📖הדף היומי מסכת זבחים דף פט📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א כב כסלו תשפו

איך אשכנזים יודעים מרוקו? ריבונו שלי >> אלופים >> כן >> אה כן מי שקבורים אשכנזים >> יודע שרבי דוד משה זה רבי דוד במשכנז >> כל הצדיקים הם אשכנזים אבחיים אבל >> אה השם ישמוע אותכם העיקר שגם אני אזכה להיות טוב. בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום השישי בשבת קודש כב לחודש כסלב.

הנה בעזרת השם השבת המלכה פרשת וישב. איזה זכות גדולה לומדים בה. איך צריך להתעניין בשלמו של כל אחד? ובפרט כשרואה שיש לפעמים אדם הפנים שלו לא כל כך נחמדים היום תגיד לו אבו מרטין פניר איך אתה מרגיש מה שלומך וככה לתת לו אה זה מצב רוח טוב היינו אצל יוסף הצדיק שהוא היה בבור שמו אותו במצרים ראה את שר המשקים ושר העופים והוא שואל אותם מדוע פניכם רעים היום מפה אדם ידע לו שצריך להתייחס לכל יהודי, לכל אדם, לתת לו שלום.

איך הגמרא אומרת בברכות דף ו' אמר רבי חלבו, אמר אבונב, כל שיודע בחברו שהוא רגיל יתן לו שלום, יקדים לו שלום. שנאמר בקש שלום ורודפה. ואם לא נתן לו ולא החזיר נקרא גזלן. שאדם מקבל חברו בספר פנים יפות, איזה זכות זה?

לתתח באדם ידע לו באותו מידה שהוא מודד מודדים לו אני יוסף >> השם ישמברך אז לכן אומר כמה זה דבר גדול ה שאדם רואה את חברו ובפרט שהוא הגיע חדש אין מי שיתייחס אליו וככה הוא אומר לו מה שלומך ואיך אתה מרגיש והוא הולך אליו ואומר לו בוקר טוב הרבה דברים לפעמים אדם מציל נפשות בזה אדם הוא בא לאיזה ישיבה הולך לאיזה עבודה ו ואף אחד לא מכיר אותו ואם אתה בא ואומר לו בוקר טוב מה שלומך מאיפה אתה מה אתה צריך מה נביא לך אתה

מביא לו איזה חלב בבוקר זה דבר גדול אני הייתי נוסע במוניף בא לישיבה פעם כל בוקר המוני היה אומר לי, אני צריך לאסוף מישהו מפה מ מהשמתאות פה גם כן. אתה מוכן שאני עושה עלי אותו לאט? אמרתי לו כן. אז הבן אדם הזה יוצא פה בבוקר, מביא לו חלב ואומר לו בוקר טוב, חלב חם והכל מומחן.

ואז לא היה לא היה חד פעמית בזכוכית. נותן לו לשתות, אומר לו, מחר תחזיר לי את וככה הם עושים חלפות. כל בוקר הוא בא לוקח אותו. כל בוקר ואני מאוד שמח לראות איך יהודי מקבל את ה תראה איך פה הרב שרעבי היה מקבל כל יהודי את ברוך הבא היה אחד קוראים לו רבי ציון אתה רבי ציון המצוין איך אתה מנעים לנו איך אתה עושה לנו את כל אדם גם שיהיה חילוני שיהיה מי שיהיה >> גם לנו יש ציון המצוין >> כן מקבל אותו ממש בספר פנים מאוד יפות מאוד >> מאוד יפות כמובדי הפעם בא אצלו נגע לבית והוא עבד איזה שלוש שעות רצוף לסדר לו איזה ספריה.

פתאום הוא רואה את חמובדיה לוקח מדפים מכניס מסדר אומר לחמובדיה מה אתה עושה אומר אתה כל כך שלוש שעות אתה עובד קשה אני קצת אעזור לך אתה מבין שמעתם את הסיפור הזה שהיה התכנסות במוסקווה השתתף בנשיא סוריה ולדימיר פוטין השתמש שם היה במסיבה של היהודים מסיבת חנוכה חבד >> כן של חבד היה משהו גדול >> היה משהו כמה נשיא אומר אני רוצה להגיד לכם דבר רוצה לספר לכם מעשה שהיה כאן ברוסיה הייתה שכונה של עניים שמה התגוררו א גויים ויהודים הייתה משפחה גויה שהיה עם ילד קטן הילד היה אומלל ההורים שלו עמדו קשה של הפרנסה מהבוקר ועד הלילה. השאירו אותו לבד בבית לעתים בלי להשאיר לו גם אוכל. לא היה אוכל. השכנה היהודיה היא הייתה שכנה שמה.

הייתה רואה את הילד, הגוי, נכנסת אליו, שואלת אותו, "מה איתך? יש לך לאכול היום?" לא. אז בוא אצלי תיכנס תן לך לאכול. אומר והיה עושה אצלהם שבתות והייתה מפנקת אותו והוא זוכר איך היו מברכים איזה נטילת ידיים איזה קידוש איזה המוציא חם מן הארץ איזה שירה איזה זמרה אומר הילד הזה קיבל יחס כזה שאין כמותו פינקו אותו משהו אומר אתם יודעים מי זה הילד זה ולדימור פוטין אני זה אני היהודי פינפוטי יש כזה חסד כל כך ראו לי כל כך עשו לי טוב אומר זה יחס

אוהד ככה הוא מספר הוא סיפר את זה ככה אתם רואה מה זה קידוש השם שיודעים לעשות את זה ל לא לאנשים לקבל כל אדם בספר פנים יפות הנה בישיבת פונוביץ' שהקימו טהרה מפונוביץ' אז היה אז היו נוצלי שואה באו אנשים גלמודים מסכנים כולם מצאו איפה הם לקח אותם אצלו כולם נבוא קודם כל לילדים ולכל המשפחות הוא הקים מקום לבד משהו גדול עד היום זה עובד >> ואצלה לקח אותם היה איך היה מתייחס אליהם הוא והרבנים היו מתייחסים היה עם זה דברים ממש אותות ומופתים אז היום

כיוון שהיום זה פטירת הרב שבתא יהודהביץ' וגם רב שלום שפדרון וגם חכם שמואל דרזי בשבת אז אני אגיד לכם מכל אחד טיפה שזכותי יגן עלינו >> קודם כל אנחנו גדלנו פה בשכונה על יד פורת יוסף היה גר אבא שלה אני זוכר את אבא של שבטא יהודה לביץ' היה גאון גדול גם רב שבתא יהודהביץ' בעצמו היה גאון בגיל 16 הוא היה לומד בצעירותו 16 שעות רצופות בלי להפסיק אומרים שהיה משהו אומר היה בקיא בכל התורה במדרשים, בתורה, בכל והיה נשים צדקניות היו יודעות שאין להם לאכול, אין

לו לאכול, הוא לומד רצוף היו מביאים לו קצת קפה, קצת עוגה בשביל שיוכל להמשיך ללמוד.

