📖הדף היומי מסכת זבחים דף פג-פד📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יז כסלו תשפו

היה אז מה רב של סעודות זה טוב לא הרב מכיל את כולם >> לא אני רק מקיפ מה שמביאים אני אוכל 200 שנה >> אי >> לא מחקת את זה >> בסדר תבדוק בפלאפון שלך אתה שלא תגיד לי מחר זה ככה וזה ככה בן זקן פה כי הוא יכול לעשות את זה צפצי לשאול אותך ועזר זה עובד צ הוא מגיע >> בוקר טוב לכולם היום היום אנחנו יום ראשון בשבת קודש יום אחד בשבת קודש 17 יום לחודש כסלב כמניין טוב 17 כמניין טוב לכסלב שיהיה ישועה

גדולה אה צריך שיהיה ישועה גדולה בכל בתי ישראל בנחת >> והנה זכינו לאיזה פרשת וישלח יעקב מלאכים פאלה פלאות וראינו איך בכצד בני יעקב שמעון ונביא איך הם הלכו על עיר שכם בטח והרגו בהם כל זכר הפלא הפלאות שמעון ולוי הם הם היו גיבורים גדולים שאין כמותם והם תאחדו ביחד לא צריכים לחכות שיעשו מילה ארשכם בלי לעשות להם מילה הם חיכו אמרו לו ביום השלישי באותם כואבים יצאו עליהם בטח הרגו בהם למה נחכות שעשו ברית מילה בני זה הם יכולים לחסל בהם ולהרוג בהם לא צריכים

את כל זה עוד פעם זה בעיות אז לא צריך לעשות ברית מילה למה הם עשו ברית מילה בלי זה הם יכולים להרוג אותם אלא תשמעו מה אומר הכלי יקר הכלי יקר אומר דבר פלא פלאות אומר אם היו הורגים את הגויים אחי הח אח הח אח החיהם של הקנעני והפריזי והחיובי והיבוסי בטור גויים אם הורגים אותם אוי ואבוי היניה למה היו כולם יוצאים עליהם במלחמה קשה מאוד אבל ברגע שהם קודם כל עשו אותם יהודים ברגע שהאמנו הם יהודים אז הרגו יהודים זה לא כל כך נשגע כל

אירשכם אמרו אה נהיתם יהודים היה זה פשר שיהרגו אותכם אין בעיה יהודים זה לא הבעיה זה הדבר הזה, שמעתי את זה משם הכלי יקר אבל תראה לעומת זאת המלאך שר של עשו מה הוא אומר? אומר מהיום לא יקר שמך יעקב כי אם ישראל מה פירוש? אומר מה שאתה עושה מהיום והלאה לא יהיה כזה דבר אצל הגויים שודי עושה משהו יחשב שודי בודד עשה אלא אם יהודי אחד עשה זה כל היהודים עשו זה כל ישראל עשו לכן הוא אומר לו לא יעקב יאמר שמך כי אם ישראל

מהיום זה חשב שכל היהודים יהודי עושה משהו זה כל היהודים עשו אם עושה טוב, כל היהודים עשו טוב. אם עושה אוי אוי אוי, כל היהודים עשו לו טוב.

זה אומר עשו. האמת שיש בזה הרבה נכון. למה עם ישראל ערבים זה לזה אחד קשור בשני, יש להם כוח מיוחד והכוח של עם ישראל זה אחדות והכוח של האהבת ישראל זה משהו של עם ישראל. זה לא זה לא זה לא רגיל.

זה לא רגיל. יש הקדוש ברוך הוא עילת העילות וסיבת הסיבות כשאדם מתעקש להיות יהודי טוב בעבד השם וללך בדרך השם מהשמיים מסדרים לו את העניינים אנחנו ראינו הרב יצחק קודלסקי סיפר את זה שהוא יודע סיפרו לו בעל המעשה אולי אומר שהייתה במלחמת העולם השנייה מעבר לרצון לשבור את הגוף היהודי הם רצו גם לשבור את הרוח היהודית היו מפרידים את הילדים מאמותיהם שים פה מים היו מפרידים את הילדים מאמותיהם והורגים את האמא על יד הילד ולוקחים את הילדים וואי היה צרה גדולה. הייתה אמא אחר צדיקת, אשכנזיה שמה, שהפרידו אותה מהבת שלה ובאו להרוג אותה. היא אומרת, "רגע, אני רוצה לדבר בבת שלי מילה." אומרת, "תזכרי שאת יהודיה בעיקר האמא היהודית, הבת היהודית צריכה להיות צנועה.

אני מבקש ממך, אל תתלבשי תמיד בצניעות. אל תתחפשי כמו הגויים. תהיי תמיד יהודיה. אני יודע שעכשיו מי יודע איזה מלחמה תהיה, מה תהיה.

את את יחפשו אותך בכל מיני מלבושים שהם. אבל אחרי שתגמרי את זה, תדעי שאת יהודיה, אני רוצה, אני רוצה שתהיי אמא יהודיה. ואז נתן את העיריה הגוי הזה, הרג את האמא והיא מסכנה הבת ככה. סוף דבר בקיצור ה היא שרדה את השואה עברה את הכל באו לקחו אותם לכיבוץ שומר הצעיר הבנות כל היתומות איזה קבוצה גדולה כיבוץ שומר הצעיר שמה אמרו להם הם אלו בשום צניעות וזה אמרו להם לא צריך עכשיו כיוון שבאתם לארץ ישראל פה איך אתם רוצים תכונית בוא תחליפו איתם מלבושים יהיו קצת יותר פתוחות.

לא צריך כן אתה מבין אומר לא צריך את כל זה היה בחוץ לארץ פה קדושת ארץ ישראל לא צריך ארץ ישראל מגינה תרה ככה היא אמרה לא כל הבנות הסכימו היא שמעה את הצבואה של אמא שלה אמרה לא מה שאמא שלי אמרה לי ככה אני אעשה מה שעשו לה לא לא הצליחו עליה לא הצליחו יום אחד התארגנו לטיול בירושלים, תכנינו לתת איזה קפיצה לכותל המערבי. ה מגיע המנהל, אומר לה, "את לא תצאי לכותל. הנה הכותל פה, את לא יוצאת. אם את לא רוצה להיות כמו כולם, את מתעקשת, את לא יוצאת לכותל.

המנהל ידע שזה לא חוקיה, אבל אה להשאיר ילדה במטעמי צניעות היה לא היה לו ברירה בסוף הוא היה חייב לצרף אותה ידע שאם היא תבכה ויצא פה בעיות מהאוטובוס אסור לו להשאיר אותה לבד לקח אותה אמר לה תלכי יאללה מה יעשה אז רואים כל הבנות פרוצות זבת אחת חרדית לובשת צנוע. הייתה שמה איזה יהודיה חרדיה והיא רואה מה זה זה דבר משונה. כולם פרוצות ניגשת אליה מתחילה לטף אותה. מה קורה?

מה התחילו לדבר? היא אומרת, "תראה, ככה עשו לי." פתאום היא מתחילה לבכות. היא אומרת לה ריזי ריזי מה התברר האישה הזאת היא אחותה של האמא של הבחורה >> תראה >> תראה בקיצורקיצור מה אתה רואה פה אם היא הייתה מחליפה את הבגדים היא לא הייתה מכירה אותה עכשיו שהיא החליפה ככה הכירה בידה אחת משונה מכולם העכשנית זכתה ללכת בדרך הקדוש ברוך הוא לחצים של המנהל דואג הדת היא לא הייתה מזהה אותה עכשיו היא זהתה אותה והיום הקים הבית כזה בישראל כולם תלמידי חכמים תראה איך זה הולך

הדבר הזה ואנחנו מיד מיד למה יש לנו היום את הדף היומי אנחנו בפרק מתחילים פרק חדש היום אז דף פג היום הדף היומי הוא דף פדף דף דף >> אבל היום אנחנו לומדים של שבת זה דף פג >> היו בטוחים שלא יבקשו הכנאני לעשות מחמה באברהם כי אמרו מחר סו בדת הנמוים מי שלא ותשום הוא אומר את זה כן הנה הוא מראה לי את הכלי יקר אומר את זה כלי יקר אומר תראה מה זה אמיתי פסי ווא ווא ווא ווא >> כן אנחנו בלפתוח דף פג

ג' כתוב פג נכון >> מה זה >> כתוב לי פב פג >> היום אנחנו פג >> היום אנחנו פג זה מתחילים פ >> לא >> פג תחילת הפרק החדש מסכת זבוחים למדנו ביום שישי עד עד תחילת הפרק למדנו דף פג >> עד פג במשנה >> היום זה דף בהודעה >> עזוב את ההודעות עכשיו לומדים כאן הלאה נבת דף אנחנו בפרק המזבח מקדש >> המזבח מקדש >> נו המזבח מקדש את הראוי ראוי לו. רבי יהושע אומר כל הראוי לאישים אם עלה לא ירד.

שנאמר היא העולה על מוקדה. מה עולה שהיא ראויה לאישים? אם עלתה לא תרד. אף כל שהוא ראי לו איש לא ירד.

רבן גמליאל אומר כל הראוי למזבח אם עלה לא ירד. שנאמר היא העולה מוקדה על המזבח. מה עולה שהיא ראויה למזבח אם ענתה לא תרד. אף כל דבר שהוא רואה למזבח אם עלתה לא תרד.

קודם כל אומרת לנו המשנה, דבר כללי המזבע אדם שהביא קורבן לבית המקדש והיה קורבן טוב, הכל יפה מאוד הופ שחטו אותו, עשו משהו נטמע הקורבן אסור להכיר באותו קורבן נגמר כיוון שטמא או נעשה בו אחד הדברים שנלמד במשנה הבאה אלוהם עלו ירדו היוצא היוצא יצא החוץ טמא וכולי נשא בו אחד הדברים שפסל אותו אם עלה כבר למזבח לא ירד מהמזבח אבל הבעל הבית לא יצא ידי חובה הבעלים לא יצאו ידי חובת הקורבן צריכים להביא קורבן חדש אבל בכל זאת המזבח מקדש אותו לא מורידים אותו אז

זה שאומר המשנה המזבח מקדש את הראוי לו כלומר שהוא שוברר הקורבן הדבר שלהיות חלקו של מזבח הגמרא תכף תגיד בא למעט דבר שלא עובר להיות חלקו של מזבח כמו הקומץ את המנחה שזה צריך לתת אותו בתוך הכלי ונה עכשיו יש מחלוקת תנאים עכשיו מה זה ראוי לו אז רבי יהושע אומר כל הראוי לאישים אם עלה לא ירד כל שראוי להיות מוכרב על האש של המזבח כמו קורבן עצמו, האימורים וכולי אם עלה לא ירד. שנאמר היא העולה על מוקדה. היא העולה על מוקדה. כלומר מה עולה שהיא

ראויה לאישים?

ראויה להיות מוקרבת אש על המזבח. כלומר על מוקדה. אם עלתה לא תרד. אף כל שרוי לאישים, לאש, אם עלה לא ירד.

זה המקור שהמזבח מקדש גם קורבן שנפסל. היא העולה באביתה תהה. מי שמעלה קורבן המזבח אין ראוי להורידו. התוספות זה רש"י.

תוספות אומר זאת תורת העולה. תורה אחת לכל עולים גבי המזבח. אז זה שכתוב היא העולה על מוקדה דבר שעולה למוקד יש להם שמ שמע זה זה ה שעולה על האש על המוקד. זה דעת רבי יהושע.

רבן גמליאל אומר, כל ראוי למזבח, אפילו שהוא לא עולה על המוקד של האש, ראוי למזבח אם עלה לא ירד. שנאמר היא העולה על מוקדה על המזבח. מה העולה שהיא ראויה למזבח, אם עלתה לא תרד. אף כל דבר שהוא ראוי למזבח אם עלה לא ירד.

למשל דם, נסחים, לא תגיד לי זה עולה הולך על האש. אז אם עלי ירד כמה אומר לך ה הרבן גמניאל לא דעת רבן גמניאל גם הנסחים גם הדם הם אם עלו על המזבח לא יורדים אפילו שזה לא על האש למה כי כתוב על המזבח כל דבר שמזבח לא חייב על המוקד רק אז הגמרא אומרת המשנה מחלקת אין בין דברי רבג גמלן דברי ויהושע אל הדם והנסחים שעלו על גבי המזבח שרבן גמליאל אומר לא ירדו כיוון שהם ראויים להיות מוקרבים על גבי המזבח ורבי יהושע אומר ירדו

כיוון שהם לא ראויים להיות מוקרבים על גבי המזבח בא רבי שמעון ואומר הזבח כשר והנסחים פסודים אם הזבח כשר הבאים עם הקורבן הנסחים שבאים עם הקורבן פסודים. אם היה הזבח כשר והנסחים שבאו עם הקורבן פסולים או הנסחים כשרים והזבח פסול או אפילו זה וזה פסולין הזבח לא ירד והנסחין ירדו. רבי שמעון אומר תשמע נכון אם באו נסכים לבד אין בעיה הם יכולים להשאר על המזבח.

