי הניות דעתן אמ חכמים כלומד את בתו תורה כאילו נדפלות פורים בתורה שבעל פה אבל תורה שבכתב לא ילמד אותה לכתחילה ואם למדה אין לה כנתות צריך ללמד אותה הלכות וזה אם השלוש הישיבה הייתי יודעת כל אורחיים הלכות הלכה הלכה שואלים אותה משהו אומר אומרת איך אומרים חכם בערקת סחי >> סתי >> שתי

>> סתיי כן אומר סתיי חכם יעקב חיים סופר סתי היה חכם ימין נמוך מורבי זה הרב חזי בישיבה האחד הבנות שלו מתחתנות לומד איתם כל מרן הלכות של אה זה עם כל הנושא כלים הלכה הלכה כולם חייבות ללמוד אצלו הבנות שלו מגן >> כן איתם דבר דבר הכל אומר צריכים לדעת את זה טוב טוב יושב איתם למדות גם פה נגד >> כן לא יודע מה בכללית >> נה נה נה דף שב ועוד אחי תורה כל תריק פחודין דודת זה שמע עולם עולם שמ שכרמע כאן גענו

נכון >> ובגיד אין עני אל מן התורה מנסות שני להביא אל עינוי דבר עני הוויה תמי אחינו בן מלחסד את העיניים חובה אלא מזדע ככ בלא טער טמא ומה כד שותים ב טמא לברכה עד מטער לבדחה מלגב ומלבר כל שכני דוי וגינדה מים אחרונים חובה ורז דקדשתם אלו מים ראשונים הייתם קדושים מים אחרונים כקדוש זה שמן קובל קדוש קדוש קדוש השם צובאות הופגים דתקדשתן משתמודעה דעתון בני דקדושברך הוא דוד לך תהיה בנים אתם לאדוני אלוהיכם תשיעה לברכה וכמו אמר מתין ס דברים נמרו בכובר ברכה בענן

אינון עטוף הדחה שטיפה חי מלא מקבלו בשתו ידיו נותמין צקוב הקרקע טפה נון לה בום שגרום נתן להשבתו ועכשיו אין לנו אל ארבעה שאין הדחה שטיפה חי מלא ויש [נחירות בוז] אומרים חי מן החבית ויש אומרים חי הכל שלהם ששבירתו זוהי זוהי מיתתו כלומר חי לא מחשבור הבן שלך היה פה היום התפלל איתנו הבן שלך התפלל שחרית איתנו ת לו כמה מילים שיתן שיעור אתה רוצן שיעור פסך אתה אדוני אלוהינו שקטיר רבותינו לפניך את כתורתמים זמן שב אשרית אותם משה כך כתוב בתורתך ויאמר אל משה

קח לך סמים פשמים בד ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושחלת ח משה קח לךמים זכה בבדה בקמר יהיה בבק ויאמר יהיה בבד ויאמר הזו הוזנו אז העדות אשר קודש קשים על האחרון כתבים בבוק אהרון רבנן בטום הכנים 300 כי אם מני בכל יום אחת שלושה מנים מתרים שמהם מהם לחוכורים החזירן הם חתשת בערב יום הכיפורים כדי צד הלכה מן הלכה סמנים היו בנו הן הצורי והציפורים חן ונשמיעה שבקום שעש כילופה שלא שמפסח תקע רבי אב כיפ ב ש כדי לשפ מכניס מקדש מון

תניה שהוא שוח אומר הדרך נש יפה בסמים חצי שבע שמדה זה הקה מד כי שרצח חס חמ 60 א נותן בעטוב של דבש אדם יכולים בדבש כל דבש לא תקטיר ממנו שדו יאמר עלהם ישראל ביהם אם כן עשו מנחה מעד צורי מעדות בוטנים מושכדים ויאמר עליהם מושכים ויאמר עליהם ישראלים ויקר משהם משכו שת מזוזות בן אדם בסף אתם צבר ששמע תם את הדבר הזה לחניך על עולם היה כתב שתכם ב שם את העבודה הזאת תור לכם בניכם העבודה הזאת ז פסחדוני מצחו ואז רחבת העומק שעשה

את מנורה ירך וקנ גב שלושה קנים יוצאים מציד שלושה כניהם אן עולם מצדה אחת ושלושה כניהם אן עולם מצד שני שלושה הגבים משוכדים אחד גדול של הגבים משוקים קנה אחד גדול צמנור מנורה ארבע שכתוב שצור כולם עשה יודע שמחה אמר יודע זה קר זהב עשה אותם כניך אדוני להושע לנגח להושענג חן עליה בפחצ תליה אשמגפה משה פה נעצם ויאמר משה אנו צך בסדך כצו אשר ואני אני אשר עוזך רנב בוקר חסדך >> כית מסגב צרדיצ חוזך ואני אשר עוזך אני מסרצ לא מנסח אלוהים ארץ >>

עמוד פנחס ויפן עצמנו עונו עלינו עלינו צורך אלך בניך סמון אליך רעך כנך צלך שמך בכל דכך כפיים ממך חמצא חילה חיה חסר חפחש בו חשוב היופי אדוני צבעותנוש ענה בכורה גדול קבל לאט לאט לאט לאט אורך ימים בריאים שמחים כל יום קבל נג קדש על הדרך אחר שבתנו דעת עלמות ה רצון מלפניך אדו אלבותינו שבזכות כת פסוק בתיבותיו חינו שלח ישראל שמותכם ד שמחשם חי ש משחיטים מכגים קדש חושך מתי צפך גדי שברך לאבותינו הקדושים מציעק משה וא שבוע יברך בתוך כל הקהל הקדוש הזה

הם הקדכם בנ >> בריאים שמחים הצחות ישועות נחת גם הרב שלפש טובים וכן ר