ומעולם לא ביקש פרוטה בסכרו לשום דבר. היה בעל ייסורים גדול גדול. הוא למד פה אצל רבי יסר זלמן מנצר בעץ חיים עוד וזכה אני זוכר שהוא התחתן שלא שהתחתן אבל שלא היה לו ילדים שנים רבות זוכר אותו בהפגנות האדירות הוא היה יכול להעמיד סוס להפוך אותו אפילו ג'יפ הוא היה עוצר בכוחות שלו לא היו יוכינים עליו היו מענים אותו המשטרה שמולץ >> רב חיים הרב בשבתא יהודה הוא היה נותן מוצאי שבת >> היה בקריאת ספר כן בוא משהו היית רק לוקח רק היית צוחק מוסרים חזקים

אבל רק לצחוק משהו לא רגיל לפני קום המדינה הגיעו מאיראן או ממרוקו העבירו היו מעבירים אותם על דתם הם היו לוקחים רבי שמואל הומינר בזה להציל את הנפשות אומר הם נסעו לאילד הביאו הביא 21 ילדים במטוס כן, בשכונת בית ישראל הוא דאג לכל מחסורם. הרב שבתאי היה ביחד עם החזון איש גם תראה זה פלא פלאות גם היום זה הפטירה של רב רב שמשון גם הוא היה מגיד משרים משהו לא רגיל והוא היה גר כאן בשערי חסד אז הוא היה באזור שלנו היה נותן בליל שבת שיעור

בבית הכנסת העופני של הספרדים פה היה הכל מלא וכל רחוב הכל היה מלא מלא גם כן היה נותן שיעור משהו גם כן שמה אתה יכול לשמוע דברים א לצחוק כל חודש אלול הוא היה עושה תענית דיבור כל החודש כל חודש אלול לא מדבר אז היה פטירת רבי יוסף חיים ביג אלול אני לקחתי אותו לתל אביב שיתן דרשה לשכונת התקווה לקחת ת אותו לשם וכל הדרך הוא לא מדבר אז הוא אחר כך אחר כך ישבנו בבית אז הוא אמר לי דברי תורה אז הוא דיברנו על איזה

מישהו שהפסיד את הכסף זה אז הוא אומר לי ככה תשמע הפסדת כסף לא הפסדת כלום הפסדת זמן הפסדת חצי הפסדת מצב רוח הפסדת הכל אמר לי את זה בבית שלו אחר כך הוא אומר גיד לך עכשיו הפוך אה, אני אמרתי לו את זה.

אז הוא אומר לי, עכשיו אני אגיד לך הפוך. הרווחת כסף, לא הרווחת כלום. הרווחת זמן, הרווחת חצי. הרווחת מצב רוח, הרווחת הכל.

אני אמרתי לו את זה. יודע מה אמר לי את זה? רב חיים טודרס אמר לי את זה. אז הוא אמר לי, אני אגיד לך הפוך עכשיו נעשה הפוך.

או היה ככה זה טוב, זה טוב. אז הוא לא דיבר כלום. כל הדרך הוא היה שומע שיעורים וגם וככה הוא לא דיבר על כלום הוא דרש שמה וחזרנו ככה פלא פלאות היה משהו מיוחד גם היום זה פטירת רב רב חיים קיסר בן רבי שמואל פה היה גר רב חיים קיסר היה גאון גדול היה גר כאן היה גם כן היה לו חיבור על הרמבם משהו לא רגיל משהו לא רגיל היה גם שכן פה ובשבת זה פטירה של רב שמואל דרזי כן גם כן היה משהו משהו מיוחד

במינו מתמיד גדול לומד גדול היה עובד לפרנסתו איזה זמן היה משהו הוא היה רואה חשבון גדול >> כן אבל אבל הוא היה כל הזמן לומד כל הזמן לומד >> ניות ברמה >> יש לו גם משבת ניות ברמה כן >> היה לו בית העיתומים הספרדי הוא היה מנהל אותו גם הוא היה אצלנו בפורת יוסף שהיינו עושים לו בלאגן קצת כן לעזור >> כן אני יום אחד בלי כוונה היה כדור והוא פגע בחלום >> ונשבר החלון אז אז הוא תפס אותי כזה אתה מבין הוא היה אחראי כזה

לקח אותי לראש הישיבה אומר לו ראש הישיבה מה עשה אומר כבוד הרב אלה הילדים ילדים נפסו השמשות, נתקו החוטים, נפסו המנורות, שברו החלונות, אל תשאל איזה עשה לנו איזה חרוז אחד ואני וואו לא יכולתי להתאפק מלצחוק מאז כל שבוע הייתי רואה אותו מרחוק, רק הוא מסתכל עליי, הייתי מרביץ אחד בשביל שיקח אותי לראש הישיבה יגיד את הזה כן היה משהו מיוחד היינו שמח שמחים איתו שמחים איתו משה יחד עם כדור >> היה כן הוא בהתחלה היה איזה תקופה הם היו ביחד כן >> בתקופה של הרב

בעדניות יוסף >> לא זה לא קשור לא לא זה לא האזור הזה >> הוא היה יועץ של מלך עיראק >> יכול להיות >> ושהגיע לארץ היה יועץ של בן גורמ >> יכול להיות אני זה אני לא יודע אבל יכול להיות הכל יכול להיות >> רבנו זוכר שאני זכיתי להיות הרב שמואל >> כן סיפרתי לך אה לא זוכר עכשיו אני זוכר עכשיו עכשיו אני שומע זכה זכית הוא היה אדם גדול >> ירמיה נא לפתוח ירמיה נא הנה תראה איזה פסוק יפה להיום >> לכל תיתו המונ מים