נסחים שנפסלו והם באים לבד והעלה אותם לרגבי המזבח הם כשרים כלומר לא כשרים לא ירדו אבל אם הנסחים באו עם קורבן הקורבן נפסל הנסחים לא יכולים לעלות אם הזבח כשר והנסחים פסולים הנסחים לא יכולים לעלות או הנסחים כשרים וזה זה פחפסול או אפילו זה וזה פסולין הזבח לא ירד אבל הנסחים ירדו אבל אם הכל בסדר אם אם הוא הביא נסחים לבד לא קשל אותם עם הקורבן אין בעיה יכול לעלות זה דעת רבי שמעון זה מובן נכון נמשיך גמרא תהפוך את הדף מהר תהפוך כי הוא לא

שם לב ציון משה כן >> לא כי הוריד את הזקן בוא נראה מה יהיה לה עוד >> גדל גדל >> נכון זה יכול לגדול לבד >> הלאה כן כן הגמרא אומרת אמר במשנה הזבח מקדש את הראוי לו ראוי לו אין שאין ראוי לו לא דווקא דבר ראוי לו מקדש דבר שלא ראוי לו לא מקדש למעוות תמי מה בא המשנה למעט לדעת כולם מה זה בא למעט אמר הפפה למעותו קמצין שלא קידשו בכלי זה קומץ של המנחה אדם הביא בלי מנחה וקמצ את המנחה אבל לא שם

אותה בכלי שרת כיוון שלא שם אותה בכלי שרט לפני שקיצו את הקומץ וכלי זה לא ברור לחלקו של גבוה אפילו הניחו את כל המנחה בכלי אז זה לא ראוי אם לא [‏צחוק] שמת את הקומץ בכלי זה לא ראוי שזה של גבוה לכן כל המנחה קרבה למה כל המנחה היא לא קרבה, רק את הקומץ מקריבים אז לכן הקומץ שלא שמת אותו בכלי אז אתה לא יכול לעלות איתו לגבי המצבח וגם אם עלה ירד ראוי לו מה זה ראוי למעטמי אמר פפנ קמצין שלא קידשו בכלי לא נכו

בכלי שרת מתקיף לו הרבנה מה ישנה מדעולה אם אתה אומר איזה דין של חמיצים שלא קדשו בקלי שרת שהדינו שימעלו על גבי המזבח חים יורדים אז מה ישנה מדעולה דאמרולה עם הורי קדשים קלים שעלן לפני זריקת דמן לא ירדו למה שנעשו לחמו של מזבח אז למה ההבדל בין זה לזה נסביר מה שנמדעולה דאמר אולה אמורי קדשים קלים שהם לא מחלה גבוה מתי האימורים של קדשים קלים הם נעסים מחלק גבוה אם זרק את דמם אז זה נעשה מחלק גבוה. כל זמן שלא זרקת דם, האימורים לא נעשו.

אבל הערה אותם לפני זריקת הדם. אז הם לא נעשו חלק גבוה.

בכל זאת אתה אומר לא ירדו. למה? נעשו לחמושת מזבח. המזבח מקדש אותם.

אז מה ההבדל בין הקומץ? גם הקומץ כל הזמן שלא שמת אותו בכלי, הוא לא נעשה החלק של המזבח. ולכן אם עלי ירד. אז אותו דבר הם מוררים הללו שיהיה להם אותו דין אם עלו ירדו הגמרא אומרת אז כמה שראית אם הוא לא יורדים שגם החומץ לא ירד אומר הנח לא מחסרו מעשה בגופיו אבל הנה החסרו מעשה גופיו האם הורים שקדשים קלים שעלו למזבח לא מחזרו מעשה אין הפיסול מחמת עצמם הפיסול הוא מחמת של נזרק אדם זה לא בגופן לכן כיוון שאין הפיסול בחמת עצמה אז זה

לא מעכב אותם מניות לחמו של מזבח אבל הקמצים שלא קדשו בקרי הפיסולו מחמת עצמן כמה שהם לא קדשו בכלי לכן הם לא נעשו לחמו של מזבח אמרנו במשנה רבי יהושע אומר כל הראוי לאישים אמרנו כל הראוי לאישים אם עלה לא ירד למה היא העולה על מוקדה מה שואלת ברבן גם גם נהנה מהכתיב עולה על מוקדהו גם שמה כתוב העולה על מוקדה על האש מה יענה על זה איך הוא יפרנש משמעות הפסוק שרק דבר שראוי להיות מוקרב על אש המזבח מקדשו על האש המזבח מקדשו על מוקדה

מוקד האש אם זה לא על מוקד האש זה לא יקדש אותו מה יענה הזה רבן גמניין ההוא להדורי פוקעין דעתה מה שכתוב היה עולה על מוקדה אומר זה בא ללמד אותי אימורים חלקים של קורבן שהם שמת אותם על האש והם כפסו מהחון קפץ החוצה והוא קפץ מהמזבח אתה צריך שך להחזיר אותם על האש בחזרה הוא כבר עלה >> כמה שעלה מחזירים אותם הגמרא שואלת ואידך לאדורי פוקעין מנ מאיפה ילמד רבי יהושע לאדורה פוקעין הוא לוקח את הפסוק בשביל רק על רק מוקדה רק דבר שהוא על

האש על המוקד מה יעשה מאיפה הוא יקח את זה אתה איתי מצה >> יופי אומר נפקלה מאשר תאכל האש אשר תאכל האש כתוב בתורה משמע מה שתאכל האש צריך להקטיר על גבי המזבח משמה הוא לומד משמה לומד שאלה שפקעו מחזירים אותם.

מה זה תאכל האש? תאכל. כלומר אף מה שנאכל על ידי האש ויצא מן האש תחזיר אותו. כבר נאכל קצת וידח.

רבן גמליאל עכשיו דורש אחזרת הפקעים בפסוק אחר. מה יעשה בפסוק הזה אשר תאכל האש? אומר ההוא מבעלה להכולי עולה אתה מחזיר ואתה מחזיר הכולי קטורת אתה יודע מה אתה מחזיר לגבי המזבח דווקא דבר פוקע עם עולה דבר שהוא עולה קורבן שפקע אתה מחזיר אותו על גבי המזבח אבל אם קטורת אחד מסמני הקטורת פקע אותו לא מחזיריםזבח הפנימי >> כן זה כתות זה של מזבח הפנימי זה אתה מחזיר לא לא מחזיר אותו כן דת רבי חנינא בר מנומי ברבי אליעזר בן יעקב אשר תאכלשת העולה על המזבח

הכולי עולה אתה מחזיר הנה ו אתה מחזיר כולה כתורת ואידך רבי יהושע שלמד את זה מנין לא הדין שרק פיקועי עולם מחזירין ולא מחזירים פיקועי קטורת אומר לו ממילה שמת מינה דכולי עולם דרינן אומר לו ממילה שמעמינה אתה הפסוק נכון יצרך לד עיקר הדין של זרת פקועין אבל גם מזה תלמד שדווקא פיקועי עולה אתה מחזיר ולא פיקועי קטורת זה ממילא אתה לומד את זה אמרנו עוד במשנה רבן גמליאל אומר כל ראוי למזבח אם עלה לא ירד למה כתוב והיא עולה על מוקדה על המזבח ורבי רבי

יהושע המ כתיב מזבח מה יענה כל דבר על המזבח גם נסחים ההוא מבעלה ההוא נבעלה מה היא טעמה כמה רחמנא כל הראוי לו מוקדה מקדש מזבח אה מה היטעמה כמה רחמנה כראוי לו מקדה מקדש מזבח תורה כתבה מזבח למה כדי להשמיע לי את הטעם ש ש את הטעם דבר הראוי להיות מוקרב על גבי המזבח אם עלה על המזבח לא ירד. למה?

משום שהמזבח מקדש. למה דבר שראוי להיות על המזבח לא ירד? כלומר קראו יריות על המוקד לא ירד כי המזבח מקדש. לכן כתוב על המזבח.

זה לא שכל דבר שתביא על המזבח יקדש. למה אני אומר היא העולה על מוקדה על המוקד שקידש אותה ואם עליי לא ירד? כי המזבח מקדש. כן וידך רב גמניצ דורש על מני מזבח שכל דבר שהוא להיות מורכב על גבי המזבח אם עלה לא ירד מנין לא מזבח חרינ כתיב כתוב במקום אחר כתבה התורה את המילה מזבח עוד הפעם יש ללמוד משמה שהמזבח מקדש בהידך רבי יהושע שאומר הטעם מזבח מקדש יש פסוק אחר מה מה יתרץ זה מה ידרוש בזה חד הייתה להשעת הכושר וחד לא חד

לא הייתה להשעת הכושר שגם המזבח מקדש אחד למה צריך לי פעמיים חיים בלשמע דין שם מזבח מקדש קורבן פסול שעלה עליו לאדתה לשעת הכושר הייתה שעה שהייתה בהמה ראויה להקרבה ואחד מזבח בא ללמד אותי לאד לא הייתה להשעת הכושר שגם מעולם לא הייתה הבהמה ראויה להקרבה אם עלתה לא תרד נקרא לומר כלומר נשחטה בפיסולח את זה עשה לי את זה אני צרתי את זה להיום יש פה כמה מקומות בחינם מכבוד תורת אה בסדר עליכם >> הלה אז אחד לאחד הייתה לשעת הכושר ואחד איפה שלא הייתה

לשעת הכושר שמעולם לא הייתה בהמה ראויה להקרבה המזבח מקדשה כמו אמרנו שנשחיטה בפיסול שחט על מנת לצורק דמה או להקריב את דמה מחוץ למקומה אז לא מעלנו הייתה קשת הכושר וידח רבה גמניא שמצריך את שני המזבח איפה הוא ילמד הייתה לה שעת הכושר לא הייתה לה שעת הכושר אומר לדעת רבן גמליאלין כיוון דפיסולינינו ורבינו רחמנא כיוון שהקרובנות שאלו על המזבחים פסולים והתרים בטא אותם שלא ירדו להשנה הייתה לשעת הכושר לאשנה לא הייתה לו שעת הכושר תמיד אם עלו לא ירדו ד רבן גמליאל לא צריך שעת

הכושר שעת הכושר פסולים לא צריך פסוק מיוחד השמע אני גם כשלא הייתה לו שת הכושר כל פסול הוא כשר רבן שמעון גמליאל אומר הזבח כשר אמרנו במשנה ונסחים פסולים הלם הזבח כשר והנסחים פסולים או הנסחים כשרים והזבח פסול אפילו זה זה וזה פסולים אז הזבח לא ירד והנסחים ירדו אבל אם הביא נסחים לבד אין בעיה היה אז זה אומר תניה רבי שמעון אומר עולה כתוב בתורה שהמזבח מקדש את מה שעולה עולה מה עולה הבאה בגלל עצמה אף כל הבאים בגלל עצמן שהמזבח מקדשן אבל יצאו נסחים

היא העולה על המזבח על מוקדה יצאו נסחים הבאים בגללת זבח לכן אין אין המזבוע מקדש הם לא באים בגלל עצמ עצמם הם באים גדל שהביא איתם זבח צריך להביא איתם הביא איתם עולה צריך להביא איתם נסחים בגלל הזבח הם באים רק מה שבא בגלל שהיא עולה עצמה עוד עוד דבר רבי יוסי הגלילי אומר מתוך שנאמר כל הנוגע במזבח קדש שומע אני שהמשבח מקדש בין ראוי בין שאין ראוי כלומר בין ראוי בין בדבר שראוי להקבה על גבי המזבח בין בדבר שלא ראוי להקבה לגבי המזבח אם עלול

למזבח לא יורדים את אומר כבשים מה כבשים ראויין להקלבה אף כל ראוי להכלבה יפה דווקא רבי עקיבא אומר עולה מה עולה ראויה מפה לומדים מקור אחר אומר מפה לומדים מה עולה מה עולה ראויה לחרבה אף כל ראויה לחווה מה בניו מה נבקה מינה בין דרשתו של רבי יוסי הגלילי לרבי עקיבא אמר דהבר אהבה עולה עוף פסולה כבניו שאלתה על גבי המזבח עולה את העוף שהיא פסולה מה הייתה לימי עולה כיוון שזה עולה אז דווקא אז רק דבר ראוי להיות מוכרב על גבי המזבח מזבח מחדשו אז

גם עולה העוף אמרו מהלה מכבשים דווקא כבשים ולא קוקוריק לא עוף דווקא כבשים ולא עוף מה דמה תלה מכבסים לכן הוא לא מרבה עולה העוף אם עלתה לא תרד אלא אומר אם אתה תרדיפ הכתיב עולה לרבות גם עולת העוף >> כן עולה לרבות את עולת העוף אומר אי כתיב כבשים תירוץ אי כתיב כבשים אלא כתיב עולה אבל מנה אפילו מחיים אפילו כבשים שאלו מחיים המזח מקדש אוהו כתב רחמנא עולה דווקא שראוי לעלות על גבי המזבח שנשחט ומדמלה מעולה כתיב כבסים משמ דווקא כבשים ולא עולה העוף

היא כטיב עולה ולא כתיב כבסים ואין אפילו מנחה הייתי אומר אפילו מנחה פסולה המזבח מקדשה כת רחמנ כבסים דווקא כבשים בעלי חיים אבל לא מנחה מהיקא בין הנה תנאה להנתא דמתניתין בין רבי יוסי גלידי ורבי עקיבא בבריתה לרבי יהושע ורבן גמליאל במשנה אמר הפפרפ כמצים שקדשו בכלי יקבניו ש של לתנאי דידן לרבי יהושע ששבר כל דבר שהיו להיות מוכרב על גבי האש אם עלה לא ירד וכן רבן גמליאל אומר אלה גם כמצים שקדשו בכלי אם עלו לא ירדו אבל הם קדשו בכלי אבל אתנא דמתניתה לרבי

יוס גלילי אומר זה רק בהמות זה אומר עולה אם עלו אחרימצים אפילו שקדשו בכלי ירדו לא יכולים להיות אמר יש להקיש מנחה הבאה בפני עצמה לדברי כולם לא תרד כלומר גם לדעת רבי יהושע ורבן גמליאל ורבי שמעון מנחה שבאה בפני עצמה אם עלתה לא תלד גם לדעת רבי יהושע לדבריהם >> רבי יוסגלי ורבי עקיבא תרד רק בעלי חיים הם אומרים אולי נעשה פה מעצור >> וכי הזמן הוא קצר הגענו לפה אמרש לקיש מי כבוד איתמר חשבוד שבת >> אמן אמ תבדוק שזה עובד לא תגדי באמצע

דוק שזה עובד בוקר טוב לכולם.

היום אנחנו יום ראשון יום אחד בשבת קודש טוב בכיסלב תשפו יז בכיסלב. הנה זכינו לעשות שבת נפלאה. שבת וישלח ושיהיה שבוע טוב בכל בית ישראל. >> אמן.

>> בסיום הפרשה למדנו על לידת בנימין. בנימין זה לשון בניין. מה פירוש? הוא השלים את הבניין של 12 שבטים.

כמו שכתוב אחרי דת בנימין ויהיו בני יעקב שלהם עשר מיד אחר כך התורה כותבת ואלה תולדות עשו הוא אדום מפרט 11 אלופי עשו הקדוש ברוך הוא נתן את התורה והעמיד בכוונה אלה מול אלה בני יעקב ראשי שבטי ישראל מול אלופי עשו מערכה קדושה מאוד שם שפטי יה המאמינים בהשם המאמינים בתורת השם קדושים מול מערכת של טומאה 11 אלופי עשו ראשי אומות העולם שהם 11 יריעות עזים שזה טומאות גדולות מאוד כמו שכתוב רבנו הארי בעץ חיים שעם ישראל זה יש דברים יד צירופי הוויה עם הצירוף של

כל שבט ושבט זכה יעקב אבינו שנקרא שם הוויה על כל שבט ושבט שלו כמו שכתוב כי שמך נקרא על ערך ועל עמך אבל 11 אלופי עשו זה 11 כוחות של טומאה כנגד 11 ארורים שיש בתורה שכתוב פרשת כתבו לכן הסמיך התורה את אלופי עשו אחרי לדת בני יעקב אחרי שיש שבטים כל אחד מאיר אור גדול של שם הוויה מושך שפע גדול אז אחר כך בא 11 אלופי עשו שככה מכניעים עם ישראל 12 שבטים שהם 12 צירופי הוויה את 11 הרורים האלה 12 צרופי הוויה כנגדם מכוונים

יב שבטים 12 צינורות של שפע שהם יורדים מלמעלה משורשי הבריאה עד כנגד בחולדי השנה כל חיש לו את הצירוף שלו וזה מאיר וזה עוזר מאוד לעם ישראל המזלות שברקיע יהיה בשעות היום יהיה בשעות הלילה יש סגולה גדולה להכניע את 11 אלופי עשו איך ברוך הבא איך כתוב 11 יום מחורב דרך הר שעיר מה הקשר חורב להר שעיר אלא מה מכניע את 11 אלה של הר שעיר חורב שעל ידי שעם ישראל נדבר בתורה שניתן בחורב הם מאירים בהם י צרופי הוויה וזה מכניע את 11 אלופי עשו

זה שמה הכל כל יעקב כלומר בזמן עמדו הלא כל אומות העולם התכנסו אצל בלעם בן בעור התייעצו איתו איך לנצח את עם ישראל מה אמר להם בלעם אתם הולכים לבתי כנסיות תלמיד רשות תלמוד תורה אתם שומעים את התינוקות מספספים בכל העם לא תאכלו עליהם כשהכל כל יעקב הידיים של עשו מתות לא תאכל עליהם בשום צד ואופן אבל אם חס ושלום אתם תיקחו אותם לצבא תיקחו את בחורי ישראל לצבא אלה שיושבים ועוסקים בתורה תיקחו לצבא אז חס ושלום זה אפשר איך אומר אל תגעו במשחי צריך לשבת

לשקות על התורה כל הכוח להמיט את עשו זה הכל כל יעקב לא היה ככה היה בזמן חזקיהו המלך חזקיהו המלך הוא הגביר כוחות התורה והוא בלעון מפני שמן חובל עולו של סרחרי מפני שמנו של חזקיהו היה לוקח שמן נותן איפה שלמדים תורה נותן חשמל נותן שמן נותן אור שלמדו תורה נותן משכורות יפות רק שישבו ללמוד תורה זה חובר עולו של שר חריב פני שמנו של חזקיהו המלך איזה דבר שמה אמר לו רב שקה אני אתן לך סוסים אתן לך נשק אתה יכול להילחם בנו אמר אבל

אני לא רוצה לא סוסים ולא נשק ואני לא צריך אותך תסתלק ואני לא לומד מלחמה בכלל אני בלי מלחמה מנצח אותך לך מפה הקדוש ברוך הוא ינצח אותך אני צריך לנצח אותך אני עושה רצון השם כל העולם כולו של הקדוש ברוך הוא ברא אותי ברא אותך הוא יודע מה לטפל בך אומר לו מה אתה מדבר אומר כן היה מחלוקת בעם ישראל חצי מעם ישראל כמעט היום אומרים לו לא צריך צבא והיו התלמידים שלו היה 11 רבבתה כלומר כל רבבה זה 10,000 110,000 איש היו עם משפחות

היו עם חזקיהו 113 א000 איך >> 13 >> 13 ריבו 130,000 היו א איך קראו לו א השני? שמנה שמנה הסופר >> שבנה הסופר >> פשי בסוף מה נהיה לשבנה הלך פ גררו אותו בחבלים אוי ואבוי אוי ואבוי ישבו הממשל של חזקיהו אמרו טועה נקי ממשל נעשה צבא מה הם אחר יהיה כולנו תלמות העולם קמים עלינו צריך כוח פיזי קצת נעשה צבא עשו תקציב עשו הכל אבל צריך חזקי המלך לחתום על זה בעל אומר אה יש לכם 30 מיליון 40 מיליון של הצבא שני מיליארד שלוש

מיליארד כל זה התקציב לבני תורה אין צבא הכל לבני תורה אנחנו אני יושב ללמוד ואני ישב במיטה והכל הקדוש ישמיד אותם וככה היה וכך היה ליל הסדר אומרים לו חזקיהו מה נעשה היום בא צבא סנחריב כחול הים כולם עומדים בחוץ החומות מנסים להיכנס אומר אל תפחדו תעשו הכל רגיל היום ערב פסח צריך לעבוד לעשות קורבן פסח לכתב בית המקדש לעשות שמח להביא קורבנות לעשות הכל לא לפחד. מה לא עשו שירה וזמרה ואורות וקורבנות והם מריחים שמה את הריח של הקורבנות? יוצא להם נשמתם.

אומרים מה אמר להם מחר מחר מחר אנחנו נכנסים לעיר בטח. אומר מספיק כל אחד יכנס עם העפרון שלו לא צריך כלום. מה אלה? מתה מעט.

כמה אנשים הם אנחנו צבא כחול הים מה יכול בלילה ננסה לרב ישראל קורא את האגדה והכל הקדוש ברוך הוא אומר למלאך שממונה על ה >> על הבישול של הפירות על הירח שמה יש ממגד גירש ריחים יש שהשמש מבשל יש שמבשל הירח אומר לו תשמע חביבי כשאתה הולך לבשל את הפירות בלילה תעשה לי טובה דבר קטן אני רוצה תעבור דרך מחנה השור טבחון איפה ששמה תבשל להם את הבטן בפנים >> בפנים תבשלם את הבטן בפנים את המעיים את את הכבד את כל האיברים הלב כל האיברים הפנימיים

תמיד מיס להם אותם רטגן אבל תשאיר את את הגופות שלמות אמר לו קיבלתי כבוד אדוני הקדוש ברוך הוא הכל בסדר טוב הוא עובר ברגע אחת זה הכל כן הוא רק עובר שמה שרף אותם ברגע כולם שרופים כולם מתים הפך אותם בלילה אחד מיליונים >> מיליארד וחצי היו מה שמונים אותם מיליארד וחצי חי היל כמה סוסיים כמה הכל כולם פגרים מתים שם אין איך ידעו עם ישראל כוונה אומר הבן איש חי לא הרג אותם שרף אותם והיו כלא היו שיראו את הנס יראו כמה חיילים היו זכיהו

שמח הנה אתם רואים אנחנו לומדים תורה כשואמיד אותם הכל כל יעקב הוא משמיד אותם מוליך אותם לעבדון וזה האמת לא צריך צבא לא צריך כלום שעם ישראל עושה רצון השם לא צריך את זה התורה היא המנצחת כמו שלימד לנו הקדוש ברוך הוא לכן פרשת השבוע עכשיו וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען מה זה וישב יעקב יעקב אשתם יושב אוהנים יושב ושוקט בתורה זה מכניע את אלופי עשו. היה בבגד היה חכם מנשה ששלו. הוא היה שומע דרשות שמפי חם יוסף חיים והיה דורש אותם. אז הוא

דרש דרשה אחד אומר שרבי יוסף חיים אמר להם ידוע כשכלבים נובחים ורוטפים אחרי הבן אדם מה תעשה להשתיק אותם?

תשב עם הכלבים יש סגולה לשבת שתיים יושב הכלב מסתדר הוא לא עושה כלום תשב אשר יעקב את 11 אלופי עשו איך שהם נובחים לכן מה עשה יעקב וישב יעקב ישב ללמוד תורה בישב ראה אותם אלה נופחים כל אלופי עשו לא עכשיו עוד לעתיד אומרת עכשיו אני אגיד לכם מה עושים יושבים וישב יעקב יעקב זה כל ישראל לא יעקב היה ברך שמך כי עם ישראל שומעים יעקב זה עם ישראל יושבים מה עושים לומדים לא סתם עוסקים בתורה בשס פוסקים עושים זוהר הקדוש סודות התורה ישב זה שבי

רשמי לומדים תורת תורת השבי וכן כנס גדול בשביל חנוכה להשמיד את כל אויבנו וכל שוננו כמה 52 סיומי זוהר וישב יעקב לא סתם לשבת אלא ישב שיושב על התורה זה רשבי מכניע את עשו לכן נסע יעקב אביב ישב ועסק בתורה ואתה יושב ואתמו מוגגים הם הולכים אז זה הסגולה לשבת מסופר על רבי יונתן תן הישית ש היה לו תמיד ויכוחים עם איזה כומר אחד. יום אחד הכומר בא לדאוג עליו, אומר לו, "כבוד הרב, אני יודע שאצלכם ההוא כשהרב נכנס לבית המדרש, כל הקהל עומד לכבוד הרב,

כולם עומדים. אני רציתי לשאול את כבוד מור הרב רבי נתן, רציתי לשאול אותך מה יהיה כשא כלב?" גם באותו זמן נכנס עם הרב איזה כלב. עכשיו הכלב כשנכנס צריך לשבת שהוא לא יזיק והרב כשנכנס צריך לעמוד.

אז מה היה עשו הקהל? אומר לו, "תשמע, עוד לא ניסנו, אבל אתה יודע, צא רואה מה עמדבר, בוא תיכנס איתי ביחד." ואז אני הרב ואתה הכלב, כנס ביחד ונראה מה יעשו כולם. ולפי זה נדע. >> כן?

פלא פלאות. איזה איזה חוכמה הייתה להם. אז זה שאומר וישב יעקב ביקש יעקב אבינו נשב בשלווה קפץ עליו וגזור של יוסף מה לעשות בדבר עכשיו למדנו שכל שבט ושבט יש לו צירוף שם הוויה כנגדו הוויה עולה 26 תעשה 26 *פ 12 שבטים כמה זה עולה 312 בדיוק כמניין ישב וישב יעקב יעקב אבינו רצה לשבת בשלווה מה פירוש הוא ידע שאם הוא יצליח לתקן לברר נצי הקדושה שיש 12 שבטים צריכים לברר כל שבט ושבט כנגד הצירוף שלו 26 בחינות אז גמרנו כבר מעכשיו אין יבוא המשיח לא

צריך כל הגלות של 6000 שנה אני יכול עכשיו לסדר את הכל. אז הוא אומר למה צריך את כל זה שישבו בשלווה אני ובניי כל ישראל וימידו תורה ועשו רצון אבינו שב השמיים ואני על המקום מברך כל תוצא קדושה ונגמור התחילת העבודה כל ה 312 בחינות יעקב התחיל את העבודה מה יש 312 12 בחינות כשהוא עבר ויעבור את מעבר יבוק מעבר כמה עולה מעבר מוע זה 110 מע ועמנו ו >> מעבר ב זה 112 והרש 312 >> 312 הוא אומר עכשיו אני מעבר 312 בחינות מתקן אבל

מה הוא צריך לתקן כמניין יבוק >> רק 112 יבוק את זה אצלי הנשאר לו עכשיו כמה פיפן 200 עכשיו הוא רוצה לתקן אותם 200 כתוב שיעקב אבינו חזר אצל פחים קטנים פחים פח כמה זה >> פ וכ זה 100 ועוד פח פחים תרביץ שניים 200 אז הוא חזר אצל פחים קטנים לתקן את שני הפח פח ופח ואז קפץ עליו רוגזות של יוסף מה הוא עשה ויגע בכף ירך יעקב כ הוציאות פח תהפוך אותה המלאך לא רק הצליח יעקב לתקן פחד, פח שני ויקע קפץ עליו רוגזו

של יוסף.

מה פירוש? כתוב, אתם יודעים יש פה פח זה פי סגורה וכ פתוחה. פרשה שלנו ראינו איך יעקב אבינו אהב את יוסף. איך הוא מכבד אותו?

למה שהוא היה כל הזמן לומד תורה, היה רואה שהוא בור סוד שלא מעבד טופה, מחקים את רבותיו. יעקב אבינו הוא ראה בבניו, זה גם לימוד גדול, הוא ראה 12 שבטים שאין כמותם אמר הם כבר מכונכים, הם טובים, הם גדולים, כל אחד גבר בגוברין, הוא תלמיד חכם, הם לא מקים אחד מן השני. אז מה הוא עשה? הוא עשה בשביל יוסף כותו נדפסים.