שמיים ויעלה נשיאים מקצה הארץ ברקים למטה עשה ויוצר רוח מאוצרותיו מאוצרותיו הנה ראית בעבור נתינתו קול של מים באוויר השמיים מעלה את הדנים לראו מהשמיים הם נראים למראה העין אז מעלה אותם אל מול המקום שירצה להמתיר שמה את המים >> איזה פסוק >> אני קורא פסוק אה פרק נא פסוק טז קראתי >> נבער כל אדם מדעת הובישק צורף מפסן כי שקר נזכו ולא רוח בם אומר כל אדם העובר מי שעובד את הפסלים הוא נבער מיות בו דעת הכל שקר הכל רוח הבלם מה מעשה העטועים בית

פיקודתם יובדו באת ישגיח המקום להיפרע מהם יובדו מן העולם לא חלק יעקב כי יוצר הכל הוא ושבת נחלתו אדוני צבאות שמו נראה מספיק כן >> כן מספיק כן שבוע הבית צריך הכל יותר אבל עכשיו אתה יכול לחנק תודה >> סליחה עד כאן הגענו כף >> השבת זה שבת מברכים נכון >> של חודש שבת תבט ברוך השם >> שיהיה בשורות טובות בכל בית ישראל >> אמן >> שיש שבת שמחה עכשיו שבת מברכים לתת כפול >> מה זה כפול כגודל פול 12 12 צמו שאני הבאתי 12 אמרת

שש ושגני >> לא חייב לא כל המוסיף מוסיפים לו ז הוא לא זמן >> תוסיף ויוסיפו לו חיים >> כן נפתוח רבותיי משנה אני לא ידעתי שהיית עם הרב דרזי לא שכרתי את זה שאמרת לי או הרב שמערזי מה זה מיוחד מיוחד במינו ה כל בוקר מתפלל על הכותל >> היה ערב גס מה מה היום קרה שבא >> ברוך הבא הצורם באוזן הבכור הכהן פגם את אוזן הבכור שבידו למה רצה לעשות לו בעלמום שאוכל לאכול אותו אז הוא נגע לו באוזן חזק והרי זה לא ישחט

עולמית נפל בו אחר אחר כך בום לא ישחט עולמית דברי רבי אליעזר אפילו שנפל בו אחר כך בום לא ישחט חכמים אומרים כשיוולד לו מוא אחר לשחוט עליו אפשר כנסו אותו עד בעצה בזכר של רחלים זקן היה זקן הוא היה היה זכר ושערו מדולד תלוי למטה שלא גזו לו מעולם ראו כסדור אחד איזה שוטר ברומי אמר מה טבעו של זה אמרו לו בכור הוא ואם נשחט ואינו נשחט אלא אם כן יהיה בו מום נטל פגיון בצרם באוזנו בא מעשה לפני חכמים והתירו הוא לא התכוון לעשות

נחת רוח על ישראל ידע שעל ידי המון שיעשה ישחט אלא אם כן כן ראה שהתירו והלך בצרם בכורות אחרים ועסרו פעם אחת עוד אומר פעם אחת היו תינוקות משחקים בשדה וקשרו זנבות תלאים זה זה לזה אתה זוכר מהיר קשרו את ה את ה את התלעים את הזנבות של התלאים זה לזה ונפסקה זנבו של אחד מהם וארי הוא בכור בא מעשה פני החכמים והתירו הם לא התכוונו לחתוך לו ראו שהתירו הלכו קשו זנמות בכורות אחרים ועשרו זה הכלל כל שהוא לדעתו אז אסור לשחוט את על זה

על מום שלא לדעתו מותר היה בכור רוטפו ובעתו ועשה בו מום הרי זה ישחוט עליו. אומר, היה איזה בכור ובעד בו באדם.

הבכור הזה אוו עושה בלאגן, נוגח מפריע ועשה בו מום, הרי זה ישחוט עליו. מותר לשחוט את הבכור על מום זה. כל המומין הראוי נבוא בידי אדם רואים ישראל נאמנים נאמנים. הרואה בהמתה שלו כן הוא נאמן שהוא לא עשה לו.

ורואים כהנים אינם נאמנים. רואים שהכהנים לא. למה הכהנים הם א כן רבי רב שמעון גמליאל אומר נאמן הוא על של חברו ואינו נאמן על של עצמו. רבי מאיר אומר חשוד על דבר לא דנו ולא מעידו.

כהן שחסתום בבכון לא דן ולא מעיד. כן רבותיי גמרא שביתי אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בנמוד כמיני ברמו תורה כמו שמ כתוב בלי לעשות נחת רוח להיות צרנו ולעשות רצון בוראנו אדונינו עלינו אדוני נפלאות מתורתך חתום תורה בלימוד די אה >> את החבילה הזאת יש אחד תן לו אתה זה שיחקו ומחלקו עזוב את זה חלק רק את הקוד כל אחד תן לו מי שיש תן לו חבילה מה שיש זה ככה שח ידכם קודש נשמת שמואל בן חנינה זן זירה בת חנה ויהודה אהרון בן יוסף ומרים חיה בת שרה רבי דוד בצללאל בן יפה הסרה ויונתן גבן חנה שלמה בן מזל אברחה בן מזל זה של הבית. מאיפה זה בא? >> של הבית.