הוא לא חשב בכלל שהם קנאו. קודם כל מפה זה מוסך גדול שאדם לא יחשוב יש לו בנים גדולים גם בתורה גם רבנים גדולים לא יחשוב שזה נגמר העולם עדיין הוא צריך להדריך אותם עדיין הוא צריך ללמד להם שידעו הנה ראינו אצל בני יוסף אצל אחרי יוסף איך שהם יעקב יעקב אבינו אהב את יוסף מכל בניו כי בין זכונים הוא לא מה זה זכונים זקן שקנה חוכמה הם לא בור סוד שאין לו מהבד טיפה ולכן יעקב אבינו אבל לא הצליח למה לא הצליח פח ראשי תיבות פה

פה כסף פח זה ראש תיבות פה וכסף כסף מה נהיה יוסף חטא בפה הוציא דיבה על האחים שלו ואחיו חטו בכסף מכו את יוסף ב-20 כסף לכן לא הצליח יעקב את הפח הנשאר למה הם הם הפכו את הפח לכף לכן לא יכל המלאך לגוע בכף ערך לכן היה לו כוח לגוע בכף ירך יעקב כי עוד פה של פח היא סתומה פה רגיל זה סתומה הפה פה של פח היא סתומה היא קמוצה ועוד פס צופית זה פתוח זה פיס פתוחה יוסף הביא דיבתו רעה פתח את הפה

הפך את הפה הסתומה לפה פתוחה וזה שימש לפ של כחים צריכים לפתוח את אדם צדקה לא למכור את יוסף ב20 כסף זה היה כף ולכן לא עשו אלא מכרו את יוסף ב20 כסף בזה הפכו את הכף הפתוחה שבמילה פח לכף סתומה אז נהפך מפח להיות כף בזה יובן מה שאמרו רבותינו כשיעקב נשאל בשבת קפץ עליו מה זה לשלב כבר להגיע לגאולה לא צריך עורך גלות קפץ עליו רוגדו של יוסף ובניו עוון של יוסף היה פה ובניו כסף עכשיו עד היום אנחנו מתקנים את הפח השמן הזה

רוגזו של יוסף והכסף של האחים לתקן את זה עם ישראל צריך למסור עצמו על פח השמן על הקדושה ועל הטהרה פח שמן חתום בחותמו של כהן גדול שמור מכל טומאה כנגד מחשבות היבנים הם רצו היבנים לקחת את השמנים לטמא אותם לבטל את ההדלקה בבית המשלש לכן טמעו את השמנים כל כך המטרה לטמות את עם ישראל להעבירה ממצוות השם וזה איזה סוד פח השמן הטהור מעיקר הדין יכולים להדליק בשמן טמא למה טומאה הותרה בציבור אבל החשמוניהם אמרו אנחנו רוצים דווקא בטהרה עד שמצאו פח זה הפח של

יעקב אבינו זה השמן של יעקב לכן דלק שמונה ימים ועד היום הוא נמצא שלם עכשיו צריך אנחנו לתאר את עצמנו קראינו מה שקרא עם יוסף ואחים איך יעקב אבינו היה מלמד אותו תורה? מה הוא למד? מה שהוא למד בשם ועבר?

יוסף היה קולט כמו ספוג. אבא שלו היה שמח, עשה לו קטונת דבסים. יוסף ראה שהאחים שלו מזלזלים בבני השפחות שהם בנים של בלהה וזלפה. והשפחות היו שומרים על בני רחל, בנימין ויוסף.

אז התחברו אליהם, ראו איך שמזלזלים בהם. הוא ראה יום אחד את השבטים רואים אותם אוכלים עבר מנחה הוא היה קטן הם באמת לאוכל מנחה הם בראו בהמה בספר יצירה אז יוסף הלך לאבא אמר לו תשמע הם אוכלים עבר מן החי איך אפשר לעשות דבר כזה לחתוך לבהמה את הרגל ולבשל אותה והם מתגאים על בני השבחות תוהבת השם כל גב בלב אחים ראים שאבא עשה ליוסף כותונת פסים ויוסף מדבר עליהם והוא לא צודק בדיבורים שלהם הוא לא אוכלים עבר מן החי ומזלזלים בעוד חולם חלומות כוכבים משתחבים לי >> והעלומות בשדה אומר זה אומרים תשמע זה יש לו דרות איפה הבן אדם הזה חשבו אותו לאחד מהסתרה אחריו חס ושלום אז אביו עשה לו קטונת פסים. זה לא סתם כותונת. זה קונת אומר רבנו בחיה שיש בה סודות גדולים.

מסר לו כב אותיות התורה, הלביש אותו בידיעות החוכמה ואומר בצרור אמור כבד אותיות יוצאות מברכת כהנים. אתם יודעים יש גם מכוונים את זה בשופר יש שם ראשי תיבות אנקטם אינה קרב תשועת מצפך יש שם פחד שר תוציא ממעשר פסתם ישם פדי שועים פתח סומים שח מצפים דלי יוקשים שמורים מפ וכן הלאה ברוך שבחו כל דשמות אומרח >> כן וזה קודנת פסים הרמק מביא שכל אחד מהשמות הללו יש לו סגולה בפני עצמו לא סתם עושים לו איזה עשה לו איזה בגד תפר את הכל בשמות הקודש בסודות

למשל אין נקרא תשעת מצפך שאדם מתפלל לאיזה תפילה רוצה שהתפילה תתקבל מכוון את השם הזה פרדך שר תוציא ממעשיו זה ממונה על המזון שלא יחסר מזונו פדי שועים זה שיתן בגד לבן אדם ללבוש כל זה עשה את זה מחו מיוחד יעקב אבינו לכן צריך לשים לב על עצמנו בעזרת האלופשו עכשיו מתקרבים הימים האלה ימים יקרים מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד שלמ אחר כך חנוכה בהם אפשר לאדם להשיג השגות גדולות וישועות גדולות לכן כדאי מאוד מאוד איך אנחנו משתדלים עד חנוכה לעשות תשובה מעשים טובים השבוע כבר

אחרי השבת הזאת מיד זה בא לנו חנוכה יום ראשון הבא כמו היום בערב מדליקים החנוכה עוד שבוע ממש כן, אנחנו הולכים לירמיה ‏Ja. כי אנחנו פרק נ פסוק יד ריכו על בבל סביב וכל דורכי קשת ידו אליה אל אל תחמלו חץ כי לאדוני חטאה השליחו חצים עליה לא תחרוסו על החיצים הריעו עליה סביב נעתנה ידה נפלו אשיותיה נהרסו חומותיה כי נקמת דנוניה היאנקמו בה כאשר עשיתה עשומר תריעו להביא לתעם תתנו כמו אדם נתנה יד כמו אדם הנופל מושיט ידו למי שאצלו לעזור לו אומר נפלו יסודות

העיר אשתיות קרטוז הוא זורע מבבל ותופס מגל בעד קסיר מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו נוסו לא המצאו עוד בבבל מי שזורע שדות אוחז מגל כל זה למה חרב היונה חרב האויב קורא לו יונה ספורה ישראל אריות הדיחו אתה רואה עם ישראל הם כמו ספר פזורה פהודה מן העדר הירות הדיחו אותה הבריחו אותה מעדרה לכן הברחו מארצו הראשון אכל לו מלך אשור וזה האחרון את צמו נבוכד רצר מלך בבל אלה האריות האלה עשו צרות לכן כ אמר אדוני צבעות אלוה ישראל הנני פוקד

אל מלך בבן ואל עצור כאשר פק קדתי מלך אשור בשובבתי את ישראל אל נבהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו אומר יבוא זמן בימי המשיח השיב אותו אל נבהו ויראה המראה הכרמל והבשן כלומר מקום מראה שמן מקום טוב לסבע נפשו מרוב המראה יהיה שפע גדול בימים ההם ובענו אדוני יבוקש את עוון ישראל ואינינו ואת חטות יהודה ולא תמסנה כי אסלח לאשר השאיר אלה שאני אשאיר אותם סתחנה עוונם היו נמרקים על הארץ מרתיים על עלה עליה ואל יושבי ופקוד חרוב ואחריהם נאום אדוני ועשה ככל

אשר צביתיך אומר חזר לדבריו הראשונים מול המחריבת בבל מתעלה למלחמה איך נרדע וישור פטיש כל הארץ איך הייתה נשמה בגויים כן הוא כד משניות משנה אותיות נשמה >> מלפני המשנה הצדקה אתה נתת ביום שישי >> בטח >> של משה הבאת ביום שישי כפול אה או שלוש פלוס >> היום עוד הפעם שלוש לא היום גם רגיל כל יום זה איפורים צדקה דבר גדול אין לי חדשות, אין לי חדשות מטפל בזה. אין לי חדשות תתעקב >> כנפתוח משניות בכורות.

[‏צחוק] כל שנה רבי כל שבוע שבת מביא רבי מנשה את העוגות פה >> הבן שלי שלח >> כן הבן שלו שלח על ידי אנג'לכ >> חושבים זה של עוגות של אנגל הם לא יודעים זה של הרבה מנשה >> לא לא של אנגל הזה עדים כן זה לא נעים אז אמר הרב חמודה >> הרב >> כל הכבודשתו זה מה שאני יכול להגיד שלו יה להם זיווג >> אמן יהיה להם זיווגנג'ל >> הוא מביא כשצריך הוא מביא יש לו זמן זמנים נשמת משהוא בן רבקה יחיה בן יחיה

יחיה בן יחיה גם לנשמת יעקב בן מסעודה גם רבי דוד בן צלאל בן יפקפי יונתן גב בן חנה ורבי שאול צדקא בן פה בת >> יפה כפי בת חנה >> אליהו >> אליהו בן >> ח >> חנה ניסן חי בן רחל בתקה >> מה חנה בת רבקה >> חיים בן ימנה ארסל >> בן טופחה >> מרדכי בן >> מרדכי בן קורין >> סלים בן רחל >> נחמן בן רינה >> נועם בת >> נועם בתישע אברהם בן יוסף שלמה בן מזל עזרא בן מזל רבי אברהם בן

מזל >> רעל בן יצחק רפאל בן יצחק בטא >> מרים בתאוס מאיר בן מזרי >> שדר שישוע בכל בתי ישראל >> כן אנחנו פרק ג' משנה ד' >> זה שיער בכור בעלמום שנשר צמר שנשר לו בעודו בחיים והניחו בחלון הניח אותו בחלון בצד ואחר כך שחטו שחט הבכור הקביה במנאן מתיר כלומר את הצמר עכשיו מתיר אותו בהנאה מה שנשר בחיים שלו למה נשר מאליו חכמים עוזרים אוסרין למה גזרו על הצמר שמדתחה את שחיטתו של הבכול להגיד לא תק צמר ומותר אז גיד עוד לא לשחוט אותו

עוד לא לשחוט אותו דברי רבי יהודה אמר רבי יוסי לא בזה התיר עקביה בנשחת הבכור אלא בשיער בכור בעמום שנשר ונחו בחלון אחר כך מת הבכור הזה בזה עקבי הבהמה הלל מתיר בהנאה את הצמר וחכמים אוסרים הצמר המדובל בבכור נשר כבר מקום גידולו את שהוא נראה מן הגיזה מותר מותר בהנאה כלומר כשיגזוז את הצמר יהיה הצמר מדולדל מעורה ואת שאינו נהגר מני גיזה אסור אסור בהנאה ממנש סליחה זה של שבת גם אחד א פעם מכירה אני עושה בעיות בעיות >> יופי פרק רביעי משנה א' עד

כמה ישראל חייבים להטפל בבכור להתעסק בגידולו קודם שיתנו אותו לכהן כן, אני לא צריך לתת לכהן את הבכור. כמה הוא חייב לטפל בו עד שיתן אותו לבכור? מה עכשיו שנולד מיד יתן אותו לכהן? כל מסכן לא יודע לטפל בדבר כזה אתה מגדל בהמות אתה יודע מה הוא יודע לתת לו בקבוק יש לו בקבוק כזה של תינוקת של בכבסים באספחה היו יודעים נולד להם בכור א בכבש נותנים לו בקבוק בבהמה דקה 30 יום מיום עד 30 יום בגסה 50 יום כתוב בתורה מלאתך ודמעך לא תאחר בכור

בניך תתני כן תעשה לשורך לצונך מלאתך ודמעך לא תאחר אומר ואותו דבר תעשה לצונך לשורך כלומר ביכורים לא תאחר עד 50 יום אותו דבר תעשה לצונך לבקרך יוסה אומר בדקה שלושה חודשים והוא יש לה טיפול הרבהם אמר לו אמר לו הכהן בתוך זמן זה תנהו לי הרי זה לא יתנה לו למה נראה כי כהן הם מסייע בבית הגרונות אם היה בעלמום >> אומר לו תן לי שאוכלנו מותר בשעת המקדש למה אומר יהיה גדול לא כל כך טעים עכשיו קטן טלה חרב >> אה בשעת המקדש אם

היה תמים אומר לו תן שקבן מותר הבכור נאכל שנה בשנה בתוך שנתו בין תמים בין בעלמום שנאמר לפני השם אלוהיך תאכלנו שנה בשנהזה גם בנו אחרי שנה בלו לא >> מצווה זה מצווה עוד משנה אומר משנה ב' נולד לו מום בתוך שנתו נפל מו בבכור קודש מותר לקימו כל 12 חודש לאחר שנתו אין לו רשע לקימו אלא עד 30 יום שזהרים כן לא לא יודעת אתה אסור לאכול אסור לצוד >> כן שהגענו משנה גמרא איפה ציר משה אני אחכה לו חش שיויתי אדוני לנגדי תמיד כמיני

מוד השם קודש שכנתם מכם שם כל ישראל אנחנו חובים לקיים מצד עשה שמ תורה כמו שאמר כתוב כית בו יומם ולילה צעצנו עלינו פני אדוני דברך בחבר מותר ולא קשו חברה בדור מה ששגינו כברנו על דבר גד חוכמה והדחבר חוקך למדני ברוך את אדוני כל מדי אדוני בית אדוני בצכם קודש אדבר אדוני מסיון שמים ואבארץ כן נבד תף דף פד תיקון פד פד >> היום זה דף פד נכון דף פג עמוד ב שורה אחרונה שתי שורות נקיים מה שאומר רבי מאיר.