>> אתה רוצה את זה בשבילך? >> לא. שצנון בן >> אתה לא צריך חנון >> בן המיה >> עודד בתמונה >> עודד בת כמונה השם כן נפתוח היום אנחנו דף פט מתחילים פרק חדש פרק עשירי יהיה קודש אמר אתמול הגלחד >> הרב אמר אתמול הן הלך תנה מאיר מאיר זה לא צריך בשבילו לא צריך א ציון לא צריך מה הוא יעשה וזה סתם זה לא בריא לו משנה כן אנחנו במשנה כל התדירים לבידה בסדר זה אין כמו זה לא בשביל מהר הוא מספיק לו פרחים מה

אתה מפריע כל הזמן זה דבר זה >> יש פה הוא לוקח פה >> יש לו פה פה הוא לוקח את זה מהר מהר כל התדיר מחברו קודם את חברו הכלל המשנה אומרת כל מה שמקריבים אותו לעתנים קרובות יותר עכשיו יש שני קורבנות יש למשל קורבן שכל יום עושים ויש קורבן מוספין שזה לא כל יום קודם כל התדיר התדיר מחברו קודם את חברו יש דר שקריבים אותו לעתים רחובות מה שמקרימים כל יום זה קודם את חברו התמידין קודמים המוספין קורבן התמיד כל בוקר וכל ערב מקריבים קורבן

התמיד זה קודם למוספין יש לך ראש חודש יש שבת מוספין קודם קודם כל התדיר שזה המוסף מוספי שבת אז זה קודם למוסף של שבת עכשיו מוספי שבת כותבים מוספ ראש חודש מוספי שבת זה כל שבוע ושבוע ראש חודש זה פעם בחודש מוספר ראש חודש כותבים לו מספר ראש השנה ראש השנה וראש חודש ביחד עלו קודם כל ראש חודש אחר כך עושים שלראש השנה >> זה מקבילת >> שנאמר כן כן שנאמר מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה את המוספים אומרת התורה מלבד עולת הבוקר

את המוספים יש להקריב מלבד עולת הבוקר העשויה כבר קורבן התמיד שכבר קרב אז כיוון שכבר אחר כך את המוספים מלבד עולת הבוקר אשר לעולת התמיד כן תעשו את אלה אלה זה המוספים מד מה שאתה עושה את עולת הבוקר שזה עולת התמיד תעשו הם קודמים הם קודם תעשו את אלה אחר כך מנלן מאיפה לומדים שכל התדיר מחברו קודם לחברו מנלן זכאמר טעמה מלבד עולד הבוקר מה הגמרא שואלת מנלן אמרתי לך במשנה כבר את הטעם התנא אמר לי את הטעם מלבד עולת בוקר אשר לא עולדת תמיד כאלה

תעשו את אלה אומר לא אתה רוצה את הגמרא מה שהגמרא שואלת מנין שהמוסף התדיר יותר קודם נו מוסף הפחות אדיר זה השאלה אתה אמרת לי קודם כל קורבן התמיד הוא תמיד קודם למוספים מה יהיה הדין מוסף ומוסף דין דין מה תמידין אין דקדמו למוספין משוםדירה התמידים אין קודמים למוספים בגל שזה תדירות חשובה כל יום כל יום מוספין למוספים מלן קורבן מוסף יש לי היום מוסף של ראש חודש של שבת שבת שבת הבאה יש שבת וראש חודש יש מוסף של שבת ויש מוסף של ראש חודש מי

אמר שהמוסף של שבת יקדום יקדים את מוסף של ראש חודש כיוון שהם סוף סוף מוספים והם נעשים מזמן לזמן אולי לא אין אין הקדמה לזה יותר על זה אמר רביעה אתה יודע מה המקור זה אמר רק כאלה תעשו ליום שבעת ימים אלה כאלה המילה כאלה אלה זה את שער המוספים משתקרים כסדר המוזכר למעלה כמו שאמרתי לך את הפסוק מלבד עולת הבוקר אשר לא עולה התמיד תעשו את אלה כמו שעולת תמיד דירה קודמת למוספים גם כאלה תעשו את אלה את המוספים תעשו כמו שמה שהקדמתי את המוספים

כאלה תעשו את אלה אמר רבי אלעמר כן זה אמרנו >> מה אמרתי לך מה אתה עושה מי ום שוטר >> בסדר זכית יאללה הכהן זכה אין כמו הכהן בעולם הלאה והמבעלה לגופיה הגמרא אומרת הפסוק כאלה תעשו ליום שבעת ימים זה בא להורות שצריך להקריב כסדר מוזכר ביום ראשון בכל שבעת ימי הפסח אז אין לדרוש פסוק זה לדרשות אחרות זה מדובר על על פסח כאלה תעשו ליום בכל שבעת ימי הפסח אם כן נכתוב אה תעשו ליום למה זה כף כאלה אוהו ומה שכתבה התורה כאלה לומדים דורשים

שהמוספים התדירים כותבים במוספים הפחות תדירים ואלה שואלת הגמרא היא כתב אלה תעשו להם שבעת ימים אבל אמן מנה אלה לשבעת הימים ומדי חרינה לו אם היה אומר כמה ש אם היה כותב אלה תעשו להם שבעת ימים הייתי אומר שבעת הכבשים שמוזכרים פסוק למעלה התחלקו בכל שבעתי ימים של החג ולא היינו יודעים שבכל יום צריך להקריב שבעה כבסים כל יום אחרי כתבה התורה כאלה להרות כסדר העמור למעלה צריך לעשות כל יום ויום שבעת כבסים כל יום אז אם ככה זה לא מיותר אתה לא יכול להגיד לי

כאלה כמו אלה תעשו את אלה עכף כאלה זה בא להגיד לי על הכבשים כל יום שבעה זה בא להגיד לי כאלה מתגמר אה והיום כתיב גם אם היית אתה התורה כותבת אלה היינו יודעים שבכל יום מקריבים שבעה כתבסים למה כתוב כאלה תעשו ליום כל יום ויום שבעת כבסים כל יום לך דודי והקטי אם האלה ליום אבל שאר יומי לא ידעת כמה עדיין כתובה התורה ליום הייתי אומר הכוונה שצריך לעשות ביום הראשון אבל בשאר הימים לא הייתי יודע כמה כמה קורבנות צריך להקריב כי כתוב בשאר הימים

לחם ישר ריח נחו על אדוני ולא יודעים לפרש כמה להקריב לכן צריך התורה לכתוב כאלה לראות שהסדר האמור ביום הראשון צריך להיות כאל כמוו כמו כל הימים אמרה תעשו שכל העשיות שבות כתוב בתורה כאלה תעשו ליום תעשו שיהיה כל העשיות כמו ביום הראשון עשית שבעה כל יום ויום שהיה עשיות שבות שבעת ימים הביה אמר מגופה קרא אומר יש לו המוספים התדירים קודמים למוספים הפחות תדירין מגוף הפסוק למה אם כן הם קרי מלבד עולת הבוקר ותשתוק למה צריך אם היה אומר מלבד עולת הבוקר להוריד לנו קורבן

התמיד קודל משאר קורבנות מספיק תגיד מלבד עולת הבור בוקר ולא לא הייתה צריכה התורה לכתוב אשר לעולת התמיד אז לכן אשר לעולת התמיד למה לי פשוט שעולת הבוקר זה עולת התמיד למר לאך דתדירה תקדום אלא בא ללמד אותי תלתה התורה את טעם הקדמת עולת הבוקר למה הוא קרב שהוא קרב תמיד מכיוון שהתדיר קודם גם במוספים אם רק היה קורבן קורבן תמיד קודם למה צריך התורה להגיד לי הטעם של כך אלא ודאי כמה ש פירשה התורה שוב אין צריך לפרש את הטעם אלא ודאי ללמד אותי שזה

כלל כל התדיר תדיר קודם משנה יפה עכשיה למדנו כל התדיר תדיר קודם עכשיו עוד דבר כל המקודש הוא קודם. הנה כל המקודש בחברו קודם את חברו.

שיש בו צד ריבוי קדושה מחברו. יש בו ריבוי. עוד איזה דבר שאין בחברו. עושים בו איזה דבר שאין בחברו אז הוא קודם את חברו.

דם החטאת קודם לדם העולה. למה? כששניהם שחוטים ועומדים לזרקה יש לך דם החטאת ודם עולה שניהם עומדים שתזרוך אותם אז דם החטאת קודם לדם עולם מפני שהוא מרצה דם החטאת מכפר על חייבי קריטות לכן צריך ריצוי גדול עוצים קודם אותו והוא מכפר עברי העולה קודמים לאמורי חטאת יש לך עכשיו איברים כל העולה להשים אותה עולה כולה קדיש איברים איברים לשים את זה על המזבח להקריב אותם ויש אימורים האימורים בחטאת רק האימורים מקריבים אז אומר לך עברי עולה קודמים לאימורי חטאת בני שהוא קלילים העולה האיברים של

העולה להקריב על המזבח כיוון שעלה כליל כולו על אש המזבח אבל מה שאין כן חטת רק האימורים מקריבים אפילו שהעניין אדם אזתחטת קודם קודמת אבל יש כי היא מכפרת אבל אינ קרבת המזבח יש יותר קדושה לעולה לכן העולה קודמת חטאת קודמת לאשם להקרבת האימורים קודם כל מקריבים את האימורים של החטאת אחר כך של העשם מפני שדמה ניתן לארבע קרנות ועל היסוד אדם של החטאת נותנים אותו על ארבע קרנות המזבח כמו שאמרנו למעלה ועל היסוד גם את שירי אדם שופך על יסוד המזבח מה שאין כן בעשם

זה רק שתי מתנות שהן ארבע על המזבח ולא שופכים את שירי אדם מן יסוד המזבח לכן זה יש בו יותר מתנות המזבח יותר קדושה כמה שיש בו יותר תראנו עומדים מפה יותר יותר קדוש יש בו יותר מעשים יותר קדוש השם קודם לתודה ואין נזיר זריקת הדם של אשם קודם גם בעניין הקרבה קודם כל אשם אחר כך אחר כך תודה ואין נזיר פני שהוא קודשי קדשים האשם אבל תודה ואין נזיר זה קדשים קלים תודה ואין נזיר קודמים נשלמים פני שהם נאכלים ליום אחד וטעונין לחם יותר קדוש

טעון לחם נאכלים ליום אחד מה שאין כשלמים נכלים שני ימים בלילה אחד >> כן כן ואין להם עקרבת לחם השלמים קודמים לבכור פני שאין תונים מתן ארבע השלמים נותנים מתן ארבע שתי מתנות שהן ארבע אבל הבכור מתנה אחת היום קראת את זה קדשים קלים מתנה אחת שמיכה מהלתי? נכון לא אני אומרך קראת את זה היום אני מזכיר לך לא אתה מתפלל כל יום אבל לפעמים לא שמים לב במשנה שקוראים תפילה >> אז זה ארבע מתנות הוא שמיכה גם צריך שמיכה על ראש הקורבן הבכור אין בו

שמיכה לא צריך לסמוך הוא נסחים מנחת נסחים הבכור לא מביא מנחת נסחים מה שאין כן השלמים הוא תנופות חזה בשוק שלמים צריכת להניף אתחזה בשוק הבכור לא טון ענפה חזה בשוק אתה רואה כמה דברים יש פה בשלמים אוו שיותר מהבכור הבכור קודם למעשר בכור בהמה קודר למעשר בהמה פני שקדושתו מרחם של הבכור מה שק מעשר זה לא קדושה מרחם עשית מעשר נהיה קדוש ונאכל לכהנים.

הבכור רק נאכל לכהנים אבל מעשר נאכל לכל אדם. זה מעשר בהמה. אתה יודע יש בכור בהמה ויש מעשר בהמה. כל 10עשרה בהמות צריך לתת אחד לאפלב או לאישי או לרבי מאיר.

מגיע לרבי מאיר. אוהו כמה קודם כל זה הכהן על ראשנו. גם ידיה הוא כהן כן עופות קודם מנחות קורבנות של עופות קודם שלהקריב מנחות קודם עופות מפני שהם שהם מיני דמים יש לו דם כפרה בדם הפסולת המנחה אין בו מנחת חוטא גודם למנחת נדבה שהוא בעל חטא מכפר חטתוף קודמת לעולת העוב למה היא באה לכפר וכן בהקדשה כשמפריש שני עופות אחד לחטאת אחד לעולה קודם כל יקדיש את החטאת אחר כך את העולה חיים גמרא עד פה משנה עכשיו גמרא מנמדה שאזעת דם החטאת קודמת לצריקת דם

העולה והקרבה של דברי העולה הקודמת להקרבת אמרו חטאת כבר במשנה אמרנו את הטעם אבל בכל זאת רוצה פסוק דתנו רבנן ופר שני בן בקר תיקח לחטת זה היה בזמן חינוך הלביאים למקדש אמר לו פר שני בן בקר תקט לחטת מה באה התורה ללמד אותי? כתבה שני.