כן. לא עדיין לא הגענו לפד במשנה כן שמה >> בסוף היום היום התפסקנו פה לפני כי הרב צ >> אבל היום למדנו תורה יש שיעור מקודם לפני שבאת קבלה הרב רצה להתחיל >> אבל אני מסביר לך שהיום כבר למדנו את הדף שרב א >> אנחנו לא יושנים >> פה יודע >> יופי אז אתה יודע אז נו מה >> היום לא אתמול היום זה יום חדש היום למדנו בחזרה בא רבי מנשה ו הוא המורה שלנו לא השם ישר יחייהו עד תשמע יום ראשון אתה צריך לבוא יותר

קצת מוקדם >> אומנם יש לך הרבה עבודה יש דברים של שיהיה לך נחת שיהיה לך צער >> אמן >> כן בבקשה אחד לך אחד החבר מה זה עוד פעם מה בוא קח את זה לא מבין מה שאתה אומר >> איזה יהודי עצור באיראן >> קרמן חכמתי בן חיה >> בן חוה ששו >> בסדר קרמן >> כן כן >> קרמן חכמתי בן חוה >> חקמתי חקמתי >> חקמן קרמן חקמתי אתה מכיר אותו >> אני לא לפי שבות אני מומחה >> אתה מומח שתוציא אותו מהבעיה >> כנו

מספעם הלאה יש פתחת צמ שפתחת פג שתי שורות רשנק אמר מנחה הבאה בפני עצמה עמ >> אנחנו למדנו שקורבן שהוא ראוי להיות קורבן והכל בסדר. נפל בו איזה פיסול שנלמד את זה תכף במשנה הבאה. אם עלה לא אסור לעלות אבל אם עלה לא ירד אבל הבענים לא יצאו ידי חובה אבל אמרנו דווקא היא דעת רבי יהושע דווקא היא העולה על מוקדה דבר שהוא יוקד על המוקד על האש.

אז אם עלה לא ירד אבל דם ונסחים גם אם עלה ירד זה דעת רבי יהושע רבן גמליאל אמר לא גם דם נצחים על המזבח כל דבר שעל המזבח מזבח מקדש בא רבי שרון בר יוחאי חולק עכשיו אומר יש לקיש מנחה שבאה בפני עצמה היא לא כתוספת לקורבן יש מנחה שהיא באה עם הקורבן יש מנחה שהיא באה בפני עצמה לא תוספת לקורבן לדברי כולן גם דעת רבי יהושע גם רבן גמליאל גם רבי שמעון במשנה אם עלתה על המזבח לא תרד למה היא ראויה להיות מוכרבת על גבי

האש עצמה >> לרבן גמליאל היא ראויה להיות מקרבת לגבי המזבח ורבי שמעון לא נחלק על זה כמו בנסחים לא נחלק על הדבר אתזה ציים בקופת צדקה לדברי רבי יוסי הגלידי ורבי עקיבא תרד למה הם סוברים >> בבקשה לא לדבר >> תודה הם מסברים שרק בעלי חיים על המזבח מקדש אז לכן המנחה תרד עכשיו מה יהיה הדין? מנחה הבאה עם הזבח זה בא מנחה בפני עצמה מנחה הבאה עם הזבח לדבר רבן גמליאל ורבי יהושע לא תרד למה המנחה ראויה יש למזבח לדברי כולן כ רבי שמעון שבמשנה

שזובר שרק קורבן שבא מחמת עצמו המזבע מקדשו לכן לדעת רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא שהם סוברים שרק בעלי חיים חיים המזבח מקדש אותם תרד אז זה דעת מנחה שבאה עם הזבח לדעת רבן שמעון בן גמליאל ברבי יהושע לא תרד למה או שהיא עולה על המזבח לדעת רב גמליאלין או לרבי יהושע על האש אין בעיה אבל לדברי רבי שמעון דברי כולן שזה זה רבי שמעון שאומר הקורבן שבא בפני עצמו זה בא עם ה זה לא בא בפני עצמו לכן כן רבי יוסא הגלילי ורבי עקיבא שם אומרים

רק בעלי חיים תרד עוד דין נסחים הבאים בפני עצמן לדברי כולן ירדו אדם שהתנדב להביא יין ולהקריב אותו על גבי אדם יכול להתנדב יין בפני עצמו אומר אני מביא יין תנדב יין להביא את זה על גבי המזבח נסחים הבאים בפני עצמם ונפסל היין היה בו איזה טומאה איזה בעיה והנהו על גבי המזבח לדברי כולן ירדו כי גם לרבי יהושע במשנה אומר רק דבר ראוי להיות מוכרב על גבי האש יין זה לא על גבי האש וכן לדעת רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא הם צים רק בעלי חיים

זה ירדו דברי רבן גמליאל שהוא סובר שכל דבר שראוי להיות מוכרב על גבי המזבח מזבח מקדשו בידי רבי שמעון שקורבן שבא מחמת עצמו לא עם הקורבן אלא בא מחמת עצמו וכל אלה לדבריהם לא ירדו >> איך הנסחים ירדו הרי שופכים אותם >> עדיין לא שפחצ >> אה אז מה בן אדם שם אותם לא >> שם אותם אולי כן אם אם א כן או עכשיו יש בריכה למעלה תוריד אותם יש בריכה שפך נהיה לו בריכה תוריד תשאב כנראה נסכין הבאים עם הזבח אבל לדעת דברי כולן ירדו

לדעת רבי יהושע אומר שרק דברי להיות מוקרב על גבי האש ודאי ירד רבן שמ אומר דווקא בא מחמת עצמו וזה בעמדשו ופה זה בא עם הזבע לכן דת רבי יוסג רבי עקיבא דווקא בעלי חיים אבל לדברי רבן גמניאל לאחודה לא ירדו למה המזבח קדשו פשיטה הגמרא שואלת מה ברש לקיש להשמיע עלני פשוט ככה דין רבי יהושע דבר על האש זה מקדש מסבע על קדשו לרבן גמליאל דווקא >> כן מה שרו למזבח מזבח קדשו רבי שמעון בא עם הזבח רבי יוס גלילי דווקא כבסים מה אתה חידשת

לנו חידוש עצום זה ידוע מה באת לומר אניך אתה יודע מה באתי לומר מנחה הבאה בפני עצמה צריכה רש לקיש רוצה להשמיע לנו מה יהיה הדין שמנחה באה בפני עצמה שיכול אדם להתנדב מנחה בפני עצמה אבל כיוון שיש חילוקי דינים אמר יש תקיש ללמוד את הדין הזה מנחה הבאה בפני עצמה וכדרבה רבה מתנדב אדם מנחת נסחים בכל יום אפילו שהיא אינו בא עם קורבן יכול להתנדל מנחת נסחים בכל יום כתוב בתורה בנפש כי תקריב קורבן מנחה אבל זה לא נצחים החילוק הוא שמנחת נדבה מקטירים ממנה

קומץ על גבי המזבח ואת השר אוכלים הכהנים אבל מנח חת נסחים היא נחה היא מנחה שכולה עולה כליל להשם אין שמה מי לוקח ולא מצאנו בתורה מנחה כזו אלא דווקא שבא עם קורבן לכן בא רבה לחדש שיכול אדם להתנדב להביא מנחה כזו יין לבד זה החידוש לא מנחה כזאת זה של זה זה לא נסחים, זה לא יין. בוא נראה חשבתי זה מנחה של א מנחת נסכים. ג מתנדב יין בלא זבח >> חדרבה >> דאבא מתנדב אדם מנחת נסחים לא סתם מנחה >> לא אבל על פה

לא משנה תראה את הגמרא מתנדב אדם מנחת נסחים בכל יום נסחים מה זה נסחים מנחת נסחים זה הנסחים עצמם זה המנחה זה לא שיש מנחה לבדם נלבים >> אתה שומע אני אתה לא מסביר ככה אז אני עוד פעם חזרתי אז אני חושב שאתה צודק תראה תעין תראה תגיד ונשמענן כרבה מה אומרת אם ככה היה אחשקיש לומר מפורש את הדין של רבה מתנדן לאדם מנחת נסחים למה להשמיע לי כל חילוקי הדינים כן בהתחלה למדנו שבר באמת להשמיע לי על על מנחה לבד >> רגילה >> רגילה רגילה

כי זה הז >> לא לא חושב >> גם מנחת סועות שבאים זה עדיין >> עוד הפעם אני אחזור בשיטה פי רשי גם >> שמה >> מתנדב אדם מנחת נסחים ולא עוזר ואף עלגל שלא אמרה תורה מנחת קליל אלא בגלל הזבח זה מנחה זה יין יש יין שהוא לא קל >> כן לא כל יין הוא קליל לא אבל זה בנשמי רבי יהושע הדבר ראוי מוקרב על גבי האש מסבע מחדשו אז מנחה הבאה בפני עצמה צריך עלה שאדם מתנדה מנחה בפני עצמה שתי דיבורים >> הוא כדרבה לא

זה הבנתי מנחה בפני עצמה מה מנחה רגילה של סולת זה מסכים המנחה בפני עצמה ככה הסברנו יש >> לא עוד דבר הוא כדרבה זה עוד דין הוא כדרבה מתנדב לאדם זה בא להשמיע לי מתנדב אדם מנחה >> כל יום >> של שולת כל יום יכול להתנדב מנחה לבדה >> בלא זבח >> עכשיו הוא כדרבה ולא זבע הוא כדרבה דאמר מתדב אדם מנחת נסחים ש שהיא לא באה עם קורבן בכל יום.

>> לא לא אנחנו אומרים ככה שזה לבד. רק אני הסברתי שמנחת נסחים זה רק יין לבד. >> לא אבלים יין בלא >> תקרא לבד בשקט. זה התלזה >> כתוב בתורה בנפש כי תקריב קורבן מנחה אבל זה לא מנחת נסחים חילוק הוא מקטירים ממנו קומץ על המזבח השאר אוכלים הכהנים אבל מנחת נסחים זה כולה קליל להשם לא מצאנו בתורה מנחה כזו אלא שבא עם קורבן מנחה כזו >> יש רשי מפורש הרב במנחות מתנדב אדם מנחת ניסחים סולת שמן ויין ולא קרובה >> מקבל מקבל חשבתי זה יין

>> סורת יין ושמן >> בסדר אז זה מנחה בפני עצ עצמה לא יין >> לבד אלא זה סולת וכל מה שמורכב איתו >> כי לא לא הסברתי כך חשבתי לא כך בגלל שכתוב נסחים ולשמנן כדרבה למה ככה היה אז עוד פעם מנחה זה כמו שהסברנו בתחילה בתחילה שזה מביא מנחה בפני עצמו אדם יכול להתכוון מלחם בפני עצמו הוא כדרבה בן שמינה כדרבה למה צריך יש לכיש לה תגידי את כל המתנדב אדם מנחת >> וגמרנו למה צריך את כל הבלאגן אלא מת נסחים הבאים עם הזבח צריך

לה נסחים שבאים עם הזבח דם מקרב להו למחר ליום האחר >> ליום האחר מקריב את הקורבן היום ואת הנצחים שבאים הזה מכיר מחר אף על פי שלדעת רבי שמעון אין מזו מקדשם סקדתחמנה הויל ואמר מור מנחתם ונזכהם מנחתם ונזכיהם למחר כמה שאמרנו מנחתם ונזכיהם בלילה פסוק אלבי קורבנות של חג הסוכות >> כן מלחתה ונזכיהם בלילה לילה מותר להכיר מנחת הנסחים בלילה אפילו שהזבע הוא קרב ביום מנחתם נזכה למחר מותר להקריב את המנחת הנסחים למחר אחר למחרור של קורבן הזבע הקרבת היום את הזבע מחר אתה יכול

להביא את הנסחים כי נסחים הבאים בפני עצמם דמו הייתי אומר זה כמו למה מדובר מקריבים אותם בנפרד מהזבע אז זה כמו דין של נסכים שבאים בפני עצמ מהלא >> כן הוא מודה רבי שמעון דלא ירדו הייתי אומר כך כמה שמעלן שגם זה יורד אפילו שהקריבו את מנחת הנצחים ביום אחר זה יורד בסדר תודה חזק ברוך >> אזכים לבת זה יין זה מלחת נסכים זה סולת משל עדיין יותר כל הדינים >> אלו אם עלו לא ירדו עכשיו איזה פסולים שאמרנו שאם עלו על המזבח לא ירדו עכשיו

פה במשנה הזאת מפרט לנו אלו אם עלו לא ירדו אלו הקרבנות שנפסלו בפסולים אלו אלה שבפסולים בפסולים האלה על המזבח >> אם עלו לא ירדו בוא נראה הלן זה דם או אימורין שלנו לא הקטירו על גבי המזבח בזמן שעקבו עליהם היוצא עםין שיצאו מחוץ לעזהרה בסדר מה זה הדם שעלן זה בין דם בין >> למה זריקת הדם על המזבח צריכה להיות עד שקיעת החמה של יום השחיטה >> הגמרא דורשת ש >> כן האימורים אפשר להקריבה במשך כל הלילה למה כתוב היא העולה על מוקדה על המזבח

כל הלילה עד הבוקר ואם לא נזרק הדם עד השקיעה או שלא כטרו האימורים על דוד השחר למחרת האימורים נפסלים בלינה ולדעת רבן גמליאל הוא סובר שהמזבח מקדש גם את הדם אז שייך לומר את הדין של המשנה לגבי דם שלן.