אם בא ללמד שהם שניים, שמקריבים שני חטאות, שהם שניים. אם בא ללמד אותי שהם צבעיי, שהם שניים, הרי כבר נאמר ועשה תא אחד חטאת ותא אחד עולה. משמע שמקריבים שאין מקריבים אלא חטת אחת. ועשה את האחת חטאת ואתה אחת עולה.

מה תמוד לומר הוא כפר שני בן בקר תיקח לחטאת כבר ראיתי אחד לחטאת מקודם שיכול שיהיה חטאת קודמת לכל מעשה העולה מעשה הקרבת החטאת נקדם לכל מעשה העולה לא רק הזאת לא רק הדם זריקת הדם אלא לכל מעשה העולם תמיד אמר ופרשני בבקר כחט חטאת היא שנייה לעולם שנעשת אחריה הקרבת העולה החטאת אחרי ה של ה כן של העולה היא פר שני אם פר החטאת היא שנייה לעולה יכול תהיה עולה קודמת לחטאת לכל מעשיה אומר לא אתה מדמר ועשה את האחת חטאת ואת האחד עולה קודם

חטאת הכיצד איך פעם אחת אתה רואה החטאת קודמת לעולה פעם אחת אתה רואה עולה קודמת לחטאת הקצד אלא דם חטאת קודם מדם עולה מפני שמרצה זה אתה רואה בא הפסוק דם מרצה אז קודם כל חטאת אחר כך עולה עברי עולה קודמים לאימורי חטאת למה הם כולם קלילים מה אומרת מי מתנה כמה הייתה דמכפרת תקדם ואנח למה צריך כל נתינות אדם של החטאת קודמים לזריקת העולה מספיק נתינת אדם הראשונה על המזבח שהיא מכפרת תנתם קודם העולם עולה ושלושת הנתנות הנוספות הקדימו לא קדימו לנתינת דם העולה למה

הם לא מכפרות תראת את הגמרא אמר רבינה אכה וחטת הלביים זכינן שחטת הלביים המקור שממנו לומדים שדם החטאת קודמת זה הפסוק עוצק בחטאת הנביאים מה זה חטאתים היה בחינוך הנביאים הביאו חטאת שמחלכים אותם עכשיו לעבוד במקדש >> לא ואף גב דכי עולה דמה אפילו שזה חטאת דומה לעולה אז מה ההבדל למה זה לא חטא היא לא באה לכפר בכל זאת כתב רחמנא היא תקדם כיוון ששם חטאת יש לה קוראים לה חטאת אז יש ללמוד אז היא קודמת ולכן כל דם החטאת שהם לא באים לכפר גם

קודמות לדם העולה כי יש להם שם חטאת במערבה אמרה הועיל והתחיל במתנות גומר חביבי אי אפשר להפסיק בעמסע התחלת במתנות של חטאת תגמור את המתנות אחר כך תביא של עולה אי אפשר לערבב בעיה להו מי בעיה להוא דם חטאת ועברי עולה יש חתם חטאת להזהה ועברי עולה להחרבה איזה מן קודם דעת חתם כותב פני שמנצא הודים מהברי עולה כותבים פני שהם קלים לאישים תשמע דם חטאת קודם לדם עולה לדם עולה הוא דקדים אבל לעברי עולה לא קדים אלא עבר עולה קודמים לדם חטאת אומרת לא מי

אמר אדרבה מספה תלך בספעולה קודמים מורי חטאת לאמורי חטאת דקדים לדם חטאת לא קדים אלא דם חטאת קודם נבר העולם אלא מה לקשמע מינ אי אפשר ללמוד מכאן בעיה להור אין דיוק מדברי המשנה בעיה להו דם עולה ואמורה חטאת איזה מהן קודם דם עולה קודם דקעתם מכוח קליל כיוון שהוא בא מקורבן עולה שכולו קרב קליל אז הוא קודם דין מה אםורי חטאת קודמים לקוח מכפר שהם הם הם מורים באים מכוח חטת שידמו מכפר תשמע מביא ראיה מהמשנה דם חטאת קודם לדם עולה דם חטאת הוא דקדים

לדם עולה אבל אם בורי חטאת לא לא קודמים לדם עולה מה אומרת אדרבה מספר עברי עולה קודמים מורי חטת אז עברי עולה הוא דקדמני מורי חטת אבל דם עולה לא לא קודם להקרבת אמורי חטאת אלא אותו דבר מאחר לקה למשמע מינה עוד ספק בעיה להוא דם עולה ודם אשם איזה מהם קודם מה תזרוק קודם יש לך דם עולה ודם אשם דם עולה קודם דקעתם מכוח קליל כולו כליל להשם הודילים דם השם קודם למה דמפר קורבן השם מכפר על עבירות שעליהם הוא על מה שבא כגון אשם

גזלות אשם שפחה חרופה זה משחפר על זה >> תעש דם חטאת קודם לדם עולה אז דש לדייק דם אבל דם אשם לא דווקא דם חטת קודם לדם עולה אבל דם עשם לא קודם לדם עולה בדיין הוא דבע למתני דם אשם הגמרא מתרצת דוכה הגמרא בדינו דבעל בתני דם אשם דם השם קודם לדם עולה והייתי דבני בשפה עברי עולה קודמים לאמורי חטעת כמה ש רצה בספר להגיד עברי עולה קודמים לאמורי חטאת אז שנה בר שקח אותו דבר דיתנמורי השם מנמורי השם הוא דקדמה למורי חטאת לא קדמה

לכן כיוון שדימוי דמו של החטאת מרצה משום החיטן החטאת אז גם ברשע של המשנה אבל הוא הדיין השם זה לא דווקא אשם חטאת הוא הדין השם תעשמה חטת קודם לאשם אז הגמרא מדייקת חטאת דקדמ לאשם אבל עולה לא קודמת להשם מילה דם מה שאמרנו שחטת קודמת להשם תדאק דווקא חטת קודמת מת לאשם אבל לא לעולה היינו לעניין נתינת דם אתה רואה דם עולה הוא לא קודם לדם האשם אומר לא האימורים זה לא מדבר על על הזדם מדבר על האימורים חטאת קודמת להשם הקרבת האימורים דקנמה דקטנה