כלומר לא מה זה לן? לא זרקת אותו על המזבח עד השקיעה זה ללו כמו לאזבח >> לא אולי אם אם זרקת אותו כן לא צריך לנקות אלו אם עלו לא ירדו הלן והיוצא אם הורים שיצאו מחוץ לעזהרה נפסלים בהקרבה וכן חוץ זמנו הטמא אם שנטמאו או שנשחט חוץ זמנו וחוץ ממקומו קורבן נשחט על מנת לזרוק את דמו חוץ חוץ למקומו או להקטירו או לאוכלו חוץ לזמנו וחוץ למקומו >> חוץ לזמנו פיגול שזה פיגול מה זה אם כמה שזה >> יש הבדל שניהם פיגול השאלה אם הוא

נפסל או זה כרת >> עוד חוץ לזמנו זה כרת לא כלום >> זה טמא אבל הקורבן כשר גם פיק >> שר הדברים לא הולך >> פלגול לא הולך לא יהיה ח >> לא שום דבר לא עולה לבעלים כך למדנו בתחילה שזה לא עולה לבעלים >> שום דבר מפה >> שום דבר >> אז מה זה אם עלו לא ירדו הכוונה שזה >> הם עלו לא ירדו אבל זה לא עולה לבעלים כך למדנו במשנה קודמת כבר בתחילת המסכת שאמרו שמזח מקדש פול >> המשדע מקדש שלא ירדו אבל

לא יצא הבעלים ידי חובה שלא לו עלו לבעלים של חורה >> כשרים אלא שלא עלול לבעלים >> בסדר וואלה ושקיבלו פסולין וזרקו את דמו פסולין לא יכול לקבל פסול >> כהן כהן שנתמע >> כלומר קיבלו את הדם וגם זרקו אותו או שעשו אחד מהדברים הללו רק קיבלו זה מחלוקת לקמן >> מחלוקת רבי יוחנן ברש לקיש בדף פז >> לשון המשנה כשקפני >> רבי יהודה אומר שנשחט בלילה גם ושנשפח דמה או נשפחד דם של הבהמה לא נותר דם לזרוק על גבי המזבח או יצא דמה מה חוץ

לקעים יצא דבהמה חוץ לעזהרה אפשר לזרוק את הדם אם עלתה בהמה כזאת תרד אה רבי דו אומר נשחת בלילה נשפח דמה יצא דמה חוץ לקלעים אם עלתה בהמה כזאת תרד הגמרא תגיד מה הטעם רבי שמעון אומר חולק לא תרד שרבי שמעון אומר כל שפסודו בקודש הפיסול ירע לאחר שבא לעזהרה הקודש מקבלו המזביע מקדשו לא היה פיסול בקודש רק פיסול קודם שבא לעזה ככל רובה הנרוע אין הקודש מקבלו >> ואכן ירד נכון ואלו שלא היו פסולן בקודש הרוע בהמה שרועה אדם הנרבע נרבעה על ידי אדם המוקצא

יחידה לעבודה זרה הנעבד בהמה שעבדוה לעבודה זרה האתנן בהמה שניתנה לאישה בשביל זנות המחיר מחיר כלבח לפין לכלב והכלאיים בהמה שנולדה מכלאי בהמה הטרפה בא איזה אחד הרביץ אותה וניתה לה טרפואה והיוצא דופן לא יצא דרך הרחם ובעלי מומין כל אלה אין המזבח מחדשם בחוץ >> רבי עקיבא מכשיר בבעלי מומין אם עלו למזבח דעת רבי עקיבא לא ירדו >> רבי חנינסגן הכהנים אומר דוחה היה אבא את בעלי מומין מעל גבי המזבח היה מוריד אותם מי זה אבא? איך קראו לאבא שלו? >> זה לא אבא שלו.

אבא >> אבא זה אבא כשם >> אבא ואמא >> רבי אבא. כשם כן זה לא פתוח שזה אבא >> דוחה היה אבא. >> אביר אביר. מה >> דוחה היה אבא למב >> כשם שאם עלו לא ירדו.

אני אומר לו זה לא חייב להיות אבא שלו עוד כשם שאם עלו לא ירדו כל הקורבנות הפסולין שמה אמרתי לך לא לדבר פה כשם שאם עלו לא ירדו לא לא לדבר כך אם ירדו לא יעלו אם ירדו מן המזבח לא יעלו שוב >> וכולן שעלו חיים לראש המזבח בהמות שנמסלו חיים תוריד אותם, לא תשחט אותם על גבי המזבח עכשיו למה זה דן בשיטת רבי עקיבא מכשיר בבעלי מומין אז את המשנה דווקא במשחותה שיש במום המזמ חדשה אבל מחיים אין להם זחמ חדשה למה אם לא כמה

מה הבעיה עלתה תגיד לה שלום עליכם מה שלומד מה היא כל כך את רוצה לעשות רצון אבינו שבשמיים לעבור מזבח היא יש לה חשק >> עולה שעלת בהמה כשרה כשרה שעלתה חיה לראש המזבח כשרה יעני >> זה >> תרד >> לא מקדש >> שחטא בראש המזווה יפשית ונתחה במקומה בראש המזבח מה חשבת להגיד אם היא לא כשרה מה זה כשרה לא מדבר כשרנו אין >> עצם שאלת לא שוחטים על מזכה אומר רבנו עובדם ברורתנורה אומר עולה שאלתה כשרה עולה בהמה כשרה ככה אומר >> היה כשרה

כתוב שחתה על המזבח א חוש בפס אולי תראה שמה מה זה שוחטה אם שחתה חתכלה ב >> אתה חיה שח >> אם שחט אותה בראש המזבח יפשית ונדע מקומה כן כן אם >> אםפה על גבי המח >> זה עם שחתה כן >> גמרא >> פוקטה מר אתה איתי? טוב, כל הכבוד תראה איך הוא יושב יפה ציון משה מאוד יפה. כן. כל הכבוד אתם מפחדים ממשה.

שהוא בא משה כולם מפחדים. אה טוב שהוא בא פעם בכמה זמן שהוא מרעיד את כולם. גמרא תניה רבי יהודה אומר זאת היא העולה אלו שלושה מעותין זאת מאוד אחד היא מאוד שני העולה מאוד שלישי שלושה מיעוטים שהם מהמעתים שלושה פיסודים שהמזבח לא מקדש אותם מה הם פרט נשחת בלילה המזבח לא מקדש ונשפח דמה המזבח לא מקדש שיצאה דמה חוץ לקלעים שאם עלתה תרד רבי שמעון אומר חולק עולה אין לי אלא עולה כשרה שעלתה למזבח היא לא יורדת מנעין רבות שנשחתה בלילה שנשבח דמה שיצא דמה חוץ

לקראים ואלן ויוצא והטמא שנשע חוץ זמנו חוץ ממקומו שגדלו פסולים וזרקו את דבו ה וכן דנים ועוד גם אותם שניתנים למטה דמים הניתנים למטה שנתנם למעלה במקום לתת אותם למטה מחוט הסכרה נתנם למעלה אז שזרקם על המזבח למעלה לא יורדו >> ולמעלה זה נתנן למטה והניתנים בחוץ דמים אדמים שדינם להזרק על גבי המזבח החיצון נתנם בפנים על גבי המזבח הפנימי בפנים נתנן בחוץ ופסח וחטאת שחתן שלא לשמן אלה שם קורבן אחר מנעין שגם פסודים האלו אם עלו למזבח לא ירדו לא ירדו את נמר תורת העולם

היא באה תורה אחת לכל העולים כל העולים גבי המזבח בין כשירים בין פיסולים שווים שאם עלו לא ירדו יחד שאני מרביובה והנב והמוחצה ונאבד ואתנ מחילים מטרפה ויוצא דופן שגם הם פסודים ואם הם הלו בקודש לא ירדו תמר זאת ממעטים פסולים את האלו את האלו הפסולים >> מה ראית כסרי תור כיסרי מה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו אח להוציא את אלו למה את אלו אתה מוציא אתה רוע נרוע מוקצה כל יום למעלה ריבת להוציא את אלו אחר שריבם הכתוב הוא מעת מרבה אני את

אלו שהיה פסולן בחודש מצלי אני את אלו שלא היה פיסולן בקודש כמה שנאמר בתורה ריבוי שגם הקורבנות הפסולים העולה מהמזבח מקדש אותם ונאמר מעו העולה זאת שאין המזבח מקדש את הפסולים מננו רבי שמעון רבות הפסולים ברשע כן אומר ולמעט את הפסולים שמנה בספרלו שהיה פסולם בקודש שמנה רבי שמעון ברשע היה פסולם הפיסון היה בעזהרה מוציא אני את אלו שלא היה פסולן בחודש ורבי יהודה >> ולכן אם עלו ירדו אלה שצולן לא היה בקודש >> רבי יהודה מיתנמאכה מקורו של רבי יהודה לפסולים שהמזבח מקדש שם לו

רבי יהודה מודה לרבי שמעון בכל הפסולים שהמזבח מקדש שם מלבד קורבן שנשחט בלילה ושנשפח דמו וידם שצא ויצא לחוץ לקלעים ורבי יהודה מיתה למכה מחקור לזה בפני מה אמרו לן בדם כשר? מה המקור של דם קורבן שלן?

כלומר עד השקיעה לא עשית אותו. אם עלן מזבח לא ירד שהרי כשר באימורים. כמו שהאימורים כשרים כמו שמצינו שהמזבח מקדש את האימורים שלנו אם עלה לא יראת גם זה גם אדם. במה מהקור לן באימורין כשר?

שהרי לן כשר בבשר. מצאנו בשר שאלן כל הלילה. כשר לאכילה אז כמו בשר שלמים שהם נאכלים לשני עמים אז יש לימות שהוא עדיין מורין שלנו כל הנן מחוץ למזבח שהמזבח מקדש שם >> בשר שלמים כך צריך לעשות >> או דרים כל אתה >> יוצא >> בשר שלמים זה ככה צריך להיות >> היוצא כשר בבבה יוצא המקור לכך שאמרנו שיצאו ממחיצת העזהרה ועלו על המזבח המזבח מקדש אותם יוצא >> כמה שמצינו >> שהיוצא כשר במהפה לומדים שהיוצא כשמה >> כן כיוון שמצאנו שהיוצא כשר במזמן שנהגו הבמות

אז היה יוצא כשר אז לא נהג פיסוד יוצא הרי לא היה לא מה לא היה מחיצות לא היה לא היה מחיצות >> ברגע שזה ירד מהמזבח זה נקרא יוצא >> טמא הועיל והותר לעבודת ציבור. המקור לקח שקורבן שנטמע עלה למזבח המזבח מקדישו המקור לקח הועיד והותר לעבודת ציבור כיוון שנטמעו רוב ציבור מותר להכיב קורבן ציבור בטומאה זה גם מותר תמיחיד להפוק ישראל ש >> חוץ זמנו רואים מרצה לפיגולו איפה המקור שקורבן שנחט על מנת להקריבו או לזרוק את דמו או לאכול אותו חוץ לזמנו אם אדם

מזב מזבח המזבח מקדשו אומר אין הוא מרצה לפי גולו כמה שאדם >> מה זה מרצה >> הוא שאוכל קורבן שנשחט במחשבת חוץ מזמנו לא חייב כרת מרצה לפיגולו אדם שאכל קורבן שנשחט במחשבת חוץ לזמנו לא חייב כרת >> עד שיזרוק >> עד שיזרוק את הדם אז אתה רואה שייר בפיגול מעשה עבודה יש בו לכן הדין הוא שאם עלה על המזבח המזבח מקדשו >> מתי הוא כבר רק אם הוא חשב חוץ מזמנו >> לא חייבים קרת על החולת קורבן שנשר במחשבת חוץ בזמנו >> אלא אם כן

הוא קרב המתיר כמצוותו כך למדנו למעלה >> אז כיוון שנזרק דמו של הקורבן שהוא מתירו באכילה כהלכתו >> אז זה נהיה קר נהיה פ >> כן לכן המזבח מרצה אותו מרצה לפי פיגולו.

הדין הוא שמי שאוכר קורבן שנשחת מזו לא חייב כרת עד שזרוק את דמו. אז הפיגול >> הוא לא נהיה פיגול >> שייך במעשה עבודה. ולכן הדין הוא שאם עלה על המזבח המזבח מקדשו. חוץ מזמנוקומוחץ למקומו >> חוץ למקומו.

אני בסדר נשמע לכם. תיזהר. וימי טורונטו חוץ ממקומו >> הועיל ויתקש לחוץ מזמנו המקור שקרוב שנשחט על מנת להקריבו או לזרוק את דמו או לאכלו מחוץ ממקומו אמרנו אם עלה למזבח המזבח מקדשו למה הועיל והתקש לחוץ זמנו >> כמו בחוץ לזמ >> הפס הפיסול של קורבן שנשחט במחשבת חוץ למקומו הוא קש לחוץ זמנו כמו שהדין קורבן שנשחד במשבת חוץ זמנו מזבע מחדשו הוא הדין חוץ ממקומו שקיבלו פסולים וזרקו דמו בהנך פסולי דחזור לעבודת ציבור >> מאיפה אנחנו יודעים שהקורבן הפסונים קיבלו את דמו וזרקו את דמו

אם עלה על המזבח המזבח מקדשו אומר אתה יודע מה זה אותם הפסולים שמותר לעבוד בקורבנות ציבור >> כהן טמא מותר לו להכיר בקורבת ציבור >> פוק ישראל >> אז על זהפוק ישראל >> ישראל יכול להקריב ישראל יכול לעבוד >> גם ישראל לא רק בעלמוד >> אם הם קיבלו את אדם וזרקו המזבח מקדשבע עשה עב >> הכי טוב זה לא לענות לא לענות הגמרא שואלת >> מה נעשה לך וכי דנים >> דבר שלא בהכשרו מדבר שבהכשרו >> איך אפשר איך לומד רבי יהודה שהמזבח מקדש דבר שהוא

פסול כמו אימורין שלנו מבשר שלמים שלנו >> אמורים שעשו מחיצת עזרה מהקורבנות שלא היו בתוך מחיצות בשר שלמים שלן אז מותר לו ללון בלילה >> שני ימים ולילה >> בזמן שנהגו הבמות אז לא היה איסור על הקורבנות לדות מחוץ למחיצה אז כיוון שלא יהיו לו במות מחיצות אז איך אתה רוצה ללמוד >> זה היוצא >> כן אותו דבר שני דברים שני דברים או גם אלה שהיו בחוץ מחיצון מה זה לא שייך זה השאלה הייתה שלו הוא לא יכול לחכות אתה מבין עכשיו גם הוא מתעסק בטלפון

אתה מבין אז זה היה השאלה שלו איך אפשר אומר תנא אז תנא לרץ את הגמרא רבי יהודה יעני אז זו תורת העולה ריבה צמיך לרשתו זו תורת העולה לומדים התורה ריבתה כל הכוונות הפסולום המזבח מקדש שםצ >> כן כן זה העיקר משם >> כן אמר רבי יוחנן >> אני מכריח אותך אמר רבי יוחנן >> כל מילה אני >> נראה מה יהיה ארבי מהר כן חינה אי איום כן אתה יושן היום >> הופה בסדר עכשיו נראה טוב עוד >> סליחה >> אמר רבי יוחנן השוח בהמה בלילה

בפנים בתוך העשרה בתוך העזהרה ואלה בחוץ הקריב את הבהמה מחוץ לעז אומר כמו המקריב קרובה מחוץ לעזה >> אפילו לדעת רבי יהודה שסובר שקורבן שחט בלילה המזבח לא מקדשו אבל אין לא חייבים על הקרבת קורבן מחוץ לעזרה אלא אם כן היה כשר להקרבה במקדש >> או >> מה שנאמר בו הדין שהמזבח מקדשו >> למה לא תה פחותה משוחט בחוץ ומעלה בחוץ לא תהיה פחות שהקריב אותה מחוץ לעזהרה בהמה שנשטה בלילה בעזהרה לא תהיה פחותה משוחט בחוץ, מחוץ העזהרה, מעלה בחוץ. הדין הוא שחייב גם על השחיטה

גם על העקרבה.

ואפילו שבהמה כזו היא לא ראויה על העקרבה, היא מלתה על המזבח, תרד ממנו. >> אה, שוכ בחזול >> עושה גם בלילה וגם. >> כן. כן.

>> מה הוא רוצה ללמוד מהבהמה הזאת? ש שמה >> משנה לקמן >> ענייננו מה? שעשה זאת בשוגג חייב שני חטאות זה מה מה הוא עשה הוא שחט בהמה בחוץ לעזה והקריב אותה מחוץ לעזרה ושוגג חייב גם על השחיטה >> וגם על ההקרבה שוגג אפילו שבהמה כזו היא לא ראויה להקרבה ואם עלתה על המזבח תרד חייב >> חייב כרט על השחיטה הזאת שח >> צריך להביא קורבן לא אבל זה רק בנז >> לא פה זה קורבנות לאב >> אם זה שוגג אז אז זה >> מטיב רבי

חיא ברבין השוחט עוף בפנים ומעלה בחוץ ששחט עוף בפנים עזהרה ואלה אותו בחוץ פטור למה העוף לא ראוי להקרבה אין קורבן עוף כשר אלא במליכה ולא בשחיטה אבל שחט בחוץ את הקוקוריק ומעלה בחוץ חייב שתיים גם על השחיטה וגם על העקרבה זה קושיה >> עכשיו קשה נאמר עכשיו עכשיו למה השוחט את העו בפנים ויטו בחוץ פטור למה לא תהיה פחוטה מהשוחט ומעלה בחוץ כמו שמה חייב גם זה התחייב תהיו פתא על רבי יוחנן בלילה >> מה הוא אומר >> לא עוד צורה רגע והיא בעיתימה שחיטת

האור בפנים מקטל קטלה אין דבר מה שחיטת האור בפנים זה נחשבת כתזת ראש אין שום אופע ששחיטת אור בפנים כשר >> לכן זה לא דומה לשחיטת בהמה בחוץ או שחיטת לילה שזה שחיטה כשרה אז מהזה ממילא זה לא >> אז לכן זה לא זה נחשב הרג אותה >> כתב את שלושה כאילו >> יפה בית הזה לא תפתח >> כן לא יודע >> כשיש את זה אומר לך יש את זה >> מבחן >> מה מה אתה ותגיד לפי היתם תגיד למה מה אתה מפיע >> בני היהו

לכתוב את השם בני היהו כתבת בני היהו לכתוב בנייהו רוצה להגיע או >> שימו לב עברי עולה שהתערבו בעברי חטאת עולה כליל חטאת נאכנת מה יעשו בכל התענובות מחלוקת אתה איתי צי משה או לא >> מחלוקת לרפי רבי אליעזר ורבנן רבי אליעזר אומר יעלה את הכל על המזבח והעברי עולה רואים אותם כמו עצים נרבנן קודם כל תעובר צורתן >> ואז יצאו לבית הסלפה תכתוב לרבי אליעזר אמא מה אומר רבי יעלה רבנ רבנבנן רבי יעלה >> כן הכל כן [‏צחוק] הכל עולה מזבח ועולה האברים של העולה

כאילו זה עצים >> דרבנן >> תעובר צורתן מה זה תעובר צורת חכה עד שהם תפסלו ואז יצאתם לבית השריפה לא ראויים כבר תעובר צורתן מפסים אותם ש שיתקלקל >> עברי קורבנות תמימים שנתערבו בעברי בעלי מומין וקרב ראש אחד מותר להכיר בתשאר הראש ואם מותר באיזה דרך אני לא ראש >> ראש אחד הקריבו אני אומר זה הראש שלא בסדר והשאר מותר או לא לרבי אליעזר מותר אבל 2 שרבנן >> אסור בכלל כמה של >> השאלה ג'י >> דם נפל דם לתוך מים ויש מראה דם מה הדין

לגבי זריקה למזבח בכיסוי הדם זריקה >> אם מראה דם מותר לזרוק אותה על גבי המזבח >> וחייב מהר דבר >> לא הפוך >> כיסוי לא >> זה תלוי איפה מה נזרק על גבי מה >> דם לדרו מים כמה כמה כמה בטיל צריך >> כן כמה כמה בטיל דם שנפל תוך מים ויש מראה דם כמה כמה בטיר >> כמה >> לגבי >> כמה בטין >> לא לגבי כיסם זה >> אין דיחוי למצוות >> בכיסוי דם חיה מראה דם מה עם גבי כיסוי אדם אין דור למצוות >>

האם ייסורין מבטלין זה את זה >> אה יפה אמרת >> רש לקיש נכון אלעזר >> רבי אלעזר נכון >> רק מצ רק יותר בסביעזר זה לא תנ ששבי >> מתי >> אלעזר ברית >> מתי ביטול תערובת תלויה [‏צחוק] בטעם בשנה >> זה כאן שאינו מינו ניתן מתן ארבע שנתערבו בדם קורבן שניתן במתנה אחת כיצד יתן את אדם המעוררב רביע >> רבי אליעזר >> זה רבי יהושע אומר >> רבי אליעזר יתן >> ארבע רבי אליעזר אליעזר נתן ארב >> ואדם נותר זה כאילו מים הכל כאילו מתורה

>> מתנה ארבע רבי יהושע מתנה ארבע >> מי שיש לו דם הלכה [‏צחוק] שביעית שאלה שביעית למה כבודו לא כותב לא שלא ש הרבה >> למה אתה לא נותן לו >> כתוב כולם זה אני זה אני >> זה אתה אתה תקבל קנס זה למטה שזה חדש צריך לעשות עשות את זה שעוד מעט יביאו את זה שנעשה שחיינו מתכנסים את זה בתנור >> מתי מחר לא צריך לא צריך תסוף תגמור מי >> לא מפריע מי שיש לו >> מה זה מורבב עכשיו מי שיש לו דם אדם

חטאת שניתן למעלה במזבח ודם חטאת שניתן למטה במזבח האם יש דין להקדים אחד מהם >> רבי אליעזר זה מחלוקת >> רבי אליעזר קודם למעלה ואחרי זה למטה שיש דין קדימה לה למעלה ואלחמים ילך למה ישפחו למה מה קשור אבל אם דעבד אם נתן כשר כן לדעת חכמים שוקרים את זה למה אבל אין דם חטאת ש >> אז התלבב לו >> מה >> אין דם חטאת למטה >> למטה שירים למעלה תביא לא >> שירים >> אבל בטח שקודם למ >> מה שיך פה פנימיים מי שיך על

פנימיים הפנימית שראים איפה שמים אותם הגמרא ככה >> גם חטץ רגילה ש >> שיש חטץ פנימית מק >> לא אבל אם יש לך שתי כוסות דם חתם וגם ש מה תגדי >> רשי לא רשי סת חטתם שם שלחת מתמ >> אה זה של חטת כל האופנים >> קודם כל העליונים >> כמו שיש מזה להגדים עליונים התחתונים >> זה לרבי >> יש מוזר להגדים הפנימיים החיצוניים >> זה לא כתוב בשאלה >> לא אז זה יהיה למטה יסוד מערבי חיצוניים אפילו שיש ניתן למעלהכים חיים שפו למה לא

>> 100 אין פה רבי אליעזר ומישהו 100 יופי שמה >> לא צריך להוציא את הקיפה אין דבר הנה הנה אמן >> מה קוראים לך ‏J סבא הוא קיבל מציצה. מה עם האבא?

מה עם האמא? כן. כן. אנחנו לומדים הלכות משה תפוס >> קבל >> תפוס שחצ מה זה דבוק הוא לא מבין מה אתה מתכון מלבס מלבס הלכות את אנחנו על סימן קיז הלכה הה >> אם לא שאל מטר ונזכר קודם שומע תפילה אין מעזירין אותו ושואל ושואל ושומע תפילה אם אין לו תענית צריך לומר ענינו יאמר השאלה קודם ענינו בודרהם ואם לא נזכר עד אחר שומע התפילה אם לא עקר רגליו חוזר ברכת השנים אם עקר רגליו חוזר לראש התפילה ואם השים תפילתו ואינו רגיל לומר תענונים אחר

התפילה פי שעדיין לא עקר רגליו כעקורים דמ נזכר אחר שחתם שומע תפילה כל שהתחיל רצה נראה שאומר בתנת לו מטר ואחר כך אומר רצה זה במקום לומר ברך עלינו אמר ברכנו הבנת אז אם הוא נזכר לפני ברך ברכנו השם אלוקינו סיים את המשפט על מנת שהזכרת השם תהיה וימשיך ברך עלינו צב אותו משפט ברך ענינו ואם נזכר בסיום ברכת השנים ומר שמה ותנתן תנו מטר לפני שיגיד ברוך אתה השם >> מה אומר אני אומר לך ממשנה ברורה עכשיו לא עכשיו אם התחיל לחתום אתה שומע אתה

ברכנו טעה אמר ברכנו אמר ברוך אתה השם ונזכר יגיד למדני חוקך ויחזור את הנסח שברך עלינו זה אפילו שיכול לומר בשומע התפילה יותר כתוב פה למה אתה לא יכול לדעת מה יהיד שומע התפילה כי היום זה הדורות חלושים גם >> אחרי שחתם ברקת השנים התחיל לומר תיקע בשופר גדול אם לא אמר תקע אז יגיד שמה >> יכול להגיד שמה >> בן איש חי בן איש חי >> כן זהו להמשיך תקע בשופר אם אמר תקע יגיד שומע התפילה סיים שומע תפילה בצור >> משנה ברורה אומר שטוב

לומר בשומי התפילה מאשר בין הברכות פה אותו דבר אומר חציון בשוטור ציון חולק על הבן שחי בקות יוסף אומר זה טוב שאמר עוד הפעם ואם נזכר אחרי שהתחיל תקע בשופר >> תקע בשופרק תקע ושו >> לא זה יוצא ככה שיחה אנחנו סימן קיח השיבוף אתנו כבראשונה חותם והמלך אוהב צדקה ומשפט מראש השנה ועד יום הכיפורים חותם המלך המשפט ואם אמר מלך אוהב צדקה משפט אומר מורם אין צריך לחזור ולא אמרו שיחזור אלא מקום שכל השנה אומרים האל אוהב צדקה ומשפט >> דעת מרן שצריך לחזור >>

בן איש חי אומר לא לחזור >> היה נוסח שהיו אומרים האל אוהם אז זה בימי ראש השנה תכו ה המלך המשפט אומר שדעת מרן שיכול להיות שגם הוא מזה שמאמר מלך צמ לא רמה חז אומר העיקר כדעת מרן שחוזרך מודה שלא חוזרפ >> אבל צריך להגיד הם מלך המשפט לא מלך המשפט >> אם אמר מלך המשך צריך לחזור >> לא לא חוזר שבורה אומר לו השיבופתנו כבר ראשונה צריך לומר וסר ממנו ירון והנחה מלוך ענינו בחסד וברחמים וצדק ומשפט שומר ויסר ממנו הרון לכוון סמ הנחה

פלונית וכן בברכת למינים ולמנשינים כל אויבך סמ מ כל שונאך פלונית יותר ממנו >> כבצנו יחד מארבע כנפות אין שם קדוש שגיד את ההי רצון שם המינים אין לו מהר כתוב בסידורים כל עושה רשעה תן יש כזה מלכות הרשעה מהרה תעקר ותשבר ותחנן ותכניעם במהרה בימינו >> הם כנגד קליפת נוגע דאצילות בריאה יצרי עשייה לא להוסיף עליהם נוסך הברכה ראשי תיבות שובר אויב ומכניע עזדים גימטריה שדי חידה אומר שובר אויבים ומכניע מינים.