פני שדמן ניתן כלומר הטעם שחטת קודמת להשם שד שדמה ניתן אם המשנה עוסקת בדם החטאת שקודמת לדם העשם היה צריך להגיד מפני שהיא ניתנת שמאמינה אשפשת לו >> מה זה >> אתה אמרת לי חטת קודם להשם אז דווקא חטאת קודם להשם אבל עולה לא קודמת להשם נכון ככה ככה למדנו למה שאם דם העולה קודם לדם העשם היה על המשנה לכתוב שדם העולה קודם לדם העשם וכל שכן כן דם החטאת שהוא מרצה הוא קודם ממה שהמשנה לא אמרה את זה לומדים מפה חטאת קודמת להשם מהב דם

והנה תדייק דווקא חטאת קודמת להשם אבל לא עולה וזה לנתינת דם שדם עולה הוא לא קודם לדם אשם הנה תוכיח מפה הגמרא אומרת לא האימורים כוונת המשנה חטאת קודמת להשם נינה לקרבת האימורים אז ריבוי הוא יותר גדול עם הורי החטאת קודמים לאשם כל שכן עם בורי העולה כיל אמר כך דרכנמה שכוונת המשנה שהחטת גודמת להשם זה לעניין הקרבת האימורים דקטנה מפני שדמן תן שמאמינה כתוב הטעם שחטת קודמת להשם למה בפני שדמה ניתן ואם המשנה באמת עוסקת בדם החטאת ש קודמת לדם מעשם היה צריך לכתוב מפני

שדמה ניתנת אלא ודאי >> שמאמינה שעוסק באימורים לא דם עוד אמרנו במשנה חטאת קודמת לאשם פני שדמה ניתן לארבע קרנות אדרבה השם קודים שכן יש לו קסבה לדמין צריך לקנות בכמה כסף אתה קונה אותו בכסף דמים בכמה כסף אתה קונה אותו אבל חטאת יכול כמה שתמצא בזילה זאת תקנה חטת לא מעניין מה שאין כן אשם למה הוא קודם יש לו חצבה לדמים שלו אומר אפילו אחי ריבוי דמזבח עדיף מעלת הריבוי נתינת הדם בקורבן חטאת שיש בו ארב ארבע מתנות עדיף על מעלת ריבוי הדמים אפילו שזה

ביותר בכר ריבוי הדמים עדיף מריבוי הכסף על הדמים >> הלך יפה השם קודם לתודה ואין נזיר ככה אמרנו למה הוא קודשי קדשים תודה ואין נזיר קדשים קלים עד הבא תודה ונזיר קדמ שם למה שכן טיעונין לחם יש בהם טעון לחם אפילו אחי קודשי קדשים עדיף תודה ואין נזיר אמרנו קודמים נשלמים למה הם נאכלים ליום אחד אדרבה שלמים קדמה שכן ישם בציבור כביחיד קודם שלמים כם קורבן שלמים בין בציבור ביחיד כבשים הקבת מקרימים בעצרת הם שלמים אז זה קודם אפילו אחי נאכלנו יום אחד עדייפה היא בעיה

להוא תודה ונזיר איזה מהם קודם? תודה קדמה שכן תאונה ארבע מיני לחם לכן תודה קודם דין מה אין נזיר קודם שכן יש עמו דמים אחרים דמי העולה והחטאת מביא הנזיר הנזיר צריך להביא איתו עיל >> ת שמה זו קודמת לזו תודה קודמת לאן נזיר שזו תאונה ארבע מיני לחם וזו אין התאונה אלא שני מיני לחם זהו זה השלמים קודמים מן הבכור למה הם טעונים ארבע מתנות שתיים שאין ארבע אדרבה בכור קודם שכן קדושתו מרח בניח הכהנים אפילו אחי מצוות יתרות עדיף >> ממה שהבכור קדוש ברכם

יש הרבה מצוות יותר טוב הבכור קודם למעשר אמרנו אדרבה מעשר קודם שכן מקדש לפניו ולאחריו אפילו אחי קדושה מרחם עדי מעלת קדושה מרחם שיש בבכור עדיף ממעלת המעשר שמקדש לפניו ולאחריו מעשר קודם לקוריק לעופות פני שהוא זבח עד העופות קדמה מי שכן קודשי קדשים מה שק מעשר בהמה זה רק הקרבה זה לא קודש לעניין הקרבה הוא קודש קדשים לא לעניין אכילה אפילו אחי מין זבח עדיף זה כן זבח מה זה גדול זה אתה יכול לאכול אותו עם פרנות עם דברים זה ככה כבר נהיה היום אה

יש טוב בסדר עוד מעט >> אמר רבינה ברשלה אם הורי קדש קנים שיצאו לפני זריקת דמים אימורי קדשים קנים לפני שיצאו מן העזהרה לפני שזרק את הדם פסולים האימורים אפילו שאין בהם מעילה ותנתונה ציעתה לדבריו מביא מהתנה של המשנה שלנו מפני שהוא זבח המעסך קודם לעופות לא קודם איפה בתנה תונה סיעתה לדברים יש מהמשנה אמרנו במשנה המעשה קודם לעופות מ שהוא זבח וישנו קודשי חדשים דמיו ואמוריו משתמה אמוריו תנו בעופות אין הקרבה אימורים אלא דם מהיטה בעופות יש דם גם בעופות יש דם אלא לו כמה

שמעלן בהתנה להגיד שאם מורה שאמורין כידמו. כלומר האימורין הם כמו דם. מה דמו לפני זרקה?

אף אימורים שמוזכרים במשנה קודם לזרקה. תראה מה זה. וככרה הוא קודשי חדשים. ללמד אותי שהאימורים קודם זריקה עם קודשי חדשים.