>> איפה מי אמר? אמנם רבנו יוסף חיים בבן יויד ברכות כ"ח וכן בשוט צבחי צדק הסכימו כדברי מרן החידה ככה מודפס בבלים סידורים שלהם שעולה אנחנו אומרים זדים לא מקפידים פה על אף אחד. מה? רק אם הוא עולה פה חזן בכוונות צריך להגיד כמו אנחנו בשוט יחד דעת פשוט רבי העומר בהלכות עולם כתב שכן מנהג בתאל זה דין כמה עשינו עכשיו שני הלכות פעםידים יקר ידידים עברו יהו עבר >> עברו עבר עבר לו שים שבע נעוצרים >> לא לא >> אם רצה סימן קיט אם רצה

להוסיף בכל ברכה אמצעיות מאין הברכה מוסיף כיצד היה לו חולה מבקש לו רחמים ברכת רפאנו היה לו חולה מבקש של רחמים בברכת רפאנו היה צריך פרנסה מבקש ברכת השנים אנחנו לא מבקשים בפה רק בלב שומע תפילה יכול לשאול קוצר שהיא ברכה כולל כל הבקשות שמוסיף ברכת מן אותה ברכה אם מוסיף אותה בשביל כל ישראל אומר אותה בלשון רבים ולא יוסיף אלא ולא בשון אחד ולא יוסיף אלא בסוף הברכה ולא באמצע אם שואל צרכה ממש כגון שיש לו חולה בתוך ביתו או שהוא צריך פרנסה יכול לשאול

אפילו באמצע הברכה והוא שישה בשון יחיד ולא בשון רבים כת שומע תפילה וכן בסוף התפילה קודם יהיו לרצון יכול לשאול בין בן לשון יחיד בין לשון אחים בין צרכם ממן בין צורכי רבים הכל הרב אומר ברפאנו אפשר להוסיף ברפואה >> בפרנסה בשומעת התילה וברך מברך בשומע התפילה יותר טוב בתפילה בעלשה מילה יכול להזכיר את המסה גם בברכת השנים וגם >> לא בברכת השנים המנהג שרק מהרהרים >> אה זה הרב התכוון אבל צריך להתוודות ולשאול פרנסה בשומע תפילה גם בשומה תפילה לא להכבות בבקשה >> דברי זוהר

בשומע התפילה חטאתי עביתי פשעתי גם אם מתפלל על אבא שלו לא יסף תורה כבוד יגיד אבי מורי עתרת את ראשי יגיד עבדך הפלוני בן פלוני עבדך אבי פלוני בן פלוני לא יגיד מי יודע מה >> אבל על הרב אפשר להגיד את זה לא אומר >> לא לא לא אומרים לא אומרים >> אין גבות לפני השם יתברך לא להגיד לא להגיד אומר >> מתפלל על רבו החולה עוד תלמיד חלכם חולה אומר עבדך רבי פלוני בן פלוניתחולה >> כף החיים לא משנה מה >> הקדוש ברוך הוא מקום

ראשון הגענו ב חנוכה אפשר להרות בטח תפילה אחרי תפילה שנה >> כן למה לא ריבוי הסעודות במי חנוכה א אלה סעודות הרשות >> אבל אם אומרים בהם תשבחות ודברי תורה >> אומר בתרחומה כתוב נגמר מלאכת המשכן בקפה בכסלב אלא שהם הקדים הקדוש ברוך הוא קמתו עד ניסן שבו נולד יצחק הקדוש ברוך הוא אומר עליי לשלם לו לכסלב ושלם לו על ידי חנוכת בית חשמונאי יש כצת הרמ כותב בשומרים שיש כצת מצווה בריבוי הסעודות השנה יוצא לך שבת ורש חודש ביחד גם של מוצאי שבתחנת כל הדברים

כל התפילה מל זה גם ראש חודש >> יומיים ראש חודש >> כן גם יום הנה תהיה בריא אולם נהגו לאכול מאכל חלב בחנוכה.

הנסה על ידי חלב שהכיר יהודית את האויב הנפלורי. וכיום נהגו לאכול סופגניות מתוגנות בשמן וטעמם כצפחית בדבש. והעיקר שכל מעשיך יהיו לשם שמיים. חמובדיה זה לשון של חמובדה חייל לשם שמיים אתה לא אוכל לשם שמיים שח ללמוד לשם שמיים לשם שמיים גני שם שמיים >> בחנוכה הן הולכים לבית הכברות אפילו ביום היורצית מי שיש לרצה בתוך ימי חנוכה ילך קודם חנוכה מותר להשתתח על גברי הצדיקים זה מקום קדוש זה לא זמן ההדלקת הנרות הוא בצת הכוכבים כ-20 דקות לאחר שקיעת החמהשצה 13 ונוהגים העולם להתפלל תפילה

תרבית ואחר כך להדליק נרות חנוכה מי שלא יתפלל קודם יכול להדליק ואחר כך להתפלל ערבית ונמסר זמנה עד שתחילה רגל מן השוק חצי שעה אחר צת הכוכבים כל מקום לא הדליק בתחילת הלילה הוא הולך מדליק כל הלילה כל עוד שבני הבית נעורים למה בגלל >> הוא מספיק בשני שניים שהיו נעורים אבל אם בני הבית ישנים ידלייק בלא ברכה למה אין מספיק אנשים בחוץ מה סליחה >> אם כולם יושנים אין אנשים בבית >> אבל אם אתה לבד בכל מקרה >> באיזה שעה תדליק בזמן זה הכי טוב

אז אין בעיה >> אין בעיה הכי טוב שיקח אישה השם יזכה אותך >> הנה תשמור בשביל בשביל האישה החדשה >> יהיה לו נחש עוד אחד אומר עוד שחמד שלוש בו שנשים בחוץ בסדר אבל אבל >> אם יש >> זה הדע שקדם פלי ברכה שחצ >> כתב הטור מכל מקום עדיין זמנה כל הלילה לא כ רמבם רגע אני אגיד לך ויש לפרש דבריו שדי שיהיה מדליק ער ועוד עוד אחד בבני הבית לכן פסק מורנו ורבנו מופת הדור שיכול לברך גם אם אין בני הבית נעורים דעתו אם

אדם נמצא בביתו לבדו הוא גר בכפר נידח במקום גויים ואין איש ואנשי הבית והוא מדליק בצת הכוכבים האם הדליק בלא ברכה בודאי שיברך פם שדע רבנו לא הדליק עד צריך להרגל השוקנו דלי כל כן כתב הרב המגיד שכן וכן כתב המשחה דרבותה שם ספק לא יברך והם בשוט ברכת יוסף שכתב פשט המדינה יברך גם לאחר שיעור זה הכי טוב שאשתו אומרת תהיה שלחותו קודם הוא אמר שאני בלי ברכה אם זה לא בזמן >> אני אמרתי אם הוא בא מאוחר >> ואין בני הבית נעורים כולם ישנים

והוא לבדו שדיק בדברכה כן >> אז דות מי לעשות חפרות יכול להעיר את אשתו כדי שתשמע >> אני חושב שחמם עובדיה >> חם עובדיה >> גם מרן משמפילו אין אף אחד בבית >> הרב הוא יכול להעיר את אשתו או שגזל שינה יש הלך >> מביא לפרחים אז כן >> חות צריך לעסוף את כל בני הבית כל יום בזמן ושכולם יעמדו להגיד ביחד >> זה המצווה להם ככה מתיקה שמקר >> לא יודע מי לא כתבתי בדיוק אני לא זוכר צריך לרמון את זה עוד פעם כשיגיע זמן

ההדלקה לא יאכל ולא ילמד עד שדליק נרות חנוכה ואפילו התחיל לאכול או ללמוד מפסיק ומדליק ודווקא בסעודת קבע >> אבל פחות מכן לכן אכילת פירות כדומה מותר כאילו שמה ישכח קבע יכול להירד יש אנשים שאוכלים מגן ברץ לא כתבתי פה אותו בכלל מה לבד הוא פותק הרב בן ציון שבי ברכה אם הוא לבד אם הוא לבד ואין אנשים אין אנשים הכי טוב שיעיר את אשתו עליך הרב יצחק אומר שכ בכולל לא חייבים להזמן ששארו על שבערב לכולל אומר רב יצחק יוסף אתמול המרס כותב לא ככה

לד >> ככה עושים בפורת יוסף הולכים שבע >> טוב זה ידוע שדעתו ככה זה לא חידוש חילה תודה >> דף סג הרמבם יש לדיין דון בדיני ממונות על פי הדברים שדעתו נותן להם שהם אמת והדבר חזק בלבוש שהוא כן על פי כשאין ראיה בירורה ואין צריך לומר אם היה יודע בוודאי שהדבר כן הוא דן כפי מה שידע כיצד הרי שנתחייב אדם שבועה בבית דין ואמר על הדיין אדם שהוא נאמן אצלו שדעתו סומכת על דבריו שזה יש חשוד על השבועה יש לדיין נהפוך השבועה שכנגדו יש שבוע

ואיתו אלוהים וסמכה דעתו של דיין על דברי זה אפילו הייתה אישה אועבד נאמן אצלו ואילו מצא דבר חזק ונכון בליבו סומך עליו ודן ואין צריך לומר אם ידע הוא בעצמו שזה חשוד זוה הקבר דף רכד כזינזכר ויתער דרגין בכס לגבי דרגע אבל אחד מך ולא לדרקת שום הנאה ולא לה שתה בקורבנה עדמלכה אחי תנא לרשו ואתה דם לא נרשו כל אחד ואחד תענה ואכיל אתה קודם כל צריך המלך לאכול אחג פשוטים ונו דתב ארית מורים בשמי ללנו דרגין עלין מוריעים בשמחה אכלה והתנקת קאות חלתי תמש

יעקב ברחל כילד קיות שתנים חלבי דרוע ימינה הכל דרגה קדשה בחד מתה ילה והנה דילה עד דמלכה עלה בקדמיתה מכה יכלים שפש קות פין כו בעבה כל אחד בן דרגון רזה וסורבנה כתקזה תו רבי אלעזר ורבי אבא ושרתחו כמה אמר רבי אבא מלא אתמזר אורייתא בתורה תראה מה אומר לו מלא התמזר אורייתא בתורה דסינה אלא דמר שברך הבר יוחי אוריתה בזכר דילה די לעלמה ו כן תסתלק מן עלמה מן יר ייר בסינין דובתה כל היתחשמיומה דעדת מלכה משיחה נחזר כתקידה רבי שמעון שר בגבה רבה א

טעו אדוני אלוהינו של זה כמו דור תראו רבותינו פניך כאשר של סביבם ליד הבן שלי רוצה לבוא שלישי זה אפשרי >> הבן שלי רוצה לבוא >> מתי שלישי זה בסדר משתמש שכן נוכל לשבת שםסכל לשבת במס אני לא יודע מה הולך איתי תגיד לך משתדל שתדל לא יודע מה קורה איתי בשלישי לא לא נראה לי אני נוסע תמיד אולי ברביעי מדבר עוד פעם לפני כן כנסה נשתדלז יום חמישי >> אה כן >> אז כבודו אמר שקשה לו >> הרב ברך את הזוג יונתן בן >> זה

יעקב ומוריה בתלל ואורל שהי שמחה שלמה >> אמן אמן אמן >> אדונינו שקטנו לפניך כתורצמים בזמן שבם קדש קשר סובם משה כתוב בתורת אומר משה קח לך סמים נטף ושחרת וחנה שמים ובונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני אלן משה עניך סמים נטף ושחלת וחל בינה >> סמים ולבונה זכה בת בבת יהיה ויאמר אדוני אל משה נט ושחנת חסמים בונה זכה בת בבד יהיה בבד בת זק וימר יהיה בבד בת זק יהיה בבת בת זכה הזו שנו ועשית אותה כן אשר ח שמ קודש קדשים תחון

כתמים בבוקר בבוקר בןכם תנו רבנשה כמח בבוקר שלוש בנים שם מכניס כהן גדול חיפור חזירה של כדי לקיים צם נחסים היו הצורי והציפורן והחן בנס מלחבי בפתן בבן שמעון בן גמלי אומר מצ כ מה היא באה מה הוא באלה ש מחזמקדש תני רבי נתן אומר שהוא שוחק אומר דרך כתב שיעק בס פמה ח שב בחורש ככל דברנו ישראל אביהם אם כןפזות מזכש מעט צורים מעל דבש מושכדים >> ויאמר עליהם עשו זם רידו איש מנחה צורים דבר בל שקלים מרפעסוק מנחה סורים דבשקדים כפזותחו מנחה מעד צורים

נפש מושחדים יום פזות עשו חוז צריך לכתח צורים מושכים משה חזק געתם בד בו צדם על המשקוף עד שמזוזפתח משחית אור שדבר הזה בניך כתוב אתה רוצה את היום בא לך חדש זה מזבח זכר טור אתמנוכה בקנה גבי יוצאים מצד >> שלושה כנצד אחת כן צדה השני שלושה גבים שוחדים אחד ג שלושה גבים שוחדים בג אחד כתוב הפרח כן שכנת ששתקנים >> הקים צים הכפתור קנות מח זהבת זהבת שסתגים שתים כח שני הקנים ממנה טוב שק ממנה מ כולם ככה אמרת זהבת כיכרבת כליני אומרים לו

שע אומרים שזה דרכך עד פחם ויאמר משה חוכפיע [‏צחוק] פתח אוהפ אומר משה קטות רג צפ דבר משה עליו היחמון המתים אומר משהון קח את המתעה פני בצ ויאמר משה ואני אשאיר זך חזק מסביר עוזך >> רנן הבוקר חסדך מתג צר בן עוזך ואני אשר עוזך מסוז נוסע רץ פח ונועם יושב צדיצת צילך צירה אלך בך לא תרוך אשת חמציה שע חצך חרה זמח תירת סדין עשת פה בחור של צופיה בתהצוצות קמו בניה וישרוע רבות שקרח יופי תילופר מעשה המלך קדושתך שבתנו קבל רצ לפניך תיבות

שכבישור כעסך כל הדין רבי חצפ כל חולי עמך ישראלים תחיט ותשמיד כל מקטרגים משחטים בלך קודש משה ואהרון ברך כל הקהל הקדוש מברך אתכם זכות צנור חיים טובים קים שמחים נחשני ישועה גדולה וחיים טובים >> כן יהי רצון >> אמן ‏Ne.