ומה דמו נפסל ביוצא? הנה אף אימורין מפסל ביוצא. באה המשנה ללמד אותנו כמו שאדם נפסל כשהוא יוצא מעזרה קודם זריקה גם הם אומרים שעשו קודם זריקה נפסלים הם כמו דם נאמם מסייע עליה האם ב מה שאמר רבינה ברשלה מחלוקת של רבי יוחנן בר שקיש מסייע בשר קדשים קנים שיצא לפני זריקת דמים רבי יוחנן אמר כשר שקיש אמר פסול רבי יוחנן אמר כשר הועיל בסופו לצאת עלסוף סוף בשר שלמים אוכלים אותו בכל העיר הי יכול לצאת שקיש שאמר פסול עדיין לא הגיע זמנו לצאת זמן עד כאן

לא פניגה אלא אלא אלא בבשר אבל באימורין לא לא נחלקו רבי יוחנן ור שקיש מודה רבי יוחנן שהאמורים נפסלים למה אין סופן לצאת שמה בשר סופ לצאת הגמרא אומרת לא הוא דין דבמורים מפניג דקמפגה בבשר לא דך כוחות דרש לקיש אפילו בשר דסופו לצאת אמר עדיין הגיע זמנו לצד הגיע כוח שלקיש בבשר למה כתנאה האם לומר רבינה דינו של רבינה כמחלוקת תנאים מורי קדשים קנים שיצאו לפני זריקת דמים רבי אליעזר אומר אין מועלים בהן אין בהן דין מעילה ואין חייבים עליהם שום פיגול כן אנחנו נעצור

פה אחר כך נחזור בעזרת השם למה מאוחר הלכות מר אני בסדר היום אני ממהר לך טוב טוב כן כן יש לי ברית מילה אתה יודע סעיף ו אנחנו הלכות תפילה סימן קכג סעיף עכשיו כשיחזור שליח ציבור התפילה יאמר גם כן אדוני שפתי תפתח ופיגידתך אבל אינו אומר בסוף התפילה יהיו לרצון זה לא צריך המשנה ברורה אומר שיגיד אותו בלחשן הם >> הם הם כאילו מתחילים בקל ברוך אתה השם אנחנו אומרים אותו בכלל >> החזן כף החיים אומר שהחזן אומר השם שפתי צע בכל רגם סיים השני

הציבור מברך את עמו ישראל בשלום אומר פסוק י רצון רפי כך כתב בבית יוסף כך מביא כף החיים חייב להגיד קכד לאחר ששימון הציבור תפילתה אחזיר שליח ציבור התפילה שאם י למה למה צריך לחזור כל התפילה בכל רם שאם יש מי שאינו יודע להתפלל לכוון למה שהוא אומר ויוצא בו וצריך אותו שיוצא בתפילה שליח ציבור לכוון לכל מה שאומר שליח ציבור מראש ועד סוף ואין מפסיק ואין משיח פוסע שלושה פסיות לאחריו כאדם שהתפלל לעצמו ממש לפי המקובלים זה חובה צריך לשים לב זה ממש כמו תפילה

זה בניאי זה בחגת ב שני אה >> הזרה יותר גבוה של הציבור יש הרבה שלאלו שלח ציבור בשביל >> זה לא פשוט זה לא פשוט אתה לא יודע יודע שיש דברים בסדר בסדר אני אתן לו משלי אתה תתן לי שבוע הבא אני יכול לתת משלי אם אתה רוצה >> לא אני לא מוותר עליכומ בתקנים >> סעיף ב שליח ציבור שנכנס לבית הכנסת הוא מצא ציבור שהתפללו בלחש והוא אה הנה הנה שליח ציבור שנכנס לבית הכנסת מציבור שתפללים בלחץ והוא צריך לעמוד לפני התיבה לאלתר יורד לפני

התיבה הוא מתפלל בכל רם לציבור ואינו צריך לחזור להתפלל בלחש יכול להתחיל יקר >> אה אי א וכן עם שעת הדחה כגון שהרי שיעבור זמן התפילה יכול להתפלל מיד בכל רם הציבור מתפללים ממ מנה ממנה בלחש עד אה זה עוד משהו זה להגיד ביחד לחש וחזרה ביחד אחד וטוב שיהיה אחד לכל הפחות שענה אמן אצלנו לא עושים דברים כאלה שמאחרים הוא רוצה לעשות קדושה אחרי שכבר שימו את התה איפה המור בכף החיים משמע מדבריו שעל פי הסוד בחוק אין לו רשי לומר החזרה לפני תפילת הלחש

אולם בשוטרף פענים כתב שאף לדעת הזוהר הקדוש אפיר דמה לעשות כן ועולה לו תפילת החזרה גם במקום תפילת הלחש ולכן בשעת הדחק הדחק הדחק יש מקום להקל ראית רפעלים >> כן פעם רבי אליהו חמד עליו השלום הוא א בעל הישיבה מאוחר ולא היה ברירה הרב אמר לו טוב תעלה תעשה לחש וחזרה ביחד אתה רואה פעלים זוהר הנה תשמע או לא לא דף רכ"ח ויעקב תיקן צלגרשות ש ראתח לאחר אתן גד ויגע במקום פגע פיוסה כבי פיסת זוז מינם קדוש ב מקומו של עולם מה עולם שכינתה

תרגו עולם עלמה שנ מתה כמה דר עלמה כתיב שם פיס אמר מגות שכנתה תמד יעקב פיס שפיר גנדי בכל אליה ד בגלות ש בעלה כמו שחר תבן למכל לבעיר מורים בכלל וחומר נחמר מתיםד כמה וחד ב מילה קשו לה בכמה קשרים דרזין סתמין רצו לה לגבי חברה עד כאן מי שברך לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך כל הקהל הקדוש כדעלמה יברך אתכן יזכה אתכם גם אותם שמאזינים דרך לבין דך פלפון בריאים שמחים הצחות וישועות שיהיה שבת מברכים שמחה וישועה גדולה וחיים

טובים כל תוס גשמי ורחני כן יהי רצון ונאמר אמן >> לא נכון מה פתאום >> היה מדליק מיד תגיד לו זה טעות >> טעות מפורסם בחנניה הבן הקשה אומר עשה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל וכך בא להם תורה מצוות שנאמר ‏H